פורום סרטן השד

ללביאה. תודה על השאלה החשובה. ראשית, רצוי שקרובות המשפחה שלך הנגועות בסרטן השד יבדקו באם הן נשאיות של הגן לסרטן השד (BRCA ). באם הן לא נשאיות הרי הסיכון שלך ללקות במחלה זו נמוך יחסית. באם לפחות הן נשאית של הגן, הרי יהיה כדאי שהורייך יבדקו את הנשאות לגן. ובאם לפחות לאחד מהם יש גן חיובי הרי יהייה כדאי גם לך לבדוק את הגן. באם אין לך גן חיובי, אז הסיכון שלך ללקות במחלה לא כל גבוה. אך גם באם את נשאית של הגן, הרי מחקר אחרון הראה שיש חשיבות ובטיחות לקחת גלולות כי הן מקטינות את הסיכון להופעת סרטן השחלות (שכיחות סרטן השחלות מוגבר אצל נשאיות של הגן), וזה בטוח לקחת גלולות. בהצלחה פרופסור אילן כהן

פרופ' כהן, הרשה לי לחלוק על דבריך. בתשובתך כתבת כי "באם הן לא נשאיות (של הגן BRCA) הרי הסיכון שלך ללקות במחלה זו נמוך" יחסית". וכן "באם אין לך גן חיובי אז הסיכון שלך ללקות במחלה לא גבוה". כידוע, BRCA הינו רק אחד מיני רבים. עדין לא מכירים את כל מוטציות סרטן השד. מי שיש לה סיפור משפחתי של סרטן שד בהחלט נמצאת בסיכון גבוה יותר ללקות בסרטן שד, גם אם לא מדובר במוטציה המוכרת של BRCA. אני חושבת שזה לא אחראי לתת תשובה כזו. מה שמצד אחד נשמע כתשובה מרגיעה, עלול אולי לגרום לה להיות שאננה ולוותר על מעקב קפדני, אשר בהחלט נחוץ במידה וקיים סיפור משפחתי של סרטן שד. כמו כן, תמוהה בעיני המלצתך (?!?) לנטילת גלולות לבחורה עם סיפור משפחתי של סרטן שד, כשכ"כ הרבה מחקרים מורים על קשר בין נטילת גלולות ובין סיכון מוגבר לסרטן שד...

לדורית קשה לענות כל זמן שאת מטופלת עם זלודקס כי זריקה זו משתקת את השחלות בכדי לדעת באם השחלות שלך מתפקדות ופוריות יש לבצע בדיקת הורמונ המין שלך, וזאת ניתן לבצע רק כאשר מערכת הרבייה מתפקדת. לכן, לאחר שתסיימי את הטיפול עם זלודקס יהיה צורך לראות באם יש לך מחזורים ולבדוק את רמת הורמוני המין. מאחר ואת צעירה, יש סיכוי טוב שהשחלות יחזור לתפקד. מכל מקום, באם האונקולוג המטפל ירשה לך להרות, אז כדאי לדעת שהמחקרים האחרונים הראו שהריון בטו אצל נשים כמוך. בהצלחה פרופסור אילן כהן

פרופ' כהן, אשמח אם תוכל לשתף אותנו בפרטים נוספים על המחקרים המראים כי הריון הינו בטוח לאחר סרטן שד בעל רצפטורים חיוביים להורמונים. אודה לך אם תוכל לצרף קישור למאמר בנושא.

שלום רב, חברה שלי, בחורה בת 37, חזקה בדרך כלל, אמא לשני ילדים קטנים חלתה לפני מספר חודשים. עברה ניתוח להוצאת הגוש וכיום היא בעיצומם של טיפולים כימותרפיים קשים שגורמים לה לתופעות לוואי קשות מאוד ולדיכאון. יש לי שתי שאלות: 1. כל דרך שלי להגיע אליה נתקלת בקיר למרות שמצבה הנפשי קשה מאוד ואין לי חמושג איך אני יכולה להושיט לה עזרה. 2. היא מעוניינת ללכת להומיאופת כדי להקל על תופעות הלוואי על אף שהאונקולג המטפל לא ממש אוהב את הרעיון. אשמח אם מישהי מכן תוכל לייעץ לי איך לעזור לה. גלי

גלי יקרה, אשרי לחברתך שזכתה בחברה אכפתית ומסורה כמותך. כל הכבוד שאת מנסה בכל דרך לעזור לה. קודם כל עצם העובדה שאת מנסה לעזור לה בכל דרך, גם אם זה מסתכל אותך שאת לא זוכה לעיתים לתגובות תומכות, בטוח שהיא מעריכה את נסיונותייך, ובבקשה, אל תרפי, מנסיון , כל כך חשובה התמיכה בתקופה זאת, גם אם אנו לא תמיד כל כך נעימות לסביבה... גלי, איני יודעת במה מתבטא "הקיר האטום" שציינת. כל אחת מתמודדת עם המצב בצורה שונה לחלוטין. אני למשל העדפתי לאסוף את עצמי, ולמרות התופעות הקשות והקשיים, התאפרתי, לבשתי פיאה ועשיתי הכל כדי לטפל לבד בבני בן השנה. היו קשיים ובכי, וחברות טובות עזרו לי מאוד בתקופה זאת והבינו. בבית לא היתה לי תמיכה כלל ולהפך, כך שלא היתה לי הרבה ברירה. יחד עם זאת אני חושבת שחברתך עוברת תהליך טבעי לחלוטין, ואולי כרגע היא צריכה להרגיש כך. זאת דרך להוציא את כל התחושות הקשות. זאת תקופה קשה מאוד. עדיף להרגיש כך בהתחלה, למרות שאולי לסביבה זה נראה ש"צריך להמשיך""צריך להיות חזקים", אך זה מאוד יפה במילים, כי אם לא מרגישים , זה יבוא כבומרנג בהמשך לדעתי. במה מתבטא הדכאון? האם היא שוכבת כל היום במיטה? האם בן זוגה לא תומך בה וזה גם מדכא? האם התחושות הפיזיות כל כך קשות שאין לה אנרגיות להמשיך? האם בתקופה של בין הטיפולים גם היא מדוכאת רוב הזמן? האם יש לה עזרה בבית? אם אפשר גם לשאול אותך איך את מנסה לעזור לה.ייתכן שאת מציעה עיצות ורעיונות שהיא לא צריכה כרגע. הכי טוב לומר לה שאת רוצה להיות לצידה , לתמוך, שאת מאוד מנסה להבין את התקופה הקשה שהיא נמצאת בה, ולמרות שאת לא עוברת זאת את רוצה לעזור לה בכל דרך ש ה י א תבחר. לדוגמא, אמרת שהיא רוצה ללכת להומיאופת להקל על תופעות (ויש בכך הרבה מאוד, לי זה מאוד מאוד עזר - אני פניתי דרך מכבי לרופא פנימי שהוא הומיאופט, שבעצמו טיפל בחמותו שהיתה חולת סרטן. בטיפול האחרון שלי בקושי הרגשתי בחילות) דעי לך שיש אונקולוגים שכן מאמינים בכך, ונכון שיש גם הרבה שלא, אך העיקר זה איך שהיא בוחרת ומרגישה. הציעי לה ללכת איתה להומיאופט אם תרצה, או הציעי לה לברר בשבילה שמות אם תרצה. תזרמי איתה. גם אם היא כועסת עלייך לעיתים או מוציאה קיטור, זאת גם דרך שלה לפרוק דברים , אל תפגעי. עצם ההקשבה כבר תורמת. ובבקשה לא לומר לה "את חייבת להיות חזקה" או מוכרחים להיות אופטימים, תאמיני לי היא רוצה בכך. אני מדברת מנסיוני האישי בלבד, איני מכירה את חברתך. האם היא דוחה את נסיונותייך להתקרב? שאלי אותה בעדינות איך היא רוצה שתנהגי, שאת מאוד רוצה לתמוך בכל דרך אך אינך יודעת איך. אשמח לקבל קצת פרטים אם תרצי כדי שאוכל לעזור לך בהמשך. האמת היא שאני כרגע בתהליך של "גמילה", כי הפורום עבר סערה, במקרה ראיתי את הודעתך ולא יכלתי להתעלם. אני פשוט מעריצה ומעריכה, בעלים וחברות שנכנסים כדי לעזור לחולה במצוקה. זה לא מובן מאיליו, ובאמת גם לך, שיהיה לך המון כוח לתמוך בה. היא זקוקה לכך. דרך אגב, גם אם כרגע היא בוחרת שלא להיעזר בך אל תפגעי. כל אחד מגיב בדרכו הוא. אם תרצי לכתוב לי למייל הפרטי במקום לפורום, אשמח לסייע לך אם אוכל. וכמובן שזאת רק דעתי האישית. אחרות יכולות לחשוב אחרת לחלוטין. ושוב, כל הכבוד לך, בריאות והמון שנים של חברות טובה ומקווה שסייעתי אפילו במעט. מרב.

מירב שלום לא סייעת מעט, אלא הרבה מאוד. אני מודה לך מאוד על השיתוף והתמיכה תודה רבה רבה גלי

גלי שלום, אני בעל של אשה שחלתה. מצבה הנפשי הקשה מובן ובמיוחד עם 2 ילדים קטנים. אם היא בדיכאון לדעתי תייעצי לה פגישה טיפולית אחת עם פסיכולוג וכו" דרך קופ"ח שלה,כי דיכאון יכול להתפתח ( והקושי פי כמה כאשר יש ילדים) . זה לא אומר דווקא שהיא תצטרך טיפול אבל לפחות אבחנה. שמעתי ששיטת ביו-פידבק ודימיון מודרך עוזר. אני לא בעד בליעת תרופות הומואיפתיות וכיוצא בזה, כי לא ברור , איך ולאיזה כיוון משפיע במיוחד בזמן כימו. מעבר לזה שבי איתה כמה שיותר ,אף אם היא לא רוצה לדבר או לשוחח, עצם הקשר והתמיכה אט אט יעשו את שלהם. הרבה בריאות לחברתך

דניה, אייך? מה העלית בחקתך? אנא השמיעי קול

הי פגשתי אותה היא מאוד התלהבה וזה מובן: זה פורום חיוני ומבחינת האתר שלה יש לזה משמעויות חיוביות רבות. אבל הסיבה היחידה שצריך לעבור היא כדי לתבוע את עלבונה של דר. לאופר קשה מאוד לקרוא את ההכפשות שהיא צריכה לספוג ולמה? לי ברור לגמרי שאף אישה שניכנסה לפורום לא עומדת מאחורי ההכפשות כולנו יודעות כמה נדיר למצוא אמפתיה כמו שלה וכמה רוב הרופאים שחוקים עם זאת צריך לחשוב טוב לפני שעוזבים מפעל חשוב כמו אחת מתשע שהגג שלו הוא משהו שכולנו מאמינות בו. אני מחכה לרגע שבו מישהי כמו נורית טולנאי תוריד את כל הטירלול שקרה פה מהעץ ותחזיר הכל למסלול כמה שחבל זה הטון הזה שבו מדברים אלינו בשם העמותה כמו אל מפגרות מה שיפה באחת מתשע שפה אנחנו נשים שאמנם חלו בסרטן אבל קודם כל בני אדם חושבים ומועילים. הנימה שבה כתובות ההודעות מאז תחילת המשבר מחזירה את האנושות אחורה לימים שבהם מי שהיה חולה נחשב חסר דיעה. חבל נורא ועדיין אני מתלבטת אם נכון להעניש את עצמנו, מה עוד שלא ידוע אם דר. לאופר רוצה (בלעדיה כל המעבר לא שווה) ועדיין אני מצפה לאיזו גדלות נפש מצד קברניטי העמותה ומקוה שמי שהצליח להקים עמותה כל כך מפוארת מסוגל לרדת מהעץ המטופש של הסכסוך האידיוטי הזה. אז מה אתן אומרות?

גם אני חשבתי על זה ... הייתי מאד רוצה לשוחח איתך כי... אנא שילחי לי דוא"ל שלך לכתובת שלי [email protected] ו/או טלפון ונשוחח תודה

דניה הי, אין לי את הכתובת של האי מייל שלך , אך הייתי שמחה להגיב למכתבך. לא ראיתי שהגבת לעיוות שמה של ד"ר לאופר (ד') במיילים ששלחתי לנורית טולנאי. מבחינתי, זה הקש ששבר. אם תקראי את מה שכתבתי אתמול בלילה, זה היה כמעט שחזור מדוייק על מה שכתבת (על החולות הטיפשות) וזה מבלי לראות שכתבת בפורום... מצטערת דניה, אני כבר לא מצפה. הרגשתי שאני מאוד רוצה ומצפה שהענינים יחזרו לשגרה, אך זה לא קורה, ולעיתים יש לי תחושה שמצפים שנעלם וזהו. אף אחד לא אוהב לראות את הדבשת שלו. הגדולה היא להודות בטעויות. אז נכון, יכול להיות שנורית עשתה זאת וקצת מאוחר מדי לטעמי, אך השיבושים שנעשים כאן כנראה במכוון (לא יתכן כל כך הרבה צירופי מקרים...) נעשים בלתי נסבלים מבחינתי. היה לי קשה מאוד להכנס לפורום בזמן האחרון גם מסיבות אישיות. גם אני, כמוך, התחלתי להית פרנואידית ופחדנית, והמשפט שד"ר לאופר אמרה לך על "גמילה מהפורום" הדהד בי חזק, וניסיתי לתפוס מרחק. אך יקירתי, גם אני באופיי אוהבת מאוד לעזור לאחרים במצוקה, וזאת למרות שיש לי מספיק מצוקות משלי ולכן לא יכלתי לסגת. מבחינתי, אני לא מרגישה כבר שייכת. נכון, אם ד"ר לאופר לא תאתר לבסוף לפתוח פורום משלה (האם עדיין את מצפה שהיא תחזור לפורום?!!!) בעצם נשאר כאילו ללא בית. אך בניגוד אלייך אני מרגישה שהכרתי כמה בנות נפלאות ואישה מופלאה כד"ר לאופר, שממשיכה לענות לנו , ומבחינתי הקשר יכול להעשות באמצעות המיילים. קשה לי עם זה, ואתמול הייתי חייבת לענות לאחת הפונות, קשה לי להתעלם, אך למען היושר שלי עם עצמי והתחושה הפנימית שלי, אני לא מסוגלת כבר להמשיך זאת. האמת היא שהעדפתי לכתוב לך באופן אישי, אך אני חשה אין זה רצונך ואני מכבדת זאת. מקווה שאת ממשיכה באותו הקו ולא מתייאשת. אני מאמינה שלבסוף ד"ר לאופר תקים פורום משלה או משהו חליפי, העיקר לא לוותר. ודרך אגב, אולי שמעת משהו מענת ש? אני דואגת לה. מוזר לי שלא שמענו ממנה כלל, גם כתבתי לה ולא ענתה, דבר שלא אופייני לה. אם את יודעת משהו, אנא עדכני. ובאמת, רק בריאות, רק חבל שמכוונות טובות של כולם יצא כל כך הרבה רפש. שלך, מרב.

מהיכרות את המטריה אין סיכוי השתן עלה שם לראש וכל הסיסמאות היפות שוות ל...

דניה כתב/ה: > > הי פגשתי אותה היא מאוד התלהבה וזה מובן: זה פורום חיוני ומבחינת > האתר שלה יש לזה משמעויות חיוביות רבות. אבל > הסיבה היחידה שצריך לעבור היא כדי לתבוע את עלבונה של דר. לאופר > קשה מאוד לקרוא את ההכפשות שהיא צריכה לספוג > ולמה? > לי ברור לגמרי שאף אישה שניכנסה לפורום לא עומדת מאחורי ההכפשות > כולנו יודעות כמה נדיר למצוא אמפתיה כמו שלה וכמה רוב הרופאים > שחוקים > > עם זאת צריך לחשוב טוב לפני שעוזבים מפעל חשוב כמו אחת מתשע שהגג > שלו הוא משהו שכולנו מאמינות בו. אני מחכה לרגע שבו מישהי כמו > נורית טולנאי תוריד את כל הטירלול שקרה פה מהעץ ותחזיר הכל למסלול > כמה שחבל זה הטון הזה שבו מדברים אלינו בשם העמותה כמו אל מפגרות > מה שיפה באחת מתשע שפה אנחנו נשים שאמנם חלו בסרטן אבל קודם כל > בני אדם חושבים ומועילים. הנימה שבה כתובות ההודעות מאז תחילת > המשבר מחזירה את האנושות אחורה לימים שבהם מי שהיה חולה נחשב חסר > דיעה. חבל נורא > ועדיין אני מתלבטת אם נכון להעניש את עצמנו, מה עוד שלא ידוע אם > דר. לאופר רוצה (בלעדיה כל המעבר לא שווה) ועדיין אני מצפה לאיזו > גדלות נפש מצד קברניטי העמותה ומקוה שמי שהצליח להקים עמותה כל כך > מפוארת מסוגל לרדת מהעץ המטופש של הסכסוך האידיוטי הזה. אז מה אתן > אומרות? דניה יקרה, הלואי וזה היה באמת אפשרי, האמת יצאה לאור, לצערי הרב, ואין לרדת מהעץ,אני מכירה את נורית טולנאי מהיותי בתוך המערכת בתחילת הדרך לאורך תקופה מסוימת, ראתי איך דה עובד שם ולכן עזבתי, אבל ....אסור להתיאש....צריך ללכת הלאה דו עצתי.

שלום לכן, אולי השאלה שלי מיועדת לאונקולוגית, או אולי לנשים עם נסיון. האם ישנה אפשרות שהפכתי להיות אלרגית לכדורים נגד בחילות לאחר כימו? כל מה שאני אוכלת יוצא החוצה כולל מים שאני שותה, ואני פוחדת להעיז לאכול משהו. אני ממשיכה לשתות, אבל גם מקיאה. אני נורא רעבה ולא מצליחה לאכול. האם יש לכן רעיונות חדשים? או מה לעשות בנדון? במחלקה האונקולוגית הציעו לי כדורים נגד בחילות יותר חזקים אך הם לא ממש עוזרים. אשמח לכל רעיון ופתרון. תודה, אתי

שלום אתי, היועצת האונקולוגית שלנו נמצאת כרגע בחו"ל בכנס עד ה- 31.10 ולכן אנו מביאות כאן מידע שנאסף ונכתב באתר העמותה:- המידע המובא כאן נאסף על פי עצות והמלצות של נשים שהתמודדו עם המחלה, כל אחת בדרכה שלה. תודה לכל המתנדבות ששמחו לעזור ולחלוק את התנסותן האישית עם האחרות. צירפנו לכך גם המלצות של אנשי מקצוע המטפלים בחולות סרטן שד – אונקולוגים, אחיות, דיאטניות, ומידע מתוך חוברת הכוונה לתזונה נכונה במהלך הטיפולים ולאחריהם שפרסם מכון הסרטן הלאומי בארה"ב . החוברת נקראת: Eating Hints For Cancer Patients Information AND recipes to help patients meet their needs for good nutrition before, during AND after treatment. NIH Publication #98-2079 הנוסח המלא של החוברת, באנגלית, נמצא בכתובת www.cancer.org בחילות והקאות בחילות ותחושת קבס הן תופעות לוואי נפוצות מאד לטיפולים נגד סרטן, בעיקר בעת טיפול כימותרפי. קיימות כיום תרופות חדשות שמטרתן להקל על תחושות אלו ועל ההתמודדות איתן. כל אישה מגיבה לתרופות ולטיפולים בצורה שונה ועל כן חשוב לזכור שייתכן שייקח קצת זמן עד שהצוות הרפואי המטפל בך ימצא את התרופה המתאימה לך ביותר כדי להקל על תופעות הלוואי. אל תוותרי, תמשיכי לנסות עד שיימצא הפתרון המתאים. יחד עם זאת, הקפידי לדווח לרופא המטפל במידה וחלה החמרה במצב ההקאות עד כדי חוסר יכולת להחזיק נוזלים. איך ניתן להתמודד עם בחילות והקאות ? • מצצי שביבי קרח, מיץ קפוא או שלגונים על בסיס קרח (קרטיב). • נסי לשתות בלגימות קטנות מדי 15 דקות. • השתדלי לשתות לפני או אחרי הארוחה ולא במהלכה. • בררי עם הרופא המטפל אם את יכולה לקבל סותרי חומצה מסוג גסטרו או לוסק. • נסי לשתות מיצי פירות לא ממותקים כמו מיץ תפוחי עץ או משקאות ללא קופאין ולא תוססים. • אכלי כמויות קטנות, לאט ולעתים קרובות. הקפידי ללעוס טוב את המזון כדי שהעכול יהיה יותר קל. • השתדלי להימנע ממזון מטוגן, מזון בעל ריח חזק, מזון מתובל מאד, מזון מתוק מאד. • כשאת מרגישה רעב קל אכלי היות ורעב יכול להגביר את תחושת הבחילה. • הימנעי מלאכול בחדר דחוס ומחומם או שיש בו ריחות בישול חזקים. • השתדלי שהמזון יהיה בטמפרטורת החדר. מזון מחומם עלול להגביר את תחושת הבחילה. • לאחר הארוחה השתדלי לנוח כשעה, במצב ישיבה. מנוחה מקלה על העיכול. • אם הבחילה מופיעה בעיקר בבוקר השתדלי לאכול טוסט או קרקרים יבשים לפני שאת קמה מהמיטה ( במידה ואין לך פצעים בפה ). • אם הבחילה מופיעה במהלך הטיפול – כימותרפיה או הקרנות – הימנעי מלאכול במשך כשעה עד שעתיים אחרי הטיפול. אכלי ארוחה קלה לפני הטיפול. • נסי למצוץ סוכריות מנטה . • הכיני לעצמך ארוחות מראש והקפיאי אותן כדי שלא תצטרכי לבשל כאשר את סובלת מבחילות. • לבשי בגדים רפויים. • כאשר יש לך התקף בחילה נשמי עמוק ולאט. • השתדלי להסיח את דעתך מהבחילות על ידי שיחות עם אנשים, האזנה למוסיקה או צפייה בטלויזיה. • היעזרי בטכניקות הרפייה שונות. • אם את סובלת מהקאות הימנעי מלאכול או לשתות כל עוד הן נמשכות. • לאחר שההקאות חלפו שתי נוזלים צלולים – מים, מרק צח – בכמויות קטנות. בתחילה כפית אחת כל 10 דקות ובהדרגה הגדילי את הכמות עד ל- כף בכל 20 דקות עד שתגיעי למצב שתוכלי לבלוע שתי כפות כל 30 דקות. אנו מאד מקוות שתוכלי להשתמש במידע והוא אכן יעזור לך. בברכת החלמה מהירה, צוות אחת מתשע

היי תשתדלי לאכול רק דברים יבשים וקשים, כמו צנימים, תפוחים, קרקרים, אותם קשה להקיא. בהצלחה רונית

etti שלום! ליבי ליבי אתך .מס שאלות לי אלייך והם גם עצותי א.האם את מקבלת סופרן עם הטיפול וגם קורטיזון שניהם עוזרים נגד בחילות כמוכן עצתי לך כאשר את מקבלת את הכימו תבקשי שיזרימו אותו הכי לאט שאפשר גם במחיר שהטיפול מאד מתארך .כמו כן תבדקי איזה כימו את מקבלת ואולי אפשר להחליף לך בחומר אחר או לשנות מינון. אני למשל מאד רגישה לציספלטין. .הלוואי שאחת מעצותי יוכלו לעזור לך כל זה רק מנסיון אישי המון בהצלחה חזקי ואמצי. גו"ד

שלום, עברתי לפני שבוע כריתת שד, בסוף התפר מתחת לבית השחי נוצר סיום עם קפל דמויי כרית קטנה, האם זה מוכר וידוע? תודה על תשובתכם. מיכל

שלום מיכל, תודה על שאלתך. שאלתך נשלחה ליועץ כירורגי. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום מיכל, הקפל שאת מתארת מוכר וידוע, אבל במשך הזמן העור מתישר והצלקת נראת יותר חלקה. העיקר שתרגישי טוב...

היי מיכל אני גם שבוע לאחר הכריתה הכרית הקטנה הזו היא לדעתי נפיחות של הפצע שעם הזמן בוודאי יעבור ,איך הכאים או הסירבול?

עברתי אתמול כריתת שד ובלוטות לימפה ושאלתי היא כמה ימים היו לך הנקזים והאם את חשה באיזה שהם כאבים

שלום, אני לצערי חדשה פה וישבתי וקראתי את כל התכתובות מהשנה האחרונה. למדתי הרבה אבל משהו נראה לי מוזר: אחד בשם אריק ואחת בשם רונית ש שכתבו פה הרבה דברים מעודדים נעלמו. מישהוא יודע מה קורה איתם ? הכל בסדר אצלם ? לדעתי הם חסרים מאוד לפורום. חדשה

היי האם את מתכוונת אלי? בכל מקרה אריק עזב מזמן כי הרבה בנות לא אהבו את מה שכתב.

לא ! אני מתכוונת לרונית ש

לנורית טולנאי ולגולשות שלום, ראשית אני ועוד רבות מצרות על קבוצה קטנה אך אגרסיבית וחסרת רסן של בנות שמשתלכות ללא הפסק בפורום ובעמותת אחת מתשע. לכן חיה וסמדר דניה וכל השאר תחסכו מאיתנו את כל ההבלים שאתן כותבות, כנראה שמצבכן מאפשר לכן להשתלח ולנבל את פיכן, אבל לעומתכן יש פה נשים שמצבן אינו מאפשר להיות בפורום כל היום וגם רואים בפורום כפי הנכתב את ביתן ומבצרן, ואנו מבקשות בכל לשון של בקשה תפסיקו כבר , תנו לפורום למלא את יעודו ואל תפרענה לאלה שבאמת צריכות אותו ומוקירות תודה על כל רופא שעונה ומקריב מזמנו הפרטי. איך אתן מעיזות עוד לבוא בטענות על זמן תשובה, תשמחנה שעונים ומתייחסים לכל שאלה בכבוד המלא הראוי. אין גבול לחוצפתכן. לנורית טולנאי ולעמותת אחת מתשע ולכל הרופאים העוזרים תודה על ההסברים, אתם עושים עבודת קודש , לצערי אני מטופלת כרגע בבית החולים באישפוז יום, והפורום הפך לשיחת החדר, אתן לא יודעות כמה הערכה וכבוד רוכשים לכם, יש הרבה חולות שנכנסות אבל פסיביות ,קוראות את הפורום אבל לא משתתפות. בשמן ובשמי המשיכו בעבודתכם הקדושה, אתם מחזקים אותנו.

שלום לכן אני משתתפת בפורום הזה ממש מתחילתו וכיניתי את עצמי ריקי לצערי איני שותפה לתגובותיה ולכן אכנה עצמי ריקי א בברכה ריקי א

גם אני אחת מאותן קוראות פסיביות שאמנם כותבת לראשונה אך קוראת את מה שנכתב בפורום ונעזרת רבות. ואני בהחלט מצטרפת לדעתך וחושבת שצריך להמשיך את מה שנבנה כאן.

יקירתי, לא ראיתי שאף ולא אחת מאלו שטרחת לנקוב בשמן השמיצו אישית בשם משיהי אחרת. תקני אותי אם אני טועה. הדיון לא חייב לרדת לפסים אישיים. האם נדמה לך שאלו ששומרות על כבודה של ד"ר לאופ]ר לא רואות את הפורום כבית? הלא אילולא ראו בו בית, לא היתה כלל קמה המהומה. הגיע הזמן שגם נשים תדענה לערוך דיון מבלי למרוט שיערות שאחת לשניה. כולנו או רובנו מאוחדות בגורל זהה. אז זה די מעליב שיש כאלו החושבות שסרטן שד מקנה עליונות- לא כאן. את צודקת, יש כאלו שמודות לכל פירור מידע ותשובה. אבל, גם מתנדבים אמרוים לדעת למה הם נכנסים. לא יכול להיות שיש רשימה של מספר יועצים, אבל בפועל לא "קוראים" תגובות שלהם. כי הם עסוקים? באמת, קצת אינטלגנציה, רבות מאיתנו מקדישות זמן לפעילות התנדבותית, זו מחויבות ללא שכר, SO WHAT? ואם כבר היתה אחת שמוכנה לעושת ימים כלילות, לענות בשעות משוגעות כי היא מאמינה שזו השליחות שלה, אז למה לא לתת לה מקום ביטוי? כי זה לא מתאים לתקנון? אז משנים תקנון שיתאים. חבל שהפורום שהיו לא איכויות דוקא ובזכות הרופאות שענו כאן איבד מייחודו. הרי יש כבר כמה פורומים. ושוב, תפסיקו לקחת את הדברים אישית ולהעליב בלי חשבון. זהו, אני סיימתי, לילה טוב,

כל הכבוד לך על הניסוח והתוכן הצולף. מצטרפת לכל מילה שכתבת ושולחת מכאן ובהזדמנות זו חיזוקים ותודות לכל יועצי הפורום ואיחולי בריאות לכל הנעזרות בו. גילי

שלום לכן, אמי (בת 74) עברה ניתוח לכריתת שד לפני כחצי שנה והיא שוקלת לעבור ניתוח לשחזור השד. אחרי שאמי קראה את המידע הרפואי המופיע באתר זה היא התמלאה בהיסוסים וחששות לגבי הניתוח. מסיבה זו הייתי שמחה לשמוע מבעלות נסיון וכאלה שעברו ניתוח לשחזור השד (ובעיקר נשים מעל לגיל 70) האם כדאי לה לעבור את הניתוח, האם ההחלמה קשה, האם התוצאות משביעות רצון וכד'. תודה על עזרתכן.

לרותי לצערי אין שום אפשרות לייעץ בנושא זה בצורה מקצועית ללא בדיקה של המצב בשטח השאלות נמטרידות בקשר להחלטה הן לדוגמא:מה גודל השד השני, מה מצב בריאותה הכללי , כמות העור שנותרה, האם עברה הקרנות,עד כמה המצב הנוכחי מפריע לה וכד. לכל השאלות אין תשובה גורפת. ולכן אין דרך לקבל תשובה מהמנה אלא בהתייעצות מסודרת.

לכל גולשות וגולשי הפורום שלום, חברותי ואני בצוות עמותת אחת מתשע כואבות ונדהמות אל מול התבטאויות שנשמעות לאחרונה בפורום. ניסינו מספר פעמים לשקף לגולשות את שמתרחש, תוך הקפדה על כבוד אלו הנוגעות בדבר. יש להדגיש כי לא סיפקנו תמיד תשובות מיידיות לשלל הטענות שהועלו בפורום, היות ולדאבוננו חלקן היו פוגעניות ונטולות כל עיגון במציאות (טענות על איומים, מחיקת הודעות וכיו"ב). להלן התייחסותה של העמותה לטענות המרכזיות שהושמעו לאחרונה: 1. לפני כשבוע וחצי התגלעו חילוקי דעות בין צוות העמותה לבין ד"ר רותי לאופר באשר לדרכי העבודה בפורום. חשוב לי לציין כי חילוקי הדעות היו על רקע דרכי העבודה בלבד ולא על רקע חשיבתה ודעותיה של ד"ר לאופר, אותן אנו מכבדות ומעריכות מאד. לדאבוננו, בחרה ד"ר לאופר לראות בחילוקי דעות לגיטימיים אלה פגיעה אישית בה, ועל כך אנו מצרות. בשל הערכתנו כלפי פועלה של ד"ר לאופר, עשינו מאמץ-על כדי לשכנעה להישאר כיועצת פעילה בפורום. לא עלה על דעתנו כי ככל שננסה לשכנעה להישאר, כך היא תעדיף להתחפר בהחלטת פרישתה. מאז הודיעה ד"ר לאופר על פרישתה באופן סופי בהודעה בפורום מיום 21 לאוקטובר 2004, לא התקיים כל קשר בינינו לבינה. 2. הסרת שם מרשימת יועצי הפורום הינה הליך שגרתי, שמתבצע כאשר רופא/ה או יועץ/ת פורש מפעילות בפורום. כפי שהוסרו שמות של יועצים אחרים, שפרשו בשלבים שונים בעבר, כך הייתה הסרת שמה של דר' לאופר מרשימת היועצים פועל יוצא של העובדה שהיא חדלה לשמש כיועצת פעילה. לא היה בכך משום צעד המכוון אישית נגדה. כידוע לכם, הניהול הטכני של הפורום נמצא בידי אתר "דוקטור'ס". מסתבר שבעת הסרת שמה של דר' לאופר מהרשימה חלה תקלה טכנית אשר גרמה למחיקת זיהויה כיועצת בפורום בעבר. התקלה תוקנה מיד על ידי הצוות הטכני של אתר דוקטורס כאשר התגלתה ואין כאן, ולא הייתה, כל כוונה לפגוע בד"ר לאופר ובפועלה למען הפורום. 3. כאשר ד"ר בן ברוך הודיעה לנו על כוונתה לפרוש מהתנדבותה בפורום היא הציגה בפנינו את הסיבות באותה רוח כפי שהוצגו על ידה בפורום. הצטערנו על כך מאד ובקשנו אותה לשנות את דעתה. כאשר התברר שדעתה נחושה, הסתייענו בה לשם גיוס אונקולוגית מחליפה - דר' אלה עברון. בשום שלב לא ידענו כי קיימות סיבות נוספות להחלטתה של דר' בן ברוך או על תכניותיה לפעול במסגרת פורום חדש אחר . 4. אנחנו מודעות היטב לקושי שנוצר בפורום כאשר שתי אונקולוגיות פעילות פרשו מהצוות. לשמחתנו דר' אלה עברון נענתה לפנייתנו לשמש יועצת פעילה בפורום, אך לרגל השתתפות בכנס בחו"ל נאלצה להיעדר מהפעילות בפורום למשך 5 ימים. אנו מודעות לכך ש- 5 ימים זה זמן ממושך עבורכן ועל כן עושות עתה מאמץ עילאי על מנת לצרף אונקולוגיות\אונקולוגים נוספים. אנחנו מקוות כי בימים הקרובים נוכל לבשר לכן על חדשות טובות בהקשר זה. ברצוננו להדגיש כי צוות היועצים של הפורום עושה את מלאכתו בהתנדבות. מדובר באנשי מקצוע עסוקים, ותשובותיהם מותנות בזמן הפנוי העומד לרשותם ועל כן לא תמיד תשובתם מיידית. מנהלת הפורום מטעם העמותה דואגת שכל פנייה תיענה, תוך מאמץ על שהתשובה מצד היועץ/ת תינתן במהירות מרבית. אני רוצה לנצל הזדמנות זו לשם פניה אישית לכל באות הפורום – בואו נסתכל קדימה ונתרכז במטרה העיקרית למענה הפורום קיים. כולכן העדתן שהפורום משמש לכן "בית" וכתובת אליה אתן יכולות לפנות, ואני סמוכה ובטוחה כי יסודותיו של בית זה חזקים מכל מכשול או מהמורה בדרך. נכון כי חל משבר, אבל כמי שמנוסות בהתמודדות עם משברים בחיים – ואני אחת מכן – אתן יודעות שהכוחות לצאת מן המשברים הם בתוכנו. בואו נתמקד בדברים החשובים באמת ונעזור האחת לשניה להסתכל קדימה. נורית טולנאי, מנכ"לית עמותת אחת מתשע

לכל הבנות בואו נקבל את מה שההנהלה כתבה. מה שהולך כאן בפורום, זה גן ילדים. תגובותיה של ד"ר לאופר, עם כל הכבוד לה , מורידות מערכה. האם אין לד"ר לאופר, ענינים אחרים להתעסק בהם? לבנות, לעולם לא נדע על מה המחלוקת בין העמותה לד"ר לאופר. קחו הכל בערבון מוגבל, גם את דברי העמותה וגם של ד"ר לאופר. תפסיקו ללכת כמו שה אחרי הרועה. תנו לפורום לחזור לעצמו.

לגב' נורית טולנאי שלום, אני שמחה מאד שהחלטת להגיב אבל לצערי מאוחר מדי ומעט מדי הפצע נפתח וכדרכם של פצעים ההגלדה ארוכה . יש טעם רע בפה במיוחד לאחר שד"ר לאופר צינה שהיא קיבלה טלפון מאים , בשבילי שהפורום תרם לי המון במחלתי אני מרגישה כעת מאד לא נוח מהתנהלות האגודה כלפי רופאה נפלאה שתרמה המון לנו ולאגודה. נקוה שכולנו למדנו משהו כי בס"ה החיים זה בי"ס. בריאות לכולנו.

זה מדי מאוחר, ואם היה באמת כך, הייתן צריכות כבר עם הודעתה של ד"ר לאופר שבאה בסמוך לפרישתה של ד"ר בן ברוך "לצאת מהמחבוא" ולעדכן במה שקורה. לצערי, ההודעה הזו באה לאחר יותר מדי זמן של חוסר וודאות, וחבל. אכן החיים זה ב"יס.

קודם כל, מודה לך על תגובתך. מוטב מאוחר מאשר אף פעם. כמו בכל אי הסכמה, הגירסה שלכן נשמעת שונה לחלוטין, אך כיוון שניתנה לאחר כל כך הרבה ימים של תסכול, כעס וציפיה מתמשכת לתגובות , כבר נוצר מצב לצערי של חוסר אמון. באמת חבל.הכוונות באמת טובות, הכל היה כל כך זורם ותורם, גם אם היו מקרים בודדים של תלונות, זה היה לדעתי זניח לחלוטין לעומת האהדה והאהבה לד"ר לאופר. אני גם מצרה על תגובות מסויימות (לא שלכן) שלד"ר לאופר אין דבר טוב יותר לעשות, הרי לכולם ידוע שהיא מוצפת בעבודה, ולמרות זאת היתה וענתה לנו און ליין, ואם לא, תמיד באותו היום, ודרך אגב, כנ"ל ד"ר בן-ברוך, שגם היא היתה זמינה עבורינו כל הזמן. ייתכן שהתרגלנו כבר לטוב ביותר מבחינתינו, וקשה לנו לוותר. את בוודאי מבינה שקשה לוותר על כך שיכלנו להרגע ולהתייעץ כל הזמן. מי כמוך יודעת שבמחלה זאת כמה ימים של חוסר ודאות ושתיקה הם פשוט בלתי נסבלים לחלוטין עבור חולות, ולכן במקום הציפיה מורטת העצבים לתשובות של רופאים המטפלים בהם, וחוסר הנעימית לעיתים "לנדנד", כאן הרגשנו ממש כמו בבית. מספיק תשובה אחת כזאת של ד"ר לאופר לאחת מאיתנו שכל כך לחוצה, כבר ניתן להתעודד , להרגע, או פשוט להתמודד עם מה שיש. ושוב , גם ד"ר בן ברוך עשתה כן, רק כפי שכבר כתבתי לכן, חבל שההסבר שנתנה לנו ולכם לא היה מדוייק לגבי פרישתה, זה משאיר תחושה של מרירות. גב' טולנאי, אם אפשר להסב את תשומת ליבך למשהו מאוד מוזר שקורה בפורום. השארתי הודעה לד"ר לאופר בבוקר, ולתדהמתי במקום שיהיה כתוב ד"ר לאופר, כפי שהיה כתוב בהתחלה, פתאום כתוב רק לד- מוזר מאוד. לדעתי משהו לא כשר קורה פה, לא ייתכן שכל הזמן קורות תקלות ,כשהן קשורות אליה. איני מאשימה אותך חס וחלילה, אך אודה לך אם תתטפלי בתיקון המעוות. שתהיה לכולנו רק בריאות, אריכות ימים ושקט. מרב.

לד"ר הנכבד, איך מבצעים ממוגרפיה בשד משוחזר (מי מלח)? תודה עינת

שלום עינת, תודה על שאלתך. שאלתך נשלחה ליועץ הפורום. בברכה, צוות אחת משתע

עינת שלום אחר שחזור ממוגרפיה לא נותנת אינפורמציה טובה, לכן לא בכל מקום נעזרים בבדיקה זו. מקובל להעזר בבדיקת אולטרסאונד. השתל ממוקם מתחת לשריר, ולכן רקמת שד, במידה ונותרה, היא שטחית כך שגם בדיקה ידנית יכולה להיות אפקטיבית. בברכה מ כרמון

שלום ד"ר, אני בת 31 לפני שנתיים חליתי בסרטן השד. טופלתי ב CAF . הקרנות. שנתיים זולדקס וכיום טמוקסיפן. שאלתי מה הסיכוי שלי להרות בעתיד? תודה על תשובתכם. דורית

שלום דורית, שאלתך נשלחה ליועץ הפורום. תודה על שאלתך. בברכה, צוות אחת מתשע

הנני בת 34. עברתי אתמול בדיקת אולטרסאונד חזה ונמצאו הממצאים הבאים: בשד שמאל בשעה 2 בסמוך לפטמה הודגם גוש בקוטר 0.81, גבולות חדים. שד ימין בשעה 11 בסמוך לפטמה הודגמה ציסטה בקוטר 0.39 ועוד שתי ציסטות צמודות עד לקוטר 0.43. קבעתי תור למרפאת השד בבילינסון לעוד שבוע. בינתיים אני מאוד מודאגת. אשמח לקבל איזה שהו הסבר על הממצאים. ומה הכוונה ל"גבולות חדים"?. בברכה, הילה.

שלום הילה, תודה על שאלתך. שאלתך נשלחה ליועץ כירורגי של הפורום. בברכה, צוות אחת מתשע

זה לא נשמע מאד מדאיג. גבולות חדים מאפיינים, בדרך כלל ממצא לא ממאיר. ייתכן שיידרש בכ"ז ניקור במחט עדינה של ממצא זה. את יכולה להמתין לתור שקבעת ללא כל חשש לנזק. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

לד"ר גוטמן שלום רב, תודה על תשובתך. נתת לי את הכח להמתין לתור שנקבע לי מבלי לקבל "התמוטטות עצבים". הילה

בוקר טוב, בת 63, מזה כ-4 שנים סובלת מסרטן שד מסוג קרצינומה אינפלמטורי. עברתי את כל הטיפולים , לפני כשנה התחלתי בהרצפטין אשר הופסק לפני 3 חודשים כיוון שהגידול לא הגיב אליו. עברתי לטיפול בבית באמצעות קסלודה. עדיין המצב סטטי. א. לפי הנתונים הסטטסטיים שבידיכם האם אני מוגדרת כמצב "קשה"?. ב. לפי המידע שברשותכם כמה זמן לערך ניתן להישאר במצב סטטי עד למצב של התפשטות/התפרצות ?. ג. האם לא היה הגיוני"יותר להתחיל לפני כשנה בקסלודה ואז אם המצב סטטי לעבור להרצפטין?(למרות שבמבחן התוצאה לקדימות בזמן אין משמעות ריפויית). ד. כל המלצה לטיפול/רעיון/ חידוש יתקבלו בברכה תרגישו חופשי לענות אני אישה חזקה נפשית בתודה

שלום אנג'לה, שאלתך נשלחה ליועצי הפורום. תשובתה של ד"ר עברון היועצת האונקולוגית תתאחר מאחר והיא נמצאת בחו"ל בכנס עד ה- 31.10 בברכה, צוות אחת מתשע

לשאלותייך אין מענה סטטיסטי. אי אפשר להשיב על קסלודה לפני או אחרי הרצפטין בלי לדעת עובדות רבות נוספות. לא ברור אם עברת ניתוח, אם השד ניתן לטיפול כירורגי ואלו אמצעים ננקטו על מנת לבדוק את רגישות הגידול לטיפול. לא ברור גם אם קיים פיזור סיסטמי. מצבך ושאלותיך מצריכים ייעוץ מסודר ולא תשובות באינטרנט. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

האם מחלתך מפושטת ואיפה? האם קבלת הרצפטין לבד? נהוג לצרפו עם כמוטרפיה ואז הסיכוי לתגובה גדול יותר. מה מצב הרצפטורים?

בוקרטוב, א. לגידול אין גרורות ואין התפשטות.(לפני 3 חודשים קיבלתי מאלטיקס להבהרת העור באיזור הגידול).סי.טי בטן וכו' תקין ,נכון לחודש יולי 2004. ב. כמדומני להרצפטין צורף חומר נוסף.על פי הידוע לי הרצפטין במשך 9 חודשים !! אמור לעורר שיפור כלשהוא גם אם הוא ניתן לבדו. ג. לפי הרופאים כריתת השד יש בה כדי "לאפשר" נדידת תאים סרטניים וליצור גרורות , לכן גם אחרי כ-4 שנים אין הסכמה רפואית לכריתה. המרקרים גבוהים בדר"כ. אבקש להשיב לי במידת האפשר על השאלות ששאלתי בשאלה המקורית. בברכה

אני אמורה לעבור ניתוח אצל ד"ר ורבין מאיכילוב. האם מישהי שמעה עליו המלצות?

לליאת הייתי מאוד ממליצה לך לא להתקרב אליו.הוא לא בן אדם וגם לא רופא מי יודע מה.

הי, עד איזו רמה אפשר להגיע, לאיים על רופאה?!!! לא להתייחס לבקשתך ולבקשתינו, ולבסוף לשפוך שמן על המדורה?!!! לפי דברי דניה, נמחקו תכתובות שלמות, פשוט לא יאומן, באמת מרגישים כאילו נמצאים בפרודיה, וזה כל רגע צריך להסתיים, אך לא... אני מציעה שלרמה יותר נמוכה מזאת לא נרד, זה כבר פשוט מבייש. אנו רוצות אותך, את רוצה להמשיך בעבודת הקודש שאת עושה עם מי שמעריך אותך, נשמע לי כדרך נפלאה להמשיך את הקשר שלנו. נכון, כולנו ממשיכות לכתוב לך ולהתקשר באופן אישי, אך אנו רוצות גם לשתף אחת את השניה בחוויות ורגשות, כאשר את איתנו , בשבילנו ואנחנו אחרייך - בשבילך גם,תמיד. מי שלא רוצה ולא מרגישה חלק מזה יכולה להמשיך ולהיות בפורום זה, אין כל בעיה עם כך. רצונו של אדם - כבודו. דניה - גם אני איתך, רעיון נפלא, וגם אני העלתי אותו בפני ד"ר לאופר. פורום עם ד"ר לאופר שלנו, אם את יכולה ליישם את הרעיון - תבורכי. ודרך אגב, לצוות, אם אתם בכלל קוראות את אשר כתבנו (טלי יקרה - מה איתך?!!!) שימו לב, שד"ר לאופר, למרות הפגיעה והכל, מנסה לעזור לכולן, ואף מתייחסת לחולות שזקוקות לה (שימי לב רותי יקרה - עוד תקבלי נזיפה!!!) מה עוד יותר מזה?!!! ד"ר לאופר, אנא ממך, שקלי ברצינות להמשיך איתנו במתקונת אחרת. אנו אחרייך - באש ובמים. כתבתי לך עוד מייל אתמול, מקווה שהגיע. שלך, תמיד,מרב.

למה שונתה הכותרת של הודעת אתר דוקטורס והיא עכשו ד? קודם הייתה מלאה עם שמה של ד"ר לאופר. למה שונתה הכותרת של מרב מעלי שהייתה : לד"ר לאופר ועכשיו: לד בלבד? מה קורה פה???

הכינוי שלך ממש מדליק... כן, גם אני תוהה מה קורה פה... פניתי לנורית בקשר לכך, לא ידעתי שד"ר לאופר החליפה שם משפחה לאחרונה... מעניין שהרבה תקלות קורות בקשר לשם שלה... תמוה ומוזר... ערב טוב.

ישנן בנות שעוד לא מאמינות שמישהו פה בהנהלת אחת מתשע ממש בלחץ ויושב ומוחק כתובת אי מיילים? כל האתר מצונזר גם רטרואקטיבית ואם למשל עושים חיפוש על דמות מרכזית כמו ענת ש. או אילה גל מקבלים בתגובה רק עמוד אחד פרי עטן במקום עשרה לפחות שאמורים להיות. בדקתי את זה בהצלבה עם כמה בנות. כרגע יש שתי אפשרויות: 1. לבקש מאחיותנו בצמרת לרדת מהעץ, לבקש סליחה ממי שצריך, אנחנו סולחות מראש ולמחוק את השבועיים האחרונים מהזכרון הקולקטיבי. למנהלת הפורום - כולם טועים, ניסלח, נישכח, מודה ועוזב ירוחם. 2.אני נפגשת היום עם מנהלת עיתון אינטרנט בננות ואשאל אותה אם אפשר להמשיך אצלה את הפורום במתכונתו האהובה עם דר. לאופר האחת והיחידה. אם דר. לאופר תסכים. 3. הכי טוב האפשרות הראשונה. אבל אי אפשר להמשיך ככה. במונחי אינטרנט מדובר בהתנהגות פלילית. לתשומת ליבה של דר לאופר המשפטנית: אסור לטפל בחומר של פורום ולצנזר אותו. חוץ מזה יש פה אווירת פחד וזה לא נעים. מישהו פישל. אז מה אף אחד לא מת מזה עלינו זה קטן אפשר לסלוח ולהמשיך עדיין לא מאוחר.

דניה יקירתי שלום, מחזקת את ידיך ומקווה שתצליחי במשימה. אגב בקשתי אליך עדיין עומדת בעינה .מאד מאד אשמח לשוחח איתך אנא כתבי לי לדוא"ל שלי [email protected] שלך בידידות וירטואלית עמוקה דנה

דניה יקירתי, אנו איתך. ראי מה שכתבתי לד"ר לאופר - אנו איתה באש ובמים. תבורכי על הרעיון הנפלא, גם אני העלתי אותו בפני רותי , אך את הרבה יותר פרקטית ממני, כבר פעלת להופכו למציאות... מקווה שתצליחי - אני איתך ומחזקת את ידייך.

אנא צרו קשר למטרה חשובה ביותר תודה [email protected]

תבורכי על היוזמה. כפי שכבר כתבתי, לא חשובה המסגרת לתקשורת הוירטואלית, אלא המשתתפים והתכנים. לכן, לא צריך להתעקש על פורום זה, עם כל הסנטימנטים והתודה העצומה לתרומה שתרם לי תקופות יותר קשות. אך בינינו - הנהלת האתר תרמה רק את החיבור אליכן ואל הרופאים (אני, למשל, התחלתי להיות מטופלת אצל אחד הרופאים המצויינים, אליו התוודעתי בפורום זה). השורה התחתונה - הבה נחליט על התנתקות (פופולארי בימינו) וכמו שישנה כוונה לעקור ישובים שלמים כמות שהם למקום אחר, כך נעתיק את הקהילה המדהימה שלנו לאתר אחר, ואני בטוחה שעם הרצינות והנחישות שלנו נצליח לצרף לשורותינו רופאים מעולים. אשמח לסייע ביוזמתך בכל דרך, אפרת

שלום, אולי מישהי כאן יכולה להסביר לי- אני מנסה להוסיף הודעה בפורום למפדמה באתר דוקטורס, אבל לא מציינת את הדואר האלקטרוני (כמו פה). כותבת נוש א וגוף ההודעה , ועושה "שלח" ובכל זאת ההודעה לא מוצגת בפורום. מישהי יודעת מדוע ??? תודה

בוקר טוב לך ! את צריכה לבטל את סימן ה- V במשבצת "נא צרפו את כתובת האימייל.... אם גם זה לא עוזר, אז אולי יש תקלה טכנית זמנית.

שאלה לאונקולוג! לפני כשנתיים חליתי בסרטן השד בגיל 45 הגידול היה בדרגה 2 גודלו כ-3 סנטימטרים קיבלתי טיפול כמותרפי caf ו-45 הקרנות ללא הקרנות על הלימפה שהיו שתי בלוטות נגועות. לאחר שהוצא הגוש מצב הקולטנים של האסטרוגנים היה שלילי והפרוגסטרון היה חיובי חלש מאד. לאחר שסיימתי את הטיפולים התחלתי ליטול טמוקסיפן ז"א שכבר שנתיים שאני לוקחת טמוקסיפן. לפני כשבוע הרגשתי שהדיבור ניטל ממני לכמה דקות ולא יכולתי להדפיס כיוון שהיו לי שגיאות כתיב מטורפות עברתי בדיקת c.t. מח ושם נתגלו שני גידולים במח. שאלתי: האם הטמוקסיפן לא פעל ולא הגן עלי בגלל שהאסטרוגן היה שלילי וזה הצריך מלכתחילה כדור אחר? מבקשת חוות דעת מהאונקולוג ועל איזה טיפול תרופתי אחר היית ממליץ תודה מראש

משי יקרה, ליבי ליבי איתך, נפל עלייך משהו לא נעים ואין מי שישב לך כאן במיידית. פני ל: http://community.msn.co.il/comm_forum_topics.asp?CommID=11969&ForumID=20489 הכניסי למועדפייך, השאירי שם את אותה השאלה ותקבלי תשובה מהירה. לפחות זה מגיע לך. חושי בטוב.

פני במייל לד"ר רותי לאופר: [email protected] היא תענה לך מהר ובמקצועיות.

משי יקרה אשמח לענות לך , צרי עמי קשר בהקדם

אשמח לעזור צרי עמי קשר בהקדם

יש פורום חדש ב קהילות של MSN מטעם האגודה למלחמה בסרטן ובו עונה ד"ר בן-ברוך. הפורום נקרא את לא לבד במלחמה הקישור: http://community.msn.co.il/comm_forum_topics.asp?ForumID=20489&CommID=11969

ממש לא משנה לי היכן אני פוגשת אתכן, העיקר לא להישאר לבד. הצצתי באתר החלופי ואהבתי את הפורמאט. אפרת

יש אתר ב YNET שמי שעונה שם זו תמי רימון, שהיא בעלת ידע אישי, לצערנו ולצערה, אבל אין שם רופאים שעונים. ולכן האתר שם לא שונה מהאתר הזה. אלא ששם תמי רימון סימפטית מאוד וכאן, יש לי טעם מר בפה ממה שקרה עם לאופר ובן ברוך. האתר הזה הפך להיות חברתי ולא רפואי. חבל

שלום לכולן, חבל, לפני שנתיים כשנזקקתי לפורום ולנשות אחת מתשע המתנדבות המקסימות הייתי בקשר רצוף בפורום או טלפןנית ,הכל היה ותסלחו לי ממש נורמלי נכנסתי בשבוע שעבר לפורום ונבהלתי. אני מציעה שלמי שלא מתאים או שתכתוב ותשאל שאלות ישירות את ד,ר לאופר או שתעבור לאחד מהפורומים שמוצעים כאן . אני מזמינה את כולן להרגע ובואו נראה מה יקרה בימים הקרובים בודאי הצטרפו עוד אונקולגים חדשים . אני לא רואה שאין מענה לשאלות הרפואיות אני חושבות שיש מענה, אז אנא חבל .

הי חזרתי אליכם לאחר די הרבה זמן, (הייתי בישראל מסיבות פרטיות ומצערות) וכמובן שמעתי על האונקולוגיות שלנו שבינתיים עזבו לצערי הרב את הפורום. מאוד מקווה שיחזרו. בעוד שלושה שבועות אני עוברת ניתוח להורדת השד ורציתי לדעת למה להתכונן. אולי זו שאלה טיפשית ואולי נאיבית מצידי ואני יודעת כי כל אחת ותחושתה היא ואיך היא עוברת את הניתוח. כל רצוני לדעת למה להכין את עצמי. הניתוח אצלנו הוא רק אישפוז יום, ולאחר מכן אחות מגיעה הביתה לבדיקה. אשמח לקבל רעיונות ועיצות מכן. תודה, אתי

שלום אתי, יועצת הפורום שלנו בתחום האונקולוגיה היא ד"ר עברון, היא כרגע בחו"ל בכנס עד ה- 31.10 אבל היא תשמח לענות לכל תשובה שתזדקקי לה. בנוסף באתר עמותת אחת מתשע הוקדש פרק על ניתוחי שד לנוחיותך הועתק הפרק לאתר:- עם קישורים נוספים לפרקים שאולי יוכלו לעזור לך. ניתוחי שד ניתוח הוא הטיפול הראשוני הנפוץ ביותר בגידול סרטני בשד. לעתים יבצעו טיפולים כימותרפים או הורמונלים לפני הניתוח, במטרה להביא להקטנת הגידול. גישה טיפולית זו מקובלת בעיקר במקרים של התפתחות מהירה של הגידול, או במקרים בהם הניתוח הצפוי הוא של כריתה מלאה בעוד האישה מעונינת לשמר את השד ככל שניתן. את הניתוחים להסרת הגידול ניתן לסווג לשני סוגים עיקריים : - כריתה חלקית של השד ( partial mastectomy ), הנקראת בעברית גם ניתוח משמר שד. במושג זה נכללים ניתוחים החל מלמפקטומי ( lumpectomy , או חתך מקומי רחב wide excision ) שפירושו הסרת הגידול יחד עם כמות קטנה של הרקמה המקיפה אותו, ועד כריתת רביע (quadrantectomy), הכרוכה בהסרת כרבע מהשד. - כריתה מלאה של השד ( total mastectomy ) הכרוכה בהסרה של כל רקמת השד. גם בניתוח זה קיימות דרגות שונות, החל מכריתה פשוטה בה מסירים רק את רקמת השד וכלה בכריתה רדיקלית מותאמת ( modified radical mastectomy ) כאשר מסירים את כל השד ולעתים גם חלק משריר בית החזה. בכל אחד מהניתוחים הללו יתכן מצב בו יהיה צורך להוציא גם חלק, או את כל, קישוריות הלימפה אשר בבית השחי על מנת לבדוק אם הן נגועות. אחד האמצעים החדשנים לבדיקה האם הגידול התפשט לבלוטות הלימפה היא טכניקת "בלוטת הזקיף" sentinel node biopsy , עליה ניתן לקרוא בהרחבה בפרק הבדיקות. איזה ניתוח לעשות ? ההחלטה לגבי סוג הניתוח שכדאי לבצע היא ההחלטה המשמעותית הראשונה בסדרה ארוכה של החלטות שיהיה עליך לקבל במהלך הטיפול וההחלמה. לפני קבלת ההחלטה חשוב שיהיה בידייך כל המידע הדרוש על כל אחד מסוגי הניתוח המוצעים לך, ועל ההשלכות שיהיו לו על חייך בעתיד. במקרים רבים של סרטן שד ראשוני מקובל לבצע למפקטומי – שהוא ניתוח משמר שד. בהמשך, כהשלמה לניתוח, תקבל האישה גם הקרנות על מנת לוודא שכל התאים הסרטניים באזור חוסלו. מחקרים עדכניים הוכיחו שאחוזי ההחלמה מסרטן השד בטווח הארוך אינם מושפעים מסוג הניתוח שמבוצע ( כריתה מלאה או כריתה חלקית ) וכיום, במידה ומצב הגידול מאפשר זאת, ניתוח משמר שד המלווה בהקרנות היא בדרך כלל האפשרות המועדפת. כאשר הרופא ממליץ על כריתה מלאה יש בודאי סיבות לכך, וחשוב לבקש ממנו הסבר מלא. הנחת היסוד היא שהמנתח יפעל להשגת התוצאות הקוסמטיות הטובות ביותר מבלי לפגוע בסיכוי של הוצאת הגידול כולו. ההחלטה לגבי הכריתה החלקית שתבוצע תהיה מבוססת על סוג הגידול, גודלו, מיקומו בתוך השד, ובאיזה היקף יהיה צורך להסיר את הרקמה העוטפת אותו . ההחלטה תהיה תלויה גם בגודל שדייך. כריתה מלאה תועדף כאשר : - הגידול נמצא במרכז השד או ישירות מאחורי הפטמה - השד קטן וכריתה חלקית תגרום לעיוות - ישנם מספר מוקדי סרטן או מוקדים טרום-סרטנים בשד - האישה מעדיפה כריתה מלאה למפקטומי או חתך מקומי רחב - ניתוח משמר שד ( lumpectomy OR wide excision ) המושג למפקטומי ( lumpectomy ) הוא שם כולל למספר הליכים ניתוחיים שונים : כריתה חלקית ( partial mastectomy ); חתך נרחב ( wide excision ); כריתה קטעית ( segmental mastectomy ) וכריתת רביע ( quadrantectomy ). למעשה אף אחד מהמושגים הללו אינו מדויק – כמו שכריתת רביע אין משמעותה שכורתים רבע מן השד, כך גם החלק של השד אותו כורתים בכריתה חלקית יכול לנוע בין % 1 ל- % 50 , והקטע המוצא מן השד יכול להיות בכל גודל. היקף הלמפקטומי תלוי בממדי הגוש. "חתך רחב" פירושו שהוצאת רקמת השד כוללת את הסרת הרקמה שבשוליים סביב הגוש. מהלך הניתוח נחשב לסטנדרטי. המנתח מתחיל בהוצאת פלח מרקמת השד ( כמו פלח מתפוז ) ובמידת הצורך ממשיך לעומק, עד לרמה של שריר בית החזה. חתיכת הרקמה המוצאת נמסרת מיידית לבדיקה פתולוגית ואת הרקמה והעור תופרים לסגירת החתך. לאחר למפקטומי החתך בשד אינו גורם לבעיות בדרך כלל. תיתכן אבדן תחושה באזור החתך, מה שאינו צפוי להשתנות עם הזמן או לאחר תקופה ארוכה. כמו כן יתכן שצורת השד וגודלו לאחר הכריתה החלקית יהיו שונים מאלה של השד השני. אם הוסרה חתיכה גדולה יחסית מהשד הוא יהיה מעוות. ניתוח כריתה חלקית אינו נחשב לניתוח מסוכן. יחד עם זאת – כמו לגבי כל הליך רפואי צפוי – חשוב להכיר את הסיכונים הכרוכים ואת תופעות הלוואי העלולות להתעורר. הסיכונים ותופעות הלוואי הצפויים במקרה של ניתוח משמר שד תלויים בעיקר בגודל הגוש שהוצא. אם שדייך נותרו א-סימטריות לאחר הניתוח תוכלי להשתמש בריפודיות הנקראות "צדפים" ( shells ), וללובשן בתוך החזייה. בארץ ה"צדפים" אינם כלולים בסל הבריאות. ניתן גם לבצע ניתוח שחזור שד למלא את החסר בשד המנותח. לחלופין, אם שדייך היו גדולים מלכתחילה, ייתכן ותרצי לבצע הקטנה של השד השני. תמיד כדאי לבדוק ולשקול את סיכויי הניתוח מול הסיכונים ואת ההשלכות הנובעות מההחלטה. שחזור שד בעקבות כריתה חלקית אינו כלול בסל הבריאות. הטיפול המשלים לכריתה חלקית הוא בהקרנות ( ( radiation, במטרה למנוע חזרה של הסרטן במקום המנותח – "חזרה מקומית" (local recurrence ). מחקרים עדכניים הוכיחו שאחוזי החזרה המקומית אצל נשים שטופלו בכריתה חלקית עם הקרנות זהים לאחוזים אצל נשים שעברו כריתה מלאה ( % 10 - % 8 ) , בעוד שאצל נשים שעברו כריתה חלקית ללא טיפול משלים של הקרנות אחוזי החזרה המקומית הגיעו ל- % 39 . כריתה מלאה –Mastectomy יש להבחין בין המושגים "כריתה מלאה טוטאלית" , "כריתה רדיקלית מותאמת" (modified radical mastectomy ) ו- "כריתה מלאה רדיקלית". השיטה הנפוצה ביותר כיום לביצוע מסטקטומי היא ה"כריתה רדיקלית מותאמת" בה מסירים את כל השד וכן קשריות לימפה בדרגה I ו- II ( מתוך III ) מבית השחי. הכריתה הרדיקלית בה מוציאים גם את שריר בית החזה אינה נפוצה היום היות ובניתוח כזה נגרםעיוות קשה של הגוף ולא הוכח שהוא משפר את סיכויי ההחלמה מהמחלה. למעשה הכריתה הטוטאלית של היום אינה מסירה את כל רקמת השד אלא רק את מקסימום הרקמה שניתן להסיר. במה כרוך הניתוח ? רקמת השד מתפרשת בין עצם הבריח עד האזור התחתון של הצלעות , ומעצם בית החזה עד לשריר שמאחורי בית השחי. הניתוח מתחיל עם חתך אליפטי במרכז השד באזור הפטמה וממשיך בהסרת מירב רקמת השד מתחת לעור עד לעצם הבריח, עצם החזה, הצלעות, והשריר שמאחורי בית השחי, כל זאת תוך השארת השריר במקומו. במהלך הניתוח ובמקרה הצורך יסיר המנתח גם בלוטות לימפה מבית השחי. הסיכונים הכרוכים בהסרת בלוטות הלימפה הם אבדן תחושה זמנית או ממושכת, דלקת ורידים, התנפחויות ונוקשות בעצם השכם, קיים גם סיכון של התפתחות לימפדמה בעתיד. לסגירת החתך תופרים את מתלי העור אחד לשני, וכך נוצרת צלקת רוחב שטוחה . בעקבות הניתוח יתכן ויצטברו נוזלים במקום בו היה השד, ועל מנת למנוע זאת מחדירים צינור ניקוז עם נקז בקצה. הנוזל מצטבר בנקז. בהתחלה יהיו בו עקבות דם מהניתוח, ולאחר מכן הוא יהפוך להיות שקוף. חשוב מאד לשמור את היד בתנועה כדי למנוע היווצרות נוקשות. הדרכה לביצוע התרגילים תינתן לך בוודאי על ידי פיזיוטרפיסט\ית עוד במהלך השהות בבית החולים לאחר הניתוח. התרגילים יותאמו לך אישית וחשוב להקפיד לבצעם על מנת להבטיח מתיחה של הצלקת, ותנועה חופשית של הכתף ושל הזרוע, ולשמירה על זקיפות הגוף. דאגי לקבל מהפיזיוטרפיסט\ית או מהאחות בבית החולים הנחיות אישיות ומפורטות לתרגילים המומלצים לביצוע גם לאחר השחרור מבית החולים . ככלל הקפידי על ביצוע התרגילים באיטיות, מספר פעמים ביום למשך זמן קצר, והימנעי מלעבור את נקודת הכאב. במידה ותרגישי צורך בכך מומלץ לפנות לפיזיוטרפיסט\ית מקצועי\ת אשר ינחו אותך ויעזרו לך בביצוע התרגילים. במידה ותבחרי לבצע שחזור שד מיידי כחלק מהניתוח ישתתף גם המנתח הפלסטי בצוות ויתחיל בביצוע השחזור עם השלמת הסרת הרקמה. שחזור שד בעקבות כריתה מלאה כלול בסל הבריאות. ברוב המקרים חובשים את החתך בתחבושת עבה המקיפה את הגוף, מה שנותן למנותחת את ההרגשה שהיא מוגנת אחרי הניתוח. התחבושת תוחלף לאחר שלושה – ארבעה ימים, כאשר הפרשת הנוזלים תסתיים וניתן יהיה גם לנתק את הנקז. בעקבות הכריתה המלאה הנושא נדון בהרחבה בפרק בעיות לאחר ניתוח לטיפול בסרטן השד באתר זה. לאחר כריתת השד יש אבדן תחושה באזור מכיוון שבמהלך הניתוח נחתכים העצבים שבאזור. לעתים חוזרת מידה מסוימת של התחושה, אך לא תמיד זו תחושה נעימה והיא מתבטאת בעקצוץ דומה ל"הירדמות". מוכרת גם תופעת ה"פנטום", תחושה כאילו האיבר שנכרת – השד – עדיין שם . תחושות אלו נעלמות בהדרגה ככל שהגוף מתאים את עצמו למצב החדש. כריתה מלאה גורמת לשינוי באספקת הדם לעור השד. לאחר סגירת החתך יתכן ולא תהיה אספקת דם מספקת למתלה העור המכסה את החתך. העור יגווע וייוצר גלד אשר ינשור לאחר החלמת הפצע. אין זה סיבוך שגרתי לאחר הניתוח. לפעמים, לאחר שמנתקים את הנקז, ממשיכים נוזלים להצטבר מתחת לצלקת. את זאת מרגישים כאשר המקום מתנפח או כאשר יש רעשי "פכפוך". ברוב המקרים יתנדפו נוזלים אלו מעצמם, אך במידה ומדובר בכמות גדולה יתכן ויהיה צורך לבצע ניקוז. "חזרה מקומית" (local recurrence ) של הסרטן עלולה להתרחש במיקומו המקורי, בצלקת, או בעצם בית החזה. במקרה כזה מקובל להניח שאלו גידולים מתוך תאים שלא נוקו כראוי בטיפול המקורי, או עקב התפשטות תאים ממאירים מהצלקת באמצעות זרם הדם. במקרה כזה יהיה צורך בניתוח נוסף כדי לנקותם. "חזרה אזורית" ( regional recurrence ) מתרחשת כאשר המחלה חוזרת בבלוטות הלימפה שבאזור בית השחי או מעל לעצם הבריח. חזרה אזורית בבלוטות הלימפה שבצוואר או מעל לעצם הבריח נחשבת לחמורה יותר מאשר אם זה קורה בבית השחי, עקב הסיכון של התפשטות מהירה יותר של הסרטן. צלקות צלקות הן תוצאה בלתי נמנעת של ניתוחים בשד. מראה הצלקת תלוי לא רק בהיקף הניתוח אלא גם בצבע העור, גודל השד, סוג הניתוח שבוצע, ומהלך ההחלמה הפיזית האישית של כל אחת ואחת. על מנת שלא תופתעי מהתוצאות לאחר הניתוח בקשי מהרופא להראות לך צילומים של תוצאות ניתוחים דומים שבוצעו אצל נשים אחרות. חשוב לזכור גם שניתן לעשות ניתוח פלסטי לצלקת לשיפור המראה בשלב מאוחר יותר. לאחר מסטקטומי תעבור כשנה עד שהחתך יגליד לחלוטין. במהלך תקופה זו קשה לדעת אם בעיה המתעוררת היא זמנית וצפויה לחלוף עם הזמן או האם מדובר בתופעה קבועה. בכל מקרה כדאי לשוחח על כל בעיה עם המנתח , ולזכור שלא חייבים לחכות שנה שלמה אם רוצים לבצע ניתוח נוסף לתיקון . הצלקת עלולה להיות מוגבהת, כאילו מלאה בעודפי עור – מה שנקרא "צלקת קלויד ( "keloid scar ). תופעה זו היא תוצאה של מאמץ תוקפני במיוחד של המערכת החיסונית בגוף לרפא את הפצע - הגוף ממשיך למלא את הצלקת בקולגן זמן רב לאחר שהפצע כבר נסגר. הנטייה להיווצרות צלקת קלויד היא כנראה תורשתית ולא ניתן לעשות הרבה נגד זה. מנתח פלסטי יכול לתקן את מראה הצלקת. ניתוח במקרה של קרצינומה לא פולשנית (קרצינומה אינ-סיטו) Carcinoma in Situ לגידול סרטני (שאת) לא פולשני ( in situ ) יש הפוטנציאל להפוך במשך הזמן לגידול פולשני. יחד עם זאת לא ניתן היום עדיין לצפות איזה גידול אכן יהפוך לסרטני ואיזה לא. מה שכבר ידוע זה שאם מסירים את כל רקמת השד ( כמו במסטקטומי) הסיכוי להחלמה גבוה ביותר והסיכוי לחזרת הגידול קטן ביותר. בעבר משמעות הדבר הייתה שכל אישה עם גידול סרטני לא פולשני עברה ניתוח כריתה מלאה. כיום נוהגים לבצע כריתה מלאה רק כאשר הסרטן התפשט בתוך השד. ברוב המקרים חתך מקומי רחב (למפקטומי) ובעקבותיו הקרנות נחשב לטיפול מספיק בסוג זה של גידול . במקרים אחדים, כאשר אזור הגידול הלא-פולשני שהוסר הוא קטן ביותר, לא נדרש טיפול מסייע כלשהו בעקבות הניתוח והאישה תידרש רק לבצע מעקב רפואי שוטף – בדיקה קלינית וממוגרפיה. ניתוח שחזור שד מידע מקיף על הנושא ניתן למצוא בפרק על שחזור שד באתר זה. כריתה מניעתית של השד\ים והשחלות כריתת שד\יים מניעתית היא פעולה כירורגית של הסרת השד האחד, או שני השדים, מתוך כוונה למנוע או להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד. במקרה של כריתה מניעתית מדובר בניתוח של כריתה טוטלית – הסרת כל רקמת השד והפטמה. האופציה של כריתה מניעתית עשויה להישקל במספר מקרים: - נשים שכבר עברו כריתה של שד אחד בעקבות סרטן שד עשויות לרצות לכרות גם את השד השני במטרה למנוע התפתחות גידול גם בו. - כריתה מניעתית יכולה להיות אופציה לנשים עם היסטוריה משפחתית משמעותית של סרטן שד, במיוחד אם מספר קרובות משפחה בדרגה ראשונה חלו במחלה בגיל צעיר (פחות מ- 50 ). - כריתה מניעתית יכולה להיות אופציה לנשים שנמצאו נשאיות של מוטציות גנטיות שהוכחו כעלולות לגרום לסרטן שד ( BRACA1, BRCA2 ). בפני נשים אלו עומדת גם האופציה לבצע כריתה מניעתית של השחלות. יש לשקול בכובד ראש אופציה זו מכיוון שנשים שהן נשאיות המוטציה BRCA1 נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השחלות. - כריתה מניעתית היא לפעמים אופציה המוצעת לחולות שהגידול שלהן הוגדר כ - lobular carcinoma in situ (סרטן לא פולשני המתפתח באונות השד המייצרות את החלב ) ואשר נמצאות כתוצאה מכך בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד באותו שד ו\או בשד השני. - לעתים רחוקות תישקל האופציה של כריתה מניעתית אצל נשים שיש להן הסתיידויות זעירות ( microcalcifications ) מפוזרות במקומות שונים בשד, או אצל נשים עם צפיפות שד גבוהה במיוחד ( במיוחד מדובר בנשים שכבר עברו כריתה של שד אחד ) . תופעות אלו קשורות לסיכון מוגבר לסרטן השד וגם מקשות על זיהוי תופעות חריגות בשד בעת ביצוע סריקות. למרות שכריתה מניעתית עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד אין כל בטחון שהליך קיצוני כזה אכן יבטיח לאישה הגנה מפני המחלה. גם החוקרים חלוקים בדעותיהם ומחקרים חדשים בעד ונגד הכריתה המניעתית מתפרסמים חדשות לבקרים. בעבודה שפורסמה באוגוסט 2002 בירחון של המכון האמריקאי לחקר הסרטן Journal of the National Cancer Institute ( JNCI 94 : 1221-1226: 2002 ) יש ניסיון "לצנן" את המרוץ אחרי כריתת שדיים מניעתית, שהתבסס על הערכת סיכון, כנראה מוגזמת ( למעלה מ- % 80 ), של נשאיות מוטציות הגנים BRCA1, 2 לחלות בסרטן השד . נמצא כי קיימת האפשרות שנשים עם אותן המוטציות תמצאנה בדרגות סיכון שונות, ולעתים נמוכות יותר מהמוזכר לעיל, אם כי ההסבר לכך אינו ידוע בשלב זה. המסקנה המתבקשת היא שיש צורך לפתח דרכים לשיפור הערכת רמת הסיכון לפני שנותנים המלצה גורפת לכריתת שד מניעתית. לפני שמקבלים החלטה על צעד כה קיצוני וקשה מומלץ לאסוף את מירב המידע הקיים על הנושא, לקבל מספר חוות דעת רפואיות, להתייעץ עם בני משפחה קרובים ועם נשים שעברו את הניתוח, ורק אז לשקול את כל השלכות ולקבל החלטה. אנו מאחלות לך החלמה מהירה ואנו נמצאות כאן תמיד לרשותך. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום למנהלת הפורום, אשתי חולה בסרטן השד, מחלתה נתגלתה בבדיקה שגרתית לפני מספר חדשים והיא מקבלת טיפול מצויין. מיום גילוי המחלה היה אתר הפורום מקום שביקרנו בו רבות גם כדי לקרוא מנסיונן של אחרות וגם כדי לשאול שאלות ולקבל תשובות מהירות מנשים שחלו במחלה זו וגם מהרופאות ד"ר בן ברוך וד"ר לאופר. ראוי לציין כי תשובות הרופאות ניצנו במהירות וענייניות ונתנו מענה לדאגות ולבטים. כיום, הפך הפורום לצערי למקום לא נעים לא ידידותי ולא ענייני. אם אשה השואלת שאלה מקבלת תשובה שהרופאה בכנס בחו"ל ובנוסף ציטוט ארוך מחומר שנמצא באתר וסביר שאותה שואלת כבר ראתה אותו הרי שהפורום הפך גם למקום לא ענייני ואולי אף פאתטי. סוגיות פוליטיות ומאבקי כוחות בין גורמים שונים ומשונים אינם ואסור שיהפכו את הפורום למה שהוא נראה כעת שזה בוודאי מרחק רב מהמקום החם הידידותי והמסביר פנים שהיה עד שהחליט המחליט לפגוע בכך. טוב תעשו אם תתעשתו ותתקנו ויפה שעה אחת קודם.

שלום אתי קודם כל מאיפה את?מה זה אצלינו? כי גם כאן האשפוז הוא רק יום.ולאחר הניתוח בכלל לא כואב. כל מה שצריך זה להתרגל אחר כך למצב החדש(טכנית). אם תרצי עוד פרטים אשמח לעזור. להתראות ובהצלחה

הי אמיליה אני שולחת מטורונטו קנדה. אני גרה כאן. חשבתי שבארץ זה קצת שונה. לפי הכתבה שאחת מתשע שלחה יש לנקז נוזלים. האם אחות מגיעה הביתה לנקז הנוזלים או שצריכים להגיע לקופת חולים או לבית חולים? או מה לגבי הפיסיוטרפיה?. אצלנו הצוות נשלח הביתה. למעשה הכתבה גילתה לי פרטים לא היו ידועים לי. הנושא חדש לי לחלוטין. רציתי לדעת מה קורה וקרה עם נשים שעברו את התקופה הקשה הזאת, ואין הן הסתדרו לאחר מכן. תודה על ההתעניינות, אתי

לאתי הרחוקה שלום, אני עברתי את הניתוח הזה. טכנית ורפואית - הניתוח נחשב פשוט, וללא סיבוכים (בהנחה שלא עושים שחזור מיידי כמובן) . הייתי אומרת שההתאוששות הפיזית ממנו היא יחסית מהירה - תוך שבועיים אפשר כבר לחזור לשגרה. הבעיה , עד כמה שאני חווה אותה היא נפשית. עדיין קשה לי מאוד להשלים עם האובדן, ולהרגיש שלמה עם גופי . אני יודעת שזה לא קשור לגיל, אבל אני יחסית צעירה ולכן האובדן קשה לי מאוד . ישנה עוד בעיה - שכל האזור הוא חסר תחושה , לתקופה ארוכה, וזה אי נוחות משמעותית לפחות לגבי. ודבר אחרון- אם יסירו גם בלוטותת לימפה - יש סכנה של למפדמה, - נפיחות ביד , שלצערי הרב, גם את הצרה הזו עלה בגורלי להכיר... לגבי ניקוז - אני יצאתי מבית החולים עם 2 נקזים, שאותן יש לרוקן כל כמה שעות וגם לעשות רישום כמה נוזלים נוקזו בנקז (יש קוי מדידה) . אחרי 10 ימים הוציאו לי אותם. אבל ייתכן שיוציאו לך אחד כבר ביציאתך מבית החולים. מה שחשוב הוא שאם יש לך חום 38 ומעלה - לטוס לבית חולים כי אז זה אומר שאולי יש לך זיהום - או משהו שעלול להתפתח לזיהום, ואז עדיף לטפל בזה עוד בהתחלה, אני מדברת מנסיון. מה שבטוח - יש ניתוחים הרבה יותר קשים מזה, אבל לפחות אפשר להתנחם שאופציה לשחזור תמיד קיימת... שיהיה בהצלחה והרבה בריאות .

שלום לכולן, לפני שנים רבות עברתי כריתת שד, היום אני בת 42, וקבלתי תשובות שישנן גרורות בחוליות. אודה מאוד, למי שעברה במצב דומה טפול הורמונלי, (ללא טפול כימותרפי) אם תוכל לכתוב לי ולספר לי על מידת ההצלחה. שלכן, ת.י

שלום רב, באתר עמותת אחת מתשע הוקדש פרק על סרטן משני בעצמות, ומאחר ואנו מבינות את דאגתך והתלבטויותייך, אנו חושבות שמידע בנושא יכול לעזור:- הפרק הועתק מן האתר אל הפורום לנוחיותך:- סרטן עצמות משני מהו סרטן עצמות משני ? מדובר בגידול ממאיר המורכב ממיליונים של תאים סרטניים אשר חלקם יכולים להיות כאלו אשר חמקו מהגידול המקורי והתפשטו לחלקי גוף אחרים דרך מערכות הדם והלימפה. יתכן מאד שתאים אלו היו שם כבר במשך שנים רבות אך לא גרמו לבעיה ולא ייצרו סימפטומים מעוררי חשד. את תשמעי גם שהרפואה מתייחסת לתופעה במונחים של גרורות (מטסטזות ), סרטן חוזר, וגידולים משניים . העצמות הם מיקום רווח להופעת סרטן משני של השד, ובעיקר בעמוד השדרה, הגולגולת, אגן הירכיים או העצמות העליונות של הגפיים. העצם מורכבת משני סוגי תאים חיים המסייעים ביצירתה ומתן צורתה : osteoclasts ו- osteoblasts . ה - Osteoclasts הורסים ומסירים שיירים של עצם ישנה בעוד ה- osteoblasts מסייעים בבניית עצם חדשה. במקרים של סרטן משני של העצם מתפשטים תאים סרטניים למערכת אשר מייצרים כימיקלים שמפריעים לתהליך וגורמים לכך שקצב ההרס של העצם גדול יותר מקצב היצירה החדשה. תהליך זה מוליד את הסימפטומים המזוהים עם סרטן משני של העצם. מהם הסימפטומים ? כאבים סרטן משני של העצמות עלול לגרום לכאבים באזורים הנגועים הפוגעים באיכות החיים. עוצמת הכאב והתגובה לו משתנים מחולה לחולה. אם הכאב אינו מטופל ביעילות רמת הניידות ואיכות החיים שלך עלולים להיפגע. וחשוב ביותר שתתארי בפני הצוות המטפל היכן מתמקד הכאב ומה את מרגישה על מנת שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר להפחתת הכאב. הכאב באזור הנגוע יכול להיות עמום או חד וצורב, והוא יכול להופיע בהתקפים או ככאב מתמשך לאורך זמן, בעיקר בלילה. תנועות מסוימות שאת עושה עלולות להגביר את הכאב והמקום הכואב עלול להיות רגיש במיוחד. ישנן מספר תרופות לשיכוך כאבים בהן ניתן להשתמש, כל אחת בפני עצמה או כשילוב ביניהן. בדרך כלל מנסים קודם טיפול בתרופות מקובלות לשיכוך כאבים על בסיס פרצטמול (דוגמת אקמול, דקסמול ואלדולור) או בתרופות לא סטרואידיות נוגדות דלקות ( דוגמת איבופן, אינדומד, נקסין, אדקס, וולטרן) . רק במידה ותרופות אלו אינן יעילות עוברים לתרופות חזקות יותר המכילות קודאין דוגמת קודאקמול, קודאין, או לפרוקסול ואלגוליזין המכילות פרופוקסיפן או פרצטמול . במקרים חמורים נעזרים גם בתרופות מבוססות מורפיום. לעתים משתמשים בצירופים של תרופות שונות. חשוב שתיקחי את התרופות כסדרן ובמועדים קצובים (למשל כל ארבע שעות) על מנת להבטיח רגיעה מתמשכת מהכאבים. אל תחכי שהכאב יהפוך להיות בלתי נסבל. במקרים קיצוניים כאשר הטיפול בתרופות לשיכוך כאבים לא עוזר ייתכן ותצטרכי להתאשפז בבית חולים כדי שצוות מומחים לטיפול בכאב יעריכו את מצבך וימליצו על הדרך להרגעת הכאב. עודף סידן Hypercalcaemia (excessive calcium in the blood) העצם היא רקמה חיה המורכבת מסידן וחלבונים שונים המביאים לחיזוקה. סרטן משני עלול לגרום לשינוי מבנה העצם ולגרום לחדירת הסידן לתוך מערכת הדם. אם רמת הסידן שלך גבוהה מדי את עלולה לסבול מבחילות, הקאות, עצירות ונמנום. במקרים קיצוניים הסימפטומים עלולים להתבטא בצימאון חזק, חולשה כללית וטשטוש. להקלת הסימפטומים כדאי שתשתי הרבה מים קרים. במקרים קיצוניים עלול גם להתעורר הצורך לאשפז אותך לקבלת עירוי נוזלים לתוך הוריד. הנוזלים שוטפים את הסידן אל מחוץ לגוף. יתכן ויינתן לך גם טיפול בתרופות מהקבוצה הנקראת ביספוספונטים (bisphosphonates ) דוגמת פוסאלאן או קלודרונאט. במקור משתמשות התרופות האלה לטיפול באוסטיאופורוזיס אך מחקרים הראו כי מתן תוך ורידי של ביספוספונטים במינון גבוה יעיל גם לטיפול בכאבים חזקים אצל חולות סרטן שד שלא הגיבו לטיפולים תרופתיים מקובלים או לטיפול מקומי בקרינה. אצל חולות סרטן שד עם סרטן משני בעצמות ניכרה הפחתה בתחלואת העצם ( דוגמת שברים פתולוגיים ) בשיעור של % 50 - %25 כאשר טופלו בביספוספונטים. חולשת העצם או שבירתה לעתים העצמות נחלשות ופגיעה או מאמץ קלים עלולים לגרום לשבירתן. שברים אלו יכולים לקרות בעמוד השדרה כתוצאה מלחץ של החוליות (spinal cord compression ). הסימפטומים הראשונים בדרך כלל הם כאבי גב, בעיקר בזמן שיעול או במצב שכיבה. במקרים קשים יותר הלחץ עלול לגרום גם לנימול או לחולשה בגפיים, לאבדן שליטה על הסוגרים ולשיתוק. אם את מגלה אצלך אחד או יותר מהסימפטומים האלו חשוב שרופא מומחה יטפל בהם מהר ככל שאפשר. כאשר עצם נחלשת ניתן לטפל בה באמצעים כירורגיים או על ידי הקרנות על מנת למנוע את שבירתה. מנתח אורטופדי יכול למנוע שבר על ידי חיזוק העצם בעזרת בורג או דיסקית ממתכת, או על ידי ניתוח להחלפת המפרק ( לדוגמא – החלפת מפרק הירך ) . המפרקים החלופיים מתוכננים לעמידות בלתי מוגבלת. גם כאשר נגרם שבר ינסה המנתח האורטופדי לתקנו באמצעות בורג מתכתי או על ידי החלפת הפרק. במקרים מסוימים ניתן להחליף חלק של העצם, תהליך הנקרא endoprosthesis . לאחר הניתוח יתכן ויהיה צורך לתת לך הקרנות. במידה ונפגעת בחוליות הגב וכתוצאה מכך נוצר לחץ על עמוד השדרה חייבים לטפל בכך כבמקרה חירום. אם הסימפטומים מופיעים בקצב מהיר ייתכן וניתוח יהיה הבחירה הראשונה לטיפול. במידה והסימפטומים מתגלים לאורך זמן הבחירה הראשונה תהיה כנראה טיפול בהקרנות. תהיה צורת הטיפול שתיבחר אשר תהיה סביר להניח שתקבלי גם סטרואידים ( תרופות למניעת דלקות) . תיתכן גם אפשרות לשילוב בין כל שלוש שיטות הטיפול. אנמיה - חדירת מח העצם במקרים נדירים הסרטן המשני עלול לתקוף את מח העצם - החלק החלול של העצם בו נוצרים תאי הדם. כאשר זה קורה עלולים תאי דם שטרם בגרו ( תאים בשלבי התפתחות מוקדמים) לחדור לתוך מערכת הדם שלך ולגרום לאנמיה ( חוסר בתאי דם אדומים). את עלולה להבחין בסימפטומים של עייפות כבדה או קוצר נשימה. יתכן ויהיה גם צורך לעשות לך עירויי דם סדירים על מנת להתגבר על הבעיה. אילו בדיקות נדרשות ? צילום של העצם זהו צילום רנטגן רגיל היכול להעיד על שינויים המתרחשים בעצם ועל קיומו של סרטן משני. לא תמיד יכול הצילום לקלוט אזורים קטנים הנגועים בסרטן. החשיפה לקרני הרנטגן נמוכה ביותר, הבדיקה אורכת דקות ספורות ואינה מכאיבה. סריקת עצמות בדיקה זו רגישה יותר מצילום רנטגן ויכולה להראות ביתר דיוק אזורים עם תופעות חריגות. סריקת העצמות מראה את כל השלד בעוד שצילום רנטגן ובדיקת MRI מראים רק את האזור המסוים אשר נבדק. לביצוע הבדיקה מזריקים מספר שעות לפני ביצוע הסריקה כמות קטנה ובלתי מזיקה של חומר רדיואקטיבי לתוך הוריד, לרוב בזרוע. אם מתגלה תופעה חריגה כלשהי היא תתבטא בהגדלת החומר הרדיואקטיבי הנמצא בשלד. הבדיקה אינה כואבת אך יש לשכב ישר וללא תנועה במשך כשעה. תהודה מגנטית MRI (Magnetic Resonance Imaging) בשיטה זו נעזרים בגלים מגנטיים במקום בקרני רנטגן. מתקבלת תמונה מפורטת של האזור הנבדק. הבדיקה אינה מכאיבה אך במהלכה יש לשכב ישר וללא תנועה. בדיקות דם במרכזים רפואיים יתכן ויבצעו בדיקת דם למדידת חלבונים הנקראת "סמן גידול" (tumour marker ) . בדיקה זו תקל על ביצוע המעקב אחרי מחלתך. אילו טיפולים יוצעו לי ? ניתן לטפל בסרטן משני של העצם אך לא לרפאו בטווח הארוך. המטרה היא להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים שלך על ידי שליטה בהתפשטות הסרטן. ייתכן ויציעו לך טיפולים הורמונלים, כימותרפיה, הקרנות או ניתוח, כל אחד בנפרד וכל שילוב ביניהם. הטיפול המותאם מותנה במספר גורמים כמו מאלו תופעות את סובלת, עד היכן התפשט הסרטן בעצמות, האם את נמצאת לפני או לאחר גיל המעבר, מה היה אופיו של הגידול המקורי ומה מצב בריאותך הכללי. טיפול הורמונלי טיפול הורמונלי היא הבחירה הראשונה ברוב המקרים של סרטן משני של העצמות. קיימים מספר טיפולים הורמונליים אך השימוש הרווח ביותר הוא בתרופה האנטי-אסטרוגנית הנקראת טמוקסיפן ( Tamoxifen ) . במידה וכבר טופלת בתרופה זו בעת שהתגלה הסרטן המשני תישקל האפשרות של מתן תרופה הורמונלית אחרת דוגמת ארימידקס ( Arimidex ) או לנטרון ( Lentaron ) . כימותרפיה אם הסרטן המשני אצלך אינו מגיד לתרופות הורמונליות יתכן ויוצע לך טיפול כימותרפי. קיימות מספר תרופות כימותרפיות הנמצאות בשימוש לטיפול במקרים של סרטן עצמות משני אותן נותנים לפעמים כל אחת בנפרד או בכל מיני צירופים ביניהן. סרטן עצמות משני מגיב לאט לטיפול כימותרפי ועל כן יתכן ותידרשי לקבל מספר מחזורי טיפול במרווחים של שלושה עד ארבעה שבועות לפני שניתן יהיה לראות תוצאות. מידע נוסף ניתן למצוא בפרק על כימותרפיה. הקרנות ( רדיותרפיה - Radiotherapy ) מטרת ההקרנות היא לשפר את איכות חייך ואת מידת הניידות שלך על ידי הפחתת הכאב ככל שניתן ומניעת היווצרות שברים. טיפול קרינתי בסרטן משני יכול להינתן כמנה בודדת או כטיפול מתמשך על פני מספר ימים, כל זאת בהתאם למקרה. רדיואיזוטופים רדיואיזוטופים זו שיטת רדיוטרפיה חלופית להקרנות. הרדיואיזוטופ הוא בצורת נוזל וניתן על ידי זריקה לתוך הוריד. החומר עובר במערכת הדם ומעביר רדיוטרפיה לעצמות שנפגעו מתאי הסרטן. טיפול זה יעיל כאשר הסרטן המשני מפושט. ביפוספונטים ( Bisphosphonates ) ביספוספונטים זו קבוצת תרופות התוקפות את השלד במקומות בהם יש תחלופת עצם גבוהה ( אזורים בהם ה - osteoclasts פעילים בצורה מוגברת ), דוגמת פוסאלאן וקלודרונאט. התרופות אינן מטפלות בסרטן עצמו אלא מסייעות להפחתת סיכון השברים על ידי הגבלת הפעילות של ה-osteoclasts . התרופות ניתנות כטבליות או באמצעות עירוי דרך הוריד. פעולת התרופות מתבטאת בשלוש דרכים: - הקטנת רמות הסידן שבדם - סיוע בהפחתת הכאב במקרים שאין תגובה למשככי כאבים או כאשר הסרטן מפושט מדי בשביל לתת טיפול רדיוטרפי. - הקטנת הסיכון של שבירת העצמות ועיכוב התפשטות הסרטן המשני כתוצאה משימוש ארוך טווח בביספוספונטים . קבוצת תרופות זו נמצאת בבדיקה על מנת להעריך את מידת יעילותן. התמודדות עם סרטן עצמות משני כאשר את מגלה שהסרטן שלך התפשט לעצמות את צפויה להרגיש כמו שהרגשת כאשר הסרטן אובחן אצלך לראשונה, אם כי הפעם אולי אפילו בעוצמה חזקה יותר. את עלולה להרגיש דאגה ופחד, כעס ודיכאון. חוסר הידיעה הכרוך בחיים בצלו של סרטן עצמות משני משפיע רבות על התנודות במצב רוחך. יתכן ותוכלי להתמודד עם רגשות אלו בכוחות עצמך או בעזרתם של כל המקורבים לך – משפחה וחברים . אם את מרגישה זאת זקוקה לעזרה מעבר לכך תוכלי לשוחח עם הצוות הרפואי והסיעודי המטפל בך. יועץ\ת פסיכולוגי\ת אישי\ת עשוי\ה להיות לעזר אם את זקוקה לסיוע ארוך טווח מכיוון שהוא\היא יבינו טוב יותר את הצרכים המיוחדים הקשורים בסרטן משני ויסייעו לך להתמודד עם האבחנה. את יכולה גם לשוחח עם מישהי שעברה חוויות דומות, וזאת במסגרת של קבוצת תמיכה או בקשר אישי. אנו תקווה שאכן המידע אכן עוזר. בברכה, צוות אחת מתשע

לת.י אני טופלתי בטמוקסיפן כיוון שהגידול מגיב להורמונים, אבל המרקרים המשיכו לטפס וכן הכאבים,ולאחר כמה חודשים עברתי לטיפול כימותראפי. תרגישי טוב ליליה

זוכרות איך לא מזמן הכל היה צלול ונקי ואוטופי ואידילי ואיך התמוגגנו?

כתבתי בנות נפלאות אבל זה נחתך

דניה יקירתי, ה-י-ה בלשון עבר!!!!!!!!! בלאגן מה שקורה עכשיו, ונדמה שלמישהו שם למעלה עלה משהו לראש, ולא יין.... סמדר

לד"ר עברון יש תגובה של "צוות אחת מתשע" המודיעה שהשאלה הועברה לרופאה. נראה לי ממש מיותר. ואולי ה"תגובה" הזו נועדה להפגנת נוכחות? רעיה

אפשר לתקן טעיות , ולהתנצל הוקרנו ומוקירות את ד"ר לאופר אני מרגישה פגועה כמוה זאת התודה ? יש מקום להתנצלות ובזה לסיים את מחול השדים . תודה ורק בריאות לכולנו.

לחיה ולכולן היינו תמימות ומנוצלות, ולאיש אין כונה להתנצל על כך נשארתן כרגע בלי אונקולוג שיעזור בזמן אמת, האין זה מדבר בעד עצמו? הייתי מאד שמחה לו כבר הסתיים הקפקא הזה, שאכן שבר אותי , או לפחות כמעט מה שנשאר לי זה לנסות לעזור לכל מי שמרגישה זקוקה לי. לאחר שהוחזר שמי עם תשובותי בעבר, קל יותר לאתר אותי. אשמח לענות ואשמח עוד יותר שלא יזדקקו לי ושיהיה כבר טוב!

אני מודה לכן שהחלטתן לא לעבור על החוק והחזרתן את שמי כיועצת הפורום במשך כל התקופה ששימשתי יועצת הפורום עם זאת, הנזק שגרמתן לחולות ולי נותר בלתי נסלח וחמור במיוחד כשמדובר בעמותה ציבורית מתוקצבת בכספי ציבור ובתרומות לצערי, אתן מאלצות אותי להמשיך לעמוד על הזכויות החוקיות של משתמשות הפורום ושלי , אותן רמסתן ברגל גסה. הנזק נעשה ובגדול. הייתי מציעה לכן לפרסם בגדול התנצלות כלפי כל הבנות בפורום וכלפי , כדי שאוכל לשקול למחול על הנזק שגרמתן ולא לממש את כל זכויותי החוקיות כלפיכן שלכן ד'ר רותי לאופר

ד"ר לאופר יקרה, צוות אחת מתשע ואחרות, נכנסתי לפורום עוד פעם כדי לראות שיש תגובה כלשהי מצוות אחת מתשע. דפדפתי וראיתי שהמעוות תוקן. אולי אני מליצת צדק אך אני באמת חשה שנגרם לד"ר לאופר ולחלקינו עוגמת נפש המחייבת התנצלות. איני יודעת מה באמת קרה בינכם, יתכן ויש דברים שאנו לא יודעות, אך אם באמת היו כוונות טובות לכולם (ובטוחה שהיו), אני חושבת שהגיע הזמן לתגובה כלשהי, ואולי התנצלות?!!! תחושתי היא שיש כמה בנות כמו דניה וענת ש. , שבאמת יום יום תרמו לפורום ועזרו, הם נעלמו ונאלמו . אני יודעת שלא כולן שותפות להרגשה, אך כנראה שרובינו כן, הטעם המר נשאר בפה. ודרך אגב, הבנתי מתשובה שנתתם לאחת הבנות, שד"ר עברון בחו"ל. אני חושבת שאפשר היה גם להודיע על כך לכולן, כדי שלא ישאלו שאלות בנושאים אונקולוגים, שבשל חוסר תשובות, הבנות מתחילות לענות זו לזו ולדעתי על אף שהכוונות טובות, יכול להגרם נזק של ממש, כי כל אחת זה מקרה לגופו.(ואם כן פרסתם הודעה בקשר לכך, אני מתנצלת מראש). אנא מכן, הגיע הזמן לתגובה והתנצלות. כולנו אסירות תודה על הפורום והכוונות הטובות, וקורה שעושים טעות ופוגעים. אפשר גם להתנצל וצריך. גם אני חשה שאני נכנסת לפורום כעת רק מתוך התענינות בשלומה של ענת ש. ואחרות וגם לוודא שד"ר לאופר, למרות הכל, מקבלת את היחס שמגיע לה. תודה לכולן על ההתייחסות. שלכם, מרב.

ד"ר לאופר היקרה, ראשית אני איתך ומחזקת את ידיך. שנית צר לי לומר לך שהקדמת להודות על השבת שמך לרשימת היועצים נכנסתי לבדוק שאכן זה כך ולא היא. שלך בידידות דנה

שמה של ד"ר לאופר הוחזר לפורום לא ברשימת היועצים ,אלא ליד התשובות שהיא נתנה בעבר שמה היה מודגש באדום ונפתח חלון עם פרטים אודתיה. זה נמחק והופיע בצבע שחור ו תוקן .. חיה

האם למישהי מכן עברה ניתוח אצל פרופ' פאפא מתל השומר או אצל פרופ' דורסט?

אני עברתי לפני כשנה וחצי ניתוח שבוצע עי פרופ פאפא בבית חולים אסותא בתא .הסרת הגידול עברה ברוך השם בשלום,בזכות ידיו המיומנות.היום בקושי שישנה צלקת בשד. בהצלחה

האם סרטן השד יכול להתפשט לגוף רק דרך בלוטות בית השחי, או שמא גם אם הבלוטות תקינות יש חשש להתפשטותו? אני מחכה לתשובת הביופסיה אם כי כבר בבדיקת האולטרהסאונד נאמר לי שלפי היות הגידול בלתי סדיר, הוא כנראה סרטני עם חשד לחדירה לשריר- מה הסיכון בחדירתו לשריר?

שלום רונית, סרטן השד יכול להתפזר בגוף גם דרך הדם וגם דרך דרכי הלימפה. הדרך היחידה לדעת בוודאות עם הגידול הגיע לבלוטות הלימפה היא על ידי בדיקה של הבלוטות במיקרוסקופ. גידול שחדר לשריר נחשב גידול יותר מתקדם, אבל עדיין ניתן לריפוי. במקרים כאלה הרבה פעמים משנים את סדר הטיפולים ומתחילים בכימוטרפיה ורק אח"כ מנתחים. כל האמור הוא כמובן באופן כללי, וכדי לדעת מה בדיוק רלוונטי לגביך - מוטב להתייעץ עם הרופאים המטפלים בך.

כימותרפיה גורמת לשבץ מוחי מחקר מבוסס ואמין שנערך בארה"ב מוכיח שהכימותרפיה גורמת במקרים רבים לשבץ מוחי. הגיע הזמן שהרופאים ונציגי חברות התרופות יסתכלו לנו החולות בעינים ויודו שהכימותרפיה מזיקה לנו יותר מאשר היא מועילה ! הסרת הודעה זו מהפורום היא העלמת מידע חשוב מאיתנו המטופלות ! בהמשך מוצג תקציר של תוצאות המחקר : Stroke After Breast Cancer Linked to Chemotherapy, But Not to Tamoxifen In two recent clinical trials, a dispro­portionate number of strokes occurred among women who received tamoxi­fen, a nonsteroidal hormone used to treat and prevent breast cancer, raising concerns that the hormone may be to blame. To examine this possibility, researchers from Kaiser Permanente Southern California and the Keck School of Medicine at the University of Southern California conducted a case-control study, funded by NCI, of first stroke after breast cancer. Study results appeared in the October 20 Journal of the National Cancer Institute. All of the women in the study had been diagnosed with a first invasive breast cancer at Kaiser Permanente Southern California, and had a stroke some time later. The researchers matched medical records of 353 control patients to the records of 179 case patients, and also conducted interviews to determine the women’s breast cancer treatment his­tory, medical and reproductive history, and smoking status. Analysis showed that neither tamoxifen nor radiation therapy was associated with the women’s strokes, but that che­motherapy was. They give several pos­sible explanations for the increased risk of stroke, including blood clots resulting from occult malignancies in women with aggressive cancer who are more likely to receive chemotherapy, as well as atherosclerotic disease resulting from the chemotherapeutic agents. “Although this study cannot generate specific recommendations,” the authors wrote, “it seems logical that women with a his­tory of chemotherapy may benefit from approaches to reduce stroke risk.”

שלום נורית, מי חיבר את המאמר מאיפה את מצטטת אותו? באיזה כתב עת או עיתון הוא התפרסם?

המקור כתוב בגוף המאמר - מרכזים רפואיים מכובדים בארה"ב

מחקר אמריקאי שפורסם בימים אלו הוכיח חד משמעית שכימותרפיה במקרים רבים גורמת לשבץ מוחי (בנוסף לכל תופעות הלוואי הרעות האחרות...). גם בישראל יש נשים לא מעטות ששוכבות משותקות לאחר אירוע מוחי בעקבות טיפול כימותרפי. הגיע הזמן שהרופאים יודו שהכימותרפיה מזיקה יותר מאשר היא מועילה. הגיע הזמן שחברות התרופות יספרו לנו את האמת במקום להעשיר את קופתן. תיאור תמציתי של המחקר מובא להלן : (כדאי להעתיק למעבד תמלילים ולעמד לצד שמאל) Stroke After Breast Cancer Linked to Chemotherapy, But Not to Tamoxifen In two recent clinical trials, a dispro­portionate number of strokes occurred among women who received tamoxi­fen, a nonsteroidal hormone used to treat and prevent breast cancer, raising concerns that the hormone may be to blame. To examine this possibility, researchers from Kaiser Permanente Southern California and the Keck School of Medicine at the University of Southern California conducted a case-control study, funded by NCI, of first stroke after breast cancer. Study results appeared in the October 20 Journal of the National Cancer Institute. All of the women in the study had been diagnosed with a first invasive breast cancer at Kaiser Permanente Southern California, and had a stroke some time later. The researchers matched medical records of 353 control patients to the records of 179 case patients, and also conducted interviews to determine the women’s breast cancer treatment his­tory, medical and reproductive history, and smoking status. Analysis showed that neither tamoxifen nor radiation therapy was associated with the women’s strokes, but that che­motherapy was. They give several pos­sible explanations for the increased risk of stroke, including blood clots resulting from occult malignancies in women with aggressive cancer who are more likely to receive chemotherapy, as well as atherosclerotic disease resulting from the chemotherapeutic agents. “Although this study cannot generate specific recommendations,” the authors wrote, “it seems logical that women with a his­tory of chemotherapy may benefit from approaches to reduce stroke risk.”

שלום לך מאוד חשוב לדעת מה המקור של המחקר זה קריטריון חשוב בקביעת האמינות. אנא מסרי לי את שם המקור תודה לך ריקי

שלום בנות וכל הצוות לדאבוני אובחן אצלי סרטן השד ,אני לאחר כריתה והציעו לי טיפול 1-ארבע פעמים אחת לשלושה שבועות c.e.f 2-ולאחר סדרה זו אחת לשבוע במשך שנים עשר שבועות taxol . מה זה אומר ?במה זה כרוך ? האם יש לכן רופא טוב לייעוץ שני ?

זה אומר שהציעו לך טיפול משולב בשני סוגי כימותרפיה. זה אומר שהטיפול יפגע במערכות חיוניות בגופך (מערכת חיסון, שיער ועוד), ואולי יועיל למחלתך.

הבחירה שלך היא בין 2 טיפולים שאורכם שונה. טיפול ראשון יסתיים אחרי 4 פעמים, והטיפול השני לאחר 12 פעמים. הראשון עם כל תופעות הלוואי הידועות של הכימוטרפיה והשני כמעט ובלי תופעות לוואי חיצוניות (אין נשירה ברוב המקרים) אבל עם כל הבחילות, התשישות והפגיעות (גם פחותות מהטיפול הראשון). לדעתי, ומנסיון, לכי על הטיפול הקצר והיותר אגרסיבי, כי הטיפול הפחות אגרסיבי נמשך כ-9 חודשים (אחת ל-3 שבועות ולפעמים הערכים בבדיקות לא מאפשרים טיפול אז שוב יש דחיה, כך שזה נמשך מאד.) איחולי החלמה מהירה.

שלום נחליאלית, תודה על שאלתך. שאלתך נשלחה לד"ר עברון היועצת האונקולוגית של הפורום אך מאחר והיא נמצאת בכנס בחו"ל עד ה- 31.10 תשובתה תתאחר. בנוסף באתר עמותת אחת מתשע יש פרק שהוקדש לכימותרפיה, לנוחיותך הועתק הפרק לפורום. כימותרפיה מהי כימותרפיה ? כימותרפיה זו שיטת טיפול המשתמשת בתרופות אנטי-סרטניות ( cytotoxic ). אשר מטרתה להרוס את כל התאים הסרטניים שייתכן והתפשטו מהגידול העיקרי לחלקי גוף אחרים. שיטה זו מוכרת גם בשם "טיפול סיסטמי" היות וכל הגוף נחשף לתרופות הניתנות. סריקות המתבצעות ובדיקות סטנדרטיות (כמו בדיקת דם) אינן מצליחות תמיד לאתר תאי סרטן בודדים והטיפול הסיסטמי ניתן על כן במקרה בו קיימת הסכנה שתאים סרטניים נותרו בגוף למרות שהבדיקות לאיתורם הראו תוצאה שלילית. קיימות תרופות רבות בהן משתמשים בטיפולים כימותרפיים וצורת מתן הטיפולים והרכבי התרופות משתנים מחולה לחולה. למי ניתנת כימותרפיה ? ההחלטה לגבי מתן טיפול כימותרפי נובעת ממצבך האישי, כאשר בקבלת ההחלטה מעורבים מספר שיקולים. בדרך כלל יומלץ על טיפול כימותרפי כאשר הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה בבית השחי ומתחת לזרוע ( nodes ) . גם אם אין התפשטות כזו יומלץ טיפול כימותרפי כאשר הגידול הוא בגודל של יותר מ- 2 ס"מ או אם התאים הסרטניים מתחלקים במהירות רבה, דבר המגביר מאד את סכנת התפשטותם. גילך מהווה אף הוא שיקול בעת קבלת ההחלטה על הטיפול. כימותרפיה ניתנת בנוסף להתערבות כירורגית ו\או להקרנות (רדיותרפיה), כאשר במקרה זה נקרא הטיפול Adjuvant chemotherapy (טיפול הניתן כתוספת לטיפול ראשוני אחר במטרה להגביר את יעילותו. טיפול בכימותרפיה או טיפול הורמונלי או טיפול קרינתי לאחר ניתוח ה ניתנים במטרה להגביר את השמדת התאים הסרטניים נחשבים על פי רוב כטיפול מסייע (אדג'ובנט). ברוב המקרים ניתנת הכימותרפיה לאחר הניתוח ולפני ההקרנות, למרות שגם כאן יכולים להיות שינויים בהתאם למצבך. בדרך כלל מתחילים בטיפול כימותרפי כשבועיים עד ארבעה שבועות לאחר הניתוח, על מנת לאפשר לגוף להתאושש. במקרים מסוימים ניתנת כימותרפיה לפני הניתוח, וטיפול זה נקרא "כימותרפיה ראשונית" (Primary chemotherapy ). המטרה בטיפול זה היא לכווץ את הגידול אם הוא גדול במיוחד או לעצור את התפשטותו במידה והוא מראה סימני התפשטות מהירה בטרם שלב ההתערבות הכירורגית. מתפקידו של הרופא המטפל להסביר לך את הסיבות להחלטה על מתן כימותרפיה ראשונית. במקרים מסוימים ניתנת כימותרפיה להאטת ההתפשטות של סרטן משני ( סרטן אשר התפשט מהגידול הראשוני לחלקי גוף אחרים) ולהקלת הכאבים (palliative treatment ). כיצד ניתנת הכימותרפיה ? קיימות מספר שיטות למתן טיפול כימותרפי. בדרך כלל לטיפול בסרטן השד מוחדרות התרופות לוריד על ידי אינפוזיה או על ידי זריקה ליד או לזרוע, או ניתנות ככדור או כמוסה הנלקחים דרך הפה. כימותרפיה דרך הוריד צורה זו של מתן התרופה כרוכה בהחדרת צינורית דקה (קנולה cannula ) לתוך הוריד והזרקת התרופה המדוללת במשך מספר דקות. במקרים בהם יש צורך בהחדרת כמות נוזלים גדולה תיתכן החדרת התרופה באמצעות אינפוזיה בעזרת הצינורית הדקה למשך מספר שעות. כאשר תרופה ניתנת באמצעות עירוי חשוב לדווח מיד לאחות או לרופא אם את חשה כאב או צריבה במהלך הטיפול. דליפת החומר אל מחוץ לוריד עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות. אין זה אומר שבכל מקרה שתחושות אלו קיימות פירושו של דבר שיש בעיה, אך בכל מקרה צריך לבדוק זאת מיידית. אל תהססי לקרוא לרופא או לאחות גם אם הבעיה נראית לך שולית. לעתים משתמשים בקו תוך-ורידי מיוחד, כדוגמת "קו היקמן", אשר נשאר בגוף במשך כל תקופת הטיפול. קו היקמן ( Hickman Line ) קו היקמן הינו צנטר (קטטר) מיוחד או צינור עדין המוחדר לתוך וריד רחב באמצעות חתך קטן בחזה. ההתקן יכול להישאר בגוף מספר חדשים, ובכך נחסך הצורך להחדיר קנולה בכל פעם שניתן טיפול. ההתקן משמש גם ללקיחת דם לצרכי בדיקות. החדרת קו היקמן יכולה להתבצע בהרדמה מקומית ו\או כללית. יוצרים מעין מנהרה מתחת לעור דרכה מוחדר הקו לתוך וריד רחב המוביל אל הלב. שרוולית קטנה מחוברת לקו היקמן ישירות מתחת לעור בצמוד לפתח היציאה. במשך הזמן גדלה רקמה סביב השרוולית ובכך מאפשרת לשמור על יציבות הקו המוחדר במקומו. יש צורך לשמור את פתח היציאה נקי על מנת למנוע סכנת זיהומים. הסברים כיצד לעשות זאת יינתנו לך על ידי האחיות המטפלות. עם תום הטיפול הכימותרפי מוציאים את הקו בהרדמה מקומית. משאבה ניידת תרופות כימותרפיות מסוימות ניתנות באמצעות קו היקמן כאשר זה מחובר למשאבה ניידת המופעלת על ידי סוללות. ישנם מספר גדלים למשאבות אך ברוב המקרים הן מספיק קטנות וקלות משקל שניתן לשאתן בארנק או על חגורה. המשאבה מתוכנתת להחדיר את התרופה במנות קצובות ובמועדים קבועים. משמעות הדבר היא כי הטיפול יכול להינתן בבית וביקור בבית החולים יידרש רק לאחר התרוקנות התרופה. האחיות המטפלות ינחו אותך כיצד לטפל במשאבה. כימותרפיה לטיפול בסרטן השד ניתנת בדרך כלל כסדרת טיפולים לאורך תקופה של ארבעה עד שישה חדשים , במרווחים של שלושה עד ארבעה שבועות. שינויים ייתכנו בהתאם לסוג הסרטן שאובחן אצלך , לדרגתו ( ( Stage למצב הבריאות הכללי שלך, ולהרכב התרופות בהן משתמשים. פרק הזמן שבין הטיפולים ( הקורסים ( Coursesמיועד לתת לגוף אפשרות להתאושש מתופעות לוואי קצרות טווח העלולות להופיע. תכנית הטיפולים אמורה להיות מותאמת אישית לכל חולה. בדרך כלל ניתן הטיפול במסגרת טיפול יום בבית חולים, כך שניתן לחזור הביתה בו ביום. משך כל טיפול כחצי יום. כדאי לדעת : בקופות החולים יש שירות טיפול בית לנשים המקבלות טיפול כימותרפי דרך פורט עירוי. השרות מספק את כל צרכי העירוי והציוד הנלווה בביקור בית של אחות. כיצד פועלת הכימותרפיה ? באילו תרופות משתמשים ? תאי סרטן מתרבים על ידי חלוקה בלתי סדירה ובלתי ניתנת לשליטה. הכימותרפיה משמידה את התאים הסרטניים על ידי התערבות ביכולתם להתחלק ולגדול. התרופות בהן משתמשים בטיפול כימותרפי משפיעות בשלבים שונים של חיי התא ועל כן משתמשים בשילובים שונים ביניהן כדי להבטיח את השמדת התאים הסרטניים. בנוסף, מחזורים חוזרים של טיפולים יבטיחו שגם תאים שהצליחו להתחמק יושמדו בטיפול החוזר. התרופות הכימותרפיות בהן משתמשים בדרך כלל בטיפולים בסרטן השד פועלות כולן על אותו עקרון - התערבות ב- DNA במטרה להשמיד את תאי הגידול המתפשטים במהירות. במהלך ניסויים קליניים אקראיים שבוצעו ניסו חוקרים להגדיר מהו הטיפול הכימותרפי האופטימלי מבחינת המינון וקצב בעת מתן טיפול מסייע בסרטן השד ( אדג'וונט Adjuvant ) . על בסיס ניסויים אלו וניתוח הממצאים הגיעו החוקרים למסקנות הבאות : - טיפול רב-תרופתי משולב יעיל יותר מאשר טיפול בתרופה אחת. - ארבעה עד שישה מחזורי טיפול ("קורסים") האורכים כשלושה עד שישה חדשים - מניבים בדרך כלל את התוצאה האופטימלית. - טיפול הכולל "קורסים" נוספים מעבר למינון האופטימלי עלול להחמיר את הרעילות בגוף ואינו תורם בהכרח לשיפור התוצאה. יחד עם זאת חשוב לציין שאין מידע ברור ומוחלט בנושא יתרון מתן הטיפולים הנוספים ויידרש מחקר נוסף על מנת לאשר הנחה זו. דוגמאות לשילובי תרופות נפוצים לטיפול בסרטן השד כוללים : • CMF =Cyclophosphamide (Cytoxan ), methotrexate (Amethhopterin, Mexate, Folex ) AND fluorouracil (Fluorouracil, 5-Fu, Aducil) • CAF =Cyclophosphamide, doxurubicin (Adriamycin) AND flourouracil • AC = Doxorubicin (Adriamycin) AND Cyclophosphamide • Doxorubicin (Adriamycin) AND Cyclophosphamide with paclitaxel (Taxol) • Doxurubicin (Adriamycin) followed by CMF • Cyclophosphamide, epirubicin (Ellence) AND flourouracil טיפול ב CMF ניתן בדרך כלל כטיפול יום ללא צורך באשפוז. מרכיב ה- Cyclophosphamide יכול להינתן ככדור לבליעה או כנוזל להחדרה דרך הוריד. שתי התרופות האחרות של ה- CMF ניתנות תמיד בהחדרה לזרוע או לגב היד דרך הוריד ובעזרת צינורית ( קנולה cannula ). בדרך כלל מכניסים לעירוי גם תרופה המיועדת להפחית את הבחילות. משך הטיפול כשעה ולאחריה מוצאת הקנולה מהוריד. CMF ניתן ב- 6 - 4 מחזורים על פני תקופה של 6 - 3 חודשים. תרופות כימותרפיות נוספות בשימוש נפוץ לטיפול בסרטן השד כוללות טקסוטר - Taxotere (doxetaxel), וינורלבין Vinolerbine ( Navelbine ), גמזאר Gemzar ( gemcitabine ) ו- קסלודה Xeloda ( capecitabine ). קבוצה נוספת של תרופות כימותרפיות היא ה- אנטרציקלינים ( Anthracyclines ) עליה נמנות הדוקסורוביצין ( Doxorubicin ) וה-אפירוביצין ( epirubicin ). בתרופות אנטרציקליניות משתמשים בעת מתן טיפול רב-תרופתי משולב לסרטן השד. המידע הקיים מראה כי טיפולי כימותרפיה הכוללים תרופה אנטרציקלינית מביאים לשיפור של סיכויי ההחלמה, אמנם קטן אך משמעותי מבחינה סטטיסטית, בהשוואה לתכניות טיפול המבוססות על תרופות שאינן אנטרציקליניות. שילובים של תרופות כימותרפיות עם תרופות אחרות (למשל הורמונים - טמוקסיפן, או פרדניזון ) מקובלים גם כן, בהתאם לנסיבות הספציפיות של החולה. תופעות הלוואי של כל התרופות דומות , כמתואר בהמשך פרק זה. יחד עם זאת קיימים הבדלים ביניהן, כמו האדריאמיצין ( Adriamycin ) הנחשבת לתרופה החזקה ביותר ועלולה לעתים לגרום לפגיעה בלב. התרופה גורמת גם לנשירה מלאה של השיער, יותר מתרופות כימותרפיות אחרות. האפירוביצין ( epirubicin ) דומה לאדריאמיצין וניתנת בשילוב הנקרא CEF אשר יעילותו משתווה למשטר CAF אך רמת הרעילות שלו נמוכה יותר. לאיזו תועלת עלי לצפות ? מחקרים אחרונים מראים כי חולות רבות יכולות להפיק תועלת מכימותרפיה. מידת התועלת הצפויה שונה מחולה לחולה וגם היא תלויה בגורמים שונים דוגמת סוג סרטן השד, גודל הגידול , דרגתו ושלב התפתחותו (מידת ההתפשטות). ישנם מקרים בהם יתרונות הטיפול הכימותרפי ברורים ביותר, בעוד שבמקרים אחרים היתרונות הצפויים מותנים בגורמים שונים. במקרים אלו קשה להחליט האם כדאי לקבל את הטיפול המוצע או לא ויש צורך לשקול את היתרונות הפוטנציאליים מול תופעות הלוואי שתיתכנה. החלטתך תהיה מושפעת מסדרי העדיפויות האישיים שלך והתחייבויותיך המשפחתיות או המקצועיות. מומלץ שתדברי על התלבטויות אלו בפתיחות עם הצוות המטפל או עם הגורמים המייעצים האחרים התומכים בך. ברוב המרכזים הרפואיים בארץ כולל הצוות מלבד הרופאים גם אחות או עובדת סוציאלית מתאמת סרטן שד. כמו כן כדאי לשקול גם קבלת חוות דעת רפואית נוספת. כימותרפיה לטיפול בגרורות טיפול כימותרפי מקובל גם במקרים של סרטן גרורתי מפושט שלא הגיב טוב לטיפול הורמונלי. במקרים כאלו סביר להניח שלמרות הטיפולים בעבר לא כל תאי הסרטן הושמדו. לאחר טיפול כימותרפי צפויה התכווצות הגידול בשיעור ניכר אצל % 82 - 42 מהחולות ואצל % 27 מהמקרים צפויה היעלמות הגידול לתקופה של 12 - 6 חדשים. מחקרים מראים כי איכות החיים של החולה משתפרת למשך 4 - 1 שנים , ולעתים אף לתקופה ארוכה יותר, עקב טיפול כימותרפי, כמו גם עקב טיפול הורמונלי, כ- 10 תרופות ציטוטוקסיות נמצאות בשימוש לטיפול בסרטן גרורתי. הנפוצות ביותר הן : Cyclophosphamide ( C )(M) . Methotrexate (A) 5 Fluorouracil (F), Adriamycin Paclitaxel (Taxol) ו- Docetaxel (Taxotere) . אלו התרופות היעילות ביותר שהן גם בעלות התנגדות צולבת נמוכה. בניגוד להורמונים הניתנים כל אחד בנפרד ניתן להשתמש בשילובים שונים של התרופות הכימותרפיות ( CMF או CAF ) או בנפרד - אדריאמיצין. שילוב בין-תרופתי עלול להחמיר את תופעות הלוואי אך קיימות היום תרופות יעילות לטיפול בבחילות ולשיקום מנגנון בניית תאי הדם. למשל - פילגסטרים ( Filgasrim-Neupogen ) המחזקת את מנגנון החיסון של הגוף במלחמתו בזיהומים ו- אפואטין אלפא ( Epoeitin Alpha - Procrit ) המגבירה את אספקת תאי הדם האדומים ומתקנת מצב של אנמיה. התווית הטיפול מותאמת לכל חולה בנפרד ולא ניתן לצפות מה תהיינה התגובות אצל כל אחת. בדרך כלל כאשר תרופה או טיפול משולב מסוימים מוכיחים את יעילותם ממשיכים בהם למשך זמן מה. הרופאים חלוקים ביניהם באשר למשך הזמן האופטימלי למתן טיפול כימותרפי : ישנם החושבים שהתועלת המירבית של הטיפול תהיה במהלך ששת החדשים הראשונים, שלאחריהם יש להפסיק את הטיפול. אחרים טוענים כי יש להמשיך בטיפול כל עוד החולה מגיבה להם, וכאשר החולה נהיית חסינה לתרופה מחליפים את הטיפול. אין הוכחות לתוצאות טובות יותר במקרים של טיפול הורמונלי משולב בתרופות. השתלת מח עצם (Stem Cell Transplant, BMT-Bone Marrow Transplant) תגובה מוגבלת אצל חולות לטיפול בכימותרפיה במינון גבוה, יחד עם הנזק העלול להיגרם למח העצם, הובילו לפיתוח טיפול משולב של כימותרפיה עתירת מינון עם "הצלת" תאי מח עצם, הנקראת "השתלת מח עצם". על פי שיטה זו נלקחים מגוף החולה תאי מח עצם בריאים או "תאי גזע" ( stem cells, תאי דם בשלבי התפתחות ראשונים ) לפני התחלת הטיפול הכימותרפי. תאים אלו מוחזרים לגוף החולה עם השלמת הטיפול הכימותרפי האינטנסיבי ובכך מסייעים להחייאת המנגנון החיסוני וליצירת תאי דם חדשים. טיפול זה אינו מתאים לכל הנשים ובשלב זה הוא כבר אינו מקובל בישראל. אילו תופעות לוואי צפויות ? פעולת התרופות הכימותרפיות מתבטאת בהריסת תאי הסרטן המתחלקים במהירות. תאים בריאים מתחלקים וגדלים ומושפעים מהטיפול , דבר העלול ליצור תופעות לוואי ולפגוע במערכת החיסונית. מטרת הטיפול היא לתת מינון כזה שיהרוס את תאי הסרטן בעוד שהנזק לתאים הבריאים יהיה מינימלי. התאים הבריאים מסוגלים לשקם את עצמם במהירות ועל כן תופעות הלוואי הן זמניות. התגובות לטיפולים כימותרפיים משתנות מחולה לחולה גם כאשר המינון הניתן זהה. ישנן חולות הסובלות מתופעות לוואי שוליות ומסוגלות להמשיך בפעילות רגילה בעוד אחרות סובלות מהפרעות בדרגות שונות המקשות על מהלך חייהם התקין. התופעות הרווחות ביותר הן עייפות רבה, בחילות, הקאות, שלשולים, פצעים בפה ונשירת שיער. לעתים יכולה להיות פגיעה גם במיח העצם. ניתן לשלוט בתופעות הלוואי ואנשי המקצוע מסייעים לכל מקרה לגופו. מומלץ לקרוא את הפרק עצות להתמודדות עם תופעות לוואי באתר זה העוסק בתופעות הלוואי השונות בצורה מפורטת , ממליץ מתי חשוב לפנות לרופא וכולל גם עצות להתמודדות עם התופעות השונות שלוקטו מפי שנשים שהיו חולות. בחילות והקאות הסיכוי לסבול מבחילות והקאות מותנה בסוג התרופות בהן משתמשים ובמינונן, כמו גם בתכונותיך האישיות. למשל , אם את נוטה בדרך כלל לחרדות או בחילות בנסיעה את עלולה לסבול מהתופעות גם בעקבות הטיפול. הסימפטומים עלולים להופיע מיד בתום הטיפול או עד למספר שעות לאחר סיומו. במקרים אחדים זה נמשך מספר שעות אך זה יכול לקחת גם מספר ימים. רצוי שתדווחי על התגובות לצוות המטפל היות וניתן להפחית את עצמת התגובות על ידי תרופות שיותאמו לצרכיך באופן אישי. לעתים נדרש שילוב של תרופות להשגת הקלה, או שימוש בסטרואידים. שיטות שונות של רפואה משלימה - טכניקות הרפייה, היפנוזה או ארומתרפיה (יעילות הארומתרפיה אינה ברורה היות ומדובר בשמנים) עשויות לסייע להקלת תופעות הלוואי ולחיזוק המערכת החיסונית. פצעים בפה ( mucositis ) - טיפול שיניים יש חולות העלולות לסבול מפצעים בפה או בחניכיים, ועל מנת למנוע זיהום הפצעים יש להקפיד על היגיינת הפה במהלך הטיפול. לפני תחילת הטיפול הכימותרפי חשוב שתפני לרופא השיניים לשם בדיקת פה כוללת ובעקבותיה תקבלי את כל טיפולי השיניים והחניכיים הנחוצים לקראת הכימותרפיה, במגבלות הזמן שנותר עד לטיפול הרפואי. רופא השיניים והשיננית ידריכו אותך כיצד לשמור על היגיינת הפה כך שרמת החיידקים בו תהיה מינימלית, וזאת למניעת סיבוכים אם יופיעו ולהפחתת עוצמתם. כהנחיה כללית מומלץ להימנע משתיית נוזלים חריפים או חומציים (דוגמת מיצי הדרים) . נשירת שיער אבדן או התדלדלות השיער נחשבת כאחת מתופעות הלוואי הטראומטיות ביותר ואת עלולה לחוש כעס רב ודיכאון. כאשר השיער נושר יש לכך פעמים רבות השפעה על הדימוי עצמי של החולה ועל איכות החיים שלה. לעתים קשה להתמודד עם תגובותיהם של הסובבים אותך על אבדן שיערך. אם את מרגישה שהם נבוכים ולא יודעים כיצד לנהוג היי את הראשונה לדבר על כך ואז ייקל עליהם לעמוד לצידך ולהציע עזרה ותמיכה. גם כאשר את צפויה לנשירת השיער בעקבות הטיפולים שהותוו לך אל לך להתייאש. גישה מושכלת לנושא והכנה מראש מתאימה תקל עליך את ההתמודדות ותשפר את הרגשתך. זכרי תמיד שהניסיון של כל חולה וחולה הוא שונה ושלא כל התרופות הכימותרפיות גורמות לנשירת שיער. חלקן גורם לדלדול השיער בעוד אחרות אינן משפיעות על השיער כלל. תרופות מסוימות רעילות יותר מהאחרות כך שמידת הסיכוי לנשירת השיער קשורה ישירות לסוג התרופה בה תשתמשי ולמינונה. נשירת שיער בעקבות טיפול כימותרפי מתרחשת בגלל היחלשות זקיקי השיער וכתוצאה מכך השיער נושר בקצב מהיר יותר מהרגיל. הנשירה היא תהליך הדרגתי המתחיל בדרך כלל כשבועיים או שלושה מתחילת הטיפול. השיער עלול לנשור מכל חלקי הגוף, כולל גבות ריסים ושיער הערווה. חשוב שתזכרי כי אבדן השיער הוא זמני וכי שיערך יגדל מחדש עם תום הטיפול. צמיחת השיער מחדש תתחיל מיד עם סיום הטיפול הכימותרפי, אך יעברו בין שישה לשנים עשר חדשים עד שהוא יחזור לקדמותו. לפעמים הצמיחה המחודשת מתחילה עוד בטרם הסתיים הטיפול ויתכן גם שהשיער החדש יהיה שונה מעט משהיה קודם - מתולתל יותר או שונה בצבעו. למניעת נשירת השיער משתמשים לפעמים בשיטות לצינון הקרקפת במטרה להקטין את כמות תרופות הכימותרפיה המגיעות אל זקיקי השיער, דבר המפחית ואף עשוי למנוע את הנשירה. פעולה זו נקראת חבישת "כובע קר" . בבתי החולים בישראל נהוגות שיטות שונות וכדאי שתשאלי על כך לפני הטיפול. ניתן להכין "כובע קר" פשוט על ידי עטיפת שקית קרח במגבות. 15 דקות לפני קבלת הכימותרפיה נכרכת תחבושת קרה רטובה סביב הראש. צריך להגן על האזניים מפני הקור על ידי כיסוין בפדים. הכובע מולבש בזהירות ומוחזק במקומו על ידי תחבושת , ונשאר על הראש במשך הטיפול וכשעה לאחריו. "כובע קר" מסחרי משתמש בג'ל המחזיק מעמד זמן רב, ניתן לחבשו בקלות והוא מוצמד לראש בעזרת סרט דביק ( velcro ). שיטה אחרת היא שימוש במכונה ניידת הדומה למייבש שיער במספרה, אשר מפזרת אוויר קר על הקרקפת. "הכובע הקר" יעיל רק עם תרופות מסוימות ומומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי השימוש בו. חשוב לציין שיש גישות רפואיות המתנגדות לקירור הקרקפת ורצוי שתתייעצי עם הצוות המטפל בך בקשר לכך. עצות מעשיות להתמודדות עם אבדן שיער , הצעות לחבישת פיאה או תוספות שיער, ועוד תוכלי למצוא בחוברת התמודדות עם נשירת שיער. דיכוי מח העצם מח עצם הוא החומר הספוגי הנמצא בתוך חלל העצם ובו מתהווים תאי הדם לפני השתלבותם במחזור הדם. סוגי תאי הדם הם : תאים לבנים - המופקדים על הגנה מפני זיהומים תאים אדומים - האחראים להובלת חמצן לחלקי הגוף השונים תאי קרישה ( platelets ) - האחראים ליצירת תהליך התקרשות הדם טיפול כימותרפי עלול לפגוע במיח העצמות ולפגוע ביצירת תאי דם חדשים מכל שלושת הסוגים הללו. לפני תחילת כל שלב בטיפול נלקחת דגימת דם מהחולה לבדיקה על מנת להבטיח מעקב מתמיד על רמות תאי הדם. כדאי שתדווחי לצוות המטפל על הופעת סימפטומים חריגים העלולים להעיד על ירידה מסוכנת של רמות אלו. כאשר ספירת התאים הלבנים נמוכה משמעות הדבר שהגוף חשוף יותר לזיהומים. על כן חשוב ביותר לדווח לצוות המטפל על כל תופעה היכולה להעיד על קיומו של זיהום כמו עליית חום הגוף או כאב גרון. במידת הצורך יש לקחת אנטיביוטיקה, אך זאת רק לאחר התייעצות עם הרופא. רמת תאים אדומים נמוכה מעידה על אנמיה המתבטאת בעייפות, קוצר נשימה והרגשה כללית גרועה. סימפטומים אלו יכולים גם לנבוע מסיבות אחרות אך בכל מקרה רצוי שתדווחי עליהם לצוות הרפואי המטפל בך. התאים בדרך כלל משתקמים בכוחות עצמם אך במקרה הצורך נותנים עירוי. דימומים תכופים (למשל לאחר ניקוי שיניים) או פציעות, עלולים להעיד על רמה נמוכה של תאי קרישה . במקרה הצורך ניתן לקבל עירוי של תאי קרישה. קיימים מקרים בהם השפעת הטיפול הכימותרפי על תאי הדם כה חזקה עד שיש צורך לדחות את מתן הטיפול. תאי הדם מתחדשים בדרך כלל תוך שבוע ואז ניתן לחדש את הטיפול. על מנת להימנע מזיהומים ופציעות תשתדלי לא לשהות במקומות צפופי אדם, הקפידי על היגיינה אישית, אכלי בצורה מאוזנת ובריאה, הימנעי מפעילויות העלולות לגרום לפציעה ומחשיפה לשמש, והיי מודעת לצורך במנוחה רבה. האם יש תופעות לוואי נוספות ? תרופות שונות עלולות לגרום לתופעות לוואי שלא צויינו כאן ויש לזכור תמיד כי כל חולה מגיבה בצורה שונה גם על אותה התרופה. הצוות המטפל יוכל לסייע במתן מידע מורחב לגבי התרופה בה הוחלט להשתמש. מחלות המועברות דרך אברי המין הנמצאות במצב רדום, דוגמת הרפס או יבלות באברי הרבייה, עלולות להתעורר בעקבות טיפול כימותרפי ועל כן חשוב ליידע את האונקולוג המטפל לפני תחילת הטיפול אם סבלת ממחלות כאלו בעבר . חומרים מסוימים בהם משתמשים בכימותרפיה עלולים לחדור להפרשות של הנרתיק ולגרום לגירוי באבר המין של בן\בת הזוג של המטופלת. שימוש בקונדומים יכול לסייע להתגבר על בעיה זו. ומה לגבי פוריות ? טיפול כימותרפי עלול לפגוע בתהליך היווצרות הביציות ובכך לפגוע בפוריות האישה. אם את נמצאת בגיל הפוריות זהו על כן שיקול שיש לקחת בחשבון בעת קבלת ההחלטה על מתן הטיפול. נשים אחדות עלולות להבחין בהפרעות בהופעת המחזור החודשי עד להפסקתו הזמנית. אצל אחרות עלולה להיות הפסקת מחזור מוחלטת, דהיינו פגיעה בפוריות. התגובה תלויה בסוג התרופה הניתנת ובמינונה, וכן בגיל החולה ( נשים מתחת לגיל 40 צפויות לחידוש המחזור החודשי עם תום הטיפול יותר מנשים מעל לגיל זה ). גם בנושא זה רצוי שתתייעצי עם הצוות המטפל לפני קבלת ההחלטה על הטיפול. ומה עם השימוש באמצעי מניעה ? אפשר לקיים חיי מין רגילים במהלך קבלת טיפול כימותרפי אך רצוי להימנע מכניסה להריון. למרות שסדירות המחזור החודשי עלולה להיפגע עדיין חשוב להיעזר באמצעי מניעה. מכיוון שגלולות המניעה מכילות הורמונים אשר עלולים להמריץ את סרטן השד כדאי להשתמש רק באמצעי מניעה שלא על בסיס הורמונלי ( קונדומים, התקן תוך רחמי ). האם אוכל לקחת תרופות אחרות ? חשוב ביותר שתיידעי את הצוות המטפל בך לגבי תרופות נוספות שאת נוהגת לקחת, כולל ויטמינים ותוספי מזון הנמכרים ללא מרשם רופא. האם אפשר לנסוע לחופשה ? יציאה לחופשה צריכה להיות מתואמת עם הצוות המטפל ובהתאם ללוח הזמנים של הטיפולים. בשלב קבלת הטיפול לא רצוי לנסוע לחו"ל, במיוחד אם מדובר ביעד נסיעה המחייב קבלת חיסונים. ייתכנו גם קשיים בהוצאת פוליסת ביטוח נסיעה. בארץ, נכון ליוני 2003, רק סוכנות ביטוח מקבוצת הפניקס בשם "חידוש" מבצעת ביטוח נסיעות לחו"ל לחולי סרטן. החברה נמצאת בתל אביב בטלפון 5608555 – 03. הביטוח כולל ביטוח סטנדרטי + הרחבה לטיפולי עזרה ראשונה וטיפול חירום כתוצאה ממחלת סרטן קיימת, כולל צורך דחוף בטיסה חזרה לארץ. בכל מקרה של צורך בקבלת חיסונים את חייבת ליידע את נותן החיסון שאת מקבלת טיפול כימותרפי, ובשום מקרה אין לקבל חיסונים הכוללים נסיוב חי ( חצבת, חזרת, שיתוק ילדים, שחפת וקדחת צהובה). התמודדות עם הכימותרפיה הידיעה שאת צפויה לעבור טיפול כימותרפי עלולה להכניס אותך ואת הקרובים לך למערבולת רגשית. יש חולות החשות בטחון מתוך ידיעה שעושים עבורן את כל מה שניתן , אך יש כאלו החשות חרדה עמוקה הנובעת בעיקר מתפישה מוטעית שטיפול כימותרפי ניתן כאשר הסרטן מפושט יותר והמצב חמור. צריך לזכור שכימותרפיה ניתנת פעמים רבות כתוספת להתערבות כירורגית או להקרנות, גם במקרים שאין הוכחה להתפשטות הסרטן. ברוב המקרים החרדה נובעת מהחשש מפני הבלתי נודע. יש לשער כי ככל שתדעי יותר על הטיפול המוצע יהיה לך יותר קל להתמודד עם מה שיבוא. תוכלי גם להיעזר בטכניקות השונות של הרפואה המשלימה לשם כך, אך זכרי שתמיד להיוועץ בצוות המטפל כדי להבטיח שלא תהיה התנגשות עם הטיפול הכימותרפי. בכל שלב במהלך הטיפול חשוב שתזכרי גם כי מצבי העייפות, מצב הרוח הירוד, והרגישות הגבוהה הם חלק מהתהליך, וכי האנשים הקרובים לך, אנשי המקצוע למיניהם המטפלים בך ומנגנוני התמיכה השונים רוצים כולם לעזור. ככל שתהיי פתוחה לקבל עזרה ותשתפי את האחרים בתחושותיך ורגשותיך יכולתם לתמוך ולסייע תהיה טובה יותר. אנו תקווה שהמידע יתן מענה לחלק משאלותייך. בברכה, צוות אחת מתשע

הטיפול הכימוטרפי האג'וונטי המקובל בסרטן שד עם בלוטות חיוביות הוא צרוף של תרופות כמו שהציעו לך. המטרה שלו להוריד את הסיכון לחזרת מחלה בעתיד. הטיפול קשה וכרוך בהרבה תופעות לוואי כולל בחילה והקאה, נשירת שער, ירידה בספירות הדם וסיכון יתר לזיהום, פצעים בפה, חולשה, ומהטקסול פגיעה בקצות עצבים קטנים (גורם נימול ותחושת "רדימות" בקצות האצבעות) כאבי שרירים ושינויים בצפרניים. אני חושבת שחשוב מאוד שהרופא/ה שלך יסביר היטב למה נותנים כמוטרפיה ובמה זה כרוך ויענה על שאלותיך. לדעתי זה מעבר לאפשר בפורום הזה...

תפסיקו לפחד ממנהלות הפורום הגרוע מכל כבר קרה לנו לכולנו יש סרטן....... אז אילו הבלי עולם יפחדו אותנו?

וכי איזה ברירה יש לנו .צריך לקחת את הסיכון ולפגוע בתאים הסרטניים שהם המפחידים באמת.חיזקו ואימצו.יש לעשות הכל ולהבריא ויש סיכויים טובים לצאת מזה.

אני חושבת ששכחתם שמטרת הפורום היא לתמוך ולעזור לחולים ולבני משפחותיהם! הגיע הזמן שכולם ישימו מטרה זו לנגד עיניהם, וירדו מהעצים הגבוהים עליהם הם טיפסו.

לדעתי, טעית, המטרה רשומה היא באמת זו. אבל מי אמש שזה נכון ביומיום? לפי התנהלות האירועים, הפורום והעמותה נועדו לפאר ולחזק את המקימות שלה ומי שהולך בתלם איתן. למטה כאן מישהי הציעה להקים עמותה חדשה, או אולי להצטרף בחזרה לאגודה למלחמה בסרטן. אופציות לא חסרות, צריך לרצות.

לכל מי שנתנה ידה לעיניין אני תובעת מכן במפגיע להשיב לאלתר את שמי כיועצת הפורום בתקופה ששימשתי יועצת כזו על פי בקשתכן. פגעתן קשות בפונות לפורום ובי אל תאלצו אותי לממש את זכויותי החוקיות!!!! ואל נא תפנו בכוח אל התקשורת, שתשמח לדווח על תום ליבכן וטוהר כוונותיכן.

ד"ר לאופר היקרה, נכנסתי היום לפורום ובתדהמה ראיתי ששמך נמחק מרשימת היועצים, ואי אפשר להשיגך. ראיתי גם את התגובות (בצדק) הזועמות. לצוות אחת מתשע, חבל שלכך הגענו. ד"ר לאופר היתה עבורינו בית חם, עם כל המשתמע מכך, ענתה על שאלתינו ואהבנו אותה מאוד. נכון שלא כולם הסכימו עם כך, אך לפחות אני מעריכה מאוד את עבודתה ואת העובדה שבזמנה הפנוי (ושימו לב לשעות שענתה לנו) גם עזרה למי שצריכה טלפונית. לא ייתכן שגם בתקופה שהיתה כל כך זמינה וקשובה לנו שמה כבר לא מופיע כיוצעת. חבל, פשוט חבל שכך קרה. מתוך כוונות טובות יצא כל כך הרבה רע. גם אני פונה אליכן, בצורה מתורבתת להסביר את מהות המעשה. ד"ר לאופר, אני מאחורייך, גם אני נפגעתי . חזקי ואמצי. מעריכה אותך מאוד ומוקירה, שלך, מרב. (מקווה שקבלת את המייל ששלחתי לך הפעם לפי הכתובת שהיתה)

בנות נשברתי, בואו נודה על האמת: עשו בכן ובי שימוש ציני ומכוער, ועוד העיזו למחוק את שמי המובלט במשך כל השנה שעניתי. לא רק שאני לא קיימת , גם מעולם לא הייתי קיימת. נדמה לי שההתנהגות הזאת מדברת בעד עצמה!!! אתן לא חשובות ולא מעניינות וכך אף טובתכן. העיקר שלא תגיעו אלי, אני עוד עלולה לעזור לכן, היזהרו!! ואם לא די בזה, גם שתלו הודעות נגדי. כך פועלת עמותה ציבורית לטובתכן ולאלוהים פיתרונים

לד"ר רותי לאופר ולבנות. מכיון שנראה שהעמותה שהוקמה בשבילנו ועבורנו נמצאת בעולם שלישי במשטר דיקטטורי שכנראה שמי שמביעה את דעתה כמו ד"ר לאופר באופן עצמאי בהתאם למצפונה יבושם לו או לה אז עדיף לא להגיב בשם האמיתי לצערי. אבל לעצם הענין לאורך כל הדרך חשבתי שד"ר לאופר היא רופאה ובן אדם מיוחד אבל הפעם שהחליטה להגיב ולא לעבור לסדר היום על התנהגות ראשי האגודה אני גאה בה .שבעתים .השאלה שנשאלת האם היחס לרופאה שהגדישה מזמנה באהבה רבה זה היחס לה היא זוכה? מה היחס לחולות.? ולאגודה שצרכי החולות שצרכיהם היו צריכים להיות נר לרגליה ובמקום זה צרכים אחרים כמו פולטיקה וכדומה חשובים לה שבעתים כדי שתעשה חושבים על דרכה . בתמימותי חשבתי שהפרום הזה נקי משיקולים זרים אבל הגועל הגיע גם לפה.

קראו מהר לפני שה"פיקוד הבכיר" יורה למחוק!!!!!!!!!!!!!!

שלום רב לצוות הרופאים האם דוקסיל היא תרופה כימית או ביולוגית ? מהן תופעות הלוואי של התרופה? באיזה בית חולים נמצאת התרופה השמוש לטיפול בסרטן שד גרורתי? ידוע לי כי פרופ' גביזון מהדסה הוא מפתח התרופה. תודה על תשובתכם.

שלום אורנה, שאלתך נשלחה ליועץ הפורום. תודה על שאלתך בברכה, צוות אחת מתשע

שאלותיך צריכות להיות מופנות לאונקולוגים, אך אנסה להשיב כמיטב יכולתי. דוקסיל היא כמותרפיה לכל דבר. זהו אדריאמיצין המוכל בתוך שקיקיות מיקרוסקופיות המכונות ליפוזומים. תופעות הלוואי אינן שונות במהותן מאלו של אדריאמיצין, לרבות רעילות לשריר הלב, אך ייתכן שעצמתן פחותה. אין לי מידע על בתי החולים המשתמשים בתרופהאך אם תפני לנציגות חברת יינסן סילאג הם יוכלו לעדכן אותך טל 09-9591111 פקס 09-9583636 דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

לבנות שלום אני חולה עם גרורות בעצמות ועוברת כימוטרפיה. טופלתי במשך כמה חודשים בתרופות הומאופאטיות שנירשמו לי על ידי דוקטור עירון. מכיוון שהתרופות מאוד יקרות, ידיד שלי הביא לי אותן מאמריקה בכמעט חצי מחיר. לאחרונה החלטתי להפסיק עם התרופות וניתקעתי עם מלאי גדול של תרופות. רציתי לשאול אם משהי רוצה לקנות אותן במחיר שאני קניתי. מדובר ב-carnivora. mgn 3 ו-artimisinin אם מישהי מעוניינת כיתבי לי לאי מייל [email protected] תודה ליליה

מה הסיבה להפסקת לקיחת התרופות האלה? לא עזרו? החלפת שיטה? חשוב לדעת. תודה

לtoby אני הפסקתי לקחת כי עלתה שאלה על ידי ועל ידי הרופאה שלי אם זה לא מנטרל את השפעת הכימותרפיה. מכיוון שקשה לדעת החלטתי להפסיק. ליליה

וזה משקף שבוודאי אפילו לא התכוונתם לבקשה לחזור לפורום, אלא רק מרחתם אותנו... לא ראוי!!!

אורח בפורום אולי יחשוב שכל היועצים פעילים וכולם יודעים שחלקם רשומים על הניר בלבד. וכמובן לפרסומת . אז מה היתה המהירות בהורדת הפרטים שלה הם לא מדברים ולא עונים מסיכמה עם הכועסת לא ראוי.

1. הם אכן זרקו אותה 2. הם מעולם לא ביקשו ממנה לחזור 3. הם כנראה לא אהבו את זה שהיא עונה און ליין ולא מחכה לניתוב שלהם (הם נוהגים לנתב) 4. וכל השאר ספקולציות. המציאות בדרך כלל הרבה יותר מורכבת מכל הניסוחים שמנסים לשרטט אותה

שלחתי לך אימייל אישי לפי הכתובת בהקלקה. האם קיבלת? האם זוהי כתובת פעילה? אודה על תשומת הלב.

תכתבי אליי לאימייל ישירות ולא דרך הפורום משהו כאן לא תקין וההודעה מגיעה אליי ריקה משום מה, מחכה לשמוע ממך איילה

הי, כבר לפני יומיים שלחתי לך לשם. עכשיו שוב פעם. תודה

עדיין לא קיבלתי דבר

איילה כל הודעה הנשלחת מהפורום איליך והקשורה אלי או עלולה להיות קשורה, נמחקת בשיטתיות. שמעתי זאת ממספר בנות וכתבתי בעצמי איליך לפי המייל שנמסרת ולא קיבלת דבר. אפילו לעודדך לא ניתנה לי הזכות, כי חטאתי אף פשעתי וניסיתי בכל יכולתי להיות זמינה ולעזור לפונות אז רק לידיעתך, ושיהיה לך כוח לדברים יותר חשובים רותי לאופר

ב- 1.11 בשעה 8 בערב תתקיים סדנה לבריאות השד במשרדי העמותה בת"א. הסדנה מיועדת לנשים בכל הגילאים והיא אורכת כשעתיים. עלות הסדנה היא 36 ש"ח. נשים המעוניינות להשתתף בסדנה מוזמנות ליצור קשר עם נטע בשן, רכזת הסדנאות לבריאות השד, בכתובת דוא"ל [email protected] או בטלפון 03-6021717 שלוחה 229.

שלום יונית, מטרת הסדנה היא ללמד את הטכניקה הנכונה לביצוע בדיקת שד עצמית - ביתית. בסדנה מדברים על חשיבות הגילוי המוקדם ועל חששות ופחדים הקשורים לסרטן השד ולא על המחלה או הטיפול בה. זו היא הזדמנות טובה להעביר את המסר לחברות ובנות משפחה להגיע אל הסדנה וללמוד כיצד לבדוק את עצמן (הנשים מתבקשות להרשם אצלי מראש). הסדנה מיועדת לנשים בכל הגילאים והיא אורכת כשעתיים. עלות הסדנה היא 36 ש"ח. אשמח לענות על כל שאלה בטלפון 03-6021717 שלוחה 229 או ישירות אל הדוא"ל [email protected] בברכה, צוות אחת מתשע

האם כאשר הגידול הסרטני קטן מ- 2 ס"מ, מה שנחשב לשלב ראשון של המחלה, הסיכון שהסרטן התפשט בגוף נמוך יותר או שגם כאשר הגידול קטן ישנה אפשרות להתפשטות הסרטן?

שתי התשובות נכונות. הסיכון קטן יותר, אך בהחלט קיים. יש מדדים רבים וחשובים נוספים מעבר לגודל. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

שלום רב, רציתי לברר הבוקר מצאתי על השד הימני שלי שטף דם פנימי אולי קיבלתי מכה ואולי זה מהקומדין שאני לוקחת? או שזה מראה על משהו חשוד? תודה מראש אסתר

שלום אסתר, בכדי להסיר דאגה מליבך, אנו ממליצות שתיפני לכירורג שד לשם בדיקה שיגרתית. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום. האם גלולות למניעת הריון עלולות לגרום לסרטן השד? יש במשפחתי - דודה מצד אבא ודודה מצד אמא שחלו בסרטן השד.

ללביאה שלום, לפי עבודות בקבוצות גדולות של נשים נמצא ששימוש בגלולות מעלה במקצת את הסיכון לפתח סרטן שד (סיכון יחסי של 1.2) לפני גיל 50. לציין שבגילאים אלה סרטן השד יחסית איננו נפוץ. הפסקת השימוש מורידה את הסיכון לזה של לא משתמשות תוך מספר שנים. במידה שיש סרטן שד משפחתי ובעיקר אם יש מוטאציות גנטיות ידועות, זה בפני עצמו גורם סיכון הרבה יותר חשוב מאשר השימוש בגלולות.

לאחר שבאולטרהסאונד נבדק גוש ואין ספק שהוא גידול (ולא ציסטה) האם אפשר על סמך צורת הגוש באולטרהסאונד לדעת אם הוא סרטני או שפיר?

גם אם ניתן בכדי למנוע כל ספק לכי לביופסיה.

מניסיוני עם אשתי אין בשום אופן להסתמך על צורה וכו",אני ממליץ לך לגשת ךביופסייה ומהר,גם אם זה מפחיד.

שלום רב, תודה על שאלתך. שאלתך נשלחה ליועץ הפורום. בברכה, צוות אחת מתשע

בוקר טוב, גיסתי חולה בסרטן שד. מלפני כ-3 שנים טופלה במסגרת מחקר מאחר והוצאו 2 גושים מעל 4 ס"מ / בוצעה כריתת שד. לאחר שנתיים הסרטן חזר לאותו שד כאשר גילתה סימני פצעים על העור / בוצעה קרינה (60 טיפולים). לאחר שנה נוספת חזר לאותו שד עם אותם פצעים וגרורה בירך / בוצע ניתוח השתלת תותב. הרופאים מתמקדים כרגע בהקרנות ברגל בלבד ובשחלות וטיפול מינרלי. האם כיוון הטיפול נכון ומדוע אין התייחסות לשד או לטיפול כימו נוסף? האם יתכן שהרופאים הרימו ידיים ולא החולה? מה על המשפחה לעשות? בתודה, מודאגת

שלום לך סרטן עם גרורות המטרה היא לייצב את המצב לעניות דעתי אין מרפא ואולם ניתן לחיות עם זה כמה שנים טובות כאילו זו מחלה כרונית בברכה ריקי

שלום רב, אנו מבינות את דאגתכן, ולכן יש אפשרות לפנות לאונקולוג נוסף לחוות דעת נוספת. שאלתך נשלחה לד"ר עברון , אך היא נמצאת בחו"ל בכנס עד ה31.10 ולכן תשובתה תתאחר. בברכה, צוות אחת מתשע

לפעמים הפסקת התפקוד השחלתי (על ידי הקרנת השחלות) מהווה טיפול יעיל בסרטן שד. מעבר לכך, ברור שצריך להפנות את השאלות לרופא/ה שמטפל/ת בגיסתך, ואם התשובות אינו מניחות את דעתכם אפשר לפנות לחוות דעת נוספת.

שלום רב!!! שמי אילנה, אני בת 30 , סבתי חלתה בסרטן השד ונפתרה ממחלה זו, כל אחיה של סבתי חלו בסוגים שונים של הסרטן , שאלתי היא מה סיכויי עקב כך לחלות במחלה, והאם אני צריכה לעבור בדיקה בגיל 30 (עליי לציין שאני בהריון ומשום מה הרגשתי במעין גוש בשד הימני שלי)??? בברכה, אילנה

הי, קודם כל מזל טוב. מכיוון שישנו מקרה של סרטן שד במשפחתך את נמצאית בקבוצת סיכון ועלייך להבדק אצל כירורג שד לעיתים תכופות מהרגיל. ב ה צ ל ח ה

שלום לך ראשית לכל גשי לכירורג שיאבחן את הגוש - רוב הסיכויים שזה כלום. אך כדי להיות על הצד הבטוח לכי לרופא שנית יש בדיקה גנטית שיכולה להראות אם יש לך גן מסוים עם זאת העובדה שאין את הגן לא אומרת שאין גן אחר שלא ניבדק - לדעתי את צריכה להיות במעקב. בברכה ריקי

שלום אילנה. אנו מבינות את דאגתך. ראשית מומלץ מגילאי העשרים לכל אחת להיבדק פעם בשנה אצל כירורג שד או מרפאת שד לביקורת שוטפת. במקרה שלך אנו ממליצות שתיפני לכירורג שד לבדיקה שיגרתית בכדי להסיר דאגה מליבך. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום רב, מזה כארבע חודשים אני מטופלת בזולדקס. לאחרונה הומלץ לי להחליף את הזולדקס בלופראן (שכן לופראן ניתן כל ארבע חודשים לעומתו הזולדקס ניתן כל חודש). שאלותיי: 1 - האם לופראן בשימוש כטיפול הורמונאלי בסרטן שד (ידוע לי שהוא בשימוש לסרטן הערמונית) ? 2 - האם מתן מושהה של כל ארבע חודשים יעיל כמו מתן של זולדקס אחת לחודש ? בתודה מראש

ס. שלום, התרופה נקראת LUCRIN 11.25 mg והיא מאותה משפחה של הזולדקס רק שהרבה יותר סימפטית. מזרק דק ועדין ובמינון שרשמתי ניתנת לתקופה של 12 שבועות (3 חודשים) אגב גם זולדקס יש לתקופה זהה . בהצלחה

שלום רב, תודה על שאלתך. שאלתך נשלחה ליועצת האונקולוגית של הפורום . ד"ר עברון נמצאת בכנס בחו"ל בימים הקרובים עד ה- 31.10.04 ולכן התשובה תתאחר במספר ימים. בברכה, צוות אחת מתשע

יש גם תכשיר של זולדקס LA שניתן אחת לשלשה חדשים (ככל הידוע לי גם לוקרין ניתן אחת לשלשה חדשים ולא אחת לארבעה). אצל גברים עם סרטן ערמונית הראו שהיעילות של תכשירים ארוכי טווח (כל 3 חד) זהה לקצרים (כל חדש). אצל חולות סרטן השד לא הראו במחקר קליני אך אין סיבה להניח שזה שונה. אני לעיתים קרובות רושמת את התכשיר ארוך הטווח, אך הקופות בד"כ מסרבות לתת בטענה שהוא לא רשום (למרות שהוא יותר זול).