פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

25/10/2004 | 20:51 | מאת: שירה א

כמה זמן מסיום נתוח כריתת שד ובלוטות ניתן ואפשר להמתין עד לתחילת כימוטרפיה מכיוון שבני נישא והייתי מבקשת להתחיל כימו אחרי 8 שבועות אם זה אפשרי

27/10/2004 | 03:22 | מאת: א.

אני יודעת שכימו מומלץ לתת לא יאוחר משישה שבועות לאחר הניתוח ב ה צ ל ח ה ומזל טוב

28/10/2004 | 07:55 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

אני משוכנע שיהיו אונקולוגים שיחלקו על עמדתי, אך לדעתי שבועיים נוספים לא משנים הרבה, וניתן להתחיל הטיפול אז. אינני חושב שיש הוכחה מדעית שששה שבועות הם הזמן הקריטי, אם כי כך מקובל. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

גם אני חליתי בסרטן לפני כשלוש שנים ,הסרטן הוא גרורותי ממקור בלתי ידוע .למרות שהחשד הוא שהמקור בשד, בממוגרפיות לא נצפה דבר, לפני שנים שיכלנו את בננו ז"ל גם מסרטן והוא רק בן 27 . כך שכאשר איבחנו אצלי את הסרטן לא רציתי בכלל להיות מטופלת, כי הייתי מאד פסימית ולא רציתי להכניס את עצמי לכל מחול השדים הזה, לחיות בין פחד יאוש ותקוה, רק הודות לבעלי וביתי השתכנעתי להגיע לבית חולים, ,אחרי שכבר הייתי מחוברת בבית לחמצן ,והייתי מלאה מים בריאות כך שהגעתי לבית חולים יותר מתה מחיה. מאז עברו שלש שנים עברתי ניקוז שמיד הקל על הנשימה ומאז אני במשך שלש שנים מטופלת בכל מיני כימותרפיות ללא הפסקה. עלי לציין שעברתי את כל הטיפולים בתופעות לוואי מזעריות וזאת אולי הודות לשמן המפ שאני משתמשת בהקפדה רבה במשך כל תקופת מחלתי. כמו כן אני שותה כל יום מיץ מירקות חיים. ומאחר שאני טיפוס שמאד מאמינה בכוחות של עצמי ובאימרה אם אין אני לי מי לי .באיזה שהוא שלב החלטתי לעשות תפנית בחשיבה ולפנות לטיפולים תומכים אני משתתפת בחוג למדיטציה ,נשימה מודעת ,דמיון מודרך, ורייקי, גם בקבוצה וגם באופן פרטי מה שעוזר להיות יותר רגועה ושלווה איכות חיי בכל שלש השנים שעברו הם ממש מצוינים , לא עשיתי שינויים מהותים באורח חיי חוץ משינו תפיסת עולם אני זוכרת שכל יום שעובר לא חוזר, ושהיום זה היום הכי חשוב בחיי אני מקבלת תמיכה אין סופית מבעלי וביתי .אני גם נעזרת בבני משפחתי וחברים כולם תומכים ומקלים על ההתמודדות .עשיתי גם שינוי בסדרי העדיפיות שלי .נסעתי מ"ס פעמים לחו"ל אני מפנקת את עצמי היום יותר מאשר בעבר. אני משתדלת לעזור ולתמוך גם באחרים ולכן אני כותבת לך כי אני חשה שגם לך יש המון כח . מאחלת לך אריכות ימים ואם עזרתי במעט טיפים אשמח. אם יש לך עניין להתכתב ולהעזר בי. גם כן אשמח והכי חשוב שרציתי להגיד לך שאני נוגדדת את כל הסטטיסטיקות חזקי ואמצי והצלחה בכל הטיפולים ממני ג"ד

ג"וד לילה טוב, תודה רבה על התייחסותך. כרגע אני בבירורים ובדיקות בתקווה שהכל בסדר. בניגוד אלייך אצלי הסרטן כן התחיל בשד, והיו לי כמה שנים של שקט, וגם עכשיו כנראה שהכל בסדר, אך לא בטוח, ופשוט רציתי לברר מידע. הצטערתי לשמוע על הבן שלך ז"ל, עצוב, עצוב מאוד. אני כל הזמן אומרת לעצמי רק שזה לא יקרה לילדים. הרי בבית החולים נתקלים בכל כך הרבה ילדים קטנים חולים, ממש חוסר צדק בחיים. כל הכבוד שיש לך את הכוח להתמודד ואת מקבלת עזרה מהקרובים אלייך. את ממש מיוחדת. מאחלת לך המון כוח ואריכות ימים ולפי דברייך נראה לי שאת לוחמת אמיתית ויהיו לך עוד המון שנים טובות. זה ממש מזל שאת עוברת את הטיפולים בקלות יחסית. ממש מדהים. את נשמעת אישה מיוחדת במינה. חזקי ואמצי. אם אזדקק לתמיכה אשמח להעזר בך. בינתיים לילה טוב והמשיכי לשמור על אופטימיות , את מדהימה.

בוקר טוב, סיפורך כל כך מעודד ואם יש לך כוח לעודד אותי אשמח אם תשלחי לי את כתובת הדאל"ק שלך או מס' הטלפון שלך לכתובת הדאל"ק שלי. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם. תמי

גו"ד שלום, קראתי בעיון את הכתוב ואני מרגישה רק מחוזקת ממך. לפני 12 שנה עברתי כריתה ובהמשך שחזור ולפני כחודשיים נמצא גוש באזור בית השחי של השד המשוחזר. לאחר בדיקת pet שאת תוצאותיה קבלתי היום ולמרות שהמרקרים היו תקינים התברר כי יש 3 חוליות בעמוד שדרה נגועות. אודה לך מאוד אם תעירי את עיני בענין השמן עליו כתבת ובכלל. המון בריאות תמי

גו"ד שלום, קראתי בעיון את הכתוב ואני מרגישה רק מחוזקת ממך. לפני 12 שנה עברתי כריתה ובהמשך שחזור ולפני כחודשיים נמצא גוש באזור בית השחי של השד המשוחזר. לאחר בדיקת pet שאת תוצאותיה קבלתי היום ולמרות שהמרקרים היו תקינים התברר כי יש 3 חוליות בעמוד שדרה נגועות. אודה לך מאוד אם תעירי את עיני בענין השמן עליו כתבת ובכלל. המון בריאות תמי

גו"ד שלום, קראתי בעיון את הכתוב ואני מרגישה רק מחוזקת ממך. לפני 12 שנה עברתי כריתה ובהמשך שחזור ולפני כחודשיים נמצא גוש באזור בית השחי של השד המשוחזר. לאחר בדיקת pet שאת תוצאותיה קבלתי היום ולמרות שהמרקרים היו תקינים התברר כי יש 3 חוליות בעמוד שדרה נגועות. אודה לך מאוד אם תעירי את עיני בענין השמן עליו כתבת ובכלל. המון בריאות תמי

גו"ד שלום, קראתי בעיון את הכתוב ואני מרגישה רק מחוזקת ממך. לפני 12 שנה עברתי כריתה ובהמשך שחזור ולפני כחודשיים נמצא גוש באזור בית השחי של השד המשוחזר. לאחר בדיקת pet שאת תוצאותיה קבלתי היום ולמרות שהמרקרים היו תקינים התברר כי יש 3 חוליות בעמוד שדרה נגועות. אודה לך מאוד אם תעירי את עיני בענין השמן עליו כתבת ובכלל. המון בריאות תמי

בקשר לשמן המפ יש אתר באינטרנט שבו תוכלי לקרוא כל מה שרלונטי לגביו פשוט תקלידי שמן המפ ובמידה ותהיה מעונינת אתן לך פרטים ממי אני קונה את השמן בחור רציני מאד שעוסק בארומטרפיה. בהצלחה וכל טוב גו"ד

ד"ר עברון שלום רב, מה הסיכון לאחר 5 שנים מגילוי סרטן שד מקומי בלבד גודל 1.5 ס"מ, בלוטות נקיות , ללא טיפול הורמונלי, כימוטרפיה+ הקרנות, לחלות בסרטן גרורתי בעצמות (ללא ממצא בשד)? האם נשאות המוטציהbrac1 מגבירה סיכון זה? אודה על תשובתך.

25/10/2004 | 16:51 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רותם, תודה על שאלתך. השאלה נשלחה ליועצת הפורום. בברכה, צוות אחת מתשע

26/10/2004 | 00:00 | מאת: ד"ר אלה עברון

ללא טיפול נוסף פרט לניתוח הסיכון להשנות גרורתית ב 10 שנים הוא בערך 20%. כימוטרפיה מורידה את הסיכון ב1/3 כלומר ל 13% בערך. הקרנות מורידות סיכון להישנות מקומית ולא להישנות באתרים אחרים. כנראה שנשאות של מוטציה ב BRCA לא מגדילה הסיכון לגרורות.

לד"ר עברון לילה טוב, קודם כל ברוכה הבאה. תודה רבה על תשובתך המהירה . ציינת בתשובתך "ב10 שנים". האם הכוונה היא ל-10 שנים לאחר גילוי המחלה? ואם כן, האם לאחר תקופה זאת הסיכון יורד? כמו כן, בכמה אחוזים מתגלה ההשנות הגרורתית בבדיקות המרקרים? לגבי נשאות הגן, ציינת "כנראה", האם ניתן להבין מדברייך שאין מחקרים חד משמעיים לגבי זה? כמו כן, האם קיימים מחקרים עדכניים לגבי הריון לנשאיות לאחר מחלה, האם זה מגביר את הסיכון לחלות שנית יחסית לכאלה שחלו אך אינן נשאיות? מקווה שלא העמסתי יותר מדי שאלות... תודה רבה מראש. לילה טוב והמון תודה. רותם.

25/10/2004 | 14:56 | מאת: גלית

25/10/2004 | 15:01 | מאת: גלית

שמי גלית ואני גרה בהולנד (בשליחות). לאחרונה הנני מעוניינת מאוד בניתוח הגדלת חזה אולם יש לי מס' חששות. לפני כ- 5 שנים אימי נפטרה מסרטן השד. אני מקפידה מאוד להבדק ואף לעשות ממוגרף פעם בשנה (הנני בת 34) האם ניתוח הגדלת חזה יכול להגדיל את הסיכוי שלי לחלות במחלה? והאם אוכל להמשיך להבדק באותה הדרך למרות השתלים (ממוגרפיה ואולטראסאונד)? הנני ממתינה לתשובתכם שכן היא חשובה לי מאוד. בברכה גלית

30/10/2004 | 09:10 | מאת: דר רוזנברג הגן בנימי

גלית, אני מסכימה עם דר ברודסקי. לא נמצאה שום הוכחה ששתלים מגבירים סיכוי לסרטן שד. הם נמצאו כמסתירים חלק מרקמת השד בממוגרפיה. במקרים אלו יש לבצע בדיקות הדמייה משולבות של ממוגרפיה ואולטרהסאונד. או ממוגרפיה וMRI

26/10/2004 | 16:57 | מאת: ד"ר אסיה ברודסקי

גלית שלום ניתוח הגדלת שד לא מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד, אך לפעמים מעלה דרגת הקושי בביצוע ממוגרפיה ופירושה. קושי הזה פחות בולט כאשר השתל נמצא מאחורי השריר החזה ולא בתוך רקמת השדץ בכבוד רב ד"ר ברודסקי

25/10/2004 | 13:06 | מאת: רונית דקל

אודה לך על מידע בדבר ההתפתחות הצפויה של המחלה, כאשר יש גרורות סרטן שד בריאות וצורך בתפליט. הרופא הורה להתחיל בכימותרפיה. בתודה מראש!

25/10/2004 | 13:56 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רונית, אנו מבינות את דאגתך. השאלה עברה ליועצת הפורם. בדבר מידע באופן כללי בעמותת אחת מתשע קיים פרק על סרטן שד גרורותי שלנוחיותך הועתק לפורום:- סרטן שד גרורתי\ מתקדם (metastatic\advanced breast cancer ) מהו סרטן שד גרורתי ? סרטן שד גרורתי (נקרא גם סרטן שד משני או סרטן שד מתקדם ) הוא המושג בו משתמשים לתאר סרטן שהתפשט אל מעבר למקומו המקורי בשד ובלוטות הלימפה אל חלקים או רקמות אחרות בגוף, הממשיך להתפתח ולהתפשט במקומו החדש. סרטן שד גרורתי הוא השלב המתקדם ביותר ( IV stage) של המחלה. יש נשים שאצלן האבחנה של סרטן השד הגרורתי היא בזמן האבחנה הראשונה שלהן כחולות בסרטן. כאשר תאי סרטן נודדים אל מחוץ לשד הם מסוגלים "להשתקע" בחלקי גוף שונים או ברקמות אחרות ולפתח סרטן שד במקום החדש. סרטן כזה נקרא משני או גרורתי, ובמקרה של מספר מקומות חדשים במקביל מדובר ב- גרורות או משניים. המצב שהמחלה חוזרת, בשד או בחלק גוף אחר, לאחר שכבר קיימת אבחנה של סרטן שד בעבר ומתן טיפול בעקבותיה, נקרא הישנות ( recurrence ) של הסרטן המקורי. הרופאים מדברים על שלושה סוגים מוכרים של הישנות סרטן השד : מקומי, אזורי, ומרוחק. סרטן שד מתקדם מקומי ו\או אזורי (locally\regional advanced breast cancer ) מתייחס להתפשטות תאי הסרטן לאזורי גוף הקרובים לשד ( העור, או עצמות ושרירי בית החזה ). סרטן שד מרוחק מתייחס להתפשטות תאי סרטן השד לאברי גוף המרוחקים מהשד ( עצמות, ריאות, כבד ומוח ). בדרך כלל מקרים של הישנות סרטן שד גרורתי מקומי ואזורי חמורים פחות מסרטן שד גרורתי מרוחק, וניתנים לאבחון באמצעות ממוגרפיה או באמצעי דימות דוגמת אולטראסאונד. כיצד מתפתח סרטן שד גרורתי ? המקום המקורי בו מתפתח הסרטן נקרא סרטן ראשוני ( primary cancer ). בסרטן שד גרורתי הסרטן הראשוני הוא סרטן השד גם אם הוא מופיע בחלקי גוף אחרים, והתאים שלו יהיו זהים לאלו של הסרטן הראשוני. לדוגמא, אם תאי הסרטן מתפשטים מהשד לעצמות, תאי הסרטן החדש שבעצמות יהיו תאי סרטן שד ולא תאי סרטן העצמות. תאי הסרטן פורצים אל מחוץ למקומם המקורי בשד באמצעות מערכת כלי הדם או מערכת הלימפה. (מערכת צינורות הלימפה מתקיימת במקביל למערכת הדם בגוף ותפקידה לנקז נוזלים ופסולת מהתאים). התפתחות כזו יכולה להתרחש לפני הטיפול הראשוני בשד וגם לאחריו, במידה ונשארים בשד תאי סרטן שלא הושמדו. לסרטן השד יש פוטנציאל להתפשט לכל מקום בגוף. ברוב המקרים יתפשטו תאי סרטן השד לאחד או יותר מהמקומות הבאים : • העצמות - כ- % 25 ממקרי סרטן השד הגרורתי מתפשטים קודם כל לעצמות, בעיקר לעמוד השדרה, הצלעות, האגן, הגולגולת, והעצמות הארוכות בגפיים. • הריאות - או המעטפת שלהן הנקראת pleura - מהווה סיבת המוות ב- % 70 - % 60 ממקרי סרטן השד הגרורתי. • הכבד - המקום השלישי הנפוץ ביותר להתפשטות סרטן השד ( אחרי העצמות והריאות ). כ- 3\2 מחולות סרטן השד הגרורתי סובלות בסופו של דבר גם מסרטן שד בכבד. • המוח הסרטן יכול להתפשט גם למח העצמות, השחלות, העיניים ומקומות אחרים, אך אלו מקרים נדירים יותר. זכרי שגם אם אובחנת כחולה בסרטן שד גרורתי אין פירוש הדבר שהסרטן אכן יתפשט לכל אותם מקומות. מהם הסימפטומים של סרטן שד גרורתי ? ניסיונה של כל אישה החולה בסרטן שד גרורתי שונה משל רעותה. עוצמת הסימפטומים שכל אחת חווה אינה זהה, ויש נשים חולות אשר בקושי מרגישות בסימפטומים בכלל. מהות ועוצמת הסימפטומים תלויים במיקום הסרטן הגרורתי בגוף ובמידת התפשטותו, כמו גם בסוג הטיפול שניתן ובתגובה לטיפול. אם מרגישים באחד או יותר מהסימפטומים המתוארים להלן מומלץ לפנות לרופא בהקדם. יתכן והסימפטומים נובעים מבעיות רפואיות אחרות אך את זאת יוכל לקבוע הרופא לאחר שיבצע בדיקות ויקבע את האבחנה . הסימפטומים לסרטן גרורתי בעצמות - במידה וסרטן השד התפשט לעצמות עלולים להופיע אחד או יותר מהסימפטומים המפורטים כאן. כאבים בעצמות - כאב מטריד ומתמשך העלול להתגבר בזמן תנועה או פעילות גופנית. מרגישים בו בעיקר במשך היום אך הוא יכול גם להפריע לשנת הלילה. הכאב יכול לנבוע מכך שהגידול הסרטני לוחץ על העצם, שגידול סרטני בעצמות לוחץ על העצבים, שהלחץ על העצבים גורם לשבירה של העצם. כ - % 90 מהנשים הסובלות מסרטן בעצמות מפתחות שברים הנגרמים על ידי התפוררות העצם והיחלשותה כתוצאה מהסרטן. עם זאת צריך לזכור שניתן למנוע היווצרות השברים על ידי הקרנות וניתוח. לחץ על עמוד השידרה - תופעה זו יכולה להיגרם אצל נשים הסובלות מסרטן בחוליות אשר גורם להתמוטטותן וללחץ על העצבים בעמוד השדרה. כאב מסוג זה יכול גם להיגרם על ידי תאי סרטן המתפתחים סביב עמוד השדרה. לחץ בעמוד השדרה עלול לגרום להפרעות בניידות או לאבדן תחושה ברגליים, אבדן שליטה על פעילות הסוגרים, ובמקרים קיצוניים לשיתוק. עם זאת צריך לזכור שניתן למנוע היווצרות לחץ מעין זה על ידי הקרנות וניתוח. במידה ומרגישים כאב גב חד ומתמשך , אבדן תחושה ברגליים, או חולשה ואובדן פתאומי של השליטה על הסוגרים, יש לפנות מייד לרופא. טיפול דחוף יידרש על מנת למנוע נזק בלתי הפיך. היפרקלצימיה ( hypercalcaemia ) - יתר סידן בדם - -היפרקלצימיה יכולה לקרות כתוצאה מהימצאות גידול סרטני בעצם או מהתפתחות סרטן שד גרורתי במקום אחר בגוף ולא בעצם. עוצמת הסימפטומים שונה מאישה לאישה. זה יכול להתבטא בכאב הולך ומתגבר, השתנה מוגברת, צימאון חזק, הקאות, עצירות, חולשת שרירים, התייבשות ובלבול. הסימפטומים לסרטן שד גרורתי בריאות ובמעטפת pleura) ) - במידה וסרטן השד התפשט לריאות, למעטפת הריאות ו\או לרווח שביניהן, עלולים לחוש באחד או יותר מהסימפטומים המתוארים כאן. קוצר נשימה - קשיי נשימה המתעוררים גם עם מאמץ גופני קל, או קשיי נשימה פתאומיים, עלולים להיות סימפטום של סרטן גרורתי בריאות. במידה וחשים באחת מהתופעות הללו , או שמשתעלים ויורקים דם, יש לפנות מיד לקבלת עזרה רפואית. קוצר הנשימה עלול להיגרם על ידי כניסת תאי הסרטן למעטפת הריאות ( pleura ) , או למרווח הקיים בין המעטפת והריאות. תאי הסרטן מגבירים את כמות הנוזלים במעטפת ומפריעים להם להיספג. מצב זה משפיע על יכולת הריאות להתרחב ובכך יגרום לקשיי נשימה. קוצר נשימה עלול להיגרם גם כאשר תאי הסרטן משתלטים על הריאות ובכך מצמצמים את המקום הנותר לפעילות הנורמלית של הריאות בשאיפת חמצן. ניתן לטפל בקוצר הנשימה באמצעות טיפולים מוכרים נגד סרטן - טיפול הורמונלי וכימותרפיה, ולפעמים גם בניתוח - וכל זאת במטרה לשפר את ההרגשה ואת איכות החיים. שיעול יבש - השיעול היבש עלול להיגרם מגירוי המעברים שבריאות על ידי הסרטן או כתוצאה מריבוי נוזלים במעטפת הריאות. עייפות - העייפות יכולה לנבוע מהסרטן עצמו או מהשפעת הסרטן על מערכת הנשימה . כאבים בחזה - כאבים בחזה עלולים להופיע במידה ומעטפת הריאות מגורה על ידי עודף הנוזלים. זה אינו סימפטום נפוץ של סרטן שד בריאות. מועקה בחזה - תחושה זו יכולה לנבוע מעצם הימצאות הסרטן בתוך או סביב הריאות. יחד עם זאת, כאבים בחזה ותחושת מועקה יכולים לנבוע גם מבעיות בלב. מומלץ לפנות לרופא על מנת לקבוע את מקור הבעיה ואת הסיבה לתחושה. סימפטומים אלו הם ברי טיפול , במטרה לשפר את ההרגשה. הסימפטומים לסרטן שד גרורתי בכבד - במידה ויש סרטן שד גרורתי בכבד יתכן ויופיעו אחד או יותר מהסימפטומים המפורטים כאן. ירידה במשקל; חוסר תיאבון; עייפות ; אי נוחות או כאב בצד ימין של המעי ( בו ממוקם הכבד ); בחילה ; צהבת- הכבד מייצר מיצי מרה שתפקידם לסייע למערכת לעכל את המזון. במידה והצינורות המובילים את מיצי המרה חסומים על ידי תאי סרטן בכבד , המרה תצטבר בדם ותגרום לצהבת. צבע העור והצד הפנימי של העיניים יהיו צהובים והעור גם עלול להיות מגורה ומגרד. התנפחות המעיים - תופעה זו יכולה לנבוע מהגדלת הכבד הנגרמת על ידי הסרטן , או בגלל הצטברות נוזלים במעיים היות והגידול הסרטני חוסם את כלי הדם בכבד. ניתן לטפל בסימפטומים הללו במטרה לשפר את ההרגשה. הסימפטומים לסרטן שד גרורתי במוח - עלולות להופיע אחת או יותר מהתופעות המתוארות להלן במידה והסרטן התפשט למוח. כאבי ראש - בניגוד לכאב ראש רגיל, כאבי הראש הנגרמים על ידי הסרטן אינם חולפים ועלולים אף להתגבר בהדרגה. כאבי הראש עלולים להיות חמורים במיוחד בבוקר. בחילה והקאות - באמצעות תרופות נגד הקאות (anti-emetic ) ניתן לשפר את השליטה בתופעות אלו. חולשה בזרוע או ברגל או חוסר יציבות בהליכה ; הפרעות בראיה ; עוויתות - ניתן לשלוט בתופעה זו על ידי תרופות; בלבול ואבדן התמצאות או שינויים באישיות - תופעות נדירות. ניתן לטפל בסימפטומים הללו על מנת לשפר את ההרגשה. בדיקות אבחון על מנת לאבחן האם הסרטן התפשט, להיכן, ובאיזו מידה , צריך לעבור בדיקות רפואיות. סוג הבדיקות הנדרשות תלוי בסימפטומים שיתגלו ובתוצאות הבדיקה הגופנית של הרופא. כאשר הרופא ממליץ לבצע בדיקה מסוימת חשוב לדרוש קבלת הסברים מלאים על מטרת ביצוע הבדיקה, האם בביצועה כרוכים סיכונים מסוימים, באיזה הליך מדובר וכיצד צפויים להרגיש במהלך הבדיקה ולאחריה. להלן מובא הסבר לגבי בדיקות אחדות שיתכן ויהיה צורך לבצע על מנת לאבחן האם הסרטן התפשט, ואם כן - באיזו מידה. אין זה אומר שחייבים לעבור את כל הבדיקות הנמנות כאן. • צלום עצמות - במהלך בדיקה זו מצלמים באמצעות קרני רנטגן את תמונת העצמות על מנת לאבחן האם קיימות תופעות חריגות כלשהן. בצילום כזה עלולים לא להבחין בגרורות לעצמות בשלבן ראשוני. • צלום חזה - צלום באמצעות קרני רנטגן לאיתור מצבים חריגים בבית החזה. בצילום כזה עלולים לא להבחין בגרורות ראשוניות לריאות או לחזה. • סריקת עצמות - במהלך סריקת העצמות מוחדרת לוריד כמות מזערית של חומר רדיואקטיבי בלתי מזיק ( לרוב בזרוע ) אשר עובר בגוף באמצעות זרם הדם ומגיע לעצמות. לאחר מספר שעות מבצעים סריקה של העצמות ובאמצעותה ניתן לעקוב אחר התקדמות החומר בגוף ולהבחין באזורים בהם יש פעילות יתר בעצם . אזורים אלו נקראים "נקודות חמות" ( Hot spots ). נקודות אלו יכולות להגרם על ידי סרטן, על ידי שגרון (ארטריטיס ), או על ידי דלקת או פגיעה כלשהי. לא כל ה"נקודות החמות" המתגלות בעצמות מקורן בסרטן. ביצוע הבדיקה אינו כרוך בכאב. על מנת לאשר את האבחנה יתכן והרופא יציע לבצע בדיקות נוספות, כמו : • סריקת סי.טי. (CT ) - סריקת CT או CAT יעזרו לאבחן האם הסרטן התפשט לעצמות, לריאות, לכבד, למוח, או לאזורים בבטן או האגן. משך הבדיקה כ- 30 דקות, בהן צריך לשכב על הגב. הבדיקה אינה כרוכה בכאבים, אך יש נשים המרגישות שלא בנוח בתוך חלל סגור (קלסטרופוביה). ניתן לקבל כדור הרגעה לפני הבדיקה לפי בקשה . סריקת סי.טי. נותנת בדרך כלל תמונה מפורטת יותר של האזור הנסרק מאשר התמונה המתקבלת באמצעות קרני רנטגן. במטרה להקל על הבחנה במצבים חריגים יש מטופלים אשר במהלך ביצוע סריקת סי.טי. מקבלים זריקת חומר נוגד צבוע , בדרך כלל על בסיס יוד במטרה להדגיש רקמות מסוימות או כלי דם . החומר מוחדר באמצעות מזרק המחובר לצינור תוך-ורידי בזרוע או ביד. במקרה של הזרקת חומר נוגד עלולים להרגיש גל חום בעת ההזרקה. כמו כן צפויה המטופלת להשאל לפני מתן הזריקה האם ידוע לה על תגובה אלרגית אפשרית שלה לחומר המוזרק. • אולטרסאונד של הכבד - בטכניקה זו יעשה שימוש כאשר יש חשש לגרורות סרטן בכבד. באמצעות גלי קול יוצרים דימוי של הכבד וכך ניתן למדוד את מצב הגידול הגרורתי וגודלו. הבדיקה אורכת דקות מספר ואינה כרוכה בכאבים. • בדיקות דם - יתכן ויהיה צורך לבצע מספר בדיקות דם : בדיקת תפקוד כבד, בדיקת מח עצם ( רמת יצור תאי הדם האדומים ותאי קרישת הדם ), ובדיקת רמת הסידן בדם. • תהודה מגנטית - MRI - יתכן ויתבקש ביצוע סריקת תהודה מגנטית ( MRI ) לאבחן האם הסרטן התפשט למוח, לעמוד השדרה או למוקדי עצבים אחרים. לעתים נעזרים בבדיקה זו לאבחון לגבי אברי גוף אחרים כמו הכבד. הבדיקה יכולה להראות תמונה מדויקת למדי של האזור הנסרק, והיא אינה כרוכה בכאבים. מכיוון שבמהלכה יש לשכב בתוך "מנהרה" במשך 30 דקות, זה עלול לגרום לתחושת אי-נוחות. אפשר לבקש גלולת הרגעה לפני הבדיקה. • סריקת PET - בבדיקה זו נעזרים במטרה לאתר גרורות אשר יתכן והתפשטו לריאות, לכבד ולמוח. במהלך הבדיקה מזריקים לוריד כמות קטנה ובלתי מזיקה של חומר רדיואקטיבי ( לרוב בזרוע או באמצעות קטטר לדרכי השתן ). החומר הרדיואקטיבי עובר בגוף באמצעות זרם הדם ומדגיש אזורים בגוף בהם יש פעילות מוגברת. הסריקה מסוגלת לאתר אזורים זעירים בגוף אליהם הגיע הסרטן, אשר נקראים "נקודות חמות" (Hot spots ) .הבדיקה אורכת זמן קצר ואינה כרוכה בכאבים. • ניקוז מעטפת הריאות ( Pleural drainage ) – יתכן ויהיה צורך בטיפול זה במידה ובצילום רנטגן של בית החזה מתברר שהצטברו נוזלים סביב הריאות. המונחים נוספים בהם עשויים הרופאים להשתמש לביצוע ניקוז כזה יכולים להיות pleural tap או pleural aspiration. הניקוז מתבצע בהרדמה מקומית. מחדירים מזרק מעל לצלע לתוך המעטפת המקיפה את הריאות. יתכן ותורגש "עקיצה" קלה ומעט לחץ כאשר המזרק מוחדר לתוך המעטפת. הנוזלים מנוקזים באמצעות המזרק ונשלחים למעבדה לבדיקה פתולוגית על מנת לוודא האם חדרו תאי סרטן לתוך מעטפת הריאות. • ביופסיה של העצם ( bone biopsy ) - זו בדיקה נדירה המבוצעת לאחר שנעשתה סריקת עצמות והתגלה רק אזור חריג ממוקד אחד , והרופא רוצה לוודא האם הסיבה לכך הוא הסרטן. לביצוע הבדיקה מחדירים מזרק לתוך העצם ולוקחים דגימה. תיתכן תחושת אי נוחות קלה ומעט לחץ, למרות שנעזרים בהרדמה מקומית. לאחר ביצוע הביופסיה המקום יישאר רגיש למשך מספר ימים. הטיפול בסרטן השד הגרורתי המטרה העיקרית של הטיפול בסרטן השד הגרורתי היא לשפר את איכות החיים על ידי הקלת הסימפטומים. טיפולים אחדים בסרטן השד הגרורתי מסוגלים להקל על הסימפטומים על ידי הפסקת התפתחותו של הסרטן או הקטנת הגידול למשך פרקי זמן שונים, ואפילו למשך שנים. על ידי כך משיג הטיפול גם את הארכת תוחלת החיים , למרות שהדבר טרם הוכח בניסויים קליניים. בעקבות האבחנה של סרטן שד גרורתי מוצעים למטופלת בדרך כלל סוגים שונים של טיפולים אנטי סרטניים כלליים, אך יתכן ויוצעו גם טיפולים ייחודים למצב אשר יהיו תלויים במיקומו של הסרטן הגרורתי ובמהות הסימפטומים . טיפולים אנטי סרטניים כלליים פועלים על כל הגוף ומטרתם לשלוט בגודל ובמידת התפשטותו של הגידול. הם כוללים : • טיפול הורמונלי - טיפולים הפועלים על ההורמונים הנקביים שבגוף כדי לבלום את התפשטות הסרטן. טיפולים אלו יתאימו למטופלת במידה ולסרטן יש קולטני אסטרוגן חיוביים ( positive estrogen receptors ). המטרה העיקרית של הטיפולים היא לשפר את איכות החיים על ידי הקלה על הסימפטומים של המחלה. טיפולים הורמונלים ( או אנדוקרינולוגים) עוצרים את התפשטות הגידול הסרטני ולעתים אף מקטינים אותו, למשך זמן. על ידי כך יכולים הטיפולים גם להאריך את תוחלת החיים, אם כי עובדה זו טרם הוכחה במחקר קליני. • כימותרפיה - שימוש בתרופות המשמידות את תאי הסרטן. טיפול כימותרפי משפיע על הגוף כולו ( בניגוד לטיפולים ממוקדים לאזור מסוים של הגוף ). ברוב המקרים יותאם הטיפול הכימותרפי במידה והמטופלת אינה מתאימה לקבל טיפול הורמונלי , או במידה והטיפול ההורמונלי שקיבלה חדל מלהשפיע. כל זאת בהתאם למיקום התפשטות הסרטן ולסימפטומים. המטרה העיקרית של הטיפולים היא לשפר את איכות החיים על ידי הקלת הסימפטומים הגורמים סבל. טיפולים כימותרפים עוצרים את התפשטות הגידול סרטני ולעתים אף מקטינים אותו, לפרקי זמן שונים. בדרך זו הטיפולים יכולים להאריך את תוחלת החיים, אם כי עובדה זו טרם הוכחה במחקר קליני. • ניתוחים - ניתוח אינו שיטת טיפול נפוצה לנשים עם סרטן שד גרורתי. יחד עם זאת לפעמים ייעזרו בשיטה זו לטיפול בסרטן בעצמות, בריאות ובמוח, ולעתים נדירות ביותר בכבד. ככל הנראה יומלץ על ניתוח אם מדובר באבחנה ראשונה של סרטן שד. יתכן שבניתוח כזה לא יוציאו את הגידול כולו כדי לאפשר לרופא למדוד אותו לאחר מכן ולהשוות באיזו מידה הטיפול שניתן משפיע על הגידול. לטיפול בסרטן שד גרורתי כאבחנה ראשונה לא מומלץ לבצע כריתת בלוטות לימפה והקרנות. • טיפולים חדשניים - טיפולים חדשים בסרטן שד גרורתי נמצאים בפיתוח מתמיד, אך לפני שניתן להמליץ עליהם יעילותם חייבת להיות מוכחת בניסויים קליניים. תרופה חדשה שנכנסה לאחרונה לטיפול בסרטן שד גרורתי נקראת הרצפטין ( Herceptin Trastuzumab ). זו אינה תרופה כימית אלא נוגדן התוקף תאי סרטן שיש להם עודף קולטנים ( רצפטורים) ל- HER2\neu . אם למעטפת הסרטן אין HER2\neu ההרצפטין לא ישפיע עליו. על פי רוב משתמשים בטיפול המשלב הרצפטין עם תרופות כימותרפיות. אם סרטן השד הגרורתי הוא בעצמות יתכן ויוצעו אחד או יותר מהטיפולים הבאים : • הקרנות - טיפול ממוקד להקלת כאבים בעצמות, בעמוד השדרה ולמניעת שברים. הקרנות נחשבות לטיפול היעיל ביותר להקלת הכאב במקרים של סרטן בעצמות , ו כ- % 80 מהנשים החולות המטופלות בהקרנות מדווחות על הקלה רבה. הקרנות יעילות גם למניעת היווצרות לחצים בעמוד השדרה אצל נשים עם סרטן בחוליות ולהקלה משמעותית של הסימפטומים כאשר מצבים כאלו קורים. מחקרים הוכיחו כי יעילות ההקרנות במקרה של סרטן בעמוד השדרה אינה פחותה מזו של ניתוח. הקרנות ניתנות גם למניעת היווצרות שברים או לטיפול בהם כאשר כבר נוצרו כתוצאה מהסרטן. במקרים של שברים בעצמות שתפקידן אינו נשיאת משקל ( כמו הצלעות ) נהוג לטפל בהקרנות ללא ניתוח. • ניתוח - יוצע לטיפול בשברים בעצמות או למניעתם, להחלפת מפרק שנפגע מהסרטן או להפחתת לחץ על עמוד השדרה. לעתים מלווה הניתוח בהקרנות להשגת תוצאות מרביות. • טיפול תרופתי ב-ביספוספונטים (Bisphosphonates ) - תרופות המאיטות את קצב התפתחות הגידול ומסייעות להפחתת כאבי עצמות וסימפטומים אחרים כמו יתר סידן בדם (hypercalcaemia ). • הקלת הכאבים באמצעות תרופות וטיפולים משלימים ( אלטרנטיבים ) שונים. אם סרטן השד הגרורתי אובחן בריאות יתכן ויוצעו אחד או יותר מהטיפולים הבאים : • ניתוח - להוצאת נוזלים ממעטפת הריאות ( pleural cavity) במקרים בהם הטיפול ההורמונלי או הכימותרפי לא עזרו. הטכניקות להוצאת הנוזלים ממעטפת הריאות יכולות לכלול : - ניקוז ושאיבת הנוזל באמצעות מזרק המוחדר למעטפת. טיפול זה מקל על קשיי הנשימה של החולה אך ברוב המקרים הנוזלים חוזרים ומצטברים. - ניקוז על ידי צינור ( tube thoracostomy ) - מחדירים צינור דק (אנדוסקופ) לשאיבת הנוזלים ממעטפת הריאות ומשאירים אותו במקום עד שרמת הנוזלים במעטפת יורדת ל- ml 100 - 50 ביום . באמצעות הצינור ניתן גם להחדיר תרופות למעטפת במטרה לגרום להתקשות שכבת המעטפת ולמנוע דליפת הנוזלים. התרופות בשימוש נפוץ למטרה זו הןbleomycin ו- doxycyline ( terracycline ) - תורסקופיה והצפה עם טאלק - בטיפול זה מחדירים תורסקופ למעטפת הריאות ובאמצעותו יכול המנתח לראות את הנוזלים ואת מצב המעטפת. מנקזים את הנוזלים ומחדירים אבקת טאלק הגורמת להתקשות המעטפת ומונעת את דליפת הנוזלים. יש הוכחות ששיטת טיפול זו יעילה יותר מאשר טיפול בתרופות bleomycin ו- doxycyline. - כריתת חלק מהמעטפת ( pleurectomy ) - שיטה זו כרוכה בכאבים רבים ועל כן לא משתמשים בה אלא במצבים של חוסר ברירה. -Pleuro-peritoneal shunting - שיטה נדירה הכרוכה בהחדרת צינורית בין מעטפת הריאות לחלל הבטן כדי לנקז את הנוזלים. הסיכון בשיטה הוא שבדרך זו עלולים תאי הסרטן לחדור לחלל הבטן ולהתפשט שם. • במידה ומדובר בגידול בודד וקטן, ובמקרים נדירים, יתכן גם שיוצע ניתוח להסרת הגידול הסרטני מהריאות. • טיפולי הרפיה לטיפול בקשיי נשימה ולהקלת כאבים. • הקלת הכאבים באמצעות תרופות וטיפולים משלימים (אלטרנטיבים ) שונים. אם סרטן השד הגרורתי אובחן במוח יוצעו אחד או יותר מהטיפולים הבאים : • הקרנות המכוונות ישירות אל המוח במטרה להקטין את הגידול ולהקל על הסימפטומים. טכניקה זו נקראת Stereotactic radiotherapy. יש הוכחות לכך שהקרנות משפרות את איכות החיים של חולות אצלן התפשט הסרטן למוח. תופעת הלוואי הנפוצה ביותר של טיפול זה היא נשירת שיער. • ניתוח להסרת הגידול מהמוח, במידה ומדובר בגידול בודד וקטן, או לניקוז נוזלים המצטברים במוח. ניתוחים אלו נדירים למדי. • הקלת כאבים באמצעות תרופות וטיפולים משלימים ( אלטרנטיביים ) והרפיה. • תרופות לטיפול בהקאות. אם סרטן השד הגרורתי נמצא בכבד יוצעו ככל הנראה אחד או יותר מהטיפולים הבאים : • ניתוח להסרת הגידול, במידה ומדובר בגידול בודד וקטן, אך זה אינו ניתוח נפוץ. • הקלת כאבים באמצעות תרופות וטיפולים אלטרנטיביים שונים להרפיה. • תרופות נגד הקאות • דיאטה ותרופות לטיפול בירידה במשקל ואובדן התיאבון. שליטה בכאבים ( Pain Management ) לא כל חולה סרטן גרורתי תסבול בהכרח מכאבים . על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי כ- % 30 מהחולים בסרטן גרורתי מכל סוג שהוא אינם סובלים מכאבים כלל. חשוב שהנשים החולות הסובלות מכאבים יבינו מה גורם לכאב וידעו שניתן לשלוט בהם. הטיפולים לשליטה בכאבים יכולים לכלול שימוש בתרופות או טיפולים לא תרופתיים. כאבים אצל חולות סרטן שד גרורתי יכולים לנבוע מסיבות שונות, הכוללות בין השאר : • לחץ על עצבים בכל אחד מחלקי הגוף אליו התפשט הגידול • תופעת לוואי של טיפול כמו ניתוח או בדיקות • שברים בעצמות • דלקת • היווצרות קריש דם כתוצאה מהסרטן או מהטיפולים נגדו • עצירות הנגרמת כתוצאה מהסרטן • כל בעיה רפואית אחרת שקדמה לאבחון הסרטן או התפתחה לאחריו ללא קשר לסרטן חשוב לזכור : • כל אחת מגיבה לכאבים בצורה שונה • כאב אינו חייב תמיד להתגבר • אין קשר בין רמת הכאב למידת התפשטותו של הסרטן • כדאי לטפל בכאב מיד עם הופעתו • אין סיכון של התמכרות למשככי כאבים אם מקפידים על שימוש סדיר ועל פי המינון המומלץ . • משככי כאבים אינם גורמים בדרך כלל לתחושת נמנום (לאחר היום הראשון או השני לשימוש ) . • גם אם משכך כאבים מסוים לא עזר יש תרופות אחרות או שילובים ביניהם שיוכלו לעזור. • נכון שקשה להתמודד עם כאב, אך הקושי גובר אם הוא מלווה בחרדות ודיכאון. חשוב לפנות לקבלת עזרה ותמיכה ממקורבים ומאנשי מקצוע. דיווח על הכאבים פעמים רבות חולים חושבים שאם יספרו לאחרים על הכאבים שהם מרגישים הם ייחשבו "מתלוננים" ויהוו מטרד. חשוב לזכור שלא רצוי לסבול כאב ומומלץ לדווח עליו מיד לרופא, גם אם הכאב אינו חזק במיוחד. בצורה כזו יוכל הרופא לאבחן את מקור הכאב ולתת טיפול להקלה, בהתאמה למצב. בשום מקרה אין להתחיל, להפסיק, או לשנות טיפול במשככי כאב מבלי להתייעץ מראש עם הרופא . על מנת לאפשר אבחנה מדויקת ככל שניתן למקור הכאב עשוי הרופא להציג את השאלות הבאות : - היכן ממוקם הכאב - בחלק גוף אחד או ביותר ? - האם הוא מתחיל במקום אחד ומתפשט למקומות אחרים ? - האם מדובר בכאב עמום, צורב , או חד ? - עד כמה חזק הכאב ( על פי הדירוג האישי ) ? - אילו מצבים משפרים, או לחלופין מחמירים, את הכאב ? - האם מדובר בכאב מתמשך או בכאב החולף וחוזר ? - באילו שעות של היממה הכאב חמור יותר ? טיפול תרופתי נגד כאבים ההחלטה על הטיפול התרופתי לשיכוך כאבים תלויה בסוג הכאב ובמידת חומרתו. כל אחד מגיב לטיפול בצורה שונה ולכן יכול לעבור זמן מה עד שיותאם לך הטיפול האופטימלי. רוב תופעות הלוואי של התרופות לשיכוך כאבים מוכרות וברוב המקרים הן אינן חמורות. לא כל אחד מפתח בהכרח את תופעות הלוואי ובמקרה שהן אכן מופיעות ניתן לטפל בהן או להחליף את התרופה. הרופא המטפל יתן הנחיות לגבי התופעות הצפויות ואיך לנהוג במידה והן אכן מופיעות. חשוב להקפיד על מינון נכון ומסודר של נטילת משככי כאבים ( כמו אחת ל- 4 שעות ) ולא לחכות עד שהכאב יחמיר. משככי כאבים מכילים בדרך כלל את המרכיבים הבאים : - אספירין ופאראצטמול - יעילים לשיכוך כאבים קלים ובינוניים ולטיפול בכיבים בפה, בעור ובסרטן בעצמות. פאראצטמול נחשב לבחירה טובה יותר מאספירין היות והוא משפיע פחות על מערכת העיכול ועל קרישת הדם. ניתן להשתמש גם בשילוב של תרופות אלו עם תרופות חזקות יותר כמו מורפיום לטיפול בכאבים יותר חמורים. אין לקחת יותר מ- 8 משככי כאבים מכילי פאראצטמול ביום, אלא אם הרופא המליץ אחרת. - תרופות לא סטרואידיות נגד דלקות ( NSAIDs - Non-Steroidal anti-inflammatory drugs) יש הוכחות ליעילותן של תרופות נגד התנפחויות לא-סטרואידיות לטיפול בכאבי עצמות, בכאבים הנגרמים על ידי דלקות, בסרטן גרורתי בכבד ובלחץ על העצבים. תרופות אלו עלולות להשפיע על מערכת העיכול או לגרום לדימומים. אין לקחת אותן בשילוב עם אספירין, ובכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא לפני שמשתמשים בהן. - תרופות מבוססות קודאין - תרופות אלו יעילות לשליטה בכאבים בעוצמה בינונית, המכילות לעתים קרובות גם פאראצטמול. תרופות המכילות קודאין עלולות לגרום לנמנום בימים הראשונים של הטיפול, ולעצירות. במקרים כאלו מומלץ להשתמש במשלשלים. יש חולים המתלוננים גם על יובש בפה ובחילות כתוצאה משימוש בתרופות המכילות קודאין. - מורפיום ותרופות אופיוטיות ( opiotic ) אחרות - בתרופות אלו משתמשים בדרך כלל לטיפול בכאבים בינוניים עד קשים. ניתן להתאים את המינון לחומרת הכאב - המינון אינו מוגבל והוא נחשב "נכון" כאשר הוא מקל על הכאבים . המורפיום ניתן בצורת טבליות או נוזלים, בצורת פתילות (במקרה שסובלים מבחילות או הקאות), בהחדרה מתמשכת לעור , בהזרקה לשריר, ובהזרקה לוריד באמצעות צינורית (קטטר) שהקצה שלה נשאר בוריד ומאפשר טיפול מתמשך. במקרים של כאבים קשים לאחר ניתוח משתמשים לפעמים גם במשאבות לשליטה עצמית ( PCA-Patient Control Analgesia ) הניתנות בידי החולה. בצורה כזו ניתן לשלוט במינון על פי נוחות החולה ועל פי רמת הכאבים. אלטרנטיבה אופיוטית למורפיום היא שימוש במדבקות פנטניל ( Fentanyl ). במקרים של כאבים קשים במיוחד , ובמקום שאמצעים אחרים לא הועילו, ניתן להזריק מורפיום לתעלת עמוד השדרה (אפידורל - epidural) או למוח ( אינטראסרברווינטיקולר – intracerberventicular ). מורפיום ותרופות אופיוטיות אחרות עלולים לגרום לתחושת נמנום (בעיקר עם תחילת הטיפול או לאחר הגברת המינון), לעצירות, לתחושת יובש בפה, לבחילות והקאות (במיוחד בימים הראשונים של הטיפול ), ולתחושת גירוד (תופעה נדירה ). - משככי כאבים אחרים - ביספוספונטים ( Bisphosphonates ): תרופות אלו מפסיקות או מאטות את התפשטות הסרטן בעצם , מה שגורם לשברים. משתמשים בהן לטיפול בכאבים בעצמות. אצל נשים עם סרטן שד גרורתי בעצמות השימוש בתרופות אלו מפחית את הצורך במשככי כאבים אחרים, מאט את קצב התפתחות הסרטן בעצמות נוספות, מפחית את רמת הסידן בדם ואת הצורך בהקרנות ו\או ניתוח לעצמות. ביספוספונטים ניתנים בעיקר בהזרקה לוריד אך אפשר גם לקחתם דרך הפה. נכון להיום התרופה הביספוספונטית היחידה שאושרה לשימוש על ידי מנהל המזון והתרופות ( FDA ) נקראת Aredia ( שם גנרי Pamidronate disodium ). סטרואידים: בסטרואידים משתמשים להקלת כאבים הנובעים מהלחץ של הגידול הסרטני על עצב, ומהימצאות גידול סרטני במוח או בכבד. סטרואידים בשימוש נפוץ הם dexamethasone ו- predisolone. שימוש בסטרואידים לאורך זמן ובמינון גבוה יכול לגרום למספר תופעות לוואי וכדאי לשוחח על כך עם הרופא. תרופות להרפיית שרירים : נגד כאבי התכווצויות בשרירים ניתן להשתמש בתרופות כמו benzodiazepines. חשוב לזכור שתרופות אלו גורמות לתחושת נמנום. תרופות נגד דיכאון : לטיפול בכאב הקשור לעצבים ניתן להשתמש בשילוב של תרופות נגד דיכאון עם מורפיום או תרופה אופיוטית אחרת. גם עצם הסבל מכאב עלול לגרום לחרדות ודיכאון ועל כן חשוב לטפל בכאב בצורה נכונה. טיפולים רפואיים אחרים נגד כאבים הקרנות -זו נחשבת לשיטה היעילה ביותר לשלוט בכאבי עצמות, ויעילותה רבה גם לשליטה בכאבים במקומות אחרים. אנטיביוטיקה וטיפול אנטי פטריתי - מתאימים לטיפול בדלקות הגורמות לכאבים. ניתוח ( ראי האמור למעלה ). טיפולים משלימים (אלטרנטיבים) נגד כאבים הרפיה - טכניקות הרפיה שונות - דוגמת נשימות, יוגה, היפנוזה - יכולות לשפר את הרגשתם של חולים המתמודדים עם כאב. דיקור – שיטת טיפול סינית. יש הטוענים שאין לעשות דיקור באזור הניתוח. עיסוי וארומתרפיה - טכניקות המשפרות את ההרגשה ומקלות על הכאב. אין לעסות מקומות דלוקים או נפוחים בגוף, ואין לעשות עיסוי במהלך טיפול בהקרנות. כמו כן יש להקפיד על עיסוי רך לחלקי הגוף שאליהם כבר התפשט הסרטן. גם בארומתרפיה יש הסוברים שאסור לעסות את המקום אליו התפשט הסרטן או שנותרו תאים סרטניים. חבישות קרות וחמות - ההמלצה היא לבצע חבישות קרות למקומות דלוקים או נפוחים וחבישות חמות או בקבוקי מים חמים להקלה על כאבי גב או כאבים בפרקים. אין להיעזר בשיטות אלו במהלך טיפול בהקרנות. תמיכה - תמיכה מבני משפחה, חברים, יועצים מקצועיים, קבוצות תמיכה ואחרים מקלה את ההתמודדות עם הכאבים. שליטה בסימפטומים אחרים הסימפטומים יכולים להיגרם על ידי הסרטן, אך הסיבה להם יכולה להיות קשורה גם לבעיות רפואיות אחרות . כל אישה חווה סימפטומים שונים. רשימת הסימפטומים המובאת כאן היא רשימה כוללת של התופעות העלולות להופיע , אין זה אומר שאמורים לסבול מכולן או אפילו מחלקן. בכל מקרה יש לזכור לדווח לרופא מייד בכל פעם שמבחינים בסימפטום חדש או בהחמרה של סימפטומים קיימים. רצוי שהדיווח לרופא יהיה מפורט ככל האפשר על מנת שניתן יהיה להתאים את הטיפול הנכון. יתכן וכדאי לנהל יומן שיתעד את השליטה בסימפטומים אשר יסייע לזכור את הפרטים בעת הדיווח לרופא. בכל מקרה של טיפול המוצע על ידי הרופא יש להקפיד לקבל הסברים מפורטים על תופעות הלוואי העלולות להופיע . הסימפטומים העלולים להופיע הם : • יתר סידן בדם • עייפות • בחילה והקאות • אבדן תיאבון • נדודי שינה • עצירות • פצעים בפה • לימפודימה • בעיות ניידות • בטן נפוחה או מוגדלת • קשיי נשימה • כאבי ראש • הפרעות ריכוז וחשיבה • פצעי לחץ • אבדן שליטה על הסוגרים טיפולים להקלה ושיכוך כאב ( טיפול פליאטיבי - Palliative care ) כל טיפול הניתן לסרטן שד גרורתי אשר מקל על הסימפטומים ומשפר את איכות החיים ( כמו טיפול כימותרפי, הקרנות או טיפול הורמונלי ) יכול להיחשב טיפול פליאטיבי. טיפול פליאטיבי יכול להינתן בבית החולה או בבתי חולים, בהוספיס ובהוספיס בית. בנוסף לטיפול בסימפטומים הפיזיים מתמקד טיפול פליאטיבי גם בצרכים הנפשיים והרוחניים של החולה וביחסיו עם הסובבים אותו. טיפול פליאטיבי מתמחה לחולות סרטן שד גרורתי יכול להינתן גם בבית החולה אם יש צורך בתמיכה ועזרה נוספים. טיפול מתמחה כזה יכול לעזור במתן : • מידע לגבי תרופות לשיכוך כאבים ולהקלת סימפטומים • עזרה מעשית כיצד להתמודד עם הסימפטומים מהם את סובלת • תמיכה נפשית במטופלת ובבני משפחתה נסיון העבר מלמד כי טיפול פליאטיבי מתמחה משפר את רמת הטיפול ומקל על הסימפטומים, משפר את שביעות רצון המטופלת ובני המשפחה מהטיפול, ומאפשר לחולה לבחור את המקום בו היא מעדיפה לקבל את הטיפול . אובחנתי כחולת סרטן שד גרורתי - מה זה אומר לגבי ? סימני המחלה מתפתחים לאורך שבועות או חודשים. בתחילה יתכן וגם את וגם הרופא שלך תתקשו להעריך את מקור הסימנים ואת האפשרות שהם אולי נובעים מבעיות חמורות פחות , כמו כאבי שרירים. מחקרים הוכיחו כי אבחון סרטן שד גרורתי מספר שבועות או אפילו חודשים לאחר הופעת הסימנים הראשונים אינו משפיע על התגובה לטיפול ועל אריכות החיים. יתכן ויהיו לך הרהורי חרטה לגבי הטיפולים שקיבלת נגד הסרטן המקורי, או לגבי טיפול המעקב שקיבלת לאחר האבחנה הראשונית של סרטן השד. חשוב שתזכרי שגם את וגם רופאיך קיבלתם בזמנו את ההחלטה הנכונה ביותר על בסיס המידע שהיה בידיכם באותה עת. רוב הנשים המאובחנות כחולות סרטן שד גרורתי כבר אובחנו כחולות סרטן שד בעבר וקבלו טיפול בסרטן השד או בסרטן שד מתקדם מקומי. אך יש גם נשים שאצלן האבחנה של סרטן השד הגרורתי היא האבחנה הראשונה של עצם היותן חולות סרטן. קביעת האבחנה שאת חולת סרטן שד גרורתי עלולה לגרום לך להלם, חרדה, בלבול ותחושת אי צדק. יש נשים שאינן רוצות להבין ולדעת יותר על מצבן, ויש המרגישות שלימוד הנושא ואיסוף מידע מאפשר להן יתר שליטה במצב. ההתייחסות שלך לצורת ההתמודדות יכולה גם להשתנות במהלך המחלה. נכון להיום, הטיפולים בסרטן שד גרורתי אינם מביאים להשמדה טוטלית של הסרטן. יחד עם זאת זכרי כי הטיפולים יכולים לשפר את איכות חייך על ידי הקלת הסימפטומים ויש טיפולים אשר ישפרו את איכות חיייך בכך שיבלמו את התפשטות הסרטן או יקטינו את הגידול לפרק זמן, ואפילו למשך שנים. על ידי הפסקת התפשטות התאים והקטנת הגידול סיכוייך להאריך ימים הולכים וגדלים, גם אם הדבר טרם הוכח בניסויים קליניים. אצל כל אישה הסרטן שונה , וצורת התפשטותו ומידת התגובה לטיפולים שונה אף היא. סיכוייך להאריך ימים תלויים במידה רבה גם במיקום החדש של תאי הסרטן בגוף, במידת התפשטותו, ובתגובתך לטיפולים שאת מקבלת. יש נשים הממשיכות לחיות עם סרטן שד גרורתי במשך שנים אחדות ובאיכות חיים טובה בדומה לחיים עם מחלה כרונית. הרופאים המטפלים בך ימשיכו לעקוב אחר תגובותיך לטיפולים שתקבלי. אם חלה הקלה בסימפטומים או שהמצב קיים סביר ונשמר ללא הרעה, הסרטן שלך הוא בשליטה. אם הטיפול שאת מקבלת אינו משפיע על הסרטן נראה שהסימפטומים מחמירים והסרטן מתפשט וגדל. במקרה כזה יוצעו לך אולי טיפולים חלופיים. לחיות עם סרטן שד גרורתי פירושו לפעמים התנסות בטיפולים רבים ושונים ולאורך זמן, לפעמים במשך שנים. בשלבים מתקדמים הסרטן עלול להתפשט בצורה רחבה יותר וטיפולים כימותרפיים או הורמונליים עלולים לאבד מהשפעתם עליו. טיפול בכאב ושליטה בסימפטומים, יחד עם קבלת סיוע ותמיכה, ימשיכו להיות בעדיפות עליונה לגביך על מנת להבטיח לך את איכות החיים הטובה ביותר האפשרית. ההחלטה על הפסקה אפשרית של הטיפולים היא קשה, ואם בשלב כלשהו את שוקלת אפשרות כזאת דאגי קודם כל לאסוף את המידע המרבי על ההשלכות של החלטה כזו . זכרי תמיד את השיקול החשוב של שמירה על איכות חיים טובה, ואת זאת את יכולה להשיג באמצעות הטיפולים. כאשר העתיד נראה לא בטוח, יתכן שלחיות את הרגע, לחיות חיים מלאים ככל האפשר, ולהשיג מטרות בטווח הנראה לעין היא הדרך הטובה ביותר להתמודדות. השלמה עם מצב של חוסר ודאות, פחד, חרדה, כעס ועצב היא קשה ביותר . אם את מרגישה צורך לדבר עם מישהו על הרגשותיך אלה תוכלי לפנות לקבלת סיוע מאנשי מקצוע ( עובד\ת סוציאלי\ת, פסיכולוג\ית ) וגם לשוחח עם נשים שעברו את המחלה והתמודדו עם מצבים דומים. אנו מאד מקוות שאכן המידע עוזר. בברכה, צוות אחת מתשע

25/10/2004 | 14:44 | מאת: ד"ר אלה עברון

חסרים הרבה פרטים בשאלה. הרבה פעמים ממליצים על טיפול כימוטרפי כשיש גרורות בראות. כשיש תפליט ראתי אפשר לנקז את הנוזל ו"להדביק" את קרומי הראה כדי שלא יצטבר שוב.

25/10/2004 | 10:10 | מאת: איילה גל

יקיריי, אז כך בכדי שלא ישעמם ושלא אעיז להכנס לאאופוריה על כך שהמיפוי עצם היה תקין, מכה קטנה לדכא ניצני עליצות שהחלו מזדחלים כך בין נפתולי דרכי, כמו לומר נא להרגע את עדיין ממכבת בתסריט האיום ואל תשלי את עצמך ששמחתך יכולה להיות שלמה ונטולת דאגה ועל כן סידרנו לך איזה אדנומה על האדרנל כדי להחזיק אותך על אש קטנה של דאגה ושלא תעיזי כלל לחשוב בטעות שהנה את יכולה לחזור לאיזה שגרה שפויה בנתיב הבריאים. אז כן! נכון שמחה וששון אין גרורות באמת אני שמחה ואני מתכוונת להתפלל לכוחות העל ולומר תודה , אבל למה באמת זה אינו יכול להיות כך סתם לשם שינוי הכל תקין??? אך מי זו שפה תקום ותעיז להתלונן נהפוך הוא. יש לזכור שיש רעב באפריקה ותאונות דרכים ופיגועים ועוד המון אסונות ודברים נוראיים שקורים להמון אחרים, אז נעשה סדר בדברים ונעמיד אותם בפורפורציה ופשוט נהיה בריאים ונחיה לנצח..... חיבוקים לכולכם ורק בשורות מעולות לכולנו וכמובן המון תודות על שהגבתם אליי והחזקתם לי אצבעות של ברכה איילה

25/10/2004 | 12:00 | מאת: רנה

מה זה FOR GOD SAKE - אדנומה על האדרנל????

25/10/2004 | 12:14 | מאת: איילה גל

for god sake it is מה שנקרא גידול ביותרת הכיליה וכרגע לפני ברור נראה שפיר, נראה מה יולידו העינויים הבאים עליי מעבר לפתחי יומטוב איילה

25/10/2004 | 18:55 | מאת: שירי

איך ולמה גילו את האדנומה באדרנל?היה משהו ספציפי שהחשיד? בהצלחה ושיהיה רק טוב שירי

25/10/2004 | 09:00 | מאת: גילה

שלום רב, מדוע אין גישה מהאתר שלכן לפורומים החדשים של לימפדמה ושל גובי? ואם רוצים צריך לעשות זאת דרך דוקטורס וזה מסרבל. תודה מראש.

25/10/2004 | 11:19 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום גילה, משאלתך אנו מבינות שאת גולשת בפורום סרטן השד באתר שלנו, "עמותת אחת מתשע". כפי שאת יודעת פורום זה מתנהל במקביל באתר שלנו וגם באתר של "דוקטור'ס", בעוד שהפורומים האחרים שאת מזכירה מתנהלים רק בדוקטור'ס. אי לכך, אין דרך ישירה לעבור מהפורום שלנו לפורומים האחרים , אלא דרך האתר של דוקטור'ס.

25/10/2004 | 08:38 | מאת: אליס

שאלה דחופה לאונקולוגית/כירורג: אני בת 47, לאחר טיפולים כימותרפיים שצמצמו מאוד את הגידול הראשוני (מ-4 ס"מ בערך ל-1.4 כיום). עם מעורבות בלוטות. כרגע מועמדת לניתוח משמר שד ובית שחי. מאחר והטקסול גרמה לי לחוסר תחושה באצבעות יד שמאל, אני חוששת מאוד מתפקוד היד הימנית לאחר הניתוח. כרגע שוקלת להימנע מניתוח בית השחי ולהסתפק רק בהקרנות לאזור. שאלתי היא: מה הסיכון שאני לוקחת אם אמנע מניתוח בית השחי? קראתי שגם נשים בלי בלוטות נגועות כלל יכולות לפתח גרורות, מה שאומר שהבלוטות הן כנראה לא הנשא העיקרי של התאים הסרטניים. את הדיון עם האונקולוג שלי כבר מיציתי, אז אנא אל תפנו אותי לרופא.

25/10/2004 | 10:23 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום אליס, תודה על שאלתך. השאלה נשלחה ליועץ כירורגי אונקולוגי של הפורום. בברכה, צוות אחת מתשע

25/10/2004 | 14:55 | מאת: dana

אליס שלום רב, את מעלה כאן שאלה מאד מעניינת,קשה וכמובן שאין עליה תשובה ברורה וחד משמעית. נכון את צודקת שהבלוטות הן לא הנשא העיקרי של התאים הסרטנים, קרי לא רק דרכן תתכן התפשטות גרורות ,אלא גם דרך תאי הדם .כך במקרה שלי בלוטות נקיות וגרורות. אני מבינה את התלבטותך באשר לפגיעה ביד הבריאה המתפקדת שכמובן לאחר ניתוח הסרת הבלוטות תהפוך ליד שיש לשמור עליה, אסור לאמץ אותה ואולי גם תסבול מנפיחות לימפטית. (אגב אני מתפקדת 100% עם היד רק ששומרת לא להיפצע, עובדת עם כפפות, לא מפעילה כח /מאמץ מעבר ל-1 ק"ג) לדעתי עליך לבדוק :- 1. מה הסיכוי שיד שמאל תחזור לתפקד. 2. מה הסיכוי לגרורות עם בלוטות נגועות שעברו קרינה בלבד. 3. כיצד מתפקדות בלוטות נגועות לאחר קרינה. יתכן וגם הליך זה פוגם בכושרן, הורס אותן,ואז את שוב עומדת מול בעיות תיפקוד יד ימין. על סמך התשובות לשאלות אלו תצטרכי לקבל החלטה. אשמח מאד לשמוע מהן התשובות שקיבלת ו/או תקבלי על שאלות אלו. מאחלת לך הצלחה

28/10/2004 | 18:03 | מאת: אליס

דנה תודה על התייחסותך. אני אמשיך לברר. האםאת מכירה במקרה אונקולוג/ית שאפשר להתייעץ איתו/ה על הנושא בפתיחות? אליס

25/10/2004 | 21:45 | מאת: אמיליה

שלום אליס אני לא מומחית. אבל לדעתי אם הבלוטות שלך נגועות את לוקחת סיכון גדול מידי אם לא תוציאי אותן. תתיעצי עם עוד רופא לפני שאת מחליטה. אגב גם אני עברתי ניתוח להוצאת בלוטות והיד מתפקדת כרגיל. בהצלחה

28/10/2004 | 21:22 | מאת: אליס

תודה על התשובה. אני אכן מתכוונת להתייעץ עם עוד.

26/10/2004 | 16:36 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

לאליס שלום להסרת קשריות בית השחי יש שלש מטרות במצבך: א) הסרת כל הרקמה השאתית הנראיית לעין (מאחר שהגידול שלך לא נעלם לחלוטין, ייתכן שגם בקשריות בית השחי נותרו תאי גידול. ב) הערכה כמה קשריות היו נגועות מלכתחילה או נשארו נגועות אחרי הטיפול, ומה מידת המעורבות של כל קשרית. ג) שיפור השליטה המקומית-אזורית במחלה, כי לא זו בלבד שהשנות בבית השחי כרוכה באיום על תוחלת החיים, אבל היא גם עלולה לגרום לפגיעה באיכות החיים. לדעתי, אין הוכחה מדעית מוצקה שקרינה לבית השחי יכולה להחליף את הכירורגיה כאשר הקשריות היו נגועות באופן מאקרוסקופי לפני הטיפול. ההשנות של המחלה באתרים אחרים בגוף עלולה לקרות, גם אם הטיפולים והכירורגיה הטובים ביותר, זה נכון. השאלה היא, אם כדאי להגדיל את הסיכון מעבר לכך ע"י בחירה בטיפול שהוא פחות מהסטנדרד המקובל. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

28/10/2004 | 20:03 | מאת: אליס

ד"ר גוטמן שלום. תודה רבה על תשובתך הרצינית והמקיפה, שקראתי בעיון. אני כרגע בתום הטיפולים הכימותרפיים, ולשמחתי אין ממצאים נימושים לא בשד ולא בבית השחי (גם ע"י האונקולוג וגם ע"י הכירורג). אולטרסאונד נוסף עוד לא עשיתי (למעשה אף אחד מהנ"ל לא ביקש. מדוע?) והשאלה העיקרית - האם גם במצב כזה לא ניתן לחרוג קצת מהפרוטוקול? הרי אם הגידול נעלם, סביר להניח שגם בבלוטות לא נשארו תאים. אני אנסה להציע משהו - מנתחים את השד, לא מוצאים (נניח) תאים סרטניים כלל, ומוותרים על ניתוח בית השחי. האם קיימת אפשרות כזו? אני מקווה שאני לא נשמעת יותר מדי כמו הדיוט, אבל מאוד מאוד מאוד קשה לי עם המחשבה, שגם ידי הימנית תהיה מוגבלת בתפקודה (אני נגרית חובבת, בין השאר). ובמלים אחרות - אם אני מסכנת את ידי הימנית, הייתי רוצה לפחות להיות משוכנעת שזה באמת באמת נחוץ. לגבי חלק ב' בתשובתך - אני מניחה שהידע לגבי כמה בלוטות היו נגועות נחוץ לשם הפרוגנוזה, אבל אני מקווה שלא בגלל זה מנתחים. לגבי חלק ג' - ברור לי ששוקלים את הסיכון להמשך חיי מול פגיעה כזו או אחרת בתפקוד היד. אבל - האם ניתן להעריך את מידת הסיכון? כלומר - האם במצבי, לאור הנתונים הראשוניים של מחלתי ולאור המצב כיום, ניתן להעריך ולומר כמה אחוזים יתרמו הניתוח/הקרנות לסיכויי ההחלמה שלי?

24/10/2004 | 23:57 | מאת: נויה

שלום אשמח לקבל חוות דעת של רופא בקשר לזרעי פשתן האם לנשים שחולות בסרטן השד הרגיש לאסטרוגן אסור לקחת זרעי פשתן ואם כן באיזו כמות. תודה נויה

25/10/2004 | 14:55 | מאת: ד"ר אלה עברון

אני לא יודעת על זרעי פשתן. מקובל שפיטואסטרוגנים (אסטרוגנים מהצומח) אינם מזיקים ואולי מועילים לסרטן שד. יש הרבה עבודות וויכוחים על הנושא.

25/10/2004 | 19:30 | מאת: raya

לד"ר עברון. מפליאה אותי התשובה שלך בנושא זה. שאלתי בכמה פורומים (כולל הפורום הזה) בקשר לפיטואסטרוגנים, והתשובות שקבלתי היו חד משמעיות להימנע מהם. אני אחרי למפקטומי + הוצאת בלוטות (נקיות), אחרי הקרנות, וכ-8 חודשים טמוקסיפן. סובלת מאוד מגלי חום והזעות. שאלתי האם אני יכולה לקחת אלטרנה פורטה (למשל) ונעניתי בשלילה. רעיה

24/10/2004 | 23:34 | מאת: נויה

שלום מחקר שהתפרסם לאחרונה מזהיר נשים עם סרטן שד המטופלות בטומקספין לצרוך כמות גדולה של סויה. מאז פרסום המחקר אני בלחץ נוראי מאחר ואיני צורכת מוצרי חלב אלא רק חלב סויה ולעיתים אף גבינות. מה עוד שבמרבית המוצרים התעשייתים יש סויה. מה נחשב לכמות סבירה בצריכת חלב סויה כוס, שתיים, ואם צרכתי הרבה יכול להיות שגרמתי לעצמי נזק והמחלה תופיע שוב. עברתי כריתה חלקית של השד טופלתי בהקרנות, לא היו בלוטות פגועות. ובנוסף לכך ביצעתי כריתה מנעתית של השחלות. תודה על התיחסותכם.

25/10/2004 | 10:30 | מאת: נדב שרייבום

מרים שלום , רצ"ב תשובתו של גובי לשאלה דומה שנשאלה בפורום אחר. "אני לא אוהד גדול של מוצרי סויה, למעט אם הם מוצרים מסויה שעברה התססה. פולי סויה מכילים כמויות גדולות ביותר של פיטטים (כולל חומצה פיטית) שהם רעלנים. פיטטים מונעים ספיגה נורמלית של מינרלים במעיים. מרוב רובם של פיטטים אלה לא מצליחים להיפטר בתהליכי היצור של מוצרי הסויה, גם לא בטמפרטורות גבוהות. הדרך היחידה להיפטר מרעלני מזון אלה היא התססה או בלע"ז Fermentation. זו גם הסיבה כי מוצרי סויה אשר עברו בתהליכי יצורם התססה, מן הסוג האיטי המסורתי, הם אכן בריאים לעין ערוך משאר מוצרי הסויה. בין מוצרי הסויה שעברו התססה נמנים: רוטב סויה (איכותי מתוצרת יפנית), רוטב תמרי, מיסו, טמפה, נטו (מוצר יפני שככל הידוע לי עדיין לא מיובא לארץ) ומוצרי סויה אחרים אשר עשויים מחלב סויה שעבר התססה. מוצרים אלה טובים ובריאים, אם כי מומלץ לא להשתמש ברוטב סויה ורוטב תמרי במינונים גבוהים בגלל מליחותם. פיטואסטרוגנים אשר מכילים אסטרוגנים מוחלשים אמורים להתנהג בגופנו כאנטי- אסטרוגנים. במילים אחרות, הם מתחרים עם האסטרוגן המיוצר בגופנו על התחברות לחיישני האסטרוגן הקיימים בתאים. במקרים של סרטני שד בעלי רגישות אסטרוגנית זה אמור להוות יתרון, שכן בסה"כ הפיטואסטרוגנים (במידה שמצליחים להתחבר לחיישני האסטרוגן בהצלחת יתר) יורידו את סה"כ רמות האסטרוגן בגוף, וזו הרי המגמה (בטיפול מונע השנות) בסרטנים מסוג זה (ראי טמוקסיפן). אולם יש גם צורך להבדיל בין מצב של מניעה למצב של מחלה. שניים אלה לא בהכרח זהים. בנוסף לכך, המחקרים מצביעים על מימצאים סותרים. אם הסרטן הוא ER-POSITIVE הייתי נוקט זהירות יתר. אם הוא ללא רגישות לאסטרוגן זה בסדר, שוב, לדעתי עדיפה סויה שעברה התססה. פיטואסטרוגנים נימצאים גם במזונות וצמחים אחרים, אשר פחות שנויים במחלוקת מהסויה (הלא מותססת). זרעי פשתן (פיטואסטרוגנים מסוג ליגננים) ותלתן אדום הן רק שתי דוגמאות. לגבי אישה בריאה בגיל המעבר או אחריו, איני רואה סיבה למה לא להשתמש בסויה שעברה התססה. בכלל, כשמדברים על צריכה צריך לדבר גם על כמויות. אין דין 2-1 פעמים בשבוע כדין צריכה יומיומית."

25/10/2004 | 11:21 | מאת: נויה

שלום תודה על התיחסותך. לאור מצבי כפי שציינתי בשאלתי האם לדעתך עלי להפסיק לחלוטין שתית חלב סויה ולקיחת זרעי פשתן. האם חלב סויה עובר התססה כפי שכתבת. האם כמות של 1 כוס ביום היא צריכה מוגברת. האם לקיחת 2 כפיות זרעיי פשתן ביום היא צריכה מוגברת. תודה על תשובתך. נויה

25/10/2004 | 11:50 | מאת: נדב שרייבום

נויה שלום, כפי שציינתי בעבר התשובה היא לא חד משמעית וגורפת. אני ממליץ לא לצרוך יותר ממנה יומית של מוצרי סויה. יש לבחון כל מקרה לגופו, רצוי אצל מטפל מומחה. למה את צורכת זרעי פשתן? על אריזת המוצר יהיה כתוב אם עבר התססה. בברכה, נדב

25/10/2004 | 11:54 | מאת: נויה

תודה על תשובתך אני צורכת זרעי פשתן כי הם מכילים אומגה 3 שאמרו לי שזה טוב למערכת החיסונית . האם להפסיק, האם צריכה של שתי כפיות היא מוגזמת. תודה נויה

24/10/2004 | 20:55 | מאת: רונית

גילו לי סרטן השד ואני בת 28. האם זה נכון שבגיל צעיר סרטן השד גדל מהר יותר והוא מסוכן יותר? מה גורם לכך שגילוי הסרטן בשלב מוקדם, אין 100% הצלחה בריפויו?

25/10/2004 | 08:31 | מאת: שירה א

רונית תשמחי שגילו לך את הסרטן בשלב מוקדם ואל תתפסי לכל מיני מיתוסים מטופשים.חשבי חיובי שמזלך שהסרטן התגלה בשלב מוקדם והרפואה כל הזמן מתפתחת ונותנת מענה וגורמת לרפוי מלא. אני מאחלת לך הרבה בריאות ובטוחה שתתגברי על המחלה

25/10/2004 | 10:17 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רונית, תודה על שאלתך. השאלה הועברה לתשובת יועצי הפורום. בנוסף באתר עמותת אחת מתשע ישנו פרק על סרן השד אצל נשים צעירות:- סרטן שד אצל נשים צעירות סרטן השד אינו שכיח בקבוצת הגיל של נשים מתחת לגיל 40 והנשים שחלו המשתייכות לה מהוות כ- 5% ממקרי סרטן השד. הנתונים מראים שאחוז זה נותר יציב במשך 10 השנים האחרונות, כלומר לא חלה עלייה בשיעור הנשים הצעירות החולות בסרטן השד. אילו גורמים מגבירים את הסיכון של נשים צעירות לחלות בסרטן השד ? כל אישה, בכל גיל, נתונה בסיכון לחלות בסרטן השד מעצם היותה אישה. סיכון זה הולך וגדל עם הגיל. על מגוון גורמי הסיכון הקיימים בכל גיל, ניתן לקרוא במסמך המוקדש לנושא זה באתר. אחדים מגורמי הסיכון הם בעלי משמעות מיוחדת לגבי נשים צעירות: • מוטציה גנטית - כ- 5% מהנשים החולות בסרטן השד נושאות מוטציה בגן BRCA1 או BRCA2 . אצל נשים שחלו לפני גיל 35, שיעור הנשים בעלות מוטציה גנטית גבוה בהרבה ומגיע עד לכדי 25% . לגנים אלו יש חשיבות בהתפתחות סרטן השד. לאישה הנושאת פגם באחד מהגנים האלו יש סיכון מוגבר לפתח סרטן שד וסרטן השחלות. אם בנוסף לכך יש לה גם היסטוריה משפחתית (כלומר: אם, בת או אחות שחלו בסרטן השד) ונמצא גם פגם בגן BRCA1 או BRCA2 , הסיכוי שתחלה בסרטן השד במהלך חייה נע בין 50% ל- 85%. • Atypical Hyperplasia - מחלת שד לא ממאירה שבמהלכה מתפתחים תאים אנורמלים בתוך תעלות החלב של השד. לנשים בגיל הפריון שאובחנו כחולות ב- Atypical Hyperplasia יש סיכוי גבוה יותר לפתח סרטן שד בעתיד. • טיפול קרינתי למחלת הודג'קין - סיכון מוגבר לפתח סרטן שד קיים אצל נשים צעירות שטופלו בהקרנות לחלק הגוף העליון לצורך טיפול בלימפומות ממאירות (בעיקר מחלת הודג'קין). • גלולות למניעת הריון - הקשר בין גלולות למניעת הריון לבין סרטן השד אינו ברור חד משמעית. יש מחקרים המראים שקיים סיכון מוגבר לנשים שנטלו גלולות למניעת הריון במשך מספר שנים, אך מחקרים אלו התבססו על הגלולות שהיו מקובלות בעבר. המחקרים המתבצעים כיום בודקים את מידת הסיכון על סמך הגלולות הנפוצות עכשיו המורכבות משילוב של אסטרוגן ופרוגסטין. מידע נוסף ניתן למצוא בפרק על גורמי סיכון . האם סרטן השד אצל נשים צעירות שונה מסרטן השד אצל נשים מבוגרות יותר ? רוב המומחים נוטים לחשוב שהמחלה עצמה אינה שונה אצל נשים צעירות בהשוואה לנשים בקבוצות גיל אחרות. יחד עם זאת, אצל נשים צעירות, לעתים מאובחן סרטן השד כאשר המחלה נמצאת בשלבים מתקדמים. בעקבות הגילוי המאוחר הגידולים גדולים יותר והסיכוי להתפשטותם לבלוטות הלימפה גבוה יותר. מדוע קשה יותר לאבחן סרטן שד אצל נשים צעירות ? קיימות מספר סיבות התורמות לקושי היחסי לאבחן את המחלה אצל נשים צעירות. רקמת השד של נשים צעירות לרוב צפופה יותר מזו של נשים מבוגרות. כאשר הרקמה צפופה קשה יותר לחוש בגוש, וכאשר כבר מרגישים בו הוא כבר גדול. הרקמה הצפופה יותר בשדיהן של נשים צעירות גם מקשה גם על פענוח תצלומי ממוגרפיה ועל כן לא מקובל לבצע בדיקה זו בגיל צעיר . העיכוב באבחון נובע גם מכך שהמחלה אינה שכיחה אצל נשים צעירות. כתוצאה מכך פעמים רבות אומרים לאישה צעירה שהגוש הוא רק ציסטה וממליצים לה להמתין ולהמשיך במעקב. מה ניתן לעשות על מנת לאבחן את המחלה מוקדם ככל שניתן ? הצעד החשוב ביותר לאישה צעירה הוא להקפיד על שגרת בדיקות, על מנת שהמחלה , במידה וקיימת, תתגלה בהקדם האפשרי. הבדיקות מתחלקות לשני סוגים: • בדיקה עצמית - המומחים ממליצים שכל אישה מגיל 20 ואילך תבצע בדיקה עצמית חודשית של השד. הזמן המומלץ לביצוע הבדיקה הוא מייד עם תום המחזור, או 7 – 5 מתחילת המחזור. אם את מגלה גוש או איזושהי תופעה חריגה בשדייך, מומלץ שתפני לרופא לצורך בדיקה קלינית. עמותת אחת מתשע מקיימת סדנאות הדרכה כיצד לבצע את הבדיקה לקבוצות של כ- 20 נשים – במקומות עבודה וחוגי בית. מידע נוסף על הסדנאות תוכלי למצוא בפרק "בריאות השד" שבאתר, בכתובת http://www.onein9.org.il/sadna.htm. • בדיקה קלינית – מגיל 20 ומעלה מומלץ לנשים צעירות לבצע בדיקה קלינית אצל רופא אחת לשלוש שנים. לנשים צעירות עם היסטוריה משפחתית של סרטן השד, או גורם סיכון אחר, מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי אפשרות ביצוע ממוגרפיה. כיצד מטפלים בסרטן השד אצל נשים צעירות ? הטיפול במחלה אצל נשים צעירות אינו שונה מהטיפול בנשים חולות בגיל מבוגר יותר. הטיפול עשוי להיות בצורת ניתוח משמר-שד (כריתה חלקית – lumpectomy ) או בצורת כריתת שד מלאה (mastectomy) . ניתוח כריתה חלקית מלווה בטיפול משלים של הקרנות. לרוב יינתן גם טיפול כימותרפי או הורמונלי לאחר הניתוח על מנת להפחית את הסיכויים להתפשטות המחלה וחזרתה. האם הטיפול בכימותרפיה גורם לאבדן הפוריות ? השפעת הכימותרפיה על הפוריות שונה מאישה לרעותה ומשתנה גם עם הגיל. אצל נשים מסוימות חוזר הפריון לאחר תום הטיפול, ואילו אצל אחרות המחזור החודשי אינו מתחדש. ככל שהאישה צעירה יותר גדל הסיכוי שהכימותרפיה לא תפגע בסיכויי הפריון שלה. ישנם מספר מחקרים המתעדים הריונות בטוחים ומוצלחים אצל נשים שהחלימו מסרטן השד. עוד על סוגיה זו ניתן לקרוא בפרק סרטן השד ופריון. מה ההמלצה לגבי הריון ? בעבר המליצו הרופאים לנשים שחלו בסרטן השד לא להיכנס להריון, בגלל החשש מרמות האסטרוגן המוגברות הקיימות בגוף האישה ההרה. יחד עם זאת אין מחקרים המראים בברור על קיום קשר בין הריון לבין הישנות המחלה. רופאים רבים אומרים היום שנשים שהחלימו מסרטן השד ואינן עוברות טיפולים יכולות להיכנס להריון. חלקם מייעצים להמתין תקופה שנעה בין שנתיים ל- 5 שנים על מנת להבטיח שהמחלה לא חזרה. עוד על סוגיה זו ניתן לקרוא בפרק סרטן השד והריון. אנו מקוות שהמידע אכן תורם. בברכה, צוות אחת מתשע

25/10/2004 | 15:15 | מאת: ד"ר אלה עברון

כנראה שסרטן שד בגיל צעיר הוא מעט אלים יותר, אך גם בגיל צעיר המדדים החשובים להחלמה הם בלוטות, גודל הגידול וכד' וניתן לרפאו אם התגלה בשלב מוקדם. בסרטן שד חודרני, גם בשלב מוקדם, קיים סיכון להתפזרות תאים, ויש גידולים אלימים ועמידים לטיפול. ולכן אין 100% הצלחה. בהצלחה לך

אני בת 27 ואובחנתי בסרטן השד לפני יומים. איך מתחילים לדבר על זה? למי מספרים? למי חייבים לספר? איך מספרים להורים??? הטיפול שהומלץ לי הוא ניתוח להוצאה של הגוש. שאלתי את הרופא המטפל לגבי בדיקה חוזרת של הביופסה ונאמר לי ש בכל מקרה יש להסיר את הגוש. האם לפנות באופן פרטי לחזור על הבדיקה? כדאי לפנות לחוות דעת נוספת? אם כן איך מחליטים למי לפנות? תודה.

24/10/2004 | 13:53 | מאת: איילה גל

רציתי לשתף אותכן בטראומה המזויעה שעברתי לפני שבוע וחצי: לאור כל הסתבכויותיי הידועות לרובכן לא היה מנוס ונאלצתי להשלח למיפוי עצמות ניסיתי להתחמק, להמנע, כל התירוצים שקיימים עליי אדמות... רק לא לעמוד מול האמת העירומה ואולי הלא נעימה??? אך לבסוף לא נותרה ברירה והתייצבתי ברמב"ם ביחידת האיזוטופים וכמקובל: שניים וחצי מיליליטר מהרדיואקטיבי הוזרק לאחד מדקיקיי ורידיי שעוד נותרו ונשלחתי להמתנה של שעתיים וחצי עד למועד התחלת המיפוי, כמובן שאין כל הנאה בהמתנה מהסוג הנ"ל רק איזה שהיא דחיית קץ מלווה במחשבות סופניות ומבהילות כדי שלא ישעמם ושנזכור היטב מה הייתה האבחנה הראשונית שהובילה למסלול ההדמיות, הבדיקות וכל הדקירות הכואבות פיזית ונפשית "ההתעללות בשיא כושרה", ניסיתי לרכך והולכתי את בעלי המסכן בקניון מזדמן הלוך וחזור בחיפוש אחר קניה לא הכרחית ולא נחוצה כלל וכמובן שהוא שיודע נפש זו שאיתו לא צייץ ולא התלונן אף לרגע, כך חלפו להן השעתיים וחצי וחזרנו למכון כרגיל הזמנים בארצנו הם המלצה בלבד לא יישומית ולא מחייבת הלצה של המלצה, אך לא ניתן להתחמק אף שרציתי לברוח מרוב פחד ואז שמעתי ברמקול אילה גל לחדר ארבע, אז נכנסתי והמיפוי החל במיליון פוזות כעשרים דקות שבסופן שאלתי לא בתמימות את הטכנאי אם יהיה מוכן לתת לי רמז לגביי מה שראה כמובן שהתשובה חד משמעית : שלילי תמתיני בחוץ להודעה על שחרור , אז יצאתי כולי רועדת וחיכיתי וחיכיתי שעה אולי יותר תסריטי אימה חולפים, הדופק טס במהירות האור ואז ברמקול: איילה גל לחדר שש רועדת ויודעת מה המשמעות נכנסת נשכבת על מיטת סדום ומחכה להכרזה על פסק דיני ושוב עוד ועוד מיפוייים תלת מיימדיים והטכנאי אומר באינטרקום לרופא : "תסתכל החולה שוכבת תראה נקודה זו וזו כפי שביקשת" באותו רגע לא דם זרם בעורקיי אלא קרח מקפיא ורק חשבתי מה עליי לעשות קודם שאני מתה ונפרדת מהעולם מילדיי בעלי משפחתי, ניסיתי להרגיע את עצמי שמגרורות בעצמות לא מתים מייד ויש לי עוד קצת זמן .... אבל הייתי מבועתת ומשותקת מפחד, כל זה ארך כארבעים דקות בקושי הצלחתי לעמוד על רגליי בסיום המיפוי ואז שאלתי אם אוכל לקבל תשובה ונעניתי כך: גם אם הכל היה בסדר אסור לי לתת לך תשובה חכי שתקבלי את התשובה מהרופא המטפל..... יצאתי מהחדר מבוהלת והחלטתי שאני לא מחכה פניתי למזכירה והתחננתי לדבר עם הרופא האחראי, להפתעתי כי רבה ניחנה המזכירה ביכולת חשיבה לא קונבנציונלית פנתה לרופאה האחראית וביקשה ממנה לדבר איתי, ישבתי על הכסא משותקת ומתפללת ואז הופיעה לפניי אשה רזה וגבוהה הציגה את עצמה בפניי ושאלה מה קורה גברת גל?! אמרתי לה אני לא מסוגלת לעמוד במתח הזה אנא ואז למרבה עוד יותר הפתעתי היא ענתה לי: איילה אין לך גרורות. כמעט והשתחויתי ולא היה רחוק שאנשק את כפות רגליה לא רק בעבור התשובה הטובה אלא בעבור ההענות והאנושיות שלא לפי הנוהל המקובל לתת תשובה כזו נחרצת בו במקום. רציתי לשתף אותכן בהתרגשות שחויתי על מפגש בבירוקרטיה של ארצנו גם עם אנשים ממש טובים בעלי רגש ומודעות למצוקתנו ואני מנצלת אותכן בכדי להגיד למזכירה שאינני יודעת את שמה תודה ענקית ולד"ר רחל בר שלום ממכון האיזוטופים של רמב"ם תודה מיליון ג'יגה בייט ולנו שלא נאלץ יותר לעבור חוויות זועה נוספות. לקינוח יש לי היום c.t. של החזה, תחזיקו לי אצבעות איילה

24/10/2004 | 14:10 | מאת: אפרת

מי יתן ולא יהיו לנו סרטי בלהות כאלו, ואם כן- שיסתיימו כך. שמחה בשמחתך - לא הוגן שהגורל יתעלל יותר מדי. צריך ללמוד להיות אופטימיים (נכון, קשה לאחר המכות שסופגים) ולצפות לטוב. הרי נכונות לנו עוד שנים רבות של בדיקות ומעקבים ולא כדאי להיות במתח תמידי. אני החלטתי (ואני עומדת בכך) שלא להלחץ ולדמיין את התסריטים הנוראים, כל עוד אני לא יודעת מהי התשובה. לפני מספר חודשים, למשל, נמצא בממוגרפיה ממצא חשוד בשד הבריא ונתבקשתי לעבור בדיקה חוזרת לאחר 3 חודשים. לכאורה - 3 חודשים של מתח ותסריטים. אך אני מבחינתי הכרזתי שאין הישנות המחלה כל עוד לא הוכח. ואכן, לא היתה סיבה לדאגה. המון המון בריאות, אפרת

24/10/2004 | 14:51 | מאת: רונית א

היי אני מה זה מבינה אותך, לי זה קרה בפאט סיטי, שהוא ביקש לחזור לצילום נוסף, נפרדתי מכל העולם באותו רגע, אבל הסתבר שהמכנסים הסתירו והם רצו לעשות בדיקה נוספת. בכל מקרה, לדעתי צריך לחוקק חק שאומר שצריך לתת תשובה במקום. המתח הורג. המון בריאות רונית

24/10/2004 | 16:35 | מאת: שירה א

איילה מאחלת לך הרבה בריאות,מחזיקה לך אצבעות

24/10/2004 | 18:18 | מאת: אורנה

ישבתי לי במבואת האיזוטופים בצפת רועד ובטוחה שהלמות ליבי לכל משך הזמן נשמעות בעוצמה מעל הציוד המכאני שעבד בצד, אני מבינה אותך ולליבך וכל בדיקה שכזו נדחת אצלי עד כמה שניתן, הפחד מקפיא מה תהיה התשובה וצערי זה חוזר אצלי כל שנה... בתקווה שהתשובות ייהיו טובות בכל!

24/10/2004 | 18:56 | מאת: מן

איילה היקרה גיליתי במזל רב את המחלה אצל אשתי בשלב ראשוני,גוש קטנטן ועגלגל......כרעם ביום בהיר. כמובן שעברנו את מסכת הפחדים מהביופסייה ובירור מימצאיה,עד לניתוח ראשון, ובדיקות מיפוי עצם וכבד,ולאחר מכן ניתוח שני לבלוטות ושוב המתנה לתוצאות , ואח"כ רצפטורים, וסוג הגידול. אני אישית עד היום עדיין לא מסוגל לעכל את כל זה ומנסה לחיות "היום והרגע". אגב כך גם ממליצים לאנשים בריאים לחיות את ההווה. אולי זה פיתרון חלקי. בכל אופן שמח אני שהבדיקות היו בסדר,היי חזקה והרבה בריאות. מן

אילה יקרה, מן המופלא, כל כך הזדהיתי עם תחושותייך... כמה קשה לעבור בדיקות כאשר אנו כל כך חרדות, וכל מבט של טכנאי/רופא והתייעצות אנו חשות שכבר חרצו את גורלינו. כל כך קשה כל פעם להתמודד מחדש עם הבדיקות , הפחד מהתשובות והציפיה שרק שיהיה בסדר, רק זה אנו מבקשות, שעוד בדיקה תעבור בשלום. אילה יקרה, לעיתים גם שהבדיקות תקינות , יוצאים עם ממצאים שונים ומשונים שמתבררים כשום דבר ומצליחים להשאיר אותנו במתח בלתי נסבל. לעיתים אני אומרת לעצמי, שדי, מספיק עם המתח, שהכל יהיה בסדר, אך עד שה"בסדר" הסופי לא מגיע, אני בהחלט מרגישה כפי שתיארת... אני בטוחה שגם בדיקת הסי טי תעבור בשלום, זאת בדיקה קצרה מאוד ולפחות הרבה פחות מלחיצה(לפחות אותי) ממיפוי העצמות הארוך ... מאחלת לך רק בריאות, המון כוח ותקווה להמשך אופטימי ונפלא. יישר כוח. למן המופלא, כל פעם אני מוצאת עצמי נפעמת ממך. איזה אישיות מדהימה ונדירה. גברים בדר"כ לא ניחנים ביכולת לתמוך, להביע רגשות ולעזור כך לנשותיהם. בעלי כפי שהבנת, שייך לקבוצה זאת... לא רק שלא עזר אלא אף כעס עלי ועדיין כועס כאילו מאשים אותי בכל הדברים שקרו. כמובן שזאת בגלל המגבלה שהוא לא מסוגל להתמודד עם דברים כל כך קשים ולא בכוונה, אך כל פעם שאני רואה איך כל כך אכפת לך מאשתך, שואל ומברר , תומך ומסייע גם לאחרות בפורום, מה אומר לך - אתה ממש מדהים, ואישתך בת מזל שניחנה בבן זוג כזה. הבנתי שגם זכיתם לשני ילדים, כך שבאמת זה מזל גדול. והעיקר שתהיה בריאה, ועם תמיכה ואהבה כזאת מצידך בטוח שקל לה יותר לעבור תקופה קשה זאת. תודה שאתה כל כך עוזר ותומך גם באחרות. אתה מיוחד במינו. לדפנה - אני רואה שאת בזמן האחרון שוב פעילה, ד"ש חמה ונשיקות ממני בתקווה שאת חשה בטוב וכל בנותייך המקסימות. ענת - מקווה שקראת את שכתבתי לך, ומקווה שהכל בסדר אצלך, כמה כמה ימים לא שמענו ממך. כולי תקווה שאת חשה בטוב. חזקי ואמצי. ולכן כולן, איני יודעת מה איתכן, אך אני כל כך מתגעגעת לד"ר לאופר ועדיין מקווה שתחזור אלינו בקרוב... לילה טוב, בריא , ומלא מחשבות טובות עד כמה שאפשר. שלכן, מרב.

לאילה, מי כמונו שחוו וחוות את תהליך הבדיקות והמתח מבין אותך ואת שעובר עליך, אבל האופטימיות שלך מנצחת. מאחלת לך רק בריאות ושכל הבדיקות יצאו כמו זאת הראשונה.

24/10/2004 | 23:10 | מאת: סימה

לצערינו כל אחת ואחת מאיתנו עוברת את הסיוטים האלה א ב ל עלינו להיות חזקות ואמיצות ולקוות לתשובות טובות, אני מחזיקה לך אצבעות ומקווה לשמוע רק בשורות טובות.

24/10/2004 | 13:22 | מאת: RUT

שלום רב! היתי רוצה לדעת חוות דעתך בנושא טיפול ב"וורטקס הילינג".האם טיפולים אנרגטיים כמו רייקי מומלץ במצבי-אני שנה וחצי אחרי טיפולי כימו והקרנות. עברתי ניתוח למפקטומי.עכשו בבדיקות התקופתיות הכל תקין. בתודה מראש, רות

24/10/2004 | 14:15 | מאת: נדב שרייבום

רות שלום, לצערי אני לא מכיר את ה"וורטקס הילינג". אין בעיה בטיפול רייקי. הם מקובלים בכמה מהמרכזים הגדולים והטובים בעולם, ומטופלים רבים מומאים אותם מועילים. בברכה, נדב

24/10/2004 | 15:50 | מאת: RUT

24/10/2004 | 11:53 | מאת: דניה

איך אפשר להתקשר אלייך ולדבר איתך?

24/10/2004 | 13:07 | מאת: איילה גל

יקירתית רק תשאירי לי באימייל מספר טלפון ואני חוזרת נשיקות איילה

24/10/2004 | 13:48 | מאת: דניה

אין לי כתובת אלקטרונית שלך

24/10/2004 | 13:48 | מאת: דניה

אין לי כתובת אלקטרונית שלך

24/10/2004 | 13:48 | מאת: דניה

אין לי כתובת אלקטרונית שלך

23/10/2004 | 23:37 | מאת: קבועה

מה שמרגיז במצב החדש שנוצר בפורום שלרוב הגולשות באתר המצב הקודם היה טוב התשובות היו מהירות האוירה לאורח זמן היתה נעימה ( פעם האחרונה שסערו הרוחות במתקפה חסרת הטעם על טלי ). החליט מי שהחליט " בחלונות הגבוהים" שהוא מבין טוב יותר מאלו הזקקות לד" ר לאופר וכנראה במקום עצה בונה נתן עצה גרועה וזאת תוצאותיה . העם יש "בחלונות הגבוהים" מישהו או מישהי עם אחריות ויגיד כן זה אני ! טעיתי קורה לא? כולנו בני אדם אין לבכות על חלב שנשפך גם זה נכון ? אבל אותם חכמות "בחלונות הגבוהים" שירוצו ויתקנו אתמול את טעותם כי יש כאן נשים שזקוקות דחוף ליד מלטף ולתשובות מקצועיותלפעמים זה חיים ומות של הנפש גם. לילה טוב ושבוע טוב,

24/10/2004 | 07:25 | מאת: לא תמימה

ד"ר עברון, עם כל הכבוד אליה, ואני לא יודעת אם יש, היא כמו עינוי סיני מזרזפת לנו תשובה אחת ליום. תתעוררי דר עברון - צריכים תשובות כאן, נכון שהורגלנו לטוב שבטוב, אבל בחייכם, שם למעלה תושיעו אותנו, יש מלא שאלות - ואנחנו עונות אחת לשנייה בלי הכוונה ובלי הדרכה. ופעם ביום דר עברון מוצאת דקה וחצי לענות למישהי וחצי מוגזם לחלוטין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה הופך להיות פורום חברתי ולא פורום "דוקטורס" (רופאים ?!?!?!?!)

23/10/2004 | 20:56 | מאת: מסכימה לכל מילה

23/10/2004 | 21:11 | מאת: לא נעים לי אבל

חשבתי כל היום, וחשבתי שזה לא יהיה אתי ונכון, אבל לאחר הוגעה זו - יש פורום חדש, קצת יותר מסורבל, אבל אולי יותר קשוב דרך מיקרוסופט ישראל של האגודה למלחמה בסרטן.... http://community.msn.co.il/comm_forum_topics.asp?CommID=11969&ForumID=20489

את ממש חצופה. כל הייעוצים שנותנים הרופאים נעשים בהתנדבות על חשבון זמנם הפרטי. זו התודה שמגיעה להם???? "אם יש כבוד"?.............ירדת לרמה נמוכה שלדעתי לא שווה שום התייחסות אני פשוט מזועזעת מהדרישות ,הציפיות,וההתנסחויות שלכן .. פשוט מעורר גועל נפש. כל מילה נוספת מיותרת..

23/10/2004 | 21:52 | מאת: ןמה תפקידך בכוח?

תשמע שאת אחת מהמקורבות, ההגנה יותר מדי הגנתית טם טת מבינה למה שאני מתכונת. מה שששבטוח בשהדיון כל הזמן גולש לנושאים מה זה לא קשורים לסרטן השד, טוב או לא = לא לי הפיתרון. את צודקת בדבר אחד - אפשר פשוט לצאת מהפורום הזה אם לא נוח כשהתשובות לא מגיעות "בזמן" כפי שהיה קודם. רק מה - מה עם החדשות? שממש דחוף להן לקבל תשובות כי הלילות נעשים פתאום ארוכים ולבנים מדי? תכנסי לכל פורום אחר של מתנדבים העונים על השאלות ותראי שיש פורומים פעילים יותר מאחרים, תלוי בטיב הדיון. גם להתנדב פרושו לעשות משהו עם מחויבות אפילו שזה ללא תשלום. ולמה פתאום הרופאות לא מתאימות לכם? כי הן היו דומיננתיות מדי לטעם העמותה, ולכן, החדשה, בלי לפגוע, לא תעשה את אותה הטעות, ותענה לאט ולא כל הזמן. זה טיבו של שינוי תפנימו! אבל את ממש לא היית צריכה לענות בצורה כה בוטה,(ושקופה!) זה מקומם. שבוע טוב ורוב בריאות.

בקצב כזה אף רופאה לא תחזיק מעמד בפורום זה. תפסיקו להתנגח אחת בשנייה. ותגידו תודה לרופאות שעונות כאן בהתנדבות הפורום הפך להיות בימת איגרוף. דפנה.

23/10/2004 | 18:45 | מאת: א מת"א

סיימתי הקרנות והתחלתי טיפול ב-TAMOXIFEN 20mg/d . ומאחר והמחזור החודשי לא נפסק, עומדת בפני הדילמה באם לקבל טיפול חודשי ב- ZOLADEX או לעבור כריתת שחלות. תוצאות בדיקות דם לפרמטרים אנדוקריניים וסמנים שערכתי בחודש יוני וחזרה באוקטובר CA3 ,125CA ,CEA,נמוכים, כמו כן 1-2 BRCA שליליים. בביקורת כירורגית ואונקולוגית (תה"ש) נאמר לי שעדיפה הוצאת השחלות על הזרקת ZOLADEX מבחינת הפחתת רמת הסיכון. הייתי מעוניינת לקבל חוות דעתכם באם אכן יש עדיפות לפרוצדורה ניתוחית מבחינת הפחתה ברמת הסיכון לחזרת הסרטן ע"י הסרת השחלות לעומת הזרקה חדשית של ZOLADEX? בתודה א. מת"א

23/10/2004 | 22:09 | מאת: אני

בעבר היו כאן שאלות דומות שנענו ע"י האונקולוגים וגם ע"י הגניקולוגים, אשר טענו כי במידה ולא מדובר בנשאית BRCA 1\2 אשר אצלה הסיכון לסרטן שחלות גבוה יותר, והמטרה היא הפסקת פעילות שחלתית בלבד לבעלות רצפטורים חיוביים להורמונים - אז אין שום סיבה לכרות את השחלות, ובהחלט ניתן להסתפק בזריקות הזולדקס, המדכאת את הפעילות השחלתית ואת יצור האסטרוגן (אגב, זו היתה ההמלצה גם במקרה שמדובר במישהי שכבר סיימה את התכנון המשפחתי, וממילא אין לה עוד צורך בשחלות). תנסי אולי לעשות חיפוש בפורום לפי מילת מפתח "שחלות" - ותמצאי הרבה דיונים בנושא. מעולם לא שמעתי שכריתת השחלות עדיפה על זריקות הזולדקס מבחינת הפחתת רמת הסיכון. אשמח מאד אם אחד הרופאים יאיר את עיננו בנושא.

24/10/2004 | 17:28 | מאת: דני

שלום א. רעייתי שתחייה , באותה תקופה בדיוק קיבלה דקאפפטיל לשנתיים שזה דומה לזולדקס ובדיוק מאותה סיבה , אי הפסקת המחזור תוך כדי לקיחת טמוקסי. אחרי שנתיים שהמחזור הפסיק בעזרת הדקקפפטיל - הפסיקו את הזריקה והוא לא חזר אלא רק עכשיו אחרי כ- 5 שנים בסיום לקיחת הטמוקסי. שוב עלתה המחשבה על כריתת שחלות - חוץ מרופא אחד 4 אחרים לא התלהבו בכלל בעיקר משום הגיל של רעייתי 40 - ליבש אותה בגיל צעיר יחסית ללא סיבה מספקת בעיקר שאין סיכון גנטי BRCA או משפחתי. הוצא לנו לבדוק את הנושא שוב כשהמחזור יפסק טבעית ואז לשחלות אין תפקיד יותר - בעתיד כשהשחלות לא פעילות יותר - מפאת הסיכון המיותר אולי כדאי יהיה להוציא אותן . מקווה שעזרתי דני

25/10/2004 | 22:10 | מאת: דר' דן גריסרו

לא' שלום, הייתי רצנ לדעת את גילך כיוון שאם את מתקרבת לגיל הבלות אזי השחלות מפסיקות את פעילותן, ניתן לחכות לכך תחת הטיפול בזולדקס. כריתת השחלות אינה עדיפה על פני הזולאדקס מבחינת סרטן השד. במידה ואת צעירה בתום תקופת הזולאדקס הפעילות השחלתית יכולה לחזור ויש משמעות מבחינת הגוף לנוכחות הורמונים, בעיקר כשאת לא יכולה לקבל טיפול תחליפי. כריתת השחלות יכולה להפחית את הסיכון לפתח סרטן שחלה. אך ללא קיום מוטציה ב-BRCA קשה להצדיק פעולה כזאת.

23/10/2004 | 17:49 | מאת: למייטרי

האם את יודעת למה צריך לשכב עם החומר המוזרק ?

23/10/2004 | 22:12 | מאת: שירה א

לא צריך לשכב עם החומר המוזרק,אני ישבתי וקראתי ספר בחדר שדלקה בו טלויזיה כך שאם לא מביאים ספר ניתן לצפות בטלויזיה

23/10/2004 | 12:27 | מאת: מן

אשתי אחריAC האחרון בסדרה לא מקיאה אלא סובלת מעויתות בבטן בעיקר בבוקר. האם מישהיא מכירה התופעה,ומה הצעתכן.האם זה עקב סוג של מזון, או זיהום. האם זה קורא גם בטקסול.

24/10/2004 | 11:45 | מאת: ד"ר אלה עברון

כמה זמן אחרי AC? האם מלווה בשלשול? לא בהכרח קשור לטיפול. טקסול אינו גורם בחילה והקאה, יש נשים שגורם להן ל"ערנות" של מערכת העיכול ויש שגורם להן עצירות.

24/10/2004 | 18:42 | מאת: מן

העויתות כל בוקר ,זה קרה רק אחרי הAC האחרון (מתוך 4 שעשתה),כיום וחצי אחרי הטיפול. אני לא יודע אם קבלה סטרואידים (דקמזון),יתכן והיה בתוך החומר,ולא שאלנו. כאמור היא קמה עם העויתות בבוקר וצהריים עובר. עוד שבועיים תתחיל טקסול. באם זה מהטיפול, מה לקחת כדי להקל,ובאם לא מהטיפול (זיהום ), מה הצעתך? תודה מן

23/10/2004 | 11:49 | מאת: אייריס

האם יש איזשהו מניע מלהחזיק חתולה בבית בתקופת כימו? לבד מהזהירות המתבקשת משריטות, כמובן

23/10/2004 | 11:53 | מאת: נלי

אני המשכתי להחזיק, והתרחקתי מ"קופסת השירותים" וכשנגעתי באוכל שלו רק עם כפפות ומסכת אף ופה. חוץ מזה, ללטף זה ממש כיף לא? אבל, שהחיה תהיה מחוסנת!!!!! בהצלחה. נלי

23/10/2004 | 22:01 | מאת: אני

אני עברתי בשלום את הכימו (6 טיפולי CAF) עם - או אולי אף בזכות - כלבתי, שני החתולים שלי וגם תוכית קטנה בבית. כמובן שכולם חיים בבית, מחוסנים ומטופלים היטב. נדמה לי שאף קיימים מחקרים שהוכיחו כי חיות מחמד בבית משפרות את ההתמודדות וההחלמה ממחלות שונות, ומסרטן באופן מיוחד.

23/10/2004 | 11:25 | מאת: ג'ניה

אני כאן די הרבה זמן נכנסת אבל רק כל פעם וגם לא כותבת. לפני שבוע היו הרבה שאלות ורופאה ענתה עליהם כל הזמן וחלק מהם ענו לי על מצבי. כל השבוע לא נכנסתי וגם לא קרתי מה כתבו אבל מאתמול אני רואה שאין תשובות ויש הרבה בנות ששואלות ופוחדות וגם אני. מה קרה?

23/10/2004 | 11:56 | מאת: א.

היי ג'ניה, אל הבנת? אלו שענו ועשו מלאכה - טובה מדי - בדיוק בגלל זה כבר לא כאן! עודף דיבור ואמפטיה לא עלה בקנה אחד עם האסטרטגיה של "האתר שלנו" ולכולנו! והחדשה - יקח לה זמן לעמוד בקצב, אם בכלל. בקיצור אגלה לך סוד - יש עוד פורומים.

23/10/2004 | 13:13 | מאת: א

אשמח לקבל אינפורמציה לגבי פורומים נוספים הקשורים לסרטן השד. תודה וחןחן

23/10/2004 | 09:30 | מאת: מאיה

אני בחורה צעירה(תחילת שנות ה 20) שמאוד מודעת לעצמי, אולי יותר מידי... רציתי לדעת אם יש לי כאבים בשד אך אין לי גוש, אם זה יכול להיות חלילה סרטן? ראוי לציין שנבדקתי אצל כירורג שד מומחה והוא אמר שהכל תקין אצלי ושכנראה הכאבים על רקע הורמונלי.. יכול להיות שהוא טועה? מה אני צריכה לעשות הלאה? האם הגיוני שכירורג יטעה?או שלא יטפל בי כראוי בגלל גילי הצעיר? אני אשמח לכל תשובה, באמת תודה.

23/10/2004 | 11:53 | מאת: איריס

היום אין ביטחון בכלום, אצלי שלושה רופאים אמרו שהגוש שיש לי הוא כלום, ואני זאת שהתעקשתי וצדקתי. לצערנו, גם בנות בגיל צעיר מאוד נפגעות, ולכן טוב שאת ערנית ולא "יושנת בעמידה" מצד שני, ייתכן וזה באמת הורמונים, שכן משתוללים אצלך. כדי שתוכלי לישון טוב בלילה , תבקשי US. וזאת זכותך. המשיכי להקשיב לגופך.

24/10/2004 | 11:04 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום מאיה, ראשית גם כירורג הוא בן אדם ובטח יכול לטעות. אבל אם יש לך הרגשה לא נוחה את יכולה לפנות לכירורג נוסף לבדיקה נוספת ולהערכה מחודשת. זו זכותך. רקע הורמונלי זו אפשרות סבירה , אבל אנו ממליצות שבכדי להסיר דאגה מליבך תיפני למרפאת השד בקופת החולים או כירורג שד נוסף בכדי לנסות לפתור את בעיית הכאבים. בהצלחה ובברכה, צוות אחת מתשע

23/10/2004 | 09:11 | מאת: ימית

שלום, אני בת 24.. ויש לי כאבים בשד שמאל.. כאב חזק ומטריד בפטמה ומעלייה,לעיתים גם בעצם החזה הייתי בבדיקת כירורגית שד לפני כ3 חודשים עקב כאבים דומים שעברו וחזרו לפני כמה ימים. הבדיקה אז הייתה תקינה. האם יש צורך ללכת שוב? אין לי הסטוריה של סרטן השד במשפחה, אבל אני פוחדת וכואב לי..אני גם לא רוצה לרוץ לרופאה כל פעם. מה לעשות??

24/10/2004 | 10:00 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום ימית, אנו ממליצות שתיפני שוב לכירורג שד לבדיקה, אולי צריך לעבור בדיקות נוספות. וזאת בכדי להסיר דאגה מליבך, ולטפל בלב הבעיה. בהצלחה ובברכה, צוות אחת מתשע

24/10/2004 | 11:58 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

שלום ימית ככלל, כאב בשד איננו קשור למחלות ממאירות. אמנם, לעיתים הוא מומיע בהקשר כזה אבל זה די נדיר. בגילך סרטן שד נדיר הרבה יותר מאשר גידולים שפירים או דלקות או השפעות הורמונליות. הייתי ממליץ לך לבצע אולטראסאונד של השדיים, ואינני רואה כל סיבה "לרוץ" לרופא, עדיף מעקב קבוע אצל כירורג בעל נסיון אחת לששה חדשים או בהתעוררות תסמינים. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

23/10/2004 | 07:21 | מאת: דנה

ס, האם תשובתך "בוודאי" מתייחסת לכך שכן רואים גידול בשד במיפוי עצם? או לכך שיכול להיות ובדיקת מיפוי עצם תצא תקינה, למרות שיש גידול בשד? תודה לכל עונה.

23/10/2004 | 07:35 | מאת: מה לא ברור

בדיקת מיפוי עצם כשמה כן היא בודקת את העצם השד הוא רקמה שומנית אז ברור שיכול להיות סרטן בשד ומיפוי עצם תקין. שלחו אותך למיפוי כדי לבדוק שאין לך גרורות בעצמות.

23/10/2004 | 02:17 | מאת: מיכל

מצטרפת לברכות של חברות הפורום. אני בת 56 נותחתי להסרת גידול סרטני - ללא גרורות ולאחר טיפול קרינתי (ללא כימותרפיה). אסטרוגן חיובי חזק פרוגרסטרון שלילי. מה הכדור המומלץ להמשך הטיפול ? ומהן תופעות הלוואי של כ"א מהכדורים ? במידה וההמלצה היא על ארמידקס האם ואיך ניתן להשיגו בבכ"ז באמצעות קופ"ח (כללית)? תודה, מיכל

23/10/2004 | 19:30 | מאת: ד"ר אלה עברון

חסרים פרטים רבים בשאלתך: האם הסרטן חודרני או In-situ, מה גודלו, מה Her-2 אם חודרני, מה מצב בלוטות הלימפה אם נותחו. ארימידקס אינו בסל לטיפול משלים אלא אצל חולות עם DVT (פקקת ורידים) או PE (תסחיף ראתי) בעבר.

23/10/2004 | 22:16 | מאת: ג.

בנוגע לתשובתך למיכל - רציתי לשאול מדוע ארימידקס אינו בסל לנשים עם עבר של פקקת ורידים או תסחיף ריאתי ? האם הוא מגביר את הסיכון ? אני חשבתי שדוקא הטמוקסיפן הוא זה שעלול לגרום לקרישי דם.

24/10/2004 | 15:25 | מאת: מיכל

זה שארמידקס אינו בסל הבריאות זה ברור שאלתי היתה : מה הכדור המומלץ להמשך הטיפול במקרה שלי ? האם לארמידקס יתרון מבחינת הארכת תוחלת החיים והישנות המחלה במקרה שלי ? ומהן תופעות הלוואי של כ"א מהכדורים ? במידה וההמלצה היא על ארמידקס האם ואיך ניתן להשיגו בבכ"ז באמצעות קופ"ח (כללית)? להשלמת הפרטים : 1) גודל הגידול 1,3 ס"מ 2) לא נמצאו גרורות בקשרי הלימפה 3) her 2 - שלילי חזק 4) סוג הגידול : Invasive Lobular Adenocarcinoma with areas of of intralobular carcinoma מודה על התשובה מיכל

24/10/2004 | 19:47 | מאת: ד"ר אלה עברון

לארימידקס יתרון על פני טמוקסיפן בהורדת הסיכון להישנות המחלה. לא הראו יתרון בתוחלת החיים. חושבים שלגידולים עם Her-2 חיובי היתרון של ארימידקס גדול יותר. טמוקסיפן מגדיל מעט הסיכון לקרישי דם וגורם עיבוי רירית הרחם, ארימידקס לא גורם לתופעות אלה אך מגביר בריחת עצם (אוסטאופורוזיס) ומעלה סיכון לשברים. על סמך הנתונים שכתבת אני חושבת שטיפול בטמוקסיפן מתאים, לא ידוע לי איך אפשר לקבל ארימידקס מקופ"ח, הוא מאוד יקר, כ 1000 שקלים לחודש טיפול.

22/10/2004 | 21:07 | מאת: דנה

רציתי לדעת אם בבדיקת מיפוי עצם ניתן לגלות גידול בשד? במילים אחרות, האם יכול להיות שיש גידול בשד ובדיקת מיפוי עצם תצא תקינה? תודה.

22/10/2004 | 19:06 | מאת: מרי א.

מה סדר גודל של מחירי פאות, אני יודעת שזו שאלה קצת קשה - אבל בערך, מה העלויות?

פיאה סינטטית עולה בסביבות 1600 ש"ח עם הפיאה היא קצרה ואם זה משיער טבעי זה משהו כמו 4500 ש"ח אם את גרה באיזור המרכז תכתבי אליי לאימייל ואמליץ לך על מקום שהוא גם נשמה טובה בכל היחס שלו. דרך אגב אני עשיתי פיאה שיקית קצרה עם גוונים של אדום וכולם מאד מתפעלים מהתספורת החדשה אז שיהיה בהצלחה

23/10/2004 | 22:19 | מאת: שירה א

אודה לך על מתן כתובת החנות

22/10/2004 | 14:30 | מאת: מייטרי

תודה מכל הלב לכל מי שענה והתיחס או סתם קרא את מחשבותי ופחדי , אני מרגישה עכשיו קצת יותר שייכת, וזה כל כך נעים לקבל אמפטיה , אפילו שאני לא מכירה אתכם אישית. כי ביחד ננצח. בריאות ואהבה.

22/10/2004 | 20:23 | מאת: raya

שלום לך מייטרי! מעניין- הכותרת שנתת להודעות הקודמות שלך- זהה למה שאני אמרתי לפני שנה על עצמי. כלומר- למי שרציתי לספר, אמרתי "נכנסתי לסטטיסטיקה של 1 מ-9". נכון- זה לא כבוד גדול, אבל אם הגילוי מוקדם, יש סיכוי גדול לצאת מזה בשלום. אני מאחלת לך בהצלחה בניתוח, אצלי לא היו בעיות מיוחדות לאחריו, והחלמה מהירה. רעיה

22/10/2004 | 14:20 | מאת: שירה א

הי בנות אודה לבעלות הנסיון בהדרכה לגבי רכישת פאה טבעי או סינטטי? וכן מקום מומלץ לרכישה

22/10/2004 | 14:58 | מאת: דניה

הכל לשיער רח בן יהודה בת"א 180055515 כדאי לבקש את אבי מכינים לך איזו פאב שבא לך אני ביקשתי נדבקת שנראית הכי טבעית הפאה נשארת אצלם את לוקחת אותה ומשלמת רק אם נושרות השערות בהצלחה הם מומחים ואנשים טובים לא רודפי בצע ונורא שמחים אם את לא צריכה את הפאה

22/10/2004 | 15:54 | מאת: שירה א

תודה

22/10/2004 | 15:06 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום שירה, באתר עמותת "אחת מתשע" יש רשימה מפורטת של חנויות בהן ניתן לרכוש פיאות, בהתאם לאזורים השונים בארץ בכתובת : http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=wigs.doc מקוות שזה יעזור.

22/10/2004 | 16:14 | מאת: אמיליה

שלום שירה בבני ברק יש כל כך הרבה אני קניתי באחד מסלוני הכלות שם.

22/10/2004 | 20:49 | מאת: רונית א

היי רצוי מאוד פיאה משיער טבעי, כך תראי טוב יותר שתהיה דומה לשיער שלך היום.. וטיפ נוסף, אם תקבלי טקסול או משהו אחר שהגבות והריסים ינשרו, רצוי עם פוני. בהצלחה

22/10/2004 | 12:42 | מאת: שרונית

לכל מי שעברה בדיקת pat. אודה לכן אם תספרנה קצת על הבדיקה ואיך עומדים בלחץ של התוצאות.

22/10/2004 | 13:17 | מאת: שירה א

בדיקת הפט מתחילה בהזרקת חומר רדיו אקטיבי כולל סוכר,ממתינים בחדר בידוד שעה ואז נערך לך סיטי,דהיינו סריקה טכנולוגית המאפשרת הערכה של שנויים כימיים ופזיולוגיים הקשורים במטבוליזם של הגוף.אם יש בגוף תאים סרטניים הם נצבעים בצבע וכך מקבלים המידע על המצב ברמת התא הבודד.תשובה מתקבלת כעבור ארבעה ימים

22/10/2004 | 14:19 | מאת: מייטרי

כמה טיפים לבדיקה שלי עזרו , מאחר שצריך לשכב כמעט שעה וחצי עם החומר, אני הבאתי ווקמן עם מוזיקה נעימה שאני אוהבת וזה הקל על הדקות שעברו בעצלתיים, מתחת למכונה עצמה אני פשוט מנסה לדמיין {עד כמה שאפשר עם כל הדאגה והחרדה} לדמיין מקומות נעימים שהייתי בחיי, לי זה עזר. בהצלחה .

22/10/2004 | 17:35 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום שרונית, תוכלי למצוא הסברים על הבדיקה בפרק על בדיקת PET שבאתר של עמותת אחת מתשע בכתובת : http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=PET_scan.doc. בהצלחה

22/10/2004 | 19:24 | מאת: מלכה

לשרונית שבת שלום אזורים בהם ישנו גידול צורכים יותר סוכר ולכן נספג נבהם יותר חומר זהו שילוב של סי.טי וספיגת החומר ההמתנה ארוכה אך הבדיקה עצמה לא כל כך ארוכה בהצלחה ושתהינה תוצאות מצוינות

22/10/2004 | 10:53 | מאת: מן

מייטרי יקרה אני בעלה של אשה נפלאה שחלתה,אני שואל ומתכתב פה בשמה. כריתה חלקית מוצלחת אצל מנתח מוצלח תשאיר לך צלקת קטנטנה, והשד לא משתנה במאומה,אם המימצא אצלך( מאחר ואותר בממוגרפייה ואנני רופא) הינו ראשוני הרי שאת יכולה להיות אופטימית. לאשתי לא ראו מאומה בממוגרפייה, ובמזל איתרנו הגוש בשלב ראשוני.הביטי על חצי הכוס המלאה, הניתוח חולף מהר,אנא התעודדי,בהצלחה והמון בריאות !!!!

22/10/2004 | 11:50 | מאת: מקווה לטוב

זה זמן שאני עוקבת כאן בפורום, אחר הודעותיך ושאלותיך המבטאות דאגתך ומסירותך לאשתך ללא גבולות ומתפעלת מכך מאד מאד. אשרי אשתך ובני משפחתך שיש להם אותך. כל הכבוד ויישר כוח!!!!

22/10/2004 | 13:27 | מאת: איריס

גם אני מצטרפת לדעתה של "מקווה לטוב" אתה פשוט מדהים!! (כמו בעלי) ואשרנו שיש לנו כח תומך בדמותכם. המשיכו כך

22/10/2004 | 14:24 | מאת: מייטרי

תודה לך על העידוד והתמיכה, נעים לקבל את זה גם מהחלק הגברי, אני מצטרפת לחברותי כאן , אכן זכתה אישתך , ומאחלת לעצמי זיווג תומך ואוהב. בריאות ואהבה.

22/10/2004 | 05:28 | מאת: איריס

למה אף רופא, מומחה בתחומו, לא עונה לשאלות שמעלות כאן הנשים במצוקה?!? היחידות שעונות זה אנחנו, והידע שלנו רב ככל שיהיה, הוא לא רפואי ולפעמים אנחנו יכולות להטעות. מה קורה? איפה הרופאים/ות שאמורות להחליף את ד"ר לאופר ובן ברוך?!?!?!?

22/10/2004 | 08:01 | מאת: דניה

גם רופאים עלולים להטעות. רופאים הם רק רופאים. מחלה היא רק מחלה. פורום הוא רק פורום. וכל מה שמעבר הוא המשמעות שכל אחת יוצקת

22/10/2004 | 03:22 | מאת: ריקי

לפני שלושה חודשים עברתי ניתוח כריתת גידול + שוליים..... לפני חודש וקצת הוצאו לי בלוטות הלימפה בצד שמאל שחלק גדול מהן היו נגועות.. אני עוברת טיפול הקרנות במשך שבעה שבועות.. האונקולוג שלי רוצה להוציא גם כמה בלוטות בצד ימין לבדיקה השאלה שלי האם זה הכרחי... ואם הגידול היה בשד השמאלי והבלוטות בשד השמאלי היו נגועות... מה הסיכוי שגם הבלוטות בצד ימין יפגעו?

23/10/2004 | 19:36 | מאת: ד"ר אלה עברון

בדרך כלל מנתחים את הבלוטות בצד של הגידול ולא בצד השני. הייתי שואלת את האונקולוג למה הוא רוצה לבדוק את הבלוטות מימין. בדרך כלל הסיכון למעורבות בלוטות בצד השני לא גדול, אך לפעמים קורה.

24/10/2004 | 12:02 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

לריקי שלום די נדירה מעורבות קשריות בבית השחי הנגדי, אם כי זה קיים. א) צריך לשלול קיום גידול בשד השני ב) אפשר להסתפק בניקור במחט עדינה של הקשריות תחת הנחיית אולטרסאונד והערכה סונוגראפית של מראה הבלוטות. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

21/10/2004 | 22:01 | מאת: צליל

שלום! זה כבר כ-4 שנים יש לי גושים גדולים ב-2 השדיים, ביצעתי גם ממוגרפיה וגם אולטרה סאונד, אבקש לדעת לאיזה מומחה בתחום הזה יש לפנות? האם לרופא כירוג, או למומחה אחר? תודה

22/10/2004 | 01:30 | מאת: ס.

22/10/2004 | 10:44 | מאת: מן

יש מקרים שבאולטרא סאונד ובממוגרפייה לא מזהים מימצאים, למרות שמרגישים במישוש. המלצתי פני בדחיפות לכירורג שיעשו ביופסיות לשני הגושים,להתגבר על הפחד ומהר מאוד!!!!

24/10/2004 | 10:02 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום צליל, הרופא המוסמך הוא כירורג שד. אנו ממליצות שתתאספי את כל הנתונים והבדיקות שיש לך, ותיפני לכירורג שד או מרפאת שד בקופת החולים אליה את שייכת. בברכה, צוות אחת מתשע

21/10/2004 | 21:42 | מאת: מייטרי

שלום , לא יודעת מאיפה להתחיל אני משתתפת פסיבית , מאז שהתגלה לי הסרטן בשד אני רק קוראת לא ממש הרגשתי שייכת, כי לא כואב לי כלום ובמקרה ע"י ממוגרפיה תמימה גילו הסתידויות שהן התחלה של הסרטן, לאחר ההלם הראשוני כי לפני 15 שנה חליתי בהוצ'קין וחשבתי שאני עם הסרטן סיימתי לכל החיים אבל כנראה שלא אני תמיד צוחקת שהיה מבצע שניים במחיר אחד{ההומור השחור זו עוד דרך להתמודד עם הסיטואציה} , ואוטוטו יום א ' הקרוב אני נכנסת לניתוח להוצאת האיזור הנגוע, אני מתעקשת לא לקרוא לזה כריתה חלקית, ורק היום כשביקרתי בבית חולים לפתיחת תיק אשפוז ועברתי ממוגרפיה כואבת ושוב בדיקות דם ושיחה עם מרדים לא נחמד, הרגשות צפים והכי פוחדת מהלא ידוע,אז אני נותנת לכל הרגשות לעלות כי אני לא מאמינה בהדחקה ויודעת שמה שנשאר לי זה לקבל את התמיכה מכל המעגל סביבי ולהתחבר לכח בתוכי ולעוצמה כי אני כבר החלטתי שאני לא מוותרת ואני אנצח ואחלים . בריאות אהבה ובשורות טובות

21/10/2004 | 22:07 | מאת: סולי

איתך בכל מילה!!!!!!! כל הכבוד על היושר העצמי את תנצחי זו הדרך!!!!! הרבה בריאות

21/10/2004 | 22:31 | מאת: מקווה לטוב

שלום מייטרי, ליבי ליבי עלייך, כולנו באותה הסירה או כמעט השטה במים סוערים ומטרתנו הגעה לחוף מבטחים. התעודדי, שאבי כוח ולפי מה שכתבת יש לך אותו. אנו איתך. ומשהו הנקרא נצל"ש במקומות אחרים - הוצ'קין (זה שמצא את המחלה ההיא) היה חבר של משה מונטיפיורי וביקר איתו בארץ הקודש. נפטר מחולירע (?) ונקבר ביפו - היום חצר עלובה של בית ספר נוצרי ברחוב יפת. ובעניין המרדים המעצבן - מה שזכור לי לפני החושך של ההרדמה, היו עיניים מאופרות בכבדות וגושי צבע בריסים + מסטיק בפה מעלה גירה שרכן עלי להרדימני. חלילה בלי הכללות אך אולי לפחות גבר אולי נוהג אחרת במקום האמור להיות סטרילי. אז שיהיה לך רק טוב.

21/10/2004 | 23:26 | מאת: מייטרי

תודה על התמיכה בריאות ואהבה

22/10/2004 | 05:24 | מאת: איריס

מה שמפחיד זה חוסר הוודאות מה עומד לקרות. אז כאחת (וכמוני יש המון לצערי), אפשר להגיד שהניתוח הוא לא נורא. והשד לא מפחיד כל כך. קחי הרבה אוויר ותעברי אותו, מאחלת לך אחת שפוחדת אפילו מיתוש

22/10/2004 | 20:51 | מאת: רונית א

היי ברור שתנצחי, קטן עליך סרטן שד . מקוה שיעבור לך מהר

24/10/2004 | 10:06 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום מייטרי, אנו מבינות את הרגשותייך ועומדות לצידך לכל אורך הדרך. עמותת אחת מתשע מקיימת גם סדנאות תמיכה ובנוסף מפעילה קו חם לחולות סרטן השד ולבני משפחותיהן. מס' הטלפון 1-800-363-400 . אנו נשמח לעזור ועומדים לרשותך בכל עת. בברכה, צוות אחת מתשע

25/10/2004 | 12:52 | מאת: נועה גואטה

מייטרי, בעודי יושבת וכותבת לך שורות אלה , את וודאי שוכבת בבית החולים, מתאוששת מהניתוח שאני מקווה שעבר בהצלחה. מדהים היה לראות את הכוחות שאת משדרת למרות ולאולי בשל הדברים שאת עברת במהלך השנים. כפי שכבר כתבו חברותיך לפורום, עם כוחות כמו שלך, אין ספק שתוכלי להתמודד עם כל מה שצפוי לך בדרך. יחד עם זאת ברור שזו דרך לא פשוטה ויתכן שיהיו גם "משברים" בדרך. כולי תקווה כי תדעי לנצל את ניסיון החיים וחוכמת החיים שלך על מנת להתמודד עם הדברים ו"לנצל" את הסביבה התומכת שלך, הקרובה והרחוקה, כדי לקבל כוח. הרי לנו אין שליטה על הדברים שקורים אבל בהחלט יש לנו שליטה על דרכי ההתמודדות שאנו בוחרות בהן. אני מזמינה אותך להמשיך ולעדכן אותנו כאשר תוכלי בכל ההתלבטויות שבדרך, ולהרשות לנו ללוות אותך. נועה גואטה רכזת תמיכה

21/10/2004 | 19:41 | מאת: דר' רות לאופר

בשבילכן ובשבילי רדו מהנושא שלי. אני מודה על המילים החמות.ומודה שבכל זאת כולנו יצאנו פגועות. אבל הכוונות של כולן הרי היו טובות, באמת טובות. אני באתי עם תפיסה מסויימת של הפורום וגם של זכויות החולה (אני גם משפטנית, מה לעשות.? )שלא היתה כל כך מקובלת על הנהלת העמותה ולעיתים גם לא על דעתן של חלק מהפונות. ויתכן שהצדק איתן.אני באמת מכבדת כל דעה, אלא שאני עם מצפוני שלי, הרגשתי שאיני יכולה להמשיך כך. לא נטשתי אתכן ואף העמותה - לא. קבלתן אונקולוגית חדשה ואני תקוה שהשגרה תשוב ותשתלט על הפורום, ושתזדקקו לו כמה שפחות. ומי שמוכרחה לדבר דווקא איתי, המייל שלי פתוח לרווחה ובברכה אבל אנא שובו לשגרה ושנסו מותניכן לעזור לעצמכן, כי זה העיקר באהבה לכולכן רותי לאופר

ד"ר לאופר היקרה, תודה על שנכנסת לפורום והארת את עיננו לגבי פרישתך ממנו. כמובן שלפחות בשמי אומר שכמובן למרות העצב והאכזבה ואשמח לראות את שמך בקרוב העונה לשאלותינו ומצוקתינו בשעות 4-5 לפנות בוקר, זאת החלטה שלך ויש לכבדה. אני מקווה שאת רואה את הודעתי. כנראה שיש לנו בעיה עם המייל. ניסיתי כבר מספר פעמים להעביר לך מיילים שונים ואף פעם לא הצלחתי, אני מבינה שכתובת האי מייל שלך נשארה כפי שרשומה בפורום (או שלא?!!! ) בכל מקרה, למרות הגעגועים, וזה ממש אמיתי, מכבדת כמובן את ההחלטה שקבלת, ומחכה לרגע שתחזרי אלינו. תודה על כך ששתפת אותנו, אין זה סותר גם להיות רופאה ומקצועית ולגלות אמפטיה וגם להגיב ברגש, כולנו בני אדם ובשל כך כל כך נקשרנו . ולמרות שלעיתים גם ירית חיצים, כמו בכל מערכת יחסים מקבלים באהבה גם זאת... ומקווה שאת פעם בכמה זמן "מציצה לנו" בפורום. שיהיה לך הכוח לעזור לעוד הרבה הנזקקים לך, שתשארי כפי שאת נאמנה לעצמך . המון המון בריאות לך ולבני משפחתך. מקווים לשמוע ממך בקרוב מאוד. שלך, מרב.

22/10/2004 | 05:19 | מאת: איריס

מסכימה עם כל מילה של מרב. ד"ר לאופר - את אישה אצילה. מי יתן ויירבו כמותך. הרבה הצלחה ובריאות :)

22/10/2004 | 08:12 | מאת: חיה

לד"ר לאופר מכבדת את החלטתך תודה שהגבת זה הקל על התיסכול. ולדעתי אולי היה רצוי שכל הרופאים היו לומדים משפטים זכיות החולה היו מיוסמים וגם כבודו של החולה תמשיכי בדרכך את נכס לרפואה ולחולים . תודה על הכל ובריאות.

21/10/2004 | 19:31 | מאת: א

האם ישנן בנות שעברו חיסון נגד שפעת במהלך טיפול כימו התשובות שקיבלתי מהרופאים השונים והאחיות היו מנוגדות חלק אמרו לאו מוחלט וחלק אמרו כן כדאי מאד... חן חן על ההתיחסות

22/10/2004 | 19:30 | מאת: מלכה

ל-א שלום כן קיבלתי חיסון בזמן שהייתי בטיפול כימוטראפי דאגתי לעשות אותו כאשר בדיקות הדם היו טובות לפני טיפול נניח שהטיפול אחת לשלושה שבועות אז עשיתי אותו בשבוע השלישי כשבדיקות הדם הראו שהספירות טובות חיסון זה הינו מחידק מוחלש ולא מומת לכן חשוב שהבדיקות יהיו טובות משום שיש אפשרות לחלות בשפעת בעקבות החיסון (לי לא היתה ברירה כי יש לי ילדה קטנה בגן ובכל יום יתכן שתביא איתה משהו לכן חיסנתי גם אותה ) מקוה שעזרתי

21/10/2004 | 18:42 | מאת: eti

בעבר פניתי אלייך להתייעצות: - תזכורת: ממוגרפיה - 5/04 - ללא שינוי ממגורפיות קודמות. אולטרסאונד 5/04 שד שמאל - "בשעה 6 מתחת לפיטמה הודגם תהליך אקוגני רקמתי קטן, לא ציסטי בגודל כ- 0.68X0.24 ס"מ עם גבול חד וסדיר. ללא עדות לממצא נוסף". המלצת הכירורג - אולטרסאונד חוזר כעבור חצי שנה ואם יש צורך ניקור. באולטרסאונד 9/04 לא הודגם התהליך הנ"ל. מאחר ולא הייתי רגועה פניתי שוב לבדיקת אולטרסאונד. הפעם ביקשתי את אותו רופא שמצא את ההמצא הקודם. 13/10/04 - "בשעה 6 הודגם תהליך קטן ריקמתי ולא ציסטי בגודל 0.62X0.47, ידוע מבדיקה קודמת עם גבול חד וסדיר. ניראה שפיר מבחינת US. פרט לכך, הדגמה תקינה של ריקמת השד". כלומר - אין שינוי בגודל מהבדיקה מלפני חצי שנה. שאלתי - האם כדאי להרגע ולחזור על הבדיקה עוד חצי שנה או אולי עדיף לבצע ניקור או ביופסיה? אודה על תשובתך.

23/10/2004 | 03:05 | מאת: ס.

הי, אני לא רופאה אבל מניסיון אני ממליצה לך על דיקור באמצעות מחט (תחת אולטרהסאונד) באופן זה תוכלי לקבל תשובה וודאית. זה תהליך פשוט ואינו כואב. גם לי באולטהסאונד יצא הכל תקין ואמרו לי לחזור עוד שנה. סביר להניח שאם הייתי מחכה את הזמן הזה התמונה הייתה הרבה יותר עגומה (גרורות וכו'). ב ה צ ל ח ה.

23/10/2004 | 14:50 | מאת: M

לפי הנתונים שמסרת הגוש הכפיל את גודלו במשך חצי שנה. גם אם הערכת הרופאים היא שזו ציסטה או גוש שפיר יש לבסס הערכה זו בעזרת ניקור מחט דקה - FNA. אם בניקור לא מנוקז נוזל זו אינה ציסטה ואז יש לבצע ביופסיה תחת אולטרסאונד. בכל מקרה מדובר בגוש מאוד מאוד קטן ודוקא לכן יש להשלים את הבירור עד הסוף ולא להזניח.

24/10/2004 | 12:07 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

אינני זוכר את המקרה, אך נראה לי שזה מעסיק אותך ומטריד אותך יותר מדי. הייתי שוקל ביופסיית מחט תחת הנחיית אולטראסאונד. הוצאה כירורגית מחייבת סימון מקדים עם חוט מתכת כדי להבטיח שהממצא יסולק. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

27/10/2004 | 15:38 | מאת: ד"ר מ כרמון

אתי שלום שוב הממצא שתמתואר באוטרסאונד קטן מאד ובעל מאפיינים שפירים, ולכן ההמלצה שקיבלת, למעקב בלבד, סבירה, ביחוד לאחר שבמעקב הגוש לא גדל. עם זאת, באופן מאד לא שכיח, גידולים סרטניים בעלי ממאירות נמוכה, יכולים להיות בעלי מראה שפיר באולטרסאונד. העדפתי לכן היא בד"כ כן לדגום ממצאים כאילה בביופסית מחט מלעורית ולהסתפק במעקב בלבד במידה והתשובה היא של אבחנה שפירה אין להסתפק בתשובה של "רקמת שד תקינה" מאחר והיא יכולה לנבוע מדגימה לא מדוייקת. חשוב שהרנטגנולוג המעורב יהיה מומחה בתחום גם מבחינת יעילות וגם מבחינת קבלת החלטות. כולל אם לבצע הביופסיה או לא בברכה מ כרמון -----

21/10/2004 | 14:49 | מאת: מ.ד

שלום רב, לאשתי גילו גידול לפני כשנה עם גרורה בעמוד שדרה. מאחר והגידול היה עם רצפט חיובי הוחלט על טיפול הורמנלי זולדקס וטמק'. לאחר כתשעה חודשים חלה החמרה הגידול בעצמות התפשט ןהסמנים עלו מ - 40 ל - 310 הוחלט לנטוש את הטיפול ההורמנלי ולעבור לטיפול כימי (CAF 500,50,500 ) . בכל התקופה לא היה לאשתי ווסת (החל מהזריקה הראשונה של הזולדקס) והיום לאחר הטיפול השלישי (כשבועיים וחצי לאחר הטיפול) אשתי רואה מן סימנים של ווסת. האם זה מסוכן מה זה אומר לגבי הטיפול (אנו לא תופסים בטל' את האונקולוג ומאוד לחוצים). ד"א לאחר הטיפול השני בוצעה בדיקת סמנים והסמן עלה ל410 אולם בכאבים בגב התחושה של אשתי הרבה יותר טובה בחודש האחרון. בסמנים הכוונה ל CA-15-3

21/10/2004 | 20:56 | מאת: dana

האם היא לא מקבלת גם ארדיה/בונופוס/ בעירוי????

26/10/2004 | 09:17 | מאת: מ.ד

מקבלת בנוסף גם זומרה. הגיל של אשתי הנו 35

22/10/2004 | 11:30 | מאת: ד"ר אלה עברון

לא הזכרת את הגיל של אשתך... אפשר שעם הפסקת הזולדקס הוסר הדיכוי מהשחלות והן חזרו לתפקד- כלומר המחזור התחדש. אין בכך בעיה, הסיכוי גבוה שהטיפול הכימוטרפי יגרום גם כן לדיכוי שחלתי ולהפסקת המחזור בהמשך. לפעמים לוקח זמן עד ששיפור במחלה מתבטא בירידת הסמן. לכן, אם אשתך מרגישה טוב יותר הייתי מסתמכת על כך וממשיכה את הטיפול. מקווה שאשתך תרגיש טוב.

21/10/2004 | 12:07 | מאת: אזמרלדה

חזרתי ל"פורום" אחרי תקופה קצרה של היעדרות, וממש הופתעתי, יותר נכון אני פשוט בשוק - ד"ר בן ברוך - עזבה/הועזבה, ד"ר לאופר - עזבה/הועזבה . שתי הרופאות המשמעותיות ביותר בפורום, שתי הרופאות שידעו, הבינו, תמכו, עזרו, ללא משוא פנים - שתיהן לא בפורום ?!?!?!?!?!? ותגידו שאני נאיבית, אבל גם בהודעתה של ד"ר בן ברוך וגם בהודעתה של ד"ר לאופר, אפשר לקרוא בין השורות - משהו מסריח ב"פיקוד הבכיר" וחבל מאוד שפוליטיקה היא זו שמניעה את "הפיקוד הבכיר", כשמה שמונח פה , זה נשים , בשר ודם, שצריכות, זקוקות, רגילות ואוהבות את שתי הרופאות המדהימות האלה. אני מציעה לכם שם ב"פיקוד הבכיר" - להתעשת ומהר, חבל שמשהו כל כך יפה ומועיל כמו הפורום הזה, שמתעלה על כל הפורומים האחרים, יירד רמה. שתי הרופאות המדהימות תרמו את חלקן המשמעותי להבאת הפורום הזה ל"בית וירטואלי" לכל אחת מאיתנו. תחשבו קצת לפני שאתם מחליטים החלטות פוליטיות שפוגעות . ובכלל, אני לא רואה שום התייחסות/מענה של רופא אחר במקומן לשאלות שלנו. אז באמת, מה קורה אצלכן שם ב"פיקוד הבכיר"?!?!?

21/10/2004 | 12:41 | מאת: אנונימית

שלום לך, במקום להוציא קיטור תתרכזי בעיקר . ד"ר עברון היא אונקולוגית חדשה העונה לשלאלות בתחומה.

21/10/2004 | 15:00 | מאת: קבועה

לצערנו למרות ההבטחה ד"ר עברון לא ענתה מאז המינוי אפילו על שאלה אחת אני בטוחה שהיא רופאה מעולה ובן אדם טוב אבל כל מה שאנו מבקשות תשובות מה קרה ? עם ד"ר לאופר וד"ר בן ברוך . מגיע לנו תשובות אמיתיות וברורות אמנם מנהלות "אחת מתשע " מנהלות אותו אבל האתר הוא שלנו ועבורנו . אני לא בעד לפגוע באף רופא במיוחד שעבודתם כאן היא בהתנדבות ולמרות זאת מגיע לנו תשובות.

21/10/2004 | 11:39 | מאת: אפרת

כחברה ותיקה ופעילה בפורום, אני לא יכולה להרשות לעצמי לוותר על אף מילה שנכתבת כאן. קראתי (ואף השתתפתי) בתכתובת הסוערת והגועשת האחרונה. נכון וטוב שפרקנו וכתבנו את שעל ליבנו, מי באופן חריף יותר ומי באופן מתון. אני מכבדת את כל הדיעות. אבל... די... דשנו בנושא, מיצינו אותו. יצאנו לרגע מהשגרה וטוב שכך, ניסינו להשפיע ולשנות את רוע הגזירה ועכשיו צריך לחכות לתוצאות. חבל שהפורום הנפלא הזה, שבימי מצוקה בריאותית כל-כך מגבש ותומך, נתן במה וגרם לארס לצאת כלפי חברות בפורום, עקב "אירוע" מקומם. אין אדם דומה למשנהו ויש לקבל התבטאויות ודיעות גם נוגדות את שלנו. וכנ"ל גם לגבי אופן ההתבטאות ("פרובטיביות" כתבה מישהי). נכון, גם אני נכשלתי לא פעם בלשוני (במקשי) בלהט הדיונים השונים. בואו לא ניתן יד למריבות וירטואליות. בואו נמשיך לשאוב כמה שיותר אחת מהשנייה באמצעות הפורום. נ.ב. נהנתי מרוח הלוחמנות שעלתה השבוע, המהולה גם בהומור פה ושם. אפרת

21/10/2004 | 12:20 | מאת: רונית א

מסכימה אם כל מילה, בואו נרגע ונחזור לשגרה, מישהי חדשה שתכנס לכאן תבהל, הרגעו בנות!!!!!!!!!!!

21/10/2004 | 15:01 | מאת: דנה

אפרת היקרה, אני מסכימה ורוצה לחזור לשגרה ולקבל מידע ולשמוע, אבל נראה לי שאין גורם רפואי שיענה בזמן אמת. כנראה שבכל זאת אין תחליף לרותי לאופר ולבן ברוך. אז אני חוזרת שוב על הצעותי תשיבו אותן ולאלתר!!!!! אחרת הפורום נשאר פטפטת חברתית.

21/10/2004 | 16:13 | מאת: אנונימית

דנה יקרה, ד"ר עברון היא הרופאה עכשיו והיא ענתה לפחות על שתי שאלות היום. פתחנה עיניכן ואל תהיינה צרות עין. אנונימית

21/10/2004 | 09:53 | מאת: נטאשה

אני כיום בת 40.לפני חמש שנים אובחן אצלי סרטן שד בעקבותיו עברתי כריתה מלאה ,טיפולים כימותרפיים והקרנות. לאחרונה בUS שגרתי אובחנו ציסטות שחלתיות (3). הופנתי להתיעצות עם פרופסור בקופ"ח.הוא ממליץ לי לעבור כריתת שחלות . לדעתו אני בסיכון גבוה לסרטן שחלות בגלל סרטן השד. כמו כן קיימת היסטוריה משפחתית לסרטנים שונים. אגב בדיקה גנטית שערכתי למוטציות הידועות יצאה שלילית. האם אכן כדאי לי להתנתח ולהביא על עצמי בלות מוקדמת ?(אני עדין מקבלת מחזור,המחזור גם לא פסק בתקופת הכימו. הפרופסור טוען גם ששום בדיקה הקיימת היום לא תעזור וברגע שימצאו משהו באחת הבדיקות זה כבר יהיה מפושט. האם באמת ?

21/10/2004 | 12:15 | מאת: דניה

כפי שאת רואה אף רופאה לא מזדרזת עכשיו לענות לשאלתך הבוערת אני מציעה לך (עברתי בעצמי את ההתלבטות הזאת) לפנות לפרופסור ענבר מאיכילוב שיש לו גישה רפואית אבל מאוד שפויה בנושאים האלה והוא לא מהממהרים לכרות ולמחוק ולעקר ולסרס בעניין הזה הוא בהחלט משלב זהירות עם שפיות רפואה שלמה

21/10/2004 | 13:29 | מאת: דפנה

לנאטשה שלום! אני בת 38, ועברתי פעמיים סרטן השד. לפני 11 שנים עברתי ניתוח למפקטומי ולפני 3 שנים עברתי כריתה מלאה באותו שד בעקבות חזרת המחלה. בבדיקה גנטית שערכתי לפני כשנתיים התברר שאני נושאת את הגן BRCA1. והומלץ לי לעבור כריתת שחלות מניעתית. התלבטתי רבות מכיון שגם לי היה מחזור סדיר למרות הכימו שקיבלתי. התיעצתי עם מספר רופאים וכולם יעצו לי לעבור כריתת שחלות. מכיון שגם עם נמצאים במעקב צמוד מאד קשה לגלות סרטן בשחלות.(זה נקרא הסרטן השקט) וכשמגלים אותו במקרים רבים זה מאוחר מידי. לכן לפני שנה עברתי כריתת שחלות שזה ניתוח פשוט למדי, וההחלמה מהירה. וכפי שאת מנחשת התחלתי לסבול מגלי חום. אבל היום יש דברים טבעיים שממזערים את התופעות. בקיצור אפשר לחיות עם זה בפרט שידוע לי שהקטנתי את הסיכון. ולגבייך אם אינך נשאית של הגן כדאי לך להתיעץ ואני בטוחה שתגיעי להחלטה נכונה. בהצלחה...... דפנה

21/10/2004 | 15:24 | מאת: דורית

שלום לך אני אומנם קצת יותר מבוגרת מכן - 45. עברתי כריתת שד חלקית עם הקרנות. וכל הזמן הייתי בחשש שמא יתפתח סרטן בשחלות. בהתייעצות עם מומחה בירושלים החלטתי להסיר אותם. (הייתי ביעוץ גנטי ושם נאמר לי שגם עצם העובדה שתשובת המעבדה תהיה שלילית אין זה אומר שאני לא נושאת את הגן (יש עדות באוכלוסיה שקשה מאוד לזהות את הגן) בעקבות זאת החלטתי כאמור להסיר את השחלות. הניתוח הוא ניתוח פשוט מאוד של יום אחד בבית חולים. השקט הנפשי שניתוח זה גרם לי שווה את עשיתו.

יש תשובה מ 3 רופאים - בפורום כל אחד לחוד . המקרה שלך מאד דומה לרעייתי. אנחנו החלטנו לא לבצע - התיעצנו גם עם רופאים נוספים מחוץ לפורום שלא התלהבו. גם הרופאים בפורום לא התלהבו .

לנאטשה שלום מהתיעצות עם רופאים וקריאה של חומר ראיתי שיש מיקרים במשפחה שנשאית אינה חולה ומישהי שאינה נשאית חולה אנחנו יודעים שעדין רב הניסתר מהגלוי כלומר יש עדין הרבה ברים בגנטיקה שאינם ידועים יכול להיות שיש גן שאחראי לסרטן שחלות , שלא היתגלה עדיין , ולכן לא מיתגלה בבדיקה בגלל העובדה שחלית בסרטן שד וישנם מיקרים נוספים במישפחה אני חושבת שאת צריכה להיתייחס לעצמך כנשאית ולבצע את הניתוח , שנעשה כיום בהליך פשוט , ובתופעות הלוואי ניתן לטפל . סרטן שחלות קשה לגילוי ומאוד אגרסיבי בהצלחה

23/10/2004 | 19:09 | מאת: דר' דן גריסרו

לנטאשה שלום, ראשית היתי רוצה לדעת מה תוכניותיך בנושא הריון. האם יש לך ילדים והאם את מעוניינת בילדים נוספים? שאלה נוספת היא מה היו הרצפטורים של הגידול בשד. התשובה לשאלתך היתה הרבה יותר פשוטה אם היית נשאית של אחת מהמוטציות של BRCA כיוון שאזי היה קל יותר להמליץ על כריתת השחלות ביגלל הסיכון שיכול להגיע עד 50% לחלות בסרטן שחלה. כאשר יש רק סיפור משפחתי הסיכון היחסי הוא פי 3-5 מבאשר האוכלוסיה הכללית ואזי לוקחים בחשבון גורמים נוספים כמו בלות מוקדמת. בקשר לציסטות כיום יש לבצע בירור כמקובל ולהחליט על אופן הטיפול ( הציסטות יכולות להיות גם פונקציונאליות ולהעלם לאחר הוסת). נכון שאין בדיקת סקר לסרטן שחלה אך זה לא מחייב תמיד כריתה. אני ממליץ להתיעץ בגינקולוג אונקולוג ויחד לקחת את ההחלטה.

25/10/2004 | 09:57 | מאת: נטאשה

בתשובה לשאלתך ד"ר דן,לא אינני מתכננת הריונות נוספים. כזכור לי הרצפטורים היו לאסטרוגן. חשוב לי להוסיף שמאד מאד חשובה לי אסתטיקה. מאז ומתמיד אני מטופחת,בכושר ונראית צעירה לגילי.(ולמיטב הבנתי כריתת שחלות תשנה את כל אלו) אשמח לקבל המלצות על גניקולוגים/אונקולוגים רצוי ממרכז הארץ. תודה

21/10/2004 | 08:59 | מאת: דנה

לכולכן שלום, תראו למה הפך הפורום. לפטפטת חברתת (שזה נחמד בפני עצמו) אבל החלק הרפואי שהיה החלק החשוב כמעט ונעלם. עם כל הכבוד לרופאים האחרים הם לא עונים בזמן סביר. נורית טולנאי הנכבדה - במקום להצטלם עם סלבריטי בעתונות בראש מורם, לאור תוצאות הפורום כעת, את יכולה להרכין ראש ולמחוק את החיוך. כן, אני כועסת ויותר מזה. דנה

21/10/2004 | 10:37 | מאת: ריקי

שלום דנה ובנות הפורום. לצערי אני צריכה לכתוב מילים קשות שהייתי שמחה לחסוך אותן. את דנה ובנות אחרות המשתלכות בפורום אינכן מעריכות את מה שעשה הפורום הזה בשביל הרבה בנות שנתמכו על ידיו במהלך מחלתן וגם אחרי. הכל בא לכן בקלות ובאתן למוצר מוגמר כשחליתי פעם ראשונה לפני מספר שנים לא היה שום אמצעי תמיכה ולא היה למי להפנות את השאלות שלא תמיד יוצאות כשאת יושבת מול רופא, או מקבלת הודעה מפי רופא ונעתקות לך המילים באותו רגע. לצערי חליתי פעם שנייה ובמשך השנתיים האחרונות אני נמצאת בפורום כמעט כל יום נתמכת על ידו וגם שואבת ממנו הרבה כח ובמיוחד מידע. להשתלח ולהרוס זה קל מאד, לבנות זה הרבה יותר קשה. במקום שתבזבזו את האנרגיות שלכן לשלילה, את במיוחד דניה הפרובוקטיבית שכנראה איך לך מה לעשות חוץ מלעורר פרובוקציות וזו לא הראשונה וגם כתבת שאת רוצה להכניס עניין בפורום מוותרות על התיסכולים האישיים שלך. הפורום נועד לעזור לתמוך ולהוסיף מידע למי שרוצה. ומי שלא של תיכנס. הפורום התנהל ויתנהל גם בעתיד בלי האיומים שלכן בנות נכבדות. לצערינו כל יום נכנסות למעגל עוד בנות והרבה מהן שאני דיברתי איתן נהנות וביקשו ממני גם בשמי וגם בשם חברותיי להדות לצוות אחת מתשע על המאמץ העילאי לקיים את הפורום , לצוות עמותת אחת מתשע על העזרה , הסיוע וכן התמיכה. ליועצים הרפואיים על העזרה הרבה. ולמנהלת הפורום אני מבקשת סליחה בשם כולם על ההשתלכויות חסרות השחר ובוטות של חלק מכותבות הפורום, וראי את הערכתינו על תיפקודו של פורום והעזרה הרבה ימים כלילות. מספיק עם ההערות שלכן שלא במקומן עיזרו לבנות ולא להרוס. נצלו את האנרגיות לחיוב ולא לשלילה. תפסקנה ליצור משברים היכן שלא צריך. בברכה, ריקי

21/10/2004 | 12:12 | מאת: דניה

ניסחפת אני לא הוצאתי מילה רעה על אחת מתשע להיפך אני די רגועה בכל הפסטיבל הזה הדבר היחיד שהרשיתי לעצמי זה כמה מילים טובות על דר' לאופר, הגזמת העלבת אותי וטפלת עלי פרובוקציות שלא שייכות לי תבדקי טוב ותיראי שכל הפרובוקציות שייכות לאחרות אני כמוך חליתי לפני שלוש וחצי שנים ולא היה לי עם מי לדבר ואת מי לשאול ואני מאוד מעריכה מה שקורה פה עם זאת לא תוכלי לקחת מהרופאות בן ברוך ולאופר את מה שיש להן ואין לאחרים: הן ענו בזמן אמת ועם הלחץ של המחלה הזאת זה מאוד חשוב

21/10/2004 | 12:16 | מאת: אזמרלדה

אני לא חושבת שהייתי רוצה שתתנצלי בשבילי בפני אף אחד, תודה על המחשבה, אבל , לא תודה. אף אחד לא מת מקצת ביקורת, וכולי תקווה שהביקורת שנכתבת כאן תהיה ביקורת בונה. כשאת חלית בפעם הראשונה היה לך קשה , ובפעם השניה הפורום הקל עלייך, גם עלינו הפורום מקל היום, כשאנחנו חולות. ולכן אין שום סיבה שמישהו, בגלל פוליטיקה פנימית מכוערת, יפסיק זאת. החברות שאת טוענת שמבקשות ממך להודות להנהלת הפורום - הן בוודאי כאלו שלא הספיקו להכיר את שתי הנשים המופלאות האלה,או להבין מה זה לקבל תשובה מיידית ולא לחכות יום או יומיים לתגובה, כשאת כולך בלחץ והיסטריה, ולכן אין להם את תחושת האובדן שיש לחלקנו. אני לא חושבת שאת כל כך נאיבית ולא מבינה שמה שקורה כאן זו פוליטיקה בין ה"קודקודים". ונכון שצריך להודות לצוות אחת מתשע על כל מה שהן עושות ומה שיעשו - הן נשים מופלאות, אבל הן חלק מאיתנו, עברו מה שאנחנו עוברות, ולכן הן יותר מכולם צריכות להבין אותנו ולא לזעזע אותנו, את הספינה המטלטלת שלנו, בגלל "פולטיקה" . זה צריך להישאר בחוץ, מחוץ להכול.

21/10/2004 | 14:57 | מאת: דנה

ריקי הנכבדה, הפורום היה מעולה כשהיה מי שהשיב לשאלות הרפואיות. מה נותר ממנו כעת? פטפטת!!!!

21/10/2004 | 14:57 | מאת: דנה

ריקי הנכבדה, הפורום היה מעולה כשהיה מי שהשיב לשאלות הרפואיות. מה נותר ממנו כעת? פטפטת!!!!

20/10/2004 | 23:38 | מאת: שירה א

הי בנות אני עומדת לעבור נתוח כריתת שד ובלוטות בשבוע הבא,אודה לכן אם תוכלו לתת לי טיפים שיעזרו לי בנושא ההתמודדות הפיזית אחרי הנתוח

21/10/2004 | 10:11 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום שירה, ראשית אנו רוצות לאחל לך בהצלחה בניתוח. בנוסף באתר עמותת אחת מתשע נכתב פרק על ניתוח השד, ולנוחיותך הועתק לפורום:- ניתוחי שד ניתוח הוא הטיפול הראשוני הנפוץ ביותר בגידול סרטני בשד. לעתים יבצעו טיפולים כימותרפים או הורמונלים לפני הניתוח, במטרה להביא להקטנת הגידול. גישה טיפולית זו מקובלת בעיקר במקרים של התפתחות מהירה של הגידול, או במקרים בהם הניתוח הצפוי הוא של כריתה מלאה בעוד האישה מעונינת לשמר את השד ככל שניתן. את הניתוחים להסרת הגידול ניתן לסווג לשני סוגים עיקריים : - כריתה חלקית של השד ( partial mastectomy ), הנקראת בעברית גם ניתוח משמר שד. במושג זה נכללים ניתוחים החל מלמפקטומי ( lumpectomy , או חתך מקומי רחב wide excision ) שפירושו הסרת הגידול יחד עם כמות קטנה של הרקמה המקיפה אותו, ועד כריתת רביע (quadrantectomy), הכרוכה בהסרת כרבע מהשד. - כריתה מלאה של השד ( total mastectomy ) הכרוכה בהסרה של כל רקמת השד. גם בניתוח זה קיימות דרגות שונות, החל מכריתה פשוטה בה מסירים רק את רקמת השד וכלה בכריתה רדיקלית מותאמת ( modified radical mastectomy ) כאשר מסירים את כל השד ולעתים גם חלק משריר בית החזה. בכל אחד מהניתוחים הללו יתכן מצב בו יהיה צורך להוציא גם חלק, או את כל, קישוריות הלימפה אשר בבית השחי על מנת לבדוק אם הן נגועות. אחד האמצעים החדשנים לבדיקה האם הגידול התפשט לבלוטות הלימפה היא טכניקת "בלוטת הזקיף" sentinel node biopsy , עליה ניתן לקרוא בהרחבה בפרק הבדיקות. איזה ניתוח לעשות ? ההחלטה לגבי סוג הניתוח שכדאי לבצע היא ההחלטה המשמעותית הראשונה בסדרה ארוכה של החלטות שיהיה עליך לקבל במהלך הטיפול וההחלמה. לפני קבלת ההחלטה חשוב שיהיה בידייך כל המידע הדרוש על כל אחד מסוגי הניתוח המוצעים לך, ועל ההשלכות שיהיו לו על חייך בעתיד. במקרים רבים של סרטן שד ראשוני מקובל לבצע למפקטומי – שהוא ניתוח משמר שד. בהמשך, כהשלמה לניתוח, תקבל האישה גם הקרנות על מנת לוודא שכל התאים הסרטניים באזור חוסלו. מחקרים עדכניים הוכיחו שאחוזי ההחלמה מסרטן השד בטווח הארוך אינם מושפעים מסוג הניתוח שמבוצע ( כריתה מלאה או כריתה חלקית ) וכיום, במידה ומצב הגידול מאפשר זאת, ניתוח משמר שד המלווה בהקרנות היא בדרך כלל האפשרות המועדפת. כאשר הרופא ממליץ על כריתה מלאה יש בודאי סיבות לכך, וחשוב לבקש ממנו הסבר מלא. הנחת היסוד היא שהמנתח יפעל להשגת התוצאות הקוסמטיות הטובות ביותר מבלי לפגוע בסיכוי של הוצאת הגידול כולו. ההחלטה לגבי הכריתה החלקית שתבוצע תהיה מבוססת על סוג הגידול, גודלו, מיקומו בתוך השד, ובאיזה היקף יהיה צורך להסיר את הרקמה העוטפת אותו . ההחלטה תהיה תלויה גם בגודל שדייך. כריתה מלאה תועדף כאשר : - הגידול נמצא במרכז השד או ישירות מאחורי הפטמה - השד קטן וכריתה חלקית תגרום לעיוות - ישנם מספר מוקדי סרטן או מוקדים טרום-סרטנים בשד - האישה מעדיפה כריתה מלאה למפקטומי או חתך מקומי רחב - ניתוח משמר שד ( lumpectomy OR wide excision ) המושג למפקטומי ( lumpectomy ) הוא שם כולל למספר הליכים ניתוחיים שונים : כריתה חלקית ( partial mastectomy ); חתך נרחב ( wide excision ); כריתה קטעית ( segmental mastectomy ) וכריתת רביע ( quadrantectomy ). למעשה אף אחד מהמושגים הללו אינו מדויק – כמו שכריתת רביע אין משמעותה שכורתים רבע מן השד, כך גם החלק של השד אותו כורתים בכריתה חלקית יכול לנוע בין % 1 ל- % 50 , והקטע המוצא מן השד יכול להיות בכל גודל. היקף הלמפקטומי תלוי בממדי הגוש. "חתך רחב" פירושו שהוצאת רקמת השד כוללת את הסרת הרקמה שבשוליים סביב הגוש. מהלך הניתוח נחשב לסטנדרטי. המנתח מתחיל בהוצאת פלח מרקמת השד ( כמו פלח מתפוז ) ובמידת הצורך ממשיך לעומק, עד לרמה של שריר בית החזה. חתיכת הרקמה המוצאת נמסרת מיידית לבדיקה פתולוגית ואת הרקמה והעור תופרים לסגירת החתך. לאחר למפקטומי החתך בשד אינו גורם לבעיות בדרך כלל. תיתכן אבדן תחושה באזור החתך, מה שאינו צפוי להשתנות עם הזמן או לאחר תקופה ארוכה. כמו כן יתכן שצורת השד וגודלו לאחר הכריתה החלקית יהיו שונים מאלה של השד השני. אם הוסרה חתיכה גדולה יחסית מהשד הוא יהיה מעוות. ניתוח כריתה חלקית אינו נחשב לניתוח מסוכן. יחד עם זאת – כמו לגבי כל הליך רפואי צפוי – חשוב להכיר את הסיכונים הכרוכים ואת תופעות הלוואי העלולות להתעורר. הסיכונים ותופעות הלוואי הצפויים במקרה של ניתוח משמר שד תלויים בעיקר בגודל הגוש שהוצא. אם שדייך נותרו א-סימטריות לאחר הניתוח תוכלי להשתמש בריפודיות הנקראות "צדפים" ( shells ), וללובשן בתוך החזייה. בארץ ה"צדפים" אינם כלולים בסל הבריאות. ניתן גם לבצע ניתוח שחזור שד למלא את החסר בשד המנותח. לחלופין, אם שדייך היו גדולים מלכתחילה, ייתכן ותרצי לבצע הקטנה של השד השני. תמיד כדאי לבדוק ולשקול את סיכויי הניתוח מול הסיכונים ואת ההשלכות הנובעות מההחלטה. שחזור שד בעקבות כריתה חלקית אינו כלול בסל הבריאות. הטיפול המשלים לכריתה חלקית הוא בהקרנות ( ( radiation, במטרה למנוע חזרה של הסרטן במקום המנותח – "חזרה מקומית" (local recurrence ). מחקרים עדכניים הוכיחו שאחוזי החזרה המקומית אצל נשים שטופלו בכריתה חלקית עם הקרנות זהים לאחוזים אצל נשים שעברו כריתה מלאה ( % 10 - % 8 ) , בעוד שאצל נשים שעברו כריתה חלקית ללא טיפול משלים של הקרנות אחוזי החזרה המקומית הגיעו ל- % 39 . כריתה מלאה –Mastectomy יש להבחין בין המושגים "כריתה מלאה טוטאלית" , "כריתה רדיקלית מותאמת" (modified radical mastectomy ) ו- "כריתה מלאה רדיקלית". השיטה הנפוצה ביותר כיום לביצוע מסטקטומי היא ה"כריתה רדיקלית מותאמת" בה מסירים את כל השד וכן קשריות לימפה בדרגה I ו- II ( מתוך III ) מבית השחי. הכריתה הרדיקלית בה מוציאים גם את שריר בית החזה אינה נפוצה היום היות ובניתוח כזה נגרםעיוות קשה של הגוף ולא הוכח שהוא משפר את סיכויי ההחלמה מהמחלה. למעשה הכריתה הטוטאלית של היום אינה מסירה את כל רקמת השד אלא רק את מקסימום הרקמה שניתן להסיר. במה כרוך הניתוח ? רקמת השד מתפרשת בין עצם הבריח עד האזור התחתון של הצלעות , ומעצם בית החזה עד לשריר שמאחורי בית השחי. הניתוח מתחיל עם חתך אליפטי במרכז השד באזור הפטמה וממשיך בהסרת מירב רקמת השד מתחת לעור עד לעצם הבריח, עצם החזה, הצלעות, והשריר שמאחורי בית השחי, כל זאת תוך השארת השריר במקומו. במהלך הניתוח ובמקרה הצורך יסיר המנתח גם בלוטות לימפה מבית השחי. הסיכונים הכרוכים בהסרת בלוטות הלימפה הם אבדן תחושה זמנית או ממושכת, דלקת ורידים, התנפחויות ונוקשות בעצם השכם, קיים גם סיכון של התפתחות לימפדמה בעתיד. לסגירת החתך תופרים את מתלי העור אחד לשני, וכך נוצרת צלקת רוחב שטוחה . בעקבות הניתוח יתכן ויצטברו נוזלים במקום בו היה השד, ועל מנת למנוע זאת מחדירים צינור ניקוז עם נקז בקצה. הנוזל מצטבר בנקז. בהתחלה יהיו בו עקבות דם מהניתוח, ולאחר מכן הוא יהפוך להיות שקוף. חשוב מאד לשמור את היד בתנועה כדי למנוע היווצרות נוקשות. הדרכה לביצוע התרגילים תינתן לך בוודאי על ידי פיזיוטרפיסט\ית עוד במהלך השהות בבית החולים לאחר הניתוח. התרגילים יותאמו לך אישית וחשוב להקפיד לבצעם על מנת להבטיח מתיחה של הצלקת, ותנועה חופשית של הכתף ושל הזרוע, ולשמירה על זקיפות הגוף. דאגי לקבל מהפיזיוטרפיסט\ית או מהאחות בבית החולים הנחיות אישיות ומפורטות לתרגילים המומלצים לביצוע גם לאחר השחרור מבית החולים . ככלל הקפידי על ביצוע התרגילים באיטיות, מספר פעמים ביום למשך זמן קצר, והימנעי מלעבור את נקודת הכאב. במידה ותרגישי צורך בכך מומלץ לפנות לפיזיוטרפיסט\ית מקצועי\ת אשר ינחו אותך ויעזרו לך בביצוע התרגילים. במידה ותבחרי לבצע שחזור שד מיידי כחלק מהניתוח ישתתף גם המנתח הפלסטי בצוות ויתחיל בביצוע השחזור עם השלמת הסרת הרקמה. שחזור שד בעקבות כריתה מלאה כלול בסל הבריאות. ברוב המקרים חובשים את החתך בתחבושת עבה המקיפה את הגוף, מה שנותן למנותחת את ההרגשה שהיא מוגנת אחרי הניתוח. התחבושת תוחלף לאחר שלושה – ארבעה ימים, כאשר הפרשת הנוזלים תסתיים וניתן יהיה גם לנתק את הנקז. בעקבות הכריתה המלאה הנושא נדון בהרחבה בפרק בעיות לאחר ניתוח לטיפול בסרטן השד באתר זה. לאחר כריתת השד יש אבדן תחושה באזור מכיוון שבמהלך הניתוח נחתכים העצבים שבאזור. לעתים חוזרת מידה מסוימת של התחושה, אך לא תמיד זו תחושה נעימה והיא מתבטאת בעקצוץ דומה ל"הירדמות". מוכרת גם תופעת ה"פנטום", תחושה כאילו האיבר שנכרת – השד – עדיין שם . תחושות אלו נעלמות בהדרגה ככל שהגוף מתאים את עצמו למצב החדש. כריתה מלאה גורמת לשינוי באספקת הדם לעור השד. לאחר סגירת החתך יתכן ולא תהיה אספקת דם מספקת למתלה העור המכסה את החתך. העור יגווע וייוצר גלד אשר ינשור לאחר החלמת הפצע. אין זה סיבוך שגרתי לאחר הניתוח. לפעמים, לאחר שמנתקים את הנקז, ממשיכים נוזלים להצטבר מתחת לצלקת. את זאת מרגישים כאשר המקום מתנפח או כאשר יש רעשי "פכפוך". ברוב המקרים יתנדפו נוזלים אלו מעצמם, אך במידה ומדובר בכמות גדולה יתכן ויהיה צורך לבצע ניקוז. "חזרה מקומית" (local recurrence ) של הסרטן עלולה להתרחש במיקומו המקורי, בצלקת, או בעצם בית החזה. במקרה כזה מקובל להניח שאלו גידולים מתוך תאים שלא נוקו כראוי בטיפול המקורי, או עקב התפשטות תאים ממאירים מהצלקת באמצעות זרם הדם. במקרה כזה יהיה צורך בניתוח נוסף כדי לנקותם. "חזרה אזורית" ( regional recurrence ) מתרחשת כאשר המחלה חוזרת בבלוטות הלימפה שבאזור בית השחי או מעל לעצם הבריח. חזרה אזורית בבלוטות הלימפה שבצוואר או מעל לעצם הבריח נחשבת לחמורה יותר מאשר אם זה קורה בבית השחי, עקב הסיכון של התפשטות מהירה יותר של הסרטן. צלקות צלקות הן תוצאה בלתי נמנעת של ניתוחים בשד. מראה הצלקת תלוי לא רק בהיקף הניתוח אלא גם בצבע העור, גודל השד, סוג הניתוח שבוצע, ומהלך ההחלמה הפיזית האישית של כל אחת ואחת. על מנת שלא תופתעי מהתוצאות לאחר הניתוח בקשי מהרופא להראות לך צילומים של תוצאות ניתוחים דומים שבוצעו אצל נשים אחרות. חשוב לזכור גם שניתן לעשות ניתוח פלסטי לצלקת לשיפור המראה בשלב מאוחר יותר. לאחר מסטקטומי תעבור כשנה עד שהחתך יגליד לחלוטין. במהלך תקופה זו קשה לדעת אם בעיה המתעוררת היא זמנית וצפויה לחלוף עם הזמן או האם מדובר בתופעה קבועה. בכל מקרה כדאי לשוחח על כל בעיה עם המנתח , ולזכור שלא חייבים לחכות שנה שלמה אם רוצים לבצע ניתוח נוסף לתיקון . הצלקת עלולה להיות מוגבהת, כאילו מלאה בעודפי עור – מה שנקרא "צלקת קלויד ( "keloid scar ). תופעה זו היא תוצאה של מאמץ תוקפני במיוחד של המערכת החיסונית בגוף לרפא את הפצע - הגוף ממשיך למלא את הצלקת בקולגן זמן רב לאחר שהפצע כבר נסגר. הנטייה להיווצרות צלקת קלויד היא כנראה תורשתית ולא ניתן לעשות הרבה נגד זה. מנתח פלסטי יכול לתקן את מראה הצלקת. ניתוח במקרה של קרצינומה לא פולשנית (קרצינומה אינ-סיטו) Carcinoma in Situ לגידול סרטני (שאת) לא פולשני ( in situ ) יש הפוטנציאל להפוך במשך הזמן לגידול פולשני. יחד עם זאת לא ניתן היום עדיין לצפות איזה גידול אכן יהפוך לסרטני ואיזה לא. מה שכבר ידוע זה שאם מסירים את כל רקמת השד ( כמו במסטקטומי) הסיכוי להחלמה גבוה ביותר והסיכוי לחזרת הגידול קטן ביותר. בעבר משמעות הדבר הייתה שכל אישה עם גידול סרטני לא פולשני עברה ניתוח כריתה מלאה. כיום נוהגים לבצע כריתה מלאה רק כאשר הסרטן התפשט בתוך השד. ברוב המקרים חתך מקומי רחב (למפקטומי) ובעקבותיו הקרנות נחשב לטיפול מספיק בסוג זה של גידול . במקרים אחדים, כאשר אזור הגידול הלא-פולשני שהוסר הוא קטן ביותר, לא נדרש טיפול מסייע כלשהו בעקבות הניתוח והאישה תידרש רק לבצע מעקב רפואי שוטף – בדיקה קלינית וממוגרפיה. ניתוח שחזור שד מידע מקיף על הנושא ניתן למצוא בפרק על שחזור שד באתר זה. כריתה מניעתית של השד\ים והשחלות כריתת שד\יים מניעתית היא פעולה כירורגית של הסרת השד האחד, או שני השדים, מתוך כוונה למנוע או להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד. במקרה של כריתה מניעתית מדובר בניתוח של כריתה טוטלית – הסרת כל רקמת השד והפטמה. האופציה של כריתה מניעתית עשויה להישקל במספר מקרים: - נשים שכבר עברו כריתה של שד אחד בעקבות סרטן שד עשויות לרצות לכרות גם את השד השני במטרה למנוע התפתחות גידול גם בו. - כריתה מניעתית יכולה להיות אופציה לנשים עם היסטוריה משפחתית משמעותית של סרטן שד, במיוחד אם מספר קרובות משפחה בדרגה ראשונה חלו במחלה בגיל צעיר (פחות מ- 50 ). - כריתה מניעתית יכולה להיות אופציה לנשים שנמצאו נשאיות של מוטציות גנטיות שהוכחו כעלולות לגרום לסרטן שד ( BRACA1, BRCA2 ). בפני נשים אלו עומדת גם האופציה לבצע כריתה מניעתית של השחלות. יש לשקול בכובד ראש אופציה זו מכיוון שנשים שהן נשאיות המוטציה BRCA1 נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השחלות. - כריתה מניעתית היא לפעמים אופציה המוצעת לחולות שהגידול שלהן הוגדר כ - lobular carcinoma in situ (סרטן לא פולשני המתפתח באונות השד המייצרות את החלב ) ואשר נמצאות כתוצאה מכך בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד באותו שד ו\או בשד השני. - לעתים רחוקות תישקל האופציה של כריתה מניעתית אצל נשים שיש להן הסתיידויות זעירות ( microcalcifications ) מפוזרות במקומות שונים בשד, או אצל נשים עם צפיפות שד גבוהה במיוחד ( במיוחד מדובר בנשים שכבר עברו כריתה של שד אחד ) . תופעות אלו קשורות לסיכון מוגבר לסרטן השד וגם מקשות על זיהוי תופעות חריגות בשד בעת ביצוע סריקות. למרות שכריתה מניעתית עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד אין כל בטחון שהליך קיצוני כזה אכן יבטיח לאישה הגנה מפני המחלה. גם החוקרים חלוקים בדעותיהם ומחקרים חדשים בעד ונגד הכריתה המניעתית מתפרסמים חדשות לבקרים. בעבודה שפורסמה באוגוסט 2002 בירחון של המכון האמריקאי לחקר הסרטן Journal of the National Cancer Institute ( JNCI 94 : 1221-1226: 2002 ) יש ניסיון "לצנן" את המרוץ אחרי כריתת שדיים מניעתית, שהתבסס על הערכת סיכון, כנראה מוגזמת ( למעלה מ- % 80 ), של נשאיות מוטציות הגנים BRCA1, 2 לחלות בסרטן השד . נמצא כי קיימת האפשרות שנשים עם אותן המוטציות תמצאנה בדרגות סיכון שונות, ולעתים נמוכות יותר מהמוזכר לעיל, אם כי ההסבר לכך אינו ידוע בשלב זה. המסקנה המתבקשת היא שיש צורך לפתח דרכים לשיפור הערכת רמת הסיכון לפני שנותנים המלצה גורפת לכריתת שד מניעתית. לפני שמקבלים החלטה על צעד כה קיצוני וקשה מומלץ לאסוף את מירב המידע הקיים על הנושא, לקבל מספר חוות דעת רפואיות, להתייעץ עם בני משפחה קרובים ועם נשים שעברו את הניתוח, ורק אז לשקול את כל השלכות ולקבל החלטה. בנוסף יש פרק נוסף המוזכר, בעיות שיכולות להיווצר לאחר הניתוח. בברכה, צוות אחת מתשע

21/10/2004 | 10:25 | מאת: דינה

מהו הסרטן החמקן? תודה

21/10/2004 | 16:24 | מאת: לצוות אחת מתשע

תודה קבלתי מענה לשאלותי

21/10/2004 | 11:58 | מאת: תמי

אני מציעה לכל לוחמות הצדק והחופש והאידיאולוגיה לזכור לשם מה ולמען מי קיים הפורום הזה, לעשות לרגע הפסקה במלחמות ולנסות ולענות למי שבאמת זקוקה לעזרה. ולפני שתשתלחו גם בי, אז התשובה היא שאיני יכולה לענות לשירה א' כי לא עברתי כריתה מלאה. אם יש ביניכן מי שיכולה לעזור לה, אנא. ואחר-כך תמשיכו לריב.

21/10/2004 | 12:05 | מאת: dana

שירה שלום, לא עברתי כריתה מלאה כך שאני לא יכולה לענות לך מה מרגישים וכמובן לא בשאלת השחזור. אבל שאלה לי אליך למה את עוברת כריתה מלאה? ובאשר לעצה אז אם יש באפשרותך (הכוונה כלכלית) ממליצה לך מאד להתחיל בפיזיוטרפיה לימפטית מיד עם הוצאת הנקז.

21/10/2004 | 16:26 | מאת: שירה א

תודה על מכתבך. לשאלתך מדוע אני עוברת כריתה מלאה,אני בסבוב שני כאשר הראשון לפני כחמש שנים היה סרטן מקומי וקבלתי הקרנות וטמוקסיפן שלא הוכיחו עצמן לגבי ועתה חזר סרטן שד מפושט כולל בלוטות לימפה

21/10/2004 | 12:27 | מאת: רונית א

היי שירה אמנם עברו שנתיים מאז הנתוח שלי, אבל כמה עצות: גם אם את עוברת שחזור מידי וגם אם לא, לדאוג למשהו שימלא את החזיה בצד הכרות, להרגשת סימטריה. את יוצאת עם שני נקזים, אז את צריכה סיכות ביטחון לחבר את הנקזים. לישון עם יד למעלה, על הגב זו התנוחה המתאימה ביותר. לעצם הכאב, אני קבלתי מורפיום למשך כל היום הראשון , אחכ ויוקס(שכיום אסור) אז תדאגי שיספקו לך כדורים חזקים נגד כאבים וכמובן הרבה סבלנות, כי זה קשה בהצלחה רונית

21/10/2004 | 16:27 | מאת: שירה א

תודה על הטיפים

היי שירה, אני דווקא רוצה להתייחס למה שדנה קצת רמזה - ניקוז לימפאטי. את התהליך של כריתת השד הסרת בלוטות והטיפול הכימו הקרנות , יסבירו לך הכל. בדרך כלל אף אחד לא מדבר על לימפודמה -זה כרגע נראה פחות חשוב -קודם הסרטן חשוב יותר מכיוון הצלת החיים. בסוף מה שקרה לרעייתי שעברה כריתה מלאה והסרת בלוטות - אמרו הכל הסבירו הכל רק ששכחו לדבר על לימפודמה. הפיזיוטרפיסט שינחה אותך כבר בימים הראשונים שאחרי הניתוח, לשאול אותו על זה ואולי אפילו לדרש להפגש עם פיזיוטרפיסט שמתמחה בנושא (יש כאלה בבית החולים). אומרים שכבר אז ניתן למנוע לימפודמה אם עושים פזיוטראפיה נכונה מיד אחרי הניתוח. אשתי סובלת מלימפודמה - בעיקר משום שלא הינחו אותנו ולא הסבירו כלום, זה ממש מוריד את איכות החיים , בעיקר לאחר שסיימת את הטיפול הכולל ויצאת בריאה מהסרטן. אז קודם תהי בריאה והרבה הצלחה. דני

דני תודה על המידע בענין הנקוז הלימפטי, טיפ תורם המונע בעיות עתידיות

24/10/2004 | 11:52 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

אני לא משוכנע שאני יודע לתת טיפים, אבל לגבי ההתמודדות הפיזית לאחר הניתוח הייתי מדגיש את הצורך בפיזיותרפיה לפרק הכתף כדי ל שחזר תנועה בטווח מלא לכל הכיוונים ולמנוע "כתף קפואה". רצוי להמנע מפגיעה בשלמות העור ביד זו לאחר הניתוח. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

20/10/2004 | 23:16 | מאת: דניה

נראה לך שהחזרה לעבודה תיגמול אותך מהפורום איפה תמצאי חברות כמונו אנחנו כמו הממתק הזה שאף פעם לא באמת אוכלים ולכן הוא לא משמין ולא נמאס ולא עושה כאב בטן והטעם שלו לעולם מחוז געגועים לילה טוב

21/10/2004 | 11:18 | מאת: סמדר 45

היי דניה, אולי לא תגמול לחלוטין, אבל לא יהי לי הזמן הפנוי שיש לי כעט. חוצמזה שדי משעמם לשמוע כל הזמן השלתחויות של גוש אחד כנגד גוש שני (כאילו אין לנו מספיק גושים גם כך....) לדעתי, צריך שני פורומים שונים, אין מה לעשות. להת, סמדר

20/10/2004 | 22:43 | מאת: jugy

שלום רב בחיפוש שעשיתי ,בפורום ,לא הצלחתי להבין האם מותר לעשות רפלקסולוגיה או שיאצו או כל מסז' אחר. אני אחרי למפקטומי ו7 חודשים לאחר סיום הקרנות. מטופלת כרגע בארימידקס. אשמח לקבל תשובה ברורה

21/10/2004 | 10:18 | מאת: נדב שרייבום

Jugy שלום, מותר בהחלט. תהני. נדב

20/10/2004 | 17:44 | מאת: נועה גואטה

לכל גולשות הפורום, אני קוראת במהלך היומיים האחרונים את חילופי הדברים ביניכן, ביניכן לבינינו, בינכן לד"ר לאופר, ובתוכי חולפות תחושות של כאב, שמחה התרגשות ודאגה. מצד אחד ליבי מתמלא שמחה על המקום הכל כך משמעותי של הפורום בחייכן, שמחה על תחושת השייכות והביחד שהיה לנו כל כך חשוב ליצור. להרגשתי נוצרה פה קבוצה משמעותית ממנה ניתן לשאוב כוח ועוצמה, תמיכה הדדית, הבנה וקירבה. אם פעם שאלנו את עצמנו בעמותה איך ניתן ליצור בעולם הוירטואלי קבוצת תמיכה משמעותית – אז הנה היום התשובה לפנינו. אין סוף מחשבה ועבודה מושקעת ע"י צוות העמותה, מדי יום, על מנת להפוך את הפורום הזה לבית שלכן. למקום בו תרגישו בטוחות, מקום אליו תוכלנה לפנות בעת מצוקה, למקום בו תוכלנה לקבל את מירב המידע ולמקום ממנו תוכלו לשאוב כוח. כל כך כאב לי לראות כי חלקכן חשות זלזול או חוסר חשיבה, או רצון של מישהו לפגוע בבית הזה. הבית הזה הוא שלכן כפי שהוא הבית שלנו, וקיומו חשוב לכל מי ששותפה, פעילה או פסיבית, בבית הזה. צר לי על תחושות הפגיעה הקשות שהובעו כאן. אך אני בהחלט מבינה אותן ומכבדת אותן ויותר מכל שמחה על כך שהדברים נאמרים, על חוסר הנכונות שלכן לוותר על מה שנכון לכן ומה שעושה לכן טוב. וזאת על אף שגם לי לא פשוט תמיד לקרוא את הדברים שנאמרים. כפי שנכתב בהודעה של צוות העמותה, ד"ר רותי לאופר חשובה לכולנו ואנו נעשה את כל מה שיש באפשרותנו על מנת שלא תפרוש מהפורום. אנו בהחלט מודעות לתרומתה לפורום ומוקירות אותה. יחד עם זאת חשוב לי להזכיר לכן כי הכוח של הפורום הינו הכוח שלכן, ואת זה אף אחד לא יקח מכן. בתקווה שנוכל לעבור יחד את המשבר. אני מזמינה אתכן להמשיך ולשתף אותנו ברגשותיכן. נועה גואטה רכזת תמיכה

20/10/2004 | 18:31 | מאת: מקווה לטוב

לדברייך ולהתפארותך על מה שהעמותה עושה (ואני מסירה את הכובע בפניכן) , מותר גם רגע אחד לעצור ולחשוב - האם נהגנו נכון? האם בגלל שאנחנו בהנהלה אנחנו המילה האחרונה ב"פורום" האמור להתנהל כמו כל פורום אחר באינטרנט ולא בפיקוח בולשביקי שמחליט מגבוה מי יענה על מה. פורום הוא תופעה כלל עולמית אינטרנטית שעיקרה זרימה חופשית ופתוחה של דיעות וידיעות וברגע שתבינו את זה שם למעלה "בפיקוד הבכיר" ותשנו כיוון - תראו שלא חייב להיות פה משחק סכום אפס אלא כולם עשויים להרוויח וגם אתם/ן ובגדול!!! סלחי לי נועה, אבל השמחה שלך על שנוצרה קהילה - נראית לי במידה מסויימת כזחיחות. כי קהילה המכילה פרטים רבים שהגיעו למקום בו מצאו בית ושאבו ממנו הרבה כוח - אכזבות ומשברים יכולים להרחיק ולשנות כיוון טוטאלית וכדאי שתקחו את זה בחשבון. הדברים נאמרים ממר ליבי ואם נפגע מישהו - סליחה מראש.

20/10/2004 | 20:03 | מאת: דניה

מסכימה עם כל מילה של מקוה לטוב

20/10/2004 | 20:56 | מאת: סמדר 45

למקווה לטוב, זה הכל עניין של תפיסה, איך כל "ישות" רואה את הפורום ואת יעודו. מילים לכשעצמן לא מספיקות, יש גם התנהגות ודרך התנהלות. וכלן יתכן ששאיך שחלק מהבנות המשתתפות כאן תופסות את המקום הזה אינו מתאים בהכרח לתפיסה ולחזון של המנהלות שלו. ולכן, קשה לנהל דיון ללא משוא פנים כאן במקום הזה. מן הסתם לאחר הטלטלות יהיהו שינויים בין של המשתתפות ובין של המנהלות. בולשביקיות - סליחה - אבל אני לא מוצאת, כי הדרך הזו נגזרה ממטרות הפורום והעמותה שאחראית ומנהלת אותו. ואם זה לא מתאים - זה הזמן לעבור למקום אחר, למרות מחאותיה של דניה שרואה כאן בית וירטואלי לדעות ורעיונות. אנחנו, אם כל הכבוד, ולמרות הכבוד, ובגלל המחלה שמשותפת לנו, עדין רק "מבקרות" כאן כמו בכל מוזיאון או בית קפה "חי" ואם זה לא מוצא חן - זה בידיים שלנו תרתי משמע. לילה טוב, סמדר-*

20/10/2004 | 19:53 | מאת: סמדר 45

ראשית, אין ספק שקורים דברים... שנית, אני צינית בנושאים אלו, ולכן יתכן שאני מה זה רחוקה מהאמת. השאלה הראשונה היא מהו יעודו של הפורום הזה, ומתוך המענה של העמותה הפורום הוקם לתת תשובות של אנשי מקצוע לנשים. מה גם שניתן כר נרחב לשיווק אותם אנשי מקצוע, ובאתר ספונסרים אחרים. הפורום מן הסתם התפתח לבד, ועכשיו השאלה היא האם נוח לעמותה להמשיך בדרך זו, כפי שכתבת - כן, האם "כן" ואתן מוכנות לעשות את השינוי או מן הסכמה שנובעת מכורח ההתפתחות של אתר ויתרונות השיווק והספומסרים. פרישתן של שתי רופאות מובילות בפורום בזמן קצר מהווה שינוי מהיר מדי לעיכול. ד"ר בן ברוך טענה שזה מחוסר זמן, וד"ר לאופר רמזה על כוחות עליונים. אני לא רואה כאן איזשהו שלטון בולשביקי. אבל, ברור שיש כוחות חזקים שפועלים, מה גם שאני מצאתי שקואליצית הנשים למען סרטן השד הוציאה את העמותה שלכן מתוך הקואליציה, כלומר יש דברים בגו, שמעוררים תמיהה . ועכשיו, לרשמים שלי - אני נכנסתי לפורום ונשבתי ביומניה של ענת ש. אני עדיין מתפאלת מקושר הניסוח שלה, וגם את הגיגיה הבילתי נלאים של דנית, ובכלל. לפני כשנה לכשתחלתי את סיפור המסע שלי עם סרטן השד, ניכנסתי פעם או פעמיים ולמרות המידע המועיל הרגשתי לא בנוח עם השיווק והספונסרים השונים. וגם עכשיו, אני נכנסת לפורום דרך אתר דוקוטורס כך יותר נוח לי. לכן "אהבתי" יותר את האתר של האגודה למלחמה בסרטן (סליחה עם פגעתי במישהי!). מאחר ואני חוזרת לעבודה בשבוע הבא, אני משערת שלא יהיה לי זמן להיות חלק מתוך הפורום הזה. יתכן שפרישת שתי הרופאות נובעת משיקולים שאינם קשורים כלל לפורום או להתנהלותו, אלא לכוחות הרבה יותר גבוהים כמו חברות התרופות, שירותי האבחון וספונסרים למיניהם וסוגיהם השונים. אם אתן שואלות אותי, וכאן הכוונה למנהלי האתר של דוקטורס, יש מקום ליצור פורום אחד הקשור באתר של אחת מתשע ליעוץ מיקצועי ותמיכה. ופורום שני שמיועד לחלופת רשמים ומידע בין החולות לבין עצמן, בעזרת יועץ אחד אחראי כמו פורומים דומים אחרים. לילה טוב והמון בריאות לכולנו, סמדר

20/10/2004 | 20:09 | מאת: דניה

לסמדר אהובתי הווירטואלית העלית סעיף חשוב שעד עכשיו בכל ההתלהמות היתה התעלמות ממנו: פורום יובשני של עצות לא מעניין אותנו, הקבוצה שנמצאת פה מתייחדת ביכולת שלה לעסוק בסרטן כמטאפורה ודר בן ברוך וגם דר לאופר כל אחת מהזווית שלה התאימו והעשירו את הדיון, אנחנו גאות במה שקורה פה ורוצות שיימשך וישתפר יש לא מעט פורומים בנושא ואף אחד לא ברמה הזאת בימים האחרונים שמענו גם קולות של בנות שהפורום הזה לא מתאים להם לנו, לגרעין הקשה של הפורום זה מקום של העצמה

20/10/2004 | 22:36 | מאת: טס

שלום לכל חברותי הוירטואליות, נראה לי שממש נסחפתן...(ואם יש כאן גם זכרים שיסלחו לי, אנחנו הרב כאן !)... הפורום הזה הוא שלנו ובשבילנו...העמותה עושה עבודת קודש ומטרתה הראשונית היא לעזור לנו...אין כאן שום אינטרס שיווקי מעבר לקידום המודעות לסרטן השד ועזרה לכל אלה שמתמודדות עם המחלה. אנחנו כמובן זקוקות ליועצים רפואיים וד"ר לאופר אכן הינה נכס לפורום, בעיקר בזכות האמפטיה שלה, אבל, הפורום יכול וצריך להתקיים עם או בלעדי ד"ר לאופר. ממש מוגזם בעיני כל הקריאות למצוא בית חליפי...או לטעון שהפורום איבד מערכו עקב עזיבתה של ד"ר לאופר...תחשבו מה זה אומר עלינו...וכי בלעדיה אנחנו חסרות ערך...לדעתי, המהות של אחת מתשע זה קודם כל זה עזרה של אישה לרעותה, וזאת גם מהות הפורום הזה. יועצים יבואו וילכו אבל המרכז הוא אנחנו, הנשים שעברו ועוברות את החויה המפוקפקת שנקראת סרטן השד, ואלה שלצערנו עוד יבואו...

20/10/2004 | 22:33 | מאת: מרב

נועה יקרה ובנות סוערות ונסערות, תודה על התייחסותך הכנה ודעי לך שיש הרבה שמוקירות את עבודת הקודש שאתן עושות. לפחות בשמי, מאז שנכנסתי לפורום אני חשה שהפורום, למרות המשברים, הסערות , ההתקפות הוא כמו בית למחשבות, רגשות, פחדים, תשובות לשאלות מטרידות ומעל הכל באמת נותן לי את התמיכה הכל כך חשובה שאנו מחפשות . איני מבינה בדיוק על מה נסערו להן הרוחות עקב מכתבך, אני לפחות הרגשתי בדיוק ההפך. בטוחה שאתן עושות הכל כדי להחזיר את ד"ר לאופר. פשוט לא ברור לי איך פתאום בנות, הפכתן את נועה גואטה למעין אויבת הפורום. נראה לי שאנו נסחפות בשל התסכול שננטשנו למקומות לא רצויים וחבל. כל אחד לדעתי מנסות לעשות את הטוב ביותר שאפשר , והרי כל אחד מהעונים לנו בפורום עושה זאת בהתנדבות. אם מישהי חשה לדעתי לא בטוב עם הפורום כרגע, זכותה המלאה לעשות פסק זמן, לחכות ולראות אם משהו ישתנה ואם לא, גם בחירה לא להיות פה חלק מהפורום ורק להתכתב עם חלק מהבנות, הרי אפשר גם לעשות זאת למייל הפרטי. סליחה שאני לא ממש תומכת במתקפה, אבל איני מבינה באמת על מה שוב המהומה. יפה שנועה הגיבה , מבינה את מצוקתינו ומנסה לעזור, אז מה קורה בנות?!! אני יודעת שכדי להכניס קצת עניין יש לנגח מידי פעם , אך אתן לא מרגישות שזה קצת יותר מדי?!!! ובקשה מיוחדת , אל תתקפו גם אותי... בטוחה שפועלים כדי להחזיר לנו את המופלאה שלנו ואנא אל תפגעו בזה... תודה לנועה על תגובתך החמה, וגם לבנות, מקווה שלא הרגזתי אתכן יותר מדי, גם אני לפחות כמוכן, מחכה שד"ר לאופר תענה לנו, תגיב, תכעס, תרגיש, תבין ותמשיך לעזור לנו .מאוד מתחברת לדבריה של דניה, לנו היא נפלאה, ולמי שלא, שתעשה את הבחירות שלה. שיהיה לכולן לילה שקט, המון המון בריאות ושלווה, ולמקווה לטוב מקווה שאת מתאוששת ובהצלחה בהמשך. שלכן, מרב.

20/10/2004 | 22:45 | מאת: לטס, מרב והאחרות

אני מסכימה עם הרבה מדבריכן. לא עם הכל. היפה בפורום שלכל אחד זכות להביע דיעה והויכוח יכול להתקיים בצורה תרבותית ונעימה וכך אני מרגישה אפילו תוך הסערה. אם הלכתי רחוק מדי הסליחה ועדיין ישנם כמה דברים שאולי ישתנו ויהפכו צורה למען כולנו. המשיכו.

20/10/2004 | 17:08 | מאת: אילה

ברצוני לשאול מה ניתן לעשות בקשר לגלי חום, שבועיים לאחר סיום כימותרפיה בטרם הרדיותרפיה

21/10/2004 | 12:54 | מאת: ד"ר אלה עברון

ברוב המקרים גלי החום פוחתים בעצמתם עם הזמן. אפשר לנסות תכשירים טבעיים כמו טופו, סויה וכד', תרופות אנטי-דכאוניות מהסוג של פרוזק ואפקסור מקלות על גלי חום אצל חלק מהחולות.

20/10/2004 | 16:52 | מאת: שואלת

שלום רב איזה פרמטרים בודקים כשמבצעיםכל אחת מהבדיקות הבאות ca 125 ca 15-3 cea - 0.7 איזה משמעות יש לתנודות בבדיקות הכל בתחום הנורמה. למשל אם ca 125 היה לפני מספר חודשים 8 ועתד 2.3 ולעומת זאת ca -15-3 היה 19.4 ועתה הוא 21.3 תודה על תשובתכם

20/10/2004 | 21:20 | מאת: ענת ש

היי, בודקים כמות של חלבונים שהימצאותם יכולה להעיד על פעילות סרטנית. תנודות קלות כמו שאת מתארת, לא אומרות שום דבר משמעותי, ובכל זאת על כל ירידה צריך לשמוח (הלוואי עליי כזה ערך של CA-125). המון בריאות, ענת

20/10/2004 | 22:00 | מאת: שואלת

תודה על התיחסותך. האם את יודעת מה כל סוג של סממן מראה שואלת

20/10/2004 | 16:05 | מאת: חוה חן

לאונקולוגים שלום אובחנתי לפני שנתיים וחצי במחלת סרטן שד אני כרגע בת 41 הגידול תלוי הורמונים אני לא נשאית עשיתי בדיקה גנטית בכרמל והרטו שלילי הגוש היה 6ס"מ על 7 ס"מ ועם גוש זעיר בבלוטת לימפה ימנית . לא עשיתי ניתוח לפני טיפול בבדיקות מקדימות המרקרים היו תקינים חוץ 15-3 ההיה 32 במיפוי עצם היו קליטות בD 9-10 ו CT כל גופי היה תקין ובדיקת PAT היה קליטת בD9 וMRI באותו פיזור היו שינויים ניווניים לאור המימצאים הרופא החליטה להשאיר הכל בסימן שאלה והתחלתי טיפול 3 קורסים אדראמיצין ו12 טיפולים טקסוטר ללא השפעה גדולה בגודל הגוש. לפני החלטה על ניתוח עשיתי לפני שנה וחצי עוד פעם בדיקת PAT והמימצאים היו שקליטה בD9 נעלם והיה ממצא בראה בגודל 0.6 ס"מ. לאור זאת החליטו לדחות עיניין ניתוח והתחלתי טיפול הורמונלי פמרה + זולודקס + ארדיה . בפברואר השנה עשיתי עוד פעם בדיקת PAT הממצא בראה נעלם + ממצא בבלוטה שמאלית נעלמה אבל גדלה קליטה בגוש שד והופיעה עוד פעם ממצא בב D9 כרגע אני מטופלת בחודשיים בזומרה + זולודקס +פסלודקס ישלי שני בקשות מה סיכויי להתרפות והיתיחסות לטיפולים שעברתי אבקש לא להגיד יד לפנות לרופא מטפל או לדעה שניה כיכבר עשיתי זאת אודה מראש אפילו אם יש דרך מחקר רציני תודה עוד פעם.

21/10/2004 | 09:09 | מאת: דנה

חוה שלום, עברתי כריתה לפני 12 שנים בהיותי בת 29. לפני כחודשיים התגלה גוש חדש באזור שחזור השד. כל בדיקות הדם שלי תקינות ca-15.3 - עומד על 18, cea - עומד על 0.8 ובכל זאת ב- ct התגלו 3 חוליות חשודות ואני עומדת לפני בדיקת pat. אני די לחוצה מהבדיקה ויותר נכון מהתוצאות. אודה לך אם תוכלי לכתוב לי יותר מידע על הבדיקה, ואיך את עומדת בלחץ של התוצאות. דנה

21/10/2004 | 13:05 | מאת: ד"ר אלה עברון

נדיר שאפשר לרפא סרטן שד גרורתי, אפשר לדכא את המחלה ולשמור אותה על "אש קטנה". עד כה קיבלת כמוטרפיה יעילה מאוד וטיפול הורמונלי יעיל וכן טיפול לשמירה על העצם, ולפי הדיווח שלך המחלה תחת שליטה. אם תהיה התקדמות בהמשך יש תרופות הורמונליות וכמוטרפיות שלא קיבלת ואפשר יהיה להשתמש בהן.

22/10/2004 | 19:53 | מאת: מלכה

סריקת פאט PET - FDG (Positron Emission Tomography) סריקת PET היא אמצעי אבחון רדיולוגי שמטרתו לאתר תהליכים המתרחשים במערכות הגוף השונות על ידי אפיון ביוכימי של השינויים המטבולים ( שינויים בשיעור ובקצב חילוף החומרים בגוף) אשר מתגלים במהלך הסריקה . מבחינת השימוש בסריקת PET בהקשר של גידולים סרטניים, המטרה היא לאבחן את הגידולים ( או גרורות) בשלבים ראשוניים, ובהתאם לכך להתוות את הטיפולים המתאימים. שימוש נוסף הוא לשמש אמצעי מעקב במהלך הטיפולים לבדיקת מידת יעילותם על ידי אפיון שינויים ביוכימיים המתרחשים בגידול. במהלך הסריקה מתקבלות הדמיות ( images ) ברמה מולקולרית של תהליכים פיזיולוגיים אשר מאפשרים מדידה של פעילויות דוגמת : מטבוליזם של גלוקוזה (סוכרים), זרימת הדם, ונצילות החמצן בגוף. בצורה זו יכולים הרופאים לאבחן באיזו מידה והיכן קיימות תופעות חריגות בגוף. טכנולוגיית ה- PET מהווה הרחבה של יכולות אמצעי הדימות האחרים דוגמת MRI ו-CT , אך בניגוד לאמצעים אלו המבצעים סריקה אנטומית של הגוף, טכנולוגית ה- PET מאפשרת הערכה של שינויים כימיים ופיזיולוגיים הקשורים במטבוליזם של הגוף. הערכה זו חשובה מכיוון שהשינויים הכימיים והפיזיולוגיים מקדימים פעמים רבות את השינויים המבניים ברקמות, וכך בעזרת ה- PET ניתן לאבחן שינויים פתולוגיים הרבה לפני שהם מתגלים על ידי שימוש בטכניקות CT אוMRI . שלא כמו ברפואה הגרעינית המסורתית, במהלך סריקת PET משתמשים בחומרים רדיו-פרמצבטים ייחודיים , או "עוקבים" ( tracers ) המסומנים בעזרת איזוטופים. איזוטופים אלו מחקים את פעילות החומרים הטבעיים דוגמת סוכרים, מים, חלבונים וחמצן, ובכך מאפשרים קבלת מידע על המצב המטבולי של מחלה ברמת התא הבודד, ובצורה יעילה הרבה יותר מכל אמצעי הדימות האחרים. יישומים עכשווים של טכנולוגיית PET נכון לסוף שנת 2002 היישום העיקרי של טכנולוגיית ה PET הוא בסיוע לניהול יעיל יותר של הטיפולים בשלוש קבוצות של מחלות : אונקולוגיה, קרדיולוגיה ונוירולוגיה. יש להניח שיישומים קליניים נוספים של ה- PET יתפתחו במהלך הזמן. התרומה העיקרית של ה- PET מתבטאת ב : v אפשרות לאבחן מחלה או גרורות בשלב התפתחות מוקדם, לפני שניתן לאבחן אותה באמצעי דימות המבצעים סריקה אנטומי ( MRI ו- CT ), ובכך לשפר את סיכויי ההחלמה. v אפשרות למעקב שוטף אחר הטיפולים הניתנים וקבלת היזון חוזר על מידת יעילותם תוך כדי מהלכם. עובדה זו חשובה ביותר כדי למנוע נזקים של טיפולים לא יעילים ואשפוזים מיותרים. v הסריקה מסייעת להעריך את סיכויי ההחלמה מניתוחים שונים כדי לשלול ביצוע של אותם ניתוחים שלא יועילו לחולה. v בעזרת הסריקה ניתן לזהות גרורות סמויות ומרוחקות העלולות להשפיע על מהלך הטיפול, ולהביא לאור זה להתאמת הטיפול הנכון. יש לשער שבעתיד יתפתח גם השימוש בסריקת PET כבדיקה יחידה המהווה תחליף לצורך בביצוע מספר בדיקות אבחון שונות. מהלך הבדיקה הבדיקה מתבצעת במרפאת חוץ ואינה מחייבת אשפוז. לקראת הבדיקה מקבלים הנחיות כיצד להתכונן לה מבחינת לבוש, אוכל שתייה ותרופות. מומלץ לשתות הרבה מים לפני הבדיקה, ובמיוחד לאחריה (כדי לשטוף את שאריות החומר הרדיואקטיבי המוזרק לגוף ). לפני התחלת הסריקה מזריקים לוריד תערובת של חומר רדיואקטיבי הנקרא ציקלוטרון (cyclotron ) עם מרכיב טבעי של הגוף – לרוב גלוקוזה אך לעתים גם מים ואמוניה. תהליך זה נקרא "מיתוג רדיולוגי" ( radiolabeling). החומר הרדיואקטיבי מתפשט בגוף ופולט אנרגיה ברמות שונות אשר נקלטות על ידי סורק ה- PET . משך הזמן של התפשטות החומר הרדיואקטיבי הוא 60 – 30 דקות, שלאחריהן מתחילה הסריקה הנמשכת כ- 45 – 30 דקות נוספות. הבדיקה עצמה מתבצעת בתנוחה של שכיבה על מיטה הנמצאת בתנועה הלוך וחזור דרך סורק\ ה- PET שצורתו עיגול עם חור באמצע. סביב העיגול נמצאים החיישנים הקולטים את האנרגיה הנפלטת מהחומר הרדיואקטיבי שבגוף הנבדק\ת ומתרגמים אותה להדמיות המתקבלות. במהלך ביצוע הבדיקה יש לשכב ללא תנועה. הבדיקה אינה כואבת והסיכונים מבחינת קרינה נחשבים לנמוכים. כמות הרדיואקטיביות שהגוף מקבל לביצוע סריקת PET מקבילה לכמות הקרינה של מספר צילומי רנטגן. אצל נשים בהריון או נשים מניקות חשוב לוודא שאכן יש צורך בביצוע הסריקה בגלל הסכנות לעובר\לתינוק. מגבלות הבדיקה אין להתייחס לסריקת PET כאמצעי אבחון העומד בפני עצמו אלא כחלק ממכלול של אמצעים. כאשר המאזן הכימי בגוף הנבדק\ת אינו נורמלי סריקת ה- PET עלולה להפיק תוצאות שגויות. למשל – תוצאות סריקה אצל חולי סוכרת יראו ממצאים הפוכים מהנורמה בגלל רמות הסוכר בדם או רמות האינסולין שלהם. מכיוון שמשך זמן יעילות החומר הרדיואקטיבי בו נעזרים במהלך הסריקה הוא קצר ביותר חשוב מאד שהחומר יוצר במעבדה קרובה למקום ביצוע הבדיקה וסמוך מאד למועדה המתוכנן, עליו יש להקפיד. ביצוע הבדיקה ופענוח התוצאות חייבים להתבצע על ידי רדיולוג מומחה ל- PET. סריקת PET בהקשר לסרטן השד סריקת PET - FDG כלולה בסל שירותי הבריאות בישראל מאז שנת 2001 בהתוויות אונקולוגיות מסוימות ( ריאה, המעי הגס, לימפומה, מלנומה ממאירה, גידולי ראש וצוואר, הושט, צוואר הרחם, סרטן ממקור ראשוני לא ידוע) . בשלב זה אין ההתוויות כוללות את סרטן השד. הנושא נמצא בהערכה מחודשת לקראת הרחבת הסל לשנת 2003 . נכון לנובמבר 2002 קיימים בארץ מכשירים מתקדמים ביותר לביצוע סריקת PET הנקראים dedicated PET במרכז הרפואי תל-אביב (בי"ח איכילוב ), במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, ובבי"ח הדסה בירושלים. סריקת PET יכולה להוות אלטרנטיבה לא-פולשנית ולא מכאיבה להתערבות כירורגית שמטרתה לאתר בלוטות לימפה נגועות כאשר יש המלצה לבצע כריתה חלקית להסרת הגידול. על פי תוצאות סריקת ה- PET ניתן יהיה להחליט אצל מי אכן יש צורך לבצע ניתוח להסרת הבלוטות. סריקת PET אינה צפויה להחליף את השיטות הקיימות לגילוי סרטן שד ראשוני, אך יש לה את הפוטנציאל להוות אמצעי אבחון לאוכלוסיות נשים מסוימות – במיוחד נשים צעירות שאצלן הצפיפות הגבוהה של רקמת השד מונעת שימוש בממוגרפיה, נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד, נשים החולות במחלות פיבארואידיות, ונשים שאצלן תוצאות בדיקת ה- FNA לא היו חד משמעיות. מקורות: 1. RadiologyInfo - The Radiology Information Resource for Patients, April 2002, www.radiologyinfo.org 2. משרד הבריאות-מנהל לטכנולוגיות ותשתיות האגף למדיניות טכנולוגיות רפואיות, אוקטובר 2002