פורום סרטן השד

עזרה! יש לי גוש בשד. איך לזהות אם זה סרטן? נ.ב:אני לא מפותחת,עוד לא צמחו לי. נ.ב.ב:אני בת 11. נ.ב.ג:בבקשה תענו על זה כמה שיותר מהר כי זה מאוד מטריד אותי!

שלום לך, בדרך כלל אי אפשר לתת תשובה דרך האינטרנט, אבל במקרה שלך אני מרשה לעצמי להרגיע אותך: גוש בשד אצל נערה בת 11 שטרם צימחה שדיים - נשמע לי כמו התחלה של צמיחת שדיים.... הראי לאמא, ואם את עדיין מודאגת - לרופאת הילדים שלך, ו.... מזל טוב!

לך הילדה בת ה-11. תמיד כדאי לגשת לרופא . לי יש ילדה בת 9 , ילדה רזה . יש לה גושים בפתמות שמלווה בכאב. הרופא בדק ואמר שזה מאוד נורמלי להתפתחות השדיים כך שאם זה יפחית את פחדייך שמחתי לעזור.

שלום רב, בהמשך לשאלה בנוגע לכתבה שפורסמה היום, אני עברתי כריתת שד טיפולים והקרנות ולא מטופלת בטמוקסיפן - ביתי (בת 23) היא צמחונית מגיל 12 ואוכלת לרוב מוצרי סויה ( שניצל טבעול בעקר) עקב מחלתי היא שייכת לקבוצת סיכון (גם אחות של אמי חלתה בסרטן השד) שאלתי - האם יש סכנה באכילת מוצרי סויה במשך זמן כה רב בקשר לסיכויים לחלות במחלה? בתודה מראש עפרה

עפרה שלום, כפי שצינתי בתשובתי הקודמת אין לשאלתך תשובה ברורה וחד משמעית ודעות המומחים חלוקות. בתרבויות בהן מקובל לאכול יותר מוצרי סויה (מזרח אסיה), נמצא ששכיחות סרטן השד נמוכה יחסית. יתרה מזאת, בקרב קבוצות שהיגרו למערב ממדינות אלו היתה עליה בשכיחות הופעת המחלה. אחד ההסברים לכך הוא שינוי בהרגלי התזונה (עליה בצריכת מוצרי חלב וירידה בצריכת סויה ומוצריה). כשבוחנים את הרכב התזונה שלנו יש לקחת בחשבון מרכיבים רבים ושונים ולא רק מחלה אחת ממנה רוצים להזהר ולהמנע. בעקרון שאלתך יכולה להשאל גם לגבי בשר, מוצרי חלב ואפילו פירות וירקות ששבעולם המפותח והמתועש עוברים השבחה גנטית והורמונלית. יש הטוענים שנשים אצלן היו הרצפטורים חיוביים צריכות להמנע ממוצרי סויה. יחד עם זאת צריך לזכור שהמבנה המולקולרי של הפיטואסטרוגנים שונה ממבנה האסטרוגנן. חשוב לבדוק אם הסויה עברה התססה שמסלקת רעלנים מהסויה ולא להגזים בכמויות - עד מנה ליום. בהצלחה, נדב

נדב שלום, תודה על תשובתך. עדיין לא ברור לי האם מוצרי סויה הם טובים או לא. בכל אופן לי יש רצפטורים שליליים ואני גם לא צורכת כל כך מוצרי סויה, שאלתי היא יותר לגבי הבת שלי שמכיוון שהיא צמחונית היא אוכלת בעיקר שניצל סויה ולכן שאלתי אם יש בכך נזק מצטבר לעתיד תודה עפרה

בוקר טוב לכולן, כמו שקראנו אתמול, בתשובה של המנהלת מטעם "אחת מתשע", לכתחילה הפורום נועד למתן תשובות מרופאים, אבל אין לה שום בעיה עם זה שהוא התפתח לכיוונים אחרים, פחות "ענייניים". אני מודה, לגביי הפורום הוא בכלל לא דרך למתן תשובות רפואיות ממומחים. מבחינתי, כשמישהי פונה לאונקולוגית ושואלת אותה לגבי תופעות של כימותרפיה ולגבי כאבים, זהו פספוס מסוים. מי יותר מאיתנו יודע מה זה? הרי אונקולוג או כירורג יכול לדעת באופן תאורטי מלא דברים לגבי ניתוח שחזור או התמודדות עם נשירת שיער, אבל זה ממש לא זה, לי הרבה יותר מועיל לשמוע מבנות שעברו על בשרן דברים שאני עוברת (ושעברתי בזמנו). וחוץ מזה, אני חושבת שצריך לקבל בעירבון מוגבל תשובות של רופאים שיש עליהם מגבלות של אתיקה, חשש מפני הפחדת הגולשות בפורום ועוד ועוד. השאלות המפורטות, כולל תוצאות הבדיקות ההיסטולוגיות וכו', המופיעות בפורום הן תעודת עניות לאונקולוגים ולשאר הרופאים ה"מטפלים". זה שמישהי צריכה לשאול את זה כאן ולא את הרופא שלה, זה לא תקין. אני, כמו רבות מכן בטח, יודעת יפה מאוד שרופאים רבים יודעים לתת לך את ההרגשה שאת נודניקית כשאת ממשיכה לשאול, שהם נותנים לך תחושה לא נוחה כשאת לא מקבלת את דבריהם כתורה מסיני, או שיש לך כל הזמן תחושה שאת צריכה כבר ללכת כי קובעים שני תורים על אותו זמן, והחולים האחרים מתדפקים כל הזמן על הדלת ותוך כדי השיחה שלך מתקבלות בנייד שיחות, והשיחה המקוטעת לא מספיקה לכלום, ורק כשאת יוצאת, את נזכרת ששכחת לשאול חצי מהשאלות שתכננת. אז בואו נהיה יותר אסרטיביות, ונעזוב אונקולוגים שאין להם זמן אלינו, ונפסיק לחוש אי נעימות שאנחנו מטרידות אותם. אלה החיים שלנו. (אני חייבת להזכיר כאן מקרה שקרה לי עם האונקולוגית הקודמת שלי: כשזוהתה בפעם הראשונה הגרורה שהייתה לי בכבד, הייתה איזושהי אי בהירות לגבי מה שנראה בצילומים, ואני התעקשתי על בדיקה חוזרת שלהם. למחרת האונקולוגית אמרה לי בכעס שזה מגוחך שבגלל ההתעקשות שלי עשרה רופאים היו צריכים לעבור על הבדיקות. סליחה?! זה מגוחך?! ומה עם החיים שלי? הם לא יותר חשובים משעה של עשרה רופאים?!. מה שאמרתי לה שזה לא מגוחך, שזה החיים שלי. נקודה. היא נסוגה, לפחות, ולא דיברה שוב על בזבוז זמנם "היקר" של הרופאים. אבל כל הקטע שלה לאחר מכן לגבי זה שהיא לא תהיה הרופאה המטפלת שלי אם אני מתעקשת לעבור את הטיפול בגרמניה, מראה שהיא בכלל לא הבינה את העניין. החיים הם שלי, אני אחראית להם. אין שום משמעות שהיא תאמר לי שהיא אחראית להם אם היא בין כה וכה מוותרת עליי, כלומר שמבחינתה אני בדרך הסלולה למוות, והיא רק מנסה "לשמר" אותי, ושאני צריכה להודות לה ולהיות "ילדה טובה". אני מעדיפה להיות ילדה רעה, "להתחצף", להיות אחראית לחיי ולחיות) או קיי, קצת חרגתי ממה שרציתי לכתוב. מה שניסיתי לומר גם אתמול זה שהפורום הזה הוא דרך לתמוך זו בזו, להעביר מידע בינינו, לייעץ גם לגבי תחומים אחרים בחיים, כי הגוף שלנו והנפש שלנו מושפעים זה מזה, ובעיות שלנו עם הילדים או הבעל או העבודה משפיעות על הסרטן שלנו, ואת זה הרופאים לא נותנים לנו, אנחנו מנסות לתת את זה אחת לשנייה, ואת האפשרות הזאת חבל לזרוק ככה. מאחלת לכולנו עוד שנים רבות של תקשורת וירטואלית חברית ואמיצה ומועילה, ענת

היי ענת, תמיד שמחה לקרוא את דברייך ולגלות בכל פעם מחדש איזו אישה מדהימה את. תמיד יודעת לגעת בנקודות החשובות באמת ולהסביר בבהירות וברהיטות כל רעיון או מחשבה. ובאשר לשאלתך מהי מטרת הפורום כנראה שהפורום נוסד בבסיסו בכדי לתת מענה רפואי -סוג של עזרה ראשונה. מסכימה איתך שעל הרופא המטפל לתת את כל ההסברים ולהיות סובלני לכל השאלות אבל כפי שאת יודעת לא כולן אסרטיביות ולא כולן אמיצות לשאול שאלות קשות או אף לערער על סוג טיפול שהוצא להן. צריך להכיר במציאות, וגם בכוחנו המוגבל לשנות אותה מעט. מה שקרה בתקופה האחרונה ולדעתי במיוחד לאחר שהתחלת לשתף אותנו במסעותיך לגרמניה בלבטים במחשבות וברגשות של לפני, תוך כדי ואחרי הפך הפורום למעין קבוצת תמיכה וירטואלית שחוץ משאלות טכניות (שגם הן חשובות) נשים החלו לחלוק אחת עם השניה את אשר על ליבן. את קשיי ההתמודדות, את המשברים הקטנים את ההשגים את מחשבותיהן על החיים ודרכי התמודדותן. וזה מה שלדעתי עושה את ההבדל בין פורם זה לפורומים אחרים. ד"ר רותי לאופר נסחפה איתנו לעניין והחלה להיות משתתפת פעילה יותר ומעבר להסברים רפואיים גם חלקה איתנו את מחשבותיה, מעט סיפרה על חייה ועל קשייה והפכה לחברה פעילה בגלל איכות הדיונים והנשים הלוקחות חלק פעיל בהן. וזו לדעתי הסיבה לכך שאולצה לפרוש וזו גם הסיבה שכל כך ניקשרנו אליה . אני תקווה שלאחר כל התגובות הזועמות על הנהלת הפורום ומלאות הסימפטיה לד"ר לאופר מנהלות הפורום כפי שהבטיחו ישכילו "לשכנע את רותי לחזור" ויבשרו לנו בימים הקרובים "שמאמציהן" נשאו פרי וחברתנו הטובה והאמיצה "הסכימה להענות לבקשתן". דנה

דנה, היי תמיד טוב לשמוע ממך. אני מקווה שהכל אצלך בסדר. אני מקווה, כמוך, אבל אני חוששת שאני פחות אופטימית ממך לגבי היכולת להפוך החלטות. החיים ממשיכים לזרום הלאה בכל מקרה, ואני רוצה להאמין שכל העניין של לעזוב את הפורום ירד מעל הפרק, כי אנחנו לא רוצות לשפוך את התינוק יחד עם המים. (אני לא מאמינה שהשתמשתי בקלישאה כזאת). אני רצה להביא את יודפת מהגנון, ביי, ענת

היי ענת, לא יצא לנו לדבר, למרות שאני עוקב בדרך כלל מאחורי הקלעים , קראתי את ההודעה שלך, רציתי לחלוק עליך טיפה אם אפשר !! לאחרונה קיבלנו המלצה מרופא לבצע כריתת שחלות לרעייתי שגם היא חלתה במחלה לפני כ-6 שנים. לשאלותי ענו 3 רופאים מהפורום - ד"ר לאופר, ד"ר גרייסרו , ד"ר בן ברוך. בצומת ההחלטה הקשה שלי ושל אשתי האם לבצע כריתה (החלטנו לא לבצע) יכולתי לקבל נתונים ועזרה מ- 3 רופאים.(לקבל תמונת מצב ממש טובה). חשוב להדגיש --> אנשים טובים מהפורום כאן לא כל כך יכולים לעזור בשאלה כזאת. בדוגמה רציתי להציג את העוצמה של הפורום ביכולת שלו לעזור גם עם עיצה רפואית ממומחה. תאמיני לי הפורום יאבד וידעך ללא הרופאים ,אנחנו חיבים אותם עם כל הכבוד למשתתפים בו שנותנים עיצה כתף ומשענת אחד לשני. בקיצור הלוואי ויצליחו להחזיר את הרופאים או שיבואו אחרים ברמה שלהם - שמחתי להכיר אותך ענת והרבה בריאות דני

דני, היי אני לא חולקת על כך שצריכים להיות כאן רופאים, אדרבא ואדרבא, אני נכנסת הרבה פעמים לקרוא את התשובות שלהם, ומחילוקי הדעות שיש ביניהם לפעמים אני לומדת יותר מאשר מההסכמות. אבל הפורום הוא לא התחליף שלנו לרופאים מטפלים, וככה זה נראה לפעמים. בכל מקרה, לגביי החברות לפורום יותר חשובות מהרופאים. גם אני שמחתי להכיר אותך. כל טוב לך וךאשתך, ענת

תשלחי לי מייל ואני אחזור אליך. תודה סמדר

היי ראשית ברוכה הבאה ובהצלחה. השבוע שמעתי שמסתמנת מגמה לעבור אחרי שנתיים טמוקסיפן לארמידקס, גם לנשים צעירות.(אני בת 40). האם נכון הדבר? תודה

יש עבודות שמראות שמעבר לארימידקס אחרי שנתיים טמוקסיפן וגם תוספת פמרה אחרי 5 שנים טמוקסיפן מורידים סיכון לחזרת מחלה. צריך לזכור א- שלא נותנים ארימידקס ופמרה לנשים שיש להן מחזור, ב- שמדובר בתוצאות מוקדמות ולא הודגם שיפור בהישרדות בחיים וג-שהתרופה לא בסל לאינדיקציה זו. מסיבות אלו, בשלב זה אני בדרך כלל לא מציעה להחליף את הטיפול בטמוקספן לטיפול בארימידקס אחרי שנתיים.

ד"ר עברון, ברוך בואך לפורום.

האם הורדת שיער בשעווה מבית השחי מהווה גורם סיכון לחלות בסרטן?

סערת הרוחות גורמת לזה שאף אחת לא מתפנה לעניינים חשובים באמת הדיון המלומד שאת מעלה התקיים פה ובאריכות לפני כמה שבועות כדאי לך לעשות חיפוש או לפנות לרונית א' שניהלה אותו בווירטואוזיות

גילו אצל אמי סרטן השד לפני שבועיים ומאז ההרגשה היא שבמקום להתמקד במאבק נגד הסרטן אנחנו במאבק לקבל טופס 17 לבי"ח שהמליצו לנו עליו - תל השומר. אמי מבוטחת בכללית, מושלם כמובן. והם מתעקשים לשייך אותה לפי מקום מגוריה (ראשל"צ) לאסף הרופא או בילינסון. יש מי שיכול לעזור לעבור את המכשלה ? מישהו נתקל בבעיה דומה? כדאי להמשיך להתעקש?

אבישי, גם אני נתקלתי באותה הבעיה. בשבוע בו התבשרתי וחשך עלי עולמי, שבוע בו הייתי צריכה להתכונן לניתוח ולמצבי, טופס 17 מהכללית היה היעד המועדף. תנסה להגיע למר"ש - זה שמה של הרשות שהם הקימו בכל מחוז על מנת לספק (למנוע) טפסי 17. הם שומרים את שמות המחליטים שם בסוד וכך גם את מספרי הטלפון. לא יודעת לאיזה מחוז אמך מסונפת, אם היא גרה קרוב לבילינסון ודאי שינסו בכל דרך לכפות עליה - אך אל תניח להם. בהצלחה ובבריאות! נ.ב: לבסוף גם ביקשו ממני סליחה ומאז אין בעיות ואני מקווה שגם אתם תגיעו איתם לסיטואציה הזו.

גם אני בכללית מושלם וגרה לא רחוק מראשון ואותי היפנו לאיכילוב - מחלקה מעולה!!! צוות מדהים, אם תוכלו להגיע לשם זה מעולה. בהצלחה!!

עצוב לקרוא שבמקום להתעסק בבעיות החשובות אנחנו צריכים כל פעם מחדש להתעסק בבעיות בירוקרטיה מטופשות. וכעת לעניין 1. בילינסון הוא בית חולים נהדר והמחלקה האונקולוגית שם מצויינת. 2. אם בכל זאת חשקה נפשכם בבית חולים אחר או שאתם מבקשים להיות מטופלים אצל רופא מסויים באותו בית חולים אזי בידקו איזה סניפים של קופות חולים שולחים לתל השומר אני למשל בשעתו רציתי איכלוב ואז עברתי לסניף בתל אביב . את התשובה לשאלה הזו אפשר לקבל מהרופא המטפל . בהצלחה

חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי חולה אונקולוגי זכאי ל"בחור" את בית החולים בו יטופל. אם אתם רוצים שאמך תטופל בבית חולים תל השומר פשוט תעמוד על כך ואל תוותר. במידה והכללית מתעקשת ולא מפנה אותכם זכותך לפנות לד"ר קרני נציבת פניות הציבור לעניין חוק בריאות ממלכתי ( כתובתה נמצאת באתר משרד הבריאות) ולבקש התערבותה. מנסיוני התגובה שלה תמיד מהירה והקופות משתדלות לא להתעמת איתה. מאחל לאמך בריאות והחלמה מלאה

גם אני עברתי זאת ומה שעשיתי בעצת חברה פניתי לאונקולוגית תל השומר עם כל תוצאות הבדיקות שלי והם קיבלו אותיבחיוך גם בלי טופס 17 ,אחרי בדיקה ראשונה קיבלתי הזמנה לתל השומר מחלקה אונקולוגית ועם ההזמנה פניתי למשרד והצלחתי לקבל טופס 17.תנסי.

בנות יקרות, אמש חזרתי מאשפוז והבוקר נכנסתי לכאן. ברגע הראשון התפעלתי מכמות ההודעות, אך כשהתחלתי לפתוח אחת אחת נדהמתי ממה שקרה כאן. אני די חדשה - כמעט חודשיים ב"בראנז'ה" ומה שקיבלתי ומקבלת מעבר לנכתב כאן מד"ר לאופר לא אוכל להגדיר במילים. אין, אין כבר רופאים כאלה ואת קרן האור צריך לדכא???? זה טוב שבפורום כזה מובעות דיעות מקצועיות שונות. המילה הטובה וההומור של ד"ר לאופר כל כך חשובים. כן, וגם הליטוף. והעיקר כאמור ע"י כולן: זמינות בשעות בלתי הגיוניות. אשה שקמה ב 4 ו 5 בבוקר כדי לענות בפעם המיליון את אותה תשובה שניתנה כמה דפים אחורה למישהי חדשה ונפחדת, ותמיד בסבלנות אין קץ. אין אין דבר כזה בעולמנו. ופורום הוא מקום פתוח - חדר עם לוח מודעות שכל אחד כותב מה שרוצה. נכון, יש כאן עמותה שעומדת מאחור ומתווה ויש לכך ערך ובכל זאת - זהו פורום וגם אותי הפליא שישנם רופאים המקבלים "שטח פרסום" ולא נראים כאן חודשים. פניתי להנהלה במסר אישי ונעניתי כפי שנענינו בכללי. לא מספק כלל. ישנן כאן הודעות נגד ד"ר לאופר שנראות לי מוזמנות ומאורגנות פוליטית ואפילו מזכירות לי כמעט התנהגות ב"פריימריס" בשיטות אותן נוהגים מועמדים במתחריהם. מיד לאחר ששבתי מהניתוח הראשון, הצטרפתי לעמותה תוך הרגשת תודה ענקית וזה בגלל המאמרים (אותם אפשר למצוא בעוד מקומות) אך בעיקר בגלל הפורום הזה. תוחזר רותי לאלתר או שנקים לה פורום במשכן אחר. אם רק תסכים, לא חסרים. יום טוב ובריאות לכולנו.

מסכימה לכל מילה. אם לא מתאים להמשיך לקבל תשובות בפורום זה מד"ר לאופר המיוחדת במינה בואו וניזום פורום חדש. אם הפוליטיקה וההשמצות חוגגות בפורום זה אזי מי שהקים את הפורום הזה כשל. דנה

כל מילה בסלע

שלום רב, פורסם היום בעיתון זמנים מודרנים כי לנשים החולות בסרטן שד ומטופלות בתרופות טמוקסיפן לא ממומלץ לצרוך כמויות גדולות של סויה. שאלתי היא מה נחשב לכמות גדולה. האם צריכה של כוס עד שתים של חלב סויה נחשב לכמות גדולה. עברתי כריתה חלקית של השד, טופלתי בהקרנות ואני מקבלת במשך שנה טומקספין. אודה לכם על תשובתכם. ליטל

ליטל שלום, לשאלתך אין תשובה ברורה מכיוון שזה אף פעם לא נבדק. אני לא רואה בעיה בצריכה של עד כוס אחת של חלב סויה ביום. בברכה, נדב

נכנסתי היום לפורום לאחר תקופה ארוכה של התנזרות, הנבעה מסיבות פיזיות וכן בשל סיבות אישיות אחרות. נדהמתי לראות שאין רגע דל בפורום, והסערה חזרה והפעם הדגל ממש שחור...טוב, המצילים כרגע בחופשה, אך אנו כל כך רצינו את המצילות שלנו שיהיו עימנו כל השנה, שיזרקו גלגל שצריך, חבל, כל כך חבל שכך התגלגלו הענינים. לכל הבנות היקרות שעצובות וכואבות, גם אני מצטרפת לתחושתכן. ד"ר לאופר אכן רופאה מיוחדת במינה מכל הבחינות. תמיד זמינה עבורינו, משתתפת ואמפטית, נכון גם לעיתים יורה חיצים ולעיתים לא נותנת את התשובות שמצפים, א ך באמת, כאשר רופאה זמינה עבורינו גם בשישי, שבת וחגים ומזמינה אותנו להתקשר אליה כאשר נצטרך, ומנסיון שלי כאשר עשיתי זאת, שוחחנו במשך שעה מבלי שבכלל הכירה אותי, ושוב הציעה לי לעשות זאת לפני זמן קצר, אך התביישתי להציק, אז אפילו אם יש מעידות קלות, מכאן עד למשפטים שד"ר לאופר לא היתה מקצועית ובדר"כ לא סייעה באמת זה מוגזם לחלוטין! אני מעריצה את האומץ שלה ואת הנכונות שלה לשתף אותנו , כיוון שזה באמת גם פורום לא רק לייעוץ מקצועי אלא כדי לתמוך אחת בשניה ולעזור וכך גם היתה גישתה, לטוב ולרע, פשוט אישיות נדירה . דרך אגב, איני מסכימה עם הכתוב שד"ר בן ברוך לא זכתה לתגובות של אהדה. אני חושבת שהיא רופאה מקסימה, מאוד מקצועית, שהתייחסה בכבוד ענין ואמפטיה לכל הפונה אליה, כאשר קראתי היום את השתשלות ההתכתבות איתה ראיתי תגובות חמות מאוד ואהדה רבה אליה, ופשוט מכבדים את החלטתה לפרוש עקב חוסר זמן, כך שזה דבר שונה מהחלטה שנאלצה ד"ר לאופר לקבל. בנות יקרות, כנראה שכאשר גם ד"ר לאופר החליטה לעזוב, הרגשנו ממש נטושות, שתיים זה כבר ממש מוגזם לכל הדיעות... אני פונה לד"ר לאופר בבקשה, חזרי אלינו, ראי כמה אנו זקוקות לך, אנו כל כך מעריכות את העבודה שאת עושה, לחלק גדול מאיתנו את כבר חלק מאיתנו! ולענת ש., אני כל כך שמחה לשמוע שאת חשה בטוב ויכולה להיות עם יודפת בפסק זמן מהטיפולים, וכל כך מקווה שהבדיקות שלך יהיו טובות, ויש לי תחושה שכך יהיה, חזקי ואמצי יקרה, נכונות לך עוד המון המון שנים של בריאות ואושר. תודה לצוות אחת מתשע , תודה על הפורום והנכונות לעזור. מקוות שתצליחו להחזיר את ד"ר לאופר אלינו. תודה לכל הרופאים שמסייעים וכותבים לנו בעת הצורך. תודה לטלי היקרה, מקווה ששלומך כשורה, את מקסימה. המון בריאות לכולנו, שקט ושלווה ונקווה שהסערה תשכך בקרוב... שלכן, מרב.

למרב ולכל הסוערות, מרב, טוב לשמוע ממך. אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב. (ד"א, מהן הבעיות הפיזיות? ככה, כשזה מעורפל, זה נשמע קצת מפחיד). לא סתם פניתי אלייך בתואר "יונת השלום", ואם חס וחלילה מישהי חושבת שהייתה איזושהי התייחסות צינית בפנייה הזאת, שתדע שהיא טעתה. קצת נסחפנו היום (אולי גם אני), ובסופו של דבר הגענו אפילו עד כדי השמצת המין הנשי כולו, אבל מיד קפצה לה אצלך, מרב, התכונה המאפיינת רבות מבנות מיננו - להסתכל על כולן, ולנסות למצוא צדק לכל, ולזכור את כולן ולהתייחס. ד"ר בן ברוך וד"ר לאופר הן אכן אבידה גדולה לפורום, אבל מי כמונו יודעות שהחיים הם סידרה של אבידות קטנות וגדולות, ושמחתי לקרוא דברים טובים (פרי עטה של יעל) על ד"ר עברון שתצטרף אלינו בקרוב. אזהרה: מי שאין לה כוח לדיכאון, שתפסיק לקרוא כאן. הבוקר הייתי יותר מלחמתית, אבל עכשו אני במקום אחר לגמרי. כל האוויר יצא לי היום כשהתקשרתי לאותה מכרה שסיפרתי לכן עליה, וענו לי אצלה בבית, ואני מיד שאלתי: "מיכל?", והבחורה מהעבר השני התפתלה קצת לפני שהיא אמרה לי שמיכל נפטרה ביום ראשון. אז קודם כל הצטערתי נוראות על שלא נעניתי מוקדם יותר לדחף שהיה בי מאז יום שלישי להתקשר אליה סתם כדי לדבר איתה. אתן בטח מכירות את זה - משהו עומד בירכתי המוח ולא מפסיק "להבהב", ואתן לא מספיקות להגיע אליו. אחר כך שמחתי על כך שביום שלישי, למרות שרציתי לעשות עוד כמה דברים בירושלים, החלטתי לבלות את הזמן בין קבלת הזומרה לפגישה עם האונקולוגית החדשה שלי ליד מיטתה של מיכל, שידעה כבר שהסרטן הגיע למקומות לא סימפתיים, ולדבר איתה. וד"א, תוך כדי השיחה כאב לי הלב שלמישהי במצבה נותנים ארדיה ולא זומרה (שעתיים מהחיים מול עשר דקות מהחיים זה משמעותי. אבל גם 700 שקל חיסכון לקופת חולים זה משמעותי, לא?! אז מה אם הארדיה הורסת אותך לעוד איזה יום וחצי של הזיות וכאבי עצמות. כלכלית זה יותר טוב). אני חוששת שהעצבתי את מי שנשארה לקרוא את דבריי. התלבטתי קשות אם לכתוב את זה - לזכר מיכל, שסיפרה לי שכשהיא חלתה בסרטן לפני שש שנים, היא ביקשה רק לזכות לחגוג לבת הקטנה שלה בת מצווה, והיא אכן זכתה לכך לפני כשנה, כשהיא הייתה במצב טוב. לילה טוב, ענת

לענת, מצטערת על החדשות הרעות אין ספק זה מדכא ומעציב אבל את חזקה ותמצאי את הכוחות להמשיך להיות אופטימית ולוחמת .

ובכן זה מה שקורה כשעדה של נשים מחליטה להרתם למשימה כלשהי, בסוף זה מגיע לקטנוניות נשית עלובה, לפולניות במובן הרע, ולקשקשת של כמה מעריצות וכמובן איך לא גם כמה משמיצות. פשוט דוחה כל מה שקורה פה - וכל זאת על רקע של מחלת סרטן אם זה לא היה עצוב זה לבטח היה מצחיק רק שתהינה לי בריאות ביי

אפשר גם להזדהות, וזה שאת לא, מראה על פחדניות גרידה! אם יש לך מה לומר ואת טוענת שאת משתתפת "רצינית" אז איפה הפחד או החשש מלהביע את דעתך בשם שלך ( או הכינוי כאן?) אני

I JUST WANT TO ADD THAT THERE ARE WOMEN WHO DON'T UNDERSTAND HOW IMPORTANT HELP IS. HOW IMPORTANT EARLY DETECTION IS AND THE MORE ONE KNOWS ABOUT THIS ILLNESS THE BETTER OFF ONE IS!!! SO WE HAVE TO TALK AND SHARE ALL WE KNOW AND ALL WE CAN. I AM A SURVIVOR OF BREAST CANCER ,OF MASTACTOMY AND RECONSTRACTION AND BEING WELL FOR ALMOST 13 YEARS. THANKS TO ALL WHO ARE AWARE AND HELP ALL THOSE WOMEN WHO GO THROU THIS FRIGHTENING EXPERIENCE I AM. WISHING WELL FOR ALL THOSE WHO JUST GOT IT AND ALL THOSE WHO ARE OVER WITH IT AND HELP OTHERS IT IS IMPORTANT TO TALK AND NOBODY CAN BLAME ANYBODY ELSE UNTIL THEY DON'T EXPERIENCE BREAST CANCER!.

הצצתי בקישור "יועצים שלנו" ולמרבה הפתעתי, קיימים שם מספר שמות שלא ראיתי תגובות שלהם כאן בפורום מזמן, ואם בכלל.......... נראה לי שמן ההגיון, למרות העומס של כל אנשי המקצוע הללו, שיש צורך לשנות אסטרטגי - רה-ארגון אם תרצו הווה אומר, יש קודם לשנות סדרים, ומי שלא עונה כי אין לו/לה זמן - בסדר גמור, אבל שלא יפרסמו את עצמם כאן דרך האתר שלםכ, ובעצם לא יענו, זה בסך הכל כיסוי עיניים לשיווק ולא יותר. ודווקא את אלו העונים והעונות, האנשים המסורים למטרה באמת בכל רמח אביריהם, את אלו יש צורך להשאיר. אבל, אולי אני טועה ובגדול, כי השיווק הוא הפרנסה של האתר? ואז יש לציין שזהו אתר שכזה ש"חיי" ומתקיים מחברות התרופות, מחברות האבחון ומהרופאים שנותנים "חסות" תוך כדי שיווק של עצמם. תבהירו מה קורה כאן?! ולבנות - נכון, זה המקום שלנו, האם בכל מחיר? אני הייתי מבררת עם האגודה למלחמה בסרטן אם יש אפשרות לקיים פורום שכזה דרכם. ושיהיה רק לבריאות, נלי

לנלי היקרה, ובעצם גם לשאר המשתתפות\ים, אנחנו מבינות את תחושת הכעס שאתן מביעות ביממה האחרונה, וכפי שכבר שציינו - פרישתה של דר' לאופר היתה מבחירה שלה ואנחנו מקוות ופועלות לכך שהיא תשנה את דעתה. בוודאי תשמחנה לשמוע שהצלחנו לצרף לשורותינו את דר' אלה עברון, אונקולוגית מומחית מהמרכז הרפואי אסף הרופא, ואתן מוזמנות להפנות אליה את שאלותיכם. מבין השורות אנחנו מרגישות גם שיש כאן איזו אי הבנה לגבי יעודו של הפורום וצורת פעולתו, וברצוננו להסביר: המטרה הראשונה של הקמת הפורום על ידי עמותת אחת מתשע היתה לאפשר לנפגעות סרטן שד להתייעץ עם רופאים ויועצים מקצועיים מומחים, כל זאת כמובן במגבלות האינטרנט שכידוע אינו יכול להחליף פגישה אישית עם רופא. למטרה זו גייסנו צוות רפואי מקצועי בין תחומי בו מיוצגות הדיסציפלינות השונות הקשורות לסרטן השד, וצוות זה פועל על טהרת ההתנדבות. היועצים המקצועיים אינם מתבקשים ליזום בעצמם את המענה לשאלות העולות בפורום אלא לענות אך ורק על אותן שאלות המתאימות לתחום התמחותם אשר מופנות אליהם אישית על ידי מנהלת הפורום, שהיא חברת צוות אחת מתשע. השתדלנו גם שבתחומים הרפואיים העיקריים - במיוחד אונקולוגיה וכירורגיה - יהיו בצוות היועצים יותר ממומחה אחד בכל תחום על מנת שנוכל לגוון את התשובות המתקבלות, וגם כדי להבטיח רצף מתן תשובות לגולשות כאשר מישהו מהרופאים נעדר\ת. זו הסיבה שאתן רואות שמות של יועצים העונים לעתים תכופות, וישנם כאלו העונים לעתים רחוקות. אין כאן כל ענין של פרסום. הפרופילים של הרופאים מתפרסמים כאן כדי שאתם תדעו מי עומד מולכם ועונה לשאלותיכם . על כולנו לזכור שהיועצים מקדישים זמן יקר וידע שווה ערך ללא כל תמורה, ועל זה מגיעה להם תודה, הערכה והוקרה - ולא מילות תוכחה. ובאשר להערה של אחת מכן שכל מה שצוות עמותת אחת מתשע עושה הוא להפנות לדפי המידע ברצוננו להבהיר - כאשר מנהלת הפורום מוצאת שאופי השאלה העולה הוא כללי וכזה שניתן לענות עליו על ידי הפניה לדפי המידע באתר היא עושה זאת, בעיקר כדי לא להטריד את היועצים המקצועיים בשאלות עליהן ניתן למצוא את התשובות במקומות אחרים. אין זה מתפקידה של מנהלת הפורום לתת תשובות בעלות אופי רפואי, וגם אין לה את ההכשרה לכך, ואי לכך הבקורת בענין זה אינה במקומה. אנו מניחות שלקטע הזה של פעילות הפורום התייחסה כאן אחת החברות כאשר תיארה אותו כ"הפורום היה יותר ענייני". יחד עם זאת, ובאופן הטבעי ביותר, התפתח הפורום עם הזמן לבימת מפגש מאד פעילה שלכן, ביניכן לבין עצמכן . כאן אתן יכולות להחליף חוויות, עצות, ולהרגיש שיש מי שמבין אתכן ומסוגל להזדהות. אנחנו מאד מברכות התפתחות זו שעולה בקנה אחד עם תפישת היסוד של העמותה הדוגלת בתמיכה של "נשים למען נשים", ומאמינה שרק מי ש"היתה שם" יכולה באמת להבין ולעזור. על בסיס זה פועל הקו החם שלנו, ובמקביל לו, ובהשלמה - גם פורום זה. אז אולי חלק זה של פעילות הפורום הוא פחות "ענייני", אבל כולכן מרגישות ויודעות עד כמה הוא חשוב. אנחנו מקוות שהדברים שנאמרו כאן קצת הבהירו את הדברים ויעזרו לכם להפיק את מירב התועלת מההשתתפות בפורום. והעיקר - שנהיה כולנו בריאים.

נדמה שזה היה בדיוק בזמן.... כפי שציינתן, הפורום התפתח והפך להיות סוער בגלישות וגולשות וחילופי דברים ערים.... בכל מקרה ההבהרה הינה במקום, ועל כך אני מודה נלי

דר' אלה עברון- בחירה מעולה!!!! יש לי הזכות להיות מטופלת שלה. בנות, עם כל כאב הלב עם עזיבתה של דר' לאופר (ואני הראשונה שהגבתי והבעתי את מחאתי ), בואו ננסה, בשביל הבריאות של כולנו,להביט קדימה ומשוכנעת אני שמאד תהנו מתשובותיה של דר' אלה עברון. היא בראש ובראשונה אדם וכמובן רופאה מעולה!!! אני בהחלט שמחה, מאושרת ורגועה בשביל כולנו על הצטרפותה כיועצת בפורום. בואו נאחל לה כולנו בהצלחה!! יעל

הפורום , שהיה פעם עינייני מאוד, קצת איבד מהטעם שלו. משום מה נדמה לי שעקב כך ד"ר בן ברוך הנפלאה פרשה.

אשמח אם תגדירי " ענייני" אני קצת חדשה כאן, והגעתי רק עם תחילת יומני המסע של עשנת ש. לכן, אשמח לשמוע מה בדיוק היה קודם ש"נעלם"?! תודה

ראי קישור להודעתי בנושא: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/146/xPG/162/xFT/119688/xFP/119982

בנות, הפורום הזה הוא בשבילנו אויר לנשימה. אנחנו נכנסות אליו בכל שעות היום והלילה ע"מ לקבל תשובות להמון שאלות ש"אחרות שואלות בשמנו" ושאנו לא תמיד שאלנו כי לא תמיד חשבנו לנכון לשאול. אנו מקבלות תשובות לשאלות שלא חשבנו לשאול בכלל. כוונתי היא שהפורום הזה משמש אותנו בדרכנו מעשיר את ידיעותינו, נכון לפעמים מאכזב, אבל כמו כל דבר בחיים כלום לא פרפקט. בקיצור, לא מענין אותנו פוליטיקה, ולא ההנהלה, אלא אנחנו. ואנחנו זה גם המומחים שעונים לנו ועד כה עשו את מלאכתם נאמנה - שתי הרופאות יחד. אולי אחת יותר קרירה, אולי אחת יותר אמפטית (לפי דבריכן) אבל משתיהן ניתן היה לקבל עזרה. הרבה פעמים כעסתן על הרופאות מפני שהן לא נתנו תשובה, אבל רבאק, הרי הן יושבות בצד השני של המחשב, לא רואות את התיק שלכן, לא אתכן, אין לה מושג ברקע של המחלות שלכן והיו כאלה שרגזו ורתחו - סתם. אני כמו המון אחיות לצרה כי כאלה אנחנו, דורשת להחזיר לנו את המגיע לנו. כן, מגיע לנו להחזיר את שתי הרופאות. יותר טוב האונקולוג שלי מקופת חולים שהשבועעבראת כל גבולות הטעם הטוב. כשנכנסתי אליו התיישבתי והוא שאל: מה שלומך? טוב, עניתי. כן את נראית טוב מאד אז מה את רוצה ממני? בשביל מה באת? (זה אחרי שיותר מ- 4 חודשים לא ראה אותי ואני בשנה הראשונה של המחלה). את רוצה בדיקות? טוב. קחי. תבואי בעוד 4 חוד'. זהו, בזה הסתיים הביקור. נחמד נכון, ובקופ"ח מחזיקים ממנו כאילו הוא אלוהים ותסלחו לי הוא שווה ל.... אז תחשבו פעמיים אתן אלה שזורקות בוץ בעינים של אנשים שתורמים מזמנם ועושים עבודת קודש.

מסכימה לכל מילה יש מעט אנשים שיודעים/מוכנים לעזור ובודאי שמעט מאד רופאים/ות - שמוכנים לעזור "על באמת" - ללא שיקולי כדאיות ושיקולים אחרים.נראה לי שכאן האו שוב המקרה ששיקולים זרים מכתיבים מהלכים - וכמובן על גבינו - שאנחנו כל כך זקוקות לסיוע הניתן. אני קוראת להנהלת האתר לבדוק שוב את עצמה ולשכנע את הרופאות לא לפרוש

אנו מצטערות כמותכן על הודעתה של ד"ר רותי לאופר. אנו עושות עתה מאמצים גדולים על מנת לשכנע אותה להמשיך בפעילותה המבורכת בפורום.

נראה לי כי יש לכן חלק לא מבוטל לפרישתה של ד"ר לאופר אז בבקשה אם אכפת לכן קצת מאתנו הנעזרות בה בפורום תדאגו להחזיר אותה לאלתר ולא משנה במה זה כרוך.

ולך, ד"ר לאופר היקרה, עזרת לנו כה רבות. אני מצטרפת לכל קודמותי, מודה לך מקרב לב על תשומת לבך ותשובותיך הכנות והמהירות (בכל שעה, יום ולילה). אני ושכמותי נדע איך להגיע אליך, אך הפורום בלעדיך ייראה אחרת, וכנראה שלא ייראה בכלל. למנהלי הפורום: החזירו לאלתר את ד"ר לאופר. אני מצידי, כרבות אחרות, פורשת לצערי.

מבקשות תשובה ישירה ואמיתית מה קרה ? ולמה ? גם פה הרוע גבר על טוב הלב !!!!!!!!!מאוכזבות מאד .

שלום אני משערת שאעורר עלי את חמת זעמן של כל הבנות כאן אבל דעתי קצת שונה. אני קוראת פסיבית בפורום, כמעט יום יום, אולם מהרגע שד"ר בן ברוך עזבה אין לי מה לחפש כאן יותר. עם כל הכבוד, יותר מפעם אחת הרגיזו אותי מאוד תשובותיה ותגובותיה של ד"ר לאופר. ברבות מן התשובות שלה לבנות אשר מבקשות עזרה מבקרת ד"ר לאופר את הרופאים המטפלים, היא "בשוק" מהיחס, כועסת ומאשימה אולם מנגד לא עוזרת ולא נותנת תשובה עניינית. בהרבה מהתשובות ד"ר לאופר נמענת מלתת אינפורמציה בטענה שאין לה מספיק נתונים, דבר שיתכן ונכון אולם אפשר לפחות לתת תשובה חלקית לפונות. די עצוב לי שרופאה מקצועית, עם ידע עצום, עניינית ועוזרת כמו ד"ר בן ברוך לא זכתה כאן למחאות מצד אחד ולמחמאות מצד שני עם עזיבתה. אני משערת שיחסי ציבור זה דבר חשוב אולם במצב כמו שלנו חשובה מאוד גם דעה מקצועית ואת זה, לטעמי, ד"ר לאופר מיעטה לספק. צר לי, אבל זו דעתי. יום טוב לכולן

שלום רב, אפשר אולי לקבל הסבר לפרישתה/ העזבתה התמוהה של ד"ר לאופר? היינו שמחות לא להיות בערפל. תודה, ענת

אין סיכוי שהיא עזבה מרצונה, חשבתי על זה הרבה, בן אדם מסור כמוה לא עוזב שליחות, בשביל שהיא תיזוב היו צריכים להפעיל תותחים כבדים אם אין ברירה צריך להפעיל את העיתונות כל מי שמכירה שתיפנה. צריך לבקש מאיילה לפנות לוורד לוי

ענת ודניה חברותי היקרות, רותי לאפר כפי שאתן יודעות בוחרת את מילותיה בקפידה והיא כתבה במפורש שסיבת פרישתה היא שמישהו ב"פיקוד העליון" לא היה מרוצה מתמיכתה הרבה בנו החולות. אל תהיינה תמימות !!! אני מצטרפת אליך דניה שיש לפרסם זאת בעיתונות אולי זה יגרום לקצת בושה למנהלות האתר הזה. והיתי שמחה לקבל תגובתכן להצעתי למחאה השקטה קרי עזיבת הפורום ראו תכתובתי מאמש. ביי

שלום, רציתי לדעת האם אתן מכירות או ששמעתן או המלצה אישית, על רופאים מנתחים שהם מנוסים ומקצועיים לשחזורי שד?

ממליצה מאוד על ד"ר נמרוד פרידמן מת"א. מלבד זה שהתייעצות עימו אינה עולה כסף, היחס אישי וחם והכי חשוב הוא מומחה בשחזורי שד. עברתי אצלו ניתוח מתקן והתוצאות פשוט מדברות בעד עצמן.

האם אפשר לדעת מי ניתח אותך לפני ד"ר פרידמן?

ערב טוב לכולכן! בראשית מכתבי אני רוצה לציין שזו הפעם הראשונה שלי כאן באתר, ועיניי דומעות מהמכתבים שנכתבים כאן, כולי התרגשות (אומנם לצערי) לדעת שאני אכן לא לבד, אף פעם לא שוחחתי על מצבי, אולי כי לא היה לי עם מי? או אולי כי לא מצאתי מה בדיוק להגיד? בכול מקרה הנה אני כאן איתכם ובתקווה שלא התחרט כי לאחר לבטים ארוכים החלטתי להכנס לכאן, שמי ג, ואני בת 34 גרושה + ילדה, לפני כשלוש שנים גליתי גוש גדול בשד ימין נגשתי בתמימות לרופא והוא הפנה אותי לסדרת בדיקות שבכול בדיקה שיצאתי חשתי מתח עצום בחדר (מצד הבודק) אך לא חשבתי שזה יכול להיות " זה ", ולאחר כול הבדיקות הנדרשות והחוסר ודאות מבחנתי קבלתי את הבשורה המרה של חיי אני בת 31 מקבלת תשובה שיש לי סרטן השד (ובשנייה הראשונה אני עוד שואלת את הרופא האם זהו גוש שפיר) נכנסתי לניתוח מיידי שלא היה מושג האם יהיה כרתה מלאה או רק הוצאת הגוש, לאחר שהניתוח נגמר הסתבר לי שני דברים: א' שלא נעשה כרתה מלאה (מה שגרם לי לאושר) ב' שמתחת לגוש שאגב גודלו היה 3.5 ס"מ, היה עוד גוש בגודל 2.5 ס"מ שהוא אלים מאוד לאחר הניתוח עברתי סדרה של טיפולי כמותריפה שגרמו לי לנשירת השיער בכול גופי , וכמובן סדרה של הקרנות, (מאוד נחמד לכתוב את הכול בכמה שורות, אבל המציאות ממש לא הייתה כזו). הרבה סבל בכי ועצב עברו עלי ועל ביתי,(שהייתה אז בת 9 ) ימים היו כחודשים ללא שינה, עקב המחלה לא עבדתי ורמת המחייה שלנו ירדה לאפס, היום לאחר שנתיים וחצי , שערותי צמחו ואני מאושרת מזה, אבל יש לי צלקת ולא רק בשד אלא עמוק בתוך הנשמה, אני מרבה לבכות יום יום ושעה שעה מצב הרוח והשמחת חיים שלי נעלמו לחלוטין, היום אני בחורה כבויה ועצובה, יש לי המון חששות מלהכיר גבר (בגלל הצלקת על השד והשוני בגדלים , ומה גם שאני לא מספרת על מצבי כי אני פוחדת מרחמים) ואי לכך אני לבד, והכי הכי אני פוחדת שמא "זה" יחזור אלי אני בודקת, ממששת, בוחנת .......כול הזמן רק עסוקה בלבדוק את הגוף שלי, וכול משהו קטן שלא נראה לי אז אני מרגישה שהנה חרב עלי עולמי בשנית. יש לי כאבי תופת בכתף וביד הימנית (הצד של הניתוח), קשה לי מאוד לחזור לעצמי אם בכלל, זהו,,,, אני לא יודעת למה הרגשתי צורך להוציא את המילים הללו כאן, מקווה שהכול לטובה, אני מאחלת לכול אישה ואישה כאן ומחוץ לאתר, רפואה שלמה ומי יתן שרגלינו לא תדרוך במחלקת אונקולוגיה בשנית. (למרות עבודת הקודש של הצוותים שם במחלקה) "אמן" שלכן בהמון אהבה כנה ג,

ג', שלום לך חבל ש"נפלת" על הפורום בשלב כל כך סוער בו. הסיפור שלך מאוד מרגש, ואני בטוחה שהמון בנות פה יכולות לתמוך בך, ולספר לך מניסיונן. אני חייבת לרוץ להביא את הבת שלי מהגנון. אני מקווה שאצליח לחזור אלייך יותר מאוחר היום. בינתיים חיזקי ואימצי. ביי, ענת

ג' חביבה שלום רב, מכתבך מאד מאד נגע לליבי ומה שעובר ועבר עליך היה מנת חלקנו ברמות אלו ואחרות. כפי שכתבה לך ענת הצטרפת אלינו בעיתוי קשה שכולנו זועמות על סילוקה של ד"ר לאופר מהפורום וכפי שאת רואה בזה אנו עסוקות ביממה האחרונה. וכך נזנחת עלידינו בכל המהומה. אשמח מאד באם תרצי לשוחח איתך אנא השיאירי לי פרטי התקשרות בכתובת הדוא"ל שלי [email protected] ואחזור אליך בהקדם האפשרי.

לג' כאב לי לקרוא את הכאב שאת הולכת איתו כשנתיים וחצי ומי שנמצאת רק כפסיעה קטנה לאחר הכול כחודש מבינה את החשש שיחזור את העצב בלב מהטיפולים והדאגה לסובב אותי. ולמרות זאת אני מנסה לקחת אויר ולהיות אופטימית בין טיפות הדכאון שתופסות אותי והכי חשוב לנצח את הסרטן ולנסות למצוא נקודות אור שאנחנו פה ומה שהיה היה נגמר ! לחיות את היום ורק להיות מאושרות. והכי חשוב להיות בריאות !

אנחנו כאן, אני שנה אחרי, סיימתי הקרנות לפני חודש וקצת, וכבר הייתי בארה"ב שבועיים ועכישו יש לי בעיות רציניות ומשמעותיות ביותר - ג'ט -לג......... שאלו תהיינה צרותינו היחידות.... בכל מקרה, אני יכולה רק לספר על עצמי, ועל איך אני "לוקחת" ומתמודדת... אני בת 45, וונשואה עם 3 בנים, אז זה קצת אחרת. אבל בגדול - אני לא מתביישת בצלקת, תמיד היה לי הבדל של מספר! בין שני ה"ציצים" וכצחוק מקברי, ניתחו והקטינו את - ניחשת - הקטן! אז עכשיו אני אקטין סוף כל סוף את השני, וזהו, יהיו לי שניים באותו הגודל אחרי 30 ומשהו שנים של אי סימטריות בולטת! לדבר על זה - לי זו התרפיה. אני לא חושבת שזה משהו שאני אמורה להסתיר, ואני חושבת שאם אני לא אבקש רחמים לא אקבל רחמים. ובאמת, בשנה האחרונה, חוץ מלסנן אנשים בלתי רצויים, ולהיות פחות פריירית - לא נתנו לי רחמים. חברה טובה נתנה לי תמונה קטנטונת של חתול מתכל במראה ורואה אריה- וכתוב באנגלית כמו אתה תופס את עצמך כך האחרים יראו אותך. תתחזקי ותבקשי סיוע במידה ואת זקוקה לו, וכן, תצאי ותבלי ותעשי חיים, כי הרווחת כל רגע מהם ביושר ובצדק. אם את רוצה יש את האי-מייל שלי כאן למעלה - ונשמור על קשר לא רק כאן. רק בריאות, סמדר

שלום ג' קראתי בעצב את מה שאת כותבת , אני נמצאת באמצע התהליך, אצלי התגלה גוש גדול מאוד במהלך הנקה של בני הקטן שהיה אז בן שנה וארבעה חודשים , עברתי חצי שנה של טיפולים כימוטרפיים ובעוד שבועיים אני עוברת ניתוח לכריתה מלאה , עוד לפני סידרה של הקרנות, כך שהדרך עוד ארוכה , יש לי 6 ילדים ועבודה שלא הפסקתי לרגע . ומה שאני יכולה לומר לך מנסיוני הקצר בתחום זה שחשובה מאוד ההסתכלות על כל העניין באופטימיות, בסה"כ הרבה מאוד מקרים מסתיימים בטוב ונשים מחלימות ומחלימות לגמרי כך שלא צריך תמיד לחשוב על הגרוע מכל , אני לא אומרת שלי אין לעיתים מאוד קרובות תסריטים שחולפים במוחי על הדברים הכי גרועים , אבל אני דברתי על זה עם בעלי ועם החברות הקרובות אלי ( מי שהיה פתוח והסכים לדבר על זה - כי לי אין בעיה ) ואני מגרשת את המחשבות הרעות לטובת מחשבות טובות , יש לי ילדים ועבודה ואני רוצה להמשיך בחיים הטובים שהיו לי קודם , אני כרגע מתייחסת לתקופה הזו כזמנית וכשהיא תעבור אני מקוה שאוכל להסתכל עליה כמשהו שעבר , כמובן בצורה יחסית, גם אני מרגישה שהחרב תתהפך עלי כל חיי וכל החיים אחיה בחשש ובפחד מסוים אבל אני מקוה שאוכל להמשיך ביום יום גם בלי לחשוב כל הזמן על זה . גם עכשיו כשאני בתוך זה אני לא חושבת על זה כל היום , אני אפילו נהניתי מהביקורים שלי במחלקה האונקולוגית ועשיתי מהיום הזה יום כיף , כשכל פעם באו איתי חברות , אמא , בת וכמובן בעלי , כך שתמיד אפשר לראות בכל דבר את הטוב. אני מציעה לך לצאת מהמצב הזה בכל הכח - תעשי כל מה שאת תריכה מבחינה רפואית , מעקבים וכו' אבל תמשיכי לך בחיים - יש לך ילדה ומגיעה לה אמא במשרה מלאה , אני עוד מציעה לך ללכת לטיפול אלטרנטיבי שמאוד יכול לעזור במקרים כאלו , תהיי אופטימית , תני לאנשים לעזור לך , בכל מה שאפשר ותעשי דברים שאת אוהבת, תפרגני לעצמך. תאהבי את עצמך ותנסי בכל הכוח לא לשקוע , אשמח לדבר איתך מיכל

לא לסתום את הפה רוצים את דר לאופר חזרה.

אני מבינה ש"נפל דבר" האם יש משהי מבין החברות ו/או ד"ר לאופר עצמה שיכולה לעדכן לגבי מה קורה ? האם יש להבין כי ד"ר לאופר "פורשת" מהפורום??? למה?!!! כי היא רופאה נפלאה,גברת רצינית ובעלת שליחות המסורה כל כך לכולנו ?!!! לא יאומן. לא הרבה אנשים יודעים לעזור ולסייע לאחר ובודאי שלא הרבה רופאים יודעים "סוד" זה ד"ר לאופר יודעת ומעונינת לסייע - שילוב נדיר במחוזותינו. ד"ר לאופר מה צריך לקרות כדי שתשני את החלטתך?

למשתתפות הפורום שלום, אני מבקשת להביע את מחאתי לעובדה שאילצו את ד"ר לאופר לפרוש. לדעתי יש לנו כוח ועלינו להתנגד לכך במלוא הנחרצות .אני ממליצה שכל אחת מאיתנו תכתוב את מחאתה למנהלות האתר בפורום זה ואח"כ קולנו ידום. אנו אלה שמחזיקות את הפורום ובלעדינו הוא אינו קיים. אז אם מוקיעים מתוכו את חברתנו הנאמנה ביותר ד"ר רותי לאופר איננו רוצות להיות שייכות למועדון הזה. בנות יקרות כיתבו את מחאתכן ואם לא נקבל את תשובת מנהלות הפורום תוך 48 שעות נראה בזאת את סגירתו של הפורום . אנא אל תיהיו אדישות תודה דנה

אני בעד .

מסכימה עם כל מילה. אביע את מחאתי בכל דרך אפשרית!

אני איתכן! לא מצאתי את הקישור למנהל האתר, אולי זה בגלל שאני נכנסת דרך "דוקטורס"? פשוט צריך לא להגיע לפורום, ולמצוא תחליף, כמו האתר של תמי רימון, אם לא יחזירו את ד"ר לאופר. בכל מקרה, גם נעה בן ברוך עזבה, וזה הראה תמוה עוד יותר... ויש עוד סימני שאלה רבים, כמו חברים בקואליצית סרטן השד - והאגודה למלחמה בסרטן, ואם אתם שואלים אותי זה קשור למשחקי כוחות ופוליטיקה לא רק בין חברות התרופות, קופות החולים אלא גם האגודות בתןך עצמן. חלק מהחיים. לילה טוב.

אני איתכן לגמרי.

שכחתי להוסיף- מיכתבי כמה שורות למטה, מקווה שמנהלות הפורום יקראו אותו.

קשה לי להרגע מה הבעיה? אטומי הלב למעלה כמה נשים צעירות שבאמצע החיים נתקעו עם מחלה ארורה שיש מי שמתנדב ועוזר לנפש ולגוף תמורת כלום קשה להבין לא נעבור לסדר היום .אין מקום לאדישות.

בהחלט מוסיפה את מחאתי.

מצטרפת למחאה בקול גדול!!!!!!!!!!!!!!1

בכעס, בתדהמה ואפילו קצת עלבון מצטרפת למחאה!

אמנם הבעתי את מחאתי כבר אתמול (בהודעה המקורית של ד"ר לאופר), אבל בהחלט מצטרפת לקול הקורא הזה. אין מלים במקלדתי להביע את גודל האכזבה וחוסר ההבנה למה שקרה. רעיה

לדוקטור לאופר ולבנות אני גם לא מבינה מה קורה, יש הרגשה של סתימת פיות ,רפובליקת הבננות הגיעה גם לכאן. אולי אנחנו יכולות לקבל הסבר? רותי לאופר עשתה עבודה מופלאה ,טובה,מסורה ואין לי מספיק מילים לתאר. אולי נכריז על שביתה ונפסיק להיכנס לפורום עד שנקבל הסבר מניח את הדעת. מה אתן אומרות? תודה לך דוקטור לאופר על הכל. את אחת ממעטים,רופאה חכמה ואדם עם אינטגריטי. ליליה

100 אחוז איתך...

גם אני... וסמדר- ברוכה החוזרת. מקווה שנהניתם מהנסיעה. ואיזה "הפתעות" חיכו לך כאן.......... רעיה

בנות יקרות אהבתי מאד להיות לכן ואיתכן בשעותיכן הלא קלות אבל כמו שכולנו יודעות דברים לא תמיד מסתדרים כפי שהיינו רוצים ובעיקר - קשה להשביע את רצון כולם, ובמיוחד את זה של ה"פיקוד הבכיר" אני נאלצת להיפרד מכן , אך בטוחה כי לא תשארנה בלי יועצים טובים ומאחלת לכולכן את הטוב ביותר האפשרי שלכן ד'ר רותי לאופר

אני לא מאמינה!!!!!!!!!! הייתכן שהמאפיה הרפואית הפוליטית הגיעה עד לפורום קדוש זה וגם כאן לנצח ולהפגין כוחניות מול טובת הציבור הזקוק כל כך לאחת כמוך? יישר כח על מעשייך והרבה הרבה כח בהמשך!!! אנחנו אחרייך באש ובמיים. מעולם לא ניתקלתי בכזאת מסירות התנדבותית. המון תודה על הכל!!! יעל

דר לאופר היקרה, השפה לא מכילה די מילים כדי לעטור לך כתרים, הפורום פשוט לא יכול להתקיים בלעדייך, זה לא משהו שאפשר לעבור עליו לסדר היום, את עמוד התווך של הפורום הזה ובלעדייך סר חינו וקסמו. אנא, מצאי את הדרך שלך לשתף אותנו בלי להזיק לעצמך, לאבד אותך זאת לא נטישה שאפשר לעכל, אי אפשר להחזיק אף אחד בכוח אבל אם יש דרך, משהו, לגרום לך להשאר, נעשה הכל. אני למשל מוכנה להתחייב לא לכתוב אפילו אות נוספת בתנאי שאת נשארת. בבקשה אל תלכי

דר לאופר היקרה, השפה לא מכילה די מילים כדי לעטור לך כתרים, הפורום פשוט לא יכול להתקיים בלעדייך, זה לא משהו שאפשר לעבור עליו לסדר היום, את עמוד התווך של הפורום הזה ובלעדייך סר חינו וקסמו. אנא, מצאי את הדרך שלך לשתף אותנו בלי להזיק לעצמך, לאבד אותך זאת לא נטישה שאפשר לעכל, אי אפשר להחזיק אף אחד בכוח אבל אם יש דרך, משהו, לגרום לך להשאר, נעשה הכל. אני למשל מוכנה להתחייב לא לכתוב אפילו אות נוספת בתנאי שאת נשארת. בבקשה אל תלכי

אני לא מאמינה, ולא מבינה... לפני כמה ימים פרשה ד"ר נעה בן ברוך, וכעת את. מה קורה פה? הפוליטיקה נכנסת גם לפורומים כל כך חשובים? אני מחזקת את ידך, מאחלת לך הצלחה בכל תפקיד שתשאי בו, וכמובן מצטערת לקרוא את ההודעה הזו. רעיה

לד"ר לאופר יישר כוח ותודה.

ד"ר לאופר היקרה, גם אני מצטרפת לרשימת הלא מאמינות אבל יותר נכון המאמינות כי כנראה בחיינו קשה למצוא אנשים כמוך. מעבר למקצועיותיך את אשה אמיצה וכנראה אומץ ליבך עמד לך לרועץ. חבל שפורום זה לא יכול להתעלות על עצמו. עזיבתך את הפורום מוציאה לו את הרוח מהפרשים ומבטלת את כוחו של הפורום הנפלא הזה שבו יכולנו יחד איתך לחלוק את מכואבינו את תהיותינו ולשאוב ממך כוח להלחם על זכויותינו ולחשוב פעמיים על הטיפולים והאפשרויות המוצעים לנו. עשית כאן לילות כימים ואפילו ביום כיפור השארת לנו הודעה שהפלאפון שלך פתוח בשבילנו. אין מילים מספיקות בשום שפה בכדי להביע את הרגשות שאני רוחשת כלפיך ועיני מתמלאות בדמעות כשאני כותבת לך שורות אלה. אהבתי תמיד לקרוא את תשובותיך שכל מילה בהן נשקלה ונמדדה ושאבתי מהן הרבה ידע , חוכמה וכח . אני תקווה שאולי אם נקים קול צעקה נוכל לגרום לכך שתשארי לעזור לנו בפורום זה. אני מאחלת לך רק טוב והרבה אור ושמחה שלך באהבה רבה דנה

לד"ר לאופר , כדרכי כל ערב נכנסתי לפורום לקרוא וללמוד מתשובתיך אין מילים להביע את העצב והבאסה למקרא ההודעה על פרישתך מהפורום האנושיות שבך הרוך וחוש הצדק לזכיות החולה חממו את הלב וידעתי שיש על מי לסמוך לא אשכח שהתלבטתי בנושא הפורת ולמרות שאנני מטופלת שלך שוחחת אתי בטלפון ועזרת לי בשעת לילה מאוחרת. ואולי יש דרך לשנות את רוע הגזרה עצוב לי תחסרי הלואי והיתה דרך לשנות את רוע הגזרה.

ד"ר לאופר יקרה, כמשתתף די קבוע בפורום, אני מזה זמן עוקב אחר תשובותיך. גם אם לא תמיד מסכים עם כל שאת כותבת, אני עדיין מלא הערכה לאומץ ליבך ולצורת הביטוי הישירה והכנה שכל כך מאפיינת אותך. האמת היא, כי הרושם שמצטייר אצלי (ואת לא בהכרח חייבת להסכים) הוא כי בנשמתך את רופאה הוליסטית. אני מכיר מספר רופאים שבאומץ לב חצו את השורות והפכו למה שנקרא: HOLISTIC PRACTITIONERS. אני לא מכיר, ולו אפילו אחד, שהיה רופא הוליסטי והפך לרופא קונבנציונאלי. זה פשוט כמעט לחלוטין לא קורה. אין לי כל ספק כי אם אי פעם זו תהיה החלטתך, את תצליחי בכך ו-ב-ג-ד-ו-ל. שמרי על עצמך, אולם עם זאת, אל תפסיקי להילחם על החופש שלך. יש דברים ששווה להילחם עבורם! להתראות, גובי

בדיוק נכנסתי לפורום כדי לכתוב כמה מילים טובות וראיתי את ההודעה העצובה הזו. לאחרונה הסתובבתי בפורומים רפואיים שונים עם שאלות באמת בוערות, בשום מקום לא קיבלתי מענה כ"כ מהיר, ישיר מיקצועי ואנושי כמו של ד"ר לאופר. ללא ספק אבידה קשה לפורום ולמשתתפות. תודה על הכל ובהצלחה בהמשך דרכך.

ד"ר רותי, אני מבינה שאת נאלצת לעזוב. על פניו זה נראה הכי תמוה שאפשר. את, שתמיד ידעתי שתגיבי לכל קריאת מצוקה, בשעות מוזרות, לפניות משונות לפעמים. אבל ככה זה - "הפיקוד הבכיר" אוהב בינוניות, צייתנות, הליכה בתלם. את יכולה להיות גאה בעצמך שאלה לא התכונות המאפיינות אותך. את אמיצה וחיה בשלום עם עצמך, וזה מה שיותר חשוב. אני בטוחה שבחלק מן המקרים ידעת שתשובות שלך מופיעות בתפוצה רחבה שרופאים צרי עין יקפצו עליה, ובכל זאת כתבת מה שכתבת. זה כואב. הבנות כאן מרגישות כאילו לקחו להן את הרועה, ואת מרגישה שיש לך הרבה מה לתת, ומישהו מנתק את החיבור בינינו. מה אפשר לעשות נגד זה? בעבר הייתי נלחמת, אבל בשלב זה של חיי אין לי אנרגיה למלחמות על צדק, ומעולם גם לא חייתי באשליה שיש מקום נקי מקנאה, תאוות בצע ורדיפת כבוד. אבל כאן זה מצער פי כמה וכמה. אלה שעמלו "להעיף" אותך מכאן הם יטרחו לענות לנו?! מה פתאום, הרי להשיג אצלם תור לפגישה זה עניין של חצי שנה (אלא אם כן מוציאים אלפייה, ואז זוכים לחיוך-שניים ולאותו מידע בדיוק). מזיז להם שלא יהיה מישהו מסור שיענה לשאלותינו ההיסטריות, הזועקות לעזרה, או סתם מבקשות להשלים מידע שהרופא המטפל (שזהו תפקידו!!!) לא טורח למסור לנו? לא מזיז להם. אז עם כל הדיבורים היפים של העמותות והאגודות שמטפלות בחולי סרטן ונלחמות בסרטן, לוקחים לנו את מי שבאמת עוזר? ומי זה הפיקוד הבכיר הזה? כבר חוויתי על בשרי את פגיעתו של אותו דרג בהדסה שלא אהב את ה"חריגה" שלי מתלם ההולכים למות בשיטת הכימותרפיה לפי פרוטוקול, וניסה למנוע ממני טיפול. ולצערי, אני תוהה אם הבעת האמפתיה שלך כלפיי בשל אותה פגיעה בי, ומה שכתבת לגבי המקרה של אילה, ומה שכתבת לגבי רופאים שאין להם זמן והם לא זמינים, הם אלה שגלגלו את העניינים כך שרופאים מלאי כעס על מי שפורץ את חוקי ה"גילדה", ותומך במישהו כנגדם, התלוננו עלייך - תלונות שהגיעו עד למחזיקים בחוטים של אתר דוקטורס או לאחראים ב"אחת מתשע" (אני רוצה להאמין שמדובר בראשון מביניהם...). את רואה כמה "חטאים" שלך מניתי?! את לא "בסדר" כלפי הרופאים האחרים שבסך הכל רוצים להרוויח את לחמם ובשבילם זהו מקום עבודה ולא שליחות (לא מגיע להם אחרי שנות ההתמחות שבהם לא הייתה להם שינה, וחשבון הבנק שלהם היה ריק, לקחת מחולת סרטן 1,500 שקל לביקור? יש המון הצדקות "הגיוניות" למה מותר לעשות את זה, ואין שום הצדקה מוסרית. חצי שעה של רופא יכולה לעלות גם 200 שקל, ולא יקרה כלום). את לא בסדר, והלוואי שיהיו יותר רופאים אמיצים כמוך. הייתי רוצה להאמין שלא יוליכו אותך החוצה מהפורום הזה, אבל אני לא תמימה עד כדי כך. ברוב הפעמים "הרעים" מנצחים. שייתקעו עם "הניצחון" שלהם (גיבורים גדולים על חולות סרטן) ועם הרוע שלהם, ואת תמשיכי בדרכך הטובה ובאמונתך במה שאת עושה. תודה רבה. מקווה שקצת הקלנו עלייך את הצריבה של תחושת הדחייה. תיכנסי אלינו גם כך (כמו שכתוב בסוגריים "ניתן להשתמש בשם בדוי"...), אנחנו נדע לזהות אותך. וגם אם לא, המון שמחה, בריאות והצלחה. ענת

חבל מאוד שאת עוזבת, הפורום ירגיש בחסרונך מאוד. חבל מאוד שאת גם עוזבת בשל לחצים מלמעלה ולא בשל סיבה אחרת סבירה. בכל אופן תודה לך על הזמן והמסירות. רונית

לא יודעת מה חילוקי הדעות בינך לבין ה"צוות הבכיר" ואיך לא השבעת את רצונם אבל תשובותייך המהירות , הרכות והמלטפות גם אם לא תמיד בישרו רק טוב - נתנו לרבות מאיתנו נחמה ורגיעה ברגעים קשים. אני מקווה שהתגובות הרבות והאהבה הרבה שמועברת אלייך תוכל להשפיע על השארותך עימנו. תודה רבה רבה.

1) האם התפתחות גרורתית בסרטן שד עם HER2+ דומה להתפתחות גרורתית בחולת סרטן ללא HER2+ 2) האם יש קשר בין חזרה גרורתית לבין קיום או אי קיום של רצפטורים ל ER/PR

התפתחות הגרורות דומה בשתי המחלות, בגידולים עם HER2 חיובי הסיכון להתפתחות גרורות מעט מוגבר ובגידולים עם רצפטורים חיוביים הסיכון להתפתחות גרורות מופחת.

אמי מקבלת טיפול שבועי בנבלבין. מדי שבוע היא מבצעת ספירת דם. עד כה קיבלה 3 טיפולים (הרביעי מחר) הכדוריות הלבנות עדין בנורמה (5000) אבל אפשר לראות מגמת ירידה- כל שבוע באלף בערך. האם לא נותנים טיפול כלשהו למניעת הירידה בספירה או שמחכים שהכדוריות ירדו ממש כדי לתקן זאת? מאיזה מספר לא נותנים כמותרפיה וממתי נותנים תרופה כמו GCSF?

לתמי לא נהוג (ולא מועיל) לתת מניעה של הירידה בלוקוציטים. במיוחד כשהירידה ממש לא נראית משמעותית כרגע. מה שעושים עם נאבלבין זה בדרך כלל שבוע הפסקה בטיפולים, מדי פעם תלוי בסבילות. הירידה שניצפתה עד היום גם אינה מבהכרח מעידה על העתיד.. שתהיה לאמך הצלחה בטיפול

בדיקת הפט סיטי הראתה בנוסף להישנות תהליך שאתי בשד שמאל עם בלוטות לימפה גרורתיות בבית שחי שמאל גם מוקד קליטה זעיר בבלוטת התריס משמאל ולגבי ממצא זה קיימת אבחנה מבדלת של אדנומה או קרצינומה של התירואיד ושאלתי מה המשמעות של ממצא זה בבלוטת התריס

שלום שירה, קשה מאוד (עד בלתי אפשרי) לתת תושבה מוסמכת על סמך פרטים לא מלאים ומבלי לראות את הצילומים, אבל אני מניחה שהשלב הבא בבירור ממצא בבלוטת התריס צריך להיות אולטרסאונד עם ביופסיה. בכל מקרה, נדיר מאוד מאוד שסרטן השד שולח גרורות לבלוטת התריס, וגידול בבלוטת התריס הוא גידול שיחסית קל לטפל בו וסיכויי ההחלמה בדרך כלל מצוינים. לקבלת ייעוץ מלא אני מציעה לפנות לרופאים שמטפלים בך.

שלום לכולן ולכולם, בעוד שלושה שבועות מהיום אני נוסעת שוב לגרמניה. קשה להפריז בתיאור חוסר החשק שלי לנסוע, במיוחד כשאני רואה איך שההתנהגות של יודפת השתנתה מאז שנסעתי בפעם הראשונה. אז מצאתי לי אונקולוגית (גם היא מהדסה...) שאין לה בעיה שאטופל בגרמניה, ושהיא תעשה מעקב אחריי, ותיתן לי זומרה ובדיקות שאני צריכה. אז ביום שלישי הבא אני הולכת לבדיקת אולטרסאונד בכבד, ואני די משקשקת מהבדיקה. יבדוק אותי אותו פרופ' שראה את הגרורה בשיא תפארת 3.3 הסנטימטרים שלה, ועכשו אני מקווה (בעזרת השם) שהוא ימצא שם צלקת בלבד. וגם המרקרים ותפקודי הכבד מחכים לי ומאיימים, למרות כל מאמציי. ובינתיים אני נהנית לי מיודפת, מגלה מחדש את יכולת התנועה והתפקוד שלי, ומסדרת בבית שלי פינות שלא הספקתי להגיע אליהן מאז שעברנו לכאן (תחילת מאי, כשבועיים לאחר גילוי הגרורות), ומנסה להספיק מלא דברים, ומשום מה לא מספיקה יותר מדי (אולי בגלל שבכל פעם שאני מגיעה הביתה, אני נעצרת לעשב את הגינה המתוקה שלי, או "נתקעת" בשיחות טלפון ארוכות, או שלאחרונה חברות שלי מתחילות לבקר יותר. בקיצור, דברים טובים). והאמת היא שבאיזשהו מקום כבד לי, ואני צריכה קצת חיזוק (ברגע זה אני מחליטה לנסוע לדמיון מודרך השבוע), מכיוון שביום שלישי, כשבאתי לקבל את הזומרה בעין כרם, פגשתי מכרה, מבוגרת ממני בשנה, שהתגלו לה גרורות לפני שנה, והיא טופלה בטיפול הרגיל, ולאחרונה המצב שלה הידרדר בבת אחת. ישבתי לידה, ודיברתי איתה, וידעתי בקירוב מה היא מרגישה, ובקושי נפרדתי ממנה, ומצב הרוח הטוב שהיה לי התפוגג. ולא דיברתי על זה בהתחלה, ואחר כך סיפרתי את זה לחברה שלי, והיא אמרה לי שטוב שיצאתי בזמן מהכימותרפיה לפי פרוטוקול. באמת יצאתי בזמן? אני מאמינה שכן, ואני מקווה שאני שייכת לאותם מקרים "ספורים" של מה שנקרא "נס רפואי". שלא להאמין, תוך כדי כתיבת הפיסקה הקודמת, קיבלתי שיחה בפלאפון (אי אפשר להתקשר אליי הביתה כשאני באינטרנט), והבחור שעובד עם מנחת הסדנה המצוינת שעברתי בירושלים, התקשר ומסר לי שבשבוע הבא מתחילה סדנת המשך. והרי רק הלילה חלמתי שפגשתי במנחה, ודיברנו על סדנת ההמשך. זה היה מוזר. קראתי על טכניקה שכדאי להשתמש בה כשעומדים בפני קושי להחליט מה לעשות, והיא לבקש לפני שהולכים לישון פתרון לבעיה, ואז בחלום איזו דמות מספרת לך את נטיית הלב שלך, שהרי אנחנו עצמנו עמוק בפנים יודעים טוב מאוד מה טוב בשבילנו, ואתמול בלילה ביקשתי פתרון לבעיה שלי, ופגשתי בחלום את דבורה. אני מקווה שהסדנה תיפתח. זה תלוי במספר מינימלי של משתתפים. אני מקווה שלא כתבתי הפעם באופן שנראה הזוי. רציתי רק להוסיף קטע שקראתי בספר "ריפוי ורוח", ספרו של ביל מוירס, איש טלוויזיה אמריקאי, שמתעניין בקשר בין בריאות הגוף וכוחות הנפש. מוירס ראיין 15 רופאים, ותמלילי השיחות או מונולוגים של הרופאים מופיעים בספר (בהוצאת כתר, 1994). כאן הוא מראיין את ד"ר מייקל לרנר. מוירס: ... ההנחה המקבילה היא שתהליך ההחלמה שאתה מתמקד בו פה יעזור לנו להיפטר מהסרטן. לרנר: זה לא כל כך פשוט. ראשית, סרטן הוא מחלה שקשה לחזור ממנה לנורמליות. הקדשתי יותר מעשר שנים לחקר התחום של טיפול בסרטן. מעטים האנשים החולים בסרטן שהסרטן ממש מאיים על חייהם, אבל כאשר הסרטן מפתח גרורות או מתפשט לחלקים אחרים של הגוף, קרוב לוודאי שהאדם ימות מהסרטן הזה. אנשים במצב זה עשויים להאריך ימים, אבל בסופו של דבר הם כנראה ימותו מהסרטן הזה. בכל התנאים קשה מאוד להגיע להיפוך המצב הזה. לרפואת הזרם המרכזי אין תרופות לסרטן גרורתי. ונראה שגם תהליך ההחלמה הפנימית קשה מאוד עם סרטן גרורתי. לכן עלינו להתחיל בעובדה שאם נסתכל על כל האנשים שמשתמשים בכל שיטות הטיפול האלטרנטיוויות השונות בסרטן, אנחנו מוצאים יחסית מעט מקרים מתועדים שבהם אנשים נרפאו מהסרטן, ושהוא לא חזר יותר. מוירס: אין תרופה, זאת אומרת. לרנר: אין הרבה תרופות. הספרות הרפואית מדווחת על החלמה ספונטנית מתועדת מסרטן, והמקרים האלה הם שדה מחקר חשוב מאוד. יש מאות מאמרים שמתארים אולי אלפי מקרים בספרות הרפואית העולמית, אבל אם תסתכל ברמה האישית ותבדוק את ההסתברות שמישהו עם סרטן שד גרורתי או סרטן ריאות או סרטן לבלב יוכל, באמצעות המשאבים הפנימיים שלו, להפוך את הסרטן ולהיפטר ממנו לתמיד - טוב, זהו מורד תלול מאוד. לכן השאלה המעניינת יותר לשאול אינה "האם הסרטן הולך להיעלם לגמרי?", אלא "האם כתוצאה מהתערבויות מחלימות אפשר לצפות ליותר מאשר איכות חיים משופרת?". התשובה לכך היא שבאמת איננו יודעים. אין לנו כאן הרבה מחקר טוב עם ניסויים קליניים מבוקרים שבהם אנשים נבחרים באופן אקראי לשתי קבוצות טיפול, שאחת מהן מקבלת רפואה רגילה והתערבויות מחלימות, והשנייה מקבלת רק רפואה רגילה. זהו מחקר שחשוב לעשותו. אבל בנקודה זו איש אינו יודע את התשובה לשאלה הזו. סוף ציטוט. אפשר לחטוף מזה דיכאון, ואפשר להתעודד. אני מתעודדת. ביי, ענת

תודה שאת חולקת איתנו מחשבות מעוררות השראה

היי ענת, תודה לך על השיתוף בעולמך הפנימי ובעולם הרוח בכלל. אני מאמינה שזה נכון וכמוך מנסה להתעודד אבל לפעמים גם אנחנו החזקות שבחבורה נופלות וכמו שאת אומרת כבד לנו ואנו זקוקות לחיזוק. לא תאמיני אפילו התנהלותך הכבדה משהו מפיחה בי כוחות . אני מחזיקה לך אצבעות ומתפללת איתך שתוצאות הבדיקות שלך תהיינה טובות מקודמותיהן. המשיכי לעדכן אותנו . דנה

לענת .ש שלום נהנתי מההתכתבות הקטנה ביננו בנושא הנפש. את בחורה נהדרת עם המון עומק. הרבה אושר ובריאות. מן

ענת יקרה, המכתבים שלך כאן מעוררים בי, כמו גם אצל רבות אחרות, רגשות עזים, תחושה של שיתוף ושל קירבה. את פותחת לנו צהר אל עולמך הפנימי והמשפחתי, ואני, באופן אישי, מודה לך על המקום שאת נותנת לנו, ומאפשרת לנו להיות בחייך. אני מבינה את החששות מפני הצפוי לבוא, הבדיקות ותוצאותיהן, המכרה שפגשת בביה"ח וראית את התדרדרותה, ובכלל מין מצב רוח מדוכדך...אבל את לא נותנת לזה להשתלט עליך ומתעסקת בדברים אחרים: להגיע לאותן פינות שלא הגעת אליהן מעולם בבית ובעיקר להנות מיודפת שלך, ואני בטוחה שזה מסב לך אושר גדול. הסדנא שאת מספרת עליה נשמעת מדהימה, ואכן ככל הנראה, אנחנו יודעים בתוך תוכנו מה הכי טוב בשבילנו. אהבתי את הרעיון של לשאול שאלה לפני השינה ולקבל תשובה בדמות של חלום. תודה לך יקרה, ואני מאחלת לך איחולי בריאות, וימים שלח אושר. שלך, טלי

ענת, ניתן להבחין בין השורות במתח, עייפות, תחושת "נמאס כבר", יחד עם אופטימות ורוח לוחמנות עזה. יחד איתך לאורך כל הדרך, מחזיקה אצבעות לתשובות של צלקות בלבד. מקווה שהשגרה הנוכחית תתחלף כבר בשגרה בריאה ורגועה יותר. אפרת

ענת יקרה, את גדולה !!!!! המשפט המסיים שלך פשוט גדול ,וזו בעצם תמצית הדברים, אפשר מכל דבר לחטוף דיכאון או לבחור במשהו אחר. האפשרות שלנו זו הבחירה, לראות את הכוס המלאה. אז גם כשקשה יש לבחור ולראות את נקודות האור. תוך כדי קריאת הודעתך דפקו בדלת מתרימות לאגודה למלחמה בסרטן. אמרתי לבן שלי: " כבר תרמתי, לא?" ותוך כדי זה פתחתי את הארנק. המשיכי להתעכב בגינה, זה כייף, מרגיע ומניב תוצאות. בהצלחה ונחכה איתך לתוצאות טובות. י'.

כן, זו שוב אני. הפורום הוא משהו... משהי יכולה לעדכן אותי כיצד מתבצע הטפול הכימוטרפי הראשוני טכנית (מחניסים צנורית, עד כמה זה כואב וכו') תודה

ירדנה, אני כל כך מבינה אותך יש לחץ ובלבול מהלא נודע. באופן עקרוני בדרך כלל יש לבצע ספירת דם לפני הטיפול בבי"ח לאחר מכן פגישה עם הרופא החומר מוחדר לגוף כמו אינפוזיה דקירת מחט בלבד בדרך כלל הצוות במכונים מיומן ועדין והם משתדלים לא להכאיב. משך הטיפול תלוי בסוג הטיפול. מקוה שיעבור לך בקלות ותזכרי שהכל לבסוף נגמר לשמחתנו גם החלק הרע . מאחלת המון בריאות,

שלום ירדנה, באתר עמותת אחת מתשע מוקדש חלק נרחב על כימותרפיה בכללה ועל תרופות כימותרפיות, לנוחיותך הועתק הפרק על כימותרפיה באופן כללי לפורום:- כימותרפיה מהי כימותרפיה ? כימותרפיה זו שיטת טיפול המשתמשת בתרופות אנטי-סרטניות ( cytotoxic ). אשר מטרתה להרוס את כל התאים הסרטניים שייתכן והתפשטו מהגידול העיקרי לחלקי גוף אחרים. שיטה זו מוכרת גם בשם "טיפול סיסטמי" היות וכל הגוף נחשף לתרופות הניתנות. סריקות המתבצעות ובדיקות סטנדרטיות (כמו בדיקת דם) אינן מצליחות תמיד לאתר תאי סרטן בודדים והטיפול הסיסטמי ניתן על כן במקרה בו קיימת הסכנה שתאים סרטניים נותרו בגוף למרות שהבדיקות לאיתורם הראו תוצאה שלילית. קיימות תרופות רבות בהן משתמשים בטיפולים כימותרפיים וצורת מתן הטיפולים והרכבי התרופות משתנים מחולה לחולה. למי ניתנת כימותרפיה ? ההחלטה לגבי מתן טיפול כימותרפי נובעת ממצבך האישי, כאשר בקבלת ההחלטה מעורבים מספר שיקולים. בדרך כלל יומלץ על טיפול כימותרפי כאשר הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה בבית השחי ומתחת לזרוע ( nodes ) . גם אם אין התפשטות כזו יומלץ טיפול כימותרפי כאשר הגידול הוא בגודל של יותר מ- 2 ס"מ או אם התאים הסרטניים מתחלקים במהירות רבה, דבר המגביר מאד את סכנת התפשטותם. גילך מהווה אף הוא שיקול בעת קבלת ההחלטה על הטיפול. כימותרפיה ניתנת בנוסף להתערבות כירורגית ו\או להקרנות (רדיותרפיה), כאשר במקרה זה נקרא הטיפול Adjuvant chemotherapy (טיפול הניתן כתוספת לטיפול ראשוני אחר במטרה להגביר את יעילותו. טיפול בכימותרפיה או טיפול הורמונלי או טיפול קרינתי לאחר ניתוח ה ניתנים במטרה להגביר את השמדת התאים הסרטניים נחשבים על פי רוב כטיפול מסייע (אדג'ובנט). ברוב המקרים ניתנת הכימותרפיה לאחר הניתוח ולפני ההקרנות, למרות שגם כאן יכולים להיות שינויים בהתאם למצבך. בדרך כלל מתחילים בטיפול כימותרפי כשבועיים עד ארבעה שבועות לאחר הניתוח, על מנת לאפשר לגוף להתאושש. במקרים מסוימים ניתנת כימותרפיה לפני הניתוח, וטיפול זה נקרא "כימותרפיה ראשונית" (Primary chemotherapy ). המטרה בטיפול זה היא לכווץ את הגידול אם הוא גדול במיוחד או לעצור את התפשטותו במידה והוא מראה סימני התפשטות מהירה בטרם שלב ההתערבות הכירורגית. מתפקידו של הרופא המטפל להסביר לך את הסיבות להחלטה על מתן כימותרפיה ראשונית. במקרים מסוימים ניתנת כימותרפיה להאטת ההתפשטות של סרטן משני ( סרטן אשר התפשט מהגידול הראשוני לחלקי גוף אחרים) ולהקלת הכאבים (palliative treatment ). כיצד ניתנת הכימותרפיה ? קיימות מספר שיטות למתן טיפול כימותרפי. בדרך כלל לטיפול בסרטן השד מוחדרות התרופות לוריד על ידי אינפוזיה או על ידי זריקה ליד או לזרוע, או ניתנות ככדור או כמוסה הנלקחים דרך הפה. כימותרפיה דרך הוריד צורה זו של מתן התרופה כרוכה בהחדרת צינורית דקה (קנולה cannula ) לתוך הוריד והזרקת התרופה המדוללת במשך מספר דקות. במקרים בהם יש צורך בהחדרת כמות נוזלים גדולה תיתכן החדרת התרופה באמצעות אינפוזיה בעזרת הצינורית הדקה למשך מספר שעות. כאשר תרופה ניתנת באמצעות עירוי חשוב לדווח מיד לאחות או לרופא אם את חשה כאב או צריבה במהלך הטיפול. דליפת החומר אל מחוץ לוריד עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות. אין זה אומר שבכל מקרה שתחושות אלו קיימות פירושו של דבר שיש בעיה, אך בכל מקרה צריך לבדוק זאת מיידית. אל תהססי לקרוא לרופא או לאחות גם אם הבעיה נראית לך שולית. לעתים משתמשים בקו תוך-ורידי מיוחד, כדוגמת "קו היקמן", אשר נשאר בגוף במשך כל תקופת הטיפול. קו היקמן ( Hickman Line ) קו היקמן הינו צנטר (קטטר) מיוחד או צינור עדין המוחדר לתוך וריד רחב באמצעות חתך קטן בחזה. ההתקן יכול להישאר בגוף מספר חדשים, ובכך נחסך הצורך להחדיר קנולה בכל פעם שניתן טיפול. ההתקן משמש גם ללקיחת דם לצרכי בדיקות. החדרת קו היקמן יכולה להתבצע בהרדמה מקומית ו\או כללית. יוצרים מעין מנהרה מתחת לעור דרכה מוחדר הקו לתוך וריד רחב המוביל אל הלב. שרוולית קטנה מחוברת לקו היקמן ישירות מתחת לעור בצמוד לפתח היציאה. במשך הזמן גדלה רקמה סביב השרוולית ובכך מאפשרת לשמור על יציבות הקו המוחדר במקומו. יש צורך לשמור את פתח היציאה נקי על מנת למנוע סכנת זיהומים. הסברים כיצד לעשות זאת יינתנו לך על ידי האחיות המטפלות. עם תום הטיפול הכימותרפי מוציאים את הקו בהרדמה מקומית. משאבה ניידת תרופות כימותרפיות מסוימות ניתנות באמצעות קו היקמן כאשר זה מחובר למשאבה ניידת המופעלת על ידי סוללות. ישנם מספר גדלים למשאבות אך ברוב המקרים הן מספיק קטנות וקלות משקל שניתן לשאתן בארנק או על חגורה. המשאבה מתוכנתת להחדיר את התרופה במנות קצובות ובמועדים קבועים. משמעות הדבר היא כי הטיפול יכול להינתן בבית וביקור בבית החולים יידרש רק לאחר התרוקנות התרופה. האחיות המטפלות ינחו אותך כיצד לטפל במשאבה. כימותרפיה לטיפול בסרטן השד ניתנת בדרך כלל כסדרת טיפולים לאורך תקופה של ארבעה עד שישה חדשים , במרווחים של שלושה עד ארבעה שבועות. שינויים ייתכנו בהתאם לסוג הסרטן שאובחן אצלך , לדרגתו ( ( Stage למצב הבריאות הכללי שלך, ולהרכב התרופות בהן משתמשים. פרק הזמן שבין הטיפולים ( הקורסים ( Coursesמיועד לתת לגוף אפשרות להתאושש מתופעות לוואי קצרות טווח העלולות להופיע. תכנית הטיפולים אמורה להיות מותאמת אישית לכל חולה. בדרך כלל ניתן הטיפול במסגרת טיפול יום בבית חולים, כך שניתן לחזור הביתה בו ביום. משך כל טיפול כחצי יום. כדאי לדעת : בקופות החולים יש שירות טיפול בית לנשים המקבלות טיפול כימותרפי דרך פורט עירוי. השרות מספק את כל צרכי העירוי והציוד הנלווה בביקור בית של אחות. כיצד פועלת הכימותרפיה ? באילו תרופות משתמשים ? תאי סרטן מתרבים על ידי חלוקה בלתי סדירה ובלתי ניתנת לשליטה. הכימותרפיה משמידה את התאים הסרטניים על ידי התערבות ביכולתם להתחלק ולגדול. התרופות בהן משתמשים בטיפול כימותרפי משפיעות בשלבים שונים של חיי התא ועל כן משתמשים בשילובים שונים ביניהן כדי להבטיח את השמדת התאים הסרטניים. בנוסף, מחזורים חוזרים של טיפולים יבטיחו שגם תאים שהצליחו להתחמק יושמדו בטיפול החוזר. התרופות הכימותרפיות בהן משתמשים בדרך כלל בטיפולים בסרטן השד פועלות כולן על אותו עקרון - התערבות ב- DNA במטרה להשמיד את תאי הגידול המתפשטים במהירות. במהלך ניסויים קליניים אקראיים שבוצעו ניסו חוקרים להגדיר מהו הטיפול הכימותרפי האופטימלי מבחינת המינון וקצב בעת מתן טיפול מסייע בסרטן השד ( אדג'וונט Adjuvant ) . על בסיס ניסויים אלו וניתוח הממצאים הגיעו החוקרים למסקנות הבאות : - טיפול רב-תרופתי משולב יעיל יותר מאשר טיפול בתרופה אחת. - ארבעה עד שישה מחזורי טיפול ("קורסים") האורכים כשלושה עד שישה חדשים - מניבים בדרך כלל את התוצאה האופטימלית. - טיפול הכולל "קורסים" נוספים מעבר למינון האופטימלי עלול להחמיר את הרעילות בגוף ואינו תורם בהכרח לשיפור התוצאה. יחד עם זאת חשוב לציין שאין מידע ברור ומוחלט בנושא יתרון מתן הטיפולים הנוספים ויידרש מחקר נוסף על מנת לאשר הנחה זו. דוגמאות לשילובי תרופות נפוצים לטיפול בסרטן השד כוללים : • CMF =Cyclophosphamide (Cytoxan ), methotrexate (Amethhopterin, Mexate, Folex ) AND fluorouracil (Fluorouracil, 5-Fu, Aducil) • CAF =Cyclophosphamide, doxurubicin (Adriamycin) AND flourouracil • AC = Doxorubicin (Adriamycin) AND Cyclophosphamide • Doxorubicin (Adriamycin) AND Cyclophosphamide with paclitaxel (Taxol) • Doxurubicin (Adriamycin) followed by CMF • Cyclophosphamide, epirubicin (Ellence) AND flourouracil טיפול ב CMF ניתן בדרך כלל כטיפול יום ללא צורך באשפוז. מרכיב ה- Cyclophosphamide יכול להינתן ככדור לבליעה או כנוזל להחדרה דרך הוריד. שתי התרופות האחרות של ה- CMF ניתנות תמיד בהחדרה לזרוע או לגב היד דרך הוריד ובעזרת צינורית ( קנולה cannula ). בדרך כלל מכניסים לעירוי גם תרופה המיועדת להפחית את הבחילות. משך הטיפול כשעה ולאחריה מוצאת הקנולה מהוריד. CMF ניתן ב- 6 - 4 מחזורים על פני תקופה של 6 - 3 חודשים. תרופות כימותרפיות נוספות בשימוש נפוץ לטיפול בסרטן השד כוללות טקסוטר - Taxotere (doxetaxel), וינורלבין Vinolerbine ( Navelbine ), גמזאר Gemzar ( gemcitabine ) ו- קסלודה Xeloda ( capecitabine ). קבוצה נוספת של תרופות כימותרפיות היא ה- אנטרציקלינים ( Anthracyclines ) עליה נמנות הדוקסורוביצין ( Doxorubicin ) וה-אפירוביצין ( epirubicin ). בתרופות אנטרציקליניות משתמשים בעת מתן טיפול רב-תרופתי משולב לסרטן השד. המידע הקיים מראה כי טיפולי כימותרפיה הכוללים תרופה אנטרציקלינית מביאים לשיפור של סיכויי ההחלמה, אמנם קטן אך משמעותי מבחינה סטטיסטית, בהשוואה לתכניות טיפול המבוססות על תרופות שאינן אנטרציקליניות. שילובים של תרופות כימותרפיות עם תרופות אחרות (למשל הורמונים - טמוקסיפן, או פרדניזון ) מקובלים גם כן, בהתאם לנסיבות הספציפיות של החולה. תופעות הלוואי של כל התרופות דומות , כמתואר בהמשך פרק זה. יחד עם זאת קיימים הבדלים ביניהן, כמו האדריאמיצין ( Adriamycin ) הנחשבת לתרופה החזקה ביותר ועלולה לעתים לגרום לפגיעה בלב. התרופה גורמת גם לנשירה מלאה של השיער, יותר מתרופות כימותרפיות אחרות. האפירוביצין ( epirubicin ) דומה לאדריאמיצין וניתנת בשילוב הנקרא CEF אשר יעילותו משתווה למשטר CAF אך רמת הרעילות שלו נמוכה יותר. לאיזו תועלת עלי לצפות ? מחקרים אחרונים מראים כי חולות רבות יכולות להפיק תועלת מכימותרפיה. מידת התועלת הצפויה שונה מחולה לחולה וגם היא תלויה בגורמים שונים דוגמת סוג סרטן השד, גודל הגידול , דרגתו ושלב התפתחותו (מידת ההתפשטות). ישנם מקרים בהם יתרונות הטיפול הכימותרפי ברורים ביותר, בעוד שבמקרים אחרים היתרונות הצפויים מותנים בגורמים שונים. במקרים אלו קשה להחליט האם כדאי לקבל את הטיפול המוצע או לא ויש צורך לשקול את היתרונות הפוטנציאליים מול תופעות הלוואי שתיתכנה. החלטתך תהיה מושפעת מסדרי העדיפויות האישיים שלך והתחייבויותיך המשפחתיות או המקצועיות. מומלץ שתדברי על התלבטויות אלו בפתיחות עם הצוות המטפל או עם הגורמים המייעצים האחרים התומכים בך. ברוב המרכזים הרפואיים בארץ כולל הצוות מלבד הרופאים גם אחות או עובדת סוציאלית מתאמת סרטן שד. כמו כן כדאי לשקול גם קבלת חוות דעת רפואית נוספת. כימותרפיה לטיפול בגרורות טיפול כימותרפי מקובל גם במקרים של סרטן גרורתי מפושט שלא הגיב טוב לטיפול הורמונלי. במקרים כאלו סביר להניח שלמרות הטיפולים בעבר לא כל תאי הסרטן הושמדו. לאחר טיפול כימותרפי צפויה התכווצות הגידול בשיעור ניכר אצל % 82 - 42 מהחולות ואצל % 27 מהמקרים צפויה היעלמות הגידול לתקופה של 12 - 6 חדשים. מחקרים מראים כי איכות החיים של החולה משתפרת למשך 4 - 1 שנים , ולעתים אף לתקופה ארוכה יותר, עקב טיפול כימותרפי, כמו גם עקב טיפול הורמונלי, כ- 10 תרופות ציטוטוקסיות נמצאות בשימוש לטיפול בסרטן גרורתי. הנפוצות ביותר הן : Cyclophosphamide ( C )(M) . Methotrexate (A) 5 Fluorouracil (F), Adriamycin Paclitaxel (Taxol) ו- Docetaxel (Taxotere) . אלו התרופות היעילות ביותר שהן גם בעלות התנגדות צולבת נמוכה. בניגוד להורמונים הניתנים כל אחד בנפרד ניתן להשתמש בשילובים שונים של התרופות הכימותרפיות ( CMF או CAF ) או בנפרד - אדריאמיצין. שילוב בין-תרופתי עלול להחמיר את תופעות הלוואי אך קיימות היום תרופות יעילות לטיפול בבחילות ולשיקום מנגנון בניית תאי הדם. למשל - פילגסטרים ( Filgasrim-Neupogen ) המחזקת את מנגנון החיסון של הגוף במלחמתו בזיהומים ו- אפואטין אלפא ( Epoeitin Alpha - Procrit ) המגבירה את אספקת תאי הדם האדומים ומתקנת מצב של אנמיה. התווית הטיפול מותאמת לכל חולה בנפרד ולא ניתן לצפות מה תהיינה התגובות אצל כל אחת. בדרך כלל כאשר תרופה או טיפול משולב מסוימים מוכיחים את יעילותם ממשיכים בהם למשך זמן מה. הרופאים חלוקים ביניהם באשר למשך הזמן האופטימלי למתן טיפול כימותרפי : ישנם החושבים שהתועלת המירבית של הטיפול תהיה במהלך ששת החדשים הראשונים, שלאחריהם יש להפסיק את הטיפול. אחרים טוענים כי יש להמשיך בטיפול כל עוד החולה מגיבה להם, וכאשר החולה נהיית חסינה לתרופה מחליפים את הטיפול. אין הוכחות לתוצאות טובות יותר במקרים של טיפול הורמונלי משולב בתרופות. השתלת מח עצם (Stem Cell Transplant, BMT-Bone Marrow Transplant) תגובה מוגבלת אצל חולות לטיפול בכימותרפיה במינון גבוה, יחד עם הנזק העלול להיגרם למח העצם, הובילו לפיתוח טיפול משולב של כימותרפיה עתירת מינון עם "הצלת" תאי מח עצם, הנקראת "השתלת מח עצם". על פי שיטה זו נלקחים מגוף החולה תאי מח עצם בריאים או "תאי גזע" ( stem cells, תאי דם בשלבי התפתחות ראשונים ) לפני התחלת הטיפול הכימותרפי. תאים אלו מוחזרים לגוף החולה עם השלמת הטיפול הכימותרפי האינטנסיבי ובכך מסייעים להחייאת המנגנון החיסוני וליצירת תאי דם חדשים. טיפול זה אינו מתאים לכל הנשים ובשלב זה הוא כבר אינו מקובל בישראל. אילו תופעות לוואי צפויות ? פעולת התרופות הכימותרפיות מתבטאת בהריסת תאי הסרטן המתחלקים במהירות. תאים בריאים מתחלקים וגדלים ומושפעים מהטיפול , דבר העלול ליצור תופעות לוואי ולפגוע במערכת החיסונית. מטרת הטיפול היא לתת מינון כזה שיהרוס את תאי הסרטן בעוד שהנזק לתאים הבריאים יהיה מינימלי. התאים הבריאים מסוגלים לשקם את עצמם במהירות ועל כן תופעות הלוואי הן זמניות. התגובות לטיפולים כימותרפיים משתנות מחולה לחולה גם כאשר המינון הניתן זהה. ישנן חולות הסובלות מתופעות לוואי שוליות ומסוגלות להמשיך בפעילות רגילה בעוד אחרות סובלות מהפרעות בדרגות שונות המקשות על מהלך חייהם התקין. התופעות הרווחות ביותר הן עייפות רבה, בחילות, הקאות, שלשולים, פצעים בפה ונשירת שיער. לעתים יכולה להיות פגיעה גם במיח העצם. ניתן לשלוט בתופעות הלוואי ואנשי המקצוע מסייעים לכל מקרה לגופו. מומלץ לקרוא את הפרק עצות להתמודדות עם תופעות לוואי באתר זה העוסק בתופעות הלוואי השונות בצורה מפורטת , ממליץ מתי חשוב לפנות לרופא וכולל גם עצות להתמודדות עם התופעות השונות שלוקטו מפי שנשים שהיו חולות. בחילות והקאות הסיכוי לסבול מבחילות והקאות מותנה בסוג התרופות בהן משתמשים ובמינונן, כמו גם בתכונותיך האישיות. למשל , אם את נוטה בדרך כלל לחרדות או בחילות בנסיעה את עלולה לסבול מהתופעות גם בעקבות הטיפול. הסימפטומים עלולים להופיע מיד בתום הטיפול או עד למספר שעות לאחר סיומו. במקרים אחדים זה נמשך מספר שעות אך זה יכול לקחת גם מספר ימים. רצוי שתדווחי על התגובות לצוות המטפל היות וניתן להפחית את עצמת התגובות על ידי תרופות שיותאמו לצרכיך באופן אישי. לעתים נדרש שילוב של תרופות להשגת הקלה, או שימוש בסטרואידים. שיטות שונות של רפואה משלימה - טכניקות הרפייה, היפנוזה או ארומתרפיה (יעילות הארומתרפיה אינה ברורה היות ומדובר בשמנים) עשויות לסייע להקלת תופעות הלוואי ולחיזוק המערכת החיסונית. פצעים בפה ( mucositis ) - טיפול שיניים יש חולות העלולות לסבול מפצעים בפה או בחניכיים, ועל מנת למנוע זיהום הפצעים יש להקפיד על היגיינת הפה במהלך הטיפול. לפני תחילת הטיפול הכימותרפי חשוב שתפני לרופא השיניים לשם בדיקת פה כוללת ובעקבותיה תקבלי את כל טיפולי השיניים והחניכיים הנחוצים לקראת הכימותרפיה, במגבלות הזמן שנותר עד לטיפול הרפואי. רופא השיניים והשיננית ידריכו אותך כיצד לשמור על היגיינת הפה כך שרמת החיידקים בו תהיה מינימלית, וזאת למניעת סיבוכים אם יופיעו ולהפחתת עוצמתם. כהנחיה כללית מומלץ להימנע משתיית נוזלים חריפים או חומציים (דוגמת מיצי הדרים) . נשירת שיער אבדן או התדלדלות השיער נחשבת כאחת מתופעות הלוואי הטראומטיות ביותר ואת עלולה לחוש כעס רב ודיכאון. כאשר השיער נושר יש לכך פעמים רבות השפעה על הדימוי עצמי של החולה ועל איכות החיים שלה. לעתים קשה להתמודד עם תגובותיהם של הסובבים אותך על אבדן שיערך. אם את מרגישה שהם נבוכים ולא יודעים כיצד לנהוג היי את הראשונה לדבר על כך ואז ייקל עליהם לעמוד לצידך ולהציע עזרה ותמיכה. גם כאשר את צפויה לנשירת השיער בעקבות הטיפולים שהותוו לך אל לך להתייאש. גישה מושכלת לנושא והכנה מראש מתאימה תקל עליך את ההתמודדות ותשפר את הרגשתך. זכרי תמיד שהניסיון של כל חולה וחולה הוא שונה ושלא כל התרופות הכימותרפיות גורמות לנשירת שיער. חלקן גורם לדלדול השיער בעוד אחרות אינן משפיעות על השיער כלל. תרופות מסוימות רעילות יותר מהאחרות כך שמידת הסיכוי לנשירת השיער קשורה ישירות לסוג התרופה בה תשתמשי ולמינונה. נשירת שיער בעקבות טיפול כימותרפי מתרחשת בגלל היחלשות זקיקי השיער וכתוצאה מכך השיער נושר בקצב מהיר יותר מהרגיל. הנשירה היא תהליך הדרגתי המתחיל בדרך כלל כשבועיים או שלושה מתחילת הטיפול. השיער עלול לנשור מכל חלקי הגוף, כולל גבות ריסים ושיער הערווה. חשוב שתזכרי כי אבדן השיער הוא זמני וכי שיערך יגדל מחדש עם תום הטיפול. צמיחת השיער מחדש תתחיל מיד עם סיום הטיפול הכימותרפי, אך יעברו בין שישה לשנים עשר חדשים עד שהוא יחזור לקדמותו. לפעמים הצמיחה המחודשת מתחילה עוד בטרם הסתיים הטיפול ויתכן גם שהשיער החדש יהיה שונה מעט משהיה קודם - מתולתל יותר או שונה בצבעו. למניעת נשירת השיער משתמשים לפעמים בשיטות לצינון הקרקפת במטרה להקטין את כמות תרופות הכימותרפיה המגיעות אל זקיקי השיער, דבר המפחית ואף עשוי למנוע את הנשירה. פעולה זו נקראת חבישת "כובע קר" . בבתי החולים בישראל נהוגות שיטות שונות וכדאי שתשאלי על כך לפני הטיפול. ניתן להכין "כובע קר" פשוט על ידי עטיפת שקית קרח במגבות. 15 דקות לפני קבלת הכימותרפיה נכרכת תחבושת קרה רטובה סביב הראש. צריך להגן על האזניים מפני הקור על ידי כיסוין בפדים. הכובע מולבש בזהירות ומוחזק במקומו על ידי תחבושת , ונשאר על הראש במשך הטיפול וכשעה לאחריו. "כובע קר" מסחרי משתמש בג'ל המחזיק מעמד זמן רב, ניתן לחבשו בקלות והוא מוצמד לראש בעזרת סרט דביק ( velcro ). שיטה אחרת היא שימוש במכונה ניידת הדומה למייבש שיער במספרה, אשר מפזרת אוויר קר על הקרקפת. "הכובע הקר" יעיל רק עם תרופות מסוימות ומומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי השימוש בו. חשוב לציין שיש גישות רפואיות המתנגדות לקירור הקרקפת ורצוי שתתייעצי עם הצוות המטפל בך בקשר לכך. עצות מעשיות להתמודדות עם אבדן שיער , הצעות לחבישת פיאה או תוספות שיער, ועוד תוכלי למצוא בחוברת התמודדות עם נשירת שיער. דיכוי מח העצם מח עצם הוא החומר הספוגי הנמצא בתוך חלל העצם ובו מתהווים תאי הדם לפני השתלבותם במחזור הדם. סוגי תאי הדם הם : תאים לבנים - המופקדים על הגנה מפני זיהומים תאים אדומים - האחראים להובלת חמצן לחלקי הגוף השונים תאי קרישה ( platelets ) - האחראים ליצירת תהליך התקרשות הדם טיפול כימותרפי עלול לפגוע במיח העצמות ולפגוע ביצירת תאי דם חדשים מכל שלושת הסוגים הללו. לפני תחילת כל שלב בטיפול נלקחת דגימת דם מהחולה לבדיקה על מנת להבטיח מעקב מתמיד על רמות תאי הדם. כדאי שתדווחי לצוות המטפל על הופעת סימפטומים חריגים העלולים להעיד על ירידה מסוכנת של רמות אלו. כאשר ספירת התאים הלבנים נמוכה משמעות הדבר שהגוף חשוף יותר לזיהומים. על כן חשוב ביותר לדווח לצוות המטפל על כל תופעה היכולה להעיד על קיומו של זיהום כמו עליית חום הגוף או כאב גרון. במידת הצורך יש לקחת אנטיביוטיקה, אך זאת רק לאחר התייעצות עם הרופא. רמת תאים אדומים נמוכה מעידה על אנמיה המתבטאת בעייפות, קוצר נשימה והרגשה כללית גרועה. סימפטומים אלו יכולים גם לנבוע מסיבות אחרות אך בכל מקרה רצוי שתדווחי עליהם לצוות הרפואי המטפל בך. התאים בדרך כלל משתקמים בכוחות עצמם אך במקרה הצורך נותנים עירוי. דימומים תכופים (למשל לאחר ניקוי שיניים) או פציעות, עלולים להעיד על רמה נמוכה של תאי קרישה . במקרה הצורך ניתן לקבל עירוי של תאי קרישה. קיימים מקרים בהם השפעת הטיפול הכימותרפי על תאי הדם כה חזקה עד שיש צורך לדחות את מתן הטיפול. תאי הדם מתחדשים בדרך כלל תוך שבוע ואז ניתן לחדש את הטיפול. על מנת להימנע מזיהומים ופציעות תשתדלי לא לשהות במקומות צפופי אדם, הקפידי על היגיינה אישית, אכלי בצורה מאוזנת ובריאה, הימנעי מפעילויות העלולות לגרום לפציעה ומחשיפה לשמש, והיי מודעת לצורך במנוחה רבה. האם יש תופעות לוואי נוספות ? תרופות שונות עלולות לגרום לתופעות לוואי שלא צויינו כאן ויש לזכור תמיד כי כל חולה מגיבה בצורה שונה גם על אותה התרופה. הצוות המטפל יוכל לסייע במתן מידע מורחב לגבי התרופה בה הוחלט להשתמש. מחלות המועברות דרך אברי המין הנמצאות במצב רדום, דוגמת הרפס או יבלות באברי הרבייה, עלולות להתעורר בעקבות טיפול כימותרפי ועל כן חשוב ליידע את האונקולוג המטפל לפני תחילת הטיפול אם סבלת ממחלות כאלו בעבר . חומרים מסוימים בהם משתמשים בכימותרפיה עלולים לחדור להפרשות של הנרתיק ולגרום לגירוי באבר המין של בן\בת הזוג של המטופלת. שימוש בקונדומים יכול לסייע להתגבר על בעיה זו. ומה לגבי פוריות ? טיפול כימותרפי עלול לפגוע בתהליך היווצרות הביציות ובכך לפגוע בפוריות האישה. אם את נמצאת בגיל הפוריות זהו על כן שיקול שיש לקחת בחשבון בעת קבלת ההחלטה על מתן הטיפול. נשים אחדות עלולות להבחין בהפרעות בהופעת המחזור החודשי עד להפסקתו הזמנית. אצל אחרות עלולה להיות הפסקת מחזור מוחלטת, דהיינו פגיעה בפוריות. התגובה תלויה בסוג התרופה הניתנת ובמינונה, וכן בגיל החולה ( נשים מתחת לגיל 40 צפויות לחידוש המחזור החודשי עם תום הטיפול יותר מנשים מעל לגיל זה ). גם בנושא זה רצוי שתתייעצי עם הצוות המטפל לפני קבלת ההחלטה על הטיפול. ומה עם השימוש באמצעי מניעה ? אפשר לקיים חיי מין רגילים במהלך קבלת טיפול כימותרפי אך רצוי להימנע מכניסה להריון. למרות שסדירות המחזור החודשי עלולה להיפגע עדיין חשוב להיעזר באמצעי מניעה. מכיוון שגלולות המניעה מכילות הורמונים אשר עלולים להמריץ את סרטן השד כדאי להשתמש רק באמצעי מניעה שלא על בסיס הורמונלי ( קונדומים, התקן תוך רחמי ). האם אוכל לקחת תרופות אחרות ? חשוב ביותר שתיידעי את הצוות המטפל בך לגבי תרופות נוספות שאת נוהגת לקחת, כולל ויטמינים ותוספי מזון הנמכרים ללא מרשם רופא. האם אפשר לנסוע לחופשה ? יציאה לחופשה צריכה להיות מתואמת עם הצוות המטפל ובהתאם ללוח הזמנים של הטיפולים. בשלב קבלת הטיפול לא רצוי לנסוע לחו"ל, במיוחד אם מדובר ביעד נסיעה המחייב קבלת חיסונים. ייתכנו גם קשיים בהוצאת פוליסת ביטוח נסיעה. בארץ, נכון ליוני 2003, רק סוכנות ביטוח מקבוצת הפניקס בשם "חידוש" מבצעת ביטוח נסיעות לחו"ל לחולי סרטן. החברה נמצאת בתל אביב בטלפון 5608555 – 03. הביטוח כולל ביטוח סטנדרטי + הרחבה לטיפולי עזרה ראשונה וטיפול חירום כתוצאה ממחלת סרטן קיימת, כולל צורך דחוף בטיסה חזרה לארץ. בכל מקרה של צורך בקבלת חיסונים את חייבת ליידע את נותן החיסון שאת מקבלת טיפול כימותרפי, ובשום מקרה אין לקבל חיסונים הכוללים נסיוב חי ( חצבת, חזרת, שיתוק ילדים, שחפת וקדחת צהובה). התמודדות עם הכימותרפיה הידיעה שאת צפויה לעבור טיפול כימותרפי עלולה להכניס אותך ואת הקרובים לך למערבולת רגשית. יש חולות החשות בטחון מתוך ידיעה שעושים עבורן את כל מה שניתן , אך יש כאלו החשות חרדה עמוקה הנובעת בעיקר מתפישה מוטעית שטיפול כימותרפי ניתן כאשר הסרטן מפושט יותר והמצב חמור. צריך לזכור שכימותרפיה ניתנת פעמים רבות כתוספת להתערבות כירורגית או להקרנות, גם במקרים שאין הוכחה להתפשטות הסרטן. ברוב המקרים החרדה נובעת מהחשש מפני הבלתי נודע. יש לשער כי ככל שתדעי יותר על הטיפול המוצע יהיה לך יותר קל להתמודד עם מה שיבוא. תוכלי גם להיעזר בטכניקות השונות של הרפואה המשלימה לשם כך, אך זכרי שתמיד להיוועץ בצוות המטפל כדי להבטיח שלא תהיה התנגשות עם הטיפול הכימותרפי. בכל שלב במהלך הטיפול חשוב שתזכרי גם כי מצבי העייפות, מצב הרוח הירוד, והרגישות הגבוהה הם חלק מהתהליך, וכי האנשים הקרובים לך, אנשי המקצוע למיניהם המטפלים בך ומנגנוני התמיכה השונים רוצים כולם לעזור. ככל שתהיי פתוחה לקבל עזרה ותשתפי את האחרים בתחושותיך ורגשותיך יכולתם לתמוך ולסייע תהיה טובה יותר. אנו מקוות שמידע יעזור לך ויענה על שאלותייך. בהצלחה ובברכה, צוות אחת מתשע

שלום ירדנה טכנית הדקירה לא כואבת. קחי לך ספר לקרוא או ווקמן כדי לשמוע כמה שפחות את הסיפורים מסביב. בהצלחה

ירדנה, חשוב מאוד - תביאי לך מה שאת אוהבת לאכול או לשתות, (למרות שיש שם) ,שימי לך בתיק ליד הספר. בעיקר משהו טעים לנשנש. אני אחרי הטיפול הראשון הלכתי לסרט, ישר מביה"ח. לא זוכרת איזה אבל עם ג'ורג' קלוני... בהצלחה לך.

כימוטרפיה ניתנת באינפוזיה, מכניסים לווריד "ונפלון" שהוא צינורית דקה, ומחברים לשקית עירוי שבתוכה התרופות. הדקירה להכנסת העירוי כואבת טיפה, כל שאר התהליך אינו כואב כלל.

תקראו בוואי-נט.. כתוב שם שנערות שהתפתחו מוקדם נמצאות בקבוצת סיכון ללקות בסרטן השד.. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2990211,00.html

גם אומרים שאם מניקים לאורך זמן יותר ארוך אז מפחיתים את הסיכויי ללקות בסרטן שד. ואומרים שאם יולדים בגיל צעיר יחסית מפחיתים את הסיכוי ללקות בסרטן שד. אז מה- זה הכל סטטיסטיקה שלא תמיד ממש מדוייקת. כשאתה חולה אז אתה 100% חולה ולא משנה מתיי בדיוק התפתחת, ילדת וכמה הנקת !!!!!!!!!!!

שלום אישתי נפטרה לאחר סרטן השד(ממנו החלימה)וסרטן השחלה, בבדיקה גנטית לא נמצא הגן הגורם לסרטן השד!יש לי בת בגיל 28 ובמנו אמר לי הפרופ'שטיפל באישתי לשים לב היות וביתי נמצאת בקבות סיכון,מה זה אומר?האם היא חייבת לעבור בדיקה גנטית?(למרות שאישתי הייתה בסדר)האם היא מחוייבת בבדיקות מיוחדות?ואם כן אז איזה?אני חרד מאד ולא יודע מה לעשות!!! תודה,אלי

אלי הבעיה שאתה מעלה בהחלט כאובה ומסובכת ולא מתאימה לדיון בפורום. פנה ביחד עם בתך לייעוץ גנטי, הקיים בכל אחת מקופות החולים ובבתי החולים.(ברר דרך קופת החולים שלך).

שלום אלי, אני יכולה לחוש מתוך דבריך את החרדות והדאגה לשלומה של בתך. חרדות אלו בהחלט לגיטימיות ומובנות. השתייכות לקבוצת סיכון בהחלט מעוררת חרדות יחד עם זאת היא יכולה לעורר מודעות ועירנות גבוהה יותר לסכנות. אשר לבדיקה הגנטית אני מציעה לך לקרוא את הפרק על סרטן שד תורשתי, על הבדיקה הגנטית והשלכותיה מתוך האתר של עמותת אחת מתשע. כמו כן אתה מוזמן להתייעץ עם מתנדבות הקו החם של העמותה. מעבר לזה כמובן שעל בתך ללכת באופן תדיר לכירורג שד ולשתף אותו בהיסטוריה המשפחתית וכמובן עליה להיות עירנית לכל שינוי שמתחולל בגופה. אמנם, לא ניתן להעלים לחלוטין את החרדות, אך אפשר לנקוט בכל האמצעים הקיימים על מנת לחיות לצידן בבטחה. בהצלחה, מיכל כהן רכזת מתנדבות עמותת אחת מתשע

מישהי מכן החלימה או מכירה מישהו שהחלים מגרורה בעצמות? נראה לי שלצערי אני מרימה ידיים עוד לפני תחילת הטפול ואת ליבי אני שופכת בפורום. אם מישהי החלימה/מכירה אנא כתבו בפורום איך כיצד ומה הטפול שניתן. תודה

אני מבינה מחוסר התגובה כי מגרורות בעצמות אף אחת לא החלימה?

היי שרון, את כל כך מיואשת... שלקחת כל כך קשה גם את העובדה שאחרי 3 שעות טרם קיבלת תשובה ממישהי? לא כולנו יושבות כל הזמן מול האינטרנט. אסור להרים ידיים!!! משאלתך לא ברור מה מצבך, איזה טיפול את אמורה לקבל, אחרי כמה שנים התגלו הגרורות וכו'. אז מנסיוני ומהידע שצברתי כנראה שלא ניתן להחלים מגרורות בעצמות אבל וזה החלק החשוב אפשר לחיות טוב והרבה שנים וזה מה שחשוב. התהליכים בעצמות הם מאד איטיים ומה שחשוב זה לעצור את ההליך בטרם ימשיך לטייל למקומות אחרים וטיפול יעיל יכול לעשות את זה. אז אל תתייאשי כל כך מהר . אני מבינה לליבך אבל יש חיים עם גרורות. אם את רוצה שתפי אותנו ביותר פרטים ואולי נוכל לתרום לך עוד מנסיוננו. בהצלחה

שרון גרורות בעצמות הן מחלה כרונית, וקשה לדבר על הבראה, כשם שקשה לדבר על הבראה ממחלות כרוניות אחרות דוגמת סכרת , אסטמה וכ. יש תקופות של הטבה ויש תקופות של החמרה. עם זאת. אפשר לחיות ממש הרבה שנים וטוב בנוכחות מחלה גרורתית בעצמות. חשוב רק לקבל את הטיפול הנכון שהוא בהרבה מקרים טיפול אנטי הורמונלי לא מכביד, ותרופה לחיזוק העצמות כמו בונופוס (ניתן בכדורים), זומרה, או ארדיה. אפשר להבין את הרגשתך בקלות, אבל את אל נא תרימי ידיים בקלות, זה לא מוצדק.

אם את יכולה - ספרי לנו איך גילית את הגרורה?

שלום לכולכן אני לפני טפולים כימוטרפיים ואודה לבעלות הנסיון שתשבנה לי על השאלות הבאות: 1. איך להתכונן לטיפול הראשון? 2. כמה טפולים עושים? 3. כמה זמן אורך כל טיפול והאם הוא כרוך באשפוז? 4. פאה - האם להכין כבר? 5. מה תקופת ההעדרות מהעבודה? האם להתפטר או להמתין? 6. מהן תופעות הלוואי 7. האם ניתן לנהוג אחרי הטפול? 8. האם דרוש מלווה צמוד לטפול? אני מרגישה שאני בפניקה מאוד גדולה וכל תשובה תעזור לי. תודה לכן על הפורום המעולה.

ירדנה טיפולים כימיים ישנם כל מיני. חשוב שתדעי מה הטיפול שאת עומדת לקבל וגם למה. אני ממש "בשוק" מזה שאת יודעת שאת מתחילה טיפולים ולא יודעת דבר עליהם.זה מה שנקרא בשפה המשפטית "רשלנות רפואית". אבל לא השפה משנה, אלא העובדות. מדובר בגופך שלך , זכותך וחובתך לדעת איזה טיפולים תקבלי, כמה, ומה תהיינה תופעות הלוואי. יותר מזה - עליך לדעת מה את מרוויחה מהטיפולים ומה את מסכנת. את כל אלה הרופא שהחליט על הכימותרפיה חייב להסביר לך. אז במקום להיות בפאניקה הכיני לך רשימת שאלות לרופא וקבלי ממנו תשובות מוסמכות על הצפוי לך.

ובכל זאת לבנות המנוסות מה לכן יש להגיד?

שלום ירדנה, אני כותבת לך כי רק לפני חדשיים וחצי הייתי במצבך, עם הרבה שאלות ומאוד מודאגת. נראה לי שיותר חשוב מהתשובות לשאלותייך, אותן תקבלי בודאי מהצוות המטפל, חשובה הדרך בה את מתמודדת עם הבלתי מוכר והאי- ודאות, שעוד יקרו בהמשך. אני עצמי הזמנתי בטלפון מקו המידע של האגודה למלחמה בסרטן חוברת מידע על כימותרפיה, בין שאר החוברות שהזמנתי. מדובר בחוברת מאוד בהירה ומאירת עיניים שהייתה תוספת מאוד חשובה לדפים ולמידע שקבלתי מהאחיות ומהרופא האונקולוג, מה גם שדאגתי לקבל אותה עוד לפני המידע האישי שקבלתי לגבי.קראתי אותה מספר פעמים בכל שלב, וזה עזר. מה שאני מנסה להגיד - יש מידע זמין, והוא בהחלט אחת הדרכים למנוע פניקה. בהצלחה - זה לא פיקניק, אבל גם לא סוף העולם

לירדנה שלום אני כותבת לך ממרחק של חצי משנה מתום הטיפולים . ראשית כל , אין מה להכנס ללחץ . ישנן בכל מכון אונקולוגי שפע חוברות בנושאים כגון : טיפול כימי, הניתוח, הקרנות התמודדות נפשית, מה אומרים לילדים ועוד. אני לקחתי עותק מכל חוברת רלוונטית וקראתי . לגבי הטיפול הכמי- את צריכה לברר מה הפרוטוקול שלך, ואילו חומרים תקבלי. אני עמדתי על כך שאדע בדיוק - אילו חומרים אקבל, באיזה מינון , באיזו תדירות , משך הטיפול וכו' . זו זכותך המלאה לדעת. אם את אמורה לקבל חומר משיר שיער (אדריאמיצין) - כדאי כבר להצטייד בפאה. השיער נושר עד 3 שבועות מיום הטיפול . דווקא בטיפול הראשון הרגשתי הכי טוב, כי הגוף עדיין חזק ומחוסן. עם הזמן - יותר קשה, אבל אם יש לך תמיכה מהמשפחה, וממקום העבודה - אפשר לעבור אותה יותר בקלות. ולגבי העבודה - לא ברור לי למה את רוצה להתפטר ? אין שום סיבה שתענישי את עצמך בנוסף למחלתך. אני נעדרתי 3 ימים כל טיפול וזהו, בשאר הימים עבדתי כרגיל. בשביל זה יש ימי מחלה, או במקרה הכי גרוע , אובדן כושר עבודה. בשבילי העבודה היתה קרש הצלה, כי העבודה שמרה לי על מסגרת חיים נורמלית, ולא היה לי זמן לרחם על עצמי , וגם התקופה עברה לי מהר יותר , כי בעבודה הזמן רץ לי. בהצלחה.

ירדנה יקרה, גם אני היום בדיוק חצי שנה לאחר סיום הכימוטרפה. היו ימים שזה נראה נצח, אך עובדה, הגעתי להיום. עובר מה זה מהר כשנהנים.... אהבתי את מה שכתבה עוד בעלת ניסיון ומה שאני רוצה להוסיף, עדיף לבוא עם מלווה, נותן הרגשה טובה יותר, כי האחיות מסתובבות בין כולם והמלווה הצמוד/ה שלך עוזר/ת בדברים קטנים כגדולים. לגבי נהיגה, תלוי איך תרגישי. לא כדאי לבנות על נהיגה עצמית. אני ממליצה לרשום את כל השאלות שיש לך, להפנות אותן לצוות הרפואי ובעיקר - לרשום לך את התשובות. שכן, מרוב אינפורמציה חדשה לא תמיד זוכרים הכל, וכך את מסודרת. לגבי פאה, ענו לך. מבחינת תופעות לוואי, תמיד תשאלי את הצוות מה צפוי, שכן תלוי מה את הולכת לקבל. כל תרופה ותופעות הלוואי שלה. בכל אופן יש טיפול תרופתי מתאים. תשאלי ותרשמי. היו לי המון פרפרים בבטן לפני הטיפול הראשון, בשני כבר ידעתי מה הולך להיות אז הם עפו לחופשי (הפרפרים...). חוסר הידיעה היא המקור לכל. זכרי זאת . בהצלחה. י'.

ראשית, תודה לכולכן זה מעודד. קראתי באתר של האגודה למלחמה בסרטן כי מכניסים צנורית לוריד לצורך קבלת הכימוטרפיה. אני חשבתי שמדובר בעירוי רגיל. מה באמת עושים וכמה זמן לוקח הטיפול במכון האונקולוגי?

דר' לאופר שלום, על מה יכול להצביע ערך של crp גבוה? אני שנתיים אחרי סיום הטיפולים. תודה שירי.

crp הוא סמן לא ספציפי, כמו שקיעת הדם למשל, לרוב אין משמעות לעלייתו אבל תלוי בכמה הוא עלה ובאיזה הקשר. מה פתאום בדקו לך אותו?

שלום, אני בת 24 ושמתי לב שיש לי וריד בולט בשד שלא היה קודם.ובכלל יותר ורידים שם. הייתי אצל כירורגית שד לפני כחודשיים בבדיקה והיא אמרה שהכל בסדר. אני לא יודעת אם בזמן הבדיקה היו את הורידים האלה, אני לא זוכרת... בכל מקרה, האם להבדק שוב? תודה.

סביר שמדובר בשינויים הורמונליים, אבל אם את מוטרדת, ובפרט אם יש לך היסטוריה משפחתית של סרטן שד בגיל צעיר, היבדקי שוב. למה לדאוג?

אבקש אםבר מדויק על המחלות בעבר לפני 4 שנים היה גדול ליד הראה ומאז אני סובלת

נאמר לי, ששימוש במשאבי פיטמות הפוכות, כדי לגרום להן לבלוט או לגדול לצמיתות, עלול לגרום לשינויים ברקמת השד ושכתוצאה מכך עלולים להיווצר תאים סרטניים בשד. האם זה נכון ? אני אנסה פה להעלות תמונה של אותו משאב.... [img]http://grm.m.walla.co.il/briefcase/00f3/z/v/i/k/a/z/5/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/r/200408271640039914/200409011332396997/st135a[1].jpg[/img]

טוב... כנראה שאין אפשרות לעלות תמונות לפורום זה. מקווה ששאלתי ברורה.

מעולם לא שמעתי על כך דבר, והוא לא נראה לי הגיוני

ד"ר, כיוון שהנושא חשוב לי ביותר, אודה לך מאוד אם בכל זאת תוכלי לנסות לעזור לי. להלן קטע המתאר את פעולה המשאב: Worn tucked into your bra day OR night, the Niplette painlessly sucks your nipple out into a small thimble-shaped cup. Your skin tissue is gradually stretched AND in one to three months of continuous wear, your nipple will stay permanently erect. מתוך האתר : http://www.aventbaby.com/uk/products/general_info/intro_niplette.html בברכה בתודה מראש.

צר לי, זה לא נשמע לי אמין בכלל (בערך כמו הארכת הפין וסליחה על ההשוואה), עם זאת זה גם לא נשמע מסוכן מבחינת סרטן. מדוע שלא תכתבי אל היצרנים ותשאלי אותם?

1. היום אני 4 וחצי חודשים לאחר מסטקטומי ועדיין יש כאבים ורגישות באזור. עד מתי? 2. כצפוי בחודש אוקטובר יש פרסומים רבים בעיתונות, בהזדמנות זו, תודה רבה על הכתבה שפורסמה בעיתון הארץ בנושא פוסט-טראומה אפקט. בדיוק בשבילי . השאלה - כמה זמן מומלץ לחכות בין ניתוח מסטקטומי (קדם לו אצלי ניתוח למפקטומי, 10 ימים קודם) לניתוח שחזור שד? לילה טוב. י'.

כאבים ורגישות באזור המסטקטומי יכולים להימשך שבועות , חודשים ואפילו שנים, אך בדרך כלל הם פוחתים עם הזמן. לגבי שיחזור- ההמלצות משתנות בין הרופאים. כדאי לך לחשוב היטב אם ומתי את מעוניינת בתהליך ארוך וקשה זה, שהצלחתו לא תמיד מובטחת. התייעצי גם עם האונקולוג שלך.

י' אני עברתי מסטקטומי + שחזור מיידי, והכאבים נמשכו תקופה ארוכה. משהו כמו 8-9 חדשים עוד היו כאבים חזקים מדי פעם. (הכאב הרציף החזק עבר לאחר כחודש). גם היום, שנתיים וקצת אחרי, ישנה אי-נוחות, רגישות וכאבים מדי פעם. הכאבים אינם חזקים, אך מספיק מציקים כתזכורת קבועה למה שעברתי. לגבי שחזור, הכתבות שהתפרסמו לאחרונה ב"הארץ" נוטות להמליץ על דחייה או אי-שחזור בכלל, אך הן מתבססות על ניסינות כושלים וקשים של נשים שעברו שחזור והדבר פגע בהן קשות פיזת ונפשית. אין היום סטטיסטיקה היודעת לאמר מהם אחוזי ההצלחה ושביעות הרצון של ניתוחי שחזור, ולכן את צריכה לבדוק טוב-טוב, לדבר עם נשים שעברו שחזור ולמצוא פלסטיקאי מומחה, מיומן ומהימן. התחושה של להיות "חד שדית" היא לא קלה, אך אני משוכנעת שהסבל הפיסי והנפשי אצל אלו שחוו כשלונות בשחזור קשה הרבה יותר. עד קריאת הכתבות, המלצתי לכל הנשים שפנו אלי כן לבצע שחזור. היום אני חוששת להמליץ, אם-כי, אני באופן אישי, מרוצה מאוד מהשחזור ואם הייתי צריכה להחזיר את הגלגל אחורה, לא הייתי מוותרת על השחזור. אם החלטת על שחזור, אני ממליצה לבצע כמה שיותר מהר, כל עוד את בתוך קלחת הניתוחים. כש"יוצאים" מזה - קשה לחשוב שוב על ניתוח. מתי תוכלי לבצע - זה רק הרופאים שלך יוכלו לאמר, לאור מצב העור (אם עברת הקרנות), למשל. בהצלחה והרבה בריאות, אפרת

שלום.. אחותי עברה טיפול כימותרפי ראשון. בלילה הראשון היא הקיאה כמעט כל חצי שעה, וביום שלמחרת הקיאה איזה 9-10 פעמים. זה הרבה? אני יודעת שיש מקרים שבהם הקאות מרובות נחשבות קיצוניות וצריך לטפל בהם... האם זה כזה מקרה? תוך כמה זמן צפוי שינוי? ועוד שאלה.. מה אפשר לתת לה כדי להקל עליה את כל ההרגשות הנוראיות האלה (מחולשה דרך בחילה ועד הקאה). מודה לכולכן מראש תודה רבה !

אכן אחותך מקיאה הרבה. אולי מוטיליום יוכל לעזור לה וכן, כמובן, זופרן, קיטריל או משהו מאלה. חשוב שלפני הטיפול הבא היא תיתייעץ עם הרופא המטפל , כדי שתקבל טיפול נוגד הקאה יעיל יותר. אם ההקאות נמשכות בקצב הזה, כדאי שתפנה למיון לקבל נוזלים דרך הוריד. יש לקוות שהמצב ישתפר תוך יום יומיים.

אני לאחר גמר טיפול אונקולוגי - ולקראת תהליך המעקב ה"שיגרתי". מה עלי לצפות מהאונקולוג/ית שאתו/ה אהיה בקשר - מעבר לכך שתהיה תקשורת טובה בינינו. מה תדירות המפגשים ומה סוג המעקב שיתבצע ? מה הדברים שעלי לשתף וקשורים למחלה ולחשש מחזרתה.לדוגמא, אם מתגלים אצלי "תחלואים" אחרים שאינם נראים על פניו כקשורים ישירות אך מטרידים אותי עקב "מצב המיוחד"-לדוגמא בעיות עיכול/בטן חריגות האם רצוי לעדכן ולהתייעץ אתה/ו ? האם זה "בקו העבודה" או סתם טירדה - ועלי להתייעץ עם הרופאים הרגילים (משפחה וכיו"ב). אני מקוה שהבהרתי עצמי טוב - כי יש לי הרגשה שלא כל כך. שבת שלום

הבהרת את עצמך היטב. מעקב שיגרתי מתבצע 3 עד 4 פעמים בשנה ובו את נשאלת על הרגשתך, נבדקת גופנית, ואחת לשנה מופנית לביצוע ממוגרפיה. כל עיניין חריג שנראה לך שיכול להיות קשור למחלה שהיתה או לטיפול - מוטב לשאול עליו. הראונקולוג יחליט אם זה רלבנטי. אל תחששי להטריד: תפקידך לשאול ותפקיד הרופא לענות. ישנן קופות חולים שיש להם מכוני מעקב שלהם או רופאים אונקולוגיים יועצים; לפעמים זה פתרון הרבה יותר מהיר, זמין ונוח מיום מרפאה בבית חולים. שקלי גם זאת. והעיקר - היי בריאה.

החלטתי לחקור. מעניין אותי למה זנחו את הcnf והאם ההשערה שלי שבגלל הנזק שהיא גורמת למערכת החיסונית נכונה? ועוד שאלה : האם אפשר לבצע פיש שלוש וחצי שנים לאחר הסרת הגידול(בגוף שלי או בריקמת גידול שנישמרה)? תודה על הכל ושבת שלום

דניה סליחה שאני אומרת, אבל באמת צריך לעשות לך "גמילה" מהפורום. למה לחטט במה שכבר היה ואין לשנותו כרגע. תשתי כוס קפה במקום.. הCNF מעולם לא היה פופולארי והוא נזנח לטובת פרוטוקולים יותר אגרסיביים, לא כי היה רעיל מדי, אלא כי לא היה די רעיל לטעמם של רוב הרופאים. אפשר לעשות לך היום בדיקת פיש. אבל לשם מה?????? עזבי, זה לא ישנה דבר. שבת שלום

האם cnf ו-cmf זה היינו אך? אני מטופלת ב-cmf/ tusv kl gk ,aucv katk,h/

לאחר חזרת מחלה, ארדיה ,פימרה וזולדקס,גרורה באגן, מה תדירות מיפויים , וביקורות? מה מבחינת ביטוח לאומי ?אחוזי נכות ולכמה זמן? תודה מראש טלי.

לטלי קשה לענות באופן כללי. המטרה היא לדעת שיש תגובה לטיפול.. אז אם, למשל, יש מרקרים גבוהים שיורדים, אפשר להסתפק בפחות מיפויים. הכל תלוי באשה עצמה ובמחלתה.

היי, ביקרתי אצל נטורופט מטעם רפואה משלימה בקופה שהמליצה לי לקחת את המוצרים הבאים בכדי למתן את השפעות הטמוקסיפן 1. קואנזים Q10 2. TWIN EPA - כנגד לתרומבוזות ברגליים 3. ocuguard plus - להגנה על העיניים 4. ג'רו דופילוס - עיכול 5. HEP - להגנה על הכבד לאחר כימותרפיה האם מוצרים אלו מומלצים לשימוש לאחר הטיפולים ועד כמה הם יעילים? אודה לתשובתכם, תודה סילבי

שאלתך חוזרת ונשאלת, ולמעשה אין לנו תשובה ברורה עליה. ההמלצה הרפואית נטו (בספרים) בהחלט אינה כוללת את כל החומרים האלה למטופלות בטאמוקסיפן. יש רופאים שמאד מתנגדים לתוספות הללו, במחשבה שהן מפריעות לפעולת הטאמוקסיפן. אני מודה שאינני יודעת, אבל מה שאני לא יודעת אני לא לוקחת! זה נראה לי לכל הפחות מיותר, אם לא מזיק..

אני לוקחת ויטמין c וגם מיצוי פטריית מייטקה ופטרית ריישי, מופיע ברפואה סינית וגם בחברת נייצרס סנשיין.הפטרייה הנ"לאינה מאפשרת התפתחות תאי הסרטן בעתיד ומאזנת את הגוף.תתיעצי עםמומחה לרפואה הומופטית או רפואה סינת.

מדובר אולי בעניין שולי, אך משמעותי מאוד למורל ולהרגשה טובה בזמן הטיפולים. האם יש פתרונות ספציפיים - איפור וכו'- כדי להתמודד עם הצבע הלא בריא של עור הפנים, האם יש פתרונות לאיפור של גבות וריסים שנשרו, גם כשיש אלרגיה באזור העיניים. אשמח לקבל את תשובת הצוות וגם ללמוד מנסיון אישי של אחרות.

אין כמו איפור קבוע (קעקוע) לגבות ולריסים

שאלתך אינה שולית בעיני. אפשר לעשות איפור קבוע. אפשר להדביק ריסים היפואלרגיים. אפשר להתאפר נכון. אני לא מספיק טובה בזה , אבל תתייעצי עם מישהי מיקצועית ואמינה. בהצלחה

תודה על התשובה. אני פונה לצוות התמיכה של "אחת מתשע" - האם יש לכן קשר עם בעלי מקצוע בתחום או מידע שיאפשר להכין "שיעורי בית?" תודה

דרומית יקרה, טוב להתפס לדברים ה"שוליים". זה עוזר. אני ממליצה על שימוש בעפרון לגבות. זה משנה לגמרי את מראה הפנים. לגבי צבע הפנים- מייק אפ משפר בהחלט את המראה. גשי ליועצת יופי (דיילת) של אחת החברות שתתאים לך לפי צבע הפנים. תזכרי שהשערות יצמחו מחדש ושעוד תשובי להוריד שערות במקומות הרצויים. לילה טוב. י'.

אישתי נמנית על אותם מס אחוזים שלא ניתן לאתר מימצאים בממוגרפייה בגלל מבנה השד הפנימי.נהגידול שאותר אצלה לא נראה בממוגרפיות.אם כך להסתמך על מישוש וא.סאונד,אין זה מספיק,כי מימצא מישושי שמאותר עלול להתגלות כאשר הספיק לגרום נזקים.א.סאונד גם אינו מדוייק. אושר לה M.R.I . אידך נאמר שM.R.I עלול להטעות במימצאי יתר שאינם נכונים. מה עצתכם?

אני האומנם לא רופאה אבל מניסיון גם אני עברתי MRI שיצא נקי ללא מוקדים אבל בהתעקשות שלי (מכיוון שהשוליים לא היו לגמרי תקינים) עברתי עוד מספר ניתוחים שבסופו של דבר הובילו אותי לכריתה מלאה של השד. נו אז כנראה שגם MRI זה לא שוס גדול ב ה צ ל ח ה !!!!

שאלתך קשה. העובדה שהגידול שהיה לה לא התגלה בממוגרפיה , אינה מעידה שאם בעתיד (חלילה) יהיה משהו נוסף בשד הוא לא ייראה. כך שממוגרפיות עליה להמשיך לעשות מדי שנה וגם סונר. יתכן שיש מקום אחת לשנתיים שלוש לבצע גם MRI , בידיעה שהוא מגלה "יותר מדי" ועלול לחשוף אותה לביופסיות מיותרות.

גם אצלי לא ניתן היה לאתר ממצאים בממוגרפיה ולכן היתי במעקב במרפ' כירורגית, עברתי כל שנה ממגורפיה, אולטראסאונד ו FNA ולמרות זאת התפתח אצלי גידול של 9 ס"מ ! השד שבו התגלה הגידול הוסר, והחלטתי להסיר גם את השד השני משום שהבנתי שאין שום דרך אחרת למנוע שיתפתח אצלי גידול בשד השני והוא יתגלה בזמן. אני חייבת לציין שאני מרגישה עם עצמי מאוד טוב ללא השדיים, בעיקר הודות לבן זוגי שגורם לי להרגיש מושכת בדיוק כמו שהיתי קודם...העיקר שאני בריאה...

שמעתי על מקרים של גידולים גדולים שלא התגלו,איך זה יכול להיות?!,אפילו במישוש ואולטרא סאונד לא מגלים, זה ממש מפחיד

בבקשה תענו לי על השאלות מכמה שורות למטה, ד"ר לאופר, למה דילגת עלי? מחכה. תודה.

שלום, אני בת 45. לפני שבועיים עברתי ניתוח כריתה חלקית בעקבות גילוי של סרטן השד. לשמחתי אין גרורות ובלוטות הלימפה נמצאו נקיות, וכמו"כ מסתבר שהסרטן שלי יגיב לטיפול הורמונלי, כך שבסך הכל המצב ממש טוב. בכל זאת, בגלל סוג הגידול והגודל, הרופאים ממליצים גם על כימותרפיה. היום קראתי באינטרנט על ההשפעות של כימותרפיה על תיפקוד המוח (Chemobrain). הענין מאוד מדאיג אותי כי אני עובדת עם המוח שלי. אני מתכנתת מחשבים בכירה והמוח הוא הכלי החשוב ביותר שלי. בכלל, הדימוי העצמי שלי מאוד קשור ליכולתי השכלית, ואני לא מוכנה לקבל את האפשרות שפתאום אהיה פחות חכמה. רציתי לשמוע דווקא מנשים בארץ, האם הן חוו את התופעה הזו? האם יש בה ממש? בתודה תמר

אני לא רופאה אבל עברתי כימותרפיה ומכל ההשפעות הרבות שחוויתי ושעל חלקן לא מדברים לא מצאתי השפעה על פעילות המוח. אני מנסה לחשוב על הפונקציות השונות והדבר היחיד שעולה לי שאני כבר לא אלופת עולם ב"ארץ עיר" כמו שהייתי אבל זה גם בגלל שהמתחרים ה(ילדים שלי) גדלו וגם מפני שאני פחות מתאמנת. לא נראה לי שמדובר על סוג הכימו שאת הולכת לעבור וכדאי לך להתרכז בבעיות שאת כן תצטרכי להתמודד איתן - הגופניות והרגשיות. רפואה שלמה

אני בחורה צעירה (30), עברתי טיפולים כימים וכריתה דו צדדית הרבה השפעות יש למחלה הארורה הזאת- אבל על המוח זה נשמע לי מופרח!!!, סיטימתי את הטיפולים המשכתי לתואר שני ולמדתי והצלחתי והמשכתי ומצאתי עיסוק שרק אפשר להתגאות בו .... התעסקי בדברים מהותיים יותר ולא בכל מחקר שצף, השפעות היחידות של הכימו על המוח - זה איך לחיות את חייך טוב יותר ממה שהיה עד היום!!! ברגע שנבריג כמה ברגים יותר חזק... המח שלנו יתפקד יותר טוב המשיכי בעיסוקייך ובחייך... אין דרך אחרת הרבה בריאות!!

תמר שלום, כיוון שאת לא רוצה להיות פחות חכמה אני מציעה לך להיות כרגע יותר חכמה ולבדוק את האפשרות של קבלת טיפול הורמונלי בלבד ללא כימוטרפיה . אם יש באפשרותך לשלוח את הממצא הפתלוגי לבדיקה אזי בכלל טוב כי אז תדעי איזה סוג טיפול מתאים לסוג הגידול שלך . המשיכי ללמוד ולהתעניין ואל תהססי לשאול כל שאלה . הרבה בריאות והצלחה

תמר, ההשפעה היחידה של הכימו והסרטן בכלל, היא על דרך החשיבה וההסתכלות על החיים. מי שהיה חכם לפני הכימו כנראה ישאר כך גם אחר כך. אני עברתי בחיי פעמיים כימוטרפיה ונדמה לי שהמוח שלי "נפגע" יותר אחרי שילדתי את ילדיי (הזיכרון :-) ). לי דווקא נראה שזה הזמן בו מתחדדת החשיבה יותר - יודעים על מה לשים דגשים ואיפה ניתן לקצר או לשנות דברים. גם אני עובדת עם הראש והמקלדת ולא חשתי הבדל. הרבה ה צ ל ח ה

תמר השאלה הקארדינאלית היא האם באמת יש הצדקה לכימותרפיה. (מה הנימוקים להמלצה זו?). לגבי ההשפעה על היכולת השיכלית, זה עיניין סבוך ולא ממש ברור. היו דיווחים שאצל נשים (לא רבות) שקיבלו כימותרפיה, אחרי שנים נמצאה ירידה מסויימת ביכולת השיכלית. זה בהחלט לא מצב שיומיים אחרי הכימותרפיה את קמה בבוקר "האבלית". השאלה היא מה תתרום הכימותרפיה, מה הסיכון באי לקיחתה, ומה הסיכון לפגיעה ביכולת השיכלית. צריך לעשות איזון בין כל אלה, וחשוב שאת עצמך, בידיעת התשובות, תחליטי מה את מעדיפה.

הי עמליה, אכן תופעת ה-"CHEMOBRAIN" היא תופעה ממשית. היא רק אחת מתופעות הלוואי (נזק) של טיפולים כימותרפיים. יהיו רופאים (בפרוש לא כולם) שיגיבו בביטול, ויגידו כי רוב התרופות כימותרפיות לא מצליחות לעבור את מחסומי הדם במוח. זה נכון אמנם, כי למעט מינונים גבוהים של מטוטרקסט וגם טמודל שאר התרופות אכן לא מצליחות לעבור את מחסומי הדם במוח, אולם זה לא בהכרח רלבנטי. אם זה היה נכון איך מסבירים מחקרים המצביעים על תופעת ה-CHEMOBRAIN במטופלות סרטן שד שקיבלו כימותרפיה? הן גורמות לבעיות קוגנטיביות בקרב 40-16 אחוזים מחולות סרטן השד המקבלות כימותרפיה. Dr. Ian Tannock, the Daniel E. Bergsagel professor of medical oncology at Princess Margaret Hospital AND professor of medicine AND medical biophysics at the University of Toronto In one study by Tannock AND others, women who had undergone chemotherapy for breast cancer fared worse, as a group, on certain cognitive tests than a similar group of women without cancer. The differences in cognitive functioning could not be explained by differences in age, education, menopausal status OR mood. יחד עם זאת התופעות הן בד"כ קלות עד בינוניות. לא מדובר על דימנציה. ברוב המקרים התופעה נעלמת כולה או ברובה זמן מסוים לאחר הטיפולים. במקרים מסוימים היא נשארת למשך שנים. תרופות כימו מצליחות לגרום לתופעה הנ"ל בדרך עקיפה. הן גורמות לגוף לייצר ציטוקנים. ציטוקנים אלה כן מצליחים לעבור את מחסומי הדם במוח, מגיעים לשם ויוצרים תהליכים דלקתיים שגורמים לתופעה. לעיתים גם הגידולים הסרטניים עצמם מייצרים ציטוקנים המגיעים למוח וגורמים כך לתופעה זו. זהמסביר את העובדה שגם בקרב חולים שעדיין לא החלו בטיפולים הכימותרפיים יש סממנים לירידה בתפקוד הקוגניטיבי. אם תחליטי על כימותרפיה, ממליץ לך מאוד לעשות צעדים בתחום ההוליסטי שעשויים למזער באופן כללי את נזקי הטיפולים הרעלניים. אתן דוגמא אחת בנושא המדובר. יש הרבה תוספים וצמחי מרפא שהם בעלי תכונות אנטי-דלקתיות. אלה עשויים למשל למנוע או למזער את תופעת ה- CHEMOBRAIN. שאלי את האונקולוג/ית שלך על כימותרפית IPT- אלטרנטיבה הרבה פחות רעילה. במחשבה שנייה... אולי לא כדאי להתאמץ. זה לא בדיוק בתחום הקונבנציונאלי... ובטח בטח לא בסל הבריאות. אני מעריך את האינטגריטי של ד"ר לאופר ששמה את כל הקלפים על השולחן. להרבה אונקולוגים אין את זה. גובי

למרות שגם עמליה הוא שם יפה

רק רציתי להודות לכולן על התשובות - בעיקר לכן שהתנסיתם בטיפול ולמסרים החיוביים והמחזקים. טיפול ראשון ביום א' הקרוב - אחלו לי הצלחה!

לד"ר רותי שלום, עקב גרורות אני מקבלת אחת ל-3 שבועות טקסוטר+קסלודה. סיימתי כבר 11 טיפולים. את הטיפול ה-9, לפני האחרון, קיבלתי באיחור של שבועיים בגלל חיידק בגרון. תוך כדי העיכוב החלה צמיחת שיער הראש (לא כולל גבות וריסים), שלא נשר גם לאחר 2 טיפולים נוספים.(אציין, שנשירת השיער הראשונית הייתה כבר שבועיים לאחר ראשית הטיפול, ומזה חודשים הייתי קרחת לחלוטין). שאלתי: אם המשך הטיפולים לא מפסיק את הצמיחה ולא גורם לנשירה, האם זה אומר שהכימותרפיה הפסיקה להשפיע? כלומר: האם זה יכול להעיד לגבי תאים סרטניים, שגם פה נעצר "קרב הבלימה" ומתחיל שגשוג חדש שלהם? מאוד חשובה לי התייחסותך, לפני פגישתי עם האונקולוגית שלי. תודה מראש.,

לנילי אין בהכרח קשר.. מה שכן - אחרי כל כך הרבה טיפולים חשוב לעשות הערכה כוללת מה הם עושים, האם משפיעים לטובה?

לשאלתך: ניכר שיפור בבדיקות ההדמייה ובסמנים ולכן ממשיכים בטיפולים.זה הגיוני?

שלום רב אני מוזמנת להקרנות וצויין בהזמנה: 1600 B מאיץ 3 אבקש עזרת הפורום בהאתם תודה רבה ב\ הני

מה רצית לדעת? מה שכתוב שם זה שם מכשיר הקרינה.

שלום ד"ר לאופר, תודה על התגובה המהירה. אחותי מבקשת פרוט מלא של כל מילה ומילה. ויש מהבקר יש שאלה חדשה עקבות פירסום בדף הראשון של איתון הארץ: כמה אפקטיבי radiotherapy israelian/ rambam בימים אלו? לאחותי יש תור לקורס הראשון ביום הראשון, האם יש לשקול לקבל את הטיפול בחו"ל? תשובותיך מאוד חשובות לאחותי (50). מראש רב תודות על תגובתך המהירה בכבוד רב, הני מוריוסף

שלום, בימים האחרונים החל שד אחד להיות נפוח יותר ( נראה כאילו הוא יותר מלא ובשרני) משהני ולכאוב. האם יש לך מושג מזה? קבעתי תור לכירורג שד אבל זה לעוד הרבה זמן ואני ממש מוטרדת... תודה. רוני

שלום רוני, אנחנו מבינות את דאגתך, אך קשה על סמך נתונים שכתבת לתת חוות דעת. אנו ממליצות שתנסי להקדים את התור תסבירי את המצב ותלחצי קלבל תור בהקדם וגשי לבדיקה רק בכדי להסיר דאגה מליבך ולקבל את הטיפול המתאים. בברכה, צוות אחת מתשע

רוני אני מצטרפת לדברי הצוות. אין שום סיבה בעולם שתחכי הרבה זמן לבדיקת כירורג. יתכן ויש לך דלקת ואת זקוקה לאנטיביוטיקה. פני לסניף שלך, ודאגי לתור מיידי.

שלום יש לי כמה שאלות 1. איך מתבצעת בדיקת פיש? 2. האם (כך עולה מהדיונים) קולטנים חיוביים לאסטרוגן יחד עם הר טו חיובי הם מצב שמבקש בדיקת פיש? 3. האם יש משהו לא הגיוני כשמתקבלות תוצאות חיוביות גם לקולטנים וגם להר טו? 4. האם הכימו cnf יצאה מן האופנה במהירות ולמה? 5/ יש למישהו ניסיון בגמילה מקפה ואל תגידו לי תחליף צימחי ותה צמחים וגם לא קפה נטול קופאין כי אני מכורה לקפה בבוקר וניסיתי הכל ולא מצליחה להתגבר. יש למישהי רעיון? תודה

דניה, גם אני הייתי מכורה לקפה (כאבי ראש אם לא מקבלים את מנת הבוקר בזמן, עירנות וצניחה לאחר שההשפעה פגה וכו'). כבר למעלה מ- 5 שנים שאני "נקייה". הצלחתי לעשות זאת כשהייתי חולה בשפעת ולא היה לי כוח ותיאבון. כאב ראש בכל מקרה היה עם השפעת ולא הייתי זקוקה לעירנות, כיוון שהעדפתי לשקוע בשינה. אז פשוט וויתרתי על הקפה במטרה להמשיך עם זה. לפני כן - לא הצלחתי אפילו להמעיט בכמות הקפה. אז... אני מאחלת לך שתהיי בריאה ותמצאי דרך אחרת להיגמל מאשר לחלות בשפעת (למרות ששפעת - קטן עלינו). אפרת

היי דניה, לשאלותייך: 1 - בדיקת פיש היא בדיקת מעבדה (צביעה ספציפית) המתבצעת ברקמת הגידול שהוסר. 2 - קולטניים חיובים עם HER2 זה מצב שכיח פחות. במידה וה- HER2 הינו חיובי חזק הסיכוי שבדיקת הפיש תראה שאמיתות ה- HER2 שגוייה הוא נמוך. במצב בו ה- HER2 אינו חזק ניתן לאמתו ע"י בדיקת הפיש. 3 - כפי שתארתי ב-2 זהו מצב פחות שכיח 4 - אין לי מושג 5 - למה להגמל מקפה בבוקר ? אני מקווה שסיפקתי לך את המידע באופן הפשוט ביותר (גם אני HER2 ו- ER/PR חיוביים) בהצלחה

לדניה סליחה שדילגתי אתמול. ביקת הפיש נעשית על חתך מקובע והיא סופרת את מספר העותקים של הגן הפגום בטכניקה מאד מתוחכמת. אין זה נכון שקולטנים חיוביים לרצפטורים יחד עם הר חיובי מחייבים פיש. בכלל בדיקת הפיש הפכה למיתוס גדול מדי, לא בכל מקרה חייבים לדעת במדוייק אם ההר חיובי או לא. זה חשוב ממש רק במצב הגרורתי, שאז צריך להחליט על מתן הרספטין. עדיין נותנים CNF אבל זה לא שילוב מאד פופולארי, וחבל. יש מצבים שהוא מאד מתאים. בקשר לקפה - אני לא שתיינית גדולה של קפה, אבל למה להיגמל ממנו? ממה עוד את רוצה להיגמל? חיים פעם אחת, לא?

אני עם ד"ר לאופר. למה את רוצה להיגמל מקפה? אם הכוס של הבוקר עושה לך טוב וזו כוס אחת או שתיים, שיהיה לך לבריאות.אין כמו ההנאות הקטנות של החיים.

מה אפשר לקחת נגד כאבי בטן שנגרמים מטיפול בנבלבין? (מלבד לוסק) תודה

נורא חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל על סוג הכאב ועוצמתו.. אולי נאבלבין לא מתאים לך. אפשר לנסות פאפוורין.

תודה על התשובה

בעקבות המלצות של שני רופאים לגבי כימותרפיה עכשיו אני בהתלבטות - האחד ממליץ על 4 טיפולים ב-AC האמרקאי והשני על 6 טיפולים ב-CEF האירופאי (מתוך טענה שיש לזה פחות השפעה על הלב). עם מה מהם יש יותר ניסיון? למי יותר תופעות לוואי? האם יש הבדל בהשפעה על הפריון? זו כמובן הבעיה בללכת לשמוע המלצה שנייה - ההתלבטות שאחרי... תודה, שרון

לשרון היה לי נוח יותר אילו היכרתי את כל הסיפור שלך; כך קשה לי לומר. נראה שלAC פחות השפעה על הפוריות והוא קצת יותר קשה. יתכן שהטיפול האחר יותר יעיל כי מדובר ב 6 מחזורים, אך זה לא מוכח. הסיכון ללב קטן יותר עם CEF. אם הגידול היה בשד שמאל אולי עדיף CEF. סך הכל אין הבדל גדול בין שניהם, בהנחה שאת בכלל צריכה כימותרפיה...