פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

הייתי היום במקרה אצל רופאת שיניים, לפני התחלת כימו, והיא שיבחה את הרופא ששלח אותי, כשאמרתי לה שאני הגעתי על דעת עצמי ואף רופא לא שלח אותי, השבחים הועברו אליי. מסתבר שחשוב מאוד לעבוד בדיקת רופא שיניים לפני תחילת כימו, על מנת לטפל בכל הדברים "הפתוחים" כמו גם שיננית. לדבריה, הרבה מטופלים בכימו, מגיעים עם כאבי שיניים חזקים ומאוד קשה לטפל במהלך הטיפולים הכימיים, חורים בשיניים שניתן ואפשר לטפל לפני הכימו שהורס את השיניים. לצערי, לי אף אחד לא אמר, ולשמחתי הגעתי בזמן. חשוב מאוד לדעת ולהעביר נקודה חשובה זו

02/10/2004 | 05:48 | מאת: דר' רות לאופר

בעיקרון הכימתרפיה, כשאינה ניתנת בשילוב עם קרינה לטיפול בגידולי ראש-צואר לא הורסת את השיניים. עדיף, אם ניתן, לטפל בבעיות שיניים קשות לפני הטיפול הכימי, שמוריד את החיסוניות ועלול להגביר סכנת זיהומים. אך זה בהחלט פתיר.

01/10/2004 | 14:37 | מאת: א.

עברתי השבוע טיפול כימו ראשון caf אבל התברר שאקו לב שעברתי מראה נתון פליטה 50. כשל אדם בן 70 כפי שתארה בפני האונקולוגית .אציין שגילי הוא 50 .מה המשך הטיפול במקרה כזה .האם יש תחליפים לאדריאמצין הקשה או דרכים אחרות לעקוף את הבעיה .מה עלי לעשות . אני חוששת מנזק בלתי הפיך ללב. מצפה לתשובה תודה

01/10/2004 | 22:30 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

יש כמובן מה לעשות, אך היעוץ במקרה שלך לא יכול להנתן דרך הפורום, יש צורך במלוא הפרטים הרפואיים לפני כל החלטה. האם האקו בוצע לפני הטיפול או אחרי הטיפול?

04/10/2004 | 08:37 | מאת: א

לי החליפו לטקסוטר (בלי גרורות זה מאוד יקר ) אבל מסייע. גם אני בת 50. תשאלי ותהיי בריאה זה לא גורר נשירת שיער וכאלו...

04/10/2004 | 11:30 | מאת: א

באיזה בית חולים את מטופלת. אני מניחה שזה תלוי בגישה. כמה טיפולים היית אמורה לעבור ואיזה . גם אצלי אין גרורות . תודה

01/10/2004 | 13:54 | מאת: שירה

מה זה בלוטות תגובתיות? בניתוח אחרי כימוטרפיה אמרו שאין תאים סרטניים , אבל יש בלוטות תגובתיות. מה זה אומר?

01/10/2004 | 22:34 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

קשה לומר בלי לדעת את מלוא הפרטים, כולל תשובה פתולוגית מלאה וממצאי בדיקה גופנית לפני ואחרי הטיפולים.

02/10/2004 | 19:18 | מאת: שירה לרופאה

בבדיקה לפני הכימוטרפיה הממצאים היו שיש סרטן בשד ובלוטה נגועה (בדיקור). אחרי הכימוטרפיה עברתי ניתוח ושם נכתב גם לגבי השד וגם לגבי הבלוטות ,NO RESIDUAL TUMOR אבל בבלוטות שהוצאו 10 מתוך 15 נכתב שהם בלוטו ת תגובתיות - הרופאה אמרה לי שזה לא אומר שום דבר והבלוטות יכולות להגיב לזיהום דיקור וכו', ואם הבלוטות היו נגועות אחרי כימוטרפיה הם כבר לא היו מתפקדות (דהיינו לא יכלו להיות תגובתיות ) האם זה נכון...????

01/10/2004 | 13:41 | מאת: א

נודה לי השבוע שאינני יכולה לקבל כדור ל 5 שנים טמוקסי 20 כפי ששאר החולות מקבלות כי התגובה שלי שלילית מה בכל זאת עלי לקחת ולמה לא נתנו לי כלום עד עתה? אני אחרי 2 סרטנים שנה שעברה בצואר הרחם והשנה בשד. חג שמח ותודה

01/10/2004 | 22:33 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אם לגידול אין קולטנים להורמונים אין מקום לטיפול בכדורי טמוקסיפן. לגבי מה לקחת ומדוע לא נתנו כלום - זו שאלה לרופא האונקולוג שלך שמכיר את כל פרטי מחלתיך. אם אינך מקבלת תשובות מספקות את תמיד יכולה לפנות ליעוץ נוסף.

30/09/2004 | 21:22 | מאת: אירית

היום שמעתי לראשונה כי קיימת "קסדת קרח" : אשר מולבשת על הראש ותפקידה למנוע נשירת שיער בזמן הטיפול הכימי. האם מי מחברי הפורום או הצוות הרפואי יכול להוסיף מידע רךוונטי. בתודה מראש וחג שמח אירית

01/10/2004 | 11:57 | מאת: דר' רות לאופר

ושא "קסדת הקרח" שב ועולה בפורום לעיתים מזומנות. (דפדפי קצת אחורה..). במינונים הניתנים של רוב התרופות גורמות ההתקרחות יעילותו שואפת לאפס. מעבר לכך, לא נכון בעיני ובעיני רופאים נוספים, לצור "חלל מת" שהכימותרפיה אינה מגיעה איליו, שהרי מטרתה היא בדיוק להגיע לכל מקןם ומקום בגוף. יש היום פתרונות מצויינים כמו הדבקה, שיכולים לסייע לך לעבור תקופה לא נעימה זו.

30/09/2004 | 18:48 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

30/09/2004 | 13:37 | מאת: מחפשת עזרה לאמא

אמא שלי חלתה לפני שנה + בסרטן השד. אני לא יודעת אם זה המקום לבקש בו עזרה אבל אני אנסה בכל זאת. מבחינה רפואית היא כבר בריאה, אבל היא לא עושה עם עצמה שום דבר. היא עדיין סגורה בבית, לא עובדת, לא מטיילת, רק כל היום שוכבת במיטה ורואה טלויזיה. בעבר אמא שלי הייתה אישה מאוד מלאת חיים, דינמית וכריזמטית שעשתה המון בחייה. חשבתי אולי לשלוח אותה לכל מני קבוצות תמיכה של נשים שהיו במצבה בכדי שתפסיק לשבת בבית ואולי תכיר אנשים חדשים או מקומות חדשים וגם שיהיה לה איזה שהוא מקום קבוע לצאת אליו פעם או פעמיים בשבוע. אם יש לכם רעיונות מה כדאי לומר לה כדי שתעשה עם עצמה משהו, מה כדאי לעשות, או שאתם מכירים קבוצות תמיכה מאיזור המרכז אני מאוד מאוד אשמח אם תגיבו לי... תודה, בת אובדת.

30/09/2004 | 19:59 | מאת: איריס

הי, אני חושבת שאולי תנסי את בנות צוות של "אחת מתשע" או יד להחלמה", הן/ם בטח יוכלו לתת לך רעיונות/תשובות. בהצלחה

01/10/2004 | 15:08 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, מתנדבות עמותת "אחת מתשע" - כולן חולות סרטן שד שהחלימו והתגייסו לתת תמיכה וסיוע לחברותיהן החולות - תשמחנה לעזור לאמך . בעמותה מתקיימות גם קבוצות תמיכה לנשים במהלך המחלה, או לאחריה, לפי צרכיהן המיוחדים. אמך ואת מוזמנות לפנות למתנדבות הקו החם בטלפון 1-800-363-400 בימים א' - ה' בשעות 10:00 - 13:30 ו- 16:00 - 19:00 . בקש לקבוצות התמיכה יש לפנות לנועה גואטה, רכזת התמיכה בעמותה, בטלפון מס. 03-6021717 שלוחה 226 . כולן תשמחנה לעזור.

03/10/2004 | 07:17 | מאת: דבורה

שלום לך אומר לך מנסיוני האישי. לאחר שחליתי לא רציתי לראות אף אחד, לא לצאת וכו- שכבתי עם הכותונת 23 שעות ביממה. בני משפחתי שלחו אלי נשים מחלימות.. והיתה אחת מהן שלא זזה עד שגרמה לי להתלבש ולהתלוות אליה. וכך לאט לאט החילותי לצאת . בתחילה ל5 דקות. ממש 5 דקות ואז שבנו הביתה. כמו כן התקשרתי לאחת מתשע.... מתנדבות נהדרות...... ולאחר מכן התנדבתי ליד אחוה- פעם בשבוע. פעם בשבוע אני נוסעת לבקר חולה. כמו כן פעם בשבוע יצאתי להרצאה. היום ב"ה חזרתי לעבודה חלקית. מאחלת לאימך הרבה בריאות. ולכם חג שמח ע ם ל ב ש מ ח .

03/10/2004 | 10:07 | מאת: נועה גואטה

לבת האובדת שלום, אמנם תחושתיך היא של "אובדת" אבל מעשייך ודאגתך לאמך מבטאים ואהבה והבנה שקיימת בעיה וצריך לנסות ולעזור. פעמים רבות נכתב פה על התקופה שבאה אחרי הטיפולים, הנפילה שבאה דווקא שנדמה היה שמעכשיו הכל יחזור לקדמותו, שהחלק הקשה מאחורינו. "שנה +" כפי שהזכרת בדברייך, זה לרוב הזמן של הנפילה הרגשית. הזמן בו יש ניסיון ראשוני לעכל את כל מה שעבר בשנה החולפת, המשמעות של היותי נפגעת סרטן שד, הבחינה המחודשת של הנשיות לאחר הטיפולים והניתוחים, החיים בצל הפחד מפני הישנות המחלה. והשאלות שעולות - כיצד ניתן לשלב את כל האינפורמציה הנוספת הזאת בתוך החיים. מה שאני מנסה לומר לך הוא שהתהליך שאותו עוברת אמך עכשיו הינו מוכר ולגיטימי. נכונה הבחנתך כי עזרה או הכוונה, יכולים להקל על התהליך ואולי אף לקצר אותו. נסי בעדינות להפנות את אמך אלינו, לקו החם של העמותה לשוחח עם נשים שנמצאות תקופה משמעותית לאחר שחלו, ויכולת לשוחח איתה על התהליך. כמו כן את מוזמנת להפנות אותה אלי, ונשקול ביחד את נכונותה להשתתף בקבוצת תמיכה. טל של במשרד - 6021717-03 שלוחה 226 מקווה לשמוע מכן. נועה גואטה רכזת תמיכה עמותת אחת מתשע

30/09/2004 | 11:56 | מאת: ???

חליתי בסרטן שד לפני שנתיים וחצי. עברתי טיפולים של AC, הקרנות, זולדקס , ואת הטמוקסיפן אני עדיין מקבלת. את זריקת הזולדקס (10.8) האחרונה שלי קיבלתי במאי 2004. השבוע עשיתי בדיקת אולטרסאונד וגינלית. בבדיקה נראה שאין זקיקים בכלל. אני מעוניינת לדעת: 1. כמה זמן לוקח עד שהשחלות מתחילות לעבוד בחזרה אחרי תהליך כזה? 2. מה הסיכויים שלי להכנס להריון בשנה הקרובה? 3. האם טיפולי פוריות באם בחשבון לאור כל המצב שלי? תודה מראש

30/09/2004 | 18:51 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

מאד תלוי בת כמה היית בזמן הטיפולים, כמה קורסים של AC קיבלת, האם קיבלת זולדקס בזמן הAC או אחר כך. אם את עדיין מקבלת טמוקסיפן לא מומלץ להרות תוך לקיחת טמוקסיפן.

03/10/2004 | 23:27 | מאת: ???

קיבלתי 5 קורסים של AC, הייתי בת 31 בזמן הטיפולים והתחלתי לקבל את הזולדקס רק אחרי הטיפול הכימי.

30/09/2004 | 11:16 | מאת: שמעון

לאחר טיפול משולב של טקסול וניתוח כריתה מלא כולל בלוטות עדיין המרקרים נמצאים בערכים CEA-43.4 CA-1345.9 תפקודי כבד בערכים של AST-493 GGT-493 כיום מטופלת עם XLODA שבוע ראשון המלצות או רעיונות חדשים יוערכו כמו כן המלצות על תזונה תואמת תודה מראש

30/09/2004 | 18:44 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לצורך מתן חוות דעת יש צורך בפרוט מלא של כל הממצאים החל מהאבחנה, כל הטיפולים, צילומים וכדומה. לצערי, אין אפשרות לכך דרך הפורום.

30/09/2004 | 10:47 | מאת: אבי

אישתי, חולת סרטן שד עם גרורות מקומיות על העור , עצמות וכבד קיבלה בפתאומיות שיתוק ומאושפזת כעת בבית חולים. גיל : 38 טיפול לפני הארוע : כימותרפיה בכדורים (ציקלופיסומיד - 100 מ"ג ביום) ,בונופוס וכדורים נגד כאבים (אוקסיקונטין - 30 מ"ג פעמיים ביום, פרקוסט-5 פעמיים ביום). היא איבדה את יכולת הדיבור והתנועה, ורק מניעה את העיניים ואת יד שמאל. ב- CT של המוח לא מצאו אוטם או פגיעה המעידים על השיתוק. שוקלים כעת לבצע בדיקת MRI ובדיקת נוזל עמוד השדרה. האם יש לזה קשר ישיר אל מחלת הסרטן ? מה הטיפול האפשרי במקרה שכזה ?

30/09/2004 | 11:15 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

צר לי מאד לשמוע על אשתך יש סבירות גבוהה מאד שהשתוק קשור לסרטן, אם CT מח אינו מראה ממצאים, יש לבצע MRI הן של המח והן של עמוד השדרה, וכן לבצע בדיקת נוזל שדרה לנוכחות של תאי סרטן. האבחנה השכיחה ביותר היא גרורות של סרטן השד לנוזל השדרה וקרומי המח. הטיפול הוא הקרנות ממוקדות. בהצלחה

01/10/2004 | 12:19 | מאת: אבי

תודה רבה על התשובה. האם ההקרנות הממוקדות יכולות לתקן את הנזק הקיים במוח ? האם יש סיכוי להחלים ממצב שכזה ? אנא ממך תשובה כנה גם אם תהיה קשה....

לד"ר בן ברוך שלום, אני מקבלת פוסלאן עקב אוסטיאופניה. לאחרונה שמעתי שיצאה תרופה חדשה בשם אקטונל שיתכן שהיא אף משפרת את צפיפות העצם. האם כדאי לקחת אותה במקום הפוסלאן? והאם ניתן לקחת אותה עם הארימידקס שאני כבר לוקחת 4 שנים. תודה מראש.

30/09/2004 | 11:18 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אין ממש מחקרים המשוים אין אקטנל לפוסלן, שתי התרופות שיכות לאותה משפחת תרופות (ביפוספונטים) תרופות נוספות מאותה משפחה הן ארדיה, בונפוס וזומרה. אין בעיה לקחת עם ארימידקס לגבי החלפה עם פוסלן - דברי על כך עם הרופא שלך,

29/09/2004 | 18:04 | מאת: ליאור

לאחרונה קיבלתי תשובה מן הועדה הרפואית כי הוכר לי פטור למשך חצי שנה בלבד. בבית החולים נמסר לי שהפטור הוא לשנה.אודה אם תשתפו אותי ב"חוויותיכן " מהביטוח הלאומי. כמו כן אשמח לקבל עצה בנושא. חג שמח ותודה מראש

01/10/2004 | 12:14 | מאת: שירה

אין פטור גורף לשנה לכל מקרה.כל מקרה נבדק לגופו וניתן על פי החלטת רופאי בטוח לאומי,גם אני קבלתי פטור ל 6 חודשים. מאחלת בריאות שלמה

01/10/2004 | 15:00 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום ליאור, אנו ממליצות לך לקרוא את הפרק על "זכויות כלכליות - מה מגיע לי" באתר של עמותת "אחת מתשע" - www.onein9.org.il במדור מידע\למי ניתן לפנות. במידה ועדיין יש לך שאלות בלתי פתורות בהקשר זה את מוזמנת להיעזר בשירות של העמותה "שמירה והגנה על זכויותיך". בראש שירות זה עומדת עו"ד רקפת אנוך, אליה ניתן לפנות בטלפון מס. 6021717 - 03 , שלוחה 201 .

01/10/2004 | 20:15 | מאת: raya

ערב טוב! אני קבלתי 100% נכות למשך שנה ו-5 חודשים. מצד שני- קראתי במוסף הבריאות של עיתון הארץ שמגיעה גם איזו שהיא קיצבה מבטוח לאומי. אין לי מושג עדיין במה מדובר, אולי שווה לברר. בהצלחה! רעיה

03/10/2004 | 22:31 | מאת: אורנה

תקופת הפטור היא פונקציה של המצב - ניתוח , סוגי טיפול וכו'. לגבי בטוח לאומי- מגיעה קצבת נכות למי שאבדה כושר עבודה למשך 90 ימים לפחות ואין לה יתרת ימי מחלה מטעם המעסיק . למי שלא עבדה לפני המחלה -גם כן צריכה להמתין 90 ימים ובתנאי שמתקשה בעבודות היומיום בבית.

29/09/2004 | 17:55 | מאת: יוסי

ח.ס.ן מאחלת חג שמח לכל משתתפי הפורום . מי יתן ששנה זו תביא לנו אושר שלווה, בריאות , חום ואהבה ושכל משאלות הלב תתגשמנה בהזדנות זו לידיעתכם: ח.ס.ן- פותחת קבוצות תמיכה חדשות ב: - נהריה - טבעון - פתח תקווה - קרית גת - אשדוד לפרטים אפשר להתקשר לקו תמיכה ומידע של ח.ס.ן: 1-700-50-66-00 www.hosen.co.il יוסי

30/09/2004 | 12:06 | מאת: א

האם יפתח גם בקריית שמונה? מתי? והאם בזמן ההקרנות ברמבם אפשר להשתתף בחיפה? היכן? מה זה מחייב? לאן לפנות?

30/09/2004 | 13:18 | מאת: יוסי

שלום א. יש לח.ס.ן כ 20 קבוצות באזורים שונים קיימת קבוצה בקרית שמונה לפרטים ניתן לפנות לרונן סבג - מרכז איזור הגליל העליון נייד - 054-7604202 גליל מערבי - נירה דגני - נייד 052-3789880 מרכז ודרום הדס הרשמש - נייד 054-4562612 חג שמח לכולם יוסי

29/09/2004 | 15:12 | מאת: הראל

29/09/2004 | 15:34 | מאת: הראל

בבקשה מי מרופאי הפורום שיכול לענות על שאלותי 1 מהי בדיקת איזוטופים מתי נותנים אותה לחולה סרטן ? 2 האם יש הבדל משמעותי באיכות בדיקת סי טי עם הזרקת יוד ובלי הזרקת יוד? 3 יתכן שבדיקת סי טי חזה לא מגלה גוש בשד שנתגלה בממוגרפיה ובאולטרא סאונ ד 4 בדיקת סי טי מוח ללא הזרקת יוד תקינה ובכל זאת יש כאבי ראש ולחץ בפנים?

30/09/2004 | 10:19 | מאת: סטאז'ר

הראל שלום, בתשובה לשאלותיך: 1. בדיקת איזוטופים בודקת באיזה אתרים בגוף יש קליטה מוגברת. בהקשר של סרטן היא משמשת בד"כ לבדיקת נוכחות של גרורות. 2. ישנם פרוטוקולים לבדיקת CT, חלקם עם וחלקם בלי חומר ניגוד. לעיתים מבצעים את הבדיקה בלי חומר ניגוד ואח"כ עם כדי לקבל יותר אינפורמציה, זה תלוי מה רוצים לבדוק ובאיזה איבר. לעיתים נמנעים מחומר ניגוד בגלל רגישות ידועה ליוד המצוי בחומר הניגוד או בעיה בכליות שעלולה להחמיר לאחר נתן חומר ניגוד. 3. כן זה יתכן. CT לא מיועד לאתר גושים בשד. בד"כ הוא נועד לאתר גרורות באיזור בית החזה, ריאות, חוליות וכו'. בבדיקות CT חזה רגילות מקבלים תמונות חתך. מעין פרוסות שלעיתים הן עבות מדי ומפספסות פרטים שעוביים דק מעובי הפרוסה. כאמור אני סבור שמטרת הבדיקה הוא לא לראות את הגידול הראשוני בשד אלה לבדוק נוכחות של תהליכים נוספים . 4. ישנן סיבות רבות לכאבי ראש שאינן בהכרח גרורות למוח. למעשה בד"כ גרורות למוח אינן מסתמנות בכאב ראש. גם תרופות מסוימות עלולות לגרום לכאב ראש. אני ממליץ ליוועץ ברופא המשפחה או האונקולוג לקבלת תשובה מעמיקה.

01/10/2004 | 11:50 | מאת: דר' רות לאופר

להראל 1. אני מניחה שאתה מתכוון לבדיקת ה pet, שהיא בדיקה דינמית של פעילות גידול, אך אינה מתאימה לכל הגידולים והמצבים.והיא גם עיניין של שיקול קליני 2. מן הסתם יש הבדל בדיוק הבדיקה, שאם לא כן לא היו מסתכנים בהזרקת יוד שהוא חומר העלול לעורר תגובות אלרגיות. 3. בדיקת סי טי חזה אינה בדיקת סי טי של השד. אלו בדיקות שונות ובהחלט תיתכנה תשובות שונות. 4. מסקנה: יש להמשיך ולברר את הסיבה לכאבי הראש.

08/06/2007 | 11:45 | מאת: דורית

בחילות בילתי פוסקות מלוות בנפיחות עזה בכל הבטן הינני בת 46 ומגיל 34 אינה מקבלת מחזור אובחן כרטום גיל המעבר אינני יכולה לקבל הורמונים בגלל שהוסר גידול לא סרטני מהשד ואני מעשנת חיי אינם חיים כבר 12 שנה ואף רופא לא מוצא מה הסיבה לנפיחות הבחילות והעלייה במשקל אפילו שהאבחנה של הדיאטטנית שתפריט המזון שאני צורכת מעולה מה לעשות בבקשה את עזרתך ממש זועקת לעזרה מה עלי לעשות? האם C.T בטן יכול לאבחן?

29/09/2004 | 13:11 | מאת: עדי

האם יש קבוצת תמיכה לחולות סרטן צעירות?

03/10/2004 | 10:05 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום עדי, עמותת אחת מתשע מקיימת קבוצות תמיכה לנשים צעירות. אנו מזמינות אותך להתקשר ל 03-6021717 לפנות ל נועה גואטה המרכזת את הנושא. נשמח לעמוד לרשותך. בברכה, צוות אחת מתשע

29/09/2004 | 10:30 | מאת: ליאורה

אני מאובחנת כחולה בסרטן שד דלקתי. התחלתי אתמול טיפול כימי ע"פ הפרוטוקול. עברתי עד כה טיפול אחד. היות ולמחלה שלי יש גם סימנים חיצוניים ( אדמומיות בשד), מתי אני צפויה לראות הטבה במראה החיצוני של השד ? והאם זה אינדיקטור להצלחה / או אי הצלחה של הטיפול?

30/09/2004 | 18:06 | מאת: ליאורה

30/09/2004 | 18:47 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

דרך כלל ניתן להתחיל לראות שיפור מספר שבועות לאחר הטיפול (לפעמים קודם לכן), מאד תלוי איזה טיפול את מקבלת. שיפור במצב השד בהחלט מעיד על יעילות הטיפול.

29/09/2004 | 10:30 | מאת: ליאורה

אני מאובחנת כחולה בסרטן שד דלקתי. התחלתי אתמול טיפול כימי ע"פ הפרוטוקול. עברתי עד כה טיפול אחד. היות ולמחלה שלי יש גם סימנים חיצוניים ( אדמומיות בשד), מתי אני צפויה לראות הטבה במראה החיצוני של השד ? והאם זה אינדיקטור להצלחה / או אי הצלחה של הטיפול?

01/10/2004 | 11:40 | מאת: דר' רות לאופר

בדרך כלל ניתן לראות שיפור במצב העור תוך שניים שלושה טיפולים. ומאיליו מובן שזה מהווה אינדיקציה להשפעה המיטיבה של הטיפול. שיהיה בהצלחה.

29/09/2004 | 07:28 | מאת: דבורה

שלום לכם. רציתי לשתף אתכם בניסיון שערכתי על עצמי. מבקשת מכם לשאול את הרופאים או המטפלים שלכם לפני הביצוע.אני מחלימה מסרטן השד כבר שנתיים וחצי. לאחר סידרת טיפולים כימיים שלא הועילו. קבלת כדור זלודקס שלא הועיל ולא היתה הטבה ואף גרמה לי לבעיות נוספות וכמו כן ציפורניים שחורות הן ברגליים והן בידיים- מגעיל ביותר וכאבי תופת. לא יכולה להתקלח בסבון ריחני שגורם לי לאדמומיות עד כדי כויות ואף התעלפויות. מאחר וראיתי שאין הטבה במצב- החלטתי על דעת עצמי-להשתמש ב כ ל ו ר . כן כן כלור. נשמע הזוי. מזה 4 חודשים - פעם בשבוע אני לוקחת כלור ומדללת אותו במים וכך אני מתקלחת. כולל איזור בית השחי- החזה וכל הגוף. לאחר מכן שוטפת את הגוף בהרבה מים פושרים. רציתי לומר לכם שהרופאה האונקולוגית אמרה שהיא רואה הטבה. כמו כן גם בצילומי הc/t רואים הטבה. כמובן שאני התביישתי לספר לרופאה את מה שאני עושה-נראה מופרע ביותר. אבל אתמול הגיע אלי לקוח במסגרת עבודתי כפקידת קהל ומהון להון שוחחנו. התברר שהוא רופא אלטרנטיבי. סיפרתי לו את מה שאני עושה. הרופא אמר לי שישנם כדורי כלור והוסיף שכדאי להוסיף גם כדור של יוד. והוא נותן למטופלים שלו בין היתר ערכה המכילה את הכלור + היוד. אני מרגישה עם זה מצויין ובמיוחד שהרופאה שלי וכן הבדיקות מראות על נסיגה. אם יש מי שקורא את ההודעה ורוצה להגיב/ ואולי לעשות מחקר-מקווה שיצליח. אני שוב אומרת לכן- כל אחת שתברר אצל הרופא/ה המטפל. אני מחכה לעוד חודשיים ובמידה ואראה הטבה נוספת אזי אספר לרופאה האונקולוגית שלי. בברכת חג שמח עם ב שמח- דבורה.

30/09/2004 | 12:18 | מאת: א

שלום אני גם מטפלת בכלור מדולל כבר חודשיים אחרי שכלום לא עזר לכחול- שחור -כואב, של ציפורני בידיים וכן להעלמותם בשלמות של הציפורנים ברגליים. לא ידעתי כלל שאני ממציאה את הגלגל, פשוט הבנתי שיש לי זיהום מתחת לציפורניים והכנסתי ידיים ורגליים למי כלור מדוללים כדי למנוע זיהומים ובאמת זה תמיד מקל עלי. לידיעתך חשבתי על כך שבמי הבריכה ששוחים בהם יש המון כלור ועוד.. וזה נראה לי רק טבעי. ישנם רופאים שממליצים על כך? - אז הצלחנו שתינו לפחות להקדים אותם בעשייתינו, לפני שנודע לנו.. . אגב, סתם לידיעתך אני מניחה עלי כרוב לבן על החזה כשקשה לי איתו בגלל שהוא שורף או צורב או משגע אותי בדרך אחרת, לשעה וממש נעים לי והמקום נרגע והעלה יוצא "מבושל" וזה ממש מרגיע אותי. (תרופת סבתא) הרבה בריאות

30/09/2004 | 20:25 | מאת: דבורה

30/09/2004 | 20:27 | מאת: דבורה

שלום לך שמחתי לראות את תגובתך. כנראה שאנחנו סנוניות.... הרבה בריאות. וברת חג שמח. דבורה.

28/09/2004 | 20:14 | מאת: שלומית

ענת שלום רב אני מבקשת לשאול אותך שאלה אינפורמטיבית. אולם, ראשית אני רוצה לומר שאת אישה אמיצה וכאימא לילדה קטנה אני רוצה לחזק את ידיך ולומר לך שאני מאמינה בל ליבי שאת תצאי מהמצב הלא פשוט שנקלעת אליו ואת וביתך תזכו לעוד הרבה שנים של הנאה. אם אינך רוצה לענות לי על השאלה זה בסדר גמור. לאור היסטוריה משפחתית, אני רוצה לעשות ביטוח רפואי לי ולילדתי. אני רוצה שהביטוח יכסה טיפולים כגון אלו שאת עוברת ולכן רציתי לדעת האם ידוע לך משהוא על כך ו/או מהם הסכומים הנדרשים עבור טיפול זה? האם יש לך טלפון (גם בגרמניה) שבו אוכל לברר זאת? שוב, אני מקווה שאני לא חסרת רגישות ומתפללת עבורך כל טוב שלומית

02/10/2004 | 23:10 | מאת: ענת ש

היי, שלומית אין בזה שום חוסר רגישות (לא לגביי, לפחות). תודה על האמונה ועל האיחולים. הטיפול הראשון עולה בערך כעשרים אלף יורו, וכל אחד נוסף כ-15. אני לא יודעת אם יש ביטוחים שמכסים את זה. וקצת באיחור, שנה טובה ובריאה ענת

28/09/2004 | 20:00 | מאת: שלומית - המשך

שלום רב בהמשך למכתבי הקודם קיבלתי את תוצאות הממוגרפיה והן תקינות. האם אני יכולה להיות שקטה כעת או לבצע בדיקות נוספות והאם יש סוגי סרטן שאינם מתגלים בממוגרפיה? תודה שוב

29/09/2004 | 10:33 | מאת: אני

על פי נסיון של אימי סרטן שד דלקתי אינו מתגלה בממוגרפיה וגם לא באולטרסאונד, אלא רק בביופסיה.

28/09/2004 | 19:01 | מאת: מן

תודה על תשובתך והתחשיבים. אתנצל כי טעיתי ,היא התבקשה לעשות אקו אחרי 4 אדריאמיציןAC ולא 3 כפי שכתבתי. אח"כ תתחיל טקסול שבועי 12 שבועות. האם זה משנה מתשובתך, האם זוהי בדיקה ברוטינה,ומה דעתך. תודה על הסבלנות.

30/09/2004 | 10:28 | מאת: סטאז'ר

מן שלום, אחת מתופעות הלוואי העלולות להופיע בזמן טיפול בפרוטוקולים המכילים אדריאמיצין היא נזק לשריר לב. ידוע על תופעות לוואי שעלולות להופיע זמן קצר לאחר הטיפול ותופעות לוואי המופיעות לאחר תקופה ממושכת. במידה ומתגלות תופעות כאלה נוהגים להפחית את המינון או להפסיק את התרופה ולהחליפה בטיפול אחר. על כן מקובל לעקוב אחר התפקוד הלבבי בבדיקת אקו לב שהיא בדיקה קצרה, פשוטה לא פולשנית וחסרת תופעות לוואי.

30/09/2004 | 11:20 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לדעתי זו סתם בדיקת מעקב, לא צריך לשנות מתן הטקסול תבצעו את האקו לפחות 3 שבועות אחרי האדריאמיצין.

28/09/2004 | 16:27 | מאת: אילתי

אשתי עברה ניתוח, בו הוצא גידול בקוטר 1 ס"מ. בדו"ח המעבדה נכתב כי "הגידול הגיע כמעט עד לשוליים הניתוחיים של הלמפקטומיה". הייתי מעוניין לדעת מה משמעות האמור? האם המשמעות היא כי היה צורך להוציא יותר בניתוח? תודה

30/09/2004 | 12:22 | מאת: א

שלום חלק מהרופאים טוענים שיש לנתח שוב ולהגדילאת השוליים ואחרים טוענים שחשוב להיות במעקב ולא רצוי לגעת בשד בעוד התערבות כירורגית, תלוי עם מי תשוחחו. מנסיוני האישי גיסתי 5 שנים אחרי בלי ניתוח חוזר מסדר גמור והכל תקין. אבל כל אחת מגיבה שונה וגם הרופאים לא ממש יודעים הכל הימורים ונסיונות, והם מעדיפים כמעט תמיד להעזר בעוד ניתוח . חג שמח

28/09/2004 | 16:27 | מאת: אילתי

אשתי עברה ניתוח, בו הוצא גידול בקוטר 1 ס"מ. בדו"ח המעבדה נכתב כי "הגידול הגיע כמעט עד לשוליים הניתוחיים של הלמפקטומיה". הייתי מעוניין לדעת מה משמעות האמור? האם המשמעות היא כי היה צורך להוציא יותר בניתוח? תודה

29/09/2004 | 07:57 | מאת: ד"ר משה כרמון

מר אילתי שלום עקב מגבלות בניתוח כ5-20% מהחולות שעוברות כריתת גידולים בשד נאלצות לעבור ניתוח נוסף להרחבת השוליים. מדבריך משתמע שהגידול קרוב מאד לשוליים הניתוחיים אך השוליים הניתוחיים אינם מעורבים, ז"א אין תאים גידוליים בשוליים עצמם, ולכן נראה שניתוח נוסף אינו נדרש. החלטה מושכלת צריכה להיות מבוססת על מספר נתונים נוספים: סוג הגידול, רצוי - מרחק מדוייק של תאי גידול מהשוליים וכן הכוון שבו הגידול סמוך לשוליים. במידה, למשל והכוון הוא לדופן בית החזה והכריתה בוצעה עד השריר, ז"א שאין עוד ריקמת שד באותו כוון אותה ניתן לכרות, קל יותר לקבל החלטה לא להרחיב את השוליים. במידה ונותרו תאי גידול מעטים ב"מיטת" הגידול הטיפול הקרינתי המתוכנן אמור להשמידם. אשמח להתיחס לאינפורמציה נוספת בברכה ד"ר משה כרמון

30/09/2004 | 12:24 | מאת: א

שלום רציתי לדעת האם הגידול שהוצא שכמעט נושק לשלויים, וכיום אחרי 5 שנים לא הגיב ולא גרם לצרות חדשות זה אומר שיצאתי מזה? או להמשיך לדאוג?

28/09/2004 | 15:29 | מאת: שלומית

שלום רב ברצוני לשאול את השאלה הבאה: בת 56 לפני 5.5 שנים הופיעו לי תופעות של הפרשת מוגלה ודם מפטמת השד. למותר לציין שהיה מלווה בכאב וההפרשה התרחשה רק כאשר לחצתי על השד. בממוגרפיה לא ראו דבר אולם לאחר ניתוח הוצא גוש שהתברר שאינו סרטני כי אם סוג של ציסטה (בצינורית החלב) . השם של הגוש התחיל ב - פ. אולם אנני זוכרת את שמו. לפני מס' ימים (לאחר 5 .5 שנים)שוב חשתי בכאבים באותו שד ולאחר שלחצתי הופיעה שוב הפרשת מוגלה ולאחריה דימום, נשלחתי שוב לבדיקת ממודגרפיה. בנתיים אני מחכה לתשובה ולבדיקת כירורג. מבקשת לדעת האם תופעות כאלה ידועות ומה פשרן? בברכה

29/09/2004 | 08:02 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

שלום רב מדובר כנראה בפפילומה שהיא סוג גידול קטן לא סרטני של צינוריות החלב. שכיח למדי שהתופעה קיימת במספר צינוריות ולכן היא נשניית, לפעמים, גם לאחר כריתה. מאחר שפפילומות כרוכות בסיכון יתר מסוים להתפתחות תהליכים ממאירים, דרוש מעקב צמוד ובדר"כ יש לסלק כירורגית את האיזור הנגוע. נראה לי, כי במקרה שלך מדובר גם בהתרחבות ציסטית של תעלות החלב, עם זיהום משני. ממליץ שתבצעי אולטראסאונד של השדיים בנוסף לממוגרפיה ופני לייעוץ של כירורג המנוסה בכך דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

02/10/2004 | 16:14 | מאת: שלומית

28/09/2004 | 12:10 | מאת: ענת ש

שלום, שלום ושוב אני בלילה שלפני, והפעם אני חושבת יותר על דברים אחרים. קודם כל, אני צריכה לחזור לכאן רק בעוד שלושה חודשים!!! מה פתאום?! היינו היום אצל ד"ר דאווס, וחיים דיבר (האנגלית שלו משובחת, ושלי סתם ישראלית) על כמה דברים שרצינו להעלות בפניו, וכשרצינו לבקש שבפעם הבאה תוגש לנו תוכנית הטיפול הכוללת בתחילת בואנו, אני פלטתי: "טריטמנט פלאנינג", וד"ר דאווס התחיל להשתפך על מה שאני עומדת לעשות בעתיד הקרוב. והדבר הראשון שיצא לו מהפה היה שההיפרתרמיה הכל-גופית של מחר תהיה האחרונה עד עוד שלושה חודשים. המחשבה הראשונה שלי אחרי ההלם הראשוני הייתה שיודפת לא תצטרך להיפרד ממני שוב לאחר חמישה שבועות של יחד. אחר כך התפניתי להאזין לנאום שלו. קודם כל, הם מאוד מרוצים ממות הגרורה בכבד ומירידת המרקר (דבר שבדרך כלל בא אחרי יותר מסדרת טיפולים אחת). לכן, הטיפול הבא ייערך רק בעוד שלושה חודשים כדי לתת למערכת החיסון שלי שהות להתאושש מהטיפולים ולחזור לתפקידה המקורי, הכולל הריגת תאי סרטן. מלבד זאת, הוא בדק את הגושישים בשד שטרדו את מנוחתי, וקבע, בצער לתדהמתי, שהם קטנטנים מכדי לספק לו חומר לשני דברים שהוא רוצה. אחד מהם הוא לקיחת תאים למעבדה, יצירת תרבית, ולאחר מכן חיסון (אתם קוראים נכון), שיישלח אליי בזריקות שאזריק בארץ – יש לתהליך הזה תוצאות מצוינות, לדבריו. השני היה לקיחת דגימה כדי לבדוק לאילו סוגי כימותרפיה הסרטן שלי רגיש (עם הבדיקה, שבארץ פותחה ערכה פשוטה שלה, ושחברות התרופות מונעות את הכנסתה למערכת, היו נחסכים הניסוי והתעייה שנעשים עלינו בחודשים ארוכים של סבל לא מועיל, במקום על דגימת תאים במעבדה). בגלל "דלות" החומר הוא העדיף לוותר על הבדיקה השנייה. אחר כך הוא אמר שהוא מרוצה מתפקודי הכבד, מבדיקות הדם השונות ובכלל, ושהוא רוצה לבדוק מדד נוסף. לכן, בבוקר יום שישי, ממש לפני היציאה לשדה התעופה, ייקחו ממני דם לבדיקת רמת החיסון שלי, וכשבפעם הבאה ייקחו ממני שוב דם, אפשר יהיה לערוך השוואה לגבי השינוי (הלוואי עליי עלייה גדולה, אמן!). וגם שלפעם הבאה אצטייד בבדיקת אם-אר-איי ובמיפוי עצמות. מוזר היה לגלות שבשיחה אישית כל המעטה הנפוח שיש לו כשכל הרופאים מתגודדים סביבו בביקור הרופאים, נעלם. מלבד זה, כמעט אפשר לראות את גלגלי המוח שלו דוהרים בלי הפסקה. הוא ממש גמיש מחשבתית ומאוד חכם ומודע לכל החידושים, וכל הזמן מחפש דרכים אחרות ושונות להתמודדות עם האויב הערמומי שלו. מרתק לראות אותו מתכנן אסטרטגיה. כשהסתיימה השיחה (על רקע תעודת נטיעת עצים של הקרן הקיימת הנשענת על הרדיאטור), אני יצאתי מחדרו כמעט בריקוד, רצתי לחדר האוכל ללגום את המרק הצח שרק אותו מותר לי לאכול בערב שלפני הטיפול, וגיליתי חבורה גדולה של ישראלים סביב שולחן קטן. אחרי שעדכנתי אותם, כבר היינו תשעה חברים לשיחה המתלהבת. יובל תמיר, שהזכרתי בפעם הקודמת, הגיע לשיחת עדכון תקופתית עם ד"ר דאווס, והישראלים שהגיעו אתמול הצטרפו לישראלים (כולל אנחנו) מהשבוע שעבר, והועבר מידע, וסופרו חוויות, וצחקנו. היו לנו נציגים פליטי בתי החולים משלוש הערים הגדולות - ירושלים, תל אביב וחיפה (נניח שחיפה היא השלישית בגודלה, היא כבר לא) - ועלו שמות של רופאים וסיפורים, ולמרות דברים קשים שעלו, האווירה הייתה מאוד אופטימית, אפילו עליזה. המידע הרב ביותר נגע לתזונה ולתוספי מזון. אחרי ששמעתי את "מבול" האפשרויות (כולל מיץ עשב החיטה, חיידקים שמגדלים בחלב בבית, אבקה שמשפרת את התקשורת בין התאים), החלטתי סופית שאני דבקה במה שאומרים לי כאן, עם החמרה יתרה רק לגבי הסוכר כולל הסוכר החום והדבש, וזהו. התפזרנו לחדרים רק כשכבר נזלנו מהכיסאות - אחרי שדיברנו על הסיכוי להקים בארץ מכון כזה, על אונקולוגים שמפגינים בפומבי חוסר אמון בשיטות הנקוטות כאן ובסתר שואלים לגבי התזונה והתוספים המומלצים כאן, על מחקרים שמופסקים בלחצן השקט של חברות התרופות שמפסיקות לממן מי ש"חותר" נגד שליטתן המוחלטת ב"שוק" בארץ, על אנשים שאנחנו מכירים ממש (לא שמועות) שיצאו מסרטן בדרכים אחרות, על איפה משיגים מה, על הרקע הנפשי שיש לסרטן, לכל מקרה סרטן, ועוד ועוד. היה לי עוד מה לכתוב, אבל אני אחרי אמבטיה, כבר אחרי חצות, והגוף שלי מחוסל. מקווה לכתוב בהקדם. ענת ד"א מותר לאכול מאכלים של חולי סכרת, בלי הפרזה, אם המרכיבים שלהם לא נכללים ברשימה האסורה שהזכרתי כמה פעמים בעבר.

28/09/2004 | 13:15 | מאת: סמדר 45

חזקי ואמצי, אני ממש מאושרת בשבילך ובשביל יודפת. החדשות הטובת זה בדיוק מה שאני מאחלת לך והמון לשנה זו! סמדר

28/09/2004 | 13:26 | מאת: רנה

תודה על התשובה לענין מאכלים שמותרים לחולי סוכרת. לא הבנתי ממך האם כדאי להחמיר גם עם דבש וסוכר חום. תמשיכי להיות אופטימית ומאושרת. הרב שלי אמר לי שסרטן זה תגובה על "תוגה עמוקה" . אז תבטלי כל תוגה ותמשיכי להיות מאושרת.

28/09/2004 | 13:30 | מאת: רונית א

היי ענת אלו בשורות טובות מה שסיפרת, מקוה שיהיו רק כאלה המון בריאות רונית

28/09/2004 | 13:59 | מאת: חיה

ענת, שמחה בשימחתך ושמחה עבור חיים ויודפת . את משיבה מלחמה נגד האויב כמו שצריך כל הכבוד.

28/09/2004 | 19:08 | מאת: raya

שלום ענת! איזה כיף לקרוא ... מאחלת לך כל טוב ובהצלחה, חזרי הביתה לבתך ותהני ממנה. חג שמח רעיה

29/09/2004 | 01:01 | מאת: גו"ד

ענת שלום ! אני בפעם הראשונה קוראת את חויותיך מגרמניה גם אני מתמודדת עם מחלת הסרטן מזה שלש שנים .הייתי מאד מבקשת לדעת פרטים על הטיפולים בגרמניה האם תוכלי לכתוב לי פרטים אודות הטיפול? איך הוא נעשה, לאיזה סוגי סרטן הוא מתאים, מה נדרש כדי להתקבל לטיפול ,מה משך השהייה הנדרשת בגרמניה ובאיזה עליות זה כרוך? האם יש מידע באינטרנט בעברית שהייתי יכולה לעיין בו כדי ללמוד על סוג הטיפול ,או לחלופין האם את מכירה מישהוא בארץ שעבר את הטיפול ומוכן שאתקשר אליו כדי לשמוע ממנו פרטים .אודה לך מאד אם תוכלי לענות לי בהקדם. בנתיים אני שולחת לך המון כוחות והצלחה מכל הלב שנראה לי שיש לך ממני גו"ד

28/09/2004 | 11:19 | מאת: יוכבד

מה זה המושג "מרקרים" בבדיקת דם? האם מומלץ לבצע בדיקת דם מהסוג הזב?

28/09/2004 | 11:41 | מאת: מקווה לטוב

גשי לשורה התחתונה, הקליקי חיפוש, רשמי בחלונית את המילה: מרקר ותקבלי תהייחסויות רבות וקודמות בפורום לנושא ועניין זה. בהצלחה!

28/09/2004 | 10:46 | מאת: אני

קבוצת הנשאיות אליה אני משתייכת, עזרה לרופאים ולי להחליט החלטות לא פשוטות, אך הידיעה המורכבת הזו, מציבה אותי מול מציאות לא פשוטה, אני בת 30 אם לילדה מנישואים קודמים, נישאתי בשנית ותכנון המשפחה עומד על הפרק.... כריתת השחלות מטרידה אותי מאד..... מהן ההשלכות של כריתת שחלות לבחורה צעירה... אשמח לתגובות

28/09/2004 | 12:14 | מאת: יעל

לאני שלום, אני בת 41 ונשאית של BRCA2. חליתי לראשונה בגיל 31 ולאחר כשש שנים הבאתי לעולם בת מקסימה שהיום היא בת 4. את עובדת היותי נשאית גיליתי רק לפני כשנתיים. לפני כחצי שנה התגלה שוב סרטן באותו שד, עברתי כריתה דו-צדדית ושיחזור וגם כריתת שחלות. הפחדמכריתת השחלות היה גדול יותר אפילו יותר מכריתת השדיים. פחדתי מאוד מההשפעה של כריתת השחלות על התפקוד היומיומי (גלי חום, עייפות), על אובדן הנשיות ואפילו פחדתי שהדבר ישפיע על המראה החיצוני ושאראה "זקנה". היום, חצי שנה אחרי, אני מאוד מרוצה שעשיתי זאת. גלי החום לא נוראים (בממוצע פעמיים בלילה, ביום כלום), אני מרגישה אותו דבר ונראית אותו דבר (אני מקווה....) ואני שמחה שגמרתי עם כל גורמי הסיכון. אצלך המצב שונה, את עוד צעירה, אם הרופאים מאשרים לך להיות בהריון אז אל תמתיני יותר מדי, עשי זאת כי האושר הוא פשוט ענק. אחרי שתגמרי את הרחבת המשפחה את יכולה לכרות את השחלות ולישון בשקט. בהצלחה, יעל.

04/10/2004 | 09:17 | מאת: פרופ' אילן כהן

אכן שאלה משמעותית מאוד. ראשית, ההמלצה היא לכרות את השחלות לאחר סיום כל ההריונות הרצויים. כריתת השחלות בגיל צעיר גורמת לכניסה לגיל המעבר בגיל צעיר. מאחר ואינך יכולה לקבל הורמונים (בכל מקרה, היום נותנים הורמונים רק לנשים הסובלות מתופעות של גיל המעבר). לכן, באם יהיו לך תופעות של גיל המעבר (והסיכוי לכך גדול, כי כריתת שחלות בגיל צעיר כרוכה בשכיחות גבוה לכך), לא תוכלי לקבל הורמונים, אם כי יש תרופות אחרות שמותר לתת והן די יעילות. קיימת בריחת סידן מהעצמות שניתנת לטיפול עם תכשירי סידן וויטמין D ולעיתים, לפי הצורך, תוספת של תרופות בונות עצם. אינני רוצה להזכיר את המילה נוראית הזדקנות, אך זה גם עלול לקרות, אם כי ההתבטאות של התופעה הזו היא מאוד אינדיבידואלית. כמו כן, יש נטייה להשמנה, ועוד ועוד. בהצלחה פרופסור אילן כהן

28/09/2004 | 07:41 | מאת: ורד

אני עומדת להתחיל טיפולים כימותרפיים ורציתי לדעת האם יש איזה תרופות טבעיות שאוכל לקחת כדי להקל על ההרגשה הרעה בזמן הטיפולים? כמו כן ראיתי שנשאל כאן ולא נענה - האם זה בסדר (והאם זה מומלץ) להתחיל לקחת תרופות טבעיות לחיזוק המערכת החיסונית לפני ובזמן הטיפולים? (ויטמין סי וכאלה) ואם כן - מה כדאי? אודה לכם אם תענו לי על השאלה ורד.

28/09/2004 | 11:23 | מאת: גובי

ורד הי, אם תרצי את יכולה ליצור איתי קשר לאי-מייל המופיעה ליד שמי בראש ההודעה הזו. חג שמח, גובי

28/09/2004 | 14:15 | מאת: ורד

שלחתי לך אבל זה חזר אלי. את יכולה לענות לי כאן?

28/09/2004 | 20:07 | מאת: גו"ד

ורד שלום ! אני חולת סרטן ומתמודדת עם המחלה כבר שלש שנים כמעט מתחילת הדרך אני משתמשת בשמן המפ. כתרופה טבעית אני יכולה להעיד על עצמי שלמרות טיפולי כימותרפיה מאד קשים מעולם לא היו לי תופעות לוואי חוץ מנשירת שיער וגם ספירות הדם שלי בסדר, מאז שאני משתמשת בשמן המפ לא אושפזתי ולא הפסיקו לי אף פעם טיפול בגלל ספירה נמוכה ,וגם לכל אותם חולים שהמלצתי רק הודו לי כמו כן האונקלוגית שלי נתנה לי אשור להשתמש בשמן ,אם תרצי פרטים נוספים אשמח לעזור כמו כן תוכלי לקבל מידע נרחב אודות שמן ההמפ באינרנט תכתבי בשורת הכתובת שמן המפ זה מספיק .בהצלחה בטיפולים והחלמה מהירה שנה טובה וחשיבה חיובית מאחלת מכל הלב גו"ד

29/09/2004 | 07:17 | מאת: נדב שרייבום

ורד שלום, בהחלט כדאי לקבל טיפול תומך במקביל לכימוטרפיה. אל תעשי את זה על דעת עצמך אלא פני לייעוץ אצל מטפל מומחה שיוכל להתאים לך את הטיפול הטוב והמתאים ביותר עבורך. בהצלחה, נדב

29/09/2004 | 08:17 | מאת: מקווה לטוב

האם תוכל לפרט קצת? איזה ויטמינים לא מתאימים למי (לפי בדיקות הדם והפתלוגיה), מה התגלה כמשפר ומסייע ומה מזין את האסטרוגן ויש להזהר מלקחתו. אנא! תודתי.

28/09/2004 | 05:49 | מאת: etti

למקווה לטוב, תודה על המייל ששלחת לי. אני מאוד מודה לך גם על הפורום בתפוז. לא היה לי טיפת מושג שהוא קיים. ושוב תודה רבה. (דרך אגב יש לי מקלדת עברית ואנגלית ביחד) אתי

28/09/2004 | 05:52 | מאת: etti

הי שכחתי לרשום את שמך.

28/09/2004 | 07:23 | מאת: רנה

מה זה הפורום בתפוז?.??

28/09/2004 | 07:49 | מאת: מקווה לטוב

הצעתי אותו לאתי מאחר והיא גרה שם והם מעלים בעיות ומציעים פתרונות. אתי יכולה להסתייע בהם בנושאים מנהלתיים: בתי חולים, רופאים וכו'.

27/09/2004 | 23:51 | מאת: הראל

1. מהי בדיקת איזוטופים לחולה סרטן מה תפקידה ולמי מאפשרים לעשותה? 2. איך יתכן שבדיקת סי טי חזה לא גלתה גוש בשד שממוגרפיה ואולטרא סאונד גילו? 3 האם יש הבדל משמעותי באיכות בדיקת סי טי עם הזרקת יוד ובלי הזרקת יוד? 4 חמישה חודשים לאחר כריתת שד מלאה בעקבות פילודס ממאיר יש כאבי ראש מטרידים בבדיקת סי טי מוח ולא סיטי לכל הראש ללא הזרקת יוד לא נמצאו גרורות.

28/09/2004 | 15:19 | מאת: גילה

שנה לאחר ניתוח+כימו+הקרנות, נימוש איזה שהוא גוש לא ברור מעל עצם הקליבולה - בדיקת ה- CT לא גילתה דבר. הרופאים המליצו על בדיקת - PET CT . רק מה - הקופה לא מאשרת הבדיקה לא בסל ואני כנראה לא עומדת בקריטריונים(דבר שרופאי מאד תמהים לגביו) שאלתי היא מה צריך לעשות ע"מ לקבל את הבדיקה שיכולה להציל את חיי? אני בחורה צעירה (32) עם סרטן אלים שלא מגיב להורמונים וסומנתי כשלב III מישהוא יכל אולי לעזזור לי?

29/09/2004 | 07:29 | מאת: רותי

נסי לפנות לרקפת אנוך בעמותת "אחת מתשע". היא מטפלת בנושא של זכויות החולה, ואולי תוכל לעזור לך. מספר הטל. הוא 03-6021717 בהצלחה, רותי

27/09/2004 | 21:48 | מאת: חוששת מאד

ד"ר בן ברוך, אני מודה לך מאד על התשובה המפורטת. האם התופעה ידועה כחלק מתופעות הלוואי של ההקרנות? שוב תודה,

27/09/2004 | 22:21 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הקרנות לשד אינן אמורות לגרום לשום תופעות בטן, אם כבר אז כמוטרפיה ותרופות נלוות לה, או לעיתים מצבי לחץ.

28/09/2004 | 06:43 | מאת: חוששת מאד

ד"ר בן ברוך, שלל תודות עזרת המון בהכוונה ובהתייחסות הרצינית והמהירה. אני מתכוונת לטפל בבעיה מול רופאת המשפחה והאונקולוגית.

27/09/2004 | 20:24 | מאת: מאיה

האם שינה עם חזיה גורמת לסרטן השד? והאם חזיה בכלל גורמת לסרטן? תודה

27/09/2004 | 20:40 | מאת: גובי

שלום מאיה, אני משעתק כאן עבורך הודעה שפירסמתי בפורום הזה לפני כמעט שנה: שלום לכלן, הספר Dressed to Kill של Singer ו- Grismaijer נכתב על הקשר הקיים בין לבישת חזיות לסרטן השד. למרות העובדה כי המחקר בו מדובר הוא קורלטיבי, עדיין ניתן ללמוד ממנו רבות. והוא מציג ממצאים די מדהימים בנושא הנ"ל. "הסכון של נשים הלובשות חזייה 24 שעות ביממה הוא פי 125 מזה של נשים שאינן לובשות חזייה כלל"... נשים שלבשו חזייה יותר מ-12 שעות ביממה סכוין לחלות במחלה הוא פי 21 מזה של נשים אשר לובשות חזייה פחות מ-12 שעות ביממה". "Singer מצא כי 3 מתוך 4 נשים שלבשו את חזיית היום שלהן גם בשעת שינת הלילה חלו במחלה וכך גם 1 מתוך 7 נשים אשר לבשו את חזייתן יותר מ-12 שעות ביממה". בהתבסס על ממצאי החוקרים רק 5 מתוך 630 נשים לא לובשות חזייה חלו בסרטן שד. 3 מתוכן היו בשנות השישים לחייהן, אחת בשנות השבעים לחייה ואחת בשנות ה-30 לחייה. הנשים המבוגרות יותר לבשו בעבר חזיות במהלך רוב שנות חייהן, ואילו הצעירה היתה בעלת היסטוריה של ספיגת כמות יחסית גדולה של קרינה, עקב רבוי שקופי חזה. (Singer & Grismaijer, 1995, p. 119). ב-80% מהנשים אשר חשות גושים, ציסטות או רגישות יתר בשדן נעלמו הסימפטומים כ-חודש לאחר שהורידו כליל את חזייתן... (Thomas). בשנת 1997 Singer ערך באיי פיג'י השוואה בין שתי קבוצות נשים. חצי מהנשים לבשו חזייה, והחצי השני היו נשים אשר כלל לא לבשו חזייה. התנאים הסביבתיים, הדיאטה ואורח החיים היו זהים בשתי הקבוצות. התוצאות הראו כי אלה שלבשו חזייה חלו בסרטן השד בערך באותם אחוזים בהן חולות במחלה נשים אמריקאיות. לעומת זאת בקרב הקבוצה שלא לבשו חזיות כמעט לחלוטין לא היו מקרי סרטן השד . ההסבר: "אפילו לחץ מינימלי על הגוף יכול לגרום לתעלות לימפה להיסגר, והתוצאה היא הצטברות של נוזלי לימפה והזנה וניקוז פחות אפקטיביים של הרקמות. כתוצאה מכך קיימת הצטברות רעלים אשר לא מוצאים את דרכם החוצה" (Singer & Grismaijer, 1995, pp. 49-50). "תעלות לימפה נחסמות וכך נמנע מלימפוציטים לחסל תאים לא "נורמליים". "לבישת חזייה למשך 14 שעות ביממה או יותר עלולה לגרום לרמות גבוהות של ההורמון פרולקטין, עובדה המצמצמת את זרימת הדם ברקמות השד". www.drdavidwilliams.com/nc/womens_health.asp אם כן, על פניו נראה כי הגורם המכריע הוא, לנסות ללבוש חזייה לכמה שפחות שעות במהלך היום (וכמובן להורידה בשעות שנת הלילה). אם בכל זאת יש צורך ללבוש חזייה, "לא ללבוש את החזיות הספורטיביות ולא אלו מסוג ה - push up. חזיות מסוג זה לוחצות לחץ יתר על השד. כדאי להימנע מחזיות strapless , שלוחצות באיזור בית השחי. כמו כן להימנע מלקנות חזיות שהן קטנות מדי". (Singer & Grismaijer, 1995, p. 161). להימנע מללבוש חזיות עם חוטי מתכת בחלקן התחתון. רצוי לבחור בחזיות רכות ולא לוחצות מבד כותנה. "ככל שהפנלים בצדדים גבוהים יותר כך מופעל יותר לחץ על בלוטות לימפה" (Thomas). חזיות העשויות מסיבי ספונדקס עלולות להכיל מספר כימיקלים. כדי להימנע מרעלנים העלולים להימצא בבדים מסוימים, כדאי לבחור בחזייה מסיבי כותנה או פשתן. (Singer & Grismaijer, 1995, pp. 158-159). סבוני כביסה נוזליים ומרככי כביסה תעשיתיים מכילים חומרים כימיים רעילים. רצוי לחפש תחליפים טבעיים ופחות טוקסיסיים. לעוד מידע בנושא: www.all-natural.com/dressed.html www.all-natural.com/bras.html www.drdavidwilliams.com/nc/womens_health.asp www.shirleys-wellness-cafe.com/women_pms_breast.htm

27/09/2004 | 19:27 | מאת: שמעון

לידדתי אובחן לפני כ 8 חודשים סרטן השד לצערונו לאחר טיפול כימו' הוסר השד לפני מספר ימים חשה לא טוב וסרה לבדיקה לצערנו התבסרנו המחלה שלחה גרורות לכבד אנו המשפחה וחברים החלטנו לנצח ויהי מה "אנו נביס את הסרטן" נ.ב ישנה תזונה מיוחדת למצב שהסרטן נגרר לכבד ???

28/09/2004 | 06:52 | מאת: שולי

מדוע היא פנתה לבדיקה? מה היא הרגישה?

28/09/2004 | 06:52 | מאת: שולי

מדוע היא פנתה לבדיקה? מה היא הרגישה?

27/09/2004 | 19:07 | מאת: מן

אשתי אחרי הטיפול השלישי בAC (אדריאמיצין וכו),ואחרי הרביעי תקבל 12 טקסול כל שבוע ואחכ הקרנות,קבלה הפניה לעשות אקו לב לפני הטיפול הרביעי.ההפניה לא הייתה עקב מימצא מסויים ואין לה בעיות לב.הסבירו לנו בין היתר שתיתכן פגיעה בשריר הלב עקב הAC מה משמעות הבדיקה האם זה ברוטינה,מה יכולים להיות המימצאים,ואיך יכול להשפיע,מה אומרות הסטטיסטיקות. בתודה מראש. מן

27/09/2004 | 20:25 | מאת: איריס

אני אמורה להתחיל טיפולי כימו בשבוע הבא, וקיבלתי סידרת בדיקות דם בנוסף לאקו לב, לעשות לפני הכימו. נאמר לי שהכימו יכול לפגוע בשריר הלב ולכן רוצים לבדוק את "תקינותו" לפני. אולי זו הסיבה אצל אשתך. גם אני אמורה לקבל אדריאמיצין

27/09/2004 | 22:16 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

זו אינה רוטינה לעשות אקו לב אחרי 3 טיפולים של AC. לאדריאמיצין רעילות ברורוה ללב שמתחילה להיות משמעותית במינונים של מעל 450מג/מ2. AC ניתן במינון של 60מג/מ2 לטיפול, בסך מינון של 180מג/מ2 (3 טיפולים) או 240מג/מ2 (4 טיפולים) נדיר ביותר שרואים נזק ללב. אם תהיה ירידה בתפקוד הלב לעומת אקו שבוצע לפני טיפול יתכן ויהי שינוי בטיפולף אך כאמור זו אינה רוטינה. בדרך כלל מומלץ לעשות אקו אחרי 300מג/מ2 וגם זה לא ברוטינה כללית.

27/09/2004 | 22:48 | מאת: מן

אם כך הם עושים את זה לנקיטת משנה זהירות,מאחר וזו לא רוטינה,איך לדעתך להתייחס לבדיקה זו,מה עצתך. ושוב תודה.

27/09/2004 | 17:14 | מאת: דליה ב

אני מקבלת כרגע הקרנות בבלינסון - היום יום שני התחלתי את סדרת חמשת ההקרנות האחרונות והממוקדות נאמר לי ע"י הטכנאים שהתייעצו כמובן עם הרופא שבגלל שצטרך לקבל 3 הקרנות עד החג ואח"כ יהיה מרווח גדול מידי לעוד שתי הקרנות נוספות ואחרונות - רצוי שאקבל 3 הקרנות מרוכזות יותר במקום חמש, ואסיים את הכל לפני החג כלומר ביום רביעי הקרוב. האם זה מקובל - והאם לא תהיה שום בעיה - וכמובן האם יש סיבה לדאגה מצידי או שאני יכולה לסמוך במאה אחוז על הרופאים והטכנאים. אודה על תשובה מהירה חג שמח דליה

27/09/2004 | 17:20 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

זו באמת שאלה שאין אפשרות לענות דרך הפורום, דברי עם האונקולוג שלך או עם הרופא ביחידת הקרינה.

27/09/2004 | 16:03 | מאת: רונית

אימי היתה היום בפגישה הראשונה עם האונקולוגית לאחר ביצוע הבדיקות ובסיכום נכתב: סרטן שד דלקתי , אודם ובצקת בעור. בלוטה בבית השחי. אין גרורות ב- CT ומיפוי עצמות! צביעת הרצפטורים : ER חיובי, לPR שלילי (3+) HER-Z חיובי מה משמעות צביעת הרצפטורים והתשובה שהתקבלה?

27/09/2004 | 16:19 | מאת: רונית

תיקון: צריך להיות כתוב HER-2 במקום HER-Z.

27/09/2004 | 17:23 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

המשמעות היא שלאימך יש סרטן שד דלקתי שכנראה שלך גרורות לבלוטות בבית השחי. אין עדות לפי הצילומים שיש גרורות מחוץ לשד ובלוטות. הגידול רגיש להורמונים וגם רגיש להרצפטין (חלק ניכר מסרטני השד הדלקתיים רגישים להרצפטין). אימך צריכה להתחיל טיפול כימי בהקדם.

27/09/2004 | 19:38 | מאת: רונית

תודה על התשובה אימי מתחילה מחר טיפול כימותרפי, וכולנו מקווים שהוא יצליח.

27/09/2004 | 14:15 | מאת: דנה

ד"ר לאופר היקרה שלום, בהמשך לשיחותנו עליהן אני מודה לך מאוד קבלתי היום תשובות של המקרקרים ותוצאותיהן כדלקמן: ca-125 = 5.2 ca-15.3 = 18.4 ca-19.9 = 5.6 cea - 0.6 אודה לתשובתךלגבי התשובות. בברכה ובתודה, דנה נ.ב. אין לכן מושג אחרי 10 ימים של בדיקות שעדיין לא תמו והרבה סימני שאלה כמה טוב לחזור לעבודה.

27/09/2004 | 14:18 | מאת: דר' רות לאופר

הבדיקות שלך יותר תקינות מתקינות אני מתחילה לחשוד שאת בכלל בריאה..אין לשלול.

27/09/2004 | 15:09 | מאת: מקווה לטוב

לקבל כאילו תשובות ולאחר 3 דקות???!!! אין עליה, על רותי. כה לחי!

27/09/2004 | 13:07 | מאת: אני

4 שנים חלפו מהיום הגדול הזה ששינה את חיי, בו התבשרתי שאני חולה במחלה הארורה הזאת חובקת בזרועותי תינוקת מקסימה בת חודש, צריכה להתחבט בסוגיות הנוקשות האלה של הענקת חיים לעולם ולהילחם על שלי. היום אני כבר בת 30, אמא לילדה מדהימה, עברתי סדרה של טיפולים, מצאו שאני נשאית של הגן brca1 ועברתי כריתה דו צדדית ושחזור כדי לחיות עד גיל 87 (מקווה), האבדן הנשי הזה, שינה את חיי, ההחלטה הלא פשוטה הזו שמקורה בנאיביות מתוקה, הניחה אותי על המפה, האמנתי בכוחות שיש לי ביופי שאלוהים העניק לי לצעוד לדרוך ולא להרפות, התגרשתי מבן זוגי דאז והאמנתי שהכוח הנשי שלי ושל בתי המדהימה מנתב לנו את הדרך...... וכך היה, בקיץ האחרון, נישאתי בשנית לבחור מדהים שאסף אותי (כמו שאני) ואת ילדתי המדהימה אליו, וניתנה לי זכות גדולה לאהבה הגדולה הזו... אבל הפחדים צצים להם, הריון נוסף עומד לו על הפרק ואני רק בת 30, רוצה עוד ילדים!!!!!!!! את השחלות אני מיועדת לכרות ואהוב ליבי היה רווק אין לו ילדים משלו,ואני רוצה לעשות הכל לתת את האושר הזה למשפחה הקטנה והמאושרת שלנו............ ואני דואגת, כל המחקרים האלה והאניפורמציות האלה, תעניקו לי תשובה חד משמעית!!!!!! אני רוצה לחיות עוד ועוד לאסוף את החיים המדהימים האלה אלי ולא להרפות.......... ולפעמים שזו רק אני ועצמי אני חוששת.........

27/09/2004 | 23:11 | מאת: פרופ' אילן כהן

נפלא. אני מציע להרות בהקדם. לאחר מכן לתכנן את כריתת השחלות. בהצלחה פרופסור אילן כהן

28/09/2004 | 10:06 | מאת: אני

האם לא מומלץ שיעברו 5 שנים מהמחלה על מנת שהריון חדש יעלה לדיון, או האם הסיכון גדול מדי ? באיזה גיל מומלצת כריתת שחלות?, היום אני בת 30, 4 שנים אחרי המחלה נשאית של הגן?

27/09/2004 | 10:10 | מאת: עליזה

מאוד מעוניינת להגיע אליך ליעוץ,לא כל כך מצליחה להשיג את הטלפון שלך האם תוכלי לכתוב לי למייל? תודה רבה וחג שמח.

27/09/2004 | 11:54 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום עליזה, בצד שמאל של העמוד מתחת לנושאים בפורום כתוב יועצים שלנו, שם יש את כל הפרטים על הרופאים. בברכה, צוות אחת מתשע

27/09/2004 | 21:53 | מאת: אלמונית

דר שלום לאחרונה יש לי כאבים חזקים בחזה מצד ימין אני בת 25 למי עליי לפנות וממה זה יכול להגרם?

27/09/2004 | 22:24 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אני מבינה שאת מתכוונת לכאבים בשד ימין. כדאי לפנות לכירורג שד, לצורך בדיקת שד. לפעמים יש כאבים שד לפני מחזור הווסת. סרטן שד מאד לא שכיח בגיל 25, וכמו כן כאבים אינם סימן לסרטן, כך שמבחינה זו את יכולה להיות רגועה, גשי להבדק בכדי לשלול בעיות אחרות.

27/09/2004 | 08:46 | מאת: שירה

עתה בסבוב שני אני צריכה לעבור כריתת שד,ב סריקה טומוגרפית שקבלתי הבוקר נאמר שיש מספר קשריות לימפה מוגדלות בבית השחי וכן חשד ל-3 קשריות ראתיות בקוטר 4.5,5, 3 מ"מ. מהו הטיפול במקרה של חשד להתפשטות הסרטן גם לראות

27/09/2004 | 17:18 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הטיפול במקרה של חשד התפשטות מחוץ לשד הוא טיפול סיסטמי כלומר טיפול כימי או הורמונלי, אין בדרך כלל מקום לכריתת שד אלא אם כן יש בעיה ספציפית בשד שמצריכה כריתה. דברי עם האונקולוג שלך לפני כל טיפול כירורגי

29/09/2004 | 12:36 | מאת: שירה

תודה על התשובה. לאור הנסיבות חשד לקשריות בריאה עלי לערוך בדיקת fdg-pet מהי הבדיקה

27/09/2004 | 08:17 | מאת: סמדר 45

השתתקת, וזה לא אופייני. מה קורה? אני מקווה שאת פשוט בחופש ולא חלילה משהו אחר. סמדר

28/09/2004 | 07:33 | מאת: ב

קחי קצת חופש וחיזרי אלינו חזקה ,מעניינת ועוזרת כתמיד

26/09/2004 | 19:56 | מאת: אייריס

מעניין מתי יקום הרופא שיעשה מחקר מקיף ואמיתי על הפריות המבחנה כזרז לסרטן השד. עד מתי יהיה מעין קשר שתיקה בין הרופאים בנושא זה. האם הגינקולוגים כל כך חוששים שאם יזהירו אישה כי היא "עלולה" לחלות בסרטן השד - היא תחליט שלא להיות אם ?!?!?!? או האם הם יזהירו אישה והיא בסך הכל תהיה קשובה לגופה, תיבדק לעיתים קרובות, תבדוק לעיתים מזומנות את עצמה, ואולי כך תציל את חייה ואת גורל הקטנטנים שהגניקולוגים כל כך עזרו לה להביא לעולם. עד מתי זה יהיה מעין - "עדיין לא הוכח הקשר שבין הפריות מבחנה וטיפולים הורמונליים לסרטן השד"?!?!? בתחילת המחלה אמרו לי שיש קשר רק למי שעברה 10 הפריות מבחנה וגם זה לא בטוח. היום אמרו לי שרק מי שעברה 6 הפריות. אז, אני יקירותיי, עברתי בסך הכל (?!) 5 הפריות - אז מה, אין קשר?! מה עם כל ההורמונים שהוזרקו לגופי שאחרי כל טיפול הייתי שבוע בבית חולים בגלל גירוי יתר של השחלות? גם לזה אין קשר. די כבר עם זה, צריך לדבר על מנת שנשים יבינו שהן עלולות, שיהיו מודעות לעצמן, שלא יתעוררו יום אחד כשיהיה קצת מאוחר.

26/09/2004 | 22:50 | מאת: א.נונימית

אפילו מסטטיסטיקה אישית, ברמה הכי חובבנית שיש - רק מאחוז הנשים שנתקלתי בהן כאן בפורום וגם מחוץ לו, שחלו בסרטן שד לאחר טיפולי הפרייה - אין לי שום ספק שקיים קשר ישיר בין הדברים. גם מבחינה תיאורטית, כשידוע שאסטרוגן הוא בעצם "מצע המזון" של תאי סרטן השד, כשידוע שכל התרופות ההורמונליות שאנו מקבלות, כולן בעצם פועלות נגד האסטרוגן (ע"ע דיכוי ייצורו או מניעת היקשרותו לתאי הסרטן) - הרי כל הדיוט יכול להבין שהזריקות בהן משתמשים בטיפולי ההפריה, הגורמות ליצור אסטרוגן ברמות מסחריות, הן בבחינת זרז יעיל ובטוח ליצירת סרטן שד. אבל ההפריות הן תעשיה שלמה של כסף ויוקרה ובעלי אינטרס רבים מדי בכדי להודות באמת, או אפילו לערוך מחקר מסודר שעלול להוכיח את הענין חד משמעית...

27/09/2004 | 00:57 | מאת: רונית

לפני 8 שנים. + רצפטורים חיוביים לאסטרוגן ופרוגסטרון... יהיה מעניין אם תיכנסנה לכאן ותגבנה - מי שזה רלבנטי לה. נעשה מעין משאל עם..

27/09/2004 | 07:40 | מאת: תמי

לפני 12 שנים ילדתי אחרי שלוש שנים של טיפולי הפרייה ולפני כשנה וחצי התגלה הסרטן. אני טענתי מהרגע הראשון שיש קשר בין הדברים. יותר מכך, אני חוששת מתוצאות ההפריות על השחלות, ולכן אני עומדת לכרות אותן ליתר בטחון.

27/09/2004 | 11:33 | מאת: X

האם יכול צוות הרופאים המלומד להאיר את עינינו בנושא?

27/09/2004 | 16:14 | מאת: מודאגת

אני עברתי 2 טיפולי פרגונל, ולפני זה טיפולים באיקקלומין . וילדתי ילדה . המחלה התפרצה כמעט 4 שנים אחרי. לאור ריבוי המקרים פה , אני עושה אחד ועוד אחד . והמסקנה בלתי נמנעת...

26/09/2004 | 19:23 | מאת: נפש פגועה

הלב נקרע מלי מש , כשאתמול הילדה שלי יחידתי בת השש מבקשת ממני אח קטן, ושהיא מבטיחה שתטפל בו יפה. ולי אין תשובות בשבילה . מה אומר לה ? לא עלתה לי שום תשובה מספקת אחת ... נשארתי ללא מענה. אם שואלים אותי מה הכי קשה במחלה הארורה הזו, אני יכולה להגיד שהיא פשוט גזלה ממני את התקווה הכי גדולה שלי - והיא שניים או שלושה ילדים.

26/09/2004 | 20:03 | מאת: סמדר 45

אני תמיד בעד תשובות אמיתיות... לבני בן השמונה וחצי - לפני שנה - אמרתי ברגע שידעתי שיש לי סרטן, ודיברנו על הנושא כל הזמן. שנה אחרי - והוא קיבל את זה מאה אחוז בסדר, ומדבר על זה בפתיחות. לילדה צעירה יותר הייתי מספרת שהיתה לי מחלה, החלמתי והבעיה שישנה היא שלא אוכל יותר ללדת. תתענגי עליה, ותברכי את מזלך הטוב , שיש לך בת. ואם אפשר להיות בוטה- ילדים אפשר לאמץ, לא רק ללדת. ובאשר לתקוות ולחלומות - משנים שיתאימו למגבלות, מה לעשות, החיים מלמדים אותנו להתאים את עצמנו אליהם, ולא הם אלינו ולחלומותינו.

26/09/2004 | 20:55 | מאת: חיה

לנפש הפגועה, השם שנתת לעצמך אומר הכל אבל ... מנקודת הראות שלי שצריכים לראות את חצי הכוס המלאה הכי חשוב שלבתך תהיה אמא בריאה לא רק גופנית אלא נפשית ומי כמוני יודע שהצד הנפשי נפגע במהלך המחלה והטיפולים אבל צריכים להיות אופטימים ולהתחזק אל תהיה עצובה ומיוסרת זה לא יפתור את הבעיה . הכי חשוב שלבתך תהיה אמא שתאהב אותה ותגדל אותה תשמחי במה שיש ומנסיוני ( בתי הצעירה היתה בת 12 שחליתי ) ילדים יודעים להתמודד עם האמת . מאחלת לך רק שמחה ובריאות וכמובן שנה טובה ומתוקה.

27/09/2004 | 05:05 | מאת: דר' רות לאופר

נפש פגועה לבי איתך. היטב אני מבינה את כאבך. אבל את יודעת, ישנן נשים רבות שבלי סרטן שד לא יכולות ללדת ולו ילד אחד.. כשאני התקרבתי לגיל שבע, נורא רציתי אח, כדי לא להיות כל כך לבד. לא יכולתי לבקש זאת מאימי. היא נפטרה מספר חודשים קודם.

ד"ר לאופר הנפלאה והמרגשת, לנפש פגועה, ל"אני" החוששת, לטלי, נועה ,ד"ר בן ברוך ולכל התומכים והמרגשים בפורום, ד"ר לאופר היקרה, נעדרתי תקופה מהפורום, מקווה שקבלת את איחולי לשנה נפלאה ובריאה כאשר גייסתי כוחות לאחל לך המיוחדת ולכל האחרות הנפלאות. כאשר תגובתך ל"נפש פגועה" הורידה דמעות מעיני לא יכלתי יותר הייתי חייבת להגיב לך, לנפש פגועה ל"אני" החוששת ולכל חברותי שנאבקו ונאבקות, ואם בכל זאת החלימו הן אבלות על אובדן אחר בחייהן. ד"ר לאופר, התמונה שאת מתארת לנו כל כך נוגעת ללב, ואנו כל כך יכולות להבין את הכאב והמצוקה , תמונה שאת נושאת עד היום ותישאי כל ימי חייך. מי כמוך יכולה להבין את מצוקתינו, אנו שהצלחנו ,( ובאמת אנו בנות מזל, כי אני מכירה גם 2 בריאות שכבר נושקות ל-50 שלא זכו להביא אף ילד אחד לעולם...) להביא ילד מקסים שממלא את חיינו בכל כך הרבה אופטימיות ותקווה למרות הכל, עצם התחושה שהוא יהיה לבד בעולם , שלא יהיו לו אחים נוספים ,התחושה קשה, קשה מאוד. נכון, הלוואי שנהיה בריאות (עד גיל 87 לפחות כפי שאמרה "אני"), ונזכה לראות נכדים מקסימים, אך התחושה שאולי אולי לא נגיע לזה והילד שלנו ישאר לבד בעולם, קשה מאוד, ואת היטבת לתאר זאת מנקודת מבטה של ילדה בת 7, שכל כך רצתה זאת, ואף אם לא היתה לה. הכאב שלך מורגש עד היום וזה גם הכאב שלנו. נכון, אנו מברכות כל יום ושעה על כך שאנו עוד כאן, בריאות או כמעט בריאות. אך התחושה שמסביב כל כך הרבה דברים טריוויאלים קורים, כמו חברות רבות עם כרס טפוחה, שעסוקות בללדת את ילדן השלישי או הרביעי ועסוקות במתן חיים ואנו יודעות שאנו לא נוכל או נסכן את חיינו בכך קשה מאוד. כמובן שאנו לא אשמות בכך, אך לראות כל יום נשים, חברות קרובות עסוקות בלעבור הריון ובדיקות שלאחריהן יהיה אושר גדול ואילו אנו עסוקות בבדיקות ממוגרפיה, דם, סי טי, דם וכל יתר חבריהן במקום בבדיקות אילו זה פשוט לעיתים בלתי נסבל עבורינו. ד"ר לאופר, איני יודעת אם את זוכרת את שיחתנו לגבי נשאות הגן והוצאת השחלות. אני לפני כשבועיים עברתי את גיל ה-40 וכבר דוחה מספר חודשים את הוצאת השחלות, קשה, קשה לי מאוד, לא הניתוח כי כבר עברתי ניתוח הרבה יותר קשה מזה, אלא התחושה כי לא יהיו לי רק עוד ילד אחד קשה מאוד. ושוב נכון, הילד שלי , שעלה לכתה א', כאשר אני יכולה ללוות אותו, המקסים שלי, ממלא אותי באושר גדול יום יום שעה שעה. אני נאחזת בכל רגע שאני יכולה להנות ממנו. למרות שאני פיזית מרגישה נורא הרצון ללוות אותו כמה שיותר מפיחה בי אופטימיות למרות הפחדים מהעתיד. בשבילו אני חייבת לקבל את ההחלטה להוציא את השחלות, ומקווה שסוף סוף בחודשים הקרובים כאשר יסתבר שהכל בסדר איתי אצליח לאסוף את עצמי, להתאבל (כן, כך אני קוראת לזה) על כך שמגיע סוף של תקופה, מעין אובדן של תקווה לעוד ילד ושל נשיות, וכן תקופה של גיל הבלות עם כל המשתמע מכך. איך ד"ר לאופר יקרה, למרות שלפחות אני כל יום מביאה לעצמי את כל הנימוקים השכלתניים להפטר מהאויב שלי - שתי השחלות (היפיפיות - לדברי רופא הנשים שלי...) מקבלים את הכוח לעשות זאת?!!! לכן, ליבי אתכן, חברותי, כי קשה , קשה מאוד לוותר , וגם אם נעשה זאת למען בריאותינו וילדינו, עדיין זה לא עושה זאת קל יותר. כאשר נגיע להשלמה, אז כנראה נהיה רגועות יותר, איך נעשה זאת זאת כבר זאת שאלה סבוכה יותר... אני מבינה שאין מחקרים חד משמעיים לגבי נשאות הגן והריון נוסף ומכירה כאלה שעשו זאת ובריאות עד היום ויש להוועץ עם האונקולוג המטפל. גם כאן לדעתי יש חילוקי דיעות בין האונקולוגים. ל"אני" אם את רק בת 30, ונשאת מחדש עם בן אדם שנשמע מיוחד במינו, התייעצי עם הרופא המטפל בך לגבי הריון נוסף. אני חושבת שאין בעיה לעשות כן ואח"כ להוציא את השחלות, אבל כמובן כל מקרה לגופו ואולי ד"ר לאופר תעזור לך בכל. וטלי, רק היום ראיתי את התייחסותך החמה והמרגשת כרגיל, תודה, המון תודה - את מקסימה. גם נועה נפלאה ותומכת וד"ר בן ברוך וכולן. ולאחר מגילת אסתר כזאת (כנראה התבלבלתי בין חג סוכות הקרב לפורים...), אאחל לכולכן הנפלאות - לד"ר לאופר המלאכית שלנו,שהתמונות שתשאי בהמשך חייך יהיו רק תמונות של אושר עם בני משפחה בריאים ונפלאים, לד"ר בן ברוך שתומכת ועוזרת כל הזמן, לטלי ונועה הנפלאות , שתהיה חתימה טובה, שנה נפלאה ונהדרת וחג סוכות לתפארת. רק בריאות, קצת שקט נפשי ושלווה, המון עזרה הדדית , ושיהיה לנו קצת רוגע ושקט בארצינו . שלכן, אוהבת, מרב.

27/09/2004 | 13:02 | מאת: נועה גואטה

לנפש פגועה, אני מנסה למצוא מילים לעודד, להרגיע והמילים לא יוצאת. לא קיימות המילים שיכולות לנחם אישה שלא מיממשה אמהותה במלואה (כפי שהיא תופסת אותה) בלא שליטתה. אך נראה לי שמה שחשוב שתזכרי ותשנני לעצמך, גם ברגעים הקשים ביותר מול חברותיך שממשיכות להביא ילדים לעולם, זאת העובדה שזה לא באשמתך, לא בשליטתך. בעקבות העובדה שחלית בסרטן השד, נפגע גופך, נפגעה נפשך, בגוף אני מאמינה שטיפלת, ומה אם הנפש - האם את מרשה לעצמך היום לקבל ולהבין שבתוך התהליך הקשה שעברת גם הנפש צריכה לקבל את שלה. להכיר במציאות החדשה, בחסרונותיה וביתרונותיה, ולהיות שלמה עם מי שאת היום. אז נכון שאת לא אמא לשלושה ילדים אבל אני בטוחה שיש בך עוד הרבה מאוד דברים מדהימים והמון דברים לתת לבת שלך דווקא מתוך ניסיון החיים שצברת בעקבות המחלה. אני מזמינה אותך להעזר בנו, בקו החם בפורום, אבל אני גם בהחלט ממליצה לפנות ולקבל תמיכה נפשית מגורם מקצועי. תוכלי לפנות אליי על מנת להתייעץ להיכן ניתן לגשת. מחכה לשמוע ממך נועה גואטה רכזת תמיכה, עמותת אחת מתשע

לא הצלחתי למצוא איפה החיפוש פה בפורום ולכן אני שואלת. אשמח אם תוכלו לענות או להפנות אותי למקום בו אוכל למצוא תשובה לשאלתי. במסגרת טיפול שאני עוברת (לא קשור לסרטן) נאמר לי שסיכויי לחלות בסרטן השד גבוהים מאד ושעלי "להיות עם האצבע על הדופק". נאמר לי גם שהשד השמאלי שלי נמצא בסיכון גבוה. ואני אמנם סובלת בו מכאבים ואי נוחות מזה מס' חודשים. לפני חודשיים בערך נבדקתי ע"י רופא נשים שלא הרגיש כלום בשד. יש לי מס' שאלות. * האם כדאי לי לעבוד ממוגרפיה על מנת לשלול ביתר שאת סרטן בשד? (אני בת 34) * יש לי שדיים גדולים ושקלתי לעבור ניתוח הקטנת חזה. האם כדאי לי לשקול זאת שוב והאם אפשר יהיה לבקש מהמנתח להסיר את הבלוטות בזמן הניתוח על מנת להימנע בעתיד מהמחלה? תודה מראש לעונים וסליחה אם טעיתי בכתובת.

ערב טוב! אני מוסיפה צילום מסך ובו רואים היכן נמצאת אופציית החיפוש. תשובות לשאלותייך אין לי ממש, מלבד הדיעה הפרטית שלי שעדיף להיבדק אצל רופא כירורגית שד ולא אצל רופא נשים. בהצלחה רעיה אין אפשרות לצרף קובץ. כשאת נמצאת בעמוד הראשי , בצד שמאל יש חיפוש. העתקתי את השורה . רשימת פורומים | הוסף הודעה חדשה | חזור לפורום | להודעה הראשית | חיפוש

27/09/2004 | 09:14 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום בקי, מאחר ומאד קשה לייעץ בפורום כאשר פרטים חסרים, אנו ממליצות לך לפנות לכירורג שד שהוא הרופא המוסמך לערוך בדיקת שד, ולהפנות אליו את כל השאלות שלך. בברכה, צוות אחת מתשע

26/09/2004 | 17:43 | מאת: יוכבד

1. לי הוציאו 5 בלוטות. אחת נגועה. איך אפשר לדעת בוודאות שאין עוד בלוטות נגועות. 2. בלוטת הזקיף, היא הבלוטה הראשונה?

27/09/2004 | 17:31 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

זו שאלה מעט מורכבת, וקשה לענות עליה ללא התשובה הפתולוגית במלואה, את צריכה לדון על כך עם הכירורג והאונקולוג שלך,יתכן ויש מקום לניתוח נוסף בבית השחי ויתכן ואין צורך. מאד תלוי בשאר תוצאות הפתולוגיה. בלוטת או בלוטות הזקיף הן הבלוטות הראשונות המנקזות את השד.

26/09/2004 | 15:28 | מאת: חוששת מאד

זקוקה לקבלת התייחסות /והכוונה מכל מי שיכולה סיימתי טיפול קרינתי לפני כ12 יום (לאחר הסרת גידול סרטני ללא גרורות וללא טיפול כימוטרפי). מספר ימים לפני תחילת הטיפול ההקרינתי פסקתי לעשן לחלוטין(עישנתי המון שנים כ 3/4 עד 1 קופסת סיגריות ליום) לאורך כל הטיפול וביתר עוצמה מאז סיום הטיפול - אני סובלת ממיחושים (גלי כאבים וגזים) בבטן בעיקר לאחר האוכל ובעיקר ובמיוחד אם אני אוכלת שכאני רעבה (כלומר אם אני אוכלת לפני שתוקף אותי הרעב - אז אין בעיה מיוחדת). לפני תחילת הטיפולים לא סבלתי מכך בכלל ויתרה מזאת, לא אכלתי מעולם בצורה מסודרת ובודאי שלא סבלתי מאותן תופעות.כמו כן, לא שיניתי כלל את תפריט האכילה המבוסס על מעט פחמות ומעט מאד שומנים נא עצתכן/הכוונתכן

27/09/2004 | 17:14 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

יתכן ויש לך דלקת בקיבה - gastritis-, אני מציעה לך לפנות ליעוץ גסטרואנטרולוגי, פני גם לאונקולוג או לרופא המשפחה יש תרופות שיכולות מאד להקל.

27/09/2004 | 21:52 | מאת: חוששת מאד

ד"ר בן ברוך, אני מודה לך מאד על התשובה המפורטת. האם התופעה ידועה כחלק מתופעות הלוואי של ההקרנות? שוב תודה,

26/09/2004 | 14:47 | מאת: גיל

ברצוני לדעת האם סרטן שד (בדרגה 2) שנמצא ונרפא לפני כ-5 שנים בטיפול כימותרפי, הוא עדיין בדרגת סיכון כדי שהמחלה תחזור שוב? (הסרטן היה מסוג פולשני).בגלל שהוא נמצא בדרגה 2 ולא בדרגה 1? האם זה עלול לחזור בעוד כמה שנים?

26/09/2004 | 20:08 | מאת: דר' רות לאופר

גיל הדרגה של הגידול מודדת את ממאירות התאים, והיא רק אחת מיני פרמטרים רבים שמשפיעים על הפרוגנוזה. לצערנו לא קיימת נקודת זמן שמעבר לה אין עוד סיכון בכלל.

קראו את כתבתו של גדעון לוי, המופיעה היום ב"הארץ" http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=481721&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0 לקרוא ולבכות, האם אין גבול למה שצריכה חולת סרטן לסבול, אם במקרה היא פלשתינאית ?

26/09/2004 | 14:50 | מאת: מקווה לטוב

כל הכבוד לך ישראלה שהבאת את זה לכאן. כדי שנרצה שאחרים (אפילו סביבתנו שלנו) יהיו רגישים לכאבינו - בקטן - בגוף שלנו ובגדול המצוקות הכלליות, צריך שנהיה גם אנו רגישות (רגישים) לכאבים של אחרים (אחרות) וננסה לסייע בידם.

26/09/2004 | 14:53 | מאת: את צודקת- אבל

קראתי ובכיתי. חבל, ויש מקום לשינוי. א-ב-ל, האם את חושבת שאילו היה המצב הפוך היה לנו בכלל יחס? לדעתי לא, על סמך אירועי העבר, וזו נקודת המוצא. ולכן רחמי עלי אותה אישה צעירה, ובה בעת רחמי עלינו ועל חייליו שנהרגים בגלל ניצול ציני של פלשתינים אחרים. היה אחד שיצא למחסום עם תעודת חולה סרטן. ומה תגידי על זה? ובתוך מסגרת הרחמים - עניי עירי קודמים וגם אנשי עירי וחיילי עירי. ישראלית

26/09/2004 | 10:55 | מאת: איל

עקב נטילת נופוגן אחרי טיפול ראשון ב-AC אשתי חווה תופעות של שפעת. עלית חם עד 38 ,הצטננות, כאב גרון ושעול קל. שאלתי: האם אלה תופעות רגילות אחרי נופוגן ואם כן, כמה זמן לאחר קבלת הזריקה השביעית והאחרונה תעלמנה תופעות אלה , ובמיוחד החום. תודה על תשובתכם.

26/09/2004 | 14:48 | מאת: למה לא הסבירו לה/לכם

השאלה הזו - תשובה היתם צריכים לקבל בייעוץ הראשוני , תופעות לוואי וכו. ואם לא אז, לכשמקבלים את הטיפול. חבל לי על הזמן שהיא ואתה תוהים בו, לי אין תשובה.... לחברה שלי זה עבר אחרי כל סידרה. אני כשהיו לי שאלות שלא שאלתי בזמן או התעורר במהלך הטיפולים - היה לי מספר טלפון 24X7, לכל השאלות והבעיות ולכן תמיד קיבלתי תשובות תוך דקות. בכלמקרה, יפה שאתה שיך לקבוצה התומכת, וזה בטוח חשוב לאישתך. רק בריאות

26/09/2004 | 20:15 | מאת: דר' רות לאופר

איל לא יתכן שאשה תקבל תרופה מבלי שיוסברו לה תופעות הלוואי של התרופה. עם כל רצוני הטוב והכן לעזור, אינני סבורה שהפורום נועד לכסות על רשלנות בוטה של רופאים. אם אינכם בטוחים , פנו (עכשו!!) למחלקה שנתנה לכם את התרופה מבלי להסביר עליה דבר. ודירשו הסבר!!

26/09/2004 | 22:12 | מאת: איל

הרופא הסביר לנו שנופוגן עלול לגרם לכאבי שרירים ועצמות. לגבי עליית החום- הוא סבור שמוקדם עדיין לדעת אם זו תופעת לוואי של הזריקה, או מחלה ויראלית. רצינו לדעת אם החום עובר במקביל להפסקה בזריקות, כדי שאפשר יהיה לקבל את הטיפול הבא בלי דחיה בגללו.

26/09/2004 | 07:47 | מאת: רינה

לאחר הפסקה של שלושה חודשים מהטמוקסיפן, התחלתי לפני 3 ימים לקחת ארימידיקס. האם ניתן במקביל לקבל את חיסון השפעת השנתי (שנהגתי תמיד לקבל), או שרצוי להמנע?

27/09/2004 | 17:12 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לא נראה לי שיש בעיה לקבל חיסון נגד שפעת, אך בדקי גם עם הרופא המטפל שלך