פורום סרטן השד

לבנות שלום, אני מוסיפה את הכתובת של ורד שכתבה את הכתבה במוסף הארץ ביום שישי האחרון [email protected] יום טוב אילה

לאילה, הי - אני מבקשת ממך ליידע את אותה ורד בנושא של דר' לאופר ושכבר מתחילים לרדוף אותה מפני שהיא מגבה את ענת ש. צריך להתחיל לדאוג לה. אסור שיפחידו אותה. היא בין היחידות שלא פוחדות להיות לצידנו. תוד

דניה יקרה שלי, איך אני שמחה שיש לי שותפה, אני חושבת שבכוחות משותפים ובבחירת הדרך החכמה נוכל להניע גלגלי ענק גם דרך התקשורת והעיתונות, דרך נבחרי ציבור - חברי כנסת, אנשים במשרד הבריאות ועוד... אך כמו שכתבתי לך צריך לקחת בחשבון וכמו שד"ר לאופר אמרה לך שברשימת השמות היו כאלה שהיא לא היתה רוצה לראותם שם וגם אני ראיתי שם שמות שלא היה לי נעים להזכר בהם ובמפגש איתם... לכן יש חשיבות לקשר בינינו בפורום ויש לחשוב באיזה דרך ניתן להוביל ולקדם את הנושא בצורה שכולן תוכלנה להיות שותפות, ביי יקירתי אילה

בהזדמנות זאת אני רוצה לרוקן את המחסנית שלי בנושא טיפולים אלטרנטיבים לחולי סרטן. עדר שלם של אלטרנטיבים מסוגים שונים צובא על מצוקתם של חולי הסרטן. מדוע? דווקא מפני שכולנו יודעים שלמחלה הזאת אין תשובות מספקות חותכות ומרגיעות מצד הרפואה הקונבנציונלית. בכל מקום שיש עמימות ומצוקה יש כר פורה לשרלטנים ולמתעשרים. כשחליתי לא היה שרלטן שלא הייתי אצלו ולא שילמתי לו כסף. מפני שאני אקטיביסטית, רוצה לחיות, לא מסוגלת לשבת בחיבוק ידיים, וסקרנית מאוד. כולם גובים סכומי עתק כביכול עבור פורמולות לא ברורות (רסק עשבים, אבקת מרפא, מי פלא, נוזל הומואופטי) אבל כולם מדגישים את החשיבות של תזונה נכונה בחיזוק הגוף בזמן הטיפול ובהשתקמות שלו. הבעיה שלהם היא כמובן שעל עצות לתזונה בריאה קשה לקחת כסף אז הם מוסיפים כל מיני מרקחות פלא. היחיד שלא מוסיף זה אלי שטראוס מירושלים שאין לו כוונות התעשרות ואליו אין צורך ללכת כל חודש כי את עקרונות התזונה או שמפנימים או שלא. הבעיה היא שדיאטת בריאות קשה מאוד לישום בעולמנו עתיר הפיתויים. (אתמול הייתי בבר מצווה בערב ולא יכולתי לעמוד בפני העוגות שהוגשו יחד עם אוויר צלול ואווירה שמחה). תתעוררו! ים השרלטנים שמקיף אותנו דומה לים השרלטנים שמקיף למשל את הילדים הדיסלקטים! בכל מקום שיש מצוקה, בכל מקום שאין תשובות ברורות, בכל מקום שיש אנשים שמוכנים לשלם הון בשביל להציל את חייהם או את ילדיהם יהיו גם שרלטנים וגם מתעשרים מהירים וגם נוכלים.

מה כ"כ קשה להימנע מעוגות?!

בבקשה תענו לי על הודעתי הקודמת בנושא המלצות על רופאים. זה חשוב. זה דחוף. זה יקל מאוד על כל מי שניכנסת למעגל הסבל הזה.

דניה יקרה להרגשתי יוזמתך הברוכה, מאד בעייתית. ולא שיש לי פתרון.. בנות כתבו מניסיונן.. אבל פערי המידע בינן לבין הרופאים המומלצים יצרו רשימה שמופיעים בה בצוותא הכי טובים והכי גרועים, לטעמי. חולה נילהבת סיפרה לי פעם על אחת הרופאות שהומלצו ברשימה שהיא רופאה מדהימה, כי נתנה לה את הטיפולים הכי אגרסיביים וחדשניים שקיימים.. האשה ממש לא היתה זקוקה לטיפולים האלה, סבלה בהם היה איום ונורא, וחלקם הוכחו תוך זמן קצר כבלתי יעילים בעליל. מסקנה - רשימה כזאת עלולה להיות מאד בעייתית, למרות כוונותיה הבאמת טובות. עוד פעם שנה טובה

שלום דניה, אנא ראי תשובתנו בצמוד להודעתך המקורית. דבריה של דר' רותי לאופר הנאמרים כאן, אשר נכתבו ללא תיאום מראש איתנו, רק מחזקים את מה שרצינו לאמר. מקוות שזה מתקבל בהבנה. בברכת שנה טובה, צותו "אחת מתשע"

בוקר טוב תמיד נעים להתנגח איתך הרשימה הזאת למרות הסובייקטיביות שלה ולמרות המגבלות הנובעות מן הסובייקטיביות הרבה יותר טובה ועוזרת וממפה מאשר הרשימות חסרות האחריות בכל מוספי ה"הכי טובים" למיניהם קחי לדוגמה את דר' פרי שכל כך הרבה שמעתי עליו על צניעותו על מסירותו, ארם שעושה עבודת קודש יומיומית חסרת הילה, הוא לעולם לא יופיע במוספי הפרסום שיש להם איצטלה מזוייפת של אמינות. אצלנו הוא הופיע

אשמח מאוד אם מישהי תספר על מה הכתבה. איני קוראת את עיתון הארץ ואני מניחה שישנן רבות כמוני.

תכנסי באינטרנט לאתר הארץ מהדורה מודפסת ושם תמצאי את הכתבה במוסף סוף שבוע

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=475941&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0 תעתיקי את הכתובת לשורת הכתובות. רעיה

שלום לך, אני עוברת מחר את הכימו הרביעי. אני מקבלת כנראה CEF, CYCLOPHOSPHANIDE, EPIRUBICIN AND FLUOROURACIL (5-U. דברתי היום עם האונקולוגית שלי וקצת לא הסתדרו לי הדברים שהיא אמרה לי. היא אמרה שיש לי סרטן שד בדרגה 2 או שלוש ונטיה כלפי הלימפה. כך לפי דבריה. סוג הסרטן והדרגה נעשית רק לאחר הניתוח. עשיתי ביופסיה ורצוני לדעת האם כל האיפורמציה לגבי סוג ודרגה לא נעשים לפני הניתוח?, ואיך נקבע סוג הכימו שאני מקבלת?. כמו כן אני לא אמורה לקבל ויטמינים כלשהם? אני באופן כללי לא אכלנית גדולה ואף פעם לא הייתי, וכעת עם הכימו המצב יותר גרוע?. ד"א היא לא ממליצה על ויטמינים, וטוענת שזה מיותר. כמו כן גודל הגידול הוא 4.5 על 4.5 ס"מ. לפני כן הוא היה 6.4 ס"מ. תודה לך, אתי

אתי דרגת הגידול מבחינת ממאירות התאים נקבעת בביופסיה. השלב- מבחינת פיזור, נקבע לרוב בניתוח. בגלל גודל הגידול שלך קיבלת קודם כימותרפיה במטרה להקטינו וגם למנוע פיזורו. ישנם פרוטוקולים שונים לטיפול קדם ניתוחי, תלוי גם במדיניות של המוסד המטפל. את מקבלת פרוטוקול טוב ומקובל, אם כי יתכן והאונקולוגית תרצה להחליפו באיזהשהו שלב. אין טעם וסיבה לקחת ויטאמינים בזמן הכימותרפיה, אלא אם את ממש לא אוכלת מאוזן. שתהיה שנה טובה

דר' לאופר, תודה על תשובתך המהירה והמרגיעה. הטענה שלי לגבי אוכל היא שאני לא אוכלת מאוזן כמעט לא אוכלת אבל אני שותה די הרבה. שתהיה לך שנה טובה ומתוקה.

לכולם: חשוב ביותר פנתה אליי כתבת מעיתון הארץ בכוונתה להמשיך לטפל בנושא ולהוציא כתבות המשך בנושא כריתות שד ושיחזור: הסיפור האישי של כל מי שעברה את הניתוח החוויות האישיות, המפגש עם הרופאים, הבטחות, התקוות - ציפיות- אכזבות, הצלחות, כשלונות, יחס הרופאים המטפלים, אי שביעות רצון מטיפול,מקצועיות, מהיחס וכל מה שכולל מסלול היסורים הנ"ל... בקשתה היא ליצור קשר אפשר גם ללא הזדהות, מי שמסכימה יכולה לכתוב אליי או אל הכתבת היא קוראת את הפורום שלנו ומאוד מתרשמת במיוחד מההצעה של דניה בנושא רשימת רופאים מומלצים ורשימת לא מומלצים, כל סיפור נוסף יועיל לעניינו, יגביר את עניין הציבור, ויסלול דרך טובה יותר לבאות . תודה ולילה טוב אילה

אודה לך אם תשובי ותזכירי באיזה תאריך התפרסמה הכתבה הזו בהארץ.

ניסיתי לאתר הכתבה באתר של הארץ והיא לא נמצאת .מכיוון שאני עומדת בפני כריתה ושיחזור,אודה לך אם תוכלי לתת לי את האי מייל של הכתבת ואנסה ליצור עמה קשר ולקבל הכתבה ואולי טיפים שיעזרו לי בעתיד

לשירה בהצלחה שנה טובה בריאות ושמחה http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=475483&contrassID=nl&nl=08_09

שלום, ד"ר לי מפרסמת את עצמה כמעט כקוסמת. האם מישהו עבר חוויות שליליות איתה? כאלה שהסבו נזק? או שאכן התגובות בעיקר חיוביות? תודה, שרון

שרון הכרתי לא מעט אנשים שפנו אליה (המרפאה שלה לא רחוקה משלי) ותאמיני - לא ראיתי כל שיפור, אפילו לא במצב הרוח.. מה שכן, שמעתי רבות על הסכומים שהיא גובה, כולל כל המסביב.. אז חישבי אם כדאי לך. שנה טובה

היי בנות תודה תודה לכל המחמיאות לי, אני משתדלת.. ולאלו שחשבו שהזעזוע שהבעתי בעיניינה של ענת יעבור לי בשתיקה ובשלום - טעיתן ובגדול!! כן, זאת המדינה בה אנו חיים, מסתבר... ולכולן - שנה טובה ובריאה ונקווה לטוב ונעשה טוב בכל כוחותינו

ד"ר לאופר מרגיע ומעודד שיש אנשים כמוך ויותר מזה רופאה אנושית , נחזק את ידיך , אותם אלה שלא עברו לסדר היום בענין הזעזוע שהבעת בנושא ענת הם הם הצבועים , כי במידה וענת היתה בתם או אוחתם זה לא היה הטיפול שהיתה מקבלת ונשמח שיעזבו את מערכת הבריאות כי רופא נשבע לרפא ולא נשבע למרר חיי חולה . אנחנו מאחוריך מעריכות אותך וכן ירבו. שתהיה לכולנו שנה טובה המון בריאות ושהרוע יעלם.

היי, מקווה שהבעיות בנושא יפתרו בשנה החדשה, ושכל הנושא ישאר וייסגר בשנה הזו - כלומר ביום וחצי שנותר ממנה. בכל מקרה, אני בטוחה שלפחות הבנות כאן כולנו כאחת מאחורייך. ולכן, אם את זקוקה לגב - אנחנו כאן! שנה טובה והמון בריאות. סמדר

לא חשבנו (הכל מתועד) מה קרה?

ד,ר

אני עומדת לעבור בימים אילו 6 טיפולים של התרכובת CAF בהדסה עין כרם רציתי לשמוע מנשים שעברו את החוויה כיצד להתכונן מה צפוי ואיך ניתן להקל תודה ושנה טובה

כל הנאמר להלן הוא מניסיון אישי של אישתי ואינו מהווה המלצה כלשהי, בוודאי לא רפואית: 1. להקפיד לקחת תרופות נגד בחילות והקאות בדיוק כמו שיגידו לך. אישתי קיבלה אותן במשך שלושה ימים אחרי כל טיפול עם הפחתה של מינון בכל יום. כמעט ולא היו לה בחילות ואילו נשים אחרות שאמרו שלא לקחו את התרופות סבלו מאוד. 2. לא לאכול עגבניות ופרי הדר לאחר הטיפול - גורם לצרבת. 3. להקפיד לישטפו לך את הוריד לאחר הטיפול עם שקית קטנה לפחות, אחרת הוריד כואב. מעבר לזה, תחזיקי מעמד ובהצלחה

שלום לך, מנסיוני, אני כעת עוברת את הטיפול הרביעי, לאחר הכימו להקפיד לשתות כדורים נגד בחילות, לי הם עוזרים. שטיפת הפה במים וסודה כי הפה נעשה יבש מאוד. ולשתות הרבה מים. כמובן שאצל כל אחד המצב שונה. אני מאחלת החלמה מהירה ושתעברי בקלות את הטיפולים. בברכת שנה טובה חג שמח וקל, אתי

להקרנות. תודה מראש

תוך מספר שבועות (במקרה שלי 3-4 שבועות). אני אפילו ממליצה לגלח את הראש שוב על מנת להגיע לצמיחה אחידה ומלאה יותר. בהצלחה ושנה טובה

שלום, אני פונה אליכם בשמי ובשם חברותי בפורום. האם אפשר לרכז את שני השירשורים שהופיעו ביומיים האחרונים תחת הכותרות: קול קורא והמלצה לאונקולוג/ית באיכילוב באופן שכל משתמשת תוכל לקבל את המידע הזה? מניסיוננו, אחד השלבים הבעייתיים הוא איתור של רופאים מתאימים עם גילוי המחלה. אנא התייחסו בהקדם לשאלה וענו לנו מה ניתן לעשות כדי לקדם את הנושא. בברכה

שלום רב דניה, לצערנו לא נוכל להיענות לבקשתך וזאת משני טעמים - 1. לא ניתן טכנית לרכז את שרשור ההודעות לקובץ אחד, אך כל אחת יכולה לעשות זאת בעצמה במחשב שלה. 2. סיבה שניה, ועקרונית - על פי מדיניות העמותה עליה אנחנו שומרות בקפדנות, איננו נוהגות להמליץ על רופאים, בתי חלים, סוגי טיפולים וכו'. אנחנו מקדמות בברכה את חילופי המידע הנעשים בין גולשות הפורום, ואנחנו בטוחות שזה עוזר, אך אנחנו כעמותה לא יכולות לתת המלצות. אנחנו מאד מקוות שכולכן מבינות זאת. המלצתנו - לעשות שימוש במנגנון החיפוש המאפשר לכן לחזור להודעות קודמות שהיו בפורום גם אם אין רואים אותן בדף הנפתח לעיניכן. למשל במקרה זה, הכנסת המילה "המלצות" תוביל אתכן לשרשור ההודעות בו מדובר. ולבסוף - שתהיה לכולנו שנה נהדרת והרבה בריאות, ושאנחנו נישאר מחוסרות עבודה ! מכל צוות "אחת מתשע"

סיימתי טיפולים כמוטרפיים והקרנות לפני כשבוע, ואני מחפשת חברת ביטוח שתסכים לבטח אותי מבחינה רפואית בעת השהות בחו"ל. אשמח אם תוכלו להפנות אותי לחברה אשר תסכים לבטח אותי. שנה טובה וחג שמח, אלונה .

שלום אלונה, באתר עמותת אחת מתשע הוקדש סעיף לביטוח חו"ל על פי המלצות של הגולשות:- לנוחיותך הועתק המידע לפורום ביטוח נסיעות לחו"ל לחולי סרטן חולי סרטן הנוסעים לחו"ל יכולים מעתה להיות מבוטחים בפוליסת ביטוח רפואית על פי פוליסת "דרכונית" של חברת הפניקס הישראלית באמצעות חידוש, סוכנויות לביטוח. הפוליסה כוללת: כיסוי לטיפול חירום או עזרה ראשונה למבוטח וכן כיסוי הוצאות נסיעת חרום בחזרה לישראל במקרה של הרעה פתאומית במצב בריאות המבוטח\ת מחמת מחלת סרטן קיימת. הביטוח כפוף לתנאים הבאים : • חיתום אישי. • נסיעות לתקופה של עד חודש עם עדיפות לנסיעות במסגרת מאורגנת • לא יינתן כיסוי לנסיעות למטרות טיפול, אבחנה וייעוץ בהקשר למחלה לביצוע הביטוח יש להתקשר אל : חידוש סוכנויות לביטוח, יהודה הלוי 95 תל אביב 65797. טל: 5608555 – 03 , פקס: 5609815 – 03 בברכת שנה טובה ונסיעה טובה, צוות אחת מתשע

שלום רב, עברתי למפקטומי לפני 7 שנים + טיפולים. היום אני מעוניינת לעשות כתובת קעקע על הגוף האם יש מניעה? כוכי

לא!! (אבל למה לך..) שנה טובה!

אפרת שלום, קראתי את תשובתך בקשר לניקוז לימפטי מעולם לא שמעתי על אפשרות לימוד הגוף לנקז לאזור לימפטי אחר. אודה לך באם תוכלי לתת לי מספר פרטים נוספים. דנה

דנה, מה שאפרט להלן מבוסס על מידע שקבלתי ממטפל לימפטי וכן מהרצאה שהיתה בשבוע שעבר ביום עיון של אחת מתשע. לכן, יכולים להיות אי-דיוקים, אבל בגדול... בגוף קיימות 6 מערכות ליפטיות עיקריות: 2 בשני צידי המפשעה - אליהן מתנקזים נוזלים (ועוד "חומרים") מפלג תחתון של הגוף, 2 בבתי השחי - כל אחד מנקז מאמצע בית החזה ועד אמצע הגב, בצד שלו 2 בצוואר. תפקיד מערכות אלו הוא לנקז נוזלים, להלחם בחיידקים ולמנוע מעבר של תאים סרטניים. כאשר מוציאים מספר רב של בלוטות (מ- 15-20 ומעלה) המערכת עלולה לפעול באופן חלקי או לא תקין, ואז עלולה להיווצר בצקת ו/או לימפדמה (נפיחות ביד, במקרה שלנו). מעבר לכך, ישנם בגוף עוד "יובלים" / "נחלים קטנים" אשר יכולים להעביר את הנוזלים למערכות הניקוז. כאשר מערכת נקוז אחת ניזוקה, אפשר ללמד את הגוף לנתב את הנוזלים למערכת אחרת באמצעות יובלים אלו. זה מתבצע ע"י פיזיוטרפיה מיוחדת, פשוטה מאוד, שאני לא זוכרת וגם לא מוסמכת ללמד דרך האינטרנט. מצטערת על השפה הציורית והלא ממש מדעית. מקווה שהצלחתי להסביר מעט. אולי הרופאות תוכלנה לספק מידע יותר מדויק. אפרת

אפרת, ראשית תודה על התשובה המהירה. כל הסבריך בדבר המערכת הלימפטית ידועים לי ואני מטופלת אצל פזיוטרפיסט לימפטי זה זמן רב. מה שלא הצלחתי להבין זה כיצד ניתן ללמד את הגוף לנתב את עודף הנוזלים שמצטברים ביד למערכת לימפטית אחרת .

הולך ומתקרב הטיפול הכימותרפי... כקוראת אדוקה של הפורום (לצערי מזה כחודש) הייתי מעוניינת לדעת איך אני יכולה להקל, ולו במעט, על התקופה הקשה אותה אימי עומדת לעבור. אני מבינה כי התגובות לטיפול הן מאוד אינבידואליות אך בכל זאת אשמח ללמוד וליישם. שנה טובה והמון בריאות

אני לא יכולה לענות לך - כי אני עוד לא שם (מקווה שגם לא אצטרך) בכל מקרה, רציתי להגיד לך שאת פשוט מקסימה !!!! כאמא לילדה מתבגרת אני יכולה להעיד שהעידוד וההבנה והתמיכה מאוד עוזרים. כל הכבוד לך, תמשיכי להיות שם בשבילה ותמשיכי להיות חזקה כמו שנראה לי שאת. שנה טובה לכולכם

שלום לך, תקופת הטיפולים הכימותרפיים, כפי שציינת, יכולה להיות שונה מאוד מחולה לחולה. יחד עם זאת זו בוודאי תקופה לא פשוטה שבה תזדקק אמא למירב התמיכה הנפשית ואולי גם הפיסית. במישור הפיזי וההתמודדות עם תופעות הלוואי, אם תהיינה כאלה, אני מציעה לך להעזר במידע שיש באתר של אחת מתשע שנותן עצות יישומיות להתמודד עם התופעות השונות. כמו כן אני מזמינה אותך ליצור קשר עם מתנדבות הקו החם ולשמוע מהן על ההתמודדות שלהן עם הטיפולים. ברמה הנפשית זו יכולה להיות תקופה מאוד לא פשוטה עבור אמא וחשוב מאוד להיות קשובים לצרכים ולרצונות שלה. אם היא רוצה להיות בתוך הקושי אז להיות איתה שם ביחד, ואם היא רוצה לצאת ממנו קצת אז לעזור לה - אולי לקחת אותה לבית קפה או לטיול על שפת הים או כל דבר אחר שיעשה לה טוב. מתוך הדברים שלך נשמע שאת מאוד מודאגת ורוצה לעזור לאמא ואני מאמינה שאהבה ותמיכה יכולים להקל ולו במעט את ההתמודדויות הלא פשוטות הצפויות לה. בכל מקרה, אני מאחלת לכן רפואה שלמה וכמובן שנה טוב, נועה גואטה רכזת תמיכה עמותת אחת מתשע

קבלתי אי-מייל, המציג תמצית מאמר שפרסם ג'ונס הופקינס בעיתון של Walter Reed Army Medical Center. אני לא מכירה לא את המפרסם, לא את המרכז ולא את העיתון, אבל מצאתי לנכון לתרגם ולהציג, כי אם לא יועיל, בטח שלא יזיק. המאמר מדבר בגנות Dioxin (דיוקסן=פחמימן המשמש לתעשיות שונות), שעלול לגרום לסרטן, והמיוחד - סרטן השד. לטענתו - אין להקפיא בקבוקי-מים פלסטיים עם מים בתוכם, כיוון שתהליך ההקפאה משחרר דיוקסין מהפלסטיק. דר' אדווארד פוג'ימוטו מ- Castle hospital (מנהל תכנית הבריאות בבית-החולים) מסביר את הסיכון הבריאותי בדיוקסין ונזקיו הרבים. הוא טען שאסור לחמם במיקרוגל אוכל בתוך מיכל פלסטיק, במיוחד אם באוכל יש שומן. השילוב של שומן, חום גבוה ופלסטיק משחרר דיוקסין למזון ומשם - הישר לתאי הגוף שלנו. דיוקסין הינו גורם מסרטן, בעל רעילות גבוהה לתאי הגוף. לכן, מומלץ להשתמש לחימום מזון בזכוכית, כלים חסיני-אש וקרמיקה. שרק נהיה בריאים, אפרת

לפי גישת המאמר אסור שהאוכל יבוא במגע עם פלסטיק, אז מה קורה עם מכסה הפלסטיק שאנו מכסים את האוכל במיקרו? האם גם בו לא רצוי להשתמש?

דפנה, לפי הכתבה - אכן כן. אני לא יודעת אם זה מבוסס על מחקרים, בכל אופן, נראה לי מאוד פשוט לא להשתמש בכלי פלסטיק במיקרוגל. הלוואי וכל אמצעי המניעה מסרטן היו כאלו קלים... שנה בריאה ונפלאה אפרת

שלום אפרת, המאמר הזה ש"שוטט" באינטרנט ושהמקור שלו הוא אוניברסיטת ג'ון הופקינס הוא מתיחה גרועה. כמובן שהאוניברסיטה הכחישה מיד כל קשר למאמר והמדען Rolf Halden, PhD, PE שהוא פרופ' בפקולטה למדעי בריאות הסביבה תקע בצופר ההרגעה לטובת הציבור וסיפק הסברים. אכן דיוקסינים הם מזהמים אורגנים רעילים ביותר ומסרטנים ידועים לשמצה, ואכן יש להיזהר מהם. יחד עם זאת כדאי לדעת כי הקפאה אינה משחררת כימיקלים להיפך. כימיקלים פשוט אינם מתפשטים בטמפרטורות קרות. בחימום אכן קל יותר לכימיקלים להשתחרר. בעיקרון כשמחממים משהו מגדילים את הסיכוי שישתחחרו ממנו כימיקלים. ואכן כימיקלים עלולים להשתחרר מחומרים פלסטיים כמו אלה שמשתמשים בהם לחימום במיקרוגל. מעבר לכך, אני מאוד לא ממליץ על בישול במיקרוגל, (ולא רק בגלל השתחררות כימיקלים) לכל אחד, לא כל שכן למבריאי סרטן, אבל זה כבר סיפור ארוך אחר. אני מצרף עבורכן קישור לאתר של אונ' ג'ון הופקינס ולכתבה בנושא ספציפי זה: http://www.jhsph.edu/Press_Room/articles/Halden_dioxins.html בהזדמנות זו, אני מאחל לכלכן חג שמח ושנה טובה. החלמה מהירה ומלאה לכלכן. מי יתן כי בשנה הבאה עלינו לטובה נימצא כולנו ברכה ואושר.

מראש ציינתי שלא ברורה לי מהימנות המקור, אך לא נראה לי מזיק לקבל את ההמלצות. שנה טובה, אפרת

אני אובחנתי כחולת סרטן לפני שנתיים וחצי כשהגילוי היה עקב מים בריאות, וגרורות בקרום הריאה, לפי הסמנים בדם החשד הוא שהמוקד הוא בשד ,אבל למעשה המוקד אינו ידוע .הסמנים בדם עולים ויורדים לסרוגין . טופלתי בכל מיני סוגים של כימותרפיה ,ולאחרונה הוצא לי להתחיל טיפול בגמזר. אבקש מ כל מי שיודע פרטים על תרופה זו, עד כמה נסיון יש. מה מידת הנזקים ותופעות הלוואי שהיא גורמת ועם יש איזה שהוא מקור מדע בעברית אשמח לקבל פרטים. התרופה אינה נמצאת בסל הבריאות ואמורה לעלות הון .האם ידוע על איזה שהוא מקור שעוזר במימון תרופות שלא נמצאות בסל. תודה מראש גו"ד

פרטים על גמזר יש באתר של המלחמה בסרטן תחת תרופות כמוטרפיות. גמזר היא תרופה עם יעילות מסוימת כטיפול בסרטן שד גרורותי כאשר היא ניתנת לבד. יש לה יעילות טובה יותר כאשר משולבת עם ציספלטינום. תופעות הלוואי שלה קלות יחסית וכוללות בעיקר פגיעה בספירת הדם. לעיתים רחוקות יש חום עקב התרופה או פגיעה ראתית עקב התרופה. לצערי איני מכירה אפשרות של עזרה במימון, יש קופות חולים שכן נותנות גמזר בסרטן שד, וגם בקופת חולים כללית שבדרך כלל אינה מספקת גמזר יש יוצאים מן הכלל. כך ששוה לברר זאת היטב בהצלחה ושנה טובה

מאחר שמקור הגידול שלך אינו ידוע, ג'מזר היא תרופה מומלצת למצב זה. מעבר לכך, לכאורה אין לשלול מקור ריאתי ואז הקופה חייבת לספק לך את הג'מזר. במכבי אין בעיה לקבל ג'מזר גם לסרטן השד. בקיצור , תיפני לקופה. לדעתי, במקרה שלך יאשרו לך. שנה טובה.

בנות יקרות, אני אומנם שותפה פסיבית מאוד בפורום, אבל עוקבת בענין רב אחרי כל מה שנכתב, ולכבוד השנה החדשה רציתי לאחל לכולן שנה טובה ומתוקה, שנה של הרבה בריאות והצלחה, שנה של אושר ועשיה, שנה שנתבשר בה רק בשורות טובות, שנה של הרבה שמחות, שנה שנזכה להגשים את כל חלומותינו והכל מתוך בריאות וחוזק, אז שתהיה באמת שנה טובה, תמר

גם אני מצטרפת לברכה זו מי ייתן וכל משאלותינו יתגשמו. אמן, כן יהי רצון אייריס

לכל בנות הפורום! אני מאחלת לכל הבנות שנה בריאה ללא מתחים ופחדים. ולבנות שנמצאות כרגע בשלבי הכימותרפיה שתעבורנה את זה מהר וטוב ותתחלנה שיגרת חיים רגילה ובריאה. שנזכה כולנו לשנה מוצלחת מאושרת ובריאה. למירב שלא נשמעה מזמן בפורום, אני מקווה שהכל אצלך כשורה, גם לך שנה נפלאה ובריאה.

שלום! אני בת 29, קצת יותר משנתיים לאחר סיום הטיפולים של סרטן שד (לאמפקטומי + כמוטרפיה + הקרנות). יש לי שחלות פוליציסטיות. במהלך הכמוטרפיה היה מחזור סדיר (לעומת בעיות שהיו לפני כן) והמחזור הופסק מרגע תחילת הטיפול בזולדקס. לפני כחצי שנה הופסק לי הזולדקס ולפני חודשיים הופסק גם הטמוקסיפן, כל זה לקראת אישור צפוי של כניסה להריון. טרם קיבלתי מחזור, אך בדיקות ההורמונים משתפרות ואני מקווה שהמחזור יגיע בהקדם. רציתי לשאול למה עליי לצפות במחזור הראשון לאחר החזרה - דימום מוגבר? כאבים חזקים (בעבר כמעט ולא היו לי)? דימום מתמשך המחייב התערבות רפואית וכו'. השאלה רלוונטית במיוחד לאור העובדה שאני יוצאת לטיול בחו"ל. תודה מראש!

לג שלום, עם חזרת הוסת כל האופציות אפשריות. יכול להיות מצב שיהיה לך מחזור ללא ביוץ ולכן רירית הרחם תצמח מעבר לרגיל ותגרום לדמם וסתי בכמות מוגברת. יכול להיות שהוסת תיהיה רגילה או אפילו בכמות קטנה מהרגיל. ניתן לבצע אולטראסאונד ולפי עובי הרירת לנסות ולנבא את מידת הדמם הוסתי. אם את מותרדת בשל נסיעה, ניתן לעכב את הוסת ע"י מחזור קצר של גלולות.

קראתי את הספר של חוה וממליצה עליו

יש לי ביקורת אחרי הניתוח - הוצאת תפרים ותשובות מהפתולוגיה לגבי הגוש שהוצא. צריכה את עזרתכם באילו שאלות לשאול? אני רוצה להכין דף מסודר כדי שלא יהיה לי בלקאאוט, כמו שיש לי עכשיו (מרוב לחץ). תודה ושנה טובה לכולם איריס

כאן אצלנו בפורום, ישנו מסמך מאד טוב ונח של הכנת שאלות לכל קטע בפרוייקט שלנו: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=sheelot.doc

הפרמטרים העיקריים הם : - סוג הגידול - רגישות הגידול לאסטרוגן ? כן/לא - HER2 שלילי או חיובי ? - כמה קשריות לימפה הוצאו ? - כמה מתוכן נגועות ? (מקווה בשבילך שאף לא אחת) זה העיקר , עד כמה שאני יודעת. החלמה מהירה.

תוכלי בבקשה לתת לי מידע מפורט מה זה HER2?

איריס שלום , הלחץ שיש מוכר וידוע ונורמלי ובאמת רעיון מצויין להכין שאלות כתובות, אני גם הייתי לוקחת טייפ להקליט את דברי האונקולוג {אם הוא מסכים כמובן} על מנת שאם שכחת משהו מהשיחה תוכלי אח"כ להאזין ולהבין. 1. סוג הגידול? 2. דרגה?{יכולת החלוקה של התאים - מהירות} 3. רגישות להורמונים? 4. רגישות her2 ? 5. גודל הגידול? 6. האם נלקחו בדיקות {אונקוטסט רגישות לכימוטרפיה}? 7. מצב הבלוטות? 8. האם יש עוד מקרים במשפחה הקרובה? הכוונה התייחסות לנושא הגנטיקה. 9. שלב המחלה? 10. מה הטיפולים המומלצים בהתאם לממצאים? הסבר על הטיפולים, בפני מה את עומדת ומה את הולכת לעבור בתקופה הקרובה, תוכנית טיפול ? 11. מה יכול לעזור בתקופת הטיפול? 12. קשר עם הצוות שיטפל? כתובת לשאלות? כתובת למצבי מצוקה? כמובן יש לך כאן את כולנו במידה ותהיי מעוניינת לשאול או תרצי עזרה כלשהיא וכמובן יש את "אחת מתשע" שתמיד מוכנות גם לעזור. אני מאחלת לך שיהיה לך קל ותעברי את הכל מהר ותחזרי לבריאות שלמה, בהצלחה אילה

איריס היקרה, באתר שלנו - www.onein9.org.il במדור מידע\מידע רפואי תוכלי למצוא חוברת הנקראת "שאלות לרופא", ושם תוכלי למצוא רשימת שאלות מסודרת המתאימה לשלבים השונים בתהליך הטיפול וההחלמה אותו את צפויה לעבור. בנוסף, אנחנו מאד ממליצות לדבר עם נשים שעברו את המסלול, אשר יכולות לתת לך טיפים ועזרה מנסיונן האישי. אותן תוכלי למצוא בקרב מתנדבות הקו החם שלנו, אליו את מוזמנת להתקשר - 1-800-363-400 בהצלחה והרבה בריאות, ואיחולי שנה טובה צוות אחת מתשע

אני פונה אל כולכם, איך יתכן שלא קיבלתי תגובה מנשים נוספות שניתוחן נכשל? {מלבד אשה אחת שהתקשרה אליי הביתה} אני יודעת שמלבדי היו עוד נשים שהשיחזור שלהן לא צלח מדוע אתן לא מגיבות? אין לי בעיה לשמש לכולן פה אך אני מאמינה שביחד יהיה לנו כח הרבה יותר משמעותי בהבאת הנושא למודעות ציבורית וע"י כך להעמקת הידע, למיזעור סיבוכים, לפיקוח מחמיר ומעורבות של משרד הבריאות ומוסדות הבריאות בארץ, ללקיחת אחריות של מערכת הבריאות ודאגה למי שניתוחה כשל והמשך טיפול בהתאם והכי חשוב לתת מקום וכתובת לנשים אחרות שלצערי יזדקקו הן למידע והן לתמיכה מאיתנו בעתיד. אני יודעת היום שישנן המלצות חד משמעיות שהייתי ממליצה היום של "עשי" ושל "אל תעשי" לאור הארועים שחוויתי. אני מסכימה עם דניה שכדאי שתהיה רשימה של אלו שאנו נזקקות להם ומומלצות על ידינו בזכות יכולתם לטפל בנו כבני אדם מבלי לתת לנו תחושה שהם עוזריו של אלוהים מבלי לטעת בנו תקוות שווא אך גם במקביל להעריך אותנו ולהבין שרובנו על אף היותנו נשים יש לנו השכלה מסוימת וגם אנו יודעות לגלוש באתרי העולם ואף להבין את מה שאנו קוראות גם אם זה באנגלית, כן למרבה הפלא אנו מסוגלות לערער על החלטות של פרופסורים ודוקטורים ואף להביא לידעתם שישנם מחקרים חדשים ברפואה , באונקולוגיה, בכירורגיה ובתחומים נוספים שיתכן שקראנו לפניהם וזה עדיין לא מערער את מעמדם ובטח לא מכוון לפגוע בכבודם ותארם אלא מאפשר לנו להיות שותפות בהחלטה הגורלית של המלחמה שאנו נלחמות - על חיינו. אך יש לקחת בחשבון שלא תמיד מי שאני אמליץ כטוב בעיניי יימצא באותה מידה טוב בעיניי אחרת לכן צריך לדעתי להמליץ בשיקול דעת ובאמת על מי שמצטיין בתחומו ובאנושיותו. אני מקווה שלא הלאיתי אותכם בדבריי, שוב מבקשת להודות לכולכם על תמיכתכם בי . {יש אפשרות לשלוח לי אימייל אישי במידה ומישהיא מפחדת להחשף} בריאות שלמה לכולנו אילה

יקירתי - קודם כל חיבוק וחוץ מזה אני מקדישה לך את השיר איך זה שכוכב אחד מעז. חוץ מזה: רובנו לא רוצות לדבר על כשלונות. היכולת לעמוד בתוך מקום כואב היא כשרון של מעטים. מתוך המעטים האלה מעטי מעט נחשפים כמוך והאחרים כותבים ספרים, משוררים שירים או מציירים ציורים. עוד דבר: לא בכל השיחזורים הכושלים העובדות כל כך נחרצות. יש לי ידידה שרצתה להיטיב את מראה השדיים אחרי כריתה חלקית. היא הלכה לרופא שלפי דבריה היה חביב ונעים עד מאוד. הוא הסביר לה את העלויות והיא בחרה, למרות אזהרותיו, בשתלים הזולים. עכשיו היא לא מרוצה. זה לא מקרה שיש למי לבוא בטענות. למה אני מספרת לך את כל זה? סתם בשביל להיות איתך כשאת כוכב כל כך לבד אבל בכל זאת כוכב. איך את מרגישה אחרי כל ההתרגשות והחשיפה והאור הגדול שהציף אותך בשבת האחרונה?

אם כבר מדברים בשמות. אנא המלצתכן לאונקולוג/ית באיכילוב. עד כמה שידוע לי הם בכל מקרה לא מחליטים לבד את הכיוון הכללי אלא בהתייעצות ובמילה אחרונה של הפרופ' ולכן חשוב לי לאתר מישהו או מישהי אמפטי, קשוב, זמין(נה) ערה(ה) לבעיות שעלולות להתעורר. אם לא נח לכן בישיר - אפשר במסר אישי. תודה ושנה טובה.

למקווה לטוב, ראשית אני חייבת לציין שהשם שבחרת מעיד על אישיותך האופטימית ובטח כבר קראת כאן בפורום או שמעת במקומות אחרים שהאופטימיות , כוח הרצון והאפשרות להוציא מהלימון לימונדה הם אלה שנותנים לנו את האנרגיות החיוביות שלהערכתי הן לפחות 50% משפיעות על ההחלמה. ובאשר לבקשתך להמלצה: ד"ר נלי ויגלר מומחית באונקולוגיה ורדיותרפיה ממולצת בחום כמו כן מכון הקרינה שלהם מצויין ויחס אנושי ומתחשב בשעות ואילוצים. המשיכי לקוות לטוב ואנו כאן נחזק את ידיך שנה טובה

מצטרפת להמלצה. אגב, ד"ר ויגלר החליפה את שמה וכיום קוראים לה ד"ר ברק. גם המחלקה עברה דירה וכיום היא יותר נעימה ומרווחת.

מומלץ בחום ד"ר רון, אונקולוג ראשי באיכילוב. עינייני, יודע ,מנומס,סובלן ויודע הרבה. זאת מנסיון ומהכרות בדרך הטיפול באשתי. שנהייה בריאים ושנה טובה.

אני לא מכירה באופן אישי אבל אם אני לא טועה ישנו רופא בשם ענבר שהרופאים שטיפלו בי התייעצו עימו בהצלחה שנה טובה

ד"ר עינבר אולי רופא טוב אבל מתייחס לחולים באגרסיביות במקרים שלנו רצוי שהרופא יהיה גם בן אדם מבין ומתחשב

1. גילו אצלי בלוטה 1 נגועה מתוך 5 בבית השחי. אם היו מוציאים יותר בלוטות האם יש אפשרות שהיו מגלים יותר בלוטות נגועות, או שבהוצאת הבלוטות יש סדר מסויים. 2. האם הטיפול הכימוטרפי תלוי במספר הבלוטות הנגעות או שהטיפול יותר תלוי בסוג הסרטן.

שלום יוכבד, בכריתת בלוטות בית השחי מקובל להוציא שתיים מתוך שלוש רמות של בלוטות: בעיקרון לא מוציאים את הבלוטות אחת אחת, אלא מוציאים את שומן בית השחי בגבולות מוגדרים. בדרך כלל מוצאות בין 10 ל 20 בלוטות, ו 5 בלוטות זה קצת מעט. לא ברור לי אם ה 5 הוצאו במסגרת ביופסיה של בלוטת הזקיף או כחלק מכריתת שומן בית השחי הסטנדרטית. מובן שבלי פרטים מלאים לגבי המקרה אין לי אפשרות לומר אם צריך או לא צריך להוציא בלוטות נוספות. הסיכוי שיש בלוטות נוספות נגועות שלא הוצאו קיים, אבל אין ליאפשרות לאמוד אותו. לגבי ההשפעה על הטיפול המשלים: אם יש מעל 3 בלוטות נגועות זה עשוי לשנות א הטיפול - שוב, בכפוף למדדים אחרים של הגידול ושל המטופלת. הטוב ביותר נראה לי להתיעץ עם הרופא שניתח אותך ועם האונקולוג/יתשלך.

היי דניה, הרגע חזרתי מרמבם, יש לי "רק" עוד 3 הקרנות..... ומיד ניגשתי לראות מה התחדש בדיון, אני רוצה לומר שהיה לך רעיון אדיר! הכתבה על ד"ר שפלן עשתה לי מה זה רע, מה גם שאני חושבת על הקטנת הצד השני, כך שתהיה סימיטריה... ועכשיו אני אתלבט איך ומה. זהו להפעם, סמדר ובשלב זה לאחל לכל הבנות והרופאות המון בריאות ושתהיה שנה טובה.

סמדר יקירתי - הרבה כוח בשבועות הקרובים. אני עוקבת אחרי הרשימה המתארכת לאיטה של רופאים ויש לי הרגשה אם כי קצת מוקדמת אבל אני הרי אימפולסיבית שקשר השתיקה הכי גדול הוא בנושא המנתחים הפלסטיים. שיחזור שד זה לא משהו שאנחנו רוצות לדבר עליו. מי שהצליחה רוצה לשכוח ומי שניכשלה עוד יותר רוצה לשכוח. מאז יום שישי (הכתבה ) אני מריצה אי מיילים לכל עבר (לא קשור לפורום, אני בעוונותי הרי גרפומנית) וכנראה שהנושא מורכב. הרי אפילו אילה גל שיש לה קשרים רפואיים מכאן ועד בית השיטה לא הצליחה לדוג מישהו שילך איתה בדרך החתחתים הזאת . אחרי הרבה מאוד סקר שווקים (אני אישית לא עברתי שיחזור) אני מגיעה למסקנת ביניים שיש שני רופאים שהם כנראה יותר טובים מאחרים. מוריס טופז - איש יקר, חביב ואחראי אלכס לבנברג - אמנם יקרן אבל חסר פוזה, מנתח מצויין, רציני, מאוד אנושי, מאוד אחראי. שניהם לא מתעסקים ביחסי ציבור. זה בינתיים. אני מקוה שבימים הקרובים יגיעו הרבה שמות מכל הבנות שפחות ממוחשבות ואז ניראה איך לערוך את הרשימה שלנו. שמתי לב שבעיתונים יש מידי פעם מוספים שמוקדשים לרופאים הכי טובים אבל לשם מגיעים רק הרופאים המיוחצנים והנפוחים. רפואה שלמה והרבה כוח בימים ה"נוראים" האלה תיכלה שנה וקיללתה תחל שנה ובירכתה

היי את עונה באמת מהר.... אני בדיוק שולחת שנות טובות באי-מייל לכך העולם. תודה על השמות, אני מקווה לקבל גם מאזור חיפה, מה לעשות אני לא תל-אביבית. ובאמת שתהיה שנה טובה בלי מחלות , סמדר

אני ממליצה על ד"ר מוריס טופז הטלפון במרפאה 09-7463737 הרבה בריאות ושנה טובה

חזרתי היום מביופסיה ותשובת הממוגרפיה כדלקמן: מצב לאחר מסטקטומיה ושחזור עם סיליקון. בזנב השד סמוך לשסתום של הצינוריות גוש 1.8 ס"מ יתכן שאתי. עקב ממצא שגורם להתכייבות בעור וסמוך לצלעות נלקחו מספר דגימות קטנה ובנוסף בוצע FNA. האם ניתו להסיק כי מדובר בשובו של הסרטן. אני 12 שנים לאחר כריתה שהממצא היה אינטרדקטל קרצינומה. מה הסיכוי שזה איזשהו גורם מהשתל? מה הסיכוי שאאלץ להוציא את השתל? האם במצב של הקרנות, במידה ואזדקק, אהיה חייבת להוציא את השתל? אני מרגישה שאני בהיסטריה מוחלטת הרבה יותר מאשר לפני 12 שנים ואז הייתי סה"כ בת 29. אנא עזרו לי. דנה

דנה אני מבינה היטב את הבהלה שאחזה בך, מה טיבעי מזה? לצערי, אני לא יכולה להרגיעך לחלוטין שכן הממצא יכול לנבוע מהשתל, אך יכול גם להיות משהו אחר. אין ברירה אלא לחכות לביופסיות ולפיהן להחליט מה הלאה. קרינה לא מחייבת הוצאת השתל , אבל עוד לא הגענו אליה... במקרה הגרוע אפשר לחזור על השיחזור.. אבל גם זה עוד רחוק. ובכל זאת נסי להרגע, מדובר בבעיה מקומית, שניתנת לפתרון. דברי איתי במידת הצורך שלך.

הנני בת 41+ עם התקן מירנה (המכיל הורמונים-פרוגסטרון). מאז ההתקן אני מרגישה גודש בשתי השדיים (בשל ההורמונים). ברצוני לדעת האם בשל סיפור משפחתי של סרטן שד (לאחותי) האם מותר לי להשתמש בהתקן זה? (כשהייתי אצל רופאת משפחה היא אמרה לי שעודף הורמונים זה לא כל כך טוב ועלי להיועץ האם מותר לי בשימוש זה בשל ההורמונים?)

לטל שלום, התקן התוך רחמי מסוג מירנה מכיל פרוגסטרון. רוב המחקרים אשר קישרו טיפול הורמונאלי לסרטן שד התייחסו לטיפול באסטרוגן או שילוב של האסטרוגן עם פרוגסטרון. אינני רואה מניעה משימוש בהתקן זה ביגלל סיפור משפחתי של סרטן שד. יתר על כן ישנן עבודות הממליצות שימוש בהתקן זה בנשים עם סרטן שד המקבלות את התכשיר טמוקסיפן בכדי להגן על רירית הרחם מפני השפעת הטמוקסיפן.

שלום לכולם! אימי מקבלת טיפולים כימותרפים -בקרוב הטיפול ה-4 (מיתוך 6) הסוג הוא כף. אימי סובלת מתופעות לוואי ,סחרחורות ,הקאות בחילות,לא יכולה לשתות כלום 3 ימים. האם סטרואידים יכולים לעזור?מה השפעתם?הבנתי שיש דעות חלוקות בנושא ...מדוע? ומה לגבי אינפוזיה בימים הראשונים ? תודה מראש על העזרה!

סיגלית סטרואידים מקלים על הבחילות ומעודדים תאבון והם בהחלט יכולים לעזור. אבל מה שהכי יכול לעזור זה לפנות לרופא המטפל שמכיר את אמך וכל בעיותיה הרפואיות, ויוכל להתאים לה את הטיפול הכי נכון ומתאים.

אני בתחילת חודש תשיעי ומעוניינת להיבדק בפעם הראשונה בחיי, עקב חשש ובליטה שחשתי בתחתית השד. למי פונים?

שלום יעל, ראשית מזל טוב. פני אל כירורג שד או מרפאת שד בקופת החולים לה את שייכת. בברכת שנה טובה ובריאה, צוות אחת מתשע

עברתי למפקטומי והוצאת בלוטות ונורא קשה לי ללכת עם היד מורדת באופן שהיא צמודה לגוף, זה כאילו משהו נפוח שם ומפריע להצמיד אותה או ללכת רגיל, ובנוסף - יש לי נפיחות באזור התפרים האם כל זה נורמאלי?

כמו שאת כבר בטח יודעת אני לא רופאה אבל אימפולסיבית אני כן. אז בינתיים - היד, רוב הסיכויים, תחזור לעצמה יחד איתך. יקח לה קצת זמן. היא עוברת תקופה לא קלה. תיכלה שנה וקיללתה תחל שנה ובירכתה

תודה רבה!! ושתהיה לכולנו שנה טובה, שנת בריאות והקלה

היי איריס, את מזכירה לי את עצמי לפני שנה בדיוק! נותחתי יומיים לפני ראש שנה, להתחיל שנה "נקיה" ... כאילו כזה.... היד- אין מה לעשות, תני לזמן לעשות את שלו, כל יום קצת פזיוטרפיה במקלחת, להעלות אותה למעלה כל יום עוד טיפה. אני שאלתי את הכיררוג תוך כמה זמן יש לחזור לתיפקוד רגיל, והאוא אמר לי תוך חודש -אז לאט לאט הצבתי ליסימני דרך ובאמת אחרי חודש וקצת היא חזרה לכמעט מצב רגיל. והחלק שאת לא מרגישה - האם זה מאחורי היד? אם כן אז זה בגלל שתמיד פוגעים בעצב, וזהו, אבל מתרגלים.... באשר לנפיחות, זה נשמע רגיל, אבל, תתקשרי לכיררוג ותשאלי! וחוץ מזה, שתהיה שנה טובה ועם המון בריאות. סמדר

היי איריס, כולנו היינו בסרט הזה ולכל אחת זמן החלמה אינדידואלי. באשר לנפיחות ממליצה לך בחום לא להזניח וללכת לפזיוטרפיה לימפטית. ברוב המקרים הנפיחות יורדת אבל עדיין 30% סובלות ממנה כל הזמן וכדאי ורצוי להלחם בה מה שיותר מוקדם. בהצלחה

איריס, התופעה שאת מתארת היא בהחלט נורמאלית. קודם כל עלולה להיות פגיעה עצבית באזור - מתחת לבית השחי ועד לגב-שכם. שנית, ישנן בצקות לאחר הניתוח. במקרה כזה - רצוי מאוד-מאוד לעבור ניקוז לימפטי. אינני יודעת כמה בלוטות הוציאו לך, אך ברור כי ישנה פגיעה במערכת הלימפטית שלך באזור המנותח, ויש לבצע שני דברים באמצעות ניקוז לימפטי: 1. ניקוז להורדת הבצקת, 2. "לימוד" הגוף לנקז לאזור לימפטי אחר (בית השחי השני או המפשעה). לשם כך יש לגשת למטפל מיומן (ישנה רשימה באתר של אחת מתשע) וגם לבצע תרגול ללימוד הגוף (לא מסאג'), כפי שידריכו אותך. ותכל'ס - זה לוקח זמן. אצלי הוציאו 17 בלוטות ורוב הבצקת נעלמה לאחר 4 טיפולים לימפטיים. עם זאת, התחושה המוזרה בשל הפגיעה העצבית - קיימת עד היום, שנתיים לאחר הניתוח. צריך סבלנות, לא להתייאש, להפעיל את היד כמה שיותר (לפי הנחיות, כמובן). איך אמר לי אחד הרופאים (לגבי מחלה אחרת) - או שזה יעבור או שמתרגלים. אז הבצקת עברה, אבל התחושה המוזרה נשארה ואני התרגלתי. הרבה בריאות ושנה טובה אפרת

אפרת שלום, מה הכוונה ללימוד הגוף לנקז לאזור לימפטי אחר? אני עשיתי ועדיין עושה פזיוטרפיה לימפטית אבל מעולם לא שמעתי שניתן ללמד את הגוף אשמח מאד לקבל פרטים תודה

זה יכול להיות נורמאלי כתוצאה מניתוק סעיף עצב תחושתי לאיזור, אך אני נוטה לחשוב שיש שם, אולי, צבר נוזלים שניקוזו יקל עלייך. פני לבדיקה ע"י כירורג מנוסה. שנה טובה דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

לאיריס שלום אשתי סבלה מאותה תופעה ביד (מוגבלות,נפיחות בתפרים וצרות אחרות כולל כאבים). קיים טיפול עזר מעולה שנקרא מאסז לימפטי,היא קבלה אותו 3 פעמים במרפאת מכבי מפיזיוטרפיסטית נפלאה,וכיום היד ללא שום מגבלה,אין נפיחויות או כאבים,מצב היד מצוין. יש לשים לב לא ללכת לפיזיוטרפיסט מעבר למומחיות של המרפאות בתחום. אם תרצי יותר פרטים,כתבי לדוא"ל. שנת בריאות ואושר לך,

בתור בחורה עם ראש יצירתי שהעלתה את הרעיון, מה עם רשימת הרופאים שלך?

מי את? לגופו של ענין: אני את שלי אמרתי/אומרת/ אומר. עוד רמזים? הקול קול יעקוב והידיים ידי עשיו.

לכולן,מאז הכתבה של אילה אני שואלת את עצמי מה עושים? יש דבר אחד שאפשר לעשות. רשימת רופאים. די עם קשר השתיקה. בואו נתחיל רשימת רופאים שעברנו דרכם. טובים בינוניים, איומים. שכל אחת תיכתוב את הארבעה רופאים שהיא יודעת עליהם (גם מחברות) כירורג, משחזר, אונקולוג, רופא אליל וככה תהיה לנו רשימה ארוכה שנוכל להפיץ הלאה. מי מתחילה ראשונה?

דר. אלי שטראוס - סוג של רופא אליל במובן הטוב של המילה. ריפוי באמצעות מזון. צנוע מאוד מבחינה כספית. מעניק פילוסופיה שלמה שווה לכל נפש, לא פרטנית. פרופ' ענבר - יקרן, נעים הליכות, מאוד שמרני (שום אלטנטיבי ושום אוכל ושום בטיח - תרופות ותרופות ועוד פעם תרופות(. אבל לא מחמיר ומאוד מאוד מרגיע. למרות כל מה שניכתב עליו בפורום יש לו איזה ערך מוסף של אזעקת הרגעה. נכון שיקר אבל לפחות אפשר לנדנד לו כמה שרוצים ונדיב בזמנו. דר נוימן - מאוד ישירה קשוחה ומחמירה. גזר דין מוות במקרה הטוב. לא עידוד ולא הרגעה. אבל מייעצת לכולם, לא מתעניינת לא בכסף ולא בקשרים. מאוד רצינית. צריך לב חזק כדי לדבר איתה ולא להתאבד אחרי הפרוגנוזה. מאוד מעודכנת בכל חידושי הרפואה, ראשונה לדעת איזה בדיקות חדשות יש איפה. דר' ספרבר - ממוגרפיה ואולטראסאונד. הכי טובה בארץ. אם כבר עושים את זה אז כדאי אצלה כי אז יש בטחון שגם הקריאה נכונה. כי זה מה שחשוב. המכונות לא יודעות לקרוא. חשוב שיהיה שם רופא שיודע לפענח. בנוסף - לא נפוחה ולא שומרת אינפורמציה לעצמה ומשתדלת להרגיע כמה שניתן. דר לבנברג - מנתח פלסטי - לא ידוע, יקרן כמו כולם, אבל לא נפוח וכן אחראי וכן מקצועי ולא חושש להיות נחמד. לא שיחזרתי אצלו אישית. אבל שמעתי כמה עדויות. נטול יחסי ציבור.

רעיון מעולה, הגיע הזמן להעביר את זה הלאה לטוב ולרע. כירורג - ד"ר איברהים מטר - מכבי בקריות ובחיפה, אדם ונשמה, וכירורג מעולה. מתמחה בשד. אונקולוג - פרופ. ברנר - מכון אשכול - תל אביב וחיפה, גם הוא אדם שקט, מומחה, יודע להגיד מילה טובה, ותמיד יוצאים ממנו, למורת ועל אף, עם חיוך, מה יותר צריך? מכון כימותרפי - מכון אשכול, חיפה, אשדוד ותל אביב, עובדים עם מכבי, ואלי גם מאוחדת, צוות אמפטי, טיפול מהיר, לא ימיים או חצאי ימים, ויש תמיד לאן ולפמי לפנות 24X7. אונקולוג - ד"ר בן שחר - נהריה, רמבם ואשכול.

אונקולוג - ד"ר רוני וייצן מקצועי , אנושי ואדיב כריתת שד - ד"ר צ, הלפרין אסף הרופא , כנ"ל

לדניה מחזקת את ידיך. בכלל, עד עכשיו צפיתי מן הצד בפורום. קבלתי הרבה אינפורמציה באמצעות השאלות וחיזוקים לרגשות שונים שהרגשתי. את מה שאת כותבת אני במיוחד קוראת. יש לך הברקות ממש לעניין. לענייננו - קול קורא מאחר שאנחנו עומדים לפני ראש השנה אציין בינתיים רק את המומלצים. ד"ר שינדל - כירורג.רופא מעולה. מקצועי. נעים הליכות. מרגיע. נגיש. תמיד עונה ונמצא שם כשצריך. ד"ר עברון - אונקולוגית. המפגש הראשון שלי עם התחום. עניינית. מסבירה היטב את הטיפול ואת תופעות הלואי. לא מטייחת יחד עם זאת נעימה ואמפטית. שנה טובה והרבה בריאות.

מבקשת להוסיף. האונקולוגיות שלנו - ד"ר לאופר וד"ר בן-ברוך שמקדישות לנו מזמנן ועונות ככל שניתן. את ד"ר בן-ברוך שמעתי במסגרת יום עיון שקיימה האגודה למלחמה בסרטן וכבר אז התרשמתי ממנה מאד.

ד"ר בלה קאופמן - אמפטית , אנושית ומקצועית ! עובדת בתל השומר

ד"ר ג. פריד- אונקולוגית עובדת ברמב"ם

ד"ר שינדל - כירורג בה"ח בלינסון או במרפאה בבני ברק ד"ר קאופמן בלה - אונקולוגית בה"ח תל השומר או במרפאה באסותא ד"ר ריזל שולמית - אונקולוגית בה"ח בלינסון ד"ר בן-ברוך נועה - אונקולוגית בה"ח קפלן ד"ר גפן דויד - אונקולוג בה"ח סורוקה ד"ר טופז מוריס - פלסטיקאי מרפאה רעננה שירותי מעבדה ואיבחון - ד"ר שושן ליאור - אונקוטסט בהצלחה

תשלימו את הרשימה עד תשס"ה היא צריכה להיות גמורה ואז נבקש מהצוות של אתר אחת מתשע לפרסם אותה בניפרד. לא חייבים להזדהות בשם. רק אנחנו פה. תיקראו לעצמכן מדונה וריטה העיקר האינפורמציה העיקר לפלס את הדרך לבאות אחרינו ולהרוס את המונופול של יחסי הציבור

ד"ר צבי קויפמן, כירוג שד. בית חולים מאיר. נעים הליכות מנתח מעולה ואיכפתי

מצטרפת לקריאה ראשית דניה כל הכבוד את מוסיפה הרבה פלפל לפורום גם ברעיונות שאת מעלה וכמובן אופן כתיבתך מדבר אלי מאד. ובאשר להמלצות אז מעט יחסי ציבור למי שלא עושים זאת לעצמם ומגיע להם: ד"ר שינדל-כירוג שד בלינסון כבר הוזכר מס' פעמים ואכן מגיע לו נשמה טובה, מתעניין, עוקב שואל וזמין בכל עת. תמיכתו עזרה לי רבות לעבור את התקופה הקשה של הניתוח. ד"ר מיה כהן-רנטגן בילנסון -אישיות חמה ואחת הרנטגנולוגיות הטובות בארץ. ד"ר ריזל- בלינסון- לא להתקרב!! פרופ' סולקס-בילנסון- מנהל מח' אונקולוגית- משכמו ומעלה בעל ידע נרחב, יסודי מאד. וכמובן ד"ר לאופר מהפורום שלדעתי כל מילה מיותרת פשוט נפלאה. שנה טובה לכולן דנה

ד"ר מיה כהן - מנהלת מחלקה רדיולוגית (ממוגרפיה ואולטרסאונד) בבי"ח בלינסון- מקצועית, חמה סבלנית סימפטית ואנושית- רופאה נדירה באישיותה

מברכת על היוזמה!!! מצטרפת למילים החמות על דר' מיה כהן- רנטגן בי"ח בילינסון. דר' חיים גוטמן- בי"ח ביליינסון,כירורג אונקולוגי, יועץ בפורום. מקצועי, מנתח משכמו ומעלה,אמין, אנושי פשוט בנאדם(אין רבים כמותו) . דר' שולה ריזל - לא להתקרב אליה....לב של אבן...אישיות נוראית שמאפילה על הידע המקצועי (אם בכלל). דר' עברון - בי"ח אסה"ר. מאד מקצועית,מעודכנת בטיפולים הכי חדשים, ישירה, זמינה והעיקר יודעת לשמוע ולהקשיב. סופר בנאדם. משהו נדיר!!! דר' שינדל- בי"ח בילינסון, מנהל מרפאת שד. רופא מעולה, אישיות מדהימה. וכמובן כל המילים החמות על דר' בן ברוך ודר' לאופר המקסימות.

מאיכילוב - ד"ר ספלבר המדהימה (אולטרסאונד וביופסיה), ד"ר פרי וד"ר שחר (כירורגים) - אין מילים לתאר את העדינות והאכפתיות - שירבו רופאים כמותם. שנה טובה לכולם

לדניה כל הכבוד את באמת בחורה מדהימה פרופסור דורסט-כירורג מאוד נחשב בירושלים-אל תתקרבו!!!! דוקטור נוימן הדסה עין כרם-פלאסטיקאי-מומלץ בחום,בן אדם ,איש מקצוע,חסר פוזה,לא רודף בצע ואיכפתי מאוד. מכון שרת בהדסה עין כרם-טיפול יום אונקולוגי-צוות חם ואנושי, זמין כל הזמן. שנה טובה ליליה

שלום למי שיכול לעזור, שמי שרה ואני עומדת לעבור כריתה מלאה וטיפולים כימותרפיים. ברצוני לדעת האת יש כדורים או משהו בסגנון אשר יכולים להקל על תופעות הלוואי בזמן הכימותרפייה. אודה לתשובה מהירה, שרה

שלום שרה. אני מצטער לשמוע על מה שעובר עליך ומה שעוד בדרך. את תתמודדי ותתגברי, והכי חשוב, תחלימי ! אני אמנם חולה במחלה אחרת לגמרי (מחלת קרוהן) אך מטופל במטוטרקסס - טיפול כימותרפי, בהזרקות לשריר אחת לשבוע. תופעות הלוואי הקשות של הבחילות, ההקאות, חוסר התיאבון, הצמרמורות והכאבים של הטיפול נמשכים אצלי כחמישה ימים לאחר כל טיפול, ומאחר ואני מקבל טיפול אחת לשבוע יש לי בערך יומיים בהם אני מסוגל לתפקד כראוי. לאחר בירורים ופניות גיליתי כי מריחואנה עוזרת לי לטיפול סימפטומטי. המריחואנה הורידה במקרה שלי את הבחילות, גררה בעקבות השימוש בה תיאבון מוגבר (כזה שאיפשר לי לאכול ארוחה כראוי כבר שעתיים אחרי הטיפול, בלי להקיא ובלי בחילות) והורידה את הצמרמורות והכאבים לרמה נסבלת. את השימוש במריחואנה התחלתי לאחר התייעצות עם הרופא שלי ופניה למשרד הבריאות לבקשה שיאשרו לי את השימוש. נכון להיום אני משתמש מאושר במריחואנה רפואית לטיפול סימפטומטי. משרד הבריאות שוקל את הבקשות של חולי סרטן המקבלים כימותרפיה בחיוב ובזריזות. אני מאוד לא ממליץ להתחיל שימוש במריחואנה ללא התייעצות עם הרופא שלך, אבל אני בהחלט חושב שיש מקום לשוחח גלויות עם הצוות הרפואי ולהתייעץ לגבי השפעת המריחואנה. במידה ותהיי מעוניינת אני אעזור לך בכל הנוגע להגשת הבקשה למשרד הבריאות והתהליך הנלווה בכדי לקצר את התהליך כך שתוכלי להעזר במריחואנה מבלי להיות פורעת חוק.

לשרה המון המון פרטים חסרים במכתבך, כך שאפילו אין באפשרותי לדעת איזו כימותרפיה את צפויה לקבל.. כללית, ישנן הרבה תרופות להקל על תופעות הלוואי של הכימותרפיה, הניתנות הן לפני הטיפול והן אחריו. לרוב הנשים הן מביאות הקלה בדרגות שונות מאשה לאשה.

רות שלום, תודה על תשובתך. למעשה אינני יודעת כרגע איזה סוג אני עומדת לקבל מאחר והמינון והסוג ינתנו רק לאחר הכריתה אותה אני עומדת לעבור ברמב"ם. תודה שרה

חבר הבטיח להביא לי את העיתון אבל שכח. אם מישהו קרא ויכול לתמצת את הכתבה אודה לו מאוד.

הנה הקישור לכתבה המלאה. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=475941&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0

לכל הפורום שלום ושבוע טוב, אני מקווה שתבינו מהכתבה שהחשיפה שלי היא רק חלק מהסיפור כולו .{כל יתר הבנות לא הסכימו להחשף}הסכמתי לראיון מפני ש"אחת מתשע" פנו אליי והכוונה שלי היתה להביא את הנושא למודעות ולהעלות לסדר יום ציבורי , במקביל אני מצפה שמשרד הבריאות יגלה אחריות כלפינו ויחפש עבורנו מרפא גם כאן או בכל מקום אחר בעולם ולא ישאיר אותנו להתמודד לבד עם הזיהום הזה ולא התכוונתי להתנגח עם גורם כלשהוא. אני כעת ועוד אחרות נושאות בגופנו חיידק שאף אחד אינו יודע איך לטפל בו וכך כל חודש בערך הוא מתפרץ ומוביל אותי לשולחן הניתוחים להוריד עוד רקמה ואז נקזים , חבישות ועוד תותח של אנטיביוטיקה ....ומה צופן לנו העתיד מבחינה רפואית?. ולהזכירכם אני אפילו לא סגרתי שנה מהטיפול הכימוטרפי האחרון. פנו אלי מהתקשורת להתראיין וסרבתי, לא מפני הפחד מהחשיפה כי כבר נחשפתי, אלא מפני שהעקרון שהנחה אותי בעצם קיומו של הראיון היה לקדם ולהעלות מודעות במקביל למציאת מרפא ובאותה הזדמנות גם להעביר מסר לאחרות שלא יתפתו וילכו בעיניים עצומות לשיחזור לפני שהן יודעות בדיוק מה מצפה להן ותאמינו לי אני לא לגמרי בורה בנושא אני עובדת מעל 10שנים בחדר ניתוח ויודעת היטב גם מנסיוני העשיר מהו ניתוח....ולא ידעתי באמת מה חיכה לי . בראיון בכל תוכנית טלויזיה נותנים למרואין בערך חמש דקות לספר את סיפורו ולכן חשבתי שכדי לעשות צדק עם הנושא ולא לזלזל בחשיבותו אסכים לכתבת תחקיר ולא לתכנית בערוץ כלשהוא שמנסה להעלות רייטינג ולהשתמש בי לשם כך ע"י שתגרום לצופים להזיל דמעה כשיראו : "איזה מסכנה שעברה גם סרטן שד ותראו עכשיו מה היא עוברת " עם זה אני לא מעוניינת לשתף פעולה מפני שכוונתי האמיתית היא לקדם את הנושא ולא להעלות לערוץ כלשהוא את אחוזי הצפייה, ברור לי שמי שקרא בין השורות הבין שהסיפור הוא קשה יותר ממה שניתן היה לספר בכתבה שגם כך היתה גדולה.... החשיפה אינה קלה לי אני באופיי לא מהחשפנים ומקווה שלא אשלם מחיר יקר מיכולותיי. אני מנצלת בהזדמנות זו להגיד תודה לכולכן יקרות שלי על שאתן איתי במיוחד ל: דניה, רונית א., רותי, ליליה, רעיה, אפרת וטלי וינברגר, המילים שלכן מחבקות לי את הנשמה ואני באמת מעריכה ומוקירה אותכן, אני מבקשת עבור כולנו שנהיה בריאות ומאושרות ושנוכל להמשיך לתת ולחיות עוד איזה אלף שנים לפחות.... לילה טוב אילה קישור: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=475483&contrassID=nl&nl=08_09

איילה שלום, אני מחבקת אותך על האומץ לעמוד בכל מה שסופר ובהעלאת הנושא לדיון הציבור. דעי לך שהוא "רץ" השבת בכל מקום ואנשים רבים התקשרו האחד לשני (ואולי יותר נכון האחת לשנייה) דיווחו עליו ודסקסו אותו. כל אלה שדיברתי איתם - ציינו אכן שאיך זה שלא הייתה שום כתבה בנושא בתקשורת האלקטרונית ועכשיו כשקראתי את דברייך אני מבינה מדוע ומכבדת החלטתך. קרו בשנים האחרונות יותר מדי מקרים איומים במערכת הבריאות - וכשאמרתי שלא היה דבר כזה במדינה - הזכירו לי אותם: רמדיה, פרשת המרדים מבאר שבע ואחרים יוסיפו. ההרגשה הקשה ביותר שאני יצאתי ממנה היא - מדוע הציבור לא דווח על כך כשמצאו את הבקטריה בשיער המנתח לפני 9 חודשים? מה ההסתרה הזו ממנותחות פוטנציאליות? וכן, שהעניין הוא שאחרי כל מקרה מזעזע מן הסוג הזה - קורה שוב מקרה אחר המצטבר בתודעה הלאומית שלנו כשייך למקום רע ואחר ועד שלא יהיו סטנדרטים מחמירים במערכת הבריאות כולנו נמשיך להפגע.

אילה, היי קודם כל, את אישה יפה. זה הדבר הראשון שמוקרן מהתמונה שלך. היופי הנשי זה לא השדיים. ולגוף מה שרציתי לכתוב, לכי הלאה. אל תזנחי את העניין, כמובן, תמצאי עורך דין שהוא "תותח" בתביעות לגבי רשלנות רפואית, תעבירי לו את כל החומר, תודיעי לו שיתעסק עם מישהו מהמשפחה בעניינים הטכניים של התיק, ותוציאי לך את זה מהראש. יש לך משימות יותר חשובות בחיים מאשר לאכול את עצמך על מה שכבר נעשה. את צריכה את האנרגיות שלך למלחמה בסרטן. מאחלת לך להיות נקייה ולהמשיך להיות יפה, שנה טובה, ענת ש

איילה כשקראתי את הכתבה הערכתי, כמובן, את האומץ שלך, וגם הרגשתי היטב שזה לא כל הסיפור. את רוב מה שיש לי להגיד, אני לא יכולה להגיד, כאן בפורום. אבל שני דברים -כן. לך - שיהיו לך כוחות!! הפכי עולמות ואספי אותם. ולבנות - בנות, בנות, אל תרוצו אל השמות המיוחצנים, לא כל הנוצץ זהב. שמרו נפשותיכן.

יקירתי זוכרת את הסיפור על אתונו של בלעם? זוכרת את הסיפור על אהרון? את רוצה שאני אגיד במקומך דברים שלרופאה במעמדך לא יאה להגיד? אני מוכנה. רק תגידי מה

שאלה שמופנית לרופאה שלום! מזה כשנה אני סובלת מסרטן שד גרורתי דרגה 4,אני כמעט בת ארבעים אני מטופלת הן בטיפול הורמונאלי (זולדקס+ארדיה)והן בקסלודה לאחרונה הומלץ לי ע" הרופא המטפל לקחת דקסמטזון שאלתי היא :האם זה קורטיזון?מה תופעות הלואי? ולמה זה עוזר? הגרורות הם בעצמות תודה מראש

שלחתי אתמול שאלה בקשר לסטרואידים אודה לך על תשובתך

תשמעי, אני לא יודעת. ארדיה וזולדקס זה טיפול נכון בגרורות בעצמות, אבל אני הייתי מוסיפה פמרה או ארימידקס, בהנחה שהרצפטורים שלך חיוביים; הרכב הטיפול שלך לא כל כך ברור לי ולא ברורה הסיבה להמלצה על סטרואידים. תבררי עם רופאך. ואולי כדאי לך לשמוע דעה נוספת..

ברצוני לדעת האם כדאי לבצע כריתה ושחזור באותו ניתוח או עדיף לחכות תקופה מסויימת. אני עומדת לעבור כריתה וכן גם טיפולים כימותרפים ואולי הקרנות.

שרה שלום, אני עברתי כריתה מלאה לפני 12 שנים (בהיותי בת 29) מיד לאחר מכן קבלתי הקרנות. את השחזור עברתי 3 שנים אחרי הכריתה ואני חושבת שזוהי הדרך הנכונה. העור משתנה מאוד בזמן ההקרנות ואינו נמתח בקלות. עדיף לדעתי שהמקום יחלים, העור יתחדש ורק אז לבצע את השחזור. בהצלחה ושנה טובה, דנה

ישנם מקרים בהם אין אפשרות לשיחזור מידי. על כך אין מה לומר. אם ישנה אפשרות כזו במקרה שלך, אני מאוד ממליצה. לפני שלושה חדשים עברתי ניתוח כזה, ואם היה משהו שנטע בי תקווה ואופטימיות- היה זה דווקא השיחזור המיידי. אומנם לא מיד קמתי עם "ציצים", לקחכחודשיים לסיים את השלב הראשון של הניפוח, אך הידיעה שזה די מיד עזרה מאוד. מקווה שעזרתי לך. הרבה בריאות ושנה טובה.

הי שרה תהליך השחזור לא תמיד אפשרי מיד עם ההסרה - יש להיוועץ על כך עם הרופא. מלבד זאת יתכן שעם תעברי הסרה יחסכו ממך ההקרנות - נקודה שיש לבדוק. ידוע לי שלאחר ההקרנות יש לחכות תקופה מסויימת שכן העור אינו גמיש דיו על מנת לבצע את השיחזור. השד אינו נורא שיהיה בהצלחה שטובת ושנת בריאות

כפי שכבר כתבתי מספר פעמים בעבר, אני מאוד ממליצה על שחזור מיידי. הכאב הנפשי (של אבדן נשיות) גדול לעין ערוך מהכאב הפיסי של הניתוח+שחזור. אין ספק שזהו ניתוח קשה יותר וההחלמה ארוכה יותר. אולם הפצע הנפשי שמותיר ניתוח הסרת שד - חזק יותר וקשה להחלים ממנו. לכן, אם אפשר לרכך את התהליך הטראומתי, עדיף לבצע שחזור מיידי. התחושה של להתעורר הניתוח כשיש "משהו" במקום השד, משככת את הכאב הנפשי ועוזרת להשלים עם הגוף והמצב החדש. מעבר לכך, בשיחות רבות עם נשים שלא בצעו שחזור, הבנתי שלא קל ונוח להסתדר עם פרוטזה. גם בתהליך השחזור, שלוקח קרוב לשנה, אנו הולכות עם חולצות רחבות וז'קטים שיסתירו את חוסר הסימטריה. פרקטית, את צריכה לשאול את הרופאים המטפלים בך. אם את אמורה לעבור הקרנות, זה יכול להיות בעייתי עם השחזור. אצלי, הרופאים טענו שהסרה מלאה של השד איננה מצריכה הקרנות. אולם, כל חולה עם המקרה הספציפי שלה וכל רופא עם האסכולות שלו. שיהיה רק טוב, שנה טובה

קראתי בעיון את הכתבה. לענין ד"ר קפךן מתל השומר- אני יכולה להגיד עליו רק תשבחות (נותחתי על ידו לפני 9 שנים והוא ביצע את השחזור בסבלנות ראויה לשבח). הוא אחד מבוני השד המעולים שיש בארץ ואחד מהרופאים הלא מתנשאים שקיימים. תמיד קשוב ואכפתי. לא חיפשתי חבר חיפשתי רופא ומצאתי אוזן קשבת התחשבות בלתי נלאית ואכפתיות מדרגה ראשונה. ד"ר קפלן כל הכבוד וחבל שאתה בשבתון. הלואי וירבו רופאים כמוהו בארץ.

רק כעת אחרי חיפוש על השם "אילה גל" הבנתי במה מדובר. ובכן- קראתי את הכתבה במוסף "הארץ", ולא קישרתי כאמור בין השמות. כולי הערכה והתפעלות מאומץ לבך אילה, ואני מחזקת את מה שדנה כתבה לך. כאילו הדברים נכתבו מהמחשב שלי.... בהזדמנות זו שנה טובה לכל חברות הפורום וצוות הרופאות/ים רעיה

קיבלתי נבלבין (בפעם ראשונה) ביום ראשון דרך הוריד. יש לי כאבים חזקים ביד שהתגברו מיום חמישי. האם למישהיא יש נסיון בנושא ? איך ניתן להקל על הכאבים ? ביום חמישי התקינו לי PORT , כך שמחר אקבל את ה NAVELBINE דרכו.

למלכה בלי לראות את היד , קשה להגיד לך משהו. בינתיים, עד מחר, פשוט קחי כדור שעוזר לך לכאבים ונסי גם לשים קומפרס פושר על היד. מחר הראי את היד לרופא המטפל.

תודה, ציפיתי לתשובה זו. שמתי לב שכאשר אני מפעילה את היד, אז היא פחות כואבת. בהמשך לנושא הקודם, לפני שנה וחצי, נמצא אצלי גידול בשד שהוסר בניתוח + 14 בלוטות מתוך 20 שהיו חיויביות. בבדיקת FISH נקבע שהגידול אינו מתאים להרספטין. קיבלתי 4 מחזורי AC ו 12 מחזורי TAXOL ואח"כ הקרנות שנסתיימו במרץ השנה. יש לי רופאה מדהימה שאני סומכת עליה בעיניים עצומות, הן מהבחינה המקצועית והן מהבחינה האישית. אני יודעת שהיא התייעצה עם לפחות שתי אונקולוגיוית ידועות בארץ - חוות דעת שתאמו את הטיפול שקבעה לי, ואכן גם את מצטרפת לדעתן. כמו כן קיבלתי חוות דעת נוספת מרופא מ NIH , וגם הוא הציע את הטיפול שנקבע לי. בכל מקרה יתכן שאפנה למומחה נוסף בהמשך.

אני בת 29 ,לאחר טיפולים כימוטרפיים ,עם סרטן בשד (כ-4 ס"מ) וגרורות בעצמות.לא עברתי כריתה בכלל. מזה כ-4 חודשים אני מטופלת בזולידקס וטמוקסיפן ואחת לחודש מקבלת ארדיה. שאלתי היא, האם בתקופת הטיפול הנוכחי הסרטן יכול להתפשט מעבר לעצמות?

עדי בהמשך לתשובותי הקודמות איליך את מקבלת טיפול מלא ומתאים לגרורות בעצמות; אפשר לשקול מעבר מארדיה לזומרה, שיעילותן זהה, אך הזומרה ניתנת במשך רבע שעה ולא שעתיים. אי אפשר להבטיח במאה אחוז שהמחלה לא תתפשט הלאה, כשם שאי אפשר להבטיח נסיגה מלאה של הגרורות. שני הדברים קורים במקרים שונים.. אולם הטיפול שאת מקבלת הוא הטיפול!! מובן שאת יכולה לשמוע חוות דעת נוספת (התיק הרפואי וכל חומר רפואי הנוגע בך שייכים לך!!), אבל לא בטוח שיש צורך בכך בשלב זה.. אולי עדיף לחכות קצת ולראות איך משפיע הטיפול. זאת החלטה שלך. תרגישי טוב.

לאפרת איך זה יכול להיות שאחרי כל מה שקראת על אילה שלנו יש לך צורך לגונן על דר' שפלן? מאז שאני בפורום הזה מתגברת בי התחושה שבין השאר אני רואה כאן השתקפות שלי שמשום מה אני נוטה לראות בה תכונה טובה אבל אני כבר לא בטוחה שהיא לא בעייתית. אני לא יודעת אם לתכונה הזאת יש שם בעברית. אני אנסה לתאר אותה: הזדהות עם המקרבן במקום עם הקרבן. תמיד חשבתי שאצלי זה נובע מתוך יכולת הבנה בלתי נגמרת. אבל בהדרגה אני מעזה לשאול את עצמי אם זה לא נובע לפחות קצת מתוך תחושת הבטחון והעוצמה שיש בהזדהות דווקא עם מי שרומס. ולעניינו: כולם טועים. גם דר שפלן עלול לטעות. פה מתחילה ונגמרת יכולת ההבנה שלי כלפיו. ומכאן ואילך: איפה הוא היה מרגע שאילה התחילה לסבול? למה הוא לא התקשר אליה כל יום? כל שעה? למה הוא בא לבקר אותה לפחות פעם ביום? למה? אם יש לך תשובות תכתבי לי. אני לא מדברת על זה שהיא שילמה לו כסף רב, אני לא מדברת על זה שהיא חולה והוא בריא, אני מדברת רק על זה שהוא עשה טעות, קורה, לא נעים, מה הוא משתפן ומשתפל כמו ילד שדיבר לא יפה לחבר ועכשיו הוא מתחבא בחדר מתחת למיטה במקום לעמוד מול החבר ולהכיל אותו? תעני לי אפרת כי לי כבר נמאס להבין את כל הרשעים והפחדנים ועוד לקבל ממך על הראש על זה שאני לא הוגנת.

דניה, אין בכוונתי להיות הסנגורית של דר' שפלן. אם קראת היטב את אשר כתבתי בנושא זה, וגם פעמים רבות אחרות בהן כתבתי בפורום, תלמדי לדעת שההזדהות שלי עם הבנות היא אדירה. ברור שיותר קל וטבעי לי להתחבר לאחיותי לצרה מאשר לרופא. גם אם לא תמיד אני מסכימה עם דיעות מסוימות, אני מקבלת אותן מתוך הבנה שאין שופטים אדם בצערו. ואני יודעת צער כזה מהו. ולעניינו - אין כל ספק שאיילה הינה קורבן, ולצערי, באופן בלתי הפיך כנראה. אין ספק שעולמה חרב עליה ברמות שאין להשוות לעולם שאולי חרב על שפלן. אני פשוט קוראת את הכתבה באופן אוביקטיבי לחלוטין ורואה נכונות של רופא לשפר כל מה שצריך על מנת שלא יישנו המקרים, לפעול בנסיונות (כושלים או לא, אני לא ממש יודעת) לתקן את הנזקים הפיסיים שנגרמו לבנות ובהצעה להשיב את סכומי הכסף הגדולים שנגבו. זה לא הסתדר לי עם בצע כסף ורשלנות מכוונת, ועל כך הבעתי את דעתי. אינני יודעת לענות לך לגבי מידת הקשר בין איילה לשפלן לאחר גילוי הזיהום ובמהלך הטיפולים, כיוון שלא דובר על כך בהרחבה בכתבה. להיפך, הבנתי שאם הרופא המשיך לטפל בנשים, הרי שהן המשיכו לתת את אמונן בו (מקצועית, אישית - אינני יודעת). ושוב - אני לא חברה בפורום הזה כדי להגן על רופאים, אני נמצאת כאן כדי לחזק, כפי שאני התחזקתי ממכן בתקופה הקשה. צר לי שהחמצת את תחושותי ורגשותי כלפי מה שעבר, עובר ויעבור על איילה. אפרת

עברתי ניתוח שחזור לפני כ- 9 שנים בהצלחה. לאחרונה באזור השסתום נוצר גוש ונשלחתי בדחיפות לביופסיה. האם נתקלה מישהי במצב של ניתוק הצנורית מהשסתום? אודה מאוד למי שתשיב בעיקר בשל החשש עד לתוצאה.

מה לא החלפת שתל ?

לא החלפתי שתל ותשע שנים שלא היתה לי כל בעיה.

בימים הקרובים אני עומדת לעבור טיפולים בתל השומר אצטרך להגיע מחדרה היות ואין מי שיסיע אותי אני שואלת אם קופת חולים מממנת מונית

נעמי, בעיקרון ק. החולים מחזירות 50 % הוצאות נסיעה במונית כנגד קבלות, אבל כדי להיות בטוחה תכנסי בעמודה בצד ימין לפורום, למידע ,ולאחר מכן לזכויות בק. חולים.יש פרוט מלא . שיעברו בקלות שתהיה שנה מתוקה ובריאה.

היה לי גידול ורק בלוטת לימפה אחת היתה נגועה (השוליים נקיים). בעקבות זאת קיבלתי רק טיפול בהקרנות ומטמוקסי. איך אני יודעת שאין גרורות בגוף? בממוגרפיה חוזרת הכל יצא תקין. גם במיפוי עצמות ראו רק את פריצות הדיסק. אנא ענו לי

מיקי במאה אחוז אי אפשר לדעת שאין גרורות, וזה נכון גם לגבי אדם שכרגע נחשב בריא. לפי הנתונים שמסרת והטיפול שאת מקבלת, ההסתברות שישנן גרורות היא נמוכה מאד מאד. לכן גם מסתפקים בטיפול בטאמוקסיפן, ולא נותנים טיפול כימי ולא עושים בדיקות מיותרות. תהיי בריאה ושתהיה לך שנה טובה

לא עברת כימוטרפיה???

תודה על תשובתך המהירה ושנה טובה

אילה יקירתי, מאז הבוקר אני קוראת במנות קטנות את סיפורך. זה לא קל. ודאי לא למי שהיתה בחלקו של הסרט הזה. את אמיצה מאוד, היכולת להיחשף ברגע כזה, להנציח מקום של אוזלת יד ושבר. בשלוש מילים: אני מריעה לך. בהזדמנות הזאת אני רוצה לכתוב לך משהו על כעס. מי שמכנה את עצמה t שיבחה אותך על כך שלמרות הכל אינך כועסת. נושא הכעס שב ועולה בפורום. נידמה לי שהיתה זאת ענת ש. שלנו שכתבה אודות כנס שבו השתתפה ושמעה הרצאה על כיבוש הכעס כאחד המאפיינים של חולות סרטן. לי עצמי קשה לכעוס וגם כאשר אינני יכולה עוד לספוג ואני מתפרצת אני מייסרת את עצמי ומרחמת לא על עצמי אלא על הניכעסים. בקיצור: אני (כמו שלי יחימוביץ') רוצה לצאת חוצץ מול t ולהגיד שצריך לכעוס. בטח במקרה שלך ובטח על שפלו השפל (אני מקוה שדר" בן ברוך לא תשטוף אותי) שראה רק את עצמו ונתן לסבל הקטן שלו להעיב על סבלך. ועוד משהו על יחסי ציבור: לצערי אני שייכת למחנה הטיפשים שלומדים רק מהניסיון של עצמם ובהדרגה, בדרך הקשה, אני לומדת שכל מי שיש לו יחסי ציבור עצומים (כולל סרטים וספרים וכן - גם רופאים) מסתיר כלום מאחורי ענן הרושם. שנה מעולה. תאכלי הרבה אוכל טעים ובריא, תיכעסי כמה שבא לך, תיצרחי על מי שמגיע לו ולא נורא אם מידי פעם תיצרחי על מישהו שלא מגיע לו. שלך ואיתך - דניה

איילה, דניה וכל חברות הפורום, קראתי, כמו רבות אחרות, את הכתבה שהתפרסמה ב"הארץ" וכאבתי את כאבך, אילה. מי כמוני ורבות אחרות יודעות מה זה לאבד איבר נשי-רגשי ומהי הציפייה והכמיהה ל"תיקון" הגוף ולסיום מסע השחזור הארוך. אצלך, אילה, המסע החל בייסורי גוף ונפש וממש לא ברור איך ומתי יסתיים. אני מחזקת אותך על הסבל ועל החשיפה האמיצה. עם זאת, אני חשה צורך עז להביע דעתי גם לגבי "הצד השני", שדניה מכנה "שפלן השפל". בניגוד למקרים אחרים שתפסו כותרות בתקשורת (גניבת ביציות, ניתוחי לב תמורת סכומי-עתק, רשלנות בניתוחי לב עקב בצע כסף וכו'), במקרה זה לא מדובר ברשלנות רפואית ובוודאי שלא מדובר בבצע כסף. מתוך השתלשלות הענינים, ניתן להבין כי דר' שפלן עשה כל שנדרש: תיקון ליקויים (שהתגלו מאוחר יותר שאינם מקור החיידק) בעלות של מליון שקל, הפסקת ניתוחים כפי שקבע משרד הבריאות, בדיקות וחיפוש בביתו הפרטי. אם היה מעלה בדעתו שהוא נושא את החיידק בשיער ראשו, אני משוכנעת שהיה פועל במהירות בנושא. דר' שפלן, מעבר להיותו מומחה בעל שם עולמי בניתוחי שדיים ושחזורים, הוא אחראי ונעים הליכות. בוודאי שלא שפל. הוא נותן הסברים רבים לפני ואחרי הניתוחים ולא משאיר אף אשה עם שאלות ללא מענה. נכון שהוא מספק תחושה ש"יוריד את הכוכבים" למענך ובמצבנו הרגיש והעדין אנחנו זקוקות לכל כוכב, נכון שהוא מזכיר את הסיכונים הכרוכים בשחזור באופן סטטיסטי יבש ומבליע זאת בין שלל הכוכבים שמציע. לדעתי, המשפט שאמר בכתבה "אני אחראי אך אינני אשם" נכון מההגדרה "שפל". אין בכוונתי, חלילה, להמעיט בתחושות, כעסים ותסכולים שלך, אילה, אולם אל נכניס את דר' שפלן לקטיגוריית הרופאים המושחתים. זה איננו נכון.

לאילה גל גם אני מצטרפת למעריצות. ליבי איתך. אני חושבת שהרופא לא היה אשם עד שידע,אחר כך הוא ידע והוא אשם ההסתרה, בעירפול, ברדיפת בצע .הוא אשם מאוד. וגם משרד הבריאות אשם בהסתרה, ואשם בכך שהוא בכלל נותן אישור לעשות טיפולים כאלה במכונים מפוקפקים ובאישפוז של 24 שעות. לאילה אני מקווה שתחלימי מהר שנה טובה ליליה

אם הייתי אחת מקוראות הכתבה כמוך ולא אחת הנפגעות הייתי מצדיקה אותך וחושבת למה עושים לו לינץ הרי הבן אדם שילם מיליון שקל לתיקון ליקויים לא לנפגעות (בציניות) אך בתור נפגעת ישנם לא מעט דברים שלא פורסמו דבר אחד אזרוק לך למחשבה מדוע הוא לא דיווח בזמן אחרי שתי בנות ? למה הוא חיכה לעשרה מיקרים במידה והיה מדווח בזמן (ופה נכנסת עיניין הרשלנות) לא הייתי עוברת את כל הסבל הזה לילה טוב ממני שעדיין סובלת

שלום אני סימתי טיפולים כימוטראפיים והקרנות במרץ וכעת במהלך "שיבעה" על אבי קיבלתי תשובה כי שוב עלי לצאת למלחמה במחלה (נבלבין וקסלודה ) יש לי ילדה בת שנתיים וחצי וצריך הרבה כח שאני מנסה לגייס אך זה קשה רוצה לשמוע מנשים שמקבלות את הטיפול על ההשפעה הפיסית שלו ובכלל כאלה שנימצאות במצב דומה על ההתמודדות תודה

מלכה, שלום לך לפי התרופות שציינת, נדמה לי שלא מדובר בהישנות אלא בחשד לגרורה או לגרורות. אני חושבת שקודם כל כדאי לך לפנות לרופא שלך, ולהעמיד דברים על דיוקם, ואז לשאול מה אמורות התרופות לעשות, ומה משמעות הטיפול, האם הוא אמור לרפא או שהוא טיפול משמר בלבד (דוחה את הקץ). אני הייתי במצב מאוד דומה לשלך (הרבה נשים מגלות סרטן שד, בדרך כלל במצב מתקדם, עד שנתיים אחרי לידה), וחודשיים אחרי סיום הטיפולים נחתה עליי הבשורה הנוראית, של הישנות (במה שנותר מהשד) ושל חשד לגרורה בעצם האגן. לגבי קסלודה, אני יכולה להגיד לך שלא פגשתי עד עכשו מישהי צעירה שקסלודה היטיבה איתה (אני יודעת על מישהי בסביבות גיל 70 שמחזיקה מעמד עם הקסלודה כבר חמש שנים והמחלה אצלה במצב סטאטי, אבל אני חושבת שזה סיפור קצת אחר) אצלי, אחרי שלושה חודשי קסלודה, היו כבר שתי גרורות בעצם האגן ואחת בכבד. אני חושדת שהכימותרפיה היומיומית הזאת מאוד הזיקה למערכת החיסונית שלי, והסרטן שיגשג. לגבי נבלבין, הטיפול הוא פעם בשבוע בעירוי. אני מייעצת לך לא להתחיל אותו אם אין לך פורט, כי החומר מאוד חזק, ואם הוא "זולג" מהווריד, זה נורא. פשוט נורא. בפעם השנייה שקיבלתי נבלבין הייתה לי בריחה של החומר ליד, ואני סבלתי מכאבים איומים במשך כמעט שבועיים, כאבים שאין מה לעשות נגדם., רק לבלוע כדורים כמו פרקוסט. אז תעמדי לרופא על הלב עד שיזמין לך פורט (יש כאלה שקוראים לזה היקמן, אני חושבת). דיברתי על מישהי שמחזיקה מעמד עם נבלבין כבר יותר משנתיים, והמחלה שלה לא מתקדמת, אבל אצלי אחרי שלושה חודשי נבלבין הגרורה בכבד גדלה מאוד. בכל מקרה, אני את הטיפול לפי הפרוטוקול זנחתי, כי הבנתי שבקצב הזה שבו "נגמרות" לי התרופות תוך שלושה חודשים כל אחת, והמחלה מתקדמת, אני אמות מהר מאוד, ואני לא יכולה להרשות את זה לעצמי, כי יש לי ילדה ששלשום הייתה בת שנתיים. אז הלכתי לדרך אחרת בכלל. אם את רוצה לקרוא על זה, תעשי חיפוש באתר לפי השם שלי בעברית ענת ש או באנגלית Anat בחודשיים האחרונים. אני מקווה שלא יהיה לך קשה לקרוא. אני מאמינה שבגלל שיש לך ילדה קטנה, גם את מעדיפה להסתכל על המצב בעיניים פקוחות לרווחה. בכל מקרה, אני מקווה שהבנתי לא נכון את המצב, ושאכן יש לך "רק" הישנות. אני מקווה שאולי הסרטן שלך פחות אגרסיבי משלי, ועוד ועוד. אני מאחלת לבת שלך שאמא שלה תעזור לה לגדל את הילדים שלה (זה מה שאני מאחלת בליבי לבת שלי). שבת שלום, ענת

לענת תודה קראתי על הנסיעה שלך לחו"ל כבר עשיתי פורט ביום חמישי כך שלטיפול הבא אני מוכנה אלו אכן גרורות והטיפול הזה נחשב לטיפול בגרורות (גם על-פי מכוני מחקר אמריקאיים ) במקביל להפסקות בטיפולים אני מקבלת ניופרוגן ומקוה שהשילוב יעזור ואני אנצח האם יש בנות נוספות שמכירות את הטיפול ומה דעתן שבת שלום

אילה יקרה, הדבר הראשון שעשיתי כשקמתי הבוקר היה לקחת את עיתון "הארץ" שחיכה לי מעבר לדלת ולחפש את הכתבה. לפני כמה דקות רק סיימתי את קריאתה. הכתבה קשה, בעיקר לאור כל ההתנהלות הקשה שמתוארת שם בין הפלסטיקאי לבין המנותחות שלו, ויותר מזה, ההתרסקות הגדולה מאותה אופוריה ראשונית לפני הניתוח והרצון "לגעת בכוכבים" אל מול הידיעה האכזרית ששיחזור כבר לא בא ולא יבוא בחשבון. ולא רק עניין השיחזור הוא הכואב, אלה הטיפולים שת צריכה לעבור שוב ושוב, בלי לדעת מתי זה ייגמר. בתהליך של מחלה, כל מחלה שהיא, אנחנו בדרך כלל נוטים לתת את עצמנו ככל האפשר לרופאים, להאמין בהם, לטעת תקווה בתוך ליבנו, שהרופאים הללו הם אלו שיצילו אותנו. רוב הזמן זה מוכיח את עצמו כנכון, אבל יש פעמים שדווקא אותם רופאים, אלו שאנחנו כל כך רוצים לסמוך עליהם, הם הכי מאכזבים אותנו, פוגעים בנו. זו תחושה איומה, נוראית שאין דומה לה. אבל את איילה הקסמת אותי. אחרי שקראתי את הכתבה, התגלית לי כאישה כל כך מיוחדת. אישה יפה, המשדרת כוח ותעוזה, ויותר מזה, איכשהו אפילו לא ממש הצלחתי לשמוע כעס אמיתי בדברים שלך. את אישה אמיצה מעין כמוהה, לעמוד ככה מול המערכת שפגעה בך, בעוז, ולהגיד את הדברים האמיתיים, לא לטאטא. אני בטוחה שתקבלי עוד תגובות רבות בזמן הקרוב, ואני מחזקת את ידיך לקראתן. את אישה אמיצה. מאד. שבת שלום לכולנו, שלך, טלי

היי קראתי את הכתבה ואני רוצה להצדיע לך על האומץ והחוזק. אין ספק שעברת הרבה, לא די במחלה וגם זה. אבל אני רוצה להזכיר לך שהיופי הינו גם פנימי, ואין ספק שיש לך את שניהם. מאחלת לך המון בריאות, המון שנים ללא סרטן וחידקים. ושנה טובה רונית

שלום דר' לאופר יש לי שאלה שהאחיות לא ידעו לענות, ועם האונקולוגית אני מתראה רק פעם בחודש. בבדיקת הדם האחרונה שנעשתה ישנה תוצאה של: PLATELETS- H541 והנורמה היא 150-400 אשמח לדעת מהי בדיקת הדם והאם יש לה משמעות לטיפולי הכימו שאני עושה. האחיות אמרו לי שהדבר הכי חשוב בבדיקות הדם היא שאין אינפקציה ושרמת החום אינה עולה על 38.6 מעלות. סליחה על ההודעה הריקה הקודמת תודה ושיהיה לך חג שמח.

אתי אני מניחה שמדובר בספירת טסיות בדם, ולא נראה לי שישנה איזו משמעות לערך הגבוה שהתקבל, זה מאד משתנה. שימי לב בספירות הבאות. ותרגישי טוב.

אתי אני מניחה שמדובר בספירת טסיות בדם, ולא נראה לי שישנה איזו משמעות לערך הגבוה שהתקבל, זה מאד משתנה. שימי לב בספירות הבאות. ותרגישי טוב.

לבנות הפורום היקרות ולרופאים אשתי יוצאת בימים אילו מטיפול שני באדריאמיצין ,נראה שהיא יותר חלשה,יחסית לראשון.האם מנסיונכן ובכלל,נחלשים מטיפול לטיפול,כלומר "עקומה עולה",ואם כן איך אפשר להערך לזה מראש,ואולי למנוע החלשות מצטברת,כאשר היא מעוניינת לשמור על מסגרת עבודתה. אשמח לשמוע מניסיונכן,כל המלצה,חוו"ד,עצה.

שלום רב, אכן הטיפול השני והשלישי קשים יותר שכן הגוף חלש יותר ומערכת החיסון חלשה יותר. ההמלצה שלי היא להוריד את הקצב - אין לאן למהר, לנוח יותר לאחר הטיפול ולהשתדל להכביד כמה שפחות על הגוף - "לתת לו לעשות את המלחמות שלו". בסך הכל אתם תראו שהסביבה וגם במקום העבודה מאוד סלחניים תומכים וסבלניים ואם רק תתנו לאחרים לעזור אז הדברים יהיו פשוטים יותר בהצלחה תרגישו טוב ושנה טובה

שלום רב, מנסיוני האישי, הטיפול השני עבר הכי קשה והטיפולים הבאים היו יותר קלים וההתאוששות מהן היתה יותר מהירה. הרבה בריאות ושנה טובה

מנסיוני זה מאד מאד אינדבדואלי מאחת לשניה, כל אישה מדווחת על משהו אחר אצלי היו ימים טובים, טובים פחות, גרועים אבל לא היה שום קשר לטיפול הקודם. בכלל צריך לדעתי לקחת בחשבון שהטיפולים גורמים לעייפות מרובה לאורך זמן

שלום רב, מנסיוני הלא ארוך יחסית, הטיפול לא השפיע עלי ממש, חוץ מעייפות שעוברת לי לאחר שבוע מהטיפול. אבל כל אחת מקבלת ומרגישה בצורה שונה. שתרגיש טוב וחג שמח מתוק ובריא.

אמי חולת סרטן שד מתקדם ( גרורות בעצמות ) , בגילוי הראשוני הסתבר שיש גם גרורות , (כך שלא עברה ניתוחים,כימותרפיה , ולא לקחה הורמונים ) לאחר טיפול של 8 חודשים בטמוקסיפן יש עלייה קטנה במרקרים , ונתגלו מוקדים חדשים במיפוי עצמות. לכן הוחלפה לה התרופה לפמרה . שאלתי היא : מהם הסיכויים שפמרה תצליח במקום שבו טמוקסיפן נכשל ?

פמרה תרופה מצויינת ויש בהחלט הרבה חולות עם תגובה טובה לפמרה למרות כשלון של טמוקסיפן. האם אימך מקבלת גם טיפול על ידי ארדיה? או בונפוס או זומרה? חשוב מאד להוסיף טיפול זה אם יש גרורות בעצמות.

כן היא מקבלת זומרה פעם בחודש . תודה על התשובה המהירה .