פורום סרטן השד

אני לאחר ניתוח להסרת הגידולים, שאובחנו כרגישים להורמונים. נשלחתי לבצע בדיקה לאיתור גרורות ולפי דברי הרופא שלי אם יתגלו גרורות יוצע לי טיפול הורמונלי בלבד, בעוד שאם לא יתגלו גרורות יוצע לי טיפול הורמונלי + כימותרפי + הקרנות. אשמח לקבל הסבר, שכן הדבר נראה לי מנוגד להגיון.

ההסבר קיים והוא בהחלט הגיוני אך קשה לפרוט דרך הפורום. פני לרופא שלך או פני ליעוץ נוסף לאחר שיהיו בידייך כל התשובות.

שלום לכולם, בעקבות בדיקה ידנית שנערכה לי ע"י רופא כירורג נשלחתי לבצע בדיקת ממוגרפיה. שלא הספיקה להם ועשו לי בדיקת סונר. וחזרתי מאוד מבולבלת, אני מאוד מבקשת שתעזרו לי לפענח את התשובה. ממוגרפיה ראשונה. מירקם השדיים חלקו שומני חלקו פיברוגלנדולרי. שד שמאל - ללא ממצא חשוד. שד ימין - סמיכות אסימטרית ברביע עליון חיצוני. אינה מוגבלת כגוש. אינה מודגמת כמימצא בסונר. המלצה: ביקורת שד ימין בעוד חצי שנה מעקב קליני. תודה, כרמי

הי אני האומנם לא דוקטור אבל מהניסיון שלי מומלץ להתעקש על בדיקות ודיעות נוספות. על פי כל הממצאים ההמלצה לגבי הייתה לבצע מעקב חצי שנתי/שנתי של אולטראסאונד ובדיקה ידנית אבל רק בגלל עקשנות שלי בוצעו בי בדיקות נוספות שגילו סרטן שד בשלבים מוקדמים. אל תוותרי וחפשי תשובות ברורות וחד משמעיות בהצלחה, הרבה בריאות ושנה טובה

סך הכל הבדיקה תקינה. מרקם השדיים מעט סמיך וזה מוריד את רגישות הבדיקה הממוגרפית שד שמאל תקין הן בממוגרפיה והן באולטראסאונד בשד ימין יש אזור של רקמה צפופה שאינו גוש לפי בדיקת האולטרסאונד. בתלות בגילך ובמידת החשש הקליני אפשר לעקוב כפי שהומלץ לך או לברר יותר לדוגמא על ידי MRI. פני לכירורוג או לרופא ששלח אותך.

1. האם לאחר סרטן שד שלב 3, הקרנות, הוצאת שחלות וקבלת תמוקסיפן שנה ורבע שהופסק בשל תופעות לוואי קשות- חייב לקחת ארמידקס? (זו המלצת האונקולוגית). 2. אילו תופעות לוואי יש לארמידקס? 3. האם חולשה קשה ברגליים כתוצאה מלקיחת תמוקסיפן תקופה ארוכה עלולה להישאר? (קרוב לחודשיים ללא הכדור ואין הטבה). בתודה מראש.

קיבלת תשובה לשאלות בנפרד

לאחר סרטן שד דרגה 3, הקרנות, הוצאת שחלות ושנה ורבע טיפול בתמוקסיפן. בגלל תופעות לוואי קשות שגרם התמוקסיפן, הומלץ לעבור לארמידקס. האם חובה לקבל את הכדור או שהעובדה שהוצאתי שחלות מספיקה? מה הסכנות של הארמידקס?

ארימידקס יכול לגרום להחמרה של אוסטאופורוזיס וכן לכאבי שלד ושרירים. לגבי הצורך בארימידקס יש צורך בכל הנתונים הרפואיים שלך בכדי לחות דעה, בכל מקרה זה לא ניתו לביצוע דרך הפורום.

האם מישהי בפורום יודעת על מקרים בהם נהייתה חולשה קשה ברגליים כתוצאה מה"תמוקסיפן"? לאחר כמה זמן זה עובר, אם בכלל?

לא מוכרת לי תופעה כזו עקב טמוקסיפן. אנא פני לרופא המטפל שלך להערכה ובדיקה.

הי, קיבלתי תשובה חלקית מהפתולוגיה שבלוטות הלימפה שהוציאו לי לא נגועות, לטעמי זו תשובה טובה, השאלה היא האם אני יכולה להסיק מזה שאני לא אצטרך בנוסף להקרנות גם טיפול כימו, או שזה לא ברור עדיין. (( יש לי ביום שלישי ביקורת בבית החולים אחרי למפקטומי והוצאת הבלוטות ואז יאמרו לי מה המשך הטיפול, אבל הם הרגישו צורך לומר לי את הבשורה הטובה הזאת בשיחה טלפונית (ואני ממש מעריכה אותם על כך) אבל נותרו סימני שאלה, כמו תמיד בתקופה האחרונה.)) איריס

איתך בשמחתך הגדולה! אולֶה!!!!!!!!!!!!!!!

א-ו-לֶ-ה !

א-ו-לֶ-ה !

לא הצלחתי להבין מה ה"קוד" אומר. מצטערת, ניסיתי, האמת שאני מרגישה כאילו אנחנו מכירות, לא יודעת מה שמך, מה גילך, מה מקצועך, איפה את גרה, אבל, אנחנו באותה סירה באותו קו ושתינו, נצא מזה ומהר ונמשיך בחיינו. אמן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אפשר להגיד- יופי! הגידול לא שלח גרורות וזה נהדר. באשר להמשך טיפול -הדבר תלוי במספר דברים- למשל האם הגידול הוצא מהשד עם גבולות נקיים? אם לא כנראה ידרש ניתוח נוסף. ובאשר לכימוטרפיה - מה גילך? אצל בחורות צעירות יש גישה שבכל מקרה יש לתת טיפולים כימוטרפים. אצל נשים מבוגרות יותר לפעמים עוברים יש לשלב ההקרנות. בכל מקרה קיבלת חדשות טובות - אני מאחלת לך המון בריאות ושנה טובה.

יש צורך בעוד הרבה פרטים לגבי הגידול לפני קביעת סוג הטיפול, אך זו בהחלט בשורה טובה ומעודדת שאין גרורות בבלוטות.

שלום, לפני שבועיים התחלתי לקחת טמוקסיפן. התחלתי לעבור הקרנות גם כן לפני שבועיים. בימים האחרונים התחלתי לחוש בחילות. אציין שהיו לי מעט בחילות מספר ימים לפני ההקרנות והטמוקסיפן, אך נדמה לי שזה בכ"ז בחילות אחרות, וכן נדמה לי שהן נפסקו לפני שהחלו הבחילות החדשות. האם ייתכן שזה בגלל ההקרנות, למרות שאמרו לי לפניהן שהן לא גורמות לכך, או אולי מהטמוקסיפן שגם לגביו מדברים רק על גלי חום (שיש לי אך פוחתים) ולא בחילות. אני מקווה שזה מההקרנות ולא מהטמוקסיפן, כי אז זה זמני לזמן קצר (חודש וחצי) ולא ל5 שנים שזה זמן מאד ארוך בשביל לסבול מבחילה (הבחילות פוגעות בתפקודי ויש לי 3 ילדים קטנים). אציין שבמהלך הטיפולים הכימותרפיים שקדמו להקרנות הפסיק המחזור ולא חזר עד היום (לכן אני לא לוקחת זריקות להפסקתו). האם זה בגלל הפסקת המחזור (כמו בחילות בהריון)? אם כן, גם אז המצב גרוע, כי יתכן וזה לכל החיים, ואז, האם אצטרך לסבול מבחילות ולא לתפקד לכל החיים? מי יטפל בילדיי? אציין, שבתקופת הטיפולים היו לי בחילות קשות מאד בתקופת הAC שפחתו עד להפסקתם לחלוטין בתקופת הטקסול (שגרם לי לתופעות קשות אחרות). בתקופה זו לא תפקדתי לחלוטין (לא בילדיי ולא בעצמי כולל פעולות בסיסיות הגייניות לפעמים רק בקושי כנ"ל לגבי דיבור אכילה וכ"ו) ומי שתמך בי זה בעלי ומשפחתי אך הם מוגבלים מאד מאד כי הם עובדים. אני פוחדת מאד שמצב כזה יחזור לזמן ממושך. האם יש תקווה שזה זמני לזמן קצר? מודאגת איגי

איגי הרבה סיבות יכולות להסביר את הבחילות שלך, בעיקר בעיקר השינויים ההורמונליים שאת עוברת, וזה חולף הרבה הרבה לפני 5 שנים. אולי ההקרנות תורמות גם הן משהו. (לרוב לא), ואפשר שעדיין הטיפולים שקיבלת נותנים בך את אותותיהם. את יכולה לקחת משהו נגד בחילה (פראמין וכ), ויש להניח שהמצב ישתפר במהרה. בכל מקרה, מומלץ מאד שתיתייעצי גם עם הרופא המטפל. ואל נא תהיי מודאגת, לא סובלים 5 שנים מבחילות.

לדר" לאופר תודה רבה על תשובתך. בכ"ז אני מודאגת, מכיוון שהטיפולים האחרונים בטקסול (4 טיפולים) לא גרמו לי לבחילות, האם מכאן אני יכולה להסיק שזה לא שאריות הטיפולים של ה AC, שהיו לפניהם, כי אז הייתי מרגישה זאת בזמן הטקסול, וגם לא של הטקסול עצמו, שלא גרם לבחילות? אם גם לרוב, ההקרנות לא גורמות לכך, הרי שרק השינויים ההורמונליים כנראה נשארו? אם עיקר הסיבות הם השינויים ההורמונליים, הרי שאלו הם הטמוקסיפן שהוא ל5 שנים, והפסקת המחזור שהוא אולי לתמיד.ולכן אני מודאגת איך זה עובר הרבה לפני 5 שנים. האם הגוף מתרגל? אני מודאגת, כי מניסיון הAC, אין הרבה מה לעשות נגד בחילות. לא עזרו לי לא הפראמין, לא הזופרן, לא המים הקרים, לא הקרח, לא ג"ינג"ר (להיפך), לא מנטה, לא שתייה מרובה (להיפך), לא צנימים, ולא כל מיני עלי סלרי על הבטן ודומיו... לכן, אני מבינה שנגד בחילות אין הרבה אפשרויות, ואם המעטות שיש לא עוזרות, אז אין מה לעשות. לכן זה כל כך מייאש, במיוחד אם התפקוד נפגע לחלוטין, ויש סכנה שזה לזמן ארוך או אולי לתמיד? אני ממש ממש מפחדת מאד מאד מזה. תודה על התיחסותך איגי

שלום רב ! אני בחורה בת 30, ללא רקע של סרטן השד/רחם/שחלה במשפחה. לפני 5 שנים גיליתי גושים קטנים בשני השדיים. במהלך השנים הם הלכו וגדלו. שלושה בשד ימין, שלושה בשד שמאל. אחד מהגושים גדל למימדים של 38 מ"מ. לפי בדיקת US בלבד, האבחון היה של פיברואדנומות. לאחר ביופסיה (ניקור או דיקור, לא הבנתי את ההבדלים) שנעשתה בשני השדיים בהרדמה מקומית + סדציה, נלקחו דגימות משני גושים בשני השדיים. הממצא הפתולוגי קבע: פיברואדנומה. החלטתי לעבור ניתוח להסרת הפיברואדנומה הגדולה (38 מ"מ) בשד ימין, בהרדמה מקומית + סדציה, שבמהלכה הרופא המנתח הוציא גם את הגוש הנוסף קטן יותר (21 מ"מ או 11 מ"מ, אינני בטוחה) שהיה סמוך לגוש הגדול. הגושים נמסרו לבדיקה ואתמול להפתעתי ולצערי הרב, התבשרתי על ידו כי בבדיקת מאקרו (היסטופטולוגית), התגלה כי הגוש הגדול יכול להיות: BENIGN PYLODES TUMOR. הרופא טוען כעת שיש לנתח באותו המקום בו הוסרו הגושים ולהסיר את רקמת השד שמסביב לגושים שהוצאו, בהרדמה כללית הפעם, ובאותו מעמד להסיר את שני הגושים הנוספים בשד ימין וגם שם להסיר את רקמת השד. עזרו לי, אני חסרת אונים: האם הגידול הזה סרטני? מה עלי לעשות כעת? האם כדאי לי לעשות את מה שהוא טוען? אני בהלם, מאחר ונלקחו דגימות והממצא הפתולוגי קבע בוודאות כי הגושים הם פיברואדנומות, והייתי בטוחה שעכשיו אני מאחורי כל זה והכל נראה לי נורא עכשיו. אבקש הסבר לגבי סוג הגידול הזה, אנא עזרו לי !!!! בבקשה! אני מפוחדת נורא. אשמח לתשובתכם המהירה. בתודה מראש ואתכם הסליחה על אורך פנייתי. שירלי

הי שירלי, קודם כל תרגעי זה הכי חשוב. אני לא מבינה גדולה, אבל עד שתענה לך רופאה מוסמכת את יכולה להיכנס לאתר של "אחת מתשע" יש שם מילון מושגים, אולי זה ייתן לך קצת תשובות . אל תהיי לחוצה, הכל יהיה טוב. איריס

שירלי האהובה, הייתי שם.... אומנם אין סיפורי דומה לשלך, אבל התחושות.. הבלבול... הלחץ.... כן וכן... איני רופאה ואני יכולה רק לשתפך בנסיוני. אני מחזקת את ידייך יחד עם איריס שענתה לך, וכותבת שוב... קחי נשימה עמוקה והתחילי להיות קצת יותר שכלתנית. ידע הוא מקור של כוח. האינטרנט הוא מקור נגיש ומצאתי שגם אמין. ישנם מספר אירגונים והם עוזרים לא רק במידע באינטרנט אלה גם טלפוני.אך הם לא העיקר. חשוב שתתחברי לרופא/ה שיש לך בו/ה אמון על תקן מורה דרך ומורה נבוכים. כוחות קבלתי גם מהקרובים לי שמהם לא הסתרתי שום פרט. שירלי חביבה, לימדו אותי שכעת אני במרכז. כעת את הרמטכ"ל.... אני לא חושבת שמחכה לי או לך דרך זרועה במנעמים. אבל אני יודעת שגם את תוכלי לה ונצא מנסיון זה מחוזקות.אהיה שבלונית עד כאב.. הכל תלוי בנו בהחלטה שאנו מקבלות מחזקת אותך בחום זירה

שירלי היקרה, אכן, כפי שכבר כתבו לך כאו, ידע הוא כוח ויכול לעזור לך להרגע ולהבין את מצבך. מלת המפתח בממצא שלך היא benign, שפירושו "שפיר", כלומר לא ממאיר , כלומר לא מדובר בסרטן !!! מעבר לזה, עשיתי עבורך חיפוש אינטרנט מהיר על סוג הגידול הזה, ומצאתי שמדובר בגידול (כאמור לא ממאיר) נדיר יחסית והטיפול שמציע לך הרופא הוא אכן הטיפול המקובל: להוציא את הגידול ושוליים מסביב לו, ואין צורך בטיפולים נוספים. מעבר לזה, אם יש חוסר התאמה בין 2 ביופסיות, וביחוד כשמדובר בסוג נדיר, מומלץ מאד לפנות לחוות דעת נוספת של פתולוג מומחה, על מנת לוודא שלא נפלה פה טעות. הרבה הצלחה, רותי

היי רותי, קודם כל תודה על תשובתך ותשובת הבנות....מכל הלב.... משום מה, לא הצלחתי לקרוא שום דבר בנוגע לסוג הגידול הזה? את יכולה להפנות אותי? ? היכן אני אוכל למצוא חומר לקריאה על הגידול הזה ושמסביר את אופיו? מה שמפחיד אותי, זה "טעויות" או "רשלנות" ויש לי הרושם שהיה פה פישול. במשך חמש שנים נאמר לי תמיד שאלה פיברואדנומות, ממעקב US ועד לביופסיות עצמן.....עברתי שתי ביופסיות (ניקורים/דיקורים) בשני השדיים, בשתיהן נלקחו דגימות מהגושים וחזרו אלי עם תשובה שהכל בסדר, דהיינו, שזה אכן פיברואדנומה. איך קרה שפתאם מדברים אתי על משהו אחר?, והכי מבלבל זה שהוא לא דיבר על גידול סרטני אבל בכל זאת עשה רושם שכאילו הוא כזה, או שאולי אפילו שהוא שפיר מתייחסים אליו כמו סרטני? האמת, אין לי מושג, אני ממש ממש מבולבלת ופוחדת שאני לא עושה טעויות מבחינת בחירת הרופא שלי. אתמול, שבוע אחרי הניתוח להוצאת "גושי הפיברואדנומה" ראיתי לראשונה את הצלקת ודי הזדעזעתי ממנה. אני לא מאמינה שהולכים לקעקע לי את השדיים בצורה כזאת, ופעם נוספת, אני מרגישה שזה היה מיותר לו הם ידעו מלכתחילה שזהו סוג הגידול וכבר באותו מעמד מסירים את רקמת השד שמסביב. עכשיו אני הולכת לעבור ניתוח באותו שד, מה שיחמיר את הצלקות (אני מודעת לכך שאלה קיטורים שלא לעניין, אני יודעת שאני צריכה להתרכז בבריאות ולא במידת העיוות שהשדיים שלי יקבלו אבל גם זה מוסיף לחרדה שלי והמון) (ולחשוב שתמיד הוחמאתי על זה שיש לי שדיים יפים? חחחחחה......) בכל אופן, תודה לכן שוב בנות ואשמח אם תפנו אותי לחומר קריאה בנוגע לסוג הגידול הזה. חזקו ואמצו, רפואה שלמה מכל הלב לכולןןןןןןןןןן שירלי

ראשית, קחי נשימה עמוקה והרגעי. זה לא סרטן שד, זהו גידול שפיר שמאד דומה לפיברואדנומה, היות והאבחון של פיברואדנומה נעשה בביופסיה ולא בהוצאת הגוש אפשר להבין מדוע יש שתי אבחנות שהן לכאורה שונות. ההבדל העיקרי הוא שהפילודוס השפיר נוטה לחזור בשד אם לא מוציאים אותו בשלמות יחד עם מעט רקמה בריאה. ולכן הומלץ על ניתוח חוזר. זה לא סרטן שד, אין צורך בשום טיפול נוסף מעבר לניתוח ומעקב אחר כך. כמובן שיש לשלוח את הגידולים הנוספים גם לבדיקה פתולוגית

תודה על התשובה המהירה גודל הגידול 2 ס"מ גידול באגרסביות בינונית דרגה 2 תודה מיה

היי מיה הפעם תשובתי לא מהירה בגלל בעיות במערכת המיחשוב שלי... בכל אופן, תשובתך חיזקה את תשובתי: דרגת הגידול וגודלו ביחד עם העדר בלוטות ורגישות להורמונים - נותנים לך סיכויים מצויינים "לצאת מזה" לגמרי. אז חיזקי ואימצי ושיהיו לך הרבה שנים טובות

אני מעוניינת לקבל חוות דעת נוספת,כיצד מתבצע התהליך ומה עליי להביא איתי?(ברצוני לציין שאין לי גישה לתיק הרפואי שלי).

שלום עדי, באתר עמותת אחת מתשע הוקדש פרק על חוות דעת שנייה , לנוחיותך הפרק הועתק לפורום:- חוות דעת נוספת פניה לקבלת חוות דעת נוספת, הן בשלב אבחון המחלה והן לגבי הטיפולים המוצעים, עשויה להוות צעד חשוב בהתמודדות עם המחלה. החברה האמריקאית לסרטן ( ( American Cancer Society, http://www3.cancer.org ממליצה לבקש חוות דעת שניה על האבחנה בכל מקרה של סרטן השד , בכל שלב (stage) שהוא ובכל סוגי הגידולים - ממוקדים ופולשניים כאחד. ניתן לבקש חוות דעת נוספת הן לגבי האבחנה הפתולוגית, והן לגבי אופן הטיפול המוצע על ידי הכירורג\ית והאונקולוג\ית. ההחלטה אם לבקש חוות דעת שניה או לא היא חלק מהבחירה האישית הנתונה בידיה של כל אישה . יש נשים היודעות ש"ידע הוא עוצמה" וחשוב להן להיות מעורבות בתהליך האבחון והטיפול. אצל נשים אלו פעמים רבות קורה שעצם לקיחת האחריות לתהליך עוזרת בריפוי . עם זאת יש לזכור שקבלת חוות דעת נוספת עלולה גם להביא להתלבטויות נוספות וקושי בהכרעה, ומצב כזה לא מתאים לכל אחת. בכל מקרה, חשוב לדעת שבקשת חוות דעת נוספת היא לגיטימית ומקובלת (על פי חוק זכויות החולה ) , וההחלטה אם לבקש או לא נתונה לבחירתה של כל אחת ואחת. במסגרת הביטוחים המשלימים מאפשרות כל קופות החולים למבוטחיהם לפנות לקבלת ייעוץ וחוות דעת נוספת, בכיוסי כספי חלקי או מלא. מומלץ לברר מראש במשרדי הקופה המבטחת את רשימת הרופאים אליהם ניתן לפנות ומה התנאים לקבלת ההחזר הכספי. האבחנה הפתולוגית מהי פתולוגיה ומה תפקידה באבחון סרטן ? פתולוגיה היא תחום רפואי העוסק בבחינה של רקמות ותאים תוך שימוש במיקרוסקופ. הפתולוג הוא הקובע אם דגימה מסוימת היא שפירה או ממאירה, ואבחנתו היא הבסיס להתווית הטיפול בהמשך על ידי הרופאים השונים. הבחינה המיקרוסקופית של הדגימה היא הדרך היחידה לקבוע אם גידול מסוים הוא סרטני או לא. כל ההחלטות והטיפולים שיבואו לאחר מכן, מתבססים על הפרשנות שנתן הפתולוג לדגימת הביופסיה שנבדקה. פרשנות זו תלויה במידה רבה בנסיונו ומיומנותו של הפתולוג . מדוע כדאי לבקש חוות דעת פתולוגית נוספת ? מחקרים מראים שיש טעויות באבחנות פתולוגיות של סרטן. טעויות אלו עשויות להוביל לטיפול רפואי שגוי, ולפעמים מיותר, וכתוצאה מכך לסיבוכים. מחקר שנערך בבית חולים ג'והן הופקינס, מרכז רפואי גדול בארה"ב, הראה שקרוב ל- % 10 מהאבחנות הפתולוגיות אשר נבדקו מחדש התקבלו תוצאות השונות מאלו שבאבחנה הראשונה, ובעקבות זאת הוכנסו באותם מקרים שינויים משמעותיים במהלך הטיפול. במקביל מעידה בדיקה של מספר התביעות שהוגשו בארה"ב בגין רשלנות רפואית כי סרטן השד היא המחלה המועדת ביותר לטעויות בגילוי ובאבחון. טעויות באבחנה הפתולוגית עשויות להוביל ל: • טיפול מיותר או טיפול שגוי (ניתוח, כימותרפיה, הקרנות), כאשר רקמה שפירה מאובחנת בטעות כממאירה. • החמצת הזדמנות לטפל בסרטן במועד - במיוחד כאשר גידול סרטני המצוי בשלב מוקדם מאובחן כלא-סרטני. • סבל וכאבים אותם ניתן למנוע. מתי כדאי לבקש חוות דעת פתולוגית נוספת ? כאמור, ארגונים רפואיים בארה"ב ממליצים על עריכת בדיקה פתולוגית חוזרת בכל מקרה של סרטן השד. מעבר להמלצה כוללנית זו יש ביופסיות אותן קשה יותר לאבחן והן נחשבות לבעלות "סיכון גבוה" מבחינת אמינות האבחון הפתולוגי. כאשר בדו"ח הפתולוגי מופיעות האבחנות הבאות גוברת החשיבות של בדיקה נוספת: 1. atypical ductal hyperplasia 2. ductal carcinoma in situ (DCIS) בנוסף למקרים ספציפיים אלה, ישנם מקרים כלליים יותר: • אם הגידול המאובחן הוא מסוג נדיר. • אם הדו"ח הפתולוגי מתאר ממצא כלשהו כ "לא- אופייני" (atypical). • אם הדו"ח הפתולוגי מציין או מרמז על קושי להגיע לאבחנה – למשל צורך לערב באבחון יותר מרופא אחד או רופא בדרג בכיר. ממי לבקש חוות דעת פתולוגית נוספת ? חוות דעת שניה צריכה להיות עצמאית ובלתי תלויה בחוות הדעת הראשונה. לכן חשוב להקפיד למסור את הביופסיה למעבדה פתולוגית אחרת מזו בה בוצעה בדיקת הביופסיה הראשונה. כדאי להתייעץ עם הכירורג והאונקולוג המטפלים ולקבל מהם שמות של פתולוגים מנוסים ובעלי מוניטין לצורך בקשת חוות דעת שניה. פתולוגים אלו מוכרים היטב בקהילה הרפואית. במקביל לבדיקות הפתולוגיות מומלץ לשקול גם ביצוע בדיקות ביולוגיות היכולות לסייע בהתאמת הטיפול היעיל ביותר לגידול המסוים שאובחן. איך מבקשים חוות דעת פתולוגית נוספת ? התהליך הוא דו שלבי: בשלב ראשון יש לקבל ליד את המשטחים - הפרפארטים (הנקראים לפעמים גם סליידים Slides) של הבדיקות הקודמות. הפרפארטים הם לוחיות זכוכית שעליהן נמצא מדגם, ואותן שמים מתחת למיקרוסקופ לבדיקה. יש לפנות למכון הפתולוגי בו בוצעה הבדיקה ולבקש לקבל את הפרפארטים. ברוב המעבדות מתבקשים להשאיר פיקדון ( בצורת תשלום מזומן או צ'ק בטחון שאינו מופקד בינתיים ), עד למועד החזרת הפרפארטים. במקביל קובעת המעבדה מועד בו ניתן לאסוף את הפרפארטים . הפרפארטים נמסרים לפרק זמן מוגבל ( אך מספיק לשם ביצוע בדיקות נוספות ) , ובסיומו צריך להחזירם למעבדה המקורית. במידה והפרפארטים לא מוחזרים גובים את הסכום שהופקד כפיקדון עבורם. הפרפארטים ממוספרים, ובדו"ח הבדיקה הראשונה ההתייחסות אליהם ואל הממצאים היא על פי המספרים. מספרי הפרפארטים מופיעים גם על לוחיות הזכוכית שנמסרות למבקשת. השוואה של מספרים אלו עם המספרים המופיעים בדו"ח מאפשרת לאמת שאכן התקבלו הפרפארטים הנכונים. השלב שני הוא יצירת הקשר עם המומחה והבאת הפרפראטים לבדיקה חוזרת. כאמור, חשוב שהבדיקה תתבצע בידי מומחה, ומומלץ להגיע לטוב ביותר. המלצות על מומחה ניתן לקבל מהכירורג המטפל וכן מהמלצות אישיות מקרב חוג המכרים וחולות אחרות. לאחר שבוחרים במומחה, יש להתקשר לקביעת פגישה ולהביא את הפרפראטים. שלב זה כרוך בעלות כספית ניכרת ( 1000 ¤ ויותר, נכון לקיץ 2002 ) בהיותו נחשב להתייעצות פרטית . בעלי ביטוח משלים בקופות החולים זכאים להחזר חלקי של ההוצאה ( בהתאם לתנאי הביטוח ) בהיותה מוגדרת כ "התייעצות עם מומחה". מהלך הטיפול מדוע כדאי לבקש דעה נוספת לגבי הטיפול ? חוות דעת שניה מאפשרת לקבל פרספקטיבה נוספת על האופציות הקיימות. לרופאים שונים יש גישות טיפול שונות, המושפעות בין השאר מאופיים, מניסיונם, מהמוסד הרפואי בו הם עובדים, ומהקשר שלהם עם החולה. קיים מיתוס לפיו "כאשר מדובר בסרטן השד, כל הרופאים עובדים לפי פרוטוקולים קבועים, ולכן לא משנה למי פונים". מיתוס זה לא תמיד נכון. במצב נתון, רופאים שונים עשויים להציע אפשרויות טיפול שונות, ולכן פנייה לקבלת חוות דעת נוספת מגדילה את טווח האופציות העומדות בפני המטופלת. מתי כדאי לבקש חוות דעת נוספת לגבי הטיפול ? בנסיבות הבאות היה רצוי לשקול קבלת חוות דעת טיפולית נוספת: • כאשר האבחנה היא שהגידול אינו ניתן לטיפול - במקרה כזה כדאי לפנות לקבלת חוות דעת שניה. יש סיכוי מסוים שהרופא טועה וחוות דעת שניה יכולה להציל חיים. לעתים קורה שכירורג אחד טוען שאין טעם או שאין אפשרות לנתח, ולכירורג אחר דעה שונה. לעתים רופא אחד עשוי לדעת על טיפול חדשני שרופא אחר אינו מודע לו. המציאות מראה שמקרים כאלה אכן קורים, ולכן יש טעם בחוות דעת נוספת. • כאשר יש חשד למקרה "גבולי" , למשל : אם מדובר באפשרות גבולית לניתוח משמר שד, או במקרה של צורך גבולי בהקרנות. במקרים מעין אלו כדאי לשמוע דעה נוספת. • אם הרופא מציע להשתתף בניסוי קליני שהוא עורך – כאשר הרופא המטפל שותף לניסוי קליני יכול להיות לו ענין לגייס נבדקות לניסוי בנוסף לתפקידו לתת את הטיפול הטוב ביותר. מטרת הניסויים הקליניים היא לקדם את הטיפול במחלה. יחד עם זאת חשוב שכל אחת תעשה את השיקולים המתאימים לה, וחוות דעת נוספת עשויה לתרום להערכת הכדאיות של השתתפות בניסוי. ( מידע נוסף על הנושא ניתן למצוא בפרק על ניסויים קליניים ). ממי כדאי לבקש חוות דעת שניה לגבי הטיפול ? חוות הדעת הנוספת צריכה להיות בלתי תלויה בראשונה, ולכן כדאי לבחור ברופא שאין לו קשר קרוב עם הרופא המטפל. הסיבות לכך הן שרופאים העובדים ביחד נוטים לחשוב באופן דומה, או כאשר הרופא הראשון והרופא אליו פונים לחוות דעת שניה עובדים באותו מרכז רפואי יתכן שיש ביניהם תיאום במסגרת ישיבות הצוות הרפואי המתקימות במקום עבודתם. מסיבות אלו, ואחרות, עדיף לפנות לרופא שעובד במרכז רפואי אחר מזה של הרופא הראשון. כדאי גם לפנות לרופא עם מומחיות שונה מזו של הרופא הראשון. סרטן השד מטופל על ידי רופאים בתחומי התמחויות שונים : כירורגים, אונקולוגים, רדיולוגים, גינקולוגים, גנטיקאים, והתייעצות עם מומחה מתחום שונה עשויה לתת פרספקטיבה נוספת. למשל: אונקולוג עשוי לחשוב בצורה שונה מהכירורג לגבי דרכי הטיפול. תהליך הפניה לקבלת חוות דעת שניה אינו קל ולא לכל אחת יש היכולת והכוחות להתמודד איתו. בני משפחה ואנשים קרובים לאישה יכולים לעזור באיסוף המידע והבירורים השונים, עד לקבלת ההחלטה בשיתוף עם המטופלת עצמה. ההחלטה יכולה גם להיות שהמטופלת בוחרת בטיפול שהוצע לה על ידי הרופא שלה , ושאין צורך בחוות דעת נוספת. אנו מקוות שהמידע אכן עוזר לך. בברכה, צוות אחת מתשע

מאד תלוי באיזה שלב של ההחלטת הטיפוליות את נמצאת. אם את לאחר ניתוח ולפני החלטה על טיפול הפרט החשוב ביותר הוא הדו"ח הפתולוגי. אם כבר קיבלת טיפולים ויש צורך בהתיעצות לגבי המשך או שינוי כדאי להביא פרוט מלא של כל מה שקיבלת. התיק הרפואי שלך זמין לך לפי חוק. את יכולה לפנות לרשומות הרפואיות במקום בו את מטופלת ותמורת סכום כסף לא גדול לבקש צילום מלא של כל התיק!

ושוב רב תודות על תשובותייך המהירות והמנחות. אשתי הגיעה בפעם הקודמת למינימום בין טיפולים WBC 2 ונויטרופילים 38.2 %.... עם ערכים כאלה הלכה לעבודה והשקיעה לא מעט שעות כולל פעילויות שונות,זה באופייה. לאחר מכן עלו הערכים וכיום בטיפול השני (לאחר שכזכור דחו אותו ב3 ימים ונתת לי הסבר על זה שדחיה חד פעמית לא מהותי אך רצוי להימנע מדחיות).משך השנים מיעטה באכילת בשר והחסירה חלק מאבות המזון-עקב דיאטות ושמירה על גיזרה דקה. השאלות:1.מתן ויטמינים צנטרום/או אחר, האם יכול להזיק מאחר והתנזרה מבשר. 2.אין אנו מאמינים באלטרנטיביים למינהם,מדוע לא מציעים ויטמינים או כל תוסף אחר במסגרת הרפואה האלטרנטיבית. 3.האם יש לך המלצה לתוסף מזון/ויטמינים, ע"מנת שתגיע לטיפול הבא בערכים מתאימים. רב תודות.

מאד חשוב לשמור על תזונה מאוזנת בזמן הטיפולים ובכלל, זה לא הזמן לדיאטת רזון והחסרת אבות מזון עקב כך. בהחלט אפשר לקחת כדור מולטיויטמין אחד ליום אם התזונה אינה מספקת, אך כאמור פרות וירקות, פחממות וחלבונים חשובים ומועילים. אין תזונה ספציפית שתגרום לעלית כדוריות לבנות.

האמת, שאני מאוד מבולבלת, אני די עוקבת אחרי ההתכתבויות עם ה"מקווה לטוב: כי הבנתי שהיא מקדימה אותי בשבוע וממנה אני שואבת את המידע וגם כוחות הלאה ואני לא מבינה למה צריך ניתוח נוסף, ומה הקשר של בלוטות הלימפה לניתוח הנוסף, האם בניתוח הראשון לא הוציאו אותם בכלל או בדקו אותם? אצלי הניתוח כלל הוצאת בלוטות לימפה. למעשה, יום לפני הניתוח עברתי איזוטופ שהיה אמור לסמן את בלוטת הזקיף ואותה להוציא בניתוח, לבדוק אותה ורק אם היא נגועה, להוציא עוד בלוטות. לצערי, בניתוח עצמו לא מצאו את הסימון כי החומר התפשט בגוף ולכן הוציאו מספר בלוטות. אני חייבת להודות שלא הייתי מוכנה לזה וקצת קיבלתי בהלם את הוצאות הבלוטות - אבל זה לא נורא כל כך. צריך להתרגל. אנא, הסבירו לי כי עכשיו אני קצת מבולבלת לגבי מה שעומדים להגיד לי בשבוע הבא - למה אני אמורה לצפות? האם יש סיכוי שאצטרך ניתוח נוסף במידה ו......?! אני לא ממש יודעת מה לשאול כי אני לא מבינה לגבי הניתוח הנוסף

איריס, שמחה לראות אותך בינינו וחבל שעונה מאוחר. שבתי מאד מאוחר מהעבודה והיו מלא טלפונים (תומכים קבועים לערב...) אל תדאגי - את לא בקטע. אצלי חשבו שעניין הבלוטות לא רלבנטי ולכן לצערי לא בדקו. עכשיו לאור הממצאים - אני חייבת לבדוק את הקטע הזה לחוד עם האיזוטופים, ההרדמה וכל הפרוצדורה. באמת יש המתפלאים מדוע זה לא נעשה יחדיו ואני שמחתי כאילו שלא צריך ועכשיו ראי... כנראה שמדובר באסכולות שונות. אז שיהיה רק טוב

הי, אני שמחה בשבילך שאת עובדת - החזרה לשיגרה עוזרת ותומכת נ פשית. אני עוד לא חזרתי , קיבלתי שבועיים מחלה - וזה מתסכל אבל אין ברירה. כאחת שעברה את הניתוח של הבלוטות אני יכולה להעיד שזה לא נעים, לא נוח, לא חוזרים לשיגרה אחרי יום יומיים - אבל זה לא נורא. צריכים ללמוד לחיות גם עם זה. אני מחכה לשיחה עם האונקולוגים ולתשובה הפתולוגית - לא יודעת מה מצפה שם. נקווה לטוב. הרבה הצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!! איריס

שלום לדר' בן ברוך לצערי הצטרפתי ל"משפחה הגדולה של חולות סרטן השד" אבל חזקה ומתמודדת עברתי למפקטומי ב 18/8הוצא גוש 3 ס"מ ו2 ס"מ שוליים נקיים ותוצאות הפתולוגיה infiltrating duct carcinoma grade 3 הוצאו 2 בלוטות שהיו נקיות ולפי מה שאני מבינה המצב הוא בכלל לא רע אה ושכחתי לציין שהרצפטורים שליליים וזו הנקודה. נשלחתי ע"י האונקולוגית לבצע מיפוי לב, עצמות ו - CT כמובן שנושא התורים בארץ הוא קשה ובלי הפעלת קשרים קשה מאד לקבל תור במדינה הזו שאלתי היא האם התור למיפוי הוא ב -21/9 ועד שיגיעו התוצאות והאונקולוגית תקבל אותי, האם לא עובר יותר מדי זמן מיום הניתוח ועד שאתחיל טיפול כימותרפי? יש לציין שהאונקולוגית אמרה שגם צריךלהתקיים קונסלריום של רופאים לגבי כל התוצאות. אני מתחילה להתייאש מהבירוקרטיה.

אין כל צורך להמתין לתשובות של כל הבדיקות שקיבלת לפני התחלת טיפול כימי משלים. הבדיקה היחידה הדרושה היא אקו לב או מיפוי לב , לפני אדריאמיצין. הסיכוי למצוא גרורות המודגמות במיפוי או ב CT בשלב מחלה כמו שלך הוא קטן ביותר, יש הרבה מקומות בהם לא מבצעים בדיקות אלו לפני הטיפול. אפשר בהחלט לטעמי להתחיל טיפול כימי משלים כבר כעת. כל זאת כמובן בתנאי שאין כל חשד קליני לגרורות.

העניין הוא שמיפוי הלב זו הבדיקה האחרונה ב 21/9 והשאלה היא אם לא יהיה מאוחר להתחיל טיפול אחרי 7 או 8 שבועות מהנתוח.האונקולוגית רוצה שאני אחזור אליה רק שיהיו בידיי כל התשובות . כמו כן כנראה אין חשד קליני לגרורות לפי דברי האונקולוגית אבל היא רוצה להיות משוכנעת ב 100% שאין שם כלום וזה נראה לי נכון לעשות ומיפוי נלב זו בדיקה שנערכת רק פעם ביום ופעם בשבוע במכון מור וזה מה שהיה הכי קרוב. ותודה על התשובה המהירה

תודה מראש טאלון

סרטן שד באיזה שלב? מוקדם או גרורותי

קראתי באינטרנט על השפעת קבלת אינסולין בעת הכימותרפיה על מנת לשפר את ההשפעה ולצמצם את התופעות לוואי. מי שמאוד "דוחף" לנושא הוא ד"ר בשם דוד שדה. מעבר לכך לא ראיתי מישהו שכותב על כך. ידוע למישהו על תחום זה? תודה!

שרון עזבי!!! ובכלל - הזהרי משרלטנים.

שחיפושיי האינטרנט ללקיחת דברים אלטרנטיביים על מנת למנוע את מגוון ההשפעות של הכימותרפיה טבעתי בים של המלצות. סביר להניח שלא הכל אכן משפיע ויעיל. איך יודעים מה באמת כדאי לקחת? שרון

שרון העובדה שיש ים של מוצרים רק מעידה על כך שאין משהו שכולם מסכימים שהוא טוב. עקרונית, אכילה נכונה ומאוזנת די בה בתקופת הכימותרפיה ואין סיבה טובה לתוספים.

שלום אני בת 33 מקבלת זולדקס להפסקת מחזור 1. הייתי מעוניינת לדעת מהי ההמלצה לגבי הטיפול ההורמונאלי הניתן במקרה של PR/ER strong posite ו- HER2 positiv +3. 2. בשימוש של ארימידקס האם יש צורך בלקיחת תרופות לחיזוק העצמות והגברת ספיגת הסידן? בתודה מראש

אין נתונים ברורים אך כנראה שמעקבי ארומטז טובים יותר מטמוקסיפן אצל נשים עם ביטוי יתר של HER2. אם תקבלי ארימידקס או פמרה בנוסף לזולדקס יש בהחלט מקום למעקב קפדני וטיפול אם יש בעיה בצפיפות עצם.

ממש אין נתונים טובים לענות על שאלתך, מה גם שהפסקת הוסת אצלך היא חדשה ומלאכותית, שגם על זה אין נתונים. והכי הכי חשוב- אין נתונים כמה נזק יעשה הארימידקס לעצמות של אשה כה צעירה כמוך. אז למה לא תתחילי ביותר בטוח? מעבר לזה, טכנית וכספית- ארימידקס לא בסל כטיפול מונע והוא יקר!!

הכותרת "כמה דברים חצופים על נימוס" ענקית. תסלחי לי על הנטיה שלי למרכז את השולי. לגופו של: יש משהו נורא מצחיק (זאת המילה?) בהתעקשות הנשית שלנו וגם של הרופאות להקפיד על כללי נימוס גם כשצורה שלנו קרועה מרוב דקירות וחתכים והזרקות והנפש שסועה מרוב טלטלות ולחצים ובלבול. לפני הכל ואחרי הכל אנחנו נשארות הילדות הטובות המשתדלות למצוא חן שחינכו אותנו להיות. חולות במחלה הכי מפחידה, רופאות הכי מומחיות, בראש ובראשונה אנחנו מוכיחות לנו ולכל מי שכן או לא מתעניים בנו מה זה חינוך טוב. גם בפורום הזה.

דניה, היי אני שמחה שההתנסחויות שלי מוצאות חן בעינייך. ולענייננו, אנחנו מתנהגות בצורה מנומסת ומחונכת גם כלפי אנשים שאסור לנו להתנהג ככה כלפיהם. כשכתבת קודם על איך שהיית לפני שלוש שנים וחצי, בא לי לבכות. אולי חינכו אותנו יותר מדי להתנהג בנימוס, ואולי לא חינכו אותנו מספיק, מספיק לדעת מתי ואל מי צריך להתנהג בחוסר נימוס. ענת

איך את מרגישה?

שלום לכן חברותי לפורום, כל פעם שאתן כותבות כאן אתן מצליחות "לעשות את זה" ומבחינתי זה להעלות באומץ סוגיות לדיון ולהעלות על נס את החולה השואלת המתעניינת הרוצה לדעת ולהבין ולא לקבל את הפרוטוקול כמובן מאליו. ובזה אני מזדהה איתכן וכמובן מצטרפת לשורת הלוחמות. ובאשר לנימוס אפשר להיות מנומס ואסרטיבי לאו דווקא גסות רוח תוביל אותנו ליעדנו. עלינו לעמוד על זכויותינו ולהיות מטופלות רק ע"י רופא שמתייחס אלינו ואם נעשה לנו עוול כמו במקרה שלך ענת הרי שלהפיץ את זה בכל דרך אפשרית מבלי "להיות מנומס" זה לדעתי ממש הכרחי למען יראו וירעו הרופאים מחד ותדענה החולות שלא להתקרב אל שכאלה מאידך.בדיוק כמו שבזמנו הופץ סיפורה של הילדה דסי רבינוביץ. בהזדמנות זו אני מבקשת לאחל לכן שנה טובה הרבה אור ושמחה ובריאות טובה דנה

לאחרביופסיה בסימון מחט והממצאים הם בממצא מאקרוסקופי קטע מריקמה אפורה גמישה לעיתים מגוררת בממצא מיקרוסקופי כתוב שיש מוקדים של אנדוזיס ובמקום הקרוב לכריתה נמצא intraductal carcinoma of brest }keratin 5-gnegativ{ אבקשכם לענות במהרה דחוף כי אני ממש במצוקה תודה דפנה

דפנה הפירוש הוא שנימצאו תאים ממאירים שלא חדרו עמוק לרקמה; זה קצת כמו טרום-סרטן. ברור שזה "עדיף" על גידול חודרני, אך בכל מקרה מחייב הוצאה של הממצא.

אןקיי מה עלי לעשות עכשיו ומהו הטיפול מה ההליכים ,הפנו אותי לאונקולוג ,מה עלי לשאול מה עלי לעשות זה מבלבל מלחיץ והכי הרבה מפחיד בבקשה עזרו לי תודה

אחרי שסיימתי את מסכת הייסורים (ניתוח כריתה מלאה לפני שנה ורבע, כימו והקרנות) כגרע הטראומה שלי היא היד. אני מטופלת במסז' לימפטי, היד נפוחה. לפני מספר ימים החל כאב ביד לכל אורך פנים היד. פניתי למכון האונקולוגי והרופאה התורנית קבעה שלא מדובר בדלקת. בדיקת דופלר של בית השחי גם היא היתה תקינה. האם יש השערה מה הסיבה לכאב? למי ניתן לפנות בכלל בנושא זה? אונקולוג? כירורג? רופא כלי דם?

הני כאב ביד נפוחה הוא שכיח. לרוב לא מתמיד ומשתנה בעוצמתו. אם הכאב מתגבר, או מופיע אודם מקומי או חום - פני לבדיקה חוזרת אצל האונקולוגית שלך. בזמן הכאב, שיקלי חבישת השרוול. ובכלל ,טוב שתהיי בקשר עם פיזיותרפיסטית המתמחה בעינין, לפחות לייעוץ.

לדר רות שלום באם בלוטות לימפה תקינות ללא ממצאים לאחר כריתת שד האני נוטלת טמוקסיפן רצפטורים להורמונים גבוהיים מאודבסביבית 80% האם יש סיכוי להופעת גרורות בעתיד? תודה מיה

מיה ברפואה, את יודעת, לעולם אין לעולם לא.., אבל במצב שתיארת נשמע שהסיכון להתפתחות גרורות ממש נמוך. (אגב, מה היה גודל הגידול והדרגה..) מובן שיהיה עליך להיות במעקב מתמיד.

לבנות שלום קיבלתי נכות לצורכי מס 62.5 לצמיתות וכתוב גם שאני לא זכאית להנחה במס בדקתי בארנונה באגרת טלוויזיה בתשלומי חשמל טלפון למעשה נראה לי שאני לא זכאית לשום דבר אני אחרי טיפולים +כריתת שד האם משהיא מכם יודעת איפה אפשר בכלל להפיק תועלת מהנכות שנכפתה? תודה והמון המון בריאות דרורית

תבדקי במוסד לביטוח לאומי - יש להם חוברת גדולה "זכויות אנשים עם מוגבלויות בישראל" למשל, במס רכישה, (טאבו ומקרקעין) יש לנכים לצמיתות עם לפחות 19% נכות פטור, או כך לפחות רשום. שנה טובה והרבה בריאות, סמדר

היי האם זה אחוז הנכות שהבטוח לאומי נותן אחרי כריתה וטיפולים? תודה רונית

שלום לך רציתי לומר לך שאני קיבלתי 100 אחוז לצמיתות ולמרות הכל אני לא זכאית לקבל הנחות בעיריה, טלפון וכו מאחר ואני חזרתי לעבודה - חלקית. נאמר לי רק שבמידה ואשכב במיטה ואצטרך סיוע להגיע לשירותים או אעשה את הצרכים במיטה, אז ישלחו לי סיוע- אישה. ממש בושה וכלימה. אני צברתי ימי מחלה במשך 30 שנה. ומחכה עד שייגמרו לי ימי המחלה ואז ידונו שוב בבקשה. מה שכן- יש לי פטור מלא ממס הכנסה. רפואה שלימה בברכת שנה טובה ומתוקה כתיבה וחתימה טובה.

בד"כ נקבעים 100% נכות זמנית למשך שנה מתום הנתוח - מקנה פטור מלא ממ"ה והנחה בארנונה.זו בהחלט הקלה משמעותית.

רציתי להבהיר פטור ממס הכנסה יש אולם מארנונה לא מקבלים מנסיוני האישי.

100% נכות שמקבלים הם לא לשנה אלא לכ-9 חודשים כי ביטוח לאומי לוקח לעצמו 3 חודשים.כמו כן את זכאית להנחה בבזק וזה עם לא עברה חצי שנה מיום ההקרה בנכות. כל הנושא הזה נופל בן הכסאות לצערי ואף גוף לא לוקח על עצמו את הטיפול בזה וזה חבל שתהייה לך שנה טובה ומתוקה והרבה בריאות סימה

שלום, אתמול הרגשתי בגוש די גדול בשד השמאלי, וכבר קבעתי תור לכירורג שד. ברצוני לציין שלפני חצי שנה ילדתי, ואני עדיין מיניקה, אם כי בשבועיים האחרונים, מאז חזרתי לעבודה אני מיניקה פחות. האם ייתכן שהגוש הוא חלב שנקרש בצינוריות החלב? יש לציין, שאני יכולה להניק משד זה, למרות שהבקר ההנקה כאבה, ואפילו התעוררתי בלילה מכאב. תודה

שלום ליאורה, בהחלט יכול להיות שמדובר בסתימה בצינור חלב, אבל חשוב להיבדק בהקדם: אם זו אכן "סתימה" אז יש סיכון שיתפתח זיהום, ואז צריך לתת אנטיביוטיקה. רק רופא שיבדוק אותך יוכל לומר לך במה מדובר ואם יש צורך בבדיקות נוספות.

היה לי יום נח'ס. קיבלתי את התוצאות הפתלוגיות מהניתוח. תחילה נאמר שהגידול הוא in situ בגודל 5 מ"מ והוציאו גם סביבו. ועכשיו - הוא היה GRADE 2 אבל, נמצא גם: Lower extention: Breast lissue one foens of: invaive ducial carcinoma measuring 0.2 *0.2 cm. grade 2 and duce with carcinoma in situ. איני מבינה מה הפירוש שבאותו המשפט כתוב פולשני ו in situ. בכל מקרה אני אמורה לעבור שוב ניתוח והפעם סיפור הבלוטות. שאלותיי לרופאות המסורות שלנו: א. למה לצפות? ב. מה הסיכוי בכזה סיפור למצוא גם בלוטות נגועות? ג. מה המשמעות של GRADE 2 בשני הממצאים מבחינת אופי הטיפול והסיכון בגודל שכזה? הכירורג הנחמד (והוא היה עלא כפק - רק שאני הייתי נסערת ומבולבלת) אמר שאני ברת מזל שהממצא הזה נמצא כי לא היה סיכוי לאתר אותו בדרך אחרת. האמנם? כבר הייתי בקטע של התעשתות והנה שוב צללתי. אבל........ מתאמצת מאד לקוות לטוב. תודה לכן.

סליחה אך המילים באנגלית קפצו - מקווה שאפשר יהיה להבין. שוב תודה.

למקוה לטוב תמשיכי לקוות לטוב כי הבשורות באמת לא משהו..נורא. הגידול שנמצא אצלך הוא הגידול השכיח ביותר שרואים. ישנן 3 דרגות של ממאירות התאים ואצלך היא 2 , שזה כאמור רוב הגידולים. בנוסף נמצאו בגידול אזורים לא פולשניים, שהם בכלל הפחות בעייתיים. ממה שהבנתי , שולי הניתוח לא נמצאו נקיים ולכן את זקוקה לניתוח חוזר. ובגלל שחלק מהגידול היה גם פולשני, יש צורך לבדוק את הבלוטות. מימדי הגידול הפולשני קטנים מאד ויש לקוות שהוא לא הגיע לבלוטות. זה באמת לא כל כך רע, אלא שעל סמך הביופסיה חיכית, כנראה ובצדק, ליותר טוב. חשוב מה תהיה תשובת הבלוטות, הרצפטורים והשאר.. כדאי לך גם לקרוא קצת באתר על המושגים הללו. המשיכי לקוות לטוב, כי יש לך לכך סיבות טובות.

תודה ד"ר. אני קוראת וקוראת (וכי מה נשאר לי בלילה מתוח ללא שינה?...) אך לא הכל לגמרי מסתדר עם תוצאות הממצא הזה שלי הספציפי. וגם: א. לא נאמר שיצטרכו להגדיל את השוליים ושייכנסו שוב לשד. האם צריך לדעתך? ב. כל הזמן מציקה לי המחשבה שאם היה מונח שם משהו כזה אולי מסתובבים עוד כאלה במרחבי השד שלא אותרו בממו ובאולטרה. איך יודעים על קיומם בגודל כזה. האם צריך בגלל זה להחיש את תחילת הטיפולים. הרצפטורים חיוביים והכירורג דווקא היה מבסוט מכך. תודה.

שלום, הייתי מעוניין לדעת איך קרבופלאטין משפיע על התאים באיזה שלב של מעגל התא הוא נכנס לעבודה ומה הוא עושה.

. Carboplatin is a cisplatin derivative AND shares the same mechanism of action. Highly reactive platinum complexes are formed intracellularly. These complexes inhibit DNA synthesis through covalent binding of DNA molecules to form intrastrand AND interstrand DNA cross links. Carboplatin is considered to be cell cycle phase-nonspecific, but recent studies have shown complex AND variable effects on the cell cycle בעיקרון כל נגזרות הפלטינום גורמות לקשרים לא תקינים CROSS LINKS בDNA בדומה לחומרים מסוג ALKELATING AGENTS מסוג ציקלופוספמיד ובכך מפריעים לשכפול וחלוקת DNA. הם עובדים בכל שלבי מעגל חלוקת התא

שלום רב, אני בת 56. בחודש פברואר השנה התגלה אצלי סרטן השחלות. עברתי ניתוח להוצאת רחם, שחלות וכל שאר האיברים הרלוונטיים. STAGE 2C. מיקומו באגן בלבד.1.5 ס"מ על שלפוחית השתן. מעט נוזלים באגן נגועים גם הם. בטן כולל אומנטום נקיים. CA-125 לפני הניתוח 90.7. כעבור חודש התחלתי בטיפולים כימותראפיים קרבופלאטין+טאקסול כל 3 שבועות. תופעות הלוואי היו קשות. בעקבות נימול קשה הוחלט לאחר 2 סדרות על שינוי בפרוטוקול. קרבופלאטין וטאקסוטר שבועי. קרבופלאטין+טאקסוטר אחת לחודש ובשבועיים הבאים טאקסוטר בלבד ושבוע הפסקה. הטאקסוטר גרם לי לבחילות והקאות עד כדי כך שביקשתי להפסיק הטאקסוטר.(ניסיתיEMEND, קיטריל, פאלוקסי, זופרן) מכאן ש- 2 מתוך סדרה של 6 טיפולים עליהם הוחלט בתחילת הכימותראפיה, יהיו קרבופלאטין בלבד. למעשה,נותר לי עוד טיפול אחד של קרבופלאטין בעוד שבועיים. שאלותי: האם הקרבופלאטין מספק לי "מטריה" רחבה/בטוחה/מספקת למיגור המחלה או שמא בהחלטתי להפסיק את הטאקסוטר גזרתי על עצמי סיכוי גבוה יותר לחזרתה של מחלה? בתודה ובברכה, עמית

עברתי למפקטומי ב-11.8 (גוש 1.5 ס"מ + בלוטת זקיף אחת נגועה מתוך 9 שהוצאו).אני לפני טפול כימותרפי AC - ארבע פעמים + טקסול - ארבע פעמים בשלוב נאופוגן, שיתחיל רק עוד שבועיים, כלומר ששה שבועות מהנתוח. האם פרק זמן כזה לא עלול להפחית את יעילות הטפול? תודה מראש על התשובה

6 שבועות זה זמן מעט רחוק מהניתוח אם כי עדיין בגדר המקובל. אם לגידול שלך יש רצפטורים שליליים להורמונים מומלץ להתחיל טיפול כימי בהקדם. אם לגידול רצפטורים חיוביים אלמנט הזמן פחות משמעותי.

לצערי היד המנותחת סובלת מהתופעה האיומה הזו למפדמה, ויש לי שאלה בנושא הזה : האם ייתכן מצב שבו למרות שמקפידים ללבוש שרוול+כפפה ביום ובלילה חבישות - שמצב היד יחמיר ? כלומר שהנפיחות והבצקת יגדלו ? לא שזה קרה לי - אבל יש לי פחדים מהתופעה ואפילו סיוטים בלילה - שיום אחד אני אקום ואמצא שיש לי יד "כמו של פיל" . המצב הזה גורם לי לרגשי נחיתות וגם רגשי אשם (אולי לא הפעלתי היד במינון הנכון) אני רוצה לפחות להיות רגועה שכל עוד אני עושה את מירב המאמצים - לפחות המצב יהיה סטטי - לא יחמיר. תודה

הבעיה שאת סובלת ממנה היא אכן קשה ומדכאת למדי. עם זאת, את עושה כל שביכולתך למנוע החמרה ויש לקוות שזאת לא תקרה. אין מקום לרגשי אשמה. אני מניחה שבית השחי שלך גם נותח וגם הוקרן, שזה המצב השכיח להתפתחות הנפיחות ביד. זה בין היתר גם עניין של מזל.. נסי להתייעץ גם עם אחת הפיזיותרפיסטיות המתמחות בתחום.

אני נוטלת שנתיים טמוקסיפן. קראתי באינטרנט על תרופה בשם פמרה שהיא יותר יעילה שאלתי היא אם אפשר או רצוי להפסיק את הטמוקסיפן ולעבור לפמרה או שהכוונה היא לאחר חמש שנים של נטילת הטמוקסיפן. אני מבינה שהתרופה עדיין לא בסל הבריאות האם זאת הסיבה שלא מציעים אותה באופן רוטיני? אשמח לקבל תשובה חג שמח והרבה בריאות לכולם!!!!!

לאורית העבודה שהוכיחה את יעילות הפמרה מתייחסת למתן פמרה אחרי 5 שנים של טאמוקסיפן. אין היום (עדיין..) המלצה עולמית גורפת לעזוב את הטאמוקסיפן ולעבור לדור החדש של התרופות. 5 שנים ראשונות של טאמוקסיפן הן עדיין הסטנדרט. וחןץ מזה, נכון, הפמרה אינה בסל הבריאות כטיפול מונע. כדאי גם לזכור שטאמוקסיפן היא תרופה מצויינת שהניסיון איתה הוא מעל ל30 שנה. הניסיון עם התרופות האחרות קצר בהרבה, ואין לדעת בבירור את השפעותיהן ארוכות הטווח.

כדאי לזכור שכל הטיפולים הכוללים תרופות מסוג מעקבי ארומטז (ארימידקס, פמרה וארומזין) יעילות רק אצל נשים ללא פעילות שחלתית. יש בהחלט נתונים ראשוניים שמתן פמרה אחרי 5 שנות טמוקסיפן מוסיף תועלת ומוריד תמותה מסרטן שד ביחוד אצל נשים שהיו להן גרורות בבלוטות הלימפה. בנוסף יש גם נתונים שמעבר לארומזין או ארימידקס אחרי 2-3 שנות טמוקסיפן מביא לירידה בסיכוי להשנות של סרטן שד. אלו הם נתונים חדשים מהתקופה האחרונה, אין שום הנחייה גורפת לישום של נתונים אלו בטיפול יום-יומי, אך עם הצטברות נתונים נוספים ומשך זמן מעקב נוסף אני מאמינה שאכן נראה שינוי באופי הטיפול ההורמונלי בסרטן שד. לגבייך ספציפית, דברי עם הרופא שלך שמכיר את נתוני מחלתיך בפרוט ושאלי אותו מה מתאים לך. צריך לזכור שמעקבי ארומטז לא נמצאים בסל התרופות לסרטן שד מוקדם, אך אם יש תופעות לואי לטמוקסיפן או הוראת נגד למתן טמוקסיפן בהחלט יש אישור למתן של תרופות אלו.

אני אחרי למפקטומי + הוצאת שתי בלוטות נגועות, לפני טיפולים. האם האזור המנותח מקרין לגב וגורם לכאב ליד הזרוע? מיפוי עצמות וסיטי תקינים תודה 8

הי רבקה, גם אני עברתי לפני פחות משבוע למפקטומי ואצלי, מכיוון שלא מצאו את בלוטת הזקיף, הוציאו בלית ברירה הרבה בלוטות, לי לא כואב הגב אבל היד קצת מרגישה משונה, כבדות כזו. ועדיין לא פעילה ב- 100 אחוזים כמו שהיתה, אבל עם הפיזיוטרפיה שאמרו לי לעשות, ואני עושה, אני מקווה שזה יחזור מהר לנורמל. בהצלחה

היי איריס גם אצלי לא זיהו את בלוטת הזקיף אבל כפי שאת רואה היד לא כואבת לי מאד אלא כנראה מקרינה לכוון הגב תודה על ההתייחסות

לרבקה נורא קשה לתת תשובה מליאה ואחראית בלי פרטים מינימליים כמו מתי נותחת, באיזה צד, גילך וכ. עקרונית וכללית בהחלט יתכן שהכאב שאת מרגישה קשור לניתוח. אם הכאב מאד חזק היבדקי על ידי המנתח ולפי הצורך גם על ידי רופא המשפחה.

זומנתי לועדה רפואית במל"ל ברמלה וזאת למרות שנאמר לי כי הם בד"כ אינם מזמנים בגין סרטן שד. האם יש משהו שעלי להתכונן אליו מעבר למסמכים הרפואיים שמדברים בעד עצמם? אודה להתייחסות כל מי שזומנה לועדה.

מוזר מאד-יש הוראה מפורשת לא לזמן לועדה רפואית במקרה כזה . מציעה לך לפנות שוב ןלברר מדוע קבעו לך ועדה.

האם ידוע על אפשרות לבצע אולטרסאונד לשתל אשר דלף - ולא מפריע, עלמנת לדעת מה מצבו? לפני זמן מה היה כתוב באישהו ירחון על כך - אך הרופאה שלי לא שמעה על כך. אולי רדיולוג(גית) יוכלו להנחות אותי?

לדנה שלום, אפשר לבצע אולטראסאונד בשאלה של דלף משתל. לעיתים יש צורך ב MRI או אפילו בהזרקת חומר ניגוד לתוך השתל על מנת להוכיח דלף. רצוי להתייעץ עם הפלסטיקאי המנתח. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

לטלי ולכל המתעניינים, הכתבה בנושא כריתת שד ושיחזור מאת ורד לוי ברזילי תפורסם בסופ"ש בעיתון הארץ , אילה

אילה יקרה, תודה רבה על ההפנייה. מבטיחה לקרוא. אני מאמינה שבסוף השבוע וגם לאחר מכן תקבלי תגובות מקהל הקוראים. זה תהליך שיכול לגרום להעצמה וכוחות מחודשים בצורה מדהימה, אבל זה עשוי גם להיות פחות דרמטי. את מוזמנת לספר מה עובר עליך, לפני , במהלך ואחרי פרסום הכתבה, אני בטוחה שזה מעסיק אותך. מחכה לשמוע ממך, שלך, טלי

שלום, לאחר טיפול כימוטרפי ראשון, קיבלתי אודם בגוף שעבר אחרי 4 ימים. כשבאתי לטיפול השני וסיפרתי לצוות המטפל, הורידו לי את המלחים מ20 ל- 12. שאלתי היא מה המשמעות של הורדת המלחים ולמה משמשים המלחים? (הטיפול שאני מקבלת הוא מסוג CA.) לאחר הטיפול השני קיבלתי אודם קל בחלק העליון של הגוף שעבר כעבור יומיים. תודה

לא ברור לי למה את מתכוונת ב"מלחים", אולי דקסהמתזון? אם מדובר בדקסמתזון, מטרתו היא טיפול נגד הבחילות והקאות.

הדיון בנושא התזונה ביום שחלף משאיר אותי עם הרבה סימני שאלה????????????? הנה הם (לא לפי סדר חשיבות): 1. בתחילת היום נינזפתי באופן חמור על ידי דר בן ברוך. מיד התקפלתי והתחננתי שיסלחו לי. נישאלת השאלה אם בסיפור הזה שלנו הנימוס כל כך חשוב או שיש מקום לרמוס אותו בשמן של שאלות חשובות. במצבים של תיסכול מתמשך וסבל מתמעטים יחידי הסגולה (ואני לא ביניהם) שיודעים לנסח את טענותיהם בסגנון של נופת צופים, קשה מאוד להתנסח בטקט כשהלב כבד וכואב. 2. שוב ושוב עולה מצד נציגי הרפואה הטענה על מופרכותם היחסית של הנתונים על השפעתה של התזונה על הבריאות. מה בקשר ליעילות של טמוקסיפן וכימו והקרנות? האם היעילות שלהם הוכחה באופן שאי אפשר להטיל בו ספק. אני מקוה שניסחתי את זה בעדינות ושלא ישלחו אותי עוד פעם להתבייש בעצמי בפינה. 3. חברות התרופות משקיעות תקציבי ענק במחקרים שמוכיחים את יעילותם של המוצרים (תרופות ) שהם עצמן משווקות. אנחנו חיות בעולם שבו יחסי ציבור ושיווק הם חלק מהמהות ולפעמים רובה. לעגבניה, למלפפון, לגזר, אין לובי ואין יחצ"נית.אבל הם לפחות נמצאים פה תמיד והוכח שאינם מזיקים. מה שאי אפשר להגיד על הטמוקסי ועל הכימו ועל ההקרנות. 4. ושוב - אל תשליכוני בגלל חוסר נימוס. לפחות להרביץ אי אפשר דרך המחשב.

דניה, א) לעניות דעתי, צורת הניסוח הבוטה שלך לא היא הבעייתית. לעיתים מופיעות כאן בפורום התסחויות בוטות בהרבה (הריצי למשל חיפוש לפי המילים "עלוקות" או "חלאות" ותמצאי רק כמה מהן). הבעייתיות לטעמי היא בהכפשת שמו (שלא לומר הוצאת דיבתו) של רופא, שהוא קולגה של הרופאים המשתתפים כאן בפורום, ברבים. ב) נתונים על יעילותם (היחסית) של טמוקסיפן, זולדקס וכו' מבוססים על מחקרים מבוקרים ונגישים גם באינטרנט לכל דורש. לא הרופאים ולא חברות התרופות טוענים שמדובר בתרופות פלא, שאמורות לרפא אותנו לחלוטין מתחלואי העולם בכלל והסרטן בפרט, ותופעות הלואי שלהן, גם הנדירות שבהן, מפורסמות גם הן בכל מקום, כולל בדף המידע המצורף לאריזתן. ג) חוקרים רבים בעולם כולו, ממיטב המוחות, עמלים מדי יום על מחקרים מקיפים, ארוכים ויקרים, למציאת תרופות ושיטות טיפול חדשות למחלות שונות, ובינהן מחלת הסרטן. בזכות חלק מתרופות ושיטות טיפול אלה, תוחלת החיים (ובד"כ גם איכותם) של חולים רבים במחלות סופניות עלתה פלאים בהשוואה לשנים עברו. מי לדעתך צריך לממן את שנות המחקר הארוכות והכסף הרב שהושקעו בפיתוחן של אותן תרופות ? יחסי הציבור לתזונה בריאה גם הם חשובים, כמובן, אך אני בספק אם קיימים אנשים בגיל ארבעים, לאחר שכבר חלו בסרטן, שיתחילו פתאום "לאכול בריא" ויחלימו ממנו ללא כל טיפול רפואי קונבנציונאלי אחר. ועובדה היא שמרבית האנשים לא מוכנים לקחת סיכון כזה, ואלה שכן - כנראה לא הניבו מספיק תוצאות, בכדי לעורר הדים בעולם כולו, שישכנעו את כולנו לנטוש את הרפואה הקונבנציונאלית לטובת מלפפון, עגבניה או אגוזי מלך. קחי לדוגמא את הגזר. עד לאחרונה היה ידוע וברור כי אין בריא מגזר, למשל, המכיל בטא-קרוטן. במחקרים אחרונים התברר שצריכת בטא-קרוטן עלולה להיות קטלנית עבור אנשים מעשנים, למרות שדוקא אנשים מעשנים משתדלים בד"כ "לכפר" על עוונות העישון בעזרת מזון בריא, כמו גזר או תוספות מזון וויטמינים המכילים גם בטא-קרוטן... מאז היותי ילדה קטנה הכרתי את המנטרה החביבה: An apple a day keeps the doctor away בתור חובבת פירות בכלל ותפוחים בפרט, אני אוכלת לפחות תפוח ליום מאז שאני זוכרת את עצמי, ולצערי זה לא ממש הצליח להרחיק ממני רופאים בכלל ואונקולוגים בפרט... שנה טובה ומתוקה.

אנונימית יקרה, התרשמתי מאוד מרוחב היריעה ומגיוון בהנמקה. אבל - דומני שבשתי הדוגמאות (הגזר והתפוח) נחשפת הבעיה המהותית של הארגומנטציה שלך: לנושא הגזר: תארי לעצמך שמישהו יפריז בכמויות של הטמוקסי, ההקרנות והכימו. אפילו לא בא לי לחשוב מה יקרה אז. ר"ל: דוגמת הגזר פשוט לא רלוונטית לענייננו. לנושא התפוח: אז אכלת תפוח. אז מה? לאכול נכון זו מישרה מלאה. ממש לא מספיק לאכול תפוח. את כותבת שאכלת תפוח ואולי תפוחים ואולי עוד פירות וזה לא שמר עלייך. אז מה? בלאכול נכון מקופל עולם ומלואו. נקודה למחשבה: כל כך הרבה מקצועות טפלים נלמדים בבתי הספר. למה לא מלמדים אותנו מה לאכול ואיך כדי לשמור על בריאותנו?

דניה וכולן (וגם כולם) היי יש לי כמה הערות, והן לא מסודרת לפי איזשהו סדר הגיוני: 1. אני חושבת שאני לא חייבת בכבודו של אדם, שהתנדנד מולי על כיסאו, ופלט כבדרך אגב: "כבד זה קצר", 2. אני בטוחה שאני לא חייבת בכבודה של מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים הכי גדול בארץ שהחליטה "לנקום" בי כי נטלתי לעצמי את החירות לנסות להציל את חיי במקום אחר (כאשר היא עצמה אמרה לאחותי לגביי: "אין לה סיכוי"), ואחר כך הורתה לרופאה המטפלת שלי להפסיק לטפל בי, ועכשו היא מוסיפה שקר על פשע, ובעקבות פניות מזועזעות שונות התגובה כעת היא: "לא היה ולא נברא". 3. העיסוק בסרטן זה לא שיעור נימוסים והליכות, ואנחנו והרופאים זה לא כוחות שווים. אנחנו נלחמות על חיינו, וחלק מהם מתייחסים אלינו בקוצר רוח, כמעט בגסות, והרבה פעמים אנחנו נאלצות לחכות המון זמן וכמעט להתרפס כדי לקבל תשובה, שמגיעה לנו, לעזאזל, בזכות, ולא רק בתנאי שאנחנו משלמות כמה מאות שקלים כדי לקבל תשובות מפורטות ויחס נאות (גם זה לא תמיד, ראו שתי הדוגמאות לעיל). אז מותר לנו להתרעם ולא להיות פוליטקלי קורקט. 4. בפורום הזה אנחנו לא אמורות לצנזר את עצמנו. אנחנו לא בקטע של נחמדות (אחת לשנייה, בטח ובכיף, כשזה אמיתי), כי המצב - הכאבים, החולשה וכל השאר - לא נחמד. מותר לנו להיות לא נחמדות, ואפילו נבזיות לפעמים, ומי שבא להתעסק עם אנשים שרואים את ימיהם נקצבים, צריך לדעת שלא הכל יהיה ורדים ושוקולד. 5. זה שאנחנו משתמשות בפורום לא אומר שאנחנו מקבלות על עצמנו להאמין דווקא למחקרים הבנויים בדרך "מדעית" (שבדרך כלל יש מאחוריהם איזושהי אג'נדה נסתרת), וללכת לפי המסקנות הנובעות מהם. מישהי מכן חושבת שהאנטיביוטיקה התגלתה בשיטות הדוגמטיות האלה? לא. מישהו שכח במעבדה פרוסת לחם בקרבת איזו צלחת פטרי מלאה חיידקים, והעובש שצמח על הלחם הרג את החיידקים. אף אמצאה ענקית לא צמחה בדרך המשמימה הזאת של קבוצות ביקורת ושאלונים שבנויים באופן מסוים. 6. אם כל מה שאלוהים יודע על סרטן זה 100%, כמה מזה יודע המומחה הכי גדול על פני כדור הארץ לסרטן? 3 אחוזים? איך זה נותן לו את היומרה להכשיר שיטות טיפול מסוימות ולפסול בביטחון מלא אחרות, אפילו בלי בדיקה שטחית? מזלי שלעת עתה אנחנו מצליחים לממן את הטיפולים שלי בלי עזרת הרשויות, שכן כולן דורשות מכתבי המלצה מאונקולוג. ואיפה הוא האונקולוג ה"מכבד את עצמו" שיודה שקצרה ידו מלעזור, ושמישהו אחר אולי יכול להצליח יותר? משחקי הגאווה האלה לא הורגים אותם, הם הורגים אותנו. מסקרן אותי נורא לדעת אם, חס וחלילה, כשסרטן היה פוגע בהם או באהובי נפשם, הם לא היו הופכים כל אבן כדי למצוא פתרון למצב. 7. ולרופאות שמשיבות כאן, אני, כמובן, כותבת מניסיוני, שאינו כולל אתכן (למרות שאני שוקלת לפנות אלייך באופן אישי, ד"ר לאופר), כך שאני מבקשת שלא תרגישו מותקפות באיזשהו אופן. אני הולכת לשתות את הנגלה השלישית והאחרונה להיום של המון הכדורים שלי ולישון, לילה טוב, ענת

ענת בכאב רב ובהתרגשות קראתי את דבריך, גם אם, כרגיל, לא לכל מילה הסכמתי, הסכמתי מאד עם המסרים העיקריים שלהם. לרבות זה, שאולי בפורום הזה, אתן אכן זכאיות להוציא את עלבונותיכן וכעסיכן .. בלי חשבון. מלחמתך ראויה להערצה. אך גם בה זיכרי, שישנם "כל מיני אונקולוגים" כשם שישנם כל מיני חולים.. בין אלה כמו בין אלה ישנם גם צדיקים וגם רשעים. תקוותי שתגיעי אל הטובים.. אני מחזקת את ידיך, ואשמח לעזור לך אם ובמה שאוכל..

אין לי מושג אם התכוונת לעודד אותי אבל הצלחת. אני בכל אופן די מאבדת את יכולת הניסוח שאני חלשה וחולה ולחוצה. בדברים שלי שעליהם יצא קיצפה של דר' בן ברוך ניסיתי לתבוע במעט את עלבונה של מי שהייתי לפני שלוש וחצי שנים: מחוברת לצינור כימו, לא מבינה מה קורה איתי, מבולבלת, בורה, לחוצה, לא אוכלת ולא ישנה מרוב דאגה. נכון שהיתה באיכילוב רופאה אחת צעירה דתיה שהיחס שלה היה ממש בסדר אבל חוץ ממנה הכל היה כל די נורא בעיקר מפני שלא היה לי מושג מה אני עושה ולמה.

נראה לי שיש כאן אי הבנה מסוימת. כמובן שאין שום הצדקה, הסבר או תרוץ לרופא שאומר "כבד זה קצר" או פנינים נוספות מסוג זה. ואין לי כל בעיה עם ביקורת מסוג זה על רופאים שונים כפי שמתבטא בפורום. הבעיה שלי עם דניה שבעקבותיה הבעתי אי-נוחות היתה מהגלישה לפסים אשיים לגבי פרופ. ענבר בנוגע למשקל גופו, דיאטות וניתוחים אותם עבר וההשלחה מכך לגבי איכותו כרופא או כאדם . לדעתי זה לא המקום לדיונים מסוג זה. זכותכין לא להסכים, הפורום הוא חופשי לביטוי של כולן.

יש לי כמה דקות של שקט, אז הצצתי ונפגעתי! לכל התדיינים, המסר של ענת כל ך נכון, אני מסכימה עם כל מילה. לנו, כחולות יש הרבה פחות "איסורים" בין שאנו מטילות על עצמנו ובין שהחברה "מצפה" ... [רק אתמול היה מישהו ברמב"ם שנראה עובד היחידת ההקרנות, אז הוא שואל אותי "איפה האישפוז?" שאלתי אותו איזה, אונקולוגי" אז מה הוא עונה" נו את יודעת המחלה הזאת....." כמעט הקנטתי אותו.. ] אבל, למרות זאת, יש גבול למה שניתן להאשים את הצוות הרפואי. על יחס כן ובגדול. וכאן באה היכולת - המצומצת אמנם - שלנו, לתת המלצות ר-ק!!! על רופאים טובים לבאות בתור. שם גדול, או מוניטין לא מצביעים על יחס אנושי, אלא הרבה פעמים על יכולות שיווק ומערכות קשרים במקומות הנכונים. ועוד עולה מכאן, שאין מה לעשות, אמפטיה של מי שחווה סיפור משפחתי יכולה רק להועיל לגורם המטפל וממנו למטופל. במקרה שלי, האונקולוג שלי, לאחותו היה סרטן , אז אני מתארת לי שרמת ההבנה האנושית ולא רק המקצועית משחקות תפקיד. ידיד טוב מאוד שלי, גני-אונקולוג, מסתכל ומבין אחרת חולות לאחר כמה שיחות איתי. שנה טובה, עם המון בריאות לכולנו, סמדר

האם יש תרופות אחרות לשיכוך כאבי שרירים בלתי נסבלים לאחר טיפול בטקסול, חוץ מאופטלגין אלגוליזין או נרות נקסין? שמעתי על תרופה בשם TRAMABEX (אני מקוה שרשמתי את השם נכון) שניתנת בטיפות. תודה מראש!

מירב שוב אני מדגישה, עצוב נורא שאמך מקבלת טיפול כל כך חלקי ונקודתי בלי הסברים ובלי התייחסות לתופעות הלוואי ולאמך כאדם שלם. איזה ערך יש לטיפול כשבכל בעיה שמתעוררת את פונה לפורום , שלא מכיר אתכן ולא יודע את כל הפרטים. עצוב עוד יותר שאתן מסכימות לצורת טיפול כזאת... אכן ישנן טיפות הנקראות טראמאדקס, אפשר לנסות.. לפי נסיוני שלי הן לא נורא יעילות. אפשר לנסות גם קודאקמול או ארטופן, אך מאד רצוי להתייעץ עם הרופא שמכיר את כל הסיפור של אמך ויודע מה מותר/אסור לה וכ. שלא יכאב לכן.

טלי שלום רב, אתמול הייתי בבדיקה שהטרידה אותי כל כך מזה שבועיים ואני שמחה לבשר לך שהכל בסדר, ולא ראו את הגוש שרופא הנשים ראה. אז כמובן שנרגעתי ושוב תודה על התמיכה. טלי

טלי יקרה, חיכיתי להודעה ממך, ואני שמחה ביותר לשמוע את החדשות הטובות! וכמו שאומרים, שנתראה רק בשמחות.... ואיחולי בריאות, שלך, טלי

ד"ר רות שלום רב, אתמול הייתי בבדיקה שהטרידה אותי מזה שבועיים, ואני שמחה לבשר לך שהכל בסדר, ולא ראו את הגוש שרופא הנשים ראה. אז כמובן שנרגעתי ושוב תודה על התמיכה. טלי

ברכותי, טלי

שלום לכולן, לפני שבוע פנו אליי מ"אחת מתשע" ושאלו אם אסכים להתראיין ולספר את הסיפור שלי שחלק מכם קרא ומכיר דרך הפורום, הסכמתי, בסופ"ש הקרוב העיתונאית ורד לוי ברזילי מפרסמת כתבה בנושא : האמת שמאחורי הניתוחים: כריתה ושיחזור והזיהום במרכז עתידים, הסכמתי להחשף ואולי בכך תעלה מודעות ונשים ילכו לתהליך הזה עם יותר מודעות, יותר מידע ויותר פיקוח של מוסדות הבריאות בארץ. לכל הפורום מבקשת מכן שתקראו את הכתבה ותגיבו אליי מאוד חשובה לי דעתכן. לא הייתה לי כוונה לנגח בדבריי אף אחת מהנפשות הפועלות אלא להאיר את עייני הציבור ותקווה להגיע אל כמה שיותר אנשים ובעיקר נשים ואולי ימנע כלכך הרבה סבל שלצערי ולרוע מזלי ארע לי. מברכת את כולנו לשנה טובה יותר ובריאות שלמה בברכה אילה

אילה יקרה, הצעד שעשית דורש חשיפה לציבור, ואומץ. כפי שאת כותבת, אכן פירסום הדברים ועלייתם לשיח הציבורי הם מטרות מבורכות, ואני מקווה כמוך, שזה יתרום למודעות של הנשים ובכלל. אני מחזקת את ידיך על האומץ והנחישות, ואני מבטיחה לקרוא את הכתבה...(אגב, איזה עיתון בדיוק?) שלך, טלי

קראתי שנמצאו עדויות לכך שממוגרפיה מעלה סיכון לסרטן. האם זה נכון, ומדוע לא מיידעים אותנו, החולים, על הסיכונים? (יש נשים שעושות בדיקה סתם באומרן "אם לא יועיל-לא יזיק") תודה מראש שרון

שרון כמות הקרינה בממוגרפיות המשוכללות של היום היא נמוכה ביותר. ככל שעולים בגיל לא רק שהממוגרפיה יותר יעילה, היא גם יותר בטוחה; כי שד "מבוגר" פחות מושפע מהקרינה. בסך הכל - הסיכון בממוגרפיה הוא קטן מאד, מאד, בתנאי שלא עושים אותה בגיל צעיר מאד ובתדירות עצומה. ברור שהסיכון לא לגלות גידול, גדול יותר; בפרט החל משנות ה 40 וה 50 של הנשים.

ד"ר לאופר שלום, תודה שענית כ"כ מהר. אני בת 33, ללא עבר של סרטן. לאחרונה גילתה חברה שלי, שהיא בת 27, גוש בשד, והתברר שיש להוציאו לביופסיה. בעקבות כך, נכנסתי קצת ללחץ, והלכתי להבדק אצל רופא כירורג של קופ"ח, אשר עשה בדיקה ידנית, ואמר שאין ממצאים מחשידים. לבת דודה של אימי היה סרטן שד. האם היית ממליצה לי לבצע ממוגרפיה (במימוני הפרטי), או לוותר עליה בשלב זה? תודה מראש שרון

לאחר כריתת שד בגלל התפרצות שניה כעבור 6 שנים. בפעם הראשונה הוצא הגוש והשד הוקרן ללא תרופות נוספות. כעת הוצא לי טיפול בהרצפטין בלבד. זאת בגלל נתוני הפתולוגיה וכן בכלל אי ספיקת כליות. האם זה מחליף טיפול כימי האם הטיפול יעיל ללא תרופות כימיות או אחרות. מהן תןפעות הלוואי כל תשובה מיודעי דבר ובעיקר מהצוות הרפואי תתקהל בברכה

אירית לא הצלחתי להבין מדוע הוצע לך הרספטין. האם נותרה לך מחלה? והיכן? הרספטין ניתן למחלה גרורתית ולרוב בשילוב עם טיפול כימי, שאז הוא הרבה יותר יעיל. להרספטין עצמו כמעט ואין תופעות לוואי. לפעמים תחושת שפעת קלה. הפרטים שמסרת לא ממש משתלבים לי , הפתולוגיה ואי ספיקת הכליות ממש לא מסבירים את הטיפול המוצע.. אלא אם שולבת באיזשהו מחקר.

מה זה גוש סולידי לובולרי עם הסתיידויות, סונוגרפי שפיר?

שיר אני מניחה שמה שאת שואלת בעצם, זה מה המשמעות של גוש כזה, שנראה בממוגרפיה, ואת זה לא אוכל לומר מבלי לדעת את כל התמונה הקלינית ומבלי לבדוק אותך. פני לכירורג ששלח אותך לבדיקה, או התייעצי עם אונקולוג. מאד משמעותי גם מה סוג ההיסתיידויות (משקעי סידן בגוש).ואם הגוש חדש. בקיצור, נראה לי שאת צריכה המשך ברור בהתחשב בכל נתוניך.

תודה

אני בת 40 כשנה לאחר הטיפולים - כימותרפיה והקרנות ולאחר מכן כריתת שחלות. אני לוקחת טמוקסיפן מזה 9 חודשים ומשמינה בלי כל פרופורציה לכמות האוכל שאני אוכלת. שאלתי - האם יש כדור שיכול להחליף את הטמוקסיפן ולא גורם להשמנה בלתי סבירה ? הבנתי שמבחינת הפרוגנוזה שלי - השמנה לא ממש עוזרת? וגם פוגעת במצב הרוח ובהחלמה הנפשית.... מה עושים?

רונית הבעיה מוכרת וכאובה. עם זאת, לא לגמרי ברור שטאמוקסיפן כשלעצמו גורם להשמנה ושכדור אחר לא יגרום לה. יש הרבה נשים שלא משמינות עם טאמוקסיפן. הפתרון הוא רק אחד ובהחלט קשה - לשים לב לכל מה שנכנס לפה ועדיף גם לעסוק קצת בספורט.(הליכה, למשל). כדאי גם להיות תחת השגחה של תזונאית (יש בכל הקופות), זה נותן מסגרת, מעודד ומכוון. אני מאד מבינה לליבך. זה קשה, אבל נסי, והצליחי!

רונית היי, אני בת 45, ואחרי למפקטומי וכימו. אני לוקחת טמוקסיפן מספר חודשים, ונכון, לא חזרתי למימדים שלי מלפני הכימו... אז, חזרתי לפעילות גופנית, עדין לא רצינית כי אני בהקרנות, אבל קצת...ובכל זאת, יש לי הבדל מסוים בהיקף המותניים מהכדורים. המשקל שלי אף פעם לא היה נמוך, תמיד היייתי מלאה, והעדפתי לאכול מה שאני אוהבת, מידה 42. אני עדין מוכנה לא ממש מוכנה לוותר על אוכל, אבל בהחלט לאזן. חברה שלי לוקחת טמוסקיפן כבר 3 שנים, והיא מתקשה להלחם במשקל העולה, אז, אני מנסה ללמוד, ולכן: הכי חשוב, אני הולכת למעקב אצל תזונאית, שבאמת אמרה שמהטמוקסיפן משמינים נורא! אבל, ברגע שיש מעקב אפשר לתמרן ואין שום צורך לאבד פרופורציות. בהצלחה סמדר

הי! אני בת 30 מטופלת בזולדקס כחודשיים וטמוקסיפן כחודש. עם מתן התרופות הגיעו גם גלי החום ה"מדוברים" ( לא בבת אחת אבל הם כבר פה!) הענין הוא שיש ימים שאני כל הזמן סובלת מגלי חום וזה מטריף אותי ויש ימים שפחות... אתמול היו לי איזה 4 גלי חום בשעה! האם זה נורמלי? כשלכן יש גלי חום איך זה בא לידי ביטוי וכמה? מתי אמרתן נואש וביקשתן טיפול תרופתי? והאם זה באמת יכול להשתנות כל תקופה? כל יום? תודה על שיתוף הפעולה!

נורית ראי תשובתי לאסנת. נושא גלי החום בעייתי ומאד אינדיבידואלי. אין כללים: יש ימים איומים וימים "טובים". התדירות והעצמה משתנות אצל כל אשה ובין אשה לאשה. לדעתי, אינך צריכה לסבול. לעיתים, כדור אחד פותר את הבעיה או מקל עליה משמעותית. וזו כבר איכות חיים אחרת. שווה לנסות, התייעצי עם רופאך, ישנן מספר אפשרויות.

תודה! אפנה לרופא המטפל.

שלום אני בת 33 ובתחילתו של טיפול הורמונאלי. מזה כחודשיים אני מקבלת זולדקס ובקרוב אתחיל לקבל ארימידקס/טמוקסיפן (עוד לא ברור מה). בעקבות הפסקת המחזור אני סובלת מריבוי כאבי ראש, גלי חום ונידודי שינה. הייתי מעוניינת לדעת: 1. האם תופעות הלוואי של הפסקת המחזור תעלמנה או לפחות יפחת מינונן ? 2. האם יש דרך כל שהיא (טבעית/תרופתית) להפחתת התופעות ? תודה

אסנת התופעות שאת מתארת מאד אופייניות להפסקת המחזור (בכל גיל), והן, אכן, יכולות להיות קשות. שתי נחמות קטנות: 1. הן בהחלט פוחתות עם הזמן 2. ישנן הרבה תרופות שיכולות להקל הן על ההפרעות בשינה והן על גלי החום ושאר התופעות התייעצי עם רופאך. בהחלט ניתן למצוא אמצעים שיקטינו את הסבל ויהפכו אותו לסביר.

פורום יקר! אני שנתיים אחרי הסיוט מרגישה טוב מאוד אבל עדיין מחוברת הטב לפורום כי אני צריכה ותודה.אני כל הזמן שומעת מאנשים לא מקצועיים את המושג סרטן שהוא זכר או נקבה האם יש דבר כזה ומה זה אומר??????????? סליחה על השאלה אבל זה מטריד אותי . תודה

אין כזה דבר סרטן זכר או נקבה, כוונת האנשים שאומרים זאת היא גידול שאינו שולח גרורות (זכר - לא מוליד ילדים) וגידול שכן שולח גרורות (נקבה - מולידה ילדים) או אולי בלשון מקצועית יותר גידול שפיר (זכר) וגידול ממאיר (נקבה)

האם גילוי סרטן השד בגודל של 15 מ"מ נחשב לשלב מוקדם

נושא התזונה מתעקש לעלות בפורום וברוב המקרים הוא סלע מחלוקת בין הרופאות לבין החולות/ מחלימות/ מבריאות. לעניות דעתי (הצניעות היא הגרועה שביוהרות) נושא התזונה מקפל בתוכו את היריעה כולו. הנושא חורג מהפורום שכן כולנו חיות בתקופה שבה אין דבר יותר קשה ומופרע (1) מאשר לאכול נקי ופשוט ובריא וכמו שטוב לגוף. הפיתויים עצומים ובעצם יותר קל וזול להשיג ארוחה צרפתית גורמה מאשר עגבניה ראויה. כדי לקצר ולהמחיש:: פרופסור ע-נ-ב-ר מאיכילוב. מישהי ראתה את ראש המחלקה האונקולוגית. הוא הרי אומר שאין שום קשר בין סרטן לתזונה. למה כדאי לרות אותו? מפני שהוא מייצג את התפישה שלפיה מטפלים במחלה ולא באדם. האדם פשוט לא מעניין. (הכסף שלו דווקא כן) צריך לראות את פרופסור ענבר, את מימדיו, לשמוע את ההסטוריה הרפואית שלו, את הדרך שבה הוא מתמודד עם עודף המשקל שלו (דיאטות הרסניות וניתוחים מסוכנים) כדי להתחיל לקלוט כמה רפואת הסרטן ונציגיה מנותקים מאיתנו ומן העולם שבו אנו חיות.

דניה, נראה לי שכתיבה מסוג זה מקומה לא ראוי להיות בפורום. זכותיך לדעתיך על רופאים שונים, אמרי זאת באופן פרטני או במסרים. אנא המנעי מתוכן כפי שכתבת על פרופ. ענבר. באופן פומבי בפורום.

בוקר טוב, נראה לי שאת צודקת. זה בטח לא יפה לקראת יום הכיפורים. סליחה אם פגעתי במישהו. מודה ועוזב ירוחם. (אני מקוה). עם זאת יש משהו מתסכל בעיקשות (גם בפורום וגם של רופאות צדיקות) לגבי נושא התזונה. בעיקר מפני שכדי להתמסר לתזונה נכונה צריך המון תמיכה וברגע שרופא אומר שאין צורך ושעדיף לבלוע כדור הדרך לתזונה גרועה קצרה מאי פעם. דוגמה: אני קוראת פה אין סוף תלונות על גלי חום. גם אני עברתי כימו וחוויתי את ההזעות האלה, אי נעימות (בלשון המעטה) ונדודי שינה. כל זה חלף עם המעבר לתזוונה נכונה. בפורום הזה אין מקום לנושא התזונה בגלל החזית הספקנית שמציגות הרופאות שהן באופן מובן הסמכות העליונה. אז נכון שהצורת הביטוי על הפרופסור ההוא היתה לא לענין, זה לא יפה ולא הוגן ואפשר בהחלט לבקש למחוק את זה. ושוב סליחה אם פגעתי. ובכל זאת רציתי מאוד לטלטל קצת את האדישות השאננה בקשר לתזונה. שנה טובה וגמר חתימה טובה.

שאלה עברתי לפני שנה ניתוח וטיפולים כימוטרפיים והקרנות המערכת החיסונית שלי לפי ספירת דם די נמוכה אבל בסדר. הנכדה שלי מקבלת היום יום ראשון חיסון נגד פוליו. האם מותר לי להתקרב לתינוקת? תודה שילה.

לא צריכה להיות שום בעיה. אם את רוצה להיות סופר זהירה המנעי ממגע עם הרוק של התינוקת ב 3 ימים לאחר החיסון ומהחלפת חיתולים עם צואה 6 שבועות לאחר החיסון. כל זאת מדובר רק על חיסון פוליו בטיפות.

תודה על תגובתך. את מציינת כי מדובר רק על חיסון פוליו בטיפות החיסון הוא משולב עם זריקה. האם יש בעיה עם זה? שילה

הייתי מאוד מבקשת לשמוע כיצד נראה שיחזור פיטמה ובאיזה אופן בחרתן לעשות זאת. כמובן, הפנייה לנשים שעשו זאת ולרופאות המקסימות שיכולות להציג בפניי את הדרכים לשיחזור פיטמה. תודה לכולכן ובריאות

דורית אני מצפה גם לתשובה על שאלתך.אני מהססת עדיין אם לגשת לפלסטיקאי. בנתיים תודה שהעלת את השאלה.

ביום שלישי בשעה 15.00 יש תוכנית בגל"צ שיחות עם מאזינים בנושא סרטן השד עם נציגים מהאגודה למחלמה בסרטן .

ביום חמישי בין השעות 9 ל 10 בבוקר ברשת א, תוכנית על סרטן שד, אני מרואינת וגם נאמר לי שתהיה אפשרות להתקשר לאולפן לשאלות ותשובות. ב 20 לספטמבר יום עיון בכפר המכביה בנושא סרטן שד מטעם האגודה למלחמה בסרטן. פרוט הופיע בעיתונים וכן ניתן להכנס לאתר של האגודה לפרטים www.cancer.org.il

האם מותר לעסוק בפעילות גופנית במהלך 5 השנים של נטילת הטמוקסיפן? האם אין חשש שהגוף "יתאמץ" מדי וייחלש במלחמתו נגד הסרטן (שאולי קיים בצורת תאים בודדים שנגד התרבותם פועלת התרופה)? תודה איגי

לאיגי בהחלט מותר (אף רצוי) לעשות פעילות גופנית תוך נטילת הטאמוקסיפן. אין קשר. הפעילות צריכה להיות הדרגתית ומותאמת לכושר האישי..

לד"ר לאופר, תודה על תשובתך המהירה איגי