פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

05/09/2004 | 10:39 | מאת: נועם

כמו כן כתוב בתשובת המיפוי הודגם ריכוז קל אקטופים של החומר בבית החזה משמאל , קרוב לוודאי ברקמות הרכות

05/09/2004 | 11:41 | מאת: דר' רות לאופר

נועם מבלי לראות את המיפוי ומבלי לדעת את כל הפרטים הקליניים - אין לי אפשרות להגיב על תשובת המיפוי. התייעצי עם הרופא המטפל.

05/09/2004 | 10:37 | מאת: ענת ש

שלום לכולן (במיוחד ליונית ששאלה), אני איכשהו לא מצליחה לפנות לעצמי זמן שבו אשב ואתרגם את כל הדף שהתזונאת של סנט ג'ורג' נתנה לי, אני אעשה את זה מתישהו, עכשו המשימות שיש לי רק מצטברות. אז אכתוב את העקרונות הבסיסיים שמתאימים לחולי סרטן. 1. להימנע לחלוטין מסוכר לבן. כולל כל השתייה הקלה, כולל מיצים (אלא אם כן זה 100%פרי, ואת מאמינה לכיתוב), ולשתות רק מים, יין אדום (מעט), תה צמחים או מיץ שנסחט זה עתה. להימע משוקולד, מגלידות ועוד. חייבים לספק לגוף סוכר. הסוכר הטוב ביותר מתקבל מפירות טריים (עם ההגבלה שצריך לצרוך יותר ירקות מפירות), אחריו מפירות יבשים (לא באמצעים כימיים), ובסוף סוכר חום, דבש ודומיהם. 2. לשתות הרבה מים. לפחות ליטר וחצי ביום. 3. להימנע מקמח לבן. לאכול מוצרים מקמח מלא אורגני בלבד. חובה לאכול לחם, פסטה ודומיהם, כי אם רוצים לעמוד בתנאי התזונה האלה, אסור לדלג על אכילת דגנים. 4. להימנע לחלוטין מאוכל משומר, מעובד ומעושן (חסל סדר נקניקים, גבינות מעושנות, סלמון מעושן שאני ממש אוהבת). כחלופה לגבי שימורי ירקות אפשר להשתמש בירקות מוקפאים. 5. להתחיל ארוחה בפרי או בירק. 6. לגוון את הירקות והפירות, ולזכור לאכול יותר ירקות מפירות. 7. להקפיד לאכול לפחות שלוש ארוחות ביום, ואם אין כל כך תיאבון או שצריך להעלות משקל, לאכול אפילו שש ארוחות (קטנות) ביום. להוסיף לתזונה שקדים או אגוזים (לא מומלחים ולא קלויים) בין הארוחות. 8. לאכול פעמיים בשבוע בשר (עוף או כבש, ובקר רק אם הוא "נקי" לגמרי, בארץ מדובר רק בבקר דרום אמריקאי לא מעובד), ופעמיים בשבוע דגי ים. דגים של מים מלוחים, את זה היא מאוד הדגישה. 9. אפשר לאכול אורז מלא, תפוחי אדמה (לא צ'יפס). 10. כדאי לאכול גבינות קשות (עדיף של צאן). אסור לאכול גבינות עם עובש. חוץ מזה, לעשות פעילות גופנית (לא היסטרית) ולעשות כמה פעמים ביום סדרת נשימות עמוקות (סרטן לא אוהב חמצן) הערות: 1. שמעתי על רופאים (בארץ) שממליצים לחולי סרטן לא לצרוך סוכר לבן, אבל הרבה מהאונקולוגים (גם כאן) מזלזלים בקביעה הזאת. למי שלא יודעת מה לחשוב, אני רוצה לספר שבדיקת פט נערכת על ידי הכנסת גלוקוז מסומן רדיואקטבית לגוף, והסורק שעובר על פני הגוף קולט את הרדיואקטיביות שמגיעה עם הגלוקוז שממהר להגיע אל תאי הסרטן, וככה רואים מהם האזורים החשודים כסרטניים. אפשר אולי לשמוע הסבר אינטליגנטי חלופי שיסביר למה משתמשים בעיקרון הזה כדי לבצע בדיקת פט, אבל לא עושים את הקישור לכך שגלוקוז גרוע לנו, שהרי מה פתאום הגלוקוז "רץ" אל תאי הסרטן? 2. למזלי יש לי שכנה שמכינה לפי הזמנה לחם ואפילו עוגות מקמח אורגני מלא, ולכבודי היא מכינה לחם שהיא לא מכניסה לתוכו אפילו סוכר חום. בצק צריך סוכר כדי שהשמרים (שהם חיידקים) יתרבו יותר מהר, והבצק יתפח (גם חיידקים נהנים מסוכר ומתרבים). במקום זה היא משאירה את הבצק לילה שלם לתפוח בלי הזירוז של הסוכר. הטעם טעים בהחלט. בינתיים זהו. אני אעשה השלמות (אם לא בארץ, אז כשאהיה בגרמניה. אני נוסעת למחרת ראש השנה ל-12 יום). ביי, ענת

05/09/2004 | 11:53 | מאת: נלי

שלום לענת , תודה על העצות, נדמה לי שתזונה זו מתאימה לכולם. ולמרות זאת, נדמה שהיא יותר "מעשית" "לגרורתיים" שיש נוכחות מוכחת לתאי סרטן פעילים. למי שמחלימה ועברה 5-7 שנים זה פחות אקוטי. ושוב, נדמה שזו תזונה שמתאימה לכולם ועשויה למנוע המון מחלות ולא רק סרטנים למיניהם. יום נעים והרבה בריאות נלי

05/09/2004 | 08:36 | מאת: נועם

לקראת טיפול כמוטרפיה עשיתי בדיקת מיפוי עצמות שם כתוב הודגמו מוקדים של ריכוז יתר בע"ש בחוליות... הממצאים בלתי ספציפיים , יכולים להיות על רקע ניווני אן על רקע מחלה בסיסית ניאופלסטית. שאלתי האם זה מורה משהו על התפשטות הסרטן או שזה שייך יותר לטרשת נפוצה בה אני חולה גם ? (אני תולה תקוות בזה שבלוטות הלימפה היו נקיות והסרטן לא התפשט ...)

05/09/2004 | 10:40 | מאת: נועם

וסליחה על הבלגן...

04/09/2004 | 12:35 | מאת: גובי

לאחרונה שתי נשים שאלו שתי שאלות: האחת לגבי תוספי מזון והשנייה לגבי האם סוכר מעודד סרטן. התשובות שקיבלו מהרופאות היו: בנוגע לתוספי מזון: "תוספי מזון הן ענין של אמונה ואופנה..." בנוגע להאם סוכר מעודד סרטן: "אין נתונים מדעיים מבוססים לכך. זוהי "הנחת עבודה של מרפאים אלטרנטיביים... אך ללא שום ביסוס מדעי בבני אדם" אני פשוט המום!!! מהתשובות האלה, ויותר מכך, אני המום מהמסקנות ששואלות השאלות האלה עלולות להסיק מהן. אני לא מתכוון כאן להפריך את הטענות המוטעות הללו שביטאו האונקולוגיות. ספרים וכרכים שלמים נכתבו על כך, וכן גם מספיק מחקרים בבני אדם נעשו בשני התחומים. אני כן חושב, שאגודת אחת מ-9 צריכה לקחת מעט יותר אחריות ותעשה נכון אם תנתב את השאלות, בהתאם לתוכנן, ליועצים הנכונים. יש לכן יועץ מלומד לטיפולים אלטרנטיביים בדמותו של נדב שרייבום, ומן הראוי ששאלות מן הסוג הזה יופנו אליו. מעט מאוד רופאים קונבנציונלים/אונקולוגים (במיוחד אלה שהם חסרי מודעות הוליסטית) מבינים בתזונה (לא כל שכן תזונה אנטי- סרטנית) ובתוספי תזונה אנטי-סרטניים. תשובות מן הסוג הנ"ל, מטעות (בלשון מאוד מועדנת) וחסרות אחריות בסיסית. לכן משתתפות הפורום אני יכול רק לייעץ להפנות את השאלות שלכן ליועצים הנכונים!

05/09/2004 | 13:24 | מאת: יאיר

גובי היקר, גם אתה אל טטעה את קוראות הפורום שאת שמצוקתן אתה מנצל ומשתמש. נכון. הרופאים לא למדו ולא התמחו בגישות השונות והרבות שצצות ישנות לבקרים. הרופאים (נשים וגברים) עונים ברוחב לב לשאלות של הנשים מיתוך תחום הלימודים שלמדו. גם אתה גובי תן ברוחב לב את ומיתוך שלמדת וחקרתה ואתה יודע אבל לא. לא. את דעתך על הרופאים. יאיר

05/09/2004 | 14:48 | מאת: גובי

יאיר, אתה כותב: " גם אתה אל טטעה את קוראות הפורום שאת שמצוקתן אתה מנצל ומשתמש" -- עצוב לי בשבילך שאתה חושב כך. אולם אני מכבד את זכותך לומר את שאתה חושב.

04/09/2004 | 09:59 | מאת: נינה

שלום רב! הרופא שניתח אותי אמר לי בטלפון שהוא מרוצה מתשובות הבדיקה הפטולוגית אבל כשבאתי לקחת את התשובה שאלתי באיזה דרגה הגידול והוא אמר שבדרגה שלוש ושזה יותר אגרסיבי אני מאד מודאגת מזה ורציתי לשאול כמה דרגות יש והאם אפשר להבריא מסרטן בדרגה כזו? ברצוני לציין שהגידול היה על קצה הריקמה העליונה של השד וגם לא היו גרורות בבלוטות. בתודה מראש!

04/09/2004 | 22:56 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

בהחלט אפשר להבריא מגידול כזה. חשוב מאד לדעת את גודל הגידול, מעורבות בלוטות (שאצלך לא קיימת וזה מצויין) ואת הרגישות להורמונים ומידת ביטוי של HER2. מרבית החולות עם סרטן שד שלא התפזר לבלוטות מבריאות!

04/09/2004 | 04:49 | מאת: etti

היי נועה שמחתי על העידוד, אך לצערי לא אוכל להתקשר לקו החם. אני גרה מחוץ לישראל אך אשמח להתקשר אליכם להכוונה וכו' . אם יש לכם טלפון ישירות אליכם אשמח להתקשר. תודה, אתי

05/09/2004 | 12:38 | מאת: נועה גואטה

לאתי שלום, נשמח לענות לך, ניתן להתקשר לקו החם גם דרך מספר הטלפון 6042223-03, שעות פעילות הקו לדעתי יותר נוחות לך (כיוון שהקו פועל גם אחה"צ ובערב בשעות שבהם המשרד סגור). שעות הפעילות הן מדי יום בין השעות 10:30 - 13:30 וכן משעה 16:00 - 19:00. בימי שלישי גם בין השעות 19:00 - 21:00. המספר הישיר שלי במשרד 6021717-03 שלוחה 226 אני נמצאת מיד יום עד השעה 13:00 ובימי שלישי עד 19:00. להשתמע, נועה גואטה רכזת תמיכה

07/09/2004 | 09:21 | מאת: etti

לנועה שלום. תודה על המידע, אתקשר אליכם.

05/09/2004 | 15:09 | מאת: נועה גואטה

אתי שלום את מוזמנת להתקשר ישירות למשרד בטלפון 6021717-03 ולבקש לשוחח עם מתנדבת. המתנדבות נמצאות כאן כל יום בין השעות 10:30-13:30 ו 16:00-19:00 ובימי שלישי עד 21:00 כל טוב, נועה

03/09/2004 | 14:37 | מאת: הילה

שלום ד"ר. אני בחורה בת 20 ולפני כמה ימים גילתי גוש מתחת לבית השחי אך עכשיו הוא נעלם..האם זה אומר שחלפה הסכנה או שיש עדיין ממה לחשוש ויש צורך להיבדק???

05/09/2004 | 22:04 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

להבדק תמיד כדאי, אך זה נשמע כמו זיהום עורי או בלוטת חלב. כדאי בכל אופן לפנות לכירורג שד לביקורת. סרטן שד בגילך הוא נדיר ביותר כמעט לא קיים.

03/09/2004 | 13:51 | מאת: גליתי

עם קבלת הטיפול הכימותרפי אני סובלת מדי פעם מצמרמורות קור מלווים בגלים של זיעה קרה. בעיקר בערבים. כשעברתי מאדרהמיצין לטקסול התופעה התגברה מאוד (כ-3 ערבים בשבוע). היום אני אחרי המנה הרביעית של טקסול, ומאתמול בערב עד היום זה לא מפסיק. אני אם לתינוק וכשזה קורה אני לא יודעת אם קר לו או חם לו! הייתי רוצה לדעת למה התופעה קשורה - לכימותרפיה, לספירת הדם, להפסקת המחזור (אני בת 44)? ערכי ספירת דם אחרונים: כד"א 3.4, המוגלובין 10. כד"ל 1.7. יחד עם הטקסול אני מקבלת פרה מדיקציה - סטרואידים, אנטי היסטמין וטגמט. תודה. גליתי.

03/09/2004 | 15:15 | מאת: דר' רות לאופר

גליתי הכי חשוב כרגע, האם אין לך חום? מדדי ופעלי בהתאם. מעבר לכך - האם את מקבלת גם פראמין בזמן הטיפולים? יתכן שהתופעה היא סוג של רגישות לאיזו שהי תרופה. כמו כן יתכן שזו דרגה קשה של גלי חום הקשורה להפסקת המחזור. וגם אז יש לטפל בעיניין. בקיצור - שללי כרגע בעיה חריפה כמו חום, אם זה ממשיך עשי שוב ספירה והבמשך התייעצי עם האונקולוג המטפל

11/09/2004 | 21:52 | מאת: גלי קור

אין לי חום. ואני לא מקבלת פרמין. גם הספירה בסדר. לטענת האחיות והרופאה האונקולוגית זה קשור לכך שאני כרגע קצת אנמית וקשה לי לחמם את עצמי. האם המוגלובין 10.5 זה אנמיה? האם זה מוכר כתופעה שקשורה לאנמיה? אם זה אכן קשור להפסקת המחזור - איך מטפלים במהלך הכימותרפיה? תודה. גליתי.

03/09/2004 | 00:18 | מאת: ליז

אני לפני כימותרפיה ב AC ו טקסול שאלותי הן: 1. האם נותנים תרופה להגנה על הכליות או אברים אחרים (אני בריאה בדרך כלל) 2 . שמעתי מחברה שקיבלה טיפול בשם "מפתרה" יום לפני הכימו שהקל על התופעות. מה ידוע לך על כך? אודה על תשובתך

03/09/2004 | 07:16 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לא נותנים תרופה להגנה על כליות או אברים אחרים (אין צורך וגם אין תרופת כאלה), בתלות במכון בו את נמצאת תקבלי ערוי נוזלים אחרי או לפני הטיפול. כמו כן תקבלי כמובן טיפול נגד החילות והקאות. אם תקבלי את הטיפול הכימי כל שבועיים, תקבלי גם נופוגן שמזרז את התאוששות מח העצם ומגן מפהי ירידה חדה בפירות הדם וזיהומים. מבטרה הוא נוגדן הניתן לטיפול בלימפומה. אין לו שום קשר לסרטן שד, אין לו שום קשר להקלה על תופעות לוואי.

03/09/2004 | 08:44 | מאת: ליז

ד"ר בן-ברוך היקרה, תודה על תשובתך המהירה והמרגיעה. שבת שלום.

03/09/2004 | 00:16 | מאת: מקווה לטוב

הכוונה לכותרת האדומה כאן למעלה. אנא מנהלי הפורום - DO SOMETHING תודה

03/09/2004 | 06:24 | מאת: צוות אחת מתשע

את צודקת ואיתך הסליחה, נתקן זאת בהקדם האפשרי. בינתיים, אם את מעונינת בפרטים על אחד היועצים, את יכולה להקליק על שמו באחת התשובות שהוא נתן, ואז ייפתח חלון עם כל הפרטים הנוגעים לאותו יועץ. תודה שהפנית את תשומת ליבנו, צוות אחת מתשע

02/09/2004 | 23:54 | מאת: דליה

קיבלתי תוספי מזון של חברת נוטרוניקס - האם החברה ידועה והאם כדאי לקחת תוספי מזון, למרות שאני אוכלת פירות וירקות. אני כרגע באמצע של תקופת הקרנות וחוץ מעייפות וקושי בשינה אני מרגישה טוב ואף עובדת. תודה דליה

03/09/2004 | 04:01 | מאת: דר' רות לאופר

תוספי מזון הם עיניין של אמונה ואופנה. למעשה, מי שבריאה ואוכלת מאוזן, אינה זקוקה להם. עייפות היא טיבעית לתקופת קרינה; מנוחה תעזור לך יותר מתוספי מזון.. לא שמעתי על החברה הזאת, אבל יש הרבה חברות..

דובר בפורום שסוכר ודברי מתיקה מעודדים התפתחות תאים סרטניים. האם אישה עם עבר של סרטן השד צריכה להימנע מסוכר לבן , מדברי מאפה וכ"ו? אני בביקורת במכון האונקולוגי ומעולם לא אמרו לי דברים מסוג זה. בתודה דפנה

02/09/2004 | 23:28 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אין נתונים מדעיים מבוססים לכך. זו "הנחת עבודה" של מרפאים אלטרנטיביים, אולי על סמך עדויות בתרביות רקמה אך ללא שום ביסוס מדעי בבני אדם.

תודה לרופאים הנפלאים, המידע והעזרה שאתם מעניקים לא יסולאו בפז. אשתי עשתה טיפול ראשון לפני 3 שבועות (אדריאמיצין),היגיעה לשני היום עם WBC -3.3 ו נטרופילים:%50.1 זה אומר כערך 1500. האונקולוגית דחתה הטיפול ב3-4 ימים בנימוק שזה מצב גבולי בו היא עלולה להיות חשופה לזיהומים. חוות דעת אחרת שקיבלנו אומרת שלא בהכרח נכון לדחות ואפשר היה לעשות. שאלותי?-האם נכון היה לדחות, והאם 3-4 ימים זה משנה. מה עושים אם בפעם הבאה לא יעלה,אנו נחושים בדעתנו שהיא תקבל הטיפולים סדיר. דובר בהתחלה על שיפול דו שבועי עם נופוגן, במידה ואולי היא תקבל נופוגן אם לא יעלה האם עדיף לעבור ל-1 לשבועיים עם נופוגן. אחרי זה יש לה טקסול אחת לשבוע 12 שבועות. ותודה ובהערכה עמוקה לכם., האם

02/09/2004 | 23:05 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

בהחלט ניתן לטפל עם ספירה כפי שהיתה לאשתיך, סך נויטרופילים היה 1650, ואין כל מניעה לטיפול בערכים כאלו. עדיף לא לדחות טיפול, דחיה חד פעמית אינה בעיתית אך דחיות מרובות מורידות את ערך הטיפול. לגבי מעבר לטיפול כל שבועיים עם נויפוגן זה בהחלט אפשרי אם נשארים בטיפול כל 3 שבועות אפשר לבצע ספירת דם מספר ימים לפני הטיפול הבא, לראות מה המגמה ולהחליט בהתאם.

תודה על תשובתך. אז מדוע לדעתך עשו את הדחייה הזו,האם לדעתך זוהי מדיניות מחלקה אונקולוגית כי זה גבולי,האם נתקלת במקרים כאלו בעבר,האם זה נובע מאי רצון או מחשש לקחת אחריות במידה של זיהומים ואיזה זיהומים כבר אפשר לקבל בתקופה זו (אנו בקייץ),ומה את מציעה לנו לעשות בפעם הבאה באם הערכים "לא יהיו לשביעות רצון האונקולוג",,האונקולוג נחשב לטוב ביותר,מה אומר ניסיונך,ואנו מאוד מודאגים!!!.ברור שחשוב לנו היחס והקשר עם האונקולוג,אבל מעבר לכל הבריאות וההחלמה. אנא תשובתך בהקדם ושוב רב תודות והמון הערכה.

03/09/2004 | 09:20 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אין לי מושג מדוע נדחה הטיפול, וקשה לי גם לענות על שאר השאלות שלך בנוגע לספקולציות לגבי מניעים שונים. מתן כמוטרפיה דורש מיומנות גבוהה ונסיון רב בסוגים השונים של הפרוטוקולים. לא ברור לי גם איך נקבע דרוג של אונקולוג כ "טוב ביותר", אך כפי שכבר דנו כאן רבות בפורום, לא כל אונקולוג "נחשב" הוא אכן כזה. זהירות יתר כפי שננקטה כאן אינה מקובלת במתן טיפול כימי משלים. מה אני מציעה לעשות? לדבר עם הרופא שלכם ולשאול אותו את השאלות ששאלת אותי, אם לא תקבל תשובות מספקות או לחילופין המשכי דחיות טיפול במיקרים של ספירת דם שמאפשרת טיפול כדאי לחשוב על שינוי רופא או דיון עם מנהל המחלקה.

02/09/2004 | 18:09 | מאת: מקווה לטוב

אני כעת בשלב ההמתנה לתוצאות הפתלוגיה. מכל מה שקראתי כאן הבנתי שאם ישנה תגובה חיובית לאסטרוגן או פרוגסטרון מקבלים טמוקסיפן על מנת ל"דחות" את השפעתם המזיקה. מכיוון שנטילת התרופה/ות במשך 5 שנים מלווה גם בתופעות לא נעימות, אך תועלתן חשובה מאד, האם מכאן אפשר להסיק, שתגובה שלילית להורמונים היא "פחות בת מזל"?? תודה.

02/09/2004 | 18:36 | מאת: דר' רות לאופר

לך שמקווה לטוב נוכחות רצפטורים להורמונים בגידול מעידה על היותו תלוי בהורמונים, מבחינת צמיחתו. וזה מאפשר מתן טיפול אנטי הורמונלי , שהוא קל מטיפול כימי. לגבי יותר או פחות "מזל" , זה עניין של הגדרה. יש נשים שתאמרנה לך שיש יותר מזל למי שלא צריכה לקבל טיפול הורמונלי במשך שנים.. סך הכל, היש/ אין מזל מורכב מהרבה גורמים ולא רק מנוכחות/ העדר הרצפטורים להורמונים. קוי לטוב, (למרות שדי מורט עצבים לחכות לתשובה הפתולוגית..), וכבר התחילי לעשות"שופינג" לגבי אונקולוג טוב (שיהיה זמין, אנושי ומיקצועי!). כדאי לך גם לעיין קצת באתר לגבי טיפולים וכ. מידע הוא כוח , לא?

02/09/2004 | 20:01 | מאת: מקווה לטוב

תודה לך רופאה נפלאה. הדרכתך ועצותייך שוות לי המון.

04/09/2004 | 12:02 | מאת: רותי

שאלה לד"ר לאופר היקרה קודם כל אני מבקשת להביע את הערכתי ותודתי לתשובות המהירות ולעזרתך לכל הפונים בפורום בשאלות. אני קבלתי את הידיעה הקשה לפני כחודש ימים עם ההלם עם הבלבול והפחד ועברתי את כל השלבים עד לניתוח - quadrantectomy להוצאת 2 גידולים בגודל כ-1 ס"מ כל אחד, עם לקיחת ביופסיה של בלוטות הזקיף. לאחר המתנה הגיעה התשובה - שולי הניתוח חופשיים אבל יש גידול נוסף בגודל כ-4 מ"מ שנמצא בתוך השוליים של הניתוח. בלותות הלימפה הם ללא גידול, ללא גרורות. נמצאו קולתני אסטרוגן 3+, וקולטני פרוגסטרון 3+ ברוב מתאי הגידולים, ו-HER-2 חיובי 3+. בשיחה עם אונכולוג, המשך הטיפול זה הקרנות ולקיחת "טמוקסיפן" במשך 5 שנים. שאלתי היא - אני קבלתי טיפול הורמונלי HRT מגיל 55, כ 8-9 שנים (היום אני בת 63) מכוון שיש לי בריחת סידן ולאמי היה osteoporosis מאד קשה. עם היוודע המחלה הפסקתי את ההורמונים בהדרגה תוך 3 שבועות. האם המצב מושפע מהפסקת ה-HRT והאם זה יכול לשנות את הנחיצות של נטילת תרופת הטמוקסיפן - שהיא "אנתי-הורמונלית"?? יש לי הרבה חששות לגבי תופעות לא חיוביות שמלוות את נטילת תרופה כזאת במשך 5 שנים על המערכת, כמו התגברות של בריחת סידן. מחכה לתשובה והרבה תודה מראש רותי

02/09/2004 | 16:20 | מאת: SOMEONE...

. ואם אפשר להידבק מנשיקה ? ממה כן אפשר להדבק מהמחלה הזו?? ואם חושבים שיש את המחלה הזאת...ולא עושים לגבי זה כלום! מה קורה אז??? זה מתפתח יותר?? החיים נהיים יותר קצרים??? מחכה לתשובות תודה!

02/09/2004 | 17:48 | מאת: סמדר

ל- SOMEONE אני לא יודעת מי ומה, אבל לששאלות כאלו צריך גם כן לענות... אני לא רופאה, אבל אני יודעת שלא נדבקים בסרטן, לא מנשיקה ולא מהאויר. אם לא עושים כלום לגבי זה - אז כמו הרב המחלות אחרות אם לא מקבלים טיפול אכן החיים לפעמים מתקצרים. בסרטן חשוב הגילוי המוקדם. יותר פרטים אפשר למצוא גם באתר של אחת מתשע וגם באתר של האגודה למלללחמה בסרטן. יום נעים, סמדר

03/09/2004 | 00:06 | מאת: רחל

ודרך אגב, זו לא המחלה הזאת, זה סרטן. ויש אנשים מאחורי השם הזה.

02/09/2004 | 16:02 | מאת: חמודונת123

היום אני מקבלת טמוקסיפן וקרטיה כטיפול מונע לסרטן השד. היו ימים ששכחתי לקחת. מה יכול לקרות אם שוכחים לנטול את הכדורים האלה? (קרטיה - למניעת קרישי דם). כמו כן, רציתי לדעת בבקשה האם כשיש הסתיידויות גסות בשד אחד, שהתגלו בממוגרפיה מהיום, ומלפני חצי שנה הן לא היו, יש סיבה לדאגה? תודה מראש . חמדה

02/09/2004 | 18:24 | מאת: דר' רות לאופר

עדיף לא לשכוח לקחת את הכדורים. לגבי הממוגרפיה - תלוי איזה הסתיידויות ואיך הן נראות לרנטגנולוג, והוא ביחד עם האונקולוג יקבעו אם יש צורך בבירור נוסף.

02/09/2004 | 18:49 | מאת: חמודונת123

תודה על התשובות. לגבי הממוגרפיה, הרופאה אמרה שאלה הסתיידויות גסות שנראות לה שפירות. ויש לבצע מעקב בעוד 1/2 שנה. אני בכל מקרה אקח את התשובה לאונקולוגית בבית החולים. לגבי הכדורים - ידוע לי שקרטיה לוקחים רק בגיל מבוגר. האם נשים צעירות שנוטלות את הקרטיה מסתכנות מתופעות הלוואי של התרופה? תודה חמדה

02/09/2004 | 15:56 | מאת: חמודונת123

היום אני מקבלת טמוקסיפן וקרטיה כטיפול מונע לסרטן השד. היו ימים ששכחתי לקחת. מה יכול לקרות אם שוכחים לנטול את הכדורים האלה? (קרטיה - למניעת קרישי דם). כמו כן, רציתי לדעת בבקשה האם כשיש הסתיידויות גסות בשד אחד, שהתגלו בממוגרפיה מהיום, ומלפני חצי שנה הן לא היו, יש סיבה לדאגה? תודה מראש . חמדה

04/09/2004 | 18:46 | מאת: גיגי

התגלה אצלי ממצע חשוד בממוגרפיה, בצעתי ביופסיה ונמסר לי על ידי הרופאה שהגוש בצורת כוכב, אבקש לדעת האם הצורה מעידה על כך שהגוש סרטני, יש לציין שעדיין לא קיבלתי תשובה של הביופסיה. ממתינה לתשובה תודה,

05/09/2004 | 05:25 | מאת: דר' רות לאופר

גיגי הצורה שנראית בממוגרפיה יכולה לרמז על הסיכויים של גוש להיות שפיר או ממאיר, אבל זה רק עניין של הסתברות וניסיון של הממוגרפיסט. אין ברירה אלא לחכות לתשובת הביופסיה (עד כמה שזה קשה...). התשובה אמורה להתקבל תוך ימים ספורים.

02/09/2004 | 15:19 | מאת: מ.ד

אני כאחד עשר יום לאחר טיפול ראשון ב CAF . לאחר 5 ימים ביצעתי ספירת דם ולא היתה ירידה כלל WBC -6.3 NEUTROPHILS -4.8 היום ביצעתי שוב בדיקה (לאחר 12 יום מהטיפול) ויש ירידה משמעותית WBC -3.2. NEUTROPHILS -1.3 האם צריך לעשות משהו (אמורה לקבל טיפול בעוד כ -9 ימים) האם זה אומר משהו לגבי השפעת הטיפול. כמו כן היתי רוצה לדעת האם יש קשר בין קלציום (מקבלת גם ארדיא) לבין הסמנים CA15-3

02/09/2004 | 18:20 | מאת: דר' רות לאופר

אם אין חום, אין צורך לעשות דבר ביחס לספירה. אין קשר בין ספירת הדם להצלחת הטיפול. אין קשר בין רמת הסידן לסמנים.

02/09/2004 | 09:19 | מאת: רנה לענת ש.

האמת היא שמיד לאחר סיום הטיפולים הכימוטרפיים אמרה לי שהרופאה שאני צריכה להימנע ככל שניתן מסוכר לבן ומיין - שמזרזים שגשוג תאים סרטניים. האם את יודעת מה לגבי מוצרים שמכילים תחליפי סוכר ומיועדים לחולי סוכרת , למשל תודה מראש

02/09/2004 | 09:45 | מאת: דניה

בינתיים: מולסה, סירופ מייפל, דבש, סילאן תמרים, סוכר חום, מיצוי של עשב סטיביה כמובן והכי טוב - להתרגל בלי. רפואה שלמה.

02/09/2004 | 15:34 | מאת: ענת ש

רנה, היי אני מתכוונת לכתוב את כל מה שאמרו לי לגבי תזונה, ובינתיים לגבי ממתיקים: אנחנו חייבים סוכרים. הכי טוב זה פירות טריים (בהגבלה שביום צריך לאכול יותר ירקות מפירות), אחריהם פירות יבשים (אבל שיובשו לא באמצעים כימיים), רק אחריהם דבש וסוכר חום. אז, כמו שדניה אמרה, כדאי להתרגל בלי. אני עושה את זה, השכנה שלי התחילה להכין לי לחם בלי סוכר בכלל, ואני מתנזרת מכל המתוקים, חוץ מפירות טריים, ורק אולי פעם בשלושה ימים אני שותה כוס תה עם ממש מעט סוכר חום. ךא ביררתי לגבי מוצרים שמתאימים לחולי סכרת. אני מקווה לזכור, ובפעם הבאה שאהיה בגרמניה אברר. בהצלחה! ענת

02/09/2004 | 09:12 | מאת: דליה

שלום לכולם, אני מעט מבולבלת מהתשובות בנושא השאלות על תרופות אלו. אני מטופלת במקביל ב2 התרופות הללו(זה עתה התחלתי) ואני רוצה לדעת מעבר לתופעות לוואי(על זה אתגבר) מה הסיכוי שלי אחרי סיום לקיחת התרופות(בעוד 5 שנים) להרות,נכון אני בחורה צעירה,ואני מקווה שאוכל ללדת. כמו כן,מה בנוגע לציסטות השחלתיות שיכולות להיווצר,כל כמה זמן לבדוק,האם ניתן להבחין בתחילת ציסטות בשלב מוקדם,האם זה בכלל וודאי שיהיו ציסטות.... מחכה לתשובה,תודה מראש..

02/09/2004 | 09:25 | מאת: דר' רות לאופר

דליה חבל שלא ציינת את גילך; עקרונית אפשר להרות אחרי הטיפול שאת מקבלת, נורא תלוי בגיל. וגם במה עוד קיבלת. לגבי הציסטות - זה די נדיר ולדעתי לא צריך להטריד אותך. בטח לא עכשו כשאת מקבלת זולדקס.

02/09/2004 | 23:51 | מאת: דליה

אני בת 31.לאחר 4 טיפולי אדריאמצין וטיפולים שבועיים של טקסול ו 28 ימי הקרנות. כמו כן לא הבנתי את הקשר של הזולדקס לאי הופעת ציסטות?? תודה מראש

02/09/2004 | 08:00 | מאת: דניה

מישהי יודעת איפה סמדר? כבר כמה ימים שהיא איננה פה. אני מקוה שהכל בסדר.

02/09/2004 | 11:11 | מאת: raya

בוקר טוב דניה! קבלתי ממנה אתמול מייל. ככל הנראה הכל בסדר אצלה. רעיה

02/09/2004 | 11:59 | מאת: סמדר

אני כאן, אלא מה? סוף אוגוסט עמוס באירועים - יום נישואים, 26 שנים!!! יום הולדת לבעלי,,, והילד הקטן התחיל כיתה ד... ואני לקראת סוף ההקרנות של ה-25, (ה8 לצלקת -כך הבנתי - קלות יותר) אז אני גם עייפה יותר. בקיצור במירוץ החיים לא מספיקים את כל מה שרוצים ביום אחד. אבל דניה יקירתי - אני קוראת כל מילה, אפילו אם אין לי זמן להגיב. תודה על ההתענינות. סמדר

02/09/2004 | 18:12 | מאת: סמדר

פתאום יש הצפה של "סמדריות" אז אולי לא התכוונת אלי? אני בדרך כלל עונה להגיגייך הפילוסופיים. ועל מנת ל"בדל" את עצמי אני אהיה סמדר 45.... סמדר

02/09/2004 | 06:33 | מאת: פזית

לפני כשנתיים אובחן אצלי גידול עברתי כריתה חלקית ללא גבולות נקיים ומחוסר ברירה כריתה מלאה תת עורית עם שחזור מידי.מאז עברתי מס' ניתוחים ניכר בשנה מכוון שהתפתח אצלי זיהום שיצר קרע בעור וכו'...הסבל היה בלתי ניתן לתאור וזה גרם לי להזניח את המעקב האונקולוגי ולהתמקד רק במעקב הרופא הפלסטיקאי. כרגע אני נמצאת בהריון בשלב מתקדם וסובלת מכאבים בחזה הכרות,השאלה שלי היא אם יש אפשרות שהגידול חזר גם כשאין כלום מתחת לעור מלבד שתל?

02/09/2004 | 07:35 | מאת: דר' רות לאופר

פזית כדאי מאד שתיבדקי על ידי אונקולוג וכירורג, אולי יש בעיה עם השתל או זיהום או כל דבר אחר.. כואב לך - היבדקי, ולו כדי לא לדאוג.

01/09/2004 | 23:10 | מאת: אסתי

אובחן אצלי גידול idc שהוצא בגבולות נקיים ובלוטות שומר שליליות רצפטורים שליליים הגידול grade 3 האם עלי לעבור טיפול כימי מה המשמעות לגבי המשך הטיפול אם הרצפטורים שליליים.

01/09/2004 | 23:55 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

מאד חשוב לדעת את גודל הגידול, מידת ביטוי של HER2 וכמו כן את גילך לפני כל דיון בנוגע לצורך בטיפול כימי המשמעות של רצפטורים שליליים היא שטיפול הורמונלי אינו משפיע על הגידול שלך ולכן לא תקבליטיפול זה (טמוקסיפן בדרך כלל)

02/09/2004 | 20:16 | מאת: אסתי

תודה. גודל הגידול 1.7 ואני בת 50. תודה על ההתיחסות

02/09/2004 | 22:56 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

חסר לי עדיין HER2, אך בגילך בגודל גידול כזה ורצפטורים שליליים בהחלט ההמלצה המקובלת היא טיפול כימי משלים

01/09/2004 | 22:54 | מאת: ליסה

שלום! התוכלו לעזור לי - אני צריכה לעבור שחזור שד ומחפשת מנתח פלסטי טוב באיזור המרכז שעובד עם קופ"ח "מאוחדת" תודה מראש, ליסה

01/09/2004 | 23:09 | מאת: איריס

01/09/2004 | 23:11 | מאת: איריס

ממליצה על מיכאל שפלן מציון

02/09/2004 | 15:15 | מאת: סמדר

הי איריס אני נעזרתי בד"ר טופז מוריס מרעננה

היה לי DCIS מאוד גדול סיימתי עם ההקרנות ועכשין אני ללא טיפול וחוששת מאוד. אני מחפשת מישהי שהיה לה אותו דבר כדי לדבר איתה.

לי היה DCIS גדול , אולם בניתוח התברר שהיה גם חלק פולשני. האם עברת ניתוח? כריתה?

עברתי כריתה מלאה והגוש היה בגודל 12 ס"מ . בת כמה את? איזה סוג טיפול עברת??

אני בת 35 וצריכה להתחיל עם הטמוקסיפן מספרים לי כי בגלל גילי הצעיר תופעות הלוואי יכולות להיות בילתי ניסבלות. חשבתי לעצמי להתחיל עם הטמוקסיפן ואם זה יהיה בלתי ניסבל אז להפסיק. האם עקב ההפסקה יכול להיגרם נזק ??( כמו זירוז הישנות הסרטן)

שרון אם הוצע לך טאמוקסיפן משמעות הדבר שהגידול שהיה לך תלוי בהורמונים. נטילת הטאמוקסיפן מאד יעילה להפחית את הסיכון לחזרת הגידול ולרוב לא כרוכה בתופעות לוואי בלתי נסבלות. לדעתי, כדאי לך לנסות לקחתו. אם תהיינה לך תופעות לוואי קשות, אפשר יהיה לשקול מה לעשות. עדיף, לדעתי, לקחת לפחות תקופה מאשר בכלל לא.

אני בת 35 והייתי צריכה להתחיל טמוקסיפן לפני כחמישה חודשיםיש אחרי ההקרנות. היה לי DCIS גדול ( כ-12 ס"מ) ובלוטות נקיות ( בדקו 9 בלוטות) אני התחרטתי על החלטתי האם אני יכולה להתחיל עכשיו את הטיפול בטמוקסיפן??? האם אחרי 5 חודשים זה יעיל?

01/09/2004 | 21:18 | מאת: שרון

מישהי בגילי בבקשה יכולה לספר לי על תופעות הלוואי מהטמוקסיפן??

01/09/2004 | 21:27 | מאת: רונית

אני בת 44 אבל לפני הבלות (די לזה מתכוונים ל"בגילך" ) התחלתי טמוקסי לפני חודש וקודם כל, החלטתי שלא יהיו לי תופעות לוואי !!!!!!!!!!! מבטיחה לך שזה יכול לעזור.. ובכל זאת יש ימים שהרגשתי קצתיותר עצבנית מהרגיל. רוצה לומר זה תלוי גם בך ! מצד שני אולי בעוד חודש ארגיש אחרת.. מצד שלישי: התרופה הזאת טובה במה שהיא עושה, לפעמים זה לא קל. תרגישי טוב

שלום לך, גם אני התחלתי לקבל טמוקסיפן בגיל 35. תופעות הלוואי הן גלי חום ולדעתי גם מעין השמנה קלה הורמונלית. אבל גם אני לא מייחסת להן חשיבות גדולה, עושה המון ספורט ואוכלת אוכל בריא ( הרבה ירקות ופירות ) וזה בהחלט נסבל. תרגישי טוב.

אני בת 32 לא מקבלת טמוקסיפן עדיין אבל התחלתי את הפסקת המחזור ואני יכולה לספר על גליי חום (שהם חוויה מפוקפקת) הפרעות בשינהועצבנות קלה בהצלחה

01/09/2004 | 20:06 | מאת: סימה

ברצוני לשאול ואשמח עם משהו יתן תשובה או יפנה מי יכול לעזור בתחום זה, ושאלתי היא: מדוע חולי סרטן השד מקבלים רק 8 חודשים הכרה כנכים ותמיכה מביטוח לאומי שכולם לצערינו יודעים כי האדם לא חוזר לעצמו הוא מוגבל (בחוסר כוחות, כאבים מצבי רוח כי תמיד נמצאים ב- ?) וכו' ?

01/09/2004 | 21:06 | מאת: raya

לא מדויק! אני קבלתי 100% למשך שנה וחמישה חודשים. כעת מלאה שנה לניתוח, ואין מה להשוות את מצבי כיום לתקופה ההיא, ובוודאי לא לתקופת ההקרנות. רעיה

02/09/2004 | 19:26 | מאת: סימה

רעיה שלום לצערי כנראה אין שום חוק שקובע מה צריכה לקבל חולת סרטן השד. גם הנחה בבזק שנאמר לי שמגיע לי לא קיבלתי מאחר ועברו 6 ח' כשהגשתי את הבקשה (3 ח' עד שהתחלתי בכל התהליך הניירת ועוד 3 ח' עברו שביתות שהיו בדואר וכו'). לפי דעתי צריך להיות חוק שקובע במדויק מה כל אחת ואחת מקבלת, ואני מאד מאד מאד שמחה עבורך שהכל מאחורייך אבל לצערי המצב אצלי לא כך לא חזרתי לעצמי ואני מכירה עוד מספר די גדול (לצערי) על בנות שגם כן סובלות מכאבים ברגלים ידיים ובכלל חוסר כח ועייפות מרובה.

01/09/2004 | 23:45 | מאת: ד

מה קורה בתום תקופת הנכות הזמנית לחולת סרטן שלא עבדה שהתגלתה המחלה ( סימתי אבטלה) . הנכות הזמנית היתה כשנה ושלושה חודשים 100% ובנוסף שירותים מיוחדים כ 50%

01/09/2004 | 13:00 | מאת: שולה

מבקשת לדכת מה חדש במחקר בנושא השימוש בליויאל. לפני 20 שנה חליתי בסרטן שד ועברתי טיפולים כימותרפיים. מאז תודה לאל הכל בסדר. היום אני סובלת מתופעות גיל המעבר ולמרות התנגדות של הרבה רופאים התחלתי לקחת ליויאל אבל עם חששות. האם זה מסוכן? האם כבר יש תוצאות למחקר שידוע לי שנעשה בשנים האחרונות? תודה על תשובתכם

01/09/2004 | 20:30 | מאת: דר' רות לאופר

לוויאל הוא סוג של אסטרוגן חלש. הוא בפירוש לא מומלץ על ידי היצרן לנשים שבעברן סרטן השד. למרות שאיני יודעת אם הגידול שלך היה רגיש להורמונים, נראה לי שלתת אסטרוגנים למישהי עם עבר כמו שלך זה קצת "לשחק באש". לא הייתי ממליצה, אלא אם ממש ממש אין ברירה וכל הטיפולים האחרים לא עוזרים. ואם כבר - אז לתקופה כמה שיותר קצרה.

01/09/2004 | 22:50 | מאת: ליסה

ד"ר לאופר שלום, האם יש טיפול הורמונלי אחר, במקום ליוויאל שהיית ממליצה עליו? תודה

01/09/2004 | 09:31 | מאת: מירי

לדר נועה שלום אני מסיימת שנתיים טיפול בזלוטקס ואני יודעת שזלוטקס לוקחים שנתיים מה לדעתך הטיפול לאחר שנתיים ? כמובן שאתייעץ עם רופא נשים+אונקלוג וכו חשובה לי דעתך כי אני מאוד מאוד מחזיקה ממך אני בת 44 לוקחת טמוקסיפן תודה מירי

01/09/2004 | 09:57 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אין נתונים ברורים לגבי משך הזמן האופטימלי של זולדקס. נותנים שנתיים כי זה מה שנבדק אך בניגוד לטמוקסיפן שבו בוצעה גם השוואה מחקרית לתקופות ארוכות יותר, מחקרים דומים לא בוצעו עם זולדקס. אם קבלת גם טיפול כימי, ואת מקבלת זולדקס שנתיים יש סיכוי שהפעילות השחלתית שלך הסתיימה, כך שאין צורך בהמשך. מה שניתן לעשות הוא להפסיק זולדקס, לבדוק פעילות שחלתית (בדיקת דם) מספר חודשים אחר כך ולהחליט בהתאם. צריך לזכור שטמוקסיפן הניתן לבד יכול לגרום לעליה ניכרת ברמת אסטרוגן אצל נשים עם שחלות מתפקדות, עליה כזו יכולה לגרום לציסטות שחלתיות. טמוקסיפן בכל מקרה מומלץ ל5 שנים ובסיומו בתלות באופי הגידול יתכן מעבר למעקב ארומטז.

01/09/2004 | 12:48 | מאת: רונית

לד"ר בן ברוך היקרה: אני בת 34 , אובחנתי לפני כ-3 שנים בסרטן השד. עברתי כריתה מלאה, טופלתי במשך שנתיים בזולדקס ועדיין ממשיכה ליטול טמוקסיפן. אני כשנה ללא הזולודקס ועדיין לא חזר המחזור החודשי, האם יש סיבה לדאגה ? באולטראסאונד האחרון אובחנו אצלי ציסטות בשחלות . האם כאשר ישוב המחזור תופעה זו תיעלם ? אני מודה לך מראש על תשובתך .

01/09/2004 | 08:39 | מאת: דניה

מי גם רופאה מקסימה שתמיד יש לה זמן בשבילנו וגם משוררת? תשובה: רות לאופר. נימוק: הבוקר קראתי במוסף ספרים של הארץ רשימה, קראתי אותה עד הסוף בגלל היושרה הנדירה שלה, ההנמקה, הנימה האנושית (גם ברגעים הקשים), הרגישות המיוחדת. מי כתב את הרשימה? רות לאופר שלנו. ושם למטה כתוב שהיא משוררת. מה שהם לא יודעים, כל קוראי המוספים למיניהם, שהיא קמה בארבע בבוקר כדי לענות לנו. אנחנו אוהבות אותך.

01/09/2004 | 10:10 | מאת: מקווה לטוב

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=471183&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0

01/09/2004 | 21:19 | מאת: raya

לא שמתי לב כאשר קראתי היום את מוסף הספרים. מצורף קישור (זה של מקווה לטוב אינו עובד) http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=471183&sw=%DE%D6%D5%E8+%D4%DE%DC%D9%DD (לסמן את הקישור במלואו ולהעתיק לשורת הכתובות)

01/09/2004 | 21:26 | מאת: raya

אני רואה שגם ההעתקה שלי אינה עובדת. משום מה משתנה סדר הקישור. http://www.haaretz.co.il hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=471183&sw=%DE%D6%D5%E8+%D4%DE%DC%D9%DD הפרדתי את השורות. אחרי co.il צריך להוסיף / ולהמשיך עם השורה השניה.

01/09/2004 | 07:31 | מאת: דורית א.

אני אחרי הטיםול השניCMF. כנדרש עשיתי בדיקת דם אחרי עשרה ימים. בפעם הראשונה הייתה התשובה 5.0 בפעם השניה המצב הוא 3.0. אני מבינה שזה עדין בסדר. השאלה שלי אם ניתן לצפות שלאחר כל טיפול תהייה ירידה כל כך גדולה. כמו כן מה ניתן לעשות אם מצב הלויקוציטים יורד באופן משמעותי? אודה לכן על התשובות. אני די בלחץ.

01/09/2004 | 08:21 | מאת: דר' רות לאופר

דורית ראשית, אל תהיי בלחץ, הוא בין כה לא מעלה את מספר התאים הלבנים... שנית, זאת לא ירידה כל כך גדולה, אלא סבירה; חשובה גם החלוקה הפנימית של סוגי התאים הלבנים.. בכל אופן את צריכה להמשיך לבדוק את הספירות וכמובן, אם מופיע חום מיד לפנות לביצוע ספירה. אם הספירות יורדות מאד, יש תרופה (נופוגן) וכן לפעמים יש לשקול הורדת מינון, תלוי גם במטרת הטיפול. התייעצי גם עם רופאך. כרגע אני לא רואה סיבה לדאגה.

01/09/2004 | 08:32 | מאת: דר' לאופר

תודה רבה לך על תשובתך המהירה. בהחלט נרגעתי.

01/09/2004 | 05:34 | מאת: אתי

שלום, כתוצאה מהכימו הורידים שלי ביד נורא קשים, והיד לא מתפקדת בצורה הכי טובה. המליצו לי לעשות ליד עצם הבריח מצד ימין הכנסת צינור כדי להזריק את הכימו. המצב נראה לי קצת מסוכן במיוחד שזה אמור להיות בצורה זו עד סוף הטיפולים. האם אפשר לעשות זאת בצורה שונה? תודה, אתי

01/09/2004 | 06:39 | מאת: דר' רות לאופר

לאתי הכנסת "פורט" בדרך שתיארת מאד מקובלת ובדרך כלל אין עמה בעיות. ישנן גם דרכים אחרות, אך פחות טובות ונוחות. השאלה העיקרית כמה טיפולים נותרו לך, ואולי אפשר בכל זאת "למשוך" עם הורידים שלך, ולא להיזדקק כלל לפורט, שאחר כך מאד מתקשים להחליט אם ומתי להוציא אותו. בהצלחה

01/09/2004 | 12:04 | מאת: etti

שלום דר' לאופר, נותרו לי עוד שלושה טיפולים. אני חושבת להמשיך ולמשוך עם הורידים כמה שאפשר. תודה על תשובתך המהירה. (השעה כעת אצלינו 5 בבוקר). אתי

01/09/2004 | 00:28 | מאת: דבורה

שלום לכולן אני כבר מעל שנתיים חולת סרטן. ב"ה חזרתי לעבודה חלקית. אצל חברה לעבודה התגלה הדבר לפני כחצי שנה, עם כריתה חלקית והקרנות. לפני כחודש חזרה לעבודה. ומאז היא מאוד מרירה וכועסת על כל העולם. אנחנו עובדות עם קהל. אני יושבת על ידה ואני כל הזמן שומעת טרוניות וכעסים מתפרצים כלפי הקהל. שאלתי את חברתי במה אוכל לעזור או לסייע ואז היא גם התפרצה עלי. ואז אני זורקת בדיחה לאויר ואז יש התפרצות של צחוק. האוירה נהייתה מאוד לא נעימה. רציתי לשמוע חוות דעתכן, או אם נתקלתם בבעיה דומה. או לחילופין מה עלי לעשות ... אשמח לשמוע חוות דעתכן. הרבה בריאות ושמחה עם לב שמח. דבורה.

01/09/2004 | 14:21 | מאת: דניה

אין לי תשובה אבל התפקיד שלי כאן, בפורום (מיניתי את עצמי) זה לענות לאלה שאין תשובה לשאלה שלהם. מכיוון שאין לי תשובה אני אנסה לחלוק. שכנה שלי חלתה כמה שנים לפני ונהגה לריב עם כולם (שכנים, שכנות, מורים, גננות) ולהאשים את כולם ולטפול עליהם עלילות. בדרך כלל היא אישה נעימה מאוד ודי ביישנית ושקטה אבל המחלה הוציאה ממנה התפרצויות זעם קשות. חלפו כמה שנים ושמתי לב שיש כמה אופני התנהגות של תגובה למחלה והם לא בהכרח קשורים או נובעים מהמזג הרגיל. קשה מאוד לייעץ אבל כדאי במידת האפשר להכיל את ההתפרצויות של החברה לעבודה ולקוות שהיא עצמה תצליח לאגור כוחות ולהכיל את השינוי. השכנה שלי מזמן ביקשה סליחה מכל מי שהיא התנגשה בו בתקופה הסוערת של ההתמודדות עם המחלה. רפואה שלמה.

03/09/2004 | 07:08 | מאת: דבורה

תודה רבה

31/08/2004 | 23:15 | מאת: סימה

לפני שנה עברתי כריתה חלקית של השד טיפול כימותרפי והקרנות ואז אני סובלת מכאבים בשרירים שאלתי היא האם הכאבים הם תופעה של הטיפולים שעברתי והאם צריך להתרגל או שהם אמורים לעבור?

01/09/2004 | 04:15 | מאת: דר' רות לאופר

סימה האם את מקבלת טיפול נוסף כמו זולדקס, טאמוקסיפן, ארימידקס וכ. ? זה יכול להיות ההסבר. הסבר אחר, אפשרי, שינויים הורמונליים. בכל מקרה, כדאי שתיתייעצי עם הרופא המטפל שמכיר אותך.

01/09/2004 | 20:04 | מאת: סימה

כן, אני מקבלת את הארימידקס, ולפני כ-8 חודשים עברתי כריתת רחם ושחלות

31/08/2004 | 21:07 | מאת: נלי

שאלה בנושא בדיקות: לי היה סרטן שד, האם בת דודה שלי, בת 49, מצד אימי, שגם לסבתה שלנו היה סרטן שד בגיל 70 בערך, צריכה להיות "עם יד על הדופק" ולהיבדק, האם עליה לספר לרופאים שיש במשפחה המורחבת, והאם יש לזה משמעות? היא לא עשתה ממוגרפיה וגם לא בדיקה אצל כירורג שד. מה ניתן להמליץ לה? תודה, נלי

01/09/2004 | 04:10 | מאת: דר' רות לאופר

לנלי לא כתבת באיזה גיל היה לך סרטן השד. בכל מקרה, אשה בת 49 צריכה כבר להיכנס ל"משטר" בדיקת שד, בפרט כשקיים סיפור משפחתי. המינימום לדעתי, בדיקת שד ידנית וביצוע ממוגרפיה. השאר יוחלט, בין השאר, גם לפי הגיל בו התגלה אצלך הגידול.

01/09/2004 | 06:37 | מאת: נלי

לד"ר לאופר, המון תודות. לי התגלה בגיל 44... יום נעים נלי

01/09/2004 | 08:34 | מאת: לדר' לאופר

טעות במחבר

31/08/2004 | 17:38 | מאת: דליה ב

אני נמצאת כרגע בעיצומן של ההקרנות - סיימתי את ההקנה העשירית יש לי כאבים מתחת לחזה, נדמה לי שבצלעות, הכאבים הם רק במגע או בלחיצה על המקום האם יש קשר לכאבים אלו ולהקרנות תודה דליה

31/08/2004 | 20:41 | מאת: דר' רות לאופר

לדליה לא כל כך סביר שיש קשר להקרנות, אלא אם את שוכבת בתנוחה שגורמת לכך. בכל מקרה, אין אפשרות לבדוק אותך וירטואלית, אנא פני לרופא במכון בו את עוברת את הטיפול.

31/08/2004 | 13:14 | מאת: ענת ש

למי שפנתה אליי ולא נענתה, היי התברר לי שמשום מה חלק מההודעות שנשלחו אליי לאחרונה נותבו איכשהו ל-Bulk, שבעלי סידר לי כדי שלא איכנס להודעות של חברות מסחריות ועוד. אני באופן אוטומטי הייתי מוחקת את כל ההודעות האלה בלי להיכנס אפילו לרשימה, וכנראה שמחקתי מבלי משים הודעות. התנצלות גדולה! למי שמתעניינת, בשבוע שעבר הייתי "על הפנים", ובסופו של דבר הגעתי ביום שישי לחדר המיון של בי"ח העמק. קודם כל, הייתי מופתעת מהטיפול המהיר והיעיל. אחר כך הופתעתי מהתעניינותה של הפנימאית שקיבלה אותי, ושאלה שאלות רבות על ההיפרתרמיה שעברתי (אחרי שציינתי שלאחרונה שמו לי קטטר, כי התופעות הורו על דלקת בדרכי השתן, וזה אכן מה שהיה, איזשהו חיידק גרמני), וכשהתעניינתי מהי הסיבה להתעניינות, היא אמרה שהיא רוצה להמליץ על השיטה לחברתה. אחרי שנתקלתי בכזאת קואליציה מקיר לקיר של רופאים נגד השיטה, הייתי קצת בהלם. אחר כך, שמחתי לגלות שתוצאות הדם שלי (חוץ מהנויטרופילים שהמריאו בגלל הדלקת) הן הכי טובות מזה שנים. וביום ראשון, כשקיבלתי גם את תוצאות תפקודי הכבד, בכלל התלהבתי, כי חוץ מאחד שקצת מעל לטווח כל תפקודי הכבד והכליות תקינים. ומה שהכי שימח אותי היה רמת הגלוקוז. בפעם הקודמת שבדקתי אותה, לפני כחודש וחצי, הערך היה חצי מהמינימום. בעקבות הערה של אחותי ומה שלמדתי לאחרונה, הבנתי שרמת הגלוקוז הייתה כל כך נמוכה כי הסרטן שלי "זלל" את הגלוקוז, והגלוקוז מצידו "תידלק" אותו. אז עכשו, אחרי שהגרורה בכבד טופלה, רמת הגלוקוז - אפילו שאני בכלל לא אוכלת סוכר לבן ומסתפקת בפירות ולעיתים רחוקות בסוכר חום - היא בינונית-גבוהה. אני יודעת שזאת תהיה מלחמה ארוכה מאוד, וזוהי רק תחילת הדרך. מקווה שכך יהיה צעד אחר צעד. בכל מקרה, אני פתוחה ומוכנה לענות לכל שאלה בנושא ההיפרתרמיה או אחד הטיפולים שעברתי או התזונה שהמליצו לי לגביה. ענת

31/08/2004 | 19:52 | מאת: raya

את ממשיכה להדהים אותי עם סגנון הכתיבה שלך. מחזיקה לך אצבעות ומאחלת לך בריאות שלמה. רעיה

01/09/2004 | 05:25 | מאת: etti

לענת, תודה על תגובתך על הבושה, שמחתי לשמוח ממך, ואני שמחה שהתאוששת. חזקי ואמצי והרבה בראיות. אתי

31/08/2004 | 22:26 | מאת: טלי וינברגר

ענת יקרה, הצטערתי לשמוע שהרגשת לא טוב, ושהצטרכת להגיע לבי", אבל כמו תמיד מסתבר שגם בחושך תמיד אפשר לראות נקודות אור, ומסתבר שזו היתה רק דלקת "מיובאת" מגרמניה, ואני מקווה שקיבלת אנטיביוטיקה טובה, ויותר מזה פגשת פנימאית שנשמעת באופן מפתיע קצת יותר פתוחה וליברלית לגבי טיפולים שונים. מאד שמחתי והתרגשתי לשמוע שהבדיקות טובות, ואני מתפללת בשבילך שזה רק ימשיך כך! ואגב, לגבי הדלקת בדרכי השתן, את בטח כבר יודעת שחמוציות (מיץ דיאט או כמוסות) נפלאה לעניין כמו גם מיצוי (חליטה) של פטרוזליה...זה מגעיל למדיי אבל עוזר מאד. מנסיון! שיהיה לך המון בריאות, ותמשיכי לעדכן! שלך, טלי

31/08/2004 | 22:26 | מאת: טלי וינברגר

ענת יקרה, הצטערתי לשמוע שהרגשת לא טוב, ושהצטרכת להגיע לבי", אבל כמו תמיד מסתבר שגם בחושך תמיד אפשר לראות נקודות אור, ומסתבר שזו היתה רק דלקת "מיובאת" מגרמניה, ואני מקווה שקיבלת אנטיביוטיקה טובה, ויותר מזה פגשת פנימאית שנשמעת באופן מפתיע קצת יותר פתוחה וליברלית לגבי טיפולים שונים. מאד שמחתי והתרגשתי לשמוע שהבדיקות טובות, ואני מתפללת בשבילך שזה רק ימשיך כך! ואגב, לגבי הדלקת בדרכי השתן, את בטח כבר יודעת שחמוציות (מיץ דיאט או כמוסות) נפלאה לעניין כמו גם מיצוי (חליטה) של פטרוזליה...זה מגעיל למדיי אבל עוזר מאד. מנסיון! שיהיה לך המון בריאות, ותמשיכי לעדכן! שלך, טלי

01/09/2004 | 11:17 | מאת: יונית

הי ענת, אפשר לקבל ממך קצת הדרכה בנושא תזונה ? מה המליצו לך ? האם זה מתאים לכולן או כל אחת צריכה התאמה אישית ? תודה מראש

31/08/2004 | 08:51 | מאת: מקווה לטוב

בשעה טובה עברתי את הניתוח ונראה שזה היה החלק הקטן בתהליך, מה גם שה"ממצא, היה קטן.. היה לי מאבק קשה להשגת טופס 17, אני לא מתמצאת בקטע המינהלתי מעתה והלאה. כל המאמרים החשובים בפורום נותנים ידע מקצועי עצום, מנוסחים מאד יפה ועוזרים באינדיקציה לגבי הצפוי מעתה. רק החלק הזה נראה לי בעייתי. האם לכל בדיקה/תהליך צריך להתחנן לטופס 17? אם הקופות כל כך מתקמצנות בכך, מי הם בדיוק האנשים הממלאים את בתי החולים? התחלתי את הדרך עם כירורג שד שהיה מקסים ואני מופנית אליו לאחר 10 ימים. מה קורה מהשלב הזה? מי הגורם ה"אחראי" עלי במערכת? איך המכונה עובדת מעתה? אילו בדיקות יש לעבור לפני תחילת ההקרנות? איזה קטע נשאר לקופת החולים, איזה עובר לבית החולים, מה תפקידו של רופא המשפחה שאני שוקלת להחליפו? תודה מראש.

31/08/2004 | 10:55 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

בתלות בקופה בה את נמצאת את צריכה בשלב זה לקבל הפניה לאונקולוג או במסגרת בית חולים או במסגרת מרפאתית חיצונית. מאד תלוי אם את צריכה טיפול כימי בנוסף לטיפול קרינתי. בעיקרון מי שעכשיו אחראי הוא האונקולוג, והוא גם קובע את המשך הטיפול ומעקב. ברגע שאת משודכת למכון אונקולוגי, ובתלות הטיפולים אותם תצטרכי לקבל ניתן לקבל טופס 17 ארוך טווח. האונקולוג יקבע את הבדיקות שאת צריכה לעבור וכן יתאם את ההפניה להקרנות או לטיפולים נוספים אחרים. פני למזכירה הרפואית במרפאה שלך לצורך הפניה לאונקולוג - יחד עם מלוא הפרטים מהכירורוג, וביחוד תשובה פתולוגית מלאה הן של הביופסיה והן של הנתוח. תפקיד רופא המשפחה הוא מעט מורכב, שוב בתלות בטיפולים אותם תצטרכי לקבל, אך הרבה מהאישורים לטיפולים או מרשמים לתרופות חייבים לעבור דרכו.

31/08/2004 | 11:58 | מאת: מקווה לטוב

המון תודה על התשובה המהירה והמפורטת.

31/08/2004 | 12:04 | מאת: צוות אחת מתשע

בהמשך לתשובתה של ד"ר ברוך, אכן קשה ומעצבן שנוסף על ההתמודדות עם המחלה, צריך להתמודד גם עם הבירוקרטיות של קופות החולים, ולא תמיד אנחנו מקבלות מהם מה שמגיע לנו. בעמותת "אחת מתשע" ישנה רכזת שתפקידה לדאוג לכך שחולות יקבלו מקופות החולים את מה שזכותן לקבל. אם את נתקלת בבעיה, את מוזמנת לפנות אליה. שמה רקפת אנוך והטל. שלה הוא: 03-6021717, שלוחה 201. בנוסף, באתר של "אחת מתשע" ישנו פרק הדן בזכויות בקופות החולים השונות. תוכלי למצוא אותו תחת "מידע", ובחרי באפשרות "למי ניתן לפנות". בהצלחה, צוות אחת מתשע

31/08/2004 | 14:27 | מאת: דר' רות לאופר

מקוה לטוב יותר מכל מי שאחראי עליך עכשו ותמיד, זו את! עליך להחליט היכן את רוצה להיות מטופלת מבחינת המכון האונקולוגי, ועדיף גם - לבחור לעצמך את הרופא. יש קופות, כמו במכבי, שבהן ישנם אונקולוגים בקהילה וזה יכול להיות פתרון מאד נוח. בכל קופה יש רופא מינהלי שממנו את מבקשת את האישורים השונים, או דרך הפקידה שעוסקת בכך בסניף. אין שום חובה שתטופלי דווקא בבית החולים שבו נותחת. בחרי לך מקום נוח לך. עשי שופינג, ואפילו בקרי במכונים השונים. רוב הקופות לא עושות בעיות עם הפניות למכונים אונקולוגיים. אם צריך, עמדי על שלך, כמו שאת יודעת לעשות. לדעתי נורא חשוב למצוא רופא משפחה אוהד ומבין ולעדכנו, הוא יכול לעזור המון. הבעיות הבירוקרטיות לא כל כך קשות כמו שנראה לך, אל תיתני להן להפריע לך; יש לך דברים יותר חשובים. ואנחנו כאן לעזור. החלמה קלה מהניתוח ובחירה טובה לך באונקולוג המטפל, בהצלחה.

31/08/2004 | 15:00 | מאת: מקווה לטוב

תודה לכולכן הרופאות ומנהלות העמותה על התשובות. אכן הן פיקסו אותי. יצאתי טוב מהניתוח (כך אני מרגישה) ואני מתכוונת לשוב לעבודה כבר מחר או מחרתיים, נו פרובלמס. אתחיל עם קופ"ח כללית לפי המומלץ ונראה שאבחר במכון הקרוב למגורי בשל המלצות ל איכות ורמה, תופעות הלוואי, העייפות הצפויה, ההיעדרות מהעבודה (שתהיה קצרה ככל האפשר), נוחיות ההגעה וכן, גם העלות. כל אלה הם מרכיבים בהחלטה. עד כה מלבד הבירוקרטיה קיבלתי יחס נפלא בכל מקום רפואי ואני מקווה שכך גם ימשיך. כל טוב לכולן.

31/08/2004 | 02:29 | מאת: אתי

אני מקבלת טיפול כימו פעם שלישית ורצוני לדעת אם האנמיה (113 לפי ערכים קנדיים שזה נמוך) משפיעה על המשך הטיפול, או שאני צריכה לאכול מוצרים עם ברזל. בתודה, אתי

31/08/2004 | 04:56 | מאת: דר' רות לאופר

היי אתי מה השעה אצלכם בטורונטו ? כאן חמש בבוקר. ערך ההמוגלובין שלך סביר לפי כל אמות מידה למי שמקבלת כימותרפיה, ומאכלים עתירי ברזל ממילא לא באמת משנים הרבה. תהיי במעקב, ואם הוא יירד לסביבות 10, תוכלי לבקש שירשמו לך זריקות אריתרואפואטין, שמעלות את ההמוגלובין. בהצלחה רותי לאופר

01/09/2004 | 01:09 | מאת: אתי

לדר' לאופר תודה על תשובתך המהירה, אתי

01/09/2004 | 01:10 | מאת: אתי

לדר' לאופר תודה על תשובתך המהירה, אתי

30/08/2004 | 22:06 | מאת: ורדה

אחותי נותחה בהדסה, לאחר כריתת שד,מתוך בלוטות שהוצאו רק אחת נגועה. הוצא גידול של 1.5 ס"מ , GRAD 1, עם רגישות להורמונים, HER 2. האונקולוגית קבעה סידרה של 6 טיפולים כימותרפיים מסוג CAF, אחת ל-3 שבועות, לאחר הטיפול הכימותרפי, תמשיך בטיפול הורמונלי במשך 5שנים. מצב הרוח מאד ירוד, אחותי נוטה לוותר על הטיפולים בטענה שלא יכולה לעמוד בסבל ובתופעות הלואי. שאלות: מה הסיכון בהחלטה כזו? האם חייבים בטיפול כימותרפי במקרה בו בוצעה כריתה והוצאה הבלוטה הנגועה? האם קיים טיפול חלופי??? תודה, ורדה

31/08/2004 | 00:00 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

קשה לענות על שאלתיך ללא פרטים נוספים, החשובים שבהם היא גיל אחותיך, מידת הרגישות להורמונים ומידת ביטוי של HER2

01/09/2004 | 12:19 | מאת: ורדה

תודה על התייחסותך. אחותי בת 56, אכתוב להלן המידע שקיבלנו בדף ממצאי הבדיקה הפתולוגית. right breast mastectomy specimen: invasive duct carcinoma, grade 1 with extensive calcifications AND minimal component of ductal carcinomt in situ, cribriform type, low grade בצביעות אימונוהיסטוכימית מרבית תאי הגידול נצבעו חיובי (2+) לקולטני אסטרוגן וחיובי חזק (3+) לקולטני פרוגסטרון. צביע ל-her- 2/neu שלילית. הערה: צביעה ל-her-2/neu בדרגה 0,1+:שלילית 2+: inconclusive: +3 ,חיובית. הבדיקה בוצעה בשיטהאימונוהיסטוכימית על חתכי פרפין. לא מבינה את המונחים הרפואיים, מקוה שפרוט מספק, אשמח לקבל את חוות דעתך. תודה

שלום, אני בת 35 בינואר עברתי כריתה מלאה והפתלוגיה הראתה גידול של DCIS מאוד גדול כ- 10 ס"מ. אח"כ עברתי סידרת הקרנות בלבד 25 ימים. בסוף אפריל הסתיימו ההקרנות והציעו לי לקחת טמוקסיפן ואני סרבתי בגלל שחששתי מתופעות הלוואי בגיל צעיר. היום אני מתחרטת על החלטתי יש לי שתי שאלות: 1:האם ניתן להתחיל לקחת אחרי תקופה כזו ומה ההשלכות?? 2: האם לאחר שהתחלתי ואיכות החיים תרד בגלל תופעות הלוואי האם ניתן להפסיק ומה ההשלחות? תודה

31/08/2004 | 00:02 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

ניתן להתחיל טמוקסיפן גם כעת, לא ברור לי למה את מתכוונת ב "מה ההשלכות" אך כדאי לדבר על כך עם הרופאה שתרשום לך את הטמוקסיפן.

30/08/2004 | 18:00 | מאת: נועם

אולי יש אפשרות אחרת , אני כבר לא יכולה לסבול מחטים !!! אם לא בכדור כבר עדיף בזריקה ולא להיות מחוברת כמה שעות ... האם זה בא בכלל בחשבון ?

31/08/2004 | 00:03 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

באם מדובר בטיפול משלים לאחר נתוח, אין לצערי אופציה בדוקה לטיפול כימי לא בערוי, אם יש לך בעית ורידים, ויש עוד כברת דרך לפנייך אפשר לשקול הכנסת פורט, מאד מקל על החיים מבחינת ערוי.

30/08/2004 | 12:32 | מאת: ריקי

שיהיה במזל ובהצלחה - אני לא מתלהבת אבל אני בהחלט יכולה להבין שיקולים כלכלייים..........

30/08/2004 | 17:29 | מאת: ליליה

מזל טוב. אבל העדפתי את הפורום הקודם היה יותר נוח

ערב טוב! גם בעיני הפורמט הזה לא כל כך מוצא חן. אם אפשר- יוחזר הפורום הקודם למקומו.

31/08/2004 | 18:41 | מאת: צוות אחת מתשע

התקלה תוקנה, והפורום חזר למתכונתו המוכרת, לשמחת כולנו.

30/08/2004 | 08:24 | מאת: מירב

אימי בטיפול כמוטרפי כל שבועיים ומקבלת זריקות נופוגן, 5 אחרי כל מחזור טיפול כי 3 לא מעלה את הרמה של הלויקוציטים. אימי מתלוננת על כאבי גב ונאמר לה שזה מהזריקות. האם זריקות הנופוגן יוצרות כאבים? (אימי עברה מיפוי עצמות שיצא תקין) האם יש הבדל בין נופוגן לניופוגן? תודה מראש!

30/08/2004 | 09:45 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

זריקות נויפוגן בהחלט יכולות לגרום לכאבי גב, וכאבי שלד מפושטים. זו תופעת לואי שכיחה. נופוגן ונויפוגן הם אותה תרופה.

29/08/2004 | 21:19 | מאת: איריס

אני קוראת פה את השאלות של איגי לגבי תדירות הקרנות ומבינה שאני לפני הקרנות ובעצם לא יודעת מה התדירות שלהם בדרך כלל, אז.... לפני שהרופא ידבר איתי, הייתי רוצה להיות קצת יותר מוכנה נפשית ההקרנות - זה כל יום, או פעם בשבוע, או פעם בשבועיים או..... תודה

29/08/2004 | 21:40 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הקרנות ניתנות כל יום בין ראשון לחמישית כלומר 5 ימים מתוך 7, וחוזר חלילה. כך שאם יש לך לקבל 25 הקרנות משך התקופה הוא 5 שבועות. זה כך במרבית המקרים. יש מיקרים מיוחדים בהם התזמון הוא שונה אך לא בהקרנות סטנדרטיות של סרטן שד.

29/08/2004 | 21:49 | מאת: איריס

אני מאוד רוצה להמשיך בשיגרת החיים הרגילה, כמה שאפשר, האם אפשר להמשיך לעבוד או שזה גוזל הרבה כח נפשי ופיזי?

29/08/2004 | 21:03 | מאת: ליליה

שלום לכם לאימי בת 70 יש סרטן השד. עברה למפקטומי, וכריתת שתי בלוטות. באחת מהבלוטות נמצאה גרורה מיקרוסקופית. בשיחה עם הרופא הכירורג הוא אמר שלדעתו לא צריך להוציא עוד בלוטות כי קרוב לודאי שאימי תקבל כימותראפיה וכך זה יטפל במידה ויש עוד גרורות מיקרוסקופיות בבלוטות. הוא אמר שהסרטן מתפשט בעצם מהגידול המקורי וש"גרורות לא מדבקות גרורות". האם זה נכון? ואם זה נכון מה המשמעות של כריתת בלוטות מלבד משמעות איבחונית? בתודה על תשובתכם ליליה

29/08/2004 | 21:48 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

זהו נושא מעט שנוי במחלוקת - הצורך בכריתת בלוטות נוספת מעבר לבלוטות הזקיף במקרה שיש גרורוה בבלוטת זקיף. מאד חשוב לדעת איזו תכנית טיפולית תוצע לאימך, והאם ידע נוסף לגבי הבלוטות ישנה החלטה טיפולית. את בהחלט יכולה להתקל בדעות שונות לגבי צורך בכריתה נוספת של הבלוטות, לטעמי כריתת הבלוטות במצב כמו של אמך היא אבחונית ולא טיפולית. זהו מצב שאינו חד משמעי מבחינת החלטה טיפולית כירורגית, כדאי מאד לקבל יעוץ אונקולוגי לפני כל החלטה כירורוגית.

30/08/2004 | 16:42 | מאת: ליליה

לדוקטור בן ברוך תודה על תשובתך, אבל עדיין לא הבנתי האים גרורות מדבקות גרורות או ההתפשטות של המחלה נגרמת רק על ידי הגידול המקורי. בתודה ליליה

29/08/2004 | 20:48 | מאת: נועם

שאלת פרטים עלי ובכן אני בת 46 , מהשד הוצא גידול בגודל 2 ס"מ , בלוטות הלימפה וכן כל האזור מסביב לגידול נקיים , התגובה של הרצפטורים שלילית מאחר והסוג היה פולשני הוחלט על התחלת טיפול בכימוטרפיה (הקרנות אצטרך לעבור בכל מקרה כי העדפתיח לא לעבור כריתה מלאה, שאלתי היא מדוע הומלץ לעשות פיש אם במילא אני אמורה לעבור גם כימו וגם הקרנות , אין לי כסף מיותר , הייתי מוכנה להוציא אם היה יוצא מזה משהו !ולכן אני שואלת מה לעשות ?

29/08/2004 | 21:51 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

ממש לא ברור לי מדוע הומלץ לעשות פיש. האם בוצעה צביעה ל HER2? האם יכול שינוי בטיפול הכימי המוצע לפי תשובת פיש? בכל מקרה הרצפטין אינו ניתן כטיפול משלים אחרי סרטן שד מוקדם אלא במסגרת מחקרית, שני המחקרים שהיו בארץ נסגרו ואין גיוס של חולות חדשות, בדיקת פיש באופן מחקרים מומנה על ידי המחקר. שאלי את הרופא האונקולוג שלך את השאלות ששאלתי ובקשי ממנו הסבר!

30/08/2004 | 04:52 | מאת: דר' רות לאופר

נועם כפי שאת רואה קיבלת אותה תשובה משתי רופאות שונות. הנקודה החשובה היא שבנוכחות גידול של 2 ס"מ ורצפטורים שליליים , בכל מקרה את זקוקה לטיפול כימי ואני לא מאמינה שתשובת הפיש תשנה אותו. מה גם שכפי ששתינו כתבנו לך, אם כבר - אז עושים קודם את הבדיקה ה"יותר זולה".. אני לא מוצאת סיבה לפיש.

29/08/2004 | 16:57 | מאת: דניה

הי, בעקבות הרב-תכתובת עם אתי, מה דעתכן בעניין הבושה. בדרך כלל, בפורום הזה, אני מתפקדת כקטגור של המין האנושי ודווקא בעניין הזה היה לי רק ניסיון טוב עם בני האדם. אין לי מושג למה צריך להסתיר ממישהו משהו שקשור בסרטן. חוץ מכמה נודניקים שמתחילים לצלצל כל דקה ועוד כמה מבשרי איוב שיש להם מלא סיפורים על כאלה שהיו במצב יותר טוב ממני ומתו ביסורים קשים ובצ'יק. למה להתבייש, דווקא בזה?

29/08/2004 | 21:29 | מאת: איריס

צודקת במאה אחוזים, ואם היו עוד אחוזים, הייתי מוסיפה ומריעה לך. אני לא מבינה את המסתירים או המתביישים, דווקא בתקופה כזאת צריך להיפתח, גם כדי לקבל עידוד, גם כדי לקבל הבנה, גם כדי לקבל עזרה ותמיכה ועוד הרבה. אני עברתי לפני מספר שנים המון טיפולי הפרייה, הרבה ניתוחים, ותמיד שיתפתי ודיברתי ו"ניפתחתי" דבר שמאוד הקל עליי. אני זוכרת שביקשתי בהפריה הראשונה שלי שבת דודה שלי שבדיוק ילדה תאומים כתוצאה מהפרייה, שתספר לי מה התהליך והיא טענה שהיא לא זוכרת. אני זוכרת שבאותו רגע נשבעתי שמי שתשאל אותי, אני אספר הכל, כל מה שתרצה לדעת. וכשדיברתי על זה זה הקל עליי את כל התהליך לאורך כל השנים. וגם כאן, אני מדברת, לא מסתירה, כולם יודעים, ואני עדיין לפני הניתוח והכל. כולם עוזרים וכולם תומכים נכון שיש נודניקים, אבל אין ברירה, זו מעין עיסקת חבילה. אהבתי את מה שכתבת לגבי היותי "סרטנית מחמד", לא ראיתי את זה ככה, אבל הרגשתי את זה, YOU JUST NAMED IT באיזה שהוא מקום זה קצת נכון, גם לגבי היותי חלק מהסטטיסטיקה. בכל מקרה, שיהיה לך ולכווווווווווווווווווווווווווווולן בהצלחה. ביי

31/08/2004 | 09:08 | מאת: מקווה לטוב

גם אני נוננת מאד דעתי על העניין. הרבה חברות עוזרות לי אבל, כל אחת מספרת הלאה ואני לא יכולה לעשות עם זה כלום כי זקוקה לסיוע שלהן שאכן בא מהלב. כמה שאני מתחננת יש לי הרגשה ש"מוכרים אותי". רוב התגובות היו נהדרות, תומכות, לעניין ובמינון מתאים. אבל ישנה אחת שבדומה למתואר לעיל, לא יודעת איך להיות תומכת. קודם כל תיארה לי את מצבה בעקבות שמיעת הידיעה עלי, "הייתי בשוק נוראי", "אני לא יכולה להירגע" וכאלה. אח"כ סיפורים על גיסתה של אחותי. ועל אלו שעברו כל מיני דברים איומים. בשלב הבא אני כבר רוצה לסיים את השיחה והיא בשלה - אסדר לך קבוצות תמיכה... וכל זה יומיים לאחר היוודע ה"ברוך". עכשיו היא מרגישה שאין לי כל כך כוח לדבר איתה ומייחסת זאת ל"תשישותי מהניתוח" ולכן מבטיחה לחזור אלי... איך מנפנפים לכל הרוחות?

29/08/2004 | 15:33 | מאת: איגי

מה המשמעות של הפסקה בת מספר ימים (בנוסף לשישי שבת; בצמוד לשישי שבת או לא צמוד) בהקרנות עקב החגים? (חג כמו ראש השנה הוא יומיים ובנוסף לשישי שבת יוצר הפסקה של 4-5 ימים למשל, וסוכות זה שני חגים שכל אחד יוצר הפסקה דומה לזו שבראש השנה.מה גם שהחגים קרובים זה לזה וכך גם ההפסקות הנ"ל). כלומר, בנוסף לשאלתי לגבי משמעות ההפסקות כשלעצמן, אני שואלת גם לגבי משמעות סמיכותן זו לזו. תודה איגי

29/08/2004 | 16:22 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

בעיקרון אין לכך משמעות גדולה, הרבה פעמים עושים הפסקה עקב רעילות. לפעמים כן מטפלים בערבי חג, תלוי במכון. אך אין לך מה לדאוג תועלת ההקרנות לא משתנה.

לד"ר נועה בן ברוך תודה על תשובתך המהירה. איגי