פורום סרטן השד

שלום לכולם : אני כחמישה שבועות לאחר טיפול כימוטרפי(4 AC 4 + T ) ללא הקרנות. אני נוסעת לנופש בים המלח. האם יש לי בעיה להכנס למרחצאות, לגקו'זי, לבוא במגע עם מי מלח וכדומה. לתשובתכם אודה שלי

שלום לדעתי הגוף שלך זקוק למנוחה ולא לחום ולמלחים של ים המלח תהני במלון תחת מיזוג אויר לבטח לא שמש לא סאונות לא מלחים ולא ים המלח. אל תשכחי כי עברת כנראה גם ניתוח כריתת בלוטות שהיא טראומה בפני עצמה והמלחים הללו שורפים וחלילה חלילה עלולים לגרום לתופעת הלימפדמה בצד המנותח תהני מהחופשה כל טוב ריקי

אם אין לך גרוי של העור, פצעים וכדומה, אני לא רואה סיבה לא להכנס למרחצאות וג'קוזי ומי ים המלח. אבל כמובן כדאי גם לדבר עם הרופא המטפל או עם האחות המתאמת.

אני בת 24 ובימים האחרונים מרגישה כאב בשד. הייתי אצל הרופא והוא מצא גוש, אך לטענתו יכול להיות שזו איזה צינורית שנסתמה (אני מניקה!). בלי קשר- לאחר הלידה הוא שלח אותי לעשות בדיקות דם, וחלק מן הבדיקות היו של הבלוטות. כל התשובות (בלי עין הרע) יצאו תקינות. אני קצת חוששת כי אני מכירה מישהי שחלתה בסרטן השד ונמצאו אצלה גרורות בבלוטת הלימפה. לכן רציתי לדעת- במידה והגוש הוא לא צינורית אלא סרטני (חס וחלילה) ולאחר שבדיקת הדם יצאה תקינה האם אני יכולה להיות רגועה לגבי גרורות? האם בדיקת דם מספיקה כדי לדעת אם יש גרורות או לא? בבקשה תרגיעו אותי וספקו לי את האינפורמציה המתאימה

בקר טוב , רוב הסיכויים שבגילך אומנם אין מדובר בגידול סרטני אך בדיקת דם בלבד אינה אינדיקציה להימצאותו של גידול סרטני אם את רוצה להיות רגועה עלייך לבצע ממוגרפיה + אולטרסאונד שד או MRI (בדיקה טובה יותר לגיל צעיר וללא קרינה ) אינה מאושרת ע"י קופות החולים בד"כ אך כדאי לנסות ולבקש יותר טוב להיות בטוחים מאשר להצטער אח"כ רק בריאות

שלום לך נועה בדיקות הדם אינן תורמות הרבה לשאלה אם יש או אין סרטן או גרורות לבלוטות הלמפה. את זקוקה לבדיקת כירורג מנוסה ולשקול בדיקת אולטראסאונד של הגוש אותו את ממששת. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

בנות / רופאות יקרות. מתי מתחילים להרגיש את תופעות הלוואי של ההקרנות כגון עייפות , אודם / גרד וכו' וכו'? האם יש רלוונטיות לצבע העור ( אני בהירה ). אשמח אם תשתפו. תודה מראש.

בקר טוב , מתחילים בערך לאחר שבועיים שלושה אך זה מאוד אינבידואלי עור בהיר בדרך כלל זה לטובה כי הוא פחות מצטלק ( זה נכון גם לגבי ניתוחים וכויות ) תקפידי למרוח ביאפין ולהיות מאוד עדינה עם אזור הקרינה ומהר מאוד לאחר סיום הקרינה תשכחי שזה היה ותמשיכי הלאה תרגישי טוב

נירית יקרה, מה שנותר לי להוסיף למה שכתבו ד"ר לאופר ומלכה, שבאמת זה מאוד אינדיבידואלי, אני הרגשתי קצת עייפות, אך יתכן בשל העובדה שבכל זאת זה יום יום ליסוע לבית החולים, אני נהגתי לשם מיוקנעם לבד, לאחר טיפולים ותוך כדי חיידק, כך שזה קצת עייף אותי. לגבי האודם אני מוסיפה לדברי מלכה לגבי הביאפין (לא זכרתי את השם של המשחה...) לי לא אמרו שום דבר לגבי המשחה והתחלתי מאוחר בכך לאחר שכבר היה לי אודם. חשוב למרוח באמת כל מהלך הטיפולים גם לפני הטיפול ולאחריו מספר פעמים ביום וכך אני מאמינה האיזור לא יהיה אדום ומגורה. לי זה עזר מאוד. בכל מקרה, זה מצב מאוד זמני, שתקופה לאחר הטיפולים חולף. לעומת הכימו אני חושבת שסה"כ ההקרנות זה החלק הקל של העניין, מלבד הטרדה של להיות יום יום בבית החולים, שלעיתים זה חוויה לא כל כך נעימה... אבל זה כבר תחילה של הסוף, ובכך יש להתעודד כי עוד מעט הכל מאחוריך... בריאות שלמה ובהצלחה.

<p>האם אפשר לרחוץ את השד בעדינות בזמן ההקרנות תודה מרסלה</p>

נירית לא מוכרחות להיות תופעות לוואי להקרנות. זה תלוי בהרבה גורמים, בין היתר בגודל השד (האזור המוקרן). תופעות של אודם, אם מופיעות, מופיעות בדרך כלל במחצית השניה של הטיפול, אבל זה מאד אינדיבידואלי. לגבי העייפות - פחות או יותר כנ"ל. יש נשים שכלל לא חשות בה, ויש הסובלות ממנה. חשוב לא לחמם את האזור המוקרן ולא לשפשף אותו, אפילו אחרי מקלחת.. כדאי לא להחשף לחום (עד כמה שניתן) , זה מקל גם על העייפות. טיפול קל.

בגדול אני מסכימה עם מה שכתבו לך, תופעות הלוואי ובכלל זה עייפות הינן אינדיבידואליות אך ע"פ נתוני "ארגון הבריאות העולמי" התופעות הינן בשכיחות שבין 64% לבין 98%. חבל שרופאי וצוות האתר לא נותנים מידע מורחב (כולל השכיחות התופעות) ועוד פחות נראה לי שהם אינם מיידעים את חברי הפורום על תכשירים ותרופות חדשות ויעילות ביותר אשר יכולות לסייע בהתמודדות עם התופעות, ואת צריכה לשמוע עליהם, מחברות ומרופאים אשר "אינם פוחדים למסור" למטופלים שלהם את כל המידע. היה ותסבלי מתופעות לוואי ועייפות צרי קשר ואתן לך מידע על מה ואיפה. בהצלחה בטיפול.

שלום נירית, באתר עמותת אחת מתשע הוקדש פרק על הקרנות - לנוחיותך הועתק הפרק לפורום:- טיפולי קרינה (רדיותרפיה) מהם טיפולי קרינה (הקרנות\רדיותרפיה) ? הקרנות (רדיותרפיה) זו אנרגיה חזקה של קרני רנטגן ( (X raysלטיפול בחולי סרטן. האנרגיה הנפלטת מהמכשירים המיוחדים חודרת דרך הרקמות באזור המטופל ובכך גורמת להריסת התאים ולבלימת גידול התאים של הגוש הנמצא או תאים שעלולים להישאר לאחר הסרת הגידול. למרות שגם התאים הבריאים באזור הנגוע עלולים להיפגע הם עדיין בעלי יכולת טובה יותר מתאי הסרטן לשקם את עצמם.יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שעלול להיגרם נזק קצר או ארוך טווח לתאים הבריאים באזור ההקרנות ( ראי תופעות לוואי בהמשך). הטיפול ניתן בדרך כלל בצורה סדירה במשך תקופה כנדרש לשם השגת השפעה מירבית על תאי הסרטן תוך הקטנת הסיכון לתאים הבריאים. מתי מבצעים הקרנות ? השימוש הרווח ביותר בטיפולי הקרנות הוא בשילוב עם ניתוח כאשר הסרטן מאובחן בשלב מוקדם, או בגוש ממוקד וקטן בשד לאחר שהוצא הגוש. בשלב זה המטרה היא להשמיד את כל תאי הסרטן שאולי נותרו באזור ולמזער את הסיכוי לצמיחתם המחודשת. לאחר ניתוח להסרת הגידול (כירתה חלקית) יומלץ לך להקרין את החלק הנותר של השד המנותח. אם תתבצע אצלך כריתה מלאה יתכן ויוקרן בית החזה כולו לאחר קבלת טיפול כימותרפי (ראי הפרק על כימותרפיה) , במיוחד אם הגידול שהוסר היה גדול או מפושט לבלוטות הלימפה של בית השחי. לעתים נעזרים בהקרנות לפני הניתוח במטרה לצמצם את הגידול ולמנוע ממך כריתה מלאה. על פי רוב כאשר הגידול הוא גדול יומלץ לך לעבור קודם כל טיפול כימותרפי לפני הסרת הגידול או הסרת השד – כריתה מלאה. שילוב של הקרנות בטיפול כימותרפי מתבצע בשלבים שונים של הטיפול (לפני, אחרי או במהלך מתן הכימותרפיה), בהתאם למצבך. ההקרנות מופנות לעתים גם לבלוטות הלימפה שליד עצם הבריח או בבית השחי, בהתאם לניתוח הספציפי או למידת הימצאותם של תאים סרטניים בבלוטות הלימפה. הקרנות ניתנות גם במצב של חזרת המחלה על מנת לשלוט במחלה קודמת בשד שלעתים לא טופלה כלל או שהטיפולים, במידה והיו, לא הועילו. הקרנות במצב של סרטן שד חוזר ניתנות גם על מנת להקל על תופעות לוואי הנגרמות על ידי המחלה, דוגמת כאבים כתוצאה מהתפשטות הסרטן לחלקי גוף אחרים. תכנית הטיפולים ועוצמתם מותאמת לכל אישה ואישה בהתאם לנסיבות, אך משך תקופת הטיפולים יהיה בדרך כלל קצר. מהו מהלך הטיפול ? הטיפול מתחיל על פי רוב ארבעה עד שמונה שבועות לאחר הניתוח והוא יינתן מדי יום במשך שלושה עד ששה שבועות. במידה ואת מקבלת כימותרפיה ההקרנות יחלו מספר שבועות מתום הטיפול הכימותרפי. קודם להקרנות תיקבע לך פגישת יעוץ עם מומחה להקרנות (אונקולוג קליני) על מנת לדון בפרטי הטיפול ולוח הזמנים לקבלתו. הטיפול ניתן בבית חולים, בדרך כלל על בסיס טיפול יום ללא אשפוז . אם יש לך בעיות תחבורה להגיע לבית החולים לקבלת הטיפול חשוב שתדעי שקופת החולים בה הנך מבוטחת משתתפת בהוצאות הנסיעה במונית (פרטים בפרק זכויות בקופות החולים). שירותי הרווחה (לבעלי זכאות לקבלת שירותים אלו) או האגודה למלחמה בסרטן ( במקרים בהם החולה עומדת בקריטריונים הנדרשים ואינה זכאית לסיוע משירותי הרווחה) משלימים את ההשתתפות בהוצאות הנסיעה בנוסף להחזר מקופות החולים. חשוב מאד שתקפידי על רצף הטיפולים ועל המעקב הרפואי במהלכם. אם יש לך בעיה לשמור על הרצף בגלל התחייבויות אחרות תאמי את לוח הטיפולים עם הצוות המטפל, אליו צריך לפנות מיידית בכל מקרה של תופעות בלתי מוכרות המופיעות במהלך הטיפול . תכנון הטיפול תכנון הטיפול נעשה לכל אישה בנפרד ובהתאם לנסיבות האישיות שלה ועל כן אל תדאגי אם את מכירה מישהי שמקבלת או קיבלה את הטיפול בצורה שונה למרות ששתיכן עברתם את אותו ניתוח. חשוב שההקרנות תינתנה בצורה היעילה ביותר ובמינימום תופעות לוואי. תכנון הטיפול כרוך על כן בהגדרת המקום המדויק אליו להפנות את ההקרנות ובקביעת עוצמת ההקרנה. מכונת רנטגן מיוחדת המוכרת בשם סימולטור משמשת לתכנון הטיפול. מכונה זו מאפשרת לאזור המטופל להשתקף תחת פיקוח של קרני רנטגן ובכך להבטיח דיוק בקביעת המקום הדורש טיפול. פגישת תכנון מעין זו עשויה לארוך בין חצי שעה לשעה ובמהלכה את מתבקשת לשכב ללא תנועה כל עוד מתבצעת המדידה. חשוב שתוכלי להגיע לטווח תנועה בזרוע שתאפשר לך הרמת המרפק לגובה הכתף לפחות, כך שיהיה לך נוח בתנוחה זו במהלך הטיפול. כאשר יש צורך להקרין את השד השמאלי רצוי להיעזר במכשיר CT כדי להרחיק את הלב משדה הקרינה ולמנוע פגיעה בו. במכשיר סימולטור רגיל לא ניתן לבצע זאת. למטרה זו יש צורך לעתים לטפל גם בשד השני. הדבר חשוב במיוחד לנשים שטופלו באדריאמיצין ולנשים צעירות אשר לגביהן יש משמעות תפקודית ארוכת טווח לנזק עתידי ומצטבר ללב. כאשר מאותר האזור המדויק אליו יש לכוון את ההקרנות מסמנים אותו בדיו על העור, ולפעמים עושים גם סימון קבוע (בהסכמת החולה) בעזרת מחט דוקרת עם דיו. שיטת הסימון תלויה בבית החולים הספציפי ואת יכולה לשאול על כך ולבקש שהסימון לא יישאר קבוע. בכל מקרה אין להסיר את הסימונים עד לאחר תום הטיפול. הסימונים עלולים לדהות או להיספג בבגדים. לבישת גופיה עשויה מכותנה צמוד לעור תמנע הכתמת הבגדים. מומלץ להשתמש בקרם גוף על בסיס מים לפני תחילת הטיפול על מנת לשמור על לחות העור. כיצד ניתן טיפול קרינתי ? ההקרנה מתבצעת בעזרת קרן הממוקדת מחוץ לגוף ( רדיותרפיה חיצונית - external radiotherapy ) או כמקור רדיואקטיבי הממוקם בתוך הרקמה הספציפית ( רדיותרפיה פנימית- internal radiotherapy ) . רדיותרפיה חיצונית היא השיטה המקובלת ביותר בטיפול בסרטן השד. שיטה זו אינה עושה אותך לרדיואקטיבית ועל כן גם אינה מונעת ממך מפגש עם אנשים אחרים, כולל ילדים. במהלך הטיפול תתבקשי לשכב על מיטת הטיפולים כשחצי הגוף העליון חשוף. המטפל מקפיד למקם את גופך בדיוק באותה תנוחה בכל פעם, ועליך להקפיד לא לזוז במהלך הטיפול. יחד עם זאת תוכלי להמשיך לנשום בחופשיות. טיפול לשד או לבית החזה מכוון מזוויות שונות, ומכשיר ההקרנה ימוקם מחדש בשביל כל זווית בנפרד. את לא תחושי כל כאב במהלך הטיפול למרות התנוחה הבלתי נוחה. ייתכן ותצטרכי לקבל סדרת הקרנות נוספת לאזור שסביב הצלקת כ "תגבור" ( boost ). ההקרנה עצמה אורכת דקות ספורות ובמהלכה תשכבי לבד בחדר ותהיי תחת מעקב של המטפל דרך חלון או בעזרת טלביזיה במעגל סגור. במקום בו מותקנת מערכת אינטרקום יוכל המטפל לתקשר אתך במהלך הטיפול ולהרגיעך . חשוב שתרגישי בנוח ובטוחה שהדלת סגורה , או שאת מאחורי וילון, ושרק את והרדיותרפיסט בקשר. מהן תופעות הלוואי של הטיפול ? התגובות לטיפול משתנות אצל כל אישה ואישה. תופעות הלוואי נובעות מפגיעת ההקרנות בתאים הבריאים והן נוגעות רק באזור המטופל. כאשר מסתיים הטיפול התאים הנורמלים מתאוששים וחוזרים לקדמותם. רוב תופעות הלוואי הן על כן זמניות, אך ייתכנו גם נזקים בלתי הפיכים בטווח הקצר או הארוך. תופעות לוואי נפוצות התגובות הראשונות תהיינה בדרך כלל בעור. את עלולה להבחין שהעור מאדים, מתכהה, נהיה רגיש יותר ומגרד . תופעות אלו מתחילות בדרך כלל כ- 10 עד 14 ימים לאחר תחילת הטיפול. בהמשך הטיפול תיתכן גם התקלפות של העור מלווה באודם רגישות ורטיבות. הצוות המבצע את הטיפול יעקוב אחרי התופעות יחד אתך וינחה אותך איך לטפל בעור בהתאם לסוג התגובה. לעתים נוצרות כוויות כתוצאה מההקרנות, בדומה לכוויות הנגרמות כתוצאה מחשיפה לשמש. ברוב המקרים כוויות אלו נעלמות במשך הזמן לאחר סיום הטיפול. יחד עם זאת על מנת להקל על תחושת הצריבה והכאב של הכוויה ניתן להשתמש במשחות שונות , בדומה לטיפול הניתן לכוויות שמש. לפני השימוש בתכשירי העור כדאי שתתייעצי עם הרופא המטפל. את עלולה גם לחוש בכאבים באזור החזה - חדים, חולפים או מתמשכים. כאבים אלו עלולים להימשך גם זמן מה לאחר סיום הטיפול, לפעמים עד מספר שנים, אך בעוצמה הולכת ופוחתת. כללית ניתן לאמר שטיפול קרינתי לשד אינו גורם להרגשה לא טובה אך המאמץ שבטיפול צורך אנרגיה רבה ועל כן את עלולה להיות מאד עייפה. עייפות זו משפיעה על המהלך התקין של חייך ועל סביבתך וחשוב מאד שתנוחי ככל שניתן. תופעות לוואי פחות נפוצות לעתים קורה שחלק מהרקמה העוטפת את הריאה דלוקה וגורמת לשיעול יבש או קוצר נשימה, תופעה שנעלמת מעצמה עם הזמן. יתכן גם אבדן תיאבון, ולעתים רחוקות גם בחילה. הקרנות לשד ולבית השחי עלולות לגרום להתקשות אזורים אלו, תופעה המוכרת בשם לייפת (פיברוסיס - fibrosis ) ונובעת מהיווצרות רקמת הצלקת. לייפת חמורה עלולה לחסום את ניקוז הנוזל הלימפטי מהזרוע ולגרום לנפיחות ( ראי הפרק על ניקוז לימפטי ). תופעות לוואי נדירות המודרניזציה בטכניקת ההקרנות ובציוד ממזערת מאד הופעת תופעות לוואי חריגות אך אלו עדיין עלולות להופיע, לפעמים אפילו חדשים או שנים לאחר סיום הטיפול, ובחלקן להיות בלתי הפיכות. נשים אחדות עלולות לחוש שהשד הולך ונעשה מוצק יותר – תופעה המוכרת בשם לייפת - פיברוסיס. כאשר תופעת הלייפת מחמירה השד מצטמק בצורה ברורה. תופעה זו יכולה להיות קשורה גם עם קיומם של כלי דם מורחבים מתחת לעור וידועה בשם telangectasia. תופעת הלייפת של הריאה העליונה יכולה גם היא להתרחש ובכך לגרום לשיעול יבש או קוצר נשימה. תופעות ארוכות טווח אחרות עליהן דווח מתייחסות ל שברים בצלעות ובעצם הבריח, ונזק עצבי לזרוע היכול להתבטא בגירוי, עקצוץ, נימול, כאב, חולשה, ולעתים אובדן כושר תנועה. חשוב שתזכרי כי מדובר בתופעות חריגות וכי רוב המומחים מסכימים שהתועלת בטיפול הקרינתי עולה בערכה על הסיכון הפוטנציאלי שבתופעות הלוואי. למה עלי לשים לב במהלך הטיפול ? הטיפול יינתן לך בדרך כלל באותה שעה של היום בכל פעם, על מנת לאפשר לך להיכנס לשגרה, ועם הזמן תלמדי להכיר את הצורה בה גופך מגיב . רצוי מאד שתקדישי זמן נוסף מהרגיל למנוחה. במידה ואת נתקלת בהפרעות שינה הקפידי לדווח על כך לצוות המטפל בך . חשוב ביותר שתתני תשומת לב מיוחדת לעורך במהלך תקופת הטיפול, וזאת על ידי : - הימנעי משימוש בבושם, דיאודורנט, משחות קרמים באזור הטיפול, אלא אם הומלצו על ידי הצוות המטפל. - רחצה במים פושרים וסבון עדין, וייבוש במגבת רכה. - אם את מקבלת הקרנות לאזור בית השחי השיער במקום ינשור ואין צורך להסירו. במקרה שצמיחת השיער תקינה ותרצי להסירו רצוי להשתמש במכשיר חשמלי. - הימנעי מחשיפת האזור המטופל לטמפרטורות קיצוניות (סאונה, בקבוק חם או קרח). - אל תחשפי את האזור המטופל לשמש בעת יציאה, הן בזמן הטיפול וגם לאחריו. - חיכוך או שפשוף עלולים להגביר את תגובת העור וכדאי על כן לשים לב לתחושה בעת לבישת חזיה – אל תלבשי חזיה עם תמיכה מתכתית; חזיה עשויה מכותנה נותנת תחושה נעימה יותר; אם עברת כריתה מלאה של השד יהיה לך נעים יותר לרוב ללבוש את חומר המילוי הרך שהיה בשימוש מיד לאחר הניתוח מאשר את הפרוטזה העשויה סיליקון. - הקפידי על תזונה בריאה ומאוזנת ושתית נוזלים רבים במהלך הטיפול הרדיותרפי. למה עלי לצפות בעקבות הטיפול ? תופעה רגילה לאחר הטיפול תהיה שינוי בתחושת רקמת השד באזור הטיפול הנעשית נוקשה יותר. מנקודת המבט של מודעות לשד חשוב שתדעי שזו תופעה נורמלית ואין סיבה לדאגה. תגובות בעור שיתכן והופיעו במהלך הטיפול תחלופנה לרוב לאחר שלושה או ארבעה שבועות. הצוות המטפל ינחה אותך איך לטפל בעורך עד לחלוף התופעות . העור עלול להיות יבש בעקבות ההקרנות ושימוש בקרם לחות פשוט יכול להקל את התחושה . תופעת העייפות עלולה להימשך זמן מה לאחר סיום הטיפול אך עם הזמן ובהדרגה תרגישי את השיפור . לגבי נשים מסוימות זה יכול לקחת מספר חודשים, לפעמים עד שנה . עם סיום הטיפול תקבלי בדרך כלל לוח זמנים לפגישות מעקב, אך אם בכל שלב שהוא תרגישי חשש מסוים או תבחיני בתופעה חריגה אל תהססי להתקשר עם הצוות המטפל בך. התמודדות עם טיפול קרינתי יש נשים המגיבות בסערת רגשות ובפחד או בחוסר יכולת להתמודד עם מה שקורה להן. פחד מפני הבלתי ידוע הוא תופעה מקובלת וכדי להתמודד אתה כדאי שתלמדי מה שיותר על הטיפול הצפוי לך. יתכן וכדאי לך לערוך ביקור במחלקת ההקרנות לפני הטיפול כדי שתדעי למה לצפות. אם במהלך או בעקבות הטיפול תרגישי חלשה, עייפה, ובמצב רוח ירוד, זכרי תמיד שאינך לבד ושיש סביבך אנשים הרוצים ויכולים לעזור. תשתדלי לשתף את הסובבים אותך בהרגשותיך, בעיקר את משפחתך וחבריך הקרובים לך ביותר, וכך יוכלו הם לתת לך תמיכה. לפעמים תרגישי צורך בקבלת יעוץ מקצועי – מהצוות המטפל בך או מיועץ שיוכל לשוחח אתך על רגשותיך העמוקים לאורך זמן. שיחה עם נשים שעברו טיפולי הקרנות יכולה לעזור, בין אם על בסיס אישי או במסגרת קבוצת תמיכה. אנו מקוות שהמידע אכן יעזור לך, בברכה, צוות אחת מתשע

תודה על ההסבר הנרחב. יש משהו שלא היה לי ברור, מצויין לגבי הקרנות המבוצעות אל השד השמאלי והשפעה האפשרית על הלב, לאחר טיפול כמוטרפי באדריאמיצין . לאחר כריתה מלאה של השד השמאלי, ובמקרה שלי בנוסף לנ"ל, גם הוצאת 15 בלוטות לימפה. השאלה - איך מונעים נזק ללב כאשר ההקרנה מבוצעת אל צלקת השד השמאלי ? בהנחה שההקרנה שמתבצעת אל בית השחי אינה מזיקה (באופן יחסי) ללב. תודה מראש. י'

jyg

jyg

h

h

אני בת 29 לאחר טיפולים כימוטרפיים,קיבלתי שישה טיפולים ורק בטיפול ה - 4 הופסק המחזור. השבוע קיבלתי זריקת זלודקס והתחלתי לשתות כדורי טמוקסיפן, שתיתי שני כדורים ולפתע היום קיבלתי מחזור. מה פשר המחזור ? האם הכדורים טרם השפיעו?

יתכן מאו דשלמרות הטיפול הכמוטרפי המשכת לייצר הורמונים מהשחלה. במקרה כזה, ידוע שכשבועיים לאחר זריקת זלודכס ראשונה יש מחזור. מכל מקום, יותר לא צריך להיות דמומים. כעת לא ניתן לבדוק באם יש לך הורמונים כי השחלות כבר משותקות עקב הזלודקס. אני מציע לעקוב באם יהיו עוד דמומים. כמו כן אני מציע לבצע בדיקת אולטרהסאונד. באם רירית הרחם תהייה דקה (פחות מ 5 ממ) אז אין כל בעייה. בברכה פרופסור אילן כהן

האם כאבי גב יכולים להיות תופעת לוואי של טמוקסיפן? אולי תגובה מאוחרת של הקרנות? הכאב הוא באיזור השכמות, האם יכול להיות קשור לחוסר איזון בחזה? יש לי תותבת חלקית. אשמח לשמוע עצות להקלת הכאבים. תודה מראש.

מאוד יכול להיות שאינך הולכת כראוי בגלל התותבת האם את עושה פעילות גופנית ? מאוד חשוב ומאוד עוזר לגוף ולנשמה איני יודעת בת כמה את ? האם המחזור שלך הפסיק ? האם ביצעת בדיקת אוסטאופורוזיס ? (מאוד מומלץ בעיקר אם איבדת מחזור בעקבות טיפולים ) אולי בכלל זו התקררות מקומית וכדאי שתיפני לרופא תרגישי טוב

כאבי גב יכולים לנבוע מיציבה לא נכונה, לא מוכר לי כתופעת לואי של טמוקסיפן או קרינה. צריך להבדק על ידי האונקולוג או אורטופד.

היכן מבצעים את בדיקת ה - FISH ל HER2 ללקוחות מכבי ??????? כרגע אנני מצלחיה ליצור קשר עם הגורמים הרלוונטים בק.חולים מכבי. תודה על העזרה. ג'ני

למה הכוונה כאשר הבדיקה הפתולוגית מראה ש her2 הוא "חיובי חלש"

בקר טוב , זוהי בדיקה שנעשית , למיטב ידיעתי , כאשר התשובות הינן גבוליות ורוצים תשובה ודאית לוקחים את הסלייטים (הדגימות מהניתוח/ניתוחים ) ומעבירים אותן למעבדה בת"הש (אני במאוחדת אבל אני יודעת שגם מקופות אחרות שולחים משום שיש בת"ש מעבדה מאוד טובה .

תודה על האינפורמציה. אשמח לדעת מה המשמעות של המושג "חיובי - חלש" בהקשר לבדיקה זו.

שלום רב, זו בדיקה שנלקחת מרקמה גידולית במהלך ביופסיה או ניתוח , בכל מקרה אם את רוצה ליצור קשר עם קופת חולים מכבי, לבירור , האחראית על פניות הציבור בקופת החולים שלך היא: • מכבי שירותי בריאות: גב' גילה סעדיה רחוב המרד 27 תל-אביב 68125 טל': 5143501 – 03 , פקס: 5143822 – 03 אנו ממליצות שתיפני אליה , היא תוכל אולי לעזור לך. בברכה, צוות אחת מתשע

במהלך הטיפולים, המשכתי לעבוד, לסירוגין, בשילוב עם ימי מחלה. ההוצאות גדלו בכל התקופה . מה אמורה לקבל מביטוח לאומי??? תודה מראש על התיחסות.

לא כדי להרגיז אותך. אר ורק עוגמת נפש.

ל- י' שלום רב, באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרק עם מידע מקיף לגבי זכויותיך בביטוח הלאומי ובמס הכנסה, ואנחנו ממליצות לך לקרוא אותו. תוכלי למצוא את המידע בקישורית הבאה : www.onein9.org.il/getfile.asp?file=handicapped.doc במידה ולאחר קריאת החומר עדיין תהינה לך שאלות את מוזמנת להתקשר לקו החם שלנו, בטלפון מספר 1-800-363-400 או לעו"ד רקפת אנוך, רכזת השרות "הגנה ושמירה על זכויותיך" בעמותה (טלפון 03-6021717 שלוחה 201 ) , במידה ונתקלת בבעייה ספציפית במגעיך עם הרשויות. בהצלחה ואיחולי בריאות טובה.

אינני יודעת מה עבר על דבורה אך אני פגשתי הבה אנשים נחמדים שרוצי ם ומוכנים לעזור למיטב ידיעתי כאשר עובדים לא מקבלים קיצבה אך במידה ומקבלים טוב נכות זה מאפשר לקבל הנחה גדולה בארנונה , תו נכה לרכב , הנחה לטלפון , הנחה לתחבורה ציבורית במידה ונוסעים בה לא כדאי לותר מראש , לנסות ולהיות עד כמה שאפשר סבלנים כעשר מגיעים ל"משרדי הבירוקרטיה " ועם חיוך זה בדרך עוזר . יום טוב

אינני יודעת מה עבר על דבורה אך אני פגשתי הרבה אנשים נחמדים שרוצים ומוכנים לעזור. למיטב ידיעתי, כאשר עובדים לא מקבלים קיצבה , אך במידה ומקבלים נכות זה מאפשר לקבל הנחה גדולה בארנונה , תו נכה לרכב , הנחה לטלפון , הנחה לתחבורה ציבורית , במידה ונוסעים בה .לא כדאי לותר מראש , לנסות ולהיות עד כמה שאפשר סבלנים ,כאשר מגיעים ל"משרדי הבירוקרטיה " , עם חיוך , זה בדרך עוזר לעבור את התהליך באוירה נעימה יותר יום טוב

במידע בפורום כתוב שבתקופת ההקרנות רצוי ללכת עם חזיה מכותנה מה שמצאתי רק חזיות מכותנה עם ברזלים. רציתי לברר מבנות שעברו הקרנות האם הברזלים לא מכאבים בתקופת ההקרנות .

את יכולה להוציא את הברזלים: לפתוח פתח קטן והם יוצאים בקלות . כך גם תהיה לך חזיה שאת אוהבת ממקודם........... ואם תרצי אחרי ההקרנות תוכלי להחזיר את הברזלים.

רציתי לדעת מהו הגיל הצעיר ביותר בו חלתה מישהי בסרטן השד. כמו-כן רציתי לדעת באיזה גיל כדאי להתחיל להיבדק, והאם הריון מגביר את הסיכוי של גוש בשד להפוך לגידול סרטני? שאלה נוספת אם אפשר- האם אפשר להניק כאשר יש גידול כלשהו בשד (ממאיר או שפיר)? תודה!

אני לא בדיוק יודעת לומר לך את הגיל הצעיר ביותר, אבל סרטן השד תואר גם אצל נערות צעירות מאד, אם כי זה נדיר מאד. הגיל שבו כדאי להתחיל להיבדק תלוי בהיסטוריה המשפחתית בעיקר, וגם במרקם השד וברצון של האשה. הריון לא מגביר את הסיכון של גוש שפיר להפוך לממאיר. אין להניק בנוכחות גוש ממאיר בשד.

שלום נויה, נדיר מאוד מאוד שמישהי תחלה בסרטן השד לפני גיל 20, אני לא מכירה אף מקרה אבל אני מניחה שהיו. בשנות ה 20 המוקדמות יש מקרים בודדים - בדרך כלל של נשים שיש להן סיפור חזק מאוד במשפחה של סרטן ו/או שהן נשאיות של מוטציה גנטית. השכיחות של סרטן השד עולה עם הגיל, ומתחילה להיות משמעותית אחרי גיל 40-45, אבל ההמלצה היא להיכנס לרוטינה של בדיקת רופא אחת לשנה כבר מסוף שנות ה 20 או תחילת שנות ה 30 (ותחילת שנות ה 20 לנשים עם סיפור משפחתי). הריון כשלעצמו אינו גורם סיכון לסרטן השד, להיפך: הריון ראשון לפני גיל 30 יכול אפילו להגן. הריון גם אינו גורם לגידולים שפירים להפוך לממאירים (מהגדרה, גידול שפיר הוא גידול שלא יכול להפוך לממאיר). אין שום בעייה להניק בנוכחות גידולים שפירים. בנוכחות גידול ממאיר לא מקובל להניק (אם כי אין בזה שום סכנה לתינוק או לאם) - פשוט מפני שנמצאים בטיפולים שונים שלא מסתדרים עם הנקה. מישהי שהחלימה מסרטן השד יכולה עקרונית להניק, אם כי ייתכנו קשיים בשד בו היה הגידול כתוצאה מן הטיפולים (ניתוח, הקרנות). אבל אפשר לגדל יופי של ילדים גם בהנקה משד אחד, וגם מבקבוק.

היי לכולם היום נפגשתי עם האונקולוגית לאחר הניתוח ותוצאות הפתולוגיה. הוחלט על טיפול CMF. אני מאוד מבקשת לשמוע כל מה שאפשר על הטיפול הזה כולל תופעות לוואי. אשמח על כל פרט מידע שאקבל. בריאות לכולן

שלום רב, טיפול ב CMF ניתן בדרך כלל כטיפול יום ללא צורך באשפוז. מרכיב ה- Cyclophosphamide יכול להינתן ככדור לבליעה או כנוזל להחדרה דרך הוריד. שתי התרופות האחרות של ה- CMF ניתנות תמיד בהחדרה לזרוע או לגב היד דרך הוריד ובעזרת צינורית ( קנולה cannula ). בדרך כלל מכניסים לעירוי גם תרופה המיועדת להפחית את הבחילות. משך הטיפול כשעה ולאחריה מוצאת הקנולה מהוריד. CMF ניתן ב- 6 - 4 מחזורים על פני תקופה של 6 - 3 חודשים. המידע לקוח מתוך אתר אחת מתשע , (את הקישור ניתן למצוא בצד השמאלי של הדף) מתוך פרק על כימותרפיה. אנו מאחלות לך הצלחה בטיפול. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום לכולם שאלה לי לאלה שעברו את כל הכימוטרפיה - כלומר 4 אדריאמיצין ו- 12 טקסוטר לפני ניתוח האם אלו שעברו טיפול כזה הירגישו במהלך הטיפול מיחושים בשד החולה???? ועכשיו לאונקולוגים עברתי 4 אדריאמיצין ונשלחתי לאחריהם לאולטראסאונד כדי להחדיר סמן לקראת ניתוח. לאחר 4 אדריאמיצין לא ניראה הגוש באולטראסאונד, נישלחתי לממוגרפיה וגם שם הגוש לא ניראה - פשוט נעלם (גוש של 15 מ,מ) כרגע אני עם 12 טקסוטר (אין גרורות במיפוי עצמות ובאיברים פנימיים) שאלתי היא - מה זה אותם מיחושים שאני מרגישה בשד? האם הגידול חוזר????? אני מבוהלת !!! אציין שהאונקולוג במהלך האדריאמיצין כשאמרתי שיש לי מיחושים בשד אמר "סימן שהחומר עובד" האם זה נכון??? האם יכול להיות שאולי זה ביגלל שאני ליפני מחזור??? עד עכשיו קיבלתי מחזור סדיר ופתאום עכשיו אני עם איחור של שבוע אבל כאבים כאילו עוד רגע אני מקבלת מחזור...אבל לא מגיע. האם התפקיד של הטקסטר הוא גם להרוג תאים סרטניים כמו האדריאמיצין??? בקיצור האם יש מקום לאופטימיות במצבי??? אני מאד מודאגת....הממוגרפיה נעשתה ליפני 3 שבועות. תודה לכולם על התשובות מירים

נראה לי שיש לך תגובה מצויינת לטיפול, מחושים בשד יכולים להופיע בזמן טיפולים. אין הם מסמנים בדרך כלל שום בעיה. טקסוטר היא תרופה מאד יעילה בסרטן שד והריגת תאים ממאירים כמו אדריאמיצין. לפי התאור שלך את בהחלט יכולה להיות אופטימית.

נכנסתי לפורום זה בגלל מחלתה של חברתי הטובה, אולי אמצא תשובות לשאלות מטרידות, אולי אמצא דרך לעזור לה. גיליתי אחוות נשים מדהימה, כל הכבוד לזמן שאתן משקיעות לעודד ולחזק זו את זו, ברור לי שיש בדבריכן עוצמה חיובית חזקה מאד שיכולהלעזור מאד.

א. יקרה, חברתך הטובה זכתה בחברה מיוחדת במינה. גם במקרה שלי חברות טובות תמכו בי מאוד ואף חברה ליוותה אותי לטיפול. כל הכבוד שאת כך דואגת לה. בטוחה שתמיכתך תתן לה הרבה כוח, תקווה ויכולת להתמודד ברגעים הקשים. אני סבורה שכל מי שיודע להקשיב, לתת כתף, לחבק כשקשה ובוכים ולתת מילות עידוד הוא הדבר שכל אחד ברגעי משבר זקוק לו. כיף לחברתך שזכתה בחברה כמוך, ולפי מידת האכפתיות שלך, כיף לך שזכית בחברה מיוחדת שכזאת. מאחלת לחברתך המון כוח פיזי ונפשי לעבור את המסע. כמו בכל מסע קשה ומפרך, יש גם רגעים יפים רבים בתוך כל הקשיים ויש לו גם סוף טוב. המון בריאות וכוח לחברתך וגם לך, שתמשיכי להיות חברה מיוחדת ותודה על המילים המרגשות שכתבת , הן מחממות את הלב גם בימים חמים אלה...

כדאי לך להכנס למידע שמופיע בצד ימין. יש שם חומר רב ומעניין.

ובכן בנות, כפי ש"הובטח" לי השיער נשר, ובבת אחת. למרות שהלכתי למדוד פיאה, קשרתי לראש מתפחת גדולה עם פלרזים ורצתי לעבודה, ושם קיבלתי המון מחמאות על איך אני נראית - ובזאת החלטתי שאני ממשיכה עם מתפחות. באמת בהתחלה הרגשתי נורא עם הנשירה אבל התרגלתי ועכשיו אני הולכת עם בנדנה וזה ממש חמוד ונוח. למרות כל זאת בבית אני לא מעיזה ללכת עם ראש גלוי, לא נעים לי עם זה וגם לילדים לא נוח אז ביי, בשלב זה, נמשיך להיות אופטימיות וחזקות דליה

הי דליה זה החלק הקל בטיפולים יש אפשרות לשחק עם מטפחות בהתאם לצבע הבגד אני קניתי פאה אבל היא לא היתה נוחה לי והחלטתי שאני עושה רק מה שנוח לי במשך הזמן בתי (בת 12) מיוזמתה אמרה לי שאני יכולה להוריד את המטפחת בבית . סימתי את הטיפולים והיום לרגל מסיבת הסיום בביה"ס של בתי עשיתי שטיפת על בסיס צמחים ואפילו ישרתי קצוות בשיער כך שהקרחת זה דבר זמני . והאופטימיות זה קלף מנצח. לילה טוב !

חיה יקרה, איזה יופי לשמוע על הדרך שעשית. בטח את נראית היום מקסימה עם הצבע החדש אחרי השטיפה, ואפילו יישור הקצוות. ולחשוב שפעם אפילו לא היה מה ליישר. אז כמו שאמרת, האופטימיות היא קלף מנצח, ואת מנצחת אמיתית! שתיהיה מסיבה כייפית, ומזל טוב לרגל מסיבת הסיום! שיהיו רק שמחות, ויום נפלא, שלך, טלי

עידוד לכולן! אני עברתי פעמיים כימותרפיה, ולאחר מכן צמח לי שיער משגע. חזק יותר ושופע. כך שאל דאגה, מה שנעלם בסוף חוזר ובגדול. הסבלנות משתלמת הרבה בריאות דפנה

דליה יקרה, את יודעת שאת בן אדם אמיץ ?!!!! עניין הפאה או המטפחות הוא מאד מאד אישי, ויש כאלו שנוח להן עבורן ועבור עצמן לחבוש פיאה, ומאידך יש אחרות שנוח להן יותר עם מטפחת, ואפילו עם הקרחת עצמה. המטפחת יש בה משהו גלוי יותר מאשר פיאה, וזה מצריך יותר להתמודד עם החוסרים, עם ה"אין" ועם מה שהמחלה לוקחת ממך. דרוש לכך סוג של אומץ, ואני חייבת לציין שאני לא חושבת שאני, במקומך, הייתי מצליחה להיות כה אמיצה וישירה עם עצמי. יישר כוח, ותחי האופטימיות!!! שלך, טלי

דליה יקרה, הבטחות צריך לקיים, לכן השיער נשר...לאורך כל הדרך חשוב שתעשי מה שטוב לך ומה שעושה לך טוב. עברתי את השלבים כמוך, ובשלב ראשון הלכתי בבית עם כיסוי ראש, בנדנה או כובע, מה שבא לי, מצאתי חנות מקסימה לכובעים ועשיתי לנושא שדרוג, עד שבאיזה שהוא שלב, היה לא חם בראש, ונמאס לי להתחשב בילדים שלי ואחרי שהייתי מסוגלת להסתכל במראה, הלכתי בבית "יחפה" והיה מזה זה כייף.....וכשלא היו כאבים, הרגשתי "מיליון דולר" והיום,השיער התחיל לצמוח ואני מאושרת וכל בוקר חופפת את שני המ"מ וזה מגיע. סבלנות, למרות שלפעמים נראה שהמציאות הרגעית הינה נצחית ביי..

היי חזקה. עם המון שמחה ולב שמח.

דליה, מה שכתבת כאן - זה כאילו שאני כתבתי. בדיוק אותו סיפור! כמה זמן לוקח אחרי סיום הטיפולים עד שצומחים המילימטרים הראשונים?

עדיין לא סיימתי את כל הטיפולים , נשאר לי עוד טיפול אחד. מעניין שהשיער אומנם נשר אבל נשארו מספר קוצים שלא ירדו, ובינתיים אחרי שלושה טיפולים לא נשרו לי כל הגבות והריסים , אני מקווה שגם זה לא יירד אבל אם כן אני מקווה שאמשיך להתגבר ביי

חליתי בסרטן השד לפני כ8 חודשים. ע"פ הביופסיה רצפטור של פרוגסטרון חיובי.(+3) כיום אני אחרי טיפולים כימותרפים ולפני הקרנות. נאמר לי כי לאחר ההקרנות יופסק לי המחזור. יחד עם זאת אתמול קיבלתי מחזור לראשונה לאחר הטיפולים. האם אין צורך להפסיק אותו באופן מידי , אפילו במהלך ההקרנות? ואם לא אז מדוע נדרש להמתין עד סוף ההקרנות? בתודה מראש על הסבלנות והעזרה

שולמית חבל שלא ציינת את גילך. מכל מקום - אין כל קשר בין ההקרנות לחזרת המחזור או אי חזרתו. ההקרנות הן טיפול מקומי, שאין לו השפעה על המערך ההורמונלי. אני מניחה שאת מיועדת לקבל גם טיפול אנטי-הורמונלי ואותו מתכוונים להתחיל לאחר הקרינה. התייעצי עם רופאיך לגבי חזרת המחזור והטיפול האנטי הורמונלי.

ד"ר לאופר שלום. קודם על תודה על התשובה. בכל מקרה, על מנת לדייק ולקבל תשובה יותר מדוייקת: אני בת 30. לי נאמר כי ע"י הרופא המטפל כי יש להמתין עם הטיפול ההורמונלי עד לסיום ההקרנות. מדוע יש לחכות עד תום ההקרנות ? והאם זה נכון לחכות עד תום ההקרנות. אני מודעת היטב למשמעות טיפול ההקרנות, על היותן טיפול מקומי וכו'. הדגש בשאלתי היה על הפסקת המחזור. תודה על הסבלנות, לתשובתך אודה.

כשנה וחצי לאחר ניתוח כריתת שד, אני עדיין סובלת מהתפשטות סרטן שד על העור. הסבל הוא גדול ומעבר לכיעור של המחלה, הגידול המפושט מפריש נוזלים בכמות רבה המלווים בריח איום. מה מקור אותה הפרשת נוזלים ? האם יש דרך לעצור הפרשה זו ? לאונקולוגים ולמומחי טיפול בפצעים המטפלים בי אין פתרון.... גם למחלה עצמה לא מצאו הרופאים עדיין מענה.

הסבל שאת מתארת הוא אכן קשה ביותר, קשה לי ליעץ לך בלי שראיתי את מלוא הנתונים. אני מניחה שמקור הריח הוא זיהום מקומי וכן גידול נמקי, יתכן וטיפול אנטיביוטי מקומי וכללי יעזור. האם התיעצת עם פלסטיקאי? לפעמים יש דרכי טיפול הדומות לטיפול בכוויות גדולות. בהצלחה

ד"ר בן ברוך תודה לך על תשובתך, כפי שציינתי לרופאים המטפלים (כולל פלסטיקאי) אין טיפול, ולכן פניתי בבקשת עזרה לפורום. גם למחלה עצמה הרופאים לא מצאו מרפא לאחר שטיפול כימותרפי מסוגים שונים וטיפול הורמונלי לא עזרו עד כה. האם יש למישהו כאן בפורום עצה טובה כיצד יוצאים מכל זה, אם בכלל אפשר להירפא במצב זה... האם מישהי התנסתה במצב דומה ויכולה לספר מה צפוי בהמשך.

דפנה שלום, אני אשמח אם תצרי איתי קשר. יום טוב, נדב

במה תוכל לסייע לי ?

בשבוע שעבר גיליתי גוש בשד אחד ועכשיו כשבוע אחרי,השד מאוד כואב עם כל תזוזה[ ובמיוחד לאחר שינה רציתי לדעת לפני שאני ניגשת לבדיקה רפואית האם הכאב אומר משהו?????

שלום רב, לא ניתן על פי תאורך להסיק שום מסקנה , ואין זה אחראי בצורה וירטואלית לעשות אבחנה, על אף שאנו מבינות את דאגתך. אנו ממליצות לך בכדי להסיר דאגה מליבך ללכת להיבדק אצל כירורג שד או מרפאת שד בקופת החולים לה את שייכת. בהצלחה, צוות אחת מתשע

שלום, אני בת 23, חודשיים לאחר לידה ראשונה. בתום שירותי הצבאי לפני 3 שנים עברתי ניתוח בשד להוצאת גוש שאובחן כגידול שפיר. האם עקב ההריון, לידה והנקה (כקגע לא מניקה כבר) יש מקום לדאגה בנושא הנ"ל?האם מומלץ לגשת לבדיקה? בנוסף לנ"ל אני מעונינת לעבור ניתוח להקטנת חזה האם זה מהווה בעיה מבחינתי?

שלום רב מהאינפורמציה ששלחת איני רואה כל מקום לחששות או סיבה להמנע מהניתוח אותו את שוקלת לעבור. רצוי לגשת למרפאת שד באיזור מגורייך שם תוכלי להבדק, למסור פרטים על הרקע הרלוונטי במשפחתך ואינפורמציה על תשובת הביופסיה שעברת, ולקבל המלצות מדוייקות לגבי צורך בהמשך מעקב בברכה מ כרמון

אני בת 16 (ויש לי עוד אח בן 20) אמא שלי בת 40 ושלשום היא מצאה גוש בשד השמאלי.... בגודל של כ-3-4 ס"מ....(אין לנו חולי סרטן במשפחה) היא קבעה תור לרופא משפחה ובטח משם יתנו לה הפנייה לבדיקות או לרופאים אחרים כדי לבדוק את זה האם זה חייב לביות סרטן????? או שזה יכול להיות משהו אחר???? בבקשה תענו לי מהר ככל האפשר אני מאוד מודאגת!!!! תודה.

למישהי שלום! אני מבינה את הדאגה שלך המחשבות מפחידות אבל זה יכול להיות כל דבר גוש שפיר , אולי ציסטה אני מציעה שעד שאמא תעבור בדיקת רופא כירוג שד וממוגרפיה כדי להירגע ולחשוב רק מחשבות חיוביות . ותמיד להיות אופטימים .

שלום רב, אנו מבינות את דאגתך. הרופא המוסמך הוא כירורג שד או מרפאת שד בקופת החולים ואליו כדאי ללכת לבצע את בדיקת השד. הוא יחליט על בדיקות נוספות אם יש צורך בכך. רק בכדי לסבר את אוזנך 80% מהגידולים בשד הם שפירים. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום רב! לפניי כארבע חודשים הרגשתי מעל השד גוש מאד קטן וחשבתי שזה שריר ועכשיו הוא גדל לגודל של 2.5 ס"מ הלכתי לכירורג והוא שלח אותי לדיקור ברמב"ם, אני מאד מבוהלת ומפוחדת ,ברצוני לציין שהגוש מאד מאד קשה ובצורה אליפסית וגם יש לי עדיין חלב בשדיים 12 שנים אחרי לידה וגם יש לי בעיות הורמונליות ושתיתי כמה פעמים כדורים להורמונים (פרוגליטון) האם יכול להיות שזה לא סרטן השד? מצפה לתשובה בתודה מראש!

שלום לך, לפני 3 שנים בהיותי בת 20 גם גיליתי באופן עצמאי גוש בשד כ-2 ס"מ מימין לפיטמה וגם נישלחתי לדיקור לאחר שבדיקת אולטרא-סאונד אישרה שיש שם גוש אך לא ידעו מה זה בדיוק לכן נשלחים לעשות דיקור. אצלי אומת שזה גידול שפיר הוציאו את זה בניתוח ונגמר הסיפור. מה שכן הומלץ לי לא לקחת למשל גלולות למניעה מפני שהם מכילים הורמונים וכפי שהוסבר לי הורמונים בין היתר מאופיינים בהשפעתם על שגשוג צמיחת תאים, כל מה שאני כותבת לך ע"ס מידע שנמסר לי בתקופה שהתרוצצתי סביב העניין. לכי לעשות את הבדיקה ותהיי רגועה, יכול להיות שזה גם רק גוש שומן שנפוץ אצל הרבה נשים. בשורות טובות, מקווה שעזרתי

תודה רבה על שענית לשאלתי עזרת לי מאד .

שלום לך, בהחלט ייתכן שזה לא סרטן - למעשה פחות מ 20% מן הביופסיות שאנחנו מבצעים מתבררות בסופו של דבר כממאירות. אבל הדרך היחידה לדעת זאת בודאות היא לעשות את הביופסיה.

תודה רבה על התשובה והיחס עזרת לי מאד.

שמי שמעון, אימי חולה בסרטן השחלות , אימי חיה בהולנד ושמעה שיש בארץ בתל-אביב צוות רופאים סינים , הצוות מתמחה בתאים סרטניים והפיכתם לתאים לא מזיקים. ברצוני לדעת כיצד אפשר ליצור קשר איתם. תודה רבה שמעון

אם אתה מתכוון לד"ר לי, מס' הטלפון שלה הוא 03-6421886, 03-6417998. היא מנהלת בארץ מחקר על טיפול בסרטן באמצעות רפואה סינית, וכמו כן מטפלת בחולי סרטן באמצעות דיקור ו"פורמולה" של עשבי מרפא. היא גם דוקטור לרפואה מערבית קונבנציונלית, ומאוד לא קיצונית בטיפול. אין לה שום בעיה לשלב את הטיפול שלה עם טיפול קונבנציונלי של כימותרפיה וכו'.

תמי תודה רבה על התשובה המהירה שמעון

האים יש קשר בין עלייה במשקל לבין טיפולים כימוטרפיים?

לצערי- כן. זו תופעה שכיחה, הנובעת משילוב של גורמים, שלא כולם ידועים. למשל, מתן הסטרואידים נגד הבחילות יכול לגרום הן להתנפחות והן לתיאבון יתר. הפתרון - למרות שזה נורא נורא קשה, חייבים לשים לב למה שנכנס לפה. לא כל הנשים משמינות בזמן הטיפול הכימי.

יש לי שאלה פשוטה כיצד אוספים כוחות לאחר המסע הארוך שעברתי וחוזרים לתפקד. כן "לתפקד" כמו שהיה בעבר, ולא כשבר כלי.

גליה לא ציינת את גילך, את הטיפולים שעברת ולמה את מתכוונת כשאת אומרת "שבר כלי". חשוב לי להדגיש לך כי נשים רבות "נשברות", או חשות שבר כלי בצורות שונות דווקא לאחר סיום הויא-דולורוזה הפורמלית שלהן. וזה ממש מובן; כי עדיין ישנן תופעות הלוואי של הטיפולים השונים, חלים , ברוב הנשים, שינויים הורמונליים קיצוניים ונוסף לכל - פתאום יש זמן לקלוט את שעבר ואת שמאיים.. אין תרופת פלא. מובן שהזמן עושה את שלו. אבל גם אין סיבה שתסבלי עד אז. בררי עם עצמך בפירוט מה מפריע לך (כאבים? גלי חום? חולשה? עצבות?) והתייעצי עם הרופא המטפל. לא לכל יש פתרון מושלם, אבל על רוב הדברים בהחלט ניתן להקל משמעותית. התייעצי!! בהצלחה

גליה יקרה, השאלה ששאלת אינה פשוטה כלל וכלל... כפי שאמרה ד"ר לאופר מה שאת מרגישה כל כך מובן, וכמעט כל אחת עוברת את אותו הדבר במוקדם או במאוחר. זה שאת מרגישה את זה כרגע עם תום הטיפולים זה בדיוק מה שקרה גם לי. לפעמים דווקא לוקח זמן אף ארוך יותר ואז כשכבר באמת כמעט הכל מאחורינו מבחינת הטיפולים , פתאום מתפנים לכאבים האחרים שלעיתים נשארים תקופות, לחולשה, לפחדים לתחושת הבדידות שקיימת, למרות שלפעמים יש תמיכה אך לא מהסוג שאנו צריכות. דבר ראשון אל תכנסי לייאוש, כי זה מצב טבעי לחלוטין שהתחושות מגיעות כמו בומרנג דווקא עם סיום הטיפולים. כפי שד"ר לאופר אמרה אפשר לסייע ולהקל בהרבה. לפי דעתי התהליך של העיכול ומעין "התאבלות" צריך לקרות, אחרת יבוא מאוחר יותר ואז יהיה קשה עוד יותר, כמובן מנסיון שלי ואף של אחרות שאני מכירה. שוב, איני יודעת בת כמה את , מה מצבך המשפחתי ומה בדיוק עברת, אך יש כמה פתרונות לתחושת ההקלה. בקשר לתחושות פיזיות שונות אם קיימות, כאבים, חולשה וכד', אפשר לנסות רפואה אלטרנטיבית, דמיון מודרך , שיאצו, טיפול באנרגיות, וכן זה מאוד מאוד עוזר. בקשר לפחדים העתידיים להם את כרגע מתפנה הרבה יותר לאחר סיום הטיפולים יש כמה אפשרויות. האחת מה שאת עושה כעת, לשתף אנשים שאת מרגישה שמבינים אותך בתחושות וברגשות, בבכי ובתחושת הפחד, זה חשוב מאוד להחלמה. לעיתים קרובות דווקא האנשים שאנו מצפים שיתמכו בנו ויעזרו לנו כמו בן זוג ומשפחה לא מספקים את "הסחורה" ובעיקר לאחר שאנו מסיימות את הטיפולים מצפים שנתפקד כרגיל, הרי אנחנו לאחר הכל, נכון?!!! כמובן, שמי שחווה מבין שהמצב בדיוק הפוך. צריך תקופה לעכל, להבין מה מצפה לנו בעתיד ובעצם כפי שאמרת, לחיות מחדש כאילו לא היה דבר... זה לוקח זמן ומאוד אינדיווידואלי מאחת לאחת. אפשר להתייעץ עם פסיכולוג/ית שמטפל בחולי סרטן. מנסיון שלי עדיף מי שבאמת מבין בכך. מאמינה שתוכלי לקבל הפניה מהמומחים של הפורום אם תצטרכי. דבר נוסף שאני עושה, נאחזת במה שהכי חשוב לי בחיים, ומקווה שיש לך לפחות דבר אחד שחשוב לך לקום בבוקר ולחייך, ולחשוב שבשבילו תעשי כל יום מאמץ קטנטן להתחיל "לחזור לחיים". גליה, זה ממש בסדר גם אם לא תצליחי, אל תקשי עם עצמך, זה בסדר להרגיש חרא, עברת הרבה, ותאמיני לי שזה ישתפר אם תתני לעצמך ולאחרים לעזור לך. אם כרגע את מעדיפה לשקוע בזה זה גם בסדר, אך אני מבינה שאת כבר כן רוצה לנסות ולעמוד על רגלייך. אני מקווה שיש מישהו שכן מבין ותומך בך, וגם אם יש אחד כזה זה נפלא. אל תתייחסי לאנשים אפילו קרובים אם הם נראים כועסים ומצפים שכבר הכל יהיה בסדר וכבר נמאס (אם לא במילים אז במסר שאת מקבלת). אם תשכילי להבין שמה שאת עוברת הוא טבעי ביותר וכל יום תעשי אפילו את הדבר הקטן ביותר, אפילו אם נראה לך טפשי או בעיני אחרים (שוב לא להתייחס ...) ונראה חסר ערך, אז לאט לאט תחזרי לעצמך. אני חושבת שאי אפשר להיות כמו לפני אף פעם. מי שחווה זאת תמיד מקבל את התזכורת בדמות הביקורות, הבדיקות שמפחדים מהתוצאות, עם ניתוחים עתידיים לפעמים וכד'. פשוט עם הזמן לומדים לחיות עם זה, כשרואים שהדברים לאט לאט מסתדרים . זה יכול לקחת תקופה קצרה ויכול לקחת גם תקופה ארוכה. הכל לגיטימי. טוב, מרגישה שאפילו אני מעמיסה עלייך. מאחלת לך רק בריאות וכוח להרים עצמך. אל תהססי לקבל עזרה ממי שאת רק יכולה. וזכרי - את לא לבד. מחזקת את ידך.מבטיחה לך שיש לך את הכוחות לעשות זאת. מרב.

לראות בכל דבר את הטוב. ללמוד להיעזר בלי להתבייש ולהיות בשמחה אמיתית.

תודה רבה לד"ר לאופר, למירב ולטלי על תשובתכם. כל מה שכתבתם הוא מעודד ונכון,ההתמודדות האמיתית שלי מתחילה רק עכשיו. אני מלאה רגשי אשמה ,חרדה ופחד. לצערי המקרה שלי שונה אני בת 40 + 3 ילדים, נכנסתי להריון שלא היה רצוי מבחינת בעלי. לפני זה לקחתי כ- 3 חודשים גלולות. הפלתי בשבוע 10 מיוזמתי.אני מרגישה ששחקתי עם המזל,אלמלא ההריון לא הייתי מקבלת את הסרטן. אני מרגישה שבעלי וילדיי קושרים את הסרטן עם ההריון הבלתי רצוי. ואני אכולת רגשות אשמה.

שלום לגליה, תחושתי היא שאת ממש אמיצה ונגרם לך עוול גדול שלא באשמתך. בעלך וילדייך (שבוודאי אוהבים אותך ודואגים לך) שוגים שגיאה גסה בקשר שהם מנסים לעשות בין ההריון הלא רצוי ובין הסרטן. לצערי, גישתם היא פרימיטיבית ונובעת מבורות ואולי מפחד וממנגנון הדחקה - שהרי אם זה לא קשור להריון (וזה לא קשור להריון!!!) זה יכול לקרות לכל אחד... כדי לשמור על בריאותך הנפשית וגם על שלום בית - אמצי לעצמך את כל העצות הטובות והרגישות שקיבלת בתגובות הקודמות, ובנוגע למשפחתך קני להם במתנה איזה ספר (ספר השד של סוזן לאב) או שלחי אותם לפורום או לאחד האתרים כדי שירכשו קצת ידע, יפסיקו להציק לך (שלא באשמתך) ויתרכזו בדרכים לסייע לך. דחילק, ניצחת את הסרטן! מה פתאום רגשי אשמה? בדיוק להיפך! את בריאה, את חזקה, ורק עכשיו את מתחילה את ארבעים השנים הבאות... מאחל לך הרבה בריאות ואושר. בעל של ווינרית אחרת...

גליה תשובתך מובנית, אבל ממש מקוממת. כשעניתי לך, לא ידעתי את גילך ואת הרקע שלך. עליך להבין שבגילך הצעיר השיבושים ההורמונליים שגורמים הטיפולים ממש "משגעים את השכל", כשחרדות ועצבות הן חלק מהביטויים לכך. אין כאן כל עיניין של ריגשי אשמה, ואל לך לבלבל בין רגשות אחרים וטיבעיים לחלוטין לבין אשמה. אני בטוחה שעמוק בתוכך גם את יודעת שעניין האשמה מגוחך ולא רלבנטי. אפשר לעזור לך. דברי עם מי שמטפל בך, או צרי עמי קשר.

היי את אינך אשמה בסרטן. ובודאי שלא ההריון, יכול להיות שההריון היה זרז, אבל המחלה היתה מגיעה בשלב שהוא. עכשו שהסתימו הטיפולים, תתחילי לחגוג, חזרי לשגרה, לעשות דברים שאהבת לעשות עם המשפחה ולא יכולת לעשות בזמן הטיפולים. תהני מהקיץ והחופש הגדול. בקצור תתחילי לחיות מחדש בהצלחה רונית

גליה יקרה, הנושא שהעלית נוגע לכל אחת ואחת שעברה את הסרטן, וכמו שנועה כתבה, השאלה איך לחזור לחיים היא ה-שאלה, שרבות עוסקות בה. כמו שכתבו לך כאן רבים לגבי האשמה, נראה שלקחת על עצמך רגש שאינו שלך, וגם לא של הסובבים אותך. אולם הסרטן כמחלה קשה מאד לעיכול, ולכן מחפשים "אשמים", אבל האמת? האשמים האלה הם לא מציאותיים. המחלה הגיעה כי ככה, וזהו (ואני יודעת שתמיד אומרים שככה זה לא תשובה, אבל במקרה הזה אין מה לעשות וחייבים לקבל את זה כתשובה לגטימית) . אין אשמים ואין אשמה. קל לכתוב את הדברים הללו מהצד, אני בטוחה שהרבה יותר קשה להתמודד עם זה במציאות. לכן להערכתי היה כדאי לך לשקול את הצעתה של נועה להצטרף לקבוצת תמיכה, או מאידך לפנות לטיפול פרטני פסיכותרפוטי, שיוכל לסייע לך עם מגוון הרגשות והתחושות שמציפים. איחולי בריאות, ויום נפלא, טלי

לאחר סיום טיפול כימוטרפי, התחיל לצמוח לי שיער , בשלב זה השיער רך ונעים וצבעו אפרפר. לפני כן היה חום עם מעט שערות שיבה. האם יש המלצה איך לטפל בשיער "חדש"? למי שזוכרת, לפני 4 שבועות עברתי מסטקטומי, לאחר למפקטומי.

לגלח את הפלומה פעם או פעמיים לחיזוק השורשים.

שלום אצל אישתי (בת 36) נמצאו בממוגרפיה לפני כחצי שנה 2 הסתיידויות שאובחנו כ-DCIS. לאחר 2 נסיונות למפקטומי אשר לא השיגו גבולות נקיים עברה כריתה לפני כחודשיים (היו גבולות נקיים של 1מ"מ בלבד). הבדיקות הגנטיות ל BRCA היו שליליות אך יש סיפור משפחתי - דו צדדי אצל האמא (שהתחיל באותו גיל פחות או יותר). הרצפטורים חיוביים ובלוטת הזקיף בניתוח הראשון היתה נקיה. שאלתי היא לגבי היעילות בשימוש בטמוקסיפן במקרה שלנו ? מהי הסטטיסטיקה לגבי חזרה בצד השני עם או בלי טיפול הורמונלי כזה ? האם יש אלטרנטיבה אחרת מלבד כריתה בצד השני ? צריך לזכור שהממוגרפיה הראה 2 הסתיידויות קטנות מאוד ובפועל הגידול היה הרבה יותר מפושט ! אשמח לשמוע חוות דעת אונקולוגית ודעתם של משתתפים היקרים המון תודה רוני

שלום רוני, אני יכולה לשתף אותך בנסיוני והרגשתי. עברתי לפני כשנה כריתה מלאה בצד אחד ולמפקטומי בצד השני. לאחר התיעצויות עם כירורג ואונקולוג החלטתי לכרות את השד הנותר, מאחר והבנתי עד כמה יהיה קשה לעקוב אחרי התפתחות גידול שם, ולא היתי רוצה לעבור שוב את כל מסכת הטיפולים וכו'. מעבר לענין הבריאותי, אני מוכרחה לציין שאני מרגישה הרבה יותר שלמה לאחר שהוסר השד הנותר. ההרגשה היא הרבה יותר סמטרית ואסטטית...וכמו שבן זוגי אומר : לא חשוב השד העיקר שאת תהיה בריאה...אני בטוחה שגם אתה חש כך. בהצלחה והרבה בריאות

שלום אצל אישתי (בת 36) נמצאו בממוגרפיה לפני כחצי שנה 2 הסתיידויות שאובחנו כ-DCIS. לאחר 2 נסיונות למפקטומי אשר לא השיגו גבולות נקיים עברה כריתה לפני כחודשיים (היו גבולות נקיים של 1מ"מ בלבד). הבדיקות הגנטיות ל BRCA היו שליליות אך יש סיפור משפחתי - דו צדדי אצל האמא (שהתחיל באותו גיל פחות או יותר). הרצפטורים חיוביים ובלוטת הזקיף בניתוח הראשון היתה נקיה. שאלתי היא לגבי היעילות בשימוש בטמוקסיפן במקרה שלנו ? מהי הסטטיסטיקה לגבי חזרה בצד השני עם או בלי טיפול הורמונלי כזה ? האם יש אלטרנטיבה אחרת מלבד כריתה בצד השני ? צריך לזכור שהממוגרפיה הראה 2 הסתיידויות קטנות מאוד ובפועל הגידול היה הרבה יותר מפושט ! אשמח לשמוע חוות דעת אונקולוגית ודעתם של משתתפים היקרים המון תודה רוני

לטמוקסיפן יש ערך מניעתי ברור במצב אותו אתה מתאר יש בהחלט נתונים המדגימים כי מתן טמוקסיפן מוריד ב עד 60% את הסיכוי לחלות בסרטן שד חודרני או לא חודרני בשד השני. הסיכוי לחלות בסרטן שד בשד השני הוא גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הרגילה, עקב הסיפור של DCIS, הגיל הצעיר בו התגלה וההיסטוריה המשפחתית (אפילו שגנטיקה שלילית). קשה להעריך מספרית.

שלום לכולם שמעתי על פרויקט למצאית תרופה לסרטן ע"י תרומה של זמן מעבד שישמש לחישובים כדי שיכולו לנתח דברים(אני לא כ"כ מבין בזה..) אשמח אם תגיבו פה ותוסיפו מידע על הפרויקט הזה או על פרויקטים אחרים לדעתי מומלץ להצתרף זה בטחו לא מזיק להצתרפות לקבוצה מהארץ http://www.grid.org/services/teams/team.htm?id=A6B85906-6AB0-46CE-B4FC-4DC7740F012C להורדת התוכנה http://www.grid.org/download/

אני הייתי נזהר מזה. אני לא חושב שיש צורך בחלקיק של כח חישוב של פנטיום. פנטיום הוא מעבד יחסית דל עוצמה וחישוב רב מעבדים הוא נושא שעדיין בחיתולים כך שאיני רואה אפשרות ממש לנצל את המעבד שלך מעבר לשתילת תוכנות לא רצויות במחשב שלך וריגול אחריך. לדעתי עדיף להתרחק מדברים כאלו. מחלות אנחנו לא צריכים גם בתוך המחשב. אבל מצד שני, אולי אני הוא זה שלא מבין, אשמח לשמוע יותר אם מישהו באמת מבין. בכל מקרה בנתיים אני נזהר מזה.

כמה זמן לאחר סיום הנקה כדאי לעשות בדיקת שד. האם לעשות זאת אצל כירורג או גניקולוג?

אין חוקים. זה תלוי גם בגילך, בדרגת הסיכון שלך, בדרגת החששות שלך וכו. את הבדיקה יש לבצע אצל מי שיודע לבדוק שדיים , זה יכול להיות כירורג שד, גניקולוג, או אונקולוג; העיקר שיהיה מנוסה בביצוע הבדיקה.

אני בת 31 לאחר לידה 1 , עם רקע של סרטן שד מצד סבתא מצד אמא

אנו בתחילת שבוע שביעי להריון. אישתי לפני שנתיים עברה למפקטומי . התברר כסרטן שד. ללא גרורות . התגלה במהלך הריונה הראשון . קיבלה כימוטרפייה במהלך ההריון ולאחר הקרנות. היום יש לנו בן [ שנה ועשרה חודשים]. עברו שנתיים מהניתוח ואנו גילינו שאנו בהריון שני. בשיחה שקיימנו אתמול עם הרופאה האונקולוגית הובהר לנו שאין מניעה רפואית לעבור את ההריון.[ההריון לא גורם לסרטן שד]. הבעייה שלה היא מוסרית ....כלומר: כיום יש ילד אחד ואם המחלה תפרוץ מתיי שהוא בעתיד אז כבר יהיו שתי ילדים. ואם לא יהיה ניתן לטפל במחלה שאולי תפרוץ אז גם עלולים להיות 2 יתומים מאימא. כלומר האישה יכולה לחיות כל החיים בלי שתהייה הישנות המחלה. אבל במידה וכן תהיה הישנות המחלה אז הילדים עלולים להיות יתומים......כך שכיום עלול להיות רק יתום אחד. אישתי עומדת בפניי דילמה האם להמשיך את ההריון או להפיל את העובר בגלל הנקודה הזו...של "אם תהיה הישנות מחלה" שלא בגלל הריון. אלא כי כך החליט אלוקים. מה דעתכם? אשמח לקבל גם תשובת הרופאים בנושא.

באמת - קודם כל מזל טוב! גם אצלנו התגלה הסרטן בהריון ונראה לי שעברנו סיפור די דומה לשלכם. בכל מקרה אם היתי במצב דומה והרופאים מאשרים את ההריון מבחינה רפואית הייתי משאירה אותו ללא ספק. בעיניי החיים חזקים מהכל והריון ולידה הם הביטוי החזק ביותר לכך! מדוע לחשוב על המוות במקום על חיים? ושוב, אם מבחינה רפואית אין בעיה ( ואולי עדיף לקבל דעה שניה על מנת להיות בטוחים...אולי עדיף לחכות עוד איזה שנה שנתיים...) אז לא הייתי מכניסה עצמי לשאלות מוסריות ופילוסופיות שהדרך לצאת מהם היא בד"כ סבוכה ובעיני גם לא מקדמת לשום מקום. אני נרגשת בשבילכם ומאחלת לכם הצלחה בכל החלטה אשר תיקחו. אשמח אם תמשיכו לעדכן.

קודם כל מזל טוב! מאד מרגש, במיוחד מכיון שעקבתי אחר השתלשלות סיפורכם עוד לפני שהילד הראשון נולד, ואני יודעת שגם היו לכם בעיות פוריות, כך שההריון הנוכחי הוא די בבחינת "הריון גורלי" :-) לגבי ההתלבטות המוסרית: א) לי אישית יש הרגשה, שגם אם עדיין לא הוכיחו אותה מחקרית, לא יתכן שאין קשר בין סרטן שד והריון, במיוחד אם מדובר בסרטן בעל רצפטורים חיוביים להורמונים. עובדה שסרטן אחד כבר התפתח אצל אשתך תוך כדי הריון ולאחר טיפולי פוריות. נתקלתי ושמעתי כבר על יותר מדי מקרים, שבהם סרטן השד התפתח תוך כדי או מיד לאחר הריון, ובמיוחד לאחר טיפולי פוריות. אמנם מקרים, גם אם מדובר בעשרות, שנתקלתי בהם אישית הם עדיין לא סטטיסטיקה מחקרית, אבל זה בהחלט אומר דרשני. ב) אני, מלבד היותי חולת סרטן שד צעירה (או ליתר דיוק, מחלימת סרטן שד), גם יתומה לאמא שנפטרה מסרטן שד. אני מוכרחה להודות שזו חווייה שלא הייתי מאחלת לאף אחד - לאבד אמא לסרטן שד. אז נכון שהחיים מלאים סכנות לא צפויות, ואפשר גם לעבור מחר את הכביש ולהדרס... אבל כשיש סיכון ידוע מראש (והסיכוי לחזרת הסרטן הוא יותר מסביר), למה לקחת אותו מראש ? לראות אמא גוססת מסרטן זו חווייה נוראית... באמת. אני מצטערת אם דעתי קצת ישירה וקיצונית, אבל כדאי לעשות שיקולים מאד מפוקחים. מדובר באחריות כבדה מאד, שלא לומר חריצת גורלות. תשקלו היטב את שתי האופציות, ואני מאחלת לכם מכל הלב המון אושר ובריאות.

שלום לכם עד היום לא ממש יודעים מה גורם לסרטן ולסרטן השד בפרט אישתך יצאה מזה היא במעקב ? נקווה לטוב תהיו אופטימיים. ולילד שלכם יהיה אח וזו מתנה ניפלאה - הוא לא לבד! בברכת מזל טוב ריקי

שלום יש לי שתי בנות את השניה ילדתי לאחר ש"החלמתי" מסרטן. לצערי לפני שנה גילו לי גרורות בעצמות, והשאלות שמטרידות אתכם הטרידו אותי מאוד, לאחר מעשה. אחד הדברים שמאוד מרגיעים אותי שאם אני אמות לבנות שלי תהיה אחת את השניה. אני מאמינה שקשר בין אחים יכול להיות מתנה גדולה. מצד שני אני גם מאמינה שההריון השני שלי קשור לגרורות, למרות שהרופאה לא חושבת. בהצלחה ומזל טוב ליליה

אביבית ואריאל היקרים, העלתם כאן שאלה קשה, וקיבלתם מספר דעות של חברות בפורום, שאינן בהכרח עומדות בקנה אחד. שאלתכם היא שאלה אישית ביותר, וכל אחד לוקח אותה למקומות האישיים שלו. אפשר להתחיל מהשאלות הפילוסופיות ביותר כמו: למה להביא ילדים לעולם כה אכזר, אולי הילדים שלי לא יזכו לגדול עם אימם/אביהם כי אנחנו ניהרג בפיגוע/ בתאונה/ במלחמה/ מחלה, ועד לשאלות האישיות ביותר עד כמה אתם מפחדים וחרדים להמשך החיים שלכם כבני אדם בכלל וכהורים בפרט, האם החרדה מפני הישנות המחלה עולה על פני ההתרגשות והמחויבות בתחושתכם כלפי ילד חדש, ועוד ועוד שאלות. כמובן ששיחה עם אנשי המקצוע היא חשובה, כדי להבין אם הסיכונים והסיכויים, ולעזור לכם לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורכם. אתם מוזמנים לכתוב כאן את אשר עולה על דעתכם, הפחדים, החששות, השאיפות, ואולי יחד איתי ועם חברי הפורום נוכל לנסות להבהיר את הדברים, לפשט. ובכל מקרה, אני רוצה לאחל לכם מזל טוב על ההריון גם אם תחליטו בסופו של דבר שזה זמני בלבד. אנחנו כאן. שלכם, טלי

אביבית ואריאל שלום, ראשית מזל טוב על ההריון . בהיסטוריה היהודית משה רבנו כמעט ולא היה נולד אם הוריו היו עוסקים בחישובים אלו. והרי נאמר בספר שמות פרעה גזר על הזכרים ואתם רוצים לגזור על זכרים ונקבות לבסוף נולד משה(זכר) שהנו אחד המנהיגים החשובים של העם היהודי. לנושא שלכם אתם צריכים לחיות את חייכם(מאחל לכם עד 120 ) ללא כל חישובים שלא ניתן לדעת את משמעותם. בסה"כ אני מאחל לכם שיוולד לכם תינוק בריא ואני בטוח שאם הורים מוסריים כמוכם הוא יגדל ויהיה מלח הארץ. המון בריאות ובהצלחה

שלום לבעל, קראתי את האימייל ששלחת לי, אך משום מה אינני יכולה להשיב לך. אולי תשלח שוב או מכתובת אחרת? יום נפלא, טלי

אביבית ואריאל היקרים, השאלה שהעליתם אכן מורכבת מאוד. אני מאוד מבינה את הצורך בילד נוסף . אני כבת 40 ויש לי ילד אחד, וחליתי לפני כ-4 שנים וההתלבטות שלי היתה קשה גם נוכח העובדה שהייתי צריכה לעבור טיפולים בילד הראשון, וידעתי שגם בשני אצטרך . איני זוכרת אם כתבתם לגבי נשאות של הגן brc1/2 אם את נשאית או לא. בכל מקרה הפרופ' המטפל בי אמר שלאחר הריון רצוי לחכות לפחות שנתיים עד הריון נוסף, כמובן תלוי מאוד גם בסוג הסרטן, באיזה דרגה זה היה , האם,מקומי וכד'. כעקרון אין מניעה להכנס להריון נוסף, אך כיוון שזה קרה לך תוך כדי הריון אכן מלחיץ מאוד. כפי שראית מהתשובות שקבלת בינתיים ומהנשים שגולשות בפורום, הרבה מאיתנו חלינו תוך כדי או תקופה קצרה לאחר ההריון. כמובן שזה יכול להיות מקרי, אף אחד לא הוכיח עדיין את הקשר, אך מי שכבר נכווה לא מסתכל על סטטיסטיקות ומחקרים, הפחד קיים ולכן אתם מתלבטים. הרופאה המטפלת בכם העמידה אתכם בדילמה ואני סבורה שהצורה שהציגה את הדברים בעייתית מאוד. מצד אחד אין מניעה ומצד שני בעיה מוסרית?! מבלבל מאוד. כנראה שהצורך שלכם בילד נוסף חזק מאוד, העובדה היא שלא שמרתם כדי לא להכנס להריון וזה אכן קרה. אני חושבת שאין מקריות בחיים בנושא הריון. מי שמאוד לא רוצה דואג שזה לא יקרה וכנראה אתם מאוד רוצים בילד נוסףורצון זה גובר על הכל. איני יודעת אם התשובות שתקבלו יעזרו לכם בהחלטה, כיוון שבאמת אין תשובה מוחלטת בנושא. אני באופן אישי בחרתי שלא להביא עוד ילד לעולם, למרות שאני אוהבת מאוד ילדים ומאוד רציתי בילד נוסף. בשל עובדת היותי נשאית החלטתי כמעט סופית לא לסכן את בריאותי ולהתנחם בעובדה שיש לי ילד משגע אחד שבשבילו אני רוצה להיות בריאה. אני מכירה מספר נשים שכן ילדו אח"כ עוד ילדים והן בריאות כיום לאחר שנים רבות ומכירה גם סיפורים אחרים. לגבי נשאות של הגן והריון נוסף, האונקולוגים המטפלים בי הסבירו שבגדול אין מחקרים לגבי סיכון מוגבר אצל נשאיות בהריון נוסף, אם כי היה איזה מחקר שכן הראה שהסיכון גבוה יותר... כך שעד היום אין מספיק מחקרים שנעשו כדי לקבל תשובות ברורות יותר. אכן מורכב מאוד. ראיתי שבקשתם גם תשובה של הרופאים של הפורום, ואולי יש מקום לשאול אותם שוב את אותה השאלה. ושוב, אני חושבת שעליכם לקבל החלטות קשות. אם לבסוף יחליטו הרופאים שלטובתכם כדאי להפסיק את ההריון ייתכן שתתלבטו פחות, אם ישאירו את הגישה המסובכת שהציגו לכם, הרי הבלבול יישאר. ושוב, בחיים אנו לוקחים הרבה פעמים סיכונים מבלי לחשוב עליהם יותר מדי, וכל מי שחי כאן יודע שהסיכונים הם יום יומיים. יש לי התחושה שההריון הזה ממש חשוב לכם ולכן הוא גם קרה. אם זאת התחושה שלכם למרות הכל אז אתם אלה שקובעים. יכול להיות שהכל יעבור בשלום. בכל מקרה, כיוון שאביבית את בת 33, עדיין יש לך כמה שנים טובות של פוריות, ואם הכל יהיה בסדר תוכלי לעשות זאת עוד שנתיים. אני יודעת שזה לא גיל צעיר וההריון הראשון לא הלך בקלות, אך שוב גם כאן לוקחים סיכונים, רק שכאן הם לדעתי קטנים יותר פיזית ואולי נפשית גדולים כי אם לא מצליחים בעתיד תמיד חושבים שאולי היה צריך להשאיר ואולי לא היה קורה דבר... בכל מקרה אל תשכחו וגם כתבתי זאת במקרה אחר, שגם ילד אחד זה עולם ומלואו ואל תשכחו זאת. משערת שלא עזרתי הרבה בקבלת ההחלטה, כי הרי אין כאן תשובה מוחלטת לאף אחד, ומאמינה שגם לא לרופאים. בכל מקרה רציתי לחזק את ידיכם ולתמוך בכם בכל החלטה שתקבלו, מאמינה שלאחר הבלבול, ההתלבטויות והפחד תקבלו את ההחלטה הנכונה לגביכם, וזה מה שקובע. מה שלא יהיה שיהיה בהצלחה, עם המון תקווה, אושר ובריאות לעתיד ומאמינה שכך יהיה. שלכם, מרב.

נשים יקרות, אני נוטלת מזה חודשיים ארימידקס, וזה גורם לי לכאבי פרקים בבירכיים ובכתפיים, מעין קישיון איברים. האם משהי סבלה מתופעה דומה, אם כן כיצד התמודדה עם זה, והאם זה עובר אחרי תקופה קצרה? האם יש לזה נזק מתמשך? אודה לתשובותיכן.

אני לוקחת ארימידקס כמעט שנה, וגם לי יש כאבים בפרקים ובשרירים. פעילות גופנית עוזרת (תמצאי מה מתאים לך), וגם מקלחות חמות ומסז'ים. ניסיתי גם דיקור וזה לא עזר. כשהתחלתי לקחת ארימידקס והכאבים התחילו, זה מאוד הציק לי - לא רק גופנית אלא גם נפשית. אני לא יודעת אם עכשיו כואב לי פחות או שפשוט התרגלתי לחיות עם זה - בכל אופן זה מטריד אותי הרבה פחות.

שלום לך אני נוטלת את הכדור למעלה משנה. וכמו כן גם לי היו ועדיין ישנם . אם כי במידה פחותה יותר ב"ה. לי עזר מאוד ע"י לבישת שתי שכבות של ביגוד. גם בקיץ. כמו כן גיליתי את הז'קוזי. אולי קצת מצחיק. אבל זה ממש עוזר ( כמובן לא יותרמ10 דקות).

התופעה שאת מתארת לא נדירה עם ארימידקס. השלכותיה לטווח הרחוק- רחוק, לא ידועות במלואן, כי זו תרופה יחסית חדשה. נראה שמבחינת הפרקים אין השלכות. אצל מרבית הנשים התופעה שוככת עם הזמן, או שהן פשוט מתרגלות אליה. חלק קטן מהנשים לא מסוגלות לסבול את התופעה, ואז יש צורך לעבור לכדור אחר דוגמת טאמוקסיפן או פמרה.

רציתי לומר לך מנסיוני האישי בלבד. אני מטופלת בארימידקס כבר חמעחה משנה. ולפני כחודש עקב ההוראות החדשות לאישור מירשם הארימידקס היתה הפוגה של שבוע קיבלתי את הפמרה וזה השפיע עלי לרעה. בעצם הרגתי שאני חוזרת להתחלה עם תופעות לואי.

מוטרדת יקרה אני רוצה לשתף אותך בחויה שגם אני עברתי עם הכדור.אני נוטלת את התרופה כבר תקופה די ארוכה. כיון שגם לי היו כאבים חזקים בפרקים . לשאלתי את הרופאה האונקולוגית נאמר לי שאין קשר בין הכדור לכאבי הפרקים. אבל היה לי מאוד קשה לקבל את הכאבים. הציעו לי כל מיני הצעות להקל על הכאבים. וכיום: אני אופה פיתות. (וכל זאת על מנת ללוש בידיים) ןכמו כן גיליתי את הבריכה. עושה התעמלות במים. זה מקל מאוד. ובנוסף נכנסת לז'קוזי וזה עושה פלאים. מאחלת לך המון בריאות. סלי

שלום, נאמר בפורום בעבר ששכיחות סרטן הרחם בקרב נשים פוריות הלוקחות טמוקסיפן, קטן מאוד. הסיכון הוא אצל נשים לאחר גיל המעבר. האם עקב שיתוק מערכת הפוריות באמצעות זלודקס הסיכון עולה בקרב נשים צעירות? תודה

עקרונית זה נכון. אך, הסיכון הוא פונקציה של משך הטיפול בטמוכסיפן כאשר אין אסטרוגו בגוף. ככל שמשך הטיפול ממושך יותר הסיכון עולה יותר. מאחר והטיפול עם זלודכס הוא רק למשך שנתיים, הרי הסיכון הוא נמוך. בברכה פרופסור אילן כהן

עקרונית זה נכון. אך, הסיכון הוא פונקציה של משך הטיפול בטמוכסיפן כאשר אין אסטרוגו בגוף. ככל שמשך הטיפול ממושך יותר הסיכון עולה יותר. מאחר והטיפול עם זלודכס הוא רק למשך שנתיים, הרי הסיכון הוא נמוך. בברכה פרופסור אילן כהן

עקרונית זה נכון. אך, הסיכון הוא פונקציה של משך הטיפול בטמוכסיפן כאשר אין אסטרוגו בגוף. ככל שמשך הטיפול ממושך יותר הסיכון עולה יותר. מאחר והטיפול עם זלודכס הוא רק למשך שנתיים, הרי הסיכון הוא נמוך. בברכה פרופסור אילן כהן

ברצוני לברר את שם הבדיקה שמאפשרת הדמייה של השד (עבור גילוי מוקדם) אך שאין בה סכנה של קרינה בשונה לממוגרפיה סטנדרית. האם בדיקה זאת קיימת בסל? אם לא, כמה היא עולה? היכן ניתן לבצע את הבדיקה ולאיזה קבוצות היא מומלצת? אני בת 32 בעלת סיכון גבוה לסרטן שד וכרגע הרופאה הכירורגית שלי לא רוצה לשלוח אותי לממוגרפיות, וגם אני מפחדת מהם בגלל רמת הקרינה.

לא ברור לי למה הרופאה הכירורגית לא רוצה לשלוח אותך לממוגרפיה , במיוחד אם יש סיפור משפחתי ואז נושא הגילוי המוקדם רלוונטי מאוד. ( למותר לציין שבחורות עם סיפור משפחתי מגלות לפעמים את המחלה בגיל צעיר אפילו משלך ) זה נכון שממוגרפיה אולי פחות יעילה כאשר השד "צעיר" אבל בשילוב עם אולטרסאונד של השד( שאגב זו בדיקה ללא קרינה) מגיעים לתוצאות טובות. הייתי מתיעצת עם רופאה אחרת ואפילו לוחצת על מנת שיפנו אותי לבדיקה הזו. ובאשר לקרינה, אני לא רואה שום סיבה לדאגה, כל עוד את לא בהריון אין היא מזיקה. בהצלחה.

עד כמה שידוע לי יש ספק לגבי יעילותה של ממגורפיה אצל נשים צעירות הסיבה לחוסר היעילות היא צפיפות של רקמת הדש. מצד שני, הרזולוציה של אולטרהסאונד היא נמוכה בהרבה מזו של הממגורפיה. כרגע אין פתרון זול שלא כולל קרינה, אם כי יש מחקרים על בדיקות בעזרת MRI.

שלום לך אולי, ישנן מספר בדיקות הדמיה לאבחון מוקדם של סרטן השד שהן ללא קרינה: אולטרסאונד היא בדיקה זמינה וטובה מאוד, ו MRI, אם כי היא יקרה מאוד, גם כן יעילה. ישנן כל מיני טכנולוגיות אחרות שבפיתוח ולכן אינן זמינות, אבל הן גם לא מוכחות. אף אחת מהבדיקות האלה אינה מוכחת כמו ממוגרפיה, ויש להן חסרונות בעיקר בגילוי גידולי םטרום סרטניים (DCIS) : לא אולטרסאונד ולא MRI יעילים כמו ממוגרפיה ב DCIS. רמת הקרינה בממוגרפיה בגיל 32 לא מהווה בעיה (במקרים בהם יש באמת סיכון גבוה כמו סיפור משפחתי משמעותי), ולא הייתי מוותרת על יתרונות הממוגרפיה, אם כי בהחלט רצוי בנשים צעירות להוסיף גם אולטרסאונד. ממוגרפיה ואולטרסאונד נמצאות בסל, ול MRI אפשר בדרך כלל לקבל התחייבות, אם כי זה כרוך הרבה פעמים בתכתובת ממוכשת עם הקופות.

לדר' אלוויס, תודה רבה על המענה. רק עוד שאלה אחת לפני שאני מבקשת ממופגרפיה או MRI מהרופא שלי...כי הכירורגית לא שלחה אותי לזה... אני עדיין מניקה את בני (מזה שנה וחמישה חודשים) האם מותר לעבור בדיקת ממוגרפיה כאשר אני עדיין מניקה או שזה מזיק לחלב וחלילה לילד? אורלי הנה הסיפור המשפחתי: סבתא חלתה בסרטן שד בגיל 68. אחות של סבתא חלתה בסרטן שד כשהייתה צעירה (+40) לא יודעים בדיוק עוד אחות של סבתא חלתה בסרטן שחלות בגיל 70 לערך. ורק אחות אחת חיה חיים ארוכים (עד גיל 91) ובריאים מאוד. אמא שלי (הבת של סבתא), בת יחידה חלתה בסרטן שד בגיל 43 ושוב בגיל 57 בצד השני. לאחיות שחלו לא היו בנות...כך שאין אנו יודעים מה הלאה משם. לאחות הבריאה יש בת ואף נכדות והם כולם בריאות. כרגע אני בהתלבטות רצינית לגבי הבדיקה הגנטית, כי אני גם ככה בלחץ ואם זה יהיה חיובי אני אהיה הרוסה. בגלל שאמא מתה ממחלת ריאות אינטרסיציאלית שלא ידוע לנו מה הביא לה אבל אנחנו משוכנעים שכמותרפיה רק עודדה את ההדרדרות של הריאות שאני מפחדת מדברים שיש בהם מן הקרינה וגם מטיפולים שעלולים לעשות נזק כוללני לגוף...כך שאני חייבת להשאר בריאה (=

יש לי שאלה.אני בחורה בת 23 ורציתי דעת מאיזה גיל כדאי ללכת לרופא שיבדוק את השד(כירורג שד אם אני לא טועה)..אודה על התשובה

שלום לילי, מומלץ להיבדק אצל כירורג שד או מרפאת שד מגילאי ה- 20. בדיקת מעקב שיגרתית. בברכה, צוות אחת מתשע

לפני 10 ימים קיבלתי טיפול ראשון ב-AC כבר באותו יום אחה"צ קיבלתי בחילה נוראית וסחרחורת שנמשכו עד סוף אותו שבוע. 2 לילות לא ישנתי והרגשתי כל כך רע שבקושי ירדתי מהמיטה במשך כ-5 ימים, ובנוסף סבלתי מתופעות נוספות כמו חולשה,רעד מדי פעם, טשטוש בראיה, ועוד זאת כאשר טופלתי במקביל בזופרן ואח"כ פראמין האם כך צריך להיות או שיש דרך כלשהיא להקל על התופעות הללו בתודה מ

יתכן שחלק מהתגובה שלך נבעה מהפראמין , למשל, ולא מה AC עצמו. יש דרכים להקל , התייעצי עם הרופא המטפל.

פראמין לקחתי רק פעם אחת ביום השלישי בלילה והרגשתי רע יותר בימים שלפני כן לפני כן, החל מהערב הראשון לקחתי זופרן ביום א' הקרוב צפוי טיפול נוסף ואני חוששת מה יקרה אז יש הצטברות של החומר בגוף והתופעות יכולות להחמיר?

שלום מיכל (?), הצעה לטיפול (מנסיון, אלא מה...) 1. לפני עירוי החומרים יש לבקש מהאחות עירוי נוזלים בתוספת זנטק וזופרן (תרופות נגד בחילות), ודקסמטזון (סטרואידים המגינים מפני השפעות מזיקות של התרופות הקודמות). 2. למחרת הטיפול יש לקבל בקופת חולים (אפשר גם בביקור בית) עירוי נוזלים נוסף עם פראמין. 3. במשך שלושה-ארבעה הימים הראשונים לאחר הטיפול יש לקחת בבוקר כדור זנטק + דקסמטזון במינון המתאים (להגנה) ואותו הדבר אחר הצהריים. 4. במידת הצורך ניתן לקחת תוך 48 שעות סיטרון או קיטריל (נגד בחילות) בוקר וערב וכל ארבע שעות (אם צריך) ניתן לקחת פראמין. 5. לשתות, לשתות, לשתות. לפחות בקבוק מים ליטר וחצי ליום - מאוד עוזר גם בהמשך. 6. המון אופטימיות וכוח - זה באמת טיפול קשה מאוד אבל זה עובר. הרבה בריאות M

מ. יקרה, אני יכולה להבין את סבלך, אך דעי לך שזהו מצב זמני. בדר"כ התופעות נמשכות כמה ימים ולאחר מכן יש שבועיים של שקט... אמנם עברתי את אותו הטיפול לפני 4 שנים ובטח מאז השתנו דברים (אני למשל, לא קבלתי סטירואודים בכלל אלא רק את התרופות שאת קבלת). גם אני סבלתי מאוד ב-5 הימים הראשונים לכל טיפול, בחילות איומות, חולשה וכד', לא נתתי לעצמי לשקוע בכך,השתדלתי דווקא לצאת ולשאוף אוויר למרות שבאמת הרגשתי נורא, דווקא טיילתי עם העגלה של בני התינוק, נפגשתי עם חברים ובכך ניסיתי להתעלם מהתחושה הקשה. נכון שאפשר להקל, אך תחושות כתוצאה מטיפול זה ענין לגמרי אידיווידואלי. יש נשים שעוברות את הטיפולים בקלות יחסית ויש שלא, וזה בסדר גמור. אני זוכרת שבטיפולים יחד איתי היו נשים שעברו את הטיפול כמעט ללא תופעות וכאלה שהיו במשך שבוע מנוטרלות במיטה. אם אינך רוצה לקחת תרופות נוספות אני יכולה להמליץ לך על דבר נוסף אם תרצי. לפני הטיפול האחרון פניתי למכבי משלים בק. מוצקין לד"ר דגלין, שהוא רופא פנימי קונוונציונאלי שיש לו ידע רב ונסיון בחולי סרטן. הוא טיפל שנים גם בחמותו והקל עליה מאוד. הוא רקח לי תרכובת אותה לקחתי לפני הטיפול האחרון, ולתדהמתי, למרות שהייתי די חסרת אמונה, הרגשתי מצויין אחרי הטיפול האחרון, ללא בחילות נוראיות. המלצתי גם לחברה אחרת שחלתה, וגם לה הוא מאוד סייע. ממליצה בחום, אולי יעזור גם לך, אין מה להפסיד. אני לא בטוחה שהוא עדיין עובד שם, אבל כדאי לברר. אולי גם טיפולים אלטרנטיבים אחרים יעזרו.לא הכל מותר. בכל מקרה, מקווה שמה שהמליצו לך ד"ר לאופר והבנות האחרות יעזור לך. נכון, זאת תקופה קשה והתופעות בהחלט לא נעימות , בלשון המעטה. באמת תנסי להיעזר במי שאפשר, ואם תוכלי (זה בהחלט עניין של בחירה ואופי) תנסי למצוא דברים טובים שבשבילם אפשר להתגבר על התחושה הזאת. אני מצאתי זאת בבן שלי שהיה זקוק לי. אולי את תמצאי זאת במשהו אחר. בכל מקרה ליבי איתך, וכולנו כל כך מבינות אותך ומחזקות את ידך. ובאמת, זה רק מצב זמני, שבאותה תקופה באמת נראה מאוד קשה, כי המצב הנפשי גם מקשה בנוסף על התחושות הפיזיות הקשות. תנסי גם דמיון מודרך וטיפול באנרגיות, אם את מאמינה בכך. אצלי זה גם הקל וסייע. מקווה שמה שייעצו לך הבנות יעזור לך ויקל על תחושותייך. מקווה שגם אני הייתי לך טיפה לעזר. אשמח לסייע כשתרצי. רפואה שלמה, תרגישי רק טוב ומבטיחה לך שעוד מעט הכל יהיה מאחורייך...

למ שלום עצה שאני קיבלתי ועזרה לי לקחת את הכדור נגד בחילות כ 20 דקות לפני שקמים מהמיטה בבוקר . המון בריאות

רציתי לשאול : מה דעתכן בנושא הרחצה בברכה. כמו כן לגבי הרחצה בז'קוזי.

לא בזמן הקרנות. חכי עד שהעור יחלים לגמרי.

תודה רבה על תשובתך

_ יום רביעי ד' בתמוז תשס"ד, 23 ביוני 2004 שעון ישראל: 23 02 (GMT+2) חפש באתר: חדשות היום << חדשות <<דף הבית עדכון אחרון - 23:02 23/06/04 בכיר בשיבא: טיפול רדיותרפי לסרטן עלול להזיק מאת צבי זרחיה בדיון בוועדת העבודה והרווחה אמר מנהל המכון האונקולוגי כי המכשור המיושן לטיפול בסרטן השד עלול לפגוע בריאות ובלב ח"כ שאול יהלום. יהלום תבע ממשרד הבריאות להכיר ברדיותרפיה כמקצוע מועדף. קיים מחסור ניכר במכשור ובכוח אדם בתחום הטיפולים הרדיותרפיים, והדבר פוגע באיכות ובזמינות הטיפולים הניתנים לחולי סרטן. רופאים המומחים ברדיותרפיה, הפיזיקאים והטכנאים עובדים בלא הכשרה מוכרת. כך קבעה ועדה לבחינת הרדיותרפיה בישראל שהגישה במאי 2003 את מסקנותיה לשר הבריאות אך לא פורסמו ולא יושמו. בראשות הוועדה עמד ד"ר עומר אנקול. הממצאים האלה נדונו אתמול (רביעי) בדיון שקיימה מול ועדת העבודה, הרווחה והבריאות במחדלים בתחום הרדיותרפיה ביוזמתו של היו"ר, ח"כ שאול יהלום (מפד"ל). פרופ' יורם קטן, מנהל המכון האונקולוגי בבית החולים שיבא, אמר כי "המכשור הידני המיושן שיש כיום הוא פתח לצרות רבות. טיפול בסרטן השד באמצעות רדיותרפיה עלול לפגוע בריאות ובלב או בכל מקום אחר הקרוב לאיזור הנגוע. לכן, חייבים לדאוג למכשור החדשני והממוחשב. לפעמים הנזק הוא בלתי הפיך". עוד אמר כי "בשל היעדר ציוד וכוח אדם התורים לרדיותרפיה מתארכים. המדובר בגידול סרטני ולכן מתוקף הזמן הרב שעובר בלא טיפול מתאים יש יותר סיכוי שיגרם נזק בלתי הפיך. במקביל, בהתאם הטעויות שנגרמות בגלל המחסור בכוח אדם, בציוד מתאים ובהכשרה מתאימה פוגעות מאוד באיכות הטיפול בחולה". פרופ' יורם כהן, יו"ר איגוד האונקולוגיה, אמר כי "כשלא משקיעים כספית ברדיותרפיה אין פה חיסכון כי כל סכום כסף שאינו מושקע היום בסופו של דבר ייצא בעתיד כדי לכסות את עלות התביעות של חולי הסרטן שניזוקו בעקבות טיפול לקוי או מוטה ברדיותרפיה". ד"ר מיכאל ליפשיץ מקופ"ח כללית אמר כי כדי לקדם את הנושא ולדאוג לעתודה מספקת כל כוח אדם צריך להכריז על הרדיותרפיה כתחום מקצוע מועדף וככזה יהיה ניתן לתגמל את העובדים בו. עו"ד גילי שילת מההסתדרות הרפואית אמרה כי ממצאי הדו"ח מאוד חמורים וחמור עוד יותר שהדברים לא התפרסמו. יהלום: הרושם הוא שמשרד הבריאות מסתיר את האמת יו"ר הוועדה, ח"כ שאול יהלום (מפד"ל), אמר כי "הרושם הוא שמשרד הבריאות מסתיר את האמת. משרד הבריאות סירב למסור את הדו"ח לגורמים מקצועיים. ניכר כי משרד הבריאות מתנהג באדישות". יהלום תבע ממשרד הבריאות להסדיר תקנים לרופאים, טכנאים, פיזקאיים, אחיות ורדיותרפיסטים ולהכיר ברדיותרפיה כמקצוע מועדף. יהלום הוסיף כי מדינת ישראל מסוגלת לעמוד בהוצאה של כמה עשרות מיליוני שקלים על מנת לשפר את הטיפול בחולי סרטן. הוא יזמן בקרוב דיון מיוחד עם שר הבריאות ומנכ"ל משרדו שבו ידרשו למסור את תשובותיהם. נציגת משרד הבריאות, ד"ר אסנת לוקסנבורג, אמרה כי המשרד לא גילה אדישות אלא להיפך, הקים ועדה שבנתה דו"ח מקיף על הרדיותרפיה ובעקבות הדו"ח הכנו תוכניות להגדלת התקנים לתוספת תקציבית ולמכשור נוסף. עוד כותרות בכיר בשיבא: טיפול רדיותרפי לסרטן עלול להזיק הסוכנות תסייע ביישוב המתנחלים מחדש, אך לא בפינוי תשתיות היישובים ברצועה ועדת האתיקה החליטה להרחיק את טיבי וא-סנע פיטר הונאם עתר נגד ההחלטה למנוע כניסתו לישראל כוחות הביטחון סיכלו אתמול פיגוע התאבדות בי-ם שלום לסולימאן: ישראל מתנגדת לכוח בינ"ל עזה. ערפאת ימסמס התוכנית המצרית מחשב משטרתי ובו מידע מסווג נגנב מבית קצינה בכירה דו"ח או"ם: 1,497 בתים נהרסו ברפיח מספט' 2000 מארגני תערוכת "שוברים שתיקה" חשודים בהתעללות אושר טרומית: שופט-חוקר יחליט אם להעמיד לדין אישי ציבור ולא היועמ"ש בן 29 מתל אביב יואשם באונס אחותו מגיל 3 עד 13 טרנסג'נדרים יוכלו לשנות שמם עוד לפני הניתוח בעקבות החלטת בית המשפט - הורדם הכלב "טריפ" חשד: ח"כ שטרן עזר לטבח של אריסון להיכנס לארץ פעיל ג'יהאד חמוש נהרג בפעולת צה"ל בשכם ספורט Online | גלריה Online | כלכלה Online תקנון האתר | תמיכה ושירות | ארכיון הארץ | המהדורה המודפסת - עמוד ראשון | הרשמה לאתר כל הזכויות שמורות , "הארץ" © All rights reserved Haaretz

גם בוואלה

שלום, התחלתי לקבל הקרנות לפני שבוע. היום התחלתי להרגיש תחושת בעירה בפנים, בעיקר בצד בו אני מקבלת את ההקרנות. האם חויתן תופעה כזאת ? האם זה נורמלי ? או אולי זה כלל לא קשור ? אודה לכל מי שיכול להתיחס לנושא ולשתף אותי בנסיונכן. טס

אני מניחה שאת מקבלת קרינה לשד או לדופן החזה. לא מוכרת לי תופעת לואי כפי שאת מתארת. אולי אלו גלי חום? לא נראה לי שקשור לטיפול הקרינתי

שלום, אמא שלי אתמול (יום ג') קיבלה תשובה חיובית שיש לה סרטן השד גידול ממאיר. לפני חודשיים היא הרגישה כאבים ובעקבות כאבים אלו היא הלכה לבדיקות. הרופא אמר שגודלו של הגידול כ1 סמ' בלבד. השאלה שלי היא האם יש סיכויים שהגידול פיתח גרורות? והאם ניתוח יספיק כדי לקטול את המחלה. האם זה מסוכן היא יכולה למות מזה? בכל מקרה מחר היא הולכת לרופא לתוכנית עבודה וכנראה תוך שבוע היא תנותח. אני מפחדת!!!!!!!!!!!!!!!!! מיטל

מיטל, אמא שלך לא תמות מזה !! יש לה מזל גדול, כי גידול של 1 ס"מ אומר שגילו את הסרטן מוקדם, וכאשר יש גילוי מוקדם, הסיכויים שלה לצאת מזה הם מצוינים ! ברור שזה מאד מפחיד, גם בשבילך וגם בשביל שאר המשפחה שלך, אבל כדאי שתדעי שלמרות הקשיים שצפויים בזמן הקרוב, הכל יעבור ויהיה בסדר ואמא תבריא.

ליה שלום, תודה על תגובתך דברייך מאוד מעודדים. אני קראתי מעט על המחלה הזו והבנתי שיש 70 סוגי גנים והכל אינדיבידואלי. לכן אני מודאגת ואני לא יודעת מה מצפה לנו, אני מקווה שאת מבינה אותי. מיטל

שלום מיטל, אנו מבינות את דאגתך. עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם - קו תמיכה ע"י נשים שעברו את המחלה . אנו מזמינות אותך להתקשר אלינו הקו מיועד לחולות ולבני משפחותיהן. מס' הטלפון 1-800-363-400 בברכה, צוות אחת מתשע

היי מיטל, היום סרטן השד ניתן לטיפול והחלמה, רוב החולים מחלימים , הסיכוי להחלמה של אימך מהמחלה גדול מאד, תהיי אופטימית. כדאי שתדברו עם נשים שעברו את זה כדי לדעת מה הולך להיות, אז גם פחות מפחדים כשהכל ברור. דני

שלום דני, תודה על תגובתך! אני מבינה את כוונתך אך בשורה כזו שמגיעה לחולות ביום בהיר זה קשה מאוד ואצלנו היה כמו יום אבל. אמי כל הזמן בכתה וכולם היו בדיכאון. אני רוצה להיות אופטימית ותגובתך ותגובות השאר מאוד מעודדות אינך יודע עד כמה. אני מאוד שמחה שהצטרפתי לפורום. בכל מקרה, אני לא ידעת מה הלאה, פשוט לא יודעת, אני רק רוצה שיהיה בסדר בעזרת ה'. אני יעדכן מיטל

היי רגועה, גידול בגודל של 1 ס"מ בדרך כלל לא שלח גרורות והסיכוי שאמך תהיה בריאה הוא טוב. כמובן שצריך להמתין לתוצאות מדויקות של הניתוח, יתכן ויהיה צורך בטיפול נוסף אולי הקרנות או כדורים או כמוטרפיה, אין דרך לומר זאת לפני שיש את כל הנתונים.

דר" בן ברוך שלום, תודה על תגובתך. אמי דיברה עם הרופא על "תוכנית עבודה" והוא אמר שצריך להסיר את זה ולאחר מכן לקחת כדורים של כימוטרפיה. מזה הכדורים האלה ? הם גורמים לנשירת השיער? כמה זמן צריך לקחת אותם? מה כל זה אומר? הרופא אומר שהוא רוצה לנתח עוד 10 ימים. מיטל

שלום. לפני כחודשיים גיליתי גוש בשד. לקח לי קצת זמן להודות בזה ולהגיע לרופא. אבל השבוע כבר עשיתי ממוגרפיה ואולרטא-סאונד ואכן גילו גוש בקוטר 2 ס"מ. הרופא הכירורג והרופאה שעשתה לי את האולטרא-סאונד טוענים שאין חשש וישנו סיכוי של 99% שמדובר בציסטת שומן אולם מאחר והגוש אינו סימטרי ובעל גבולות לא ברורים יש לדגום מהגוש ולשלוח לביופסיה. זה כבר נשמע לא כ"כ חיובי. האם ישנה מישהי כאן שבקיאה קצת במספרים, בסטטיסטיקות של הסתברויות. אשמח לשמוע על המלצות מה כדאי לבדוק עוד, ועל מה כדאי להתעקש. תודה רבה!!!

סמדר הבדיקה הידנית של מומחה מאד חשובה אף היא ומעבר לה - הביופסיה עצמה. לא בדקתי אותך ולא ראיתי את בדיקות ההדמייה, כך שממש אני לא יכולה להגיד משהו על הסתברויות, מה גם שאת מה הן משנות? הרי לעצמך ולמשפחתך את 100%. אז, לדעתי, "פשוט" עברי את הביופסיה בהקדם, חבל להאריך את הלחץ שלך. התעקשויות והחלטות אחר כך.. בהצלחה

שלום לכולם,חליתי בסרטן שד בשנת 2002 .עברתי את כל הטיפולים הכימוטרפים כולל הקרנות,ולאחר כחודש נתגלו גרורות במוח שטופלו ע"י הקרנות+הקרנות ממוקדות.נוצר נמק כתוצאה מההקרנות ולכן עברתי ניתוח ראש.מסתבר שיש עוד כמה תאים סרטניים .לכן אושר לי לקבל את התרופה קסילודה.האם ידוע לכן שתרופה זו אכן פתרה את הבעיה למישהי?אשמח לקבל כל תגובה. בריאות לכולכן.

איך גילית את הגרורות במח זמן קצר כל כך אחרי סיום הטיפולים?

לאונקולוג/ית שלום רב! אני בת 29, חליתי לפני כשנתיים וחצי בסרטן השד, טופלתי בכמוטרפיה מסוג CAF , הקרנות, זריקות זולדקס למשך שנתיים ( מינואר 2002) וכדורי טמוקסיפן (מספטמבר 2002). את כדורי הטמוקסיפן אני עדיין ממשיכה לקחת. המחזור החודשי עדיין לא חזר. שאלותי הן: אני מעוניינת להרות. 1) האם ישנו סיכון שהמחזור החודשי לא יחזור? 2) מה דעתך לגבי משך זמן לקיחת הטמוקסיפן ? 3) ידוע לי כי בד"כ נהוג לקחת את הטמוקסיפן למשך 5 שנים, האם קיצור זמן זה עלול להוות סיכון בריאותי בעבורי? 4) מהן הצעותיך , ואילו אלטרנטיבות קיימות במקרה שלי לגבי הרצון להרות ? תודה רבה רבה שירה

שירה רצונך מובן מאד, אבל על שאלה 4 שלך יש לדון איתך פנים אל פנים, בפרט משלא ציינת את "נתוני הפתיחה", כלומר גודל הגידול, מצב הבלוטות וכו. לכן תשובתי כללית בלבד. בדרך כלל בגיל שבו קיבלת את הטיפול הכימי המחזור חוזר. יתכן ואצלך טרם חזר בגלל הזולדקס ויתכן גם בגלל הטאמוקסיפן. ניתן לבצע בדיקה הורמונלית לבירור מצבך. רצוי מאד לקחת את הטאמוקסיפן 5 שנים (לפחות). עד כמה הפסקתו המוקדמת מסכנת אותך , איני יכולה לומר לך גם בגלל אותם נתוני הפתיחה שחסרים לי. התייעצי עם מי שמכיר את כל הסיפור שלך ושיש לך אמון בו. בסך הכל עודך צעירה מאד והמתנה של מספר שנים לא אמורה לפגוע בפוריותך, אבל יכולה להועיל לבריאותך. אז שקלי היטב והתייעצי.

ד"ר לאופר שלום, שמחתי לקבל את התיחסותך, וברצוני להוסיף מס' נתונים: הגידול היה מסוז medullary carcinoma, בקוטר של 3 ס"מ. בלוטות הלימפה היו נקיות. אודה על התיחסותך. שירה

לשירה שלום, בשנים האחרונות יש יותר ויותר התיחסות לצרכי הפריון של נשים שעברו טיפול בסרטן שד ולכן מצטבר יותר מידע בנושא. באופן כללי, המחזור החודשי חוזר בכמחצית הנשים אשר טופלו בכימוטראפיה. ניתן ע"י בדיקות דם לבדוק את הרזרבה ההורמונאלית ושל הביציות בשחלות. לאחרונה פורסם מחקר אשר בדק את הניסיון של המרכז ב-MD Anderson, אשר בטקסס, ארה"ב, עם נשים צעירות אשר הרו לאחר טיפול בסרטן שד. מסכנתם היתה שהריון לשינה את הסיכון לחזרת המחלה או ההישרדות של הנשים. אין לי תשובה טובה באם חייבים להשלים את 5 השנים של נטילת טמוקסיפן לפני שניתן לחשוב על הריון. נכונה העובדה שאת צעירה ובמידה והמחזור והביץ יחזורו יש לך עוד מספיק זמן להריון. אך לא לשכוח שלאחר טיפולים כימוטראפים המאגר השחלתי מצומצם יותר.

ביום שני בחדשות ערוץ 2 נאמר שההקרנות נעשות בצורה לא טובה מספיק ועלולות להסתיים במוות - בגלל שאני אמורה לעבור הקרנות בקרוב מאד מיידע כזה הופך למאוד מדאיג, הייתי רוצה לקבל מיידע בנושא ולאחר ברור נוסף תודה

כבר שנים קיימת בעיה ארצית עם מכוני הקרינה, שמתבטאת בין היתר בחוסר צוות ובתחזוקה לא די טובה של המכשירים, שמרבים להתקלקל. עם זאת, המכשירים המשמשים בארץ הם מהסוגים המתקדמים בעולם והצוות , ברובו, טוב. הבעיה מתבטאת פחות באיכות הטיפול הקרינתי ויותר באיכות השירות. כלומר, התורים להתחלת קרינה ארוכים, ההמתנות היומיומיות לקרינה קשות ויחס הצוות הלחוץ לא תמיד אופטימלי. עם כל זה - אי אפשר לומר שסכנה לקבל טיפול קרינה בארץ. תקלות קורות בכל תחום ברפואה ומחוצה לה. כרגע זה מה יש. ןזו שאלה של סדרי עדיפויות והקצאת משאבים על ידי המדינה.. משרד הבריאות מודע לבעיה כבר שנים, ונראה שהוא הכתובת המתאימה לתלונות ולשאלות.

למזלי הרב לפני 3 חודשים סיימתי את טיפול ההקרנות בבי"ח אסותא בת"א. ומדוע אני אומרת למזלי הרב, מפני שיש שם צוות נפלא. בעצם יש צוות בוקר וצוות אחה"צ. אני בחרתי לקבל את הטיפולים בבוקר ואני מברכת שוב ושוב את שני האנשים הנפלאים שמטפלים בעשרות חולים מדי בוקר. שמם יוסף וחווה. שאלוהים יתן להם כח להמשיך במלאכתם.

חולות סרטן ביקשו לשנות המונח: כריתת שד. האקדמיה סירבה בעמותת 'אחת מתשע' סברו שהמונח 'כריתת שד' נשמע אכזרי מדי ופנו לאקדמיה ללשון עברית בבקשה למצוא למינוח תחליף הולם. באקדמיה החליטו שלא להענות לבקשה ynet האקדמיה ללשון העברית סירבה לפנייתה של עמותת אחת מתשע להחליף את המונח 'כריתת שד'. הפנייה של העמותה לאקדמיה ללשון, נעשתה בעקבות מחאתן של נפגעות סרטן שד שטענו כי המונח 'כריתה' אמור להתייחס לעצמים דוממים ולא לאיברים חיים. "כששמעתי מהרופא את המילה 'כריתה', דמיינתי תמונה של גרזן ועצים גדועים", מחתה אחת הנפגעות. נורית טולנאי, מנכ"לית עמותת אחת מתשע, פנתה לאקדמיה ללשון לפני כחודש בבקשה כי ימצאו מונח חלופי ל 'כריתת שד', שיסייע להפחתת פחדיהן של נפגעות סרטן שד ויענה על הצרכים והרגישויות שלהן. אולם חברי הוועדה למונחי רפואה השיבו כי לא מצאו לנכון לשנות את המונח הקיים. פניית העמותה נעשתה בעקבות פניותיהן של נפגעות סרטן שד, אשר מחו נגד השימוש של המערכת הרפואית בפרט ושל הציבור בכלל, במושג האכזרי 'כריתת שד', אשר מיוחס לחפצים דוממים ולא לאיברים חיים. "צר לי שרופאי הוועדה באקדמיה ללשון, בחרו שלא להתייחס למשמעויות השליליות העולות מן המונח 'כריתה' ולהיצמד לטיעון הלקוני והמדעי לכאורה", אומרת טולנאי. "השארת המונח 'כריתת שד' מותיר על כנו את כל המשמעויות הקשות הנלוות לכריתת איבר מהגוף, מחזק את האימה של נשים מהמחלה ותוצאותיה ומונע מהן להיבדק, מהפחד להיוותר ללא שדיים". - איילת בצלאל, מזכירת הוועדה למונחי רפואה של האקדמיה ללשון, למה סירבתם לשנות? "אנחנו הבאנו את העניין לדיון בוועדה למונחי רפואה והמומחים שם לא מצאו לנכון לשנות את המינוח. זה מאוד בעייתי, כי כריתה מתייחסת גם לאיברים אחרים, ואם נתחיל לשנות את זה, נצטרך לשנות עוד הרבה מונחים. מעבר לזה, מדובר במינוח רפואי שמתורגם מאנגלית, וכל מה שמסתיים ב"אקטומי", זה כריתה. אין מה לעשות". - וכל זאת, קצת התחשבות, מדובר בנשים עם סרטן. "אין כאן עניין של חוסר רגישות אלא שמירת סדר לשוני. האגודה רגישה לעניין וזה מובן, זה תפקידה. אבל אנחנו צריכים לשמור על הסדר בלשון העברית. מי מבטיח לי למשל שבעוד 5-10 שנים לא תבוא מישהי ותגיד שגם המינוח החדש שהמצאנו פוגע בה? אין לזה סוף. זהו מינוח רפואי וההתמודדות צריכה להיות ברמה הנפשית". (22.06.04, 14:48)

לכל המעונינות! הרופא שלי מעולם לא השתמש במינוח כריתת שד, אלא הסרת השד. ולדעתי לא צריך לעשות שינוי קולקטיבי. הכל תלוי ברופא המטפל. אם הוא מספיק רגיש הוא ימצא את המינוח המתאים. דפנה.

לכל המעונינות! הרופא שלי מעולם לא השתמש במינוח כריתת שד, אלא הסרת השד. ולדעתי לא צריך לעשות שינוי קולקטיבי. הכל תלוי ברופא המטפל. אם הוא מספיק רגיש הוא ימצא את המינוח המתאים. דפנה.

שלום רב, אמי אובחנה כחולה בסרטן שד פולשני בדרגה 2 והיא אמורה לעבור בקרוב ניתוח לכריתת שד. הבדיקות שהיא עברה לקראת הניתוח היו רנטגן, ביופסיה, בדיקות דם ותפקודי כבד בלבד. שאלתי היא האם הרופא אינו אמור לבדוק עוד לפני הניתוח האם הסרטן התפשט למקומות נוספים בגוף וכיצד הוא אמור לבדוק זאת? כמו כן אשמח לשמוע מבעלות נסיון כיצד השפיעה הכריתה המלאה על חייכן, כמה זמן ארכה ההחלמה והאם ניתן לאחר מכן לחזור לשגרת חיים מלאה ולהרגיש שהסרטן שייך להסטוריה?

שלום לך, למה הכותרת לשאלתך היא גרורות? האם נאמר לאמך משהו בנדון? למה עליה לעבור כריתה מלאה ולא חלקית? ואם בגרורות עסקינן אז בדיקה חשובה נוספת שעליה לבצע היא מיפוי עצמות. ובאשר לשאלתך בדבר ההתמודדות וההמשך אזי כל ההתחלות קשות אבל לאחר שעוברים את המשבר וגם כאבי הניתוח חולפים החיים חוזרים למסלולם ולא תאמיני אבל אפילו הופכים לטובים יותר. ממליצה לכן לקרוא את הספר אהבה רפואה וניסים של ד"ר ברני סיגל. הרבה בריאות

שלום לך, רעייתי חלתה בסרטן שד פולשני דרגה 2 ,עברה כריתה מלאה. הסרטן פלש ל 2 בלוטות לימפה מתחת לבית השחי , לא נמצאו גרורות. רעייתי היום 6 שנים אחרי חיה חיים נורמליים . התהליך שאימך עוברת הינו סטנדרטי, בשלב הראשון מטפלים במוקד , קרי הוצאת הגידול והוצאת בלוטות נגועות אם יש. בשלב השני הוא השלב שנכנס לתמונה חזק יותר האונקולוג. הוא ישלח את אימך לבדיקות כמו מיפוי עצמות , בדיקות דם לזיהוי סמנים וכו" שתפקידם לזהות גרורות באברים אחרים בגוף. זה יקרה בדרך כלל בעוד כחודש בערך אחרי שתחילם מהכריתה. זמן קצר אחר כך כשתהיה לאונקולוג תמונה ברורה של המצב , הוא יתווה טיפול המשך , כנראה יכלול כימוטרפיה הקרנות . השלב שאחרי כן שיקרה כנראה בעוד כ-8 חודשים עד שנה יכלול טיפול מניעה כלשהו המתאים לסרטן שלה (כדורים למשל כמו פמרה או טמוקסיפן- במידה ומתאים לסוג הסרטן ) ומעקב צמוד עם בדיקות כל 3-6 חודשים . אני חושב שזה בקצרה יחסית מתאר את השלבים ונותן תמונה בהירה יותר. זה המסלול הסטנדרטי בקצרה במידה ואין סיבוכים. מקווה שעזרתי דני

אמי קיבלה כבר 3 טיפול טקסול שבועי ויש לה מעיין פספים על הציפורניים וקצת שינה צבע לגוון חום עם קצת קטמים קטנים האם זה נוראמלי.?מה קורה לציפורניים? תודה! רפואה שלמה!

זו תופעת לואי ידועה. על מנת למנוע, מומלץ לטבול את האצבעות בזמן הערוי בקעריות עם קרח . רפואה שלמה!

א בוקר טוב! גם אני עברתי טיפולי טקסול שבועי לי בטיפולים האלו לא היו שינוים בצפרונים אבל אני יודעת מקריאה במידע באתר ( בצד ימין שלנו ) ומנסיון של מטופלות במחלקה שעברו טיפול של טקסול שהצפורנים לפעמים משנות צבע אבל זה עובר לאחר הטיפולים. בריאות ויום טוב !

בוקר אור :) אבל במיקרה הכי גרוע הם גם יכולות ליפול?להישבר? תודה רבה על התשובות.! רפואה שלמה לכולן...!

היי אצלי הצפורנים הכפו רכות, הן התפצלו ונשברו. בקצור רצוי לגזוז אותן קצר כדי שלא יתלשו לך, ולי המליצו לצבוע אותן בלק שחור, שלא עזר. בכל מקרה, זה עובר אחרי שהצפורנים צומחות מחדש אחרי סיום הטיפולים. בהצלחה רונית

לאחר טיפול במשך זמן רב הצפורנים ניזוקות ונופלות ,ולכן צריך להיות עם יד על הדופק ,ולהפסיק את הטיפול בטקסול.

כמה זמן לאחר סיום הכימו (טקסול שבועי) אפשר לצבוע את השער . תודה

אפשר לצבוע מתי שרוצים; כמובן, עם מבחן הרגישות הרגיל לצבעי שיער, במיוחד כאלה שלא השתמשת בהם בעבר. בהצלחה

שלום רב, תודה רבה על הפורום. חליתי לפני כ-4.5 שנים בסרטן השד ופשוט נפלא שיש מקום שאפשר לשתף ולשאול שאלות ולהרגיש לגמרי בנוח. תודה לרופאים, לצוות אחת מ-9 ולכל אחת ואחד שמתייחסים ועוזרים. שאלתי היא לאונקולוגים וליודעי דבר. ישר אחרי שחליתי עשיתי בדיקה גנטית והסתבר שאני נשאית של הגן brc1del185 אמנם אימי חלתה בסרטן השד אך בגיל 65 והסתבר שהיא כלל אינה נשאית של הגן, אך אחותי הגדולה כן (אני חליתי בגיל 35). אצלי התחיל הסיפור מציסטות מגיל 30 ואחרי הלידה התגלה גוש שהתגלה בביופסיה כשפיר. למרות שרציתי להוציא את הגוש נאמר לי שאין צורך . לאחר כחצי שנה השתנתה צורתו באולטרסאונד ומשם התגלגלו הענינים המוכרים לכולנו... ובעצם עדיין לא שאלתי דבר... אני קוראת שהרבה נשים גם צעירות בפורום זה מקבלות טמוקסיפין. לפי מיטב ידיעתי רק שנים שיש להם רצפטורים חיוביים תרופה זאת יעילה ובדר"כ מדובר בנשים שחלו בגיל מבוגר ולא בצעירות. אצלי היו רק 10% חיוביים ולכן לא קבלתי ואיני מקבלת את התרופה. שאלתי את פרופ' קוטן המטפל בי לגבי הטיפול בו בנשאיות כיוון שקראתי שמקובל לתת אותו לנשאיות, הוא אמר שלא. האם יש דיעות אחרות בנושא? כמו כן, לגבי הגיל שיש להוציא את השחלות - בייעוץ הגנטי אמרו לי שהסיכון מתחיל בגיל 45 והחל מגיל 40 יש לשקול את הנושא. אחרים מייעצים להוציא מייד. הדבר מבלבל מאוד.כמובן שצריך להוציא אך כל מספר שנים של פוריות לנשים צעירותחשובות, לא רק בגלל הילדים אלא בגלל ההגנה שיש לגיל הפוריות במחלות לב וצפיפות העצם . האם יש מחקרים עדכניים בהם המלצה חד משמעית היום לגבי נשאיות של הגן? (ועד כמה שאני מבינה גם אם מוציאים את השחלות עדיין יש סיכון של -5% לחלות בסרטן השחלות, האומנם?) סליחה על המלל הרב, פשוט הצטברו לי שאלות רבות, ועכשיו שגיליתי את הפורום אני מרגישה חופשיה לשאול ואשמח מאוד לעזור למי שצריכה . אודה מאוד למי שיכול לעזור לי במתן השאלות לגבי הטמוקיפין והנשאות ולגבי הוצאת השחלות שהיה רק בבריאות ותודה רבה על העזרה.

מרב שאלותיך סבוכות. לגבי הטאמקסיפן , יתכן שהיו רופאים שכן היו נותנים לך אותו בגלל אותם 10% ובגלל היותך נשאית. אבל גם אי נתינתו היא אופציה סבירה. בכל מקרה זה כרגע כבר לא כל כך רלבנטי. לגבי הוצאת השחלות, ככל שמוציאים אותן יותר מוקדם ההגנה יותר גדולה; גם בהורדת הסיכון לסרטן השד. לכן בדרך כלל ממליצים לאשה שגמרה את תיכנון המשפחה לשקול הוצאה של השחלות. (זה היום ניתוח לאפרוסקופי פשוט). מובן שהמשמעות היא כניסה לגיל המעבר, על כל המשתמע מכך. לדעתי, עליך לנהל שיחה מעמיקה ופתוחה עם הרופא המטפל , שבה תביעי את מחשבותיך ורצונותיך ותקבלי מידע יותר מפורט על הבעד והנגד והמתי. ההחלטה הסופית תהיה שלך, וכמובן, זכותך להתייעץ עם כל מי שמתאים לך.

שלום רב ד"ר לאופר, ראשית אני מודה לך מקרב ליבי על תשובתך והתייחסותך הכנה. תודה רבה. כן, אכן יש לי תמיד שאלות מסובכות, הנובעות מנטייתי לחקור ולדעת כל דבר, אפילו יותר מדי... לא תמיד זה יתרון לדעת הרבה... לפי מה שהבנתי מתשובתך, יכול להיות שזה כן היה טוב לתת את טאמקסיפן, אך כפי שהבנת הדבר לא נעשה ... אני מבינה שלהתחיל לתת בשלב זה אין טעם, לפי תשובתך, האם כיוון שיש לתת את הטיפול ישר אחרי גמר הטיפולים? אשמח לקבל תשובה. כמו כן, אני מודעת לעובדה שהוצאת השחלות יכולה להוריד גם את הסיכון לחלות שנית בסרטן השד, אך הבנתי שכל שמוציאים מתחת לגיל 40 מוקדם יותר,ההגנה גדולה יותר. האם זה משמעותי החל מגיל 40 ?(גיל אליו אני מגיעה בקרוב) על אילו אחוזים של הורדת הסיכון לחזרת סרטן השד מדובר לאחר גיל 40? כמו כן, כמובן שאני מודעת לבעד והנגד של הוצאת השחלות. השאלה היא אם ניתן לדחות את הוצאת השחלות עד לגיל 45 או שהסיכון כבר קיים בגיל 40? לשאלה זאת קבלתי לפחות 5 תשובות שונות מאונקולוגים, כירורגים, גניקולוגים וגנטיקאים, אז אני מבולבלת לחלוטין. מאיזה גיל מתחיל הסיכון?! 40 או 45? 5 שנים זה מאוד מאוד משמעותי להכנס לגיל מעבר! שוב, מודה לך מאוד על התייחסותך , יישר כוח לעזור לכולן. תודה.

האם מישהו יכול לספק לי מעט מידע על טיפול כימותרפי בשם : CTX. מה היעילות של התרופה ומה תופעות הלוואי ? האם יש נשירת שיער ?

CTX היא התרופה ציקלופוספמיד. יעילות ותופעות לואי כולל נשירת שיער מאד תלויות במינון אותו מקבלים. יש פרוט על התרופה באתר של האגודה למלחמה בסרטן http://www.cancer.org.il/default.asp?url=template/default.asp?maincat=6 חפשי בתרופות כימוטרפיות, לראת סוף הרשימה

ציטוקסן (ציקלופוספאמיד) היא תרופה ותיקה וטובה , הפועלת על הDNA ומשמשת לטיפול במספר מחלות גידוליות.תופעות הלוואי שלה תלויות במינון ובאופן המתן (יש גם כדורים) וכוללות בחילות לרוב לא קשות, דיכוי מוח העצם (בדרגות שונות בתלות במינון), נשירת שיער חלקית (אף היא תלויית מינון). עלולה להיות פגיעה בפוריות. כדאי לך להיכנס לאתר , דרך מידע, ולקרוא על הכימותרפיה בכלל.

לרופא המומחה שלום רב, אני בת 20 , לפני כשנה עשיתי בדיקת ביופסיה ואובחן אצלי גוש בצד שד ימין בגודל 25 מ"מ הנראה פיברואדנומה. במרץ השנה , עברתי בדיקת אולטרה-סאונד , נראה בבדיקה, כי פיברואדנומה לובולארית 32X11X22 מ"מ. לשאלתי, אם הגוש גדל, נעניתי, כי לא ניתן בבירור לראות את גודל הגוש. עלי לציין כי המחזור שלי הוא אחת ל-1/2 שנה, ועקב כך מגיל 16, אני לוקחת גלולות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור, ב-1/2 שנה האחרונה, אני לוקחת פרימולוט-נור, כל חודשיים ל- 5 ימים . לשאלתי: האם עקב הכדורים להסדרת המחזור, נוצר בשד ימין הפיברואדנומה? האם כדאי להסיר את הגוש בניתוח. בביקורי אצל שני רופאים היו חוות דעת מנוגדות? במידה ויוסר הגוש האם יבוא תחתיו גוש נוסף? האם יש כדורים להסדרת המחזור ללא השפעה על נושא הפיברואדנומה? האם יש טיפול ללא ניתוח?

שלום לילי, אין קשר בין טיפולים הורמונליים להווצרות פיברואדנומות בשד. פיברואדנומות הן גידולים שפירים של השד ששכיחים מאוד בנשים צעירות, ואינם מסוכנים כלל. הן יכולות להישאר שנים ללא שינוי, לקטון, או לגדול. כאשר הן גדלות במעקב אני בדרך כלל ממליצה להוציא אותן משתי סיבות: א. אם היא כבר התחילה לגדול - אי אפשר לדעת כמה היא עוד תגדל, והרבה יותר קל להוציא גוש של 3 ס"מ מאשר גוש של 5 ס"מ. ב. לעיתים נדירות מאוד מתברר שמדובר בבן-דוד רחוק של הפיברואדנומה שהוא פחות סימפטי, ויכול להגיע לממדים ממש גדולים . אם מוציאים פיברואדנוטמה בשלמות היא בדרך כלל לא חוזרת, אבל אין שום בטחון שלא תצמח פיברואדנומה נוספת בלי קשר (שהיתה מופיעה מן הסתם גם לו לא היית מוציאה את הנוכחית). פשוט יש נשים שיש להן נטייה "לגדל" פיברואדנומות, אם כי ברוב המקרים מדובר בגוש אחד. טיפול בלי ניתוח ניתן במסגרת נסיונית על ידי גלי אולטרסאונד תחת MRI . זה מכשיר שנקרא HIFUS ונמצא בתל השומר. איני יודעת אם המחקר עדיין רץ, אבל אפשר לבדוק. נדמה לי שבחיפה יש פרוטוקול נסיוני דומה של הקפאת גידולים (בבי"ח אלישע אם איני טועה). ככלל מדובר בניתוח פשוט מאוד, שניתן לבצע הרבה פעמים בהרדמה מקומית באשפוז יום וללכת הביתה תוך כמה שעות. בדרך כלל נשארת צלקת עדינה (לפעמים אפשר לעשות אותנ ממש בקו הפטמה ואז בכלל לא רואים אותה) כך שזה לא סיפור גדול.

אני חליתי לפני קצת יותר משנה בסרטן השד עברתי את כל התהליך המקובל של כימוטרפיה ניתוח והקרנות לפני כחצי שנה סיימתי את הטיפולים וחזרתי לשגרה, (עבודה , ילדים וכו') אני כמובן מקבלת טיפול תרופתי של טמוקסי פן ,אולם כל הזמן אני חוששת שאולי הסרטן חזר וכל כאב או תחושת חולשה מיד מעלים מחשבות וחששות , האם לא מקובל לעבור בדיקה מקיפה של MRI או CT כדי לוודא שמעכשיו מתחילים דף חדש דף נקי ?, האם יש לי זכות לדרוש בדיקה כזו ?, האם יש מקום לדאגה שלי ? האם ההרגשה שלי משותפת גם לאחרות ?

אני חליתי בסרטן השד בפעם הראשונה לפני 10 שנים ובפעם השניה לפני שנתיים. ההרגשה שאת מרגישה היא טבעית שביותר,במיוחד כעת שסיימת לא מזמן את הטיפולים. אבל מתוך נסיון ככל שהזמן עובר ורואים שהבדיקות בסדר, מבינים שהחיים ממשיכים במיוחד שיש ילדים צעירים בבית שצריך לדאוג להם. ובקשר לשאלה שלך על המשך המעקב, יש לך זכות לבקש מעקב c.t או אולטרה סאונד או כל בדיקת הדמיה אחרת פעם בשנה. וכמובן מעקב בדיקות דם כל שלושה חודשים. הרבה בריאות דפנה

אם אפשר לשאול בת כמה היית כשהתגלה הסרטן לראשונה לפני 10 שנים? מה היה גודלו? האם הוא היה מפושט לבלוטות? איזה טיפולים קיבלת? איך גילית שהסרטן חזר לפני שנתיים?

אין צורך לבצע בדיקות כמו CT או MRI אם את מרגישה טוב ואיל לך תלונות או ממצאים בבדיקה גופנית. שגרת בדיקה משתנה הן בהתאם לנתוני הגידול והטיפול שקיבלת וגם במידה מסוימת בהתאם לרופא שעוקב אחריך. החששות הם טבעיים, וביחוד בשלב הראשוני אחרי סיום הטיפולים הכימיים וההקרנות. אבל עם הזמן החששות פוחתים.

ברצוני לדעת אם מקבלים החזרים עבור נסיעה להקרנות במונית ספיישל וזאת במידה ואין לי אפשרות נסיעה אחרת תודה דליה

דליה בתקופת הכימו והקרנות ק.חולים מחזירה 50 % החזר נסיעות המונית תמורת קבלות, ובאוטובוס 100% לחולה ו 50%למלווה וזאת עם אישור מהמחלקה האנגקלוגית. בדף המידע של האתר בנושא ההקרנות יש פסקה שגם האגודה למלחמה בסרטן מחזירה הוצאות נסיעהבמונית בתקופת ההקרנות. המון בריאות,