פורום סרטן השד

אני לא יודעת ממה להתחיל, אבל לפני כשנה הייתי בחורה צעירה, עם שיער גולש , גוף נחמד ואמא טובה לפעוטה , עובדת וגם לומדת , שבדיוק תכננה עוד ילד, וכל החיים לפניה. עכשיו אני מסתכלת בראי ולא מאמינה . אני רואה בחורה ללא שד, קרחת, עם יד קצת נפוחה שתצטרך כנראה להיות עם שרוול לחץ , (לפי ממה שאני מבינה, השרוול זו "מתנה לכל החיים") שהפסיקה את הלימודים , ובקושי יש לה כוחות או סבלנות לילדה. לפעמים אני שואלת את עצמי - בשביל מה ????

היי אני באמת מבינה אותך, בשיא הפריחה פגעו בגופך, בלי חזה, בלי שיער, הגוף חלש. אני עברתי את זה, כריתה, נשירת שיער, הכל, ולא רק אני כלנו כאן בפורום. ותראי כאן עכשו את הבנות, התקופה הקשה עברה, חוזרים לשגרה,. זה אכן לא קל, אבל המטרה מקדשת את האמצעים. המטרה היא לחיות!!!! ולשם כך אנו צריכות להלחם. לחיות בשבילך, לחיות בשביל המשפחה, והכי הרבה לחיות בשביל הקטנה שצריכה את אמא. כי אין כמו אמא. התקופה הקשה תעבור, תעשי שחזור, השיער יגדל, תלמדי להעריך כל דקה בחיים ולהנות מכל רגע, לעשות דברים שרצית אבל אבל לא עשית. את עדיין צעירה וכל החיים לפניך!!! אל תתיאשי!! מותר לבכות, מותר להשבר מידי פעם, אבל עליך לזכור שהתקופה הזו עוברת, היא זמנית ואחר כך תחזרי ללמוד, תביאי עוד ילדים, תבלי. מקוה שיעבור לך מהר המון בריאות רונית

כשהייתי בתחילת הדרך (לפני שנה וחצי) דברתי עם מספר נשים שחוו אף הן כריתת-שד, כדי להבין בפני מה אני ניצבת. כולן, לתדהמתי, ציינו כי הסרטן שינה את חייהן, לטוב ולרע, והן השכילו לקחת את הטוב בלבד: המחלה שינתה את הגישה לחיים ולסובבים אותן והיום הן יותר שלמות עם מה שהן בוחרות ועושות, יודעות להעריך את החיים. אז, וגם שנה מאוחר יותר, זה נראה לי הזוי לחלוטין. היום אני יודעת שאפיזודה זו מאחורי ושאוכל לנצח כל "מתקפה" שתבוא. לומדים לחיות עם השד המשוחזר ובעיקר ל"קבל" אותו. צריך לצאת מחוזקים מהתהליך הזה שנכפה עלינו באמצע החיים, ע"י שנתחזק מהסובבים אותנו ושנחזק אותם. אותי "תפסה" המחלה שבוע לאחר שהתחלתי ללמוד לתואר שני. החלטתי שהדבר לא יעצרני ואכן סיימתי את התואר לפני מספר חודשים. אל תעצרי תהליכים, להיפך - מלאי את החיים בדברים שאת אוהבת. נסי להינות משנות הילדות המדהימות של ילדתך. השיער יצמח, הנפיחות תרד (השרוול הוא לא חתונה קתולית) וכדאי שתשקלי שחזור-שד, כדי להשיב את תחושת הנשיות. נסי לראות את חצי הכוס המלאה - עברת חוויה קשה אך התגברת ואת תמשיכי להתגבר. היום, אני מבינה את דברי אותן נשים - קצב החיים המטורף שלי בעבר פינה מקומו לקצב מתון, אני בוחרת לעסוק במה שאני באמת אוהבת, משקיעה במשפחתי הרבה יותר מאשר טרום המחלה ויודעת להעריך דברים אחרת. לקח למעלה משנה להגיע להשלמה עם המצב החדש, אבל בסוף זה קורה. היי חזקה והיאחזי בטוב. הרבה בריאות, אפרת

ודווקא מהמקום הנמוך שאת כרגע נמצאת בו, תתחילי לתפוס גובה. למרות המחלה, למרות הכריתה, למרות השרוול, למרות הקרחת, את עדיין אישה ואם, שתפקידייך בחיים בהמתנה שתחזרי, שתקחי את עצמך ותודי לעצמך שהתגברת, שלמרות כל המינוסים שציינת, את חיה ותמשיכי לסחוב את עגלת החיים, כי כוח החיים הוא עצום. ראי, כל מה שציינת הוא אמיתי, אך רוב הרשימה היא זמנית. אני גם אחרי כריתה אך ביצעתי שיחזור מיידי, והיום לאחר שנה מהניתוח, אני אחרי הטיפולים, אני חיה עם השד המשוחזר בשלום, הנשיות שדאגתי שאבדה לי, תחושת הנשיות נמצאת היום במקום מכובד, לא עוד בושה, אלה השלמה מלאה עם מה שעברתי, והחלמתי ממנו. מאחלת לך בריאות.

שלום רב, אנו מבינות את מחשבתך, ולכן עמותת אחת מתשע הקימה את הקו החם, קו התמיכה שמופעל על ידי נשים שעברו את המחלה והבריאו. אנו מזמינות אותך להתקשר לקו 1-800-363-400 בימי א- ה בין השעות 10.30-13.30 ובין 16.00-19.00 בימי ג' גם בין 19.00-21.00 בנוסף עמותת אחת מתשע מקיימת מיפגשים בקבוצות תמיכה. אנא התקשרי. אנחנו כאן תמיד לרשותך. בברכה, צוות אחת מתשע

נראה לי כי תמיד מעודד לשמוע סיפורים של נשים אחרות אשר עברו דברים יותר נוראים וצלחו אותם- בגיל 28 התגלה בשד ימין גידול ענק, 9 בלוטות נגועות, הסרטן גנטי, עברתי 4 ניתוחים שאחד מהם כריתה דו צדדית ושיחזור מידי, מלא כימורטפיות (בערך18 טיפולים) והקרנות. היום אני שנתיים אחרי סוף הטיפולים. אני רוצה להגיד לך שיש עבור מה לחיות- החיים כל כך יפים וזה חבל שלפעמים אנחנו מפספסים אותם. תסתכלי על הירח, תשמעי את הציפורים, תראי את הפריחה המקסימה, תרדי לסיני, תחשבי על כל מה שאת רוצה להשיג בחיים (ואני בטוחה שיש הרבה דברים). קילשאה (אך נכונה)- בסוף כל רע תמיד יש טוב!!!! אל תרימי ידים כי הכל מהראש- הסרטן עצמו אך יותר מכך ההחלמה. ההתנפחויות ביד- אולי פיזוטרפיה? קרחת- סימן לזה שאת עכשיו עוברת לידה מחדש- אחרי כל הגיהנום הזה תמצא אישה שלמה וחזקה. שד- א. אישה היא לא רק ציצי. ב. תעשי שיחזור זה מאפשר להמשיך ולשמור על איכות החיים שלה את רגילה (בריכה, ים, צלילות וכו'). אל תפסיקי להאמין שרון

למיואשת מס' 2 ולכל חברות הפורום שענו לך, אני קוראת את כל התשובות המרגשות שנכתבו לך ואומרת לעצמי - יש בשביל מה לחיות, יש בשביל מה להתאמץ, יש בשביל מי לעבור את כל הסבל הזה. יש בחוץ נשים נפלאות שעברו את אותן חוויות קשות שאת מתארת ויצאו מזה מחוזקות, חמות ותומכות. אז נכון, זה לא מגיע לאף אחת, ואם יכולנו לבחור היינו מעדיפות לחוות מיליון דברים אחרים מלבד סרטן שד, אבל לצערנו לא שואלים אף אחת מאתנו. ואם המציאות הכואבת הזאת צריך להתמודד עכשיו. אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למה שנכתב, זכרי שזאת תקופה קשה וזכרי שהיא עוברת... ובנתיים נצלי את הקשרים הנפלאים שיש כאן על מנת לעבור את התקופה. תעיזי ותפני כל פעם שתרגישי שאת בנפילה, שנוכל לעזור לך לקום ולהמשיך הלאה. את מוזמנת גם ליצור קשר עם הקו החם, וכן להצטרף לאחת מקבוצות התמיכה המתקיימות בעמותה. בהצלחה. ותודה לכולכן על העזרה המדהימה שאתן מעניקות זו לזו נועה גואטה רכזת תמיכה

אני צריכה להתחיל ביום ראשון סדרה של 12 טיפולים וזאת לאחר סידרה של 4 טיפולים ונתוח אין לי כח ,

שלום ! את צריכה לבוא עם גישה חיובית ! את יכולה לנצח את המחלה !!! דברי עם האנשים שאת אוהבת קרובי מישפחה, חברים קרובים וכו' שמבינים אותך, ותוכלי לישפוך בפניהם את ליבך , זה יעזור לך מאוד ! , נסי אולי ללכת לפגישה עם פסיכולוג הוא יכול מאוד לעזור לך ולחזק אותך, וכמן כן נסי גם אולי רופא הומופאטי הוא גם יכול מאוד לעזור לך בבריאות הנפש ! המון בריאות ! ! ! ! ! ! תהיי חזקה !!! חשבי תמיד רק חיובי !!!!ובהצלחה בניתוח שיעבור בשלום !

טוב לי שיש לי אותכם , אני רוצה להיות חזקה, בשבילי ובשביל משפחתי השיחות האלה מחזקות. תודה

למעודדת שלום אני מרגיש שאת מבקשת עידוד כדי לעבור את הטיפולים בשלום ולהחלים כמובן. אז תזכרי תמיד שהטיפולים הם רק עוד מסע שעליך לעבור בחיים כדי להגיע למטרה. יש בשבילך הצעה מעשית. דמייני לעצמך מטרה. (אני רק מנחש כי אני לא יודע עליך שום פרטים) משהו שרצית לעשות תמיד או שאפת אליו אבל לא היה לך זמן להגשים. תמצאי לך דמיון מודרך מתאים מספר או קלטת (יש בחנויות ספרים). לואיז היי או משהו דומה. (יש קלטות מוכנות) תבחרי דמיון מודרך שיתאים לך....שירגיע אותך.....שידבר אליך. דמיון מודרך שיתאר משהו שאת רוצה להגשים או שעושה לך נעים. את יכולה להקליט בעצמך דמיון מודרך או לבקש מחברה שתקליט עבורך. ואם זה ניתן תקשיבי לקלטות בזמן שאת עוברת טיפולים. אני מכיר מבריאה וותיקה מסרטן שהייתה מבקשת מהבן לשים לה אוזניות עם דמיון מודרך כבר בחדר התאוששות אחרי ניתוח וזה חיזק אותה מאד. עד כאן פרטים טכניים. מה שחשוב באמת זה הרצון שלך לחיות ולהגשים מטרות בחיים או חלום שהיה לך. לחזור לחיים למשפחה ..... אמונה פנימית עמוקה שתנצחי את המלחה תעזור לך להחלים. אז שתעברי את זה בקלות יוסי אם את רוצה פרטים נוספים כתבי לי [email protected]

היי אני מבינה שמה שאת מחילה זה טקסול. לכן את יכולה להתעודד. הטקסול קל מאוד ושנים עשר השבועות יחלפו מהר, כמעט ללא תופעות לוואי. הסוף קרב. מקוה שיעבור לך מהר המון בריאות רונית

יקירה, אל דאגה את תנצחי את הסרטן!!!! את רק צריכה להאמין בכך ואת תעשי את זה. אנחנו חזקות ויכולות לנצח כל דבר ובעיקר את הסרטן. בזמנו, אמרו לי כי הסרטן בוחר רק את האנשים המיוחדים, אלו שאלוהים אוהב. את אחת מהן. אז אל דאגה את תהי בסדר. מעבר לכך- יש ספר שלי מאוד עזר ששמו "ריפוי עצמי" אני לא זוכרת את שם המחבר- הוא מלא בחמלה והרבה עדיוד. ממש מומלץ. מעבר לכך, תיקחי נשימה עמוקה ותגידי לעצמך "כלום לא יכול עלי" וכך יהיה. והדבר שהכי עוזר- תדמייני איך את הורגת את הקקא הזה שנדבק לך לשד וכן איך הגוף שלך מתחזק מיום ליום ומכימוטרפיה לכימוטרפיה שיהיה הרבה טוב שרון

שלום לכולם ! קראתי באינטרנט שכל מי שהיה גידול סרטני בשד וגם שהיה לו בלוטות נגועות עובר טיפולי כימיותרפי בנוסף לטיפול ההקרנות , האם זה נכון? בנוסף יש לי עוד כמה שאלות , כמה זמן בדרך כלל נימשך הטיפול המיכמוטרפי? מהם הסיכויים של מי שהיה סרטן בשד יקבל טיפול זה? והאם יש עקב כך נשירה? סליחה על כמות השאלות, תודה לכולם, והרבה מאוד בריאות לכולם\ן !!!!!! תהיו חזקים !!!! אפשר לנצח את המחלה!!! המון בריאות !!!!

היי רוני. כל מי שיש בלוטות מגעות עבור כימו. לי היתה בלוטה אחת נגועה ועברתי גם כימוטרפיה וגם הקרנות. יש נשירה מלאה. כלומר שיער ריסים וגבות. לגבי סיכויי החלמה? זה מאוד תלוי בכמה וכמה גורמים. סוג הגידול,גודל, הצפטורים, בלוטות .ומידת האגרסיביות. המון בריאות

לרוני שלום ! הכל תלוי בסוג התאים הסרטנים וזאת יודעים רק בעקבות תוצאות הביופסיה אין דין לכל סוגי הסרטן. ולכן אין לדעת כמה זמן מקבלים כימ וטרפיה , ונשירת שיער תלויה בסוג התרופות שמקבלים בדרך כלל. אני מאחלת לך רק בריאות !

בדרך כלל כאשר יש סרטן שד עם בלוטות גרורתיות מקבלים טיפול כימי לאחר הניתוח לתקופה של 4-6 חודשים. הטיפול המקובל במיקרים אלו גורם לנשירת שיער. אם יש נסיבות מסוימות כגון גיל מבוגר או מחלות רקע משמעותיות ההמלצה יכילה להשתנות.

אין בדרך כלל, שכן מטפלים בפרט ולא בכלל. יש לא מעט מקרים שבהם לא נותנים טיפול כימי גם כשהבלוטות נגועות אינני יודעת את גילך ומלן פרטים רלבנטיים נוספים, אבל אם ישנם לך ספקות מוטב לשמוע דעה או דעות נוספות בהצלחה

שלום לכולם/ן התחלתי הקרנות ביום שני, היום אחרי ההקרנות הרגשתי בצלקת התקשות מסויימת. למי שעברה כבר גוש בעבר זה הספיק מיד הגעתי לרמבם, התפרצתי לרופא (ממש ככה) , שטען שהוא מרגיש קושי באיזור הצלקת וזה דבר טבעי לחלוטין. לי זה לא הספיק ולכן הוא שלח אותי לאוטרסנד. לטענתו זה לא דחוף גם על דף ההפניה נרשם ללא ממצא. פניתי לראש המחלקה הרדיו שטען כי זה דבר טביעי לחלוטין וכי לא היה מפנה לאוטר' בכלל. אני מרגישה שעוד מעט אני הולכת להשתגע........... יש לציון שלפני פחות מחודש בצעו לי C/T בחזה בגלל ההקרנות. מה דעתכן?

לירון שלום, היי רגועה. מקום הצלקת נשאר קשה מספר רב של חודשם לאחר הניתוח וכמובן שההקרנות אינן "תורמות" להחלמתו. אל תיהי כל כך לחוצה הסיכוים לסרטן חוזר לאחר תקופה כה קצרה ובאותו מקום שואפים לאפס. נסי להנות מהחיים ותוציאי מכל יום את כל הטוב שבו למרות ההקרנות. שימרי על השד מפני הכוויות בעזרת משחות נגד כוויות וקורנפלור שמרגיע את המקום. גם התקופה הזאת תעבור ובעוד מספר חודשים כבר לא תזכרי שבילית כל יום בבית חולים. הרבה אושר ובריאות

לירון יקרה אכן אין הצדקה לפאניקה, אבל אולטראסאונד ואפילו ניקור במחט עדינה יכולים להיות דבר במקומו, ליתר ביטחון. המצוקה פורצת מהמייל שלך, וחבל על האנרגיות המתבזבזות על כך. בתור טיפ הייתי ממליץ שלא להתפרץ אל/על הרופאים שלך בנסיבות כאלו, כי הדחיפות איננה היסטרית, כי יש להם עשרות כמוך, וכי זה לא גורף אהדה. את זקוקה לאהדה וביטחון מהרופאים, ושווה לך שלא לפגוע ברצונם הטוב. בכל מקרה, השלימי את הבירור אך ללא לחץ. קרוב לוודאי שאין בעייה, ואם יש, היא תיפתר לא פחות טוב בלי לחצים חסרי תועלת. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

שלום הייתי רוצה לקבל אינפורמציה על סרטן שד מסוג ductal carcinoma. אודה על התשובה בברכה

היי לרי עד כמה שידוע לי שזה סוג סרטן הנפוץ ביותר. מה בדיוק את רוצה לדעת? סיכוי החלמה? באם כן את צריכה לכתוב פרטים יותר ברורים. 1. גדול הגוש 2. בלוטות 3. סוג אגרסיביות. הרבה בריאות

יש Ductal Carcinoma in Situ ויש Invasive/infiltrating ductal carcinoma לאיזה מהם את מתכוונת ? ההבדל מאד חשוב: הראשון הוא גידול שאינו פולשני והשני כן.

שלום לרי, באתר עמותת אחת מתשע שאת הקישור ניתן למצוא למעלה בכחול, יש פרק על סוגים שונים בסרטן השד, דף הבית/מידע/ מידע רפואי/ סוגים שונים בסרטן השד. בפרק זה יש הסבר על הסוגים השונים. אנו מקוות שמידע יעזור. בברכה, צוות אחת מתשע

האם יש כאן בנות שהנפיחות ביד (עקב למפדמה) עברה להן רק בעזרת תרגילים ו/או טיפול בניקוז למפטי , ללא חבישות/תחבושות לחץ/שרוולי לחץ ? הפיזיו' אמרה לי שצריך : 1. 2 תחבושות אלסטיות ללילה. 2. שרוול לחץ 3. כפפת לחץ . בשבילי זה לא בא בחשבון . מהרבה סיבות. השאלה האם יש כאלו שלא חבשו בכלל , ובכל זאת העניין הסתדר ? תודה

שלום לך: אין דבר כזה לא בא בחשבון. היד עלולה להמשיך להתנפח לממדים מפלצתיים , את עלולה לאבד את היד במקרים קיצוניים. זה לכל החיים וצריך לחיות עם זה. אפשר לא לחבוש את התחבושת או הגרב לתקופות קצרות של כמה שעות עד חצי יום למשל כשיוצאים לבלות. בתנאי שאת מבצעת ניקוז בעצמך או ע"י עזרה של מישהו, יש גם מכונה שמבצעת מעין ניקוז לימפטי בבית שנקראת לימפה פרס , זה עוזר קצת. אני חקרתי את זה הרבה זמן (כמה שנים)ולא שמעתי על מישהי שזה עבר לה וזהו, במיוחד ללא טיפול חבישה. גם רעייתי בת 34 סובלת מלימפודמה שהצלחנו לעצור אבל לא לחזור אחורה. הרבה אורך רוח והצלחה. דני

שלום דני, האם אוכל לדבר עם אשתך דרך המייל או הטלפון ? אני גם צעירה בת 33 . אני במצוקה גדולה מאוד מהעניין.

אני בת 31 לוקחת זולדקס + טמוקסי כבר חצי שנה. יש לי פתאום בחילות נוראיות והרגשה רעה כמו שהיתה לי שהייתי בהריון. האם יכול להיות שאני בהריון ??????????

צופיה, אני לא חושבת שיש סיכוי להכנס להריון תוך כדי קבלת זריקות זולדקס. ראי את תשובתו של פרופ' כהן: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=146&i=55788&t=55406

לצופיה קשה לי להאמין שאת בהריון. זריקות זלודקס מדכאות את תפקוד השחלות לחלוטין. בכל מקרה. בקלות ניתן לבצע בדיקת הריון ולשלול זאת. בברכה פרופסור אילן כהן

מירב, שאלתי בשמך בקשר לתוצאות הפתולוגיה . ראי בהמשך את התשובות. אני מקווה שזה כבר הסתדר. לילה טוב, תמי

מירב אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר השגתי את נכתבה בידיעות אחרונות על סרטן השד במידה ואת מעונינת אני אפקסס לך תרשמי לי מס פקס אליו לשלוח אני אשמח אם תתקשרי מתי שאת רוצה ואני אומרת את זה מכל הלב גם בעלך יכול להתקשר חושבים עליך שבת שלום

שלום רב אודה לכם אם תכתבו לי הסבר לתוצאות מרקרים ca-125- 8.3 ca-15-3 - 19.4 cea 0.7 תודה ליטלי

מצבך נפלא תחומי המרקרים הם cea 0-4.6 ca 125 0-35 ca-15-3 0-30 בכולם את בתחום

שלום לך הבשורה הטובה שהמרקרים בהחלט בתחום הנורמלי הבעיה שהרופאים לא מי יודע מתייחסים לכך......... בברכה ריקי

לליטלי שלום איני יודיעת האם את לפני טיפול או בתחילת הדרך בכל אופן למרקרים בלבד ללא בדיקות נוספות לא תמיד יש משמעות משום שלפני שנותחתי ולפני הטיפולים המרקרים שלי היו בתחום הנורמה , כאילו אין גידול , לכן התוצאות הן בערבון מוגבל אך נקווה שהן באמת משקפות הרבה בריאות וסוף שבוע נעים מלכה

קרוב מאד לוודאי שלא הייתה שום סיבה לבצע את הבדיקות, מכל מקום הן לחלוטין תקינות

אני מניחה שד"ר בן ברוך אינה פנויה ואנחנו, נתקלתי כבר ב-4 שמות, כנראה לחוצות... האם תוכלי להפנות אותנו לחומר כתוב בנושא? או לד"ר רותי לאופר? חן-חן.

שלום רב, השאלות נשלחו ליועצי הפורום, ואנו מקוות לתשובות בהקדם. בברכה, צוות אחת מתשע

תודה .

ראו תשובה לשאלות המקוריות

שלום לכם אתמול ביקרתי אצל רופא - נטורופתיה ומדעי התזונה. אני חולת סרטן כבר כשנתיים. לטענתו קיימים תרופות שהם תוסף למזון. כמו כן לטענתו מי שמקבל את הכדורים הכימיים נפגע בכבד והוא הציע לי את התרופות כדלהלן: סופר ספלמנטל סיינר פרוטאין אנזימון כלורופיל אימופקט ס. אנטי אוקסידנט הייתי מעוניינת לשמוע חוות דעת הרופאים: האם שמעו על המוצרים הנ"ל ומה ההשלכות. צויידתי כמו כן בחוברת. ולהלן מס הטלפונים המופיעים ע"ג החוברת 1800356070 099517979 אשמח מאוד לקבל את תגובת הדוקטורס. בברכה ורפואה שלימה. חג שמח עם לב שמח ד ב ו ר ה .

בלי שום קשר לסרטן אני מכיר את המוצרים והחברה בארץ ממש לא חדשה. כבר כ-5 שנים.

דבורה שלום, התאמת תוספי מזון נעשית לכל מטופלת באופן אישי. חשוב לקחת בחשבון את סוג המחלה, סוג הטיפול אותו את מקבלת ועוד גורמים רבים ושונים. לצערי, מאחר ואינני מכיר את המקרה שלך אין לי אפשרות להתייחס להמלצות אותן קיבלת. בהצלחה, נדב

שלום לך היגעתי לבית פרטי בו מקבל הרופא האלטרנטיבי. היינו שם כשבעה נשים. עד שבעלת הבית מילאה את הטפסים על מנת לדווח לחברה: "עשינו וועדה" ולכל אחת מאיתנו נאמר שיש לה בעיה בכבד. חלק מהנשים סבלו ממקרים שונים כגון סכרת ועוד. ולכולם נתן את הרשימה שכתבתי. לכל אחת מאיתנו הרשימה שרשמתי היתה אצלה בפתק ולכמה מהן אף הוסיף עוד מרשמים. רציתי לבקש חוות דעת. או לחילופין אם מישהוא השתמש באחדים מהם. ןמה התוצאות. לדברי הרופא החברה קיימת רק 3 שנים. חברה חדשה. לא 5 שנים כפי שכתב מישהוא. אולי ניתן לקבל חוות דעת של רופא אונקולוגי. בברכת חג פורים שמח עם לב שמח. דבורה

אני מאושרת! מחר הטיפול הכימי האחרון שלי!!! השיער שלי מתחיל לצמוח, וכך גם השיער בגבות. אני מחכה להתאוששות מהטיפול, אבל חשה שהרע כבר מאחורי! לזה אני מחכה כבר מספר חודשים, והנה זה כאן. אני לא מאמינה אבל אני בתחושה של צפיה לקראת הטיפול! אני קוראת לכל המיואשות לחשוב על הרגע הזה, כי הנה עובדה זה מגיע!!!

אני שמחה בשבילך! יש אור בקצה המנהרה. הרבה בריאות .

בנות חביבות אני מאד נודניקית וכל יום כותבת כאן ואתן נהדרות מתקשרות ומעודדות. הכל חדש לי ומבהיל. אתמול הייתי יותר מעודדת היום אני כל היום בוכה ובחרדה שיש לי סרטן בכל הגוף, מחשבות נוראיות על מוות שמחכה בפינה. איך חיים עם זה?? איך אפשר לעזור לנפש??? האם למישהי גם היו תנודות כאלה במצב הנפשי?? והתאבון....לא מסוגלת לאכול כלום והגוף כואב ואני חלשה ו....עוד לא התחלתי כלום... לא מצליחה להתגבר על הדיכאון, מה יכול לעזור????? אני מרגישה שאני הורסת את בעלי הנפלא ואין לי שליטה על זה... תודה מירב 097603161

מירב כל התגובות שלך הן לגיטימיות ביותר יש שינויים במצב הרוח ותחושה של פד תני לעצמך זמן אי אפשר להתגבר על זה תוך ימים ספורים הזמן יעשה זאת וכן העובדה שתהיי עסוקה בדברים אחרים את ובעלך צריכים להיותהמשענת האחד של השני מקווה שמצב הרוח שלך ישתפר וכשתירצי את יכולה להתקשר

מירבי, את לא נודניקית, ורק תמשיכי "לנדנד" . בשביל זה אנחנו כאן. לכולנו, לכל אחת ואחת שעברה את מה שאת עוברת עכשיו היו מה שאת מכנה תנודות במצב הנפשי (תנודות? מהפכות! הריסות!) בכי, ויאוש, וכעס, ופחד, ותוקפנות, ורגשות אשם, ורחמים עצמיים, ורצון להסתיר ורצון לספר, והתנתקות, ופעלתנות יתר, ושתקנות, ודברנות בלתי מרוסנת - הכל מכל, מכל גווני הרגשות האנושיים. זה נורמלי, זה קורה לכולן, וזה לא נמשך לנצח. תהיי עדינה עם עצמך, אל תנסי לפתור הכל מייד. מותר לך להתפרק לחתיכות, ואחר-כך לאסוף אותן לאט לאט. לא בא לך לאכול? אל תאכלי, אבל תשתי. התיאבון יחזור. נסי להיות בחברת אנשים שאוהבים אותך ושאינך צריכה להסתיר מהם דברים(כולל לא להתבייש להגיד "עכשיו תעזבו אותי במנוחה, לא בא לי לדבר איתכם"). הם יבינו. וגם בעלך. זה לא הזמן לרחם עליו. עכשיו את מרחמת על עצמך, ובצדק, ואני בטוחה שתופתעי לגלות כמה כוחות וכמה אהבה ותמיכה יש לו להעניק לך. אז לאט לאט. עוד מעט יהיה יותר טוב. תכתבי לי או צלצלי מתי שתרצי. שלך, תמי

מירב, הדרך היחידה לעזור לנפש היא הדרך בה את נוקטת היום - לשפוך לשפוך לשפוך את כל החרדות, הפחדים הכעסים והכאב החוצה. לא להשאיר אותם בתוכך. אין לצערי דרך לעקוף את הפחדים והחרדות התוקפים אותך אלו עולים אצל כל אישה המתמודדת עם סרטן השד. חשוב לי להגיד גם לך וגם לבעלך, שהפחדים לא יעלמו ותידרש משניכם הרבה עבודה ולמידה כיצד לחיות את החיים כיום לצד הפחדים. הסרטן העמיד אותך מול מראת המציאות, השבירות של החיים. ואת הגלגל הזה כבר אי אפשר להחזיר אחורה. ללמידה חשובה זו ניתן ורצוי להעזר באנשים סביבך, בנשים שעברו את אותה חוויה ויוכלות לספר לך מניסיונן כיצד הם חיות עם זה, ומתמודדות עם זה. אם זה במסגרת הפורום דרך התגובות החמות שקיבלת, אם זה בעזרת הקו החם, בשיחה עם המתנדבות. כמו כן ניתן לפנות לקבוצות תמיכה המתקיימות בעמותה או באיזור מגורייך. בתקווה שנוכל לעזור. נועה גואטה רכזת תמיכה עמותת אחת מתשע

מה זה מיימת גם לי יש את הבעיה שקלתי לפני הטיפול בטקסול 49 והכשיו א ני שוקלת 58

לי מיימת היא הצטברות נוזל בחלל הבטן, ויכולות להיות לה הרבה סיבות פרטי יותר, או שוחחי עם מי שמטפל בך

אני לאחר טיפול בטקסוטר, לאחר הכנה של סטרואידים. איך ניתן לאבחן אם העלייה במשקל [בעיקר בבטן ובשוקיים] קשורה להשמנה, או שמא מדובר במיימת. מה מאפיין מיימת ומה הטיפול? אודה מאוד על תשובתך המהירה.

אותה השאלה כמעט: לאחר אותו טיפול הצטברות נוזלים או שומן באזור הבטן והירכיים. כיצד מאבחנים מיימת? [יש לי גרורות בכבד לאחר סרטן שד] . מחכה לתשובה ותודה מראש.

הדרך הטובה ביותר לאבחן מיימת היא בעזרת אולטראסאונד של הבטן ראי גם תשובה בהמשך

גם בי נכנס פחד בגלל אותם מאפיינים שציינו שתי קודמותי: עלייה במשקל, למרות שבקושי אכלתי בתקופת הטיפול, כשההשמנה [נפיחות? מיימת???] מתרכזת בבטן, כרס וירכיים. אני טיפוס רזה מטבעי, וקיבלתי עד כה 8 כדורים ליום במשך 3 ימים. אני מודאגת כמו מירי וחלי ומקווה לתשובה. תודות.

לא ברור לי איזה כדורים את מקבלת. הרבה נשים עולות במשקל בזמן טיפול כימי מיימת אינה מופיעה בירכיים, מיימת היא הצטברות נוזלים בחלל הבטן.

מיימת היא הצברות של נוזל בחלל הבטן. לא בשוקיים או רגליים או דופן הבטן - המונח לכך הוא בצקת. טקסוטר בהחלט יכול לגרום לבצקות וגם למיימת. הדרך הטובה ביותר לברר אםיש מיימת היא בעזרת אולטראסאונד של הבטן, גם בדיקה גופנית יכולה לעזור, בצקות מאבחנים בעזרת בדיקה גופנית ומעקב משקל.

תודה לד"ר בן ברוך. ושאלה: אם באולטרא סאונד יתברר שיש מיימת, האם אמשיך לקבל טקסוטר?[קיבלתי עד כה 2 טיפולים תלת שבועיים}

שלום אני אמא לילדה בת 12 אני חולה שנה וחצי במחלה הייתי רוצה מאד לספר לבתי אבל אני פוחדת לכל מי שיש נסיון אך לספר ומה להגיד אשמח לשמוע

היי רונה, אני אמא לילד בן כמעט 12 . חליתי לפני שנה. מנסיוני, ילדים יודעים גם (ובעיקר) מה שלא מספרים להם. ומה שלא מספרים, ולא מסבירים, נהיה הרבה יותר מפחיד. אם את לא יודעת איך לספר לה, את יכולה להעזר במחנכת, במנהלת, ביועצת, ובכל מיני גופים בבית הספר של בתך. גם רופא/ת הילדים של בתך יכול/ה לעזור. אם תרצי עצה נוספת, כתבי למייל שלי בהצלחה, תמי

רונה שלום, אני שמחה על פנייתך אלינו. נושא שיתוף הילדים במחלת סרטן השד הינו נושא מורכב וטעון. באופן כללי ביותר ניתן לומר ששיתוף ילדים במחלה ובהתמודדות שלך הינו דבר חשוב ביותר. ילדים מרגישים משהו ולפעמים חוסר השיתוף יכול לאיים יותר מאשר השיתוף בעצמו. אבל אלו בעיקר מילים, נורא חשוב לדעת מי את, ומה הכוחות שלך בשלב זה ומצד שני חשוב לשמוע קצת על הבת שלך, מה היא יודעת ומה לא. מה צורות ההתמודדות שלה, וכיצד נכון לספר לי על פי גילה ואישיותה. ניתן בהחלט להרים טלפון לקו החם ולהתייעץ עם נשים , אמהות לילדים , ולשמוע קצת מניסיונן. כמו כן ניתן לפנות לעובדת הסוציאלית בבית חולים בו את מטופלת ולהתייעץ עמה. לפעמים העובדות הסוציאליות עוזרות ולוקחות חלק פעיל בשיחה בה מספרים לילד על מצב אמו. אנחנו כאן לשרותך, בכל עת. בברכה נועה גואטה רכזת הקו החם

שלום רונה אם חלית לפני שנה וחצי ביתך הייתה בת 10. סביר מאד שהיא כבר הרגישה שמשהו קורה בבית. אם לא סיפרת שאת חולה בסרטן הרי שהיא נאלצת לדמיין מה קורה לך. אם את לא מספרת זה יוצר אצל הילדה חשד שמסתירים ממנה משהו מפחיד מאד ואין לה אפילו אפשרות לשאול אותך. אין ספק שעדיף שביתך תדע מה קורה לך. כמובן שיש לספר לילדה במושגים שהיא מסוגלת להפנים ולהבין בגיל שלה ובכך את פותחת ערוץ תקשורת אמין בינך ובין ביתך. בכל פעם שהיא תשאל תוכלי להוסיף לה מידע בהתאם למה שהיא תשאל. כמובן שכדאי להתייעץ עם בעל מקצוע בתחום החינוך. הרבה ביראות ספוזניק יוסי

אני חולה "חדשה" מזה כמה חודשים. בני בן 12 וראיתי שהוא מסתובב חסר מנוחה ו"מציק" יותר מהרגיל כלומר יותר בעיות משמעת. התחלתי לספר לו ומייד לאחר כמה מילים הוא אמר " לא רוצה לשמוע" ושם ידיים על האוזניים. המשכתי לספר לו במילים פשוטות ובשקט כמה משפטים נוספים, וכן, הכנסתי את המילה סרטן. הוא רץ בבכי לחדר, אחרי כמה דקות הלכתי אחריו וניסיתי להרגיעו שיהיה בסדר. חשובה התיקוה למרות שלי אין מושג אם אכן האופטימיות במקומה כעת. לאט לאט הוא נרגע והחל לשאול שאלות. מידי יום יומיים יש עוד שאלות וצורך במידע. אני משדרת שהכל כרגיל, עד כמה שאפשר. זה היה אחד הדברים הכי קשים שעשיתי בתקופה האחרונה, אבל זה הוריד את המסך שהפריד ביננו לאחרונה. אה כן, הוא יותר רגוע לאחרונה. בהצלחה

חברה שלי קיבלה תוצאות בדיקה פתולוגית של ביופסיה (בטרו קאט). לפי התוצאות הגידול הוא סרטני אך הדו"ח לא כלל רצפטורים ו-HER 2 . למה? מה עליה לעשות?

בדיקת רצפטורים ו-HER2 לממצא סרטני היא חלק מפרוצדורת הבדיקה הפתולוגית, כך שלדעתי, סביר שפשוט שכחו להעביר אליה את הדף הנוסף עם תוצאות בדיקות אלה. צריך לבקש מקופת החולים או ישירות מהמכון הפתולוגי את החלק החסר (גם אצלי היה כך).

הבדיקה לרצפטורים ו HER2 לוקחת יותר זמן ולכן פעמים רבות התשובה הפתולוגית מגיעה בשני שלבים. יש לזכור ש יש מכונים פתולוגיים שלא עושים רצפטורים או HER2 על ביופסיה אלא רק על הגידול שמוצא בניתוח. יש גם מכונים שבהם בדיקת HER2 דורשת התחיבות נפרדת. שווה לברר עם המכון הפתולוגי בו בוצעה הבדיקה של חברתיך.

שלום. אני בת 31 נשואה עם תינוק קטן אין אצלנו במשפחה הסטוריה של סרטן השד. אני מגיעה לביקורת אצל כירורג אחת לחצי שנה לבדיקה ידנית. האם יש צורך גם בבדיקת ממוגרפיה? תודה רבה

שלום שני, אם את בת 31 ואין במשפחה הסטוריה של סרטן שד, למה את עושה ביקורת אחת לחצי שנה אצל כירורג שד? לאיזו עזרה את זקוקה?

שלום שני, בהיעדר גורמי סיכון לסרטן שד (כמו סיפור משפחתי, ביופסיות קודמות גבוליות וכד') - ההמלצה היא לבדיקת רופא כל שנה, וממוגרפיה שנתית מגיל 45. כמובן שאם יש ממצא בבדיקה הגופנית ניתן להפנות לממוגרפיה ו/או אולטרסאונד.

שלום לכולם. לאמא שלי יש סרטן ועוד כשבוע שבועיים היא מתחילה טיפולים כימוטרפים. הילדה שלי אמורה לקבל היום חיסון פוליו. השאלה היא כמה זמן אחרי החיסון הן יכולות להתקרב אחת לשניה. יש לציין שאנחנו גרים באותו היישוב. תודה

הנה קישור לתשובתה של ד"ר בן ברוך לשאלה דומה לפני מספר חודשים: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=146&i=49657&t=49490

ליאת פני טלפונית ללשכת משרד הבריאות באזור מגורייך; יש להם הנחיות חדשות ומעודכנות בנושא. לדעתי, צריך רק להזהר ממגע עם ההפרשות של התינוקת. אבל וודאי איתם.

אודה לך אם תיצור עימי קשר ל- 058-506868 משום מה לא קיבלתי את האימייל ששלחת לי

תודה אורית על פניתך. שלחתי לך כמה אי מיילים לניסוי והם לא עוברים. ניתן לפנות אלי באי מייל [email protected] אני אשיב לכל מי שרוצה לדבר איתי בשמחה. אבקש רק לציין ב subject של האי מייל שזו פניה מאחת משע. מיילים לא מוכרים אני לא פותח בגלל הוירוסים. אני מאחל לכל הפונות של הפורום הרבה בריאות ספוזניק יוסי

שלום לכלן לאור מה שנכתב כאן בשבועות האחרונים, עדין לא הבנתי, אם צריך לעשות נקוז כחלק משגרה, או רק אם יש לימפדמה? תודה רונית

רק אם יש נפיחות. להשערה לגבי אפקט מניעתי למסג' כשאין בצקת - אין ביסוס מדעי. תודה על שאלתך איריס

אני צריכה מחר להרכיב את הפורט יש לי אפשרות לדברי הרופא לעשות את זה בהרדמה מקומית או מלאה מתלבטת ? אם אפשר לשמוע מנסיון של מי שהרכיבה את זה. כמה כואב ? בהרדמה מקומית וכדומה

הי חיה, אני עשיתי את זה בהרדמה מקומית+טשטוש ולגמרי לא הרגשתי כלום. אני לא חושבת שזה מצדיק הרדמה מלאה (עם כל הסכנות הכרוכות). בהצלחה !

ראיתי את הודעתך רק עתה, לכן אני מניחה שהפורט כבר מותקן. ברוכה הבאה למועדון! אני עברתי את התהליך בהרדמה מקומית ולא הרגשתי כמעט דבר, למעט שינה על הבטן עד להוצאת הסיכות. בעוד מספר ימים לא תרגישי כלל בהמצאות הפורט, לעומת החיטוטים בוורידים. שווה! לי המליצו על מריחת משחה מאלחשת בשם EMLA ,שמורחים כשעה לפני דקירה. שאלי את האחות או הרופא. בהצלחה והרבה בריאות!

תודה לשרית וחלי

לאחרונה נתגלה אצל אשתי גידול בשד. היא עברה ניתוח להסרתו, ועתה אנו שוקלים אפשרויות לטיפול מונע. על סמך תוצאות של בדיקות שונות שעברה אשתי, הרופאה שלה הציעה לטפל בהקרנות (בערך 30) וכן טיפול הורמונלי (למשך שנתיים). עד כמה שהבנתי, הטיפול ההורמונלי הוא טיפול בחומרים מדכאי GnRH. רציתי לשאול כמה שאלות: 1) האם טיפול במדכאי GnRH הוא מקובל כטיפול מונע לסרטן שד? 2) מה התועלת בדיכוי השחלות? 3) האם יש תוצאות מחקרים לגבי הסכנות של איבוד פוריות אחרי טיפול ממושך במדכאי שחלות? (אשתי בת 26) 4) האם יש חומרים עדיפים על אחרים מבחינת יעילות ומבחינת תופעות לואי? 5) מה הן תופעות הלואי הידועות וכיצד ניתן להיתמודד איתן (אחרי הכל מדובר בשנתיים !!)

זוגצעיר, עצוב לשמוע על עוד ועוד מקרי סרטן שד בגיל כ"כ צעיר (ואני הייתי בטוחה שאני הכי צעירה כשהתגלה אצלי סרטן שד בגיל 31...). אני אמנם לא רופאה, אך אנסה לעזור עם מידע מהאתר עד שתגיע תשובת אחת האונקולוגיות. אני משערת שהטיפול שעליו אתה מדבר הוא בזולדקס, שהוא צורה סינטטית של ההורמון LHRH (המכונה גם GnRH). מידע נרחב לגבי טיפול הורמונלי תוכלו למצוא באתר "אחת מתשע" תחת -> "מידע רפואי" (http://www.onein9.org.il/meida-refui.asp) -> "טיפול הורמונלי". אני מעתיקה לכאן כמה מהקטעים הרלוונטיים: חלק גדול מגידולי השד מתפתח עקב אספקה של הורמוני מין נשיים טבעיים (אסטרוגן ופרוגסטרון). מכאן נובע שמניעת אספקת ההורמונים לגידול תמנע את התפתחותו או את הישנות המחלה, וזו אכן מטרת הטיפול ההורמונלי המושגת על ידי מניעת אספקת ההורמונים לגידול. גידול שזקוק להורמונים על מנת להתפתח, נקרא גידול רגיש-הורמונים או גידול תלוי-הורמונים. הטיפול ההורמונלי מיועד רק לגידולים רגישי-הורמונים ובעיקר לגידולים רגישי-אסטרוגן, המהווים חלק גדול מגידולי השד. המטרה העיקרית של הטיפולים ההורמונלים היא למנוע מתאי סרטן השד לקבל גירוי מאסטרוגן, ואת זאת ניתן לעשות במספר דרכים: דרך אחת היא לחסום את הקולטן ה"מצפה" לאסטרוגן. (או בדימוי שלנו: לא לאפשר למפתח להיכנס לחור המנעול המתאים לו). ניתן לעשות זאת ע"י מתן תרופה שתפעל כאנטי-אסטרוגן ולא תאפשר לאסטרוגן להיקלט על ידי תאי הגידול הסרטני. תרופה כזאת היא הטמוקסיפן אשר נחשבת כיום לטיפול ההורמונלי הנפוץ ביותר. דרך אחרת: במקום למנוע מהאסטרוגן להיקלט על ידי התא הסרטני, יש לדאוג שלא יהיה יותר אסטרוגן בגוף, הקולטן לא יקבל את האסטרוגן שנחוץ לו, והתא הסרטני לא יוכל להתפתח. ניתן להפסיק את ייצור האסטרוגן בגוף האישה באמצעות תרופות. אצל נשים בגיל הפריון ניתן לעשות זאת באמצעות התרופה זולדקס. אצל נשים לאחר גיל המעבר ניתן להשתמש במשפחה חדשה של תרופות המשתייכות לקבוצת "מעכבי ארומטז" ונקראות ארימידקס ו-פמרה. דרך נוספת לדכא את ייצור האסטרוגן בגוף היא על ידי גרימת הרס לשחלות בניתוח כריתה או בהקרנות. הרס עקיף לשחלות יכול להיגרם גם בעקבות טיפול כימותרפי. הכימותרפיה הורסת לא רק תאים סרטניים אלא גם תאים בריאים, ולכן היא עשויה להרוס את התאים שמייצרים אסטרוגן בשחלות. כמו לתרופות אחרות גם לתרופות הנמצאות בשימוש לטיפול הורמונלי בסרטן שד יש תופעות לוואי. לכל תרופה יש את תופעות הלוואי שלה וכל אחת מגיבה לתרופה בצורה שונה. כמו לפני כל טיפול מומלץ גם במקרה של טיפול הורמונלי לעדכן את הרופא המטפל לגבי ההיסטוריה הרפואית שלך, לפני התחלת הטיפול. תופעות הלוואי הנפוצות דומות לסימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, הפרעות בעיכול ובחילות קלות, אשר חולפים עם הזמן. אצל נשים בגיל הפריון עלולות להיות הפרעות בסדירות ובעוצמתו של המחזור, עד להפסקתו המלאה. קיים סיכון קלוש להופעת תופעות לוואי העלולות להיות מסוכנות יותר כמו הפרעות בראיה, כאבי ראש בעוצמה חריגה, וחשש לטרומבוזה ( קרישי דם). במקביל למעקב האונקולוגי חשוב להקפיד גם על מעקב גינקולוגי במהלך הטיפול . הרחבה על הנושא ניתן למצוא בפרקים הספציפיים העוסקים בכל אחת מהתרופות. מקווה שעזרתי ומאחלת לאשתך הרבה בריאות.

שרית, תודה רבה על תשובתך (חבל שאף רופא לא מצא לנכון לענות.. :-( ) אנו מוטרדים במיוחד מההשלכות של הטיפול על היחסים ביננו. בפרט תופעות של עצבנות, חוסר חשק מיני ויובש בנרתיק. האם את עברת טיפול דומה? האם ידוע לך משהו לגבי הסיכויים של תופעות אלו? האם הן נדירות או שכיחות? תודה.

יש הרבה סוגי טיפולים מונעים בסרטן שד. אחד מהם הוא טיפול הורמונלי. בנשים צעירות הרבה פעמים זה אומר דיכוי פעולת שחלות, בדרך כלל עם תוספת של תרופה נוספת הורמונלית כמו טמוקסיפן או ארימידקס. טיפול הורמונלי מונע ניתן בדרל כלל לחמש שנים ולא לשנתיים. האם המלצה זו מתאימה לכם - אין לי כל דרך לדעת - אין בידי כל פרטים לגבי האבחון בסיכוי לפגיעה בפוריות מאד תלויה בגיל, בגיל קרוב ל40 יש סיכוי ניכר לפגיעה בפוריות בגיל צעיר בין 20 ל30 הסיכון קטן יותר אך אינו אפס. לגבי תופעות לואי - קיבלתם משרית (תודה שרית - ( : ), פרוט נרחב. כדאי לדבר עם האונקולוג או הגנקולוג שלכם. ובכלל לפיסוג השאלות ששאלתם נראה שההסבר שקיבלתם מהאונקולוג המטפל לא היה מספק ואני ממליצה לפנות ליעוץ חוזר.

תודה רבה לכל מי שענה.

שלום אני מסיימת טיםול של 4 אדריאמיצין+ 12 טקסול + 25 הקרנות אימי נפטרה מהמחלה , היתה נשאית , חלתה בגיל 45 בסרטן השד ובגיל 48 בשחלות ונפטרה מהמחלה אני מתכוונת לבצע בדיקה גנטית למרות שכמעט ודאי שאני נשאית אני בת 38 יש לי ילדה אחת בת שנתיים מה הדעות או הידיעות בנוגע להריון נוסף האם בכלל כדאי לבצע כריתה מליאה של רחם ושחלות כמניעה אינני מתאימה לטיפול הורמונלי (her 2 תודה מלכה

מדוע אין התיחסות לשאלתי ? במידה וחסרים נתונים תידעו אותי ואני אוסיף מחכה לתשובה תודה

באם את נשאית (והסיכוי לכך הוא גבוה מאד עקב גילך והעובדה שאימך היתה נשאית) ההמלצה היא של כריתת רחם ושחלות עם סיום לידת ילדים רצוי לפני גיל 40. זה מוריד באופן משמעותי את הסיכוי לחלות בסרטן שד ומוריד כמעט לגבמרי את הסיכוי לחלות בסרטן שחלות. לגבי אפשרות של הריון נוסף מיד עם סיום הטיפול הכימי, זו שאלה כבדה מידי לדיון במסגרת הפורום, חסרים הרבה פרטים לגבייך. זו שאלה לדיון עם האונקולוג שלך או במסגרת יעוץ אונקולוגי גנטי.

השאלה היא לא האם להרות מיד , אלא האם קיים סיכון לגבי חזרת המחלה בגלל ההריון ? תודה

1. אני her 2 negative 2. איני מדברת על הריון מידי אלא האם קיים מחקר או סטטיסטיקה לגבי חזרת המחלה במידה ואני אהיה בהריון תודה

שלום לפי כשבועיים סיימתי הקרנות בשד . אני מרגישה שהחזה קצת גדוש וקשה . אודה לכם על דעתכם בקשר לכך . האם התופעה טבעית? או שעלי לגשת בדחיפות לרופא. אודה לכם על תשובתכם. תודה שירה

שלום שירה זה נשמע די סביר. אם יש לך חום, או חום מקומי בולט בשד, או כאב או התקשות ההולכים וגוברים כדאי להתייעץ ברופא. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

בנות ממוגרפיה - מה בעצם אומרת ??? (אני יודעת שיש לי סרטן לפי ביופסיה) האם יכולים להגיד לי שאני הולכת למות נגיד בעוד חודש????? אנא עיזרו לי!!! כימוטרפיה - מה תפקידה לאחר כריתה?? האם מניעה או משהו אחר??? אנא עיזרו לי ...לילה ואני לבד אין אם מי לדבר אי אפשר לישון אפילו תתקשר תודה

שלום מירב, לעמותת אחת מתשע יש אתר ( את הקישור ניתן למצוא במעלה הדף צבוע בכחול), באתר עצמו יש מידע רב על סרטן השד טיפולים וכו'. אנו מקוות שהמידע אכן יעזור לך להבין ולדעת יותר על המחלה והטיפולים. אנו וצוות היועצים שלנו נשמח תמיד לעמוד לרשותך בכל שאלה. בברכה, צוות אחת מתשע

מירב, התגובה הראשונית שלך לגילוי הסרטן הינה טבעית ולגיטימית ביותר. ברור שזה מעורר בהלה, מה אני עושה עם זה עכשיו ? מתוך ניסיוני בקו החם אני יכולה להגיד לך שהכי חשוב כרגע זה לדבר עם מישהי שתעזור לך לעשות קצת סדר בתוך הבלגן שאת מצוייה בו, הבלגן הטכני והבלגן הרגשי. אל תהססי, תדברי גם אם את לא ממש יודעת מה להגיד ומאיפה להתחיל, וגם אם התחושה היא שקשה לך לדבר, רק תרימי את הטלפון, אנחנו כבר נעזור לך. אני מאמינה שאם הבאת את עצמך לכתוב בפורום יש בך את הכוחות לתהליך ההתמודדות שעומד בפניך... אנו מחכות לשמוע ממך נועה גואטה רכזת תמיכה

מירב לא ברור לי איך את יודעת שיש לך סרטן אם מישהו אמר לך זאת בעיקבות הביופסיה, האם לא הסביר לך יותר? בעצם אין לי שום מושג עליך, למשל בת כמה את, ואין לי שום מושג על הממצא שנמצא אצלך (גדול, קטן? איפיונים נוספים). ולמה בכלל עשית ממוגרפיה ומה ראו בה. בקיצור, כל שאגיד יהיה בלתי מבוסס ובלתי אחראי. רק אזכיר לך שרוב הנשים שנמצא אצלן סרטן שד בשלב מוקדם - מבריאות!! לפעמים נותנים טיפול כימי לאחר כריתת הגידול , כדי להגביר את הסיכויים שהמחלה לא תחזור. לפעמים אף בכך אין צורך. לא נראה לי שאת הולכת למות בעוד חודש מסרטן השד (היזהרי בכבישים), אבל מאד נראה לי שאת צריכה להיפגש דחוף עם אונקולוג שיסביר לך את המשמעות של מה שנמצא אצלך. יש המון אונקולוגים מצויינים, גם בקופות ולא רק בבתי החולים, עשי קצת "שופינג" ומצאי לך מישהו טוב שקודם כל יישמע אותך וידבר איתך.

הי מירבי, לפני חודשים מספר קיבלתי גם אני את התשובה שאני חולה בסרטן השד בטלפון, וההרגשה היתה היסטרית כשלך. אני פניתי לכירורג שהכרתי באופן אישי שניתח אותי ולאחר מכן פניתי לבי"ח בלינסון לד"ר ריזל (אונקולוגית) שאצלה אני מטופלת כיום. עצתי היא לך כי תקחי את הכל בצעדים קטנים. התיעצי עם כירורגית השד שאיבחנה את הסרטן אצלך, בררי בסביבה על אונקולוגים. אני מניחה שאת צריכה לעבור עוד בדיקות נוספות לפני תחילת הטיפול. אמנם ניסיוני הוא דל בעניין אך אשמח לסייע לך בכל עת. מספר הטלפון שלי הוא : 053-336370. תרגישי נוח להתקשר בכל עת. ל.

בנות יקרות עזרה - אם מישהי ערה 01:45 בלילה אנא התקשרו אלי אני מתחננת 097603161 תודה

מירב אני אתקשר אליך ב-21:00 אם זה בסדר מבחינתך מלכה

אני בהיסטריה . היד התנפחה לי מעט, ואני לפני הקרנות. עוד לא התאוששתי לגמרי מהנתוח, (כריתה מלאה) ועכשיו יש לי בעיה חמורה הרבה יותר. הייתי אצל מטפל בניקוז למפטי -והוא אמר שאצטרך ללבוש שרוול לחץ על כל היד ובלילות תחבושות אלסטיות. אני רק בת 31 . עזרו לי. בקושי נהגתי הביתה, כל הזמן בכיתי. הבנתי ממנו שזה טיפול אינטנסיבי של 2 טיפולים בשבוע . אני בלחץ. יש לי ילדה קטנה - מה אני אעשה ?????? אני לא עומדת יותר בקשיים , ועכשיו הבעיה של היד - והקיץ מתקרב. אני לא יכולה להתמודד עם המצב הזה. מישהי מכירה את המצב הזה של טיפול כזה ? מה עושים ? אני בלחץ הסטרי. הצילו.

שלום רב, שאלתך נשלחה ליועץ הפורום לקבלת תשובה מקצועית. מעבר לזאת, באתר עמותת אחת מתשע - הוקדש פרק שלם על לימפדמה , לנוחיותך הפרק הועתק לפורום, אנו מקוות שהמידע אכן יעזור לך :- כשלון המערכת הלימפטית (Lymphoedema) המערכת הלימפטית מהי? מערכת לימפטית היא מערכת צינורות עדינים, אשר בהם זורם הנוזל הלימפטי. המערכת מרושתת בכל הגוף ופועלת במקביל למערכת הדם (המערכת העורקית המובילה דם נקי מהלב לגוף והמערכת הורידית המובילה דם מהגוף ללב לצורך ניקוי). המערכת אוספת את הנוזל מן התאים אל בלוטות (קשריות) הלימפה ומשם , דרך צינורות הלימפה, חוזר הנוזל לדם. הבלוטות (קשריות) משמשות כמסננות וכאגן ניקוז לנוזלי הלימפה . הנוזלים אוספים את תאי הפסולת, תאי חלבון, וירוסים, ותאי סרטן הקיימים בגוף באופן קבוע, וכן כל פסולת אחרת. קיימות בגוף כ- 600 בלוטות (קשריות) לימפה. החשובות ביותר הן באזור המפשעה, בית השחי וסביב המעי הגס. מספר בלוטות הלימפה אינו סימטרי בשני צדי הגוף והוא משתנה מאדם לאדם. המערכת נחלקת ל"מערכת לימפטית שטחית" המצויה מתחת לעור ובמעטפת השרירים ו ל"מערכת לימפטית עמוקה" המצויה בתוך השרירים ובאזור העצמות. המערכת השטחית היא החשובה ויש בה בלוטות לימפה רבות עם קשרים לרשת של כלל מערכת הלימפה. מהי לימפדמה? כאשר המערכת הלימפטית קורסת באזור מסוים של הגוף כתוצאה מאגרסיה או טראומה נוצרת נפיחות. בנוסף לטראומה גורמת הסרת בלוטות לימפה עקב ניתוח שד גם להסרת חלק מתחנות הניקוז. כתוצאה מכך משתבש תהליך הניקוז של נוזלי הלימפה ושל ניקוי הפסולת, ונוצרות נפיחות ובצקת. נזק נוסף למערכת הלימפטית עלול להיגרם כתוצאה מהקרנות היכולות לגרום לכוויה בצינורות של המערכת השטוחה אשר מהווה 80% מהמערכת הלימפטית. כאשר נוצרת חסימה של זרימת נוזל הלימפה והנוזל אינו עובר ניקוי מצטברת פסולת. בפסולת זו מצטברות מולקולות חלבונים הסופחות אליהן נוזלים נוספים אשר גורמים לזרוע להתנפח. התנפחות זו יוצרת בצקת - היא הלימפדמה. ההתנפחות ניכרת בעיקר בזרוע ובאצבעות, אך היא יכולה להופיע גם בבית החזה, בכתף, מתחת בית השחי, באזור הצלעות, מאחורי בית השחי ועד לתוך הגב. בתחילה נוצרת התנפחות קלה אשר עלולה לגרום לעור להיות רגיש ומתוח ולתחושת אי נוחות, כאב וכובד בעת הזזת היד. לעיתים יכולה להתפתח גם דלקת. בכל חשד של התפתחות דלקת חשוב שתתייעצי עם רופא/ה, אשר ככל הנראה יציע\תציע טיפול מיידי באנטיביוטיקה. לימפודמה יכולה להתפתח מיד לאחר הניתוח והטיפולים או גם לאחר תקופת זמן, לעתים אפילו לאחר 10 שנים ויותר. מי נמצאת בקבוצת סיכון? כל חולה שעברה ניתוח הוצאת בלוטות (קשריות) לימפה וכל חולה שטופלה על ידי הקרנות נמצאת בקבוצת סיכון ללימפדימה. מחקרים אחדים מראים כי שילוב של הוצאת בלוטות הלימפה עם הקרנות מגדיל את הסיכון של הופעת לימפדמה. יש מטפלים הממליצים לעשות טיפול ניקוז לימפטי מונע 10 ימים לאחר סיום ההקרנות. יחד עם זאת חשוב שתדעי ותזכרי שלא כל אישה שעברה אחד או יותר מהטיפולים המוזכרים אכן תסבול מהתופעה. מה לעשות ? במידה ואת חשה בנפיחות קלה שאינה חולפת, בין אם זה בזרוע, ביד, באצבעות או בקיר בית החזה, פני לרופא/ה המשפחה או לאונקולוג ללא דיחוי. אם את מבחינה בפריחה, גירוי, היווצרות שלפוחיות , אדמומיות ועליה בחומה של הזרוע פני מיד לרופא. דלקת או זיהום של הזרוע הפגועה עלולה להתריע על החמרה של הלימפדימה. לרוע המזל מניעה עדיין אינה מבטיחה ריפוי, אך כחולת סרטן שד בעלת שליטה על המעקב והטיפול במחלתך כדאי להיעזר במספר עצות שימושיות : - הקפידי על היגיינה אישית והשתמשי בסבון ודאודורנט היפואלרגנים . בעת הרחצה נגבי את המקום הנפוח בעדינות אך ביסודיות, כולל הקפלים והחריצים בין האצבעות, ולאחר הרחצה השתמשי בקרם גוף מרכך. - הימנעי מביצוע תנועות נמרצות וחוזרות של הזרוע הפגועה ( כמו שפשוף, דחיפה או משיכה). - הימנעי גם מהרמת חפצים כבדים ביד זו ומנשיאת תיק יד או כתף בצד הפגוע. - רצוי לא לענוד טבעות על אצבעות היד הפגועה ולא ללבוש שרוולים המסתיימים ברצועת גומי. - אל תחשפי את גופך לשינויי טמפרטורה קיצוניים בזמן רחיצת כלים או רחצת הגוף ובכל מקרה אל תיכנסי לסאונה או אמבטיית בועות (ג'קוזי). הגני על הזרוע מפני השמש. - אל תאפשרי ביצוע בדיקות שונות ( מדידת לחץ דם, לקיחת דם וקבלת זריקות) ביד הפגועה אלא אך ורק ביד או בזרוע השניה. - הגני על הזרוע מפני טראומה מסוג כלשהו – מכה, חתך, כווית שמש או אחרת, פגיעות ספורט, עקיצות חרקים, ושריטות בעלי חיים. - בעת ביצוע עבודות הבית והגינה הקפידי ללבוש כפפות. - חשוב לעסוק בפעילות גופנית אך זו צריכה להיות מבוקרת ומתואמת עם הצוות המטפל בך. אל תאמצי את היד הפגועה יתר על המידה ואם היא כואבת שכבי והרימי את היד. הפעילויות המומלצות הן הליכה, שחיה, אירובי קל, רכיבה על אופניים, בלט (בהתאמה אישית) ויוגה. - אם את עומדת לטוס את חייבת לדאוג ללבוש שרוול לחץ במהלך הטיסה, ואם מדובר בטיסה ארוכה יתכן ויהיה צורך בתחבושות נוספות. - הקפידי ללבוש חזה המותאמת למשקל הפרוטזה שלך וללא תמיכה של חוטי מתכת. שימי חומר ריפוד רך מתחת לרצועות החזייה על מנת להפחית את הלחץ על בלוטות הלימפה הנמצאות מעל לעצם הבריח. - כדי להסיר שיער מבית השחי השתמשי רק במכשיר חשמלי והקפידי להחליף ולנקות את ראש המכשיר לפי הצורך. - רצוי שתלבשי שרוול לחץ מותאם היטב על הזרוע הפגועה במשך כל שעות הערנות שלך והקפידי להיות במעקב של המטפל לפחות אחת לארבעה או שישה חדשים. אם השרוול רפוי מדי יעילותה נפגעת. הסיבה לכך יכולה להיות הקטנה שחלה בהיקף הזרוע או שהשרוול התבלה. - שמרי על משקל גופך על ידי תזונה מאוזנת דלת נתרן ועתירת סיבים, הכוללת חלבונים קלים לעיכול ( עוף ודגים ) . הימנעי מעישון ומשתית אלכוהול. מהו הטיפול לניקוז לימפטי ? מדובר בשיטת עיסוי ידנית עדינה המסייעת להעביר את הנוזל הלימפטי מהיקף הגוף לכיוון הלב. הניקוז מבוצע על ידי לחץ מבוקר ועדין בתנועות מעגליות חוזרות ואיטיות על המערכת הלימפטית השטחית (מתחת לעור). התנועות מתאימות לזרימה הלימפטית הטבעית של הגוף ובכך מסייעת להורדת בצקת. הטיפול בניקוז לימפטי משלב גם חבישות אלסטיות. המטפל/ת בניקוז לימפטי מתאים/ה את החבישה למטופלת. לאן לפנות לקבלת טיפול ניקוז לימפטי? רשימת פיזיוטרפיסטים מומחים לביצוע ניקוז לימפטי תוכלי למצוא באתר במדור "מידע מארגונים ומוסדות" בפרק פיזיוטרפיסטים לניקוז לימפטי. את מוזמנת לפנות אלינו גם בטל. 400 – 363 – 800 – 1 לקבלת המידע. פרטים על זכויותיך לגבי טיפולי ניקוז לימפטי במסגרת קופת החולים בה הנך מבוטחת תוכלי למצוא בפרק זכויות בקופות החולים. בברכה, צוות אחת מתשע

למיואשת שלום, מעניין שהנושא של הפגיעה ביד לא כמעט ולא מדובר סביב סרטן השד. כאילו מצופה ממך לצאת מנוקדת הנחה שהעיקר זה לחיות ולא חשוב איזה מחיר משלמים בשביל זה. הזעקה שלך היא לדעתי זעקה של נשים רבות המתמודדות עם סרטן השד ועם ההשלכות של ניתוח הסרת הבלוטות. איך חיים עכשיו, מעבר להתמודדות עם הטיפול הפיזי והפחדים גם עם הפגיעה בתפקוד. ברור שעכשיו צריך לנהל אורך חיים אחר, לנהוג ביתר זהירות עם היד, לא להרים משאות כבדים אבל איך אפשר עם ילדה קטנה בבית לנהוג אחרת? הכאב הוא עצום ומאוד מחושי. חשוב שתזכרי שמדובר בתהליך, תהליך של להתחיל לקבל את עצמך עם המגבלות, שחלקן אגב וודאי ישתפרו עם הזמן וחלחקן לא. תהליך שמתחיל בזעקה ובהוצאה של הכאב והכעס והתסכול ולאחריו מתחילה ההתארגנות... אני מזמינה אותך להרים טלפון ולדבר עם נשים שהתמודדו עם אותו מצב, נשים צעירות, אמהות לילדים אשר עמדו באותה סיטואציה כפי שאת מצוייה בה כיום ומצאו את דרכן להתמודד איתה. אנחנו פה בקו החם מחכות לפנייתך... נועה גואטה רכזת תמיכה

למיואשת שלום אני לא מבין בנושא ניקוז לימפטי אבל אני מרגיש ושומע ממך שאת היסטרית. את נמצאת בשלב מקדם של טיפולים והכל ניראה לך שחור. הייתי מדמה זאת למישהי שנפלה לבור עמוק ולא מוצאת את הסולם שיכול לעזור לה לצאת למעלה. כשנמצאים למטה קשה לראות את השמים ולא רואים את האופק. את נמצאת בשלב מסוים של ההבראה שלך שלב שיש בו גם תקוה. חשוב שתרגישי שאת בשלבים של הבראה ושהרצון שלך לחזור לחיים נורמליים הוא חלק מתהליך הריפוי. תזכרי שהרצון לחיות להתמודד ולהלחם הם כלים חשובים להתמודדות עם המחלה. מה שכתבתי למירב נכון גם לגביך. אני מאחל לך יותר רוגע סבלנות ורצון חזק לחזור לתפקוד נורמלי. ספוזניק יוסי

שלחי לי את מספר הטלפון שלך לדוא"ל שלי [email protected] ואנסה לעזור לך בנושא. אל תתיאשי עם טיפול טוב הנפיחות אמורה לרדת. הכל מאד טרי עכשיו.

נסי לראות את נקודות האור שבסיפורך: 1. הנפיחות קלה 2. את מטופלת כבר משלב זה, וכך מונעת החמרה 3. יש סדרות אינטנסיביות הרבה יותר משני טיפולים בשבוע 4. זיכרי שאין בתופעה סימן לבעיה חדשה אלא מדובר ב"ספיח" והחשוב מכל, ידע ושליטה במצב עוזרים להתמודדות. נצלי את התקופה הקשה הזו להבין את אופי הבעיה, ולימדי להיות קשובה להתנהגות הספציפית של היד שלך. לימדי את טכניקות הטיפול השונות (מסז', חבישה , שרוול) ועם הזמן תוכלי "לתמרן" ולהקל על עצמך.

תודה על תשובתך. הפיזיותרפיסט אמר לי להגביה את רגלי המיטה (בצד של הרגליים) ב-10 עד 15 ס"מ. האם זה הוראה מקובלת ? כמו כן - קופת חולים אמרה לי שאני אקבל החזר רק של 50% מעלות הטיפול או 170 ש"ח, הנמוך מבינהם. ורק 50 טיפולים לשנה . זה יוצא יקר מאוד - האם ידוע על תקנות בנושא זה ? אני במאוחדת. אני ממש מיואשת מללכת עם שרוול לחץ , זה נראה לי גם מכוער וגם חוסר נוחות רב.

האם טקסול גורם לנשירת שיער

היי כן טקסול גורם לנשירת שיער בגוף, הווה אומר, שיער ראש, ריסים וגבות המון בריאות רונית

שלום רב אני חדשה כרגע חזרתי מכירוגית שד שבישרה לי תוצאות בטלפון כשאני בעבודה. יש לי סרטן בשד. הימליצו לי על רופאים ומחלקות שונות אשמח לישמוע גם פה. אני בוכה ומדוכאת ומבוהלת אנא עיזרו לי שילחו לי אימייל תודה ורפואה שלמה

היי מירב כתבתי לך גם לאיי-מייל. כתבי לנו איפה את גרה ומה היו תוצאות האבחנה. אני בטוחה שנוכל לעזור לך. המון בריאות רונית

למירב שלום אכן לא נעים לקבל בשורה כזאת ובמיוחד לא בטלפון. כמובן שבשורה כזאת גורמת לך בבהלה ודיכאון במיוחד בשלב הראשון כאשר את לא יודעת בדיוק מה עליך לעבור. אני בטוח שתקבלי כאן הרבה עידוד ותמיכה שלה את זקוקה. הכי בריא במצבך לא לשקוע במרה שחורה. לעצור רגע. לחשוב. ראשית ללמוד מה יש לך בדיוק. ללמוד את משעות המחלה בשבילך. בקיצור לעשות שיעורי בית. אל תשכחי שלמחלת הסרטן יש גם צד רגשי. אז תנסי להרגיש מה המשמעות של המחלה לגבייך. איזה רגשות מעלה לך המחלה חוץ מפחד וחרדה שעליהן אין לך שליטה. תזכרי שהרצון לחיות להתמודד ולהלחם הם כלים חשובים להתמודדות עם המחלה. תהיי קשובה ורגישה למסרים שהגוף שלך והרגש משדרים לך. אל תהססי לקבל עזרה. אני מאחל לך הרבה בריאות ויכולת להתמודד ספוזניק יוסי

שלום מירב, אנו מאד מבינות את מצבך ואכן מאד רוצות לעזור ולתת את כל התמיכה האפשרית. עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם- קו תמיכה המופעל על ידי נשים שעברו את המחלה והבריאו. אנו מזמינות אותך להתקשר לטלפון 1-800-363-400 שעות הפעילות : יום א-ה 10.30-13.30 16.00-19.00 בנוסף ביום ג' גם 19.00-21.00 אנו נשמח לעמוד לרשותך בכל עת. בברכה, צוות אחת מתשע

מירב שלום תהיי חזקה מקווה שתעברי את הימים הקרובים , שבהם כולנו עוברות מעין תהליך אבל , מקווה שתצאי מחוזקת . בשבוע שעבר היתה כתבה מאוד אופטימית בידיעות אחרונות על סרטן השד במידה ויש לך אפשרות להגיע אליה אני מאמינה שזה יכול לעזור לך ובנוסף תתחזקי מכל האנשים המקסימים באתר שרוצים לעזור להתמודד עם המחלה ואף מצליחים לעשות זאת נפשית וגם מעשית לכל שאלה שתצוץ תהיי חזקה

היי מירב, לפני שנה בדיוק הייתי במצבך. קשה להאמין, אבל היום זה כבר נראה כמו זכרון רחוק. אבל אני בהחלט זוכרת את הבהלה והבלבול של הימים הראשונים: למי לגשת, איפה לעבור ניתוח ואיזה, אין מין סרטן יש לי, האם אצטרך כימותרפיה ועוד ועוד. כפי שענו לך כבר, בקו החם ישנן נשים שיכולות לעזור מאוד. גם משתתפות הפורום הן מקור מעולה של ידע ותמיכה. כתבי מה איבחנו אצלך, איפה את גרה, וכולנו נשתדל לעזור לך ולכוון אותך בימים הראשונים המאוד מבולבלים האלה. המון כוח ובריאות, תמי

תודה לכל מי שעוזר מתקשר ומקשיב - בהחלט זקוקה לזה אני מהוד-השרון 097603161

לאור כתבה שהתפרסמה ב-YNET בנוגע להחלטה השרירותית של משרד הבריאות ומשרד הרישוי , שלא לתת פטור רטרואקטיבי לאגרת רישוי : http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-589,00.html מה אפשר באמת לעשות ? האם אין דרך לקבל את הזיכוי רטרואקטיבית ? נאמר לי ע"י הפקידה במשרד הבריאות שהזכאות תקפה מיום קבלת הבקשה בלבד. ולי מגיע הרבה קודם, אלא שעד שהאישור מבטוח לאומי מגיע - עברו מספר חודשים. למה החולה צריך לשלם על כך ???? האם יש ל"אחת מתשע" מידע שיכול לסייע לנו ? תודה.

שלום רב, עמותת אחת מתשע עוסקת גם ברכוז ושמירה על זכויות החולה. את מוזמנת להתקשר לעו"ד רקפת אנוך - סמנכ"לית העמותה , המרכזת את הנושא. ניתן לפנות אליה בטלפון 03-6021717 שלוחה 201 בברכה, צוות אחת מתשע

שלום, אושרו לי כדורים מסוג ארימידקס, זאת לאחר שלא הצלחתי לחיות בשלום עם הטמוקסיפן. בת 42, אמורה לקחת 5 שנים את הכדורים למניעה. אחרי כריתה עם גידול חיובי להורמונים. הוסת לא חזרה מאז הטיפולים הכימותרפיים. שאלתי, האונקולוג שרשם לי את הארימידקס, לא ביקש ממני לבצע בדיקה של תפקוד שחלות, ובכל זאת אני לוקחת את הארימידקס. הוא לא חושב שזה כל כך הכרחי, למרות גילי. מבקשת לשמוע דעתך על כך.

הי אלה, ד"ר בן-ברוך ענתה לשאלתך לפני מספר ימים (שהיא היתה ממליצה לך לבדוק תפקוד השחלות, מכיון שלפעמים, אפילו שאין וסת יש פעילות שחלתית, ואז הארימידקס אינו יעיל): http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=146&i=76981&t=76824 חוץ מזה, אני שמחה לשמוע שקיבלת את האישור לארימידקס מקופ"ח. מקווה שאכן תופעות הלואי יפחתו. אגב, האם עשית הפסקה (ואם כן - לכמה זמן) בין סיום הטמוקסיפן לתחילת הארימידקס ?

היי שרית, צחוק הגורל. יש לי את הארימידקס, אבל אני עדיין מנסה בכל כוחי להחזיק מעמד עם הטמוקסיפן. מבין כל תופעות הלוואי שמוצהרות על העלון המצורף, האנורקסיה הכי מפחידה אותי. גם כך אני בתת משקל, וזה הדבר שהכי מפחיד אותי, להפסיד עוד משקל. אז אמנם ניצחתי את המערכת, אבל כרגע עוד לא משתמשת בארימידקס.

לאלה את צודקת בהחלט. הרבה פעמים השחלות חוזרות לתפקד אפילו באופן חלקי לאחר כמוטרפיה. לפעמים זה מופיע לאט ולפעמים מהר. אסור לתת ארימידקס לנשים עם תפקוד שחלתי. לכן, יש צורך לבצע בדיקות חוזרות של תפקוד השחלות ובעיקר של רמת הורמון האסטרדיול. אני מציע לך לבצע הבדיקות לרמות FSH , LH ו אסטרדיול כל 2-3 חדשים. באם תהייה עדות לתפקוד השחלות יש להודיע על כך לאונוקולוג , ואז יהיה צורך למצוא לך תרופה אחרת המקום ארימידקס. בברכה פרופסור אילן כהן

סרטן השד עם גרורות בריאות טופל כמעט שנה בקסלודה במינון של 4 כדורים ליום. בחודשיים האחרונים העלו את המינון בהדרגה (למרות שהבדיקות היו כל הזמן סטטיות) ל 8 כדורים ביום (עברנו רופא והוא אמר שזו הכמות שיש לקחת לפי משקל וגובה). המרקרים במהלך 4 כדורים היו בסביבות 38, ובבדיקה שנערכה עכשיו (לאחר חודשיים במינון גבוה), מרקרים עלו ל62. האונקולוג לא התרשם מהעליה ואמר שזה יכול לזוז ולהיות פעם יותר ופעם פחות. הוא העלה שוב את המינון, ל 9 כדורים ביום וביקש לעשות c.t בעוד חודש. ושהוא לא רואה לנכון להחליף טיפול על סמך בדיקת המרקרים האחרונה. האם אכן אין לייחס חשיבות גדולה למרקרים? האם העליה במרקרים לא אומרת שיש החמרה במצב וזה ישתקף גם ב c.t ? מדוע הוא העלה שוב את המינון? היתה גם תלונה על מיחושים בחזה והרבה שיעולים וזאת רק לאחרונה, והאונקולוג אמר שזה טבעי שאם נראה בדיקה שאנו חושבים שהיא לא טובה, יהיו סימנים כאלו. שאלתי היא: האם מרקרים שהיו 38 ולאחר חודשיים בלבד עלו ל 62, יכולים להצביע על החמרה שכזו שממש תתבטא פיזית בגוף - שיעולים וכו' (מדובר בגרורות שמפוזרות בשתי הריאות)? תודה על תשובה

עניתי לך על שאלותיך בנוגע לסמנים לפנימספר ימים, מדוע הועלה המינון היא שאלה לאונקולוג המטפל באביך. עליה בסמנים יכולה להעיד על החמרה במצב הגרורות שיכולות בהחלט לגרום לשיעול ומחושים בחזה. חזרי לרופא המטפל שלכם לצורך הערכה מחודשת ותשובות לשאלותיך.

אודה לך מאוד אם תיצור עימי קשר ל- [email protected] ולתת לי פרטים כיצד אוכל ליצור איתך קשר

תודה אורית שלחתי לך אי מייל יוסי

האם כל אישה שהתגלה אצלה גידול ממאיר חייבת בטיפול . אני נמצאת במצב של ניתוח לאחר שהתגלה אצלי בביופסיה גידול ממאיר טוב כפי שהוגדר בפי הרופא המנתח ,הגידול נמצא בשלבים ראשוניים ,בניתוח לא עברתי כריתת בלוטות האם מצבי אכן נחשב למצב קל , האם יש סכוי שלא אעבור טיפולים כלשהם למרות שגילי הוא 42

היי רונית מדוע לא בדקו בלוטות? האם עשית מיפוי בלוטת הזקיף? לדעתי, אם הגדול קטן והבלוטות נקיות, יהיה עליך לעבור הקרנות בלבד המון בריאות רונית

באם בוצעה כריתה חלקית (כלומר לא כריתת שד אלא רק כריתת הגידול ורקמה סביבו) יש תמיד צורך בטיפול קרינתי לשד. לגבי טיפול סיסטמי (כימי או הורמונלי) הדבר מאד תלוי במאפיני הגידול, גודל, חודרנות, מאפינים ביולוגים, בלוטות וכדומה.

שלום ובריאות מהירה לכולנו!! טיפול דו שבועי בטקסול - מהן תופעות הלואי? האם יש דרך להתגבר על טעם ברזל או מתכת בפה ? תודה על העצות.

היי עליזה אני עברתי טקסול שבועי, אבל כעקרון תופעות של הטקסול, אם את לא אלרגית אליו. הן קלות. לגבי הטעם בפה, אני לעסתי מסטיק מנטה בכמויות וצחצחתי את הלשון והחניכיים במיוחד. המון בריאות רונית

היי עליזה, אני אחרי הטיפול השלישי, תופעות הלוואי העיקריות אם אין אלרגיה הן כאבי עצמות ושרירים לזה אני לוקחת נקסין ואופטלגין, ופטריה בפה שבטח כבר פגשת.... הכאבים עוברים אחרי השבוע הראשון. לטעם בפה פשוט צריך לשתות המון. שיהיה בהצלחה

שלום, אמי בת ה-53 החלימה מסרטן השד לפני כ- 5 שנים, כעת עומדת למעשה לפני סיום הטיפול בטמוקסי (20). באוקטובר 2003, קראתי על תרופה חדשה בשם "פמרה" (או ארימידקס/ארומסין) שנועדה למנוע הישנות הסרטן לאחר תום הטיפול בטמוקסי, ע"י עצירת פעילות האסטרוגן. האם ישנם פרטים נוספים שתוכלו למסור לי לגבי התרופה ? האם כבר אושרה והאם מופצת בישראל ? אשמח לשמוע, כמובן, גם על כל תרופה אחרת שהוכחה כיעילה לאותה המטרה. תודה רבה. מאחלת בריאות לכל כותבי הפורום ומשפחותיהם.

פימרה - כטיפול המשך אחרי טמוקסי - ראי את תשובת הרופאה ד"ר נועה בן ברוך בע"מ 299 דני

אכן פורסמה עבודה יפה שהראתה יתרון למתן פמרה אחרי טאמוקסיפן, אך זו עדיין אינה ההמלצה העולמית; ובשלב זה פמרה, ארימידקס וארומזין אינן רשומות בארץ ואינן ניתנות להתוויה זאת. אפשרות אחרת שכן מאושרת בארץ היא להמשיך את הטאמוקסיפן. זה מאד תלוי בנקודת הפתיחה של אמך ובגישתו של האונקולוג המטפל. מוטב אולי שתתיעצי עימו.

האם בכל מקרה בו מגלים סרטן בשד, ומוציאים אותו, יש צורך בכמותרפיה, להבדיל מהקרנות?

לרוני ממש ממש -לא!! זה תלוי בנתוני הגידול ובנתוני האשה וגם... בהעדפות של האשה ושל מטפליה. לכן - יש לדון, ובכובד ראש, בכל מצב לגופו.

מהם הנתונים שמעבירה בדיקת ביופסיה, האם מעבר לבדיקה של תא סרטני, או לא, היא מעבירה אינדקציות נוספות, כגון בלוטת הזקיף? האם היא הכרחית לפני ביצוע ניתוח?!

ביופסיה של גוש בשד יכולה לתת נתונים לגבי אופי הגוש בלבד. האם הוא סרטני או שפיר, האם הוא רגיש להורמונים, HER2, מהו ה Grade של התאים וכו'. אין לביופסיה של הגוש בשד כל קשר לבלוטת הזקיף בבית השחי.

תודה רבה.

לאביה שלום בדיקת ביופסיה מגוש בשד (ביופסיית עי מחט מיוחדת) מאבחנת את המחלה קובעת שפירות או ממאירות ונותנת גם מידע חשוב נוסף. אין קשר בינה לבין דגימת הזקיף, למעט העובדה שקיום ממאירות הנו תנאי לשימוש בטכניקת הזקיף. בהחלט ראוי לבצע או לעבור ביופסיה כזו על מנת לצמצם את החלקים הלא נודעים לפני הניתוח, ועל מנת לתכנן אותו טוב יותר. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

אני לקראת 12 טיפולים שבועים בטקסול ואני בלחץ זאת נראת לי תקופה של 3 חודשים אינטסיבים לעומת הטיפולים הקודמים שקיבלתי כל 3 שבועות שיכולתי להתאושש בין טיפול לטיפול אשמח לשמוע מנסיון של אחרות תופעות לווי ותפקוד יום יומי.משפחה וכדומה תודה ..

שלום לך, אני גם עברתי טיפולים של 3 שבועות ואח"כ 12 טיפולי טקסול כל שבוע . תופעות הלואי שהיו לי התבטאו בהתקפות הגרוד שהיו לי , שהיו קשות, אבל קרו רק אחת לכמה ימים, ובדרך כלל קרו רק בבית בשעות הערב. לא היו לי כל בעיות אחרות, ואני אישית גם הלכתי לעבודה מייד לאחר הטיפול . אני התייחסתי לטיפולים כמו ל"חוג" וזה הקל עלי את ההתמודדות. תחשבי שכמו שיש לך חוג התעמלות או חוג פיסול , ככה "נרשמת" לחוג , וכל שבוע יש מפגש. זה אולי נשמע טפשי, אבל לי זה עזר להתמודד עם המצב. הכי חשוב - לזכור שזה עובר !! את הזמן אף אחד לא יכול לעצור. תרגישי טוב, ושיהיה לך בהצלחה.

היי חיה הטקסול השבועי הוא יחסית קל. אני יום למחרת הטיפול הלכתי לעבודה. למעט מעט עיפות, לא היו בחילות והקאות. אמנם פעם בשבוע זה מהר, אבל גם התקופה נגמרת מהר. המון בריאות רונית

שלום, השבוע גילו אצל אמי גוש בשד הימני. לאחר בדיקת ממוגרפיה, ללא ביופסה, גילו אצלה גוש בגודל 2.0-2.4 ס"מ, כאשר הרופא מעונין להכניס אותה לניתוח בשבוע הקרוב, אולם העלה בפניה דילמה, שאני מבקשת שתסייעו לי בה. האפשרות הראשונה שעומדת בפניה היא הוצאה של הגוש (ככל הנראה, סרטני), ללא הוצאה של הבלוטות בבתי-השחי, ורק בניתוח השני, לאחר שיוודא לאיזה רובד הם הגיעו, (הראשון או השני) הוא יבצע הסרתם. האפשרות השניה, היא הוצאה של הגוש, וכן הוצאה של שני רבדים בבתי השחי. מה מומלץ לדעתכם?! המון המון תודות, רוני. נ.ב. מאוד יכול להיות שהמנוחים בהם השתמשתי אינם רפואים, ועל כך התנצלותי.

רוני שלום, הצעתי הראשונה להחליף בדחיפות את הכירוג. ממליצה מאד על ד"ר שינדל. אם ברצונכם להמשיך עם הכירוג הזה אזי תדרשו להוציא בזמן הנתוח רקמה שמכילה מס' בלוטות וזאת בכדי שפתלוג בזמן הניתוח יבדוק אותה אם היא נגועה אזי מוציאים את כל הבלוטות ואם לא אז מסתפקים ברקמה שהוצאה. מקווה שעזרתי בהצלחה

עברתי למפקטומי לפני כחודש עם גילוי "בלוטת הזקיף"- זה השם- כלומר הוציאו את הגוש וחתיכה רצינית מסביבו ובנוסף במכון הזריקו לי לאיזור הגידול (בבוקר הניתוח) חומר כחול רדיואקטיבי ובדקו במוניטור לאיזה בלוטות לימפה הוא הגיע. בניתוח הוציאו את הבלוטה הראשונה ובדקו אם יש בה תאים סרטניים. אחרי התוצאה הפתולוגית של כל החומר שהוציאו מהשד ומהבלוטה, מחליטים איזה ניתוח נוסף נדרש. לא צריך למהר להוציא הכול ! רצוי בכל מקרה לקבל חוות דעת נוספת! מאיזה איזור בארץ את? באיזה מסגרת היא פגשה את הכירורג??? אשמח לעזור.

דנה שלום! האם תוכלי להעביר לי את מ"ס הטלפון של ד"ר שינדל, המון תודות, רוני.

שלום לך יתכן והכוונה של הרופא היא לבדיקת בלוטת הזקיף SENTINAL NODE אם היא לא נגועה סביר שהשאר לא נגועות הבדיקה הזאת מקובלת היום מאוד ובמידה והיא לא נגועה הרי נחסך מאמך הסבל של כריתת בלוטות בית השחי. אלא מה שצריך מומחה שידע לעשות היטב בדיקה זו. נידמה לי שהיא מדויקת כמעט ב-95 אחוז בברכה ריקי

רוני שלום רצוי להשלים בירור / טיפול בהקדם אך יש לך זמן לבירורים בכדי שהדברים יעשו נכון, כפי שאת נוהגת. רוב הסיכויים שבכל מקרה יש לכרות הממצא, גם אם הוא נראה שפיר בביופסית מחט (לא ניתוחית). בכל זאת העדיפות הברורה היא לקבלת איפיון פתולוגי של הגוש ע"י ביופסית מחט לפני ניתוח. במידה ומדובר בגידול סרטני אפשר אז לתכנן השלמת בירור וכן תכנון מדוייק של הטיפול הניתוחי. זאת במיוחד מאחר ובד"כ יש יותר מאפשרות ניתוחית אחת וההחלטה צריכה להתקבל ע"י הצוות המטפל יחד עם המטופלת. ניתן לחסוך כך את הניתוח האבחנתי, שהוא בד"כ מיותר. בנוסף במצב בו מאובחן גידול יתכן שהטיפול לא יכלול ניתוח כלל (מצב זה פחות נוח). קיבלת אינפורמציה לגבי ביופסית בלוטת הזקיף בתשובות קודמות. צריך להיות ערים לכך שבמצבים מסויימים פרוצידורה זו לא מבוצעת ומבוצע הניתוח ה'רגיל' בבית השחי, יתכן ולכן לא הוצעה ביופסית בלוטת הזקיף לאימך אך יש לודא אם אכן זו הסיבה. אשמח לתת הבהרות נוספות, ואם יש צורך אנא שלחי הודעה נוספת בהצלחה ד"ר משה כרמון

בחודש אוגוסט 2003, עברתי ניתוח שד (לא כריתה אלא מקומי) וכמו כן הוצאת בלוטות לימפה מבית השחי. שאלתי: מדוע עדיין הנני סובלת כאבים במקום הניתוח/הצלקת. כמה זמן תימשך ההרגשה הלא נעימה הזו, אפילו לבישת חזיה עדיין מפריעה לי.(ניסיתי המון משחות טבעיות וכו' הדבר לא מש עוזר.) וגם כמה זמן לוקח לכוויה מההקרנות להעלם? שאלה נוספת: מה אוכל לעשות כדי לתפקד עם היד טוב יותר כי אני מרגישה שהפכתי למוגבלת ביד בה הוצאו הבלוטות..חוסר רגישות מסויים, יד חלשה וכאבים. איני יכולה לעשות תנועות מסויימות והיד מתעייפת מהר. (אגב, עשיתי את תרגילי הפיזיוטרפיה שהוצעו לי בבית החולים) האם ניתן או אפשר לפנות לגורם מקצועי יותר כדי לטפל בבעיה זו? ואם כן מה? ולמי?

הי זהבית, אני לא בטוחה שזה יעודד אותך, אבל אני כבר שנתיים לאחר הניתוח ועדיין מרגישה בדיוק את מה שאת מתארת: הרגשה לא נעימה ואפילו קצת כאבים בצלקת בשד (יש לי שם כנראה סרומה=הצטברות נוזלים), חוסר הרגשה מבית השחי עד המרפק עם מין "זרמים" מוזרים מדי פעם, היד חלשה ומתעייפת מהר, כאבים בתנוחות מסויימות של היד וכו'. כששאלתי את הכירורג מתי\אם בכלל זה יעבור, הוא טען ש "כשתסיימי עם הטמוקסיפן, יש סיכוי טוב שגם זה יסתדר", כלומר, רק לאחר כ-5 שנים (ללא כל קשר לטמוקסיפן, כמובן. זו רק היתה דרכו להגיד שעוד יש לי כמה שנים טובות "להסתובב" עם זה...). הוא הסביר לי שבנתיים אין כ"כ מה לעשות (מלבד, כמובן, להזהר עם היד, שלא הבנתי שבניתוח הוצאת הבלוטות אין כמעט אפשרות להמנע מחיתוך של רקמת עצב.

אופס... התפספס לי חלק מהמשפט: "מלבד, כמובן, להזהר עם היד (מחתכים, דקירות, זיהומים, משאות כבדים וכו'), שלא תווצר לימפדמה".

הי שרית, תודה על תגובתך באמת הדבר עוזר להביט על המצב מנקודת מבט שונה. אני לוקחת מזה חצי שנה ארימידקס וייתכן באמת שאלה תופעות הלוואי של תרופות אלה. מאחלת לנו בריאות והמון סלבנות וחשיבה חיובית.

שלום זהבית, אני שמחה שאת אחרי כל הטיפולים . נכון שקשה שוב לחזור לשגרה והכאב הקל מתעצם עקב חרדות גם.עברת ניתוח והאיזור נשאר רגיש למשך חודשים חוסר תחושה מתחת לזרוע לפעמים נשאר תמיד. הפעילי את היד כרגיל וזה כמו "התאבון חוזר עם האוכל" גם הכח התפקודי חוזר עם הזמן בתנאי שלא תחזיקי את היד באפס מעשה. אחרי הקרינה יכול לקחת גם מס חודשים עד שהכל מסתדר סביב שנה אני מקווה שתתרגלי לשינויים ותמשיכי חייך כרגיל .

שלום, אני מחלימה בימים אלה מסרטן שד מקומי ללא גרורות. הבלוטות שהוצאו בניתוח נקיות אך לאחרונה אני סובלת מכאבים ביד המנותחת למרות שלא נפצעתי בה, שאלתי ממה נובעים כאבים אלה? לשאלה השניה: אני עומדת לטוס לארה"ב שזו טיסה די ארוכה..האם אצטרך לטפל ביד בצורה כלשהי, האם חייבת ללבוש שרוול לחץ? או שישנם דרכים אחרות לטפל בבעיה?

שלום זהבית .הכאבים ביד המנותחת לא מהווים סימן שהגידול חזר או שיש בעיה בהכרח . יכול להיות משני גורמים עיקריים א הנזק לעצבים התחושתיים בניתוח ולזה הגוף מתרגל. ב מתיחות שרירים באיזור בשל מגבלות בהזזת היד עקב הכאב והפחד סביב הניתוח. אין צורך לטפל ביד בצורה מיוחדת בטיסה .תבלי בנעימים.

אני בת 43 ומעולם לא ערכתי בדיקת שד לגילוי סרטן. מתי צריך לעבור בדיקה כזאת והאם יש עוד בדיקות שאישה בגילי אמורה לעבור?

היי דלית, לדעתי, מנסיוני, ולאור מה שנהוג במדינות "מתוקנות", מגיל 40 - ממוגרפיה, אולטרסאונד לפי הצורך ובדיקת כירורג שד (לא גינקולוג ולא רופא משפחה) אחת לשנה. אם אינך בקבוצת סיכון, תצטרכי לשלם בעצמך עבור הממוגרפיה, אבל זהו סכום סביר לגמרי (בסביבות 200 ש"ח) והשקעה בהחלט כדאית בבריאותך. תמי

שלום דלית, ההמלצות המקובלות בעולם המערבי הן לכל אישה מגיל 20 ומעלה לבצע בדיקה עצמית חודשית, ובדיקה קלינית אצל כירורג\ית מומחה\ית לשד- עד גיל 30 אחת לשנתיים ולאחר מכן אחת לשנה. בקבוצות גיל אלו ניתן במקרה הצורך להשלים גם בדיקת אולטראסאונד, על פ המלצת הרופא. לגבי יעילות ביצוע ממוגרפיה לפני גיל 50 קיימים חילוקי דעות. בכל מקרה הבדיקה מכוסה בסל הבריאות לנשים מגיל 50 עד 74 , אחת לשנתיים. כפי שאומרת תמי ניתן לבצע ממוגרפיה גם במימון עצמי, אך המלצתנו היא קוםד כל להיבדק אצל רופא\ה ובהמשך לפעול על פי המלצתה\ו. לידיעתך, עמותת "אחת מתשע" מקיימת סדנאות חוויתיות וייחודיות ללימוד ביצוע הבדיקה העצמית, לקבוצות נשים. לפרטים תוכלי לפנות אל ז'אן פרידמן, רכזת הסדנאות, בטלפון 6021717 - 03 שלוחה 229 .

היה לי סרטן השד האם לבני יכול להיות גם סרטן השד?

שלום שושנה, סרטן שד בגברים נדיר ביותר, אך לצערנו אפשרי. אצל גברים אשר חלו בסרטן שד גבוה יחסית אחוז הגידולים שמקורם גנטי, ועל כן חשוב לדעת אם סרטן השד שלך אובחן כגנטי . במידה וכן, כדאי יהיה לשקול שגם בנך ייבדק. סרטן שד ממקור גנטי יכול לעבור בתורשה לדור הבא של הנשים במשפחה, גם באמצעות הגברים. אם את רוצה להרחיב מעט את מוזמנת לקרוא את הפרקים הבאים באתר של "אחת מתשע" 1. סרטן שד תורשתי : http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=hereditary.doc 2. סרטן שד אצל גברים : http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=men.doc 3. מכונים לייעוץ ובדיקות גנטיות : http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=genetic_screening.doc

האם מישהוא או מישהיא יכולים לספר בפרוטרוט את הזכויות וההטבות להן זכאיות חולות בסרטן השד, להן נקבעו אחוזי נכות.ובכלל איזה אחוזי נכות נקבעים.מהן המדרגות?מה ניתן לדרוש רטרואקטיבית? ומה לא?ועוד. נורא חשובה האינפורמציה בעיקר בגלל אטימות משרדי ממשלה מסוימים שאינן נותנים את ההטבות רטרואקיבית.

שלום גילה, תוכלי למצוא מידע נרחב ומקיף בנושא בפרק בשם : "זכויות כלכליות - מה מגיע לי? " באתר של עמותת "אחת מתשע", אליו תוכלי להגיע בקישורית : http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=handicapped.doc במידה ונתקלת בקשיים ייחודיים את מוזמנת לפנות גם לעו"ד רקפת אנוך, האחראית בעמותה לשירות "שמירה והגנה על זכויותיך", בטלפון 03-6021717 שלוחה 201 .

בוקר טוב, קראתי את תשובתך לגבי הארימידקס ויצאתי מבולבלת. אני בת 30 מקבלת כבר חצי שנה זולדקס+טמוקסיפן, לא עברתי טיפולים כימותרפים אלא רק הקרנות. האם ארימידקס יותר יעיל אצלי מטמוקסיפן ????? תודה ויום טוב, תמר

אין נתונים לגבי נשים בגיל שלך לגבי הבדלים בשילוב של טמוקסיפן וזולדקס לעומת ארימידקס וזולדקס. השילוב שאת מקובל ויעיל.

האם יש תופעות לוואי כלשהן לטיפול בINDOLE3?

שלום לך אני רק מקווה שזה אפקטיבי בדרך כלשהי אולם תופעות לואי אין לי כלל בברכה ריקי

אני עומדת לפני הקרנות . היות והן יפלו על חגים שבהם אצטרך לעשות הפסקה של יום/יומיים , השאלה היא : האם כדאי לחכות עם ההקרנות עד לאחר החגים ורק אז להתחיל, כדי להמנע מדילוג על ימים (לשמור על רצף של 5 שבועות) או שזה לא נורא הדילוג הזה ? עד כמה הדילוג ביום או יומיים פוגע באיכות ההקרנות ? תודה מראש.

דחיות של יום יומיים עקב חגים אינן פוגעות היעילות ההקרנות, לא כדאי להמתין עד אחרי החגים (פסח?)

תודה על תשובתך. כוונתי אכן היתה לפסח.

שלום אני בת 39 אחרי cuf ו-8 טקסול שבועיים. (סימתי לפני 9 חודשים) ,כרגע מקבלת זולידקס וטמוקספן. ידוע לי שהטקסול גורם לכאבים בשרירים ופרקים, ואכן יש לי כאבים בפרקים במיוחד בידים שהולכים ומחמירים, והגוף שלי משמיע "קליקים". שאלתי היא, האם זה יעבור? במידה ולא האם עלי לטפל בכך ? לפנות לאורטופד? הוא יוכל לעזור? האם מותר לי לעשות ספורט? תודה מראש רונית

לא נראה לי שהתלונות שלך הן עקב טקסול שקיבלת לפני 9 חודשים. יש צורך באבחון יותר מדויק דרך האונקולוג שלך או אורטופד או ראומטולוג. לגבי ספורט את צריכה להתיעץ עם הרופא המטפל המכיר את מצב בריאותיך הכללי.