פורום סרטן השד

שלום, שנה וחצי מאז שעברתי למפקטומי. לאחר מכן הוצאו השחלות. לא מקבלת שום טיפול. (רצפ' שלילי, הר 2 שלילי). קיבלתי ריפלנס ליובש בנרתיק. כעת הומלץ לי לקבל OESTIOL . אני נמצאת ב'ויכוח' בין הגניקולוג לבין האונקולוג. הגנקולוג תומך במתן הורמונים (גם נגד גלי חום) האונקולוג מבקש לחכות לפחות שנתיים. עצתך בקשר למתן הטיפול החדש ובכלל. תודה

צר לי אך אינני מכיר את התרופה OESTIOL. אני מניח שאת כתבת שם לא נכון של התרופה. אנא, חזרי אלי עם השם המדוייק. בברכה פרופסור אילן כהן

למיכל אנא כתבי במדוייק את ההרכב הכימי שמופיע על העלון ל התרופה. בברכה פרופסור אילן כהן

לפרופ' שלום, הצדק עמך. הטפול: אובסטין קרם.מכיל: 0.5 גר' משחת אובסטין ובה 0.5 מ"ג אסטריול. פרט נוסף שלא ציינתי -מעיד על נשאות. סליחה ותודה. בברכה.

אני בת 29, נשואה + 2. בהיותי בת 10 גיליתי גוש בשד הימני. מבושה או חוסר בטחון לא פניתי לשום גורם ולא סיפרתי על כך לאיש עד היום. הגוש כמובן הלך וגדל. בערך בגיל 15 החלו להופיע אצלי כאבים גם בכתף ימין. אני בטוחה שאני סובלת מסרטן. זאת הפעם הראשונה שאני מעיזה לדבר על זה, או להעלות את זה על הכתב. במידה והחליט עכשיו ללכת לרופא מה הפרוצדורה אותה אצטרך לעבור? תודה על תשומת הלב

שלום רוני אני חש אצלך פחד קשה במיוחד למחלת הסרטן. פחד שמשתק אותך ולא מאפשר לך לדבר על החרדות שלך עם איש. את מתמודדת עם הסרטן שלך כמעט 20 שנה (גם אם זה לא סרטן) זה גוזל ממך אנרגיה נפשית גדולה מאד. את מסתירה את החשש מהמחלה גם מהורייך בילדות, גם מבעלך וגם מילדייך. את מתמודדת לבד עם החרדה מבלי לשתף איש. ניראה לי שהתמודדות היא באמת מילת המפתח. אבל יתכן שאת מתמודדת עם מחלה שלא ממש קימת אצלך וחבל על האנרגיות שלך. יתכן שזה גם פוגע בחיי היום יום שלך. עצם העובדה שהעלית את החשש הזה על הכתב והרצון שלך לקבל עזרה תעזור לך לצאת מין המלכוד שבו את נמצאת. אני מניח שפנייתך זו לפורום תקל עליך לפנות לרופא משפחה או כירורג או רופאת נשים כדי לשים קץ לחוסר הוודאות שאת שרויה בה. במקביל כדאי לך לקבל גם תמיכה נפשית. אני מאחל לך הרבה בריאות ויותר שלוות נפש ספוזניק יוסי לתגובה: [email protected]

שלום רוני, טוב שמצאת את העוז להעלות על פני השטח את המצוקה והסוד איתם את חיה כבר קרוב ל- 20 שנה, ואנו מאד מקוות שזה אכן אומר שאת בשלה ומוכנה לקבל עזרה. הדבר הנכון ביותר שאנו ממליצות לעשות הוא לפנות לכירורג מומחה לשד לבדיקה ידנית. תוכלי למצוא כירורג כזה במסגרת קופת הולים בה את מבוטחת, על פי המלצות של מכרות וידידות, או שתבחרי מקרב היועצים בפורום זה . במידה והרופא ימצא לנכון ייתכן והוא ישלח אותך גם לבדיקת אולטראסאונד ( לא כואבת ולא פולשנית). ייתכן מאד שמקורו של הגוש כלל אינו סרטני וחבל שתמשיכי לחיות עם מועקה כה כבדה אשר גובה ממך מחיר יקר. אז אנא, למענך ולמען כל היקרים לך, אזרי עוז ופני לרופא. אם תרגישי צורך לדבר, את תמיד יכולה לחזור לפורום או לפנות לקו החם על "אחת מתשע" בטלפון 1-800-363-400 בהצלחה והרבה בריאות.

אני כבר כ7 שנים סובלת מכאבים בתוך שד שמאל אשר מקרינים לגב(כלומר ממש באותה נקודה שכואב בתוך השד מקדימה, כואב גם מאחורה) הכאב גם מתפשט לעיתים לצלעות שמאל ולכתף שמאל. מספר פעמים פניתי לרופאי משפחה שונים(יש במשפחתי סרטן שד) וכולם פתרו אותי באותה התשובה: אם יש לך את הכאבים האלו כל כך הרבה זמן, זה לא סרטן. האם עליי להסתפק בתשובה הזו? האם זה באמת נכון?

ראשית אני מודה לך מכל הלב על התשובה המהירה. האם אתה עוסק ברפואה אלטרנטיבית או משהו דומה?

אני שמח מאד שעזרתי לך. אני מטפל בחולי סרטן מיכה נפשית ומנחה קבוצות תמיכה בחולי סרטן. אם תרצי יותר פרטים תפני אל י בדואר אלקרוני. [email protected] יוסי

לד"ר שלום אני בת 34 מקבלת טיפול כימי טקסול סובלת מסרטן שד גרורתי לפני הטיפול ה - CAE היה 21 והכשיו ירד ל 5 והמרקר CA15 היה 26 והכשיו 37 מה זה אומר שאחד יורד ואחד עולה? תודה על התשובה

דורית הסמנים הם לא חזות הכל. אני מניחה שישנם אצלך עוד מדדים להשפעת הטיפול. חשובה התמונה הכוללת, כולל הרגשתך הסובייקטיבית. התייעצי שוב עם מטפליך.

לד"ר שלום אני בת 34 מקבלת טיפול כימי טקסול סובלת מסרטן שד גרורתי לפני הטיפול ה - CAE היה 21 והכשיו ירד ל 5 והמרקר CA15 היה 26 והכשיו 37 מה זה אומר שאחד יורד ואחד עולה? תודה על התשובה

מרקרים הם רק אחד מהמדדים להעריך יעילות טיפול. יש צורך לראות את כל התמונה עם כל הפרוט הרפואי צילומים ובדיקות לפני שאפשר לדון במצ.

הגידול שהיה לי אינו רגיש להורמונים.הלכתי לד"ר עירון שהוא מומחה לרפואה טבעונית והומיאופטית והוא נתן לי בין היתר גם את הINDOLE3 כשדיברתי עם מכר שמתמצא קצת בתחום הוא אמר שלי שהINDOLE3 הוא גם חסם אסטרוגן ומתאים יותר לגידולים רגישים להורמונים. מי שמבין בתחום - מה דעתכם?

רנה שלום, המכר שלך צודק ואכן בעבודות שנעשו בקליפורניה נמצא שהI3C יעיל יותר בגידולים שהם ER POSITIVE. יחד עם זאת הI3C נמצא יעיל גם בגידולים שהם ER NEGATIVE בשילוב עם CALCIUM D'GLUCARATE. החומר אסור לשימוש במהלך הריון!! ישנן התיחסויות קודמות של גובי לI3C באתר, אותן אני מניח ניתן למצוא באמצעות מנגנון החיפוש. בהצלחה, נדב

האם ישנם סוגים של סרטן השד בהם ניתן לטפל ללא ניתוח בכלל? גם אם הם ממאירים?

מיכאלי שלום רב ישנם מצבים בהם ניתוח אינו או שיכול לא להיות חלק מהטיפול בסרטן השד: 1) כאשר יש התפשטות מוכחת של הגידול לאיברים מרוחקים (לא כולל בלוטות לימפה בבית השחי) אין מקום לטיפול ניתוחי בשד אלא אם יש סבל עקב תהליכים מקומיים בשד הקשורים לגידול. 2) כאשר הגידול מסתמן דרך בלוטות לימפה מוגדלות בבית השחי ואין הדגמה שלו בכל האמצעים הקיימים (בדיקה ידנית, ממוגרפיה=צילום השד, אולטרסאונד של השד ו MRI=בדיקת הדמיה חדשה יחסית) , ניתן לשקול כריתת שד מול הקרנה של השד ללא ניתוח. 3) הותחל טיפול כמוטרפי לפני ניתוח והגוש הגידולי נעלם. במצב זה ניתן לשקול הקרנה בלבד ללא ניתוח לגבי 2 המצבים האחרונים קימים חילוקי דעות ובד"כ הטיפול כן יכלול ניתוח, ביחוד במצב האחרון. מתקיימים כיום ניסויים קליניים בהם יש נסיון להשמיד גידולים באופן לא ניתוחי. בד"כ במסגרת המחקרים נכרת איזור הגידול ניתוחית אחר הטיפול בכדי לבדוק את יעילות הטיפול. טיפול זה רחוק מלהיות סטנדרטי ואינו מומלץ בשלב זה. בברכה ד"ר משה כרמון

מיכאלי שלום שוב מצב נוסף שהשמטתי הוא בנשים מבוגרות מאד בהן ניתן לפי נתוני הגידול לטפל תרופתית ולעקוב ללא ניתוח. טיפול זה אינו הטיפול הסטנדרטי, ומהווה פשרה. בברכה ד"ר משה כרמון

אני שנה וחצי אחרי טיפולים. לפעמים יש לי תחושות מוזרות כמו עייפות לחץ בעיניים ולפעמים מעין סחרחורת. רופאת המשפחה לא בעד בדיקות מעמיקות כמו CT וכדומה. גם האונקולוגית שלי לא ממש מתרגשת ממה שאני מתארת. אני ממש עובדת עצות כי אני חושבת שאולי זה על רקע נפשי פחד וכדומה ואולי חס וחלילה אני מפספסת משהו. מה עושים. מתסכל אותי גם שאני ממש צריכה ללחות על הרופאה שלי לבצע בדיקות דם כמו מרקרים לדוגמא שהיא טוענת שאין צורך. האם זה בגלל עלויות כספיות או סיבה אחרת.

שלום לך אני מרגיש שאת נמצאת במצב של חוסר וודאות. למעשה את חוששת שהמחלה תחזור אליך. במצב כזה של חשש שמעיק עליך כל תחושה גופנית כמו עייפות, לחץ בעיניים או סחרחורות מתפרשות אצלך כחזרה של המחלה. אני מרגיש שאת חייה עדיין בצילה של המחלה שמהווה איום עליך. הרגשות שאת חשה הם חלק מהחיים ולא חלק מהמחלה. להרגשתי אם את מפספסת משהו זה את שיגרת החיים . אם לא תצליחי להתגבר על הפחד בכוחות עצמך כדאי לך לפנות לעזרה מאיש מקצוע. אם את סומכת על הרופאים שמטפלים בך עלייך להיות רגועה ואם את בכל זאת חוששת תמיד ניתן לקבל דעה נוספת מרופא אחר. בכל מקרה בקשר לבריאות שלך אל תחששי להיות נודניקית, תכיני שיעורי בית כשאת הולכת לרופא, שלא תפספסי איזה שאלה. אני בטוח שאם תשאלי שאלות תקבלי תשובות. ידע והבנת המחלה היא גם גורם מרגיע וגם מונע בלבול. ואז במקום לחתום בשם מבולבלת תוכלי לחתום בשמך האמיתי. אני מאחל לך הרבה בריאות שתרגישי רוגע שלווה ועם הרבה אופטימיות. ספוזניק יוסי לתגובה: [email protected]

למבולבלת תחושותיך שכיחות ומובנות, אך לא נראה שהן מצדיקות ביצוע בדיקות ככלל מבצעים בדיקה מסויימת לברר חשד ספציפי מסויים, לא כדי להוריד חרדה כללית . אם באמת אין כל דבר מדאיג בתחושותיך, כפי שהתרשמו רופאותיך, יש לך 2 אפשרויות : או לשמוע עוד דעה ו/או לטפל בחרדה . לדעתי , עדיף שתיהן. בהצלחה

בת 42. אחרי כריתה וטיפולים כימותרפיים. הגידול היה בגודל של 1.8 ס"מ. בלוטות נקיות. הגידול היה חיובי להורמונים. עכשיו מקבלת טמוקסיפן. הוא רע לי. ונתנו לי תחליף וגם הוא רע לי. האונקולוג אמר מיד להפסיק. האונקולוג המליץ על ארימידקס, שטעון אישור של רופא ראשי כי הוא לא ניתן לנשים במצבי כטיפול מונע. אני קוראת דברים סותרים על הארימידקס. מצד אחד בארה"ב הצעירות מקבלות את הארימידקס, שהוא בעל תופעות לוואי פחותות מהטמוקסיפן, וכאן בארץ מסבירים שלא מקבלים ארימידקס כי אין מחקרים ארוכי טווח שיכולים להעיד על התנהגות התרופה לאורך שנים רבות. אז מה בארה"ב חיים אנשים שלא מעניין אותם מה שאותנו מעניין? לא הגיוני. לגבי הנימוק הכלכלי, מה אני צריכה לחשוב? עדיף שלא אחשוב בכיוון כי זה לא נותן כבוד לחולים. למה נשים בגיל פריון לא מקבלות זאת ונשים בגיל אחרי הפריון כן? האם אפשר לקבל תשובה? היום, במידה ויאושר לי לקבל את הארימידקס, אני לא אחיה בשקט. תמיד תעבור בראש המחשבה שהטמוקסיפן בעצם מתאים לגילי ולא הארימידקס, האם זה נכון? אני חושבת שאיכות חיים חשובה לא פחות מהחיים עצמם, ולכן אני לא יכולה להמשיך ולקחת טמוקסיפן.

אלה שלום, למרות שאינך רוצה לחשוב על הנימוק הכלכלי הרי שזה מה שמניע את העולם כולו וגם כאשר מגיעים לנושאי בריאות זה כך. ובאשר לשאלתך בקשר לגיל. בכדי שלארימדקס תיהיה אפקטיביות האשה צריכה להיות ללא מחזור. הואיל ואץ צעירה ואני מניחה שעדיין יש לך מחזור הרי שתצטרכי לקבל גם זריקות זולדקס להפסקת המחזור. השילוב של השניים אפקטיבי וטוב וכמעט ללא תופעות לוואי. אם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות

דנה, אם אפשר לשאול, לאיזו קופ"ח את שייכת ? איך הצלחת לקבל את האישור לארימידקס ? לי לא הואיל מכתב מהאונקולוגית שפירט את תופעות הלואי של הטמוקסיפן, בטענה, שהתופעות אינן מסכנות חיים, ולכן קופ"ח (מאוחדת) לא הסכימה לאשר לי את מימון התרופה. אשמח לקבל עצות. תודה.

תודה על תשובתך. אני לא מקבלת מחזור חודשי עקב הטיפולים הכמותרפיים. לא יודעת אם יחזור אי פעם. אני בת 42.

היי דנה בואי ונאמר ויאשרו לי ארמידקס בשילוב עם זולידקס, לכמה זמן? הרי זולידקס לוקחים כשנתיים? רונית

אלה שלום לא אישרו לך ארימדקס כיון שזו תרופה יקרה זו הסיבה אל תותרי ותלחמי מול המערכת בהצלחה שלך הדי

ארימידקס יעיל רק בנשים שאין להן וסת, או עקב בלות טבעית או עקב דיכוי שחלות עלידי זולדקס, או בלות עקב כמוטרפיה. הסיבה לכך תלוייה במנגנון פעילות התרופה. המעקב לגבי תופעות הלואי של ארימידקס הוא די קצר כ 5 שנים, גם אין מעקב מספק אחרי נשים צעירות שקיבלו ארימידקס כי במחקר היחיד שבדק ארימידקס כטיפול משלים הוכנסו נשים בבלות בגיל ממוצע של כ 60. היעילות של ארימידקס (במידה ואין פעילות של השחלות) זהה ואולי מעט טובה יותר משל טמוקסיפן (אין מספיק נתונים לגבי נשים שקיבלו טיפול כימי ואחר כך הורמונים, מרבית החולות במחקר קיבלו רק הורמונים). מה לעשות אצליך - מאד תלוי בתופעות הלואי שהיו לך ובעצת הרופא המטפל שלך. אין חשש מפני יעילות ארימידקס. ארימידקס יעיל מאד כאשר השחלות לא מתפקדות. אני ממליצה לך לבדוק תפקוד שחלות באם אין לך וסת עקב הריפול הכימי, לפעמים אפילו שאין וסת יש פעילות שחלתית ואז ארימידקס אינו יעיל.

אתמול הלכתי לבדיקה שגרתית (יש לי הרבה פיברואדנומות בשני השדיים..) ובבדיקה הרופא השתמש לראשונה במכשיר שנראה כמו "פן" לשיער..הוא כיבה את האור לרגע ומחץ לי את החזה עם המכשיר. הבדיקה הזאת היתה מאוד קצרה.. שאלתי אותו מה זה המכשיר הזה כי אף פעם לא ראיתי אותו והוא אמר לי שהוא לגילוי גידולים ממאירים..??? מישהו יכול בבקשה לתת לי מידע על המכשיר?? ואם הוא השתמש בו האם זה בגלל שהוא חשד אצלי במשהו..??? תודה מראש, לי

שלום לי, זה לא נשמע לי מוכר - אלא אם זה היה אולטרסאונד: לבדיקת אולטרסאונד נהוג לכבות את האור.

האם מומלץ?

לא ברורה לי השאלה, מומלץ למי? באילו נסיבות?

כטיפול מונע לנשים בגיל 40 עם הסטוריה משפחתית רחבה של גידולים בשחלות וברחם. ומוטציה 185delAG בנוסף להוצאת שחלות.

שלום רב, אני לאחר כימותרפיה CMF, וכעת לוקחת טמוקסיפן ל-5 שנים. הטיפול הוא למניעה. הטמוקסיפן לא התאים לי, היו תופעות חריגות בחומרתן. הרופא החליף לי לנולבדקס, וגם כאן אני ממש סובלת, מרגישה שאני מתפרקת. האונקולוג כל הזמן לוחץ עלי שאני אנסה לעבוד על עצמי, להתעלם מהתופעות, לדבריו הכל בראש, אבל מה לעשות, קשה לי. האונקולוג אמר לי שאם לא אסתדר גם עם הנולבדקס, האפשרות האחרונה שלי זה לנסות את הנולבדקס ל-ARIMIDEX אבל החיסרון הוא בזה שהכדור האחרון לא נותן טיפול מניעתי מלא. הנתון הזה מלחיץ אותי, ולכן אני כעת מנסה להאבק עם עצמי עם כל התופעות לוואי של הנולבדקס (היום לדוגמא לא הלכתי לעבודה בגלל כל תופעות הלוואי) כי ה-ARIMIDEX לא נותן כיסוי מלא. אגב, אני כחודש וחצי לאחר סיום הטיפולים הכימותרפיים, ועדיין לא מסתדרת עם הכדורים למניעה - האם הזמן הזה חריג? מה דעתך על הכדורים, והאם יש אופציה אחרת? האם לעזוב את האונקולוג וללכת לחוות דעת נוספת? האם יש זמן?

נעמי לא ציינת מאיזה תופעות לוואי את סובלת, כך שקשה להתייחס לא ברור לי גם הנימוק לגבי הארימידקס (שאגב אינו בסל למניעה) יתכן שאת סובלת עדיין מתופעות הלוואי של הטיפול הכימי ממש קשה לי להשיב לך לגבי חוות דעת שניה, זה בעיקר עיניין של הרגשה מה שכן, תופעות הלוואי של טאמוקסיפן ודומיו בדרך כלל הולכות ופוחתות עם הזמן

שלום האם התופעות באמת פוחתות? תודה רונית

האם טמוקסיפן יכול לגרום לסחרחורות?

היי אורית לי היתה תקופה של סחרחורות, אבל היא עברה. וזה היה קרוב לסיום הטיפולים. הסחרחורות החריפו כשהתחלתי לקחת את המגיס לגלי החום. ואז נאלצתי להפסיק את המגייס. בכל מקרה אם יש לך סחרחורות עליך לבדוק עם האונקולוג. כי כל מקרה הוא לגופו. המון בריאות רונית

דרך כלל -לא! סחרחורת מחייבת בירור, שכן יכולות להיות לה המון סיבות, ובכלל חשוב לדעת למה הכוונה במלה סחרחורת, אז פני לרופאיך

שלום אבי חולה בסרטן שד עם גרורות לריאות. במשך כחצי שנה לקח קסלודה במינון של 4 כדורים ביום. בחודשיים האחרונים עבר רופא והרופא החדש אמר שהמינון קטן מאוד שכן אבי גבוה וגדול, לכן בחודשיים האחרונים העלה לו את המינון בהדרגה, וכיום הוא לוקח 8 כדורים ביום. בתקופה של החצי שנה במינון 4 כדורים ביום המחלה היתה סטטית וב c.t מלפני חודש ובc.t מלפני 4 חודשים נאמר בסיכום שאין שינוי משמעותי, כלומר, המצב סטטי. בבדיקות דם שלפני כחצי שנה עם 4 כדורים ליום המרקרים היו 26. בבדיקות דם מ 1.1.04 כשהעלו לו את המינון ל 6 כדורים המרקרים היו 28. היום קיבלנו תוצאות של בדיקות חדשות שעשה לפני כשבוע כאשר הוא כבר לוקח את המינון הגבוה כשבועיים (8 כדורים) המרקרים הם 60. מה קרה??? בזמן שלקח מינון נמוך המרקרים היו טובים ועכשיו המרקרים עלו משמעותית בבדיקה שנעשתה לאחר לקיחת מינון גבוה. האם המינון הגבוה יכול להיות הגורם לכך שהמרקרים עלו? אם נחזור למינון נמוך יכול להיות שהמרקרים ישובו להיות סבירים? אבי עשה את הבדיקה בשבוע ההפסקה שבו הוא לא נוטל את הקסלודה, ואת בדיקות הדם הקודמות תמיד עשה תוך כדיי לקיחת הקסלודה. יש לכך חשיבות?? מה מומלץ לעשות כעת? לחזור על הבדיקה? לרדת במינון? להחליף טיפול? האם כדאי לעשות c.t נוסף? מה המשמעות של מרקרים בגובה שכזה? האם זה חמור מאוד? אודה לך מאוד על תשובה גלית

סמני הגידול מסמנים את מידת פעילות הסרטן ומידת שליטת הטיפול במחלה. עליה במינון של קסלודה אינה גורמת לעליה בסמנים, יתכן ווהגידול שהיה בשליטה טובה למשך כחצי שנה כעת אינו מגיב יותר לקסלודה. אין משמעות לתזמון לקיחת בדיקות דם לרמת הסמנים. בקשר למה לעשות עכשיו - אני מציעה לך לפנות לאונקולוג המטפל באביך שמכיר היטב את הנתונים ויקבע באם יש צורך בבדיקות נוספות או שינוי טיפוול.

ראשית, תודה על התשובה. רציתי לדעת מה המשמעות של עליה במרקרים מ 38 ל 60 תוך חודשיים בלבד. האם זה אומר שב c.t יראו גרורות חדשות או גדילה של הגרורות הנוכחיות? אני יודעת שקשה להשיב על כך, אבל עד כמה חמורה עליה למרקרים של 60? (בעבר הכרתי מישהי שהמרקרים שלה אף קפצו ליותר מ 1000) אבי כבר טופל בנוולבין, טקסוטר, וכדורי הורמונים(שלא השפיעו) וכרגע הקסלודה. לפני 15 שנה חלה בפעם הראשונה בסרטן שד ואז נתנו לו חומר שאומרים שכיום אסור לו לקבל אותו שוב (או גם כל מני כימותרפיות שיש בהן חומר זה) שכן הוא עלול להזיק ללב, וזה מביא לכך שיש טיפולים שאי אפשר לתת לו. האם יש טיפולים רבים נוספים שיכולים לעצור את המחלה? אשמח לשמוע על שמות של תרופות כאלו שכן תמיד אני שומעת וקוראת על אונקולוגים שמדברים על הטיפולים שאבי כבר קיבל,אך לא שמעתי אונקולוגים מדברים על טיפולים נוספים שקיימים וזה מפחיד. מכיוון שאבי כבר 3 שנים בטיפול כימו' ללא הפסקה, האם זה הזמן המתאים לעשות הפסקה(למרות שהמחלה מחמירה ללא טיפול מתאים)?או שדווקא רצוי לעשותה במהלך לקיחת תרופה שעוצרת את המחלה?

אמא שלי כיום עוברת טיפולי כימותרפיה ולפני שנה אחותי עברה גם היא טיפולים בשל סרטן השד. אני האחות הכי קטנה ולפני שבוע עשיתי ביופסיה. עדיין לא סיפרתי למשפחתי כדי לא להכביד עליהם. כי אפילו שזה דבר קטן אני יודעת שיכאב להם לשמוע. למען האמת קשה לי עם זה. יש המלצות, כיצד לספר להן ובמיוחד לאימי? האם בכלל אי פעם אני אספר להם או שאשמור זאת לעצמי? אשמח לקבל עצה מנשים שעברו זאת.

שלום לך, אני ממליצה לך לחכות עד לקבלת תוצאות הביובסיה אולי זו סתם אזעקת שווא אבל בסה"כ ההמלצה היא לספר ולשתף את כל מי שקרוב לך שכן את זקוקה לכל האנרגיות לעצמך והסתרה מהקרובים לך גורמת ראשית לכך שאין עם מי לדבר ולחלוק את החששות והפחדים ולהסיר מעט את המתחים. שנית ההסתרה והשקרים המלווים לה גוזלים אנרגיות רבות שלא כדאי לבזבז אותן כדי שלמישהו אחר יהיה לא נוח. את בחרדה וזכותך לקבל את מלוא התמיכה מהסובבים אותך. התחשבי רק בעצמך הרבה בריאות

שלום ר, עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם- המטרה תמיכה בחולות סרטן שד ובני משפחותיהן. הקו מופעל על ידי נשים שעברו את המחלה והבריאו. אנו מזמינות אותך להתקשר , ונשמח לעמוד לרשותך. מס' הטלפון 1-800-363-400 ימי הפעילות א-ה 10.30-13.30 16.00-19.00 בנוסף ימי ג' 19.00-21.00 בברכה, צוות אחת מתשע

דנה, תודה על העצה והתמיכה. אני בטוחה שכל אחת כאן בטח עברה את אותן התחושות וההתלבטויות. לשמור את הדברים בבטן זו משימה בכלל לא קלה כמו שחשבתי שהיא תהיה. בכל מקרה, אני חושבת שאני אתייעץ כדי לדעת איך לספר את זה לאימי ואחותי כדי שאני לא אפגע בהן. אני שמחה לראות שיש כאן תמיכה מנשים אחרות. זה ממש מקל. תודה.

שלום פרופ. בזמן גילו המחלה הייתי בהריון בשלים ההתחלתיים (בכלל לא ידעתי) לאחר כל הבדיקות סיטי בטן+מיפוי, כמובן ממוגרפיה.נשלחתי לבדיקה גניקולוגית כחלק מסידרת הבדיקות, כבר מהסיטי ניתן היה לראות כי יש הריון. כל הכירוגים המליצו על הפסקת ההריון בגלל הקרינה הרבה שהגוף עבר,וכך היה. את השליה לקחו לבדיקה פתלוגית והכל היה תקין. לפני הטיפול הכימוטרפי ביצעתי הקפאת עוברים ולאחר מכן קיבלתי זריקות זולדקס עד לפני חודש וחצי. את הזריקות לקחתי במשך 4-5 חודשים. לפני כשבועיים התחלתי להרגיד משהו מוזר בבטן כמו שהרגשתי במהלך טיפולי ההפריה? קשה לי לשים את הדגש האם זה כאב מהטיפול הכימוטרפי שהסתיים לפני 10 ימים או התעוררת של השחלות. אשמח לקבל חוות דעת של רופא נשים? האם יש סיבה לדאגה? היות ובדיקה גניקולוגית ביצעתי לפני 4 חודשים בסיום הקפאת עוברים. תודה רבה.

שלום רב קשה לי להגדיר את סיבת ההרגשה שלך בבטן. באם הפסקת לקבל את זריקות הזלודקס לפני כחודש וחצי, הרי סביר שהשחלות שלך התחילו שוב לתפקד. לא ציינת באם את מקבלת טמוכסיפן. באם כן, הרי יתכן מאוד שהשחלות התחילו להגיב לגירוי של הטמוכסיפן, כולל אפשרות של יצור ציסטות תפקודיות בשחלות. אני מציע לך לפנות לבדיקה גניקולוגית, כולל בדיקת אולטרהסאונד. באם ישנה הפרעה גניקולוגית, היא אמורה להתגלות בבדיקות אלו. בברכה פרופ' אילן כהן

היי פרופ' הייתי היום אצל גניקולוג הכל היה בסדר בבדיקה. הוא טען כי יכול להיות שיחש דלקת בדרכי השתן. בכל מקרה בבדיקה אולטרסנאוד הכל בסדר. תודה על ההכוונה ליראון

בוקר טוב, בת 63 שנים. מזה כ- 3 שנים סובלת מסרטן השד "אינפלמטורי קרמינומה". לאחר כ- 3 טיפולים לא מוצלחים הגידול עדיין אגרסיבי. אני עומדת לקבל המלצה לשימוש ב תרופה הרצפטין., רק אם יתברר אם הגידול בבלוטת הרוק הינו גרורתי. {בעוד כשבועיים אני אמורה לעבור ניתוח להסרת גידול מבלוטת הרוק (לא ידוע אם שפיר או גוררתי). }. א. מה החלופה התרופתית אם הגידול בבלוטת הרוק אינו גרורתי ?. ב. בחודש האחרון הסוכרת שלי משתוללת באופן פראי ,(מעולם לא היו לי רמות סוכר כאלה מטורפות). האם יתכן וחלילה מתבשלת אצל הלבלב גם גרורה ?. אודה על כל מידע רלבנטי

קשה לי ביותר לענות לך על סמך הפרטים שמסרת בנוגע לטיפול בך. בנוגע לסכרת, יש לבדוק אילו עוד תרופות את מקבלת. גרורה בלבלב כמעט לא קימת .

אנא התיחסי לשאלתי בנוגע ליובש באף זה מטריד מאד ,מחליש ומעיר בלילה תודה

יובש ודמם קל מהאף מופיעים לפרקים אצל חולות המקבלות טקסול שבועי. פני לרופא אף אוזן גרון, לצורך קבלת טיפול סימפטומטי שיקל עליך . התופעה תחלוף עם סיום הטקסול.

יש לי בלוטות נגועות ובביופסיה נרשם HER +3 אני יודעת שזה אומר סרטן אלים. אז לעזאזל אפשר לצאת מזה???? אני לא מחפשת עידודים רק עובדות על כאלה שהצליחו להתגבר?!

אביגיל ראשית מותר לך (ואולי אף כדאי לך) לחפש עידודים, זה לא דבר מזיק בדרך כלל שנית, לא מטפלים בבדיקות מטפלים בבני אדם! הבדיקה שציינת היא אחד המדדים לאופי הגידול שנמצא אצלך, והיא יכולה להשליך על בחירת הטיפול ולא יותר שלישית, מאחר ולא ציינת כל פרטים נוספים כמו מספר הבלוטות המעורבות, גודל הגידול, מצב הרצפטורים ועוד, לא אוכל להשיב לך תשובה יותר קונקרטית, . בסופו של דבר הכל סטטיסטיקה ואת לעצמך ולמשפחתך 100%, אז עזבי נא את הסטטיסטיקה ורק דאגי להיות בטוחה שאת מקבלת את הטיפול הכי נכון לך בהצלחה ו..התעודדי

באם מדובר בסרטן שד מוקדם, בררי אצל האונקולוג המטפל בך אפשרות להכנס לפרוטוקול מחקרי המיועד לחולות עם סרטן שד מוקדם בעל ביטוי יתר של HER2. קימים בארץ שני מחקרים שונים, BCIRG006 ו HERA, כדאי בהחלט לחשוב על קבלת טיפול במסגרת זו. ניתן לקבל טיפול במסגרת פרוטוקולים אלו במרבית במכונים הארץ. ו.. כן בהחלט אפשר לצאת מזה, אך חסרים הרבה מאד נתונים לגבי מצביך בכדי לתת לך פרוט מדויק יותר

אני בת 48 ואחרי שנה של הפסקת המחזור. אני גם כמעט בסוף טיפולי ההקרנות, נותרו לי 7 ובלי טיפולים כימותרפיים.מטופלת גם בטמוקסי ועוד כדורים ללחץ דם, דילול דם ועוד עקב היסטוריה רפואית "מפוארת". שאלתי היא האם גלי החום המוגברים שאני מרגישה בזמן האחרון הם בגלל הטמוקסי והתקפות עצבים עם נמלים בגוף והתקף בכי או לפעמים רצון לריב עד כדי כך שזה מפחיד אותי. עלי לציין שעד לפני חודשיים שעברתי את הניתוח (כריתה חלקית + בלוטה אחת נגועה) היו לי גלי חום אבל הייתי גם מעשנת. מאז הניתוח הפסקתי לעשן. אודה לתשובתכם.

טמוקסיפן בהחלט יכול לגרום לגלי חום ושינוי במצב הרוח, אני מציעה לך להתיעץ עם האונקולוג שלך בנוגע לדרכי טיפול. יש תרופות היכולות לעזור.

מה המשמעות של המושגים הבאים 1) גוש פריפרי 2) גוש סולידי, חשד לשאת תודה

חשד לשאת , זה סרטן השד

ליוכבד שלום, האיזור הסמוך לפטמה ולעטרה מכונה "מרכזי". לפיכך, "פריפרי", מכוון לרקמת השד שאיננה סמוכה למרכז. גוש סולידי - הכוונה לגוש מוצק שאינו ציסטה; אינו מכיל נוזל. חשד לשאת - יש לשלול שהגוש הוא סרטני. חובה לדגום או להסיר אותו. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

האם שאת = ממאיר?

חליתי בסרטן השד לפני כעת 12 טיפולים שבועים של טקסול עקב כך אני צריכה הרכיב את הפורת רציתי לדעת איך חיים עם זה תקופה ארוכה בחיי היום יום.

אני לפני סדרת טיפולים בטקסול 12 טיפולים והרופא המליץ לי להרכיב את הפורת החיבור הקבוע לעורק אני מבקשת לדעת איך חיים עם זה תקופה ארוכה.

אני חיה עם הפורט כבר כמעט שנה וחצי. מאד מרוצה שעשיתי אותו. במיוחד כשאני רואה את אלה שלא עשו פורט, ונאלצים להתמודד כל פעם מחדש עם כל הדקירות וחיפושי הורידים האינסופיים... הוא כמעט ולא מורגש (אולי טיפ-טיפה כשאני ישנה על הבטן), ולא גורם לשום כאבים. תבקשי שישתדלו למקם אותו, כך שלא יפריע לך ללבוש חולצות קצת יותר חשופות בקיץ. את הפורט עצמו לא רואים, כמובן, כי הוא מתחת לעור, אלא רק בליטה קטנה (ואת הצלקת הקטנה של החתך דרכו הוחדר הפורט). עוד פרטים תוכלי לקרוא כאן: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=146&i=22903&t=22903 http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=146&i=68867&t=68857 ואם יש לך עוד שאלות, אני אשמח לעזור.

כאשר אני נוגעת בשדיי, קצת כואב לי. אם אני לא נוגעת אין כאב. האם זה מדאיג?

שלום לי הסרטן מאוד כאב. זה שטויות להגיד שסרטן לא כואב.

שלום אמירה, אנו ממליצות לפנות לביקורת שיגרתית אצל רופא כירורג שד או מרפאת שד בקופת החולים, וזאת בכדי להסיר גם דאגה מליבך. (לא ציינת גיל ולכן גם קשה להתייחס לסיבות). בברכה, צוות אחת מתשע

אני מקבלת טקסול על בסיס שבועי (אחרי 4 טפולים- לפני עוד שמונה) אני סופלת מאד מיובש ברירית האף,דימום מהאף. שאלתי האם התופעה מוכרת ? האם הטקסול גורם לה? הכי חשוב איך מתמדדים עם ההצקה הזו? תודה

היי גם לי היה דימום מהאף במשך כל הטיפול בטקסול. מה לעשות? לא חושבת שיש מה לעשות. זה עובר כשנגמרים כל הטיפולים המון בריאות רונית

גם לי היה דימום מהאף , והסתיים כשהסתיימו הטיפולים , זה רק מראה לך שהרופאים לא יודעים הכל

למטופלת זו אינה תופעה שכיחה של טאקסול, מוטב תיבדקי ע"י רופא אף-אוזן-גרון אשר גם ייעץ לך גם איך להתמודד עם ההצקה הזאת

עברתי כריתת שד + הוצאת 3 בלוטות התשובה הפתלוגיתהראשונית הראתה שאין בלוטות נגועות. עכשיו קיבלתי תשובה נוספת לבדיקה שנעשתה לבקשת הרופא המטפל. וזאת התשובה - נעשו צביעות אימונוהיסטוכימיות ל-CD68 ו -CYTOKERATIN MNF116 בקשרי לימפה. בבדיקה לא נמצאו תאים חיוביים ל-MNF116, אך נמצאו היסטואוציטים מרובים בסינוסים חיוביים ל-CD68. אינני מבינה מה אומרת התוצאה הנ'ל ואודה לרופאה אם היא תסביר לי מה פרוש הבדיקה. והאם היא מצביעה בכל אופן על נגיעות בבלוטות. תודה רבה.!

אינני מבינה למה אני לא מקבלת תשובה על שאלתי . אני מאוד לחוצה ! . תודה.

צביעה חיובית ל \CD68 אינה מעידה על גרורות בבלוטות הלימפה, זהו חלבון הנמצא בתאים מסוג מונוציטים ומאקרופאגים לא תאי סרטן שד

דר' בן ברוך תודה רבה לך מכל הלב!!!

אשמח לדעת האם יש אמת בכך שדאודורנטים המכילים אנטי פרספירט ואלומיניום יכולים לגרום לסרטן השד?

שלום רב, לאחרונה הועלה הנושא מספר פעמים בפורום, יש אפשרות חיפוש בפורום , אם תכניסי את המילה דאודורנט תקבלי את השאלות והתשובות שהועלו בנושא. בברכה, צוות אחת מתשע

היה לי גידול שאובחן כלא רגיש להורמונים. אחרי כימוטרפיה , עברתי ניתוח ולא אובחנו תאים סרטניים. האם יש טיפול מניעתי כלשהוא? נכון שהסכון לגרורות במקרה כזה גדול יותר מאשר אם היה מדובר בגידול רגיש להורמונים?

מיקי אני מניחה שקיבלת גם קרינה העובדה שלאחר הכימותרפיה לא נמצאו תאים סרטניים מאד מעודדת לא מוכר טיפול מונע נוסף ויש לקוות שגם אין בו צורך זה שהגידול "שלך" לא רגיש להורמונים לא בהכרח אומר הרבה, ישנם עוד נתונים שמשפיעים ולא את כולם אנחנו בכלל יודעים. ומלבד זאת, זאת עובדה שאין לך אפשרות לשנותה, אז למה להתמקד בה? המשיכי במעקב סדיר, ונסי לחזור לחיים "הרגילים" - זאת כרגע כל התורה בהצלחה

שלום קודם כל אין לך תאים סרטניים, וזה חשוב וטוב מאוד. לתאים סרטניים ללא רצפטורים לאסטרוגן פרוגרסטרון אין טיפול הורמונלי כלומר הטמוקסיפן (שתפקידו לבלום את ההורמונים הללו מלהזין את הסרטן) אינו יעיל. תא נורמלי יש לו רצפטורים לאסטרוגן ופרוגרסטרון. כלומר תא שאין לו הרצפטורים הללו, דרגת השוני שלו מתא רגיל הינה גבוהה יותר, והילכך התא בעייתי יותר ואולי גם אלים יותר. אם אנחנו בשלב זה פונים לרפואה אלטרנטיבית הרי האינדול3קרבינול יכל לעזור במצבים כמו שלך. תפני את השאלה לגובי או עירכי חיפוש בפורום שלנו תחת INDOLE3CARBINOL בברכה, ריקי

מה הכוונה שהתאים פרועים יותר?

שלום. ממש לא הבנתי כלום. מה הכוונה? אצלי הרצפטורים שליליים והרופאה אמרה לי שזה דווקא סימן טוב בגלל הגיל הצעיר. מה הכוונה שיש סיכוי לגרורות?

אני בת 32 לפני שנה וחציהתגלה אצלי סרטן השד, אחרי שנה המחלה חזרה בעצמות אני אחרי 8 טיפולים של טקסול מתחיל להיות לי קשה אני מעונינת לעשות הפסקה ולעבור לכדורים איזה כדורים היית ממליצה לי? והאם כדאי להפסיק את הטיפול הכימי לכמה חודשים?

מצטערת שאני לא עושנה על השאלה , אבל אם תוכלי תגידי לנו איך גילית את הגרורות, כי זו שאלה שמטרידה את כולנו?

לפי בדיקה פאט סיטי

חגית שלום, אני בדיוק במצבך כלומר עם גרורות בעצמות אבל לא מקבלת טיפולי כימותרפיה. הגידול שלי רגיש להורמונים ולפיכך אני מקבלת טיפול הורמונלי + ארדיה לעצמות. מדוע נותנים לך טיפול כימותרפי? באיזה מרכז רפואי את מטופלת?

תל השומר אני מטופלת, אני החלטתי לקחת את הטיפול כי המרקרים שלי עלו. הכשיו שהם ירדו אחרי הטיפול אני מתחילה עם הכדורים. בת כמה את?

איני יכולה להמליץ על טיפול ספציפי דרך הפורום. יש לעשות זאת לאחר בדיקת כל הנתונים הרפואיים שלך באופן מפורט. ככלל יש שני סוגים עקריים של "כדורים" הניתנים לטיפול בסרטן שד גרורותי. טיפולים הורמונליים למינהם וטיפול כימי בשם קסלודה. מה מהם מתאים לך, והאם זהו הזמן לקבל מי מהם זו כבר שאלה לדיון פרטני.

שלום רב, לפני 10 שנים חליתי בסרטן השד ,עברתי טיפולים כימיים CAF ומאז אני מטופלת בטומוקסיפן. הומלץ לי להפסיק לאחר 10 שנים. מה הסיכונים בהמשך לקיחת התרופה או לחילופין בהפסקתה. תודה מראש אביבה.

איזה כיף לשמוע שיש אנשים שחיים ובריאים 10 שנים אחרי .... לי אמרו לקחת טמוקסיפן ל5 שנים בלבד. האם את צעירה או מבוגרת ? הרבה בריאות, תמר

שלום אביבה תמר, ידוע לי שלוקחים בדרך כלל טמוקסי במשך כ-5 שנים מהסיבה שאחרי 5 שנים התרופה נחשבת כאינה תורמת יותר, כמו כן יש סיכון רב יותר לחלות בסרטן השחלות או הרחם (לא זכור לי). אני שאלתי את הרופאה בפורום (ראה קודם) לגבי טיפול המשך אחרי טמוקסי כמו תרופה חדשה בשם פמרה שבניסויים נתנה תוצאות טובות ומעניינות. התרופה אינה בסל הבריאות ואין תוצאות בדוקות לאורך זמן של תופעות לוואי. מדברי ד"ר נועה בן ברוך משתמע שאין לה התנגדות לתת את התרופה במגבלות מסוימות שהיא ציינה. לך תמר אשמח לציין שגם רעייתי סיימה זה עתה 5 שנים מהמחלה, אחרי טיפול CAF והקרנות בעוד כחצי שנה תפסיק גם לקחת טמוקסי. אפשר להגיע לזמן הזה ולחיות טוב , אמן לכולנו. דני

לאביבה אין תשובה חד משמעית והנושא נחקר כל הזמן בדרך כלל לא נהוג לקחת טאמוקסיפן יותר מ10 שנים, אלא אם ישנה סיבה מיוחדת לכן לקחת רק מי שמטפל בך ומכיר את כל נתוניך יוכל לנתח איתך את הבעד והנגד

שלום, הייתי אתמול בהרצאה על סגולות הנוני - האם המשקה הזה באמת כל-כך בריא וטוב למניעת חזרת המחלה ? איפה משיגים אותו, כמה לוקחים, מתי וכמה הוא עולה ? תודה מיכל

שלום מיכל, נוני הוא מוצר שמקבל פרסום ויחסי ציבור "חזקים". בהרבה מקרים הוא משווק בשיטת MLM MULTILEVEL MARKETING. יחד עם זאת הוא בעל ערך לא מבוטל. יש אנקדוטות שנוני עוזר בעיקר בסרטני: לוקמיה מסוג CLL, ריאות, מעי גס ומוח, וגם במקרים של אנשים עם גרורות שקיבלו כמות גדולה יחסית של כימותרפיה והקרנות. נוני סינרגטי במיוחד עם ויטמין C. מקטין את תופעות הלוואי של כימותרפיה. משכך כאבים מצוין, ועוזר להלחם בדלקות. חסרונות: יקר ובצורת נוזל גם מאוד לא טעים. ניתן להשיג גם בגלולות. נוני ניתן להשיג בחנויות טבע, בתי מרקחת המתמחים בצמחי מרפא והומאופתיה וכמובן להזמין מאתרים שונים בחו"ל. גובי

הי, כמי שמכירה "קצת" את המוצרים הנימצאים בשוק ובכלל זה אצ נוני אני מצטרפת לסקירה/חוות דעתו של Gubi יחד עם זה הייתי ממליצה לך לקרוא קצת/להתייחס לתכשירם חדשים המבוססים על "אדפטוגינים" ! התכונות המדווחות (ע"פ ניסויים קליניים) זהים/דומים ואפילו עולים במספר פרמטרים על התכונות המדווחות של נוני. בנוסף: והמחירים זולים בהרבה. ניתן להשיג בקפסולות ניתן לקבל יעוץ מאונקולגים אשר מכירים את התכשירים

שלום לאבי שמטופל בכימותרפיה זה זמן רב, יש נכד חדש אשר צריך לקבל סידרה של חיסונים. נאמר לנו שהחיסונים בזריקה הם עם חידקים מומתים ולכן אינם מהווים סכנה להידבקות, ורק מהחיסונים בטיפות יש להיזהר. בחצי שנה הקרובה הוא צריך לקבל מספר פעמים חיסון של פוליו בטיפות. במשרד הבריאות במחלקה שקשורה לנושא הנ"ל, נאמר לנו שהחשש היחידי להדבקות הוא דרך צואה ושתן, ופרט לכך אבי יכול להיות ליד התינוק, להחזיק אותו וכו'... במחלקה האונקולוגית בה הוא מטופל נאמר לנו כי יש להיזהר מהפרשות, אך לא פירטו. אני כמובן פירשתי את זה שהפרשות יכולות לכלול גם נוזלי רוק, התעטשות וכו' הבילבול גדול, מי צודק? ממה יש להיזהר? האם אבי יכול להיות ליד התינוק ואין חשש שאם למשל יתעטש עליו הוא ידבק? כמו כן, כמה זמן לאחר החיסון יש לנקוט באמצעי זהירות? תודה

אין תשובה ברורה, מה גם שלא ציינת איזו כימותרפיה אביך מקבל לדעתי, עשי כפי שהורו לכם במשרד הבריאות, בסך בכל סכנת ההדבקה בדרך כלל נמוכה

אבי מטופל כרגע בכדורים - קסלודה האם יש לזה השפעה על תשובתך?

וירוס הפוליו המוחלש מופרש ברוק למשך כ 3 ימים אחרי החיסון בטיפות ובצואה למשך כ 6 שבועות אחרי החיסון. הסיכוי להדבקות הוא קטן מאד אך אם רוצים לנקוט משנה זהירות יש להמנע ממגע עם רוק למשך שבוע אחרי החיסון ועם צואה למשך 6 שבועות.

שלום לכולן, טופלתי בטקסול והטיפול הופסק בעקבות רגישות. אשמח לקבל את עזרתכן בהפנייה לרופא המתמחה בסרטן שד עם גרורות בכבד. תודה, אורית

בכל המכונים הגדולים וגם בחלק מהבינוניים יש מומחים לסרטן שד, את יכולה להתקשר לאגודה למלחמה בסרטן לקבל שמות.

לאחותי גילו לפני מספר ימים גוש סרטני בשד. היא כרגע בבדיקות ראשוניות כדי לבדוק המשך טיפול רפואי. קשה כולנו.. ורציתי לשמח אותה ביום פינוק בספא. שאלתי ואשמח אם גורם מקצועי יוכל לענות לי, האם יש מניעה מטיפולים ספא- מסג' וג'קוזי? אשמח לקבל תגובה מהירה.. תודה

זיוה אין מניעה לטיפולי ספא מה שבאמת חשוב זה לגמור בהקדם את הברור כדי שאחותך תדע מה עומד לפניה

שלום אישתי בת 48 עברה ניתוח להסרט גידול סרטני מהשד,צריכה לעבור טיפולים כימוטרפיים , למה עלינו לצפות?

שלום צביקה, אנו מבינות את ההתלבטויות והמחשבות. אנו ממליצות לך לקרוא באתר עמותת אחת מתשע (הקישור נמצא במעלה הדף צבוע בכחול) ובו מידע רב על הטיפולים , ובכלל מידע שיכול לעזור ולהבין. בנוסף עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם , קו תמיכה לחולות סרטן שד ובני משפחותיהן. הקו מופעל על ידי נשים שעברו את המחלה והחלימו. מס' הטלפון 1-800-363-400 שעות הפעילות: ימי א-ה 10.30-13.30 16.00-19.00 ובימי ג בנוסף 19.00-21.00 אנו מזמינות אותך להתקשר , ונשמח לעמוד לרשותכם בכל עת. בברכה, צוות אחת מתשע

שמי טלי ואני בת 23 לפני שנה נפטר אבי ממחלת הסרטן ולפני 3 שבועות גילתה אימי גוש בשד . מהר מאוד לאחר בדיקות היא עברה בשבוע שעבר ניתוח למפקטומי שבה הוציאו את הגוש ואת כל בלוטות הלימפה שגם הם מסתבר היו נגועות. אני זקוקה יותר מכל לעידוד נפשי. כי ממש קשה לי אימי אמורה להתחיל בעוד שבועיים טיפולים כימותרפיים (טקסול ואדריאמיצין) ולאחר מכם הקרנות. מעולם לא חלמתי שבתוך תקופה כל כך קצרה אנו נאלץ להתמודד שוב עם המחלה הזו. תודה טלי

שלום טלי, אנו מבינות את מצבך, ומזמינות אותך להתקשר לקו החם של העמותה - קו תמיכה לחולות סרטן השד ובני משפחותיהן. הקו מופעל על ידי נשים שעברו את המחלה והחלימו . מס הטלפון הוא 1-800-363-400 ימי הפעילות א-ה 10.30-13.30 16.00-19.00 ובנוסף יום ג' 19.00-21.00 אנו נשמח לעמוד לרשותך בכל עת. חיזקי ואימצי!!! בברכה, צוות אחת מתשע

בס"ד היי חזקה וחזקי את אימך. נתפלל עבורכם. רפואה שלימה.

טלי שלום, צר היה לי לקרוא את הודעתך. להתמודד תוך תקופה קצרה עם חולי של שני הורים זו וודאי סיטואציה לא פשוטה, במיוחד לאור העובדה כי אביך נפטר מסרטן. יחד עם זאת עלייך לזכור כי על אף ששניהם חלו במחלה הנמצאת תחת אותה כותרת, סרטן, אצל כל אחד מהם מדובר בסיפור אחר, ומה שקורה לאחד לאו דווקא יקרה לשני. זכרי שתקווה היא חלק מאד חשוב בהתמודדות עם הסרטן. על מנת שתוכלי לחזק את אמך את זקוקה לכוחות. חשוב לפנות ולהיעזר עד כמה שניתן באנשים סביבך , בני משפחה, חברים וכמובן הקו החם והפורום. לשבת לדבר, להוציא את מה שאת מרגישה, כולל הפחד והכאב. פנייתך לפורום הינה חשובה ומשמעותית, אל תהססי לפנות שוב ושוב כל פעם שאת זקוקה לתמיכה. אנחנו כאן איתך. מחכות לשמוע ממך. נועה גואטה - רכזת תמיכה עמותת אחת מתשע

אני עומדת לפני הקרנות. יש לי מס' שאלות : 1. כמה זמן לכל היותר מותר להמתין בין הטיפול הכימי האחרון לבין תחילת ההקרנות ? 2. כנראה ההקרנות יפלו על פסח ואז הרצף נקטע ליום יומיים כמה פעמים (ערבחג-חג וגם שישי-שבת) מה עושים ? האם איכות הטיפול יורדת בגלל זה ? ואם כן - האם כדאי לדחות את כל הטיפול ל"אחרי החגים" כדי להשיג רצף ? 3. איך אני יכולה לדעת שהעוצמה והמדידות (הסימולציה) אכן נכונים ומתאימים למצבי ? שמעתי על מקרה שבו הקרינו בעוצמה כפולה לחולה סרטן ובשל כך נאלצו לקטוע את רגלו (!!) ועוד שאלה , שלא קשורה להקרנות : 4. הרופא אמר לי שיש להמתין 3 שנים מיום האבחנה עד לכניסה להריון . האם אין גישה מקלה יותר ? נשמע לי מייאש לחכות כ"כ הרבה זמן ואז להגיע לגיל מבוגר (יחסית) שבו ממילא הסיכויים להריון הולכים וקטנים.. אודה מאוד על קבלת תשובות. המטופלת.

מטופלת יקרה את שאלותיך אלה עליך להפנות למטפליך ב"גדול" נהוג להתחיל טיפול קרינתי כ 6 שבועות אחרי הכימו. בחישוב הטיפול הכולל לוקחים בחשבון ימי "הפסקה" יש נם הרבה מאד מנגנונים שמבטיחים את איכות הקרינה, ואין להסיק מאסון אחד כל מסקנה, שאחרת אפילו לכביש לא נצא, כי תאונות דרכים שכיחות בהרבה מתאונות קרינה לגבי שאלה 4 - זה המקובל, אבל זה נושא לשיחה עם הרופא המטפל, שכן אני לא יודעת את נתוניך ואם במקרה שלך אפשר להקל.. הכי חשוב - הציגי שאלותיך למטפלייך. זכותך החוקית היא לקבל תשובות מליאות בהצלחה

תודה לך ד"ר לאופר, קודם כל התודה היא על תשובתך, אך השאלה בעינה נשארת למה אמורה אשה צעירה שמקווה שנותרו לה עוד הרבה שנים לחיות להתפשר על איכות של תרופה, בנוסף אולי להתפשר על עוד סיכויי הישרדות שחשובים כל כך לכל אחת ובטח למי שיש לה ילדים קטנים וכל כך רוצה לעשות הכל כדי להבריא ולהישאר בחיים, התשלומים שמשלמים כל החיים לקופת חולים הם אלו שאמורים ברגע האמת לתת את מייטב האפשרות להבראה, אני יודעת שזו שאלה רטורית אך לדעתי היא צריכה להאמר בכל פורום אפשרי הן ע"י הנשים והן ע"י האונקולוגים שלרוב הם המייצגים הכמעט בלעדים של הנשים שחלו בסרטן ואמורים להגן על האינטרסים של הנשים ולא על אלה של קופות החולים למיניהן או משרד הבריאות, שוב איחולי בריאות לכולם בברכה אילה

אילה תגובתך מובנית לי לחלוטין, עם זאת אינני מסכימה איתה העולם כולו עדיין לא משוכנע שהטיפול המשלים הנכון ביותר היום הוא ארימידקס ומה אם יתברר בעוד 10 או 20 שנה שזו תרופה מסרטנת או מזיקה?? את ודאי מכירה את סיפור הטאלידומיד של שנות ה 50 אם כל העולם סבור שככלל אין לעבור לארימידקס כטיפול מונע לכולן, במה אנחנו יותר חכמים מההמלצות העולמיות??

שלום, אני אחרי 4 טיפולי AC ושני טקסול (מתוכננים לי עוד 2 טקסול) ועדיין יש לי שערות על הידים, והגבות והריסים רק הדללו. גם בראש לא גודל שיער אבל אין קרחת ונשארו הקוצים של הגילוח לא אמורות לרדת כל השערות? האם זה משליך על יעילות הטיפול?

אל תדאגי לקראת סוף הטיפולים , ירדו לך כל השערות , גם אצלי זה היה בדיוק ככה שמחתי שנשארו לי מעט ריסים ושערות , אך הן נשרו כליל

לא תמיד שיער הגוף נושר, אצל נשים צעירות יש לפעמים פחות נשירה. אל תדאגי, עצמת הנשירה אינה מעידה על יעילות הטיפול.

שלום אורית, באתר של האגודה למלחמה בסרטן/ בסעיף תרופות כימותרפיות יש מידע על התרופה. בברכה, צוות אחת מתשע

דר' בן ברוך כבר הביאה בעבר בפורום זה את הדברים הלקוחים מאתר האגודה למלחמה בסרטן : וינורלבין navelbine-vinorelbine וינורלבין היא תרופה כימותרפית הניתנת לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן. דף מידע זה מתאר את הוינורלבין, כיצד היא ניתנת וחלק מתופעות הלוואי האפשריות שלה. כדאי לקרוא דף מידע זה יחד עם חוברת האגודה למלחמה בסרטן הנקראת " הטיפול הכימי - כימותרפיה", המספקת מידע ועצות נוספים. התגובה של כל אדם לכימותרפיה היא ייחודית. אנשים מסוימים חווים מעט מאוד תופעות לוואי, ואחרים יותר. בדף מידע זה מתוארות תופעות הלוואי השכיחות ביותר וחלק מהתופעות השכיחות פחות, כדי שתהיה מודע להן אם תופענה אצלך. עם זאת, לא מתוארות תופעות נדירות מאוד, שישנה סבירות נמוכה מאוד להופעתן. אם אתה מבחין בתופעות אחרות שאינן מופיעות בדף המידע, ואתה חושב שהן קשורות לתרופה, תוכל לשוחח על כך עם הרופא או האחות המטפלים בך. במהלך הטיפול, יהיו לך מפגשים שגרתיים עם הרופא, כדי שהוא יוכל לעקוב אחר השפעות הכימותרפיה. דף מידע זה אמור לסייע לך לדון עם הצוות המטפל בך בכל שאלה שהיא אודות הטיפול ותופעות הלוואי, כי הם אלה שיכולים לעזור לך במתן העצות הטובות ביותר. כיצד היא נראית? נוזל בצבע צהוב בהיר. כיצד מקבלים אותה? בהזרקה לתוך וריד או בעירוי באמצעות צינורית דקה המוחדרת לוריד, בטפטוף למשך פרק זמן קצר. ניתן גם לתת את התרופה בעירוי מרכזי המוחדר תחת העור לתוך וריד ליד עצם הבריח. תופעות לוואי אפשריות תופעות הלוואי המתוארת בדף מידע זה לא יופיעו אצל כל אדם שמקבל וינורלבין, והן יכולות להיות שונות אם אתה מקבל יותר מתרופה כימותרפית אחת. ירידה זמנית בספירות הדם: ירידה כזו עלולה לגרום לאנמיה, סיכון לשטפי דם או דימום, וסיכון מוגבר לזיהום. תופעה זו יכולה להתחיל כ -7 ימים לאחר הטיפול ובדרך כלל מגיעה לשיאה כ -14-10 ימים לאחריו. לאחר מכן, ספירות הדם שלך יתחילו לעלות בהדרגה ויחזרו למצבם התקין בתוך 28-21 ימים. מידת ההשפעה של הטיפול על ספירת הדם שלך תלויה במינון הכימותרפיה שתקבל ובתרופות הכימותרפיות האחרות שתקבל בשילוב עם התרופה הזו, אם בכלל. הרופא יכול לייע/ לך מה הסבירות שהכימותרפיה תגרום לירידה בספירת הדם שלך. ספירות הדם שלך ייבדקו באופן שגרתי, כדי לעקוב אחר תפקוד מוח העצם. אם החום שלך עולה מעל ,c/38 או מופיעים פצעים או דימומים לא מוסברים, או אם לפתע אינך חש בטוב אפילו אם אין לך חום גבוה, פנה מיד לרופא שלך או לבית החולים. עצירות: בדרך כלל ניתן להקל על תופעה זו בעזרת שתיית מרובה של נוזלים ואכילת מזון עתיר סיבים. בנוסף, התעמלות קלה עשויה לסייע. לעתים הרופא המטפל יחליט לרשום לך תרופות אשר ימריצו את פעולת המעיים. שלשול: בדרך כלל קל להשתלט על הבעיה באמצעות תרופה, אולם עליך לדווח לרופא שלך אם השלשול חריף או מתמשך. חשוב להרבות בשתיית נוזלים. ירידה בתחושה או נימול בכפות הידיים והרגליים: תופעה זו נובעת מהשפעה של וינורלבין על העצבים. אצל רוב האנשים תופעה זו אינה מופיעה, ואם היא מופיעה, היא בדרך כלל קלה, ומתרחשת רק לאחר טיפול ממושך בתרופה זו. יתכן שתבחין גם בקושי לכפתר כפתורים. אם אתה מבחין בירידה בתחושה או בנימול בכפות הידיים או הרגליים, עליך ליידע את הרופא שלך. התופעה בדרך כלל משתפרת בהדרגה מספר חודשים לאחר סיום הטיפול. כאבים באזור ההזרקה: בעת מתן וינורלבין, עלול להיגרם כאב במקום ההזרקה או לאורך הוריד. אם אתה מרגיש כאב, ספר על כך לצוות המטפל: ניתן להאט את קצב הטפטוף כדי להפחית את התחושה. תופעות לוואי פחות שכיחות בחילה והקאות: ישנן כיום תרופות יעילות מאוד נגד בחילה, שיכולות למנוע או להחליש באופן משמעותי את הבחילה וההקאות. אם לא ניתן לשלוט בבחילה, או שהיא נמשכת, ספר על כך לרופא שלך ; הוא יוכל לרשום לך תרופות אחרות נגד בחילה, שעשויות להיות יעילות יותר. נשירת שיער: נשירת השיער אינה שכיחה, אך השיער יכול להידלל ובמקרים מסוימים, לנשור לגמרי. אם תופעה זו מתרחשת, היא מתחילה בדרך כלל שלושה או ארבעה שבועות אחרי תחילת הטיפול, אם כי היא יכולה להתחיל עוד קודם. מצב זה הוא זמני: השיער יצמח שוב כשהטיפול ייגמר. תגובה אלרגית: חלק מהסימנים של תגובה אלרגית הם פריחה בעור וגרד, חום גבוה, צמרמורת, סומק בפנים, תחושה של סחרחורת, כאב ראש, קוצר נשימה, חרדה וצורך לתת שתן. במהלך הטיפול תהיה תחת מעקב כדי לוודא שלא מופיעים אצלך סימנים של תגובה אלרגית. אם אתה מבחין בסימנים האלה, המופיעים לעתים רחוקות עם הטיפול בתרופה זו, עליך ליידע את הרופא או האחות. נזילת וינורלבין: אם וינורלבין נוזל לתוך הרקמות סביב הוריד, הוא יכול לגרום נזק לרקמות באותו אזור. אם אתה מבחין בעקצו/ או צריבה סביב הוריד בזמן מתן התרופה, או בנזילה מאתר הצינורית, חשוב מאוד שתיידע את הצוות המטפל. כך גם אם האזור סביב הצינורית הופך אדום או נפוח בכל עת במהלך הטיפול. מידע נוסף פוריות: ייתכן שנטילת וינורלבין תשפיע על היכולת של אשה להרות, או על היכולת של גבר לעבר אישה. חשוב לשוחח על נושא הפוריות עם הרופא המטפל לפני תחילת הטיפול. מניעת הריון: מומלץ לא להרות או לעבר אישה בזמן נטילת וינורלבין, מאחר ועלול להיגרם נזק לעובר המתפתח. גם על כך כדאי לשוחח עם הרופא המטפל. ישנן תרופות אחרות שעלולות לגרום לנזק במשולב עם קבלת כימותרפיה. זכור תמיד ליידע את הרופא המטפל על כל תרופה אחרת שאתה נוטל.

גובי שלום רב תודה רבה על תשובתך האם ידוע לך מה אחוזי ההצלחה של היפרתרמיה בגוף תודה רבה הדי

שלום הדי, לא קיים מושג שנקרא אחוזי הצלחה של היפרתרמיה. היפרתרמיה לא ניתנת כ - STAND ALONE THERAPY בסרטן, אלא כחלק מפרוטוקול הכולל דברים נוספים. יחד עם זאת יש מחקרים המראים את האפקטיביות של ההיפרתרמיה בטיפול במחלה. גובי

שלום לך הדי לכי לבית חולים ציבורי (כגון מאיר או הדסה בלינסון וכדומה) אשר גם שם יש את הטיפול הזה ואולם עם רופאים מהשורה ידוע לי על מכון פ ר ט י שמפרסם עצמו בעיתון - צילצלתי אליהם סתם לבדוק את מהכות הטיפול והאמינות שלהם בערך אפס. נסי בתי חולים ציבוריים בהצלחה ובבריאות שלמה ריקי

לדר נועה שלום יש לי גידול עם הורמונלי בערכים מאוד גבוהים ונוטלת טמוקסיפן גינקלוגית הציעה לי לקחת אוטרוגסטן 10מיליגרם 5 כדורים שיש לי עיבוי רירית להפלת הרירית ברחם אני פוחדת כי האוטרוגסטן מכיל פרוגסטרון מה דעתך? תודה דינה

איני יכולה לענות לשאלה רפואית כה ספציפית בפורום. אך באופן עקרוני איני רואה כל צורך "להפיל את רירית הרחם" בזמן טיפול הטמוקסיפן. דברי עם האונקולוג שלך או פני ליעוץ לגנקולוג עם נסיון בחולות המטופלות בטמוקסיפן.

שלום לכולן, סיימתי ביום חמישי ארבעה טיפולי טקסול ולפניהם ארבעה טיפולי AC. לפני כן ביצעתי הקפאת עוברים. במשך הטיפולים קיבלתי זריקות זולודקס, שהופסקו לפני כ-5 שבועות. זה מספר ימים שאני מרגישה באיזור הבטן את השחלות, כאילו הן בתנועה. יש לציין כי עברתי מיפוי, CT בטן ובדיקות גניקולוגיות מקיפות כחלק מהטיפולים והכל נמצא תקין. האם הרגשה זו מוכרת למי מכן ומה עלי לעשות? תודה, לירון

במהלך הטיפולים הכימוטרפיים , וכנראה בגלל החומר שבהם שעובר דרך כלל המערכות בגוף היו גם לי כאבי בטן עזים עכשיו כמה חודשים לאחר הטיפולים - ההרגשה משתפרת

שלום, גם אני סובלת כבר כ 10 ימים מכאבי בטן...אני מרגישה שהכל מתהפך לי בפנים. אני נמצאת כעת בעיצומם של הטיפולים. דברתי עם הרופאה שלי והיא רוצה שאעשה CT באם הכאבים לא יחלפו. היתי רוצה לשמוע את חוות דעת הרופאים האם יש טעם לבצע כרגע את הבדיקה, או שזאת תופעת לואי מוכרת של הכימו. אני מקבלת נוולבין. כמו כן, היתי רוצה לשמוע מניסיונן של מטופלות אחרות באם הן חוו תופעה דומה.

ללירון התחושה שלך מוזרה ולא ראלית. באם עברת בדיקה גניקולוגית וCT והכל תקין הרי אין לך כל בעייה בשחלות. אני יכול לשאר שיתכן שהתחושה שלך היא פסיכולוגית. בברכה פרופסור אילן כהן

שלום לכולכם : קשה לי להשאר אדישה למה שרשמתם בפורום, אני אישה בת 38 + 3 ילדים קטנים, כשגיליתי את המחלה הייתי בשוק !!! עד היום אני חושבת שלי יהיה סרטן! לא יתכן הרי במשפחתי לא היו מקרים של סרטן השד, וחוץ מזה היו לי הריונות תקינים ויש לי ילדים ובעל מקסימים. כן אז יגידו חכמים שלא יתכן שהחיים יהיו מושלמים!!! אז אני באמצע הטיפולים ושאלוהים יעזור לי ואסיים את כולם שאני עדין בחיים!!!! לאחר טיפול אני לא מתפקדת במשך שבוע ואז אני חוזרת לעבודה למשך שבועיים עד לטיפול הבא. קשה לי מאד בזמן הטיפול ואז אני חושבת לעצמי שבעוד כמה ימים אני אחזור לעצמי, ותאמינו לי זה עוזר, ובגדול. בתקופה שבין הטיפולים אני "מנצלת את המצב", כולם עוזרים לי בעלי, חמתי, אימי ועוזרת . אני נמצאת נטו עם הילדים, מרגישה וחיה אותם, שומעת את חויותיהם ובעיקר איתם. אני עושה מה שלא עשיתי איתם במסלול החיים המטורף של לידות,עבודה במשרה מלאה בשילוב לימודים באונברסיטה . בשבת שאני מרגישה בסדר, אנו נוסעים לטיול בחיק הטבע וצוברים חויות. מה שאני מנסה לומר הוא :שצריך להנות מחיי הרגע, להפיק את המיירב שבו ולא לחשוב מה יהיה, והאם חלילה המחלה תחזור או כמה שנים נותר לנו לחיות!! סה "כ כולנו חיים במדינה מטורפת, מדינה עם פיגועים, תאונות דרכים ומה לא. אף אחד לא יודע מה גורלו!! אז נכון שאנו קבלנו את המכה והגרזן מונח לנו על הצוואר. אולם במקום להכנס למרה שחורה. בואו ננצל את הרגע ולא נסתכל לעתיד. וכשאנו מרגישים טוב להנות , לצחוק ובעיקר לחיות !!!! כי אם נשנה דפוסי התנהגות וסדרי עדיפויות, נגרום לעצמנו ולאוהבים אותנו אושר. וגם אם חלילה נגזר עלינו למות מהמחלה הארורה הזאת. אז לפחות נשאיר מטען מטען חיובי אצל הסובבים אותנו. טוב אז ביי

היי זה מה שאמרתי גלי, שצריך להנות מהחיים, לצאת לבלות, ללמוד, לעשות דברים שלא עשינו עד עכשו, להיות קצת אנכיות ולטפל רק בעצמנו, אבל גם להיות עם הילדים, במצב רוח טוב, ללא דיכאונות, שכך יזכרו אותנו תמיד. המון בריאות לכלנו רונית

הרבה פעמים אמרתי שאני מחלקת את החיים: לפני הגילוי ואחריו. אין חוכמות, הזעזוע שעברנו בעצם גילוי המחלה טילטל אותנו, ומה שאני יכולה להגיד על עצמי, וגם קוראת מהמחלימות האחרות, שעשינו שינוי ממשי בחיים. אוכלים אחרת. יש פרופורציות אחרות. מתעמלים יותר. מתייחסים לעצמנו פחות בקשיחות. מנצלים היום כל רגע כאילו אין מחר. מקדישות לעצמנו זמן. התקרבנו יותר לאנשים שאנחנו אוהבים. והילדים...הילדים הם הנשמה הטהורה שדרכם אנחנו חווים את האהבה המוחלטת, הפחד שלפספס את החיים איתם גורם לנו לנשום אותם כל הזמן. אהבה טהורה. אז פה "הרווחנו" רגש נפלא שהתעצם כתוצאה מהפחד. יחד עם זאת, יש אופטימיות. יש תקווה אמיתית לעתיד טוב. הרפואה גם מתקדמת, וגם היום יש פתרונות, ומחר אולי יתווספו עוד.

שאלה לדר' בן ברוך- האם גילוי מיקרומטסטזיס בבלוטת הזקיף בגודל של 0.6 מ"מ הוא סיבה לכריתת בלוטות ו/או טיפול כימותרפי בהכרח (גילי 35, אחרי מסטקטומיה).

דפנה היקרה, הגרורה בבלוטת הזקיף מצביעה על העובדה שהסרטן שלך פיתח יכולת להתפשט דרך מערכת הלימפה ולכן צריך לתקוף אותו בדרך האגרסיבית ביותר כולל כריתת הבלוטות, כולל כימותרפיה, כולל הקרנות וכולל טיפול הורמונלי (אם אכן הגידול רגיש אליו). הרבה אומץ ונחישות והרבה בריאות

קשה לענות ללא פרוט נוסף כגון גודל הגידול ומאפינים ביולוגיים של הגידול, וכמובן פרטים לגבייך כגון גיל ומצב בריאות כללי. הגישה לגרורה בודדת בגודל של 0.6מ"מ אינה חד משמעית ותלוייה בגורמים רבים נוספים. ההגיון הבריא שענה לך מעלי אינו מדייק בהמלצותין.

אני צעירה אחרי כריתה מלאה, ולקראת סוף הטיפולים. כולם אומרים לי שצריך לקוות לטוב ושבסוף יהיה בסדר , ושצריכים להיות חזקים אבל אני לא יכולה להשתחרר מהמחשבות הרעות , ואין מי שיסביר לי למה יש לי רגשות אשמה : - שאני הבאתי על עצמי את המחלה , בכך שתמיד מלאתי את עצמי בדאגות על עניינים של החיים כמו עבודה/משכנתא/לימודים , שעכשיו נראים תפלים ואולי בגללם אני עכשיו חולה ? - שהבת שלי צריכה לראות את אמא שלה קרחת או לשאול שאלות "למה לאמא אין "ציצי" " והיא בסה"כ בת 3. - שבכך הכנסתי את הבת שלי לקבוצת סיכון , ושאולי תשאר בת יחידה ? - שהחברות שלי כבר יולדות את הילד השלישי ואני לא רואה באופק את הילד השני... למה ???

גם אני תוך כדי הטיפולים לא האמנתי שאוכל להשתחרר מהתחושות הרעות - ועכשיו כחודשיים אחרי, אני כבר מצליחה למצוא את עצמי כמה שעות בלי מחשבות רעות. יש למה לצפות אני לא מבינה למה את צריכה להישאר עם קרחת - אני מיד עשיתי פיאה מודבקת לראש ואני נראיתי טוב מאוד בכל התקופה.

למטופלת שנמאס לה... גם לנו נמאס, אבל המוטו שלנו הוא - אומנם לא אנחנו בחרנו את מה שקרה ולא היתה לנו שליטה על התפרצות המחלה אבל יש לנו שליטה מלאה על ההתמודדות עם המחלה, עם ההחלמה, ועם החיים, ויש לנו שליטה מלאה על ההתנהגות שלנו, ועל החשיבה החיובית, ועל האומץ והנחישות והעוצמה הפנימית - ועם כל הארסנל הזה מוכרחים בסוף לנצח, לא?.... המון בריאות והמון אנרגיה חיובית מאיתנו (דרך אגב, גם בתך בת ה-3 היא כוח שיכול לעזור לך...)

היי בודאי שנשאלת השאלה למה לי? גם לי שתי בנות שנכנסו לקבוצת סיכון. מה לי ולמחלה הזו, הרי אני בריאה, חוץ משפעת מידי פעם, הכל בסדר. אבל זה גורלנו וצריך ללמוד לחיות עם מה שיש.ולהגיד תודה לאל שאנחנו חיות ובריאות וכל רגע חשוב. לגבי הציצי יש שיחזור, זה אמנם לא אותו דבר, אבל חיצונית... לילדה שלי בת השלוש לא הראתי את הציצי עד היום, שנה וחצי הכריתה, זה אמנם משוחזר, אבל עדין לא סימתי את השיחזור. בתקופת הטיפולים שמתי פאה ובבית הלכתי עם בנדנה. הם לא טיפשים הילדים, היא שאלה אותי למה הורדת את השיער, אבל היא לא התעמקה . להיפך, לילדים גדולים יותר קשה, שלא יראו החברים שלהם את הקרחת של אמא. אבל כמו שאמרת, את כבר לקראת הסוף, והקיץ הזה יהיה פנוי לך ותוכלי להשלים את כל שהחסרת בתקופה האחרונה. המון בריאות רונית

שלום, גם אני הרגשתי כמוך בתחילת המחלה אבל הבנתי שחבל לעסוק בשאלות קשות ולהתרכז בנצחון ובילד שלי בן ה- 8 . נלחם ונצליח שלך הדי

למטופלת שנמאס לה שלום, נראה לי שהתשובות בפורום מדברות בעד עצמן, אין דרך כנראה לברוח מתחושות והמחשבות הקשות הפוקדות אותך, עם הגילוי של סרטן השד. המחשבות הללו הם טבעיות ועולות בצורה זו או אחרת אצל כל אחת והשאלה הנשאלת היא כיצד ניתן להתמודד איתם. נראה לי כדרך אחת להתמודדות היא בשיחות עם נשים המתמודדות עם אותן שאלות. אם זה בקבוצות תמיכה, אם זה בפורום וכמובן ניתן לפנות לקו החם. כדאי ורצוי לשוחח על הדברים הללו, כפי שהעזת ועשית בפנייתך לפורום, על מנת להקל על תחושותייך. אנו מחבקות אותך ומקוות לשמוע ממך יותר. נועה גואטה עמותת אחת מתשע

שלום לך אני יכולה לנחם אותך שגם אני עברתי תקופה קשה כפי שאת עוברת אבל לאחר שסיימתי את הטיפולים כעבור חצי שנה, השתדלתי לחזור לאורך חיים רגיל. נסעתי המון טיילתי בעולם, גדלתי 3 בנות שהיו גם הן קטנות בעת גילוי המחלה בהצלחה

אני יותר צעירה ממך , ללא ילדים , את צריכה להאמין בבורא עולם ,ולהתחזק , כי רק ככה תחלימי , ויהיו לך ילדים

בס"ד שלום לך הרבי אומר: ת ח ש ו ב ט ו ב י ה י ה ט ו ב תסתכלי על חצי הכוס המלאה. ב"ה יש לך ילדה. ואת ושוב את צריכה להעניק לה את כל הטוב שבעולם. מאחלת לך רפואה שלימה. ושתראי בכל דבר את הטוב ורק טוב.

לכולם שלום, יום נהדר היום, השמיים כחולים וצלולים שאפשר לראות עד אין סוף, השמש זורחת, הכל צבוע ירוק רענן ויפהפה, שקדיות פורחות בצידי הדרך, פרפרים מתעופפים, הציפורים חוגגות מסביב בהמון שירה וציוצים, מעבר לדרך ליד הבית ילדים משחקים על מגרש הדשא כדורגל, מכל כיוון יש אמירה של התחדשות - האביב חזר, החיים כלכך יפים, אז מה בעצם אני רוצה? אז ככה: אני רוצה ללכת לישון ולישון כל הלילה ולא להתעורר אחרי חצי שעה ולהתהפך במיטה או להסתובב כסהרורית חצי לילה. אני רוצה שהיד שלי תתעורר כבר כולל הזרת והקמיצה אחרי 7 חודשים של שינה. אני רוצה שהשיער הדליל והמכוער שגדל יחזור להיות יפה ,ארוך, סמיך ומבריק. אני רוצה להיות קלילה בתנועותיי לפחות כמו שהייתי לפני. אני רוצה לקום מישיבה לעמידה ושלא כל העצמות והפרקים יצרחו מכאב. אני רוצה שלא יהיו לי כל הזמן כל מיני סימפטומים פיזיים לא נעימים ולא מוכרים שפתאום באים לבקר. אני רוצה שדיים משוחזרות כמו שצריך ולא להיות מעותת. אני רוצה להיות בריאה לתמיד אני רוצה לחיות כמעט לנצח מלבד כל אלו החיים נפלאים .... רק שימשיכו. בריאות לכולנו אילה

אילה גל דבריך ריגשו אותי עד מאוד אני מזדהה עימך ב100% אני שרה את השיר שלך כמעט כל יום! הרבה שנים טובות לנו!!!! סולי

היי קשה , באמת קשה. גם אני הייתי רוצה לחזור אחורה ולקבל חזרה את מה שאין לי כבר, את השד, השינה, הרוגע. אבל אפשר גם לומר קשה, אבל אני עמדתי בכל זה. אני עמדתי בטיפולים, עמדתי בתופעות הלואי, עמדתי בכאב, עמדתי נגד הסרטן ונצחתי אותו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! המון בריאות רונית

איך זה יכול להיות שאני 5 שבועות אחרי שסיימתי טיפולים , הגבות ממשיכות לנשור ואף לא לצמוח תשובה בבקשה

יונית, לא ציינת איזה טיפול קיבלת (אדריאמיצין או טקסול ?) ומה עם שיער הראש ? האם התחיל לצמוח, או שעדיין נושר ודליל ? אצלי שיער הראש התחיל לצמוח מיד עם סיום הטיפול האחרון באדריאמיצין, אך הגבות נשארו דלילות עוד מס' חודשים לאחר הטיפול (לא נשרו, אבל גם לא לגמרי התמלאו). בכל אופן, אני מאחלת לך שזו תהיה הצרה העיקרית והאחרונה שלך :-)

היי הרגעי יונית, זה פשוט לוקח זמן. המעט שנשאר בגבות נושר כי השער חלש ואינו חזק, אבל אז צומח שיער חדש, כך קרה לי גם בריסים, כל מה שנשאר נשר. בהצלחה רונית

כמה זמן ? לי אמרו שחודש אחרי הטיפול , הכל מתחיל לצמוח , השיער של הראש צומח , אך גם מאכזב , די דליל

סבלנות היא מילת המפתח. ביחוד אם קיבלת טקסנים. השיער יצמח, גם הגבות וגם הריסים, זה פשוט לוקח זמן, עוד קצת...

מחבר: אילה גל תאריך: 17-02-2004 11:19 שלום לאונקולוגיות ולכל הפורום, יש לי שאלות שנוגעות לכל מי שחלתה בתקופה האחרונה והן: 1.מדוע לא מספיק מחקר עם תוצאות חד משמעיות לגביי יעילות הארימידקס בהשוואה לטמוקסיפן? 2. מדוע צריך לחכות לעוד מחקרים? {כמו במחקר לגביי מתן הורמונים חלופיים לגיל המעבר, ברגע שהייתה תוצאה חד משמעית לגביי הנזק שבמתן הורמונים, יצאה המלצה גורפת להפסיק לתת באופן רוטיני חלופה הורמונלית לנשים בגיל המעבר, ולשקול היטב התועלת לעומת הסיכון לפני מתן והופסק המחקר לפני תום המועד המתוכנן}. 3. מדוע כל כך קשה לקבל ארימידקס כשמדובר בסיכויי הישרדות יותר טובים? בריאות לכול, בברכה אילה

אילה שלום, מדוע את לא מבינה? הכל מסתובב סביב הכסף!!!! ארמידקס אכן טובה ויעילה יותר ובעלת פחות תופעות לוואי אבל ...יקרה יותר ולפיכך לא ניתן לקבלה בקלות. אם הטמוקסיפן משפיע עליך לא טוב ייתכן ויסכימו להחליף לך התרופה. שאי ברכה ואיחולי החלמה

אילה, אם החלטת שארימידקס זה מה שאת רוצה והאונקולוגית שלך מסכימה איתך, יש דרכים לקבל אותו. כתבי לי למייל שלי ואגיד לך איך אני קיבלתי אותו.

שלום איילה, ד"ר לאופר ענתה לשאלתך ב- 17.2.04 בפנייתך הקודמת בעמ' 297. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום, אני בת 30, לפני 8 חודשים חלית בסרטן השד, הגידול היה פחות מסנטימטר, בלוטות נקיות, רגיש להורמונים מאוד. עברתי ניתוח והקרנות, ועכשיו (כבר 5 חודשים) אני מקבלת זולדקס + טמוקסי. שני דברים מטרידים אותי: 1. אני מאוד עיפה וחלשה - זה קשור לטיפול שאני מקבלת ? 2. יש לי כאב לא ברור באזור עקב\כף רגל שמאל - זה כאב חד שבא מבפנים בלי שום סימנים חיצוניים, לפעמים כואב יותר ולפעמים פחות ולפעמים זה נעלם, זה כבר כמה חודשים - האם זה יכול להיות גרורות ? מה זה ? אני מפחדת ! תודה מראש

חגית חבביתי, בכדי לפסול את אפשרות הגרורות בקשי לעבור בדיקת מיפוי עצמות כפי שברור לך עייפות וחולשה הם סימפטומים הגיוניים שכן קבלת זולדקס הביאה אותך למצב של תחושות כאילו היית בתקופת הבלות כלומר קפצת 20 שנה קדימה ולכן ייתכן שאלו הן תופעות הלוואי של הטיפול עבורך. בכל מקרה אל תתבישי וגשי לשיחה עם האונקולוג שלך. בהצלחה

וחוץ מזה עשיתי מיפוי עצמות 3 חודשים לפני שהתחילו הכאבים והכל היה בסדר ? האם גרןרןת יכולות להיות ברגל ? תודה

חגית לגבי העייפות - קשה לומר לך, יכולות להיות המון סיבות כולל השינוי ההורמונלי הקיצוני שעברת עם התחלת הזולדקס, כולל עצם החוויה שעברת ואת עדיין עוברת ועוד שווה לשוחח על זה עם האונקולוג המטפל לגבי הכאב ברגל - הסבירות שמדובר בגרורות שואפת פחות או יותר לאפס, אבל זה מפריע לך!! למה לא תתייעצי גם בנושא זה עם הרופא המטפל ואם יש צורך גם עם אורטופד? הנושאים שהעלית חשובים שכן הם נוגעים ישירות לאיכות חייך היומיומית; עם זאת, יש מגבלות בפורום..אי אפשר לבדוק באמצעותו ואף לא להקיף את כל הנושאים ששאלותיך מעלות, פני לרופא שמכיר אותך ושאת איתו בקשר טוב. בהצלחה

מה המינון המומלץ לשימוש בטקסול בטיפול משלים? האם מקובל על טיפול שבועי (פעם בשבוע)? או עדיף כמות מוגדלת פעם בשלושה שבועות? עם "הולכים" על פעם בשבוע מה הוא "הסטנדרט" במספר הטיפולים? 12, 16, 18 ? תודה

לתולי צר לי, אך אין לי תשובה לשאלותיך, כי ישנן מספר תשובות נכונות נהוג היום לטפל בטאקסול שבועי, אך קיימת גם האופציה האחרת לגבי המינון ומספר הטיפולים - זה נורא תלוי במדיניות המוסד המטפל ובנתונייך דברי עם מי שהמליץ לך על הטאקסול

אני מציעה לך לעשות את הטקסול 4 פעמים כל שבועיים , זה אפשרי , לא נמרח , ונגמר די מהר