פורום סרטן השד

לפני כשנה אימי חלתה בסרטן השד, במהלך התקופה היא עברה ניתוח להסרת הגידול והקרנות. בנוסף היא חלתה בדלקת ריאות קשה מאוד. לפני יותר מחצי שנה היא סיימה טיפולים ועדיין בבדיקות הדם שלה אין כל שיפור ברמת הליקוציטים (שהם בעצם הסימן להתחזקות המערכת החיסונית?) שלה והיא ממשיכה לרדת. במה תלויים הליקוציטים ואיך אפשר להעלות את רמתם לפחות לגבולות הנורמל?

ניתוח והקרנות לשד אינם אמורים לפגוע במערכת החיסונית. אם לאמך יש בעיה ממושכת של ספירת דם לבנה נמוכה אני מציעה לפנות ליעוץ המטולוגי.

קיצור תולדות הרפואה:"דוקטור כואבת לי האוזן".... 2000 לפני הספירה "אכול את השורש ה י ר ו ק הזה 1000 לפני הספירה " השורש עבודת אלילים - תתפלל" 1850 לספירה " התפילה אמונה תפלה - שתה את השיקוי הזה" 1940 לספירה "השיקוי פרימיטיבי בלע את הגלולה הזאת" 1980 " הגלולה אינה יעילה קח אנטיביוטיקה" 2004 "אנטיביוטיקה עשויה מחמרים מלאכותיים אכול את השורש ה י ר ו ק הזה" כך למען האמת אני חשה....... בפרט בכל הנוגע למחלה הזאת בברכה ריקי

היי ריקי מתחברת לכל מילה שכתבת שלך הדי

אוקי אזז ככה...לאאמא שלי אבחנו גידול בשד והוא כנראה סרטני היא לא יודעת עוד מה סוג הגידול היא רק יודעת שקיים. מה שאני רוצה לדעת מה הם סיכויי ההחלמה מסרטן השד בכלליות בלי קשר לסוג הסרטן ולזמן הגילוי שלו...אני יודע שזה יהיה לכם קצת קקשה לענות ולדברים האלה יש השפעה רבה אבל אני ממש חייב לדעת,אולי זה יעודד אותי קצת.

שלום לך אבי, זה תמיד מרגש לשמוע איך המשפחה הקרובה דואגת. יישר כוח ותמשיך לתמוך באימך. לעניין המחלה. בגדול, לסרטן השד יש סיכויי החלמה גבוהים מאד. וכמובן, כפי שכתבת, הכל תלוי בשלב הגילוי, בסוג הגידול, גודלו, התפזרותו, ועוד. לדעתי, אם תשב ותקרא כאן בפורום את השאלות של המחלימות, וכמובן גם את התגובות לשאלות, זה יתן לך מושג די רחב על המחלה וסיכויי ההחלמה ממנה(שהם גדולים מאד). לדעתי, הידע הוא כוח, וככל שתקרא ותכנס לעניין, פחות תפחד, תמצא תשובות לשאלות הבסיסיות שיש לך עכשיו. יש גם את נושא המידע שאתה יכול להכנס אליו ולקרוא, אבל לדעתי הפורום הוא מאגר המידע הגדול ביותר שיורד לפרטי פרטים ומכסה כמעט כל נקודה ושלב במחלה. מנסיון אישי אומר לך, שאצלי השמיים רעדו בשלב הגילוי, אח"כ בעדינות נכנסתי וקראתי את כל המידע האצור שיש בפורום, ופחות חששתי, קראתי על מצבים שהנשים האמיצות עומדות בהן, ושואלות שאלות הרות גורל בצורה פשוטה ומקבלות תשובות מרופאים שהם משיכמם ומעלה ביחס שהן נותנים לנו כאן בפורום, ואז הערפל מתבהר והשמיים שוב נמצאים במקומם. הרבה סבלנות, כוח, התמדה, אמון ורצון יעזרו לך.

האם את כבר בריאה ? לפני כמה זמן גילית ואיך מצליחים לא לחיות בחרדה ? שושי

אבי שלום, דאגתך לאמך נוגעת ללב, וכל כך טבעית לשלב הראשוני בו אתם מצויים. המילה סרטן לכשעצמה מעוררת חרדה קיומית בסיסית. אני חושבת כי התשובות אותם קיבלת, לקבל יותר אינפורמציה להבין יותר באיזה שלב אמך נמצאת להבין את האופציות הטיפוליות העומדות בפניכם, כל אלו צעדים חשובים לפיזור אי הודאות של המחלה ותחילת ההתמודדות עמה. על תהססו לפנות ולשאול, ולהתעקש לקבל את התשובות מהרופאים בצורה הברורה ביותר. כדאי מאוד שאתה ו/או אמך תיצרו קשר עם מתנדבות הקו החם על מנת לקבל אינפורמציה נוספת וגם הבנה שאפשר להתמודד עם סרטן השד. עצם ההידברות על הנושא בין אם בפורום או בין אם בקו החם, אם נשים שהתמודדו עם המחלה, יכולה לתת לאמך ולך כוח. אנחנו כאן איתך מחזקות את ידיך, ומזמינות אותך ליצור איתנו קשר בכל עת, ובכל שאלה. נועה גואטה רכזת הקו החם

שלום לכולם. ברגעים אילו ממש אני נמצאת בהתקפה כתוצאה מטיפול בטקסול. ביום חמישי עברתי את הטיפול האחרון ומאז יש לי גירוד בידים עד כדי כאב. שאלתי את האונקולוגית מה ניתן לעשות ? לדבריה אין. עד עכשיו לא נשברתי ,היום הגעתי לנקודת משבר. איך אפשר לסבול את הכאב הזה? עד מתי? אני צעירה מידי (29) להתמודד עם כל זה. מקווה שמישהו יוכל לתת לי פיתרון כי הכאב שובר אותי.

לזקוקה לעזרה שלום, אני מבינה מאוד את הרגשתך, מפני שהייתי באותו מצב עד לפני כשבועיים. אני סבלתי מגרודים בכל הגוף. זה התחיל בידיים/ברגליים וככל שגרדתי יותר- כך זה התפשט יותר, עד כדי מצב שכל הגוף גרד לי. ואני גם צעירה כמוך. גם לי לא נמצא פתרון ע"י הרופאים. האם ניסית לקחת סידלין או אנטי היסטמין אחר ? תבדקי , אולי זה ישפר את מצבך. אצלי לפעמים מקלחת חמה עזרה לנטרל את הכאבים. תנסי גם להשתמש בקורנפלור על האזור המגרד. אני מקווה שעזרתי במעט. הכי חשוב שתדעי שעם סיום הטיפול - זה עובר כלא היה.

היי דבר ראשון תודה. אחרי כמה זמן עברו הגירודים? הטיפול האחרון הסתיים ביום חמישי וכרגע אני משתגעת . הדבר היחידי שעוזר זה להכנס למיטה עם סדין חשמלי. תודה

אחותי עברה כריתת שד, סיימה טיפולים, ועכשיו לוקחת טמוקסיפן למניעה ל-5 שנים. בזמן הגילוי, השלב הראשון שבו זועזענו כולנו, ובזמן הניתוחים (2), וכן בזמן הטיפולים הכימותרפיים, הייתי צמודה אליה, תמכתי בה ובעצמי, למדתי בשבילה על המחלה, מאחר והיא נרתעה מכל חומר כתוב, היינו צמודות אחת לשניה, שתינו היינו זקוקות לצמידות הזו. היה עם מי לדבר, והיחד עשה טוב בזמן הרע הזה. היום לאחר כל האינטנסיביות שהיתה, יש התרחקות של שתינו, אני כאילו נותנת לה את המירווח שהיא אולי מחפשת, אם זה בגלל שעכשיו מתעסקים בשיגרה, ואם בגלל שאולי היא חושבת שהיא צריכה כרגע להוביל את חייה (היא בת 42 ואם לבן 18.5). אבל מה? זה לא נראה לי. האם המצב מוכר לכן?

שלום נעמי, אנו מבינות את הרגשתך ולכן עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם הנותן תמיכה לחולות סרטן השד , אך גם למשפחותיהן. הקו מופעל על ידי נשים שעברו את המחלה והחלימו. אנו מזמינות אותך להתקשר לטלפון 1-800-363-400 ימי הפעילות: א-ה 10.30-13.30 16.00-19.00 ובנוסף יום ג' 19.00-21.00 נשמח לעמוד לרשותך בכל עת. בברכה, צוות אחת מתשע

נעמי שלום, תודה על מכתבך. נפלא לשמוע כמה היית שם בשביל אחותך לאורך כל התקופה של הטיפולים. המצב כפי שאת מתארת אותו היום נשמע מוכר. לרוב, דווקא בתקופה שנשים נמצאות אחרי תקופת הטיפולים הן חוות מועקה רגשית, חלקן אף מגיבות בהסתגרות. פתאום לא צריך לרוץ לרופאים , לטיפולים, הסביבה מתייחסת אליהן כנשים שהבריאו, החיים אמורים להמשיך מפה כרגיל. אבל החיים שאחרי הם לא רגילים. אישה שחוותה סרטן השד, מביחנה רגשית עבר עליה משהו, ועכשיו צריך להתסגל למציאות חדשה. למציאות בה הבריאות אינה דבר מובן מאילו, מציאות בה צריך להתמודד עם פחדים מחזרת המחלה, מציאות של הגוף שהשתנה ועוד הרבה דברים נוספים. בשלב זה צריך לאפשר לאחותך לבטא את כל הדברים שהיא מרגישה, ולהעביר לה מסר שזה נורמלי להרגיש כך. כדאי להפנות את תשומת ליבה שזה הזמן לרפא את נפש אחרי שריפאה את הגוף. אפשר להציע לה לפנות לקו החם ולשוחח עם נשים שחוו את מה שהיא מרגישה ו/או לפנות לקבוצות תמיכה, ששמתקיימות בעמותה , על מנת לשתף בתחושות אלו. נשמח כאמור גם לשוחח איתך ולהדריך אותה כיצד ניתן לעזור לה. ואל תשכחי גם את עברת חוויה לא פשוטה ויש גם לך מקום לדבר ולעבד את החוויה. אנו מחכות לשמוע ממך. נועה גואטה רכזת הקו החם

שלום, האם רופאים אונקולוגיים נותנים היום בישראל פימרה כטיפול המשך לטמוקסיפן אחרי תום הטיפול בטמוקסי ( 5 שנים). מה קורה עם זה בעולם. האם נותנים שם פימרה ? האם יש טיפול אחר שנותנים למניעה אחרי 5 שנים או שמחכים למכה שתחזור. בתודה דני

פמרה אינו נחשב כטיפול מקובל או סטנדרטי אחרי 5 שנות טמוקסיפן. קים רק מחקר אחד שהתפרסם לאחרונה בנוגע לנושא זה. זמן המעקב הוא יחסית קצר וביחוד אין מעקב מספק לדעתי על תופעות לואי של שימוש ממושך בפמרה (אוסטאופורוזיס, הפרעות קרדיווסקולריות ובעיות בזיכרון עקב רמות אסטרוגן אפסיות בגוף לאורך זמן). כדאי גם לזכור שהסיכוי להשנות אחרי 5 שנים של טמוקסיפן הוא קטן. במחקר שפורסם לגבי פמרה היו2500 נשים בכל קבוצה, כולן ללא מחלה אחרי 5 שנות טמוקסיפן. בזמן מעקב מדיאני של 2.5 שנים היו 132 מאורעות הקשורים לסרטן שד (השנות בשד, גרורות מרוחקות או סרטן בשד השני) בקבוצה שהפסיקה טמוקסיפן לעומת 75 מאורעות בקבוצה שעברה לפמרהץ ניתן לראות שהסיכוי להשנות הוא קטן וההבדל הוא קטן גם הוא (למרות שמשמעותי מבחינה סטיטסטית). היה הבדל קטן ולא משמעותי סטטיסטית בתמותה. לדעתי התוצאות מענינות, אך אינן בשלות עדיין להמלצה גורפת, יש מקום להמשך מעקב. אין לי כל התנגדות לרשום פמרה בתום 5 שנות טמוקסיפן עם ידע בנוגע למגבלות ותופעות לואי אפשריות. יש לדעת שפמרה אינו בסל להתויה זו

אני משתמשת שנה וחצי בזריקת זולידקס, מקבלתפעם בשבוע טקסולמשך 12 טיפולים מה היעילות של הזולידקס לעומת הוצאת השחלות מה עדיף שוב מציינת המחלה חזרה אחרי חצי שנה הפסקתי עם הכדורים טמוקסיפן

זולדקס או כריתת שחלות מביאים לאותה תוצאה הורמונלית של הפסקת הפרשת אסטרוגן מהשחלות. ההבדל העיקרי הוא שזולדקס מביא להפסקה זמנית בפעילות השחלות אשר במיקרים מסוימים יכולה להיות הפיכה (בתלות בגיל) בעוד שכריתת שחלות אינה הפיכה. מה מתאים לך תלוי במהלך מחלתיך ופרטים נוספים לגבי הגידול שאינם בידי. בכל מקרה זה אינו נושא עליו ניתן ליעץ דרך הפורום אלא ביעוץ פרטני פנים אל פנים.

שלום רב, ברצוני לקבל מידע, נתונים סטיסטיים אודות תחלואה ותמותה של נשים חרדיות ודתיות בישראל, אשר חלו בסרטן השד. (שאלה שהועלתה באחת מסדנאות לבריאות השד מטעם העמותה) בתודה מראש, ובברכה, לאה ניר - מנחת סדנאות לבריאות השד.

לאה שלום, מטבע הדברים, קשה למצוא סטטיסטיקות הנוגעות ספציפית לנשים חרדיות ודתיות, כי נשים אינן נשאלות על היותן דתיות או חילוניות ברישומי בתי החולים, ועל כן זה אינו אחד הנתונים הנאספים לגבי חולות בכלל וחולות סרטן השד בפרט. עם זאת ישנה אפשרות לקבל נתונים ממחקרים דמוגרפים, הבודקים ריכוזי אוכלוסיה לפי פיזור גיאוגרפי. מחקר דמוגרפי כזה, הנוגע לאוכלוסיה בירושלים, הוכן על ידי ד"ר מיכה בר-חנא, ראש מינהל רישום הסרטן במשרד הבריאות ובדק את שיעור מקרי סרטן השד בירושלים בין השנים 1999 ל- 2001. המחקר מצא כי שיעור התחלואה בסרטן השד בריכוזי אוכלוסיה חרדית נמוך מהממוצע. אני מקווה שזה עוזר לך, אם יש לך קושיות נוספות, אל תהססי לפנות אלינו ישירות. בברכה, צוות אחת מתשע

רותי שלום רב, הרבה תודות על התיחסותך לשאלתי ומתן מענה מהיר ועינייני. אעביר ממצאים אלו למשתתפת שהציגה שאלה זו באחת הסדנאות, וכיום מארגנת ויוזמת סדנא לבריאות השד במקום עבודתה - קופ"ח. ושוב תודות, לאה ניר

בשלוש השנים האחרונות לפני גילוי הסרטן עברתי טיפולי שיניים רציניים, כולל טיפולי שורש, השתלת שתלים וניתוח חניכים. דבר שהוביל לכמות גדולה של צילומי שיניים. השאלה היא האם זה הוביל להתפרצות המחלה? לתשובתכם אודה רות

אין שום קשר בין צילומי שיניים לסרטן שד. הקרינה עקב בצילום ממוקדת לאזור הלסת ואינה מגיעה לאזור השד.

שלום לכולם : אני מתנצלת מראש אם השאלה נשמעת לא רלוונטית!!! להשפעה של הורמונים על סרטן השד אנו יודעים, האם ליחסי מין בזמן טיפולים יש השפעה על יעילות הטיפולים או על המחלה ? בתודה מראש שלי

שלי האם שאלתך רצינית? לא ידוע לי על יכולת הריפוי הגופנית של יחסי מין, אך לנשמה ובכלל סביר שזה עושה רק טוב. מה שכן - יש להימנע מהריון !!

שלום מאחר ורב הנסתר במחלה הזאת על פני הידוע ומאחר ויתכן ובעתיד עלולים לחלוטין לשלול את הטיפולים המקובלים היום הקרנות זה רציני? הרי מהקרנות מקבלים סרטן.......... כימוטרפיה זה רציני? זה פוגע במערכות שלמות בגוף....... טמוקסיפון זה רציני - לעיתים הבעיות שנגרמות כתוצאה מכך הן איומות. אז אני בהחלט חושבת ששאלה על קיום יחסי מין רצינית לפחות כמו שאר הטיפולים. בברכה ריקי

שלי היקרה, תהיינה הסיבות לשאלתך אשר תהיינה, השאלות תמיד לגיטימיות ונשים רבות במצבך מתחבטות איתן. אנו מציעות לך לקרוא את הפרק העוסק בנושא באתר שלנו, אשר נקרא "מיניות וסרטן השד", ואליו תוכלי להגיע בעזרת הקישורית http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=sexuality.doc אנו מקוות שזה יעזור, יתן לך תשובות וישפר את הרגשתך.

אני עברתי 36 טיפולי הקרנות - סיימתי לפני כ-3 שבועות ויש לי כאבים בכל השד. האם זה נורמלי - מי שעברה את זה מוזמנת לכתוב. גם רופאים מוזמנים להסביר

היי רנה, אני סיימתי את ההקרנות לפני יותר מחצי שנה, ועדיין יש לי רגישות בשד. לפעמים זה מין דקירות, או גלי כאב שמבליחים בשד, אבל רוב הזמן זו פשוט תחושה של אי נוחות, ברמה של לשכב על הבטן, או להתחבק חזק, או אפילו ללבוש חזייה עם ברזלים. השבוע אני נפגשת עם כירורג השד שלי לביקורת תקופתית ואשאל אותו.

לתמי - תודה בהתחלה היו לך יותר כאבים...

שד מוקרן רגיש יותר משד שאינו מוקרן . בדרך כלל הרגישות משתפרת או חולפת לחלוטין. יש מיקרים בהם נשארת רגישות מוגברת בשד. זוהי תופעת לואי מוכרת של טיפול קרינתי.

האם הקרנות גורמות לנשירת שיער?

אני בת 34 עם סרטן שד, וחזרת המחלה 4 גרורות בעצמות הציעו לי לעבור ניתוח להוצאת השחלות האם מומלץ לעבור את הניתוח?

סוזי, נראה לי ששכחת לציין כמה פרטים חשובים בכדי שיוכלו לענות לשאלתך, כמו למשל האם הסרטן שלך היה בעל רצפטורים חיוביים לאסטרוגן ופרוגרסטרון, האם עשית בדיקה גנטית לBRCA, האם את מקבלת או קיבלת זריקות זולדקס, וגם - האם סיימת את התכנון המשפחתי (ילדים)... בברכת בריאות שלמה.

לסוזי כריתת שחלות מומלצת לנשים עם גנים חיוביים לסרטן (BRCA) .באם את לא נשאית של גנים אלו ובאם אין לך קרובות משפחה ישירות עם סרטן השחלות אינני רואה כל סיבה מדוע עלייך לעבור את כריתת השחלות. באם האונקולוג רוצה לנטרל את יצור האסטרוגן מהשחלות שלך כחלק מהטיפול הוא יכול בקלות לתת לך זריקות זלודקס. בברכה פרופסור אילן כהן

בחורות ששירתו בחיל המודיעין והיו בסביבת מכשירים פולטי קרינה וחלו, מוזמנות ליצור קשר על מנת לאסוף נתונים על הנושא.

אני שרתתי במודיעין בזמן מלחמת יום כיפור (1973) ועבדתי מול מחשב. חליתי באוקטובר שנה שעברה. האם יש קשר בין המחלה לשירות במודיעין דווקא?

אין לי מושג, אני מחפשת דרך לדעת האם יש בחורות שהיו חשופות וחלו. עד עתה יש מעט תגובות

אבקש לדעת האם ובאילו מצבים נותנים קרבופלטין כחלק מטיפול משלים? מהן תופעות הלואי ומה הנזקים העלולים להיגרם לגוף עקב השימוש בו. כמו כן אבקש לדעת האם יש ומהו ההבדל ביעילות הטיפול בין טקסול לטקסוטר, מהן תופעות הלואי והנזקים לגוף בכל אחת מתרופות אלו. אודה על תשובות מהירות לצורך קבלת החלטה דחופה על טיפול משלים.

קרבופלטינום אינו חלק סטנדרטי מטיפול משלים. אני מניחה שהציעו לך להשתתף בפרוטוקול מחקר של BCIRG 006 המיועד לחולות עם סרטן שד מוקדם עם ביטוי יתר של של HER2. אחת הזרועות במחקר זה כוללת קרבופלטין, טקסוטר והרצפטין. זהו שילוב בעל פעילות מצוינת היות ויש שיתוף פעולה בין התרופות השונות (סינרגיזם). טקסוטר היא תרופה שפעילה מעט יותר מטקסול. לגבי תופעות לואי כנסי לאתר של האגודה למלחמה בסרטן יש שם פרוט מלא לגבי כל התרופות www.cancer.org.il

אני מטופלת בטקסול, אחרי 3 טפולים מתוך 12 יש לי מדי פעם תחושה של מעין צביטה בשד באזור הפיטמה האם התופעה מוכרת? תודה

אם התחושה היא בשד המנותח , זוהי תחושה מוכרית . אין לה כל קשר לטקסול.

מדובר בטיפול טקסול לאחר 4 טפולים בחומר האדום ולפני ניתוח (כלומר ניתוח עדין לא היה) תודה

האם יש מניעה לקבל ויטמינים או תוספים כלשהם. אני שנתיים אחרי סרטן השד ומנסה להיפטר מ15 ק"ג שהוספתי, הדיאטן רוצה שאקח ויטמינים ותוספים יחד עם הדיאטה - מה דעתך?

לא נראה לי שיש בעיה עם ויטמינים בכמויות רגילות, לא מגה מינונים. לגבי תוספי מזון - איני יודעת לאילו תוספים את מתכוונת כך שקשה ליעץ.

שלום לפני 4 חודשים עברתי כריתת גוש בשד , תוצאות הבדיקה הפתלוגית פפילומה עם מספר איזורים קריבריפורמים של תאי קרצינומה בעלי אטיפיה גרעינית קלה. נראו מיטוזות אחדות בלבד. מדובר ב papillary carcinoma in situ . קיבלתי 25 הקרנות וטומוקסיפן ל-5 שנים. לא עברתי בדיקת בלוטות ואני מודאגת מזה, אני נבדקת ידנית ובדיקת מרקרים. שאלתי האם זה מספיק? ואולי זו טעות שלא בדקו לי את הבלוטות זה מטריד אותי. אשמח לקבל תשובות תודה

הסרטן שהיה לך הוא לא חודרני ועקב כך הסיכוי שיהיו גרורות בבלוטות הלימפה הוא אפסי. היי שקטה אין כל צורך בבדיקת הבלוטות.

תודה על ההתיחסות רציתי לשאול: בעקבות לקיחת טומוקסיפן יש לי גירוי וגינלי עם הפרשות כמו כן קצת קוצר נשימה. האם למרות תופעות אלו אני צריכה להמשיך עם נטילת הכדור, ואיזה טיפול אני יכולה לקבל לגירוי הוגינלי אשר מפריע לי מאד. תודה תקווה

לד"ר רותי לאופר שלום רב, אני נערה בת 15 ואני מאוד פוחדת מסרטן השד. רציתי לדעת מהן הסיכוים שיהיה לי סרטן השד ואיך אני יכולה לדעת אם יש לי סרטן השד. ניסיתי לראות בעזרת מישוש השד ולראות עם יש גושים אבל אני לא מציחה להבדיל מה זה גוש ומה זה סתם איזשהו חלק פנימי של השד. האם יש דרכים נוספות לדעת(שאני יכולה לבדוק לבד וללא בדיקות רפואיות במרפאה)? בכבוד רב, קרן

הודעה זו מיועדת לכל הרופאים שיש בפורום זה.

קרן מה מביא ילדה בגילך לפחד הזה?? סרטן השד מאד מאד נדיר בגילך; נסיעה בכבישי הארץ מסוכנת הרבה יותר.. וברצינות - אם אינך רגועה פני לכירורג או לאונקולוג שיודעים לבדוק שדיים גם כדי שיבדקו אותך ובעיקר כדי שיבינו איתך את מקור הפחד ויעזרו לך להתגבר עליו

ד"ר לאופר שלום, בהמשך לתשובתך בנוגע לנושא מתן ארימידקס לצעירות (http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=146&i=74456&t=74269) נתקלתי בפורום אמריקאי שמיועד לנשים צעירות (בעיקרון מתחת לגיל 30) לאחר סרטן שד. בלא מעט מההודעות שקראתי בפורום זה, מספרות הבנות הצעירות שהן מטופלות בארימידקס, למרות שלא מדובר בנשים שהגיעו לגיל אל-וסת (או שהטיפול בטמוקסיפן כשל), אלא בנשים צעירות ללא וסת (ע"י זריקות זולדקס או לופרון או בעקבות כימוטרפיה). הנה רק כמה דוגמאות: http://members5.boardhost.com/under30/msg/4880.html http://members5.boardhost.com/under30/msg/5218.html http://members5.boardhost.com/under30/msg/5046.html http://members5.boardhost.com/under30/msg/5193.html http://members5.boardhost.com/under30/msg/5148.html האם ישראל "מפגרת" בנושא זה ?

הקישור הנכון לתשובתה של ד"ר לאופר: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=146&i=74456&t=74269

שרית, מצאתי את הקטע הבא מפברואר 2003 באתר של ד"ר סוזאן לאב: *Endocrine Therapy in Premenopausal Women Typically an aromatase inhibitor would not be given to a premenopausal woman. (They aren't effective in premenopausal women because their ovaries make large amounts of estrogen). But because Zoladex shuts down the ovaries and puts a woman into temporary menopause it should, theoretically, allow the Arimidex to be as effective in premenopausal women as it is in women who have become menopausal naturally--and a handful of trials now being conducted in Europe and the U.S. are looking to see if this is true. [Combined endocrine therapy--Zoladex (goserelin) and tamoxifen--is used more frequently in Europe than in the U.S. as adjuvant treatment for hormone-sensitive breast cancer in premenopausal women. To learn more about studies comparing endocrine therapy using tamoxifen to chemotherapy, click here...] Austrian researchers are conducting a trial in 1,250 premenopausal women with hormone-sensitive disease that compares the use of Zoladex and tamoxifen with Zoladex and the aromatase inhibitor Arimidex (anastrazole). Because aromatase inhibitors are known to increase the risk for bone fractures, a major concern has been the impact theses drugs will have on bone mineral density in premenopausal women. To address this, the Austrian study is exploring whether adding a bisphosphonate (a drug used to treat osteoporosis) to the hormone combination will decrease bone loss. [To date, some studies have suggested that bisphosphonates may decrease relapses from breast cancer while others have found this not to be the case. More studies are currently underway.] The Austrian researchers designed a four-arm trial. One group of women is receiving tamoxifen and Zoladex. A second group is receiving tamoxifen, Zoladex, and the bisphosphonate Zometa (zoledronate). A third group is receiving Arimidex and Zoladex. And the fourth group is receiving Arimidex, Zoladex, and Zometa. All of the women will receive treatment for three years. The researchers reported that a preliminary analysis that looked specifically at bone loss after six months of treatment found that the women given Arimidex lost more bone density than did the women on tamoxifen. However, the women receiving Zometa had significantly better lumbar spine measurements than did those not receiving the bisphosphonate. The women will have to be followed longer to see if the effects on bone mineral density continue. And while there was a significant difference in bone loss between the two groups, it's important to point out that the amount of bone loss at six months was very small, and that none of the women developed osteoporosis.To learn more about osteoporosis and osteopenia read our feature story here.. A second presentation by researchers from Spain described a randomized trial of Zoladex and tamoxifen compared with Zoladex and Arimidex in pre/perimenopausal women with hormone-dependent advanced breast cancer. From January 1999 through December 2001, 119 women were enrolled in the trial. The researchers found that the women on Zoladex and Arimidex survived about four months longer than the women on Zoladex and tamoxifen--a statistically significant finding. This may lead to the Arimidex and Zoladex combination being considered as first-line therapy for premenopausal women with advanced disease. Susan says... What does this mean for premenopausal women? Premenopausal women who have advanced disease may find Arimidex (or another aromatase inhibitor) and Zoladex to be a better choice than tamoxifen and Zoladex. Women may also want to take Zometa to help decrease bone loss. [Zometa is often recommended for women who have bone metastases as it can help decrease fractures and reduce bone pain.] For premenopausal women with early stage disease the choice may be more difficult. Based on the data showing Arimidex to be slightly more effective than tamoxifen in postmenopausal women, some U.S. oncologists have already begun recommending that premenopausal women use an aromatase inhibitor with Zoladex as adjuvant therapy. Other oncologists are concerned about going ahead with this combination in premenopausal women because the trials are still underway and there is no data to support its use. Premenopausal women who do decide to try Arimidex or another aromatase inhibitor as adjuvant therapy should have their bone density monitored. And while preliminary results from this study showed that a bisphosphonate did help decrease bone loss, there is concern about what the long-term effects of bisphosphonates will be in women who take them before they have osteoporosis. The current recommendation is that women only begin taking bisphosphonates once they have osteoporosis. Read more about these recommendations here... While we wait for more data from this and other studies, some premenopausal women may decide to be treated with an aromatase inhibitor. Others may decide to be treated with tamoxifen. I would encourage any premenopausal woman who chooses to go on an aromatase inhibitor to enroll in a clinical trial. And I would encourage all women taking tamoxifen or an aromatase inhibitor to do weight-bearing exercise and to get adequate amounts of vitamin D and calcium in their diet, taking supplements if necessary. את המקור תמצאי ב: http://susanlovemd.com/conferences/feature030214.html

לא!! איני סבורה שישראל מפגרת בנושא הארימידקס הטיפול האנטי הורמונלי האופטימלי לנשים צעירות אינו מוסכם היום בעולם וברוב במקומות לא מקובל לטפל בארימידקס בנשים אלה

שלום לאונקולוגיות ולכל הפורום, יש לי שאלות שנוגעות לכל מי שחלתה בתקופה האחרונה והן: 1.מדוע לא מספיק מחקר עם תוצאות חד משמעיות לגביי יעילות הארימידקס בהשוואה לטמוקסיפן? 2. מדוע צריך לחכות לעוד מחקרים? {כמו במחקר לגביי מתן הורמונים חלופיים לגיל המעבר, ברגע שהייתה תוצאה חד משמעית לגביי הנזק שבמתן הורמונים, יצאה המלצה גורפת להפסיק לתת באופן רוטיני חלופה הורמונלית לנשים בגיל המעבר, ולשקול היטב התועלת לעומת הסיכון לפני מתן והופסק המחקר לפני תום המועד המתוכנן}. 3. מדוע כל כך קשה לקבל ארימידקס כשמדובר בסיכויי הישרדות יותר טובים? בריאות לכול, בברכה אילה

עברתי ניתוח להוצאת גידול סרטני מהשד. גידול לא גדול (1.1 ס"מ). בלוטות נקיות. חילוקי דעות בין הרופאים מאוד מקשים עלי. כירורג ואונקולוג לא דיברו ולא הזכירו מיפוי עצמות ואולטרסאונד של הכבד. כירורג נוסף טען שזה חוסר אחריות שלא עשיתי את שתי הבדיקות הנ"ל. אנא, תגובתכם לנושא. תבורכו על הפורום. בשבועות האחרונים נעזרתי בו לא מעט. תודה.

שלום לך עינת תודה על שאלתך. אין כל חוסר אחריות באי ביצוע מיפוי עצמות ואולטראסאונד כבד. הסיכוי שיהיה ממצא משמעותי בבדיקות אלו, עכשיו, הוא אפסי. המשמעות העיקרית של בדיקות אלו היא היותן קו בסיס להשוואה בעתיד, אם תעלה שאלה של הישנות המחלה. לא אחרת שום דבר, ולא הפסדת כלום, קרוב לוודאי. לא נראה לי מקור לדאגה הנעץ בחילוקי הדיעות שציינת. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

עינת לא מקובל על פי הנתונים שמסרת לבצע את הבדיקות שהיזכרת צריכה להיות סיבה מאד מסויימת וטובה כן לבצען עצתי לך, מצאי לך אונקולוג שאת בוטחת בו ויש בינכם "כימיה טובה" והיצמדי לעיצותיו (עשי שופינג, זו לא בושה, ואם צריך קבלי גם דעה שנייה. אני מתייחסת כאן בעיקר להמשך הטיפול ולא דווקא לבדיקות עליהן שאלת) בהצלחה

הי עינת, הבעיה מוכרת במצב שלנו - שלב 1, סרטן קטן ומקומי, סיכויי החלמה וריפוי מוחלט גבוהים מאוד ורצון (אולי מוצדק) של המערכת הרפואית לחסוך במשאבים ולהימנע מבדיקות שכנראה יתבררו בדיעבד כמיותרות לאור הסטטיסטיקה הטובה במקרים כמו שלנו. אבל....כל אחת מאיתנו היא 100%, ויש עדיין סיכוי קטן מאוד שייתכן יש עוד משהו שאולי-אולי יתגלה בבדיקות הנוספות וטיפול בו בשלב מוקדם זה עשוי להציל את חייך בעתיד. ולכן... אני מעבירה אלייך את העצה שאני קיבלתי האומרת תמיד להחמיר קצת יותר מהרופאים ולא להיכנס לשאננות. בלי פאניקה, במחשבה צלולה קראי הרבה חומר מקצועי החליטי איזה בדיקות עלייך לעבור לדעתך ופשוט בצעי אותן, כמובן בתקווה שהתוצאה תהיה תמיד שלילית... הרבה בריאות ואושר לכולנו

מנסיון שלי, לעשות את הבדיקות ולהיות יותר רגועה.

בכתבה מסופש שעבר נכתב על אורנית דרוקמן שנפטרה מסרטן הדם כיוון שהתורמת התחרטה לגבי תרומת מח עצם אורנית חלתה 3 שנים קודם בסרטן שד ואחרי שלוש שנים גילו אצלה את סרטן הדם האם הקשר בין המחלות קיים בשכיחות גבוהה? איך מאתרים סרטן דם ? או איך מבצעים מעקב לאיתורו? תודה

למירב שאלתך מובנת וצפויה לגבי סיבת פטירתה של אורנית ז"ל (חרטת התורמת?????), לא נדון האם יש קשר לסרטן השד? נראה שאין קשר ישיר בין 2 המחלות, אלא שלעיתים נדירות ואחרי שנים תיתכן התפתחות מחלת הלוקמיה כתוצאה מהטיפולים הכימותרפיים שניתנו למחלת סרטן השד. אין לדעת אם המקרה העצוב של אורנית הוא דוגמה לכך; אין בידי די נתונים להסיק מסקנות, וספק אם בכלל אפשר להסיק מסקנות לגבי האדם הספציפי. החשוב הוא שנותנים טיפול כימי (מונע) רק כאשר התועלת הצפויה ממנו עולה בהרבה על הסיכונים העתידיים. ככל שאנו יודעים היום, במרבית התרופות הניתנות לסרטן השד , הסיכון ללוקמיה הוא קטן מאד. סרטן הדם מאובחן לרוב בבדיקת דם פשוטה, ולא נהוג לבצע מעקב לאיתורו, שכן , בניגוד לסרטן השד, המשמעות של גילוי מוקדם של לוקמיה אינה רבה. הסירי דאגה זו מליבך.

היי יכל להיות שסרטן הדם ניגרם כתוצאה מטמוקסיפן? ואולי מההקרנות?או הכימו? האם לקחה טמוקסיפן? בברכה ריקי

שלום אני בת 18 ויש לי גוש בחזה מהיום שבו החזה שלי התחיל להתפתח תמיד חשבתי שזה כלום ושהכל תקין עד היום שהייתי אצל רופא וקיבלתי את שוק חיי מאז אני לא מפסיקה לבכות ועדיין מפחדת לדבר על זה. אין לי סרטן ב"ה אבל יש לי גוש שהוא נורא גדול הגוש עצמו לבד יותר גדול מהשד השני שלי שזה ממש מדכה עד לפני שנה עוד הייתי יכולה להרשות לעצמי ללכת בלי חזייה אבל היום אני לא מסוגלת אפילו לחשוב על זה הצד הזה צנח לי בצורה משמעותית וגדל בענננק ביום שני אני עוברת ניתוח ואפילו לא יצא לי לדבר עם הרופא כי אבא שלי הייה שם והתביישתי אני לא יודעת מה לעשות ולא מפסיקה לבכות אני מפחדת שהחזה שלי יהיה נפול וריק לגמרי כמו איזה שקית ריקה אני לא יודעת אם זה המקום לשאול את השאלות האלה אבל אני חייבת לדעת אם זה יתכן ויכול להיות שיש כאן אישה שיודעת על מה אני מדברת ותוכל להגיד לי מה יקרה לי והאם זה נכון......? וגם יש לי כאבים בלטי ניסבלים וורידים בולטים מאוד וצריבה בפטמה ואני רוצה לדעת אם זה יעבור בבקשה אם יש כאן למישהו תשובה אני נואשת הדמעות יורדות לי ללא שליטה ):

שלום חלי... אני מבינה את דאגתך... אכן המקרה שאת מתארת אינו קל עבורך. מדובר בדימוי עצמי שחשיבותו בגיל שלך הוא ראשון במעלה. אז ראשית אין לך סרטן וזה כבר אמור לשמח אותך....... שנית לרפואה כיום יש הרבה מאד פתרונות למצבים קשים ובטוח שימצאו פתרון גם עברוך. תזכרי שאת נמצאת במצב הכי קשה ורגיש מבחינה נפשית... ותמיד במצב כזה מרגישים חוסר מוצא וקשה אפילו לדמיין שיש לבעיה פתרון כל שהו. הפתרונות האסתטיים כיום לחולות סרטן שד טובים על אחת כמה וכמה לך, כשאת צעירה והעתיד לפניך. אני רואה שהלכת לרופא עם האבא. והיה לך קצת קשה עם זה... יתכן שאימא הייתה יכולה לעזור לך יותר, אם זה אפשרי תנסי העזר באימא. אני כותבת לך כבר עכשיו בחצות בתקווה שתקראי ותצליחי לישון הלילה עם תקווה ומחשבה חיובית שתמצאי יחד עם הרופאים שיטפלו בך פתרון אסתטי שיאפשר לך להיות גאה בדימוי העצמי שלך אני מתארת לעצמי שצוות הפורום ינחה אותך בבוקר לאן לפנות. אז שתהיה לך שנה מתוקה שתעברי את הניתוח ותחלימי מהר. שושי

שלום חלי, קשה לתת תשובה מבלי לבדוק אותך ולדעת בדיוק במה מדובר, אבל ברמה העקרונית: החלל שנשאר אחרי שמוציאים גוש מהשד מתמלא מיד בנוזל הגוף, כך שלא נשאר "שק ריק". אותו נוזל עם הזמן "מתארגן" לרקמת צלקת, והמראה הכללי של השד בדרך כלל נשאר לגמרי שמור פרט אולי לצלקת שבדרך כלל מחוירה עם השנים והופכת לפס דק. את העור של השד כמעט תמיד אפשר לשמר, כך שבגדול צורת השד נשמרת. אם התוצאה הקוסמטית לא תשביע את רצונך - יש אפשרויות לטפל בזה באמצעות ניתוחים פלסטיים, אבל מרבית הסיכויים שלא תזדקקי לזה. בהצלחה!.

שלום, קשה ללא בדיקה להשיב אך באם הגוש דוחק ומצר את בלוטת השד יתכן שתצטרכי ניתוח משחזר בעתיד. בכל מקרה יש להתייעץ עם כירורג פלסטי לפני הכריתה בברכה

תודה רבה שושי ודר' אלויס באמת שהרגעתם אותי קצת שושי באמת צדקת המצב בכיתי כל הלילה והיום רבתי עם כל העולם ושהגעתי הבייתה חזרתי לבכות אני לא מעכלת עדיין): דר' דין עד-אל לפי מה שהבנתי מדר' אלויס המצב יתאזן ואותך האמת לא ממש הבנתי זה לא ניתוח פלסטי אני בטוחה שאם אני לא יאהב את המראה אני יעשה ניתוח פלסטי אין לי ספק בכלל לגבי זה אפילו דיברתי אם ההורים שלי והם אמרו שאם זה מה שאני ירצה אם יהיו איתי. ומה זה ניתוח משחזר??? יאו אלוהים אין שום דבר בעולם שיצליח להרגיע אותי אני כלכך מדוכאת אני לא יכולה לדבר אם אף אחד כל בנאדם שמתקרב אלי אני מתפרצת עליו בלי סיבא אני מרגישה כמו חולת נפש והבכי הארור הזה לא פוסק):

שלום מה דעתך על סלנו מתיונין כתוסף נגד סרטן השד? מאחר וקראתי כי המתיונין לא בדיוק רצוי לסרטן השד. בברכה ריקי

שלום ריקי, המתיונין ב-סלנומתיונין נאגר ברקמות חלבון בגוף ולא ברקמות מתיונין גובי

שלום ריקי, אני מרגיש שאני חייב לך תשובה נוספת בהקשר לקשר בין מתיונין וסרטן. ישנם סוגי סרטנים מסוימים אשר הינם תלויי- מתיונין Methionine dependant. בסוגים אלה ובדר"כ בשלבים מתקדמים וגרורתיים, ננקטת לעיתים האסטרטגיה של Methionine Restriction כולל מתיונין ממזון. מסינטוז החומצה האמינית עתירת הגופרית מתיונין מתקבל גלוטטיון. כמו כן רמות גבוהות מדי של גלוטטיון עלולות להפריע כאשר יש אסטרטגיה של פרוטוקול טיפולים כימותרפיים אגרסיבי. יותר מכך רמות גבוהות של גלוטטיון בזמן טיפולי כימו אגרסיביים עלול לגרום ל - Multiple Drug Resistance. מענין הוא שלעיתים שה -HOST TUMER עלול לא להגיב לאסטרטגיה של הנמכת מתיונין בעוד הגרורות כן מגיבות. מצד שני כאשר האסטרטגיה היא של חיזוק המערכת החיסונית וכאשר לא נמצאים במהלך טיפולים כימותרפיים, או כאשר הגידול אינו גרורתי או תלוי- מתיונין, גלוטטיון והעלאת רמתו יכולים רק לתרום לחיזוק המערכת החיסונית ולעזור לה להתגבר על המחלה. אני בדר"כ לא ממליץ למבריאים מסרטן לצרוך דברי חלב (לפחות לתקופה מסוימת), למעט כמובן השימוש בקוטג' או יוגורט עיזים אורגניים (שהינם עתירי גופרית) בדיאטת באדוויג, אשר איתה אני עד לתוצאות טובות, גם כמובן במהלך טיפולים רעלניים כמו כימותרפיה והקרנות. גובי

שלום, היתי מבקשת תשובה אמיתית לשאלה האם אפשר להחלים מסרטן השד - דרגה 3 ? עברתי לפני מספר חודשים כריתה מלאה ( גוש גדול) ונתגלו 9 בלוטות נגועות. כמו כן, הוצא גידול קטן מהשד השני. אני עוברת כרגע טיפולים. עברתי לפני הנתוח מיפוי עצמות, צלום חזה ואולטרסאונד בטן והכל היה תקין. עד היום לא הצלחתי לקבל תשובה חד משמעית, האם הטיפולים רק יעכבו את התפשטות המחלה, או שישנה אפשרות שאחלים לגמרי... אשמח לקבל תשובה, סטטיסטיקות ולשמוע על נסיונכן. תודה, טס

בהחלט אפשר להחלים מסרטן שד שלב 3, כמובן גם בתלות בטיפול שמקבלים לאחר הניתוח שצריך לכלול טיפול כימי מכיל אדריאמיצין וקרוב לודאי גם מכיל טקסנים, וכן טיפול קרינתי לאחר סיום הטיפול הכימי ,וטיפול הורמונלי באם הגידול רגיש להורמונים. מספרים מדויקים קשה לתת ללא פרוט יותר נרחב של הממצאים הפתולוגיים והטיפול אותו את מקבלת.

תודה על תשובתך המעודדת...זה מאוד עוזר לי לדעת שאני יכולה לנצח את המחלה. אכן קבלתי 4 מחזורים של אדריאמיצין והיתי אמורה לקבל טקסוקר, אך היתה לי תגובה אלרגית אחרי הטיפול הראשון. אני מקבלת כעת נוולבין במקום. האם תרופה זאת יעילה באותה מידה ? לאחר סיום הטיפול הכימי אני אקבל הקרנות וטיפול הורמונלי. האם לדעתך עלי לקבל טיפול נוסף או תרופה אחרת ? יש טעם להתיעץ עם אונקולוג אחר ? כשחליתי נאמר לי שכל בכל בתי החולים מטפלים היום בסרטן השד באותו פרוטוקול . האם זה נכון ? מודה מקרב לב, טס

חברה שלי לפני ניתוח ובבדיקת ממוגרפיה נאמר לה שרואים הסתיידויות ושתחזור לקחת את הבדיקה בשבוע הבא . מה זה אומר???? תודה

שלום רב, לא ברור לי איזה ניתוח עומדת חברתך לעבור. הסתיידויות נראות כמו נקודות קטנות בממוגרפיה, לפעמים הן שפירות ולפעמים הן סימן מחשיד לגידול. אם אלה הסתיידויות חשודות צריך לבצע ביופסיה - שאפשר לעשות בניתוח או במחט. לא ברור לי למה אמרו לה לחזור לקחת את הבדיקה בשבוע הבא. צריך לברר במכון בו בוצעה הבדיקה או אצל הרופא שהפנה אות הלבדיקה.

לפני כחצי שנה התגלה גידול ממאיר בשד ובלוטות נגועות. לאחר ניתוח עברתי כמוטרפיה+רדיוטרפיה. לפני כחודש התחלתי לקחת טומוקסיפן. הבחנתי בשיעור יתר בפנים (דבר שלא היה לי קודם לכן)וגלי חום בגוף. שאלתי היא האם ניתן לעשות משהו להפחית את תופעות לוואי אלה

לרקפת לא ציינת את גילך, ומה קיבלת בעבר התופעה של שיעור יתר בפנים די נדירה בטאמוקסיפן, כדאי לבדוק אם אין סיבות אחרות גלי חום הם תופעת לוואי מוכרת של טאמוקסיפן, העוצמות שונות. הם חולפים עם הזמן, אבל לפעמים.. הרבה זמן. ישנם כל מיני תכשירים טיבעייים בשוק, שישנן הטוענות שזה עוזר להן אם התופעה נורא חמורה התייעצי עם מי שרשם לך את הטאמוקסיפן, יש תרופות שמקלות

היי רקפת אני מניחה שהחלת את הטמוקסיפן אחרי הכימו. כשסימתי את הכימו והשיער התחיל לצמוח לי, צמח לי גם שיער על הפנים, כמו לתינוקות. וכמו לתינוקות הוא נושר אחרי כמה חודשים. המון בריאות רונית

אני לוקחת טמוקסיפן ועכשיו התחלתי לקחת גם רסיטל - נגד חרדות וזה הוריד את גלי החום כמעט לכלום אין לי כמעט גלי חום כיום ממליצה לבדוק אם יש תכשירים נוספים כאלה השיער וינשור מן הפנים כפי שכתבו לך כאן

לשאלתי: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=146&i=74063&t=73862

התשובה כאן http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=146&i=74874&t=73862

ברצוני להודיע לפורום וליידע נשים שקיבלו לימפדמה (התנפחות של הידיים) כתוצאה מהוצאת בלוטות לימפה, על התארגנות קבוצת טיפול לימפתי במים בהנחיית הגב' דורית תדהר פיזיוטרפיסטית מומחית בטיפול לימפתי. מנסיוני האישי,הטיפול מומלץ ומאוד יעיל בטיפול בתופעה זו שבודאי מטרידה הרבה נשים. להלן הפרטים:הטיפול מתקיים בקבוצות קטנות עד 6 נשים בברכת שחיה טיפולית ברמת חן. לפרטים נוספים אפשר לפנות לגב' דורית תדהר בטלפון 054-640623 או אלי-מלכה הראל טל' 051-609744. נושא הלימפדמה לא מקבל לדעתי (כאחת שסובלת מהתופעה)ולדעת נשים נוספות את תשומת הלב הראויה. כתוצאה מכך קופות החולים והרופאים לא מבינים מספיק את חומרת הבעיה וההפרעות שהיא גורמת בחיי היום יום. אולי כדאי שהאגודה למלחמה בסרטן תטפל בנושא ביתר כובד ראש ותדאג בין השאר שקופות החולים תאפשרנה לנשים לקבל יותר טיפולים לימפטיים מאשר מקבלים כיום (25 בשנה בסה"כ) שזה מעט מדי במיוחד לנשים שהוצאו בלוטות הלימפה בשני הצדדים. אודה לכם על התיחסות לבעיה. אני מוכנה לעזור בנושא זה וכמו כן אני מוכנה להיות תומכת בנשים.

שלום מלכה, האם בככל אפשר להרפא מזה ? כלומר לחזור לגודל הרגיל ? רעייתי סובלת מלימפודמה כבר כמה שנים, היא לובשת גרב מיוחדת , ואפילו ניסינו מכשיר לימפה פרס חדש במשך כ-6 חודשים , כמובן היא עברה מס"ג אצל מסגיסטית מומחית בבית חולים אסף הרופא. אפילו התיעצנו עם רופא כלי דם , מה עוד אפשר לעשות ? היד אינה מתנפחת יותר , אבל גם אינה יורדת בגודל, אין חזרה לנפח הרגיל כמיקודם. הנפיחות אינה חזקה מאד אבל מורגשת אם משווים את שתי הידיים . רעייתי שוחה כ- 60 בריכות כמעט כל יום ועדיין השחיה לא עוזרת . יש לנו תחושה של הרמת ידיים מהבחינה הזאת. אשמח לקבל תגובה בתודה דני

לדני שלום, לצערי, מתוך נסיון אישי וקריאת חומר רב, כנראה שהיד שהתנפחה לא תחזור לממדיה הרגילים. הדבר היחידי שחשוב לעשות הוא לשמר את המצב, באמצעות: ניקוז לימפטי קבוע (לפחות פעם בשבוע), חבישה בתחבושות לחץ בלילה, חבישת גרב במשך היום. כפי שקראת, התארגנה קבוצה לטיפול לימפטי במים, אחרי נסיון של 2 פגישות ,יש שיפור מיידי בהקטנת נפח היד שאמנם עובר לאחר מספר שעות, אך עדיין היד נראית יותר טוב. אם זה מעניין אתכם אני מציעה שתתקשרו לגב' דורית תדהר (מומחית בטיפול לימפטי)שתתן לכם פרטים נוספים טל' 054-640623. אשמח לנסות לעזור. מלכה

לצוות שלום! לאחרונה קבלתי בדואר האלקטרוני מידע (המפיץ טוען כי המידע הנ"ל מופץ מטעם האגודה למלחמה בסרטן) כי שימוש בדורדוראנטים המכילים אנטי פריספרנט גורם לסרטן השד. הטענה היא כי דורדוראנט שמכיל את החומר הנ"ל אינו מאפשר לגוף להפריש טוקסין כלשהו דרך הזעה (מכיוון שהדורדוראנט נגד הזעה). הטוקסין נאגר בבלוטות הלמפה שמתחת לבית השחי וגורם למוטציה של התאים וכך נוצר סרטן מסוג A.K.A. רציתי לדעת האם יש אמת בידיעה זו ? האם נעשו מחקרים בנושא? ואם כן הרי לכאורה כל דורדוראנט הוא מסוכן שכן נדמה לי כי כל דורדוראנט גם כזה שלא מכיל את החומר הנ"ל מבוסס על עקרון של מניעת הזעה? חוץ מזה האם אין זה אפשרי כי הגוף יפריש את אותו רעלן מפתחים אחרים של הגוף? תודה מראש על תשובתכם

העניין נדון כאן בפורום כבר עשרות פעמים. הנה קישור לאחת התשובות של ד"ר בן-ברוך לשאלה דומה: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=146&i=9828&t=9796

הלינק ששרית קשרה (תודה שרית!) עונה על השאלה באופן מלא.

באיזו מידה בדיקות שיש בהן קרינה לגוף : ממוגרפיה, רנטגן, CT יכולות לעודד צמיחת גידול סרטני ? מה התדירות המסוכנת בביצוע בדיקות שכאלו ?

לנועה אכן יש קרינה בבדיקות שציינת, אך הסתברותה לגרום סרטן - נמוכה תמיד צריך לקחת בחשבון את התועלת והנזק מבצעים בדיקה אך ורק כשיש לכך סיבה טובה ואז הסיכון יחסית קטן

בס"ד האם גם מישהי היא לא מחלימה מסרטן השד יכולה להתנדב לתפקידים מסויימים, ואיזה תפקידים כאלה קיימים? אני בת 25 החלמה מהירה לכולן ובריאות לכל אדם באשר הוא במחלתו.

שלום ענווה, אנו מזמינות אותך להתקשר לעמותה בטלפון 03-6021717 שלוחה 226 לפנות לנועה או מיכל והן ישמחו לדבר איתך על הנושא. בברכה, צוות אחת מתשע

לד"ר נועה בן ברוך שלום ! אני בת 38 לפני כשלושה חודשים התגלה אצלי סרטן שד , עברתי ניתוח חלקי וכיום עושה טיפולים כימוטרפים CAF , מחר אמורה לעשות טיפול רביעי . בנוסף סובלת מדלקת פרקים STIL'SS בשבועים האחרונים סובלת מכאבים בפרקים התייעצתי עם הראומטלוגית ונתבקשתי לעשות שוב מיפוי עצמות השאלה שלי האם יתכן שזה גרורות ? אני מאוד חוששת . מצפה לתשובה, תודה.

יפה שלום, גרורות בעצמות אינן מתבטאות ככאבי פרקים, ברקע כמו שלך הסבירות הגבוהה היא שמדובר בהתלקחות של מחלת הפרקים שלך. היי שקטה, הסיכוי שאלו גרורות גרמיות הוא זניח.

שלום, לפני 3 שבועות סיימתי בתל-השומר את הטיפול הקרינתי. בכל תקופת ההקרנות לא נשלחתי לבדיקת דם. אתמול הגעתי לראשונה לאחר ההקרנות לביקורת אצל האונקולוג באסף הרופא. הבדיקה ארכה לא יותר מדקה, נאמר לי שהכל בסדר, ונתבקשתי לחזור שוב בעוד 6 חודשים. האמנם אינני אמורה לעבור בדיקות כלשהן? האם מקובל בשנה הראשונה לראות את האונקולוג רק לאחר 6 חודשים? יש לי הרגשה שהרופא "מחפף", ושאם אלך לרופא שמקבל ממני תשלום על כל ביקור - אזכה ליחס רציני.

כדי להרגיעך (אולי) אני אספר לך שגם לי הפגישה הראשונה עם האונקולוג, לאחר הטיפולים, היתה קצרה והוא בדק אותי ידנית ולא יותר. האונקולוג אמר שהפעם הבאה שנתראה תהיה בעוד 3 חודשים. העניין הוא שאנחנו רגילות לאינטנסיביות, וכנראה שצריכות להפנים שזהו, האינטנסיביות מאחורינו (אינשללה), ונגיע אחת למספר חודשים לדקה אחת וזהו. אם היית הולכת לרופא פרטי, הוא לא היה עושה עבודה טובה יותר, אך כדי להצדיק את המזומנים הרבים שפציינטים משאירים אצלו, הוא חייב לתת הרגשה שעבודתו יותר מקיפה ועמוקה. אחולי בריאות.

מהנסיון שלי, כ 15 שנה, אני זו שקובעת את המעקב, ממוגרפיה פעם בשנה ובדיקות דם אני מבקשת מרופא המשפחה, אם יש לי שאלות והתלבטויות אני בכל זאת הולכת לרופא פרטי שמקדיש לי זמן מסביר בפירוט ובודק.

לריקי שלום, את יכולה לדרוש מרופא המשפחה לעשות את הבדיקות האלה דרך קופת החולים הרבה בריאות.

היי ריקי לדעתי את צריכה אונקולוג טוב שילווה אותך בשנים הבאות. ללכת לרופט פרטי זה חד פעמי. צריך רופא שילוה אותך כל השנים. יש אונקולוגים טובים באיכלוב ובתל השומר. אני אישית גרה בתל אביב ונסעתי עד לירושלים. לגבי בדיקות, יש רופאים שנותנים המון בדיקות ויש שלא. יש הטוענים שרק אם יש תלונות שולחים לבדיקות. למען השקט הנפשי שלך, תדרשי מרופא המשפחה את הבדיקות בהצלחה רונית

לא נראה לי שיש צורך ללכת לרופא פרטי כדי לקבל "יחס רציני" . בהחלט מגיע לך ביקור של יותר מדקה עם מענה לכל שאלותיך. לגבי תכיפות הביקורים וצורך בבדיקות הדבר מאד תלוי בשלב המחלה וטיפולים שקיבלת. אין המעקב של אשה עם גידול קטן לא חודרני דומה למעקב של אישה עם גידול חודרני עם ערוב נרחב של בלוטות לימפה. כפי שדנו כאן הרבה פעמים בעבר אין נוהגים לשלוח לבדיקות רק לשקט הנפשי כי פעמים רבות ממצאים נורמלים בבדיקות שאינם קשורים לסרטן (כמו ממצאים ציסטיים בכבד או שינויים ניוניים בעצמות) יכולים להכניס לסחרחורת של בדיקות רבות ומיותרות. המונח של גילוי מוקדם אינו תקף כאשר מדובר בגרורות ולכן אין צןרך בבדיקות שגרה אם אים תלונות או ממצאים. כל זאת לא נכון לגבי ממוגרפיה (פעם בשנה), בדיקה גופנית (כל 4-6 חודשים) ובדיקת גנקולוג (פעם בשנה). אני מציעה לך לדבר עם הרופא או מנהל המחלקה בבית החולים בו את מטופלת בנוגע להרגשותיך, ותמיד ניתן גם להחליף בית חולים לצוריך מעקב. באזור המרכז בכל בתי החולים יש אונקולוגים מומחים בסרטן שד החל מבית חולים קפלן בו אני עובדת דרך תל השומר, איכילוב ובלינסון.

תודה על תשובתך המקיפה, שהרגיעה ועזרה לי להגיע להחלטה.

שלום, אני בת 50 עברתי כריתת שד לפני כ 15 שנים והיתה חזרה מקומית פעמיים, אני מטופלת בארימידקס כשנתיים, הסרטן הוא גנטי, עברתי כריתת רחם ושחלות לפני כ 5 שנים בגלל גידול שפיר בשחלה. בחודשיים האחרונים אני סובלת מגרד והיה לי דם בשתן, גניקולוג אמר שכל זה נובע מיובש בנרתיק וממליץ להשתמש ב Vagifem באופן קבוע. אני כמובן חוששת. אודה על חוות דעת הרופאים בפורום.

למירה VAGIFEM הינו חומר נטרלי ואינו מכיל הורמונים. את יכולה להשתמש בזה ללא כל חשש. בברכה פרופסור אילן כהן

תודה אני עדיין חוששת, קראתי על התרופה באתר http://www.rx.com אודה לך על הסבר קצת יותר מפורט.

למירה את יכולה להשתמש ללא חשש ב VGIFEM. זה חומר נטרלי שנועד לשמור על לחות קבועה בנרתיק. זה איננו חומר הורמונלי. בברכה פרופסור אילן כהן

את מערכת הקשרים בין החולה לבין הסובבים אותו הביע היטב ג'ימס ביקונן לפני הרבה שנים בקטע הבא : כל העסק הזה של חולי ומוות אינו מובן כלל ועיקר לחיים. המבקרים השונים, שוחרי טוב , בני משפחה כואבים, רופאים מוזרים, אחיות לא מרוכזות, עובדים כועסים - כל אלו שהחולה רואה במשך היום, דומים לנוסעים בארץ זרה. הם באים אל החצר, הממלכה של החולה אבל רק למטרות רשמיות של יבוא ויצוא : הם לא משתהים, הם לא מאמצים לעצמם את מנהגי המקום שבו הם נמצאים. והם אף נגועים בשחצנות ובחוצפה , המשמשים להם הגנה מפני הינגעות במוות. אחרי ככלות הכל, מה הם יודעים על הכאב, הזיעה, אי השליטה בצרכים, ריח הבשר המרקיב וההשפלה הנוראית שבאי היכולת לשלוט בשלפוחית השתן ובפעולת המעיים ? הם מודדים את החום שלך אבל אינם סובלים ממנו. הם בודקים את הדם שלך אבל אינם מדממים. הם ממששים את הכבד , הטחול , המעיים, אבל הם לא חשים אותם. הם מאזינים ללבך, אבל אינם מסוגלים לחוש את קצבו המואץ. הם לוחצים את לחץ הדם שלך אבל אינם יכולים לחוש את עוצמתו. הם מציצים בסקרנות שאין עימה ריסון אל תוך הנקיקים, החורים, הערוצים, והמכתשים השונים של גופך ובכל זאת, לעולם לא יהיו חלק מהמערה שנעשית. הם אורחים, לא תושבים בבית מוות זה שאתה מאכלס. איך אם כן יוכלו בכלל להבין ולעזור… זה עצוב אך אמיתי וקיים במחוזותינו, ועל ידי מי שחיינו מופקדים בידיו. יש לי רק שאלה אחת אל הצוות המסור : מדוע צוות "אחת מתשע" לא עושה דבר לשינוי האווירה הזו ?

צר לנו אריק שמצאת לנכון להכניס את הרהורים וציטוטים כה קודרים במקום בו מנסים לעזור ולא לזרוע דיכאון וייאוש. בים המידע העומד לרשותנו היום אין זו בעיה למצוא ציטוטים מתאימים לכל דבר, אך זה עוד לא עושה אותם תמיד נכונים. מה טעם ראית להכניס דברים אלו כאן ומה הייתה מטרתך – לא ברור לנו. מה שהצלחת להשיג זו פגיעה בגולשים שהם קהל היעד של פורום זה, וגם ברופאים אשר עושים עבודת קודש. בהקשר לרופאים אנחנו יכולות להעיד מניסיוננו כמטופלות על התייחסות אוהדת ומבינה של הרופאים ועל רצון כן להבין ולעזור. גם אם נתקלים לפעמים ביחס שונה מצד רופא זה או אחר אין זה מצדיק להטיח אשמות כה כבדות באנשים הנמצאים כאן כדי לעזור לכולנו. באשר להערתך לגבי פעילות העמותה ניכר כי פשוט אינך מכיר אותנו ואת מה שאנחנו עושות. אחת המטרות המוצהרות של העמותה היא לחנך נשים לצרכנות בריאות אסרטיבית ונבונה המבוססת על מידע ועל עמידה על זכויותיהן להיות שותפות להחלטות הנוגעות לבריאותן ולגופן. העמותה פועלת למען מטרה זו מיום היווסדה לפני קרוב ל- 10 שנים, ובמסגרת זו גם מפעילה בהצלחה מרובה את השרות של "שמירה והגנה על זכויותיך" המטפל בפניות פרטניות של נשים המרגישות מקופחות או פגועות מול הממסד והמערכת הבריאותית. במקביל אנחנו מקיימים פעילות קבועה מול המערכת הבריאותית במטרה לשפר את הבנתה לצרכיהן של המטופלות. אנו מקוות שלהבא תחשוב גם על ההשלכות של דבריך לפני שהם נאמרים.

בוקר טוב, לא ברור לי על מה הקצף ועל מה הטרוניה. אני מציע לחברות הפורום לבקר במכוני האונקולוגיה ולהקשיב לשיחות של המזכירות עם המטופלות ובינן לבין עצמן, ולשאול מטופלות על היחס שהן מקבלות מהצוות. יש המון מה לשפר ועל כך רציתי להתריע בקטע הנפלא המשקף היטב את התחושה בשטח. כגוף משפיע ומייצג את ציבור החולות יש לכן יכולת להשפיע על אטימות המערכת. רק דוגמה קטנה מאתמול אשר תמחיש את כוונתי : אישה מתקשרת למכון האונקולוגי בו היא מטופלת ומדווחת על הרגשה לא נעימה ותופעות לוואי בעקבות טיפול ומבקשת להגיע בדחיפות לרופאה המטפלת בה. המזכירה עונה לה בחוסר סבלנות שנקבע לה תור לביקורת רק בחודש מאי.... לאחר מכן נערך וויכוח ביניהן על אפשרות או אי אפשרות הגעה דחופה אל הרופאה המטפלת. דוגמה נוספת : האם אתן מודעות לכך שהגעה לרופא בכיר היא קשה ביותר (תור לעוד מספר חודשים), אך מי שהכסף מצוי בכיסו (מעל 1,000 שקל לביקור) או שיש לו מקורבים לצלחת יכול להגיע לאותו רופא תוך יום ? יש לי דוגמאות למכביר, ולכן הבעתי בשם המטופלות את הכאב על הנעשה בשטח.

למשתתפות הפורום שלום! אני רואה את הנושא בצורה שונה. הציטוט של אריק מבטא את מה הוא מרגיש כלפי הרופאים בגלל הניסיון הפרטי שלו. לדעתי זה טוב וחשוב לבטא רגשות כי זה משחרר מין המועקה. חבל שהצוות כאן מעדיף להחביא רגשות אלו מתחת לשטיח. יתכן שיש בפורום הרבה נשים שמזדהות אתו, לאותן נשים זה עוזר כי הוא משמש להן פה למשהו שהן לא ידעו או לא העזו לבטא בעצמן בעוצמה כזאת. לנשים שחוו חוויות שונות (ואני מקווה שהן הרוב )קריאת הקטע הזה לא אמור להזיק. מה שאריק מרגיש אינו קשור למה שהרופאים עשו או לא עשו אלא רק למה שהוא הרגיש בנסיבות שלו. אשמח לשמוע מהחולות עצמן אם הקטע הזיק להן או לא. פניות רבות לפורום הזה נובעות לא רק מרצון למידע אלא גם מרגשות קשים שמלווים את המחלה. חבל שלא נותנים בפורום הזה מקום גם להבעת רגשות במיוחד רגשות שליליים. לא ברורה לי הסיבה שצוות הפורום ניפגע גם אישית גם בשם החולות וגם בשם הרופאים. לדעתי עדיף היה להזדהות עם הרגשות של אריק ולא לתקוף אותו. הזדהות הייתה עוזרת גם לאריק וגם לחולות. תקיפה דוחה חולים מלהביע את רגשותיהם. אני מאחל לכולכן הרבה בריאות ספוזניק יוסי לתגובות: [email protected]

עצוב, כי הדוגמאות לחוסר היחס רבות כל כך, והתרגלנו למצב ש"מה לעשות, בכל מקום זה ככה". אבל זה לא צריך להיות כך. למה זה כל כך מקובל וברור שחולים מוזמנים לאונקולוג לשעה 8:30 בבוקר, והמזכירה - במעמד קביעת התור - מודיעה שהרופא לא מגיע אף פעם לפני השעה 9 וצריך לבוא מוקדם ולהתאזר בסבלנות. למה - ביום גשום במיוחד - לא מודיעים לחולים שהוזמנו לאונקולוג שהרופא חולה ולא יקבל באותו היום? האם במקום לגלות אמפטיה מותר "לטרטר" מטופלים בכל מזג אויר? לא לכולם יש רכב, לא כולם מגיעים מהבית, יש גם אנשים עובדים שזמנם יקר - האם בגלל שהם משתמשים בשרותי הרפואה הציבורית צריך לזלזל בהם כל כך? יש לי עוד דוגמאות רבות, אבל זה משרה דיכאון לכן אסתפק בנ"ל.

ריקי - אני מסכים עם כל מילה שאמרת ולכן אסור לקבל את הדברים הללו כמובנים מאליהם, אלא לדרוש ולהילחם על הזכויות. האנשים השחוקים שמשרתים אותנו לא עושים לנו טובה, ואם למישהו שם נמאס אז שפשוט יפנה את מקומו למישהו אחר. אני מתכוון לאנשי המשרד, אנשי הטיפולים למיניהם וגם לרופאים שנשבעו את שבועת הרופא כדי להעניק לנו את היחס והטיפול הטובים ביותר.

אני מקווה שהאיות מדוייק. היכן אפשר לקבל מידע על תרופות אלו?

שלום שי, באתר של האגודה למלחמה בסרטן , תחת תרופות כימותרפיות תוכל לקבל מידע בעברית על התרופות שביקשת. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום רב! הייתי רוצה לדעת האם יש בעיה לאשה הנוטלת כדורי טמוקסיפן לקבל טיפולי מסג' או שיאצו להפחתת כאבי גב וברכיים? תודה מראש ורד

לורד בעיקרון - לא, אבל נורא חשוב לברר את סיבת הכאבים עדיף, לכן, שתתייעצי עם האונקולוג שמכיר אותך

לקחתי טמוקסיפן כחודש ימים, והיו לי תופעות לוואי חמורות כגון: כאבי מחזור (ללא מחזור), שילשולים היסטריים (וגם כך אני בתת משקל), יובש בנרתיק, כאבי ראש, כל תופעות גיל המעבר, והקשה שבהן היא גלי החום היומים שמעירים אותי בלילות. (אני בת 41 לא מקבלת מחזור לאחר הטיפולים הכימותרפיים). פניתי לאונקולוג והוא החליף לי את הטמוקסיפן (לקחתי במינון 20 מ"ג ליום). התחליף לטמוקסיפן הוא נולבדקס 20 מ"ג ליום. שאלתי היא: האם הכדור הזה מוכר, ומה תופעות הלוואי השכיחות שלו? האם מינון של 20 מ"ג ליום הוא לא גבוה? מדוע נתן לי האונקולוג טמוקסיפן 20 מ"ג ליום - האם זהו המינון השכיח או איך מחליטים על מינון? (על המרשם קראתי שיש אפשרות לקבל גם 5 או 10 מ"ג ליום, ואני לקחתי 20 מ"ג ליום.). האונקולוגית שלי עזבה, וכעת יש אונקולוג שהתקשורת איתו לא ממש זורמת. עוד דבר שהאונקולוג אמר לי, שעכשיו עלי להפסיק את כל הויטמינים ותוספי המזון שאני לוקחת, מפני שזה מזין גם את הסרטן (???) אשמח לקבל תשובות.

ממליצה לך להחליף אונקולוג בהקדם !!! זו לא חתונה קאתולית, וזכותך להחליף אונקולוג. יש כ"כ הרבה אונקולוגים (ובעיקר אונקולוגיות) מצויינים, שאין שום סיבה בעולם להמשיך להיות מטופלת אצל מישהו שהתקשורת איתו לא זורמת, ואת לא יכולה לקבל ממנו אפילו את התשובות לשאלות הבנאליות שאת נאלצת לשאול כאן.

יונית, עד כמה שידוע לי נולבדקס הוא טמוקסיפן, המיוצר ע"י חברת תרופות אחרת. אני מקבלת טמוקסיפן 20 ובאחת הפעמים קופ"ח החליפה לנולבדקס 20. הן רופאת המשפחה והן האונקולוגית טענו שמדובר באותו מוצר. גם על האריזות היה רשום אותו הרכב. המינון של 20 מ"ג הוא המקובל. לא ידוע לי שיש להפסיק ליטול ויטמינים ותוספי מזון. אשמח לשמוע ממי שמבין כי גם אני לוקחת. ולסוף - יש אונקולוגים מצויינים מבחינה מקצועית ואישית, אז אל תהססי לפנות לאונקולוג אחר. אפרת

ליןנית . יש נשים שהטיפול האנטי הורמונלי גורם להם לתופעות לואי קשות כפי שאת מציינת. ולאחרות זה לא גורם דבר. יש תחליף לטמוקסיפן שניקרא ארימדקס אך הוא לא בסל התרופות . למרות זאת יש קופות שמאשרות אותו במקרים של חוסר סבילות לטמוקסיפן תבררי. אל תוותרי על תיקשורת זורמת עם האונקולוג שלך. חיה

ליונית קצת קשה לייחס את כל תופעות הלוואי שאת מתארת לטאמוקסיפן, וגם אם כן, מרבית התופעות חולפות עם הזמן נולבדקס הוא טאמוקסיפן של יצרן אחר, אין הבדל בחומר הפעיל שבשני התכשירים, והמינון המקובל הוא 20 מ"ג. אגב, האם את מקבלת משהו בנוסף? לי אין ספק שחלק מהתופעות אותן את מתארת אינן קשורות לטאמוקסיפן. לא ברור לי מדוע את זקוקה לויטמינים ומדוע נאסר עליך לקחת אותם. לא ברור לי בכלל מה מטרת הטיפול בטאמוקסיפן (האם מניעה או..) בקיצור, חסרים לי המון פרטים; מה שוודאי , בעיני, הוא שאם אין לך כימיה עם האונקולוג, את חייבת למצוא לך מישהו שיתאים לך יותר, והאפשרויות רבות וטובות. בררי גם במסגרת הקופה בה את מבוטחת. בהצלחה

תודה על תגובתך, ותגובתן של כל הקוראות. הטמוקסיפן ניתן לי למניעה בלבד. מה עם ארימדיקס שכולן מדברות עליו באהדה כה רבה, איך אפשר לנסות ולקבל אותו?

שלום רב אני בת52 שנתיים לאחר למפקטומי,כימו,הקרנות, טמוקסיפן. בממוגרפיה ,u.s לא גילו את הגידול וגם לא במישוש. אני התעקשתי לעשות ביופסיה למשהו שנראה ציסטה בגלל הידע שלי. לצערי זה היה ממאיר +2 בלוטות בלימפה . שאלתי היא שאני רוצה לעשות mri כי אני חושבת שבשד פיברוטי כמו שלי זה חשוב אני מאד רוצה לחיות והחיים יפים. בקשתי באיזה תכיפות לעשות ובכלל איזה מעקב רצוי בשבילי. היה לי גידול 1.2 סמ', גרד 3, אינונזיב קרצינומה +2 בלוטות טופלתי בטקסוטר ואדריאמיצין. תודה על עבודת הקודש שאת עושה בפורום

MRI יבוצע אחת לשנה, לא ברור לי אם יאושר לך MRI כבדיקת מעקב, זאת עלייך לברר מול האונקולוג וקופת החולים שלך. כמובן שאם יש ממצאים לא ברורים ניתן לבצע בתכיפות גדולה יותר. לגבי שגרת מעקב דנו על כך פעמים אין ספור בפורום, המינימום הוא בדיקת רופא כל 4-6 חודשים, גנקולוג פעם בשנה והדמיית השדיים פעם בשנה. בדיקות נוספות רק אם יש תלונות מכוונות. יש רופאים המוסיפים גם בדיקות דם, סמנים ועוד, זה כבר די אינדיבידואלי

ברצוני לקבל פרטים נוספים על בדיקה חדשה מאת חברת התרופות טבע. החברה מצאה שיטה לקחת את הגידול מייד לאחר הניתוח ולבדוק עליו סוגים שונים של כימותרפיה. כפי שאתם יודעים כיום כימותרפיה ניתנת לחולה ע"פ מידע סטיסטי בלבד. כלומר אדיראמיצין עוזר ל - 90% ולכן ישמש כקו ראשון בכימותרפיה . 10% סובלים מקבלת כימותרפיה לא אופטימילית. טבע טוענים שבידם בדיקה להשגת יעילות מקסימלית מטיפול כימותרפיה ע"י התאמה אישית של הטיפול (ע"פ בדיקת מעבדה - רגישות הטיפול) אנא עזרו לי למצוא חומר בנושא בהקדם האפשרי. בברה, ארז.

הבדיקה המדוברת אינה בודקת רגישות של הגידול לטיפולים שונים, אלא עמידות של הגידול לטיפולים שונים. זוהי בדיקה מחקרית שהשימוש בה אינו רוטיני. אין מחקרים מבוקרים שבדקו את יעילותה, יש נתונים מהסכלות אחורנית על אוכלוסיות חולים. אתה יכול ליצור קשר עם חברת אונקוטסט-טבע לגבי ידע נוסף.

תודה על העזרה. יצרתי קשר עם החברה, נשלח לי חומר בנושא. נכון הבדיקה היא עדיין מחקרית אבל מקריאת החומר נראה שהיא עוזרת מאוד לאונקולוג להחליט על טיפול מתאים. לדוגמא: בבדיקה התגלה שלחומר X יש עמידות של 80%.... הדאלה שנשלאת מדוע לא הכירוג המנתח ולא האונקולוג מזכירים את הבדיקה ושולחים את החולה לביצוע הבדיקה. חבל. ושוב תודה.

האם יתכן קשר בין דיקור במחט עבה בשד, לבין הופעה של צלוליטיס חמור במפשעה (באותו צד בו בוצע הדיקור) כארבעה ימים אחרי הדיקור?

שלום הדס לדעתי לא ניתן לקשור את שני הדברים החלמה מהירה ד"ר כרמון

שלום אני בת 23 אמא שלי חולת סרטן שד בעבר וחזר לה פעם נוספת השאלה שלי עד כמה מוקדם אני צרכה להתחיל לדאוג ולהבדק? איזה בדיקות? אני יודעת על בדיקה שלי עצמי עד כמה היא אמינה? האם אני צרכה להבדק אצל רופא כבר עכשיו? תודה מראש

לקארין שלום שאלתך במקומה. אין בדיקה מושלמת, אך בדיקה עצמית וערנות לכל שינוי בשד שלא חולף תוך שבוע -שבועיים, היא דבר ראוי. את אמורה להבדק באופן סדיר 10 שנים מוקדם יותר מכל אשה, או בגיל הצעיר ב 10 שנים מהגיל בו חלתה אמא שלך (המוקדם מביניהם). אין כל נזק בבדיקת כירורג פעם בשנה כבר מגיל 25, אם כי אין להמלצה זו בסיס מדעי. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

אני בת 33 ואמא ל=3 ילדים ליפני שבועיים התחיל ליכאוב לי השד הימני לא כאבים חזקים רק כאלה סתם ,אני עושה בדיקה עצמית מידי שבוע ולא גיליתי משהוא חריג וגם לא רואה משהוא חריג .,שאלתי עים זה יכול לינבוע מחזיה שהיא חזקה ?,אני מפחדת מללכת לרופא ומקפידה על בדיקה עצמית שלימדה אותי הרופא .בתודה מראש.

שלום. אני בת 25 ומאז שאני זוכרת את החזה שלי יש לי בשניהם, ורידים בולטים. יש לציין שהייתי מספר פעמים אצל רופא כירורג שלא מצאו לי כלום. עברתי גם אולטרא סאונד וגם הוא היה נקי. אם כן, למה יש לי ורידים בולטים, ואיך ניתן לטפל בזה. מחכה לתשובה מהירה. הענין מאוד מאוד מפריע לי. תודה שיר

שיר שלום ורידים בולטים בשד, כאשר שד בצבע תקין ואין גודש- ואריאנט של נורמה, בדרך כלל עקב כלי דם תת עוריים, הקרובים לפני העור. אין צורך בטיפול. בברכה

ברצוני לדעת האם מבחינה סטטיסטית יש הבדל בהשנות המחלה או התפשטותה אצל חולים שלקחו טיפול כימוטרפי לעומת חולים שלא לקחו? שכן הטיפול הכימוטרפי לכשעצמו יכול לגרום למחלות רבות ואף לחזרת הסרטן בשד או באיבר אחר(שכן אף אונקולוג לא יאמר לנו אחר כך האם המחלה חזרה לבד או כתוצאה מהטיפולים) בתודה מראש גלי

לטיפול כימי משלים יש תועלת בשתי מחלות סרטן עיקריות, סרטן שד וסרטן המעי הגס. יש היום נתונים שיתכן ויש גם ערך בסרטן ריאות. בסרטן שד טיפול כימי לאחר הניתוח (בתלות במאפיני הגידול) בהחלט מוריד סיכוי להשנות ומוריד סיכויי תמותה מסרטן שד. אלו נתונים ממחקרים על עשרות אלפי נשים. בסקירה של קרוב ל30,000 נשים לא הראו שיש עליה בשכיחות של סרטנים אחרים אצל נשים שקיבלו כמוטרפיה לעומת כאלו שלא קיבלו כמוטרפיה. כדאי לזכור שהטיפול הכימי מוריד את הסיכוי להשנות סרטן שד אך אינו מונע את הסיכון לחלוטין ולכן יש נשים שלמרות שקיבלו טיפול כימי משלים יפתחו גרורות. אין זה אומר שהטיפול הכימי גרם לגרורות אלא שהוא לא היה יעיל מספיק במיגור הגרורות המיקרוסקופיות. סרטן שד אינו חוזר עקב הטיפולים, יתכן והוא חוזר למרות הטיפולים.

מה הנתונים הסטטיסטיים הידועים בישראל ובעולם ? מהו אחוז מקרי ההישנות ? מהו אחוז המטופלות שנרפאו בטווח של שנים ?

בספר של יהודה מנור לגבי מחלות תזונה ועוד נכתב שהטמוקסיפן עלול לזרז את חזרת הסרטן והרי אנחנו לוקחות אותו למניעת חזרת סרטן השד . האם מישהו יודע משהו על מחקרים מדעיים שבדקו את השפעת הטמוקסיפן? אשמח לדעת

יש אכן מחקרים הטוענים שטמוקסיפן במקרים מסוימים עלול לעודד הישנות גידול סרטני המופיע כפולשני ואלים יותר מהקודם לו. בהישנות מסוג זה נוהגים לתת את הארימידקס במקום הטמוקסיפן. אני לצערי מכיר מאוד מקרוב את מה שאת חוששת ממנו.... אונקולוגים יטענו שהסיכוי לנזק הוא יחסית נמוך מאוד לעומת התועלת של התרופה (זה נכון לכל תרופה באשר היא), אך מי שנפגע עבורו מדובר בסיכוי סטטיסטי של 100 אחוז, ואין דרך לדעת מראש מי יפגע.... תרופה טבעית ללא תופעות לוואי בשם : Indole-3-Carbinol מבצעת "חסימת" אסטרוגן ללא הסכנות של הטמוקסיפן.

כדאי לדעת שתוסף המזון Indole-3-Carbinol, לא נבדק בבני אדם בצורה מבוקרת, תכונותיו נבדקו בתרביות רקמה וחיות מעבדה כמשפיע על המטבוליזם של אסטרוגן. לא קימת שום עדות שIndole-3-Carbinol יכול להחליף את הטמוקסיפן או שיש לו איזו פעילות מגינה או מטפלת בבני אדם. יש לזכור שיש חומרים רבים המראים פעילות בתרביות רקמה וחיות מעבדה אך אין להם כל פעילות בבני אדם. צריך מאד להזהר בביצוע הקפיצה של הנחה שאם החומר פעיל בתרבית רקמה אז פעילותו תהיה דומה גם בבני אדם. לשם כך קימים מחקרים רפואיים מבוקרים.

יש מחקרים רבים שכוללים עשרות אלפי נשים שבדקו השפעת טמוקסיפן על השנות ותמותה מסרטן שד. טמוקסיפן מוריד באופן ברור סיכוי להשנות ותמותה מסרטן שד וכמו כן מוריד סיכוי לחלות בסרטן שד בשד השני. יש עליה מסוימת בסיכון לחלות בסרטן הרחם אצל נשים שמקבלות טמוקסיפן , אך סרטן רחם בדרך כלל מתגלה מוקדם וניתן לטיפול עם אחוזי ריפוי גבוהים מאד.

מתי אתם האונקולוגים תפקחו את עיניכם ותבחנו היטב את ההמלצות שאתם מספקים לנו בהשפעת בעלי הון יצרני התרופות ? אישתי נטלה במשך שנתיים טמוקסיפן כדי למנוע הישנות של גידול, ובמקום מניעה התפתח לו גידול אימתני ואלים. כאשר הדבר התגלה האונקולוגית אמרה את המשפט הבנאלי הבא : "יש מקרים בהם הטמוקסיפן מעורר התפתחות גידולים בשד במקום למנוע אותם. כעת נטפל בגידול בכימותרפיה אגרסיבית...". האונקולוגית בכבודה ובעצמה אמרה זאת, ולא מטפל טבעי או סתם הדיוט מן הקהל הרחב. נשמע מוכר - לך הרופאה לכן המטופלות ? יש גם לא מעט מחקרים על נזקי הטמוקסיפן, והפירסום על הנושא נעשה בעיקר על ידי החברה המייצרת את הארימידקס....

שלום דר בן ברוך מה המשמעות של סרטן רחם שמתגלה בשלב מוקדם? עוד טיפולים עוד הקרנות עוד כימוטרפיה עוד סכנת חיים ומתח נוראי שמרחף מעל ראשנו - לא נשמע טוב סרטן רחם בשלב מוקדם...... לפי דעתי אחת הסכנות הנוספות של הטמוקסיפן היא שבץ מוח שעליו כמעט ולא מדברים..... קשה קשה......... בברכה ריקי

שלום רב, מבקשת חוות דעתכם ,האם במסגרת מעקב שוטף לאחר סרטן שד בדיקת MIR יכולה להחליף את ממוגרפיה ואולטרסאונד (יש לי אישור הקופה לביצוע MIR). בתודה מראש רות

לרות שאלתך מוזרה, בדרך כלל זה אינו המסלול צריכה להיות סיבה טובה לכך

MRI אינו מהווה תחליף לממוגרפיה או אולטרסאונד, הנסיון איתו הוא יחסית קצר ויש הרבה פעמים של רגישות יתר של הבדיקה. בתלות בגיל ובסמיכות השדיים MRI יכול להדגים גידולים שלא מודגמים בממוגרפיה או US אך הקפיצה של שימוש רק ב MRI נראית לי מעט מוקדמת.

בביופסיה של השד אובחן DCIS ללא קולטנים להורמונים בביופסיה של בלוטת הלימפה - התגלו תאים סרטניים. עברתי כימוטרפיה וניתוח - ואז כבר לא היו תאים סרטניים. הרופאה שלחה למעבדה לבדוק אם הגידול בבלוטה רגיש להורמונים - ואמרו לה שהריקמה שלקחו לא מספיקה. מה עושים עכשיו? הרופאה אומרת שלא כדאי לקחת טמוקסיפן - אם לא בטוח שהגידול היה רגיש, ומצד שני אולי הוא היה רגיש להורמונים ואם לא אקח אני אהיה בסכנה???ז מה אני יעשה?

קשה מאד לענות לשאלתיך ללא פרוט מלא של הדו"ח הפתולוגי. אולי כדאי לנסות שוב לדבר עם המכון הפתולוגי. זהו באמת יעוץ שאי אפשר לתת בפורום.

שלום לאישתי התגלה סרטן השד duct carcinoma grade II-III with intralesional carcinoma(solid pattern infiltrating בSTAGE II-III היא התחילה טיפול כימוטרפי להקטנת הגוש. בבדיקות מקדימות של CT ומיפוי עצמות הכל תקין אין גרורות. מה הסיכוי החלמה ממצב זה? אני מאד מודאג. תודה

אדי אתה צריך לספק עוד אינפורמציה כדי לקבל תשובה - גודל הגוש? מצב הבלוטות? בכל מקרה טבלאות הסיכויים הן רק סטטיסטיקה יבשה ואישתך היא 100%. לכן המשך לחקור ולבדוק, אבל במקביל תמוך בה ככל יכולתך, חזק את רוחה, עזור לה להילחם וביחד תנצחו את הסרטן. הרבה בריאות

לאדי ברור שאתה מודאג, ועם כל האמפטיה שלי איליך האם אתה באמת מצפה לתשובה אחראית על סמך המידע החלקי מאד שמסרת??? והאם הפורום הוא המקום הראוי להתייחסות רצינית וכוללת לשאלה כל כך רצינית ופרטנית?? שתי התשובות לדעתי שליליות. שאלתך ראויה לדיון בשיחה רצינית עם מי שתבחר לך ושתבטח בו. בהצלחה

סיכויי ההחלמה תלויים בגורמים רבים בינהם גודל הגוש, מידת ערוב הבלוטות, רגישות הגידול להורמונים ולהרצפטין וכן תגובת הגידול לטיפול כימי. אין אפשרות לענות לך ללא כל הפרטים האלו וגם אז זהו דיון המתאים יותר לשיחה פנים אל פנים. שאל את הרופא המטפל או פנה ליעוץ נוסף. בהצלחה

שלום, אני אחרי 4 טיפולים של AC וטיפול אחד של טקסול כשלפני עוד 3 טקסול. מיומים אחרי קבלת הטקסול התכסה הגוף שלי בפריחה ולמרות שקיבלתי אנטיהיסטמין עדין הפריחה ממשיכה להתפשט אם כי פחות במרץ. גם במהלך הטיפול בAC היתה לי פריחה אם כי יותר ממוקדת (באיזור אחד) שהופיעה כיומים לאחר סיום זריקות הנופוגאן (שמעודדות את מערכת החיסון), ונעלמה בדר"כ עד הטיפול הבא בעזרת משחה המכילה קורטיזון שקיבלתי מרופא עור. עכשיו המשחה כבר כמעט לא משפיעה והפריחה בשיאה. ברצוני לדעת האם זו תופעה נפוצה של הטקסול? האם זו תגובה אלרגית? מה עושים????? HELP כי זה מוציא אותי מדעתי...... תודה מראש

היי לילך. לפני הכותרת את יכולה להבין שאני מסיימת את הטקסול. לי היו כל תופעות הלוואי שבפעולם. גם אני סובלת מהתקפות גירודים שלא ניתן לעצור אותן. קיבלתי משחה שקצת מרגיעה נסי אותה ניתן לרכוש בכל בית מרקחת יFLEXITOL זה עוזר. בהצלחה

כדאי לברר בדיוק מהו הטיפול אנטי אלרגי שאת מקבלת, מעבר לאנטיהיטמינים אפשר להוסיף עוד תרופות. משחה היא בדרך כלל לטיפול בפריחה מקומית לא כללית. פני לאונקולוג או לאלרגולוג בהקדם האפשרי. ובקשר לקורס הטיפולי הבא דוני על כך עם הרופא שלך. טקסול בהחלט גורם לאלרגיות שיכולות גם להחמיר עם טיפולים נוספים.

שלום לילך, אני מאוד מבינה אותך. אני עברתי 12 טקסול , ואחרי 3 או 4 טקסול התחילו לי התקפות גרוד בכל הגוף, שגם אותי הוציאו מדעתי . ונמשכו עד כחודש לאחר הטקסול האחרון. גם לי לא עזרו האנטי היסמינים למיניהם ופשוט סבלתי, כי לא רציתי לקחת קורטיזון. שמעתי שכשיש "התקפה" כדאי לשים קורנפלור (ולא טלק) על האזור המציק ושזה עוזר, אבל לא ניסיתי בעצמי. אני מקווה מאוד שלך זה יעזור. תרגישי טוב.