פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

13/01/2004 | 15:48 | מאת: נעמי

סיימתי טיפול כימותרפי, ביקרתי אצל האונקולוג אשר ביצע בדיקה ידנית, ונתן לי טמוקסיפן ל-5 שנים. כששאלתי מה עם בדיקות כמו מיפויים, CT, ענה לי שלא צריך. האמנם? מה מקובל בד"כ? עוד שאלה: בדף האבחנה שלו רשם ששד ימין (הלא מנותח) מאד מגורגר (?) מה זה?

14/01/2004 | 10:08 | מאת: דר' רות לאופר

לנעמי המקובל הוא שאם אין סיבה מיוחדת, כמו תלונות מפי המטופל, או מימצאים בבדיקה הגופנית, לא מבצעים בדיקות הדמייה למיניהן, שכן לרוב, במצבים אלה, אינן תורמות דבר למעט חרדה וקרינה.. שד של אשה לעולם אינו הומוגני לחלוטין, השד שלך, לדעת רופאך, כנראה יותר בלתי הומוגני מהרגיל; זה שכיח ולרוב חסר משמעות קלינית. ד'ר רותי לאופר

13/01/2004 | 05:50 | מאת: שרון

שלום, לפי כשנתיים עברתי כריתת שד עם הוצאת 36 בלוטות לימפה . הגידול היה DCIS ולכן גם הבלוטות היו נקיות כולן. שאלתי - האם מותר לי לשהות בסאונה/ג'אקוזי או שיש סיכון שהדבר יוביל לבעיות עם היד. חשוב לציין שאין וגם לא היו לי כל בעיות עם היד קודם לכן. תודה רבה מראש, שרון

15/01/2004 | 22:51 | מאת: איריס גביש

לשרון, עצם הוצאתן של 35 בלוטות מאזור בית השחי מסב נזק בלתי הפיך משמעותי למערכת הניקוז של נוזלים מהיד. למזלך הטוב נותרו בגופך רזרבות מספיקות , וכך סימפטומטית אינך מרגישה כל שינוי. יחד עם זאת , כדי לשמור על האיזון הקיים, יש להזהר מהעמסה על מערכת הניקוז, כלאמר להמנע מהגברה חריגה של זרימת דם אל האזור. תופעה כזו עלולה להתרחש בחום קיצוני, מאמץ קיצוני או פציעה. לשאלתך, כל עוד לא מדובר בחום קיצוני , והעור אינו מאדים- אז אין בעיה. ג'אקוזי של בריכה מחוממת רגילה - מתאים, בג'אקוזי של אמבטיה שאולי לגביו יש ספק - ניתן להשעין את היד בחוץ, לסאונה סוגים שונים ואיני מתמצאת אבל הכללים בעינם. תהני, איריס.

17/01/2004 | 19:30 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אינני חושבת שסאונה או ג'קוזי יגרמו לנזק ליד, אך היי מודעת ליד ואם את חשה איזה שינוי כמובן תמנעי בעתיד.

13/01/2004 | 01:09 | מאת: אילה

השאלה לדר בן ברוך, האם שמעת על דר לי רופאה סינית שמתמחה בסרטן השד ועובדת או עבדה בשיתוף עם תל השומר. רציתי לשאול לדעתך על לקיחת התרופות שלה אותן אני נוטלת בנוסף לטמוקסי מבלי שאני יודעת מה הן מכיחות , האם הן עוזרות וחשוב ביותר לדעת שאינן מזיקות . מעוניינת בדעתך. תודה אילה

15/01/2004 | 13:02 | מאת: תמי

היי אילה, גם אני הולכת לד"ר לי, וגם אני מפקפקת לפעמים אם כל ההוצאה הזאת מוצדקת. מה גם שאני די לא סובלת את הדיקור. האונקולוגית שלי אמרה לי בזמנו משהו בסגנון "אם לא יעזור, לא יזיק". אז אני ממשיכה, אבל מתלבטת. מה שכן, נדמה לי שהיא עזרה לי בעניין של גלי החום. כמה זמן את אצלה? איזה טיפול את מקבלת?

15/01/2004 | 16:20 | מאת: הלן

הי, היה לי קשה אם האמירה שאם זה לא יעזור, לא יזיק כי ברגע שאת משתמשת במשהו כדאי שזה יעזור לא בגלל העלות, אלה כי טיפול גם אם הוא משלים צריך לעזור ויש, יש טיפולים משלימים טובים (שלו צריך לקחת משכנתא ע"מ לממן אותם) שעובדים ונותנים תוצאות מעולות למגוון רחב של תופעות לווי והם מבוססים אל "אדפטוגנים" - סטרולים מיוחדים המופקים מצמחי מרפא. . אני קבלתי המלצה על טיפול כזה מרופא האונקולוג שלי באיכילוב וגם חקרתי קצת את הנושא באינטרנט. מסתבר בשנוסף לחיזוק המערכת החיסונית ה"אדפטוגנים" חוכיחו במחקרים מעבדתיים שביכולתם מונעים התפתחות/התחדשות סוגים מסויימים של סרטן. אדפטוגנים הם לא ממש חדשים למדע הרפואי אבל רק עכשיו מתחילים להתייחס אליהם ברצינות הראויה.הייתה פה כתבה מעניינת, לא מזמן, על הנושא שנכתבה ע"י מירב- נציגה רפואית שחזרה מכנס בחו"ל. אההה..... כמעט שכחתי למוצר שאני משתמשת קוראים Point4Life ואני קונה אותו בבית מרקחת ברח' דיזנגוף אבל אני יודעת מחברה שלי שיש את זה בכל הארץ. סוף שבוע טוב, הלן

17/01/2004 | 19:27 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

שמעתי על ד"ר לי ויש לי חולות שמטופלות אצלה. אישית לא ראיתי אף חולה אצלה חל שיפור עקב הטיפול. חולה אחת קבלה טיפול אצלה במקום טיפול כימי וחלה החמרה ניכרת. אין לי מושג מה יש בתרופות אותן היא נותנת, כך שאיני לכולה לומר לך אם הן עוזרות

12/01/2004 | 20:25 | מאת: גל

פונה בשם חברה שעברה הסרת שני גידולים מהשד והסרת בלוטות. היא נמצאת מספר ימים לאחר הניתוח ומתאוששת לאט לאט. אתמול החלו בצקות ביד ( מפרק כף היד ) והיא מעסה את המקום להרגעה. האם ישנם עוד דרכים על מנת להקל על הבצקת, תרגילי פיסיוטרפיה? אודה על תשובה מהירה. תודה גל

13/01/2004 | 14:25 | מאת: א

גל שלום, הטיפול בנפיחות ביד מבוצע ע"י פיזיוטרפיה לימפטית באתר יש רשימה של מטפלים מומחים אני ממליצה לך מאד על שלמה הראל אם אין באפשרותך לממן זאת פרטי את זכאית ל-50 טיפולים בשנה דרך קופ"ח בהצלחה

14/01/2004 | 23:02 | מאת: איריס גביש

לגל שלום, בשאלתך מתוארת תופעה לא נדירה, אבל יחד עם זאת חשוב לידע את הכירורג/ית על כל שינוי במצבה של המנותחת הטריה, על מנת שיוכל לקשר זאת לתמונת ההחלמה השלמה. כללית, נפיחות שמופיעה בשלב כה מוקדם אחרי הניתוח - יתכן שתחלוף מעצמה. על מנת להאיץ את התהליך כדאי להגביה את הגפה (כולה) על כריות עבות בזמן שכיבה על הגב או על הצד הנגדי. ניתן לשלב את ההגבהה עם תנועות של פתיחה וסגירת אגרוף ותנועות בשורש כף היד והמרפק (כ 10 תנועות כל חצי שעה - שעה) אם במהלך השבועיים הקרובים לא תורגש הטבה, כדאי להתיעץ עם הכירורג לגבי פיזיותרפיה ספציפית לבעיות של נפיחות הנקראת "ניקוז לימפטי ידני". אגב, בנקודת זמן זו (ואם ההחלמה של בית השחי תעבור ללא בעיות מיוחדות) יתאים גם לבדוק את הצורך בפיזיותרפיה לשיחרור ושיפור תפקודי הכתף. איחולי החלמה מהירה לחברתך, איריס.

12/01/2004 | 16:56 | מאת: מחלימה

אשמח לקבל מידע , האם מישהי קבלה טיפול בחומר "ציקלופאספומיד" , ומהן תופעות הלואי שלו ? תודה .

13/01/2004 | 09:54 | מאת: M

ציקלופוספמיד (ציטוקסן) תופעות לוואי שכיחות: בחילות, הקאות, חוסר תיאבון, אי סדירות הווסת, ספירות דם נמוכות, נשירת שיער תופעות לוואי נדירות: בעיות כבד, עקרות מתוך "ספר השד", פרופ' סוזן לאב הוצאת "לדורי" 1999, עמ' 467 M

12/01/2004 | 12:21 | מאת: יקירה

שלום וברכה, הייתי מעונינית לקבל חומר אינפורמטיבי עדכני על סוג הסרטן השד "אינפלמטורי קרצינומה" רצוי מאוד מידע בעברית. אם ינתן שהמידע יכיל את כל המידע לפי פרוטוקול הטיפול הנהוג. בתודה

12/01/2004 | 15:55 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, אינפלמטורי ברסט קנסר ( Inflammatory Breast Cancer ) זהו סוג נדיר של סרטן שד פולשני ( כ - % 1 ). עור השד הופך אדום וחם, כמו בדלקת, הוא גס בתחושה ומלא בגבשושיות כמו קליפת תפוז. התופעות נגרמות על ידי תאי סרטן החוסמים את צנורות הלימפה בעור המכסה את השד . הרופאים יודעים היום שהתופעות אינן נגרמות על ידי דלקת או נפיחות אך השם שניתן לסוג זה של סרטן שד בעבר עדיין נשמר פרוטוקול טיפולי נקבע על פי מספר קריטריונים נוספים, כמו שלב המחלה, בלוטות וכו' בברכה, צוות אחת מתשע

12/01/2004 | 01:04 | מאת: מבוהלת

שלום, לפני מספר שבועות עברתי ניתוח לכריתת שד. בשד שהוצא היו סימני הסתיידות, ממצאים טרום סרטניים, כאשר נאמר לי שהסתיידויות אלו יכולות בעוד מספר שנים להפוך לגידול החלטתי על כריתת שד. לאחר מספר שבועות, לאחר הניתוח, נאמר לי שאני צריכה ליטול תרופה בשם TAMOXI. לידע כללי, בניתוח שעברתי נלקחו חוץ מכריתת השד שתי בלוטות לבדיקה. לפי תשובות הבדיקה של השד שהוצא והבלוטות, הכל יצא 'נקי', ולא הייתי צריכה לעבור טיפולים נוספים. (כמו כימוטרפיה וכו') שאלותיי הם: האם אני צריכה ליטול תרופה זו? מהם תופעות הלוואי והאם הן שכיחות?

12/01/2004 | 15:45 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

שלום רב, ראשית - אין צורך להיבהל. איני מכירה את פרטי המקרה שלך (לא ציינת אפילו את גילך), ולא יהיה נכון לתת עיצות ספציפיות דרך האינטרנט, אבל כהתייחסות כללית: טמוקסיפן היא תרופה חצי אנטי-הורמונלית, שנמצא שבנשים עם גידול טרום סרטני, כמו שהיה לך, מקטינה את הסיכון לחזרה של גידול בכ 50%, כולל בשד השני. כך שזו תרופה יעילה מאוד. מבחינת תופעות הלוואי: לרוב הנשים הנוטלות טמוקסיפן אין בכלל תופעות לוואי. יש נשים ש"מאשימות" את הטמוקסיפן בעלייה במשקל, אבל זה לא ממש מוכח, ועם הרגלי אכילה טובים ופעילות גופנית סבירה זו לא צריכה להיות בעיייה. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא גלי חום, אבל אלה בדרך כלל נסבלים, וחולפים תוך מס' חדשים. תופעות לוואי מסוכנות אבל הרבה הרבה יותר נדירות כוללות קרישי דם (והשכיחות של קרישי דם מטמוקסיפן היא כמו מטיפול הורמונלי תחליפי, כך שאם מוכנים לקחת את הסיכון בשביל הקלה בתסמיני גל המעבר - אז לא כל שכן בשביל מניעת סרטן), וסרטן הרחם - שכמעט תמיד מאובחן בשלב מוקדם והטיפול בו הוא בדרך כלל ניתוח בלבד בשלבים המוקדמים. ולכן כל אישה שמקבלת טמוקסיפן צריכה לעבור אולטרסאונד וגינלי שגרתי. תופעת לוואי נדירה אחרת היא קטרקט, וזהו בערך. בסה"כ זו תרופה עם מעט תופעות לוואי, ולרוב הנשים אין תופעות לוואי כלל. מקווה שזה עונה על השאלות.

11/01/2004 | 16:47 | מאת: מנדי

שלום חברות יקרות (ואני בהחלט מקווה - בריאות) 9 ימים מתום טיפול הכימו - AC - הרביעי שאשתי עברה היא החלה להרגיש חולשה רבה. היא אושפזה עם 38.5 חום וספירת הדם לא טובה: כדוריות לבנות 2.2, המוגלובין 8.3 וניוטרופילים 0.9. היא מטופלת באנטיביוטיקה ועוד. אחרי 3 ימים החום ירד קצת (38.0) והספירה השתפרה אך במעט. למותר לציין את דאגתי: האם מצב כזה "מקובל"? האם אפשר לבקש ממישהי חוות-דעת ו/או עידוד? אציין כי הכימותרפיה הנ"ל היא טרום-ניתוח וכי היא עדיין עומדת לפני מספר טיפולי TAXOL. כמו כן אציין כי 3 הטיפולים הקודמים עברו בשלום. מנדי

11/01/2004 | 20:50 | מאת: רונית א

הי מנדי המצב הזה בהחלט שכיח. 10 ימים מהטיפול הספירות יורדות ואז צריך להזהר ולא להדבק בזהומים שונים. אצלי הספירות ירדו מטיפול לטיפול, כלומר המצב החמיר. מה שהציל אותי אותי זה זריקות נופגן. אבל בדיעבד, היום, אני יודעת שיש טיפולים משלימים שמחזקים את הגוף, יש דיקור סיני. אם בטיפול הבא זה יחזור על עצמו כדאי שתפנו לטיפולים כאלה. הסוף כבר קרב, הטקסול ממש יותר קל. מקווה שיעבור לכם מהר!!!!! רונית

12/01/2004 | 09:59 | מאת: מנדי

לרונית א תודה על הענותך לפנייתי. כאמור, בשלב זה אשתי מאושפזת לפחות עד שהחום ירד מתחת ל 37.3. היום, לאחר 4 ימי אשפוז, נראה שהיא חשה קצת יותר טוב. אני תקווה שכך ימשיך. מה בדיוק "עושות" זריקות נופגן ועל איזה מדקר(ת) את ממליצה? אני מאחל לך החלמה מוחלטת - נפשית ופיזית. מנדי

14/01/2004 | 21:54 | מאת: גילי

היי אני לא כל כך מסכחמה איתך עי הטיפולים של טקסול הם יותר קלים , ועצם זה שזו העה הרווחת די מטעה את החולות שמצפות למשהו יותר קל וחוטפות הלם מהטקסול , רוצה לומר שאין כאן הכללות , כל אחת היא מקרה סטטיסטי בפני עצמו אני ציפיתי בקוצר רוח להגיע לטקסול , וזה היה קטסטרופלי

11/01/2004 | 22:24 | מאת: ענת ש

מנדי, שלום לך גם אני עשיתי כימו (5 טיפולים של CAF) לפני הניתוח. אחרי הטיפול הרביעי ועוד יותר ממנו אחרי החמישי היה לי מאוד קשה. אחרי החמישי נראיתי הכי חולה, והייתי סמרטוט, אבל רק אחרי השישי שהיה אחרי הניתוח, וכבר לא מי-יודע-מה שמרתי על עצמי, אושפזתי עם חום לארבעה ימים במחלקה האונקולוגית, חוויה שהבטחתי לעצמי שהיא תהיה חד-פעמית. צריך מאוד-מאוד להקפיד לשמור על אשתך בשלב הזה מפני זיהומים. אני, למשל, יצאתי מהבית רק להרצות פעמיים בשבוע, וביקשתי מהסטודנטים שלי לא לשבת בשורה הראשונה, ומאנשים לא בריאים לשבת בסוף הכיתה, ולא להתקרב אליי. אל תתביישו, אל תיתנו לאנשים חולים להיכנס אליכם הביתה, ובכלל תשמרו על בידוד רב לגביה ככל האפשר. תנשמו נשימה ארוכה, וכמו שבעלי ואני היינו אומרים (לא תמיד הצלחנו בזה), אנחנו נחיה יום אחרי יום, טיפול אחרי טיפול, בלי להסתכל רחוק... כשאני רואה את הדפים עם המון התאריכים של הכימותרפיות וההקרנות, זה נראה המון, אבל, עובדה שבסוף זה נגמר. היום יש טרדות אחרות - הבדיקות התלת חודשיות שהגוף נקי, שמכניסות את הכל לסחרור, ואותי להיסטריה - אבל זה קיום לגמרי אחר מתקופת הטיפולים, כשהתשובות הטובות מגיעות, הכל נרגע, והחיים נהדרים... עד הפעם הבאה. בכל אופן, תחזיקו מעמד גם אם יש נפילות. תזכרו שאשתך נלחמת על החיים, ובמלחמה כמו במלחמה צריך כל הזמן להיות על המשמר, ולעשות את המיטב והמרב, ותצליחו. ענת

12/01/2004 | 13:37 | מאת: דר' רות לאופר

למנדי המצב שאתה מתאר שכיח ביותר תוך כדי טיפול כימותרפי מאחר שהטיפול פוגע גם בתאים "טובים" המגינים על הגוף מזיהומים, זיהומים בהחלט עלולים לקרות במצב זה קשה לי להאמין שלא קיבלתם הסברים על זה (חוק זכויות החולה!!) אנא בקשו הסבר יותר מלא, וגם לגבי המשך הטיפול ד'ר רותי לאופר

14/01/2004 | 19:12 | מאת: לוי

מדוע לא רושמים לחולות סרטן השד את תרופת הארימידקס למרות שידוע שלטמוקסיפן יש הרבה יותר תופעות לוואי מאשר לארימידקס? מעבר לענין עלות התרופה.

11/01/2004 | 11:53 | מאת: יונית

להלן ההיסטוריה: 20 JAN 2003 LEFT LUMPECTOMY + AXLND IDC G3 TIC (1.8CM) NO (0/19) MO ER +2 PR +3 5 MARCH 2003 MASTECTOMY LEFT, (DUE TO DCIS) CHEMOTHERAPY 6 CMF D1 Q3W NO RADIATION THERAPY FOR NORMAL THERAPY TAMOXIFEN 20 / D FOR 5Y מחזור מגמגם ארחורן אוקטובר 2003. השאלה שלי: מקריאת ההודעות בפורום למדתי שאם יש מחזור (גם אם מגמגם) אז נותנים זריקות ZOLADEX לדיכוי השחלות, והאונקולוג שלי ביטל את העניין בזה שאמר שבמקרה שלי אין צורך בזריקות אלו. מה דעתך?

11/01/2004 | 13:05 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

בת כמה את?

11/01/2004 | 14:35 | מאת: יונית

היום בת 42 והסרטן התגלה לפני שנה. תודה מראש על התייחסותך.

10/01/2004 | 17:26 | מאת: עפרה

שלום, בחודש מאי עברתי כריתה מלאה ואחריה 12 טיפולים בטקסול (לפני הניתוח קיבלתי טיפולים עם אדריאמיצין). סיימתי בתחילת ספטמבר את הטיפולים והתחלתי הקרנות שאותן סיימתי לפני חודש. לא עשיתי שחזור כי אני מסתדרת נהדר עם הפרוטזה. שאלתי - האם אפשר כבר לשחות בבריכה (מחוממת) והאם אפשר להכנס לבריכה של מים תרמו-מינרליים כמו בחמי טבריה או שזה מוקדם מדי? האם למישהי שיש לה פרוטזה יש נסיון עם שחייה וכו' תודה עפרה

11/01/2004 | 15:05 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אם העור החלים לגמרי איני רואה בעיה לשחות בבריכה. לגבי בריכה מחוממת כמו חמי טבריה יתכן ותהיה רגישות יתר של העור המוקרן בזמן הקרוב. אין לי מושג אם קורה משהו לפרוטזה בבריכה של מים טרמומינרלים. קרוב לודאי שלא קורה כלום.

11/01/2004 | 18:06 | מאת: עפרה

תודה רבה

10/01/2004 | 12:49 | מאת: רוני

ביתי בת 14 התלוננה על כאבים בשד תוך הבחנה בגוש באזור הפטמה , לדבריה יש נוזל בצבע שמן שיוצא מהפטמה תוך כדי לחיצה. היינו בבית החולים ושם אובחנה ציסטה (לטענת הרופא שפירה) ללא סריקת אולטרסאונד. מה לעשות ?

11/01/2004 | 10:06 | מאת: ד"ר תמר קרני

רוני שלום בגיל 14 כנראה מדובר בבעיה שפירה כלומר את לא צריכה לדאוג יותר מידי. מומלץ אם אינך רגועה לגשת לבדיקה נוספת ולבקש גם אולטרה סאונד אם לא יועיל לא יזיק בברכת בריאות שלמה תמי קרני

אם יש ספק - אז אין ספק. ציסטה כואבת צריך לבדוק באולטרסאונד וגם לבצע דיקור לניקוז הנוזל. אם בדיקור יצא נוזל - זוהי ציסטה, אם לא יצא נוזל צריך להמשיך לבדוק. בכל אופן יש להשלים את הבירור עד הסוף גם אם זוהי כנראה בעיה שפירה, ולו רק עבור הסיכוי הקטן לגילוי מוקדם. דרך אגב - בניגוד לדעה הרווחת - גוש סרטני לפעמים גם כואב. M

10/01/2004 | 12:17 | מאת: מילי

האם מישהי התנסתה בטיפול בפסלודקס, אשר עצר התפשטות גרורות של סרטן שד, והביא לירידה משמעותית בסמנים, ואם כן - אחרי כמה זריקות?

11/01/2004 | 17:38 | מאת: dana

האם כוונתך לזריקות ZOLADEX

12/01/2004 | 14:07 | מאת: מילי

הכוונה בכל זאת לפאסלודקס ולא לזולאדקס.

14/01/2004 | 11:55 | מאת: גלי

נסי להפנות את השאלה לצוות היועצים או לד"ר בן ברוך.

09/01/2004 | 04:39 | מאת: מיקי

לד"ר אין לרון, תודה שוב על התשובה מה- 6.1.04 בנושא סרטן השד. האונקולוג אמר שאם תשובה בקשר לרצפטורים תצא חיובית אין לי צורך בכימוטרפיה אלא רק בטיפול בכדורים ובהקרנות. והתשובה אכן יצאה חיובית. מצד אחד אני מאד שמחה שאני לא צריכה לעבור כימוטרפיה אבל מצד שני אני פוחדת שמא הסרטן יחזור. מה לעשות? אודה לתשובתך.

11/01/2004 | 18:40 | מאת: ד"ר אילן רון

מיקי שלום, אין ספק שבין כל הטיפולים התרופתיים שאפשר להציע לך ,במידה שהרצפטורים חיוביים,למתן טיפול הורמונלי הערך המונע הגבוה והרב ביותר. טעות היא לחשוב שרק תרופות עם תופעות לוואי רבות וקשות הן יעילות .לעתים,וכך למזלך במקרה שלך,לטיפול שסיכוני תופעות לוואי הוא פחות במידה משמעותית ערך רב יותר. לכי על זה עם שביעות רצון ושרק יהיו לך חיים ארוכים ובריאים. ד"ר אילן רון-מומחה באונקולוגיה קלינית וקרינה

12/01/2004 | 14:56 | מאת: ענת ש

מיקי, היי אני יודעת שזה נשמע נורא, לעבור טיפול כימותרפי, וזה אכן נורא, אבל אני מציעה לך להתייעץ עם עוד רופא, ולמרות מה שהאונקולוג שלך אמר, הייתי ממליצה לך לדרוש טיפול כימותרפי. קראתי די הרבה סטטיסטיקות, והצירוף ניתוח+כימו+הקרנות נותן את התוצאות הכי טובות. אם תעברי כאן ותקראי, תגלי הרבה בנות שלא עשו להן כימו כי הגוש היה קטן, ולא עשו הקרנות מאיזו שהיא סיבה, וכיום, לרוע המזל והסטטיסטיקה, יש להן גרורות. אל תחסכי מעצמך סבל עכשו בשביל לדאוג אחר כך. אני עשיתי את כל מה שאפשר היה לעשות, ואני עכשו בתקופה של הבדיקות הראשונות אחרי סיום הטיפולים, והסמן CA-125 עלה לי, אז אני עושה בדיקות, ובינתיים הכל בסדר. אני יודעת שעשיתי הכל, ובכל זאת מתייסרת על כך שלא התעקשתי כשאחד הרופאים המומחים אמר שאין אינדיקציה לביופסיה, ואיחר את האבחון שלי בארבעה חודשים ושבוע. עשי הכל, זאת עצתי. בהצלחה!!!

08/01/2004 | 22:42 | מאת: אנונימית

שלום, לפני מספר שבועות עברתי ניתוח לכריתת שד. בשד שהוצא עדיין לא היה גידול סרטני ממש אלא רק ממצאים של טרום סרטן, שאולי היה עתיד להתפתח לגידול בעוד מספר שנים. כיום , לאחר הניתוח , הורו לי ליטול תרופה ,לשימור השד שנותר , בשם TAMOXI . ברצוני לדעת האם ניתן לא ליטול את התרופה וכמו כן מהם תופעות הלוואי של התרופה? (עליי ליטול את התרופה במשך 5 שנים). אודה מאוד על תשובתכם

11/01/2004 | 09:33 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, באתר עמותת אחת מתשע הוקדש פרק על טמוקסיפן, לנוחיותך הפרק הועתק מתוך האתר:- טמוקסיפן ( Tamoxifen) מה זה טמוקסיפן וכיצד זה עובד ? טמוקסיפן זו תרופה הורמונלית הנמצאת בשימוש בטיפול בסרטן השד. התרופה מתוארת לעתים גם כתרופה אנטי-אסטרוגנית. אנשי המקצוע מעריכים שקיימות מספר דרכים בהן פעיל הטמוקסיפן , למרות שבשלב זה הם לא כולן מובנות . קיימים מקרי סרטן השד המקבלים גירוי מההורמון הנשי אסטרוגן אשר מעודד את התאים להתרבות ולגדול. סוגי סרטן אלו ידועים כ-"גידולי קולטן אסטרוגן חיובי" (Estrogen receptor positive ) . הטמוקסיפן פועל בחלקו על ידי חסימת ההשפעות של האסטרוגן על התאים הסרטניים, כלומר גורם לבלימת התפשטות התאים וגדילתם. מכאן גם נובע תיאורה של התרופה כ "אנטי-אסטרוגן". קימת בדיקה הבוחנת את מידת קיומם של קולטני האסטרוגן בתאים הסרטניים. על פי תוצאות הבדיקה ניתן להחליט איזו חולה עשויה להפיק את התועלת המירבית מהשימוש בטמוקסיפן. גם סוגי סרטן שהם "גידולי קולטן אסטרוגן שלילי" ( ( estrogen receptor negative עשויים להגיב לטמוקסיפן במקרים מסוימים. שימוש סדיר בטמוקסיפן יכול להפחית את הסיכון של סרטן חוזר ולשפר את סיכויי ההחלמה בכל קבוצות הגיל. יתרונות השימוש בתרופה גדלים כאשר הסרטן מאובחן כ גידול בעל קולטן אסטרוגן חיובי. אצל נשים שעברו את גיל המעבר קיימות הוכחות כי השימוש בטמוקסיפן מאט את תהליך דילול העצם ובכך מקטין את סכנת האוסטאופורוזיס. כמו כן פוחת הסיכון למחלות לב על ידי הורדת רמת הכולסטרול בדם. מה מינון התרופה שאקבל ומתי אקח את התרופה ? המינון המומלץ הוא בדרך כלל 20 מ"ג ליום. התרופה קיימת בצורת טבליות או בצורת נוזל. אין כל חשיבות באיזו שעה ביום לוקחים את התרופה ואם היא נלקחת עם האוכל או בלעדיו. האם זה משנה אם אחסיר מנה ? מכיוון שעוברים מספר שבועות עד שרמת התרופה בדם מתאזנת בטווח הקצר לא תהיה השפעה אם מסיבה כלשהי תדלגי על מנה. לטווח הארוך חשוב להקפיד על שימוש סדיר וקבוע . למשך כמה זמן יהיה עלי לקבל טמוקסיפן ? בדרך כלל מקבלים טמוקסיפן לאחר הניתוח הראשוני, וזאת למשך חמש שנים, למרות שבמקרים מסוימים לוקחים את התרופה גם לזמן ממושך יותר . ניסויים לגבי משך הזמן המומלץ לשימוש בטמוקסיפן ממשיכים להיערך. אילו תופעות לוואי יש לשימוש בטמוקסיפן ? כמו לכל תרופה גם לטמוקסיפן יש תופעות לוואי, וכל אישה מגיבה לתרופה בצורה שונה . בפרק זה מתוארות מספר תופעות לוואי מקובלות אך במידה ואת מגלה אצלך במהלך הטיפול תגובה או תופעה חריגה חשוב שתדווחי על כך לצוות המטפל. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של הטמוקסיפן דומות לסימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, הפרעות בעיכול ובחילות קלות, אשר חולפים עם הזמן. אצל נשים בגיל הפריון תיתכנה הפרעות בסדירות ובעוצמתו של המחזור, עד להפסקתו המלאה. יתכנו גירוי או הפרשה בנרתיק והתכווצויות ברגליים במשך הלילה. נשים אחדות עלולות להבחין בשינויים ברמת שיעור הפנים ובקולן. נשים רבות מדווחות על השמנה במשך הטיפול, למרות שאין הוכחות המקשרות תופעה זו ישירות לשימוש בטמוקסיפן. קיים סיכון קלוש להופעת תופעות לוואי העלולות להיות מסוכנות יותר כמו הפרעות בראיה, כאבי ראש בעוצמה חריגה, וחשש לטרומבוזה ( קרישי דם). אם סבלת מטרומבוזה בעבר אסור לך לקבל טמוקסיפן . מחקרים שנערכו לאחרונה בישראל מראים כי שימוש ממושך בטמוקסיפן גורם כנראה לשכיחות יתר של תופעות פתולוגיות שונות ברירית הרחם, כולל סרטן רירית הרחם. רוב מקרי סרטן רירית הרחם אובחנו אצל נשים שהתלוננו על דמם לדני בגיל המעבר. במקרה של דימום תוך רחמי חריג או כאבים באזור הרחם עליך לפנות מיד לרופא נשים. ביצוע ביופסיה של רירית הרחם תידרש במידה והרירית מתגלה כעבה או כבעלת מירקם חשוד. חשוב שתמשיכי את השימוש בתרופה לפי הוראות האונקולוג המטפל היות והתועלת מהטיפול בתרופה זו עולה על הנזק האפשרי שהיא עלולה לגרום. בו בזמן עליך להיות במעקב גינקולוגי הכולל בדיקה גינקולוגית ובדיקת אולטראסאונד . מעקב גינקולוגי אחרי נשים המטופלות בטמוקסיפן עשוי להקטין בצורה משמעותית את הסיכון להופעת סרטן ברירית הרחם כתוצאה מהשימוש בתרופה. פריון והריון טמוקסיפן יעיל לטיפול בנשים בין אם הן בשלב הפריון ובין אם הן לאחר גיל המעבר, ובמיוחד במקרים בהם תאי הסרטן מוגדרים כ- Estrogen receptor positive . אם את בגיל הפריון עלולות לחול אצלך הפרעות בסדירות הופעת המחזור, אשר תיעלמנה לאחר הפסקת השימוש בטמוקסיפן. כמו במקרים של שימוש בתרופות אחרות הימנעי מלהיכנס להריון גם במהלך השימוש בטמוקסיפן על ידי שימוש באמצעי מניעה יעילים שאינם מבוססי הורמונים (קונדומים זכריים או נקביים, דיאפרגמה, התקן תוך רחמי). זכרי שהריון אפשרי גם אם המחזור נפסק כתוצאה מהשימוש בטמוקסיפן ועל כן חשוב ביותר שתמשיכי להיעזר באמצעי מניעה במשך כל מהלך הטיפול. אם בכוונתך להיכנס להריון מומלץ שתחכי לפחות חודשיים מתום הטיפול על מנת להבטיח ששיירי התרופה ייעלמו מן הגוף. האם יכול טמוקסיפן למנוע את סרטן השד ? תרופת הטמוקסיפן נחקרת היום בצורה נרחבת גם לשימוש אפשרי כטיפול מונע להיווצרות סרטן השד אצל נשים בריאות המצויות בסיכון גבוה למחלה זו. על פי מחקרים שונים (בעיקר בבעלי חיים) נמצא שקיימת השפעה שונה של הטמוקסיפן על הרקמות השונות בגוף האישה . ההשפעה ניכרת בעיקר בגיל המעבר מאחר שבתקופה זו בחיי האישה רמןת הורמון האסטרוגן נמוכות מאד. התרופה גורמת במקרים אלו לדיכוי התאים שמקורם ברקמת השד. יחד עם זאת גורמת התרופה גם לגירוי צמיחה והתרבות של תאים ממקור של אברי המין הנשיים ובעיקר מתאים של רירית הרחם. תוצאות ראשוניות של מחקרים קליניים הנערכים בארה"ב הראו על ירידה של % 49 ברמת הסיכון לסרטן השד בטווח הקצר בקרב הקבוצה המקבלת טמוקסיפן בהשוואה לקבוצה המשתמשת בתרופת דמה (פלצבו). יחד עם זאת סבורים החוקרים כי עדיין מוקדם מדי להעריך את התוצאות ארוכות הטווח של השימוש בתרופה אצל נשים בריאות בדרך כלל. יש להניח שיעברו עוד מספר שנים עד שתהיינה תוצאות כלל עולמיות ארוכות טווח . סיוע ותמיכה בעקבות טיפול בטמוקסיפן אם את משתמשת בטמוקסיפן במשך חמש שנים או יותר את עלולה להרגיש חוסר בטחון כאשר תפסיקי להשתמש בתרופה. כדאי שתשוחחי על כך עם הצוות הרפואי אשר מטפל בך או גם עם מישהי שחלתה ועברה חוויות דומות. קשר כזה יכול להתקיים במסגרת קבוצת תמיכה או ברמה האישית. לגבי השאלה אם לקחת את התרופה , את צריכה להתייעץ עם הרופא המטפל , מאחר ולנו אין מספיק פרטים לגבי האבחנה, והוא האדם המוסמך לענות כאשר בפניו כל הממצאים. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום לכולן ולצוות הרפואי, חליתי בגיל 34. השתמשתי ב - דיאנה במשך כ - 13 שנים . אני מתחילה לחשוד שיש קשר בין הדברים. (הדיאנה ידועה כמכילה כמות גדולה יחסית של אסטרוגן). האם יש בנות נוספות שחלו ונטלו את הדיאנה במרוצת השנים? תודה, סוזי

אני חליתי בגיל 37, ולקחתי דיאנה כ-3 שנים מי אמר לך שבדיאנה יש כמות גדולה של אסטרוגן? מה מצבך מבחינת המחלה?

09/01/2004 | 08:36 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

מישרד הבריאותצ הישראלי כתב כי שימוש בדיאנה אסור בגלל ההיותו גורם לסרטן בריאות טבעית בתזונה נכונה

היי , אני חליתי בסרטן השד בגיל 31, לקחתי גלולות דיאנה במשך חצי שנה לטיפול בפצעי בגרות . גם אני חשבתי שאולי יש קשר בין הדברים, גם בגלל שבתקופת השימוש ב"דיאנה" נגרמו לי תופעות לוואי קשות ובכל זאת המשכתי לקחת.... האונקולוגית שלי בהחלט לא שללה את הקשר בין שימוש בגלולות לבין התחלואה בסרטן השד. בריאות לכולן yeal

08/01/2004 | 19:24 | מאת: שרון

שלום רב, רציתי לדעת מה אומרות התוצאות הבאות: "גושים חשודים לתהליך שאתי מולטיפוקלי עם לימפואדנופטיה אקסילרית. " חיפשתי באינטרנט לימפואדנופטיה ולא מצאתי כלום. אני אמשיך לחפש, אבל אני מאוד אודה למישהו אם הוא יוכל להסביר לי בדיוק ובפירוט מה זה אומר. תודה. שרון

11/01/2004 | 13:45 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

שלום שרון, לימפאדנופתיה אקסילרית זו הגדלה של בלוטות לימפה בבית השחי , ומרמזת על אפשרות שהגידול התפשט והגיע לבלוטות. (בלועזית: axillary adenopathy). תהליך שאתי מולטיפוקלי = גידול במספר מוקדים. בסה"כ נשמע שיש ממצאים שדורשים בירור נוסף, וצריך לפנות לרופא/ה המטפל/ת, שיוכל גם לענות על כל השאלות.

11/01/2004 | 14:57 | מאת: M

שלום שרון, מצאתי רק תרגום מילולי של המושג לימפואדנופטיה: lympha = לימפה (רומית) adeno = בלוטה (יוונית) pathos = הרגשה (יוונית) לעניות דעתי הפירוש הוא בלוטות לימפה מוגדלות. M

08/01/2004 | 18:45 | מאת: שולה

אני בת 50. היה לי סרטן שד לפני 12 שנה וקיבלתי הקרנות.כעבור 3 שנים חזר כטרום סרטני והוצא. האם מותר לי לקחת כדורי אוויסטה למניעת בריחת סידן? האם בוודאות כדורי אוויסטה אינם גורמים לסרטן שד?

11/01/2004 | 10:57 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אוויסטה אינו גורם לסרטן שד, להפך יתכן ומגן בפני סרטן שד. לגבי השאלה אם מותר לך לקחת אוויסטה עלייך לשאול את האונקולוג שלך המודע לפרטי מחלתיך ותרופות נוספות אותן את לוקחת.

08/01/2004 | 17:40 | מאת: ספיר

לפני 3 שנים עברתי למפקטומי, עם הקרנות בלבד, עקב גידול בשד, ללא גרורות. אני מקבלת טמוקסיפן. בנוסף עברתי לפני שנה כריתת שחלות, עקב שינוי בציסטה שהיתה במעקב. הציסטה היתה שפירה והטיפול היה מניעתי. בעקבות הניתוח ישנם סימפטומים של גיל המעבר ובעיקר ירידה חדה בליבידו. הרופא שניתח אותי המליץ על ליויאל, אבל לא קיבלתי על כך תמיכה מהאונקולוגית ומרופא הנשים שמטפל בי כעת. האם יש פתרון אחר לבעיה או דיעה אחרת לגבי הליויאל?

10/01/2004 | 11:41 | מאת: dana

קחי רמפרין של אלטמן לי זה מאד עזר

08/01/2004 | 11:24 | מאת: מחלימה

סיימתי טיפולים כימותרפיים לפני שבוע. אין צורך אצלי בהקרנות, השד נכרת. היום יש לי תור אצל האונקולוג, לשיחה וגם על מנת לקבל המשך טיפול (טמוקסיפן) ולבצע את כל המיפויים שצריך. שאלתי היא האם אני יכולה לדחות את הביקור אצל האונקולוג היום לעוד מספר שבועות (רק אז הוא מתפנה), מאחר ויש לי משהו לא מתוכנן שנפל לי מהשמיים להיום. אם התשובה היא שחשוב מאד להיות היום אצל האונקולוג אז אשנה תוכניות.

08/01/2004 | 11:57 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, אנו מבינות את רצונך, אך מאד קשה לתת את חוות דעתינו מאחר ואין לנו פרטים מלאים. אנו ממילצות שתיפני אל האונקולוג המטפל שלך באופן אישי, בקשי אותו לטלפון ותתייעצי איתו, הוא הסמכות הטובה ביותר לשאלתך. בברכה, צוות אחת מתשע

07/01/2004 | 19:17 | מאת: מטופלת בכימוטרפיה

אני מטופלת בחומר האדום - כיום אחרי הטיפול הרביעי לפני סידרה של 12 טפולים בטקסול. ידוע שיש לי פגיעה גם בבלוטות. שאלותי: 1. האם מותר לי להשתמש בדיאודורנט, אם מותר איזה? 2. האם הטיפול בטקסול הוא למניעת התפשטות הגידול? או לצמצום הגידול? תודה מצפה לתשובה

08/01/2004 | 14:53 | מאת: דר' רות לאופר

למטופלת מותר לך להשתמש בדיאודורנט, עדיף בלי אלכהול תרופת הטאקסול ניתנת כטיפול משלים למנוע הישרדותם של תאים ממאירים אם ישנם כאלה, או , כשניתנת לפני ניתוח, לצמצם את הגידול שאלות כה חשובות נורא חשוב לשאול את המטפלים, ולא להגיע לטיפול רביעי בלי להבין מה ולמה שיהיה לך קל ד'ר רותי לאופר

07/01/2004 | 17:07 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

על תזונה וקשר למחלת הסרטן, יכולת לטיפול ומניעה"> חומר לעיון חומר לעיון חונמר לעיון חומר לעיון חומר לעיון תזונה ומניעת סרטן תזונה וסרטן לתזונה קשר ברור למחלות הסרטן הן כמניעת המחלה והן בטיפולה. האקדמיה הלאומית למדעים קבעה עוד בשנת 1982 כי 60 אחוזים מכלל מקרי הסרטן בנשים מקורם בתזונה. כיום קיימים אלפי מחקרים המוכיחים את הקשר בין תזונה מתאימה לחולי סרטן ויכולתה לעזור לחולי סרטן בהתמודדותם עם מחלתם. מהם גורמי התזונה המשפיעים על התפשטות הסרטן: חומרי הדברה וכימיקלים מרבית חומרי ההדברה הקימים במזונותינו הינם מסרטנים , אומנם רובם מסרטנים לחיות מעבדה אך: הגוף האקדמי הבינלאומי החוקר את נושא הסרטן IARC מציין כי : "כאשר חסרים נתונים האם חומרי ההדברה יגרמו לסרטן בבני אדם, יהא זה הגיוני ביולוגית וחכם, להתייחס לאותם חומרי הדברה, בהם קיימים נתונים מספקים כי הם גרמו לסרטן בבעלי חיים … כאילו יגרמו לסרטן בבני אדם" !!!. ( VOLUME 53 PAGE 21 IARC MONOGRAPHS) לכן מומלץ הן כדי למנוע סרטן והן כדי לטפל בסרטן לאכול מזון אורגני, מזון הנקי משאריות חומרי הדברה, תרופות, הורמונים וכו`. חשיבות מזון אורגני וצמחונות במניעת סרטן אוכלוסיית הכושים העבריים בדימונה ובישובים נוספים בנגב , המונה כ 1500 תושבים , אינם חולים בסרטן. הכושים העבריים או העברים הישראלים, חיים בישראל זה 33 שנים, אוכלי אורגני וצמחונים. חלבון מהחי או מהצומח? בשנת 1997 מופץ ספר הנכתב על ידי עשרות מדענים המובילים בעולם בחקר הסרטן ששמו FOOD NUTRITION AND THE PREVENTION OF CANCER GLOBAL PERSPECTIVE הספר מופץ ללא תשלום לכל המחלקות האונקולוגיות בעולם המערבי. הגופים שהשתתפו במחקר ופרסמו הספר הינם: WORLD CANCER RESERCH FUND AMERICAN INSTITUTE FOR CANCER RESEARCH בין מסקנותיהם העיקריות על הקשר בין תזונה וסרטן: אכילת בשר מגבירה את הסיכון להפגע מסרטן המעיים והחלחולת וכנראה מגבירה את הסיכון להיפגע מסרטן הלבלב השד הפרוסטטה והכליות. כמו כן אכילת שומן רווי שמקורו בבשר ובמוצרי חלב בעיקר, מגבירה הסכון לסרטן הפרוסטטה, הרחם, השד, המעים החלחולת, והקיבה. התחליף העיקרי לבשר המומלץ לצמחונים הינו חלבון שמקורו מהצומח אותו ניתן לקבל משלוב בין קטניות עם דגנים. קטניות מכילות ספונינים , פיטוסטרולים וחומצה פיטית להם היכולת לעצור פעילות סרטנית. בכנס בינלאומי לתזונה צמחונית שנערך בשנת 1988 ופורסם בירחון האמריקאי לתזונה קלינית הוברר כי לצמחונות יתרון במרבית המחלות הכרוניות כמו מחלות לב, אוסטאופרוזיס, לחץ דם, סוכרת, סרטן המעי הגס. AM. J.CLIN NUTR ;48;707 1988 על פי פרופסור סמואל אפשטיין מנהל בית הספר לבריאות הציבור באילינוי בשיקגו, החלבונים מהחי דהינו הבשרים, מזוהמים במאות חומרים רעילים כמו, חומרי הדברה, תרופות, הורמונים, זרזי גדילה, חיסונים להם יכולת קרצינוגנית. INT-J-HEALTH-SERV 1990;20 277-80 SAMUEL EPSTEIN M.D. במחקר שבוצע במחלקה לתזונה רפואית בשוודיה, מצאו החוקרים כי עם מעבר מתזונה רגילה הכוללת בשר, לתזונה צמחונית, פחתו הרכיבים המוטוגניים בצואה בצורה משמעותית. Carcinogenesis 1992 Feb;13(2):153-7 בשנים 1980 עד 1982 נערך באיטליה מחקר בו לוקטו נתונים מ 94 מרכזים רפואיים על תמותה מסרטן . נמצא כי כל עליה בצריכה היומית של 1 גרם חלבון צמחי, צמצמה את התמותה מסרטנים ב 2.5 מקרים מתוך 100. עליה בצריכה של 1 גרם סיבים צמצמה את התמותה ב 4 מקרים מתוך 100 . עליה בצריכה של גרם אחד חלבון מן החי העלתה את התמותה ב 1 מתוך 100 מקרים. מקורות: תזונה פלוס חוברת 31 ד"ר מרדכי הוכברג. European journal of cancer prevention 1996 5 (2) 113-120 מחקרים מצאו כי בצואה קיימים חלקי בשר ושומן שאינם מעוכלים מחוסר אנזימים. כאשר אוכלים חלבונים מהחי והם מחוממים קימת ירידה ברמת האנזימים. אכילת חלבונים מהצומח כמו קטניות מונבטות, שומרת על האנזימים מפני פגיעה בהם ומאפשרת פעילותם בעיכול החלבונים. כמו כן מוגברת פעילות מערכת החיסון . FOOD ENZYMES .Ph.D. HUMBART SANTILLO BS P 15-21. צמחונות ומערכת חיסון נמצא כי פעילות כדוריות הדם הלבנות מסוג NK גבוהה פי שתיים אצל צמחונים מאשר אצל אוכלי בשר. כידוע לתאי ההרג תפקיד חשוב בקטילת תאי סרטן. DIFINITIVE GUIDE TO CANCER .JOHN DIAMOND M.D. עמ` 755 . במחקר נמצא כי צמחונים בריטים סובלים ב 39 אחוז פחות מסרטן. DIFINITIVE GUIDE TO CANCER .JOHN DIAMOND M.D. בבדיקת 200 חולי סרטן שנרפאו ממחלתם באוניברסיטת ויקטוריה בקולומביה הבריטית בקנדה, חולים אלה לא עברו כל טיפול מקובל . הוברר כי 88 אחוזים מהחולים אכלו מזון צמחוני, 65 אחוזים נטלו ויטמינים במשך 4 שנים בממוצע, ו- 50 אחוזים השתמשו בשיטות לטיהור גופם מרעלים. MORTON WALKER D.P.M. TOWNSEND LETTER FOR DOCTOR AND PATIENT APRIL 1996 PP34 חלבונים פחמימות ואובדן משקל .40 אחוזים מכלל חולי הסרטן מתים מתת תזונה ולא מהסרטן עצמו. Grant jp, nutrition 6,4, 6s july 1990 suppl. מרבית המחקרים המדעיים מצביעים על כך כי אובדן משקל מגביר את שיעור התמותה מסרטן במרבית סוגי הסרטן. כימוטרפיה והקרנות הם אחד מהגורמים המשפיעים על ירידה במשקל. צמצום חלבונים אצל חולי סרטן אינו משפיע על גדילת הסרטן, אך הוא כן משפיע על בריאות החולה. אצל 80 אחוזים מחולי הסרטן רמת האלבומין בסרום נמוכה, דבר המצביע על תזונה לא מספקת. אלבומין יורד ככל שהתהליך הסרטני מתקדם. אלבומין של אדם בריא צ.ל. 4.8 , כאשר אלבומין ממוצע הנו 4.3 . ככל שהאלבומין יורד הטיפול צריך להיות אגרסיבי יותר. הפתרון המוצע לאובדן משקל - סרטן מפושט חודר לרקמות הורס אותם ומשחרר כמות רבה של חלבונים חומצה לקטית פחמימות וכו. חומרים אלה הופכים על ידי הכבד לגלוקוז אשר מזין את תאי הסרטן. תוסף מזון בשם הידרזין סולפאט מונע הפיכת חומרים אלה לסוכר ובכך עוזר להרעבת הגדול הסרטני. מחקרים הצביעו על כך כי כ 50 עד 70 אחוזים מכלל חולי הסרטן הפסיקו לאבד ממשקלם, תאבונם וכוחם כן פחתו הכאבים והגדול התיצב. סוכרים הגידול הסרטני צריך גלוקוז לצורך קיומו , אכילת מזונות מכילי סוכר הן בעלות השפעה מדכאת על מערכת החיסון. רמה הגבוהה פי שלוש של סוכר קימת לעיתים קרובות אצל חולי סרטן. TOWNSEND LETTER FOR DOCTOR AND PATIENTS מרץ 98  חוקרים באוניברסיטת טורנטו עקבו אחר רמות האינסולין במשך 10 שנים אחרי 535 נשים אשר סבלו מסרטן השד. הוברר כי נשים בעלות רמות אינסולין גבוהות, נטו פי 4 לסבול מגרורות ומהישנות המחלה. BMJ 2000: 320;1496 צריכת סוכר כולל גלוקוזה. פרוקטוזה, סוכרוזה דבש ומיץ פרות הפחיתו במידה משמעותית את היכולת של הנויטרופילם והלימפוציטים. מאחר והנויטרופילם מהווים 60 עד 70 אחוזים מסך כל הכדוריות הלבנות שבמחזור הדם, פגיעה בפעילותם מדכאת את פעילות מערכת החיסון. AM.J.CLI NUTRITION 1977 3 26PP 1180-4. DENT SURV 1976 52PP 46-8 לליגנינים שמקורם בדגנים וקטניות, פעילות אנטי סרטנית חזקה בכך שהם מתחרים על הרצפטורים של האסטרוגן עם האסטרוגן. רמה גבוהה של ליגנינים בדם, הוכיחה ירידה במקרי סרטן השד והפרוסטטה. DEFINITIVE GUIDE TO CANCER W.JOHN DIMOND M.D. 1997 P495 פיטוסטרולים מהווים מרכיב שכיח במזונות צמחיים, בשמנים צמחיים בכבישה קרה, בזרעונים, בדגנים מלאים וקטניות. במחקר אפידמיולוגי נמצא כי קיים קשר בין ריבוי צריכה של פיטוסטרולים עם מיעוט תחלואה בסרטן המעי הגס. הפיטוסטרולים מצמצמים את קליטת הכולסטרול במעי ואת רמותיו. מוצרי פירוק של כולסטרול גורמים להתרבות מופרזת של תאי האפיתל ברירית המעי הגס, זהו שלב טרום סרטני ראשוני. שומנים מהחי לשומנים משמעות רבה באשר להתרבות תאי הסרטן או עצירת הסרטן. כך לדוגמה שומנים רוויים שמקורם בחי כמו, בשר בקר , עופות, דגים, מוצרי חלב יגרמו להתקדמות המחלה, בעוד ששמנים מסוג אומגה או EPA ו DHA יעזרו במניעת יצירת גרורות. שמנים אלה קיימים בזרעי פשתן טחונים, בשמן דגים בכמוסות ואף באצות ים . באשר לשמנים מסוג אומגה 6 הנמצאים בשמנים מסוג חריע , חמניות, תירס, ועוד, על פי מחקרים הם יגרמו להתקדמות המחלה במרבית סוגי הסרטן , אם אינם בכבישה קרה. כמו כן לא מומלצים תוספי מזון מסוג גלא שמקורם בשמנים מסוג אומגה 6. תוספי מזון ומזון על תוספי מזון ומזון והשפעתם על מניעה וריפוי מחלות סרטן עוד נדון רבות. בריאות טבעית בתזונה נכונה לאכות ואריכות חיים באושר

אני חודשים אחרי סיום טיפול כימוטרפי.ניסיתי לאכול את גרעיני פשתן טחונים והרגשתי רע מאוד אח"כ .הקאתי מספר פעמים ורק כך נרגעתי האם יש סיבה לתופעה?

07/01/2004 | 15:24 | מאת: אנג'לה

שלום, מהי השכיחות הידועה של התפרצות גרורות של סרטן השד בכלל (ואם אפשר של הסוג אינפלמטורי קרצינומה) בחלקי הגוף השונים. א. מהי השכיחות הנפוצה לחלקי גוף שונים ? ב. מהי השכיחות הנדירה יחסית לחלקים אחרים ומהי הסיבה. האם, יתכן, שגרורה תגיע לבלוטת הרוק/לסת עליונה?. בתודה

08/01/2004 | 11:01 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הפיזור הגרורותי של סרטן שד הוא לעצמות, כבד, ראות, קרום הריאה, עור, בלוטות, שחלות, מח, קרומי המח, . לעיתים יש גרורות לאברים נוספים. גרורות לבלוטות לימפה צואריות בהחלט יכולות להופיע בסרטו שד. גרורה לבלוטת רוק נדירה יותר אך גם תוארה בספרות.

07/01/2004 | 12:00 | מאת: מוריאל

שלום רב, אני בת 38 הנמצאת במעקב אצל כירורג כל חצי שנה מכיון שיש לי גוש קטן בשד כבר 10 שנים. הגוש לא השתנה מבחינת גודלו ומירקמו. אימי לקתה בסרטן השד לפני 6 שנים ועברה כריתה מלאה. לפני 4 שנים עברתי ממוגרפיה ואולטראסאונד והבדיקות היו תקינות. האם עלי לעבור ממוגרפיה כל שנה, ואם כן האם אין חשש ללקות בסרטן השד מהקרינה של בדיקת הממוגרפיה? תודה מוריאל

08/01/2004 | 14:20 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

שלום מוריאל, את אכן בסיכון מוגבר ללקות בסרטן השד בגלל הסיפור המשפחתי. ההמלצה במקרה כמו שלך היא להיות במעקב צמוד שכולל בדיקת שדיים על ידי רופא כל 6 חדשים, ובדיקת הדמייה פעם בשנה: בגילך ממוגרפיה נחשבת פחות מדוייקת, ועדיף לבצע אולטרסאונד, ולהתחיל לבצע ממוגרפיה שנתית בגיל הצעיר ב 10 שנים מהגיל בו חלתה אימך, או מגיל 45 - המוקדם מבין שניהם.

06/01/2004 | 18:38 | מאת: שאלה לדר בן ברוך

לדר נועה שלום לפני חצי שנה עקב רירית של 28 מילמטר אשתי ביצעה גרידה+הסטרןסקופיה היו פולפים והתשובה יצאה תקינה מאז למדנו להשתמש בזלוטקס +הטמוקסיפן ותודה לאל העובי היום כ-9 מילמטר בצענו בדיקת רירית והתשובה לפניך הבחנה פטלוגית ANDO MATRAL PIPELLE BIOPSY FRAGMENTS OF ENDOMETRIUM SOMEOF THEM WUTH FEATURE CONSISTENT WITH ENDOMETRIAL POLUO הבחנה פטלוגית POLUP NOS האם לדעתך זה תקין או יש מקום להתערבות שכחתי לציין היא חמודה בת 42 לוקחת טמוקסיפן בערך שנה תודה ואלוהים יברך אותךI

08/01/2004 | 10:56 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לפי התשובה מדובר בפוליפ שפיר (לא סרטני), אין צורך בכל טיפול נוסף פרט למעקב גנקולוגי מסודר

סיימתי את ההקרנות לפני חודש וחצי אחרי ניתוח כריתה חלקית וכימו כיום חזרתי "כאילו" למסלול רגיל יש לי דקירות בשד ולעיתים כאבים דקירות חדות כמו שהיו לי לפני הניתוח (2 למפקטומיות) האם זו תלונה רגילה? או שמא כדאי לעשות בדיקות נוספות?

08/01/2004 | 10:53 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

דקירות קלות בשד מנותח או מוקרן הן תלונה מוכרת ושכיחה. אין מקום לדאגה

06/01/2004 | 13:21 | מאת: אלין

אני בת 24 ולפני שנתיים שמתי לב שנוצר אצלי גוש בשד הימני. יש לציין שאצלי במשפחה לא היו מקרים של סרטן שד, אבל לאמא שלי היה בדיוק אותו גוש בשד והיא ניתחה אותו בגלל לחץ סביבתי. הייתי אצל כירורג שד ולאחר מס' שאלות הוא אמר שאין מה לדאוג, אבל שלח אותי לבדיקת אולטרסאונד לאבחנה יותר מדוייקת. הכירורג אמר שיש לי גוש שפיר שנקרא פיברואנמה, אם אני מבטאת את זה נכון ,ושזה שכיח אצל בחורות צעירות שמשתמשות בגלולות, ואם אני רוצה ניתוח,זה רק לשם הנוחיות שלי. אני עדיין חוששת, כי הגוש נמצא שם ולא מתפוגג, ורציתי לדעת אם יש סיכוי קלוש שהוא יתפתח לגידול סרטני ואולי הרופא מיהר לאבחן והיה צריך לשלוח אותי לעוד בדיקה כמו ממוגרפיה?

07/01/2004 | 14:01 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

שלום אלין, אם אכן מדובר בפיברואדנומה, זהו גידול שפיר שיכול לגדול, לקטון או להישאר באותו גודל, אבל לא להפוך לממאיר או לשלוח גרורות. ממוגרפיה בגילך לא מומלצת, ולא תתרום לאבחנה. לפעמים מבצעים ביופסית מחט מן הגוש, כדי לוודא במיקרוסקופ שאכן מדובר באמת בפיברואדנומה - אבל בגושים קטנים שלא השתנו שנתיים בנשים צעירות, כאשר המראה הסונוגרפי (ז"א באולטרסאונד) הוא חד משמעי - אפשר לעקוב גם בלי ביופסיה. עם זאת - כריתת הגוש זה ניתוחון קטן ולא מסובך שמשאיר לכל היותר צלקת קטנה (ואם אפשר לבצע את החתך בגבול הפטמה אז בכלל לא רואים את הצלקת) - כך שגם זו אפשרות. לידיעתך: בהדסה (וכמדומני גם בתה"ש) קיים טיפול חדשני של "השמדת" פיברואדנומות באמצעות גלי אולטרסאונד תחת הדמייה של MRI - כלומר ללא ניתוח וללא צלקת. אם את מעוניינת את מוזמנת לפנות לאחד הכירורגים בבתי החולים האלה.

05/01/2004 | 21:03 | מאת: תמר

האם כל טרום סרטני הופך לסרטני? האם טרום סרטני נחשב לסרטן מסוג זכר? הפתלוגיה הראתה גידול טרום סרטני שבמרכזו תאים מזעריים של סרטני פולשני. איך צריך להתייחס לכך?

07/01/2004 | 12:59 | מאת: ד"ר תמר קרני

תמר שלום הביטוי טרום סרטני אינו ביטוי רפואי .יש ממצאים פתולוגים בשד שמרמזים על סיכון גבוה לחלות בסרטן שד . לא כל הנשים שיש להם ממצאים כאלו אכן יחלו בסרטן שד. אם את מתכוונת לDCIS הנקרא סרטן שד לא חודרני .כשמו כן הוא זה סרטן שד שלא פיתח את היכולת לחדור דרך רקמת השד ולכן גם אין לו את התכונה לשלוח גרורות. רוב סרטני השד הלא חודרניים אחרי שמסירים אותם מהשד לא ממשיכים להתפתח ולא שולחים גרורות. לגבי הביטוי סרטן מסוג זכר או נקבה -שמעתי אותו הרבה פעמים מהחולות שלי .אך אין דבר כזה ברפואה, ולפיכך אין לי מושג למה הכוונה . לגבי המשך טיפול או ברור שאת צריכה לעבור- אם לא ברור לך אני מציעה לגשת לרופא שטיפל בך עד כה ,או לרופא המשפחה עם התשובה הפתולוגית ולבקש מהם הסבר חוזר ,אני משוכנעת שהם ישמחו להסביר ולהבהיר שוב במה המדובר בדיוק. בברכת בריאות שלמה תמי קרני.

07/01/2004 | 18:17 | מאת: תמר

ד"ר תמי שלום רב. תודה על התייחסותך. הפתלוגיה הראתה שהגוש הינו DCIS אך נמצאו גם תאים מזעריים של חודרני. הרופא אמר שזה שום דבר ואין להתייחס לתאים מיקרוסקופים אלו. אני בכל זאת דואגת. תודה תמר.

אחרי כריתת שד מלאה. ע" פ הפתלוגיה יש חשש וחשד שנישאר בפנים. האונקולוגית המליצה להוציא עוד ורק אח"כ להתחיל להקרין הכירורג טוען שלא ניתן להוציא יותר. ושהוא הוציא את המקסימום. לא נישמע לי הגיוני !!! מחכה לתשובה.

יעל שלום, גם אני לאחר כריתת שד מלאה. אני הייתי מציעה לך לשאול לדעתו של כירורג שד נוסף. מהנסיון שלי, זה מאד מפתיע אך כששואלים שני רופאים שונים, לא תמיד מקבלים תשובה זהה. יתכן שבאמת לא ניתן להוציא יותר, אך אולי כירורג אחר יתן לך תשובה אחרת. שווה לנסות! חוץ מזה, הייתי חוזרת אל האונקולוגית שלי עם דברי הכירורג ושואלת איך לדעתה כדאי להמשיך לאור תשובה זו. בהצלחה, רותי

08/01/2004 | 16:55 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום יעל, שאלתך הועברה לטיפולו של כירורג מצוות היועצים שלנו ואנו מניחות שתקבלי את תשובתו בהקדם. כמובן שכל תשובה שהוא ייתן תהיה מוגבלת היות ואין לו אפשרות לראות את הממצאים ואת דו"ח הפתולוגיה, והאינטרנט גם אינו המקום לעשות זאת. יחד עם זאת , מנסיונן של מתנדבות העמותה ושל נשים רבות שפנו אלינו, ברצוננו להדגיש את החשיבות הרבה של קבלת חוות דעת נוספת, וחוות דעת כזו צריכה להינתן על ידי כירורג שהוא מומחה לסרטן שד. אם מתאים לך, את יכולה להיעזר בכירורגים חברי צוות היועצים שלנו. אנו ממליצות לך גם לקרוא את הפרק בנושא זה הנמצא באתר שלנו, אליו יש קישורית בראש עמוד זה. בהצלחה ואיחולי הרבה בריאות.

08/01/2004 | 19:08 | מאת: ד"ר משה כרמון

יעל שלום האינפורמציה המדויקת במצב שתארת חיונית לקבלת החלטות. להבנתי מאחר והתשובות הפתולוגיות בידייך עברו כשבועיים מאז הניתוח. רצוי להתחיל בטיפולים משלימים בטווח של עד כחודש וחצי מהניתוח. במידה ומתוכנים טיפולים כמוטרפיים והקרנות, הטיפול הכמוטרפי ניתן לפני ההקרנות. במידה ו 1) מתוכנן טיפול כמוטרפי ו 2) יומלץ על ניתוח נוסף, לדעתי אפשר לקבל הטיפול הכמוטרפי ואחריו לעבור את הניתוח. במצב זה אפשר יהיה להתחיל את הטיפול הכמוטרפי במסגרת הזמן המקובלת בלי להחשף לדחיה עקב תיזמון הניתוח או סיבוכים אפשריים שלו, כזהום. אפשר עקרונית גם לעבור קודם את הניתוח. 2) במידה ולא מתוכנן טיפול כמוטרפי ומתוכננת הקרנה, רצוי לקבל החלטה בהקדם האפשרי בכדי שתוכלי לעבור את הניתוח (לפני ההקרנות) ולהמשיך את את הטיפול הקרינתי בזמן. למרות הנ"ל דחיה של הטיפולים לפרק זמן לא ארוך אם מתחייבת, אינה בהכרח קריטית, מדובר בשאיפה לטיפול במסגרת הפרוטוקולים המקובלים. האינפורמציה הנדרשת לקבלת ההחלטה לגבי ניתוח נוסף כוללת את התשובה הפתולוגית המלאה (סוג גידול, גודלו, מצב הבלוטות, מיקום הגידול, גבולות הכריתה: האם נכרת שריר וכ"ו, והסיבה להערכה שניתנה לך ע"י הכרורג המטפל. את יכולה לפנות לחוות דעת של כרורג נוסף המצוי בתחום כולל דרך יועצי האתר. לדעתי חשוב שהיועץ יצור קשר ישיר עם הכרורג שביצע הניתוח בכדי שיוכל לקבל את מלוא האינפורמציה, מעבר לזו הכתובה. בברכה ד"ר משה כרמון

05/01/2004 | 14:53 | מאת: דורית

לדר נועה שלום בהמשך לשאלתי בנושא פוליפ כיצד ניתן לכרות אותו האם הכונה לגרידה? בימים האלו קיבלתי תוצאת PAP והיא תקינה האם בכול זות יש צורך לכרות בעצם מדוע ?(אני שואלת להבין) תודהמכול מהלב דורית

06/01/2004 | 11:51 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הכריתה נעשית תוך ביצוע היסטרוסקופיה (גרידה עם הסתכלות לחלל הרחם). כדאי לכרות כדי לדעת בדיוק מהי ההיסטולוגיה. הסיכוי שיש ממצא לא תקין היא אפסית אך אני מעדיפה לדעת בבטחון ולא לשער.

05/01/2004 | 11:20 | מאת: שירה

שלום לרופאים, יש לי בעיה קצת מלחיצה, אני בת 25 ויש לי כאב בעצם הבריח מעל השד הימני, זה כואב רק כשאני ממש לוחצת על זה, זה לא כאב בלתי נסבל, אלא עמום ועדין, אני לא כל כך יודעת מה המקור שלו , אבל זה רק כשאני נוגעת בעצם בחוזקה. אין כל היסטוריה משפחתית. בבקשה עזרו לי.

05/01/2004 | 14:00 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום שירה, אנו ממליצות שתיפני לרופא המטפל שלך בקופת חולים ותתייעצי איתו . על פי הנתונים קשה מאד לתת יעוץ וירטואלי. בברכה, צוות אחת מתשע

05/01/2004 | 10:39 | מאת: יובל

שלום רב, שוב אני עם שאלה נוספת: האם מומלץ לעבור בדיקה גנטית? אני מודעת לייתרונות שבבדיקה: גילוי מוקדם ומעקב - אך אלו פעולות שייעשו בין כה וכה על ידי חברי המשפחה. הבעיה שלי היא עם החסרונות: הפחד שמא משהו פגום, הפחד שאתה מתחיל פגם משפחתי (פחד שהילדים שלך יהיו חולים). מה למעשה נותת לי הבדיקה הגנטית שאני לא יכולה להסתדר בלעדיו? תודה רבה, יובל

05/01/2004 | 14:02 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום יובל, באתר עמותת אחת מתשע מוקדש פרק על סרטן שד תורשתי ובדיקות גנטיות, לנוחיותך הפרק הועתק לפורום:- סרטן שד תורשתי תודתנו נתונה לדר' אפרת לוי-להד מהמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים על תרומתה המקצועית בעריכת הפרק. הרקע הגנטי לסרטן גידול סרטני נובע משינויים (מוטציות) בגנים. הגנים העשויים מ- די.אנ.איי ( DNA ) וכיום מעריכים שמספר הגנים באדם נע בין 000 ,60 - 000, 30 . הגנים מצויים בגופיפים הנקראים כרומוזומים, ונמצאים בגרעין של כל תא. כל גן מכיל את ההוראות ליצירת חלבון מסוים. אם חלים שינויים (מוטציות) בגן הוא אינו מתפקד כרגיל והחלבון אותו הוא מייצר עלול לא לתפקד. סרטן עלול להתפתח כאשר הגנים האחראים לחלוקה הנורמלית של התאים עוברים שינוי (מוטציה) וכתוצאה מכך התאים מתחלקים ללא בקרה. דוגמה לגנים שתפקידם למנוע חלוקה לא מבוקרת הם הגנים BRCA1 ו-2 BRCA . בצורתם הרגילה, הגנים הללו מהווים מעצור לחלוקת התאים על ידי כך שהם מייצרים חלבונים אשר מסייעים למנוע גידול תאים לא נורמלי. כאשר הגנים הללו, שתפקידם לדכא גידולים, עוברים שינויים (מוטציות) הם מאבדים את היכולת לעצור את הגידול הלא נורמלי של התאים. במצב זה יהיה גידול לא מבוקר של תאים, כלומר עלול להתפתח סרטן. רוב מקרי הסרטן מתפתחים ממוטציות נרכשות (כלומר מוטציות שאינן תורשתיות), אשר מתפתחות בתאי גוף במהלך חיי האדם. מוטציות אלו יכולות לקרות כתוצאה מטעות בתהליך חלוקת התאים או כתוצאה מפגיעות סביבתיות (כמו חומרים מסרטנים). מוטציות כאלו, המתרחשות בתאי הגוף שאינם תאי המין, אינן מועברות בתורשה, ונקראות מוטציות סומאטיות (כלומר מוטציות של הגוף &#8211; מיוונית = soma גוף). לעומת מקרי הסרטן השכיחים, המתפתחים כתוצאה ממוטציות סומאטיות, סרטן תורשתי נגרם על ידי מוטציה המועברת בתורשה. כדי שמוטציה תעבור בתורשה היא צריכה להיות קיימת בתאי המין, הנקראים גם תאי הנבט ( הביצית או הזרע ). מוטציה בתאי הנבט ( (germline mutation קיימת אם כך כבר בשלב ההפריה של העובר, ולכן ניתן למצוא אותה אחר כך בכל תאי הגוף, כולל תאי הנבט. מוטציה כזו מועברת מדור לדור וניתן לקרוא לה מוטציה מולדת או מוטציה מורשת. כל אדם נולד עם עותקים של כל גן. עותק אחד מקורו מהאם והשני מקורו מהאב. מכיוון שכל אדם יורש שני עותקים של כל גן, נדרשות שתי פגיעות על מנת לשבש את פעילות הגן לחלוטין. אנשים הנושאים מוטציה מולדת בגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA נולדים עם עותק פגום אחד. אם בשלב מסוים בחייהם ייפגע גם העותק השני, הדבר יכול לגרום להיווצרות סרטן. סרטן תורשתי מופיע לעתים קרובות בגילאים צעירים יותר מאשר סרטן אקראי (sporadic cancer) מכיוון שבאנשים הנולדים עם מוטציה מולדת יש צורך רק במוטציה אקראית אחת כדי שיתפתח אצלם סרטן. זאת לעומת אנשים שאין להם מוטציה מולדת, אצלם יש צורך בשתי מוטציות (אחת בכל עותק) כדי שתתפתח ממאירות. מוטציות ב- BRCA1 ו- BRCA2 &#8211; סיכון תורשתי לחלות בסרטן השד והשחלה. באופן כללי, רק כ- % 7 ממקרי סרטן השד ו כ- % 10 ממקרי סרטן השחלות בעולם נגרמים ממוטציות מולדות של גנים, בעיקר BRCA1 ו- BRCA2. שני הגנים הללו אחראים לרוב המקרים של סרטן שד וסרטן שחלות תורשתיים. נשים היורשות מוטציות בגנים אלו הן בעלות סיכון גבוה ביותר לחלות בסרטן שד , במיוחד לחלות בגיל צעיר - פחות מ- 50 (בין % 56 ל - % 87 עד לגיל 70 , בניגוד לסיכון של % 12 במהלך חייה של אישה בכלל האוכלוסייה) . בנוסף מצויות נשים אלו בסיכון לחלות בסרטן השחלה (% 10- 40% במהלך החיים לעומת סיכון של 1.5% לסרטן שחלה במהלך חייה של אישה בכלל האוכלוסיה). עד היום אותרו בגנים BRCA1 ו- BRCA2מאות מוטציות הגורמות לסיכון מוגבר לסרטן השד והשחלה ומוטציות חדשות מאובחנות מדי יום. ברוב המכריע של המקרים יש לכל משפחה מוטציה מיוחדת לה, ולכן זיהוי מוטציות מולדות מחייב בדיקה של כל אחד משני הגנים מתחילתו ועד סופו. בדיקה מדוקדקת זו נקראת קביעת רצף ( sequencing) והיא אינה מבוצעת בארץ באופן שגרתי. בנוסף למוטציות "הפרטיות", השונות ממשפחה למשפחה, יש מספר קטן של מוטציות שהוכחו כחוזרות במשפחות רבות. דבר זה נכון במיוחד באוכלוסיה היהודית אשכנזית שבה רווחות במיוחד 3 מוטציות ספציפיות. שתיים מהמוטציות הללו מופיעות בגן BRCA1 ושמן 185delAG ו- 5382insC . המוטציה השלישית מופיעה בגן BRCA2 ושמה 6174delT. בערך אחד מכל 40 יהודים בריאים ממוצא אשכנזי נושא את אחת המוטציות הללו, וזאת ללא קשר להיסטוריה משפחתית. כאשר אחד מההורים נושא מוטציה בגן 1 BRCA או 2 BRCA לכל אחד מהילדים יש סיכון של 50% לרשת את המוטציה, וסיכוי של 50% שלא לרשת את המוטציה. חשוב לזכור שהסיכוי לרשת ולהעביר את המוטציה זהה אצל גברים ונשים כאחד. הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA הם גנים דומיננטיים ובדרך יש להם השפעה על מספר דורות במשפחה. לא כל מי שנושא מוטציה באחד משני גנים אלו אכן יחלה בסרטן. למרות שמוטציות אלו מגבירות את הסיכון לחלות בסרטן. כפי שהוסבר לעיל, המחלה אינה מתפתחת אלא אם במקביל לעותק הפגום מלידה, העותק התקין של הגן עובר גם הוא מוטציה במהלך חיי החולה. משום שלא כל גבר או אישה שנושאים מוטציה ב- BRCA1 או BRCA2 עתידים לחלות בסרטן, קשה לעתים להוכיח שיש סרטן תורשתי על סמך ניתוח הסיפור המשפחתי. המחלה יכולה לדלג על דור או מספר דורות מכיוון שאחד מבני המשפחה העביר את הגן מבלי לחלות בסרטן בעצמו. במשפחות קטנות יתכן ורק אנשים בודדים יחלו בסרטן למרות הימצאות המוטציות בגנים BRCA1 או BRCA2 . תהליך הבדיקה הגנטית בדיקה גנטית היא תהליך מורכב ורב שלבי המתחיל בבניית העץ המשפחה והערכת הסיכונים על מנת לזהות בני משפחה הנמצאים בסיכון גבוה לסרטן שד וסרטן שחלות תורשתיים. לתהליך יש שני מרכיבים עיקריים: ייעוץ גנטי ובדיקה גנטית. ייעוץ גנטי ייעוץ גנטי מבוצע במסגרת ביקור מרפאה במכון גנטי. רשימה מפורטת של מכונים בהם ניתן לקבל ייעוץ ולבצע את הבדיקה ניתן למצוא בפרק מכונים ויעוץ לבדיקות גנטיות. במסגרת הייעוץ מצוייר עץ משפחה הכולל פרטים על מחלות ממאירות במשפחה. על סמך ניתוח עץ המשפחה ניתנת הערכת סיכון ראשונית, דהיינו יש סיכוי שבבדיקה גנטית במשפחה אכן תאתר קיומה של מוטציה גנטית. במידה ויש סיכוי שבבדיקה הגנטית שתבוצע יאותרו מוטציות בגנים, והערכה היא שמבקש\ת הייעוץ עלול/ה לחלות בסרטן, היא\הוא מקבל\ת הסבר מפורט על צורת ביצוע הבדיקה ועל יתרונותיה ומגבלותיה. לבדיקה הגנטית השלכות רפואיות ונפשיות רבות ( ראי בהמשך), ומטרת הייעוץ הגנטי היא לתת ידע וכלים כדי להגיע להחלטה המתאימה ביותר לכל מבקש\ת. לא כל אחת\ד מעוניין\ת לדעת אם היא\הוא מצוי\ה בסיכון אם לאו. ההחלטה על כך צריכה להיות של הנבדק\ת עצמו\ה ולא בידי צוות המרפאה. מי שמחליט\ה לעבור בדיקה גנטית חותם\ת על טופס הסכמה, המאשר שהבין\ה את משמעותה של הבדיקה שהוא/היא עומד/ת לעבור. בדיקה גנטית בדיקה גנטית היא בדיקת דם רגילה, שמטרתה לאבחן האם אצל הנבדק/ת קיימות אחת או יותר מהמוטציות האפשריות בגנים BRCA1 ו- BRCA2. בארץ נבדקות באופן שגרתי המוטציות השכיחות באוכלוסיה היהודית אשכנזית, וכן מוטציות האופייניות לעדות אחרות (יוצאי עיראק, תימן ואפגניסטן/פרס). בארץ אין מבצעים קביעת רצף ( sequencing) כבדיקה שגרתית. בבדיקה זו בודקים את כל הגנים מתחילתם ועד סופם, ולא רק מוטציות ספציפיות. עם זאת, ניתן לבצע קביעת רצף במקרים בהם יש חשד לסיכון גבוה לסרטן שד תורשתי במשפחה, בתנאי שיש חולה חי שניתן לבודקו. קבלת תשובה משום שכל תשובה צריכה להיות מלווה בפירוש ספציפי לנבדק, מקובל שתשובת הבדיקה הגנטית ניתנת בפגישה אישית במסגרת ביקור חוזר במרפאה. בביקור זה ניתנות גם המלצות למעקב ולמניעה בהתאם להערכת הסיכון הסופית. התוצאות המתקבלות כאמור לעיל, הבדיקה הגנטית מיועדת לאבחן האם אצל הנבדק\ת קיימת אחת או יותר מהמוטציות האפשריות בגנים 1BRCA ו- 2 BRCA . תשובה חיובית משמעותה שזוהתה מוטציה ספציפית וכי ניתן להעריך את מידת הסיכון לסרטן הקשור עם מוטציה זו. זיהוי של מוטציה באחד מבני המשפחה מאפשר גם בדיקה גנטית אצל קרובי המשפחה האחרים. בדיקה אצלם תהיה חד משמעית: קרובים שירשו את המוטציה מצויים בסיכון לחלות בסרטן, ואילו קרובים שלא ירשו את המוטציה אינם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן, והסיכון שלהם זהה לזה של כל אדם באוכלוסיה. תשובה שלילית משמעותה שלא נמצאה כל מוטציה. במידה והנבדק\ת בא\ה ממשפחה בה ידוע על קיומן של מוטציות בגנים BRCA 1 + 2 משמעות התשובה השלילית היא שסיכוייו\יה של הנבדק\ת לחלות בסרטן זהים לאלו של כלל האוכלוסייה. פענוח משמעות התשובה השלילית יהיה קשה יותר אם במשפחת הנבדק\ת לא זוהתה מוטציה בעבר, הערכת הסיכון לחלות בסרטן תהיה על כן מבוססת על ההיסטוריה המשפחתית. האפשרות לקיומה של מוטציה במקרים כאלו נשארת בעינה, כאשר ייתכן ומדובר במוטציה נדירה בגנים BRCA1 או BRCA2 או במוטציה בגן אחר שטרם זוהה. תשובה לא ברורה או לא חד -משמעית היא אחת מהאפשרויות של תוצאות הבדיקה הגנטית באותם מקרים שבהם מבוצעת בדיקת רצף. בבדיקות רצף קורה שמאתרים שינוי גנטי כלשהו שמידת הסיכון שלו לגרום לסרטן אינה ידועה. לעומת זאת המוטציות השכיחות האופייניות לעדות שונות הן מוטציות שהקשר שלהן לממאירות הוא ברור. המחקר על הגנים 1BRCA ו- 2 BRCA ממשיך כל הזמן והרופאים מתעדכנים במידע חדש באופן שוטף. כל עוד אין מידע ספציפי על שינוי שאינו ברור או חד - משמעי ניתן להעריך את רמת הסיכון של נבדקים אלו לחלות בסרטן רק על בסיס ההיסטוריה המשפחתית . משמעותה של תשובה שלילית אינה סיכוי אפסי לחלות בסרטן תשובה שלילית משמעותה שלא התגלו מוטציות DNA בגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA . יחד עם זאת חשוב לדעת שתשובה שלילית אינה אומרת שלנבדקת אין כל סיכוי לחלות בסרטן השד או בסרטן השחלות.. מכיוון שרוב המקרים של סרטן השד וסרטן השחלות הם אקראיים ( sporadic ) , כלומר נובעים מסיבות אחרות ולרוב בלתי ידועות, נשים שאינן נושאות מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 עדיין נמצאות בסיכון לחלות בסרטן השד או השחלה באותה מידה כמו כלל האוכלוסייה. עם זאת, במקרה שקיומה של מוטציה במשפחה כבר ידוע, משמעות התשובה השלילית תהיה שהסיכון של הנבדק\ת לחלות נמוך בהרבה מהערכת הסיכון המקורית לפני הבדיקה שהתבססה על הסיפור המשפחתי בלבד. במידה ובעקבות הבדיקה הנבדקת מקבלת תשובה שלילית, ובמשפחתה אין תיעוד על מוטציות קודמות, מתבצעת הערכת סיכונים פרטנית המבוססת על ההיסטוריה המשפחתית. אישה כזו יכולה עדיין להיות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד או סרטן שחלה משפחתי הנגרם על ידי מוטציות בגנים שטרם התגלו, או מוטציות שנמצאות באזורים של הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA אשר טרם נבדקו, או שטרם התגלו ואשר עדיין לא ניתן לגלותם בבדיקות הקיימות. גם נשים שקבלו תוצאה שלילית של הבדיקה הגנטית צריכות לקיים מעקב קבוע ולבצע בדיקות שד באופן סדיר . כדאי גם לשוחח עם הרופאים המטפלים על הדרכים הקיימות לגילוי מוקדם של המחלה או להקטנת הסיכוי לפתח סרטן. על הגנטיקאי והרופא המטפל להציע לכל נבדקת תוכנית מעקב ומניעה ספציפיים, בהתאם להערכת הסיכון. אילו אפשרויות רפואיות עומדות בפני נשים הנמצאות בסיכון גבוה ? מעקב לגילוי סרטן שד או סרטן שחלות אם הנבדקת קיבלה תוצאה חיובית של הבדיקה הגנטית עליה להיות בקשר צמוד עם הרופאים המטפלים בה על מנת להחליט מה הטיפול הטוב ביותר עבורה. בהקשר זה יש לדון במעקב ובמניעה לסרטן השד ולסרטן השחלה גם יחד. מעקב ומניעה לסרטן שד מעקב לסרטן שד &#8211; המעקב המבוצע בנשאיות דומה למעקב המבוצע בנשים באוכלוסיה הכללית, אולם הוא מתחיל בגיל מוקדם יותר. המעקב המומלץ הוא בדיקת שד עצמית מדי חודש, בדיקת שד ע"י רופא פעמיים בשנה, וממוגרפיה אחת לשנה. מעקב זה מתחילים בגיל 25-30. בנשים צעירות, שבהן ההדמיה של השד בממוגרפיה אינה טובה, מומלץ לבצע גם אולטרא-סאונד של השד. מטרת המעקב היא לאתר סרטן שד בשלב מוקדם ככל האפשר, שלב שבו סיכויי הריפוי הם מצוינים. מניעת סרטן שד-טיפול כימותרפי מונע לסרטן שד אפשרות אחרת העומדת בפני נשים בסיכון היא טיפול תרופתי מונע. מחקרים קליניים בנשים (לאו דווקא נשאיות) הראו כי טיפול בתרופה טמוקסיפן הפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד ב- % 45 אצל נשים שהיו בקבוצת סיכון גבוה, כולל נשים עם היסטוריה משפחתית חזקה של סרטן שד. עם זאת, מניתוח משני של נתוני אותו מחקר עולה כי לא ברורה מידת השפעת הטמוקסיפן, שיש לה גם תופעות לוואי. המחקרים על מידת ההשפעה של טמוקסיפן, ושל תרופה דומה בשם רלוקסיפן, נמשכים בימים אלה, וקרוב לוודאי שבשנים הקרובות נדע אם יש להן השפעה מונעת גם בנשאיות של מוטציות ב- BRCA1 ו-BRCA2. כריתה מונעת של השד או השדיים. ישנן נשים הנמצאות בקבוצת הסיכון לסרטן תורשתי השוקלות את כריתת השדיים במטרה להפחית את הסיכון שלהן לחלות בפועל. במחקר שבדק את יעילות כריתת השדיים בנשים עם סיפור משפחתי חזק של סרטן שד (אולם שלא עברו בדיקה גנטית), נמצא שכריתת שד מונעת מקטינה את התחלואה בסרטן שד ב- 90% ואת התמותה מסרטן שד ב- 80%. למרות שמדובר באמצעי מניעתי יעיל, הוא אינו נותן הגנה מוחלטת מפני סרטן שד, ומדובר בניתוח גדול שיש לו השלכות מרובות. לפני שאישה שוקלת לבצע ניתוח מונע לכריתת השדיים רצוי לשקול היטב את כל ההשלכות של צעד זה ולהתייעץ עם הרופאים המטפלים בה ועם בני המשפחה וידידים קרובים. אצל נשאיות שכבר חלו בסרטן שד יש מצבים שבהם ניתן לשקול כריתה מונעת של השד השני, בגלל הסיכון להופעת ממאירות בשד השני. יש לציין שישנם מחקרים המראים שגם כריתה מונעת של השחלות (ראה להלן) מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד. מעקב ומניעה לסרטן השחלה מעקב לסרטן השחלה &#8211; המעקב המומלץ לסרטן השחלה הוא בדיקה גניקולוגית, אולטרא-סאונד וגינלי ובדיקת דם הנקראת CA-125. מטרת הבדיקה היא לאתר הפרשת יתר של חלבון אשר מעידה על סרטן שחלה. את כל הבדיקות הללו מומלץ לערוך פעמיים בשנה, החל מגיל 25-30. בניגוד למעקב לסרטן השד, הבעיה במעקב לסרטן השחלה היא שיעילותו בזיהוי מוקדם מוגבלת. מאידך, הסיכון לסרטן השחלה הוא נמוך מאוד לפני גיל 40, גם בקרב נשאיות של מוטציות בגנים - BRCA1 ו- BRCA2. מניעה של סרטן השחלה- טיפול תרופתי מונע לסרטן השחלה שימוש בגלולות למניעת הריון במשך יותר מ- 5-6 שנים הודגם כמפחית את הסיכון לסרטן השחלה בכ- 60% - % 50 בקרב נשאיות. עם זאת, קיים חשש ששימוש בגלולות למניעת הריון עלול להעלות את הסיכון לסרטן השד (באוכלוסיה הכללית שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון מעלה את הסיכון לסרטן שד ב- 20-30% ). לכן אין המלצה גורפת על שימוש בגלולות למניעת הריון בנשאיות כאמצעי להורדת הסיכון לסרטן שחלה וההחלטה היא פרטנית. כריתה מונעת של השחלות בנשים בסיכון גבוה כריתת שחלות מונעת מפחיתה במידה משמעותית ביותר את הסיכון לחלות בסרטן השחלה. למרות כריתת השחלות, ב- 2-5% מהמקרים יכול להופיע סרטן דמוי סרטן שחלה, שמקורו בפריטוניאום ( קרום המצפה את חלל הבטן מבפנים אותו לא ניתן להסיר ). כריתת השחלות צריכה להיות מלווה גם בכריתת החצוצרות, משום שגם בהן עלול להופיע סרטן. לעומת זאת אין הנחיה ברורה לכריתת רחם בנשים שהן נשאיות. כריתת שחלות וחצוצרות מתבצעת כיום לרוב בטכניקת לפרוסקופיה. הגיל שבו מומלץ לשקול כריתת שחלות הוא בין 35-40 , לאחר השלמת המשפחה. ישנם מחקרים המראים שכריתת שחלות גם מקטינה את הסיכון לסרטן שד בנשאיות של מוטציות ב-BRCA1, ושמידת ההגנה מפני סרטן השד רבה יותר ככל שגיל כריתת השחלות צעיר יותר, ובפרט לפני גיל 40. אישה שעוברת כריתת שחלות לפני שהמחזור פסק אצלה באופן טבעי, תיכנס בעקבות הניתוח לגיל המעבר. במקרים אלה ניתן לשקול טיפול הורמונלי חליפי בהתאם לפרופיל האישי. טיפול הורמונלי חליפי בתכשירי אסטרוגן אינו מבטל את ההגנה מפני סרטן השד, משום שרמת האסטרוגן בטיפולים התרופתיים נמוכה מכמות האסטרוגן המופרשת באופן טבעי ע"י השחלות. לפני שאישה מבצעת כריתת שחלות מונעת מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל, עם רופא הנשים וכן עם בני משפחה. יתרונות ביצוע הבדיקה של הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA הבדיקה הגנטית עשויה להביא יתרונות רבים לבני משפחות הנמצאות בסיכון גבוה אשר בוחרים להיבדק. ישנה אפשרות לקבל "חדשות טובות", דהיינו שהנבדק/ת לא ירש\ה את המוטציה שגרמה למקרי הסרטן במשפחתו/ה ולכן הוא/היא אינם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן. בנוסף לכך, מי שלא ירש את המוטציה המשפחתית גם אינו יכול להעביר אותה לצאצאיו ולכן גם בני משפחתו אינם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן. מי שלא ירש מוטציה משפחתית אינו "מחוסן" מפני הופעת ממאירות, אלא שהסיכון שלו אינו שונה מהסיכון של כל אדם באוכלוסיה, ולכן מומלץ לו אותו לקיים מעקב כמו לכל אישה/גבר בני גילו. גם במקרה שנבדקים מקבלים תשובה חיובית, כלומר שזוהתה אצלם המוטציה המשפחתית, תוצאות הבדיקה יכולות לעזור להם להבהיר לעצמם את הסיכונים בפניהם הם עומדים ולסייע להם לקבל החלטות יותר מודעות לגבי בריאותם : - אישה אשר לה היסטוריה משפחתית מוכחת של סרטן שד יכולה להיעזר במידע בבואה להחליט האם לבצע ניתוח כריתה מונעת; - נשים בריאות הנושאות את המוטציות יכולות לבצע מעקב רפואי משולב (בדיקה עצמית, בדיקה רפואית וסריקה מגנטית) לגילוי גידולים בשלב מוקדם של היווצרותם; - חולים אשר אצלם כבר אובחנה מחלת הסרטן יכולים להיעזר במידע כדי למנוע היווצרות סרטן נוסף; - ידיעת התוצאות חשובה גם לגבי העברת המידע לדור הבא במשפחה. המגבלות של בדיקת הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA עצם ביצוע הבדיקה הגנטית מעורר שאלות פסיכולוגיות, חברתיות ומוסריות רבות וחשוב מאד להיות מודעים גם לסיכונים הכרוכים בה. לתוצאות הבדיקה יכולה להיות גם השלכה רגשית חזקה על הנבדקת ועל בני משפחתה. אצל אישה המקבלת תוצאה חיובית מתעוררת דאגה לא רק לבריאותה שלה אלא גם לבריאות בני משפחתה. בנוסף לכך, למרות שהבדיקות הרפואיות ושיטות הריפוי הקיימות עשויות להפחית את הסיכון הן אינן יכולות להבטיח ריפוי מלא או מניעה טוטלית של המחלה. אפילו אם מבצעים כריתה מלאה תמיד יכולים להישאר תאים בודדים המהווים סיכון להתפתחות הסרטן. ישנם סוגי מוטציות שהטכנולוגיה הנוכחית אינה יכולה לאתר. משום כך, תשובה שלילית אצל נבדק\ת שאין להם היסטוריה משפחתית של מוטציות בגנים BRCA 1 ו- 2 מחייבת פרשנות זהירה. ביצוע הבדיקה היא החלטה אישית חשובה לפני שמחליטים על ביצוע הבדיקה הגנטית צריך לשקול היטב כיצד יתמודדו הנבדק\ת ובני המשפחה עם כל הנושאים שנידונו כאן. חשוב מאד שההחלטה המתקבלת תהיה שקולה ומבוססת על מידע אמין וכולל. הנבדק\ת עשוי\ה לרצות לשוחח על כך עם בני משפחה או חברים קרובים, כמו גם עם יועצים מקצועיים. מטרת הייעוץ הגנטי היא, כאמור לעיל, לסייע בקבלת החלטה זו על ידי מתן המידע העדכני ביותר בתחום והבהרת הנושאים המיוחדים לכל מטופל. במסגרת הייעוץ הגנטי, הצוות הרפואי חייב לעודד את הנבדק\ת לחשוב על כל ההשלכות אשר עלולות להיות לידיעת התוצאות על עצמו\ה ועל בני המשפחה . כאשר מתקבלת החלטה להיבדק יהיה על הנבדק\ת לחתום על טופס הסכמה מדעת שמטרתו להבטיח שכל השאלות של הנבדק\ת לגבי הבדיקה ותוצאותיה נענו לשביעות רצונו\ה לפני שהתקבלה ההחלטה לבצע את הבדיקה. ביצוע הבדיקה אצל יהודים ממוצא אשכנזי כמעט בכל קבוצה אתנית או גיאוגרפית קיימות מספר מחלות גנטיות אשר נפוצות בקירבה באחוזים גבוהים יותר מאשר בכלל האוכלוסייה. ידועות היום שלוש מוטציות של הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA אשר נפוצות במיוחד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי וייתכן שמקורן מאב משפחה אחד של כולם מלפני דורות רבים. שתים מהמוטציות, 185delAG ו- 5382insC, נמצאות בגן 1 BRCA בעוד שהמוטציה השלישית, 6174delT נמצאת בגן 2 BRCA. אחד מתוך 40 יהודים אשכנזים בריאים נושא את אחת מהמוטציות הספציפיות הללו. בקרב חולות סרטן השד ממוצא אשכנזי כ- 12% הן נשאיות של אחת המוטציות הללו, ובאלה שחלו לפני גיל 50, שכיחות המוטציות היא כ- 20%. בקרב חולות סרטן שחלה ממוצא אשכנזי, 30-40% הן נשאיות. אצל נשים אלה קיום המוטציה מסביר מדוע חלו בסרטן השד ו/או השחלה. במשפחות ממוצא אשכנזי שבהן יש גם נשים שחלו בסרטן שד וגם נשים שחלו בסרטן שחלה, יש סיכוי של % 80 - 70 שמדובר באחת מ - 3 המוטציות השכיחות. במשפחות ממוצא אשכנזי שבהן ידוע רק על מקרים של סרטן שד, ב כ- % 50 מהמקרים הסיבה לכך היא אחת המוטציות השכיחות. ב- 50% המשפחות הנותרות, רק במיעוט המקרים מדובר במוטציות אחרות ב- BRCA1 וב- BRCA2 אותן ניתן לגלותן על ידי קביעת רצף, ובמרבית המקרים נראה שמדובר במוטציות בגנים שטרם זוהו ולא ניתן לבדוק אותם. ביצוע הבדיקה אצל יהודים ממוצא שאינו אשכנזי מאחר ואין הגדרה מדויקת של מוצא בקרב יהודים, ולעתים קרובות אין לאנשים מידע על מוצאם יותר משני דורות לאחור, קיים סיכוי קטן לזיהוי המוטציות ה"אשכנזיות" גם ביהודים שאינם אשכנזים. כמו כן ידועות מוטציות ספציפיות לעדות אחרות, לדוגמה BRCA1 &#8211; 185delAG ביוצאי עיראק, BRCA2 - 8765delAG ביוצאי תימן, ו-Y1017X BRCA1- ביוצאי אפגניסטאן-פרס. יש להביא בחשבון שאצל נשים ממוצא שאינו אשכנזי הסיכוי לזיהוי מוטציה נמוך יותר מאשר בנשים שמוצאן אשכנזי. עם זאת, עדיין יש חשיבות לייעוץ הגנטי לקבלת הערכת סיכון מדויקת ולהפניה לבדיקות מקיפות יותר (כגון קביעת רצף) אם יש לכך הצדקה מבחינת הסיפור המשפחתי. מי צריך לשקול בדיקה גנטית? 1. נשים שחלו בסרטן שד, בפרט אם הן ממוצא אשכנזי או שחלו בגיל צעיר (> 50 שנה), או שיש להן סיפור משפחתי החשוד כתורשתי. סיפור משפחתי חשוד כולל לפחות 2 חולות סרטן שד בגיל צעיר, או 3 חולות סרטן שד בכל גיל, או גם חולה אחת בסרטן שד בדרגת קירבה גבוהה שחלתה בסרטן שחלה. בדיקה אצל אישה שחלתה בסרטן שד עשויה להגדיר את רמת הסיכון שלה לפתח סרטן בשד הבריא ו\או סרטן שחלה, ולסייע לה במניעת ממאירויות אלה. 2. נשים שחלו בסרטן שחלה - כל חולה ממוצא אשכנזי , או שחלתה בגיל צעיר (<50 שנה). לנשים ממוצא שאינו אשכנזי מומלץ לקבל ייעוץ גנטי אם יש להן סיפור משפחתי של סרטן שד או שחלה, או אם הן משתייכות לעדות שבהם יש מוטציות ידועות ( מידע זה מתעדכן כמובן עם הזמן ויש להתייעץ בענין עם מכון גנטי). 3. נשים בריאות שיש במשפחתן מוטציה ידועה, וגברים בריאים שיש במשפחתם מוטציה ידועה. אצל גברים עיקר ההשלכה היא לגבי קרובות משפחתם (לדוגמה בנותיהם). 4. נשים בריאות שיש להן סיפור משפחתי חשוד של סרטן שד או סרטן שחלה. ( כאשר ההגדרה של "סיפור משפחתי חשוד" היא כמו בסעיף 1. לעיל) . יש לזכור שסרטן שד היא מחלה שכיחה באוכלוסיה (אחת מתשע...) ולכן אם ידוע רק על קרובת משפחה אחת שחלתה בסרטן שד בגיל 60 לדוגמה, אין עובדה זו מעלה כלל את הסיכון לחלות בסרטן השד. אנו מקוות שהמידע אכן עוזר. בברכה, צוות אחת מתשע

05/01/2004 | 10:35 | מאת: יובל

שלום רב, לאימי סרטן שד עם גרורות בעמוד השדרה. עד כה היא מטופלת בפמרה (מזה כשלושה חודשים). בבדיקה שנערכה כעבור שבועיים, בהתבסס על המרקרים, נראה כי אינה מגיבה לטיפול ההורמונלי, אך הוחלט לנסות חודש נוסף, עקב הזמן הרב הנדרש בכדי לראות שינוי בעצמות. שאלתי היא, במידה וחלילה לא יראה שיפור גם בבדיקה הבאה (שבוע הבא), האם כדאי להתחיל טיפול כימותרפי או שמא כדאי לתת צ'אנס נוסף לטיפול בפמרה (שאינו כרוח בפגיעה באיכות החיים כמו הטיפולים האחרים)?

05/01/2004 | 14:53 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

קשה מאד לתת יעוץ מסוג זה דרך הפורום. ההחלטה באם להמשיך טיפול הורמונלי או לעבור לטיפול כימי תלויה בהרבה מרכיבים רק אחד מהם הוא הסמן. לעיתים בתחילת הטיפול יש דוקא עליה בסמן. באופן כללי, אם אין החמרה בסימפטומים או הופעת גרורות חדשות אני לא נוטה למהר להחליף טיפול.

05/01/2004 | 08:20 | מאת: נועמי

לפני שנתיים עברתי ניתוח כריתת שד, כולל 17 בלוטות לימפה (9 נגועות). הישלמתי טיפול כימותרפי והקרנות. היום אני מקבלת טיפול יומי ב- Tamoxifen. בינתיים יש לי גם Osteoartritis בידיים וברגליים. כמה שידוע לי, ביד שבצד הניתוח אסור לי לעשות טיפול חשמלי או אמבטיה חמה. שאלתי לגבי הרגליים: האם עלי להימנע גם ברגליים מחימום ע"י חשמל (כרית חשמלית) או מאמבטיה חמה ?? תודה מראש, נועמי

05/01/2004 | 14:23 | מאת: דר' רות לאופר

אין שום מניעה לחימום הרגליים בכל דרך שטובה לך חשוב רק לוודא את האבחנה של אוסטיאוארתריטיס ולטפל בהתאם הצלחה ד'ר רותי לאופר

04/01/2004 | 23:47 | מאת: שרה

עברתי למפקטומי לפני כ- 5 חודשים. היה גידול של כ- 1.5 ס"מ. ללא טיפול כימוטרפי, אלא רק הקרנות שהסתיימו לפני חודש וחצי. התחלתי לקבל טמוקסיפן לפני שבוע. לפני יומיים גיליתי בקצה השד (על גבול בית השחי) גוש בגודל של כ- 1.5-2.00 ס"מ , לציין כי נבדקתי ע"י האונקולוג לפני שבוע ושבוע לפני כן נבדקתי ע"י כירורג במרפאת השד. האם יתכן שלמרות הטיפול הקרינתי גדל גוש, או יתכן וזוהי תגובה של הקרינה, או מה זה יכול להיות?? אני מאד מודאגת!!! אודה לתשובת אונקולוג/כירורג.

05/01/2004 | 12:46 | מאת: ענת ש

שרה, שלום רב אני מאוד מבינה את הדאגה שלך. אני בהחלט לא מבינה את הרעיון של "לחסוך" את הטיפול הכימותרפי ממטופלת. אני חושבת שכדאי לך ללכת לבדיקה, אני מאחלת לך שלא יגלו כלום, ובכל מקרה לבקש טיפול כימותרפי כדי להקטין את הסיכון להישנות או חס וחלילה ליותר מזה. מתישהו התנהל כאן דיון גדול על היעילות של הכימותרפיה. אם את מעוניינת לקרוא אותו, כיתבי לי, ואני אפנה אותך. הרבה בריאות ענת

05/01/2004 | 14:54 | מאת: שרה

לענת שלום, תודה על תגובתך. אני מעוניינת לקרוא את הדיון שהתקיים בפורום בנושא הטיפול הכימוטרפי. בינתיים הייתי אצל כירורג ומחר בבוקר יש לי תור לאולטרסאונד. מקווה שהמימצא יהיה שלילי. מודה לך שרהענת ש כתב/ה: > > שרה, שלום רב > > אני מאוד מבינה את הדאגה שלך. אני בהחלט לא מבינה את הרעיון של > "לחסוך" את הטיפול הכימותרפי ממטופלת. אני חושבת שכדאי לך ללכת > לבדיקה, אני מאחלת לך שלא יגלו כלום, ובכל מקרה לבקש טיפול > כימותרפי כדי להקטין את הסיכון להישנות או חס וחלילה ליותר מזה. > מתישהו התנהל כאן דיון גדול על היעילות של הכימותרפיה. אם את > מעוניינת לקרוא אותו, כיתבי לי, ואני אפנה אותך. > > הרבה בריאות > > ענת

05/01/2004 | 14:38 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הסיכוי להשנות זמן כה קצר אחרי סיום הטיפולים הוא קטן, אך יש לפנות לבדיקה חוזרת על ידי כירורג או אונקולוג וכן ניתן לבצע ממוגרפיה או אולטרסאונד של האזור. ללא בדיקה אין אפשרות לומר מהו הממצא.

08/01/2004 | 15:11 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

הגוש שאת מתארת ראוי לתשומת לב. כדאי לבצע ממוגרפיה אחר ניתוחית לשד זה בלבד בכל מקרה. במקרה שלך הייתי מוסיף US גם כן ואפילו ניקור הגוש במחט עדינה לאחר מכן. דר' חיים גוטמן

04/01/2004 | 22:51 | מאת: ליז

לפני 3 שנים עברתי ניתוח להסרת גידול מהשד שהתברר למזלי בשלב מוקדם ביותר (קרצונומה אין סיטו) עשיתי הקרנות בהדסה עין כרם (בבי"ח העמק שם נותחתי אין את השרות הזה.) ומאז אני בירושלים במעקב כל חצי שנה. רציתי לדעת, אם משהו יכול להמליץ לי על אונקולוג טוב באיזור בית שאן או עפולה שם אני גרה .

05/01/2004 | 20:41 | מאת: שרון

האם הורידו לך את כל השד? האם השוליים היו נקיות? אני במצב דומה לשלך היום. ומאוד פוחדת.

06/01/2004 | 17:30 | מאת: ליז

הי שרון בכדי להבהיר אם אכן אנחנו באותו מצב אוסיף שגילו אצלי את הגידול בממוגרפיה בשלב שאי אפשר היה לזהות במישוש, מה שראו הוגדר כהסתידויות . בגלל (אולי בזכות ) סיפור משפחתי הרופא המטפל שלח אותי מייד לעשות ביופסיה בניתוח . הוציאו את האיזור הנגוע ובבדיקת מעבדה זה התברר כסרטן .בניתוח הוציאו הכל ובכל זאת שלחו אותי לטיפול קרינתי של 6 שבועות למען הסר ספק שאולי נשאר שם משהו . עברו 3 שנים ואני בסדר גמור לא עברתי כריתה .יש לי צלקת קטנה ,חוץ מזה החיים יפים. מאחלת לך, בריאות ואם את באמת במצבי- אז הנה את יכולה להתעודד , גם הטיפול הקרינתי הוא טיפול קל - מעט מעייף בגלל הנסיעות היומיומיות והמתח שכפי שאת חובה -הוא חלק מכל "החוויה" הזאת. אז המון הצלחה . רצית להוסיף - אני מכירה גם בנות שהיו במצב יותר קשה (כריתה) שהיום מתפקדות רגיל וגם הן יוכלו להגיד לך : "החיים יפים" כך שאם מצבך יותר מסובך משלי - באחריות-יש תיקוה!

04/01/2004 | 22:47 | מאת: יונית

אני יודעת שיש הרבה מאוד חילוקי דעות האם לעשות בדיקת מרקרים. הבנתי שאם המרקרים בסדר זה לא אומר ממילא שהכל טוב, אבל האם מצד שני, כשהמרקרים לא בסדר זה בהכרח אומר שמשהו לא בסדר ??? אני מעריכה שהתשובה חיובית - אז למה לא לעשות בדיקת מרקרים ? תודה מראש, יונית.

05/01/2004 | 14:16 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הבעיה היא האם יש משמעות לגילוי מוקדם של גרורות עקב עלית מרקרים כאשר אין כל סימטומים או ממצאים בבדיקה גופנית. היות ולפי הנתונים שקימים עד כה אין משמעות לגילוי מוקדם של גרורות, אזי יוצא מכך שאין צורך בבדיקת סמנים באופן שגרתי. אך יש בהחלט רופאים הנוהגים אחרת.

04/01/2004 | 20:57 | מאת: עדי

אני בת 26 נשואה 2+, הערב גיליתי בליטה אדמומית בחלקו התחתון של שד ימין, אין כל תחושה או תופעה יוצאת דופן אחרת. הבליטה נראית כמו "חצ'קון" בשלביו הראשונים. האם זהו סמפטום אופייני שצריך להדליק נורה אדומה או סתם פצעון חולף?

05/01/2004 | 10:21 | מאת: ד"ר תמר קרני

כנראה שלא מדובר בסרטן שד אך רצוי שרופא יראה הפצע אם לא יחלוף תוך זמן קצר כמו"חצקון"

04/01/2004 | 19:09 | מאת: חיה

שלום האם יש חשיבות לעליה קטנה במרקר הנוכחי לעומת המרקר הקודם, אבל במסגרת הגבולות הנורמלים? כוונתי היא אם בפעם הקודמת ה-ca-125 היה 6.5 ועכשו 9 וה- ca-15.3 היה 13.6 ועכשו 16.1? עלי לציין שאני אחרי כימו והקרנות, ללא גרורות, רק עם טמוקסיפן וזולידקס. תודה מראש

05/01/2004 | 14:29 | מאת: דר' רות לאופר

לחיה לא מקובל היום בכלל לבדוק מרקרים במצבך ולו כדי לא להגיע לשאלה שאת שואלת בגלל ה"קפיצות" הטיבעיות במרקרים, חוסר רגישותם להישנות והבהלה שהם גורמים אם אין סיבה מיוחדת עדיף לא לבדוק המצבך ד'ר רותי לאופר

05/01/2004 | 14:45 | מאת: חיה

תודה על תשובתך, אך לא הבנתי, אם כבר עושים מרקרים, האם הקפיצות האלה שכיחות?, האם הבדיקה בכל זאת תקינה? תודה

04/01/2004 | 15:16 | מאת: דורית

לדר נועה שלוטם אני בת 44 ממלוקחת טמוקסיפן כ 14 חודשים אני מצליחה לשמור עם זלוטקס על עובי רירית נמוכה כרגע 8 מילמיטר ביצעתי בדיקת פיפל שיצאה תקינה את בדיקת PAP קיבלתי וכמו שאת כתבת לי אל תדאגי התשובה אמורה להיות תקינה ואכן כמו תמיד צדקת ותודה מכול הלב אבל כנראה שיש לי פוליפ עקב הטמוקסיפן האם יש לדאוג שיש פוליפ ?או באם יהיו בעתיד פולפים אני כול חצי שנה עושה בדיקת PAP אני מודאגת מהפוליפ בכול מקרה אני מודה לך ממש מכול הלב תודה דורית

05/01/2004 | 13:28 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

פיפל היא בדיקה של רירית הרחם (מעין מיני גרידה) המתבצעת במשרד הרופא ללא צורך בהרדמה. לגבי הפוליפ ברחם יש בהחלט צורך לכרות אותו. אך לדעתי אין סיכוי שהוא מהווה בעיה. אין כל צורך לבצע PAP כל 6 חודשים. PAP היא בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן צואר הרחם, אין לטמוקסיפן שום קשר לסרטן צואר הרחם, וכפי שאמרתי פעמים רבות בעבר בגיל צעיר כמו שלך הסיכוי שטמוקסיפן יגרום לסרטן רחם הוא אפסי ביותר.

04/01/2004 | 15:09 | מאת: מיכל

מה ההבדל בין שלב המחלה שהבנתי שמדרגים אותה מ0 עד 4 או 5 לבין הדרגה שלה ששם ממספרים מ0 או 1 עד 3 ? מישהו יכול להבהיר את הנושא ?

04/01/2004 | 17:40 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום מיכל, השלב אליו הגיע גידול סרטני נקבע על פי גודלו ומידה התפשטותו, והגדרת השלב תהווה גורם מכריע בקביעת תכנית הטיפולים שלך. החל מינואר 2003 נכנסה לתוקף שיטת דירוג חדשה לשלבים השונים של סרטן השד. על פי הדירוג החדש השלבים הם: שלב "0" - לא פולשני ( in situ ) - הגידול נמצא בתעלות החלב בלבד ( ducts ) ולא פיתח את היכולת להתפשט. שלב "I" - גודל הגידול פחות מ- 2 ס"מ והוא אינו מפושט. שלב " II " - כל אחד מהמצבים הבאים: &#8226; הגידול בגודל 5 - 2 ס"מ &#8226; הגידול התפשט ל- 1-3 בלוטות בבית השחי באותו צד של השד החולה. &#8226; גודל הגידול יותר מ- 5 ס"מ אך הוא טרם התפשט לבלוטות הלימפה או לחלקי גוף אחרים. שלב " III " &#8211; כל אחד מהמצבים הבאים: &#8226; הגידול קטן מ- 5 ס"מ והתפשט ל- 4-9 בלוטות בבית השחי &#8226; הגידול גדול מ- 5 ס"מ והתפשט ל- 1-9 בלוטות בבית השחי &#8226; הגידול התפשט לדופן בית החזה או לעור ו- 0-9 בלוטות נגועות &#8226; הגידול בכל גודל שהוא והתפשט ל- 10 או יותר בלוטות לימפה בבית השחי. &#8226; הגידול בכל גודל שהוא והתפשט לבלוטות לימפה באזור infraclavicular (מתחת לעצם הבריח) או לבלוטות לימפה באזור על-בריחי (supraclavicular) או לבלוטות שלאורך ה- internal mammary (בחזה בסמוך לעצם). שלב "IV" גידול בכל גודל, בלוטות לימפה נגועות או לא, אך הסרטן התפשט לחלקי גוף אחרים מעבר לשד ולבלוטות הלימפה. בברכה, צוות אחת מתשע

04/01/2004 | 18:33 | מאת: ריקי

שלב הוא STAGE בין 0-4 ובעצם מדבר על השלב של חומרת המחלה ככל שיותר גבוה מצבו של החולה יותר בעייתי שלב 0 - למשל מדבר על סרטן לא פולשני בסרטן השד: DCIS או LCIS שלב 1 - סרטן פולשני קטן מ1 סמ שבו לא למעורבות בלוטות ואו אבר אחר וכו. דרגה היא GRADE בין 1-3 ומדובר על מידת האלימות של התאים עצמם ככל שמהספר יותר גבוה מידת האלימות יותר גבוהה דהיינו חולת סרטן שד בשלב 1 ובדרגה 3 מדובר על חולה שהגודל של הסרטן קטן מסמ ואשר לא מערב בלוטות ואו אבר אחר ודרגה 3 מדברת על כך שתאי הסרטן אלימים וכנראה מתרבים בקצב מהיר. בברכה ריקי

04/01/2004 | 10:21 | מאת: ליאת

בוקר טוב, סליחה על הבורות, אבל מה ההתמחות של כל אחד מכם, ומה ההבדל בין שניכם ? איך עלי להחליט למי מכם כדאי לי לפנות על מנת למנוע מהסרטן לחזור אלי בעתיד ? אשמח לתשובתכם, ליאת

04/01/2004 | 13:08 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום ליאת, מתחת לכותרת הפורום יש קישור שנקרא היועצים שלנו, ובו פירוט לגבי כל יועץ כולל גובי ונדב, אנא ליחצי על הקישור שצבוע בכחול ותקבתלי את המידע המבוקש. בברכה, צוות אחת מתשע

04/01/2004 | 09:50 | מאת: גילי

שלום, אני בלחץ וכל היום מחפשת גרורות, שאלתי היא: איך מבחינים בין סתם כאב גב משכיבה לא נכונה או מקור מקפיא לבין כאבים שנובעים מגרורות. לנשים שיש להן גרורות - איך גיליתן אותם. תודה והרבה בריאות

06/01/2004 | 21:40 | מאת: לילי

לגילי שלום לי יש גרורות בעצמות, לי התחיל לכאוב קצת לפני הגילוי, צמחה לי בליטה בגולגולת שכאבה, כמו בליטה ממכה, ובמקרה כמה ימים אחר כך היתה לי בדיקת מרקרים שעלו. בכל אופן הכאבים של הגרורות שונים מאוד מכאב גב רגיל, הם לא משתנים במצב של מנוחה והם די ממוקדים.לפעמים המקומות של הגרורות כואבים ולפעמים גם שורפים. בכל אופן הם כאבים מסוג אחר. מקווה שעזרתי לך לילי

04/01/2004 | 09:27 | מאת: שרה

שלום, להלן תוצאות פתולוגיה שאחרי הניתוח: Infiltrating ductal carcinoma, intermediate grade. cancerization that is seen at 0.1cm from lateral superior surgical margin. focal extralesional ductal carcinoma in situ and labular tumor size 0.7cm no evidence of vascular invasion infiltrating tumor approaches posterior surgical margin ( less than 0.1cm) the other surgical margins are free of tumor שאלותי הן : מהו סוג הגידול שהיה לי, באיזה דרגה מדובר ? האם הבלוטות נגועות ? האם הגידול אלים ? (אוסיף רק שאני בת 30 וHER2 יצא שלילי והבדיקות של HER וPER היו למעלה מ75%) אפשר לקבל הסבר למצבי ומהו הטיפול הטוב ביותר ? תודה.

04/01/2004 | 14:25 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

שלום לך שרה המדובר, כנראה, בדרגה 2 מתוך 3. עם קולטנים חיוביים ו HER2 שלילי, זהו גידול קטן ולא שייך למאד אלימים. אלו ממצאים לא כל כך שכיחים בגילך הצעיר, והייתי ממליץ לחזור על בדיקת הקולטנים ובדיקת HER2 במעבדה נוספת כדי לוודא זאת. לא ניתן לדעת אם קשריות הלשד שלך נגועות כי אין מידע על כך במייל שלך. יש חשיבות רבה במיוחד לדעת זאת בגידול כמו שלך. קשה להמליץ על טיפול מעדף בהיעדר מידע על קשריות הלשד. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

04/01/2004 | 14:46 | מאת: שרה

לשאלתך - הבלוטות היו נקיות. מה זה אומר דרגה 2 מתוך 3 ? מה זה דרגה 2 ומה זה דרגה 3 ? מה זה לא מאוד אלימים ? האם אתה חושב שיש צורך בכימותרפיה אן שמספיק הקרנות וטיפול הורמונלי ? האם הסיכויים לפיתוח גרורות או להשנות המחלה הוא גדול ? תודה על התיחסותך.

03/01/2004 | 21:33 | מאת: דניאלה

לאחר ניתוח סרטן שד, טיפולים כימותרפיים והקרנות, התחלתי בקבלת טמוקסיפן. כיום - 8 חדשים אחרי, עליתי 15 ק"ג, בבדיקות התגלו שומנים בדם ואינני מצליחה לרדת במשקל. האם דיאטת שומרי משקל מתאימה? לחילופין, מהי הדיאטה המומלצת (דיאטנית של ביה"ח לא עזרה לי) בתודה.

04/01/2004 | 09:50 | מאת: רנה

האם השמנת מהטיפולים הכימוטרפיים או מהטמוקסיפן?

04/01/2004 | 15:20 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

דיאטת שומרי משקל ופעילות גופנית (לאחר אישור רפואי) בהחלט מתאימות וגם יעילות בהצלחה

03/01/2004 | 15:37 | מאת: רונית א

שלום עשיתי בדיקות שתן וה-erythrocytes cell יצא 50 שזה גבוה. שאלתי היא האם יש לזה קשר למחלה. אני אחרי כימו של caf וטקסול. מיפוי וסיטי יצאו תקינים. מקבלת זולידקס וטמוקסיפן. תודה רונית

04/01/2004 | 15:00 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הבדיקה אומרת שיש כמות מזערית של כדוריות אדומות (דם) בשתן. אין כל קשר לסרטן שד. צריך לחזור, אם ממשיך יש מקום לברור , בכל מיקרה לא מאד מדאיג.

04/01/2004 | 15:05 | מאת: רונית א

03/01/2004 | 13:39 | מאת: מימי

שלום התוצאה שלי בביופסיה הייתה score2 מה המשעמות של זה? האם עליי לקבל הרצפטין? מה אומר המספר 2 בעצם? אני רגישה להורמונים - פרוגסטרון ואסטרוגן חיוביים תודה

04/01/2004 | 14:52 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

HER2 +2 היא תוצאה גבולית שבמרבית המיקרים אומרת שאין ביטוי יתר של HER2. ניתן לבצע בדיקת FISH אם יש חשיבות לדעת את המצב המדויק של HER2. מתן הרצפטין תלוי בשלב המחלה, ללא פרטים נוספים אין באפשרותי לענות.

02/01/2004 | 18:38 | מאת: עינת

שאלתי היא מדוע הגוף יוצר הסתיידות ומה הקשר של זה לסרטן? אני יודעת מקריאה בספרות שהסתיידויות קטנות וצפופות יכולות להצביע על טרום סרטן אבל לא הצלחתי למצוא בשום מקום הסבר ל"שיטתו" של הגוף בהשקעת סידן בשד-ולקשר של זה לסרטן. האם ידועה הסיבה לכך או שהנסיון הוכיח שהסתיידות יש לבדוק כי יש קשר לסרטן? ובבקשה אל תפנה אותי לאונקולוג שלי,זו שאלה מאוד כללית שמעניינת אותי...

04/01/2004 | 15:43 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

ממצא של הסתידויות מסוג מסוים בממוגרפיה יכול להעיד על סרטן שד לא חודרני או לחילופין גם על נוכחות של סרטן שד חודרני. בזמן שגשוג תאים הקורה כיש גידול ממאיר יש תמותה רבה יותר של תאים, תאים מתים מפרישים סידן, הסידן מופרש לתוך צינוריות החלב שוקע ומודגם כהסתידויות חוטיות זעירות אין באפשרותי לצרף תמונה לתשובה, אך תמונה מדגימה זאת היטב. אין זה אומר שהסתידויות בצילומי רנטגן לאברים אחרים מעידים על סרטן או טרום סרטן.

02/01/2004 | 17:46 | מאת: אני

כמה זמן לפני תחילת טיפול כימי יש לקבל את זריקת הזולדקס ? אני קיבלתי את זריקת הזולדקס הראשונה באותו היום של הטיפול הכימי הראשון (אדריאמיצין) . האם זה בסדר ? האם אני מוגנת מפני פגיעה בפוריות ? או שיש לקבל את הזולדקס תקופה מסויימת לפני שמתחילים את הטיפול הכימי כדי שהפוריות תשמר ? תודה.

03/01/2004 | 13:40 | מאת: ענת

גם אני קיבלתי את הזולדקס בהנחיית הרופאה שלי לפני תחילת הטיפולים הכימיים- באותו יום לא נראה לי שיש בעייה עם זה לפחות לפי ההנחיות שאני קיבלתי בהצלחה

04/01/2004 | 20:33 | מאת: פרופ' אילן כהן

זריקת הזלודקס מתחיליה להגן על השחלות כשבועיים לאחר הזריקה הראשונה. עד אז היא מגרה את השחלות ולא מגינה עליהם. בברכה פרופסור אילן כהן

05/01/2004 | 17:16 | מאת: אני

לפי תשובתך , נראה לי שזה לא בסדר שנתנו לי את הזריקה הראשונה ביום הטיפול הכימי הראשון , כי השחלות עדיין לא היו מוגנות !! זה מאוד מטריד אותי.

02/01/2004 | 17:26 | מאת: שלי

הבנתי מהרופא המטפל שלי שמתוכנן לתת לי כטיפול שני את הטקסול,אולם ייתכן ויתנו לי במקום את הרצפטין. שאלתי,מה ההבדל ביניהם?ומה התופעות לוואי שלהם? ומדוע בכלל מתלבטים? אשמח לשמוע גם מכאלו שעברו טיפול דומה,וכיצד הן מרגישות היום?תודה.

04/01/2004 | 12:50 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום שלי, באתר עמותת אחת מתשע הוקדשו שני פרקים פרק לכל אחת מהתרופות, לנוחיותך הועתק המידע לפורום:- טקסול ( PACLITAXEL ) טקסול הוא שם מותג של תרופה הנמצאת בשימוש לטיפול כימותרפי בסרטן השד והמוכרת לרוב בשם זה . השם השורשי (גנרי) של התרופה הוא Paclitaxel , והיא שייכת לקבוצת התרופות הנקראת טקסואידים ( Taxoids ) . במקור הופקה התרופה מקליפת עץ אך כיום היא מיוצרת בצורה סינטטית. למי נותנים טקסול ? בטקסול מטופלות חולות בסרטן שד משני ( סרטן שהתפשט לחלקי גוף אחרים) כאשר הסרטן לא הגיב לתרופות כימותרפיות קודמות או כאשר תרופות כימותרפיות אחרות אינן מתאימות להם. עם ההתקדמות המדעית משתפרת היכולת להתאים את הטיפול הכימותרפי לאופי הגידול ולעתים ממליצים לתת טקסול לטיפול בסרטן שד ראשוני. בישראל הטקסול אינו מאושר להיכלל בסל הבריאות לטיפול בסרטן ראשוני. כיצד פועל הטקסול ? דרך פעולתו של הטקסול שונה מזו של תרופות כימותרפיות אחרות. מכאן חשיבותו במקום בו החולה לא הגיבה לתרופות האחרות. כאשר תאים נורמלים מתחילים להתחלק נוצרות צורות הנקראות מיקרוטובולים (microtubules). אותם מיקרוטובולים נשברים או נהרסים כאשר התאים הנורמלים חדלים להתחלק. במקרה של תאי סרטן הטקסול מפסיק את הריסתם של המיקרוטובולים. תאי הסרטן נחסמים על ידי המיקרוטובולים וכך אין ביכולתם להתרבות ולגדול. כיצד ניתן הטקסול ? הטקסול ניתן באינפוזיה לתוך הוריד ביד או בזרוע. בדרך כלל ניתן הטיפול כל שלושה שבועות למשך שלוש שעות, כאשר מדובר בסך כולל של ששה טיפולים אמבולטוריים. לעתים ניתן הטקסול בשילוב עם סוגי כימותרפיה אחרים או תרופות אנטי סרטניות אחרות. לאחר שנים או שלושה טיפולים מתבצעת בדרך כלל הערכה לגבי יעילות הטיפול. מהן תופעות הלוואי של הטקסול ? כמו לכל תרופה אחרת גם לטקסול יש תופעות לוואי. יחד עם זאת, כדאי תמיד שתזכרי שכל חולה מגיבה לתרופות בצורה שונה ויש כאלו הסובלות מתןפעות לוואי ויש כאלו שלא. בכל מקרה תופעות הלוואי של הטקסול ניתנות לשליטה. אם את מקבלת תרופות כימותרפיות או אנטי סרטיות אחרות ביחד עם הטקסול עלולות להיות לך תופעות לוואי נוספות. השפעות על הדם לטקסול תיתכן השפעה חולפת על מח העצם ( מקום יצירת תאי הדם). ההשפעה מתבטאת בספירה נמוכה של תאי דם לבנים ( המעלה את הסיכון לזיהומים), בספירה נמוכה של תאי קרישה (המעלה את הסיכון לדימומים ופציעות) ולעתים ספירה נמוכה של תאי דם אדומים (אנמיה). ספירת הדם תרד בדרך כלל כשבעה ימים לאחר התחלת הטיפול. ירידה מתחת לרמה מסוימת עלולה לגורם לדחיית הטיפול הבא ועל כן מתבצעות בדיקות דם סדירות במהלך כל הטיפול. נשירת שיער ( Alopecia ) אצל רוב החולות השיער ינשור בעקבות הטיפול, כולל שיער הגוף העפעפים והריסים. הנשירה מתחילה בדרך כלל בהדרגה כשבועיים לאחר תחילת הטיפול. הנשירה היא בשלבים אך התקדמותה מהירה ביותר, לעתים תוך מספר ימים. נשירת השיער היא זמנית וכחודש לאחר סיום הטיפול צפויה צמיחת שיער מחודשת. לעתים ניתן להקטין את נשירת השיער על ידי קירור הקרקפת, כמתואר בפרק על כימותרפיה. עקצוצים ותחושת נימול בידים וברגלים במקרים אחדים מעידים חולים המטופלים בטקסול על תחושות עקצוץ ונימול בגפיים. תחושות אלו נובעות מהשפעת הטקסול על העצבים והתופעה מוכרת בשם נוירופטיה פריפרלית (peripheral neuropathy ) . במקרים של תחושות חזקות יתכן ויהיה צורך להפחית את מינון התרופה או להפסיקה לחלוטין. תופעת הלוואי הזו נעלמת לאחר מספר חודשים. כאבי פרקים ושרירים כאבי שרירים או כאבי פרקים יכולים להופיע יומיים שלושה לאחר שקיבלת את הטיפול אשר יחלפו בדרך כלל לאחר מספר ימים. אם את סובלת מכאבים ניתן לקחת משככי כאבים להקלה. עייפות את עלולה לחוש עייפות כבדה לאחר הטיפול ותחושה זו יכולה להימשך כשבוע . הקפידי לנוח הרבה. בחילה בחילה קלה הינה תופעת לוואי רווחת . התחושה מופיעה מספר שעות לאחר הטיפול אך בדרך כלל נותנים תרופה למניעת הבחילה. שלשולים שלשולים קלים עלולים להופיע בעקבות הטיפול, בהם ניתן לטפל תרופתית בהתאם להוראות הרופא. תגובה אלרגית תגובה אלרגית לטקסול תופיע בדרך כלל תוך עשר הדקות הראשונות מתחילת הטיפול. לפני התחלת הטיפול נוהגים לתת תערובת של תרופות שמטרתן לצמצם את הסיכוי לתגובה אלרגית. במהלך הטיפול החולה נמצאת במעקב צמוד כך שניתן לטפל מיידית בכל תגובה העלולה להופיע. עוצמת התגובות יכולה לנוע מבינונית לחמורה והן מתבטאות בהסמקה חזקה, גירויי עור, כאבי גב, קוצר נשימה, עילפון, חום וצמרמורות. במקרה של תגובה חריפה הטיפול בטקסול יופסק מיד ולא יחודש. שינויים בקצב הלב ולחץ הדם במקרים נדירים עלול הטקסול לגרום להאטת קצב הלב ולהשפיע על לחץ הדם, ולכן תימצאי במעקב צמוד במהלך הטיפול. במידה ותופעות אלו אכן קורות מטפלים בהן מיידית ובקלות ולא יהיה צורך בהפסקת הטיפול. תגובות אלו אינן דומות לתגובות האלרגיות המתוארות לעיל. פצעים בפה ייתכנו פצעים בפה בהם ניתן לטפל על ידי חומרי שטיפה שיומלצו על ידי הצוות המטפל. השפעות על הכבד לטקסול עלולה להיות השפעה זמנית על תפקוד הכבד ועם סיום הטיפול יחזור גם הכבד לתפקוד נורמלי. בדיקות הדם הסדירות המתבצעת במהלך הטיפול מיועדות גם למעקב אחרי תופעת לוואי זו. כאבים במקום הזריקה במקרים אחדים ייתכן שתחושי כאב במקום בו הוחדר המזרק או במקום אחר לאורך הוריד. במקרה כזה דווחי על כך לצוות המטפל. לאחר מספר שבועות תיתכן התקשות והתכהות כמספר סנטימטרים מעל למקום החדרת המזרק, אך זה יחלוף עם הזמן. עליה במשקל וצבירת נוזלים בעקבות הטיפול עלול הגוף לצבור נוזלים ( oedema ) ולגרום להתנפחות הרגליים והקרסוליים. תיתכן גם עליה במשקל שתיעלם לאחר סיום הטיפול. התרופות הניתנות למניעת התגובה האלרגית פועלות גם להפחתת הסיכון שבהצטברות הנוזלים. תגובות בעור פריחה על העור עלולה להתפתח בכל מקום בגוף אך לרוב זה קורה על הידיים והרגליים. העור נהיה יבש, אדום ומתקלף. ניתן להקל על התופעה על ידי שימוש בקרם ידיים על בסיס גליצרין. תגובות בציפורניים לאחר מספר טיפולים בטקסול הציפורניים עלולות לשנות את צבען, אך תופעה זו חולפת לאחר מספר חדשים. קבלת תמיכה אם יש לך חששות לגבי הטיפול בטקסול את יכולה לשוחח על כך עם הצוות המטפל בך. גם שיחה עם מישהי שעברה את הטיפול בעבר יכולה לסייע, וזאת במסגרת קבוצת תמיכה או בקשר אישי. הרצפטיןHerceptin (Trastuzumab) מה זה הרצפטין ? ההרצפטין פועל באופן ממוקד וספציפי על תאי הגידול ובכך מייצג גישה חדשנית לטיפול בסרטן השד שמטרתה לתקוף את התאים הממאירים מבלי לפגוע בשאר רקמות הגוף. מדובר בנוגדן המתקשר לקולטן (רצפטור) חלבון שמצוי על מעטפת תאי הסרטן ומונע את התרבותם. בהרצפטין משתמשים לטיפול בחולות סרטן שד גרורתי שהגידול שלהן נמצא חיובי לקולטן של החלבון 2 &#8211; HER . הגן HER2 \neu אחראי על קידוד קולטן (רצפטור) ספציפי שהוא חלבון המצוי בכל תא ומשפיע על קצב התחלקותו. הבעיה מתעוררת כאשר קיים "ביטוי יתר" (overexpression) שלו, כלומר הפעלת החלבון גורמת להפרת האיזון התאי והתא מתנהג כתא סרטני ומתחלק ללא בקרה. זו תופעה מוכרת אצל כשליש מחולות סרטן השד הגרורתי. "ביטוי יתר" של ה- HER-2 גורם לגידול מואץ ולהתפשטות מהירה ביותר של התאים הסרטניים. ההרצפטין הוא הטיפול הראשון בעל השפעה יעילה על הקולטן החלבוני HER-2 ובכך מונע את האצת הגידול הסרטני. מדובר בתרופה מדור חדש שחושפת את הבסיס הגנטי של הגידול הסרטני ופועלת נגדו. המפתח לפיתוח ההרצפטין, היה ההיכרות עם הקולטן החלבוני HER-2 ופעולתו. ב- 1986 התגלה לראשונה הקשר בין התפשטות מהירה של תאי סרטן השד וסרטן השחלות לבין הייצור המוגבר של גורם קולטן הגידול 2HER , ועשר שנים לאחר מכן כבר השתתפו כ- 900 נשים בשלב III של הניסויים הקליניים בתרופה. כיצד פועל ההרצפטין ? ההרצפטין שמתחבר לתאים מצליח לחסום את הכפלת הקולטן החלבוני HER-2 ובכך להאט את קצב התפשטות הגרורה הסרטנית ולבטל את תופעת "ביטוי היתר". לעתים, מסוגל ההרצפטין לגרום אף להיעלמות הגידול. התרופה ניתנת על ידי עירוי לוריד, פעם בשבוע, במשך שמונה שבועות. בסיום תקופה זו נבדקת התגובה לטיפול. אם נמצאה תגובה טובה ממשיכים את הטיפול. למי נותנים הרצפטין ? ההרצפטין ניתן על פי רוב בשילוב עם כימותרפיה. תרופה זו מהוה חלופה טיפולית חדשנית המבוססת על גישה ביולוגית טבעית ולא רעילה לאותן נשים החולות בסרטן שד גרורתי. ההרצפטין הוכח כמוריד את קצב התפשטות הסרטן ומצמצם את הגידול אצל נשים חולות סרטן שד עם גרורות אצלן קיימות כמויות חריגות של הקולטן 2 HER . התרופה קיבלה אישור לטיפול רק בסוגי סרטן שד מסוימים, אך מחקרים בקשר לשימוש בתרופה גם לטיפול בסוגי גידול אחרים ממשיכים להתבצע. אם את מעונינת להיכלל בניסוי קליני של התרופה פני לרופא המטפל בך להתייעצות. לאחר מאבק ציבורי שהובל על ידי עמותת אחת מתשע נכלל ההרצפטין בסל התרופות על פי חוק הביטוח הרפואי הממלכתי בישראל החל מ- 1 בינואר 2000, אשר גם קובע את הקריטריונים למתן התרופה. לאילו תופעות לוואי יש לצפות ? תופעות לוואי מקובלות כמו לגבי כל תרופה שלוקחים מידת הופעתן של תופעות לוואי ורמת עוצמתן אינה דומה מאישה לרעותה . יחד עם זאת חשוב שתכירי לאילו תופעות לוואי את עלולה לצפות על מנת שיקל עליך להתמודד איתן. חום וצמרמורות אצל חלק מהנשים יופיעו חום גבוה וצמרמורת , בעיקר בתחילת הטיפול. הסימפטומים הם בדרך כלל בעוצמה חלשה עד מתונה וניתנים לטיפול בעזרת תרופות. אם את סובלת מתופעות הלוואי בצורה קשה יתכן והצוות המטפל בך ישקול להאט את קצב מתן התרופה או להפסיקה זמנית עד שהסימפטומים יירגעו. שילוב טיפול של הרצפטין עם כימותרפיה תופעות לוואי מוכרות כמו בחילות, הקאות, שלשולים, אנמיה, עלולות להופיע אצל חולות המטופלות בהרצפטין בשילוב עם טיפול כימותרפי. במקרים כאלו ממשיכים בטיפול למרות תופעות הלוואי ובדרך כלל לא נשקלת האפשרות להפסיק בגללן את הטיפול בהרצפטין . . כאבים תופעות של כאבי ראש, כאבי בטן, כאבי גב, וכן תחושה כללית לא טובה כמו בשפעת עלולות להופיע בעקבות הטיפול בהרצפטין. בכל מקרה שאת סובלת מאחת התופעות הללו התייעצי עם הצוות הרפואי המטפל בך כיצד ניתן להקל עליך. סחרחורות, קשיי שינה, דיכאון גם תופעות אלו מוכרות בעקבות הטיפול בהרצפטין . בכל מקרה שאת סובלת מאחת מהן התייעצי עם הצוות הרפואי המטפל בך כיצד ניתן להקל עליך. בעיות בתפקוד הלב תופעת לוואי מוכרת לטיפול בהרצפטין היא סיכון מוגבר לפגיעה בתפקוד הלב הנובע מכך שחלבון ה- HER2 נמצא בתאי שריר הלב ומשפיע על תפקודו ( ventricular function ). ההרצפטין ניתן בשילוב עם תרופות כימותרפיות מבוססות אנטראציקלין (אדריאמיצין ו- אפירוביצין), שהן לעצמן רעילות ללב, או בשילוב עם תרופות כימותרפיות אחרות. זאת הסיבה שכ- % 30 מהנשים המטופלות בהרצפטין ואנטראציקלינים מפתחות אי ספיקת לב. לנשים עם מחלות לב מוכחת עדיף טיפול המשלב CMF ( פרטים בפרק על כימותרפיה ). לפני התחלת הטיפול חשוב לבצע הערכת התפקוד של הלב , ולקיים מעקב רפואי צמוד במהלכו. במידה ומתגלות בעיות בתפקוד הלב במהלך הטיפול יתכן ויהיה צורך להפסיק את השימוש בהרצפטין. סימני הפרעות לב להם כדאי לשים לב הם קשיי נשימה, שיעול מוגבר והתנפחויות . אנו מקוות שהמידע יעזור. בברכה, צוות אחת מתשע

02/01/2004 | 17:18 | מאת: דנה

אני נמצאת בסופם של טיפולים כימותרפיים (הללויה!) כבר בערך שבוע יש לי דלקת בשתן/נרתיק. היות ואני מעדיפה לא לטפל באנטיביוטיקה בימים אלו (זה מובן) הייתי מבקשת את עזרתכן, ושואלת האם יש איזו דרך טבעית למיגור הבעיה? איזו שיטת סבתא??? תודה.

04/01/2004 | 12:47 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום דנה, אנו ממליצות שתיפני לרופא המטפל , ותתייעצי איתו הוא יוכל לתת לך תשובה מוסמכת ביותר. בברכה, צוות אחת מתשע