פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

01/01/2004 | 23:45 | מאת: אריאל ואביבית

שלום רב. בני בן שנה וארבעה חודשים. לאישתי בזמן ההריון גילו קרצינומה של השד. היא עברה בהריון כימוטרפייה CAF קורס ראשון בשבוע 30 להריון. קורס שני בשבוע 33 להריון. בשבוע 36 לידה יזומה. כאמור הבן נולד במשקל 2880 גרם. שאלתי לגביי התפתחותו על רקע הכימוטרפייה. הוא החל ללכת את צעדיו הראשונים בגיל שנה.היום לאחר 4 חודשים הוא עדיין לא יציב לחלוטין ובריצה למשל הוא יכול ליפול. שנית לגביי אוצר מילים :הוא יודע לומר רק"את זה" "אבא". הוא לא אומר אימא ועוד מילים אחרות שילדים אחרים אומרים [או לפחות מנסים לומר] בגילו. הוא מזהה כל חפץ שאנו מבקשים ממנו לזהות. יודע לחקות מספר חיות שלימדנו אותו. האם ישנה כאן איזו שהיא השפעה של החומרים הכימיים על ההתפתחות? אולי בכלל זהו מצב נורמלי לחלוטין ולכל תינוק קצב התפתחות אחר? אנו דיי לחוצים בנושא והכל מתוך השוואות עם הסובבים אותנו. בתודה.

לפי דעתי ולפי נסיון עם 2 ילדים היום בני 26, ו-23, כל ילד עם התפתחות משלו. ביתי הלכה (רצה יותר נכון) בגיל 11 חודש ובשנה וחצי דיברה שוטף, ולעומתה, הבן החל ללכת בקושי בגיל שנה וחמישה חודשים ומשפטים החל לחבר בגיל 4. נכון, סרטן גילו רק עכשיו בגיל 48, אבל אני לא חושבת שיש קשר להפתחות שאתה מתאר. בכל אופן, שתהיו בריאים, ושתהיה לכם הרבה נחת מהילד. מיקי

אני לא חושבת שיש קשר להתפתחות הילד והטיפול של אשתך. אני עדיין לא מומחית בתחום הסרטן (אצלי נגלה רק לאחרונה) אלא רק בתור אמא להרגיע אתכם שכל ילד מתפתח בקצב משלו. למשל ביתי בת ה- 26 בגיל 11 חודש רצה כבר ובגיל שנה וחצי דיברה שוטף. לעומתה, הבן היום בן 23, נולד פג בשבוע ה- 32 במשקל של 2.540 ק"ג, החל ללכת רק בגיל שנה וחמישה חודשים (בקושי) ולדבר שוטף בגיל 4. אנא הרגעו. אני מאחלת לכם בריאות טובה ונחת מהילד. מיקי

02/01/2004 | 20:56 | מאת: ריקי

שלום לכם זוג נחמד לפי דעתי הקצב די ממוצע אולי טיפה פחות מה שברור הוא שניתן על ידי השקעה אינטנסיבית של מוסיקה (אומרים שמוצרט) משחקי חשיבה קריאת סיפורים התעמלות לקטנטנים מסזים משחקי ילדים אינטראקציה עם ילדים ומבוגרים כל זה ועוד יביאו בסופו של דבר את ילדכם להיות מעל הממוצע. במקום להשוות את רמתו עם אחרים השקיעו ביכולות הקגניטיביות המוטוריות והחברתיות ותראו שההתפתחות שלו תקדים אחרים. כל טוב ריקי

02/01/2004 | 20:59 | מאת: ריקי

המשך קטן להודעת הקודמת שלי גם מזון טוב בריא ולא ג'אנק פוד תורם להתפתחות היכולות של הילד בהצלחה ריקי

לאריאל ואביבית שלום, המתח והחרדה המלווים אתכם כאשר אתם עוקבים אחרי התפתחות בנכם מובנים, לאור מה שאביבית עברה במהלך ההריון. יחד עם זאת חשוב שתזכרו שהמקרים בהם כימותרפיה הניתנת לאישה בהריון מועברת גם לעובר שבבטנה נחשבים לנדירים. זכרו גם שלכל ילד יש את קצב ההתפתחות שלו ועיסוק מתמיד בהשוואות עם ילדים אחרים עלול לגרום למתחים מיותרים. ואם אתם באמת רוצים להיות רגועים - מדוע לא לפנות לאיש מקצוע המתמחה בהתפתחות ילדים ? באיחולי כל טוב.

01/01/2004 | 22:20 | מאת: מבוהלת - לכירורג

בבדיקת ממוגרפיה יצא הכל תקין גם בבדיקת כירורג ידנית באולטרא סאונד נראה גוש ציסטי מה המשמעות? תודה מצפה לתשובה

03/01/2004 | 16:26 | מאת: פרטים נוספים

קצת פרטים: נמצא בסונר: בצד ימין גוש ציסטי בגודל 7 מלימטר בצד שמאל 2 גושים ציסטים בגודל 9 מלימטר ו13 מלימטר גילי 40 תודה

04/01/2004 | 18:31 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

שלום רב, גוש ציסטי, או ציסטה, זהו מעין כיס המכיל נוזל, ממצא שככיח באולטראונד ובדרך כלל חסר כל משמעות. תראי את הבדיקה לרופא שהפנה אותך, אבל ממש אין צורך להיות מבוהלת - ואם זו אכן ציסטה פשוטה, אז אין צורך לעשות שם דבר מעבר לזה.

01/01/2004 | 21:59 | מאת: לילי

אני קיבלתי כבר שני טיפולים, אחד של אדריאמיצין וטקסוטר ושבוע אחר כך טקסוטר בלבד. אין לי כמעט תופעות מלבד עייפות וקצת עצירות, אפילו השיער לא נשר. אני חוששת שהיעדר תופעות זה אינדיקציה אולי לכך שהטיפול לא עובד. רציתי לשאול אם אכן יש קשר. תודה ושנה טובה לכולן. לא אמרתי אני בת 40 עם סרטן בשד מ1997, ומהקיץ האחרון גם עם גרורות בעצמות.

02/01/2004 | 17:32 | מאת: מירי

אני מכירה מקרה דומה שלא היו תופעות לוואי ותגובת האונקולוגית הייתה שאין קשר בין זה שאין תופעות כמו נשירה לבין השפעת הטיפול יש לי שאלה אלייך: כשפרצה המחלה ב 97 קיבלת כימותרפיה? איזה הסבר נותנים הרופאים להישנות המחלה? האם עברת כריתה מלאה? תודה

02/01/2004 | 21:48 | מאת: לילי

למירי שלום כשפרצה המחלה ב97 לא קיבלתי שום טיפול מלבד כריתה מלאה ובלוטות. כיוון שהגוש היה פחות מסנטימטר והבלוטות היו נקיות , החליטו לא לתת לי שום טיפול נוסף. אני נפלתי בסטטיסטיקות, הסבירות להישנות היתה אפסית... לילי

04/01/2004 | 14:46 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אל תחששי, יעילות הטיפול אינה תוצר ישיר של תופעות הלואי. נשירת שיער מתחילה בדרך כלל כשבועיים לאחר תחילת הטיפול ותלויה גם במינון התרופות אותן את מקבלת.

01/01/2004 | 21:49 | מאת: שרון

אני אחרי כריתה מלאה לפני כשבועיים הפתלוגיה הראתה גידול dcis אלים ורשע בגודל 10 ס"מ. גם הפתלוגיה השניה אבל השוליים לא נקיים. בלוטת הזקיף נקיה. שאלותי הן: האם dcis יכול להתפשט לבלוטות? האם ייתכן ששאר הבלוטות נגועות? האם הקרנות כטיפול מספיקות כשהשוליים לא נקיות?

02/01/2004 | 21:03 | מאת: ריקי

ה DCIS אינו מתפשט לפי הגדרה למרות שיש 2% שכן מתפשט כנראה שזה לא המקרה אצלך עם זאת החשש הגדול הוא שאותם תאים הנמצאים IN SITU עלולים להפוך לפולשניים בפרט אם הוא אלים. מה בקשר לטיפול הורמונלי? כי אם הגידול הזה הוא ER+ טיפול הורמונלי משפיע היטב על ה DCIS בברכה ריקי

03/01/2004 | 21:05 | מאת: שרון

תודה על תשובתך. אני רק בת 35 והבנתי שטיפול הורמונלי נכון למבוגרות ממני? ד.א. בתוך הגידול מצאו תאים מזערים של פולשני . ואני מאוד מודאגת כי אני נופלת בין הכסאות מצד אחד לא הוציאו הכל. מצד שני מתייחסים לזה כמו ל גידול לא פולשני.

עברתי כריתה מלאה וגילו לי dcis מאוד גדול בכל השד.. הפתלוגיה הראתה שהשוליים לא נקיות בלוטת הזקיף נקיה. האם יש אפשרות שעבר לשאר הבלוטות? ואולי היו צריכים להוריד את כולם. הטיפול המומלץ ע"י האנקוליוגית שלי הוא הקרנות. לא עשו לי בדיקת רצפטורים, אנני יודעת למה. כיצד ניתן לדעת אם עדיין נשארו אצלי שאריות גידול שרון

04/01/2004 | 13:51 | מאת: דר' רות לאופר

לשרון לא ממש הבנתי למה כוונתך כריתה מלאה, אבל עד כמה שהבנתי לא נמצא אצלך סרטן חודרני. במצבים אלה לרוב לא בודקים בכלל את הבלוטות, ואם בדקו אצלך את בלוטת הזקיף - בהסתברות גבוהה שאר הבלוטות לא נגועות. לא ציינת את גילך, אבל, בכל מקרה, האם את בטוחה שהרצפטורים לא נבדקו? זה מוזר. הטיפול שהומלץ לך הוא הטיפול המקובל והנכון, ומטרתו "לחסל" שאריות גידול, אם נשארו כאלה, באזור המטופל. טיבעי שאת מפוחדת, אבל נראה שאת מקבלת את הטיפול הנכון, והרי השלב שלך נחשב כמעט כקדם סרטני, בכל אופ לא סרטן חודרני. ד'ר לאופר

ד'ר רותי לאופר כתב/ה: > > לשרון > לא ממש הבנתי למה כוונתך כריתה מלאה, אבל עד כמה שהבנתי לא נמצא > אצלך סרטן חודרני. > במצבים אלה לרוב לא בודקים בכלל את הבלוטות, ואם בדקו אצלך את > בלוטת הזקיף - בהסתברות גבוהה שאר הבלוטות לא נגועות. > לא ציינת את גילך, אבל, בכל מקרה, האם את בטוחה שהרצפטורים לא > נבדקו? זה מוזר. > הטיפול שהומלץ לך הוא הטיפול המקובל והנכון, ומטרתו "לחסל" שאריות > גידול, אם נשארו כאלה, באזור המטופל. > טיבעי שאת מפוחדת, אבל נראה שאת מקבלת את הטיפול הנכון, והרי השלב > שלך נחשב כמעט כקדם סרטני, בכל אופ לא סרטן חודרני. > ד'ר לאופר דר לאופר שלום רב. תודה על התייחסותך. אני בת 35 הגוש היה כל כך גדול כ- 10 ס"מ והשד שלי היה כל כך קטן כך שהורידו את הכל. כפי שציינתי הפתלוגיה הראתה שהשוליים אינם נקיים . הכירורג אומר שלא ניתן להוריד יותר. לגבי הרצפטורים . הם לא ניבדקו אחרי הניתוח אלא על פי בקשתי בשבוע האחרון. הניתוח נעשה באופן פרטי במדעקל סנטר. אודה להתייחסותך.

01/01/2004 | 15:21 | מאת: פרי

לגובי שלום רב, האם ידוע לך על תוסף המזון הקנדי INTRA (במשקה) ומה יש לך לומר עליו? שמעתי מחברה שחלתה בסרטן השד והתלוננה על תופעות לוואי מעיקות שחל שיפור גדול באיכות חייה לאחר כחודש של שימוש. בתודה, פרי

01/01/2004 | 16:05 | מאת: גובי

שלום פרי, אמנם שמעתי על התוסף, אולם מצטער שלא אוכל לחוות דעה, משום שאין לי נסיון אישי איתו. גובי

03/01/2004 | 13:32 | מאת: פרי

האם מישהי השתמשה במשקה המיוצר מתערובת של 23 תמציות בוטאניות בשם INTRA ומה יש לה לומר על כך? אמנם נאמר לי "שמה יש לי להפסיד" שכן אין זה תוסף כימיקלי ואין בו כדי להזיק, אולם הייתי רוצה לדעת אם יש בו כדי להועיל במשהו מבחינת תופעות הלוואי של הטמוקסיפן ובכלל לאיכות החיים. מחכה לתשובה. פרי.

05/01/2004 | 15:20 | מאת: ורד

הי, ראיתי את ההתכתבות וההצעות. נסי את Point4Life שילוב ייחודי של אדפטוגנים וויטמינים. זה בטוח שמולץ לשימוש לפני - תוך כדי - ולאחר הטיפולים ! ורד

07/01/2004 | 17:23 | מאת: פרי

ורד שלום, תודה על תגובתך. במה אמור לעזור POINT4LIFE שהמלצת עליו? ואיפה ניתן להשיג אותו? האם את משתמשת בו ומה יש לך לספר על נסיונך זה אם בכלל מורגש איזה שהוא שיפור בהרגשה, איכות השינה וכיוצא בזה? אני כבר לאחר טיפולים זה מספר חודשים, הכל מאחורי אבל עדיין שנתי אינה רגועה ורציפה ואני מנסה לברר מה יכול לעזור לי בנושא זה כמו גם בנושא של חיזוק המערכת החיסונית שאף פעם אינו מיותר. פרי פרי

01/01/2004 | 14:28 | מאת: מיקי

אי אחרי ניתוח של הורדת גוש סרטני יחד עם הבלוטות מהשד הימני כאשר נאמר לי שרק בלוטה אחת נפגעה מתוך 13. בשבוע הבא יש לי תור לאונקולוג על מנת הלחליט על איזה טיפול עלי לעשות. שאלתי היא איזה סוגים של טיפולים יש, מתי צריך כימו ומתי רק הקרנות ומתי שניהם. אודה לתשובה.

01/01/2004 | 20:56 | מאת: שרון

מיקי שלום, מה גודל הגידול? איזה סוג גידול? מתוך 13 הבלטות האם בלוטת הזקיף היתה נגוע? מחכה לתשובה. שרון

02/01/2004 | 01:35 | מאת: ד"ר אילן רון

מיקי שלום, השאלה שאת מציגה היא מורכבת והתשובה לה ארוכה. על מנת להיות מסוגל לת לך תשובה מספקת דרוש מידע נוסף עליך ועל מחלתך כמו גילך,את תוצאת הניתוח לגבי קיום או לא של רצפטורים להורמונים. כעיקרון המחלה שהתגלתה אצלך היא גידול בשלב 2 הדורש אחרי הניתוח טיפול כמותרפי ,עם סיומו הטיפול יושלם בקרינה לשד בלבד ואולי תוספת טיפול הורמונלי מונע וזאת בתלות בתשובתך לשאלתי השניה. ד"ר אילן רון-מומחה לאונקולוגיה קלינית וקרינה

02/01/2004 | 17:49 | מאת: מיקי

קודם כל תודה על התשובה. אני בת 48 עם עבר של אוטם בשריר הלב לפני 4 שנים עם 2 סטנטים ב- 2 עורקים, לחץ דם גבוה מאד, כמה פריצות דיסק בעמוד השדרה, נזק לעצבים בגפיים בגלל הדיסקים בגב. הסרטן שהובחן אצלי לאחרונה, זה הקש ששבר את גב הגמל. בדו"ח הפתולוגי של הניתוח כתוב: 25098,99 - invasisve duct carcinoma grade 2. diameter 1.8 cm 25100,102,103 - no tumor seen at marging 25104 - large metastases in one (1) ot of thirteen (13) lymph nodes examined. אודה שוב לתשובתך לגבי אפשרויות טיפול היות ורק ביום רביעי הקרוב יש לי תור לאונקולוג. בתודה מראש, מיקי

01/01/2004 | 13:55 | מאת: מירב - נציגה רפואית

שלום ושנה טובה לכולם, חזרתי רק עכשיו מכנס בינלאומי, אשר עסק כולו בנושא החידושים בתחום האונקולוגי, ואני מקדישה מעט מהזמן שיש לי ע"מ לשתף גם אתכם. הכנס סקר את ההתפתחויות והמחקרים החדשים אשר רובם מתרכזים באיתור, סימון ופיתוח תרופות על בסיס פיטו-פרמקולוגי דהיינו תרופות אשר מקורם בצמחי מרפא מוכרים ו/או צמחים "חדשים" שמצטרפים מדי יום למשפחה הזאת. אין בגישה הזאת הרבה חדש, לאור העובדה כ-2/3 מהתרופות מקורם בצמחי מרפא. החידוש שמסתמן, בתעשיית התרופות, הוא בוויתור הולך וגובר על "סינטוז" (יצור מלאכותי) של תרופות והתמקדות הולכת וגוברת במרכיבים הפעילים הידועים בתצורתם הטבעית, אך למרות שכאמור אין בה חדש יש לה יתרונות מרובים בעיקר לחולים ובניהם:. פיתוח תרופה חדשה המבוססת על מרכיבים כימיים ו/או "מסונטזים" היא "סיפור" של שנים רבות (בממוצע 10 שנים) ודורשת השקעת עצומה של משעבים במחקר, פיתוח, ניסוי וייצור שלא לדבר על כך שלחולים אונקולוגיים או חולים במחלות קשות אין את הזמן להמתין. מכאן שאיתור ופיתוח, של רכיבים יעילים, ממקורות טבעיים, תאפשר השקת תרופות בטוחות ויעילות תוך זמן קצר יחסית. לאור בטיחותם הצפויה רוב התרופות והתכשירים יהיו ללא מרשם ו/או כאלה אשר ידרשו התייעצות בסיסית עם הרופא ויתפסו מקום מכובד בתחום התרופות ו/או הטיפולים המשלימים. מכאן שחלק מהאחריות לטיפול במחלתנו ושמירה על בריאותנו תיפול במידה זו או אחרת על כתפינו, אך יחד עם זאת תאפשר לנו מעורבות אישית ושליטה על מהלך הטיפולים אותם אנחנו מקבלים, ובגדול על גורלנו. אין בזה כל רע כל עוד אנחנו, כחולים וצרכנים, נשכיל לשתף את הרופא המטפל ולא נתחיל להשתמש "בתרופות סבתא" למיניהם. כאן המקום לציין שגישה זאת, המעודדת מעורבות אישית, הולכת ותופסת תאוצה גם בישראל וכבר כיום קיימות מרפאות לרפואה משלימה במספר מרכזים רפואיים מובילים כגון הדסה עין-כרם, רמב"ם חיפה, ועוד.. . בין "הכוכבים" הבולטים של הקנס אני רוצה לציין את האדפטוגנים אשר "גנבו את ההצגה" ותפסו מקום מרכזי בסמינרים. מההרצאות התברר שיותר ויותר מרכזי מחקר וחוקרים מהראשונה מתמקדים בתכונות הייחודיות שלהם וכגון: וויסות המערכת ההורמונלית וחיזוק המערכת החיסונית (אשר פעילותם הלא סדירה מחלישה את הגוף וחושפת אותו למחלות) ולאחרונה יש התמקדות גם בתכונות האנטי-קרסינוג'יות (מניעת התפתחות סוגים מסוימים של תאים סרטניים) אשר באו לידי ביטוי בניסויי מעבדה. "האדפטוגנים" אינם חדשים למדע הם סומנו לראשונה לפני כ-50 שנה ע"י פרופסור הנס סלייה זוכה פרס "נובל" לרפואה, אך רק לאחרונה, עם התפתחות התעשייה הביו-טכנולוגית, יש אפשרות ממשית לייצר תרופות ותכשירים על בסיס אדפטוגני. למרות המקובל לחשוב, יש עניין רציני מצד הקהילה הרפואית בתרופות והתכשירים חדשים וכבר כיום מתקיימות הרצאות מקצועיות במרכזים האונקולוגיים על האדפטוגנים ותרומתם האפשרית לחולי במחלות קשות ובכלל זה סרטן. את הסקירה הזאת אסיים בהצעה מכל הלב ! אל תאמינו לאף מילה שכתבתי כאן, או שיכתבו אלה שיבואו אחרי. אתם אנשים אינטליגנטיים, ואם אתם כאן יש לכם את ידע והיכולת הטכנולוגית לקבל את כל המידע שבעולם ולהחליט בעצמכם. בדקו, תשאלו שאלות, יש "ים" של חומר ומידע שעומד לרשותכם בכל הנושאים ובכלל זה אלה שהתייחסתי אליהם כאן בהרחבה כגון האדפטוגנים. אם תרצו עזרה באיתור מקורות תפנו ואני אשתדל לסייע. שנה טובה ובריאה, מירב

01/01/2004 | 16:48 | מאת: תמי

שלום מירב, אם לא קשה לך, האם תוכלי לציין באיזה כנס מדובר, מי אירגן אותו, מי השתתף בו, והיכן אפשר לקרוא ABSTRACTS של ההרצאות שניתנו?

01/01/2004 | 17:28 | מאת: מירב - נציגה רפואית

הי, שם הכנס: Cancer Care Convention נערך בניו זילד ואורגן ע"י אגוד מגדלי צמחי מרפא במזרח הרחוק בשיתוף חברות פרמצאוטיות מכל העולם. לגבי תקצירי הרצאות ,אבדוק בשבילך עם המארגנים. כפי שאת, אולי, ידעת שימוש בתקצירי הרצאות מחייב הסכמת מרצים ובדרך כלל גם כרוך בתשלום, אבל נראה איך משיגים את זה בכל זאת........ מירב

31/12/2003 | 22:08 | מאת: נאוה

כחולת סרטן השד דרגה 2 התחלתי בטיפול כימוטרפי AC, הומלץ לי 4 טיפולי AC ואח"כ טיפולי טקסול ורק לאחר מכן טיפול כירוגי. בעבר הסדר היה שונה דהיינו טיפול כירוגי מוקדם, האם יש תועלת והעדפה בטיפול כירוגי בין טיפולי AC וטיפולי הטקסול ? ואיפה אוכל לקבל מידע על סדר פרוטוקולי הטיפולים בעולם?

01/01/2004 | 15:22 | מאת: דר' רות לאופר

לנאוה בפנייתך חסרים פרטים שייאפשרו תשובה יותר ספציפית עם זאת, מאד מקובל היום (במצבים מסויימים) לתת קודם את הטיפול הכימי ורק אחריו את הטיפול הכירורגי; אחד היתרונות של סדר זה, שהוא מאפשר התערבות ניתוחית בהיקף יותר קטן, וזאת בצד יתרונות נוספים. אין הרבה טעם לברר פרוטוקולים "בעולם" משום שבכל העולם נהוגים אותם פרוטוקולים, המותאמים לנתונים הנמצאים באשה הספציפית. וחוץ מזה, תמיד אפשר לשמוע עוד דעה לגבי מצבך שלך, ובנתוניך. קשה, אבל עובר; בהצלחה ד'ר לאופר

31/12/2003 | 20:56 | מאת: שרון

עברתי כריתת שד מלאה , הגידול היה ענק כ- 10 ס"מ אבל כולו dcis השוליים לא היו נקיות ולכן אני צריכה לעבור הקרנות. האם הקרנות מספיקות או שצריך גם טיפול כזה או אחר. אני פוחדת. תודה על תשובתכם מראש.

31/12/2003 | 22:13 | מאת: רונית א

היי שרון לא צינת מה עם הבלוטות? אבל אני מניחה שאם המליצו לך על הקרנות בלבד, אז שהן נקיות. אבל עם גודל כזה של גוש היתי מקבלת חוות דעת נוספת. המון בריאות רונית

01/01/2004 | 08:52 | מאת: אירית

האם הכירורג הצליח לסגור את אזור הניתוח או שנשאר פצע פתוח ? הגידול שאת מתארת אמנם גדול אך יש גדולים ממנו....

01/01/2004 | 20:29 | מאת: שרון

בוודאי שסגר אני עם תפרים. למה את מתכוונת גדול יותר. ומה בנוגע לשוליים?

01/01/2004 | 09:46 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

יש צורך לראות את התשובה הפתולוגית בפרוט. האם בוצעה דגימת בלוטת זקיף? במיקרים כאלו ,בתלות ברצפטורים, יתכן ויש מקום גם לתוספת של טיפול הורמונלי, אך כמובם שללא פרוט מלא של הממצאים אים אפשרות לתת יעוץ. דוני על כך עם האונקולוג שלך.

01/01/2004 | 20:24 | מאת: שרון

דר' בן ברוך שלום. לא בדקו לי רצפטורים. בקשר לבלוטות, בדקו את הזקיף ובנוסף עוד 8 בלוטות וכולן נקיות ( תודה לאל). אך השוליים לא היו נקיות, יש חשש וחשד שעדיין נשאר ולכן צריך להקרין את המקום. תודה לתשובתך.

31/12/2003 | 20:41 | מאת: גאולה

אני בת 42 , לאחר כריתת שד, כעת נקיה, הומלץ לי על טיפול מונע בטימוקסיפן וזולדקס, ואני בהתלבטות גדולה מאוד, כי הבנתי שיש לתרופות הנ"ל תופעות לוואי שונות ומשונות, ורציתי לקבל תגובות מבנות הפורום על תופעות הלוואי האפשריות מתוך ניסיונן האישי, וגם אם יש כאלו שעוברות את הסיפור ללא תופעות לוואי. בתודה מראש גאולה

31/12/2003 | 22:03 | מאת: רונית א

היי גאולה תופעת הלואי הכי משמעותית היא הפסקת המחזור ולפיכך גלי חום(שהם לדעתי המכה האחת עשרה), עם כל המשתמע מכך. עכשו בחורף זה לא נורא כל כך, אבל בקיץ... מעבר לזה, בגלל הטמוקסיפן צריך לעשות מעקב אחר הרירית ברחם. בהצלחה רונית

הי גאולה, לטמוקסיפן תופעות-לוואי שנחלשות לאחר מס' חודשים. אצלי זה לא היה נורא והתבטא בשינה קלה יותר וגלי חום קלים. לא ברור למה את מתחילה כבר עכשיו עם זלודקס. הזריקות נועדו לשתק את הפעילות השחלתית כאשר הטמוקסיפן גורם לעליית האסטרוגן ומכאן עלול לגרום לעיבוי רירית הרחם ו/או לציסטות בשחלות. בדרך-כלל מתחילים עם טמוקסיפן ואם יש צורך - מתחילים עם הזריקות. הזריקות, בכל-אופן גורמות מיד לתופעות גיל המעבר והן לא נעימות, במיוחד נדודי-השינה וגלי החום. ישנן תרופות קונבנציונאליות וטבעיות שעשויות להקל. הרבה בריאות, אפרת

01/01/2004 | 09:40 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום גאולה, באתר עמותת אחת מתשע יד מידע רב אודות סרטן שד, טיפולים וכ', באתר יועדו שני פרקים אחד לטמוקסיפו והשני לזולדאקס , ולנוחיותך הפרקים הועתקו לפורום:- טמוקסיפן ( Tamoxifen) מה זה טמוקסיפן וכיצד זה עובד ? טמוקסיפן זו תרופה הורמונלית הנמצאת בשימוש בטיפול בסרטן השד. התרופה מתוארת לעתים גם כתרופה אנטי-אסטרוגנית. אנשי המקצוע מעריכים שקיימות מספר דרכים בהן פעיל הטמוקסיפן , למרות שבשלב זה הם לא כולן מובנות . קיימים מקרי סרטן השד המקבלים גירוי מההורמון הנשי אסטרוגן אשר מעודד את התאים להתרבות ולגדול. סוגי סרטן אלו ידועים כ-"גידולי קולטן אסטרוגן חיובי" (Estrogen receptor positive ) . הטמוקסיפן פועל בחלקו על ידי חסימת ההשפעות של האסטרוגן על התאים הסרטניים, כלומר גורם לבלימת התפשטות התאים וגדילתם. מכאן גם נובע תיאורה של התרופה כ "אנטי-אסטרוגן". קימת בדיקה הבוחנת את מידת קיומם של קולטני האסטרוגן בתאים הסרטניים. על פי תוצאות הבדיקה ניתן להחליט איזו חולה עשויה להפיק את התועלת המירבית מהשימוש בטמוקסיפן. גם סוגי סרטן שהם "גידולי קולטן אסטרוגן שלילי" ( ( estrogen receptor negative עשויים להגיב לטמוקסיפן במקרים מסוימים. שימוש סדיר בטמוקסיפן יכול להפחית את הסיכון של סרטן חוזר ולשפר את סיכויי ההחלמה בכל קבוצות הגיל. יתרונות השימוש בתרופה גדלים כאשר הסרטן מאובחן כ גידול בעל קולטן אסטרוגן חיובי. אצל נשים שעברו את גיל המעבר קיימות הוכחות כי השימוש בטמוקסיפן מאט את תהליך דילול העצם ובכך מקטין את סכנת האוסטאופורוזיס. כמו כן פוחת הסיכון למחלות לב על ידי הורדת רמת הכולסטרול בדם. מה מינון התרופה שאקבל ומתי אקח את התרופה ? המינון המומלץ הוא בדרך כלל 20 מ"ג ליום. התרופה קיימת בצורת טבליות או בצורת נוזל. אין כל חשיבות באיזו שעה ביום לוקחים את התרופה ואם היא נלקחת עם האוכל או בלעדיו. האם זה משנה אם אחסיר מנה ? מכיוון שעוברים מספר שבועות עד שרמת התרופה בדם מתאזנת בטווח הקצר לא תהיה השפעה אם מסיבה כלשהי תדלגי על מנה. לטווח הארוך חשוב להקפיד על שימוש סדיר וקבוע . למשך כמה זמן יהיה עלי לקבל טמוקסיפן ? בדרך כלל מקבלים טמוקסיפן לאחר הניתוח הראשוני, וזאת למשך חמש שנים, למרות שבמקרים מסוימים לוקחים את התרופה גם לזמן ממושך יותר . ניסויים לגבי משך הזמן המומלץ לשימוש בטמוקסיפן ממשיכים להיערך. אילו תופעות לוואי יש לשימוש בטמוקסיפן ? כמו לכל תרופה גם לטמוקסיפן יש תופעות לוואי, וכל אישה מגיבה לתרופה בצורה שונה . בפרק זה מתוארות מספר תופעות לוואי מקובלות אך במידה ואת מגלה אצלך במהלך הטיפול תגובה או תופעה חריגה חשוב שתדווחי על כך לצוות המטפל. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של הטמוקסיפן דומות לסימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, הפרעות בעיכול ובחילות קלות, אשר חולפים עם הזמן. אצל נשים בגיל הפריון תיתכנה הפרעות בסדירות ובעוצמתו של המחזור, עד להפסקתו המלאה. יתכנו גירוי או הפרשה בנרתיק והתכווצויות ברגליים במשך הלילה. נשים אחדות עלולות להבחין בשינויים ברמת שיעור הפנים ובקולן. נשים רבות מדווחות על השמנה במשך הטיפול, למרות שאין הוכחות המקשרות תופעה זו ישירות לשימוש בטמוקסיפן. קיים סיכון קלוש להופעת תופעות לוואי העלולות להיות מסוכנות יותר כמו הפרעות בראיה, כאבי ראש בעוצמה חריגה, וחשש לטרומבוזה ( קרישי דם). אם סבלת מטרומבוזה בעבר אסור לך לקבל טמוקסיפן . מחקרים שנערכו לאחרונה בישראל מראים כי שימוש ממושך בטמוקסיפן גורם כנראה לשכיחות יתר של תופעות פתולוגיות שונות ברירית הרחם, כולל סרטן רירית הרחם. רוב מקרי סרטן רירית הרחם אובחנו אצל נשים שהתלוננו על דמם לדני בגיל המעבר. במקרה של דימום תוך רחמי חריג או כאבים באזור הרחם עליך לפנות מיד לרופא נשים. ביצוע ביופסיה של רירית הרחם תידרש במידה והרירית מתגלה כעבה או כבעלת מירקם חשוד. חשוב שתמשיכי את השימוש בתרופה לפי הוראות האונקולוג המטפל היות והתועלת מהטיפול בתרופה זו עולה על הנזק האפשרי שהיא עלולה לגרום. בו בזמן עליך להיות במעקב גינקולוגי הכולל בדיקה גינקולוגית ובדיקת אולטראסאונד . מעקב גינקולוגי אחרי נשים המטופלות בטמוקסיפן עשוי להקטין בצורה משמעותית את הסיכון להופעת סרטן ברירית הרחם כתוצאה מהשימוש בתרופה. פריון והריון טמוקסיפן יעיל לטיפול בנשים בין אם הן בשלב הפריון ובין אם הן לאחר גיל המעבר, ובמיוחד במקרים בהם תאי הסרטן מוגדרים כ- Estrogen receptor positive . אם את בגיל הפריון עלולות לחול אצלך הפרעות בסדירות הופעת המחזור, אשר תיעלמנה לאחר הפסקת השימוש בטמוקסיפן. כמו במקרים של שימוש בתרופות אחרות הימנעי מלהיכנס להריון גם במהלך השימוש בטמוקסיפן על ידי שימוש באמצעי מניעה יעילים שאינם מבוססי הורמונים (קונדומים זכריים או נקביים, דיאפרגמה, התקן תוך רחמי). זכרי שהריון אפשרי גם אם המחזור נפסק כתוצאה מהשימוש בטמוקסיפן ועל כן חשוב ביותר שתמשיכי להיעזר באמצעי מניעה במשך כל מהלך הטיפול. אם בכוונתך להיכנס להריון מומלץ שתחכי לפחות חודשיים מתום הטיפול על מנת להבטיח ששיירי התרופה ייעלמו מן הגוף. האם יכול טמוקסיפן למנוע את סרטן השד ? תרופת הטמוקסיפן נחקרת היום בצורה נרחבת גם לשימוש אפשרי כטיפול מונע להיווצרות סרטן השד אצל נשים בריאות המצויות בסיכון גבוה למחלה זו. על פי מחקרים שונים (בעיקר בבעלי חיים) נמצא שקיימת השפעה שונה של הטמוקסיפן על הרקמות השונות בגוף האישה . ההשפעה ניכרת בעיקר בגיל המעבר מאחר שבתקופה זו בחיי האישה רמןת הורמון האסטרוגן נמוכות מאד. התרופה גורמת במקרים אלו לדיכוי התאים שמקורם ברקמת השד. יחד עם זאת גורמת התרופה גם לגירוי צמיחה והתרבות של תאים ממקור של אברי המין הנשיים ובעיקר מתאים של רירית הרחם. תוצאות ראשוניות של מחקרים קליניים הנערכים בארה"ב הראו על ירידה של % 49 ברמת הסיכון לסרטן השד בטווח הקצר בקרב הקבוצה המקבלת טמוקסיפן בהשוואה לקבוצה המשתמשת בתרופת דמה (פלצבו). יחד עם זאת סבורים החוקרים כי עדיין מוקדם מדי להעריך את התוצאות ארוכות הטווח של השימוש בתרופה אצל נשים בריאות בדרך כלל. יש להניח שיעברו עוד מספר שנים עד שתהיינה תוצאות כלל עולמיות ארוכות טווח . סיוע ותמיכה בעקבות טיפול בטמוקסיפן אם את משתמשת בטמוקסיפן במשך חמש שנים או יותר את עלולה להרגיש חוסר בטחון כאשר תפסיקי להשתמש בתרופה. כדאי שתשוחחי על כך עם הצוות הרפואי אשר מטפל בך או גם עם מישהי שחלתה ועברה חוויות דומות. קשר כזה יכול להתקיים במסגרת קבוצת תמיכה או ברמה האישית. זולאדקס Zoladex ( goserelin ) זולאדקס היא תרופה לטיפול בסרטן השד. היא מהווה תחליף סינטטי להורמון הטבעי המווסת את פעולת השחלות. מי מטופל בזולאדקס ? הטיפול בזולאדקס ניתן לנשים הנמצאות טרום גיל המעבר. התרופה ניתנת בשילוב עם טיפולים אחרים כמו ניתוח, כימותרפיה , רדיותרפיה, וטמוקסיפן היא מתאימה לנשים שאצלן אובחן סרטן שד כקולטן חיובי לאסטרוגן ( estrogen receptor positive tumour ). ההתאמה נקבעת על פי בדיקה אשר מסייעת גם לאתר את הנשים העשויות להגיב היטב לטיפול בזולאדקס. זולאדקס ניתן גם לנשים בטרום גיל מעבר עם סרטן שד חוזר (שניונים - סרטן שד שהתפשט לחלקי גוף אחרים), ובעיקר אצל נשים שבעבר הגיבו היטב לטיפול הורמונלי (דוגמת הטמוקסיפן) שאצלן אובחן הסרטן החוזר בבלוטות הלימפה או בעצמות. כיצד פועלת התרופה ? זולאדקס פועל להפסקת ייצור האסטרוגן בשחלות על ידי התערבות בפעולת הורמונים אחרים הבאים מהמוח ומפקחים על פעולת השחלות. כשלושה שבועות מתחילת השימוש בתרופה תרד רמת האסטרוגן לרמה הקיימת אצל נשים לאחר גיל המעבר ורמה זו תישמר כל עוד משתמשים בתרופה. מידע נוסף על הפסקת ייצור האסטרוגן תוכלי למצוא בפרק על הוצאת השחלות. איך ניתן הזולאדקס ? התרופה ניתנת כזריקה תת-עורית לתוך הבטן אחת ל- 28 יום. יתכן ותינתן לך הרדמה מקומית לפני ביצוע הזריקה, אך מכיוון שהמזרק מתוכנן במיוחד להפחתת תחושת אי הנוחות ברוב המקרים לא יהיה בכך צורך. הזריקה הראשונה ניתנת במרפאת יום בבית חולים, אך את המשך הזריקות לקבל במרפאת קופת החולים או במסגרת טיפול בית של הקופה ( רופא משפחה או אחות). כמה זמן עלי לקחת את הזולאדקס ? בדרך כלל נותנים את התרופה לתקופה של שנתיים עד חמש שנים. במקרים של סרטן משני חוזר משתמשים בה כל עוד התרופה משפיעה על הסרטן. האם שימוש בזולאדקס יגרום להפסקת המחזור החודשי ? לאחר הזריקה הראשונה או השניה של זולאדקס תיתכן הפסקת המחזור החודשי שלך. המחזור יחזור לסדרו לאחר כשישה חדשים ממועד הזריקה האחרונה, אלא אם בינתיים הגעת לגיל המעבר במהלך הטיפול. האם אזדקק לאמצעי מניעה בזמן השימוש בזולאדקס ? זולאדקס מהווה אמצעי מניעה יעיל במהלך השימוש בו. השפעת התרופה מתחילה כשבועיים לאחר קבלת הזריקה הראשונה . כניסה להריון במהלך השימוש בזולאדקס, כמו גם במקרים של שימוש בתרופות אחרות, מהווה סיכון גם לאישה וגם לעובר ורצוי מאד להימנע מכך. מהן תופעות הלוואי של זולאדקס ? כל אחת מגיבה לתרופות בצורה שונה, יש המגיבות בצורה חזקה יותר מאחרות. תופעות הלוואי העיקריות של הזולאדקס מקבילות לתופעות המוכרות של גיל המעבר – גלי חום, הזעה, אבדן הדחף המיני, כמו גם כאבי ראש, תנודות במצבי הרוח, נטייה לדיכאון, יובש בנרתיק ושינויים בגודל השדיים. במהלך החודש הראשון של הטיפול יתכן דימום בנרתיק עקב הפסקת ההורמון אסטרוגן. לעתים עלולים להופיע כאבי פרקים ונוקשות, גירויים בעור ותגובות מקומיות דוגמת רגישות במקום הזריקה. במקרים נדירים עלול להופיע לחץ דם גבוה או נמוך במיוחד, אך תופעה זו אינה מחייבת טיפול מיוחד או הפסקת השימוש בתרופה. חוסר באסטרוגן במשך תקופה ארוכה עלול לגרום לאוסטאופורוזיס ( דלילות העצם). אם יש לך חששות בהקשר לכך כדאי שתתייעצי עם הצוות הרפואי המטפל בך. אם את מטופלת בזולאדקס עקב סרטן שד חוזר הסימפטומים עלולים להחמיר במשך הזמן - הכאבים יתגברו ורמת הסידן בדם עלולה לגדול. בכל מקרה חשוב לעדכן את הצוות המטפל בך לגבי כל התופעות. מה לעשות אם יש לי חששות ? אם את מוטרדת מתופעות הלוואי יהיה לך קשה יותר להתמודד עם הקשיים בחיי היום יום בעבודה, בבית ובמשפחה. אם את נתקלת בבעיות בזמן הטיפול בזולאדקס חשוב שתשוחחי עליהן עם הצוות המטפל בך. יתכן וגם שיחה עם מישהי שטופלה בתרופה בעבר תעזור , בין אם במסגרת קבוצת תמיכה ובין אם ביצירת קשר אישי. אנו מאד מקוות שהמידע עזר. בברכה, צוות אחת מתשע

01/01/2004 | 09:53 | מאת: תודה רבה לכולכן עבור המידע

31/12/2003 | 15:18 | מאת: אורית

שאלתי היא אם הטמוקסיפן אמור למנוע הישנות גם לאיברים אחרים בגוף כמו עצמות לדוגמא. שמעתי אתמול מקרה שהעציב אותי על חברה שעברה איתי את הטיפולים לפני שנתיים והופיעו לה גרורות בעצמות. אני טופלתי האדראמיצין טקסוטר וציטוקסן וכמובן הקרנות. מה אחוזי המקרים של הישנות המחלה ואחרי כמה שנים אפשר קצת להרגע......אם בכלל

01/01/2004 | 10:38 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

טמוקסיפן בהחלט אמור למנוע השנות באברים מרוחקים. אחוזי השנות תלויים בהרבה משתנים החשובים בהם הם מידת ערוב בלוטות, גודל הגידול ופרופיל ביולוגי של הגידול. הטיפול שקיבלת הוא מצויין. בתלות במשתנים של הגידול אפשר להיות יותר רגועים אחרי כ חמש שנים אם כי יש גם מקרים של השנויות מאוחרות יותר.

01/01/2004 | 16:31 | מאת: תמי

מה זה "פרופיל ביולוגי של הגידול"?

31/12/2003 | 11:45 | מאת: נאוה

את מקסימה. , עיניינית ומרגיעה. מודה לך על ההתייחסות ומאחלת לך שנה אזרחית טובה. נאוה

01/01/2004 | 09:50 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

תודה לך, שתהיה לכולנו שנה בריאה ,שלווה ,ומלאת ענין.

31/12/2003 | 11:21 | מאת: אסתי מרגליות

שלום רב, בחודש יולי סיימתי תהליך של הקרנות לאחר שלושה חודשים אינטנסיביים של כימותרפיה, בעקבות כריתת שד. ברצוני לדעת, באיזה שלב ניתן לקבל מסאז' מבלי להסתכן. בעבר נאמר לי שקיים סיכון כלשהו בטווח זמן מסוים מפריצת המחלה. תודה רבה

31/12/2003 | 15:16 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

גם כאן לא מוכרית המלצה גורפת של המנעות ממסאג". לא ברור לי על סמך מה נאמרות אמירות מסוג זה. אין לכך בסיס רפואי מוכח.

31/12/2003 | 10:35 | מאת: מירי

האם אסור לנו המבריאות לטוס במשך שנה ויותר לאחר המחלה? נאמר לי שאסור ואני לא מבינה למה. אשמח לדעת מה דעתך ומה מקובל להמליץ. תודה

31/12/2003 | 15:14 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לא מוכרית לי כלל המלצה גורפת כזו. כמובן שאם יש בעיה בריאותית לאחר הטיפולים יש להתיעץ עם הרופא המטפל

31/12/2003 | 10:34 | מאת: דניאלה

האם שתיית חלב מזיקה לחולות- מבריאות סרטן השד? נאמר לי שכן ואני רוצה לבדוק את נכונות העניין. מה היית ממליץ? ואם כן חלב אז באיזה מינון?

31/12/2003 | 13:33 | מאת: גובי

שלום דניאלה, אני אישית ממליץ למבריאים מסרטן להמנע מאכילת מוצרי חלב, למעט השימוש ביוגורט דל שומן (עדיפות לעיזים) אורגני לצורך דיאטת באדוויג. אם בכל זאת לא יכולים בלי גבינה, אז העדיפות היא לגבינת עיזים או לבנה עיזים דלי שומן אורגניים. גובי

31/12/2003 | 07:01 | מאת: מטופלת בתהליך

.אנא אנו לי על השאלה לגבי הבדל בין טיפול ב"חומר אדום" לבין טוקסן מבחינת אפקטיביות הטיפול (למה נועד כל אחד מהם) ותופעות לואי של הטוקסן ? תודה מצפה לתשובה

31/12/2003 | 10:11 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

עניתי לגבי תופעות הלואי, שני החומרים הם טיפולים כימיים שנועדו לפגוע בתאי הגידול. מנגנון הפעולה שלהם שונה. ולכן אם יש תאים שאינם רגישים לאחד מהם יש אפשרות טובה שיהיו רגישים לשני. שתי התרופות מאד יעילות נגד סרטן שד.

30/12/2003 | 19:54 | מאת: שלי

אני שנה לאחר למפקטומי + כימו +הקרנות. שדיים מאד גדולים. כעת במעקב בלבד. האם אין קושי בלאבחן הישנות בשד המנותח או/ ו השני בשדיים גדולים? האם זו יכולה להיות סיבה טובה לשקול בצוע כריתת שדיים מניעתי?

31/12/2003 | 08:12 | מאת: dana

שלי שלום, מה פתאום לכרות???? מאיפה הגיע הרעיון הזה???? איך גילו לך את הגידול שהוסר? לפני זה היו לך שדיים קטנים??? את היום אחרי כל הסיפור אז תפסיקי לחשוב על המחלה ותפיקי מכל יום את הטוב שבו. בחשיבה חיובית ובמבט קצת שונה על החיים תצליחי להנות מחייך ולהאריכם.

31/12/2003 | 19:40 | מאת: שלי

אל תהיי כל כך נסערת. יש לי סיבות טובות לחשוב כך. הגידול שהתגלה היה מאד גדול - 10 ס"מ(!) ועם בלוטות נגועות. בשד קטן אולי זה היה מתגלה בשלב יותר מוקדם. התשובה מדר' אלוויס בהחלט משכנעת.

31/12/2003 | 12:46 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

שלום שלי, שדיים גדולים יכולים אולי להקשות קצת על בדיקה ידנית, אבל לא על ממוגרפיה או אולטרסאונד. וממילא המטרה היא לאבחן דברים לפני שאפשר למשש אותם, כך שהמגבלה של שד גדול לא צריכה להפריע בכלל. כריתת שדיים מניעתית שמורה בדרך כלל לנשים עם סיפור משפחתי חזק או נשאיות של מוטציה גנטית שסיכוייהן ללקות בסרטן השד גבוהים מאוד - עד 80%. אין לי פרטים לגבי המחלה שלך, אבל אני מנחשת שהסיכון שסרטן השד יחזור אצלך הוא נמוך בהרבה, ואין צורך לעשות דברים רדיקליים כדי למנוע משהו שסיכוייו לקרות קטנים.

31/12/2003 | 19:41 | מאת: שלי

תודה על התשובה. היא בהחלט משכנעת.

30/12/2003 | 17:12 | מאת: רוני

שלום, אני מנסה למצוא קשר בין זיהום סביבתי למחלת סרטן שד. האם ידוע לכם ניסוי/ים שנערך/ו בשנים האחרונות [או ניסוי סביבתי - על פי נתונים דמוגרפיים] המעידים על קשר בין הדברים. תודה

31/12/2003 | 09:46 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רוני, חומר שאולי יוכל לעזור לך: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3751&source=123 http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/01112000/ART79177.html בברכה, צוות אחת מתשע

30/12/2003 | 13:17 | מאת: רונית א

היי אני מקבלת זולידקס כל חודש, האם זה סיפור לעבור לפעם ב-3 חודשים? האם התופעות שונות? האם צריך מרשם חדש ושוב ועדת רוקחות במכבי?(למיי שיודעת) תודה רונית

31/12/2003 | 08:07 | מאת: dana

רונית שלום, אני לא יודעת איך זה במכבי. בקופת חולים כללית הרופאה הציעה לי לבקש מהאונקולוג לעבור לזריקה אחת ל-3 חודשים. תנסי לבדוק לדעתי לא צריכה להיות בעיה עם זה שכן זו אותה התרופה רק במינון אחר שמספיק ל-12 שבועות. מקווה שתצליחי ובכך תחסכי לעצמך מספר דקירות.

31/12/2003 | 09:59 | מאת: רונית א

31/12/2003 | 10:32 | מאת: דניאלה

אין בעייה להשיג את האישור המנהלי במכבי אני השגתי בקלות את צריכה אישור מהאונקולוג שיישלח לבית המקרחת ולמשרד הבריאות משרד הבריאות יוציא אישור אותו תעבירי למכבי והם יאשרו לך מדי 3 חודשים אבל רק לחצי שנה אחר כך צריך לחדש את האישור מול מכבי אבל אני מניחה שאז כבר לא תהייה בעייה לאחר שאישור במשך חצי שנה אין ספק שזה יותר נוח ונאמר לי שגם לא פחות אפקטיבי

31/12/2003 | 10:48 | מאת: רונית א

היי יש לי כבר אשור מרופא מנהלי במכבי, אבל לזולידקס חודשי. בית המרקחת מקבל הוראות מהמנהלה. השאלה היא אם צריך שוב מכתב מהרופאה ורופא מנהלי? תודה רונית

31/12/2003 | 22:34 | מאת: ד"ר אילן רון

רונית א שלום, אין כל צורך לעשות הפסקות או כל שינוי במעבו מזולדקס חד חודשי לתלת חודשי. תופעות הלוואי דומות ואולי קלות במידת מה בתלת חודשי. הבעיה כפי שהזכרת אותה היא בקבלה מקופות החולים שכן התכשיר התלת חודשי רשום רק לגידולי הערמונית ולא שד. ד"ר רון-מומחה באונקולוגיה קלינית וקרינה

01/01/2004 | 11:03 | מאת: רונית א

30/12/2003 | 10:59 | מאת: תמר

שלום, רציתי לשאול האם זה נורא אם דוחים את זריקת הזולדקס החודשית ביום אחד ? תודה, תמר

30/12/2003 | 11:49 | מאת: רונית א

היי יצא לי הרבה פעמים לדחות, אני לא חושבת שזה נורא, עד ליומים אחור בהצלחה רונית

31/12/2003 | 22:36 | מאת: ד"ר אילן רון

רונית שלום, התשובה היא לא!!!אין משמעות ביום איחור. ד"ר אילן רון-מומחה באונקולוגיה קלינית וקרינה

29/12/2003 | 21:27 | מאת: טלי

רציתי לברר איזו סיבה יש לכך שנותנים לחולת סרטן שד עם גרורות בעצמות טמוקסיפן ולא פמרה .אציין שהחולה עברה את גיל הבלות - בשנות החמישים לחייה , ושהאבחנה הראשונה של סרטן השד היתה שזהו סרטן שד מתקדם , כלומר לא קבלה בעבר טיפול .

29/12/2003 | 21:29 | מאת: טלי

ושכחתי עוד 2 שאלות : באיזה שלב כדאי ללכת לשמוע דעה שנייה . האם לאחר שניתן טיפול וכבר יש תוצאות לגבי יעילותו ? או מייד בהתחלה . ובנוסף אם החולה התחילה לקחת טמוקסיפן האם אפשר לעבור לפמרה מייד ?

29/12/2003 | 21:57 | מאת: dana

טלי שלום חוות דעת נוספת רצוי לקבל לפני תחילת הטיפול שכן תוכלי לדעת האם הטיפול שהוצא לך הוא אכן הטיפול המתאים. כמו כן אם הטיפול אינו מועיל א\י בוודאי שכדאי לשמוע דעה נוספת. בהצלחה

30/12/2003 | 19:41 | מאת: דר' רות לאופר

לטלי לשאלתך הראשונה - למה טאמוקסיפן ולא פמרה במחלה גרורתית: זה המקובל וזה מה שקובע "סל הבריאות" בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. נכון שיש היום עבודות שונות המראות שפמרה על פניו יעיל יותר, אך המעקב על עבודות אלה הוא קצר ולא קיימת היום הנחייה עולמית להתחיל דווקא בפמרה. אגב, ולמה לא ארימידקס? לשאלה השניה - מתי לשמוע חו"ד שנייה. אין כללים, עיניין של הרגשה אישית; ברור שאם הטיפול עוזר, אפשר פחות למהר עם חוות הדעת הנוספת; לפעמים יש יתרון בעוד דיעה, ולפעמים זה רק מבלבל ומחפשים דעה שלישית וכ. אז באמת עיניין של הרגשה אישית. לשאלה השלישית - מתי ואם לעבור לפמרה. תמיד אפשר לעבור מטאמוקסיפן לפמרה, אין עיניין של כמה זמן נלקח הטאמוקסיפן. אבל אם עוברים כדאי שתהיה סיבה טובה ולא בלי סיבה; בפרט אם הטאמוקסיפן עוזר. אין בכל הנ"ל לייעץ ספציפית או להחליף את דבר האונקולוג המטפל. מה שכן, נורא חשוב שיהיה לכן אמון ברופא המטפל וגם "כימיה טובה". אם אלה לא קיימים, אולי עדיף לפעמים להחליף את המטפל ולא את הטיפול. בהצלחה, ד'ר לאופר

29/12/2003 | 18:01 | מאת: רוני

שלום , האם מישהו יכול לתת לי את מספר הטלפון של פרופסור קליין מבי"ח השרון ? או של תמי פרץ ?

29/12/2003 | 19:23 | מאת: רונית א

היי פרופסור פרץ טלפון: 02-6776725, מרפאה: 02-6776741 בהצלחה רונית

29/12/2003 | 10:53 | מאת: נאוה

לדר. בן ברוך שלום! אני בת 49 בטופל בזומרה כשנה וחצי פעם בחודש. אבחנתי הראשונה היתה סרטן שד עם ממצא חשוד בכתף שמאל באזור הגלנואיד. לאחר בדיקת צפיפות עצם יש עדות לאוסטיאופניה קלה בירך ימין. שאלתי היא אם טיפול ממושך בזומרה לא יכול להזיק, למרות שהוא נותן לי גם מענה לבריחת סידן קלה, או שעדיף לקחת גם כדורי פוסילן שרופא המשפחה המליץ ? או ששניהם יחד זה יותר מידי מה לעשות?

31/12/2003 | 10:02 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לא ברור לי האם יש לך גרורות בעצמות או חשד לגרורות. בעיקרון לא אמור להיות נזק מממתן זומרה. זומרה יותר פעיל מפוסלן וכמובן שאין צורך או מקום לקחת את שניהם. אם זומרה ניתן רק לאוסטאופורוזיס אז אפשר לרדת בתכיפות המתן לפעם במספר חודשים.

29/12/2003 | 10:49 | מאת: תמר

שלום, עשיתי הבוקר אולטראסאונד וממוגרפיה למעקב ( חצי שנה אחרי הניתוח להוצאת גידול ובלוטות ) אין לי עדין תוצאות של הממוגרפיה, אבל באולטראסאונד של השד המנותח ראו גוש שאני חושבת שזה משהו שהיה ברגע שהתעוררתי מהניתוח והכירורג אמר שזה משהו כמו כויה. אפשר למשש את זה בלי שום בעיה. הטכנאית אמרה לי לבוא שוב אחר הצהרים על מנת שתבדוק אותי רופאה. מה דעתכם ? איך יכולים להבחין בין גוש "אמיתי" לגוש מן הניתוח ? במידה וזה באמת לא גוש ממאיר איך אפשר לודא שלא גדל על זה גוש "חשוד " אוסיף רק שאני בת 30, דבר שנראה לי שמקשה על פיענוח התוצאות. בבקשה תשובה בהקדם, אני בלחץ ! תודה

29/12/2003 | 19:33 | מאת: ענת

מציעה לך לבקש בדיקה MRi היא מפענחת טוב יותר מאשר בממוגרפיה בעיקר אצל צעירות כך היה אצלי בהצלחה

29/12/2003 | 20:36 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

שלום תמר, קל להבין לליבך ולחששותייך. הבדיקות שבצעת נחשבות לבדיקת קו-בסיס אחר ניתוחי, וככאלו הן אמורות להיות תקינות ולשמש להשוואה במעקב העתידי. עם זאת, ממצא נמוש כפי שאת מתארת ראוי לתשומת לב אולי. התשובה המהירה ביותר תינתן ע"י דיקור ישיר של הגוש הנמוש במחט עדינה (FNA ) או בביופסיית מחט רגילה (CORE NEEDLE ). רב הסיכויים שהממצא אכן שפיר, אך לא הייתי משאיר זאת להערכת סיכויים, אלא דוגם את הגוש כפי שכתבתי. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

28/12/2003 | 18:14 | מאת: מטופלת שקשה לה

למטופלות ולמבריאות , אני באמצע טיפולים, ואני רוצה לשתף אתכן בקושי שיש לי להתמודד עם המחלה ובעיקר בהשלכות שלה. אני בת 33 , וכשאני נפגשת עם קולגות/חברות/משפחה, בעיקר עם מישהי בהריון , תמיד עולה נושא הילד השני . לא כולם יודעים שאני חולה, ולכן לא כולן מרגישות שהנושא הזה רגיש. לי אסור להכנס להריון לפחות בשנתיים וחצי הקרובות, כך שהנושא הוא רגיש אצלי. בדיוק עכשיו, כשכולן מסביבי בונות את משפחתן - אני צריכה להקפיא הכל. ראיתי שיש פה בנות מבוגרות ממני, שבכל זאת לא מאבדות תקווה. המחשבה שעלי לחכות כ"כ הרבה זמן - מכבידה עלי מאוד , ומפריעה לי להתרכז בהבראה מהמחלה. יותר מזה, מטרידה אותי המחשבה שבני ישאר בן יחיד . זה פשוט לא נותן לי מנוח. אם יש כאן בנות במצבי , אשמח לשמוע איך אתן מתמודדות .

29/12/2003 | 09:07 | מאת: ספוזניק יוסי

שלום לך מטופלת אני מרגיש שקשה לך........ ראשית אתייחס לכינוי שלך....מטופלת... זה משדר משהו פסיבי.... אולי כדאי לך לנקוט עמדה ולהפוך להיות מבריאה. כלומר אישה שמשתתפת בתהליך ההבראה. נקיטת עמדה חיובית תוביל אותך בצעד קל יותר לכיוון של הבראה מהירה ושלמה, ומכאן הדרך לעתיד טוב ולילד שני נראית קלה יותר. מה שקשור ליחס של הסביבה שלך: מדוע אינך מספרת לחברות ולאחרים שאת חולה בסרטן? (אפילו שסרטן זה מפחיד) זה יכול להקל עליך ועל הסביבה שלך להבין מדוע אינך נכנסת להריון. ולחסוך את כל השאלות ואי הנעימות. יתכן שאת משקיעה יותר מדי אנרגיה בהסתרת המחלה במקום להפנות אנרגיות אלו להבראה. אולי זאת הסיבה שאת מרגישה שקשה לך. תחשבי על זה. נוסף לזה לעמותת ח.ס.ן. (חולי סרטן נלחמים) יש קבוצות תמיכה ושירותים נוספים בכל הארץ, את יכולה להיעזר בהם. www.hosen.co.il אני מאחל לך הרבה בריאות החלמה מהירה הרבה אופטימיות יוסי לתגובה: [email protected]

30/12/2003 | 11:48 | מאת: נועה גואטה

למטפולת שקשה לה שלום, קשה לך, ובקריאה של הדברים שכתבת ברור שמה שאת מתמודדת איתו כיום זה קשה. אין דרך להדחיק את הכמיהה שלך לילד נוסף. זה דבר כל כך טבעי וברור, לכל אישה שקוראת את הדברים שלך וכמובן לכל אישה צעירה שמתמודדת כיום עם סרטן השד. אני רק יכולה לחזק את ידייך על פניתך לפורום , על הנכונות לשתף אותנו בדברים עמם את מתמודדת. נראה לי כי הדרך בה ניתן מעט הקל עליך זה השיתוף עם נשים שחוו את אותה החוויה. להבין שהתחושות שלך הם נורמליות ולגיטימיות ובמקומן. השאלות שאת מעלה אינן בהכרח צריכות להפריע לתהליך ההבראה שלך הם יכולת להוות חלק מתהליך ההתמודדות וההבראה. הרצון להביא ילד נוסף לאחר ההחלמה - זו התקווה. זה האור בקצה המנהרה, וזה יכול להוות הכוח המניע שלך להתמודדות עם סרטן השד ולנצח. באם לא תקבלי מענה מספק מהפורום אנא, צרי עמנו קשר לקו החם. בקו יש נשים צעירות שהתמודדו עם סרטן השד ונכונות לדבר איתך בכל נושא. 1800363400 שיהיה לך בהצלחה בהמשך דרכך. אנחנו כאן איתך. נועה גואטה רכזת תמיכה עמותת אחת מתשע

30/12/2003 | 14:56 | מאת: תמי

שלום לך, כאמא לבן יחיד וכמבריאה מסרטן שד אני מבינה על מה את מדברת. אני לא יכולה, ולא רוצה, להגיד לך מה לעשות ואיך להרגיש, אבל אוכל לספר לך את הסיפור שלי. אני רק יכולה לקוות שתתעודדי, ושתביני שלא תמיד החיים מתנהלים לפי התוכנית, וכשהתוכנית משתבשת, תמיד ישנה תוכנית חלופית. אני היום בת 49 ובני בן 11. כשהייתי בת 33 החלטנו שאנחנו רוצים להקים משפחה. תוך זמן מה גילינו שעלי לעבור הפריית מבחנה. הרופאים ניבאו 100 אחוזי הצלחה תוך זמן קצר, ואנחנו היינו בטוחים שאו-טו-טו יוולד לנו ילד ראשון, השני כבר היה בתכנון ברור, וניהלנו דיון לגבי השלישי. משהו לא הסתדר לפי התוכנית, האו-טו-טו נהיה 4 שנים. בגיל 38 ילדתי ילד בריא ומקסים(כמו שכל אמא אומרת). כמובן שמייד נכנסנו לפרוייקט "אחותו". ניסינו עד שהגעתי לגיל 44 אך ללא הצלחה. בני נותר בן יחיד. לא תכננתי את זה, וחשבתי שיהיה יותר טוב (או יותר קל) אם הוא לא יהיה בן יחיד, אבל זה מה שיצא. והבן שלי יצא טוב. אפילו טוב מאוד. ובגיל 48 גיליתי שיש לי סרטן שד. גם את זה לא תכננתי, וגם על זה אני נמצאת בשלבי התגברות. מעולם לא שמרתי בסוד את טיפולי ההפרייה, ומעולם לא שמרתי בסוד את סרטן השד. הדבר היחיד שאני יכולה ליעץ לך, זה שתשתפי כמה שיותר אנשים שקרובים אליך. לכל אחד יש סיפור, וקושי, ודאגה, וסוד, ואת תופתעי כמה זה מעודד לא לשמור סוד.

28/12/2003 | 17:28 | מאת: מטופלת בטקסול

עברתי סדרה של 4 טפולים בחומר "האדום" פעם בשבוע כל 3 שבועות. כרגע אני לפני הטיפול הרביעי. המשך הטיפול אמור להיות 12 טיפולים - פעם בשבוע במשך 12 שבועות עם החומר טקסול. לאחריו ניתוח לא ברור עדיין הקפו. שאלותי: 1. מהן תופעות הלואי הנפוצות עם טקסול לעומת ה"חומר האדום"? 2. מתי משתמשים בטקסול , או מדוע מוסיפים את סדרת 12 הטיפולים ? תודה מצפה לתשובתך

היי, גם אני טופלתי ב"חומר האדום" לפני הניתוח כשהמטרה היתה לצמצם את הגידול. לאחר הניתוח קיבלתי 12 טיפולים בטקסול כשהמטרה היתה לנקות את מה שנשאר(אם נשאר) ולמנוע השנות הגידול. תופעות הלוואי שלי היו מהטקסול - בחילות( אבל לא כל כך נורא כמו הבחילות שהיו לי עם החומר ה"אדום"), תחושת "נימול" באצבעות הידיים והרגליים ( אבל זה עובר) עיניים דומעות, עייפות כללית. בסך הכל, הרבה יותר קל לסבול את הטיפולים של הטקסול לעומת האדריאמיצין(החומר האדום). מאחלת לך בהצלחה ורק בריאות עפרה

היי הטקסול השבועי ממש יותר קל מהחומר האדום. אני למחרת הלכתי לעבודה. למעט עיפות באותו יום לא הרגשתי כלום. הבעיה עם טקסול זו הפגיעה בפרקים. כאבים בעצמות, אבל זה אינדוודואלי. טקסול גרם לי גם לדימום באף. אבל כאמור, זה טיפול ממש קל בהצלחה

31/12/2003 | 09:57 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אדריאמיצין (החומר האדום) גורם ליותר בחילות, פצעים בפה וירידה בספירות הדם. לטקסול שבועי יש מעט תופעות לואי אולי חולשה, כאבי שרירים. אין בדרך כלל בחילות או פצעים בפה. ככלל הטיפול עם טקסול שבועי נסבל הרבה יותר טוב

שלום רב! אני בת 40, עברתי בשנה שעברה ניתוח - כריתה מלאה של שד שמאל, כימותרפיה והקרנות. סיימתי את הכול לפני כארבעה חודשים. ביקשתי מהרופאה האונקולוגית לקבל "ארימידקס" במקום "טמוקסיפן" והיא נענתה לבקשתי. אך אז קיבלתי פתאום מחזור חד פעמי (לא ברור לי עד היום האם היה זה מחזור או דימום?) ו"במקרה" קראתי בפורום הנוכחי שארימידקס פעיל רק כשהפעילות השחלתית נפסקה. חזרתי לרופאה והיא הודיעה לי שאני צריכה לקבל כעת זריקות בבטן בכל חודש במהלך 10 השנים הבאות. חוץ מהעובדה שהיא אמרה לי זאת בתוקפנות ובגסות מסוימת, נבהלתי מאוד. זריקה בבטן כל חודש במשך 10 שנים? פניתי לגניקולוג עם הערכים של בדיקת הדם והוא התבלבל לגמרי וטען שבכלל אני לא צריכה זריקות והרופאה הגזימה. עם זאת, הוא לא ידע לומר לי האם הפעילות השחלתית שלי קיימת או הסתיימה. לפני שבוע ערכתי בדיקות דם נוספות והרי התוצאות: TSH - 1.61 / ESTRADIOL - 818 / FSH - 18.8 / LH - 30.6. האם יש לי עדיין פעילות שחלתית? האם אני יכולה ליטול "ארימידיקס" או לא? אם לא, האם אפשר ליטול את התרופה החדשה "פרמה?" האם אני זקוקה לזריקות בבטן, או שמא יש פתרון אחר? תודה על כל העזרה, אני מבולבלת ונבוכה מחוסר הידע / היחס הנאות של הרופאים כלפי בנושא. בתודה, רוני.

28/12/2003 | 14:23 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לפי בדיקות הדם יש בהחלט פעילות שחלתית ולכן ארימידקס או פמרה אינן יעילות. ארימידקס ופמרה יעילות רק אם אין פעילות שחלתית. ניתן להפסיק פעילות שחלתית על ידי כריתת שחלות או זריקות של זולדקס (פעם בחודש או 3 חודשים), הזריקות אכן ניתנות לדופן הבטן לתת-עור. השאלה היותר חשובה היא מדוע ביקשת להחליף טיפול לארימידקס, לא נהוג לתת ארימידקס לנשים בגילך ללא וידוי מצב פעילות השחלות. הנושא הוא מאד ברור, ולא מובן לי מדוע קיבלת תשובות סותרות

28/12/2003 | 20:32 | מאת: פרופ' אילן כהן

לרוני אכן הכניסו אותך לבלבול מלא אך הפתרון מאוד פשוט. לפי בדיקות ההורמונים שלך השחלות שלך עדיין פעילות ומייצרות אסטרוגן.כאשר השחלות פעילות לא נותנים טיפול לא עם ארימידקס ולא עם פמרה (שתיהן תרופות דומות עם מנגנון פעילות דומה). לכן, בכדי שיהיה אפשר לתת לך ארימידקס חייבים לשתק את השחלות. הדבר נעשה עם זריקות פעם בחודש. את צריכה לקבל את הזריקות הללו כל זמן שהשחלות שלך תהיינה פעילות. זה לא בהכרח למשך 10 שנים. זאת ספקולציה של הרופאה שלך. מאחר ואת בת 40 והשחלות בדרך כלל מתפקדות עד גיל 50, היא חושבת שתצטרכי למשך כל הזמן הזה את הזריקות. אך מאחר וקיבלת טיפול כמוטרפי, יש סיכוי גדול שרמת התפקוד של השחלות שלך נמוכה, ולכן הן תפסקנה לתפקד בגיל יותר צעיר. בדיקת הדם שביצעת תומכות בכך כבר עכשיו. לפי ההורמונים שלך השחלות שלך מתפקדות רק באופן חלקי בלבד וסביר שתכנסי לגיל המעבר בגיל צעיר ואז לא תצטרכי יותר זריקות. אני תקווה שההסבר מובן ויהיה לך יותר קל לתהתמודד עם הבעיה. בברכה פרופסור אילן כהן

תודה על התשובות, אבל אני עדיין קצת מבולבלת. מה עדיף לי במצבי? - להתפשר על קבלת טמוקסיפן (במקום ארימידקס או פמרה) ולהישאר עם הפעילות השחלתית הנוכחית, בלי התערבות של זריקות או ניתוח שחלות? או - לקבל זריקות או לקבוע תור לניתוח שחלות ולקחת את האירימדקס? תודה על תשומת הלב, רוני.

28/12/2003 | 08:48 | מאת: מירי

האם תופעה של דפיקות לב מואצות עם היקיצה בעקבות לקיחת טמוקסיפן מוכרות לכן? האם זה אופייני או חריג? תודה

28/12/2003 | 12:46 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

טמוקסיפן אינו גורם להפרעות קצב, האם קיבלת אדריאמיצין במסגרת טיפול כימי? כדאי לנסות לבצע אקג בזמן דפיקות הלב לברר את מהותן או לחילופין בדיקת הולטר הבודקת אקג במשך 24 שעות, כמו כן לבדוק את תפקוד בלוטת התריס. ידעי את האונקולוג המטפל בך

28/12/2003 | 08:00 | מאת: עדי

שלום לכולן שמי עדי ואני מעוניינת לעשות עבודה על תהליך השיקום שלאחר ניתוח סרטן השד. העבודה היא במסגרת קורס פילאטיס שאני לקראת סיומו בשבועות אלה. בחרתי בתחום זה משום שזהו נושא שמעסיק היום יותר ויותר נשים. אני רוצה להכיר מישהי (או מספר נשים) שנמצאת כיום בתהליך שיקום שלאחר הניתוח: שהתחילה פיזיותרפיה או עומדת להתחיל פיזיותרפיה. המטרה היא למצוא דרכים שהפילאטיס יכול לתרום לשיקום ולחזרה לטווחי התנועה התקינים (כמובן לא במקום העזרה המקצועית והפיזותרפיה). אין צורך להיחשף. ניתן ליצור עמי קשר ב [email protected] בברכה עדי

28/12/2003 | 12:55 | מאת: תמי

שלום עדי, אשמח לעזור לך בעבודה. אני חזרתי אחרי ניתוח השד להתעמלות בסטודיו C . אם תרצי יותר פרטים, צרי איתי קשר. תמי

28/12/2003 | 13:42 | מאת: עדי

תמי שלום אם תוכלי להשאיר לי כתובת אימייל או טלפון כלשהו , כדי שאוכל ליצור איתך קשר תודה עדי

26/12/2003 | 16:23 | מאת: יעל

השאלה לד"ר בן ברוך ולצוות אחת מתשע אבקש לדעת מהו הסמן CA19.9 ומהם הנורמות לסמן זה. אנא ענו לי בעברית ולא בשפה האנגלית כפי שהשיבו צוות אחת מתשע. מודה מראש, יעל

27/12/2003 | 08:02 | מאת: ריקי

שלום הטוח של הסמן הזה הוא בן 0-35 שלך נמצא בטווח הנורמלי למרות שהרופאים לא כל מתייחסים לנושא של הסמנים. לעיתים הסמנים בסדר והמצב לא טוב. כנראה שאם הסמנים מעבר לטווח הנורמלי אז עורכים בדיקות לראות מה הסיבה . בברכה ריקי

28/12/2003 | 12:37 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

CA 19-9 הוא סמן המוגבר בדרך כלל בגידולי לבלב, קיבה ומערכת העיכול. אין לו משמעות ברורוה בגידולי שד. ערכים נורמליים בתלות במעבדה עד 35 יחידות

25/12/2003 | 20:06 | מאת: מרין

האם למי שיש סיליקון בחזה יכולה לכשות ממוגרפיה?

28/12/2003 | 18:54 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

כן. זה יכול קצת להקשות על הפענוח, ולפעמים מוסיפים גם אולטרסאונד ליתר ביטחון, אבל בהחלט אפשר לעשות ממוגרפיה.

25/12/2003 | 15:46 | מאת: Petra - Viena

Can you help me out please?! I found this on our cancer forum but for some reasons I can not contact the lady who posted it. All I know that it is a product made in Israel. Can anyone direct me to the company or to an Israeli on line Pharmacy?! Topic: For all of us (1 of 1), Read 1055 times Conf: Breast Cancer From: Deby Nolan Date: Wednesday, December 17, 2003 05:39 AM Point4 Life ™ (Abstract from clinical trials protocol) Introduction: Fatigue/asthenia is the most common symptom described by patients with cancer with a prevalence ranging from 60% to more than 90%, and many persist after cure of cancer. Perhaps no other symptom is more classically associated with cancer than fatigue. Furthermore fatigue is often cited as the most disruptive symptom of a patients daily routine (5). The symptom accompanies surgery, chemotherapy, radiation therapy, and biologic response modifier therapy. Chemotherapy- and radiation-therapy-related fatigue may be associated with anemia or with an accumulation of cell destruction end products.[1,2] In the case of radiation therapy, fatigue may be caused by increased energy requirements to repair damaged epithelial tissue.[3 Adrenal insufficiency, in critically ill patients were the corticotropic axis is greatly activated causing cortisol concentration, should be considered as a major contributing factor (7). Although the exact mechanism of fatigue in patients with cancer is often not known its causes are diverse. A high frequency of fatigue is reported after different treatments, including surgery, chemotherapy, and bone marrow transplantation. Chemotherapy has been reported to cause fatigue in 75% to 100% of cases, with the symptoms persisting months to years after the treatment is completed. Although radiation therapy is a localized treatment, the incidence of fatigue with its use runs high, especially with abdominal radiation. Fatigue increases during radiation therapy and can endure for many months after the treatment is completed. In addition numerous factors related to the moods, beliefs, attitudes, and reactions to stressors of people with cancer are thought to contribute to the development of chronic fatigue.(4) Adrenal insufficiency in critically ill patients, were the corticotropic axis is greatly activated causing cortisol concentration that correlates with illness-severity and are highest in individuals with highest mortality (7).is also a major Fatigue (lack of energy, stamina, gastric pain, weight loss, nausea, vomiting, dizziness….) inducing factor that should be addressed when coming to treat it. (7) Because the etiology of cancer related fatigue is generally multifactoral the pharmaceutical management should, whenever possible, be directed toward etiology.(5) Point4Life™ is designed to answer to such, major, etiological factors namely: The regulation of "non-specific-stress" harmful effects on the body's homeostatic mechanism. Rational: Point4Life™ development is based on the well researched and documented thesis that non-specific-stress is playing a dominant role in cancer related fatigue and that Point4Life™'s ingredients, may exaggerate an already existing biphasic response to stress via inhibition of enzymes which limit the binding of stress hormones to their receptors (8) and by thus protect body from their harmful effects. Mechanism of action: (abstract) The probable biphasic effect results from increased occupancy of positive and negative feedback stress hormone receptors by their natural ligands due to inhibition of specific enzymes which function to limit receptor occupancy. Specially is suggested that PG (Panax G.) inhibits 11-beta hydroxysteroid dehydrogenase one and ES (Eleutherococcus S) inhibits catechol-O-methyl transferase, both of which reside in close proximity to stress hormone receptors and catalyze the degradation of stress hormones into inactive compounds. In addition it is suggested that the increased energy said to result from PG and may be a consequence of their increasing the occupancy of stress hormone receptors which function to redistribute the body's energy reserves from regeneration to activity. (8) Indications: Point4Life™ is an adjuvant / complementary therapy to surgical, chemo and radiation therapies, as well as following marrow transplantation. Point4Life™is expected to increase body's nonspecific resistance to physical and mental stressors, protect body from harmful effects at cellular level and by thus to minimize fatigue symptoms generally associated with cancer and critical illnesses i.e. lack of energy, stamina, gastric pain, weight loss, nausea, vomiting, dizziness… "Post-treatment" - Due to its "homeostasis regulatory" (biphasic response to stress (8) attributes, Point4Life™ is expected to play a significant role in the convalescence of critically ill patients and offer "protection" against reoccurrence or development of cancer (6). References: 1. Glaspy J, Bukowski R, Steinberg D, et al.: Impact of therapy with epoetin alfa on clinical outcomes in patients with nonmyeloid malignancies during cancer chemotherapy in community oncology practice. Procrit Study Group. J Clin Oncol 15 (3): 1218-34, 1997. 2. Cella D, Mo F, Peterman A: Anemia, fatigue, and quality of life in people with cancer and HIV infection. [Abstract] Blood 88 (10 Suppl 1): A-571, 146a, 1996. 3. Haylock PJ, Hart LK: Fatigue in patients receiving localized radiation. Cancer Nurs 2(6): 461-467, 1979. 4. Reich SG: The tired patient: psychological versus organic causes. Hosp Med 22 (7): 142-154, 1986. 5. Roger Waltzman: Chalenges of Treating Cancer-Related Fatigue. Oncology – Special Edition (4): 35-39, 2001 6. Lillberg K, Vercasalo PK, et al: Stressful life events and risk of breast cancer in 10,808 women: a cohort study. Am J Epidemol 2003 Mar 1:157(5):415-23 7. Wiebke Arlt, Bruno Allolio: Adrenal insufficiency. The Lancet 2003;361:1881-93 8. Gafney BT, Hugel HM, Rich PA. Panax G. and Eleutherococcus senticosus may exaggerate an already existing biphasic response to stress via inhibition of enzymes which limit the binding of stress hormones to their receptors. Medical Hypotheses 2001; 56(5): 567-572

25/12/2003 | 15:57 | מאת: Petra - Viena

: Someting מחבר: Petra - Viena תאריך: 25-12-2003 15:46 Can you help me out please?! I found this on our cancer forum but for some reasons I can not contact the lady who posted it. All I know that it is a product made in Israel. Can anyone direct me to the company or to an Israeli on line Pharmacy?! Topic: For all of us (1 of 1), Read 1055 times Conf: Breast Cancer From: Deby Nolan Date: Wednesday, December 17, 2003 05:39 AM Point4 Life ™ (Abstract from clinical trials protocol) Introduction: Fatigue/asthenia is the most common symptom described by patients with cancer with a prevalence ranging from 60% to more than 90%, and many persist after cure of cancer. Perhaps no other symptom is more classically associated with cancer than fatigue. Furthermore fatigue is often cited as the most disruptive symptom of a patients daily routine (5). The symptom accompanies surgery, chemotherapy, radiation therapy, and biologic response modifier therapy. Chemotherapy- and radiation-therapy-related fatigue may be associated with anemia or with an accumulation of cell destruction end products.[1,2] In the case of radiation therapy, fatigue may be caused by increased energy requirements to repair damaged epithelial tissue.[3 Adrenal insufficiency, in critically ill patients were the corticotropic axis is greatly activated causing cortisol concentration, should be considered as a major contributing factor (7). Although the exact mechanism of fatigue in patients with cancer is often not known its causes are diverse. A high frequency of fatigue is reported after different treatments, including surgery, chemotherapy, and bone marrow transplantation. Chemotherapy has been reported to cause fatigue in 75% to 100% of cases, with the symptoms persisting months to years after the treatment is completed. Although radiation therapy is a localized treatment, the incidence of fatigue with its use runs high, especially with abdominal radiation. Fatigue increases during radiation therapy and can endure for many months after the treatment is completed. In addition numerous factors related to the moods, beliefs, attitudes, and reactions to stressors of people with cancer are thought to contribute to the development of chronic fatigue.(4) Adrenal insufficiency in critically ill patients, were the corticotropic axis is greatly activated causing cortisol concentration that correlates with illness-severity and are highest in individuals with highest mortality (7).is also a major Fatigue (lack of energy, stamina, gastric pain, weight loss, nausea, vomiting, dizziness….) inducing factor that should be addressed when coming to treat it. (7) Because the etiology of cancer related fatigue is generally multifactoral the pharmaceutical management should, whenever possible, be directed toward etiology.(5) Point4Life™ is designed to answer to such, major, etiological factors namely: The regulation of "non-specific-stress" harmful effects on the body's homeostatic mechanism. Rational: Point4Life™ development is based on the well researched and documented thesis that non-specific-stress is playing a dominant role in cancer related fatigue and that Point4Life™'s ingredients, may exaggerate an already existing biphasic response to stress via inhibition of enzymes which limit the binding of stress hormones to their receptors (8) and by thus protect body from their harmful effects. Mechanism of action: (abstract) The probable biphasic effect results from increased occupancy of positive and negative feedback stress hormone receptors by their natural ligands due to inhibition of specific enzymes which function to limit receptor occupancy. Specially is suggested that PG (Panax G.) inhibits 11-beta hydroxysteroid dehydrogenase one and ES (Eleutherococcus S) inhibits catechol-O-methyl transferase, both of which reside in close proximity to stress hormone receptors and catalyze the degradation of stress hormones into inactive compounds. In addition it is suggested that the increased energy said to result from PG and may be a consequence of their increasing the occupancy of stress hormone receptors which function to redistribute the body's energy reserves from regeneration to activity. (8) Indications: Point4Life™ is an adjuvant / complementary therapy to surgical, chemo and radiation therapies, as well as following marrow transplantation. Point4Life™is expected to increase body's nonspecific resistance to physical and mental stressors, protect body from harmful effects at cellular level and by thus to minimize fatigue symptoms generally associated with cancer and critical illnesses i.e. lack of energy, stamina, gastric pain, weight loss, nausea, vomiting, dizziness… "Post-treatment" - Due to its "homeostasis regulatory" (biphasic response to stress (8) attributes, Point4Life™ is expected to play a significant role in the convalescence of critically ill patients and offer "protection" against reoccurrence or development of cancer (6). References: 1. Glaspy J, Bukowski R, Steinberg D, et al.: Impact of therapy with epoetin alfa on clinical outcomes in patients with nonmyeloid malignancies during cancer chemotherapy in community oncology practice. Procrit Study Group. J Clin Oncol 15 (3): 1218-34, 1997. 2. Cella D, Mo F, Peterman A: Anemia, fatigue, and quality of life in people with cancer and HIV infection. [Abstract] Blood 88 (10 Suppl 1): A-571, 146a, 1996. 3. Haylock PJ, Hart LK: Fatigue in patients receiving localized radiation. Cancer Nurs 2(6): 461-467, 1979. 4. Reich SG: The tired patient: psychological versus organic causes. Hosp Med 22 (7): 142-154, 1986. 5. Roger Waltzman: Chalenges of Treating Cancer-Related Fatigue. Oncology – Special Edition (4): 35-39, 2001 6. Lillberg K, Vercasalo PK, et al: Stressful life events and risk of breast cancer in 10,808 women: a cohort study. Am J Epidemol 2003 Mar 1:157(5):415-23 7. Wiebke Arlt, Bruno Allolio: Adrenal insufficiency. The Lancet 2003;361:1881-93 8. Gafney BT, Hugel HM, Rich PA. Panax G. and Eleutherococcus senticosus may exaggerate an already existing biphasic response to stress via inhibition of enzymes which limit the binding of stress hormones to their receptors. Medical Hypotheses 2001; 56(5): 567-572

25/12/2003 | 16:07 | מאת: Petra - Viena

Can you help me out please?! I found this on our cancer forum but for some reasons I can not contact the lady who posted it. All I know that it is a product made in Israel. Can anyone direct me to the company or to an Israeli on line Pharmacy?! Point4 Life ™ (Abstract from clinical trials protocol) Introduction: Fatigue/asthenia is the most common symptom described by patients with cancer with a prevalence ranging from 60% to more than 90%, and many persist after cure of cancer. Perhaps no other symptom is more classically associated with cancer than fatigue. Furthermore fatigue is often cited as the most disruptive symptom of a patients daily routine (5). The symptom accompanies surgery, chemotherapy, radiation therapy, and biologic response modifier therapy. Chemotherapy- and radiation-therapy-related fatigue may be associated with anemia or with an accumulation of cell destruction end products.[1,2] In the case of radiation therapy, fatigue may be caused by increased energy requirements to repair damaged epithelial tissue.[3 Adrenal insufficiency, in critically ill patients were the corticotropic axis is greatly activated causing cortisol concentration, should be considered as a major contributing factor (7). Although the exact mechanism of fatigue in patients with cancer is often not known its causes are diverse. A high frequency of fatigue is reported after different treatments, including surgery, chemotherapy, and bone marrow transplantation. Chemotherapy has been reported to cause fatigue in 75% to 100% of cases, with the symptoms persisting months to years after the treatment is completed. Although radiation therapy is a localized treatment, the incidence of fatigue with its use runs high, especially with abdominal radiation. Fatigue increases during radiation therapy and can endure for many months after the treatment is completed. In addition numerous factors related to the moods, beliefs, attitudes, and reactions to stressors of people with cancer are thought to contribute to the development of chronic fatigue.(4) Adrenal insufficiency in critically ill patients, were the corticotropic axis is greatly activated causing cortisol concentration that correlates with illness-severity and are highest in individuals with highest mortality (7).is also a major Fatigue (lack of energy, stamina, gastric pain, weight loss, nausea, vomiting, dizziness….) inducing factor that should be addressed when coming to treat it. (7) Because the etiology of cancer related fatigue is generally multifactoral the pharmaceutical management should, whenever possible, be directed toward etiology.(5) Point4Life™ is designed to answer to such, major, etiological factors namely: The regulation of "non-specific-stress" harmful effects on the body's homeostatic mechanism. Rational: Point4Life™ development is based on the well researched and documented thesis that non-specific-stress is playing a dominant role in cancer related fatigue and that Point4Life™'s ingredients, may exaggerate an already existing biphasic response to stress via inhibition of enzymes which limit the binding of stress hormones to their receptors (8) and by thus protect body from their harmful effects. Mechanism of action: (abstract) The probable biphasic effect results from increased occupancy of positive and negative feedback stress hormone receptors by their natural ligands due to inhibition of specific enzymes which function to limit receptor occupancy. Specially is suggested that PG (Panax G.) inhibits 11-beta hydroxysteroid dehydrogenase one and ES (Eleutherococcus S) inhibits catechol-O-methyl transferase, both of which reside in close proximity to stress hormone receptors and catalyze the degradation of stress hormones into inactive compounds. In addition it is suggested that the increased energy said to result from PG and may be a consequence of their increasing the occupancy of stress hormone receptors which function to redistribute the body's energy reserves from regeneration to activity. (8) Indications: Point4Life™ is an adjuvant / complementary therapy to surgical, chemo and radiation therapies, as well as following marrow transplantation. Point4Life™is expected to increase body's nonspecific resistance to physical and mental stressors, protect body from harmful effects at cellular level and by thus to minimize fatigue symptoms generally associated with cancer and critical illnesses i.e. lack of energy, stamina, gastric pain, weight loss, nausea, vomiting, dizziness… "Post-treatment" - Due to its "homeostasis regulatory" (biphasic response to stress (8) attributes, Point4Life™ is expected to play a significant role in the convalescence of critically ill patients and offer "protection" against reoccurrence or development of cancer (6). References: 1. Glaspy J, Bukowski R, Steinberg D, et al.: Impact of therapy with epoetin alfa on clinical outcomes in patients with nonmyeloid malignancies during cancer chemotherapy in community oncology practice. Procrit Study Group. J Clin Oncol 15 (3): 1218-34, 1997. 2. Cella D, Mo F, Peterman A: Anemia, fatigue, and quality of life in people with cancer and HIV infection. [Abstract] Blood 88 (10 Suppl 1): A-571, 146a, 1996. 3. Haylock PJ, Hart LK: Fatigue in patients receiving localized radiation. Cancer Nurs 2(6): 461-467, 1979. 4. Reich SG: The tired patient: psychological versus organic causes. Hosp Med 22 (7): 142-154, 1986. 5. Roger Waltzman: Chalenges of Treating Cancer-Related Fatigue. Oncology – Special Edition (4): 35-39, 2001 6. Lillberg K, Vercasalo PK, et al: Stressful life events and risk of breast cancer in 10,808 women: a cohort study. Am J Epidemol 2003 Mar 1:157(5):415-23 7. Wiebke Arlt, Bruno Allolio: Adrenal insufficiency. The Lancet 2003;361:1881-93 8. Gafney BT, Hugel HM, Rich PA. Panax G. and Eleutherococcus senticosus may exaggerate an already existing biphasic response to stress via inhibition of enzymes which limit the binding of stress hormones to their receptors. Medical Hypotheses 2001; 56(5): 567-572

25/12/2003 | 16:47 | מאת: Tami

Hi Petra, There is a woman who promotes this product and posted several messages on our forum. Try her at this address: [email protected].

31/12/2003 | 11:11 | מאת: Petra - Viena

25/12/2003 | 12:33 | מאת: רוני

מה פירוש המילה li-fraumeni? [לצורכי עבודה] 2. איך אפשר לקבל ביטאון "במה " ?[ יש לי רק את גיליון 13]

28/12/2003 | 14:32 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לי-פראומני הם שמות של שני חוקרים שגילו מוטציות בגן P53 ועל שמם נקרא הסינדרום של מוטציה מולדת ב P53 ראי קישור http://www.google.com/search?hl=en&ie=UTF-8&oe=UTF-8&q=li-fraumeni&spell=1 עיתון במה מוצא על ידי האגודה למלחמה בסרטן, צלצלי אליהם בנוגע לפרטים

25/12/2003 | 09:26 | מאת: דורית

לדר נועה שלום אני בת 44 לוקחת טמוקסיפן שנה עקב גידול הורמונלי אין לי רירית רחם עבה 8ממ עקב זלוטקס ביצעתי שתי בדיקות לפני שבועיים 1 PAP שיצא תקין 2 PIPPEL שעדין אני ממתינה לתוצאה ואני מאוד מודאגת האם זה ש ה PAP יצא תקין צריך לעודד אותי? תודה מכול הלב.

28/12/2003 | 11:41 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אין מה לדאוג, אין גם צורך בבצוע פיפל על רירית של 8 ממ אלא אם כן יש דימומים או תלונות גנקולוגיות. היי שקטה

24/12/2003 | 22:31 | מאת: מטופלת ב"חומר האדום"

לאחר 3 טפולים כמוטרפיים באדריאן - יש לי תופעה של השחרה (מזכיר שטף דם) בחלק התחתון של הבהונות. האם זו תופעת לוואי? מחכה לתשובתך! תודה

25/12/2003 | 09:30 | מאת: רונית א

היי גם לי השחירו האצבעות וכל צלקת שהיתה בגוף. זה עובר אחרי גמר הטיפולים. המון בריאות רונית

28/12/2003 | 11:38 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אדריאמיצין בהחלט יכול לגרום לצבע שחור בצפורניים. לפעמים אפילו בצורה של פסים לפי תזמון הטיפול. אל תדאגי עם צמיחת הציפורן הצבע יעלה למעלה ויעלם.

24/12/2003 | 22:26 | מאת: דידי

ערב טוב-מכיון שהרופאה שלי בחופשה,אשמח לקבל מכם תשובה. אני בת 49,אחרי טיפול כימו חמישי-אנדוקרצונומה ,עשיתי בדיקת סמנים ca-15.3 התוצאה 24.5 -מה משמעות התוצאה לגבי .בתודה

25/12/2003 | 14:53 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום דידי, באתר עמותת אחת מתשע יש מידע על הבדיקה לנוחיותך הועתק המידע :- הסמן CA 15-3 הוא סמן נוסף לסרטן השד. הרמה הנורמלית של CA 15-3 היא פחות מ- 40 UI/ml. רמה של 40-60 UI/ml מציינת עלייה מתונה, ורמה מעל 60 UI/ml מציינת עלייה גבוהה. הסמן אפקטיבי בעיקר במעקב אחר סרטן שד גרורתי. ברוב המקרים אין משתמשים ב- CA 15-3 ככלי בלעדי להערכת סרטן שד גרורתי, אולם הוא יכול להוות אמצעי עזר נוסף המאפשר לדעת אם חולה מגיבה לטיפולים שהיא מקבלת. בברכה, צוות אחת מתשע

24/12/2003 | 19:59 | מאת: יעל

אני מבקשת לדעת מה משמעות הסמן CA19.9 ומהם הגבולות מ-...עד...

25/12/2003 | 14:43 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום יעל, לגבי שאלתך התושבה היא: This test is used to monitor gastrointestinal, pancreatic, liver and colorectal malignancies. This test may also be positive in patients with nonneoplastic disease, inflammatory disease of the bowel, cirrhosis and autoimmune conditions. (http://www.lef.org/newshop/items/itemLC002261.html) בברכה, צוות אחת מתשע

26/12/2003 | 16:17 | מאת: יעל

לאחת מתשע תודה על תשובתכם אך אודה לכם באם התשובה תינתן לי בשפה העברית על מנת שאוכל להבין,כ"כ מהם הנורמות של בדיקה זו. תודה

אני אחרי למפקטומיות כימותרפיה והקרנות חודש אחרי שתמו ההקרנות יש לי כאבים מדי פעם בשד דקירות ולעיתים כאב יותר חזק האם זה מוכר? אני לא מרגישה כלום בשד מלבד המקומות הקשים בהם נותחתי אבל הכאבים מטרידים אותי על העור חיצונית אין שום סימנים אחרי ההקרנות האם זה טבעי?

24/12/2003 | 19:32 | מאת: דר' רות לאופר

למיכל חבל שלא ציינת את גילך והאם את מקבלת כרגע טיפול נוסף כל שהוא מכל מקום, התחושות שאת מתארת שכיחות ביותר חודש לאחר סיום הקרינה ועלולות להימשך זמן ארוך (חודשים); לרוב אין בהן להעיד על משהו מדאיג, למרות היותן מטרידות ומפחידות את זו שחשה אותן, וזה טיבעי. מובן שאין בתשובתי תחליף להתייעצות עם האונקולוג/ית שמכיר/ה אותך ומטפל בך בברכה ד'ר רותי לאופר

23/12/2003 | 22:31 | מאת: גאולה

שלום רציתי מאוד לדעת, מה המשמעות של הדרגות, עד היום חשבתי שהדרגה קשורה לשלב הגילוי, ומאחת השואלות הבנתי שאלו הם שני נושאים נפרדים. אני מאובחנת בדרגה 1, אחרי כריתת שד, עם גידול של 1.5 ס"מ, ללא גרורות , כולל בלוטות נקיות, אודה לכל מי שמבין ויענה על שאלתי לגבי משמעות הדרגה. בכבוד רב גאולה

24/12/2003 | 10:37 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום גאולה, באתר עמותת אחת מתשע ישנו מידע על השלבים בסרטן השד, לנוחיותך המידע הועתק לפורום: השלב אליו הגיע גידול סרטני נקבע על פי גודלו ומידה התפשטותו, והגדרת השלב תהווה גורם מכריע בקביעת תכנית הטיפולים שלך. החל מינואר 2003 נכנסה לתוקף שיטת דירוג חדשה לשלבים השונים של סרטן השד. על פי הדירוג החדש השלבים הם: שלב 0 לא פולשני. הגידול נמצא בתעלות החלב בלבד ולא פיתח את היכולת להתפשט. שלב 1 גודל הגידול פחות מ- 2 ס"מ והוא אינו מפושט. שלב 2 כל אחד מהמצבים הבאים: הגידול בגודל 5 - 2 ס"מ הגידול התפשט ל- 1-3 בלוטות בבית השחי באותו צד של השד החולה. גודל הגידול יותר מ- 5 ס"מ אך הוא טרם התפשט לבלוטות הלימפה או לחלקי גוף אחרים. שלב 3 כל אחד מהמצבים הבאים: -הגידול קטן מ- 5 ס"מ והתפשט ל- 4-9 בלוטות בבית השחי -הגידול גדול מ- 5 ס"מ והתפשט ל- 1-9 בלוטות בבית השחי -הגידול התפשט לדופן בית החזה או לעור ו- 0-9 בלוטות נגועות -הגידול בכל גודל שהוא והתפשט ל- 10 או יותר בלוטות לימפה בבית השחי. -הגידול בכל גודל שהוא והתפשט לבלוטות לימפה באזור שמתחת לעצם הבריח או לבלוטות לימפה באזור על-בריחי או לבלוטות שלאורך החזה בסמוך לעצם. שלב 4 גידול בכל גודל, בלוטות לימפה נגועות או לא, אך הסרטן התפשט לחלקי גוף אחרים מעבר לשד ולבלוטות הלימפה. בברכה, צוות אחת מתשע

23/12/2003 | 20:09 | מאת: שרה

מה פירוש "גוש היפואקוגני לא מוגדר"?

25/12/2003 | 14:16 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

זה מתאר את המראה של הגוש באולטרסאונד: היפואקוגני - זה אומר יותר כהה (פחות הדי), לא מוגדר - כלומר לא גוש עם שוליים חדים ומוגדרים. קשה להסיק מהתיאור של האולטרסאונד מה טיבו של ה"גוש" , ואם יש חשד כדאי לבצע ביופסיה.

23/12/2003 | 15:34 | מאת: מפוחדת

שלום.... רציתי לברר קצת יותר על סרטן השד. הקשתי בגוגל והגעתי לכאן. אני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי.. לפניי כשבועיים במקלחת, הרגשתי שיש מין גוש שהצלחתי להרגיש אותוו רק בשד אחד. אני לא יודעת מה לחשוב...אני חוששת מאוד לפנות להורים או למשפחה, כי זה אחד הפחדים החזקים שלי. אם תוכלו לעזור לי או להגיד לי האם זה אפשרי בכלל בגיל צעיר...(18) האם זה יכול להיות משהו אחר? כל עזרה אני אשמח לשמוע. תודה רבה מקווה לתגובה מהירה...

23/12/2003 | 19:24 | מאת: רונית א

הי בת 18 , קרוב לודאי שזה משהו אחר, כמו הורמונים או ציסטה, כי את צעירה מדי. אבל כדי להיות בטוחה, יש כירורוג מיוחד לזה וכדאי שתגשי אליו, רק לא לחוות את הפחד המיותר הזה. במון בריאות רונית

23/12/2003 | 19:29 | מאת: ד"ר אסיה ברודסקי

שלום התרגשות שלך ברורה, אך לא נראה שיש סיבה לדאגה. הממצא המישושי יכול להיות מבנה תקין של שד או גוש שפיר שלא נדיר בנשים צעירות. סבירות שמדובר במחלה ממארת נמוכה ביותר. כדי לברר את נושא כדאי לפנות למרפאת שד הקרובה או לכירורג בקופ"ח. בהצלחה

26/12/2003 | 08:40 | מאת: ענת ש

שלום, חמודה כשהייתי בערך בגילך, קרה לי משהו דומה, מצאתי גוש קטן, ופחדתי ללכת לבדוק אותו, אבל כשבסופו של דבר הלכתי, התברר שזה היה גידול שומני שפיר. %80 מהגידולים בשד הם שפירים, ובגילך האחוז הוא גדול יותר (לא יודעת כמה), ובכל זאת את צריכה לברר את העניין הזה ב-%100, ולא להסתמך על הסטטיסטיקות. אני כאן, כי 20 שנה אחרי הסיפור ההוא, התגלה לי גוש בשד השני (כלומר זה לא היה קשור לאותו גוש שומני), והוא היה סרטני. וגם מזה יוצאים... מה שחשוב זה גילוי מוקדם. בכל אופן לכי להיבדק. אנחנו כאן בשבילך. חוץ מזה, לא מזמן הייתה כאן מישהי עם סיפור דומה לשלך, אם את רוצה לראות מה היא עשתה, הקישי על "חיפוש", ובשם המחבר כיתבי "נורית", ותראי שהיא בדקה, וזאת הייתה ציסטה שפירה. בהצלחה!!! ענת

27/12/2003 | 11:56 | מאת: מפוחדת

תודה רבה לכן... (:

23/12/2003 | 12:36 | מאת: יעל

מאז לידת בני לפני כשנה וחצי התלוננתי על כאבים בשד השמאלי , הנקתי במשך כמעל שנה ובמהלך כל הזמן נאמר לי כי המדובר בכאבים מן ההנקה. גם לאחר סיום ההנקה כשנבדקתי על ידי רופא נשים נאמר לי כי לא מצא דבר. היום בבדיקה אצל רופאת המשפחה (משלא פחתו הכאבים ואף הקרינו לבית השחי) היא גילתה שני גושים והפנתה אותי למרפאת השד. התור בעוד כשבועיים . האם אכן (מנסיונכן או מידע מקצועי) אין לי כל סיבה לדאגה ,כפי שנאמר לי (הרופאה טוענת כי במקרים של סרטן אין כאבים כלל? האם יש אפשרות לבצע ממוגרפיה או בדיקה אחרת באופן פרטי? מיהם הרופאים הממולצים באיזור חיפה? אודה על תושבותיכם . כרגע אני בעיקר מבולבלת ומודאגת. .

23/12/2003 | 14:43 | מאת: תמי

היי יעל, אני מבינה את הלחץ וההיסטריה, אבל שבועיים זה ממש לא הרבה זמן (את מודאגת כבר שנה וחצי, אז מה זה עוד שבועיים?) הכתובת הטובה והמקצועית ביותר היא מרפאת שד , בבית חולים, בצורה מסודרת. שם תיפגשי עם כירורג שד, שיפנה אותך לפי הצורך לממוגרפיה ו/או לאולטרסאונד, ושם גם תקבלי תשובות כמו שצריך. אז נסי להירגע, וחנוכה שמח, תמי

23/12/2003 | 23:55 | מאת: ד"ר משה כרמון

יעל שלום אכן כאבים בשד אינם מכוונים לסרטן שד. במרפאות שד מודעות גבוהה למתח שיכול ללוות ממצא של גוש. למרות שאין חשיבות רפואית משמעותית לתקופה של שבועיים כל יום שאת נמצאת בחששות הוא מיותר. פעמים רבות ממצאים המוגדרים כ'גושים' ע"י נשים בבדיקה עצמית או ע"י רופאים שאינם מומחים בתחום אינם אלא שינויים טבעיים בשד ללא כל קשר לגידול ממאיר או שפיר, כך שבדיקה ידנית עשויה להפיג חששותייך. ממוגרפיה אינה בהכרח נדרשת, יתכן ובמרפאת השד יעדיף הרופא בדיקת אולטרסאונד ויתכן שיסתפק במעקב בלבד. ממוגרפיה, גם אם תקינה, אינה מספקת בכל מקרה. זכותך לדרוש ולקבל בדיקה דחופה (בד"כ משריינים תורים לצורך כך) כך שתוכלי לשים את העניין מאחורייך, אין כל הצדקה לפנות לבדיקות באופן פרטי, למיטב היכרותי את המערכת הציבורית הנכונות והרצון לסייע במצב כזה קיימים. בברכה משה כרמון

26/12/2003 | 08:50 | מאת: ענת ש

יעל, שלום רב היה לי נורא לקרוא את מה שכתבת, כי הסיפור שלי די דומה: אחרי לידת בתי הינקתי, שד ימין כאב כאבים "רגילים" (זאת הייתה הלידה הראשונה שלי, ולא ידעתי מהם כאבי הנקה, ובכל זאת ידעתי שאלה כאבים שאפשר להסתדר איתם), ושד שמאל כאב כאבי תופת בזמן ההנקה, וחלק ממנו היה נוקשה. בכל מקרה, בסופו של דבר אובחנתי כשהבת שלי הייתה בת כמעט חצי שנה. עכשו אני מעל חודש אחרי סיום תשעת חודשי הטיפולים. אני מציעה לך לא לחכות שבועיים, דברי בדחיפות עם מרפאה, ותכריחי אותם לקבוע לך תור כמה שיותר מהר. אם את גרה בסביבות ירושלים, אני מציעה לך לגשת לד"ר אבירם ניסן בהר הצופים, או לקבוע שם סי-טי שד, אני יודעת שהם עושים סי-טי שד בלי התחייבות של קופ"ח כי זה שייך לאיזה מחקר שמממן את זה. אני מקווה שזה לא סרטן, ואם כן, שתחלימי מהר. אני כאן ובאי-מייל שלי, ואפשר גם לטלפן אליי אם את רוצה לשאול משהו. ענת

23/12/2003 | 11:09 | מאת: יעל

ולה שאמורה לקבל כימו דרך פתיחת וריד באיור החזה , מה שנקרא: port מבקשת לדעת יותר אינפורמציה לגבי איך טכנית נעשית החדרת המתקן. באיזה סוג של הרדמה משתמשים וכו, האם יש טכניקות שנחשבות חדשות יותר וכו. תודה

23/12/2003 | 12:31 | מאת: שרית

לי יש פורט כבר יותר משנה. החדרת הפורט נעשית תחת רנטגן בהרדמה מקומית+טישטוש. הוא מוחדר דרך חתך קטן מעל החזה, וחתך נוסף, עוד יותר קטן בצואר, משם מחזקים את קשירת הצינורית, שמתחברת לוריד. בזמן ההחדרה לא מרגישים כלום, כמובן, אך לאחר שההרדמה פגה, יש כאבים נסבלים במקום, שעוברים לאחר מספר ימים. לא חושבת שיש הרבה סוגי טכניקות, סה"כ זו פרוצדורה די פשוטה. אני מאד מרוצה מהפורט. זה חוסך כ"כ הרבה... חיפוש מתמיד אחרי ורידים ודקירות כואבות... הנה כמה קישורים לתמונות שהצלחתי למצוא: http://www.patientcenters.com/childcancer/graphics/cc_0602a.gif http://hpo.uas.se/opan/Subkutan_venport__Port-a-cath_/a_PaC.jpg http://www.barttersite.com/portsurgery.jpg http://www.barttersite.com/portacathchild.gif

23/12/2003 | 10:01 | מאת: יעל

אני לאחר טיפול כימוטראפי והקרנות כבר חודשיים עקב סרטן בשד לאחרונה יש לי כאבים בידיים ובכתפיים ואצבעות הרגליים והידיים נרדמות לי אני מודאגת ופוחדת האם מישהו יכול לומר לי האם אלה תופעות שלאחר טיפולים?

23/12/2003 | 18:28 | מאת: ד"ר אילן רון

יעל שלום, התשובה לשאלתך היא חיובית במידה וקיבלת טקסול או טקסוטר בטיפול הכמותרפי.אם לאו צריך לחפש את הסיבה במקום אחר. ד"ר רון-מומחה לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה

23/12/2003 | 19:27 | מאת: רונית א

שלום כמה זמן יכולים כאבים אלו להמשך? אני סימתי 8 טקסול שבועים לפני חצי שנה, האם הכאבים בגפים ובפרקים מהטקסול ? תודה רונית

24/12/2003 | 22:36 | מאת: ד"ר אילן רון

יעל ערב טוב וחנוכה ללא כאבים, האמת שאיני איש בשורה לשאלתך.סוג התלונה שאת מתארת,אמנם ללא ציון סוג הכמותרפיה שקיבלת,הינו קרוב לוודאי תופעת לוואי של אחת התרופות. ומיהי?הטקסול ברוב המקרים היא זו שאחראית לכך. למה איני איש בשורה?כי תופעה זו אם לא תעלם או תוקל תוך חודש עד חודשים נוספים תהפך לכרונית ומתמדת.למעשה ,היית צריכה תוך הטיפולים לומר לרופאיך אודות כאב זה והם היו צריכים לשקול את המשך מתן התרופה או הפחתה במינון. אז עכשו רק סבלנות והזמן יהיה הרופא הטוב ביותר. ד"ר אילן רון-מומחה לאונקולוגיה קלינית וקרינה

23/12/2003 | 07:49 | מאת: jugyi

שלום רב עברתי נתוח למפקטומי בשד. הגוש היה בגודל 1.5 ס"מ .בבדיקה ההיסטולוגית נמצא שהסרטן בדרגה 3 , עם זאת לא ידוע על גרורות באיברים אחרים.(עברתי אולטרסאונד בטן, מיפוי עצמות, צילום חזה ). לא נמצאו בלוטות לימפה בדגימה. אשמח לקבל הסבר לגבי משמעות הדרגה. תודה

23/12/2003 | 19:50 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

אינני דר' בן ברוך אך שאלתך העברה אלי ואנסה להשיב. דרגה ( grade) מספר שלש מעידה על המראה הסרטני של התאים הממאירים. היא מתבססת על מספר חלוקות התאים, על צורות החלוקה ומדדים נוספים. יש סה"כ שלש דרגות כאלו. העדר בלוטות למפה בתכשיר מקשה מאד על קביעה מדויקת של משמעות ממצאייך, כי מצב הבלוטות (מכילות או לא מכילות גרורות) חשוב מאד לקביעת הסיכון להישנות מחלתך ולקביעת המשטר הטיפולי המומלץ. בנתונים המעטים אותם מסרת אי אפשר לאמר הרבה יותר. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

23/12/2003 | 22:58 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

קיבלת תשובה מלאה מד"ר גוטמן, יש צורך בנתונים נוספים בכדי לפרט יותר לגבי משמעות הממצאים

22/12/2003 | 10:00 | מאת: אלונה

שלום, אמי, בת 56, עברה ניתוח לכריתת שד וחלק מבלוטות הלימפה לפני כחודש. הבנו שהיא נמצאת בשלב 2. יש לי מס' שאלות: 1. איך ניתן לדעת, כי אין גרורות ו/או מקומות אחרים הנגועים במחלה? אציין גם, כי היא אובחנה במחלה ע"י הממוגרפיה, לא היו לה גושים, התעלפויות וכו'. המצב הכללי שלה היה בסדר גמור, לכן קיבלנו את גילוי המחלה בתדהמה מוחלטת. כמוכן, הממוגרפיה הקודמת שלה, מלפני 8 חודשים בטרם גילוי המחלה, לא החשידה דבר. 2.האם המחלה יכולה הייתה להתפתח כ"כ מהר כבר לשלב השני? 3. הטיפול שהציעו לה הוא 8 פעמים כימיותרפיה, חודש של הקרנות ו-5 שנים של תרופות הורמנוליות. מהם סיכוייה להצלחת הטיפול ולהבראה? תודה רבה מראש, אלונה

22/12/2003 | 12:49 | מאת: ברי

לכי להתייעץ עם רופא!! שבו מולו פנים אל פנים, תשאלי שאלות ותקבלי תשובות. אל תחפשי קסמים ותשובות מהירות באינטרנט.

22/12/2003 | 14:14 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אין דרך לדעת בודאות שאין גרורות במקומות מחוץ לשד או לבלוטות. בדרך כלל עושים בדיקות שגרה להדמית אברים בהם יש שכיחות גבוהה יותר של פיזור גרורתי. גם אם בדיקות אלו הן תקינות לחלוטין אין זה אומר שאין פיזור מיקרוסקופי שאינו מודגם בהדמייה. לשם כך אימך תקבל את הטיפול הכימי וההורמונלי המוצע. לגבי סיכויי החלמה יש צורך בהרבה פרטים נוספים לגבי הגידול והטיפול המוצע, אני מציעה לך לשאול את הרופא המטפל של אימך. בהצלחה

21/12/2003 | 16:38 | מאת: ורד

שלום לכם, במשפחתי אמי חלתה בסרטן השד ונפטרה בגיל צעיר יחסית, וכן סבתי מצד אבי גם כן חלתה בסרטן השד. בנוסף לכך, בנות דודה מצד אמי חלו בעבר. אני כמובן מאוד חוששת. לאחרונה קראתי את הספר "אכול נכון לפי סוג הדם שלך" והיה שם כתוב כי בעלי סוג דם מסוג A ו- AB חשופים יותר לסרטן השד. סוג הדם שלי הוא AB. לאחרונה אני חושבת על נושא זה הרבה, והייתי רוצה כמובן כמה שאפשר למנוע את הסיכוי שזה יקרה גם לי. אני חושבת בעיקר בכיוון תזונה נכונה והומאופטיה. האם יש לכן המלצות על המאופט ו-או נטורופת טוב שיכול לעזור בכך ? תודה

22/12/2003 | 00:18 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

מעבר לשאלתיך בנוגע לנטורופט או הומאופט הייתי מציעה לך לפנות ליעוץ גנטי בנוגע לההיסטוריה המשפחתית שלך ולשקול בצוע בדיקה לנשאות של מוטציה בגן BRCA1/2 קראי באתר של האגודה למלחמה בסרטן www.cancer.org.il או באתר של אחת מתשע (קישור למעלה) לגבי גנטיקה וסרטן שד.

22/12/2003 | 12:33 | מאת: מלומדת

ורד יקרה! מספר דברים לי אלייך. האם יש לך דרך לברר אם אמך נשאה את המוטציה בגן? אני מניחה שמכיון שהיא כבר איננה עמנו, אין לך אפשרות לברר זאת. בירור הנשאות לגן יהיה כרוך בעוד החלטות שעליך לקחת. באפן עקרוני אפילו אם נמצא כי מישהי נושאת את הגן, אין בעצם הרבה מה לעשות (חוץ מאשר להמשיך לפחד...) מה שהם ממליצים בדרך כלל זה לעבור ניתוח לכריתת השדיים והשחלות. לידיעתך: לא כל מי שנושאת את הגן מפתחת את המחלה!! הסטטיסטיקה כמדומני מדברת על כ-30% בלבד מכלל הנשאיות שגם חולות. לדעתי, אין בכך טעם, ועדיף למצוא אחיזה בחיים ולמנוע את המחשבות המפחידות הללו. לאחר שחליתי התודעתי לתיאוריות שבתחילה נראות שונות ומשונות, לגבי הקשר בין הגוף והנפש. אני מודה כי זה נשמע מטורף, אבל זה הרבה פחות נורא מהתהליך אותו אני עוברת כעת ( טיפול רפואי קונבנציונלי במחלה הארורה). אל תחכי להתפרצות המחלה (או כל התנסות שלילית אחרת) על מנת לטפל בעצמך, ב נ פ ש ך! נטורופטים ומפעילי שיטות טיפול נוספות מצויים בודאי בכל מקום. אני ממליצה בחום על יהודית עמרה העובדת בבית מרקחת עליה ברמת-גן. אישה זו היא רוקחת שלמדה (ועדיין לומדת) הומיאופטיה ושיטות אלטרנטיביות נוספות. את יכולה לפנות אליה בבית המרקחת, ואם יש צורך, היא מפנה לטיפול פרטי אצלה או אצל מטפלים מתאימים אחרים. תעשי לעצמך טובה! אי אפשר לחיות עם המחשבות האלו תזכרי כל הזמן את המשפט: אשר יגורתי בא לי. תחשבי מחשבוץ חיוביות, ותלכי להשתחרר בכל דרך מהמחשבות הללו. תנצלי את החיים והיופי שבהם. אם משהו רע צריך לקרות הוא ממילא מתרחש, אם תחשבי עליו ואם לא. אז למה לחשוב כל הזמן? בהצלחה מאחת שלמדה יותר מדי ורק עכשיו מתחילה להבין...

22/12/2003 | 13:25 | מאת: ורד

שלום לך, תודה רבה על האינפורמציה. אני מתכוונת לפנות ליהודית. אני מרגישה שאני צריכה לעשות משהו על מנת לעזור לעצמי, ואני מקווה שזה באמת מה שיפחית את המחשבות האלה. אני כיום בהריון אחרי מאמצים רבים, ואני חייבת לעצמי ולתינוק שלי אפשרות לחיים בריאים ולשנים רבות ככל האפשר. בדר"כ אני מאוד חיובית, אבל אני לא מצליחה להתגבר לחלוטין על הפחד מהמחלה הארורה הזאת, שאני מכירה אותה כל כך מקרוב. אמא שלי תמיד אמרה לי שהיא בטוחה שהסרטן שחלתה בו קרה עקב מאורע לא קל שקרה בחייה, ואני מאוד מאמינה בקשר בין גוף לנפש, וזאת אולי הסיבה שאני פונה לכיוון של טיפולים אלטרנטיביים. אחותה של אמי עברה בדיקה שלך הגן, והיא אינה נושאת אותו לשמחתנו. לגבי בדיקה - אני מתכוונת לעשות זאת באחד מהימים, אבל כרגע זה רק יגדיל את פחדי (וגם ככה לא חסר) וכריתת שחלות לא באה בחשבון, כי אין לי עדיין ילדים. ההודעה שלך מאוד ריגשה אותי. נגעת בנקודות הכי משמעותיות לי. הפחד מהלא נודע הוא אחד מהדברים בחיים שהכי קשה להתמודד איתם. מאחלת לך הרבה כוחות נפש ובריאות, והלוואי שזה יקרה כמה שיותר מהר. ורד

23/12/2003 | 20:59 | מאת: dana

למלומדת שלום, משהו בתשובתך באופן אמירתך גרם לי לפנות אליך ולבקש לשוחח איתך נראה לי כי יש לנו מן המשותף. אנא כתבי לי לדוא"ל שלי [email protected]את מספר הטלפון שלך או את כתובת הדוא"ל שלך ונמשיך לשוחח תודה

28/12/2003 | 12:15 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

ומה אם התזונה ? ומה אם אורח חיים בריא ? ומה אם התרופות ? ומה אם שילוב המזונות ? ומה אם כצד לאכול ? ומה לאכול? זה המפתח למניעה והחלמה מסרטן

21/12/2003 | 10:41 | מאת: אריק

הקשר בין הגוף והנפש הוא מאוד חשוב למניעה וגם לריפוי מחלות קשות ומחלת הסרטן בפרט. הפתגם "נפש בריאה בגוף בריא" אינו סתם קלישאה. המאמר המצורף מספק מעט חומר למחשבה ומספר עצות חשובות - שיהיה לכן בהנאה ובהצלחה ! ריפוי עצמי באמצעות מחשבה חיובית לואיז ל' היי, אשר כתבה את הספרים : "רפא את גופך" ו"אתה יכול לרפא את חייך", ריפאה את עצמה ממחלת סרטן חשוכת מרפא באמצעות מחשבה אישית חיובית. את תורת הריפוי שלה היא מפיצה בכל העולם ומסייעת לאנשים רבים. מחשבות ורגשות האדם הם אלו שמשפיעים על מצב בריאותו ועל היכולת לחלות ולהירפא ממחלות. אדם שחש רגשות טינה, ביקורת, אשמה, תיסכול ופחד עלול לגרום לעצמו למחלות קשות. גם תדמית עצמית נמוכה גורמת לאדם למחלות. שינוי בגישה וביחס אל העצמי ואל האחרים יכול לרפא את האדם החולה. אדם שעוסק במשך שנים רבות במקצוע השנוא עליו, עלול לפתח מחלה קשה. אדם צריך קודם כל לאהוב את עצמו ואת מה שהוא עושה כדי להישאר מאושר ובריא ,ושנאת העצמי היא מקור למחלות. הרבה אנשים צריכים ללמוד מהתינוקות כיצד להתנהג. תינוק יודע להביע את רצונותיו והוא מלא באהבה. התינוק מקבל את עצמו כמו שהוא, רואה עצמו כמרכז העולם, ואילו מבוגרים רבים לא מסוגלים להסתכל במראה ולומר שהם אוהבים את עצמם. לרוב האנשים יש ביקורת עצמית קשה כלפי עצמם. נשים רבות עוברות רצף של ניתוחים פלאסטיים כדי לשפר את תדמיתם, ומשקיעות מאמץ רב בדיאטות כדי להיראות טוב בעיני עצמן ובעיני הסביבה. מי שלא אוהב את עצמו מפצה עצמו בזלילה הגורמת להשמנה ולנזק גופני. היעדר אהבה עצמית מקורה בילדות, ותלויה ביחס ההורים ,מערכת החינוך והחברה. ילד שהוריו רודפים אותו או מתעלמים ממנו יפתח שנאה עצמית. מי שכל חייו חי בתחושת אשמה, ומפנה אצבע מאשימה כלפי הוריו, מפתח טינה מיותרת ופוגע בעיקר בעצמו. להלן סקירת בעיות בריאותיות שמקורן במחשבות שליליות : כאבי ראש מקור כאב הראש בתחושות שליליות המתרוצצות בראשו של האדם, תחושות כעס ומתח כתוצאה מאירוע כלשהו. שיחרור מיני יכול להפיג את המתח ואת כאב הראש. התקרחות מתח רב ורצוף פוגע בחוזק השיער, מה שגורם להתקרחות, שנפוצה בין גברים. המתח גורם לחולשה כללית הפוגעת בבריאות הגוף. כאבי אוזניים כאשר אדם כועס על דברים שהוא שומע, הוא צפוי לסבול מכאבי אוזניים. חירשות אצל אדם מבטאת חוסר רצון לתקשר עם הסביבה. ילדים רגישים במיוחד לכאבי אוזניים כאשר הם מסרבים להאזין למריבות בבית, והם גם נדרשים לא להביע כעס. פגיעה בראייה כאשר העיניים מסרבות לראות מסביב או בפנים הגוף יכולה להיווצר פגיעה בראייה. אדם מסרב לראות דברים הקשורים בעבר, בהווה ובעתיד שלו. דלקת סינוסים לחץ מצד אנשים קרובים גורם להתפתחות דלקת באזור הסינוסים. שלווה והרמוניה מונעים תופעה זו כמו תופעות אחרות. צוואר וגרון צוואר וגרון משקפים יכולת לגמישות מחשבתית. בעיות בצוואר מאפיינות אדם המתנהג בנוקשות רבה כלפי מצבים בחייו. הגרון מייצג את הביטוי העצמי, ולכן כאבי גרון תוקפים אדם המתקשה להגן על זכויותיו. כאב גרון הוא תוצאה של כעס. כאשר הכעס הוא בעוצמה רבה מאוד, האדם נתקף בצרידות : אובדן קול. האדם מאבד את יכולת הדיבור כאשר קשה לו להבליג על כעס רב. אדם המתקשה להגשים את עצמו ואת רצונותיו בשל מגבלות חברתיות עלול גם כן לפתח כאבי גרון : הוא עסוק בלגרום לאחרים להיות מרוצים על חשבון המימוש שלו עצמו. אדם יכול במשך שנים לעסוק במקצוע מתסכל, רק מכיוון שמקצוע זה מספק לו פרנסה בטוחה וקבועה. חוסר היכולת להגיע ליצירתיות והגשמה עצמית המעיקים מאוד על האדם, יגרמו לו לדלקת שקדים ובעיות בבלוטת התריס. על פי הרפואה הסינית, מיקום הצ'אקרה (מרכז האנרגיה) החמישית היא בגרון, וזהו האזור שאחראי על שינויים. אדם המתנגד לשינוי חש בעיות בגרונו כמו שיעול או תופעות אחרות. זרועות מרפקים ופרקים הזרועות מייצגות את יכולת האדם לחוש חוויות בחייו. כאשר רגשות ישנים יוצרים באדם "תקיעות" הוא יחוש כאבים בזרועות ובמרפקים. ביקורת אישית ונוקשות יגרמו אצל האדם דלקת פרקים בידיו. אדם שכל הזמן חי באווירה של ביקורת כלפי עצמו והאחרים וחש צורך להיות מושלם עלול לסבול מדלקת פרקים. כאב גב אדם שלא מקבל תמיכה מהמשפחה הקרובה או מהסביבה עלול לסבול מכאב גב. גב עליון קשור להיעדר תמיכה רגשית : אדם חש שלא אוהבים אותו. מרכז הגב קשור באשמה ("תקיעת סכין בגב") : אדם חש רגשי אשם על מעשיו בעבר. כאב בגב התחתון קשור למצב כלכלי מעורער או כאשר אדם מודאג מאוד כתוצאה מאירוע מסוים בחייו. ריאות אדם המתקשה לחיות וליהנות מחייו יחוש פגיעה בריאות אשר אחראיות על נשימה וזרימת אוויר לגופנו. אמפיזמה(נפחת) ועישון כבד הם דרכים להתכחש לחיים. אדם המתקשה להתמודד עם מה שעובר עליו בחייו הופך למעשן כבד. בעיה בשדיים (סרטן שד) סרטן השד מתרחש כאשר האישה חשה טינה עמוקה כלפי בן זוגה, כלפי המעביד שלה או כלפי מישהו אחר בחייה. לב ודם הלב מייצג אהבה והדם מייצג אושר. אדם אשר סובל מחוסר אהבה ואושר עלול לסבול מבעיות בלב, אנמיה (חוסר דם), אנגינה פקטוריס והתקפת לב. ביטויים נפוצים משקפים את המצב הרגשי הקשור ללב : לב קר, לב חם, לב פתוח, לב שחור, לב אוהב. בטן בעיות בבטן משקפות מצבים בהם אדם מתקשה לעכל חוויה חדשה ,האדם חי בחרדה. אנשים החוששים מטיסה עלולים לסבול מכאב בטנם ולהקיא, ולכן יש שקיות הקאה בכל מושב במטוס. כיב קיבה (אולקוס) מתפתח אצל מי שחש פחד עצום, ותחושה של חוסר יכולת להגיע להגשמה עצמית בחיים : בעבודה או במשפחה. לאדם זה יש הערכה עצמית נמוכה. אדם שמעריך ואוהב את עצמו לא יסבול מכיב קיבה. מחלות במעי הגס תוקפות את אלו המתקשים לחדש וצמודים לכל דבר מן העבר : קשורים למערכות יחסים ישנות הגורמות להם כאב וצער, לא זורקים בגדים ישנים, צמודים כל חייהם לעבודה משעממת אך קבועה, מתקשים ליהנות ומעדיפים לחסוך ליום צרה. איברי המין תחושת אשמה כלפי יחסי מין עלולה לגרום לבעיות באיברי המין. במשפחות רבות מאוד מייחסים לנושא המין תחושת ליכלוך וגועל היוצרים רגשי אשמה ובושה בכל מה שקשור לנושא זה. המהפיכה המינית הפחיתה בעיות בתחום זה, אך עדיין כל נושא המין הוא נושא שממעטים לדבר עליו. מי שנושא עימו מהעבר רגשי אשם קשים בכל מה שקשור למין ולאיברי המין, עלול לסבול ממחלות בפי הטבעת, במערכת השתן, דלקות בנרתיק, בערמונית (פרוסטטה) ובפין. אדם לא חש גועל או רתיעה מהלב, העיניים או הכבד שלו, ולכן עליו להבין שכל איבר בגופנו נבנה בצורה מופלאה לביצוע תיפקוד חשוב לקיום בן האנוש. המין הוא לא דבר שלילי ומלוכלך, אלא פעילות טבעית כמו אכילה ונשימה המביאה סיפוק רב לאדם, ותורמת לקשר של אהבה ואינטימיות עם בן הזוג. רגליים וברכיים אדם קיבעוני ועקשן המתקשה לקבל החלטות לשינוי, לא מסוגל להיות גמיש ועלול לסבול מבעיות ברגליים ובעיקר מפגיעה בברכיים. עור אנשים הסובלים מערך עצמי נמוך ומתחושה של איום מצד האחרים עלולים לסבול ממחלות עור. אנורקסיה ובולימיה תופעות אלו של הרעבה עצמית או אכילת יתר תוקפות בעיקר נשים החשות שנאה עצמית רבה. מקור השנאה הוא לעיתים בביקורת קשה בילדות מצד ההורים א החברה. המחלות משמשות להענשה עצמית על כך שאותה אישה לא הצליחה לעמוד בדרישות החברה. אסטמה (קצרת) מחלה זו נפוצה בקרב ילדים אשר יש להם תחושות אשמה בשל דברים לא תקינים בסביבתם הקרובה, והמחלה משמשת להענשה עצמית (קושי בנשימה ,חנק). ילד כזה לעיתים מעניש את עצמו על יחסים לא תקינים בין הוריו. שלפוחיות, כוויות, חתכים, חום, פצעים ודלקות כל התופעות הללו הם תוצאה של כעס רעב וקושי לשחרר את כעס. סרטן מחלה זו היא תוצאה של כעס ושנאה ממושכים כלפי מישהו, שהופכת לתחושה של חוסר אונים, חוסר תקווה ותחושת אבדון. משקל יתר השמנה הוא אמצעי הגנה מפני היבטים מסוימים בחיים (אחד או יותר) : התגוננות מביקורת, התעללות, מיניות, פחד מן החיים, הערכה עצמית נמוכה. סיכום לואיז ל' היי חוותה על בשרה חיים קשים שהחלו בסביבה עוינת עוד בילדותה, וחוותה עוני, אלימות ופגיעה קשה בערך העצמי שלה. היא ריפאה את עצמה ממחלת סרטן חשוכת מרפא באמצעות מחשבות חיוביות וטיפולים מרגיעים (מדיטציה). כיועצת רוחנית היא מקדישה את חייה בסיוע לאחרים ,בהתמודדות נגד מכשולים פנימיים, חרדות ושנאה עצמית - כל אלו מונעים מהאדם אושר ובריאות. הפחת רוח חדשה וחיובית מאפשרת לאנשים להתגבר על מחלות קשות ולהגיע למימוש עצמי ולאושר. המסר המרכזי הוא פשוט : אדם חייב כל הזמן לחשוב רק מחשבות חיוביות, להימנע מכל מחשבה שלילית או שנאה או פחד מפני מישהו או משהו בחייו.

21/12/2003 | 21:57 | מאת: ספוזניק יוסי

אריק תודה לך על המאמר היפה והמועיל. הייתי מוסיף עוד מספר ספרים שכדאי לקרוא בנושא. אהבה רפואה ונסים - ד"ר ברני סגל סרטן כנקודת מפנה - ד"ר לורנס לה שאן לשוב להיות בריא - ד"ר קארל סימונטון ועוד אתר שמסביר את הקשר גוף נפש. זהו אתר של פרופ' זיצ'יק חוקר סרטן ותיק. התמחה במיוחד בסרטן שד. Gershom Zajicek M.D. Professor of Experimental Medicine and Cancer Research The Faculty of Medicine. The Hebrew University of Jerusalem. P.O.B 12272. Jerusalem 91120. Israel. http://www.what-is-cancer.com/ מומלץ יוסי

21/12/2003 | 09:47 | מאת: מירי

בעבר המלצת כאן לקחת במקביל לטמוקסיפן כדורי פרוזק או סרוקסט להפחתת גלי החום האם גם לציפראמיל=רסיטל) יש השפעה זהה בהפחתת גלי החום? כדור הרסיטל משמש אותי לדיכוי חרדה. האם ידוע עליו משהו בהקשר של גלי החום??או עדיף לפתור 2 ציפורים ב"מכה" ולקחת את הפרוזק? אודה לעצתך.

21/12/2003 | 21:02 | מאת: פרופ' אילן כהן

למירי לכדורי רסיטל אמורה להיות השפעה דומה על גלי החם. אך חייבים לדעת שלאחרונה היה מחקר שהראה של ירידת התפקוד של הטמוכסיפן בנכחות התרופות הללו. אמנם היה זה מחקר ראשוני ואין כל המלצה להפסיק לתת תרופות אלו עם טמוכסיפן. בברכה פרופסור אילן כהן