פורום סרטן השד

אימי בת 69, לפני 9 חודשים התגלו גרורות בעצמות בעקבות גידול בשד שלא התגלה בזמן. אמי סבלה משבר פתולוגי בעקבות המחלה אשר קובע בהצלחה בניתוח. בתקופה טרום ולאחר הניתוח נטלה אימי מורפיום במינונים גבוהים. בחודשים האחרונים אימי סובלת מתשישות פיזית ונפשית וחרדות, ולמרבה הפלא כאשר לוקחת מורפיום, על אף שלא סובלת כעת מכאבים המחייבים תרופות, הרגשתה וחייוניתה משתפרים פלאים. אך התרופה גורמת לבעיות כיבה/עצירויות. אימי פוחדת לקחת מורפיום בגלל אפשרות של התמכרות או של אובדן ההשפעת המורפיום לניטרול כאבים כאשר תזדקק לכך. שאלותי הן: א. האם תופעת התשישות הן חלק אופייני של המחלה? מה ניתן לעשות, האם יש תרופה אחרת שעשוייה לסייע ואף להוריד את רמת החרדות? ב. האם הפחד מפני התמכרות אכן מוצדק? תודה,

שלום, אני מציעה לך לנסות תכשיר בשם פוינט4 שמיועד לסייע בהתמודדות עם עייפות ותשושישות.

אני בת 30, חליתי בגיל 24 אני אם לילדה בת 7, לפני כחודש סיימיתי את הטיפול בטמוקסיפן מה הסיכונים שאקח בהריון נוסף? חששותי כבדים, מה הסיכוי שלי להכנס להריון רגיל לאחר כימותרפיה והקרנות?

נשים רבות הרו וילדו ילדים בריאים לאחר הטיפולים, ואין לאף אחד זכות לומר לך שבזה סיימת את תפקידך הנשי והאימהי עלי אדמות. נשים רבות אפילו ילדו בזמן הטיפולים. תהיי רגועה ושמחה ותחזרי לחיים הרגילים ותמנעי מדברים מזיקים ומסוכנים למחלה זו ומחלות אחרות. תעברי לתזונה טבעית ובריאה ! (אורגנית כמובן).

שלום קרן, קודם כל איחולי לסיום הטיפולים. אני חליתי בגיל 31 כשהיו לי שני ילדים. אחרי 6 שנים, בגיל 37 נכנסתי להריון בלי בעיות וילדתי את ילדי השלישי. גם אני עברתי כימותרפיה והקרנות אבל בניגוד לך, לא לקחתי טומוקסיפן. ההתלבטות אם ללדת ילד אחרי המחלה היא גדולה. צריך לוודא לפני כן שאת בריאה לחלוטין (עד כמה שאפשר לבדוק). האושר בלידת ילד אחרי מה שעברנו הוא גדול מאוד. אני מאחלת לך ולכל הנשים הצעירות שבפורום לחוות אותו. יעל.

קרן, שלום! גם אני, כמוך, אמא לילדה אחת, אבל היא רק בת שנה ושלושה חודשים, ואני אובחנתי כשהיא הייתה בת חצי שנה, ולפני שלושה שבועות סיימתי את הטיפולים. בניגוד לך, אני גם לא לוקחת טמוקסיפן, כי הגידול שלי לא היה רגיש להורמונים. לפי זה שלקחת טמוקסיפן, אני מבינה ששלך כן היה הורמונלי, ואת צריכה לזכור שבזמן היריון כמות האסטרוגן בגוף עצומה לעומת הכמות הרגילה, כלומר במצב של היריון את תחשפי את עצמך לכמויות הורמונים עצומות, דבר בעייתי לגבייך. אני ממש מתאווה לעוד ילד, גם בשביל שהבת שלי לא תהיה בת יחידה, כי לי יש ארבע אחיות וארבעה אחים, וזה אחד המרכיבים הכי כיפיים בחיי. קשה לי עם הרעיון שלבת שלי לא יהיו אחים, אבל אני מקפידה לומר לעצמי שעדיפה ילדה אחת שיש לה אמא מאשר שני יתומים. אני כבר כתבתי את זה כאן, אבל אחזור על זה. בכנס שהיה במרץ 2003 לחולות צעירות של סרטן שד שאלתי את פאנל הרופאים מה הסיכונים לחזרה של סרטן בעקבות היריון. אחד הרופאים ענה שלמי שהחלימה מסרטן שד, יש סיכוי של %15 לחזרה של הסרטן, ואם היא נכנסת להיריון, הסיכוי שלה הוא %39 (!!!). אני מקווה שאת רואה שהסיכוי הוא יותר מפי שניים וחצי. אני על סיכוי קטן מזה לא הייתי מהמרת... אני מקוןוה שגם את. הרעיון היחיד שאני מעלה בדעתי, אם אכן הכימותרפיה לא הרסה את הביציות שלי (הווסת עדיין לא חזרה לי), והיא הורסת את הביציות לחצי מהמטופלות, זה לקחת אם פונדקאית. כל דבר אחר נראה לי מטורף, כי אף ילד עתידי לא שווה את מחיר החיים שלי, או שלך. מקווה שעזרתי המון בריאות!!! ענת

אני מבינה את הלוגיקה והשיקול המחושב של האחוזים , אבל אני חושבת שלומר לבחורה צעירה : "עדיף שלא תלדי יותר" או "תשכחי מהריון ולידה" זה במידה מסויימת קצת "להרוג" אותה , מבחינת הנפש. כך אני מרגישה לגבי הנושא הרגיש הזה . כשלי אמרו "תשכחי מילד נוסף לשנתיים וחצי הבאות לפחות" - זה גמר אותי . אין לי מלים אחרות לתאר את רוע הגזרה. מבחינתי , זה "מוות קטן" . סליחה על המלים הקשות , אבל הן כנות וישירות מתוך הנפש שלי .

לדעתי אמרת כמה דברים שהם לא כל כך מבוססים , אני מטופלת אצל גניקולוג שהוא גם אונקולוג , ויש לו מטופלות שעברו סרטן השד וילדו ילדים , והן עד כה בריאות ! והוא במפורש אומר שלחרוץ גורל זה כבר לא מתאים לתקופה הזו , ויש תקווה , וחוץ מזה עם קצת אמונה , הכל ביד בורא עולם , והוא מחליט יותר מהרופאים

לקרן לצערי התשובה אינה כל כך פשוטה. ישנם גורמים רבים שצריך לקחת בחשבון, כולל מצב מחלת השד הראשונית, מצב מחלת השד כעת, גורמי סיכון נוספים ועוד. לכן קשה לי לתת לך חוות דעת מדוייקת. מכל מקום, הריון לא מחמיר כנראה את מצב מחלת השד ומחלת השד לא מזיקה להריון או לעובר. כמובן שאסור לקבל טיפולים בזמן ההריון. בהצלחה פרופסור אילן כהן.

אני חושבת שלהכנס להריון לאחר סרטן שד בעל רצפטורים חיוביים להורמונים זה פתח לצרות. הרי אחד הטיפולים האפקטיביים והחשובים ביותר בסרטן שד בעל רצפטורים חיוביים להורמונים הוא דיכוי הפעילות השחלתית, כדי שלא יווצר אסטרוגן, ובנוסף חסימת האסטרוגן שנוצר בכל זאת, ע"י טמוקסיפן או ארימידקס. בזמן הריון הגוף מוצף בהורמונים. לא צריך להיות מדען גדול בשביל להבין שהריון מגביר את הסיכון לחזרה, שקיים ממילא, פי כמה וכמה. אני איבדתי אמא וסבתא לסרטן שד. לא הייתי מאחלת לאף ילד, ובטח לא לילד שלי, לעבור את ה"חוויה" הזו. אז נכון שתמיד קיים סיכון לעבור את הכביש ולהדרס או לההרג בפיגוע ועוד סיכונים רבים, שכידוע לא חסרים בארצנו, אבל בשביל מה לקחת סיכון ידוע מראש ?

האם ניתוח כריתה של שד ו בלוטת הזקיף ניתן לעשות בכל בית חולים למשל במדיקל סנטר בהרצליה או אסותא. או שצריך מיכשור וידע מיוחד?? מי נחשב למוממחה בתחום בלוטות הזקיף???

ידוע לי שיש חשיבות למעבדה שמבצעת את הבדיקה הפתלוגית וכמובן נסיון וידע של המנתח. דר' חיים גוטמן מביילינסון, מהמובילים בשיטה זו ובעל נסיון רב(יועץ בפורום). בהצלחה

היי אני עברתי את זה בהדסה עין כרם אצל ד"ר ניסן. אני יודעת שעושים את זה גם באיכלוב בהצלחה רונית

אילנה, שלום לך אני לא הייתי מעלה בדעתי לערוך ניתוח כזה בבית חולים מעין אלה שהזכרת. אני עברתי ביופסיה של בלוטת הזקיף בהדסה הר הצופים, אצל ד"ר אבי ניסן שהוא מומחה לכך, וארבעה חודשים אחר כך, אחרי 5 טיפולים כימותרפיים, עברתי אצלו כריתה דו צדדית ושחזור מיידי (ע"י ד"ר דין עד-אל באותו ניתוח), ואני מאוד מרוצה. תהיי בריאה!!! ענת

אילנה שלום, צריך מיכשור, צריך מעבדה פתולוגית טובה, וצריך כירורג בעל נסיון רב בסוג כזה של ניתוחים. אני עברתי את זה באיכילוב, אצל ד"ר פרי, ואני מאוד ממליצה. בהצלחה, תמי

מאחר והודעותיך / חוות דעתך ותשובותייך לפונות בעת האחרונה מככבות בפורום היה ראוי שנדע, מי אתה אריק וכיצד עלינו הכל כך רגישות להתייחס לכל הנאמר על ידך. באם הזדהית בעבר ,התנצלותי מראש. באם לא אנא עשה זאת. תודה לך.

שלום לכלם אני חושבת שכל מי שמוכן לתרום מהידע והנסיון שלו למען אחרים, מקובל בברכה. זוהי מטרתו של הפורום. כשם שאני ואחרות כאן עונות לשאלות ושמחות לעזור,ולחלוק את הידע והנסיון שלנו בעיקר, עם אחרות. ושמחות גם לקבל תשובה מאחרים כשצריך, לאריק מסתבר ידע עצום והוא חולק אותו איתנו, כל אחת רשאית לקחת מדבריו מה שמתאים לה וזה לא מחייב אף אחד. הכי חשוב, המון בריאות לכלנו. רונית

ובכל זאת אולי מגיע לכולנו לדעת מה האריק יודע ומהיכן והאם אנו יכולות להסתמך על הידע הזה................אז מי אתה אריק ?

מי זה אריק ? אריק הוא אדם עם "ראש פתוח" המלווה מזה מספר שנים את אישתו חולת סרטן שד ,שהספיקה לעבור כבר את כל מדורי הגיהינום האפשריים אך היא שורדת ואפילו עובדת מבלי שמישהו בעבודתה בכלל ידע שהיא חולת סרטן.... - היא הצליחה להתמיד בעבודתה גם בימי הטיפולים הקשים ביותר והכל בזכות כוח רצון וחיזוקים נפשיים ותוספי מזון מועילים. ביחד עם הילדים גם הספקנו לראות מספר מקומות יפים בעולם בשנים האחרונות. זה מה שמוכיח שגם מי שחולה במחלה איומה זו יכולה ואפילו חיבת להמשיך בחיים רגילים לטובת עצמה. כן, אפילו עם פיאה ואפילו לאחר כריתת שד, ניתן לקיים חיים מלאים ומבלי שהסביבה תדע על כך. העיקרון הוא לחיות כל יום כאילו זה יומך האחרון, וליהנות ככל שניתן. מזה שנים רבות אני קורא, לומד וגם כותב על נושאים רבים ובין היתר התעמקתי בנושאי התזונה, תוספי מזון וגם מחלות רחמנא ליצלן, ובעיקר התמקדתי במה שהרופאים לא מספרים לנו וחשוב שנדע.... כמו כן, אני נמצא בקשר עם מספר חוקרי סרטן בארה"ב המעשירים אותי במידע רב ומשתפים אותי בניסיונותיהם לאתר תרופה למחלה זו. במהלך השנים נחשפנו אני ואישתי גם לרפואה הטבעית לסוגיה השונים, כך שהיום מניסיון אישי אני יודע שכל מה שטבעי יכול אולי למנוע את מחלת הסרטן אך לא ממש להועיל ולטפל בה. התועלת האמיתית היא לאותם אנשים המנצלים את מצבנו כדי לפרנס את עצמם, ולא תמיד טובת החולה זה מה שמטריד את מנוחתם (לצערי נתקלתי גם ברופאים כאלו...). אני תורם כעת מעט מזמני כדי לשתף גם את נשות הפורום בכל המידע שאספתי ואני ממשיך לאסוף - מידע שלעיתים עלול אולי להעציב במעט אך להערכתי חשוב תמיד לעמוד מול האמת פנים אל פנים ,ולומר : "למרות הכל אני חי ,אני בריא ואני אמשיך לחיות !". ברכת החלמה מהירה לכולן ! בי אריק.

אריק, קודם כל תודה רבה רבה על כל המידע והעידוד. וחוץ מזה מה שלום אשתך, היא כבר יצאה מהמחלה הנוראה ? הרבה בריאות, אני.

אריק, שלום יש לך אמרות טובות, ואתה באמת מקדיש הרבה מאוד אנרגיה לפורום, אבל ההטפות וההפחדות כנגד כל מה שמסרטן, זה מייגע, וזה לא ממש נוגע למי שמתמודדת עם הסרטן, אלא למי שלא רוצה לחלות בעתיד. אני חושבת שסוג שתי ההודעות האחרונות שלך הוא לא ענייני לנו, ומקווה שתמשיך להשתתף באופן של שיחה ולא של הרצאה. תודה על תשומת הלב ענת

ענת היקרה ! טעות בידך - מי שתמשיך להחדיר לגופה חומרים כימיים מזיקים או מי שתחשוף עצמה לשאר ביאושים (עישון, אלכוהול ועוד) לא תצליח להחלים עם התרופות היעילות ביותר. אני מכיר חולת סרטן שד מפושט שחיה ופורחת כבר מספר שנים בניגוד לתחזית הרופאים שכבר ראו בה בר-מינן בזכות המודעות שהיתה לה לכל הסיכונים. מאחל לך החלמה במהרה ! וכדי להנעים קצת את האווירה ,מצ"ב שיר נחמד : ברכה חמה למחר חדש זו לא חוכמה לצחוק כששמש ואביב והרבה חברים מסביב. צריך לדעת לחייך גם כשעננים ורטוב וקר ולבד ועצוב. זו לא חוכמה לאהוב את אלה שהולכים בתלם הישר. שחושבים, שאומרים שעושים אתך תמיד את אותו הדבר. צריך ללמוד לקבל גם את הלא מוכר והשונה והאחר והמוזר. כי יש אנשים יפים עמוק, עמוק בפנים.

שאלה בנושא אולטרא סאונד -האם יכול להיות שישנו גוש ושלא רואים את זה באולטראסאונד

מעוניינת לקבל גם תשובה לשאלה מרופאים

כן לי בניתוח הוציאו 2 גושים שנראו רק בפתולוגיה לא ממוגרפיה ולא אולטרהסאונד ראו אותם ליד הגוש המקורי שזיהו אני חושבת ש mri היה מבחין בהם אבל זה לא נעשה לפני הניתוח רק בפתולוגיה ראו לאחר הניתוח גוש קטן בגודל 0.7 ועוד גוש בגודל של 1.2 זו נקודה חשובה כשחושבים על אמצעי האבחון הקיימים כיום אצל צעירות (כמוני) מבנה הרקמה דחוס ולכן לא מבחינים בכל הקיים באמצעים הנ"ל וחבל...

היי אצלי, לצערי, לא ראו בממוגרפיה ולא באולטראסאונד ולא בבדיקה הידנית את הגוש הסורר. המון בריאות רונית

מצטער על האיחור בתשובתי. מצב כזה אפשרי. כדאי להמשיך בבירור ומעקב דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

לכולן, היי חזרנו ממנהטן. היה כיף. בימים הראשונים במלון ישנתי וישנתי וישנתי, וגם עשיתי המון אמבטיות מפנקות, ואחר כך הוספתי קצת קניות, בעיקר מתנות לאלה שעזרו לי באינטנסיביות במהלך תשעת חודשי הטיפול. עכשו אני מתחילה להתאושש מאותם חודשים, וזה נהדר לחזור לחיים בלי לקום לטיפולים ועם העברת הסרטן ממעמד של המקום הראשון בסדר העדיפויות אל מעמד של אחד מתוך רשימה שלמה של דברים. אם יש דבר שאני רוצה לומר זה בעיקר: תחליטו לדבוק בחיים. זה מה שיש לנו. ההחלטה הזאת היא שגרמה לי לקבל באהבה את ההקאות, הכאבים, החולשה, הטרטורים של ההקרנות היומיומיות, הכוויות ועוד הניתוח של החלפת התותבות בתותבות קבועות שאני עתידה לעבור בפברואר. אולי העובדה שהסרטן אובחן אצלי בשלב כ"כ מאוחר, אבל עדיין לא מאוחר מדי (דרגה 3), היא שגרמה לי להילחם כאילו אין דבר אחר, אבל אני חושבת שראוי שכל אחת תילחם ככה על החיים שלה, ולא תחוס על השדיים שלה, ולא תיאחז בשיער שלה (הוא גדל, אני יכולה להבטיח לכן, ואצלי פתאום הוא התמלא, אולי בזכות הכיסוחים התכופים שעשיתי לו כשהוא התחיל לצמוח דליל ודקיק), ולא תהיה פסיבית כשידחו לה טיפול (למשל). כיף היה להיות בחו"ל, וכיף היה לחזור, וכיף להתעורר לבוקר שטוף שמש כמו שיש היום. המון בריאות ושמחה לכולנו ענת

ברוכה הבאה. נהיה בקשר.

למיואשת וכל תומכיה שלום, הרשי לי להתחיל ולומר שדברייך ריגשו אותי מאד, בעיקר אומץ הלב שגילית כאשר החלטת לשים את הדברים על השולחן, שחור על גבי לבן, את כל הקשיים והדברים עמם את נאלצת כיום להתמודד. אני יודעת שאת כותבת את הדברים היום ממקום של כאב עמוק ופחד, ואולי לא מרגישה כרגע כל כך אמיצה... אבל תאמיני לי, יש כאן המון כוח ואומץ לומר את הדברים כפי שהם, לא לשים מסיכה ולומר שהכל בסדר ולא נורא, אומץ לא להסתיר את האמת גם עם לפעמים נדמה שהסביבה לא ממש רוצה לשמוע. אנחנו כאן איתך, חברותיך וחבריך מהפורום ששולחים לך, כל אחד ואחת בדרכו, חיזקוים ואהבה, בכל מילה שנכתבת לך (ואני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכם ..) וגם צוות ומתנדבות עמותת אחת מתשע ששולחות לך חיבוק גדול, ומזמינות אותך שוב לפנות אלינו דרך הפורום או דרך הקו החם בכל עת שתירצי. מקווה לשמוע ממך שוב, נועה גואטה, רכזת תמיכה , עמותת אחת מתשע

רציתי להביע תודה לכל המעודדים , והתומכים שהגיבו למסר הכאוב שלי . אני מקווה שאהיה מספיק חזקה לעבור את התקופה הקשה הזו , ומחכה בקוצר רוח לתקופה של אחרי הטיפולים. למרות שאני יודעת ששום דבר לא יהיה כמו קודם . תמיד הפחד יקנן בי. אבל , לצד הסיפורים הקשים אני גם שומעת על סיפורים מעודדים , על החלמה מלאה וחזרה לחיים . שמחתי גם לקרוא את המסר של ענת ש. שמקרינה אופטימיות וחשיבה חיובית . שוב, תודה לכולם. המתעודדת

אבקש לדעת מה משמעות האבחנה: malignant tumor breast female prim-left malignant tumor breast male prim ,usv

לאה שלום לא יכול להתחייב לגבי קיצורים וראשי תיבות 1 גידול סרטני ראשוני (?) של שד שמאל באשה 2 גידול סרטני ראשוני (?) של השד בגבר בברכה מ כרמון

הרופא הכירורג הציע ניתוח כריתת שד ובלוטות בטכניקה של ה"שוער" אשר לא קיימת בכל אחד מבתיה"ח. מה משמעות הניתוח בשיטה הנ"ל? במה הוא שונה מניתוח ללא שיטה זו? האם קיים שוני בניתוח עצמו ובהחלמה? מה המלצתכם?

גם אני לפני ניתוח כזה בדיוק, הרופא שלי אמר שב96% מהמקרים אם הזקיף ( השוער) אינו נגוע גם שאר הבלוטות אינן נגועות. לפעמים ייתכן שהשוער הוא יותר מבלוטה אחת.

גם אני לפני ניתוח כזה בדיוק, הרופא שלי אמר שב96% מהמקרים אם הזקיף ( השוער) אינו נגוע גם שאר הבלוטות אינן נגועות. לפעמים ייתכן שהשוער הוא יותר מבלוטה אחת.

שלום לך לאה, בעבר היה נהוג תמיד לכרות את כל בלוטות הלימפה מבית השחי, דבר שגרם לעיתים לנפיחות ביד ולכאבים. בשנים האחרונות התפתחה הטכניקה של זיהוי וכריתת בלוטת הזקיף (או השוער - SENTINEL בלועזית), בה מאתרים את הבלוטה הראשונה בשרשרת הבלוטות שמנקזות את השד. אם הגידול התחיל להתפשט לבלוטות - זו הבלוטה הראשונה שתפגע, ואם בה אין גרורות - אין (כמעט) סיכוי שיש גרורות בבלוטות אחרות, ולכן אין צורך להוציא בלוטות נוספות. כך אפשר להמנע מסיבוכים של נפיחות בזרוע וכאבים במקרים שבהם אין גרורות בבלוטות לימפה. בידיים טובות זו פרוצדורה יעילה ומקובלת, ועשויה לחסוך כריתת בלוטות לימפה לנשים שאין להן נגיעות של הבלוטות.

אריק , דליה ודוד, למה לא תהיו יותר ספיציפיים ? אריק - מי השרלטנים לעניות דעתך ? דוד ודליה - מהם הטיפולים הניתנים בארץ בגינם באים אנשים מחו"ל אלינו ? רמי

השרלטנים הם אותם אנשים המבטיחים לרפא את הסרטן באמצעות מיץ ירקות ופירות, ויטמינים ותוספים נוספים. גם אם לרפואה הרגילה אין פתרונות נאותים, זה לא אומר שלשרלטנים למיניהם יש..... נכון לרגע זה, אין תרופה למחלת הסרטן ולכן היא גם מכונה בשם : מחלה כרונית.

אריק יקר, אני מבינה כי עוברת עליך תקופה מאד קשה, כמו על כולנו. אבל, בבקשה זכור כי כולנו כאן כדי לעודד ולהתעודד, לא כדי לזרוע ספקות ולצייר שחורות. אנו כאן כי אנו פייטריות. אנו רוצות להבריא ויודעות כי רק עם גישה חיובית כזו ניתן לנצח את המחלה הארורה. בשרלטנים מסוגים שונים אנו נתקלות בכל מקום וצעד בחיינו, אולם מכאן ועד לשפוך את התינוק עם המים הדרך ארוכה. לכך רובנו לא מוכנות. אנו לא מאמינות שאין מזור למחלה, פשוט לא מוכנות לקבל זאת. לשבת ולחכות שהבורא יקח אותנו אליו, ולהשלים עם רוע הגזרה ,בשבילנו כרגע זו אופציה שפשוט לא קיימת, אנו חפצות חיים. אז אנא ממך, אנו זקוקות לדברי עידוד וכוח לא לדברים שיזרעו ספק וחולשה בליבנו. קח את זאת בבקשה לתשומת ליבך כשאתה כותב את הודעתך הבאה.

צניעות- ענוותנות, תם דרך, חסר יהירות.

שלום, אני לא הייתי משתמשת בהגדרה "טיפולים לא מקובלים" אלה טיפולים שעובדים וטיפולים שלא עובדים, נקודה! בשנים האחרונות יש יותר ויותר השקעות, פיתוחים וניסויים עם תרופות טיפולים, ותכשירים אשר מקורם בצמחי מרפא המוכרים לאנושות מזה אלפי שנים (להזכירכם, חלק גדול מהתרופות ה"קונבנציונליות" ובכלל זה תרופות לטיפול בסרטן החלו את דרכם כתרופות סבתא "טבעיות") עם התפתחות הביו-טכנולוגיה יש התקדמות מרשימה ביכולת האיתור, הסימון והמיצוי של אותם מרכיבים פעילים ובעלי ערך ריפואי/רפואי אשר קיומם היה ידוע בוודאות או במרומז לקהילה הרפואית/מדעית. טכנולוגיה זאת מאפשרת כיום הגדרה מדויקת (ברמה המולקולרית) וסטנדרטיזציה ברמה פרמקולוגית, שני מרכיבים חשובים המאפשרים בדיקה וניסוי ע"י הקהילה הרפואית. אחד מאותם מרכיבים ייחודיים, הנמצאים כיום בהישג ידם של חולי הסרטן, (לאחר יותר משש שנות פיתוח) הם "האדפטוגנים" ,מרכיבים נדירים בעלי תכונות רפואיות/ ריפואיות, מוכחות, אשר סומנו לפני יותר מ- 50 שנה אך היו מחוץ להישג ידם של החולים עקב מחסור בטכנולוגיה מתאימה שתאפשר ייצור בסטנדרטים הנדרשים ובעלויות סבירות. (לידיעה כללית: "אדפטוגנים" היו בשימוש במשך כל השנים הללו וניתנו (בעלויות אסטרונומיות) כטיפול מונע לאנשים אשר עקב עיסוקם נחשפו לסביבות בעייתיות רוויות מרכיבים מסרטנים כגון טייסים, אסטרונאוטים, עובדי כורים גרעיניים, מערכות קשר וגם חולים במחלות קשות ובכלל זה סרטן אשר "היו קרובים לצלחת" ויכלו להרשות לעצמם את המוצאות. כיום יש תכשיר "אדפטוגני" (ראשון ויחיד מסוגו בעולם) המיוצר בישראל - פרי פיתוח ישראלי/גרמני/אמריקאי - אשר הוכיח וממשיך להוכיח יכולת תמיכה מרשימה ברוב הפרמטרים של תופעות הלוואי של הטיפולים. תצפיות קליניות הוכיחו ששימוש בתכשיר לפני, בזמן ואחרי הטיפולים הכימו ורדיותרפיים מצמצמים מאוד את תופעות הלוואי ומחישים את ההתאוששות. עכשיו לגבי היכולת המניעתית! ניסויים מעבדתיים הצביעו אומנם על פעילות,Anticarcinogenic דהיינו מניעת התפתחות תאים סרטניים, אך הוכחה מוחלטת בעניין זה תתקבל רק לאחר ניסויים שיערכו שנים רבות. מירב

רמי, שלום הביטוי הלועג "לעניות דעתך" הוא ממש לא לעניין. מלבד זאת, זה שקוף שכל הזמן כותבים פה שרלטנים. הבעיה היא שרובנו לא חושדות, כי קשה לנו להעלות בדעתנו שיש חלאות שמנסות לנצל את מצבנו הקשה. דרך אגב, איך זה שכל כך הרבה גברים כותבים בפורום הזה? לעניות ידיעתי (ידיעתי ענייה כי אני רק תשעה חודשים וחצי בעניין הזה, אבל אני די בטוחה שכותבים פה כאלה שהם עניים מרודים מהבחינה הזאת) רק אחד ממאה חולים בסרטן השד הוא גבר. אם אתם לא חולים וכותבים כאן במחשבה שאתם יכולים לנהל את חיינו, ולהיות הפטרונים שלנו, אנא חפשו לכם מישהו אחר לנהל את חייו. סילחו לי שאני חושדת באנשים שכותבים בלהט דתי כנגד הטיפולים המקובלים, שהלהט הזה הוא פחות או יותר להט להרוויח כסף, ובכל זאת אינני יכולה שלא לחשוד. ומלבד זאת, גברתי האלמונים שחוששת מדברים נכוחים ורוצה רק דברי עידוד וכוח, אנחנו היינו או עדיין חולות במחלה מאוד קשה. למזלנו הרב, מסרטן שד אפשר להירפא באופן מוחלט (בניגוד לסרטנים אחרים שאפשר רק לנהל אותם, ולא לחסלם), אבל מי שחושבת שהיא תירפא על ידי מיץ עשב החיטה ודומיהם, שהם די ידידותיים לגוף, טועה טעות מרה. בכל הניסים שאתן רואות, כולל הסיפור של שרה חמו או אותה עורכת דין ש"חייה ניצלו בזכות האינטרנט" (הכתבה המפורסמת מידיעות אחרונות), היה טיפול כימותרפי, שהוא ממש לא ידידותי לגוף, אבל לא ידידותי גם לתאי הסרטן. אז שלא יספרו לנו על ניסים שבאו דרך הטבע. מריה הקדושה הייתה רק אחת, ומי שמאמין שישו נולד מיחסיה עם אלוהים, מוזמן להאמין גם בסיפורים כאלה. דליה, דוד ודומיהם, חוששתני שאתם בדומה לתאים שאני לא רוצה להזכירם בשמם, צצים אחרי זמן מסוים ומשגשגים אם מישהו לא מחסל אתכם. כבר שמעתי על 10,000 הדולר שאתם גובים לשנה של טיפול (ואת התרופות צריך לקנות בנפרד) שהצלחתו מוכחת במאה אחוז. אם זאת לא היא שרלטנות, מה היא שרלטנות? אז, בבקשה, חפשו לכם מקומות אחרים לטמון רשתות לאנשים נואשים שמוכנים לעשות הכל כדי להציל את החיים שלהם. מירב, שלום לך, נציגה רפואית של מה? מאיזה סוג? אשמח לדעת יותר עלייך, ומתוך איזו סמכות את מדברת כאן. ולחברותיי לצרה, שחוטפות דיכאון מול ערב הרב הזה של המסרים והשיטות וההמצאות והאינטרסים, אני הלכתי על מה שהוכיח את עצמו בחלק מן המקרים, ולעת עתה (ולתמיד, אני מקווה) אני נקייה ובריאה. אני מציעה שתתעלמו מזיבולי המוח וערבובי השקר והאמת, ותתרכזו בריפוי שלכם בלי קיצורי דרך, בהפעלת שיקול דעת קר ובאומץ לב, ובמקרים של נסיגה (שלכולנו היו וישנם), חפשו כאן ואצל חברות לבעיה הזאת עידוד ועצה טובה. אני פנויה לכך, ותמיד אפשר ללחוץ בעכבר על השם שלי שבראש ההודעה, ולשלוח לי הודעה בדוא"ל. אני לא מבטיחה לחזור מיד, אבל אני חוזרת. חיזקו ואימצו. ענת

שלום לך, את מרירה ובצדק ולא אוסיף דבר... אני נציגה רפואית של חברות העוסקות בייצור של תרופות ותכשירים המיועדים לחולי סרטן. כפי שאת יודעת, את שם החברה הספציפית המייצרת את התכשיר "האדפטוגני" אסור לי לציין כאן. ואני מדברת מתוך ידע, נסיון, התמקצעות (בתחום האונקולוגי) והיכרות עם מחקרים, ניסויים קליניים , פיתוחים ומוצרים חדשים המיועדים לחולי סרטן. עבודתי עם חברות המייצרות תרופות לא רק שלא גורעת מיכולתי ו/או האוביאקטיביות המקצועית שלי אלה, עד רבה, נותנת בידי יותר ידע, מידע ונסיון , יחד עם יותר אחריות מתבקשת מול רופאים וחולים כאחת!. מירב

שלום, עשיתי ממוגרפיה לפני מספר ימים והיום קיבלתי תשובה. שד שמאל: שעה 2 התאגדות פיברוטית שד ימין: שעה התאגדות פיברוטית. מה זה אומר?

שלום רב, אנו מבינות את רצונך לתשובה. אך אין זה מוסמך לתת פיענוח תשובה של ממוגרפיה בפורום בצורה וירטואלית . חסרים פרטים רבים כגון גילך וכו'. אנו ממליצות לך לפנות לרופא ששלח אותך לממוגרפיה או כירורג שד שלפניו כל הפרטים . בברכה, צוות אחת מתשע

גובי שלום מזה שבועיים אני לוקחת בנוסף לטמוקסיפן אומגה 3 - 2 כדורים כל יום מייצור של אלטמן וכן אני לוקחת MGN3 כדור אחד ביום ובנוסף זרעי פשתן - כפית וחצי ליום (טחונים) יצאו לי פצעונים קטנים אדומים בפנים ואני לא יודעת ממה זה האם ייתכן שמאחד החומרים האלה? אולי מהטמוקסיפן בכלל? האם ידועה לך תופעה כזו בעקבות שימוש באחד מהם? וגם- האם אכן שילוב של כל מה שאני לוקחת כמצויין לעיל רלוונטי ועשוי לסייע לי לאחר המחלה? תודה רבה

שלום גלית, על פי המידע שאת נותנת, לא ניתן בוודאות לדעת מה גורם לפריחה על העור. היא יכולה גם בהחלט לנבוע מדבר אחר שאינו קשור כלל לכל הדברים שציינת שאת לוקחת. כמה זמן את כבר לוקחת את הטמוקסיפן? האם הפריחה החלה להופיע רק לאחר שהוספת את התוספים? האם שינית משהו נוסף בתזונתך? באורח חייך? האם הן אך ורק בפנים? פריחת עור היא אכן אחת מתופעות הלוואי של טמוקסיפן, יחד עם זאת כדאי לדעת כי לעיתים פריחות או פצעונים על העור יכולות גם להיות תוצאה של דה-טוקסיפיקציה (נקוי הגוף מרעלים). באשר לשאלתך השנייה, בבקשה הביני כי אסור לי, ויהיה זה לא אחראי מצידי לתת לך עצות אישיות ישירות מעל דפי פורום אינטרנטי, מה גם שאיני מכיר מקרוב אותך ואת הסטורית מחלתך. גובי

מתי משתמשים בכל אחד מהם? האם יש הבדל באפקטיביות שלהם?

טקסוטר היא גירסת פטנט של חברת Rhone-Poulenc המבוססת על מרכיבים זהים של הטקסול (רכיב סינטתי דומה). הטענה של מספר מחקרים היא שטקסוטר יעיל יותר וקל יותר לשימוש (החדרה מהירה יותר לוריד).

גלית שלןם, שתי התרופות שייכות לאותה משפחה של תרופות כמותרפיות ומקורן מאותו סוג צמח.בדרך כלל אין הגדרות חד משמעיות מי מהשתים עדיפה אולם ישנם מצבים בהן לאור תוצאות מחקר או מחקרים ישנה דווקא המלצה לתרופה האחת על פני האחרת. הציגי את המקרה שאת רוצה לדון ונתייחס ספציפית. ד"ר אילן רון-מןמחה לאונקולוגיה קלינית וקרינה.

לבנות שלום אני בכללית מושלם ואני מעונינת לבצע שחזור דו שלבי באופן פרטי האם יש השתתפות של הקופה? בניתוח שיכלול כנראה הרמת השד השני לצורך פרופורציה באם כן מה הפרוצדורה? תודה לכולן דינה

דינה שלום קופת החולים נוהגת להשתתף בעלות הניתוח .עליך לפנות לרופא פלסטיקאי שעובד עם הקופה שלך,ההתאמה סימטרית ברורה ולכן הקופה נוהגת לאשר אותה.

בת 60, חולה בסרטן שד. מקבלת "ארימידקס" כטיפול מונע למשך 5 שנים. התחלתי בטיפול בחודש מרץ השנה. מאז התחלת הטיפול אני סובלת מיובש נרתיקי מוגבר. בנוסף לכך, איני מקיימת יחסי אישות כבר הרבה שנים והנרתיק שלי צר ודק. בהמלצת רופאת הנשים התחלתי להשתמש באופן קבוע בג'ל "רפלנס". בתקופה הראשונה, בכל פעם שהחדרתי את המוליך התוצאה היתה צריבה במשך מספר שעות בלווי דימום קל. כיום, מלבד פעמים בודדות, הדימום חלף, אך הצריבה קיימת כל פעם מחדש, בלווי תחושת לחץ ואי נוחות באיזור הבטן התחתונה. רציתי לברר אם יש פתרון אחר למצבי מלבד הג'ל ההורמונלי שאסור עלי (נמצאו אצלי קולטנים חיוביים לאסטרוגן). בנוסף ברצוני לברר באיזה תדירות עלי לבצע בדיקת אולטרהסאונד וגינלי. (קיבלתי המלצות שונות מהאונקולוג ומרופאת הנשים). אודה לך בעד תגובתך.

נסי להשתמש ב300 ULTRA GLA (אומגה 6), במינון של כדור 1-2 כדורים ביום. מטופלות רבות מדווחות על הקלה גדולה ביובש בנרתיק ובכלל תוך כדי שימוש בתוסף זה. בהצלחה, נדב

סליחה בעד הבורות. אך מי אתה? האם תשובתך באה להחליף את תשובת פרופ' כהן? או שפשוט ראית את שאלתי והחלטת לעזור בעצה. ביקשתי מפרופ' כהן להשיב על שתי שאלות בנושא ובינתיים לא קיבלתי מענה. לידיעתך, אני משתמשת ב-GLA ולי זה לא עוזר. אשמח לקבל את תשובת הורפא.

שלום רב. ארימידקס הינה תרופה נוגדת יצור אסטרוגן, ולכן יש חוסר אסטרוגן בגוף. כתוצאה מכך יש יובש רב בנרתיק. רפלנס הינו תכשיר שמיועד ליצור לחות בנרתיק. אני מציע להשתמש גם בג'ל K-Y JELLY . למרוח את התכשיר בפתח הנרתיק לפני קיום יחסי מין. זה יעיל מאוד. באם למרות השימוש ברפלנס יש לך עדיין יובש בנרתיק הרי כדאי לנסות להשתמש בקרם וגינלי על בסיס של אסטרוגן. אמנם יש לך קולטנים חיוביים לאסטרוגן, אך כמעט שאין ספיגה שלו מהנרתיק והסיכון שלו למחלת השד אפסית. מאחר וארימידקס הינה תרופה אנטיאסטרוגנית, הרי אין לה בכלל כל השפעה על רירית הרחם. לכן, אין צורך מיוחד לבצע בדיקת אלוטרהסאונד לבדיקת רירית הרחם. מכל מקום אין צורך לבצע בדיקה זו יותר מפעם בשנה. בברכה פרופסור איל כהן.

אני בת 60 עם סרטן שד דו-צדדי. אחרי הלמפקטומיה קיבלתי הקרנות. היום אני מקבלת גם ארימידקס, לתקופה של 5 שנים, כמניעה. אני סובלת גם מהיפותירואידיזם ומטופלת באלטרוקסין לצורך איזון. בנוסף, יש עלי עודף משקל של 15-20 ק"ג וגובהי 172 ס"מ. קיימת בשוק "תכנית הרזיה" בשם "הרבלייף" המבוססת על ארוחה אחת ביום ושתי "ארוחות נוזליות" המכילות תוספי תזונה. לטענת המשווקים התכנית מחוללת פלאים והיא בריאה ומותרת לשמוש לכל אחד. ברצוני לדעת האם תכנית תזונה כזאת , או יותר נכון לאמר תכנית הרזיה כזאת, (האמורה להמשך 5-6 חודשים, כשלאחריה עוברים לתכנית של "שמירת המשקל" למשך תקופה דומה, בה אוכלים כבר שתי ארוחות ביום ועוד ארוחה נוזלית אחת) בריאה ובטוחה לאדם במצבי הבריאותי. תודה עבור תשובתכם. זהבה

שלום רב, ברוב בתי החולים יש שירות דיאטה , ודיאטנית קלינית מלווה את המכון האונקולוגי. אנו ממליצות שתבקשי הפנייה לשירות דיאטה בבית החולים בו את מטופלת, ותוכלי לקבל דיאטה המתאימה לך ביותר. בברכה, צוות אחת מתשע

לצערי, במכון השד בבית החולים מאיר (בן אני מטופלת), משרת הדיאטנית טרם אויישה. בבית החולים קיימת סדנת הרזייה בשם "דרך המלך", המיועדת לאוכלוסיה הרחבה וכרוכה בתשלום. לא נראה לי שהיא מתאימה לי. הדייטניות הקליניות בבית החולים מטפלות רק בחולי לב. הייתי רוצה בכל זאת לקבל חוות דעת בנושא דייטה מסוג זה, בה צורכים מעט מזון מוצק לאורך תקופה ארוכה של כחצי שנה. האם צורת אכילה כזאת אינה גורמת חסרים תזונתיים ו/או בעיות, למרות תוספי הויטמינים והמינרלים שנלקחים. במיוחד לאנשים עם בעיות רפואיות שונות. אודה לכם בעד בירור הנושא.

שלום, פנייתי לקבלת מידע אודות כדורי בונפוס כטיפול מונע חוזרת מונע לא במצב גרורתי לא נענתה. ההתייחסות האם הכדור בסל הבריאות או לא אינה רלוונטית לשאלה. אם ידוע שבונפוס יכול להלקח כטיפול מונע העוזר גם לבריחת הסידן וגם מונע גרורות בעצמות ? ואם עובדה זו נכונה מדוע לא מיידעים את החולות? אנא מכן, התייחסותכן חשובה לי ולעוד חולות אחרות שישמחו לשמוע ולדעת שיש עוד טיפול, עוד אלטרנטיבה הגם שאינה כלולה בשלב זה בסל הבריאות.

שלום עלמה, ד"ר בן ברוך ענתה לך לשאלתך לפני זמן מה. אני יודעת שהיא ענתה כי גם אני שאלתי אותה שאלה דומה. גם אני מתלבטת בשאלה מה לקחת נגד אוסטיאופורוזיס ואולי גם למניעת גרורות. מהמידע שהצלחתי לאסוף עד כה, נראה לי שזומרה בעירוי הוא הטוב ביותר. אם יש לך מידע אחר, אשמח לשמוע. תמי

לאפרת הפייטרית שבת שלום אני מבקשת את מס הטלפון של הרופא מעתידים דר שפלן שביצע אצלך את השחזור אני לא מוצאת בשום מקום תודה דינה

דינה, הטלפונים של המרפאה הם: 03-6499233 03-6499133 אפרת

מס' הטלפון של דוקטור מיכאל שפלן הוא :03-6499233,03-6499133

מס' הטלפון של דוקטור מיכאל שפלן הוא :03-6499233,03-6499133

אני כותבת את ההודעה שלי מתוך ייאוש , אז אנא קבלו אותי בהבנה , ואם יש לכן מילות עידוד , אשמח לקבלן : עברתי כריתה מלאה ועכשיו מקבלת כימו , ואקבל גם הקרנות. אבל הגעתי למצב של ייאוש. כל הזמן אני סובלת מתופעה "תורנית" זו או אחרת : - כאבים בפה / גרוד נוראי בגוף/ כאבים של לאחר ניתוח / לשמור על היד . אני כמו שבר כלי , מרכיבה את עצמי בחלקים בבוקר : ללבוש ולהוריד פאה / לשים ולהסיר תותבת בשד . אני מרגישה כמו בת 70 ואני רק בת 30 . בלי מחזור , בלי שד , בלי אפשרות ללדת לפחות עוד שנתיים. כל הזמן ללכת לרופאים , לקבל זריקות ,לחכות לתוצאות . כמה אפשר ???? פשוט נמאס לי !! אני מרגישה סוג ג' . כמה אפשר לסבול ??? ואף אחד לא מבטיח לי שזה לא יחזור... אני יודעת שיהיו כאן בנות שיכעסו עלי אבל ... לא תמיד נראה לי משתלם. אני כל הזמן מקנאה בבריאים . להם אין את הצרות האלו. הלואי ולא היה לי סרטן ! . המיואשת.

שלום לך אני יודעת שזה קשה, ההרגשה אחרי הטיפולים, הפאה המחורבנת, החזה שאיננו, בדיקות הדם, הורידים שכואבים. אבל את צריכה לזכור שזה זמני!!!!! זו שנה קשה אחת ודי!!!!!! אחרי השנה הזו, המחלה המחורבנת הזו לא תחזור- תכניסי לך לראש שזה כדי שתוכלי ללדת ילדים עוד שנתיים ולגדל אותם עד לשיבה טובה. תסתכלי על השנה הזו כמו מצביא קר רוח. לוח זמנים, טבלת טיפולים, טבלת יאוש, זה מעודד לראות איך הזמן טס מהר. עוד טיפול עבר- למחוק מהטבלה, עוד שבוע עבר, עוד חודש ואת אחרי הכל. תחגגי כל שלב שסיימת בטיפולים. המטרה מקדשת את הכל!!!! , את צריכה להסתכל על חצי הכוס המלאה!!!! ומהרע להוציא את הטוב. טפחי את עצמך, עשי פן לפאה, התאפרי, קני בגדים חדשים, תתחילי לצאת ולבלות. עשי דברים שלא היה לך זמן לעשות בשבילך. העסיקי את עצמך. מהמחלה הזו תצאי רק מחושלת. מקווה שהתקופה תעבור לך מהר המון בריאות רונית

אני רוצה להקדים ולאמר שנכנסתי לפורום כעת על מנת לקטר על כך שהשיער שלי מתחיל לנשור, ונראה לי שהיום אחר הצהריים אני מגלחת אותו. כשקראתי את פנייתך הרגשתי שאני מוכרחה להגיב, ולהגיד לך מ ה - פ ת א ו ם ? קודם כל, עדיין לא הגיע סוף העולם! את מוכרחה להאמין שיהיה בסדר, מכיוון שאחרת כל זה לא שווה!! ישנן מחלות שאין להן תרופה! ולך יש מזור. הילדים שתלדי בעוד שלש שנים יקבלו אמא שיודעת להעריך את החיים, ואת הבריאות, ואת תשרי עליהם בטחון ושמחת חיים. תנסי לחשוב שזהו מצב זמני. אמנם מתסכל ונראה ללא סוף, אבל זמני. אל תחשבי על "כל מה שיש עלי לעבור" תתמקדי רק בשלב הנוכחי, או בשלב המתקרב. מחר יש לך ביקורת אצל רופא? תתמקדי רק בזה. ותשמחי כאשר תשמעי מהרופא בשורות טובות. את בטיפול והדברים ילכו וישתפרו. אם את מעוניינת את יכולה להיעזר בטיפולים אלטרנטיביים. הוכח כי הם בעלי תרומה הן לגוף והן לנפש. אני מטופלת בתוספי מזון שנקבעו על ידי רוקחת שהיא גם הומאופטית. אינני יודעת היכן את מתגוררת, אבל אם את מאיזור המרכז אני אוכל להמליץ לך עליה בחום. אני מקווה שתתחזקי, ותתמקדי בכך שצפויה לך החלמה, ואז זה יגיע מהר משיכולת לדמיין. בהצלחה

למיואשת שלום כשקראתי את הפניה שלך חשבתי שזו אשתי בזמן הטיפולים את לא לבד כול מי שעברה את המסלול בדיוק מרגישה כך רונית צודקת הכול זמני אף אחד לא אמר שזה יחזור לדעתי את יותר בטוחה מנשים אחרות שלא נבדקות מזמן אשתי עובדת בחברת ביטוח ופעם רופא שהרצה באותו נושא אמר לנוכחים שהוא היה מקבל לביטוח נשים שעברו את המחלה ונבדקות המון לעומת נשים שלא נבדקות בכלל גם חלילה שזה יחזור זה יהיה תחת פיקוח ותדעי מיידית ותעצרי את זה מיידית היום המילה סרטן היא לא מוות כמו שהיה לפני הרבה שנים היום יש טיפולים מתקדמים וטובים מאוד אני מציע לשנות גישה כול המחלה הזו זה עניין של גישה גישה של אופטמיות וללמוד לחיות עם הפחד ולא לתת לפחד להוביל אשתי עברה בדיוק את המסלול הזה לפני פחות משנתיים ואני אומר לה במקום הגרוע שהיינו לא נוכל להיות שוב אני מציע לך לשפוך בפורם הזה מדי פעם את המצוקות והמחשבות חיים

כשהייתי בתחילת התהליך, דברתי עם נשים שחוו את הסרטן הארור הזה וניסיתי ללמוד מהן על המחלה וכיצד עוברים את זה. כולן, ללא יוצא מהכלל, הדגישו בפני שהסרטן שינה משמעותית את חייהן. הן למדו להעריך דברים שלא שמו לב אליהם בעבר והיו אף ששינו את חייהן וכיום הן יותר מפרגנות לעצמן ומוצאות זמן לעצמן, למשפחה ולחברים. נכון שבסיטואציה בה את נמצאת זה לא ממש משכנע, אבל את חייבת לחפש את הטוב בכל דבר. הסרטן לא תופס אף אחת מוכנה וההלם הוא עצום ומפתה להרים ידיים. אסור לנו לתת לסרטן לנצח, יש מסביבנו רופאים מצויינים שדואגים לטיפולים הטובים ביותר (הידועים, כמובן) וכמובן - את תכתיבי את קצב ההחלמה ע"י אמונה שתבריאי והרבה חוסן נפשי, אותו תוכלי לשאוב מנשים שעוברות או עברו את מסכת הייסורים הזו. וכמובן - לדבר ולקטר על-מנת להוציא הכל. הרבה בריאות, אפרת

יקירה, עד לפני שנה הייתי באותו מקום שאת נמצאת. תופעות לוואי איומות, אשפוזים תכופים, בכי, ייאוש וחרדה. זה שלב קשה שאת נמצאת בו היום, אבל אני החלטתי להאמין שהוא יעבור ואח"כ יהיה יותר טוב. לאחר ניתוח הכריתה שעברתי לא יכולתי לסבול את המראה שלי אבל לאט לאט למדתי לקבל את עצמי כך. היום אני מסתובבת בבית ללא פרוטזה ואפילו שוכחת ממנה עד שכמעט יצאתי מהבית בלעדיה. גם לגבי השיער שנשר, רצתי מראש לקנות את הפיאה הכי יקרה שמצאתי מכיוון "שאף אחד לא יראה אותי בלי שיער", ולאחר תקופת מה גיליתי שזה לא כל כך נוח, ובמילא מי שמכיר אותי יודע שאני חולה, ויותר נוח לי להסתובב קרחת. וחברה חכמה אמרה לי בזמן הטיפולים: תבכי, תצעקי, תישברי ותשקעי למטה, אל תנסי להיות "חזקה" (מה זה בדיוק להיות חזקה, להתנהג כאילו חלית בשפעת?..) אז יש את החלק הפיזי הקשה בזמן הטיפולים וזה יעבור ואת תתאוששי ותתחזקי. ויש את החרדות שנשארתי אתם, עד שיום אחד הבנתי שאו שהם ישלטו בי או שאני אשלוט בהם. ואם אני רוצה לחיות חיים נורמליים אז כדאי שזו תהיה האפשרות השנייה. בעניין הייאוש - הבנתי שזה מותרות בשבילי. אני לא מאפשרת לזה לקחת מקום בחיי כי אני נלחמת. אז להישבר - כן, להרים ידיים - לא ולא. ניצחון שלך הוא ניצחון של כל אחת ואחת מאיתנו.

למיואשת שלום רב פניתך מרגשת מאד ונאמרת מעומק ליבך. מוצא חן בעיני שאת מיטבה לבטא את רגשותיך האמיתיים בצורה חופשית וישירה. ייאוש : וכי מדוע נגזר עלי לסבול? , תיסכול: עקב תופעות לוואי מציקות, חוסר וודאות: לגבי עתידך, דימוי עצמי נמוך: את מרגישה סוג ג' (בלי שיער, בלי שד....) כעס על הבריאים וקנאה כלפי הבריאים: מדוע אני חולה והם לא. את חוששת שיכעסו עליך.... שאת בכיינית...או מטרידה את הפורום... אז תדעי שמותר לך להרגיש את הרגשות הללו.....זה נורמלי ......... חשוב מאד בעיני לבטא רגשות ואת הרגשות הקשים במיוחד ללא חשש. מותר לך להיות נודניקית !!!!! חלק מהחששות שלך נובעים מהדימוי החמור שיש למחלת הסרטן. ואני מאמין שאם תסמכי על עצמך ועל היכולת שלך להבריא ותמקדי את כוחות הגוף והנפש שעומדים לרשותך לכיוון של הבראה, תוכלי להרגיש שאת שולטת בהמחלה ולא ניכנעת למחלה. אני מאחל לך הרבה בריאות החלמה מהירה ושתוכלי להגשים את כל תוכניותיך.... יוסי הכתובת שלי [email protected]

יש לך את כל הסיבות להיות כועסת ומיואשת, אבל תנסי לחשוב חיובית ותראי שיש לך גם סיבות להמשיך ולהיאבק, לשרוד ולחיות ! תקראי את המאמר המצ"ב - מקווה שיעודד אותך ובמידת הצורך אולי כדאי שתפני לפסיכולוג רפואי. (כדאי להעתיק למעבד תמלילים). תהיי בריאה וחזקה ! פסיכולוגיה רפואית - "כשהנפש פוגשת בגוף" על הקשר שבין מאפיינים פסיכולוגיים למצבי בריאות וחולי מושגי יסוד, תיאוריות ומחקרים מקצוע הפסיכולוגיה הרפואית מעוגן בחוק בישראל החל ממאי שנת 2002. חוק הפסיכולוגים רואה בפסיכולוג רפואי תחום עצמאי ויחודי עם מסלול הסמכה. פסיכולוג קליני רשאי לטפל בחולה בספקטרום נרחב של נושאים. פסיכולוג רפואי מתמקד בבעיות רפואיות (מחלה פיזית), ואם הוא מגלה שמדובר בבעיה נפשית, החולה יופנה לפסיכיאטר או פסיכולוג קליני. יש אנשים סובלים אשר לא יעיזו ללכת לפסיכיאטר ויעדיפו את הפסיכולוג, אך יש אנשים אחרים אשר יעדיפו את הפסיכיאטר כדי לקבל טיפול תרופתי. פסיכולוגיה רפואית היא אסכולה בפסיכולוגיה המטפלת באנשים הסובלים ממצוקה גופנית (כאבים או תפקוד לקוי) בהקשר פסיכולוגי-נפשי. הפסיכולוג הרפואי נפגש עם חולים על ערש דווי או סובלים ממחלה גופנית כלשהי, כאשר כל אדם הסובל ממשבר גופני יכול להיעזר בפסיכולוג הרפואי : אדם חרד לפני ניתוח, אדם שנפגע בפיגוע, אדם שנפגע בתאונה ועוד. מצב של לחץ נפשי (Stress, דחק) מחליש את המערכת החיסונית, והחולשה עלולה לגרום למחלות. כל תהליך של מחלה מלווה בתחושה של אובדן ("הגוף שלי בגד בי") מודע או לא-מודע. חולה שרגלו נכרתה סובל מתחושת אבל על אובדן רגלו ובוכה, ומדובר בחולי סוכרת רבים המאושפזים בהתקף קשה ומתעוררים עם רגל שנקטעה כדי להציל את חייהם. הרופא חש שהוא הציל את החולה, אך החולה מצוי בתחושה של אובדן. מצב של טראומה גורם למחלות גופניות : אדם חרד או אדם שחוק מרגיש רע נפשית וגם גופנית. חייל הסובל מהלם קרב (PTSD = הפרעת דחק פוסט טראומטית) נחשב פעם לבטלן ופחדן, אך היום ברור שמדובר באדם הסובל מהפרעת דחק. החוקרים הוכיחו שיש מאפיינים פסיכולוגיים הגורמים לחסינות או לפגיעות הגוף ממחלות. הקשר בין פסיכולוגיה לרפואה תפס תאוצה בעשרות השנים האחרונות בגלל נסיבות החיים, מודעות ופתיחות רבה יותר. מדע הרפואה השתנה והרופא ה"חם" של פעם נעלם. הרפואה הפכה מאוד ספציפית (מומחה לכף רגל, מומחה לעיניים, מומחה לקיבה ועוד), ולאנשים רבים יש אכזבה קשה מהרופא החדש של העידן הטכנולוגי. הרופא חש מצוקה רבה, ורבים מהרופאים לומדים פסיכולוגיה רפואית כדי לשפר את הקשר שלהם עם החולים. לאחר מלחמת העולם השניה גם הפסיכולוגיה עברה מהפך משמעותי. חברות ביטוח רפואי בארה"ב יזמו מחקר לאיתור גישה פסיכולוגית יעילה כדי לחסוך בעלויות טיפול. בעקבות מחקר זה התבצע מעבר מגישת הטיפול הפרוידאנית הארוכה לגישת טיפול קצרה משמעותית על בסיס גישת סקינר. המודל הרפואי של הרפואה הקלאסית בוחן בעיה/תקלה על ידי חיפוש סיבות למחלה, כאשר המטרה היא לאבחן ולספק טיפול מתקן לבעיה. המודל מניח שאם הבעיה היא פיזית אזי גם הסיבה היא פיזית (הפרדה מוחלטת בין גוף ונפש), והרופא נחשב למתקן מחלות כאשר החולה צריך לציית לו ,גישה של "תעשה מה שאומרים לך". הרופא במודל הרפואי מתמחה בחקר הסיבות ושיטות לתיקון ללא קשר נפשי עם החולה או עם משפחתו. ניוטון הפיזיקאי יצר את המודל הרפואי הקלאסי. על פי מודל זה אם לא ניתן לאבחן אצל אדם מחלה הוא נחשב לבריא. המודל הביו-פסיכי-חברתי (ביולוגי-נפשי-סוציאלי) מתייחס לכל האספקטים הקשורים לחיי האדם הסובל מבעיה רפואית כלשהי. המודל רואה בשלושת האספקטים שלמות של מרכיבים המשפיעים זה על זה. המודל מורכב מאוד ומקיף נושאים רבים בחייו של האדם : נפש האדם והקשר שלו עם הסביבה החברתית. במודל הזה מתייחסים לגורמי סיכון. מחקרים רבים הצליחו לאתר את גורמי הסיכון למחלות כמו מחלות לב : מין, השמנה, עישון, תזונה, גנטיקה (תורשה), פעילות גופנית, לחץ נפשי, גיל. התמודדות עם גורמי סיכון אלו מאפשרת למנוע מחלה, ובמצבים מסוימים הגורמים מעודדים מחלה. חלק מהגורמים כמו : מין וגיל לא ניתנים לשינוי ולשליטה. בשנות ה- 60 רופאי לב (קרדיולוגים) הצליחו להגדיר אנשים מ"טיפוס A" הנמצאים בדרגת סיכון גבוהה לחלות במחלת לב, ואשר מאופיינים בתכונות וההתנהגויות הבאות : חיים בלחץ תמידי, תחרותיים, "מכורים" לעבודה, "דורכים על גוויות", לוקחים את העבודה אל החופש, עוינים תמידית ("כעסנים"). הם לא יודעים מה לעשות עם הכעס, ולכן הם מתפרצים בזעם על אנשים אחרים. לאנשים אלו צריך לסייע וללמדם איך להתמודד עם הכעס. מדובר בדרך כלל באנשים אשר מגיעים למשרות בכירות בארגונים. על פי מודל זה יש הרבה מאוד סיבות במימדים שונים הגורמים למחלה בעקבות היחלשות של מערכת החיסון של הגוף. מודל תורת המערכות מחלק את עולם האדם לאוסף של מערכות ,כאשר כל המערכות חשובות ,וחייב להיות איזון ביניהן כדי שהאדם ישאר בריא. המערכות כוללות מגוון רחב של מרכיבים : תאי האדם, איבריו, גופו, משפחתו, החברה והמדינה בה הוא חי. הפסיכולוג הרפואי צריך לקבל מידע על מגוון מערכות האדם הפגוע כדי לטפל בו ביעילות. אדם פגוע טראומה (דוגמה : פיגוע חבלני) שהוא גם אב שכול חשוף יותר לפגיעה גופנית מאדם שלא חווה בעיות קשות בעברו. מקור המודל הוא בתורת המערכות במדע הביולוגיה. הפסיכולוג מתמקד בעיקר בחקר הנפש, להלן מספר דוגמאות : 1. קב"ן (קצין בריאות נפש בצבא) אמור להתמודד מדי יום עם עשרות בחורים צעירים המאיימים להתאבד אם לא ישוחררו מתפקידם הנוכחי. 2. משרד לאיתור כוח אדם מתבקש לאתר עבור משרד הביטחון אנשים אמינים ביותר, אשר ישארו נאמנים למדינה גם בתנאים קשים. 3. רופא בבית חולים קורא לפסיכולוג רפואי כדי שיסייע לו לטפל בחולה היסטרית, שצריכה לעבור ניתוח קשה בזמן הקרוב ביותר. בכל אחד מהמקרים שהוצגו הפסיכולוג צריך להתמודד עם שלושה נושאים עיקריים : 1. אבחנה מבדלת – זיהוי בעיה – מה זה ? הפסיכולוג צריך להגיד על כל חייל האם יש לו נטייה להתאבדות או שהוא מתחזה. במשרד כוח האדם הפסיכולוג צריך לדעת מהו יושר ,ואם יש תכונות אישיות ליושר. תכונת אישיות יציבה לאורך זמן = מופנם או מוחצן עקביים לאורך זמן. הוא צריך גם לדעת מה לבחון ואיך לבחון. הפסיכולוג בבית החולים צריך לבדוק אם החולה אכן היסטרית כדברי הרופא, או שמדובר בחולה מודאגת אשר לא זוכה ליחס ולתשובות מהרופא המטפל בה. 2. ניבוי – ציפייה לעתיד – איך יתפתח ? הפסיכולוג צריך לנסות ולתת תשובות על מצבו הצפוי של חולה בעתיד. לזוג שנולד ילד עם מום מולד קשה יש תחושת אבל, והם מבקשים לדעת מה יהיה עם הילד בעתיד ואיך הוא יתפקד. 3. טיפול / שינוי המצב הנפשי – תמיכה, התמודדות, יעוץ, עידוד, ליווי, הדרכה הפסיכולוג אמור להתמודד עם שאלות קשות : איך מטפלים ? איך עוזרים לאדם לרפא ולשקם את עצמו ? איך עושים זאת ? פרויד דיבר על טיפול בדיבור כאשר רופאים בוינה טיפלו בחולים בעלוקות, ולכן הם נידו אותו והתייחסו אליו בלעג רב. האדם לא אוהב להשתנות – אנשים צמודים להרגלים שלהם גם אם הם סובלים, ולכן קשה לערוך שינוי פסיכולוגי. קימת גם בעיה למדוד הצלחה של טיפול נפשי ,מכיוון שאין מדדים ברורים להצלחה. הקשר שבין תכונות אישיותיות לבין בריאות גופנית החוקרים מכנים את תופעת השתקפות מועקה נפשית בתהליך פיזי המתרחש בגוף בשם : סומטיזציה – הפיכת תהליך נפשי לתהליך גופני. הקשר בין הגוף והנפש הדוק ביותר, ולכן סבורים שתחושת תקווה אצל החולה מסייעת מאוד להחלמה. יש מחקרים המוכיחים את הקשר בין ריפוי חולי סרטן לבין הרצון העז שלהם להחלים. הגוף משדר מסרים המשקפים את אשר מתרחש בנפשו של אדם : דלקת, פריחה בעור, כאבים ועוד. להלן מספר מושגים נפוצים החשובים להבנת הקשר בין הגוף והנפש : היסטריה מונח שטבע זיגמונד פרויד וקישר אותו להתנהגות פרועה של נשים ומקורה בבעיה נפשית. ההתנהגות מלווה בדרך כלל בשיתוק של הגפיים או בעיוורון ללא סיבה פיזית. פרויד שימש כרופא עצבים וטען שניתן לטפל בכל מחלה באמצעות הדיבור. הוא החל לטפל בנערה בת 15 בשם ברטה (זכתה לכינוי : "אנה או") אשר סבלה משיתוק בידה הימנית, אך הרופאים לא איתרו בעיה פיזית-עצבית ונואשו מהטיפול בה. פרויד חקר את הבחורה ובעיקר את הרקע הנפשי שלה, את האזור הלא-מודע במוחה, מה שמניע את האדם. הוא טען שיש שני דחפים המניעים את האדם באשר הוא : מין ותוקפנות. בעיני פרויד מיניות היא יצר החיים : התשוקה לחיות, תשוקה ללמוד, תשוקה להרוויח כסף, תשוקה ליצור, תשוקה מינית ותשוקות רבות נוספות. הוא טען שלאדם במצב של דיכאון אין אנרגיה, אין יצר חיים. יצר התוקפנות בעיני פרויד קשור ליצר המוות, דחף להרס עצמי, אשמה עצמית, נידוי, פגיעה באחר. הבחורה המשותקת אשר הגיעה אל פרויד סעדה את אביה הגוסס ממחלת עגבת. היא טיפלה במסירות רבה באביה, ויום אחד קיבלה לפתע את השיתוק אשר מנע ממנה את היכולת להמשיך ולטפל בו. בחורה רגילה בווינה בגילה חושבת על פנטזיות מיניות – יצר החיים בשיא גדולתו בגיל 15 ("הורמונים משתוללים"). בפועל בחיי היום יום הבחורה עסקה במוות, בטיפול באב גוסס וכל הקושי הנפשי והפיזי הכרוך בעבודה זו. פרויד טען שהקונפליקט הפנימי אשר התרחש במתח שבין שני היצרים שהציפו את הבחורה תועל החוצה כבעיה גופנית : שיתוק ביד. יש אנשים אשר אצלם הקונפליקט מתפרץ בערוץ הנפשי על ידי דיכאון קשה, אך אצל המטופלת של פרויד הקונפליקט תועל לכיוון גופני : השיתוק ביד מנע ממנה מלטפל באב הגוסס למרות שפיזית לא סבלה מכלום – זו מהות המושג : היסטריה. אנשים רבים חשים תחושת כאב עז בחזה כאשר הם מצויים בתחושה של מועקה נפשית קשה, סימפטום פיזי שמקורו נפשי ללא סימן חולני בגוף. במצב של היסטריה אין אפשרות לזהות מחלה ,כל הבדיקות תהיינה תקינות. הפרעות אכילה (אנורקסיה, בולימיה) הן סוג מסוים של היסטריה בעולם המודרני. מחלה פסיכוסומטית מדובר במחלה שבאה לידי ביטוי בסימנים פיזיים/אורגניים ומקורה במועקה נפשית : יש לדוגמה גרד או פריחה בעור – ניתן במקרה זה לאבחן מחלה פיזית. פראנס אלכסנדר, רופא ,המציא את המונח הזה בשנת 1950. הוא טען שצריכים להתקיים באדם 3 מרכיבים כדי שתפרוץ מחלה פסיכוסומטית : - ליקוי פיזי/תורשתי = פגיעות יתר מולדת, לדוגמה : אולקוס על רקע תורשתי או אסטמה. - פרופיל פסיכולוגי טיפוסי = אדם כועס "השומר הכל בפנים" נוטה למחלה פסיכוסומטית. - מניע/גורם חברתי = מחלה פסיכוסומטית תתפרץ אם שני הגורמים הקודמים קיימים ובנוסף מתרחש אירוע חברתי המאיץ את התהליך כמו : לחץ הגיוס לצבא. הטיפול בחולה הפסיכוסומטי צריך להתמקד בלחצים החברתיים (שחרור מהצבא) כדי להתמודד עם המחלה, מכיוון ששני הגורמים האחרים הם אישיים ולא ברי שליטה או שינוי. דוגמאות : תינוק מוזנח אשר לא מקבל יחס אוהב מאימו (דיכאון לאחר לידה), עלול לפתח מחלה גופנית (חום, כאבים, קוצר נשימה ועוד). גבר שהתגרש וגם פוטר מעבודתו וכולו מוצף בכעסים עלול לקבל התקף לב. במקרים רבים הפרעה של העור (גרדת, פריחה, פצעים, סדקים) מקורה במועקה נפשית. העור משמש כהגנה על כל הגוף מפני פגעים חיצוניים ופנימיים, והוא שומר על איזון הגוף כפי שהאגו שומר על האיזון הנפשי. פיגמנטציה בעור יכולה להעיד על פגיעה בכבד, התרגשות גורמת להסמקה – עור מתאדם. עור "נושם" ומפריש זיעה, והוא גם איבר חישה (מכה כואבת, ליטוף מהנה). בעור יש תאי חישה רגישים המשדרים מידע אל המוח על כל פגיעה. העור מתקשר גם לדברים פיזיים ורגשיים בעברו של האדם (הכאה בילדות). עור צעיר ועור זקן משקפים את מהלך החיים של האדם. העור הוא מעין מעטפת המפרידה בין החוץ והפנים ומהווה מסננת לגירויים דו-סיטריים מהחוץ ומבפנים. תחושות של פחד, תשוקה, שמחה, מבוכה, באים לידי ביטוי בצורות שונות על העור : אדמומיות, עור סומר, עור דלקתי ועוד. מרכיבי הנפש אליבא דה פרויד : איד, אגו וסופר-אגו קשורים ל- 3 שכבות בעור : איד = החלק הבסיסי ,הלא-מודע, הסתמי. מכיל את עולם היצרים ,הדחפים, אין מותר, אין אסור, "חומר גלם", מטען נפשי בסיסי (מיניות ותוקפנות) – אנרגיה חזקה. אגו (האני) = תפקידו להגן, לבלום ולתעל את האיד למטרות חיוביות. חלקו מולד וחלקו נרכש על ידי החינוך מגיל הינקות : "תעשה פיפי בשירותים", "תתאפק עכשיו". סופר-אגו (האני העליון) = כולל את המטען החברתי של האדם – חוקים, נורמות, איסורים. הסופר-אגו בונה את המוסר והמצפון ,קביעת מותר ואסור, ותלוי בחברה ,תרבות והנורמות אליהן חשוף האדם ורצונות האדם באשר לעתידו. רובו וכמעט כולו נרכש. פסיכופט יכול לרצוח ללא נקיפות מצפון וללא חרטה : אין לו סופר-אגו, ולכן הוא גם מוגדר כלא-שפוי. פרויד טען שהמחלות התחילו בשל הגבלת האיד עם הופעת התרבות ואיסוריה : אסור להרוג, אסור לאנוס, אסור לגנוב, אסור לבצע גילוי עריות ועוד. תהליך הסובלימציה ("התקה") על פי פרויד נועד לאפשר לשחרר את הדחפים בדרך חיובית: ציור (ואן גוך), מוסיקה (מוצארט), כירורגיה (שחרור תוקפנות רבה), קצב ועוד. הבריאות הנפשית תלויה בגמישות של שלושת השכבות שתוארו בדומה לגמישות העור. אדם קשוח ומסוגר מאוד נחשב כחסר אישיות, ללא אגו. לאדם חלש אופי יש בעיה באגו שלו : עושה כל דבר שאומרים לו ,"חסר חוט שדרה". הסומטיזציה של העור מרמזת על חולשה באגו. חיזוק נפשי של האגו יפתור את הבעיות בעור, ורופאים אכן מדווחים על בעיות עור קשות שנעלמות אצל חולים מאושפזים ברגע שהם חוזרים אל ביתם ונרגעים. מצבי דחק (STRESS) והשפעתם על מצבי בריאות וחולי הגוף מסמל את המתרחש במערכת הנפשית על ידי סימפטומים פיזיים (התקף אסטמה, פריחה בגוף). התמודדות עם הבעיה הנפשית המטרידה מנוחתו של אדם תפתור את הבעיה הפיזית – את המחלה הנראית לעין. כוחות האגו מאפשרים להתמודד עם קשיים בחיים. אדם מאוד חלש יתקשה להתמודד עם מחלה קשה, טראומה או משבר. במשבר פסיכוטי אין הערכה של המציאות, וכל גירוי יכול לזעזע את האדם החולה, הוא שומע קולות מפחידים : אישפוז במצב כזה יכול להרגיע את האדם. האגו מבצע גם שליטה וויסות הדחפים של האדם, והוויסות קשור גם לדימוי העצמי. יום אחד אדם מקבל משוב חיובי ולמחרת הוא עלול לקבל משוב שלילי. אדם שלא מסוגל לווסת את המשובים היום יומיים הללו עלול לשקוע בדיכאונות ובתחושת כישלון, או להימצא בהתרוממות רוח קיצונית. החלק הלא-מודע קשור גם כן לאגו, והוא מסייע להתמודדות עם משברים, מה שמכונה : מנגנוני הגנה (מונח שטבע פרויד). יש אנשים המושפעים מלחץ פנימי גדול מאוד ונתקפים בחרדה ,ומי שיש לו מנגנוני הגנה חלשים עלול להימצא בחרדה מתמדת, מה שעלול לפגוע קשות בבריאותו. הלחצים מתועלים אל מחוץ לגוף באמצעות חלומות : כל אדם בריא חולם בלילה, אך במרבית הזמן לא זוכר את החלומות שחלם. ההומור הוא אמצעי נוסף וחשוב לשיחרור לחצים. להלן סקירה קצרה של מנגנוני ההגנה העיקריים המגנים על האדם במצבי דחק : הכחשה -"לא שומע", "לא רואה", "לא מרגיש". האדם עצמו לא חש שיש לו בעיה, התעלמות ממצוקה וממחלה. זהו מצב מסוכן אם חולה מתעלם מדיאגנוזה המסכנת את חייו. אדם אדיש מתמיד בהכחשה. השלכה - המדינה אשמה, הבוס אשם, הבחורה אשמה. העברת הבעיה אל מישהו אחר, אין איום. יתכן מצב של האשמת מישהו אחר כאמצעי להרגעה/הגנה. רציונליזציה – שימוש בשכל האדם מנסה לפתור כל בעיה באמצעות ההיגיון, ומנסה לענות על שאלות מהסוג : למה זה לא מפחיד מה שקורה במציאות ? דוגמה : בחורה שננטשה על ידי אהוב ליבה מסבירה לעצמה ולסובבים אותה עד כמה הגבר כלל לא התאים לה… סובלימציה – "העתקה", המרה (אין תרגום עברי מדויק…) מנגנון הגנה יעיל ביותר וגם חיובי. מתיחסים לדחף כפי שהוא, מתעלים אותו מחוץ לגוף אבל בצורה מקובלת חברתית. דחף תוקפני חזק אצל אלוף איגרוף עובר סובלימציה להתעסקות בספורט והפיכתו לספורטאי מצטיין. דחף של אלימות יכול לעבור סובלימציה ולהפוך את האדם לרופא כירורג. מנגנוני ההגנה הם מולדים , פועלים אוטומטית ושומרים על שפיות האדם. מנגנוני הגנה קיצוניים מעוותים את המציאות של האדם : הוא מתעלם מטעויות וכישלונות באופן קבוע ,איבוד הרגש המוביל לתחושת ריקנות. פרויד טען שכל אדם נולד תוקפני, ולכן ללא מנגנוני הגנה התוקפנות פורצת לרחוב : חברה אלימה ותוקפנית. לחץ, דחק (stress) משפיעים מאוד ולרעה על בריאותו של האדם. מצב של לחץ נפשי רצוף מחליש את הגוף (החלשת מערכת החיסון), יכול לגרום להופעת מחלה או התפרצות מחודשת של מחלה כרונית קשה. רוב האנשים לא מתמודדים היטב עם מצבי לחץ בשל בלבול בהבנת המצבים השונים : לחץ, חרדה, שחיקה, משבר. ההרגשה בגוף ובנפש בכל אחד ממצבים אלו דומה מאוד, למרות שנדרשת התמודדות שונה עם כל אחד מהם. ההבדל הוא בגורם לבעיה : חרדה מקור החרדה הוא בעולם הפנימי. המקור למצב של חרדה לא ברור לאדם החרד, ופרויד ראה בחרדה קונפליקט פנימי לא-מודע ללא קשר לאירוע ספציפי. מכיוון שמקור החרדה הוא לא-מודע, קשה לאדם להתמודד לבדו איתה. אנשים יכולים לחוש קושי בנשימה, לחצים בחזה, זיעה קרה, דופק מואץ – תופעות פיזיות ללא אבחון רפואי. לחץ (Stress) לחץ קשור לאירוע ברור בחיי האדם. דוגמה : אדם שפוטר נתקף במצב של לחץ כתוצאה ממצב של פיטורים. שחיקה מדובר בלחץ מתמשך (כרוני) הנובע מאירוע בחייו של האדם. דוגמה : טיפול בילד אוטיסט גורם להורים שחיקה כתוצאה מלחץ מתמשך. לחץ גדול ומתמשך במקום העבודה יכול לגרום לשחיקה. יש שחיקה גם בחיי האהבה והזוגיות. משבר פרוצדורה רפואית מכאיבה, תאונה וכל מצב מכאיב גורמים ל- Stress. גורם הלחץ במקרה זה הוא פיסיולוגי. אנשים רגילים לחיות בלחץ ,מה שגורם בוודאות לפגיעה במערכת החיסונית, והדבר הוכח במחקרים בהם זוהו הורמונים (Stress Hormones) המופרשים במצב לחץ ומחלישים את הגוף. התוצאה היא עליה בשיעור המחלות בחברה המודרנית כולה. חשיפה לאירועים טראומטיים (פיגוע, אבל) היא גורם נוסף לפגיעה קשה במערכת החיסונית של האדם. תחושת לחץ היא סוביקטיבית לחלוטין, ולכן אסור לשפוט אדם על מצוקתו ("עזוב שטויות, אין לך בכלל סיבה להילחץ"). הדרך שבה אדם תופס ומתיחס לאירועים הסובבים אותו משפיע על מידת הלחץ הנפשי בו הוא מצוי. הידיעה והמודעות מסייעים לאדם להתמודד עם מצב של לחץ. כל מצב או אירוע ,לא בהכרח איום אמיתי, המשפיעים על שלמותו הנפשית והפיזית - יוצר מצב של לחץ בגוף. דוגמאות : פגיעה מילולית באדם (העלבה), השפלה של הבוס, הבעל או הרופא – כל אלו גורמים ללחץ אצל מושא הפגיעה. יש אנשים המפרשים אירועים יחסית קלים כאיום נורא הרודף אותם כל היום, והאדם צריך ללמוד לשלוט על עצמו, להחליש או לבטל את האיום כדי להתמודד בהצלחה עם מצב הלחץ. כאשר קיים איום ,המוח דן באפשרויות ההתמודדות ובהערכה שניונית האדם מעריך את יכולתו להתמודד עם האיום : ככל שהפער בין האיום לבין יכולת ההתמודדות גדול יותר, כך הלחץ יהיה גדול יותר. אי אפשר לבטל לחץ של אדם ("אל תדאג, הכל יהיה בסדר"), מכיוון שפרשנותו שלו הסוביקטיבית גורמת לו לחוש איום פנימי משמעותי. הטיפול הפסיכולוגי צריך להתמקד בהקטנת הפער, ובדרך זו יחלש הלחץ. חשוב לשפר את ההערכה של האדם על היכולת שלו להתמודד עם האיום. במקרים מסוימים,תלוי באופיו של האדם, הענקת אינפורמציה יכולה להרגיע אותו, כאשר הדרך בה מועברת אינפורמציה היא חשובה ביותר. רופא המסביר לחולה סרטן את כל תהליך הטיפול הצפוי לו, את תופעות הלוואי ויכולות ההתגברות על המחלה יכול לעודד ולהרגיע חולה הנתון בחרדה מהצפוי לו. קיימים הבדלים אישיים בין אנשים בכל מה שקשור למידע ורצון לדעת. יש אנשים אשר יקדישו את כל זמנם לאיסוף מידע על הנושא המאיים עליהם, אך יש גם אנשים המעדיפים לא לדעת : "אל תספר לי יותר…", "לא רוצה לשמוע, תספר לבן שלי". יש גם כאלו שבשלב ראשון לא ירצו לקבל כל מידע, ומאוחר יותר יבקשו את המידע. הרופא ו/או הפסיכולוג חייבים להכיר מעט את אופיו של האדם בטרם יספרו או יעלימו ממנו מידע חשוב. מידע יכול להפחית חרדה ולחץ לאלו המעונינים לקבלו. יש ילדים שלא יודעים ללמוד, ולכן הם מאוד לחוצים לפני בחינות וגם נכשלים. הטיפול במקרה זה צריך להיות הדרכתי. אם המטפל ילמד אותם כיצד ללמוד לבחינה, הלחץ והחרדה יעלמו כלא היו. לאחר שיפור ההערכה שלו באמצעות העברת מידע, צריך לסייע לאדם הלחוץ לשפר את דרכי ההתמודדות שלו : ככל שיעמוד לרשותו מבחר של סגנונות התמודדות גדול יותר, כך יכולת ההתמודדות שלו עם לחץ תהיה טובה יותר. יש שני סוגי טכניקות התמודדות עם לחצים : ישירות ועקיפות, ואדם יכול גם להשתמש בשתי הטכניקות בו זמנית להשגת יעילות מירבית בהתאם למורכבות המקרה. טכניקות ישירות מתמקדות בגורם הלחץ, ותפקידן להחליש או לבטל אותו. דוגמה : אם אדם נתון במצוקה כלכלית, לקיחת הלוואה או בקשת העלאה בשכר יכולים לבטל את גורם הלחץ ואת המצוקה שלו. האדם סובל כתוצאה ממחסור בכסף, ולכן ההתמקדות הישירה בגורם : הכסף, יכולה להביא לביטול הלחץ. טכניקה ישירה מזהה בעיה ומנסה לפתור אותה ישירות. טכניקות ישירות הן הטכניקות הנפוצות ביותר, הן חשובות אך לא היחידות – לא כל דבר צריך לפתור בצורה ישירה. התמודדות עם איום ישיר חייב להיות ישיר בעיקר כאשר מדובר באיום על החיים. אדם המטייל בג'ונגל ונתקל לפתע בנמר לא יכול לנקוט בטכניקת התמודדות עקיפה. הוא חייב להילחם או לברוח. חייל בקרב חייב להגיב בירי ישיר על האויב. טכניקות עקיפות יעילות מאוד, תלוי בגורם הלחץ ובמוכנותו של האדם להשתמש בהן. טכניקות אלו לא מתמקדות כלל בגורם הלחץ אלא מתמקדות בתגובת האדם : המטרה היא להרגיע את הגוף. דוגמה : אישה מאוד לחוצה וסובלת מיחס משפיל של הבוס שלה מגיעה לטיפול מכיוון שהתחילה לסבול מהקאות ללא אבחנה רפואית על מחלה כלשהי. בשיחה עם הפסיכולוג היא מספרת על מצוקתה, ואומרת שניסתה לדבר איתו מספר פעמים וגם ניסתה דרך אנשים אחרים להשפיע על התנהגותו – ניסתה לחנך אותו, שימוש בטכניקת התמודדות ישירה שמטרתה להחליש את גורם הלחץ. הבוס כמובן לא שינה את התנהגותו והמצוקה של האישה החריפה. המטפל צריך במקרה זה להסביר למטופלת שהיא חיבת להיות חכמה, ולנקוט בטכניקה עקיפה כדי להפחית את הלחץ הגורם לה לחרדה ובא לידי ביטוי פיסי בהקאות. טכניקות להרפית הגוף יכולות מאוד לסייע : דיקור סיני, שיאצו, מדיטציה, ריצה, דמיון מודרך ושיטות נוספות שמקורן בארצות המזרח הרחוק. רוב האנשים, כולל רופאים רבים, לא מכירים ולא מודעים לטכניקות ההרפיה - אלו נפוצות מאוד בסין וביפן אצל ילדים וגם מבוגרים. יום לימודים או יום עבודה בסין או ביפן נפתחים בתירגולי שיאצו או מדיטציה כדי להתחיל את היום באווירה רגועה. נטילת תרופות הרגעה היא דרך נוספת ונפוצה של התמודדות עקיפה עם לחץ, ויש אנשים המעדיפים ליטול תרופה במקום לפנות לפסיכולוג ולדבר על המצוקה. לאנשים מסוימים יש תגובות מאוחרות למצבי לחץ. חיצונית הם נראים מאוד רגועים, ואפילו מכעיסים את הסביבה על תגובתם השלווה והאדישה, אך הדחקת הלחץ יוצרת תגובה הבאה לידי ביטוי מאוחר יותר בתופעות כמו : לחץ דם גבוה, אולקוס, טחורים ועוד. דוגמה : אישה מטיחה בבעלה : "הרופא אומר שלילד יש סרטן ואתה קורא ספר באדישות", כאשר האב מטפל בבנו במסירות כמוה, אך לא מביע כלפי חוץ את הלחץ שלו. המטפל במקרה זה צריך להסביר לאישה שאנשים שונים זה מזה במחשבותיהם ובתגובות שלהם למצבי לחץ. קבלת השונה תאפשר לאישה להפחית את הלחץ והכעס שהיא חשה אל בעלה. המתחים בין בני זוג יכולים להתפתח כאשר האישה מעדיפה התמודדות ישירה ואילו הבעל מעדיף התמודדות עקיפה או ההיפך, וכל אחד מנסה לכפות את דעתו על בן הזוג האחר. שני בני הזוג יכולים לעזור פיסית אך ההבדלים יהיו בדרך כלל בהיבט הרגשי / נפשי. חשוב לא לשפוט את האדם, מכיוון שלא כולם זהים ולא כולם חייבים להגיב באותה דרך. גורמי לחץ יכולים להיות פיסיים או נפשיים, ולשניהם השפעה קשה על האדם : איום על שלמות פיסית ונפשית. גורמי לחץ פסיכולוגיים נפוצים יכולים להיות גם כתוצאה מאירועים שמחים כמו : נישואים, גירושים, החלפת מקום עבודה, וכל שינוי במצבו של אדם. ילד מנודה בגן או בכיתה (חוסר שייכות, דחייה) גורמים ללחץ רב ודורשים התיחסות. ההגירה היא גורם לחץ נפוץ מאוד בישראל, למרות שמדובר בתהליך חיובי שנועד לשפר את חייהם של העולים החדשים. יש הבדלים בין אישיים (אינדיבידואליים) בין אנשים בכל מה שקשור ללחץ והתמודדות עם לחץ : - הבדלים גנטיים יש אנשים הנכנסים ללחץ בקלות, ויש אנשים המסוגלים להתמודד ולבטל לחץ בקלות. - הבדלים פסיכולוגיים התנסות מוקדמת עם לחץ או גורם לחץ ספציפי יכולה לנבא התמודדות דומה בעתיד, ועל כך מבוססת האימרה : "ילד צמר גפן לא יוכל להתמודד עם בעיות בחיים", ולכן בדור תש"ח ניסו לחשל את הילדים כבר בגיל צעיר, כדי שיהיו מוכנים לשרות הקרבי בעתיד. - הבדלים קוגנטיביים החוקרים מבחינים בשני סוגים של אנשים : אלו המכונים Sensitizers ,ואחרים המכונים Repressers (אין תרגום ברור לעברית של מונחים אלו). במצב חשיפה לגורם לחץ אדם מהסוג הראשון מנסה להתקרב לגורם המאיים, להכיר אותו כמה שיותר טוב, לדוגמה : אם שמספרים לה על איבחון לוקמיה אצל הילד שלה, תבקש מידע מפורט על כל מה שצפוי בהמשך, ותרצה לראות את חדר הטיפולים ואפילו חולים אחרים. לאנשים מסוג זה ריבוי מידע יסייע בהפחתת הלחץ, והם ירצו קירבה מירבית אל חולים אחרים ולמחלה, ובדרך זו הם מרגיעים את עצמם. הם אלו הזקוקים לקבוצת תמיכה. אנשים מהסוג השני לא רוצים לדעת דבר על הגורם המאיים. אב מסוג זה שמספרים לו על גילוי לוקמיה אצל בנו יכול להגיב במשפט : "איזה סרטן מה סרטן, יש לו שפעת…". אנשים מהסוג השני זקוקים לזמן לעכל את הנושא, להתרחק בהתחלה מהגורם המאיים, ומידע רב יפגע בהם. אדם כזה יראה בתחילה אדיש ומדחיק, אך הוא יחזור ויתמודד עם גורם הלחץ. חשוב לזכור שהכל סובייקטיבי ותלוי בתפיסה האישית של האדם. לכל אדם יש דרכי התמודדות משלו, והאדם המתמודד (תפיסת הגורם המאיים) הוא זה המסוגל להעריך כיצד יוכל להגיב לאיום הבא. כל אדם צריך לשאול את עצמו : "איך התמודדתי עם לחצים ומשברים דומים בעבר ?" וכן " האם מידע רב עזר לי אז או לא ?". לרוב האנשים יש שכחה בכל מה שקשור לדברים קשים מעברם (איך אישה תלד שוב אם לא תשכח את ייסורי הלידה הקודמת…). יש אנשים שטכניקות ישירות עוזרות להם, ויש כאלו אשר יבחרו בטכניקות עקיפות ואלו יעזרו להם מאוד : אלו האחרונים יעדיפו לצאת לטיול בחו"ל כאשר יבשרו להם על מחלה קשה. יש אנשים (גברים או נשים) שמאוד אוהבים לדבר על מה שמטריד אותם עם כל מי שרק מוכן להקשיב. אחרים יעדיפו להתבודד בתוך עצמם. במקרים רבים ההתמודדות עם משבר בעבר מסייעת להתמודד עם לחץ בעתיד. בדרך זו אדם יכול להבין גם מה חסר לו, ולאמץ טכניקות אחרות כדי להתמודד כיאות. אין עדיפות לסוג זה או אחר של אנשים, וכל אחד מתמודד בהתאם לאישיות שלו. הכנה לניתוח, לצבא וללידה צריכה להיות תמיד מדורגת ובשילוב עם טכניקות שונות להפחתת לחצים כדי להצליח בתהליך. לחץ, משבר וטראומה מצב של לחץ (Stress) מוביל למשבר, ומשבר יכול להסתיים בפגיעה פוסט טראומטית (PTSD), שהיא הפרעה נפשית הדורשת טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. דוגמה : חולים מסוימים שעברו צינתור לב דיווחו על פגיעה פוסט טראומטית עקב כך, ונאלצו לקבל טיפול נפשי. נשים חשו כאילו פלשו לגופן ובעיקר לאיברי מינן (הצינתור נעשה על ידי החדרת צינור שבקצהו מלמה זעירה דרך עורק המפשעה). כדי שאירוע מלחיץ יוגדר כאירוע טראומטי הגורם לפגיעה פוסט טראומטית חייבים להתקיים התנאים כדלקמן : - אדם נחשף או התעמת עם אירוע אשר מבחינתו היה בו איום למוות או איום לשלמות הפיזית שלו או של אנשים אחרים (עד למה שקרה למישהו אחר). "אני לא יכולה לחיות בלעדיך" היא אמירה המשקפת פגיעה בשלמות חייו של אדם. - תגובת האדם לאירוע כללה פחד עז ,חוסר אונים ואימה. החוקרים זיהו מספר סוגים של תגובות אפשריות למצב טראומטי : "הצפה" של הטראומה אדם חש שהאירוע פולש לתוכו שוב ושוב בניגוד לרצונו. אדם נזכר שוב ושוב בצורה מטרידה באירוע כולל דימויים ,מחשבות ותחושות. דוגמה : הדלקת נר באירוע שמחה עלולה להזכיר לפגוע "הלם קרב" את הטנק הבוער בקרב ממנו הצליח לצאת בחיים. בעקבות מלחמת יום הכיפורים היו הרבה חיילים פגועי "הלם קרב" שטופלו בתרופות פסיכיאטריות לא מתאימות ,והוגדרו מאוחר יותר כנפגעי פוסט טראומה. החברה האיצה בהם לחזור לחיים הרגילים, ראו בהם עצלנים, בטלנים ,חלשים, כפויי טובה וכינו אותם בכינויי גנאי ("אתה לא מתבייש, לך לעבוד, אתה ניצלת בעוד שחבריך מתו…"). יחס החברה וגם הסגל הרפואי לפגועים אלו החמירה את מצבם ,ורבים לא הצליחו לחזור לתפקוד נורמלי, וסבלו מסיוטים ופגיעות שונות במוח. הימנעות מהטראומה (הדחקה) אנשים המגיבים בהימנעות נוקטים בגישה של "אסור לדבר על הטראומה". אדם נמנע מכל דבר שיכול להזכיר לו את הטראומה ונכנס לקהות חושים כללית, ירידה בחשק, סיוטים, ירידה ברצון לחיות (דיכאון) ואף לא מסוגל לעבוד. אדם זה יראה כלפי חוץ מאוד שקט, אך הוא בעצם חדל לתפקד חברתית. הוא יעדיף לחיות לגמרי לבד, ללא משפחה וללא קשר עם איש – "אף אחד לא מסוגל להבין אותי". יש המכנים עצמם "עלובי החיים". דוגמה : בחורה שנאנסה יכולה לסרב בתוקף ללכת ולדווח במשטרה, וחשוב לכבד את בחירתה על מנת שתוכל להחזיר לה את השליטה על גופה. תגובה של עוררות יתר תגובת עוררות יתר גורמת לאדם להיות במצב של חוסר שקט תמידי, קושי להירדם, התפרצויות זעם, דריכות כלפי כל דבר מאיים מבחינתם. אדם כזה יתקשה מאוד לתפקד במסגרת חברתית כלשהי : משפחה או עבודה. אדם חש את השפעת הטראומה בכל ערוצי התקשורת שלו עם עצמו או עם הסביבה. אדם פגוע טראומה יגיב כל הזמן על רעש בלתי צפוי או פתאומי. בניגוד לאדם רגיל, שאולי יגיב בקפיצה בתגובה לרעש פתאומי בפעם ראשונה אך לא יגיב לרעשים חוזרים, הרי שנפגע טראומה יחזור ויגיב בקפיצה על כל רעש פתאומי חוזר. מכאן הניחו שהטראומה גרמה לפגיעה כלשהי במנגנון תפקוד מוחי. נפגעים רבים מדווחים על תחושת "אשמת הניצול" כאשר הם אומרים : "איך אני יכול להרגיש טוב כאשר מישהו אחר נהרג, ואילו אני נשארתי בחיים. מדוע בעצם דווקא אני ניצלתי ?". גם המטפלים בנפגעי טראומה עלולים לחוש מדי פעם תחושות של אשמה וכעס במהלך הטיפול. אדם הסובל מאחת התגובות או יותר שתוארו לפחות חודש ללא דעיכה, יאובחן כנפגע פוסט טראומטי הזקוק לטיפול. אדם הסובל מספר חודשים יוגדר כסובל בצורה חריפה. אדם הסובל מהאירוע הטראומטי יותר מ- 3 חודשים יוגדר כפגוע כרוני. יתכן גם מצב שאצל נפגע מסוים תהיה התפרצות של הפגיעה מספר חודשים לאחר התרחשות האירוע הטראומטי. הגדרות אלו חשובות לצורך קבלת גימלת קיום מביטוח לאומי. החוקרים חלוקים ביניהם על הגדרת נפגעי הטראומה והמניעים לכך שרק חלק קטן מהנוכחים באירוע הטראומטי אכן נפגעים בצורה נפשית קשה (פחות מ- 10 אחוז), כאשר רוב האנשים שלא נפגעו פיזית מצליחים תוך זמן קצר לחזור לחיים רגילים. יש חוקרים הטוענים שנפגע פוסט טראומטי סבל מבעיה נפשית קודם לכן - אפילו מהילדות, והאירוע הטראומטי רק גרם להתפרצות האירוע הישן : גישה קיצונית ולא מקובלת. אריק שליו, חוקר ידוע, טוען שאירוע טראומטי פוגע פיזית במנגנון במוח, פגיעה שלא ניתנת לריפוי. הטיפול העיקרי בנפגע טראומה מתמקד בהעצמת הנפגע : חיזוק נפשי על ידי החזרת השליטה שלו על חייו. צריך לתת לו לבצע את רצונו כל עוד הוא לא מסכן את עצמו או אחרים. פסיכולוגיה רפואית אצל ילדים ילד מתעורר בבוקר ומתלונן על כאבי בטן ללא סימנים נלווים כמו : הקאות או שילשולים, והכאב עובר מעצמו במהלך היום אך חוזר שוב בבוקר שלמחרת. תופעה דומה היא תלונה של ילד על כאבי ראש החוזרים מדי יום ללא תופעות נלוות. ההורים המודאגים פונים מיד לרופא הילדים, אך כל הבדיקות חיוביות ללא ממצא חריג, אך הילד ממשיך לסבול. התשובה, בחלק גדול מהמקרים מתגלית כאשר מנהלים שיחות עם הילד ומשפחתו. אז מתברר שמקור הכאב הוא בלחץ נפשי, מרכיב פסיכולוגי ובא לידי ביטוי במישור הפיזי. הילד הנתון בלחצים נפשיים מבטא אותם באמצעות תופעות גופניות, וזו הדרך בה בוחר הגוף לשדר אותות מצוקה של הנפש. במחקרים שנערכו בארה"ב התברר שכ- 10 עד 20 אחוז מהביקורים אצל רופאי ילדים הם על רקע פסיכוסומטי. במקרים רבים מתברר שהילדים המתלוננים מצויים במצב של מתח וסטרס. סטרס שמקורו בבית הספר, בבית או במקום אחר בסביבתם החברתית. בנות מתלוננות יותר אך גם בנים סובלים, ומדובר בתחושת כאב אמיתית ולא בהמצאה של הילד. הכאב יכול להופיע בחזה, בראש, בבטן ובמקומות נוספים בגוף. הילדים גם מתלוננים על קשיי נשימה, חוסר אוויר ללא ממצא על ליקוי כלשהו בריאות או במערכת הנשימה של המתלונן. כאשר הילד נרגע נפשית נעלמים גם כל הכאבים. הילד קולט שבאמצעות שיעול הוא מושך תשומת לב של הוריו, והוא יכול לאמץ שיעול כרוני כשיטה לקבלת תשומת לב. סימן סטרס נוסף אצל ילדים הוא תכיפות במתן שתן, כאשר הבעיה לא קימת כלל בשעות השינה בלילה. גם במקרה זה מקור הבעיה הוא בסטרס נפשי. כאבי הבטן והראש שכיחים דווקא בשעות הבוקר, לפני היציאה לבית הספר ומקורם בחרדה המכונה "פוביית בית הספר". אם הילד זוכה ללעג או לאלימות מצד ילדים אחרים ומתבייש לספר על כך, הוא מפתח חרדה שיכולה לפרוץ החוצה באמצעות אותם כאבים בשעות הבוקר. החרדה יכולה להיות גם על רקע מריבות קשות בין ההורים בבית. כאב הבטן הוא למעשה סימפטום המבטא דאגה להורים. הילד הסובל זקוק לסיוע נפשי ואולי גם לתרופות הרגעה, וחשוב להימנע מלהילחץ או לזלזל בילד – התנהגות שלילית כלפיו רק תחמיר את הבעיה. ילדי עולים חדשים סובלים מלחצים נפשיים בשל קשיי הקליטה בישראל, והם מתלוננים על מגוון סימפטומים פיזיים שהם תולדה מתחושת הסטרס. עולם הילדים כיום הוא עולם לחוץ וגם כל העולם הסובב אותם הוא עולם לחוץ : לחצים ביטחוניים ,כלכליים, חברתיים ומשפחתיים. הורים מגיעים מבוהלים לרופא מחשש שיש לו גידול בראש, ומאוחר יותר מתברר שכאב הראש מקורו בלחץ נפשי. ההורים שוכחים שגם הם עצמם מתלוננים לפעמים במשפטים כמו : "מתפוצץ לי הראש מכיוון שרבתי עם הבוס שלי". הרופא הביורוקרט ,זה המומחה בכתיבת מרשמים, ירשום לילד תרופה להקלת כאבים וישלח אותו למגוון רחב של בדיקות. הרופא האמיתי ינסה לדובב את הילד, כדי להבין אם הוא נתון בלחץ נפשי כלשהו. צריך להסביר לילד שהכאבים קשורים לגורם מתח כלשהו בחייו, וילדים אכן נרגעים וגם נרפאים מכאבם ללא טיפול רפואי נוסף. צריך לתת לילד אקמול להרגעה זמנית, ולהמשיך בשגרת חיים מבלי להתיחס כלל לכאב. לעיתים יש צורך בטיפול נפשי מתמשך בעיקר אם התלונות על כאב נמשכות זמן רב והפכו לכרוניות. ילד בגיל הרך מתקשה לבטא רגשות, ולכן מחלות פסיכוסומטיות נפוצות אצל ילדים יותר מאשר אצל מבוגרים. פסיכוסומטיקה משמעותה : קשר בין גוף (סומה) לנפש (פסיכה). מחקרים מוכיחים שאנשים הסובלים מחרדות וממצוקה נפשית קשה נפגעים במערכת החיסונית שלהם, ועלולים אף לחלות במחלות קשות שמקורן בבעיה נפשית. תגובה קיצונית יכולה להתבטא בשיתוק ביד כביטוי לכעס רב ולרצון להרביץ. הטיפול הוא באמצעות שיחות והרגעה בדיבור (טיפול פסיכותרפויטי), וניתן ללוות אותו בתרגילי הרפיה ,דמיון מודרך והיפנוזה, שמגבירה את המודעות. בילדים קטנים הטיפול מלווה במשחק באמצעות ציורים, בובות וצעצועים. לעיתים יש צורך להוסיף תרופות נגד חרדות ונגד דיכאון. מתברר שהתופעה קימת אפילו אצל תינוקות. מתברר שבמחלקות ילדים בבתי החולים שיעור ההחלמה והעלייה במשקל גבוה יותר אצל תינוקות שהוריהם נמצאים לידם ומעודדים אותם דרך דיבור ומגע. אצל תינוקות יש תופעה שנקראת עצירת נשימה : כאשר הם בוכים הם מכחילים ומפסיקים את הנשימה למספר שניות. הורים המגיבים אל תופעה זו בחרדה וסטרס גורמים לכך שהילד יאמץ את התופעה כנורמה התנהגותית למשיכת תשומת הלב של ההורים הדואגים. הפרעות שינה, סירוב לאכול, תופעות בעור – כל אלו קשורות למצבו הנפשי של הילד הקטן. גם בעית חוסר גדילה אצל הילד יכולה לנבוע ממצוקה נפשית, וכך גם לגבי כל מה שמצופה מילד בן גילו : הליכה בגיל שנה, דיבור בגיל שנתיים, פעולות מוטוריות ושכליות בגיל שלוש. ילד המגיע לבית חולים מוקף ברופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, ובצורה לא מילולית זו הוא מגייס באופן עקיף את העזרה עבור משפחתו הנתונה בקשיים שונים המשפיעים עליו ומכניסים אותו לחרדות. מתברר שגם תינוקות סובלים מדיכאון המכונה : דיכאון אנקליטי. סובלים מתופעה זו תינוקות המאבדים את הדמות העיקרית ההורית : מות אם, עזיבת האם את הבית או שהאם נמצאת בעבודה הרחק מהילד מרבית שעות היום. התינוק לא מקבל דמות חלופית של מטפלת ,ותחושת האובדן גורמת לו למצוקה נפשית ולדיכאון : מגיב באפטיה, ממעט באכילה, ממעט בשתייה. ילד יכול אף למות מבעיה שהרקע שלה הוא דיכאון. צריך לדבר איתו על הדמות שנעלמה, ובצורה הדרגתית להרגיע אותו ולהביא אותו למצב של השלמה עם הפרידה. לבתי חולים מגיעים נערים הסובלים מהתקפי פאניקה חוזרים, המתאפיינים בעוררות יתר של מערכות בגוף. הנערים מתלוננים על קשיי נשימה, ועל כך שאין להם אוויר וסממנים גופניים נוספים כמו רעד, תחושות חום וקור והתכווצויות בלתי נשלטות. ברוב המקרים המקור לסימפטומים הפיזיים הללו הוא קונפליקט נפשי, לא מודע, הקשור לפרידה או לקשר רומנטי. גם הפרעות אכילה כמו אנורקסיה או בולימיה נחשבות לתופעות פסיכוסומטיות. האנורקסיה מאפיינת לעיתים את תחילת גיל ההתבגרות, והבולימיה מופיעה יותר לקראת סופו. תופעה גופנית נוספת הנגרמת ממתח אצל ילדים, היא הרטבה לילית אצל ילד שכבר נגמל. הרטבה כזו יכולה להופיע בעקבות משבר משפחתי כמו גירושין, או אפילו בעקבות לידת אח קטן. התופעה חולפת לרוב מאליה. מסר עיקרי להורים : חשוב שההורים לא ייכנסו לחרדה, שכן החרדה תועבר אל הילד שיחוש אותה, ואז התופעה הפיזית לא תחלוף. אם התופעה לא חולפת לאחר מספר שבועות, חשוב לפנות לאנשי מקצוע ולהעניק לילד בעיקר סיוע נפשי. תהליך התמודדות עם אובדן אובדן מוגדר כאירוע שפוקד את האדם בדרך כלל בהפתעה וגורם לשבר בהגנות ויוצר אצל האדם תהליך פסיכולוגי מרובה שלבים ,אשר יתואר בהמשך ("אני חש סכין בלב"). "כל יום כל יום אני מאבדת מישהו ברחוב" – שרה חוה אלברשטיין. דוגמאות : מחלה קשה, פיטורים, בגידה ,אובדן אהבה ועוד. מושגים הקשורים באובדן : ליקוי = דיווח רפואי על פגיעה פיזית שחווה האדם, לדוגמה : אחוז אזורי הגוף שנפגעו כתוצאה מכוויה. מגבלה = ההשלכות הפסיכולוגיות של משמעות האין, האובדן, לדוגמה : מה המשמעות עבור החולה להיות נכה בלי רגל ? נכות = עד כמה הליקוי והמגבלה קשורים לחוקים הסוציאליים בחברה בה הוא חי (אחוז נכות) : זכויות הנכה נקבעות על פי חוק בכפוף לאחוז הנכות שנקבע לו על סמך פגיעה פיסית בתפקוד. כל מי שמכיר מישהו חולה/מוגבל או שהוא עצמו נפגע, עובר משבר רגשי ו"לומד לחיות עם זה". כל אדם עובר תהליך התמודדות נפשי גם אם הוא לא מדבר על כך. בדרך כלל, כ- 80 אחוז מהאנשים לומדים לחיות עם המגבלה ושורדים. יכולת זו של האדם איפשרה לניצולי שואה לשרוד את האובדן ולחזור לחיים רגילים. מקורן של תיאוריות החשיבה החיובית הן מהתמודדות של אנשים שחוו אובדן. תהליך ההתמודדות עם אובדן הוא תהליך נורמלי המתרחש בחיי היום יום בהתמודדות עם כל בעיה, שאדם חווה במהלך חייו. בשלב ראשון יש התרפקות על העבר, אידיאליזציה (התמקדות באלבומי תמונות של אדם שנפטר) : "לומדים לחיות עם זה ככה, פחות אבל כואב" שר הזמר פוליקר. אין דרך לשקף את נפשו של אדם. נפש האדם מתוחמת ומאורגנת במוחו של האדם, והיא נשמרת ומוגנת בדומה לכל איבר פנימי של האדם. נפשו של האדם באה לידי ביטוי אך ורק באמצעות מנגנוני ההגנה שלו – הדרך בה אדם משקף עצמו כלפי חוץ. יש אנשים מאוד מאופקים, מופנמים וסגורים בתוך עצמם, הזוכים לשיפוט שלילי מצד הסובבים אותם : אדם אדיש, קשה, מגונן. מנגד, יש אנשים משוחררים ,פתוחים וגמישים. מדובר בהבדלים בין אישיים ותוך אישיים, ואדם נסגר כאשר הוא חש איום על הנפש שלו : איום מבחוץ או איום פנימי. התנהגות האדם משתנה והיא תלוית מצב ותקופות בחיים. לכל אדם יש דפוס דומיננטי של הגנות המשתנות בהתאם לסגירותו או פתיחותו של האדם. אדם ללא הגנות נתקף בפסיכוזה ומאבד את שפיותו. יש אנשים כולל רופאים שלא מכירים בקיומו של כאב נפשי אשר גורם לעיתים קרובות לכאב פיסי. אדם זקוק לזמן לעיכול השבר, ויש אנשים שרוצים לשכוח ממה שקרה ואפילו לחזור למצב קודם לפגיעה, דוגמה : אנשים שעברו טראומה של אירוע חבלני מדווחים על כעס רב, מכיוון שהם חולמים על האירוע ללא הפסק. הציפייה לחזור אל העבר היא פעולה לא ריאלית לנפש. בפועל כל אירוע קשה מקוטלג בזיכרון האדם כבסיס משמעותי להפקת לקחים בעתיד. הזיכרון הוא הגורם המסייע לאדם לחזור לחיים רגילים. זיכרון טראומטי פולש ללא שליטה בחווית האדם ללא יכולת לשלוט בזה בעירות ובשינה (פגוע הלם קרב הנזכר מדי פעם בקרב ממנו שרד). אירוע טראומטי חוזר בדרך כלל כהבזקים, ולא כאירוע רציף ומלא. הזיכרון קיים אצל האדם כגורם מסייע להתמודדות עם בעיות. פסיכיאטרית שוויצרית בשם קובלר רוס, הגדירה את תהליך ההתמודדות עם שבר/אובדן כתהליך המורכב ממספר שלבים כדלקמן, כאשר כולם עוברים את השלבים ללא קיצורי דרך, אך כל אחד עובר את התהליך על פי האישיות שלו. להלן תאור תמציתי של השלבים : 1. שלב ההכחשה והבידוד אדם ינסה לעשות הכל כדי להפחית את הכאב, כי צריך זמן כדי לעכל ולהשלים עם השבר. לכן, בשלב זה האדם מצוי בבלימה וההגנות שלו בשיאן. האדם מנסה בשלב זה להכחיש את הדבר שכל כך קשה להתמודד איתו, ולכן חשוב להעניק לאדם את הזמן ולא להאיץ בו. אנשים בסביבה חשים מבוכה רבה בביקור אבלים בעיקר בגלל שהם עצמם מפחדים ("באתי לעודד ויצאתי מעודד" הכריז הנשיא בביקור אצל משפחה שכולה). רוב האנשים הבוחרים להתאבד בשעת משבר מבצעים זאת בשלב זה. דוגמאות לאמירות בשלב זה : "אני נכה מוגבל", "הרופא מטומטם – אין לי כלום…". 2. שלב הכעס הכעס מבטא תחילת הכרה של האדם בשבר שפקד אותו. כל הסובבים אותו הופכים ל"שק האיגרוף" כולל הפסיכולוג המנסה לסייע לו. בכל שלושת השלבים הראשונים האדם מנסה להרחיק ממנו את הבעיה : "זו לו הבעיה שלי". חשוב להתאפק ולא להגיב בכעס כלפי האדם הפגוע (תגובה אופיינית : "מה אתה רוצה ממני, אני היחידי הדואג לך"). האנשים הסובבים מייצגים עבור האדם הפגוע את כל מה שחסר לו, ולכן הם חשים רע מאוד במפגש איתו. הסובבים לא מסוגלים לסייע, מלבד לשמוע את הרטינות והכאבים ולרוקן את שספגו לאחר מכן ביציאה מהחדר. דוגמאות לאמירות בשלב זה : "למה דווקא אני ?", "אני כבר לא אזכה באהבה לעולם", "לא אוכל לרוץ יותר לעולם", "איך אוכל לעמוד בניתוח, בכימותרפיה והקרנות ?". 3. שלב המיקוח בשלב זה החלום מנהל דו-שיח עם אלוהים, ומנסה למצוא מרפא מבחוץ : נדירת נדר, הגעת ידעונים למיניהם המנסים לסייע באמצעות תפילות, ברכות וקמיעות. אדם מנסה לעשות הכל כדי להתגבר על השבר שפקד אותו. דוגמאות לאמירות בשלב זה : "מגיע לי שיהיה אחרת", "אלוהים יעזור לי". 4. שלב הדיכאון בשלב זה האדם מתמקד במה שאבד לו, הוא מודע כעת לאובדן ומבין שאת הנעשה אין להשיב לאחור. המודעות גורמת למה שקרוי "שלב העצב הגדול", כאשר אצל אנשים מסוימים יתכן מעבר לדיכאון עמוק הדורש טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. האדם בשלב זה כבר מבין את מה שעבר עליו, הוא מבין שאי אפשר לתקן וצריך רק להתאבל על האובדן. עצב גדול מדי יכול להוביל את האדם לדיכאון ולשיגעון. שלב אבל נחוץ כדי לעבור אל שלב הקבלה. דוגמאות לאמירות בשלב זה : "אין טעם עוד לחיי". 5. שלב קבלת המגבלה בשלב זה אדם מגיע ל"בניית אני חדש". בשלב זה האדם מבצע מינימליזציה של מה שעבר ומקסימליזציה של מה שנותר. דוגמה : ספורטאי מצטיין שהפך לנכה יפנה ללימודים אקדמאיים וההשלמה מאפשרת לו להכריז – "האבדון שינה את חיי, ומהיום אני אדם טוב יותר". מגבלה = מחלה, גירושין אובדן אדם יקר או כל תהליך פוגע בגוף ובנפש של האדם. ליקוי פיסי = פגיעה גופנית קשה אשר לא ניתנת לתיקון (אין דרך חזרה מרגל שנקטעה), מה שיוצר מועקה נפשית קשה. מגבלה קשורה להליך פסיכולוגי שהנפש עוברת במצב של פגיעה מסוג כלשהו. הפסיכולוגיה הרפואית מסוגלת להתמודד רק עם מגבלות ,עם הפגיעה הנפשית. הסתגלות למגבלה – הגעה לשלב ההשלמה/הקבלה שלב ההשלמה הוא השלב האחרון והחשוב ביותר בתהליך ההתמודדות עם אובדן. הסביבה חסרת הסבלנות מאיצה לעיתים בחולה להגיע לשלב זה, מה שעלול להזיק לו אם הוא עצמו לא הגיע עדיין למוכנות הנפשית הנדרשת. שלי טיילור, חוקרת מפורסמת בארה"ב, ערכה מחקר על אנשים שעברו אובדן/טרגדיה בחייהם ואשר מגדירים עצמם כמי שהגיעו לשלב הקבלה – ההשלמה עם האובדן. מטרת המחקר היתה לנסות ולהבין מה הם הגורמים אשר סייעו לאותם אנשים להגיע להשלמה עם המצב גם כאשר הם חוו טרגדיות קשות במיוחד. צוות המחקר בראשותה נפגש עם אנשים רבים אשר עברו חוויות קשות כמו : אובדן ילד, מחלות קשות, פגעי טבע, פרידה מאהוב וטרגדיות נוספות. המחקר הוכיח שנפש האדם מסוגלת להתמודד עם כל טרגדיה ותהא זו הקשה ביותר. טרגדיה פוגעת ורומסת את התפיסה הקובעת שיש סדר בעולם, שיש צדק ומשמעות. אדם שמושלך למחנה השמדה או אדם שאיבד את כל רכושו ומשפחתו כתוצאה משריפה בביתו, מאבד את הביטחון העצמי שלו ומאבד את האמון בעולם בו הוא חי. אנשים דיווחו גם על תחושה של אובדן שליטה על הגוף או על החיים : הדגש הוא על המילה "תחושה" כפי שהאדם תופס את מצבו – סובייקטיבי לחלוטין. דוגמה : אדם שאיבד את אישתו וילדיו בפיגוע תופת, עלול לאמץ לעצמו תחושת אובדן טוטאלי ,ולחשוב שאין לו יותר בשביל מה לחיות. רק כאשר יגיע לשלב הקבלה של האובדן, הוא יצליח להקים משפחה חדשה ולחזור לחיים נורמליים. זה התהליך שעוברים במהירות רוב תושבי ישראל לאחר כל פיגוע רצחני, כאשר בתחילה יש תחושה של צער ודיכאון, ואחר כך מגיעה ההשלמה וחזרה לחיים רגילים, כאשר מי שנפגע ונכח בפיגוע עצמו צריך לעבור תהליך קשה וממושך. תהליך דומה עובר על אדם המצוי בתקופת אבל על אובדן איש יקר לו, כאשר יש אנשים השבים למסלול הרגיל עם תום שבעת ימי "השבעה", ויש כאלו שאולי לא יתאוששו לעולם (הורים שכולים שהתאבדו). כל אחד יכול להשפיע על התחושה שלו באמצעות טכניקות הרפיה, מה שמשפר את שיפור איכות החיים של האדם. חשוב לזכור שכל שיטות הריפוי הפסיכולוגיות מאפשרות לשנות לטובה את התחושה אך, אין בכוחן לשנות את המציאות : לא ניתן להחזיר לאדם את ביתו שנשרף, אך אפשר להחזיר לו את תחושת הביטחון. המערכת הקוגנטיבית (הכרתית) המצויה במוחו של כל בן-אנוש כוללת מספר רכיבים חשובים : חשיבה ,זיכרון, עיבוד נתונים, זיהוי משמעות. זו המערכת שנפגעת בכל מצב של משבר ,וחשוב להחזירה למצב של איזון. זיהוי גורמי ההתאוששות ממצב של אובדן המחקר של טיילור מצא מספר גורמים עיקריים כדלקמן המאפשרים לאדם להתאושש במצב של אובדן ולחזור לחיים תקינים : - חיזוק הערכה עצמית - חיפוש אחר משמעות. - החזרת תחושת השליטה. ננסה לבחון מעט את שלושת הגורמים הללו. חיזוק הערכה עצמית אנשים דיווחו שהגיע רגע מסוים שבו הם חשים רצון להתמודד ולחזור לחיים רגילים. הם מבצעים שינוי בתפיסת העולם שלהם : מינימליזציה של מה שהלך לאיבוד, ומקסימליזציה של מה שנותר לאדם בעולם. דימוי עצמי והערכה עצמית של אדם נבנים על פי המשוב וההערכה שהוא מקבל מהסביבה מה שמכונה : "מראה חברתית". האנשים האחרים אומרים לאדם מי הוא ומה הוא, כאשר השפעת הורים על עיצוב הדימוי העצמי של ילד קטן היא מכרעת. ילד הסובל מאלימות קשה בבית מפתח מנגנון הישרדות ,והוא ינסה להתקשר עם מי שנותן לו משוב חיובי, ולעיתים זה יכול להיות גורם שלילי או פלילי. ילד כזה המאושפז בבית חולים בעקבות התעללות ינסה להתקשר מאוד אל הצוות הרפואי המטפל בו ,כתחליף לאב המתעלל ,ויחשב כנודניק ומטריד בעיני צוות לא סובלני. אדם מגבש לעצמו דימוי עצמי באמצעות תהליך המכונה "השוואה חברתית" : השוואה אל האחרים, כאשר זו שונה לחלוטין במצב של חיים רגילים לעומת מצב של אובדן. אדם במצב נורמלי עורך בדרך כלל השוואה חברתית כלפי מעלה : השוואה אל מי שהוא רוצה להיות, מי שיש לו בעיניו יותר ממנו, לדוגמה : מנהל בכיר במקום העבודה, בעל הקוטג' המפואר בסמוך לביתו ועוד – זו קנאה טבעית המצויה אצל כל אדם נורמלי במינון נמוך או גבוה בהתאם לאופיו של האדם. אדם במצב של מחלה או משבר קשה מגלה פער בינו לבין האחרים ("לי אין רגל", "לי אין עבודה"), והדרך היחידה להתמודד עם הפער היא בהשוואה חברתית כלפי מטה ,השוואה אל מי שפגוע יותר ממנו. הביטוי "יכול להיות גרוע יותר" הוא זה שמאפשר לאדם הפגוע להשלים עם מצבו, והוא מתחיל להשוות עצמו אל מי שמצבו גרוע ממצבו שלו, לדוגמה : אדם קטוע רגל יאמר – "אני מסוגל ללכת, וההוא שם שוכב ללא יכולת תנועה". לא מדובר בשמחה לאיד, אלא במנגנון של נפש האדם המאפשר לו לשרוד ולהתאושש ממצב של משבר בחייו. זו גם הסיבה לכך שאנשים המאושפזים בבית חולים (הם והמקורבים להם) מנסים לבחון את מצבם של החולים השוכבים בסמוך, בתקווה לאתר אנשים פגועים קשה יותר מהם. אדם המסוגל בבית חולים ללכת בכוחות עצמו לשירותים מרגיש נפלא לעומת אנשים אחרים המאושפזים בחדר ללא יכולת לצאת מהמיטה. מדובר בתחושה פנימית ולא בהכרח בעובדה מציאותית, מכיוון שבהחלט יתכן שחולה סופני מסוגל להלך בכוחות עצמו לעומת חולה המתאושש מניתוח בגופו ומחובר למגוון מכשירי ניטור, אך המנותח יחלים בהדרגה לעומת החולה הסופני שמצבו מוחמר. לכן, מאוד חשוב להתיחס באהדה לאותה תחושה פנימית ולא ללעוג למי שסבור שמצבו טוב יחסית למישהו אחר, גם אם האדם טועה בתחושתו : התחושה היא זו המאפשרת לאדם להמשיך ולשרוד למרות מצבו הקשה. אדם בריא משווה את עצמו כלפי מעלה, כלפי מי שבעיניו מצליח יותר ממנו "הדשא של השכן ירוק יותר". אדם חולה משווה את עצמו כלפי מטה, כלפי מי שבעיניו פגוע יותר ממנו. חיפוש אחר משמעות הגורם השני להתאוששות ממצב של אובדן הוא גורם חשוב ביותר המספק לאדם את הסיבה להמשיך ולחיות בעולם הזה. ויקטור פרנקל, מחבר הספר המפורסם "האדם מחפש משמעות" (תורת הלוגותרפיה), הוא ניצול מחנות ריכוז אשר שרד את התופת ,מכיוון שהגדיר לעצמו משמעות להמשך חייו. לטענתו, סבל האדם בעידן המודרני נובע מאבדן המשמעות לחייו – שקיעה בשיעמום. הסופר הפולני, יז'י קושינסקי, מתאר בספרו המהמם "הציפור הצבועה" ילד בן שש הנותר לבדו בעולם הפראי והאלים של מלחמת העולם השניה, והוא נרדף על ידי הנאצים ועל ידי האיכרים הפולניים ומייצג מאות אלפי ילדים יהודים ששרדו מהגיהינום הנאצי. גיבור הספר נדר לעצמו נדר ,שהוא הגדרת משמעות להמשך חייו, במילים הבאות : "הבטחתי לעצמי לשנן את כל שאראה, כך שאם ינקר מישהו את עיני שלי, אדע לשמור בזיכרוני את כל אשר ראיתי בימי חיי". הנדר של "לזכור ולא לשכוח" הוא זה שסיפק לילד את היכולת לשרוד בתנאים בלתי אפשריים. אדם הנקלע למשבר שואל את עצמו שתי שאלות מהותיות : למה אני ? ולמה עכשיו ? חיפוש אחר משמעות מאפשר לאדם להתמודד עם השאלות הללו ולהתאושש. לכן, יש אנשים המקימים עמותות למען מישהו או מרצים בפני אחרים על החוויה שעברו. דוגמה : אם שכולה החליטה לאמץ חיילים בודדים ולסייע להם. זו המשמעות החדשה המאפשרת לה לחזור לחיים הרגילים ולהתמודד עם אובדן הבן. החזרת תחושת שליטה הגורם השלישי להתאוששות ממצב של אובדן מאפשר לאדם הפגוע להחזיר לעצמו שליטה, גם אם פעולותיו נראות למתבונן מהצד לעיתים כלא הגיוניות. דוגמה : אדם שעולמו נפגע כתוצאה ממעשה שוד אשר במהלכו נרצחו בני משפחתו, בוחר להקיף את הבית בחומה וסורגים ומציב כלבי שמירה. זו הדרך בה בחר אותו אדם להחזיר לעצמו את הביטחון והשליטה על חייו. אדם המגיע לשלב זה משנה את מערכת הערכים שלו, ועובר למערכת חיים חדשה בחייו. דוגמה : ספורטאי מצטיין שאיבד את שני רגליו בפעילות צבאית, מחליט ללמוד באוניברסיטה, ופונה למקצוע סטטי. מדובר בשינוי ערכים מהותי למי שהקדיש את רוב זמנו בעבר לספורט. החוקרת ביאטריס רייט חקרה אנשים מאוד חולים, ומצאה שאנשים אלו עוברים שינוי מהותי בחייהם במספר תחומים כדלקמן : - הגדלת טווח הערכים אנשים מגלים שהם מתעניינים בתחומים וערכים חדשים לגמרי בעקבות מחלתם. אישה גרושה במצב כלכלי קשה, החליטה לפנות לנושאים רוחניים ולעיסוק ביוגה ורייקי. - הפחתת ערך היכולת הפיסית והפיכתה לערך משני אדם יפה תואר בעברו, שנכווה בכל גופו בפיגוע והפך לאדם מכוער, יכול להגיע למצב של השלמה עם מצבו כאשר הוא יפסיק להעריך את הצורה החיצונית שלו, וישים דגש על ערכים אחרים פנימיים באישיותו כמו האינטליגנציה השכלית שלו. האדם מודע למה שאיבד, והוא מתמקד במה שנותר, בעיקר ביכולת השכלית/רוחנית שלו. - השוואה לקבוצת השוואה אמיתית אדם המשווה עצמו למצבו בעבר או לנורמה נפוצה (מה צריך להיות) נקלע לבעיה קשה, מכיוון שלא ניתן לחזור לעבר, ובמצבו החולני הוא גם לא מסוגל להיות כמו האחרים. אדם מגיע להשלמה עם מצבו החדש כאשר הוא מבין , שהוא צריך להשוות את עצמו לקבוצת התיחסות דומה למצבו החדש : - אדם מבוגר מאוד צריך להשוות עצמו לקבוצת הגיל שלו, ולא לאיך שהוא נראה ותיפקד בצעירותו. - אדם נכה צריך להשוות עצמו לנכים אחרים ולא לאנשים רגילים ללא נכות פיסית. בחיי היום יום כל אדם אוהב להתעסק בצרות של אחרים כדי להרגיע את עצמו, ולהבין את מצבו היחסי התקין לעומת מצבם של האחרים. משפטים כמו : "שמעת מה קרה למוישלה אתמול בבוקר ? הוא קיבל דום לב פתאומי…" הם מסוג המשפטים המרגיעים את האדם הנורמלי, הממשיך לתפקד בשגרת חייו לעומת מי שחווה משבר קשה. טכניקות של הרפיה טכניקות של הרפיה מאפשרות לחולים רבים ולאנשים במשבר מכל סיבה שהיא להגיע למצב של רגיעה, כדרך להתמודדות עם המשבר אותו הם חווים. מבחינים בשני סוגים של טכניקות הרפיה : טכניקות ישירות וטכניקות עקיפות. טכניקת הרפיה ישירה אמורה להפחית את גורם הלחץ. דוגמה : נטילת תרופה נגד כאב ראש, התעמתות עם מנהל מלחיץ, עזיבת בן זוג מציק – כל הפעולות הללו נועדו להחליש או לבטל את גורם הלחץ. טכניקת הרפיה עקיפה לא משפיעה ישירות על גורם הלחץ. הרפיה, חשיבה חיובית ,דמיון מודרך, מדיטציה, יוגה ושיטות נוספות לא קשורות לגורם הלחץ. דוגמה : אדם שנרדף על ידי מנהל מלחיץ ומעליב, ומתקשה להירדם בלילה בשל כך, בוחר להתמודד עם מצב הלחץ באמצעות טכניקת חשיבה חיובית. טכניקה עקיפה מסייעת לאדם לקבל מצב קשה, כגון : הורים המגדלים ילד עם מום קשה. הם לא מסוגלים לשנות את העובדה שהילד הוא בעל מום, אך הם יכולים להרגיע את עצמם, ולהפחית את הלחץ הנפשי בו הם מצויים בעקבות הטראומה שבהולדת ילד שכזה. אין העדפה לטכניקה אחת על פני רעותה, ויש צורך בשתיהן כדי להתמודד עם מצבי משבר. חשוב לדעת ולהשתמש בטכניקה הנכונה לכל מצב. טכניקה עקיפה תסייע לאדם להרגיע את עצמו ולהירדם לשינה טובה בלילה. טכניקת הרפיה מכניסה את המוח למצב של רגיעה. מי שלא מצליח בכל מקרה להגיע להרפיה, לא מצליח לשלוט בעצמו, ובמקרים קיצוניים עלול לאבד שליטה ולהפוך לחולה נפש. טכניקות הרפיית הנשימה ,הרפיית שרירים וטכניקת דמיון (דמיון מודרך, חשיבה חיובית) מאפשרות לאדם לשלוט בעצמו ולהיות רגוע. טכניקת הרפיית הנשימה יעילה מאוד ופשוטה מאוד לביצוע, ומומלץ להשתמש בה בכל מצב של לחץ, בהלה או כאב גופני. כיצד יש לבצע טכניקה זו ? א. צריך לשחרר את כל האוויר המצוי בריאות. ב. צריך לשאוף אוויר דרך האף עד לתחושה של מילוי אוויר בבטן. ג. לאחר החזקת האוויר למשך מספר שניות, יש להוציא את האוויר באיטיות דרך הפה. בביצוע מדיטציה, בשלב זה משמיעים בקול או ללא קול את המנטרה הנבחרת. ד. חזרה לשלב א ,וחזרה על כל התהליך במשך מספר דקות. סיכום לוקוף מכנה את הפסיכולוג : "עושה המיתוסים" או בונה הסיפורים, הוא אשר מנסה במילים לשכנע את החולה להתמודד עם מחלתו כתחליף או כהשלמה לטיפול הרפואי המקובל. ס. יזהר בהרצאתו "אחר הצהרים של המיתוסים" מציין : "מתברר, איפוא, שאת המיתוס של השלם בונים הדמיון, החלום, הכמיהה, ולכיבוי המיתוס תורמים השכל, החקירה, המדע. ובעוד המיתוס רץ לעשות סדר בתוהו ובוהו, וגם מצליח - בא המדע אחריו ומבטל את הישגיו בכוח הידיעה, הדיוק וההכרה. האם לא חבל ? והלא מי כמו המיתוס יודע לבנות שלמויות שאין בהן פתרון, אבל יש בהן כדי להביא סיפוק אסתטי לאדם. ולא לחינם אוהבים אותו : במגעו קל יותר לעבור את עונות היובש הקשות, כדרך שמחזה השרב במדבר עוזר למיואשים לשאת עיניים מודלקות ולקום ברגליים כושלות וללכת עוד כברת דרך הלאה". הפסיכולוגיה הרפואית מנסה להתמודד עם שאלות קשות ומורכבות ביותר. אולם, בצד האתגר והמוטיבציה להשפיע ולשנות, ודווקא בגלל עוצמתם של הכלים הטיפוליים, התחום היישומי מחייב זהירות רבה. לכן, רק מומחים לדבר צריכים לעסוק בתחום רגיש זה, כאשר הקשר עם הרופא המטפל חשוב ביותר להצלחת הטיפול בחולה.

שלום רב, אנו מבינות את מחשבותייך, אך נשים רבות עוברות את המחלה ויוצאות מן המצב. עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם- קו תמיכה שמופעל על ידי נשים שעברו את המחלה . אנו נשמח אם תתקשרי לטל' 400-363-800-1 שעות הפעילות א-ה 10.30-13.30 ומ - 16.00- 19.00 בנוסף ביום ג' גם מ 19.00-21.00 אנו לרשותך תמיד. בברכה, צוות אחת מתשע

חמדתי (אני לא אקרא לך "מיואשת", זה מיד שם אותך במקום לא טוב) אני מקווה שכבר התאוששת בזכות כל המילים הטובות והדוגמאות של נשים שהבריאו, שהציגו בפנייך. אני רוצה רק להוסיף שמיום האבחנה שלי עד יום ההקרנה האחרון שלי עברו תשעה חודשים, כך שבאיזשהו מובן הענקתי לעצמי חיים חדשים. אני לא יודעת אם חווית היריון, אבל גם זה הרי לא קל, ויש בחילות והקאות וחולשה, אבל יוצרים עולם ומלואו (כשאני רואה את בתי בת השנה ורבע, אני יודעת היטב שזהו עולם מלא פלוס), ואת עכשו יוצרת את עצמך מחדש. אולי את חושבת שקל לי לדבר ככה עכשו כי סיימתי לפני שבועיים וחצי את הטיפולים, ואפילו הספקתי לבלות מאז שבועיים במנהטן עם בעלי ובתי, אבל אני האמנתי בזה כל הזמן שאני צריכה לעבור יום אחר יום, טיפול אחר טיפול, בלי להסתכל יותר מדי פעמים על הסך הכל הכללי כי זה די מרפה ידיים, ובסופו של דבר הכל הרי יגיע לסיומו. והוא אכן הגיע. היו דברים איומים, אני מסכימה איתך לגמרי, והאנשים סביב לא תמיד עזרו, ולפעמים הפריעו כשראיתי להם בעיניים שהם חושבים שאני עשויה למות, אין עולם מושלם, ואין סביבה מושלמת, ואת צריכה לקחת את עצמך, ולחזור ולהגיד לעצמך שאת אחראית לחיים שלך, ואת הולכת ליצור את עצמך מחדש. אני עברתי כריתה דו-צדדית ושחזור מיידי, ואמנם עכשו אני נפטרת מהכוויות שההקרנות עשו לי, וזה לא ממש יפיפה, אבל אני אישה שלמה, ואני נחשקת, ואני מתלבשת יפה, ואני לא סוג ב', וגם את תהיי אם תעשי את זה לעצמך. אז גם אם את נופלת פה ושם, תני לעצמך להתבוסס קצת ברחמים עצמיים, אבל הכי מהר שאפשר תתפסי את עצמך, ותרימי את עצמך להמשך המערכה. המון הצלחה, אומץ ושמחה ענת

נושא: למיואשת וכל תומכיה מחבר: רכזת תמיכה ב"אחת מתשע" תאריך: 09-12-2003 09:40 למיואשת וכל תומכיה שלום, הרשי לי להתחיל ולומר שדברייך ריגשו אותי מאד, בעיקר אומץ הלב שגילית כאשר החלטת לשים את הדברים על השולחן, שחור על גבי לבן, את כל הקשיים והדברים עמם את נאלצת כיום להתמודד. אני יודעת שאת כותבת את הדברים היום ממקום של כאב עמוק ופחד, ואולי לא מרגישה כרגע כל כך אמיצה... אבל תאמיני לי, יש כאן המון כוח ואומץ לומר את הדברים כפי שהם, לא לשים מסיכה ולומר שהכל בסדר ולא נורא, אומץ לא להסתיר את האמת, גם אם לפעמים נדמה שהסביבה לא ממש רוצה לשמוע. אנחנו כאן איתך, חברותיך וחבריך מהפורום ששולחים לך, כל אחד ואחת בדרכו, חיזוקים ואהבה, בכל מילה שנכתבת לך (ואני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכם ..) וגם צוות ומתנדבות עמותת אחת מתשע ששולחות לך חיבוק גדול, ומזמינות אותך שוב לפנות אלינו דרך הפורום או דרך הקו החם בכל עת שתירצי. מקווה לשמוע ממך שוב, נועה גואטה, רכזת תמיכה , עמותת אחת מתשע

שלום רב, מה ידוע לגבי הטיפולים דוגמת זה שעברו חלק מלוחמי שייטת 13 כמדומני במרכז סיינט ג'יימס בגרמניה. איך ניתן לתקשר עם המרכז ? תודה, רמי

שלום רמי, הקליניקה שאתה מתייחס אליה היא: קליניקת סנט. ג'ורג Phone: 011+49 8061/435 011+49-8061/398-0 Fax: 011+49-8061-498-455 e-Mail: [email protected] http://www.klinik-st-georg.de/englisch/Frameset.html מנהל רפואי: DR. DOUWES רח' רוזנהיימר 6-8 באד אייבלינג, גרמניה 83043 ______________________________________________________ קליניקה נוספת טובה בגרמניה היא: Hufeland Klinik for Holistic Immunotherapy Loffeisteizer Str. 1-3 D-97980 Bad Mergentheim Germany 49-7931-7082 or 7931-536-0 Fax: 49 7931/8185 or 49 7931 46244 Bismarckstrasse 16 D-6990 Bad Mergentheim מנהל רפואי: Wolfgang Woeppel, M.D. _____________________________________________________ קליניקה אינטגרטיבית מעולה נוספת בארה"ב: Block Medical Center מנהל רפואי: Keith Block, M.D. טל: 847-492-3040 אתר: http://www.blockmd.com הצלחה מיוחדת בסרטני שד וערמונית מפושטים שימוש בכימותרפיה במינונים נמוכים עם טיפולים משלימים נמצאת האוונסטון אילינוי (פרבר של העיר שיקאגו). גובי

לגוב שלום גם בישראל ניתן לתת טיפולים לא מקובלים ובהצלחה גדולה מאוד ובמחיר מוזל מאוד ןלמה צריך לנסוע רחוק ? את הבריאות הטבעית לריפואי עצמי ניתן לקבל בישראל ממטב המומחים להם הצלחות גדולות חו"ל מגעים לישראל לקבל טיפולים אלו חומר למחשבה

מדובר בתחום פרוץ לחלוטין, ולכן צריך להיזהר משרלטנים המבטיחים הבטחות ללא כיסוי !

מה המאפינים של הגידול ולאיזה תרופות יגיב?

שלום נורית, אין מספיק פרטים בכדי להתייחס לתשובה מוסמכת. מלבד זאת קשה מאד לתת יעוץ וירטואלי מבלי להתייחס לכל הבדיקות בכללותן. אנו ממליצות שתיפני לרופא המטפל ותבקשי ממנו יעוץ פרטני , כאשר כל הבדיקות לפניו . בברכה, צוות אחת מתשע

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2831519,00.html ארה"ב: טיפול כימותרפי חדשני לסרטן השד התרופה "טקסוטר" הצליחה להעלים את סרטן השד בקרב 87 אחוז מהנשים שטופלו. מומחה ישראלי: "המדובר בפריצת דרך של ממש". דיווח בלעדי מכנס סרטן השד העולמי בארה"ב.

זו לא תרופה חדשה , והיא ישנה בארץ , את הטקסול מפיקים מגזע הצמח ואת הטקסוטר מהעלים

אני מבינה שנושר השיער מכל הגוף. לגבי גבות וריסים האם יש פתרון מומלץ לאחת שלא יודעת להתאפר . תודה

היי אני בלית ברירה כן התחלתי להתאפר בתקופה הזו, סמתי סומק להסתיר את החוורון. קניתי עפרון חום לגבות(רצוי בצבע הגבות שלך). ומילאתי אותם(כי לא הכל נשר), כך שזה נראה טבעי. כמו כן הפוני בפיאה קצת הסתיר את הגבות. לגבי הריסים צירתי פס לעינים למעל לעפעף ולא בתוכו. מקוה שיעבור לך מהר רונית

ג', היי הכרתי מישהי שעשתה קעקוע נפלא של הגבות. אני עצמי ציירתי גם את הגבות, וגם מעל לעפעף, מה שמטשטש קצת את הרושם של חוסר ריסים. בהצלחה!!! ענת

שלום , אובחנת כחולת סרטן שד מתקדם עם גרורות בעמוד השדרה . האם גורלי נחרץ , האם נשארו לי שנים ספורות לחיות , או שיש לכם גם סיפורים אופטימיים בשבילי .

א שלום, גם לי יש גרורות בעצמות ואיני מרגישה שגורלי נחרץ. לידעתך ההליכים בעצמות הם מאד איטיים וכמובן שגם בעזרת תרופות היתן לעצור אותם. אגב גורל כולנו נחרץ (גם "הבריאים") ואיש אינו יודע מתי יגיע יומו וכך גם אנחנו "החולות". אם תרגישי בריאה בנשמתך תרגישי גם בריאה פיסית. קחי מכל יום את היפה שבו ותמצי אותו עד תום. אם תרצי לשוחח תשאירי לי את הטלפון שלך בכתובת האי מייל שלי.

שלום א את שואלת אם יש סיפורים אופטימיים. התשובה היא כן. ב16.12.2003 מתקיים מפגש מבריאים, אנשים שחלו והחליטו לקחת יוזמה. מבריאים מסרטן מפגש, הרצאות, סיפורי הבראה מופלאים, ורב שיח של חוקרים, מטפלים ומבריאים. והפעם נתמקד בנושאים: 1. מזון בריאות וחכמת הגוף 2. מבט הוליסטי אל הכימותרפיה מרצה: פרופ´ גרשם זיצ´ק, רופא וחוקר סרטן. מנחה: אבנר שילה, מבריא, מטפל ומורה. המפגש יתקיים ביום ג´ 16/12/03 בשעות 16.00-20.00 ב´בית דניאל´, רח´ בני דן 62, ת"א. מפגשי מבריאים מסרטן מתקיימים זו השנה הרביעית לצורכי לימוד, חיזוק ועזרה הדדית. במפגשים משתתפים רופאים ומטפלים, מבריאי סרטן ותיקים וחדשים, חולים ובני משפחה. המפגשים פותחים חלון לעולם שלם של שיטות ריפוי ודרכי הבראה, גישות וזוויות מבט שונות על מחלה והבראה, על הכוחות המופלאים של ´חכמת הגוף´ החבויים בכל אחד ואחת מאיתנו, ועל המקרים שבהם הכוחות והחכמה האלו מתגלים בעצמה רבה במציאות. להרשמה: אבנר שילה 04-9975210 055-868893 בנוסף לזה את יכולה לפנות אלי באי מייל [email protected] להשתמע ספוזניק יוסי

שלום : אני בת 40, אובחן אצלי סרטן השד לפני חודש וחצי, עברתי ניתוח מלא כולל בלוטות לפני חודש. עומדת להתחיל במסע של קבלת כל הטיפולים. שאלתי היא :הבנתי שלכל טיפול יש תופעות לוואי, וחלקם אף יכולים לגרום לסרטן ברירית הרחם, איבוד הנשיות המינית והחיצונית, ועוד צרות שאני לא יודעת אליהם. הבנתי מאונקולוגים שטיפולים כימיים מונעים חזרה או התפשטות של המחלה רק ב-30%-40% , אז לשם מה כל הסבל המיותר?

היי תחשבי תמיד שאת בין ה-30%-40% שזה כן עובד אצלהן, תמיד תהיי אופטימית!! בהצלחה בטיפולים רונית

לפני זמן קצר הוציאו לי גידול ממאיר מהשד. לאחר הניתוח, שד זה יותר קטן מהשני. בינתיים אמרו לי ללבוש חזיה רכה בלי תמיכות. מחפשת פתרון יציב ואסטטי. תודה.

היי פתרון אסטתי זה או נתוח להקטנת השד השני, או לחילופין חזיה מרופדת עם כרית קטנה שמשלימה את השד הקטן. המון בריאות רונית

איפה ניתן להשיג (לקנות) חזיה כזאת?

מה תפקיד ההקרנות במחלת הסרטן או לאחר הניתוח ?

שלום יעלה, באתר עמותת אחת מתשע(בו חומר רב על סרטן השד, את הקישור ניתן למצוא במעלה הדף בכחול) הוקדש פרק על הקרנות. לנוחיותך הועתק הפרק מתוך האתר:- טיפולי קרינה (רדיותרפיה) מהם טיפולי קרינה (הקרנות\רדיותרפיה) ? הקרנות (רדיותרפיה) זו אנרגיה חזקה של קרני רנטגן ( (X raysלטיפול בחולי סרטן. האנרגיה הנפלטת מהמכשירים המיוחדים חודרת דרך הרקמות באזור המטופל ובכך גורמת להריסת התאים ולבלימת גידול התאים של הגוש הנמצא או תאים שעלולים להישאר לאחר הסרת הגידול. למרות שגם התאים הבריאים באזור הנגוע עלולים להיפגע הם עדיין בעלי יכולת טובה יותר מתאי הסרטן לשקם את עצמם.יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שעלול להיגרם נזק קצר או ארוך טווח לתאים הבריאים באזור ההקרנות ( ראי תופעות לוואי בהמשך). הטיפול ניתן בדרך כלל בצורה סדירה במשך תקופה כנדרש לשם השגת השפעה מירבית על תאי הסרטן תוך הקטנת הסיכון לתאים הבריאים. מתי מבצעים הקרנות ? השימוש הרווח ביותר בטיפולי הקרנות הוא בשילוב עם ניתוח כאשר הסרטן מאובחן בשלב מוקדם, או בגוש ממוקד וקטן בשד לאחר שהוצא הגוש. בשלב זה המטרה היא להשמיד את כל תאי הסרטן שאולי נותרו באזור ולמזער את הסיכוי לצמיחתם המחודשת. לאחר ניתוח להסרת הגידול (כירתה חלקית) יומלץ לך להקרין את החלק הנותר של השד המנותח. אם תתבצע אצלך כריתה מלאה יתכן ויוקרן בית החזה כולו לאחר קבלת טיפול כימותרפי (ראי הפרק על כימותרפיה) , במיוחד אם הגידול שהוסר היה גדול או מפושט לבלוטות הלימפה של בית השחי. לעתים נעזרים בהקרנות לפני הניתוח במטרה לצמצם את הגידול ולמנוע ממך כריתה מלאה. על פי רוב כאשר הגידול הוא גדול יומלץ לך לעבור קודם כל טיפול כימותרפי לפני הסרת הגידול או הסרת השד – כריתה מלאה. שילוב של הקרנות בטיפול כימותרפי מתבצע בשלבים שונים של הטיפול (לפני, אחרי או במהלך מתן הכימותרפיה), בהתאם למצבך. ההקרנות מופנות לעתים גם לבלוטות הלימפה שליד עצם הבריח או בבית השחי, בהתאם לניתוח הספציפי או למידת הימצאותם של תאים סרטניים בבלוטות הלימפה. הקרנות ניתנות גם במצב של חזרת המחלה על מנת לשלוט במחלה קודמת בשד שלעתים לא טופלה כלל או שהטיפולים, במידה והיו, לא הועילו. הקרנות במצב של סרטן שד חוזר ניתנות גם על מנת להקל על תופעות לוואי הנגרמות על ידי המחלה, דוגמת כאבים כתוצאה מהתפשטות הסרטן לחלקי גוף אחרים. תכנית הטיפולים ועוצמתם מותאמת לכל אישה ואישה בהתאם לנסיבות, אך משך תקופת הטיפולים יהיה בדרך כלל קצר. מהו מהלך הטיפול ? הטיפול מתחיל על פי רוב ארבעה עד שמונה שבועות לאחר הניתוח והוא יינתן מדי יום במשך שלושה עד ששה שבועות. במידה ואת מקבלת כימותרפיה ההקרנות יחלו מספר שבועות מתום הטיפול הכימותרפי. קודם להקרנות תיקבע לך פגישת יעוץ עם מומחה להקרנות (אונקולוג קליני) על מנת לדון בפרטי הטיפול ולוח הזמנים לקבלתו. הטיפול ניתן בבית חולים, בדרך כלל על בסיס טיפול יום ללא אשפוז . אם יש לך בעיות תחבורה להגיע לבית החולים לקבלת הטיפול חשוב שתדעי שקופת החולים בה הנך מבוטחת משתתפת בהוצאות הנסיעה במונית (פרטים בפרק זכויות בקופות החולים). שירותי הרווחה (לבעלי זכאות לקבלת שירותים אלו) או האגודה למלחמה בסרטן ( במקרים בהם החולה עומדת בקריטריונים הנדרשים ואינה זכאית לסיוע משירותי הרווחה) משלימים את ההשתתפות בהוצאות הנסיעה בנוסף להחזר מקופות החולים. חשוב מאד שתקפידי על רצף הטיפולים ועל המעקב הרפואי במהלכם. אם יש לך בעיה לשמור על הרצף בגלל התחייבויות אחרות תאמי את לוח הטיפולים עם הצוות המטפל, אליו צריך לפנות מיידית בכל מקרה של תופעות בלתי מוכרות המופיעות במהלך הטיפול . תכנון הטיפול תכנון הטיפול נעשה לכל אישה בנפרד ובהתאם לנסיבות האישיות שלה ועל כן אל תדאגי אם את מכירה מישהי שמקבלת או קיבלה את הטיפול בצורה שונה למרות ששתיכן עברתם את אותו ניתוח. חשוב שההקרנות תינתנה בצורה היעילה ביותר ובמינימום תופעות לוואי. תכנון הטיפול כרוך על כן בהגדרת המקום המדויק אליו להפנות את ההקרנות ובקביעת עוצמת ההקרנה. מכונת רנטגן מיוחדת המוכרת בשם סימולטור משמשת לתכנון הטיפול. מכונה זו מאפשרת לאזור המטופל להשתקף תחת פיקוח של קרני רנטגן ובכך להבטיח דיוק בקביעת המקום הדורש טיפול. פגישת תכנון מעין זו עשויה לארוך בין חצי שעה לשעה ובמהלכה את מתבקשת לשכב ללא תנועה כל עוד מתבצעת המדידה. חשוב שתוכלי להגיע לטווח תנועה בזרוע שתאפשר לך הרמת המרפק לגובה הכתף לפחות, כך שיהיה לך נוח בתנוחה זו במהלך הטיפול. כאשר יש צורך להקרין את השד השמאלי רצוי להיעזר במכשיר CT כדי להרחיק את הלב משדה הקרינה ולמנוע פגיעה בו. במכשיר סימולטור רגיל לא ניתן לבצע זאת. למטרה זו יש צורך לעתים לטפל גם בשד השני. הדבר חשוב במיוחד לנשים שטופלו באדריאמיצין ולנשים צעירות אשר לגביהן יש משמעות תפקודית ארוכת טווח לנזק עתידי ומצטבר ללב. כאשר מאותר האזור המדויק אליו יש לכוון את ההקרנות מסמנים אותו בדיו על העור, ולפעמים עושים גם סימון קבוע (בהסכמת החולה) בעזרת מחט דוקרת עם דיו. שיטת הסימון תלויה בבית החולים הספציפי ואת יכולה לשאול על כך ולבקש שהסימון לא יישאר קבוע. בכל מקרה אין להסיר את הסימונים עד לאחר תום הטיפול. הסימונים עלולים לדהות או להיספג בבגדים. לבישת גופיה עשויה מכותנה צמוד לעור תמנע הכתמת הבגדים. מומלץ להשתמש בקרם גוף על בסיס מים לפני תחילת הטיפול על מנת לשמור על לחות העור. כיצד ניתן טיפול קרינתי ? ההקרנה מתבצעת בעזרת קרן הממוקדת מחוץ לגוף ( רדיותרפיה חיצונית - external radiotherapy ) או כמקור רדיואקטיבי הממוקם בתוך הרקמה הספציפית ( רדיותרפיה פנימית- internal radiotherapy ) . רדיותרפיה חיצונית היא השיטה המקובלת ביותר בטיפול בסרטן השד. שיטה זו אינה עושה אותך לרדיואקטיבית ועל כן גם אינה מונעת ממך מפגש עם אנשים אחרים, כולל ילדים. במהלך הטיפול תתבקשי לשכב על מיטת הטיפולים כשחצי הגוף העליון חשוף. המטפל מקפיד למקם את גופך בדיוק באותה תנוחה בכל פעם, ועליך להקפיד לא לזוז במהלך הטיפול. יחד עם זאת תוכלי להמשיך לנשום בחופשיות. טיפול לשד או לבית החזה מכוון מזוויות שונות, ומכשיר ההקרנה ימוקם מחדש בשביל כל זווית בנפרד. את לא תחושי כל כאב במהלך הטיפול למרות התנוחה הבלתי נוחה. ייתכן ותצטרכי לקבל סדרת הקרנות נוספת לאזור שסביב הצלקת כ "תגבור" ( boost ). ההקרנה עצמה אורכת דקות ספורות ובמהלכה תשכבי לבד בחדר ותהיי תחת מעקב של המטפל דרך חלון או בעזרת טלביזיה במעגל סגור. במקום בו מותקנת מערכת אינטרקום יוכל המטפל לתקשר אתך במהלך הטיפול ולהרגיעך . חשוב שתרגישי בנוח ובטוחה שהדלת סגורה , או שאת מאחורי וילון, ושרק את והרדיותרפיסט בקשר. מהן תופעות הלוואי של הטיפול ? התגובות לטיפול משתנות אצל כל אישה ואישה. תופעות הלוואי נובעות מפגיעת ההקרנות בתאים הבריאים והן נוגעות רק באזור המטופל. כאשר מסתיים הטיפול התאים הנורמלים מתאוששים וחוזרים לקדמותם. רוב תופעות הלוואי הן על כן זמניות, אך ייתכנו גם נזקים בלתי הפיכים בטווח הקצר או הארוך. תופעות לוואי נפוצות התגובות הראשונות תהיינה בדרך כלל בעור. את עלולה להבחין שהעור מאדים, מתכהה, נהיה רגיש יותר ומגרד . תופעות אלו מתחילות בדרך כלל כ- 10 עד 14 ימים לאחר תחילת הטיפול. בהמשך הטיפול תיתכן גם התקלפות של העור מלווה באודם רגישות ורטיבות. הצוות המבצע את הטיפול יעקוב אחרי התופעות יחד אתך וינחה אותך איך לטפל בעור בהתאם לסוג התגובה. לעתים נוצרות כוויות כתוצאה מההקרנות, בדומה לכוויות הנגרמות כתוצאה מחשיפה לשמש. ברוב המקרים כוויות אלו נעלמות במשך הזמן לאחר סיום הטיפול. יחד עם זאת על מנת להקל על תחושת הצריבה והכאב של הכוויה ניתן להשתמש במשחות שונות , בדומה לטיפול הניתן לכוויות שמש. לפני השימוש בתכשירי העור כדאי שתתייעצי עם הרופא המטפל. את עלולה גם לחוש בכאבים באזור החזה - חדים, חולפים או מתמשכים. כאבים אלו עלולים להימשך גם זמן מה לאחר סיום הטיפול, לפעמים עד מספר שנים, אך בעוצמה הולכת ופוחתת. כללית ניתן לאמר שטיפול קרינתי לשד אינו גורם להרגשה לא טובה אך המאמץ שבטיפול צורך אנרגיה רבה ועל כן את עלולה להיות מאד עייפה. עייפות זו משפיעה על המהלך התקין של חייך ועל סביבתך וחשוב מאד שתנוחי ככל שניתן. תופעות לוואי פחות נפוצות לעתים קורה שחלק מהרקמה העוטפת את הריאה דלוקה וגורמת לשיעול יבש או קוצר נשימה, תופעה שנעלמת מעצמה עם הזמן. יתכן גם אבדן תיאבון, ולעתים רחוקות גם בחילה. הקרנות לשד ולבית השחי עלולות לגרום להתקשות אזורים אלו, תופעה המוכרת בשם לייפת (פיברוסיס - fibrosis ) ונובעת מהיווצרות רקמת הצלקת. לייפת חמורה עלולה לחסום את ניקוז הנוזל הלימפטי מהזרוע ולגרום לנפיחות ( ראי הפרק על ניקוז לימפטי ). תופעות לוואי נדירות המודרניזציה בטכניקת ההקרנות ובציוד ממזערת מאד הופעת תופעות לוואי חריגות אך אלו עדיין עלולות להופיע, לפעמים אפילו חדשים או שנים לאחר סיום הטיפול, ובחלקן להיות בלתי הפיכות. נשים אחדות עלולות לחוש שהשד הולך ונעשה מוצק יותר – תופעה המוכרת בשם לייפת - פיברוסיס. כאשר תופעת הלייפת מחמירה השד מצטמק בצורה ברורה. תופעה זו יכולה להיות קשורה גם עם קיומם של כלי דם מורחבים מתחת לעור וידועה בשם telangectasia. תופעת הלייפת של הריאה העליונה יכולה גם היא להתרחש ובכך לגרום לשיעול יבש או קוצר נשימה. תופעות ארוכות טווח אחרות עליהן דווח מתייחסות ל שברים בצלעות ובעצם הבריח, ונזק עצבי לזרוע היכול להתבטא בגירוי, עקצוץ, נימול, כאב, חולשה, ולעתים אובדן כושר תנועה. חשוב שתזכרי כי מדובר בתופעות חריגות וכי רוב המומחים מסכימים שהתועלת בטיפול הקרינתי עולה בערכה על הסיכון הפוטנציאלי שבתופעות הלוואי. למה עלי לשים לב במהלך הטיפול ? הטיפול יינתן לך בדרך כלל באותה שעה של היום בכל פעם, על מנת לאפשר לך להיכנס לשגרה, ועם הזמן תלמדי להכיר את הצורה בה גופך מגיב . רצוי מאד שתקדישי זמן נוסף מהרגיל למנוחה. במידה ואת נתקלת בהפרעות שינה הקפידי לדווח על כך לצוות המטפל בך . חשוב ביותר שתתני תשומת לב מיוחדת לעורך במהלך תקופת הטיפול, וזאת על ידי : - הימנעי משימוש בבושם, דיאודורנט, משחות קרמים באזור הטיפול, אלא אם הומלצו על ידי הצוות המטפל. - רחצה במים פושרים וסבון עדין, וייבוש במגבת רכה. - אם את מקבלת הקרנות לאזור בית השחי השיער במקום ינשור ואין צורך להסירו. במקרה שצמיחת השיער תקינה ותרצי להסירו רצוי להשתמש במכשיר חשמלי. - הימנעי מחשיפת האזור המטופל לטמפרטורות קיצוניות (סאונה, בקבוק חם או קרח). - אל תחשפי את האזור המטופל לשמש בעת יציאה, הן בזמן הטיפול וגם לאחריו. - חיכוך או שפשוף עלולים להגביר את תגובת העור וכדאי על כן לשים לב לתחושה בעת לבישת חזיה – אל תלבשי חזיה עם תמיכה מתכתית; חזיה עשויה מכותנה נותנת תחושה נעימה יותר; אם עברת כריתה מלאה של השד יהיה לך נעים יותר לרוב ללבוש את חומר המילוי הרך שהיה בשימוש מיד לאחר הניתוח מאשר את הפרוטזה העשויה סיליקון. - הקפידי על תזונה בריאה ומאוזנת ושתית נוזלים רבים במהלך הטיפול הרדיותרפי. למה עלי לצפות בעקבות הטיפול ? תופעה רגילה לאחר הטיפול תהיה שינוי בתחושת רקמת השד באזור הטיפול הנעשית נוקשה יותר. מנקודת המבט של מודעות לשד חשוב שתדעי שזו תופעה נורמלית ואין סיבה לדאגה. תגובות בעור שיתכן והופיעו במהלך הטיפול תחלופנה לרוב לאחר שלושה או ארבעה שבועות. הצוות המטפל ינחה אותך איך לטפל בעורך עד לחלוף התופעות . העור עלול להיות יבש בעקבות ההקרנות ושימוש בקרם לחות פשוט יכול להקל את התחושה . תופעת העייפות עלולה להימשך זמן מה לאחר סיום הטיפול אך עם הזמן ובהדרגה תרגישי את השיפור . לגבי נשים מסוימות זה יכול לקחת מספר חודשים, לפעמים עד שנה . עם סיום הטיפול תקבלי בדרך כלל לוח זמנים לפגישות מעקב, אך אם בכל שלב שהוא תרגישי חשש מסוים או תבחיני בתופעה חריגה אל תהססי להתקשר עם הצוות המטפל בך. התמודדות עם טיפול קרינתי יש נשים המגיבות בסערת רגשות ובפחד או בחוסר יכולת להתמודד עם מה שקורה להן. פחד מפני הבלתי ידוע הוא תופעה מקובלת וכדי להתמודד אתה כדאי שתלמדי מה שיותר על הטיפול הצפוי לך. יתכן וכדאי לך לערוך ביקור במחלקת ההקרנות לפני הטיפול כדי שתדעי למה לצפות. אם במהלך או בעקבות הטיפול תרגישי חלשה, עייפה, ובמצב רוח ירוד, זכרי תמיד שאינך לבד ושיש סביבך אנשים הרוצים ויכולים לעזור. תשתדלי לשתף את הסובבים אותך בהרגשותיך, בעיקר את משפחתך וחבריך הקרובים לך ביותר, וכך יוכלו הם לתת לך תמיכה. לפעמים תרגישי צורך בקבלת יעוץ מקצועי – מהצוות המטפל בך או מיועץ שיוכל לשוחח אתך על רגשותיך העמוקים לאורך זמן. שיחה עם נשים שעברו טיפולי הקרנות יכולה לעזור, בין אם על בסיס אישי או במסגרת קבוצת תמיכה. בברכה, צוות אחת מתשע

אני עברתי טיפולים כימו וכן כריתת שד מלאה ובלוטות כיום אני עוברת הקרנות שאלתי היא עדיין יש לי כאבים ולפעמים מעין דקירות באיזור הניתוח ובאיזור הצלקת ואני מרגישה שצד הניתוח קשה ואינו רך האם זה בסדר או הכאבים שיש לי מקובלים לציין שהנני נמצאת לאחר כשלושה חודשים מאז הניתוח ועוד ברצוני לציין שהמחלה התגלתה אצלי בעקבות כאבים בשד וכן גוש שהתפתח בשד ואני מרגישה שהכאבים שיש לי עכשיו הינם אותם כאבים שהיו לי לפני הניתוח שאלתי האם הכאבים מצביעים על משהו חדש ?. האם כדאי להתייעץ עם רופא כירורג ?.

היי הכאבים יכולים להיות מהקרנות,וגם מהנתוח, אבל לכי להתיעץ בכל מקרה המון בריאות רונית

שלום יעלה, התופעות שאת מתארת לא נשמעות מדאיגות, אך בתשובה לשאלתך: כן, בהחלט יש מקום להתייעץ עם הרופא שניתח אותך, שיבדוק ויתרשם.

אני באמצע טיפולים של טקסול שבועי , אחרי אדריאמיצין , עד כה לא גדלו לי שיערות השפם , וכעת אני שמה לב שגודלות לי , הגבות גם מתחילות להתמלא , אבל בשבוע האחרון הריסים נושרים לי אני רואה ריסים קטנטנים אבל לא יודעת אם גם הם בדרך לנשירה , אם מישהי יודעת משהו , אשמח לקבל אינפורמציה , ובכלל תוך כמה זמן הגבות מתמלאות

היי אצלי גם בטקסול השבועי השיער לא גדל. הטקסול מנשיר את השיער ובמיוחד את הגבות והריסים. כאשר סימתי את הטיפולים, מעט השיער שנשאר בגבות ובריסים נשר, ואז החל לצמוח שיער חדש. הגבות צומחות מהר, הבעיה רק שזה נראה כמו שיער שגולח ומתחיל ולצמוח, וכמובן שזה תלוי בעובי הגבה שלך. (ואצלי צמח כמו לדולצין, בעובי ס"מ!!!). המון בריאות והצלחה רונית

לפרופסור אילן שלום אני בת 44 מקבלת זלוטקס באופן רציף מזה כמה חודשים גלי החום אצלי הטמעתו משמעותית תחת זלוטקס האם יכול להיות שאסטרוגן עולה תחת זלוטקס וזו הסיבה? שאלה שניה אני אמורה לבדוק עובי רירית בעוד כמה ימים האם יכול להיות שהרירית מתעבה תחת זלוטקס? תודה חיה

לחיה תודה עבור שאלתך. ראשית זה מוזר שגלי החם נעלמו תוך טיפול עם זלודקס. כי זלודקס גורם לשיתוק השחלות ולכן אין יצור של אסטרוגן, ובדרך כלל גלי החם מתגברים אז. מצד שני לא כל אשה סובלת מגלי חם. יש נשים שעם הזמן גלי החם פוחתים ונעלמים למרות שאין להם אסטרוגנים. הדבר היחיד שאני מציע הוא לבדוק את רמת האסטרוגן בדם. באם יש לך אסטרוגן הרי הוא נוצר באופן עצמאי מהשחלה למרות הדיכוי של הזריקה ואז יש צורך לברר מדוע השחלה מייצרת ההורמון. לגבי עובי רירית הרחם, הרי אני מתאר לעצמי שאת מקבלת בנוסף גם טמוכסיפן. טיפול בטמוכסיפן ללא נוכחות של אסטרוגן יכולה לגרום להתעבות רירית הרחם. ולכן יש צורך לעקוב עם אולטרהסאונד כ חצי שנה. בברכה פרופסור אילן כהן

שלום רב רצוי לציין שמעקב אולרסאונד תחת טמוקסיפן מאוד בעייתי - הממצא של רירית מעובה שכיח - ורוב החולות עם רירית מעובה אין להם רירית מעובה אלא בצקת תת רירית ולכן קשה מאוד ליעץ לאותם נשים כשיש רירית מעובה האם לעבור גרדה או לא - מה דעתך בנושא

מה זה CA 4 BREAST? מה ההבדל בין infiltrating ductal carcinoma לבין infiltrating invasive ductal carcinoma? תודה לינדה

שלום לינדה, באתר עמותת מתשע הוקדש פרק על סוגים שונים של סרטן השד. לנוחיותך הפרק הועתק: סוגי סרטן השד מהו סרטן שד ? סרטן שד הוא גידול ממאיר אשר התפתח מתוך תאי שד. המחלה מופיעה ברוב המקרים אצל נשים, אך מוכרת ונדירה גם אצל גברים. כפי שכבר נאמר מנגנון יצירת החלב בשד מורכב משני חלקים - lobules - אונות - אשר מייצרות את החלב, ומערכת duct - צינורות - האחראית להובלת החלב. במערכת ה- lobule-duct יתכנו צורות שונות של מצבים לא-נורמליים כמו סתימת האונות או הצינורות על ידי תאים מיותרים . לעתים רחוקות גורמים מצבים אלו להיווצרות גושים. בממוגרפיה לא ניתן לאבחן במדויק ולפיכך יש צורך בביופסיה לקביעת אבחנה. אם האבחנה מעידה על אחד מהמצבים המפורטים כאן יש לראות בכך התראה על סיכון גובר להיווצרות סרטן השד : intraductal hyperplasia - גידול לא נורמלי במספר התאים בצנורות החלב, או intraductal hyperplasia with atypia - מצב שפיר ( לא ממאיר ) בו יש לתאים תכונות וקצב גידול לא נורמלים, או ductal carcinoma in situ ו - intraductal carcinoma - סרטן בלתי פולשני ממוקד ומוגבל לצנורות החלב בשד . הכרת המושגים המתארים את הסוגים השונים של סרטן השד חשובה היות וסוגים אלו שונים אחד מהשני בסימפטומים שלהם ובאופציות הטיפול בהם. כללית מתחלק סרטן השד לשתי קטגוריות - סרטן לא פולשני ( Non-Invasive Carcinoma ) וסרטן פולשני ( Invasive Carcinoma ). סרטן שד לא פולשני ( Carcinoma In-Situ ) משמעות אבחנה זו היא שנמצאו תאי סרטן ברקמת השד אשר מתפתחים ומתחלקים בצורה לא נורמלית. בשלב זה הימצאות תאים אלו מוגבלת לצינורות החלב ( ducts ) בלבד והם טרם פיתחו את היכולת להתפשט, בתוך השד ומחוצה לו. יש רופאים המתייחסים למצב זה כאל סרטן לא-פולשני ויש הקוראים לכך מצב טרום סרטני. סרטן פולשני ( Invasive Carcinoma ) המושג סרטן השד מתייחס בדרך כלל למצב של הימצאות סרטן פולשני בשד. המשמעות היא שהתאים הסרטניים כבר פיתחו את היכולת להתקיים מחוץ למקומם המקורי ואף התפשטו לחלקי גוף אחרים. היכולת הפוטנציאלית של הגידול להתפשט ניתנת למדידה וידועה במושג "סווג" או "דירוג"grading - . סרטן השד מתפשט באמצעות חדירת תאי הסרטן למערכת הדם ו\או למערכת הלימפה אשר בשד, ומשם באמצעות מערכות אלו גם לשאר חלקי הגוף וגורמים להיווצרות גידולים הנקראים גרורות ( מטסטזות - metastases ). היווצרות הגרורות היא אשר הופכת את המחלה לקשה יותר. הפוטנציאל להתפשטות עדיין אינו אומר שההתפשטות אכן התרחשה, אך ההחלטות לגבי הטיפול מבוססות בדרך כלל על הערכת מידת הסיכון להתפשטות. הערכה כזו נקראת "סטייג'ינג". (staging ) - שלב, רמה. סוגים מוכרים של סרטן שד לא פולשני הם : אדנוקרצינומה ( Adenocarcinoma ) - מושג כללי המתייחס לסרטן שתחילתו ברקמות של הבלוטות במקום כלשהו בגוף. מכיוון שרוב המקרים של סרטן השד מתחילים ברקמות של בלוטות השד ניתן לכלול אותם תחת הסיווג של אדנוקרצינומה. שני הסוגים העיקריים של אדנוקרצינומה בשד הם Ductal Carcinoma ו - Lobular Carcinoma . קיימים גם מספר סוגים משניים בקטגוריה זו, ולחלק מהם יש השלכות חשובות לגבי סיכויי ההחלמה. דוקטל קרצינומה אין-סיטו (Ductal Carcinoma In Situ DCIS , ידוע גם כ - Intraductal Carcinoma ) - זה הסוג הנפוץ ביותר של סרטן שד לא פולשני. תאי סרטן נמצאים בצנורות החלב ולא התפשטו לרקמות השומניות של השד. ניתן לרפא כמעט % 100 של הנשים המאובחנות בשלב כה מוקדם של סרטן השד . הדרך הטובה ביותר לאבחן DCIS היא בממוגרפיה. עם הגידול במספר הנשים העוברות ממוגרפיה האבחון של DCIS נפוץ יותר. סיווגי משנה של DCIS נעשים לפי הסוג והדרגה ( grading ) במטרה לסייע בחיזוי רמת הסיכון לחזרת המחלה ועל מנת להתאים את הטיפול הנכון. הדירוג מציין את רמת התוקפנות של תאי הסרטן כפי שאובחנה במיקרוסקופ. יש סוגים שונים של DCIS . האבחנה החשובה ביותר ביניהם היא על פי מידת נוכחות נמק ( נקרוסיס necrosis ) של תאי הגידול. המושג קומדוקרצינומה comedocarcinoma) ) מתאר DCIS עם נמק . לובולר קרצינומה אין סיטו ( lobular carcinoma in situ - LCIS ) למרות שזה בעצם איננו מצב סרטני הוא מסווג לעתים כסוג של סרטן שד בלתי פולשני, ונקרא גם lobular neoplasia . תחילתו בבלוטות החלב אך הוא אינו חודר מעבר לצנורות. רוב הרופאים מאמינים ש LCIS לעצמו אינו הופך להיות סרטן פולשני. נשים שיש להם LCIS נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן פולשני באחד משני השדיים. משום כך חשוב שנשים שאובחנו יקפידו על מעקב רפואי שוטף - בדיקה רפואית פעמיים או שלוש בשנה וממוגרפיה אחת לשנה. סוגים מוכרים של סרטן שד פולשני הם : אינפילטרייטינג אינבייסיב דוקטל קרצינומה (Infiltrating-Invasive-Ductal Carcinoma IDC) סרטן זה , שתחילתו באחד ממעברי החלב בשד, פרץ וחדר לרקמות השומניות בשד. בשלב זה יש לו הפוטנציאל ליצור גרורות ( מטסטזות ) גם במקומות אחרים בגוף. כ- % 80 ממקרי סרטן השד הפולשני שייכים לקטגוריה זו . אינפילטרייטינג אינבייסיב לובולר קרצינומה (Infiltrating-Invasive-Lobular Carcinoma- ILC ) סרטן זה תחילתו בבלוטות החלב, ובדומה ל- IDC יש לו הפוטנציאל לפתח גרורות בחלקי גוף אחרים. קשה גם לגלותו בעזרת ממוגרפיה . כ- % 15 - 10 ממקרי סרטן השד הפולשני שייכים לקטגוריה זו. אינפלמטורי ברסט קנסר ( Inflammatory Breast Cancer ) זהו סוג נדיר של סרטן שד פולשני ( כ - % 1 ). עור השד הופך אדום וחם, כמו בדלקת, הוא גס בתחושה ומלא בגבשושיות כמו קליפת תפוז. התופעות נגרמות על ידי תאי סרטן החוסמים את צנורות הלימפה בעור המכסה את השד . הרופאים יודעים היום שהתופעות אינן נגרמות על ידי דלקת או נפיחות אך השם שניתן לסוג זה של סרטן שד בעבר עדיין נשמר. מדולרי קרצינומה ( ( Medullary Carcinoma בסוג מיוחד זה של סרטן שד פולשני קיים גבול ברור למדי בין רקמת הגידול לבין הרקמות הבריאות. סוג זה מאופיין גם בתאי סרטן גדולים ובהימצאותם של תאי המערכת החיסונית בשולי הגידול. כ- % 5 ממקרי סרטן השד הפולשני שייכים לקטגוריה זו, וסיכויי ההחלמה גבוהים יחסית לסוגי סרטן שד פולשני אחרים. מוקינוס קרצינומה ( Mucinous Carcinoma ) סוג נדיר זה של סרטן שד פולשני נגרם על ידי תאי סרטן המייצרים ריר. סיכויי ההחלמה של סוג זה טובים יותר מאלו של סוגי סרטן השד הפולשני האחרים. סוג זה נקרא גם קולואיד קרצינומה ( colloid carcinoma ). מחלת פאג'ט של הפטמה ( Paget's Disease of the Nipple ) סוג זה של סרטן השד מתחיל במעברי החלב ומתפשט לעור הפטמה ולעטרה. מחלת פאג'ט יכולה להיות קשורה לסרטן שד לא פולשני ( in situ ) ולסרטן שד פולשני כאחד. זהו סוג נדיר למדי של סרטן שד, כ- % 1 מהמקרים. הסימפטומים הראשוניים עלולים להיות תמימים ולעתים האבחנה היא בטעות כדלקת של העור . התחושה הראשונית היא כמו של פריחה – גירוי, צריבה, אדמומיות וקילוף בעור הפטמה והעטרה ולעתים גם דימום. עקב האבחון המוטעה עלול להיגרם עיכוב בגילוי הגידול ועל כן חשוב להיות עירנים לאפשרות של קיום סרטן שד. הסימפטומים אליהם יש לשים לב הם : - אדמומיות מתמשכת, הפרשה והיווצרות קרום על גבי הפיטמה, אשר גורמים לגירוי וצריבה. - פצע על הפיטמה אשר אינו נרפא. - הסימפטומים מופיעים בדרך כלל רק על גבי פיטמה אחת. גידול פילודס ( Phyllodes Tumor ) סוג נדיר זה של גידול בשד נוצר מתוך הסטרומה (stroma ) - הרקמה החיבורית של השד - בניגוד למצבי הסרטן האחרים המתפתחים בבלוטות או בצנורות החלב. גידולי פילודס ( נקראים גם phylloides ) הם בדרך כלל שפירים אך לעתים נדירות עלולים להיות ממאירים ובעלי פוטנציאל ליצור גרורות. את הגידולים השפירים מסירים בדרך כלל בקלות, יחד עם שוליים דקים של רקמה בריאה. במקרה של גידול ממאיר יש צורך להסיר שוליים רחבים יותר של הרקמה הבריאה, או לבצע כריתה מלאה של השד (מסטקטומי ). סרטן זה אינו מגיב לטיפולים הורמונליים וגם יעילות הטיפולים הכימותרפיים או הקרינתיים לגביהם מוטלת בספק. בעבר נקראו גם גידולי הפילודס, השפירים והממאירים כאחד, בשם cystosarcoma phyllodes . טובולר קרצינומה ( tubular carcinoma ) כ- % 2 ממקרי סרטן השד שייכים לסוג מיוחד זה של סרטן שד פולשני. סיכויי ההחלמה מסרטן זה טובים יותר מאשר במקרים אחרים של סרטן שד פולשני. בברכה, צוות אחת מתשע

מה הן תופעות הלוואי ו/או הסכנות בהורדת בלוטת הלימפה המרכזית ?

שלום חדווה, המידע נלקח מתוך האתר של עמותת אחת מתשע: במהלך הניתוח ובמקרה הצורך יסיר המנתח גם בלוטות לימפה מבית השחי. הסיכונים הכרוכים בהסרת בלוטות הלימפה הם אבדן תחושה זמנית או ממושכת, דלקת ורידים, התנפחויות ונוקשות בעצם השכם, קיים גם סיכון של התפתחות לימפדמה בעתיד. בברכה, צוות אחת מתשע

אני עברתי ניתוח שכזה כל כך הפחידו אותי שחשבתי שאני הופכת להיות נכה , הניתוח לא קשה הצלקת כמעט ולא רואים אותה , אני ממליצה לך גם לעשות קצת ספורט אחר כך , מניסיון:

לרופא הפלסטיקאי שלום, עברתי בתאריך 11.11.03 כריתת שד דו צדדית ושחזור ע"י שתלים, יש חשד בצד אחד לזיהום במיקובקטריה, היום נלקחה תרבית נוספת, אני מקבלת טריביד, האם יש באפשרותך להמליץ על כל טיפול שהוא על מנת למנוע הוצאת השתל? האם ישנה אפשרות להתגבר על זיהום ללא הוצאת השתל? אודה לך אם תוכל לענות לי, ממש אבל ממש אין לי כח לעבור הכל מחדש, בתודה אילה

שלום, לי אישית אין נסיון עם זיהומים במיקובקטריה, אולם בחלק מהחולות ( בערך ב50% מניסיוני) ניתן להגבר על הזיהום ולמנוע הוצאת השתלים ע"י טיפול תוך ורידי באנטיביוטיקה מתאימה באישפוז. בהצלחה

לד"ר דין עד-אל שלום, אני מודה לך על תשובתך, אני מטופלת כרגע p.o. ע"י ציפרוקסי 750 מ"ג * 2 + ספטרין פורטה * 2 , יש רושם של שיפור קל, הוכנס נקז עדין סוב קוטן, אם יש לך כל רעיון נוסף, אשמח לשמוע, תודה ושבת שלום אילה

שלום, היום הובחן אצלי DCIS ברמה הכי גבוהה יש לי גוש בגודל של 5X6 הרופא המליץ להוריד את כל השד. אני בת 35 שאלותיי הן? 1. האם אני אצטרך בוודאות הקרנות לאחר ההורדה? 2. האם יש להזדרז לפני שהוא יהיה פולשני? ( כי ברצוני להתייעץ עם עוד רופא) תודה,

הי נלי, אני בת 34. לפני כשנה וחצי היה גם לי DCIS במימדים דומים לשלך ונאלצתי לעבור כריתה מלאה. במקרה שלי לא היה צורך בהקרנות. אני מאמינה שיש לך די זמן להתייעץ עם רופא/ים נוספים שכן מדובר בימים ספורים בלבד. לדעתי כדאי גם לראות אונקולוגית לפני הניתוח על-מנת שזו/זה יחוו את דעתם. זה מאוד חשוב לדבר עם לפחות 2 מומחים אם לא יותר. אם תרצי, אשמח לשוחח איתך בטלפון. נא כתבי לי לדוא"ל [email protected] את מספר הטלפון שלך ואצור עימך קשר. תרגישי טוב, שרון

חשוב מאוד לנקוט משנה זהירות ! אם הגידול הגיע אל השוליים ניתוח הכריתה עלול להסתיים במצב שבו הכירורג לא יוכל לסגור את אזור הניתוח, וישאר פצע פתוח ומאוד בעייתי. לכן במקרים רבים ממליצים על תחילת טיפול בכימותרפיה להקטנת הגידול, ובשלב הבא מבצעים את הכריתה. במידה ויש בגידול רגישות להורמונים, יתכן והטיפול המועדף הוא טיפול הורמונלי - ממליץ לך להתיעץ עם ד"ר בלה קאופמן - תל השומר. ממליץ לך להתיעץ עם ד"ר פאפא מתל השומר. והכי חשוב - תהיי אופטימית ושמחה ,זה חלק חשוב בהחלמה !

כיצד התגלה הגידול ? מה תוצאות הממוגרפיה , האולטרה סאונד ובדיקות המרקרים בדם ?

אריק תודה על ההתייחסות בממוגרפיה יש הסתיידויות רבות פתלוגיות. תוצאות הביופסיה הינם - dcis high grade with necrosis ,cacifications,periductal fibrosis and lobular cancerization אין לי מושג מה זה אומר. נלי

מלי יקרה, לפני שאת ממהרת להפרד מהשד לכי ליעוץ נוסף.הן אצל כירוג ואצל אונקולוג.!! כיוון שהגידול שלך גדול יש היום נטיה להקטין קודם את הגידול ורק אח"כ לנתח. בדקי היטב. דברי עם נשים במצבך דרך הפורום וכן דרך התמיכה הטלפונית. בהצלחה

רק בביופסיה, שגם שם הרופא אמר דבר איוולת כמו "על פניו הכל נראה תקין" גילו את הסרטן.

שלום לך אני מבינה שהאבחנה DCIS היתה על בסיס של FNA כלומר עשו לך דיקור ובדקו. ואולם בטרם הוציאו ובדקו את הגוש כולו אין לדעת מה יש בגוש לי היה DCISCבביופסיה הראשונית. וכשהוציאו את הגוש ובדקו מצאו 2ממ חודרני אני עשיתי למפקטומי - לכי תדעי מה עדיף. באשר להורדת השד כולו כדאי לך התייעץ אולם בגודל כזה ואם השד קטן (כי אז הורדה של רקמה כה גדולה כרוכה במראה לא אסטתי של השד) וכמובן תלוי במיקום למשל קרוב לפיטמה (לא הכי טוב) וכן HIGH GRADE -כל זה יחד יטה את הרופאים להורדה. ד"ר ריזל הרופאה שלי מבלינסון וכן דר קויפמן (כפר סבא)שניתח אותיהמליצו לא להוריד והלכתי בעקבות ההמלצה שלהם. ואגב אם זה רק DCIS אין צורך בכימוטרפיה כי הגידול מהסוג הזה לא פולש מתחומי השד. בהצלחה ריקי

ריקי תודה על תשובתך, כנראה שבמקרה שלי לא יוכלו למנוע את הורדת השד בגדל גודלו... האם טיפולים לפני הניתוח להקטנת הגידול נעשים גם במקרה של DCIS ?

ריקי תודה על תשובתך, כנראה שבמקרה שלי לא יוכלו למנוע את הורדת השד בגדל גודלו... האם טיפולים לפני הניתוח להקטנת הגידול נעשים גם במקרה של DCIS ?

ריקי תודה על תשובתך, כנראה שבמקרה שלי לא יוכלו למנוע את הורדת השד בגדל גודלו... האם טיפולים לפני הניתוח להקטנת הגידול נעשים גם במקרה של DCIS ?

ריקי תודה על תשובתך, כנראה שבמקרה שלי לא יוכלו למנוע את הורדת השד בגדל גודלו... האם טיפולים לפני הניתוח להקטנת הגידול נעשים גם במקרה של DCIS ?

ריקי תודה על תשובתך, כנראה שבמקרה שלי לא יוכלו למנוע את הורדת השד בגדל גודלו... האם טיפולים לפני הניתוח להקטנת הגידול נעשים גם במקרה של DCIS ?

בהחלט התייעצי עם עוד רופא !!. אין דחיפות של ימים. ייתכן שהדגימה אינה מייצגת, והגוש מכיל מרכיב פולשני. אתפלא מאד אם לא. יעוץ לגבי כריתת השד או כל אופציה אחרת מחייב בדיקה דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

דר' חיים גוטמן שלום רב, תוצאות הביופסיה שלי הינן: עליון חיצוני- high grade dcis with necrosis,calcifications,periductal fibrosis and lobular cancerrization. additinal report after calponin stain will follow: יש לי שד קטן. גוש הסתיידויות בגודל 5X6. לפי הממוגרפיה. שתופס כמחצית השד. שאלותי הן: 1. האם כדאי לעשות פתלוגיה נוספת? 2.האם כדי להתייעץ עם אנקולוג לפני הכריתה ( האם לאור התוצאה יש על מה?)? 3. אין לי בעיה להיפרד מהשד, האם זו הדרך הטובה ביותר לפתרון המחלה שלי? תודה, אני כבר מיואשת!!!

בלוטת הזקיף - מה חשיבות בדיקת האיזוטופים לעומת חשיבות בדיקת הצבע הכחול בזמן ניתוח כריתה חלקית. האם ניתן וכדאי לותר על האיזוטופים? בתודה מראש תולי

שלום תולי, מחקרים הראו שהשימוש בשני החומרים יחד מעלה את הסיכויים לזהות את בלוטת הזקיף, ובדרך כלל מקובל להשתמש בשניהם. מבין השניים החומר הרדיואטיבי דווקא תורם יותר לזיהוי, כך שאם צריך לוותר על אחד החמרים הייתי מוותרת דווקא על הצבע הכחול. אם את חוששת מהקרינה - מדובר בכמות מזערית מאוד של קרינה, והיא נעלמת לחלוטן תוך 48 שעות.

שלום ותודה על התשובה המהירה. לאור העובדה שבבתי החולים הציבוריים משתמשים בשתי השיטות אך התור לניתוח ארוך, ובבי"ח הפרטיים (אסותא, אלישע) משתמשים אך ורק בצבע הכחול אבקש לדעת מה אחוז השגויים באיתור ע"י הצבע הכחול ביחס לחומר הרדיואקטיבי. בנוסף אבקש לדעת מה "משקל" דחייה של ניתוח ב-10-7 ימים וע"י כך שימוש בשתי השיטות לעומת ניתוח מוקדם יותר ושימוש רק בצבע הכחול. אציין כי ב-2/02 עברתי למפקטומי של Inf Duct Ca+DCIS ,G3,M=0,N=0,Stage=1, 6xCAF, והקרנות. כעת אני לפני למפקטומי עקב DCIS, G3 בשד השני.

שלום אני אחרי טיפולי קרינה וכמובן אחרי ניתוח וכימותרפיה רציתי לשאול- כמה זמן מינימום צריך לעבור אחרי קרינה כדי לבצע בדיקת MRi לשד שנפגע וגם לשד השני? במקרה שלי המליצו לי על כריתה מלאה בשל 2 מוקדים ולא כרתתי את השד שחלה ועכשיו אני רוצה להיות בטוחה שלאחר כל הטיפולים לא הושאר שם מוקד נוסף אשמח לדעת מה ההמלצה מבחינת הזמן שעבר לביצוע הבידקה הזו. (ממוגרפיה לא אמינה בעיניי שכן לא גילתה את המוקד שהיה לי .

גלית שלום, אין המלצות לגבי מעקב MRI שכן הבעיה היחידה במעקב זה הוא עלות הבדיקה.אין כאן סכנת קרינה או כל בעיה אחרת.בכל מקרה הייתי מחכה שנה מיום האבחנה ומבצע בדיקה חוזרת. ד"ר אילן רון-מומחה באונקולוגיה קלינית וקרינה

לבנות שלום קיבלתי נכות רפואית אחרי כריתת שד הנכות הינה לשנה בגובה 100% זמני מה אני אמורה לקבל אחרי שנה בועדה רפאית איזו נכות וכמה אחוזים למי יש נסיון במקרה דומה? תודה חנה

שלום לך מגיע לך כל מס ההכנסה ששילמת בשנה זו! מלאי טפסים למס הכנסה כולל הטופס של ביטוח לאומי ותקבלי כעבור כמה חודשים את כל מס ההכנסה שששילמת בשנה זו. בברכה ריקי

לריקי תודה לא מגיע לי החזר מס כי המשכורת נמוכה ולא מגיעה לתקרת מס שאלתי בקשר לאחוזי נכות קבוע לאחר 100% זמני לשנה תודה חנה

חמותי חולת סרטן השד מזה כעשר שנים, כיום לאחר כריתת הגידול, עם פצעים מופשטים על גבי העור (פצעים מוגלתיים), עברה בעבר טיפולי כימותרפיה והקרנות וכיום נמצאת לאחר טיפול היפרתרמיה, אך לא נראה שיפור במצבה. היא סובלת מאוד, בקושי ישנה בלילות ומאוד מדוכאת. איך אפשר לעזור לה? ישנו טיפול נוסף שניתן לנסות? כתובת לפנות אליה? תרופות משכחות? זקוקה לעזרה בדחיפות

שלום רונית, עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם- קו תמיכה לחולות סרטן השד ובני משפחותיהן, הקו מופעל על ידי נשים שעברו את המחלה. מס הטלפון הוא 400-363-800-1 שעות הפעילות : ימי א-ה 10.30-13.30 16.00-19.00 ובימי ג' בנוסף 19.00-21.00 אנו נשמח לעמוד לרשותכן. בברכה, צוות אחת מתשע

נסי את Point4Life, זה מוצר חדש שמיועד למטופלים בכימו ורדיוטרפיה. אני יודעת שאפשר לקבל דוגמא חינם במספר בתי מרקחת וגם בבתי חולים (אני קיבלתי אותו באיכלוב) כך שגם לא יעלה לך כסף לנסות. אני חושבת שגם ד"ר רון, מהפורום הזה ,מכיר את המוצר . מאחלת בריאות בע"ה, רווית

מנסיון אישי, אני מצטרפת להמלצה הזאת.

היי האם זה רק לתקופת הטיפולים או גם למי שסיימה ועוזר למניעה?

רונית שלום, קשה לעשות רפואה וירטואלית.המקרה של חמותך כמובן דורש התיחסות מקצועית מעמיקה של אונקולוג לאחר עיון בכל התיק הרפואי ובדיקת החמה. נראה שאופציה קרינתית מוצתה והפיתרון יהיה תרופתי וכירורגי זאת בתלות בחומרת המצב וגודל שדה המחלה. ד"ר אילן רון-מומחה באונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה

אם תוכלו לענות לי בבקשה

שלום מיכל, שאלתך נשלחה ליועץ הפורום. אנו מקוות לתשובה בהקדם. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום רב, ב- E-mail מופץ מסמך המזהיר מפני השימוש בדיאודורנטים שכתוב עליהם: Anti Perspirant , כי הם עלולים לגרום לסרט השד. האם מידע זה נכון? לתשובתכם אודה נעמה

שלום נעמה, הנושא של דאודורנט הועלה כבר מספר פעמים בפורום , מידי פעם מופץ חומר כזה. אם תיכנסי למילה חיפוש הנמצאת במעלה הדף צבועה בכחול ותכניסי את המילה דאודורנט תוכלי לראות את כל ההתכתבויות בנושא. בברכה, צוות אחת מתשע

הוויכוחים בנושא קיימים מזה זמן רב בעיקר בין חוקרי הסרטן וחברות הקוסמטיקה. גם בנושא העישון היה בעבר מאבק דומה, וכעת כבר ידועות היטב התוצאות. מסקנה : כדאי כנראה להיזהר מכל חומר כימי המוכנס לגופנו בדרך כלשהי : מזון, דרך העור כולל תרופות שמספקים הרופאים. להזכירך : מחלת התאלידומיד נגרמה מתרופה מאוד בטוחה לשימוש.... ה- Mail שאת מדברת עליו דן גם בסיכון שבגילוח בית השחי (קירבה לבלוטות הלימפה) ,ואין ממצא מדויק באשר להשפעת הגילוח או הדיאודורנט או שניהם גם יחד. האם צבעי שיער, חומרי איפור ושאר המוצרים לטיפוח היופי בטוחים ?

רציתי לשאול את הרופאים - שבוע שעבר הייתי אצל כירורוג והוא מישש גוש נייד ועגול באולטרא סאונד במבנה פיברולנצילרי (מקווה שהמילה נכונה )ללא ממצא סונוגרפי ללא עדות לגושים ציסטיים או סולידיים ,אז ביקשתי לשאול שוב ולהתייעץ מה זה הגוש הרופא הרגיש ומה אני עושה מפה והלאה .מקווה לתשובה תודה מיכל

רפואה זה לא מדע מדויק. הגוש יכול להיות סתם משהו לא משמעותי. הגוש יכול להיות סרטני - זיהוי בוודאות בביופסיה. הגוש יכול להיות גם גוש סרטני קטן, שהגוף אולי בעצמו ידאג לסילוקו. רופא אונקולוג כנראה יציע לך בדיקות נוספות : אולטרה סאונד וממוגרפיה ולאחר מכן אולי ביופסיה. תהיי בריאה והעיקר תהיי שמחה בכל רגע !

עברתי לפני כשבוע כריתת שד, בסוף התפר מתחת לבית השחי נוצר סיום עם קפל דמוי כרית קטנה, האם זה מוכר וידוע? האם ממולץ בגיל 42, אחרי כריתת שד, כשהבלוטות נקיות ואין גרורות לקבל טיפולים בהקרנות וכימותרפיה?

הכרית שאת מדברת עליה מוכרת ולא חריגה. הפרוצדורה הטיפולית קובעת שלאחר ניתוח מבצעים כימותרפיה ולאחר מכן הקרנות, מכיוון שסרטן היא בדרך כלל לא מחלה מקומית, ותאי סרטן יכולים לנוע בכל הגוף. הפרוצדורה הטיפולית מתיחסת לסוג התאים שאותרו, מיקומם ומדדים נוספים. חשוב להדגיש שהפרוצדורה לא בהכרח מדויקת, ולכן יש הרבה גידולי סרטן חוזרים ובדרך כלל בדרגות חמורות מהמצב הראשוני - אין מדד מדויק לקביעת טיפול יעיל בכל מקרה ומקרה. מה שלא ידוע לרבים הוא שיש תרופה כימותרפית יעילה למדי בטבליות עם מעט תופעות לוואי בשם : Xeloda (אין נשירת שיער !). ניתן לקבל אותה (נמצאת בסל הבריאות) אך היא יקרה מאוד, וגם בלקיחתה אין צורך להגיע למרפאה אונקולוגית.

גאולה שלום לעתים לוקח זמן עד שאיזור הניתוח מקבל את צורתו הסופית. בכל מקרה התאור שנתת בהחלט נראה בגדר הנורמה. גם אם המקום מפריע לך לא הייתי נוקט בפעולה מיוחדת בזמן הקרוב. על השאלה השניה תצטרכי לשמוע בפירוט מהאונקולוג המטפל שיכיר את פרטי התשובה הפתולוגית והרושם הקליני מלפני הניתוח. בגידולים חודרניים ('סטנדרטיים'ׂ) מומלץ טיפול קרינתי בד"כ במצבים בהם הגידול גדול, או חודר לדופן בית החזה, או חודר לעור (במצב אחר כריתה מלאה). מצב נוסף הוא כשיש בלוטות מעורבות, מקובל שמעל 3. מצב זה אינו רלוונטי לגבייך. בד"כ לא מקרינים אחר כריתה מלאה. במידה ומומלץ להקרין ולתת כמותרפיה ההקרנה ניתנת אחר השלמת הטיפול הכמותרפי. בגידולים חודרניים בנשים בגיל הפוריות (עם מחזור חודשי, בגיל צעיר) שגודלם מעל סנטימטר אחד מקובל לתת כמותרפיה. תתכן באופן לא שכיח המלצה לכמותרפיה בגידולים קטנים מסנטימטר. תוכלי לשאול את האונקולוג מה המשקל של טיפולים שונים ושילובים שלהם בהשפעה על סיכויי ההחלמה. כיום טיפול כמותרפי מומלץ באופן די רוטיני בגיל שלך גם כשסיכויי ההחלמה טובים מאד, והמלצה כזו לכן לא מצביעה לכשלעצמה על שלב מחלה מתקדם. בהצלחה מ כרמון

תודה רבה על התייחסותך, ותשובתך המקיפה גאולה

לאפרת שלום מי הרופא שביצע אצלך את השחזור בעזרת ניפוח הגיע הזמן שגם אני אקבל אומץ תודה דינה

הי דינה, הפלסטיקאי שלי הוא דר' שפלן מעתידים - מומחה לניתוחי שדיים ובעיקר לשחזורים. הוא מקצועי בצורה בלתי רגילה, ומייחס חשיבות עליונה לאסטטיקה. חוץ מזה הוא חם ואנושי וזה מאוד חשוב בתהליך כזה ארוך. זה בנוגע לפרטים הטכניים ועכשיו לקצת עידוד: אמנם עברתי כריתה + הוצאת בלוטות + שחזור בניתוח אחד, אבל נראה לי שהחלק הקשה ביותר היה הוצאת הבלוטות ולא השחזור. לי היה חשוב להתעורר עם "משהו" במקום השד, אמנם מצולק וקטן, אבל בכל זאת רואים משהו. לא בחרתי את השחזור המיידי מתוך גבורה או פייטריות, אלא מתוך פחד מ"איך מתעוררים מניתוח כזה בלי שד". אני מברכת על ההחלטה הזו, כיוון שלא חוויתי תחושת אובדן רצינית והיום אין כעסים או תחושת של חוסר נשיות. כמו-כן, נחסכה ממני כל ההתעסקות עם פרוטזה. אני ממליצה מאוד-מאוד לבצע את השחזור. אינני יודעת בת כמה את, אבל אני חושבת שבכל גיל חשובה הנשיות ותחושת השלמות. תהליך הניפוח ארוך אך בכלל לא מעיק. מדובר בניפוח אחת לחודש, בערך, הלוקח מס' דקות. מחדירים מחט לשסתום המצוי מתחת לעור ומזריקים מי-מלח. לא מרגישים כלום וההרגשה להראות איך מכלום נוצר שד היא מדהימה. יום-יומיים לאחר הניפוח יכולה להיות תחושת לחץ מועטה. השלב הבא הוא שחזור פטמה - ניתוח פשוט, ללא כאבים, אך שוב - מקצת עור יוצרים פטמה שנראית ממש אמיתית וזה מדהים. השלב האחרון הוא צביעת הפטמה וזה נעשה ע"י קעקוע (כמו קעקוע רגיל), ללא הרדמה, אלא עם משחת אלחוש. ההרגשה בסיום התהליך היא טובה ומרגשת - חוזרים להיות שלמים. אני מניחה שאצל מי שלא עברה שחזור מיידי והיתה תקופה ללא שד - ההתרגשות חזקה יותר. אולי זה נשמע מוזר, איך אני שמחה ומתרגשת משחזור שד, אבל לאחר שמשלימים עם תהליך הכריתה, אין ברירה אלא למצוא את הטוב בכל דבר. אני מבינה את חוסר החשק להיכנס לעוד תהליך של ניתוחים וטיפולים, אבל חשוב לזכור שבסוף התהליך רק הצלקות (שנעלמות עם הזמן) מזכירות את מה שעברנו. חזקי ואמצי, אפרת

לדינה בוקר טוב ותודה מה עלות של הניתוח והאם את הכול עשית דרך דר שפלן מעתידים גם את הפטמה והאם עשית קעקוע במקום פטמה תודה

שלום אפרת, הייתי רוצה לשוחח איתך שלא במסגרת הפורום על השחזור שעשית. האם תוכלי לתת לי טלפון שבו אוכל להשיגך? בתודה מראש, חגית

שלום רב היום נודע לי שאני מצטרפת למספרים... שאלתי: מה הכוונה ל"ממאירות ללא גבולות מוגדר "כפי שצויין בבדיקה? infiltrating ductal carcinoma and ductal carcinoma in-situ solid with necrosis pattern. אודה לכם לתשובה לינדה

אינני מבין את המשפט אותו את מצטטת. נראה כי הגידול שלך מכיל מרכיב פולשני ומרכיב תוך צינורי (לא פולשני). עם זאת ייתכן שהמרכיב הבלתי פולשני הוא בדרגת התמיינות נמוכה, ואז יש חשיבות רבה לגבולות. זה כל מה שאפשר לאמר לגבי המעט שכתבת דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

הקליקי באתר זה מימין על - מידע, ובתוכו על : מידע רפואי. תמצאי שם מידע על סוגים שונים של גידולים ,ותשווי למידע שבידך. חשוב שתצטרפי גם למספרים שמחלימים במהרה !

לאריק שלום לצערי לא יכולתי לפתוח שום אתר - מידע כפי שציינת אנא הנחה אותי שוב תודה לינדה

אמא שלי חולה בסרטן השד כבר 4 שנים בערך.. בחודש האחרון היא לגמרי קרסה, לא מסוגלת לזוז מהכורסה/מיטה, בקושי מסוגלת לדבר..כמעט ולא אוכלת..וכו'. האם יש סיכוי שהיא תחזור לעצמה/למשהו שקרוב לזה, או שנחרץ גורלה?

השאלה היא האם יש לה גרורות או לא?

מה זה גרורות?

אסף שלום, לפי התאור שלך אין שום סיבה שאמא שלך תיהיה עם רגל אחת בקבר. לפי התכתבותך עם רנה אני מבינה שאין לה גרורות. אז ממה היא סובלת? או איזה טיפולים היא עוברת? סרטן שד אם אינו מתפשט אז לאחר ניתוח הקרנות וטיפולים כימותרפים שנמשכים מקסימום שנה עוברים לחיים רגילים כאשר מתבצע מעקב אחת לחצי שנה בשנה הראשונה ואח"כ מדי שנה כך שלא ברור מה קורה עם אמא שלך. אם תפרט מעט יותר יתכן ואשפר יהיה לעזור לך ולה.

אסף שלום. אולי אמא שלך כעת מאוד תשושה בגלל טיפולים. יש לי חברה שגם היא לאחר טיפולים של הקרנות וטיפול כימוטרפי מאוד תשושה. אבל במקרה של החברה שלי כעת היא מתחילה את ההחלמה מהרעלים שהכניסו לה עם ההקרנות ועם הטיפולים הכימותרפיים. אולי זה המצב. אולי תשאל אותה. מאחלת לאמא שלך רפואה שלמה וכל טוב. זוהרה*

זה ממש לא המצב... את הטיפולים הכימותרפיים היא כבר עברה לפני כמה שנים.. היא בקושי מסוגלת לדבר עכשיו.. גם הפסיקו לה את הטיפול הקודם.. כנראה שהרופא הבין שאין סיכוי לזה.. עכשיו אבא שלי הביא משהו שנקרא "היחידה להמשך טיפול".. מה זה?!

היום עשיתי בדיקת אולטאסאונד לאחר שכירורוג שהייתי אצלו מישש גוש נייד ועגול .באולטרא סאונד הבנתי שלא ראו דבר כתבו לי במבנה פיברולנצילרי (מקווה שהמילה נכונה ) ללא ממצא סונוגרפי ללא עדות לגושים ציסטיים או סולידיים ,מה אני עושה עם זה הלאה והאם יכול להיות דבר כזה שהרופא הרגיש ובאולטראסאונד לא ראו.

הי מיכל, לפני חודש הלכתי לכירורג שאמר שהוא מרגיש גוש ושלח אותי לאולטראסאונד. קבלתי תוצאות טובות (לא ראו כלום), אבל החזה שלי נתגלה כ"פיברוציסטי" - כלומר מלא גושישים. התייעצתי עם הגיניקולוג שלי - שאני מאוד סומכת עליו - ויחד החלטנו כך: 1. ללכת לבקורות לכירורג שהפנה אותי בתדירות שהוא יקבע 2. ללכת לכירורג נוסף שמומחיותו כירורגית שד כדי שעוד מישהו "ימשש" וייתן חוות דעה. נראה לי שפשוט צריך לעקוב ולהבדק על ידי רופא אחד או שניים שניתן לסמוך על שיקול דעתם. מקוה שקצת עזרתי, חן

שלום חן נתת לי כיוון למה לעשות האם תוכלי להמליץ לי על מישהו שאת סומכת עליו תודה בכל מצב

מיכל אודה לך מאד אם תוכל גם להמליץ על הגניקולוג שלך במכבי וסליחה על כל בקשת ההמלצות הזאת ,תודה מראש

שלום מיכל מבנה פיברוגלנדולרי משמעותו מבנה בלוטי- מבנה השד התקין הוא בלוטי. השד בנוי במקור מבלוטת זיעה שהתמחתה ביצור חלב . ומבנהו בלוטות בלוטות נראה כמו אשכול ענבים. ככל שהאשה מזקינה כמות השומן בשד עולה ביחס לבלוטות ואז המבנה יותר שומני. בגיל הצעיר זה נורמלי לגמרי שיש מבנה פיברוגלנדולרי . זאת אינה מחלה אלא מילה ארוכה ומפחידה. אנו מרגישות את השד גבשושים גבשושים וזה משתנה לפי הזמן במחזור החודשי יותר גבשושי קרוב לזמן התחלת הדמם הויסתי, ורך יותר אחרי תחילת הדמם. הרופא יכול להרגיש גושים שונים ואז הוא מחליט האם הם חשודים לו כסרטן או לא . ולפי החלטה זאת הוא ממשיך ברור. אם נניח חשב שיש גושים פיברו גלנדולרים ואכן האולטרה סאונד מאשר זאת בזה תם הברור .המשך המעכב שגרתי כמו כל אשה. אם חשב שמדובר בגוש חשוד לסרטן, גם אם אולטרה סאונד תקין ,הוא ימשיך לביופסיה. אני מקווה שאת צעירה והתאור האולטרסונוגרפי תקין . כלומר הכל טוב. תבברי עם הכירורג שלך מה הוא חשב ובהתאם מה הלאה. בברכת בריאות שלמה

שלום, האם זה נכון שמחקתם מידע שנתקבל בעקבות בקשה של משתתפת בפורום וזאת למרות שהמענה הופנה ישירות אליה ? האם זה נכון שהאינפורמציה ניתנה כמענה ישיר לשאלה ישירה? אם כן , באיזה זכות?!, האם אתם מודעים לכך שזאת עבירה פלילית ?! דפני

אין בו מקום לעו"ד לכי לדרכך הגברת דפני נוכחותך אינה רצויה כאן ואת מרגיזה אנשים חולים לכי לדרכך ריקי

אני מסכים שנעשית כאן עבודת קודש, אבל אני יודע שמה שלא מוצא חן בעיני הפורום גם אם הוא חשוב לידיעת החולות פשוט נמחק וחבל... מטרת הפורום לספק כל מידע שיכול להועיל או ללמד ללא צנזורה.

לעו"ד דפני הנכבדה, ברצוננו להפנות את תשומת לבך לתקנון הפורום, אליו תוכלי להכנס באמצעות הקישורית הנמצאת בראש דף זה . לתשומת לבך, העלון נוסח על ידי משפטנים מומחים לחוקי האינטרנט. בין השאר אומר התקנון : 1. "שימושכם בפורום כפוף לקבלתכם המוחלטת של האמור בתקנון זה " 2. "הפורום נועד לתת שרות על בסיס התנדבות ואינו יכול לשמש במה לפרסום מוצרים או שירותים. לפיכך אין לפרסם בפורום מסרים מסחריים, מודעות או פרסומות מסחריות. בנוסף, אין לפרסם כל מידע או פרטים שהנם בלתי חוקיים, טורדניים, מעליבים, עוינים, מזיקים, מאיימים, גסים, גזעניים, פוגעים ברגשות הציבור, עלולים להוות בסיס לתביעה או אחריות אזרחית, מוציאים לשון הרע, פוגעים בפרטיות, או מהווים הפרה אחרת של החוק הישראלי. מנהלי האתר ו/או מנהלי הפורום רשאים לסרב לפרסם כל הודעה או מסר בפורום שלדעתם מפרים את הוראות תנאים אלה, או למחוק כל הודעה או מסר כאלה, אף אם כבר פורסמו." ההודעה שנמחקה, אליה את מתייחסת, היוותה פרסום גלוי למוצר מסחרי, ועל פי הוראות התקנון אין מקומה בפורום, מה גם שכותבת ההודעה כבר התבקשה מספר פעמים להימנע מלעשות כך.

שלום, אינני חולקת עליך לגבי פרסומים מסחריים יחד עם זאת האינטרפרטציה שלכם ו"הרגישות" שמתעוררת דווקא לגבי אינפורמציה לגיטימית על מוצר, המומלץ כיום במספר בתי חולים, ואשר הוכיח וממשיך להוכיח את יעילותו כמסייע לחולי סרטן, לא ממש ברורה לרבים ממשתתפי הפורום הזה. האינפורמציה נועדה לתת ,בידי המעונינים ו/או הזקוקים לכך, מידע בסיסי על פיתוחים חדשים אשר יכולים לסייע לחולי הסרטן להתמודד עם מעייפות ותשישות ותופעות לוואי של הטיפולים (מעל ל-90% ע"פ נתוני ה WHO ). ההמלצה האם כן או לא להשתמש, במוצר, הייתה תמיד ונשארת בידי הרופאים המטפלים וזאת מדיניות החברה המייצרת מיום השקת המוצר. לאור הנ"ל דווקא אתם הייתם צריכים להיות היוזמים, להבאת המידע ולא המתנגדים ! שלא לדבר על כך ששוויון בין היועצים, (אשר חלק מהם משתמשים בפורום להאדרת שמם "ויצירת לקוחות"), יהיה מאוד במקום. גם יועץ "השייך" לחברה מסחרית עמל קשות על תוארו ומחויבותו המקצועית איננה פוחתת בגלל המקום בו הוא עובד. השוני הייחוד והעיקרי במקרה זה שיועץ כנ"ל היינו בעל ידע נרחב וממוקד יותר , מכיר את המוצר, ויכול לתת יעוץ מקצועי רציני למרות, ואולי בעיקר, בגלל מקום עבודתו. בברכה, דפני צוות אחת מתשע כתב/ה: > > לעו"ד דפני הנכבדה, > > ברצוננו להפנות את תשומת לבך לתקנון הפורום, אליו תוכלי להכנס > באמצעות הקישורית הנמצאת בראש דף זה . לתשומת לבך, העלון נוסח על > ידי משפטנים מומחים לחוקי האינטרנט. > > בין השאר אומר התקנון : > > 1. "שימושכם בפורום כפוף לקבלתכם המוחלטת של האמור בתקנון זה " > > 2. "הפורום נועד לתת שרות על בסיס התנדבות ואינו יכול לשמש במה > לפרסום מוצרים או שירותים. לפיכך אין לפרסם בפורום מסרים מסחריים, > מודעות או פרסומות מסחריות. בנוסף, אין לפרסם כל מידע או פרטים > שהנם בלתי חוקיים, טורדניים, מעליבים, עוינים, מזיקים, מאיימים, > גסים, גזעניים, פוגעים ברגשות הציבור, עלולים להוות בסיס לתביעה > או אחריות אזרחית, מוציאים לשון הרע, פוגעים בפרטיות, או מהווים > הפרה אחרת של החוק הישראלי. > > מנהלי האתר ו/או מנהלי הפורום רשאים לסרב לפרסם כל הודעה או מסר > בפורום שלדעתם מפרים את הוראות תנאים אלה, או למחוק כל הודעה או > מסר כאלה, אף אם כבר פורסמו." > > ההודעה שנמחקה, אליה את מתייחסת, היוותה פרסום גלוי למוצר מסחרי, > ועל פי הוראות התקנון אין מקומה בפורום, מה גם שכותבת ההודעה כבר > התבקשה מספר פעמים להימנע מלעשות כך. > > > >

נדב וגובי שלום רב, אם הייתם צריכים להמליץ על 3-4 תוספים בלבד, מה הם החשובים ביותר למי שחלתה בסרטן השד? (בת 34, חליתי לפני כשנה וחצי). תודה רבה, י.

שלום לך, יש מבחר לא קטן של תוספים שנמצאו יעילים בסרטן השד. יחד עם זאת אין אפשרות להמליץ על תוספים החשובים ביותר. כל מקרה צריך להיות נדון לגופו ולהלמד היטב כדי להתאים אישית את התוספים הכי מתאימים. אתן רק שתי דוגמאות שתמחשנה: אם קיימת חלילה תופעה של MULTIPLE DRUG RESISTANCE והגידול אינו מגיב לטיפולים כימיים, יש גם סכויים טובים שלא יגיב לרוב התוספים הטבעיים. במצב שכזה התוסף או הצמח הכי חשוב הוא זה שעשוי לפתור (REVERSE) את בעית ה - MDR. במצב בו אין MDR הוא יהיה אולי רק משני בחשיבותו. ובקיצור, אין מקרה אחד דומה לאחר. כל מטופל הוא עולם בפני עצמו. גובי

אין התאמה אישית של תוספים. הכל מבוסס על ניסוי וטעיה - על מישהו אחד תוסף יכול להשפיע מצוין, והוא לא ישפיע כלל על מישהו אחר. ברוב המקרים "מציפים" את האדם באוסף של תוספים - אולי אחד או יותר יעזרו. גם ברפואה הקונבנציונלית המצב לא שונה מהותית - אין דרך לקבוע איזו תרופה תשפיע אם בכלל.

שלום, אני מרשה לעצמי לנסות לתת לך קצת ייעוץ אני כבר כמה שנים שמנסה הכל והולכת לכל המטפלים והיועצים אך עד עכשיו הדבר היחיד שעזר לי באמת זה משהו שהמליצו לי בבית חולים רמב"מ בחיפה, זה צירוף כזה של אדפטגניוסים שבאים מצמחי מרפא וויטמינים . הבן שלי עשה ממש מחקר על האדפטוגיומים האלה ומתברר שיש הרבה מחקרים טובים עליהם ושהם יכולים לעזור במחלת הסרטן. אני לא בבית ואין לי את הקופסה כאן אבל אני חושבת שהשם של התרופה זה משהו כמו 4פוינט לייט

שימרית, תודה רבה על התייחסותך. תהיי בריאה. י.

שלום אני בת 39 מקבלת זולידקס מזה כשנה וטמוקסיפן מזה כחצי שנה. שאלתי היא, מתי צריך להתחיל במעקבים הגינקולוגים? ואלו בדיקות מלבד האולטראסאונד יש לבצע ומתי? תודה רונית

יש לבצע בדיקה גניקולוגית. משטח צואר כרחם (פאפ) ואולטרהסאונד כל חצי שנה. את הביקורת הגניקולוגית יש להתחיל מייד. בברכה פרופסור אילן כהן

תודה על תשובתך המהירה. מה לגבי בדיקות דם הורומנליות או אחרות, האם צריך? תודה