פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

09/11/2003 | 15:15 | מאת: red

היכן באתר שלכם אני יכול למצוא מידע מפורט ושלבי הטיפול בסוג סרטן השד הנקרא קרצומה כל מידע יעזור לנו בהבנת המחלה ובעקוב חידושים בנושא. תודה

09/11/2003 | 16:32 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, הקישור לאתר של עמותת אחת מתשע נמצא במעלה הדף צבוע בכחול. תקליק עליו. תגיע לעמוד הבית, צד ימין כנס למידע/ מידע רפואי/ ובו תמצא תוכן עניינים עם פרקים רבים אנו מקוות שהמידע יהיה לך לעזר. בברכה, צוות אחת מתשע

09/11/2003 | 13:38 | מאת: דינה

שתי שאלות : האם גלי חום מלווים בסחרחורת ? יש לי כאב פנימי במותן ימין שכואב כשנוגעים וגם כשאני מתכופפת, חיצונית לא רואים כלום- מה זה יכול להיות ? איזה בדיקות כדאי לי לעשות ? תודה.

09/11/2003 | 14:26 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום דינה, אנו ממליצות לך לפנות לרופא המטפל במכון האונקולוגי, ולהביע בפניו את כל ההרגשות והכאבים, הוא המוסמך ביותר להחליט איזה בדיקות כדאי שתעשי. קשה מאד לתת יעוץ וירטואלי בלי לראות את כל התיק הרפואי. בברכה, צוות אחת מתשע

09/11/2003 | 17:51 | מאת: תמי

שלום דינה, גלי חום יכולים להיות מלווים בכל מיני תופעות מעצבנות: הזעה, דפיקות לב מוגברות, מין ערנות מוגברת (ולא נעימה) של הגוף כולו, מצבי רוח, כעס, בכי, ועוד ועוד. מנסיוני, כמה שנלחצים פחות, כך הגל עובר מהר יותר וקל יותר. עכשיו גם מתקרב החורף, אז יהיה קצת יותר קל. לפעמים גלי החום עוברים מעצמם. לפעמים, אם הם קשים מדי, אפשר להעזר בכל מיני תרופות קונבנציונליות או מרפואה משלימה, אבל רק בהתיעצות עם האונקולוג. אל תתפתי לבלוע כל מיני מוצרים "טבעיים" שמוכרים בבתי-הטבע. אני מאחלת לך שתעברי את זה בקלות, תמי

09/11/2003 | 20:35 | מאת: ריקי

שלום לך זה נהדר שאת מאמינה גדולה ברפואה הקונבנציונלית, ואולם אספר לך על עצמי: שנים רבות סבלתי מהצטננויות ושפעות וצרידויות כל שנה מספר פעמים בשנה דבר שממש העיק על חיי, בדרך כלל בפסח היה תוקף אותי חיידק בגרון ולא יכלתי לדבר כלל - ואולם מאז שחליתי ושיניתי את כל התזונה שלי, ולא אגיד לך שאיני חוטאת מפעם לפעם, אני כן, אולם בגדול שיניתי את התזונה שלי מאז חלפו שנתיים וחצי ולא חליתי פעם אחת בהצטננות ואו בשפעת ואו בצרידות, אמת אני לא ממש יודעת עד כמה זה משפיע על הסרטן אבל זה בהחלט שיפר את המצב מבחינת ההתקררויות ספירת כדורויות הדם הלבנות שלי היתה מאז ומתמיד נמוכה מאז ששיניתי את התזונה אפילו ספירה זו השתפרה. כדאי לתת מחשבה לנושא המזון והתוספים כל אחד לפי נטיותיו ויכולותיו בברכה ריקי

09/11/2003 | 11:51 | מאת: מיכל

כמה שאלות בנושא זולדקס: 1. האם בימים שאחרי הזריקה צפויים כאבים\ תחושות חדשות ? 2. האם תופעות הלוואי של זולדקס + טמוקסיפן מתגברות ככל שאני לוקחת אותם יותר שבועות ? 3. מה זה גלי חום וכמה זמן זה נמשך ? תודה

09/11/2003 | 12:04 | מאת: רונית א

היי לא צריכים להיות שום כאבים בעקבות הזריקה, מלבד מקום הזריקה, וגם זה אם לא עושים לך את זה טוב. תבקשי שירדימו לך את המקום עם משחה או ספרי ואז יזריקו לך. גלי חום, כשמם כן הם, גל חום שתוקף אותך ומשאיר אותך נוטפת מים. יש תרופות כנגד זה, תבקשי מהאונקולוג שלך. הם ימשכו עד שהמחזור יחזור להיות סדיר. התופעות לא מתגברות עם הזמן. המון בריאות רונית

09/11/2003 | 12:09 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום מיכל, גלי חום- התאדמות של הפנים, הצוואר והחזה העליון, מלווה בתחושת חום ולעיתים הזעה. באתר של עמותת אחת מתשע , הקדשנו פרק על זולדקס לנוחיותך הפרק הועתק ומובא מטה:- זולאדקס Zoladex ( goserelin ) זולאדקס היא תרופה לטיפול בסרטן השד. היא מהווה תחליף סינטטי להורמון הטבעי המווסת את פעולת השחלות. מי מטופל בזולאדקס ? הטיפול בזולאדקס ניתן לנשים הנמצאות טרום גיל המעבר. התרופה ניתנת בשילוב עם טיפולים אחרים כמו ניתוח, כימותרפיה , רדיותרפיה, וטמוקסיפן היא מתאימה לנשים שאצלן אובחן סרטן שד כקולטן חיובי לאסטרוגן ( estrogen receptor positive tumour ). ההתאמה נקבעת על פי בדיקה אשר מסייעת גם לאתר את הנשים העשויות להגיב היטב לטיפול בזולאדקס. זולאדקס ניתן גם לנשים בטרום גיל מעבר עם סרטן שד חוזר (שניונים - סרטן שד שהתפשט לחלקי גוף אחרים), ובעיקר אצל נשים שבעבר הגיבו היטב לטיפול הורמונלי (דוגמת הטמוקסיפן) שאצלן אובחן הסרטן החוזר בבלוטות הלימפה או בעצמות. כיצד פועלת התרופה ? זולאדקס פועל להפסקת ייצור האסטרוגן בשחלות על ידי התערבות בפעולת הורמונים אחרים הבאים מהמוח ומפקחים על פעולת השחלות. כשלושה שבועות מתחילת השימוש בתרופה תרד רמת האסטרוגן לרמה הקיימת אצל נשים לאחר גיל המעבר ורמה זו תישמר כל עוד משתמשים בתרופה. מידע נוסף על הפסקת ייצור האסטרוגן תוכלי למצוא בפרק על הוצאת השחלות. איך ניתן הזולאדקס ? התרופה ניתנת כזריקה תת-עורית לתוך הבטן אחת ל- 28 יום. יתכן ותינתן לך הרדמה מקומית לפני ביצוע הזריקה, אך מכיוון שהמזרק מתוכנן במיוחד להפחתת תחושת אי הנוחות ברוב המקרים לא יהיה בכך צורך. הזריקה הראשונה ניתנת במרפאת יום בבית חולים, אך את המשך הזריקות לקבל במרפאת קופת החולים או במסגרת טיפול בית של הקופה ( רופא משפחה או אחות). כמה זמן עלי לקחת את הזולאדקס ? בדרך כלל נותנים את התרופה לתקופה של שנתיים עד חמש שנים. במקרים של סרטן משני חוזר משתמשים בה כל עוד התרופה משפיעה על הסרטן. האם שימוש בזולאדקס יגרום להפסקת המחזור החודשי ? לאחר הזריקה הראשונה או השניה של זולאדקס תיתכן הפסקת המחזור החודשי שלך. המחזור יחזור לסדרו לאחר כשישה חדשים ממועד הזריקה האחרונה, אלא אם בינתיים הגעת לגיל המעבר במהלך הטיפול. האם אזדקק לאמצעי מניעה בזמן השימוש בזולאדקס ? זולאדקס מהווה אמצעי מניעה יעיל במהלך השימוש בו. השפעת התרופה מתחילה כשבועיים לאחר קבלת הזריקה הראשונה . כניסה להריון במהלך השימוש בזולאדקס, כמו גם במקרים של שימוש בתרופות אחרות, מהווה סיכון גם לאישה וגם לעובר ורצוי מאד להימנע מכך. מהן תופעות הלוואי של זולאדקס ? כל אחת מגיבה לתרופות בצורה שונה, יש המגיבות בצורה חזקה יותר מאחרות. תופעות הלוואי העיקריות של הזולאדקס מקבילות לתופעות המוכרות של גיל המעבר – גלי חום, הזעה, אבדן הדחף המיני, כמו גם כאבי ראש, תנודות במצבי הרוח, נטייה לדיכאון, יובש בנרתיק ושינויים בגודל השדיים. במהלך החודש הראשון של הטיפול יתכן דימום בנרתיק עקב הפסקת ההורמון אסטרוגן. לעתים עלולים להופיע כאבי פרקים ונוקשות, גירויים בעור ותגובות מקומיות דוגמת רגישות במקום הזריקה. במקרים נדירים עלול להופיע לחץ דם גבוה או נמוך במיוחד, אך תופעה זו אינה מחייבת טיפול מיוחד או הפסקת השימוש בתרופה. חוסר באסטרוגן במשך תקופה ארוכה עלול לגרום לאוסטאופורוזיס ( דלילות העצם). אם יש לך חששות בהקשר לכך כדאי שתתייעצי עם הצוות הרפואי המטפל בך. אם את מטופלת בזולאדקס עקב סרטן שד חוזר הסימפטומים עלולים להחמיר במשך הזמן - הכאבים יתגברו ורמת הסידן בדם עלולה לגדול. בכל מקרה חשוב לעדכן את הצוות המטפל בך לגבי כל התופעות. מה לעשות אם יש לי חששות ? אם את מוטרדת מתופעות הלוואי יהיה לך קשה יותר להתמודד עם הקשיים בחיי היום יום בעבודה, בבית ובמשפחה. אם את נתקלת בבעיות בזמן הטיפול בזולאדקס חשוב שתשוחחי עליהן עם הצוות המטפל בך. יתכן וגם שיחה עם מישהי שטופלה בתרופה בעבר תעזור , בין אם במסגרת קבוצת תמיכה ובין אם ביצירת קשר אישי. בברכה, צוות אחת מתשע

09/11/2003 | 10:13 | מאת: רנה

עברתי טיפולים כימוטרפיים ואח"כ ניתוח- כריתה חלקית (ב-30/9) ואני לפני הקרנות. כשאני ממששת את השד אני מרגישה עדיין גוש, או רקמה סמיכה. מה זה יכול להיות? האם יכול להיות שלא ניקו הכל? מה לעשות?

09/11/2003 | 11:20 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רנה, אנו ממליצות לך לפנות אל הרופא המטפל באונקולוגיה, ובנוסף לכירורג שניתח אותך, לשם בדיקה והתייעצות. בברכה, צוות אחת מתשע

09/11/2003 | 16:52 | מאת: ענתי

האיזור של הניתוח הרבה פעמים מתקשה כי נשאר שם חלל של נוזל וזה כבר לא רקמה אחידה לא מבינה את זה פיזיולוגית אבל גם אמלי זה כך במקום של הוצאת הגוש יש איזור קשה וכבד יחסית לשאר השד תבדקי בכל זאת עם הרופא ליתר ביטחון

09/11/2003 | 10:06 | מאת: שיר

בבדיקה ידנית לא נמצאו גושים. בממגורפיה קבוצת הסתידויות בשד שמאל תחתון היצון שחשודה לשאת ממאיר. שינויים בהשוואה לממגורפיה מלפני כשנה וחצי הסבר.....

09/11/2003 | 21:53 | מאת: ענת

שיר, שלום לך הסתיידויות זה אחד הסימנים לסרטן שד. אני מצטטת לך מספר הרפואה מרק: "כ-90 אחוזים מכלל מקרי סרטן השד מתחילים בצינורות החלב או בבלוטות החלב. קרצינומה אין סיטו של הצינורות מקורה בדפנות של צינורות החלב... לעיתים זהו גידול גושי שאפשר למששו ביד, והנראה על גבי הממוגרם כאוסף כתמים זעירים של מרבצי סידן (הסתיידויות-מיקרו). קרצינומה כזאת מתגלה בדרך כלל בסריקת ממוגרפיה, ובשלב זה היא זעירה למדי. היא מוגבלת בדרך כלל לאזור ספציפי של השד, ואפשר להסיר אותה בשלמותה בניתוח. אבל אם כורתים רק את הגידול עצמו, כ-25 עד 30 אחוזים מן המנותחות מפתחות סרטן שד פולשני, בדרך כלל באותו שד". במקרה שציינת האזור הספציפי הוא הרביע התחתון החיצוני של השד השמאלי (אזור מוכר לי, לצערי). אם זה אכן ממאיר, אני מקווה בשביל מי שהנ"ל נכתב עליה שזוהי אכן קרצינומה אין סיטו (שלב 1, שבו הסרטן נשאר במקומו המקורי, ועדיין לא "למד" לפלוש לרקמות אחרות). אל תתמהמהי. "עדיפה כוחה של הזהירות מכוחו של הריפוי" (וגם את זה לא אני המצאתי). אני מקווה שהחרדה לשווא, ואם לא, שהכל יטופל מהר, ביעילות ובהצלחה שלמה! ענת

09/11/2003 | 23:22 | מאת: שיר

תודה על תשובתך אבל לא הבנתי בקשר לטיפול האם מומלץ על כריתה מלאה על מנת שאחוזי הסרטן הפולשני שעלול להיות את חלק מהמטופלות יהיה קטן יותר. תודה מראש על תשובתך שיר

09/11/2003 | 08:03 | מאת: רונית ג

אני מפנה שוב את שאלתי לאונקולוגית - האם גלולות אנטי חרדה שנועדו לטפל בחרדות שלאו דווקא קשורות למחלה מזיקות להתעוררות סרטן השד? (הכוונה היא לגלולות כגון רסיטל קלונקס וכו) שאלתי את השאלה בעבר אבל הרופאה לא ענתה לי.

09/11/2003 | 13:05 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

גלולות אלו אינן גורמות להתעוררות של סרטן שד, את יכולה להיות מטופלת בהן ללא חשש.

08/11/2003 | 23:40 | מאת: ענת

היי, בנות רונית א' ואני דיברנו עכשו, וקבענו ליום שלישי הקרוב 11.11 בקפולסקי שבעזריאלי בשעה 5 אחרי הצהריים. מי שתכתוב אליי לדוא"ל תוכל גם לקבל את מספר הטלפון שלי. אפשר להגיע ברכבת (יש תחנה בעזריאלי). נא להביא מצב רוח טוב. כדי שתוכלו פחות או יותר לזהות אותי, רצ"ב התיאור: אני קצוצה (שלא באשמתי), די רזה וקטנה. מקווה להתראות אתכן! ענת

09/11/2003 | 07:11 | מאת: ריקי

אהיה ביום ג הקרוב בעזריאלי בשעה 17:00 ריקי

09/11/2003 | 07:56 | מאת: מירב

אני גם אבוא. אולי כולן תלבשנה חולצה לבנה, כדי שנזהה את השולחן המתאים

09/11/2003 | 10:29 | מאת: תמר

אני מאוד אשמח להצטרף גם אבל יש לי ילדים קטנים , אולי אפשר להפגש באיזהשהוא ערב. ( ודוקא בימי שלישי אני לא יכולה .) תודה מראש

07/11/2003 | 10:15 | מאת: ענת

היי לכולן כמו שכתבתי, נראה לי נחמד להיפגש. "אחת לתשע" הציעו אולם, אבל אני לא בטוחה שזה הולך להיות משהו המוני, ושצריך אולם. אני עדיין עם הקטע של הרכבת (אני מתה לחנוך את הקו החדש מבית שמש לתל אביב). גם חיפאיות ובאר שבעיות יכולות להגיע ככה בקלות. אולי נגיע לעזריאלי, ונשתלט על כמה שולחנות בבית קפה? אני מבקשת ממי שרוצה, להשאיר הודעה עם אפשרות לתקשר (להשאיר דוא"ל במקום המתאים). ביי! ענת

07/11/2003 | 11:57 | מאת: מירה

מוכנה להיפגש בעזריאלי

07/11/2003 | 20:00 | מאת: טלי

מוכנה להפגש ובאה מהקריות טלי

07/11/2003 | 05:10 | מאת: עמית

כמה זמן לאחר החלמה ניתן ומומלץ להיכנס להריון? האם ישנן סכנות ספציפיות לעובר אם לא עבר מספיק זמן?

07/11/2003 | 10:04 | מאת: ענת

עמית, שלום יש דעות שונות לגבי השאלה מתי להיכנס להיריון ואם בכלל מותר. לחץ על "חיפוש" שמופיעה בתחתית העמוד, והכנס את המילה הריון (ואחר כך גם היריון, שזה הכתיב המלא הנכון). תקבל המון תשובות. בהצלחה!!! ענת

07/11/2003 | 18:21 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום עמית, אנו מודעות ומבינות את שאלת הפריון אצל נשים שחלו בסרטן השד. לכן הקדשנו פרקים אחדים באתר של עמותת אחת מתשע להתלבטויות שלך וכן של נשים שחוו וחוות את המחלה. במעלה הדף יש קישור הצבוע בכחול אל האתר / דף הבית/ מידע/ מידע רפואי פרקים על הריון וסרטן השד, ופריון והטיפול בסרטן השד. בברכה, צוות אחת מתשע

09/11/2003 | 02:59 | מאת: עמית

לצערי לא מצאתי את הקישור. אשמח אם תוכלו לצרפו שנית. או להפנות אותי למקור אחר,אשר יוכל לספק תשובות או הפניות למחקרים. בתודה מראש,עמית

09/11/2003 | 10:10 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום עמית, שני הפרקים שהוצעו הועתקו לנוחיותך:- סרטן השד והריון אילו שינויים חלים בשדים בזמן הריון ? רוב הגושים והשינויים המדאיגים המאובחנים בשד במהלך הריון מתגלים כשפירים ( לא ממאירים ). השינויים נגרמים על ידי אותם תהליכים הקיימים גם אצל נשים שאינן הרות או על ידי תהליכים שפירים הקיימים רק במקרי הריון או הנקה. יחד עם זאת התהליכים ההורמונלים המתרחשים במהלך הריון או הנקה עלולים להשפיע על התפתחות גידולים הרגישים לאסטרוגן. בין הגידולים השפירים המתפתחים לעתים במהלך הריון והנקה ניתן למנות ציסטות, גלקטוצילים (ציסטות מלאות חלב galactoceles), ופיברואדנומים (גידול שפיר מוצק ועגול רווח ביותר fibroadenomas) ו- breast infractions ( אזור בו הרקמה גוועת בגלל אספקת דם לקויה). בגלל פעילות הורמונלית מוגברת גדלים במהלך ההריון הפיברואדנומים שהיו קיימים גם לפני תחילתו. תחושת השד וגודלו משתנים במהלך ההריון, ובמיוחד במחציתו הראשונה. ככל שההריון מתקדם השדיים נהיות מוצקות ובולטות יותר , כהכנה להנקה. הורמון הפרולקטין המיוצר על ידי בלוטת יתרת המוח מביא לגידול רקמות השדיים ומגרה את יצור החלב. כיצד מאבחנים סרטן שד במהלך הריון והנקה? . הבעיה העיקרית עם אבחון סרטן שד במהלך הריון היא החשש לאבחון מאוחר כאשר הסרטן כבר בשלב התפשטות מתקדם. ניתן למנוע מצב כזה במידה מסוימת על ידי ביצוע בדיקות שגרתיות במהלך ההריון ולאחר מכן גם בתקופת ההנקה . מיד עם תחילת ההריון , לפני שהשדיים גדלים ועוברים תהליכי שינויים האופייניים להריון, חשוב שהרופא שלך יעשה בדיקה ידנית מקיפה. למרות שבמהלך ההריון קשה להעריך שינויים בשדיים כדאי שתקפידי לבצע בדיקה עצמית חודשית, ובמקרה הצורך היעזרי באחות. סרטן שד יכול להתפרץ גם במהלך הריון. השוואת מספר המקרים שאובחנו אצל נשים באותה קבוצת גיל מראה על שכיחות גבוהה יותר של המחלה אצל נשים הרות מאשר אצל נשים שאינן הרות. סטטיסטית מדובר באחת מתוך 3000 עד אחת מ- 000, 10 מכלל הנשים ההרות. מקרי סרטן שד רבים יותר מאובחנים אצל נשים שדחו את כניסתן להריון לשנות ה- 30 המאוחרות או תחילת שנות ה- 40 לחייהן. במהלך הריון אין משתמשים בהקרנות, ובמיוחד לא בחדשים הראשונים , בגלל סכנת הנזק לעובר. מאותה סיבה אין זה מקובל להיעזר באמצעי אבחון הכרוכים בהקרנות – ממוגרפיה. השינויים החלים ברקמת השד במהלך ההריון מהווים סיבה נוספת לאי השימוש בממוגרפיה כאמצעי לאבחון סרטן שד במהלך הריון. לעומת זאת ניתן לערוך בדיקת אולטראסאונד ( הדמייה באמצעות גלי קול) אשר אינה מהווה סכנה לעובר . יחד עם זאת צריך לזכור כי בדיקת אולטראסאונד פחות יעילה בסריקת משקעי סידן קטנים הנקראים microcalcifications והעלולים להתברר כסימנים ראשוניים של סרטן השד. במקרים של צורך באבחון במהלך הריון מבצעים גם בדיקת שאיבת הנוזלים מהגוש החשוד במחט דקה (aspiration FNA-fine needle ) או בדיקת biopsy core בה משתמשים במחט גדולה להוצאת דגימת הרקמה. שתי בדיקות אלו אינן מהוות סכנה לעובר. כאשר נדרש ניתוח להסרת הגידול (ביופסיה) הוא מתבצע בהרדמה, כללית או מקומית. את עשויה לקבל תרופות להפסקת פעילות בלוטות החלב לפני הניתוח על מנת להקטין את סכנת הזיהום. תיתכנה חבלות לשד לאחר הביופסיה בגלל אספקת דם מוגברת לשד במהלכה. אם הגוש החשוד מתגלה במהלך תקופת ההנקה ( לאחר הלידה ) אסור לדחות את ביצוע בדיקת הממוגרפיה או כל בדיקת הדמייה אחרת. אם את מיניקה תידרשי בדרך כלל לרוקן את השד מחלב ( על ידי הנקה או בעזרת משאבה) לפני ביצוע הסריקה על מנת להפחית את הצפיפות דרכה צריכות קרני הרנטגן לחדור ובכך לשפר את איכות התמונה המתקבלת. הבעיות העיקריות בהן נתקלים באבחון בתקופת ההנקה נובעות מסיבוכים דלקתיים שונים בשד שמקורם באורגניזמים ( .(Nasopharyngeal המגיעים דרך מעברי האוויר של התינוק . שד מרוקן מחלב מעודד את ההחלמה היות וניתק הקשר עם מצע התרבית המזינה את הדלקת. מכאן גם נובעת ההמלצה להפסיק את ההנקה כאשר יש דלקת בשד. כיצד מטפלים בסרטן השד בהריון ? צורת הטיפול במקרה של סרטן השד אצל אישה בהריון תיקבע על ידי הצוות המטפל בהתאם לסוג הסרטן ולמידת התפשטותו, ובאיזה שלב של ההריון אובחנה המחלה. ניתוח היום עומדת בפניך הבחירה בין ביצוע כריתה מלאה ( mastectomy ) לבין ניתוח שחזור שד מלווה בהקרנות. אם את בהריון תוצע לך האופציה של ניתוח שיחזור רק במידה והמחלה אובחנה במהלך שלושת החדשים האחרונים של ההריון, שלב בו ניתן לדחות את ההקרנות עד לאחר לידה. כל ניתוח מתבצע תחת הרדמה כללית והסיכון להפלה כתוצאה מהשפעת ההרדמה נחשב לנמוך. הקרנות השימוש בהקרנות במהלך כל שלב בהריון אינו מומלץ היות וגם מינון נמוך מהוה סכנה לעובר. אם תמצאי מתאימה לניתוח שחזור שד והמחלה מאובחנת במהלך השליש האחרון של ההריון ניתן יהיה לגרום ללידה מוקדמת ( בשבוע ה- 30 עד 32 ) ולדחות את ההקרנות עד לאחר הלידה. כל פעולה צריכה להיות מתואמת גם עם הגינקולוג המטפל בך. כימותרפיה כימותרפיה נחשבת כיום לטיפול המקובל אצל נשים שסרטן השד שלהם השפיע על בלוטות הלימפה בבית השחי. שיטת טיפול זו מוצעת גם על פי שיקולים אחרים בכל מקרה לגופו. במהלך שלושת החדשים הראשונים של ההריון העובר מתפתח בקצב מהיר, וכימותרפיה במידה וניתנת בשלב זה יכולה לגרום להיווצרות מומים . משום כך, במידה וסרטן השד אובחן אצלך בשליש הראשון של ההריון וההמלצה היא לטיפול כימותרפי כדאי שתשקלי את האופציה של הפסקת ההריון. אם המחלה מאובחנת בשלב מתקדם יותר של ההריון תיתכן האופציה של גרימת לידה מוקדמת ודחיית הטיפול הכימותרפי עד לאחריה. טיפול כימותרפי במהלך השליש השני והשלישי של ההריון נחשב לבעל סיכון נמוך לעובר וברוב המקרים נולדים תינוקות בריאים. טמוקסיפן ידוע רק על מספר קטן של נשים שנעזרו בטמוקסיפן במהלך הריון ומידת הבטיחות של השימוש בתרופה טרם הוכחה. משום כך כדאי שלא תשתמשי בטמוקסיפן עד לאחר הלידה. האם סרטן השד במהלך הריון עלול להשפיע על העובר ? אין הוכחות שסרטן השד במהלך הריון או הנקה עלול לפגוע בהתפתחות העובר ברחם, ובכל מקרה מחלת הסרטן אינה מועברת מהאם לעובר. אין הוכחות לכך שילדים הנולדים לאמהות שחלו בסרטן שד במהלך ההריון יחלו בסרטן בעתיד. האם סרטן שד במהלך הריון תוקפני יותר ? אין הוכחות חד משמעותיות לכך שסרטן שד במהלך הריון תוקפני יותר מסרטן שד בזמנים רגילים. הסכנה היא בכך שאצל נשים אחדות הנמצאות בהריון או בתקופת הנקה עלול לחול איחור מסוכן באבחון המחלה בגלל הקושי לזהות את הסרטן כאשר השד נפוח ומוגדל ( כתוצאה מההריון או ההנקה ). באילו גורמים נוספים צריך להתחשב ? הנקה אם את מקבלת טיפול כימותרפי לאחר הלידה רצוי שתחדלי להיניק היות והחומרים המרכיבים את התרופה עלולים להגיע לתינוק דרך החלב. אם קיבלת הקרנות בעבר לפני ההריון סביר להניח שלא תיווצר כמות משמעותית של חלב בשדים . יחד עם זאת, במקרים בהם אכן היניקו נשים שקבלו טיפול בהקרנות לא אובחנו תופעות לוואי לאם או לתינוק. במקרה של כריתת שד מלאה את עדיין יכולה להיניק מהשד השני אשר בדרך כלל מייצר חלב בכמות גדולה יותר כפיצוי. הריון לאחר אבחון סרטן השד הריון המתחיל לאחר אבחון סרטן השד אינו קשור בהכרח בסיכון גדול יותר לשובה של המחלה. יחד עם זאת הרופאים ממליצים לדחות כניסה להריון לפחות לשנתיים לאחר האבחון היות וזו התקופה הפגיעה ביותר מבחינת סכנת שובה של המחלה. גם סוג הסרטן שאובחן ודרגתו מהווים שיקול חשוב בהחלטה להיכנס להריון. אם מבחינה אישית המתנה כזו אינה מתאימה לך כדאי שתתייעצי עם הצוות הרפואי המטפל בך. טיפולים מסוימים הניתנים לחולות בסרטן השד עלולים לפגוע בפריון בצורה בלתי הפיכה (פרטים בפרק על סרטן השד ופריון ובפרק על הוצאת שחלות). הפסקת הריון אין כל הוכחה שהפסקת הריון תשפר את סיכויי ההחלמה של נשים שאובחנו בסרטן השד במהלך הריון. בדרך כלל תומלץ הפסקת הריון כאשר יש צורך לטפל בחולה בכימותרפיה במהלך השליש הראשון של ההריון, או כאשר הסרטן מתפשט במהירות לחלקי גוף אחרים. ההחלטה על הפסקת הריון אינה קלה וחשוב שיהיה בידיך ובידי בן\בת זוגך את כל המידע הדרוש לקבלתה. פריון והטיפול בסרטן השד כיצד משפיע הטיפול על הפריון ? טיפולים מסוימים בסרטן השד עלולים לפגוע בכושר הפריון של המטופלת. הפגיעה יכולה להיות זמנית אך לעתים גם בלתי הפיכה. הקרנות (רדיותרפיה) הקרנות לשד אינן פוגעות בכושר הפריון אך פגיעה בפריון עלולה לקרות במקרה של הקרנות לשתי השחלות. טיפול קרינתי ניתן לשחלות במטרה להביא לשינויים ברקמות ולגרום להפסקת פעולתן התקינה. במקרים כאלו יקדימו תופעות גיל המעבר להופיע וכושר הפריון יאבד. הטיפול הקרינתי יוצע לך במידה והנך לפני גיל המעבר ושהגידול אצלך אובחן כקולטן חיובי לאסטרוגן ( (estrogen receptor positive. המטרה היא למנוע את שובה של המחלה. ניתוח התערבות כירורגית בשד אינה גורמת לאבדן פריון. יחד עם זאת, אם צריך לכרות את השחלות במטרה להפסיק את הפעולה ההורמונלית יגרם אבדן בלתי הפיך של כושר הפריון. עצם הניתוח לכריתת השחלות הוא ניתוח קל ובדרך כלל מבוצע בשיטת הלפרוסקופיה, ללא צורך בחיתוך חלל הבטן. זולדקס ( goserelin) מדובר בטיפול תרופתי הגורם להפסקה זמנית של פעולת השחלות , דהיינו גם אי הפריון הנגרם כתוצאה מהשימוש בתרופה הוא זמני . את יכולה לצפות להתחדשות הופעת המחזור החדשי שלך לאחר כשישה חדשים מתום הטיפול בזולדקס. במהלך הטיפול בזולדקס ועד לשובו של המחזור כדאי שתשתמשי באמצעי מניעה שאינם על בסיס הורמונלי (קונדומים, התקן תוך רחמי או דיאפרגמה). מידע מורחב על שיטת טיפול זו תוכלי למצוא בפרק על הוצאת שחלות. טמוקסיפן אצל רוב הנשים הלוקחות טמוקסיפן שטרם הגיעו לגיל המעבר השחלות ממשיכות לעבוד כרגיל. למעשה כאשר הטיפול בטמוקסיפן נמצא בתחילתו מתקיים אפילו ביוץ מוגבר המגביר גם את פריונך. אצל כמחצית מהנשים נפגעת סדירות המחזור או שהוא נפסק לחלוטין למרות שהשחלות ממשיכות לעבוד. ברוב המקרים הכל יחזור לקדמותו לאחר סיום הטיפול בטמוקסיפן, זאת בתנאי שבינתיים טרם התרחש התהליך הטבעי של גיל המעבר. גם אם המחזור נפסק חשוב שנשים אשר פעילות מינית תשתמשנה באמצעי מניעה אמינים במשך הטיפול בטמוקסיפן על מנת למנוע אפשרות הריון. שימוש בגלולה אינו מומלץ במהלך הטיפול בטמוקסיפן כי זה עלול לשבש את השפעת התרופה. לא מומלץ להיכנס להריון בתקופת הטיפול בטמוקסיפן ובמשך כחודשיים לאחר סיומו. מידע מורחב על הנושא תוכלי למצוא בפרק על טמוקסיפן. כימותרפיה אי פריון זמני או בלתי הפיך מוכרים כתופעת לוואי של טיפול כימותרפי אצל נשים שקבלו את הטיפול לפני גיל המעבר. איך משפיעה הכימותרפיה על הפוריות ? הטיפול אינו פוגע בביציות עצמן אך גורם לשינויים בשחלות אשר מביאים להפסקת ייצור הביציות. האם כל הנשים המקבלות כימותרפיה בגיל הפריון הופכות לעקרות ? אם את מקבלת כימותרפיה הסיכון לאי פריון כתוצאה מהטיפול מותנה בגילך, בסוג התרופה הניתנת לך ובמינון . כללית ניתן לאמר כי ככל שגילה של האישה נמוך יותר כן גדולים סיכוייה לשמר את פריונה. התרופות הכימותרפיות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר לגרום לאי פוריות משתייכות לקבוצה הנקראת alkylating agents , ובדרך כלל נכללת לפחות אחת מהן בטיפול הניתן. מידת ההשפעה של תרופות כימותרפיות אחרות על הפריון טרם נבדקה ביסודיות. מידע מורחב על הנושא תוכלי למצוא בפרק על כימותרפיה. כמות התרופה הגורמת להפסקת המחזור החודשי משתנה בהתאם לגיל האישה. נשים מעל לגיל 40 חוות את הפסקת מחזור לאחר קבלת מינון נמוך יחסית של תרופות כימותרפיות בהשוואה לנשים צעירות יותר. אצל נשים צעירות יותר תיתכן גם הפסקה זמנית של המחזור, וחזרת הופעתו מספר חדשים לאחר סיום הטיפול. איך אדע אם איבדתי את פריוני בעקבות הטיפול ? אבחון אי פריון בעקבות טיפול כימותרפי אינו קל. הקריטריונים העוזרים לקבוע את מידת התפקוד של השחלות מבוססים על שובו של המחזור, רמת ההורמונים שלך והופעת תופעות לוואי אופייניות לגיל המעבר. למרות זאת, גם אם המחזור שלך לא חוזר יכול להתקיים ייצור של ביציות והאפשרות להיכנס להריון קיימת. אם את פעילה מינית ואינך מעונינת להיכנס להריון כדאי שתשתמשי באמצעי מניעה. באילו אמצעי מניעה כדאי להשתמש לאחר טיפול בסרטן השד ? ההנחה הכללית אומרת שאת יכולה להיכנס להריון לאחר הטיפול, אלא אם המחזור לא חזר להופיע במשך שנה מתום הטיפול. כדאי שתתייעצי עם הצוות המטפל לגבי השימוש באמצעי המניעה. כללית ניתן לאמר כי עדיף להשתמש באמצעי מניעה שאינם מבוססי הורמונים ( דהיינו קונדום, דיאפרגמה והתקן תוך רחמי) היות וההורמונים המהווים מרכיב בגלולות עלולים לזרז את גידולם של תאי הסרטן. האם זה בטוח להיכנס להריון לאחר טיפול בסרטן השד ? אם את עדיין בגיל הפוריות כניסה להריון לאחר סיום הטיפולים שעברת נגד סרטן השד אינה מהווה סיכון מוגבר לשובה של המחלה. בדרך כלל ממליצים הרופאים להמתין לפחות שנתיים ממועד האבחון הראשון היות וזה פרק הזמן שמקובל כמסוכן מבחינת שובה של המחלה. לא לכל אישה מתאימה המתנה כה ארוכה ואם את מתכוונת להיכנס להריון חשוב שתתייעצי עם צוות מומחים שיעזור לך לקבל את ההחלטה המתאימה לרצונותיך ולנתוניך האישים. האם קיימים אמצעים לשמר את פוריותי ? גם בנושא זה חשוב שתתייעצי עם הצוות המטפל . קיימות טכניקות אחדות לשימור הפוריות, אם כי חלקן עדיין בשימוש מוגבל וחלקן נמצא בשלבי מחקר שונים . בכל מקרה תתייעצי עם הצוות המטפל בך לפני קבלת החלטה. חשוב : המידע המובא כאן נכון למרץ 2001, בעיקר בכל הנוגע למצב המשפטי בישראל של נושאי הפריה חוץ גופית, תרומת ביציות, הקפאת ביציות והקפאת עוברים. בעת מסירת המידע נמצאים הנושאים הללו בדיון משפטי ואמורים לצאת חוקים ותקנות חדשים. אחת מתשע תעדכן את המידע עם פרסומו. הקפאת ביציות תהליך הקפאת הביציות מוגדר כשמירת ביציות בטמפרטורה נמוכה לעצירת כל התהליכים הביולוגיים בה, וכשמדובר בביצית מופרית – לרבות עצירת חלוקת התאים בה. על מנת להקפיא ביציות יש קודם כל לבצע פעולת נטילת ביציות. מבחינה משפטית מותר לבצע נטילת ביצית רק מאישה הנמצאת בטיפול רפואי עקב ליקויי פוריות ואשר לגביה קבע רופא אחראי כי יש בנטילת הביצית משום קידום הטיפול בה. התהליך כולל נטילת הורמונים מגוף האישה במטרה לעודד את השחלות לייצר מספיק ביציות שיופרו ויאוחסנו. למרות שאין לדעת מה יכולות להיות ההשפעות של ההורמונים תמיד קיים הסיכון שהם יעודדו גם את גידול תאי סרטן השד שאולי נותרו בגוף. תהליך הקפאת עוברים גורם גם לעיכוב של כחודש בקבלת הטיפול הכימותרפי. הביציות מוצאות בתהליך ניתוחי קל ומופרות בצורה מלאכותית על ידי הזרע של בן הזוג או של התורם. העוברים המופרים מוקפאים ומאוחסנים . אין בתהליך זה משום הבטחה שהאישה אכן תיכנס להריון . נכון להיום מוגבלת הקפאת ביציות לרבות ביציות מופרות בישראל לתקופה של חמש שנים. בית החולים רשאי להאריך את תקופת ההקפאה בחמש שנים נוספות במידה ונתקבלה בקשה לכך בכתב, חתומה בידי האישה שמגופה נטלו הביציות ובידי בעלה, והבקשה מאושרת בחתימתו של הרופא האחראי. כל פעולה הכרוכה בהפריה חוץ-גופית תיעשה רק לאחר שהרופא האחראי הסביר לכל אחד מהנוגעים בדבר את משמעותה ואת התוצאות העשויות לנבוע ממנה, וקבל הסכמה מודעת בכתב של כל אחד מהם בנפרד. הקפאת רקמת השחלות דרך נוספת לשימור הפוריות היא על ידי הסרת והקפאת חלק קטן של רקמת השחלות לפני הטיפול הכימותרפי. בשלב מאוחר יותר ניתן לגדל את הביציות במעבדה או לשתול את הרקמה המוקפאת בגוף האישה. טכניקה זו נמצאת בשלבי מחקר ראשוניים ואינה בשימוש נרחב. האם תיתכן תרומת ביציות ? כניסה להריון תיתכן על ידי קבלת תרומה של ביצית שניטלה מאישה אחרת, הופרתה, והושתלה ברחמה של האישה. גם תהליך זה כולל נטילת תרופות הורמונליות ולפיכך אינו מתאים לכל אישה, בעיקר כאשר מדובר במי שחלתה בסרטן השד. גם לגבי הליך זה קיימות מגבלות חוקיות המוגדרות בחוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות. התמודדות עם אבדן כושר הפריון הידיעה שאת עלולה לאבד את כושר הפריון שלך היא קשה להתמודדות, במיוחד אם היא מגיעה בזמן בו את מתכננת להתחיל משפחה או להרחיבה. ההתמודדות עם האבחנה של סרטן שד קשה מספיק לעצמה, ואם נוספת על כך גם הידיעה כי את עלולה לאבד את כושר הפריון הקושי רב במיוחד. בעיני נשים מסוימות עצם העובדה שהן מאבדות את הכושר ללדת מהוה פגיעה בשלמותן כנשים ופוגעת בהערכתן העצמית. יהיו רגשותיך אשר יהיו זכרי תמיד שאינך צריכה להתמודד אתם לבד. הצוות המקצועי המטפל בך עומד לצדך במתן מידע ותמיכה לך ולמשפחתך. פעמים רבות שיחה עם אישה או נשים שעברו חוויות דומות עוזרת . תמיד קיימות גם האופציות של אימוץ או פונדקאות כאלטרנטיבה. אנו מקוות שמידע יעזור. בברכה, צוות אחת מתשע

09/11/2003 | 11:45 | מאת: עמית

תודה תודה תודה תודה תודה תודה.....

06/11/2003 | 22:44 | מאת: ג'ואי

אני הבראתי לפני כחודש מהסרטן ואני לפני הקרנות. פתאום אני מרגישה שבא לי לעשות מהפכים בחיים. אני בת 38 נשואה ואם ל-3 ילדים, ופתאום בעלי (שתמיד היה לא קל) נראה לי בלתי נסבל.אני רוצה להתגרש להשתחרר ולמצות את החיים האם יש עוד כאלו שחוו את זה? האם כדאי לעשות שינויים או להזהר מהם כי זוהי תחושה זמנית ?

06/11/2003 | 22:57 | מאת: ענת

ג'ואי, היי אני כל כך מבינה אותך. אני חושבת שקשה לא להתאכזב מבן הזוג במהלך הטיפולים, וזה שאת הגעת למסקנה שאת רוצה למצות את החיים נראה לי מעולה. שמעתי על כמה מקרים שסרטן היה מנוף לשינוי החיים באופן ממש חיובי. אבל... יש לך 3 ילדים שהם גם הילדים של אבא שלהם וצריכים אותו. בתחום של פירוק הנישואין אל תעשי דברים פזיזים. לפרק אפשר תמיד, אבל כדאי להקדיש לזה הרבה שיקול דעת, ובטח ובטח כשכעוד לא סיימת את הטיפולים לא רצוי להקדיש את האנרגיה שלך למשהו אחר מלבד ההבראה. אני מציעה שתגשו למגשר/ת, ושם תלבנו את הדברים. אצל מגשרים אפשר גם לעשות טיפול זוגי, וגם יש אופציה לעשות הסכם גירושין אם הטיפול מראה שאין שום סיכוי. מקווה שעזרתי. תעברי את ההקרנות בקלות (אני סיימתי 23 מתוך 32, וכבר מריחה את הסוף) ובהצלחה בכלל! ענת

07/11/2003 | 20:05 | מאת: טלי

הי הספור שלך ממש מקביל לשלי. אצלי בעלי עם גילוי המחלה במקום לתמוך הכניס אותי ממש לדכאון והרגשתי שאם הסרטן לא יהרוג אותי הוא יהרוג אותי. עם סיום הכימוטרפיה פשוט לקח תי את עצמי בידיים נפרדתי ממנו גרמתי לו לצאת מהבית ואני נשארתי בו עם ילדי החלפתי עבודה שיניתי הרגלי תזונה הכל. פשוט התנקתי אני לא מוכנה יותר לחיות בשקר אלא לעשות רק מה שטוב לי רק לי. תעשי את זה פשוט תשתחררי תראי שהחיים יפים יותר טלי

08/11/2003 | 07:25 | מאת: ריקי

שלום לך אמנם המחלה הזאת נותנת לנו פרספקטיבה אחרת על מהות החיים אולם עם שלושה ילדים קטנים שבכל זאת חיים כעת בצל מחלה ואשר יצטרכו בתוך זאת גם להתרגל לסטטוס חדש של ההורים בעיות פרנסה שהיום לא פשוטות מחלה שההחלמה ממנה היא לא תמיד בטוחה יש לשקול את כל האופציות האחרות העומדות בפניך לנסות לשקם את מה שיש אם דרך ייעוץ או גישור לפני שמפרקים את החבילה בשעה לא קלה . בברכה ריקי

08/11/2003 | 08:50 | מאת: רונית א

היי זוהי באמת תקופה לא קלה. הגוף עובר שינויים, דימוי הגוף שלך משתנה. אבל מכל רע יכול לצמוח לפעמים רק טוב. אנחנו מחליטים שאנו לא מוכנים יותר להקריב ולסבול , הופכים קצת אגואיסטים יותר, ומשנים צורת חיים והרגלי חשיבה. אני התחלתי להעמיד את עצמי בראש סדר העדיפויות ולא את הבית. יותר פנאי לעצמי, יותר בילויים, יותר בגדים, טיפחתי את עצמי יותר. מחלה כזו היא מבחן לבני הזוג, לחברים ולמשפחה, כאן את מגלה מי תומך בך ומי לא. אבל אסור לך לשכוח שגם לבעל קשה. אשתו נראה אחרת- השיער, החזה, , גופה השתנה, לפעמים זה הפחד מלהשאר לבד. יכול להיות שהתנהגות של בעלך נובעת מזה. סיימי את כל הטיפולים, הבדיקות, סעי לסוף שבוע או חופשה, או יעוץ כמו שהמליצו לך ואז תעשי חושבים. אל תמהרי. התחילי בשינויים קטנים ואז בהדרגה עברי לשינויים הגדולים. שיהיה לך בהצלחה!!!!

06/11/2003 | 22:40 | מאת: רוני

מה זה HER2?אצלי לא עשו בדיקה של HER2 האם כדאי לבקש ?

09/11/2003 | 07:58 | מאת: דני

היי, אני מצרף לך לינק לאתר האגודה למלחמה בסרטן - סרטן השד, בחיפוש תרשמי HER2 , תקבלי מידע על טפולים ביולוגיים והרספטין, במידע על תרופת ההרספטין יש גם על חלבון HER2 מקווה שעזרתי דני http://www.cancer.org.il/default.asp?url=template_site2/default.asp?maincat=15

09/11/2003 | 09:59 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רוני, באתר עמותת אחת מתשע בפרק על בדיקות יש הסבר מפורט לגבי הבדיקה, לנוחיותך הועתק החומר :- HER-2/neu חלבון ה- Her-2/neu- מצוי על גבי ממברנת התא ובתא הנורמלי הוא משמש כקולטן לאותות חלוקה מחוץ התא לתוכו. הבדיקה מיועדת לקבוע את רמת החלבון HER-2 המצוי על פני התא הסרטני. גידולים בהם יש ביטוי-יתר של HER-2 נוטים להתפתח מהר יותר וסיכוייהם לחזור גדולים יותר מאלו של גידולים ללא עודף HER-2. רמת ה- HER-2 נמדדת בסקלה הנעה בין 0 ( שלילי ) לבין +3 ( חיובי מאד ). נוכחות החלבון Her-2/neu ברמה גבוהה מנבאת את יכולתו של הגידול בשד להגיב לטיפול על בסיס Doxorubicin . כמו כן מסייעת התוצאה לרופא לקבוע האם ניתן לטפל בגידול באמצעות התרופה הרצפטין. כאשר הגידול חיובי מאד ל- HER-2 (תוצאה של +3), הסיכוי שהמטופלת תפיק תועלת מטיפול בהרצפטין גבוה יותר. אין עדות לתועלת של טיפול בהרצפטין כאשר לגידול אין ביטוי-יתר של HER-2 (תוצאה של 0 עד +1) . בדיקות Her-2/neu מתבצעות כיום בשתי טכניקות : צביעה אימונוהיסטוכימית – בבדיקה זו נקבעת רמת החלבון HER2/neuעל גבי דופן התא. התאים נצבעים על ידי נוגדנים ל Her-2/neu , ובאנליזה ממוחשבת ומורכבת נקבעת רמת החלבון באופן כמותי על גבי דופן התא . טכניקת FISH –Fluorescence In Situ Hybridization בשיטה זו נבדקים מספר העותקים לגן המקודד ליצור החלבון (ולא החלבון עצמו). לאחרונה התפרסמו עדויות מדעיות וקליניות המצביעות על חשיבותה של בדיקה זו בעיקר כאשר הבדיקה הכמותית מספקת תוצאה שאינה חד משמעית. בדיקת ה- HER-2 מתבצעת לפעמים כבר במהלך הביופסיה או הניתוח. ניתן לבצעה גם על רקמה מאוחסנת שנלקחה במועד מוקדם יותר. הרופאים נוטים לעודד נשים לבצע את הבדיקה כבר בעת האבחון לסרטן השד היות ולתוצאות הבדיקה יכולה להיות השפעה על ההחלטה איזה טיפול לתת. בברכה, צוות אחת מתשע

06/11/2003 | 22:38 | מאת: דלית

האם העובדה שהגידול שהיה לי לא רגיש להורמונים מעידה שהגידול אלים יותר או פחות? אחרי כימוטרפיה בניתוח התגלה שאין יותר תאים סרטניים, האם זה אומר שהכימוטרפיה היתה יעילה? האם סיכויי ההחלמה שונים ממקרה בו היו עושים ניתוח ואח"כ כימוטרפיה?

שלום לך מה שזה אומר הוא שטיפול הורמונלי טמוקסיפן למשל או פמרה אם עברת את גיל הפוריות לא יהיה יעיל במקרה כמו שלך ולכן יש לשקול טיפולים אחרים בברכה ריקי

09/11/2003 | 12:34 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אלימות הגידול תלויה בהרבה גורמים, רגידות להורמונים היא רק אחד מהם. אם כל הפרמטרים האחרים זהים אז גידול שאינו רגיש להורמונים הוא יותר אלים מגידול הרגיש להורמונים. באם אחרי טיפול כימי בניתוח אין עדות לגידול ממאיר הרי שהטיפול היה יעיל וסיכויי ההחלמה טובים.

10/11/2003 | 23:11 | מאת: דלית

בנתונים שציינתי- האם עדיין יש משמעות לאלימות הגידול. האם זה אומר שיש סיכוי שהוא יחזור בשד, והאם הסכון לגרורות גדול יותר, או שמשהוברר כי אין יותר תאים גידוליים המצב מעודד?

06/11/2003 | 20:58 | מאת: שלומית

שלום ! אני כמעט בת 20 ויש לי בעיה נורא מציקה ואפשר לומר מפחידה. מאז שהתחיל להתפתח לי החזה , חזה אחד גדל וחזה אחד נשאר קטן ... אני נורא מפחדת ללכת להבדק אצל רופא האם הבעיה הזו מעידה על איזשהו תסמין? אשמח אם אדע משהו בנושא שלומית

06/11/2003 | 23:01 | מאת: שירה

שלומית זה קורה. כירורג טוב יפנה אותך לפלסטיקאי טוב. לפעמים יש רגל קצרה ורגל ארוכה ועיניים לא אותו דבר. אני לא חושבת שזה אומר משהו על סרטן. שירה

06/11/2003 | 13:47 | מאת: דינה

לדר נועה שלום אני יודעת שCA-125 נועד למציאת גידולים בשחלות וכן ברחם האם הוא יכול לתת אינקציה לגרורות בכול הגוף? כמה זמן לוקח לגרורות להתפתח ? בהנחה שהגידול הורמונלי מאוד והטמוקסיפן יעיל תודה דינה

06/11/2003 | 22:07 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

CA125 יכול לפעמים להעיד על גרורות ממקןר סרטן שד אך הוא אינו הסמן האופטימלי לכך. אם הטמוקסיפן יעיל והגידול רגיש להורמונים מיטב הסיכוי הוא שלא יופיעו גרורות. מרבית המיקרים של סרטן שד גרורותי מופיעים בטוח של 5 שנים מהאבחנה.

08/11/2003 | 11:09 | מאת: איריס

אובחנתי כחולת סרטן שד עפ"י שתי בלוטות שהוצאו משחי שמאל אשר היו ממאירות, (בשד לא נמצא דבר) . הגידול היה חיובי מאוד להורמונים. עברתי טיפולי כימוטרפיה והקרנות ובתום הטיפולים התחלתי לקחת טמוקסיפן על בסיס יומי. בינתיים עברתי כריתת שחלות ושאלתי היא : מה הטעם להמשיך עם הטמוקסיפן כאשר הגוף כבר אינו מייצר אסטרוגן? בתודה מראש על התייחסותך איריס

09/11/2003 | 12:36 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

גם לאחר כריתת שחלות יש יצור אסטרוגן בגוף, אמנם במידה מועטה אך עדין משמעותית לגבי סרטן השד. על כך מבוסס הטיפול בפמרה או ארימידקס אצל נשים בגיל הבלות.

06/11/2003 | 09:40 | מאת: רונית א

שלום לכלן בנות שימו לב מה תוכן ההודעות בדפים האחרונים, גרורות, גרורות, גרורות. אנו חיבות לעשות סוויץ בראש ולהוציא את העניין מראשנו. המון בריאות לכלנו רונית

06/11/2003 | 11:11 | מאת: ענת

לכל מי שגרה בסביבות ירושלים איכשהו אנחנו נגררות פעם ועוד פעם למחשבות הנוראיות האלה (גם אני לפעמים, אני מודה!). אולי נציע פה הצעות לפעילויות משותפות, פגישה בבית קפה או נסיעה ברכבת יחד לעזריאלי ופגישה עם בנות מהמרכז או משהו כזה. יש לי תינוקת בת שנה וחודשיים שבה מתמקדת כל האמהות שיש בי, ואם אני יכולה לחשוב על להשאיר אותה עם מישהו לכמה שעות, גם כל אחת ואחת מכן יכולה (אפילו בזמן כימותרפיה). אני אשמח להשתתף במשהו כזה. קדימה שמישהי תיטול על עצמה את זה. מצטערת שאני לא יכולה, יש לי תינוקת בת שנה וחודשיים שתובעת את רוב זמני הנותר מההקרנות... שמישהי תרים את הכפפה, נו! ענת

06/11/2003 | 12:22 | מאת: רונית א

06/11/2003 | 12:33 | מאת: אריק

אני מציע שכל פעם שעולה בראשכן מחשבה "רעה" תקראו את השיר הנפלא הבא : שיר האומץ / ר. קיפלינג אם תחשוב כי תיפול ,כבר נפלת אם תחיה בלי היסוס וניצלת, אם תרצה לנצח ותאמר לא אוכל הן ברור שבחרת בקל שבקל. אם תאמר כי תאבד, הן תאבד בוודאי, כי כל איש בעולם התוסס והחי הרוצה להגיע לתרועת ניצחון לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון. זהו חוק עולמים לנמשל ולמושל ופשוט הוא החוק ואיתן מברזל : החלט כי תוכל – רצונך אז מושל עליך יגן חוק איתן מברזל. מלחמות החיים לא תמיד מבקשות את האיש החזק וכתפיו הנוקשות, אם יתמיד, אז תמיד ינצח בכל רק אותו האדם החושב כי יכול.

06/11/2003 | 21:02 | מאת: דורין

שלום לך האם עדיף לך לדחוף את הראש לאדמה כבת יענה ולא לדעת מכלום? הרי ברור וידוע שלא כולן יוצאות מהסיפור של סרטן השד וגם לא כאלה שגילו את זה בגילוי מוקדם. זה רומן שמתחיל ולא יודעים מתי יגמר!אז צריך לחשוב גם על הגרוע מכל ולהתכונן לזה נפשית. שיהיה המון בריאות וימצאו כבר תרופה למחלה הנוראית הזו שכל אחד מ-3 אנשים חולה בסרטן בכלל.

07/11/2003 | 14:19 | מאת: ענת

דורין, שלום לך להתכונן לגרוע מכל? להתכונן למוות? בשביל מה? כולנו הרי נגיע יום אחד לבית הקברות, אני מתכוונת להגיע לשם כמה שיותר מאוחר, וכל מחשבה על "חיי הנצח" שלי שם ממש לא תועיל לי לאחר את הגעתי לשם. בכל מקרה, לדעתי, זה בזבוז זמן לחשוב על זה ו"להתכונן" לזה. עדיף לצאת לטיול, להקשיב למוזיקה, להיות עם אנשים אהובים, לאכול טוב ועוד (אני לא רוצה לגלוש כאן...). חס וחלילה אני לא אומרת להזניח את עצמך, לא לבדוק ולא לטפל, אלא להקדיש לזה את האנרגיה המספיקה לזה, ובשאר לעשות חיים. תיהני, תשמחי ותהיי בריאה עד 90 (לי זה מספיק) ענת

06/11/2003 | 08:41 | מאת: סוזי

שלום רב, אני בת 34 . לפני כשנה כרתו 2.5 ס"מ משד שמאלי , נשלחו גרורות לצלע ה-9 ולגב התחתון . הציעו לי פמרה . מה רצוי לעשות בשלב זה והאם הפמרה רצוי ? אני מקבלת פעם בחודש זריקה בבטן .

06/11/2003 | 12:48 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

סוזי שלום, קשה לתת חוות דעת עם מיעוט פרטים, אני מבינה שהגידול רגיש להורמונים וכי אין גרורות מעבר לעצמות. אם הזריקה לבטן היא לצורך דיכוי שחלות אז פמרה היא אפשרות טיפולית טובה, אך שוב לגבי מה רצוי לעשות והאם פמרה הוא הטיפול המומלץ קשה לענות עקב מיעוט הפרטים בהצלחה

06/11/2003 | 00:34 | מאת: דבורה

שלום לכם רציתי לספר לכם ולשתף אותכם בחוויה ממש לא נעימה שקרה לי היום. אני (עובדת) שייכת למקום עבודה שלושים ואחד וחצי שנים. חולה בסרטן השד מזה שנה וחצי. עקב המחלה בחודשים האחרונים לא הופעתי לעבודה ברצף. והיום קרא לי המנהל והודיע שכל עוד אני חולה איני יכולה יותר להופיע לעבודה. חזרתי הביתה והרגשתי מאוד קשה וממש פגועה. הגשתי בקשה לביטוח הלאומי לפני כשנה ושם הודיעו לי שכל עוד אני מקבלת עדיין משכורת אין אני רשאית לקבל הכרה כנכות. אשמח מאוד לשמוע דעתכם.

06/11/2003 | 08:15 | מאת: אריק

זה מכעיס ומאוד מקומם, ומעיד על אטימות בני האדם בעידן התחרותי המודרני שאנו חיים בו. ומצד שני, אם זה יחסו כנראה שגם במשך יותר מ- 30 שנה לא זכית ליחס הולם, מה שאולי גרם להצטברות של תסכולים וכעסים, מה שאולי עודד או גרם להופעת הסרטן אצלך. מסקנה : טוב מאוחר מאשר בכלל לא - כנראה הגיע הזמן שתברחי משם... אנשים מסוגלים להפוך למרושעים כאשר הם מאויימים , והתרבות והכלכלה המודרנית הן מאיימות מאוד. גם אנשים שיש להם עבודה חיים בפחד מתמיד שהם עלולים לאבד אותה. החשש מהאובדן הופך את הכסף למטרה – לאלוהים. התחרות האימתנית יוצרת בחברה קבוצה קטנה של אלו שיש להם הכל (הרבה יותר ממה שהם צריכים…), וצבא השומר שהעניים לא יגנבו את זה… - באותה מידה אנשים מוצאים עצמם נלחמים על אדמה. האם באמת יש היגיון להתנהגות מרושעת ? אם אנשים היו נוהגים ברחמים ולוקחים אחריות זה על זה, העולם היה הופך למקום טוב יותר לחיות בו. נקמנות, עקשנות, גאווה ויוהרה – סממני הרשע – כל אלו מזיקים ומיותרים. אני מקווה שתמצאי את הדרך החדשה והמתאימה ביותר עבורך !

06/11/2003 | 08:23 | מאת: ענתי

אני הייתי מציעה לך לפנות לנעמת יש שם יועצות שמטפלות בענייני נשים בעבודה ישנן עורכות דין שתוכלנה לייעץ לך מה לעשות אני חושבת שגם לויצו יש פונקצייה כזו.

06/11/2003 | 16:00 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום דבורה. קראנו את דברייך בעיון רב. עמותת אחת מתשע מפעילה שירות שמירה והגנה על זכויות החולה. אנו מזמינות אותך להתקשר לטלפון 6021717-03 שלוחה 201 אל רקפת. בברכה, צוות אחת מתשע

06/11/2003 | 22:43 | מאת: דבורה

שלום לך. ניסיתי ליצור אתך קשר אבל היה זה מאוחר. אי לכך בע"ה אתקשר אליך ביום ראשון הקרוב.

06/11/2003 | 21:08 | מאת: דורין

לדעתי המעשה שעשה המעביד שלך מכפיש ומעליב מה הוא חושב שיש לו ביטוח בריאות לכל החיים גם לו יכול לקרות משהו כזה? חוץ מזה באם את מטופלת כעת אז יש לך נכות זמנית של 100% מביטוח לאומי ואת רשאית לקבל קרוב ל-70% ממשכורתך האחרונה. אז כך שלא תשארי ללא הכנסה הגרוע מכל הוא להיות בבית ללא תעסוקה ובפרט בזמנים קשים כאלו שאין עבודה ובהתחשב בעובדה שאת כרגע חולה. תחשבי על זה שיכול לצמוח לך מזה משהו טוב אולי להתפנק קצת ולהתרכז בבריאות שלך ולעשות דברים שכיף לך איתם. בעזה"ש כאשר תחלימי דיה צרה בשעתה ואני מקווה שתמצאי עצמך במקום עבודה שידעו להעריך אותך נכונה. קודם כל המון בריאות והצלחה.

06/11/2003 | 22:41 | מאת: דבורה

שלום לך דורין אין לי נכות מביטוח לאומי. למרות שהיגשתי בקשה הם אמרו לי שכל עוד אני מקבלת משכורת ממקום העבודה איני רשאית לקבל נכות. גם עם ההגשה של הבקשה היה לי מצב לא נעים. הפקידה שם אמרה לי שיש בידה את כל המסמכים. אבל ישנם שתי אפשרויות ואחת מהם במידה ואני אשכב על המיטה ולא אוכל להגיע לשירותי לבד, אז יוכלו להפעיל את התיק.

08/11/2003 | 07:28 | מאת: ריקי

שלום לך למה שלא תנסי ועדה רפואית שתוציא אותך עם פנסיה? דרך ביטוח לאומי או דרך הפנסיה שדרכה את מבוטחת? בברכה ריקי

05/11/2003 | 23:01 | מאת: גאולה

גובי שלום, קראתי את כל ההודעות בנוגע לשמן זרעי פשתן, כיצד ניתן להפיק אותו/ היכן ניתן להשיג, ראיתי שחברת סולגאר משווקת שמן זרעי פשתן בכמוסות, האם כדאי לצרוך כמוסות אלה או שניתן להשיג את השמן בצורה אחרת ? שאלה נוספת היא בנודע לשמן דגים, האם גם לו השפעה חיובית ? תודה גאולה

06/11/2003 | 08:05 | מאת: גובי

שלום גאולה, שמן פשתן בכבישה קרה את יכולה להשיג בבתי טבע. הוא מיוצר ע"י חברה ירושלמית. זהו השמן היחידי שאני בכול אופן ממליץ להשתמש בו. הוא מגיע בבקבוקים מפלסטיק עבה ששומרים שהוא לא יחשף לאור. אנא וודאי כי הוא הוחזק בבית הטבע במקרר, אחרת אל תקני אותו. כמו כן, דאגי לבדוק את התאריך. בבית החזיקי אותו בפריזר, שם הוא מחזיק עד שנה לערך. הוא לא ממש קופא אלא רק הופך "עצל" במזיגה. אם הוא קופא סימן שהפריזר שלך קר מדי. מיד לאחר השימוש החזירי אותו לפריזר. אני לא ממליץ על כמוסות שמן פשתן.. בנוגע לשמן דגים, בהחלט מומלץ. מכיל EPA ו - DHA נגזרות אומגה 3. כולנו ובמיוחד חולים במחלות כרוניות צריכים לצרוך יותר אומגה 3 ופחות אומגה 6. יחד עם זאת, חשוב מאוד שהוא יהיה ממקור איכותי ומיצרן שדואג לבדוק באופן קבוע את הדגים ולוודא שהם לא מזוהמים או מכילים מתכות (כספית למשל). שמן דגים שאני חושב שהוא מהאיכותיים שיש הוא של חברת CARLSON. לא חושב שמוכרים אותו בארץ. יש להם גם כמוסות וגם שמן דגים בנוזל בטעם לימון. בכלל אני חושב, שלאלה מכן הצורכות כמות ממוצעת ומעלה של תוספי מזון כדאי לשקול להזמין מוצרים מאתרים אינטרנטיים בחו"ל. זה לוקח 5-6 ימים מיום ההזמנה, וברוב המקרים יותר ממצדיק את דמי המשלוח. יותר מזה, חוסכים לא מעט. זה ממש לא מסובך, ומומלץ לנסות. חשוב לקחת בחשבון כי לכמות גדולה של שמן פשתן (מעל 3-4 כפות ביום) יכולה להיות השפעה על דילול הדם . כך גם לגבי שמן דגים בכמות יחסית גבוהה. זה בטח נכון כשצורכים את שניהם בו- זמנית. למי שאולי מקבלת תרופות לדילול דם כדאי לקחת זאת בחשבון.

05/11/2003 | 16:52 | מאת: שירה

רציתי לשאול מהו הסיכוי של אימי ושלי לחלות בסרטן. סבתא של אמא שלי ודודה של אמא שלי נפטרו מסרטן הרחם, הראשונה בגיל 80 והשנייה בגיל 40. וכן לסבתא שלי (אמא של אמא) גילו לא מזמן בגיל 65 סרטן השד. תודה

05/11/2003 | 17:19 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום שירה, באתר עמותת אחת מתשע מוקדש פרק לסרטן שד תורשתי. הפרק הועתק לנוחיותך. סרטן שד תורשתי תודתנו נתונה לדר' אפרת לוי-להד מהמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים על תרומתה המקצועית בעריכת הפרק. הרקע הגנטי לסרטן גידול סרטני נובע משינויים (מוטציות) בגנים. הגנים העשויים מ- די.אנ.איי ( DNA ) וכיום מעריכים שמספר הגנים באדם נע בין 000 ,60 - 000, 30 . הגנים מצויים בגופיפים הנקראים כרומוזומים, ונמצאים בגרעין של כל תא. כל גן מכיל את ההוראות ליצירת חלבון מסוים. אם חלים שינויים (מוטציות) בגן הוא אינו מתפקד כרגיל והחלבון אותו הוא מייצר עלול לא לתפקד. סרטן עלול להתפתח כאשר הגנים האחראים לחלוקה הנורמלית של התאים עוברים שינוי (מוטציה) וכתוצאה מכך התאים מתחלקים ללא בקרה. דוגמה לגנים שתפקידם למנוע חלוקה לא מבוקרת הם הגנים BRCA1 ו-2 BRCA . בצורתם הרגילה, הגנים הללו מהווים מעצור לחלוקת התאים על ידי כך שהם מייצרים חלבונים אשר מסייעים למנוע גידול תאים לא נורמלי. כאשר הגנים הללו, שתפקידם לדכא גידולים, עוברים שינויים (מוטציות) הם מאבדים את היכולת לעצור את הגידול הלא נורמלי של התאים. במצב זה יהיה גידול לא מבוקר של תאים, כלומר עלול להתפתח סרטן. רוב מקרי הסרטן מתפתחים ממוטציות נרכשות (כלומר מוטציות שאינן תורשתיות), אשר מתפתחות בתאי גוף במהלך חיי האדם. מוטציות אלו יכולות לקרות כתוצאה מטעות בתהליך חלוקת התאים או כתוצאה מפגיעות סביבתיות (כמו חומרים מסרטנים). מוטציות כאלו, המתרחשות בתאי הגוף שאינם תאי המין, אינן מועברות בתורשה, ונקראות מוטציות סומאטיות (כלומר מוטציות של הגוף &#8211; מיוונית = soma גוף). לעומת מקרי הסרטן השכיחים, המתפתחים כתוצאה ממוטציות סומאטיות, סרטן תורשתי נגרם על ידי מוטציה המועברת בתורשה. כדי שמוטציה תעבור בתורשה היא צריכה להיות קיימת בתאי המין, הנקראים גם תאי הנבט ( הביצית או הזרע ). מוטציה בתאי הנבט ( (germline mutation קיימת אם כך כבר בשלב ההפריה של העובר, ולכן ניתן למצוא אותה אחר כך בכל תאי הגוף, כולל תאי הנבט. מוטציה כזו מועברת מדור לדור וניתן לקרוא לה מוטציה מולדת או מוטציה מורשת. כל אדם נולד עם עותקים של כל גן. עותק אחד מקורו מהאם והשני מקורו מהאב. מכיוון שכל אדם יורש שני עותקים של כל גן, נדרשות שתי פגיעות על מנת לשבש את פעילות הגן לחלוטין. אנשים הנושאים מוטציה מולדת בגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA נולדים עם עותק פגום אחד. אם בשלב מסוים בחייהם ייפגע גם העותק השני, הדבר יכול לגרום להיווצרות סרטן. סרטן תורשתי מופיע לעתים קרובות בגילאים צעירים יותר מאשר סרטן אקראי (sporadic cancer) מכיוון שבאנשים הנולדים עם מוטציה מולדת יש צורך רק במוטציה אקראית אחת כדי שיתפתח אצלם סרטן. זאת לעומת אנשים שאין להם מוטציה מולדת, אצלם יש צורך בשתי מוטציות (אחת בכל עותק) כדי שתתפתח ממאירות. מוטציות ב- BRCA1 ו- BRCA2 &#8211; סיכון תורשתי לחלות בסרטן השד והשחלה. באופן כללי, רק כ- % 7 ממקרי סרטן השד ו כ- % 10 ממקרי סרטן השחלות בעולם נגרמים ממוטציות מולדות של גנים, בעיקר BRCA1 ו- BRCA2. שני הגנים הללו אחראים לרוב המקרים של סרטן שד וסרטן שחלות תורשתיים. נשים היורשות מוטציות בגנים אלו הן בעלות סיכון גבוה ביותר לחלות בסרטן שד , במיוחד לחלות בגיל צעיר - פחות מ- 50 (בין % 56 ל - % 87 עד לגיל 70 , בניגוד לסיכון של % 12 במהלך חייה של אישה בכלל האוכלוסייה) . בנוסף מצויות נשים אלו בסיכון לחלות בסרטן השחלה (% 10- 40% במהלך החיים לעומת סיכון של 1.5% לסרטן שחלה במהלך חייה של אישה בכלל האוכלוסיה). עד היום אותרו בגנים BRCA1 ו- BRCA2מאות מוטציות הגורמות לסיכון מוגבר לסרטן השד והשחלה ומוטציות חדשות מאובחנות מדי יום. ברוב המכריע של המקרים יש לכל משפחה מוטציה מיוחדת לה, ולכן זיהוי מוטציות מולדות מחייב בדיקה של כל אחד משני הגנים מתחילתו ועד סופו. בדיקה מדוקדקת זו נקראת קביעת רצף ( sequencing) והיא אינה מבוצעת בארץ באופן שגרתי. בנוסף למוטציות "הפרטיות", השונות ממשפחה למשפחה, יש מספר קטן של מוטציות שהוכחו כחוזרות במשפחות רבות. דבר זה נכון במיוחד באוכלוסיה היהודית אשכנזית שבה רווחות במיוחד 3 מוטציות ספציפיות. שתיים מהמוטציות הללו מופיעות בגן BRCA1 ושמן 185delAG ו- 5382insC . המוטציה השלישית מופיעה בגן BRCA2 ושמה 6174delT. בערך אחד מכל 40 יהודים בריאים ממוצא אשכנזי נושא את אחת המוטציות הללו, וזאת ללא קשר להיסטוריה משפחתית. כאשר אחד מההורים נושא מוטציה בגן 1 BRCA או 2 BRCA לכל אחד מהילדים יש סיכון של 50% לרשת את המוטציה, וסיכוי של 50% שלא לרשת את המוטציה. חשוב לזכור שהסיכוי לרשת ולהעביר את המוטציה זהה אצל גברים ונשים כאחד. הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA הם גנים דומיננטיים ובדרך יש להם השפעה על מספר דורות במשפחה. לא כל מי שנושא מוטציה באחד משני גנים אלו אכן יחלה בסרטן. למרות שמוטציות אלו מגבירות את הסיכון לחלות בסרטן. כפי שהוסבר לעיל, המחלה אינה מתפתחת אלא אם במקביל לעותק הפגום מלידה, העותק התקין של הגן עובר גם הוא מוטציה במהלך חיי החולה. משום שלא כל גבר או אישה שנושאים מוטציה ב- BRCA1 או BRCA2 עתידים לחלות בסרטן, קשה לעתים להוכיח שיש סרטן תורשתי על סמך ניתוח הסיפור המשפחתי. המחלה יכולה לדלג על דור או מספר דורות מכיוון שאחד מבני המשפחה העביר את הגן מבלי לחלות בסרטן בעצמו. במשפחות קטנות יתכן ורק אנשים בודדים יחלו בסרטן למרות הימצאות המוטציות בגנים BRCA1 או BRCA2 . תהליך הבדיקה הגנטית בדיקה גנטית היא תהליך מורכב ורב שלבי המתחיל בבניית העץ המשפחה והערכת הסיכונים על מנת לזהות בני משפחה הנמצאים בסיכון גבוה לסרטן שד וסרטן שחלות תורשתיים. לתהליך יש שני מרכיבים עיקריים: ייעוץ גנטי ובדיקה גנטית. ייעוץ גנטי ייעוץ גנטי מבוצע במסגרת ביקור מרפאה במכון גנטי. רשימה מפורטת של מכונים בהם ניתן לקבל ייעוץ ולבצע את הבדיקה ניתן למצוא בפרק מכונים ויעוץ לבדיקות גנטיות. במסגרת הייעוץ מצוייר עץ משפחה הכולל פרטים על מחלות ממאירות במשפחה. על סמך ניתוח עץ המשפחה ניתנת הערכת סיכון ראשונית, דהיינו יש סיכוי שבבדיקה גנטית במשפחה אכן תאתר קיומה של מוטציה גנטית. במידה ויש סיכוי שבבדיקה הגנטית שתבוצע יאותרו מוטציות בגנים, והערכה היא שמבקש\ת הייעוץ עלול/ה לחלות בסרטן, היא\הוא מקבל\ת הסבר מפורט על צורת ביצוע הבדיקה ועל יתרונותיה ומגבלותיה. לבדיקה הגנטית השלכות רפואיות ונפשיות רבות ( ראי בהמשך), ומטרת הייעוץ הגנטי היא לתת ידע וכלים כדי להגיע להחלטה המתאימה ביותר לכל מבקש\ת. לא כל אחת\ד מעוניין\ת לדעת אם היא\הוא מצוי\ה בסיכון אם לאו. ההחלטה על כך צריכה להיות של הנבדק\ת עצמו\ה ולא בידי צוות המרפאה. מי שמחליט\ה לעבור בדיקה גנטית חותם\ת על טופס הסכמה, המאשר שהבין\ה את משמעותה של הבדיקה שהוא/היא עומד/ת לעבור. בדיקה גנטית בדיקה גנטית היא בדיקת דם רגילה, שמטרתה לאבחן האם אצל הנבדק/ת קיימות אחת או יותר מהמוטציות האפשריות בגנים BRCA1 ו- BRCA2. בארץ נבדקות באופן שגרתי המוטציות השכיחות באוכלוסיה היהודית אשכנזית, וכן מוטציות האופייניות לעדות אחרות (יוצאי עיראק, תימן ואפגניסטן/פרס). בארץ אין מבצעים קביעת רצף ( sequencing) כבדיקה שגרתית. בבדיקה זו בודקים את כל הגנים מתחילתם ועד סופם, ולא רק מוטציות ספציפיות. עם זאת, ניתן לבצע קביעת רצף במקרים בהם יש חשד לסיכון גבוה לסרטן שד תורשתי במשפחה, בתנאי שיש חולה חי שניתן לבודקו. קבלת תשובה משום שכל תשובה צריכה להיות מלווה בפירוש ספציפי לנבדק, מקובל שתשובת הבדיקה הגנטית ניתנת בפגישה אישית במסגרת ביקור חוזר במרפאה. בביקור זה ניתנות גם המלצות למעקב ולמניעה בהתאם להערכת הסיכון הסופית. התוצאות המתקבלות כאמור לעיל, הבדיקה הגנטית מיועדת לאבחן האם אצל הנבדק\ת קיימת אחת או יותר מהמוטציות האפשריות בגנים 1BRCA ו- 2 BRCA . תשובה חיובית משמעותה שזוהתה מוטציה ספציפית וכי ניתן להעריך את מידת הסיכון לסרטן הקשור עם מוטציה זו. זיהוי של מוטציה באחד מבני המשפחה מאפשר גם בדיקה גנטית אצל קרובי המשפחה האחרים. בדיקה אצלם תהיה חד משמעית: קרובים שירשו את המוטציה מצויים בסיכון לחלות בסרטן, ואילו קרובים שלא ירשו את המוטציה אינם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן, והסיכון שלהם זהה לזה של כל אדם באוכלוסיה. תשובה שלילית משמעותה שלא נמצאה כל מוטציה. במידה והנבדק\ת בא\ה ממשפחה בה ידוע על קיומן של מוטציות בגנים BRCA 1 + 2 משמעות התשובה השלילית היא שסיכוייו\יה של הנבדק\ת לחלות בסרטן זהים לאלו של כלל האוכלוסייה. פענוח משמעות התשובה השלילית יהיה קשה יותר אם במשפחת הנבדק\ת לא זוהתה מוטציה בעבר, הערכת הסיכון לחלות בסרטן תהיה על כן מבוססת על ההיסטוריה המשפחתית. האפשרות לקיומה של מוטציה במקרים כאלו נשארת בעינה, כאשר ייתכן ומדובר במוטציה נדירה בגנים BRCA1 או BRCA2 או במוטציה בגן אחר שטרם זוהה. תשובה לא ברורה או לא חד -משמעית היא אחת מהאפשרויות של תוצאות הבדיקה הגנטית באותם מקרים שבהם מבוצעת בדיקת רצף. בבדיקות רצף קורה שמאתרים שינוי גנטי כלשהו שמידת הסיכון שלו לגרום לסרטן אינה ידועה. לעומת זאת המוטציות השכיחות האופייניות לעדות שונות הן מוטציות שהקשר שלהן לממאירות הוא ברור. המחקר על הגנים 1BRCA ו- 2 BRCA ממשיך כל הזמן והרופאים מתעדכנים במידע חדש באופן שוטף. כל עוד אין מידע ספציפי על שינוי שאינו ברור או חד - משמעי ניתן להעריך את רמת הסיכון של נבדקים אלו לחלות בסרטן רק על בסיס ההיסטוריה המשפחתית . משמעותה של תשובה שלילית אינה סיכוי אפסי לחלות בסרטן תשובה שלילית משמעותה שלא התגלו מוטציות DNA בגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA . יחד עם זאת חשוב לדעת שתשובה שלילית אינה אומרת שלנבדקת אין כל סיכוי לחלות בסרטן השד או בסרטן השחלות.. מכיוון שרוב המקרים של סרטן השד וסרטן השחלות הם אקראיים ( sporadic ) , כלומר נובעים מסיבות אחרות ולרוב בלתי ידועות, נשים שאינן נושאות מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 עדיין נמצאות בסיכון לחלות בסרטן השד או השחלה באותה מידה כמו כלל האוכלוסייה. עם זאת, במקרה שקיומה של מוטציה במשפחה כבר ידוע, משמעות התשובה השלילית תהיה שהסיכון של הנבדק\ת לחלות נמוך בהרבה מהערכת הסיכון המקורית לפני הבדיקה שהתבססה על הסיפור המשפחתי בלבד. במידה ובעקבות הבדיקה הנבדקת מקבלת תשובה שלילית, ובמשפחתה אין תיעוד על מוטציות קודמות, מתבצעת הערכת סיכונים פרטנית המבוססת על ההיסטוריה המשפחתית. אישה כזו יכולה עדיין להיות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד או סרטן שחלה משפחתי הנגרם על ידי מוטציות בגנים שטרם התגלו, או מוטציות שנמצאות באזורים של הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA אשר טרם נבדקו, או שטרם התגלו ואשר עדיין לא ניתן לגלותם בבדיקות הקיימות. גם נשים שקבלו תוצאה שלילית של הבדיקה הגנטית צריכות לקיים מעקב קבוע ולבצע בדיקות שד באופן סדיר . כדאי גם לשוחח עם הרופאים המטפלים על הדרכים הקיימות לגילוי מוקדם של המחלה או להקטנת הסיכוי לפתח סרטן. על הגנטיקאי והרופא המטפל להציע לכל נבדקת תוכנית מעקב ומניעה ספציפיים, בהתאם להערכת הסיכון. אילו אפשרויות רפואיות עומדות בפני נשים הנמצאות בסיכון גבוה ? מעקב לגילוי סרטן שד או סרטן שחלות אם הנבדקת קיבלה תוצאה חיובית של הבדיקה הגנטית עליה להיות בקשר צמוד עם הרופאים המטפלים בה על מנת להחליט מה הטיפול הטוב ביותר עבורה. בהקשר זה יש לדון במעקב ובמניעה לסרטן השד ולסרטן השחלה גם יחד. מעקב ומניעה לסרטן שד מעקב לסרטן שד &#8211; המעקב המבוצע בנשאיות דומה למעקב המבוצע בנשים באוכלוסיה הכללית, אולם הוא מתחיל בגיל מוקדם יותר. המעקב המומלץ הוא בדיקת שד עצמית מדי חודש, בדיקת שד ע"י רופא פעמיים בשנה, וממוגרפיה אחת לשנה. מעקב זה מתחילים בגיל 25-30. בנשים צעירות, שבהן ההדמיה של השד בממוגרפיה אינה טובה, מומלץ לבצע גם אולטרא-סאונד של השד. מטרת המעקב היא לאתר סרטן שד בשלב מוקדם ככל האפשר, שלב שבו סיכויי הריפוי הם מצוינים. מניעת סרטן שד-טיפול כימותרפי מונע לסרטן שד אפשרות אחרת העומדת בפני נשים בסיכון היא טיפול תרופתי מונע. מחקרים קליניים בנשים (לאו דווקא נשאיות) הראו כי טיפול בתרופה טמוקסיפן הפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד ב- % 45 אצל נשים שהיו בקבוצת סיכון גבוה, כולל נשים עם היסטוריה משפחתית חזקה של סרטן שד. עם זאת, מניתוח משני של נתוני אותו מחקר עולה כי לא ברורה מידת השפעת הטמוקסיפן, שיש לה גם תופעות לוואי. המחקרים על מידת ההשפעה של טמוקסיפן, ושל תרופה דומה בשם רלוקסיפן, נמשכים בימים אלה, וקרוב לוודאי שבשנים הקרובות נדע אם יש להן השפעה מונעת גם בנשאיות של מוטציות ב- BRCA1 ו-BRCA2. כריתה מונעת של השד או השדיים. ישנן נשים הנמצאות בקבוצת הסיכון לסרטן תורשתי השוקלות את כריתת השדיים במטרה להפחית את הסיכון שלהן לחלות בפועל. במחקר שבדק את יעילות כריתת השדיים בנשים עם סיפור משפחתי חזק של סרטן שד (אולם שלא עברו בדיקה גנטית), נמצא שכריתת שד מונעת מקטינה את התחלואה בסרטן שד ב- 90% ואת התמותה מסרטן שד ב- 80%. למרות שמדובר באמצעי מניעתי יעיל, הוא אינו נותן הגנה מוחלטת מפני סרטן שד, ומדובר בניתוח גדול שיש לו השלכות מרובות. לפני שאישה שוקלת לבצע ניתוח מונע לכריתת השדיים רצוי לשקול היטב את כל ההשלכות של צעד זה ולהתייעץ עם הרופאים המטפלים בה ועם בני המשפחה וידידים קרובים. אצל נשאיות שכבר חלו בסרטן שד יש מצבים שבהם ניתן לשקול כריתה מונעת של השד השני, בגלל הסיכון להופעת ממאירות בשד השני. יש לציין שישנם מחקרים המראים שגם כריתה מונעת של השחלות (ראה להלן) מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד. מעקב ומניעה לסרטן השחלה מעקב לסרטן השחלה &#8211; המעקב המומלץ לסרטן השחלה הוא בדיקה גניקולוגית, אולטרא-סאונד וגינלי ובדיקת דם הנקראת CA-125. מטרת הבדיקה היא לאתר הפרשת יתר של חלבון אשר מעידה על סרטן שחלה. את כל הבדיקות הללו מומלץ לערוך פעמיים בשנה, החל מגיל 25-30. בניגוד למעקב לסרטן השד, הבעיה במעקב לסרטן השחלה היא שיעילותו בזיהוי מוקדם מוגבלת. מאידך, הסיכון לסרטן השחלה הוא נמוך מאוד לפני גיל 40, גם בקרב נשאיות של מוטציות בגנים - BRCA1 ו- BRCA2. מניעה של סרטן השחלה- טיפול תרופתי מונע לסרטן השחלה שימוש בגלולות למניעת הריון במשך יותר מ- 5-6 שנים הודגם כמפחית את הסיכון לסרטן השחלה בכ- 60% - % 50 בקרב נשאיות. עם זאת, קיים חשש ששימוש בגלולות למניעת הריון עלול להעלות את הסיכון לסרטן השד (באוכלוסיה הכללית שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון מעלה את הסיכון לסרטן שד ב- 20-30% ). לכן אין המלצה גורפת על שימוש בגלולות למניעת הריון בנשאיות כאמצעי להורדת הסיכון לסרטן שחלה וההחלטה היא פרטנית. כריתה מונעת של השחלות בנשים בסיכון גבוה כריתת שחלות מונעת מפחיתה במידה משמעותית ביותר את הסיכון לחלות בסרטן השחלה. למרות כריתת השחלות, ב- 2-5% מהמקרים יכול להופיע סרטן דמוי סרטן שחלה, שמקורו בפריטוניאום ( קרום המצפה את חלל הבטן מבפנים אותו לא ניתן להסיר ). כריתת השחלות צריכה להיות מלווה גם בכריתת החצוצרות, משום שגם בהן עלול להופיע סרטן. לעומת זאת אין הנחיה ברורה לכריתת רחם בנשים שהן נשאיות. כריתת שחלות וחצוצרות מתבצעת כיום לרוב בטכניקת לפרוסקופיה. הגיל שבו מומלץ לשקול כריתת שחלות הוא בין 35-40 , לאחר השלמת המשפחה. ישנם מחקרים המראים שכריתת שחלות גם מקטינה את הסיכון לסרטן שד בנשאיות של מוטציות ב-BRCA1, ושמידת ההגנה מפני סרטן השד רבה יותר ככל שגיל כריתת השחלות צעיר יותר, ובפרט לפני גיל 40. אישה שעוברת כריתת שחלות לפני שהמחזור פסק אצלה באופן טבעי, תיכנס בעקבות הניתוח לגיל המעבר. במקרים אלה ניתן לשקול טיפול הורמונלי חליפי בהתאם לפרופיל האישי. טיפול הורמונלי חליפי בתכשירי אסטרוגן אינו מבטל את ההגנה מפני סרטן השד, משום שרמת האסטרוגן בטיפולים התרופתיים נמוכה מכמות האסטרוגן המופרשת באופן טבעי ע"י השחלות. לפני שאישה מבצעת כריתת שחלות מונעת מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל, עם רופא הנשים וכן עם בני משפחה. יתרונות ביצוע הבדיקה של הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA הבדיקה הגנטית עשויה להביא יתרונות רבים לבני משפחות הנמצאות בסיכון גבוה אשר בוחרים להיבדק. ישנה אפשרות לקבל "חדשות טובות", דהיינו שהנבדק/ת לא ירש\ה את המוטציה שגרמה למקרי הסרטן במשפחתו/ה ולכן הוא/היא אינם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן. בנוסף לכך, מי שלא ירש את המוטציה המשפחתית גם אינו יכול להעביר אותה לצאצאיו ולכן גם בני משפחתו אינם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן. מי שלא ירש מוטציה משפחתית אינו "מחוסן" מפני הופעת ממאירות, אלא שהסיכון שלו אינו שונה מהסיכון של כל אדם באוכלוסיה, ולכן מומלץ לו אותו לקיים מעקב כמו לכל אישה/גבר בני גילו. גם במקרה שנבדקים מקבלים תשובה חיובית, כלומר שזוהתה אצלם המוטציה המשפחתית, תוצאות הבדיקה יכולות לעזור להם להבהיר לעצמם את הסיכונים בפניהם הם עומדים ולסייע להם לקבל החלטות יותר מודעות לגבי בריאותם : - אישה אשר לה היסטוריה משפחתית מוכחת של סרטן שד יכולה להיעזר במידע בבואה להחליט האם לבצע ניתוח כריתה מונעת; - נשים בריאות הנושאות את המוטציות יכולות לבצע מעקב רפואי משולב (בדיקה עצמית, בדיקה רפואית וסריקה מגנטית) לגילוי גידולים בשלב מוקדם של היווצרותם; - חולים אשר אצלם כבר אובחנה מחלת הסרטן יכולים להיעזר במידע כדי למנוע היווצרות סרטן נוסף; - ידיעת התוצאות חשובה גם לגבי העברת המידע לדור הבא במשפחה. המגבלות של בדיקת הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA עצם ביצוע הבדיקה הגנטית מעורר שאלות פסיכולוגיות, חברתיות ומוסריות רבות וחשוב מאד להיות מודעים גם לסיכונים הכרוכים בה. לתוצאות הבדיקה יכולה להיות גם השלכה רגשית חזקה על הנבדקת ועל בני משפחתה. אצל אישה המקבלת תוצאה חיובית מתעוררת דאגה לא רק לבריאותה שלה אלא גם לבריאות בני משפחתה. בנוסף לכך, למרות שהבדיקות הרפואיות ושיטות הריפוי הקיימות עשויות להפחית את הסיכון הן אינן יכולות להבטיח ריפוי מלא או מניעה טוטלית של המחלה. אפילו אם מבצעים כריתה מלאה תמיד יכולים להישאר תאים בודדים המהווים סיכון להתפתחות הסרטן. ישנם סוגי מוטציות שהטכנולוגיה הנוכחית אינה יכולה לאתר. משום כך, תשובה שלילית אצל נבדק\ת שאין להם היסטוריה משפחתית של מוטציות בגנים BRCA 1 ו- 2 מחייבת פרשנות זהירה. ביצוע הבדיקה היא החלטה אישית חשובה לפני שמחליטים על ביצוע הבדיקה הגנטית צריך לשקול היטב כיצד יתמודדו הנבדק\ת ובני המשפחה עם כל הנושאים שנידונו כאן. חשוב מאד שההחלטה המתקבלת תהיה שקולה ומבוססת על מידע אמין וכולל. הנבדק\ת עשוי\ה לרצות לשוחח על כך עם בני משפחה או חברים קרובים, כמו גם עם יועצים מקצועיים. מטרת הייעוץ הגנטי היא, כאמור לעיל, לסייע בקבלת החלטה זו על ידי מתן המידע העדכני ביותר בתחום והבהרת הנושאים המיוחדים לכל מטופל. במסגרת הייעוץ הגנטי, הצוות הרפואי חייב לעודד את הנבדק\ת לחשוב על כל ההשלכות אשר עלולות להיות לידיעת התוצאות על עצמו\ה ועל בני המשפחה . כאשר מתקבלת החלטה להיבדק יהיה על הנבדק\ת לחתום על טופס הסכמה מדעת שמטרתו להבטיח שכל השאלות של הנבדק\ת לגבי הבדיקה ותוצאותיה נענו לשביעות רצונו\ה לפני שהתקבלה ההחלטה לבצע את הבדיקה. ביצוע הבדיקה אצל יהודים ממוצא אשכנזי כמעט בכל קבוצה אתנית או גיאוגרפית קיימות מספר מחלות גנטיות אשר נפוצות בקירבה באחוזים גבוהים יותר מאשר בכלל האוכלוסייה. ידועות היום שלוש מוטציות של הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA אשר נפוצות במיוחד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי וייתכן שמקורן מאב משפחה אחד של כולם מלפני דורות רבים. שתים מהמוטציות, 185delAG ו- 5382insC, נמצאות בגן 1 BRCA בעוד שהמוטציה השלישית, 6174delT נמצאת בגן 2 BRCA. אחד מתוך 40 יהודים אשכנזים בריאים נושא את אחת מהמוטציות הספציפיות הללו. בקרב חולות סרטן השד ממוצא אשכנזי כ- 12% הן נשאיות של אחת המוטציות הללו, ובאלה שחלו לפני גיל 50, שכיחות המוטציות היא כ- 20%. בקרב חולות סרטן שחלה ממוצא אשכנזי, 30-40% הן נשאיות. אצל נשים אלה קיום המוטציה מסביר מדוע חלו בסרטן השד ו/או השחלה. במשפחות ממוצא אשכנזי שבהן יש גם נשים שחלו בסרטן שד וגם נשים שחלו בסרטן שחלה, יש סיכוי של % 80 - 70 שמדובר באחת מ - 3 המוטציות השכיחות. במשפחות ממוצא אשכנזי שבהן ידוע רק על מקרים של סרטן שד, ב כ- % 50 מהמקרים הסיבה לכך היא אחת המוטציות השכיחות. ב- 50% המשפחות הנותרות, רק במיעוט המקרים מדובר במוטציות אחרות ב- BRCA1 וב- BRCA2 אותן ניתן לגלותן על ידי קביעת רצף, ובמרבית המקרים נראה שמדובר במוטציות בגנים שטרם זוהו ולא ניתן לבדוק אותם. ביצוע הבדיקה אצל יהודים ממוצא שאינו אשכנזי מאחר ואין הגדרה מדויקת של מוצא בקרב יהודים, ולעתים קרובות אין לאנשים מידע על מוצאם יותר משני דורות לאחור, קיים סיכוי קטן לזיהוי המוטציות ה"אשכנזיות" גם ביהודים שאינם אשכנזים. כמו כן ידועות מוטציות ספציפיות לעדות אחרות, לדוגמה BRCA1 &#8211; 185delAG ביוצאי עיראק, BRCA2 - 8765delAG ביוצאי תימן, ו-Y1017X BRCA1- ביוצאי אפגניסטאן-פרס. יש להביא בחשבון שאצל נשים ממוצא שאינו אשכנזי הסיכוי לזיהוי מוטציה נמוך יותר מאשר בנשים שמוצאן אשכנזי. עם זאת, עדיין יש חשיבות לייעוץ הגנטי לקבלת הערכת סיכון מדויקת ולהפניה לבדיקות מקיפות יותר (כגון קביעת רצף) אם יש לכך הצדקה מבחינת הסיפור המשפחתי. מי צריך לשקול בדיקה גנטית? 1. נשים שחלו בסרטן שד, בפרט אם הן ממוצא אשכנזי או שחלו בגיל צעיר (> 50 שנה), או שיש להן סיפור משפחתי החשוד כתורשתי. סיפור משפחתי חשוד כולל לפחות 2 חולות סרטן שד בגיל צעיר, או 3 חולות סרטן שד בכל גיל, או גם חולה אחת בסרטן שד בדרגת קירבה גבוהה שחלתה בסרטן שחלה. בדיקה אצל אישה שחלתה בסרטן שד עשויה להגדיר את רמת הסיכון שלה לפתח סרטן בשד הבריא ו\או סרטן שחלה, ולסייע לה במניעת ממאירויות אלה. 2. נשים שחלו בסרטן שחלה - כל חולה ממוצא אשכנזי , או שחלתה בגיל צעיר (<50 שנה). לנשים ממוצא שאינו אשכנזי מומלץ לקבל ייעוץ גנטי אם יש להן סיפור משפחתי של סרטן שד או שחלה, או אם הן משתייכות לעדות שבהם יש מוטציות ידועות ( מידע זה מתעדכן כמובן עם הזמן ויש להתייעץ בענין עם מכון גנטי). 3. נשים בריאות שיש במשפחתן מוטציה ידועה, וגברים בריאים שיש במשפחתם מוטציה ידועה. אצל גברים עיקר ההשלכה היא לגבי קרובות משפחתם (לדוגמה בנותיהם). 4. נשים בריאות שיש להן סיפור משפחתי חשוד של סרטן שד או סרטן שחלה. ( כאשר ההגדרה של "סיפור משפחתי חשוד" היא כמו בסעיף 1. לעיל) . יש לזכור שסרטן שד היא מחלה שכיחה באוכלוסיה (אחת מתשע...) ולכן אם ידוע רק על קרובת משפחה אחת שחלתה בסרטן שד בגיל 60 לדוגמה, אין עובדה זו מעלה כלל את הסיכון לחלות בסרטן השד. אנו מקוות שהמידע יעזור לך. בברכה, צוות אחת מתשע

05/11/2003 | 21:49 | מאת: עידית סער-נטורופתית

שירה שלום, חוץ מהתורשה, יש גם עוד גורמים שמשפיעים על הופעת המחלה - כלומר אפשר למנוע, או לפחות לדחות את הופעת המחלה. דבר ראשון בחשיבותו, זה התזונה שלך- (על החשפות לשמש ועל עישון את בוודאי יודעת)- ועל זה מאד קל וגם ט/נעים לפקח ! השאלה היא, מהם הרגלי אכילתך : האם את מבשלת בעצמך, איזה סוג מזון את אוהבת (מודעת לחשיבות ירקות, פירות טריים/אורגניים, אוכלת בשר או צמחונית וכו'). מידע נוסף תמצאי בקישור הבא: http://www.ivillagehealth.com/news/obesity/content/0,,412663_601309,00.html

05/11/2003 | 15:48 | מאת: ענת

קראתי שאתר אמריקאי שלחולות סרטן שד חשוב לקחת זריקה נגד שפעת בבוא החורף משהו שקשור למערכת החיסונית שלנו האם אכן כך? עד כמה זה חשוב? האם זה לא פוגע בתהליכים אחרים? אם אנו לוקחות טמוקסיפן וזולדקס או שאין קשר? תודה

06/11/2003 | 10:22 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אין מניעה לקבל זריקת חיסון נגד שפעת ואני אף ממליצה על כך. כדאי להתיעץ עם הרופא המטפל באופן פרטני לגבי כל מטופל.

06/11/2003 | 21:26 | מאת: ציפי

האם גם בתוך טיפולים כימוטרפיים אפשר לקבל חיסון

05/11/2003 | 15:40 | מאת: יונית

תוצאות הפתולוגיה שלי הם: Infiltrating ductal carcinoma, intermediate grade. focal extralesional ductal carcinoma in situ and labular cancerization that is seen at 0.1cm from lateral superior surgical margin. tumor size 0.7cm no evidence of vascular invasion infiltrating tumor approaches posterior surgical margin ( less than 0.1cm) the other surgical margins are free of tumor האם יש לי כמה סוגי גידולים ? מה זה אומר ? אלו סוגים פולשניים ? אלימים ? מצבי רע מאוד או יש סיכוי ? בבקשה תשובה כמה שיותר מהר תודה

06/11/2003 | 08:29 | מאת: אריק

לעולם אך תחשבי כי מצבך רע - עצם המחשבה השלילית תמנע מרפא, אפילו מחקרים הוכיחו זאת. האם מדובר על ביופסיה או ניתוח מקומי ? מדובר על גידול קטן (0.7 ס"מ). מדובר בסרטן פולשני של צינוריות השד, הסוג הנפוץ ביותר מבין סרטני השד (כ- 75 אחוז מהמקרים), כך שמדובר במקרה רגיל. לא נמצאו גרורות בכלי הדם. איך זה יתכן שהכירורג לא הסביר לך כל מילה מהכתוב - זו זכותך הבסיסית. איש חכם אחד אמר פעם את המשפט החשוב הבא : רופאים הם אנשים הרושמים תרופות אשר על אודותיהן הם יודעים מעט מאוד, כדי לרפא מחלות שטיבן ידוע להם עוד פחות, למען אנשים שאין הם יודעים עליהם דבר.

07/11/2003 | 09:59 | מאת: ד"ר אסיה ברודסקי

ליונית שלום כנראה לא רשמת תשובה במדויק , בגלל זה קשה להתיחס אליה אבל ניתן לראות שלמרות שמדובר בגידול פולשני דרגת אלימות שלו בינונית, והוא לא חודר לכלי דם, זאת עומר סבירור לגרורות נמוכה בהרבה. כנראה מדובר בגידול קטן 0.7 ס"מ, פרוגנוזה של שלב כל כך מוגדם של מחלה טוב. יש צורך להתעיץ עם כירורג מנתח עם יש צורך להרחיב כריתה עקב שוליים צרים. את צריכה הרבה קור רוח להתמודד עם מחלה, לא להיכנס לפניקה, ואין לי ספק שרופא שלך בשמחה יסבר לך משמעות של בדיקה פתוללוגית ו תוכנית להמשך טיפול בהצלחה

05/11/2003 | 15:24 | מאת: אורית

שאלתי היא האם טמוקסיפן היא תרופה למניעת המחלה לשדיים או בכלל גם למניעת גרורות באזורים אחרים. שאלה נוספת היא אם יש גרורות בעצמות זה בדרך כלל בחוליות גביות או יכול להתפשט בכל מקום בעמוד שדרה

05/11/2003 | 17:08 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום אורית, באתר עמותת אחת מתשע יש מידע רב על סרטן השד. אנו ממליצות שתיכנסי לאתר / מידע רפואי . לנוחיותך הועתקו הפרקים על טמוקסיפן וסרטן משני בעצמות:- טמוקסיפן ( Tamoxifen) מה זה טמוקסיפן וכיצד זה עובד ? טמוקסיפן זו תרופה הורמונלית הנמצאת בשימוש בטיפול בסרטן השד. התרופה מתוארת לעתים גם כתרופה אנטי-אסטרוגנית. אנשי המקצוע מעריכים שקיימות מספר דרכים בהן פעיל הטמוקסיפן , למרות שבשלב זה הם לא כולן מובנות . קיימים מקרי סרטן השד המקבלים גירוי מההורמון הנשי אסטרוגן אשר מעודד את התאים להתרבות ולגדול. סוגי סרטן אלו ידועים כ-"גידולי קולטן אסטרוגן חיובי" (Estrogen receptor positive ) . הטמוקסיפן פועל בחלקו על ידי חסימת ההשפעות של האסטרוגן על התאים הסרטניים, כלומר גורם לבלימת התפשטות התאים וגדילתם. מכאן גם נובע תיאורה של התרופה כ "אנטי-אסטרוגן". קימת בדיקה הבוחנת את מידת קיומם של קולטני האסטרוגן בתאים הסרטניים. על פי תוצאות הבדיקה ניתן להחליט איזו חולה עשויה להפיק את התועלת המירבית מהשימוש בטמוקסיפן. גם סוגי סרטן שהם "גידולי קולטן אסטרוגן שלילי" ( ( estrogen receptor negative עשויים להגיב לטמוקסיפן במקרים מסוימים. שימוש סדיר בטמוקסיפן יכול להפחית את הסיכון של סרטן חוזר ולשפר את סיכויי ההחלמה בכל קבוצות הגיל. יתרונות השימוש בתרופה גדלים כאשר הסרטן מאובחן כ גידול בעל קולטן אסטרוגן חיובי. אצל נשים שעברו את גיל המעבר קיימות הוכחות כי השימוש בטמוקסיפן מאט את תהליך דילול העצם ובכך מקטין את סכנת האוסטאופורוזיס. כמו כן פוחת הסיכון למחלות לב על ידי הורדת רמת הכולסטרול בדם. מה מינון התרופה שאקבל ומתי אקח את התרופה ? המינון המומלץ הוא בדרך כלל 20 מ"ג ליום. התרופה קיימת בצורת טבליות או בצורת נוזל. אין כל חשיבות באיזו שעה ביום לוקחים את התרופה ואם היא נלקחת עם האוכל או בלעדיו. האם זה משנה אם אחסיר מנה ? מכיוון שעוברים מספר שבועות עד שרמת התרופה בדם מתאזנת בטווח הקצר לא תהיה השפעה אם מסיבה כלשהי תדלגי על מנה. לטווח הארוך חשוב להקפיד על שימוש סדיר וקבוע . למשך כמה זמן יהיה עלי לקבל טמוקסיפן ? בדרך כלל מקבלים טמוקסיפן לאחר הניתוח הראשוני, וזאת למשך חמש שנים, למרות שבמקרים מסוימים לוקחים את התרופה גם לזמן ממושך יותר . ניסויים לגבי משך הזמן המומלץ לשימוש בטמוקסיפן ממשיכים להיערך. אילו תופעות לוואי יש לשימוש בטמוקסיפן ? כמו לכל תרופה גם לטמוקסיפן יש תופעות לוואי, וכל אישה מגיבה לתרופה בצורה שונה . בפרק זה מתוארות מספר תופעות לוואי מקובלות אך במידה ואת מגלה אצלך במהלך הטיפול תגובה או תופעה חריגה חשוב שתדווחי על כך לצוות המטפל. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של הטמוקסיפן דומות לסימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, הפרעות בעיכול ובחילות קלות, אשר חולפים עם הזמן. אצל נשים בגיל הפריון תיתכנה הפרעות בסדירות ובעוצמתו של המחזור, עד להפסקתו המלאה. יתכנו גירוי או הפרשה בנרתיק והתכווצויות ברגליים במשך הלילה. נשים אחדות עלולות להבחין בשינויים ברמת שיעור הפנים ובקולן. נשים רבות מדווחות על השמנה במשך הטיפול, למרות שאין הוכחות המקשרות תופעה זו ישירות לשימוש בטמוקסיפן. קיים סיכון קלוש להופעת תופעות לוואי העלולות להיות מסוכנות יותר כמו הפרעות בראיה, כאבי ראש בעוצמה חריגה, וחשש לטרומבוזה ( קרישי דם). אם סבלת מטרומבוזה בעבר אסור לך לקבל טמוקסיפן . מחקרים שנערכו לאחרונה בישראל מראים כי שימוש ממושך בטמוקסיפן גורם כנראה לשכיחות יתר של תופעות פתולוגיות שונות ברירית הרחם, כולל סרטן רירית הרחם. רוב מקרי סרטן רירית הרחם אובחנו אצל נשים שהתלוננו על דמם לדני בגיל המעבר. במקרה של דימום תוך רחמי חריג או כאבים באזור הרחם עליך לפנות מיד לרופא נשים. ביצוע ביופסיה של רירית הרחם תידרש במידה והרירית מתגלה כעבה או כבעלת מירקם חשוד. חשוב שתמשיכי את השימוש בתרופה לפי הוראות האונקולוג המטפל היות והתועלת מהטיפול בתרופה זו עולה על הנזק האפשרי שהיא עלולה לגרום. בו בזמן עליך להיות במעקב גינקולוגי הכולל בדיקה גינקולוגית ובדיקת אולטראסאונד . מעקב גינקולוגי אחרי נשים המטופלות בטמוקסיפן עשוי להקטין בצורה משמעותית את הסיכון להופעת סרטן ברירית הרחם כתוצאה מהשימוש בתרופה. פריון והריון טמוקסיפן יעיל לטיפול בנשים בין אם הן בשלב הפריון ובין אם הן לאחר גיל המעבר, ובמיוחד במקרים בהם תאי הסרטן מוגדרים כ- Estrogen receptor positive . אם את בגיל הפריון עלולות לחול אצלך הפרעות בסדירות הופעת המחזור, אשר תיעלמנה לאחר הפסקת השימוש בטמוקסיפן. כמו במקרים של שימוש בתרופות אחרות הימנעי מלהיכנס להריון גם במהלך השימוש בטמוקסיפן על ידי שימוש באמצעי מניעה יעילים שאינם מבוססי הורמונים (קונדומים זכריים או נקביים, דיאפרגמה, התקן תוך רחמי). זכרי שהריון אפשרי גם אם המחזור נפסק כתוצאה מהשימוש בטמוקסיפן ועל כן חשוב ביותר שתמשיכי להיעזר באמצעי מניעה במשך כל מהלך הטיפול. אם בכוונתך להיכנס להריון מומלץ שתחכי לפחות חודשיים מתום הטיפול על מנת להבטיח ששיירי התרופה ייעלמו מן הגוף. האם יכול טמוקסיפן למנוע את סרטן השד ? תרופת הטמוקסיפן נחקרת היום בצורה נרחבת גם לשימוש אפשרי כטיפול מונע להיווצרות סרטן השד אצל נשים בריאות המצויות בסיכון גבוה למחלה זו. על פי מחקרים שונים (בעיקר בבעלי חיים) נמצא שקיימת השפעה שונה של הטמוקסיפן על הרקמות השונות בגוף האישה . ההשפעה ניכרת בעיקר בגיל המעבר מאחר שבתקופה זו בחיי האישה רמןת הורמון האסטרוגן נמוכות מאד. התרופה גורמת במקרים אלו לדיכוי התאים שמקורם ברקמת השד. יחד עם זאת גורמת התרופה גם לגירוי צמיחה והתרבות של תאים ממקור של אברי המין הנשיים ובעיקר מתאים של רירית הרחם. תוצאות ראשוניות של מחקרים קליניים הנערכים בארה"ב הראו על ירידה של % 49 ברמת הסיכון לסרטן השד בטווח הקצר בקרב הקבוצה המקבלת טמוקסיפן בהשוואה לקבוצה המשתמשת בתרופת דמה (פלצבו). יחד עם זאת סבורים החוקרים כי עדיין מוקדם מדי להעריך את התוצאות ארוכות הטווח של השימוש בתרופה אצל נשים בריאות בדרך כלל. יש להניח שיעברו עוד מספר שנים עד שתהיינה תוצאות כלל עולמיות ארוכות טווח . סיוע ותמיכה בעקבות טיפול בטמוקסיפן אם את משתמשת בטמוקסיפן במשך חמש שנים או יותר את עלולה להרגיש חוסר בטחון כאשר תפסיקי להשתמש בתרופה. כדאי שתשוחחי על כך עם הצוות הרפואי אשר מטפל בך או גם עם מישהי שחלתה ועברה חוויות דומות. קשר כזה יכול להתקיים במסגרת קבוצת תמיכה או ברמה האישית. סרטן עצמות משני מהו סרטן עצמות משני ? מדובר בגידול ממאיר המורכב ממיליונים של תאים סרטניים אשר חלקם יכולים להיות כאלו אשר חמקו מהגידול המקורי והתפשטו לחלקי גוף אחרים דרך מערכות הדם והלימפה. יתכן מאד שתאים אלו היו שם כבר במשך שנים רבות אך לא גרמו לבעיה ולא ייצרו סימפטומים מעוררי חשד. את תשמעי גם שהרפואה מתייחסת לתופעה במונחים של גרורות (מטסטזות ), סרטן חוזר, וגידולים משניים . העצמות הם מיקום רווח להופעת סרטן משני של השד, ובעיקר בעמוד השדרה, הגולגולת, אגן הירכיים או העצמות העליונות של הגפיים. העצם מורכבת משני סוגי תאים חיים המסייעים ביצירתה ומתן צורתה : osteoclasts ו- osteoblasts . ה - Osteoclasts הורסים ומסירים שיירים של עצם ישנה בעוד ה- osteoblasts מסייעים בבניית עצם חדשה. במקרים של סרטן משני של העצם מתפשטים תאים סרטניים למערכת אשר מייצרים כימיקלים שמפריעים לתהליך וגורמים לכך שקצב ההרס של העצם גדול יותר מקצב היצירה החדשה. תהליך זה מוליד את הסימפטומים המזוהים עם סרטן משני של העצם. מהם הסימפטומים ? כאבים סרטן משני של העצמות עלול לגרום לכאבים באזורים הנגועים הפוגעים באיכות החיים. עוצמת הכאב והתגובה לו משתנים מחולה לחולה. אם הכאב אינו מטופל ביעילות רמת הניידות ואיכות החיים שלך עלולים להיפגע. וחשוב ביותר שתתארי בפני הצוות המטפל היכן מתמקד הכאב ומה את מרגישה על מנת שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר להפחתת הכאב. הכאב באזור הנגוע יכול להיות עמום או חד וצורב, והוא יכול להופיע בהתקפים או ככאב מתמשך לאורך זמן, בעיקר בלילה. תנועות מסוימות שאת עושה עלולות להגביר את הכאב והמקום הכואב עלול להיות רגיש במיוחד. ישנן מספר תרופות לשיכוך כאבים בהן ניתן להשתמש, כל אחת בפני עצמה או כשילוב ביניהן. בדרך כלל מנסים קודם טיפול בתרופות מקובלות לשיכוך כאבים על בסיס פרצטמול (דוגמת אקמול, דקסמול ואלדולור) או בתרופות לא סטרואידיות נוגדות דלקות ( דוגמת איבופן, אינדומד, נקסין, אדקס, וולטרן) . רק במידה ותרופות אלו אינן יעילות עוברים לתרופות חזקות יותר המכילות קודאין דוגמת קודאקמול, קודאין, או לפרוקסול ואלגוליזין המכילות פרופוקסיפן או פרצטמול . במקרים חמורים נעזרים גם בתרופות מבוססות מורפיום. לעתים משתמשים בצירופים של תרופות שונות. חשוב שתיקחי את התרופות כסדרן ובמועדים קצובים (למשל כל ארבע שעות) על מנת להבטיח רגיעה מתמשכת מהכאבים. אל תחכי שהכאב יהפוך להיות בלתי נסבל. במקרים קיצוניים כאשר הטיפול בתרופות לשיכוך כאבים לא עוזר ייתכן ותצטרכי להתאשפז בבית חולים כדי שצוות מומחים לטיפול בכאב יעריכו את מצבך וימליצו על הדרך להרגעת הכאב. עודף סידן Hypercalcaemia (excessive calcium in the blood) העצם היא רקמה חיה המורכבת מסידן וחלבונים שונים המביאים לחיזוקה. סרטן משני עלול לגרום לשינוי מבנה העצם ולגרום לחדירת הסידן לתוך מערכת הדם. אם רמת הסידן שלך גבוהה מדי את עלולה לסבול מבחילות, הקאות, עצירות ונמנום. במקרים קיצוניים הסימפטומים עלולים להתבטא בצימאון חזק, חולשה כללית וטשטוש. להקלת הסימפטומים כדאי שתשתי הרבה מים קרים. במקרים קיצוניים עלול גם להתעורר הצורך לאשפז אותך לקבלת עירוי נוזלים לתוך הוריד. הנוזלים שוטפים את הסידן אל מחוץ לגוף. יתכן ויינתן לך גם טיפול בתרופות מהקבוצה הנקראת ביספוספונטים (bisphosphonates ) דוגמת פוסאלאן או קלודרונאט. במקור משתמשות התרופות האלה לטיפול באוסטיאופורוזיס אך מחקרים הראו כי מתן תוך ורידי של ביספוספונטים במינון גבוה יעיל גם לטיפול בכאבים חזקים אצל חולות סרטן שד שלא הגיבו לטיפולים תרופתיים מקובלים או לטיפול מקומי בקרינה. אצל חולות סרטן שד עם סרטן משני בעצמות ניכרה הפחתה בתחלואת העצם ( דוגמת שברים פתולוגיים ) בשיעור של % 50 - %25 כאשר טופלו בביספוספונטים. חולשת העצם או שבירתה לעתים העצמות נחלשות ופגיעה או מאמץ קלים עלולים לגרום לשבירתן. שברים אלו יכולים לקרות בעמוד השדרה כתוצאה מלחץ של החוליות (spinal cord compression ). הסימפטומים הראשונים בדרך כלל הם כאבי גב, בעיקר בזמן שיעול או במצב שכיבה. במקרים קשים יותר הלחץ עלול לגרום גם לנימול או לחולשה בגפיים, לאבדן שליטה על הסוגרים ולשיתוק. אם את מגלה אצלך אחד או יותר מהסימפטומים האלו חשוב שרופא מומחה יטפל בהם מהר ככל שאפשר. כאשר עצם נחלשת ניתן לטפל בה באמצעים כירורגיים או על ידי הקרנות על מנת למנוע את שבירתה. מנתח אורטופדי יכול למנוע שבר על ידי חיזוק העצם בעזרת בורג או דיסקית ממתכת, או על ידי ניתוח להחלפת המפרק ( לדוגמא &#8211; החלפת מפרק הירך ) . המפרקים החלופיים מתוכננים לעמידות בלתי מוגבלת. גם כאשר נגרם שבר ינסה המנתח האורטופדי לתקנו באמצעות בורג מתכתי או על ידי החלפת הפרק. במקרים מסוימים ניתן להחליף חלק של העצם, תהליך הנקרא endoprosthesis . לאחר הניתוח יתכן ויהיה צורך לתת לך הקרנות. במידה ונפגעת בחוליות הגב וכתוצאה מכך נוצר לחץ על עמוד השדרה חייבים לטפל בכך כבמקרה חירום. אם הסימפטומים מופיעים בקצב מהיר ייתכן וניתוח יהיה הבחירה הראשונה לטיפול. במידה והסימפטומים מתגלים לאורך זמן הבחירה הראשונה תהיה כנראה טיפול בהקרנות. תהיה צורת הטיפול שתיבחר אשר תהיה סביר להניח שתקבלי גם סטרואידים ( תרופות למניעת דלקות) . תיתכן גם אפשרות לשילוב בין כל שלוש שיטות הטיפול. אנמיה - חדירת מח העצם במקרים נדירים הסרטן המשני עלול לתקוף את מח העצם - החלק החלול של העצם בו נוצרים תאי הדם. כאשר זה קורה עלולים תאי דם שטרם בגרו ( תאים בשלבי התפתחות מוקדמים) לחדור לתוך מערכת הדם שלך ולגרום לאנמיה ( חוסר בתאי דם אדומים). את עלולה להבחין בסימפטומים של עייפות כבדה או קוצר נשימה. יתכן ויהיה גם צורך לעשות לך עירויי דם סדירים על מנת להתגבר על הבעיה. אילו בדיקות נדרשות ? צילום של העצם זהו צילום רנטגן רגיל היכול להעיד על שינויים המתרחשים בעצם ועל קיומו של סרטן משני. לא תמיד יכול הצילום לקלוט אזורים קטנים הנגועים בסרטן. החשיפה לקרני הרנטגן נמוכה ביותר, הבדיקה אורכת דקות ספורות ואינה מכאיבה. סריקת עצמות בדיקה זו רגישה יותר מצילום רנטגן ויכולה להראות ביתר דיוק אזורים עם תופעות חריגות. סריקת העצמות מראה את כל השלד בעוד שצילום רנטגן ובדיקת MRI מראים רק את האזור המסוים אשר נבדק. לביצוע הבדיקה מזריקים מספר שעות לפני ביצוע הסריקה כמות קטנה ובלתי מזיקה של חומר רדיואקטיבי לתוך הוריד, לרוב בזרוע. אם מתגלה תופעה חריגה כלשהי היא תתבטא בהגדלת החומר הרדיואקטיבי הנמצא בשלד. הבדיקה אינה כואבת אך יש לשכב ישר וללא תנועה במשך כשעה. תהודה מגנטית MRI (Magnetic Resonance Imaging) בשיטה זו נעזרים בגלים מגנטיים במקום בקרני רנטגן. מתקבלת תמונה מפורטת של האזור הנבדק. הבדיקה אינה מכאיבה אך במהלכה יש לשכב ישר וללא תנועה. בדיקות דם במרכזים רפואיים יתכן ויבצעו בדיקת דם למדידת חלבונים הנקראת "סמן גידול" (tumour marker ) . בדיקה זו תקל על ביצוע המעקב אחרי מחלתך. אילו טיפולים יוצעו לי ? ניתן לטפל בסרטן משני של העצם אך לא לרפאו בטווח הארוך. המטרה היא להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים שלך על ידי שליטה בהתפשטות הסרטן. ייתכן ויציעו לך טיפולים הורמונלים, כימותרפיה, הקרנות או ניתוח, כל אחד בנפרד וכל שילוב ביניהם. הטיפול המותאם מותנה במספר גורמים כמו מאלו תופעות את סובלת, עד היכן התפשט הסרטן בעצמות, האם את נמצאת לפני או לאחר גיל המעבר, מה היה אופיו של הגידול המקורי ומה מצב בריאותך הכללי. טיפול הורמונלי טיפול הורמונלי היא הבחירה הראשונה ברוב המקרים של סרטן משני של העצמות. קיימים מספר טיפולים הורמונליים אך השימוש הרווח ביותר הוא בתרופה האנטי-אסטרוגנית הנקראת טמוקסיפן ( Tamoxifen ) . במידה וכבר טופלת בתרופה זו בעת שהתגלה הסרטן המשני תישקל האפשרות של מתן תרופה הורמונלית אחרת דוגמת ארימידקס ( Arimidex ) או לנטרון ( Lentaron ) . כימותרפיה אם הסרטן המשני אצלך אינו מגיד לתרופות הורמונליות יתכן ויוצע לך טיפול כימותרפי. קיימות מספר תרופות כימותרפיות הנמצאות בשימוש לטיפול במקרים של סרטן עצמות משני אותן נותנים לפעמים כל אחת בנפרד או בכל מיני צירופים ביניהן. סרטן עצמות משני מגיב לאט לטיפול כימותרפי ועל כן יתכן ותידרשי לקבל מספר מחזורי טיפול במרווחים של שלושה עד ארבעה שבועות לפני שניתן יהיה לראות תוצאות. מידע נוסף ניתן למצוא בפרק על כימותרפיה. הקרנות ( רדיותרפיה - Radiotherapy ) מטרת ההקרנות היא לשפר את איכות חייך ואת מידת הניידות שלך על ידי הפחתת הכאב ככל שניתן ומניעת היווצרות שברים. טיפול קרינתי בסרטן משני יכול להינתן כמנה בודדת או כטיפול מתמשך על פני מספר ימים, כל זאת בהתאם למקרה. רדיואיזוטופים רדיואיזוטופים זו שיטת רדיוטרפיה חלופית להקרנות. הרדיואיזוטופ הוא בצורת נוזל וניתן על ידי זריקה לתוך הוריד. החומר עובר במערכת הדם ומעביר רדיוטרפיה לעצמות שנפגעו מתאי הסרטן. טיפול זה יעיל כאשר הסרטן המשני מפושט. ביפוספונטים ( Bisphosphonates ) ביספוספונטים זו קבוצת תרופות התוקפות את השלד במקומות בהם יש תחלופת עצם גבוהה ( אזורים בהם ה - osteoclasts פעילים בצורה מוגברת ), דוגמת פוסאלאן וקלודרונאט. התרופות אינן מטפלות בסרטן עצמו אלא מסייעות להפחתת סיכון השברים על ידי הגבלת הפעילות של ה-osteoclasts . התרופות ניתנות כטבליות או באמצעות עירוי דרך הוריד. פעולת התרופות מתבטאת בשלוש דרכים: - הקטנת רמות הסידן שבדם - סיוע בהפחתת הכאב במקרים שאין תגובה למשככי כאבים או כאשר הסרטן מפושט מדי בשביל לתת טיפול רדיוטרפי. - הקטנת הסיכון של שבירת העצמות ועיכוב התפשטות הסרטן המשני כתוצאה משימוש ארוך טווח בביספוספונטים . קבוצת תרופות זו נמצאת בבדיקה על מנת להעריך את מידת יעילותן. התמודדות עם סרטן עצמות משני כאשר את מגלה שהסרטן שלך התפשט לעצמות את צפויה להרגיש כמו שהרגשת כאשר הסרטן אובחן אצלך לראשונה, אם כי הפעם אולי אפילו בעוצמה חזקה יותר. את עלולה להרגיש דאגה ופחד, כעס ודיכאון. חוסר הידיעה הכרוך בחיים בצלו של סרטן עצמות משני משפיע רבות על התנודות במצב רוחך. יתכן ותוכלי להתמודד עם רגשות אלו בכוחות עצמך או בעזרתם של כל המקורבים לך &#8211; משפחה וחברים . אם את מרגישה זאת זקוקה לעזרה מעבר לכך תוכלי לשוחח עם הצוות הרפואי והסיעודי המטפל בך. יועץ\ת פסיכולוגי\ת אישי\ת עשוי\ה להיות לעזר אם את זקוקה לסיוע ארוך טווח מכיוון שהוא\היא יבינו טוב יותר את הצרכים המיוחדים הקשורים בסרטן משני ויסייעו לך להתמודד עם האבחנה. את יכולה גם לשוחח עם מישהי שעברה חוויות דומות, וזאת במסגרת של קבוצת תמיכה או בקשר אישי. אנו מקוות שהמידע יעזור. בברכה, צוות אחת מתשע

05/11/2003 | 13:21 | מאת: דינה

לדר נועה שלום במכון האונקולוגי שאני במעקב שם לא נהוג לבצע בדיקות מרקרים אני לוקחת טמוקסיפן וזה עלול לעשות בעיות ברחם לכן בקשתי לעשות CA-125 ותודה לאל התשובה היתה 19.5 תקין עכשיו אני רוצה לבקש CA- 3-15 ואני פוחדת פחד מוות השאלה שלי האם CA-125 שנבדק אצלי מראה על מגמה טובה באופן כללי בגוף או שאין קשר? יכול להיות ש 125CA יוצא תקין ובכול זות יש גרורות בגוף ? אני שנה לאחר כימו וקשריות נקיות לוקחת טמוקסיפן+זלוטקס בת 44 לאחר מסטקטומי תודה עבור הכול דינה

05/11/2003 | 15:22 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

כפי שדנו כאן המון פעמים בעבר לבדיקת סמני גידול יש ערך מוגבל ולכן יש אונקולוגים רבים שאינם נוהגים לבצע אותה באופן שגרתי. אין שום קשר בין CA125 לבין שינויים ברחם עקב טמוקסיפן. הסיכוי לבעיות ברחם עקב טמוקסיפן בגילך הוא זניח לחלוטין. לפי מה שאת מתארת הגידול שלך היה מוקדם והטיפול שקיבלת מלא וטוב. אין כל צורך להיות בפחד מוות אם את בכל אופן רוצה בדיקת סמנים וחוששת לבקש במכון האונקולוגי בקשי זאת מרופא המשפחה.

05/11/2003 | 12:10 | מאת: רונית א

היי בנות שימו לב, לפני כמה ימים כתבה כאן מישהי שלא היו לה בלוטות נגועות בכלל, ויש לה כעת גרורות. מסתבר שלמספר הבלוטות הנגועות או לא נגועות אין חשיבות!!!!!!!

05/11/2003 | 12:58 | מאת: בני

05/11/2003 | 21:53 | מאת: ענת

רונית, היי שוב זה שיגעון לחשוב כל היום על הגרורות, אפשר לצמצם את זה לתקופת הזמן שסביב בדיקת המרקרים. בכל מקרה, לצערי, יש חשיבות גדולה מאוד למספר הבלוטות הנגועות, מבחינה סטטיסטית, ואני מדגישה מבחינה סטטיסטית, כי לדברים האחרים שהזכירה ד"ר בן ברוך, ובעיקר סוג הגידול, יש לפעמים חשיבות יותר גדולה. בכל מקרה הנתונים הם (לפי ספר הרפואה מרק): קשרי לימפה נקיים - סיכויי השרידה מעל 10 שנים הם מעל %80, ובלי גרורות מעל 10 שנים הם מעל %70. קשר-שלושה נגועים - השרידה עד %50, בלי גרורות עד %40. מארבעה קשרים נגועים ומעלה - השרידה עד %40, בלי גרורות עד %35. וכמו שכתבתי פעם, הסיכויים לחיות 5 שנים נטולות מחלה למעלה מחמש שנים אם הסרטן היה בשלב 1 הם %94, כלומר יש כאלה ששייכות לרוע המזל ל-%6 שמתחילות במצב טוב ומסיימות רע, אבל אסור להסתכל דווקא עליהן, כשאני מסתכלת על הסטטיסטיקה אני הייתי מעדיפה להתחיל את הכל בשלב 1, ולא בשלב 3, אבל כשאני מסתכלת על סוגי הסרטן, אני מעדיפה את שלי, כי הפרוגנוזה שלו טובה יותר. אני מציעה להמעיט את המחשבה על זה, ואני לא יודעת אם את זוכרת את הדיון על הריונות, ואת ההטפות על זה שאני יוצאת באופן נחרץ נגד הריונות של נשים שהחלימו מסרטן שד. הסיבה היא שאני רוצה להישאר בצד הטוב של הסטטיסטיקה, ואני אעשה הכל , וזה כולל להסתפק בילדה אחת, כדי לעזור לגוף שלי שכבר כשל פעם אחת. שכולנו נישאר בצד הטוב של הסטטיסטיקה. ענת (ד"א אני רואה שיש עוד ענת בפורום, את רוצה שנסמן את עצמנו באופן שונה?)

05/11/2003 | 11:44 | מאת: שולה

כל הזמן יש בפורום שאלות על גרורות וזה מאוד מלחיץ. מבחינה סטטיסטית כמה אחוזים מחולות סרטן השד מפתחות גרורות ב5, 10,15,20 שנים שאחרי המחלה ?

05/11/2003 | 15:16 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הסיכוי לפתח גרורות תלוי בהרבה גורמים. החשובים שבהם: פרטים פתולוגיים לגבי הגידול, גודל, מעורבות בלוטות, רצפטורים, HER2. וכן סוג הטיפול שניתן לאחר הניתוח. כך שאין תשובה אחת לשאלתיך

05/11/2003 | 17:14 | מאת: דר

הלוואי וזה היה 5 -10 ו-20 שנה אני גילתי בהתחלה ממש את המחלה בשלב 1 ותכף שנה אחרי הטיפולים כמותרפיה והקרנות נתגלו לי גרורות בעצמות.

05/11/2003 | 10:55 | מאת: דנה

לכל מי שיוכל לעזור לי... לפניי כשנה חליתי בסרטן השד, עברתי כריתה חלקית כימוטרפיה, והקרנות. לפניי כחודש עשיתי בדיקת מרקרים, ונמצא שאחד מהם שאמור להיות הכי גבוהה 3.5 - עמד על 13 . עשיתי סי.טי, אולטראסאונד וממוגרפיה וראו משהוא בצלע התשיעית, הוחלט על בדיקת פט-סיטי, ואתמול קיבלתי תשובה שנשלחו גרורות לצלע התשיעית, בגב התחתון ובאגן. הומלץ לי על טיפול בפמרה - מיידי, ונאמר לי שאני נמצאת בשלב 4 הייתי רוצה לדעת מהיא התרופה "פמרה", ואיזה טיפול מומלץ במצב כזה, ומה הן סיכויי להחלמה, ???? אודה לכל מי שיוכל לעזור לי.

05/11/2003 | 11:17 | מאת: שרונה

לדנה שלום לא ברור איזה מרקר נבדק ? ומה הערך שנמצא? והאם היו בלוטות למפה נגועות בזמן הגלוי?והאם לקחת טמוקסיפן לאחר הטיפול הכימי? תכנסי לאתר של העמותה יש הסבר על פמרה ועל והעיקר אופטמיות והרבה בריאות שרונה

05/11/2003 | 11:35 | מאת: יונית

הי הלחצת אותי עכשיו ! יש לי כאב באזור הצלעות שמרגיש כמו כאב ממכה אבל לא קיבלתי מכה, יכול להיות שגם לי יש גרורות ? אצלך הבלוטות היו נקיות ? הרבה בריאות.

05/11/2003 | 15:09 | מאת: דנה

05/11/2003 | 15:12 | מאת: דנה

יונית שלום אל תלחצי , פשוט לכי לרופא וספרי לו את כל מה שהינך מרגישה, ותבקשי לעשות בדיקות מקיפות, ואם זה לא יספק אותך, לכי לעוד רופא, וגם גשי לאורטופד. לפעמים ישנם כאבים שהם נובעים משינוי מזג האויר. המון בריאות דנה

05/11/2003 | 14:50 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום דנה, באתר עמותת אחת מתשע יש פרק שלם המיועד לתרופה פמרה . לנוחיותך הועתק הפרק מתוך האתר:- פמרה (Femara) לטרוזול (Letrozole) מה זה פמרה ולמי זה מיועד ? פמרה זו תרופה בה משתמשים לטיפול הורמונלי בסרטן שד מתקדם אצל נשים לאחר הפסקת המחזור החודשי. סרטן שד מתקדם הוא סרטן שד שהגיע לשלב III או IV , כלומר שלב בהתפתחות המחלה בו הסרטן התפשט מהגידול המקורי לחלקי גוף אחרים. הורמונים הם חומרים כימיים המופרשים לגוף על ידי הבלוטות האנדוקרינולוגיות ( לדוגמא : בלוטת התירואיד, האדרנלין והשחלות). החומר מועבר בגוף באמצעות מחזור הדם ומסייע בבקרה על פעילות תאים מסוימים בגוף ( למשל פרולקטין המיוצר בבלוטת יותרת המוח ואחראי ליצור החלב בשד לאחר לידה ). פמרה הוא הורמון סינתטי המיוצר במעבדה. ב- 1997 אישר ה- FDA (הרשות האמריקאית האחראית על אישור תרופות) לראשונה את הפמרה כטיפול קו שני לנשים שכבר טופלו בטמוקסיפן (טיפול קו שני מוגדר כטיפול שמוכנס לשימוש לאחר שהטיפול הקודם נכשל או חדל להיות אפקטיבי ) כלומר, השימוש בפמרה הותר רק עם הישנות המחלה, לאחר שהנשים כבר טופלו בטמוקסיפן. בינואר 2001 הרחיב ה- FDA את האישור הקודם והתיר להשתמש בפמרה גם כטיפול קו ראשון לסרטן שד מתקדם (טיפול קו ראשון מוגדר כטיפול שנמצא בעדיפות ראשונה במצב מסוים, למי שעדיין לא קיבלה טיפול אחר). במקרים של סרטן שד מתקדם הטיפול מיועד להאט את התקדמות המחלה, ולפיכך ניתן אישור להשתמש בפמרה במקום טמוקסיפן, ולא רק לאחר טיפול קודם בטמוקסיפן. בארץ כלולה התרופה בסל הבריאות ומיועדת לטיפול בסרטן שד מתקדם בשתי הרמות של המחלה ( קו ראשון וקו שני ). כיצד פועלת התרופה ? היום ידוע שההורמון הנשי אסטרוגן משמש גורם מעודד להתפתחות סוגי סרטן שד מסוימים. אצל נשים הנמצאות לאחר הפסקת המחזור החודשי האסטרוגן מיוצר בעיקר כתוצאה מהמרת הורמונים אחרים לאסטרוגן (אנדרוגנים, הורמוני מין זכריים - androgenes). תהליך ההמרה נגרם על ידי אנזים המוכר בשם aromatase אשר ממוקם בכבד ובשכבות השומן של הגוף. השימוש בפמרה גורם להפסקת תהליך ההמרה של האנדרוגנים ועל ידי כך לירידת כמות האסטרוגן בגוף האישה. פמרה - יתרונות וחסרונות יתרונו העיקרי של הפמרה הוא יעילותו הרבה והעובדה שהוא אינו מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הרחם או לפתח קרישי דם, כפי שעושה הטמוקסיפן. תופעות הלוואי קצרות הטווח של פמרה הן קלות ולרוב אינן גורמות למצב המחייב הפסקת הטיפול בתרופה. יחד עם זאת מתעוררת השאלה לגבי תופעות הלוואי ארוכות הטווח העלולות להיגרם כתוצאה משימוש בפמרה. בניגוד לטמוקסיפן שרק מונע מהאסטרוגן להיקלט ע"י התאים, הפמרה מביא לשלילה כמעט מוחלטת של אסטרוגן מהגוף והבעיות העלולות לנבוע מכך טרם מוכרות, ועדיין נבדקות במחקרים. מהן תופעות הלוואי של השימוש בפמרה ? כידוע, כל אחד מגיב לתרופות בצורה שונה, ונשים אחדות סובלות מתופעות לוואי יותר מאחרות. רוב הנשים סובלות מתופעות לוואי מעטות בלבד כתוצאה מנטילת פמרה. תופעות הלוואי המתוארות להלן לא יופיעו אצל כל אחת, והן עשויות להיות שונות מהמתואר במידה ואת נוטלת מספר תרופות בו-זמנית. תופעות הלוואי המוזכרות להלן הן השכיחות ביותר. לא צוינו תופעות לוואי נדירות, שרוב הסיכויים שלא תיתקלי בהן. אם בכל זאת את מבחינה בתופעות, שלדעתך עשויות להיות תוצאה של השימוש בפמרה, מומלץ להתייעץ על כך עם הרופא המטפל שלך. מאחר שאנשים שונים מגיבים בצורה שונה לאותה תרופה, לא ניתן לחזות למי ואיזה תופעות לוואי תהיינה בעקבות נטילת התרופה. תופעות הלוואי הנפוצות, בדרגות שונות, הן : גלי חום גלי החום הם מתונים לרוב ובדרך כלל חולפים בהדרגה. לעתים ניתן לקחת תרופות להקלת התופעה. יש נשים המוצאות שכדאי להפחית בשתיית תה, קפה, אלכוהול וצריכת ניקוטין. אחרות מוצאות סיוע בשיטות שונות של רפואה משלימה. יובש בנרתיק תופעת לוואי זו עשויה להתרחש בתקופת הטיפול בפמרה, אולם היא זמנית והמצב ישוב לקדמותו לאחר שתפסיקי ליטול את התרופה. ניתן להתגבר עליה על ידי שימוש בג'ל וגינלי, אותו ניתן לקנות בבית המרקחת ללא צורך במרשם רופא. בחילות ושלשולים תופעות אלו שכיחות פחות וניתן לטפל בהן בדרך כלל בעזרת תרופות שירשום לך הרופא המטפל. הידלדלות השיער יש נשים המבחינות ששערן מידלדל בתקופת הטיפול בפמרה. בדרך כלל ההידלדלות היא קלה בלבד, והמצב חוזר לקדמותו לאחר תום הטיפול. עייפות וכאבי ראש תופעות אלו שכיחות פחות ומופיעות בדרך כלל בצורה מתונה. חשוב לנוח הרבה. בכאבי הראש ניתן לטפל בעזרת תרופות מתאימות לאחר התייעצות עם הרופא המטפל. פמרה לעומת טמוקסיפן לפמרה אפקטיביות מוכחת במצבים של סרטן שד מתקדם, שבהם מטרת הטיפול היא הקלה על הסימפטומים והארכת החיים. ערכו כטיפול מסייע (adjuvant) במצבים אחרים עדיין לא נקבע, ולצורך זה ממשיכים כיום במחקרים ארוכי טווח. לטיפול בפמרה יש יתרון ברור עבור נשים שכבר טופלו בעבר בטמוקסיפן. במקרים של הישנות הסרטן לאחר הטיפול בטמוקסיפן, שימוש חוזר בטמוקסיפן כמעט ואינו אפקטיבי. לכן יש צורך בטיפול שונה, ופמרה מציע פתרון למקרים אלה. יחד עם זאת נראה שיתרון הפמרה אינו מוגבל למקרים אלה בלבד. לאחר שנמצא שפמרה אפקטיבי במקרים של הישנות המחלה, החלו לבדוק את ערכו גם כטיפול לסרטן שד מתקדם כאשר מגלים אותו לראשונה. עד היום טופלו נשים אלו בדרך כלל על ידי טמוקסיפן. ממחקרים שפורסמו עד כה נראה שהתגובה לפמרה טובה יותר מהתגובה לטמוקסיפן ואצל הנשים המטופלות בה התקדמות המחלה איטית יותר. לאור זאת, מתחילה להסתמן האפשרות שפמרה יחליף בעתיד את הטמוקסיפן כטיפול לסרטן שד מתקדם אצל נשים לאחר הפסקת המחזור החודשי. עם זאת חשוב לזכור שטמוקסיפן היא תרופה שנחקרה ונבדקה כבר שנים רבות, והשפעותיה ידועות היטב, בעוד שפמרה זו תרופה חדשה והמחקרים עליה עדיין בעיצומם. פמרה לעומת ארימידקס גם פמרה וגם ארימידקס הם תרופות מעכבות ארומטז (מעכבי ארומטז - חומרים שחוסמים את פעולת הארומטז, שהוא האנזים הממיר אנדרוגן לאסטרוגן), הפועלים באופן דומה. המחקרים המשווים את יעילות שתי התרופות נמצאים בעיצומם ובשלב זה לשנים ערך טיפולי שווה, מבלי לקבוע איזו מהן טובה יותר. בברכה, צוות אחת מתשע

05/11/2003 | 15:09 | מאת: דנה

לצוות אחת מתשע תודה לכם על תשובתכם ועזרתכם, ועל כל התרומה והמאמצים שהנכם עושים למען הנשים, כל הכבוד לכם. הייתי רוצה לדעת מה הן סיכויי בהיתפשטות של הגרורות, ולמה מתכוונים ל - "שלב 4" בבדיקה האחרונה של ה - CEA , זה עלה ל - 20 , היום קיבלתי את התשובות. ביום ראשון אני אמורה להתחיל ולקבל טיפול כימוטרפי, והייתי רוצה לדעת - מה הם הסיכויים שלי, ואם יש מצבים כאלה שניתן להבריא מהם ??? תודה על הכל דנה

05/11/2003 | 09:45 | מאת: מיכל

שלום, מישהוא יכול לםפר לי איפה מוצאים רשימה של מאכלים שטוב לאכול אחרי הבראה מסרטן שד, ורשימה שניה שאסור לאכול ??? תודה

05/11/2003 | 11:07 | מאת: ריקי

אני מצטטת לך מתוך ספרה של דיאנה תזונאית אמריקאית בכירה שלקתה בסרטן ואלו המסקנות אליהן היא הגיע לפי סדר היעילות כמובן שעדיף אורגני: ירקות:עלים ירוקים, כרוב, סלק, תרד, פלפל אדום, ברקוקלי, תפוח-אדמה, בטטה, תירס,בצל ירוק, שום,גזר. לפחות 9 מנות של ירקות פירות: אוכמניות, חמוציות, תות-שדה, תפוזים, ענבים אדומים, אשכוליות אדומות,בננות, מלון לא יותר משלוש מנות של פירות ליום. כפית וחצי של פשתן טחון עם מעט קוטג או יוגורט עיזים כל יום תבלינים:שום,סלרי,כורכום, בזיליקום , אורגנו , שמיר, כוסברה. מרק עוף שעשוי מעוף אורגני מבושל כמה שיותר זמן ללא אבקת מרק עוף. חומוס עדשים טחינה (לא אספסת)פטריות שיטאקי פטריות מיטאקי תה ירוק, תה רוזמרין , מיצי ירקות, דג סלמון, טונה, איגוזי מלך מה ל א לאכול: מוצרי קמח לבן סוכר לבן שמן מבקבוקיםלסוגיו כל העוגות והעוגיות שמוכרים. כל האוכל המעובד לזרוק לפח לא שאני מקפידה כל כך אבל צריך להשתדל......... ריקי

05/11/2003 | 11:56 | מאת: אריק

אם תשלחי לי הודעה לכתובת : [email protected] אשלח לך כתשובה מסמך WORD מפורט שכתבתי בנושא וגם התיחסות לתוספי מזון. המסמך מופץ כמובן ללא תשלום ! תעשי זאת עוד היום - בסוף שבוע אני יוצא לחו"ל.

05/11/2003 | 09:25 | מאת: קלי

שלום רב ! אני בחורה בת 29 ולפני שלוש שנים גיליתי גוש קטנטן בשד. לאחר אולטרסאונד, גילו כי יש לי הרבה גושים כאלה והם נקראים פיברואדנומות. במשך שלוש השנים הללו, אחד מהגושים גדל מאד (הגיע למשהו כמו 4 ס"מ אם אני לא טועה). הרופא עשה לי דיקור, אך ללא הצלחה. הוא לא הצליח להוציא כלום מאותו גוש ולכן הוא אמר שאם אני נורא מודאגת אז הוא יסיר אותו בניתוח. ניגשתי לרופא אחר לחוות דעת נוספת והוא אמר לי שכדאי לי לעבור שוב ניקור במקום אחר שהוא מומחה יותר לעניין זה ושכנראה לא עשו לי את הניקור נכון ולכן לא הצליחו להוציא מדגם ממנו לבדיקה. בנוסף הוא גם אמר לי שיש גידול שהוא שפיר ויש גידול שהוא ממאיר ויש גם גידולים שהם באמצע (הוא אמר לי את השם של אותו סוג גידול אך אינני זוכרת אותו). הוא המליץ על אולטרסאונד חוזר במכון שהוא מומחה לכך וכן ניקור חוזר באותו מכון מומחה ואז אולי גם להסיר אותו בניתוח. הרופא המטפל שלי טוען שאפשר להשאר במעקב ואם אני ארצה ויחליט הוא יסיר את הגוש בניתוח. יש לי כמה שאלות: 1. האם זה נכון שיש סוג של גידול שהוא בין שפיר לממאיר? איך הוא נקרא? מה הסיכויים שזה סוג הגוש הגדול שיש לי? 2. האם ייתכן שבאמת לא עשו לי את הניקור בצורה נכונה ולכן לא הצליחו להוציא ממנו מדגם לבדיקה? והאם כדאי לי לעבור את הניקור שוב? 3. האם כדאי לי לעשות את הניתוח להסרת הגוש? אני ממש פוחדת מניתוח וגם פוחדת שזה ישאיר לי צלקת שתכער לי את השד. אנא ממכם, אשמח לתשובה שתספק לי את כל האינפורמציה הדרושה לי. אני מאד פוחדת ולחוצה. אנא פרסמו את תשובתכם באתר.

05/11/2003 | 17:50 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

שלום קלי, 1) יש גידולים שהם "קרובי משפחה" של פיברואדנומות, שנקראים cystosarcoma phylloides, והם לא ממש ממאירים בד"כ אבל יש להם נטייה לחזור אחרי שמוציאים אותם. 2)גם במקומות מנוסים לפעמים לא יוצא מספיק חומר לבדיקה - ואז צריך לחזור על הניקור. כרגע אין בדיקה מהגוש הגדול, ולכן אף אחד לא יודע מה הוא באמת - פיברואדנומה? משהו אחר? מסיבה זאת נראה לי שכדאי לחזור על ביופסית מחט - ועדיף ביופסית מחט עבה (core needle biopsy). 3)אם אכן מדובר בפיברואדנומה פשוטה - ב 4 ס"מ רב הרופאים ימליצו לך להוציא, גם כי תמיד ינקר ספק שמא זה בכל זאת ה"קרוב משפחה" הפחות סימפטי, וגם כי זה עלול להמשיך לגדול, וקל יותר להוציא גוש של 4 ס"מ מאשר גוש של 8 ס"מ. היום אפשר לעשות צלקות מאוד עדינות עם תפר פנימי נספג, וזה ניתוחון פשוט מאוד בד"כ. כל האמוא לעיל הוא באופן כללי, ואיני יכולה להתייחס למקרה הספציפי שלך מבלי לבדוק אותך ןלעבור על כל החומר.

05/11/2003 | 18:27 | מאת: לי

מה זה לא ממש ממאירים??? בנוסף, אני עברתי ניתוח להוצאת פיברואדנומה לפני 6 שנים ועכשין יש לי 5 פיברואדנומות נוספות. 4 בשד שמאל (השד המנותח..) ואחת בימין. זה אומר שלי יש את הקרוב משפחה של פיברואדנומה??וזה אומר שהוא "לא ממש ממאיר"? חוץ מזה,כל האבחנות הללו נעשו רק ע"י US ולא ע"י דיקור ואני ממש דאגתי וביקשתי ביופסיה אבל הרופאים (פרופסור בינהם) אומרים לי שאין לי מה לדאוג, יש לי פיברואדנומה,לא צריך דיקור אלא רק מעקב. אודה להתייחסותך, לי

05/11/2003 | 02:09 | מאת: ענת

רונית, היי אתמול נתקלתי במאמר שמספר על הניסוי שהזכרת. השתתפו בו 540 נשים, ו-9 נפטרו מהסיבוכים של הניסוי, לכן בסופו של דבר לא היה הבדל באחוזי השרידה של הטיפול הרגיל ושל הטיפול הניסויי. ענת

05/11/2003 | 07:41 | מאת: rubh, t

היי ענת אני יודעת שסימו את המחקר שמפני שלא הוכח שהוא יעיל יותר, אבל הנשים שכן הצליחו בטיפול, קבלו את חייהן במתנה המון בריאות רונית

04/11/2003 | 20:34 | מאת: משי

אני צורכת פשתן טחון כ 2 כפיות ביוגורט סויה , האם השילוב הזה עובד או שזה לא אפקטיבי? תודה.

04/11/2003 | 20:56 | מאת: גובי

הי משי, אני מצרף קישור לדיאטת באדוויג. השילוב הנכון הוא של שמן פשתן מעורבב היטב בקוטג' אורגני או ביוגורט אורגני (עדיף עיזים), ואח"כ הוספה של גרגרי הפשתן הטחונים. לצערי, נכון לעכשיו אין יותר להשיג קוטג' אורגני. מאז שתנובה קנתה את הרדוף הם הפסיקו את יצור הקוטג'. באתר תמצאי הוראות הכנה ומינונים. http://datadepo.com/cancercure/budwig.htm גובי

05/11/2003 | 10:23 | מאת: אריק

חשוב לזכור : פשתן טחון חובה לשמור בהקפאה - הוא מתחמצן במהירות בסביבה הרגילה. זו גם הסיבה שלא מומלץ לרכוש אותו במצב טחון, אלא לטחון בבלנדר ומיד להכניסו להקפאה. הוא לא הופך לגוש מוצק בהקפאה, כך שניתן בכל עת לקחת מעט מהחומר הקפוא.

04/11/2003 | 19:49 | מאת: א.ב

שלום, הייתי רוצה לדעת האם בדיקת אולטרסאונד שדיים היא אמינה. אם אמרו לי שלא נמצא כל גוש או ציסטה אלא רק רקמת שד מעובה בעקבות הנקה אני יכולה להרגע? יש לציין שהקשיחות בשד יורדת לאט לאט. אודה לכן על תשובתכן

05/11/2003 | 13:59 | מאת: ד"ר אסיה ברודסקי

א.ב שלום אמינות של US תלויה במבצע, ונסיונו . חשוב להשלים בדיקת US על ידי בדיקת כירורג. אם הממצא המישושי נראה חשוד רופא ימשיך בירור, אם הממצא מישושי תואם ממצא US ניתן להמשכיך במעקב בלבד

04/11/2003 | 18:29 | מאת: אילנה

היי שוב אני בת 36 יש לי גוש בגודל 5 ס"מ, בדרגה 3, עם גרורות לריאות ולכבד....... בשבוע שעבר עברתי טיפול שלישי מתוך שש לא עברתי ניתוח, אני עוברת רק טיפול כימי מסוג caf ללא הקרנה האם יש כאן מישהי עם מקרה דומה שעברה טיפול כזה בהצלחה? ואחרי כמה טיפולים? אמרו לי שהגוש מצטמק ולפעמים נעלם, אבל אני בינתיים לא מרגישה בשינוי........זה מוקדם מדי?

04/11/2003 | 22:04 | מאת: ענת

אילנה, שלום קודם כל, אני מצטערת לשמוע על הבעיה שלך. יש סתירה מסוימת במה שכתבת, כי אם יש גרורות, הסרטן הוא מדרגה 4, ואם הוא מדרגה 3, אין גרורות. יש גידולים שהכימותרפיה עובדת עליהם, אני מקווה שזה המצב אצלך, זה צריך להתחיל לקרות לך בערך עכשו, אבל אל תגעי בזה כל הזמן. את הולכת למעקב אצל האונקולוג והכירורג? הם אמורים להגיד לך אם יש שינוי. אני מאחלת לך שהכימותרפיה תעבוד טוב, ושתצאי מזה ענת

04/11/2003 | 16:16 | מאת: מלי

שלום לכולם ! אחותי חלתה בסרטן השד, היא לאחר 2 ניתוחים משמרים ובמהלך הטיפול הכימוטרפי, בפתולוגיה מצאו שהבלוטות שהוצאו נקיות (6 במספר) אך בחתכים של הגוש היתה נגיעה בכלי דם דבר שהביא את ד"ר קאופמן להחליט על 6 טיפולים כימו ו-7-5 שבועות של הקרנות כל טיפול קשה מקודמו והתופעות קשות יותר בטיפול השלישי הוחלט להוסיף לוריואל ע"מ להקל בתופעות אך מלבד השינה המרובה התופעות נשארו קשות כשהיו היא גם החליפה את הזופרן בקיטריל וזה עדיין קשה היא לא מתאוששת מהטיפול גם שבועיים לאחריו בתום מתן הטיפול השלישי הופיעה תופעה נוספת של דכאון (והיא לא טיפוס דכאוני) היא לא מפסיקה לבכות מיום חמישי שעבר ישנה ובוכה ולא מצליחה להשתלט על זה. היום היא אמרה לי שהרגל שלה מאוד כואבת והיא גילתה וריד בולט מעל הפיקה בקרסול והכתפיים שלה מאוד כואבות וחלשות. יש לי המון שאלות (סליחה): 1. האם התופעות האלה נורמליות למקבלי כימו והאם זה צריך להדאיג אותנו ? 2. האם יש משהו נוסף שאפשר לתת לה ע"מ להקל על התופעות ? 3. דיכאון יכול להחמיר את המחלה ? 4. האם עשינו טעות שלא בוצעה כריתה והאם 6 בלוטות מספיקות כדי לדעת אם הם נגועות ? 5. תסבירו לי בבקשה איזה בדיקות יש לבצע ע"מ לראות שאכן הגוף נקי מגרורות ? 6. מה עוד אפשר לעשות כדי לעזור לה לעבור את זה תודה רבה

04/11/2003 | 23:13 | מאת: ענת

מלי, שלום רב! מרגש אותי לראות שאת כל כך דואגת לאחותך, מכיוון שזה מזכיר לי את ארבע האחיות שלי שהיו מוכנות לעבוד סביב לוח השנה כדי לעזור לי (ולהקל על בעלי) לעבור את תקופת הכימותרפיה, הניתוח ועכשו ההקרנות. צריך להיות סבלניים כלפיה, כי קשה לה. ועכשו לתשובות שיש לי לתת: 1. אצלי התופעות היו יחסית קלות, אבל אחרי הטיפול החמישי ממש נסחט ממני כל הכוח, וכל הגוף כאב לי. תחשבי על זה, הגוף פשוט מורעל. הכימותרפיה היא דבר לא טוב לגוף, אבל היא הכרחית, וככה צריך לקבל את התופעות שלה. תזכירי לה שוב ושוב שהיא עברה כבר חצי. (למרות שלצערי, אני חייבת להוסיף שהתופעות מחמירות כי יש לכימו השפעה מצטברת) 3. בשביל להתגבר צריך להילחם, ולא לשקוע ברחמים עצמיים. צריך לגרום לה להבין את זה. 4. את לא תיארת את המקרה (גיל, דרגה, גודל הגוש וכו'), אז קשה לענות על השאלה. ובכל זאת, אני כרתתי את שני השדיים (למרות שאף אחד לא אמר כלום לגבי השד השני) ועושה כל מה שאומרים לי במסירות, כי אני מאמינה שנגד הסרטן הכי אגרסיבי זה הכי נכון. 5. לא עשו לה סי-טי חזה-בטן-אגן ומיפוי עצמות? שתי הבדיקות האלה מראות אם הריאות, הכבד והעצמות נקיות. לגבי מה שקורה אחרי הכריתה ובהמשך הטיפולים אחר כך בודקים מדי כמה זמן את הסמנים בדם (מרקרים, את יכולה ללחוץ על חיפוש, שמופיע בין שאר האופציות בתחתית כל עמוד, ולחפש את המילה מרקרים). 6. אני חושבת שצריך לגרום לה להבין שחייה בידיה, ושהתקופה הזאת עוברת, ושהחיים שלה שווים את זה וכל מאמץ נוסף. בהצלחה! ענת

05/11/2003 | 11:24 | מאת: מלי

ענת ! תודה לך על התשובה, אני אכן מאוד דואגת ומלווה אותה לכל מקום, בקיצור מאז שהתגלתה המחלה אני רוב הזמן עוסקת בזה. האם את במהלך הקרנות ? אחותי בת 39 היא בחורה מדהימה, טובה יפה ונפלאה יש לה 3 ילדים ובעל תומך. הגוש התגלה ע"י מישוש ומומגרפיה בשילוב האולטרסאנד אימת את הגילוי היא נותחה והפתולוגיה נמצא שלא כל השוליים הוצאו ולכן נדרש ניתוח נוסף ואז הוציאו גוש נוסף שהיה צמוד לראשון סה"כ יחד גודלו היה 3.5 . כולן מספרות על כירתה מלאה ולנו , הרופא אמר שהאחוזי הצלחה דומים ולכן אין צורך לכרות הכל ושבדרך כלל יש גוש ברבע אחד של השד ולא מפוזר ושאם יש עוד משהו הכימוטרפיה תחסל ואין צורך להקשות על החולה... אני מאוד מקווה שהוא הכי צודק ומיכוון שאין לשנות את זה היום לא כדאי לי גם לשאול יותר מדי שאלות...למרות שאני עושה זאת. עשו לה סיטי ומיפוי וצילומים ברוך השם הכל היה נקי אבל שמעתי שיש בדיקה בשם FET מה את יודעת עליה ? לאחותי, משום מה היתה תחושה שהיא תעבור את הכימו ללא תופעות קשות ולכן קשה לה יותר כי היא לא ציפתה למשהו כזה. אני רוצה שמישהו יעזור לה נפשית מישהו מקצועי ומיכוון שאני לא מכירה אף אחד שמתמחה בתחום הייתי רוצה הפניות לפסיכולוגים טובים. מה לגבי השאלות הרפואיות ששאלתי האם אפשר להפנות אותם אל רופא לגבי הכאב ברגל אני מודה לך ומאחלת לך בריאות שלמה בגוף ובנפש עד 120 מלי

05/11/2003 | 15:06 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

נראה לי שהשאלות שלך דורשות יעוץ מסודר אצל ד"ר קאופמן, שאני מבינה שהיא הרופאה המטפלת של אחותיך. אחותיך צריכה להבדק ויש להחליט על טיפול תומך מתאים יתר. 6 בלוטות זה מספק, קרוב לודאי שלא היה צורך הניתוח כריתה, גרורות מגלים על ידי צילומים (מסוג CT או אולטרסאונד), מיפוי עצמות ולפעמים בדיקות דם.

05/11/2003 | 16:19 | מאת: גליה

התופעה של הבכי מוכרת לי גם לי במהלך הכימו בשלב מסויים ההורמונים השתגעו ובאחד הטיפולים בכיתי ללא כל שליטה , בכי שלא היה מובן וללא סיבה אבל הורמונלי לגמרי זה נמשך כמה ימים אוחר כך עבר וכשזה עבר וראיתי שאני בדר הבנתי שזה לא היה נפשי אלא כימי לגמרי לפי ההסבר הפשטני שנתתי לעצמי- כך שלפעמים זה קורה בגלל כל החומרים שמחדירים לנו. אולי אפשר לתת לאחותך וובן להרגעה או כל חומר טבעי אחר שמשמש למטרה זו. לגבי בדיקות אחרות - בדיקת פט היא בדיקה שבוחנת חילופים מטבוליים בגוף , היא מדייקת רק בממצאים מעל 0.3ס"מ , פחות מזה היא לא יכולה לראות לדברי הרופאה האחראית באיכילוב על בדיקות הפט כך שזה גם מוגבל. אולי צריכה לעבור את זה אבל אחרי הכימותרפיה לאחר מספר שבועות על מנת לראות השפעה שלה ? תתייעצי אם הרופאה שלה. בכל מקרה מקווה שתעבור את זה הלאה בשלום. גם אני כרגע במהלך טיפול אבל בהקרנות.

תודה על התשובות ! המצב קצת השתפר וכנראה כשהיא מרגישה טוב יותר, היא גם עם מצב רוח טוב יותר, כלומר הדכאון שלה די תלוי במצבה הגופני. אני עדיין לא הבנתי למה לא כל חולה עוברת בדיקת פט, אם יש ממצא של 0.3 ס"מ זה לא הכי טוב אבל כדי לעבור את זה לפחות הרי זה לא מזיק. אם אפשר לקבל עוד פרטים על הפט אני אשמח תודה לכן וגליה שתעברי הכל בקלות וחייך מעתה יהיו ארוכים ונהדרים - אמן

04/11/2003 | 15:58 | מאת: db

אימי לאחר מימצא ממוטומיה (הסתידויות ממאירות) עברה כריתת חצי שד,(לא עברה ביופסיה) לאחר הניתוח נודע לנו שהקליפ הרפואי לא נמצא, אבל לא נורא אם הוא ישאר שם. לאחר בדיקת הכריתה, תוצאת הבדיקה היא שהחתיכה שהוצאה -----נקייה. ושאו... 1% אין כלום ואף פעם לא היה כלום. 99% לא הוציאו את ההסתידויות הממאירות שכנראה ישבו בצד. רק אחרי הממוגרפיה ידעו. האם יכול להיות שהממוטומיה הוציאה מקור סרטני אחד וישנו עוד מקור סרטני במקום אחר? האם כל זה נשמע בסדר? אנא עיזרו לנו אנו כל כך מבולבלות.

05/11/2003 | 14:35 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

נכבדי. בבדיקת ממוטומיה מבצעים ביופסיה ע"י מחט. חיוני ביותר ! לדעת מה תשובת ביופסיה זו. הניתוח בשד חייב לכלול את הקליפ המתכתי כדי לוודא שהאיזור שנדגם בממוטומיה אכן הוצא כולו בניתוח ונבדק במיקרוסקופ. ייתכן מצב שבו הממוטומיה הוציאה את כל הרקמה החולה, וסביבה נותרה רקמה תקינה, אך זה די נדיר. במצב זה הקליפס חייבלהיות בחלק השד שהוצא. אם הוצא קטע שד בניתוח, בעיקר אם לא נמצאה בו ממאירות, יש לוודא ע"י צילום רנטגני של הקטע שהוצא אם הוא מכיל את הקליפ, לסמן את מקום הקליפ ע"י מחט, ולבקש מהפתולוג לבדוק את איזור הקליפ. את זה ניתן לבצע גם עתה אם כי זה כרוך בקשיים לוגיסטיים. אם הקליפ נותר בשד, זה לכשעצמו לא גורם לנזק, אך ייתכן שהאיזור החשוד לא הוצא בשלמותו, ויש לעשות זאת. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

04/11/2003 | 15:26 | מאת: מירי

לדר נועה שלום אנימקבלת זלוטקס באופן קבוע בשלוב עם טמוקסיפן האם יש הבדלמבחינה רפואית בקבלת זריקה חודשית 3.6 לעומת זריקה תלת חודשית 10.8? תודה מירי ותודה לך שאת עוזרת לי ולכול הבנות במלחמה במחלה הארורה הזו

05/11/2003 | 15:10 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

באופן עקרוני אין הבדל, יש נשים (ביחוד צעירות) שבסיום ה 3 חודשים מידת דיכוי השחלות מעט יורדת. הזריקה ל 3 חודשים אינה בסל לטיפול בסרטן שד, יש קופות הדורשות טופס 29ג (ממולא על ידי האונקולוג) שלם אספקתה. אני נוהגת לתת את הטיפול כל 3 חודשים, אחרי הזריקה הראשונה של חודש.

שלום אני אחרי נתוח כריתה, תוצאות הפתולוגיה היו כאלה:רקמת שד עם שאריות של ducal carcinoma in situ, intermediate to high grade cribriform and micropapillary type לא נמצאו שרידי גדול פולשני (עלי לציין שהיו 5 בלוטות נגועות) מוקדי הגדול המקרוסקופיים נעלמו בחתכים עמוקים, כך שלא היתה אפשרןת לבצוע צביעות ל - er, ו- pr (מה זה?) על גידול בשד. צביעות אימונוהיסטוכימיות שנעשו על גידול גרורתי: כ- 25% מתאי הגדול נצבעו (3+), צביעה ל- pr שלילית .(מה זה אומר?) אודה לך על התיחסות לתוצאות הבדיקה, מהו סוג הסרטן, האם הוא אלים, מה זה אומר לגבי רמת התתפשטות שלו בגוף? אודה על תשובתך

05/11/2003 | 13:58 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

שלום שלי, אנסה לענות, אם כי נראה לי שהכי נכון לבקש תשובות מהרופא שניתח אותך... DCIS זהו גידול טרום חודרני, טרום סרטני בעצם, כלומר יש תאים ממאירים אבל הם נמצאים בתוך צינורות החלב ולא חדרו לרקמות שמסביב. אני מנחשת שהיתה ביופסיה קודמת בה הוצא גידול חודרני (אחרת אין לי הסבר ל 5 בלוטות נגועות). ER ו PR הם רצפטורים להורמונים שמעידים על רגישות של הגידול לטיפול אנטי-הורמונלי. במקרה שלך ה ER כנראה חיובי ו ה PR לא - את עדיין יכולה להתאים לטיפול אנטי הורמונלי (אבל בנוכחות 5 בלוטות נגועות בוודאי יציעו לך קודם כימוטרפיה). התשובות הללו מתייחסות רק למה שהוצא מהשד, ואי אפשר ללמוד מהם על התפשטות לאיברים אחרים (פרט לבלוטות). אבל שוב - את חייבת לשאול את הרופא שמטפל בך, כי ייתכן שיש דברים שלא הבנתי נכון.

תודה ד"ר אלוויס על תשובתך. היתה פתולוגיה קודמת שהאבחנה שלה היתה f/s comedo carcinoma high grade , wide cystic hypersecretory ductal carcinoma האם זה אותו סוג סרטן? תודה שלי

04/11/2003 | 13:16 | מאת: רוני

שלום רב, בבדיקת הממוגרפיה שעשיתי לאחרונה נתגלו הסתיידויות עדינות מעטות אופייני ל- MILK OF CALCUIM המראה שפיר מבחינה רנטגנית. מה הפירוש של MILK OF CALCUIM? והאם כדאי לי לבדוק את הממצא ע"י אולטרסאונד?

05/11/2003 | 21:51 | מאת: ד"ר תמר קרני

רוני שלום . התאור milk of calciuim משמש את הרנטגנולוגים לתאר צורת שקיעת הקלציום (הסידן) בשד. תאור זה אומר לנו שאין חשד לסרטן בשד. לא רואים הסתיידיות באולטרה סאונד ולכן אין טעם בדרך כלל במצב זה לעשות אולטרה סאונד. כל מקרה יש לשקול לגופו ואני מציעה שתגשי לכירורג עם צילומי הממוגרפיה,לא רק התשובה המודפסת, הוא או היא יבדקו אותך ,תסתכלו יחד על הצילומים ותבקשי הסבר ספציפי לשד שלך ולצילומיך .אני מניחה שאחר כך תרגישי בטוחה יותר שאין כל בעיה המסכנת את בריאותך.

04/11/2003 | 11:51 | מאת: שירי

שלום רב, סבתי נפטרה לפני שנים רבות מסרטן, אני לא יודעת אם סרטן השד ואין לי את מי לשאול. אבי חלה גם הוא בסרטן השד והחלים, אך אחרי שנים אחדות הסרטן הופיע מחדש בעצמות ובריאות והוא נפטר. הוא הספיק לומר לי שערכו לו בדיקות וגילו שמקורות הסרטן הם לא גנטיים. מעבר לזה אני לא יודעת. אני בת 25, ושאלתי היא- עם כזאת היסטוריה משפחתית, האם עלי להתחיל כבר עכשיו בממוגרפיה או בדיקות אחרות? תודה

04/11/2003 | 11:51 | מאת: נעה

שלום רב, סבתי נפטרה לפני שנים רבות מסרטן, אני לא יודעת אם סרטן השד ואין לי את מי לשאול. אבי חלה גם הוא בסרטן השד והחלים, אך אחרי שנים אחדות הסרטן הופיע מחדש בעצמות ובריאות והוא נפטר. הוא הספיק לומר לי שערכו לו בדיקות וגילו שמקורות הסרטן הם לא גנטיים. מעבר לזה אני לא יודעת. אני בת 25, ושאלתי היא- עם כזאת היסטוריה משפחתית, האם עלי להתחיל כבר עכשיו בממוגרפיה או בדיקות אחרות? תודה

04/11/2003 | 12:49 | מאת: אריק

לא כתבת אם שניהם הגיעו לשיבה טובה... תזכרי שממוגרפיה היא שיטת הקרנה של הגוף, ולכן לא צריך להרבות בה. אם את לא חשה דבר - לא כאב, לא אדמומיות ולא שום סימן אחר שיכול להדאיג, אז מדוע סתם להיכנס ללחץ ולחרדות מיותרות ? חשוב למניעה ללא קשר להיסטוריה : תאמצי תזונה נכונה אנטי-סרטנית וחיים נכונים הרחק ממקורות גורמי סרטן (עישון, כבלי מתח גבוה, מקורות זיהום קשים ועוד), ותדאגי שיהיה לך מי שיעניק לך המון אהבה וכיף ! אובידיוס &#8211; משורר רומי בתקופה הקדומה אמר פעם : "אם ברצונך להיות נאהב, היה ראוי לאהבה". אדם אפוף חרדות הוא בדרך כלל אדם שיתקשה להעניק ולקבל אהבה.

05/11/2003 | 02:18 | מאת: ענת

נעה, שלום במקום לפחד או לרוץ לעשות בדיקות של השד עצמו, עדיף לך ללכת לעשות בדיקה גנטית. זה אמנם יעלה לך בסביבות אלף שקל (אם אני לא טועה), אבל לפחות תדעי מה קורה איתך. אם את לא נשאית של גן בעייתי, מה טוב! אם את נשאית, תלמדי לבדוק את עצמך בבדיקה ידנית, ותשגיחי על מה שקורה. אני מכירה מישהי שבגלל מוות מרובה במשפחה שלה מסרטן שד עשתה בדיקה גנטית בגיל 30, ומצאה שהיא נשאית של הגן היותר בעייתי (שגורם לכמעט %80 מהנשאיות לחלות), בדקה את עצמה כל הזמן, ובגיל 34 גילתה גוש שהיה ממש קטנטן, עשתה כריתה ושחזור של שני השדיים וכריתה של השחלות, ועכשו היא ישנה בשקט. בהצלחה! ענת

05/11/2003 | 14:46 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אני מציעה לך לפנות ליעוץ גנטי, בכדי לוודא שאכן אין רקע גנטי לסרטן בשד שהיה אצל אביך. בדרך כךך אין מקום לממוגרפיה שגרתית בגילך אם אין רקע גנטי לסרטן השד. אפשר בהחלט להבדק על ידי כירורוג, וכמו כן להיו מודעת לשינויים שחלים בשדיים שלך. אם יש רקע גנטי ההמלצות הן שונות, לכן כדאי לתחיל עם יעוץ גנטי.

04/11/2003 | 09:52 | מאת: שרה

במהלך הטיפול הכימותרפי שעברתי הופסק לי המחזור בעזרת זריקות דקפפטיל. נאמר לי שרוב הסיכויים הם שהמחזור יחזור לאחר זמן מה. אני בת 33. האם למשהו יש ניסיון שכזה בגיל צעיר? מה היו התוצאות? תודה מראש מחסרת הסבלנות.

04/11/2003 | 13:05 | מאת: אריק

אני מכיר מישהי שלאחר שנים של דיכוי המחזור (כימותרפיה וטמוקסיפן) הוא שב לקדמותו ובגדול. כנראה שהגוף שלנו מסוגל להתאושש ממרבית החבלות... דקפפטיל היא תרופה המנטרלת זמנית את בלוטת יותרת המוח. לכן, כל עוד השחלות שלך לא נפגעו מסיבה כלשהי, אין סיבה שלא יופיע מחזור ושגם תוכלי להיכנס להיריון. הכי חשוב : תהיי רגועה וללא חרדות. מוהנדס ק' גאנדי אמר פעם : מכיוון שאני מאמין בתיאוריית הלידה מחדש, אני חי בתקווה שאם לא בגלגול הזה, אז בגלגול אחר כלשהו אהיה מסוגל לחבק את האנושות כולה בחיבוק ידידותי.

04/11/2003 | 16:10 | מאת: תמי

שלום שרה, הרבה שנים לפני שהיה לי סרטן שד קיבלתי דקפפטיל במסגרת טיפולי הפרייה. הייתי אז בת 34 בלי שום בעיות הורמונליות, ולצערי אני חייבת לספר לך שזה דפק לי לחלוטין את המערכת ההורמונלית. בסופו של דבר נכנסתי להריון וילדתי, בגיל 38, (בפרוטוקול שלא השתמש בדקפפטיל) אבל ברגע שילדתי נכנסתי למנופאוז וזהו. השחלות הפסיקו לתפקד. אני לא יודעת מה יש בדקפפטיל. אני יודעת שיש זריקות אחרות שמפסיקות את פעילות השחלות, ואולי הן פחות קטלניות לטווח ארוך. שווה בדיקה. בהצלחה, תמי

04/11/2003 | 07:39 | מאת: רונית

האם מומלץ לעשות טיפולי שיניים לפני כימותרפיה ? מדוע ?

04/11/2003 | 09:17 | מאת: רונית א

היי מומלץ לעשות טיפולים לפני כימותרפיה, מכיון שבמהלך הכימותרפיה את חשופה לזיהומים שעלולים לסכן אותך עקב הירידה בכדוריות הלבנות. בהצלחה רונית

04/11/2003 | 09:56 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רונית, במענה לשאלתך אנו מביאות בפניך תא הקטע הרלבנטי מתוך הפרק על "כימותרפיה" באתר עמותת אחת מתשע. פצעים בפה ( mucositis ) - טיפול שיניים יש חולות העלולות לסבול מפצעים בפה או בחניכיים, ועל מנת למנוע זיהום הפצעים יש להקפיד על היגיינת הפה במהלך הטיפול. לפני תחילת הטיפול הכימותרפי חשוב שתפני לרופא השיניים לשם בדיקת פה כוללת ובעקבותיה תקבלי את כל טיפולי השיניים והחניכיים הנחוצים לקראת הכימותרפיה, במגבלות הזמן שנותר עד לטיפול הרפואי. רופא השיניים והשיננית ידריכו אותך כיצד לשמור על היגיינת הפה כך שרמת החיידקים בו תהיה מינימלית, וזאת למניעת סיבוכים אם יופיעו ולהפחתת עוצמתם. כהנחיה כללית מומלץ להימנע משתיית נוזלים חריפים או חומציים (דוגמת מיצי הדרים) . כהכנה לקראת הטיפולים היינו מציעות לך לקרוא את הפרק כולו , בכתובת : http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=chemo.doc בהצלחה והרבה בריאות.

04/11/2003 | 00:42 | מאת: אילה

תודה לרונית ולעידית , נכון שהעיקר הבריאות, גם משקל תקין הוא בריאות, ובודאי שזה משפיע על מצב פיזיולוגי ונפשי ועל איכות החיים בהחלמה, אני מתפלאה שלא נותנים לזה יותר מקום.

04/11/2003 | 08:40 | מאת: אריק

לאחרונה פורסם מחקר רחב היקף על הקשר בין עודף משקל לסרטן השד. חשוב להקפיד על דיאטה המבוססת על מזון אורגני. הדיאטה תורמת לבריאות לאנרגיה של הגוף וגם לגיזרה.... מצ"ב הפניה למאמר מעניין בנושא דיאטה מומלצת במצבי מחלת הסרטן של ד"ר יוהנה בודוויג - מומלץ לכולן : http://www.oradix.com/health/drjohannabudwigcancerdiet.shtml מולייר אמר פעם : רוב האנשים מתים מהתרופות ולא מהמחלות. ופתגם סיני עתיק : עדיף למנוע מחלה מאשר לרפא אותה.

03/11/2003 | 20:30 | מאת: ענתי

יש מקום לדאגה ששד ופיטמה כואבים. והכאב עובר מהשד עד לגב (כמו צורת מגל).

03/11/2003 | 22:38 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום ענתי, אנו ממליצות שתיפני לכירורג שד או מרפאת שד בקופת החולים לה את שייכת, בכדי לעבור בדיקת שד שיגרתית, ובכדי להסיר דאגה מליבך. בברכה, צוות אחת מתשע

03/11/2003 | 18:09 | מאת: רונית א

שלום לכלם בהמשך למה שנאמר כאן, נראה כי הכימותרפיה אינה יעילה ברוב המקרים.שכימותרפיה הורסת את הגוף יותר מאשר מועילה. שהטמוקסיפן גורם לנזקים ברחם וכו. אבל בכל זאת, אנו שומעות על גידולים שקטנו אחרי כימותרפיה, אנו שומעים על הרבה נשים שהחלימו אחרי הסרטן, על אנשים שנצחו את המחלה. השאלה היא מה עושים? אנחנו רובנו כבר אחרי, אבל מי שמגלה רק עכשו ומציעים לה כימוטרפיה, מה האופציות האחרות שלה? מה האופציה שלי אם יתגלו לי גרורות או אם זה יחזור? תזונה בריאה? מאוחר מידי!!! בזה צריך להתחיל מגיל 0, מה יבטיח לנו את מיגור הסרטן? זרעי פשתן? (למרות שקניתי ואני אוכלת לעיתים) שיקויים ודיקור סיני? למי יש האומץ לומר לא לרפואה הקונבנציאלית? לכימותרפיה, להקרנות, לזולידקס, לטמוקסיפן, לכל המסלול שאנו עוברות, אני מאמינה שרק יחידים בודדים לוקחים אחריות כזו, רובנו כן אומרים כן לכימותרפיה ומנסים מהצד, רפואה משלימה וכו בתקוה שיעזור. אבל אני אישית, עד שלא יוכיחו לי שיטה טבעית המבוססת על תזונה בלבד שיכולה למגר תאי סרטן, נאמנה בלית ברירה לרפואה הקונבנציואלית ולטמוקסיפן.

03/11/2003 | 19:50 | מאת: ענת

רונית, שלום אני חושבת שיש טעות גדולה בקריאת הנתונים. 1. נתחיל בדברי האונקולוגית שלי: הכימותרפיה מסוג CAF עובדת על %80 מהנשים בכיוון הנכון, כלומר מקטינה את הגידול או מעלימה אותו. אצל השאר היא לא עושה כלום לגידול או שהיא גורמת לו לשגשג (כי היא מחלישה את הגוף, ואילו התאים הסרטניים לא מגיבים אליה). כבר הנתון הזה אומר שאנחנו צריכים לנסות את השפעת הכימותרפיה, ובטח ובטח בגידולים שכבר הגיעו לקשרי הלימפה, כלומר שתאי הסרטן כבר התפזרו בגוף. במקרה כמו שלי - 10 ס"מ של גידול, שניים (אולי שלושה) קשרי לימפה נגועים, גידול שדבוק לדופן השריר מלמטה ולעור מלמעלה - חייבים היו להתחיל בכימותרפיה, קודם כל כדי להילחם בתאים שכבר התפזרו בגוף (ד"ר ניסן העריך את מספרם במיליארד!!!), ורק אחר כך כדי לנתק את הגידול מהעור ומהדופן כדי לא לעשות ניתוח רדיקלי. למזלי, אני שייכת לאותם %80, והגידול שלי הצטמק עד 2.5 ס"מ אחרי 5 CAF-ים. 2. נמשיך במה שכתוב במדריך הרפואי מרק: %94 מקרב החולות שהתחילו עם סרטן מקומי הן נטולות המחלה אחרי 5 שנים, %73 מקרב אלה שהתחילו עם גרורות אזוריות (עד עכשו לא הבנתי אם הכוונה לגרורות אל קשרי הלימפה, אני משערת שזאת הכוונה), ו- %18 מבין אלה בעלות הגרורות המרוחקות. כמו כן כתוב שסיכויי השרידה לעשר שנים מושפעים בעיקר מן העובדה כמה קשרי לימפה היו נגועים לכתחילה (כאשר זה נחלק: אין סרטן בקשרים, 1-3 נגועים, יותר מ-4 נגועים), סיכויי השרידה לעשר שנים בלי הישנות הם, כמובן, יותר קטנים, אבל זוהי אותה התאמה. אם כך ברור שהסיכויים שלנו לחיות בלי או עם הישנות תלויים מאוד בעובדה אם התפזרו לנו תאים סרטניים בשאר הגוף. אם יש משהו שיכול להרוג את התאים האלה זו הכימותרפיה, לכן נותנים כמה סוגים ביחד (CAF זה שלושה חומרים, ובפרוטוקול כמו שלי נותנים גם טקסול או טקסוטר). אחת הבעיות הגדולות עם תאים סרטניים שבגלל ההתחלקות המהירה שלהם הם עוברים יותר מוטציות, לכן יכולים להיות גידולים שהתחילו כהומוגניים (סוג אחד של תאים), ונעשו לגידולים המורכבים מתאים שונים, וכימותרפיה מסוימת עובדת רק על חלקם, וצריך לשלב או להחליף סוגי רעלים (כן, רעלים) כדי לפעול על כולם. אני לא מבינה למה לא בכל מקרה נותנים כימותרפיה, הרי גם כשמוציאים גידול בעל שוליים נקיים, ייתכן שתאים בודדים התגנבו לגוף, גם אם ההסתברות קטנה יחסית. 3. הניתוח מוציא את הגידול באופן פיזי, אבל הוא מקומי, ההקרנות נועדו כדי לצמצם את הסיכוי שהסרטן יתקוף את דופן החזה או את קשרי הלימפה באזור (שוב לפי מרק), אך גם זה טיפול מקומי. כימותרפיה היא טיפול מערכתי, לכן נזקיה יותר גדולים, ולכן הסיכוי שהיא נותנת לגבי ההיפטרות מכל התאים הסרטניים הוא הרבה יותר גדול. 4. כמובן, במקרה שהוצאו או הושמדו כבר כל התאים הסרטניים, אין שום משמעות לקבלת הטיפול הכימותרפי (חוץ מהנזק שהוא גורם לגוף והסבל שהוא גורם לחולה), אבל איך אנחנו יכולים לדעת אם הכל הושמד? אחרי הניתוח אנחנו מקבלות טיפול כדי להרוג את מה שנשאר אם נשאר, וזו הסיבה שקבלת כימותרפיה לפני ניתוח (כאשר ברור שהכימותרפיה פועלת על תאים סרטניים) היא הרבה יותר אפקטיבית, ומגדילה בהרבה את אחוזי השרידה ללא הישנות של אלה שלהן יש גידולים יותר מתקדמים, מאשר כשהיא אולי ניתנת לגוף נקי מתאים סרטניים. 5. וחוץ מזה, 10 עד 30 אחוזים של שיפור בסיכוי השרידה זה כלום בעינייך? כל אחוז כזה הרי עשוי לכלול כל אחת מאיתנו, איך אפשר לזלזל בזה? לגבי רופאים, כמו ד"ר קאופמן, שמדברת על מיליוני חולות בעולם, ומסתכלת על מספר המתות מהמחלה זה אולי לא נראה מעודד, אבל כמה זה 10 עד 30 אחוזים שזוכות לחיים מתוך אותן המיליונים? והאמת, אותי לא מעניינות כל המיליונים. אותי מעניין לשפר את סיכויי השרידה שלי, של הנשים שאני נתקלת בהן, ושל כל מי שאני קוראת כאן את דבריה או שומעת עליה ("אדם קרוב אצל עצמו"), ואני לא מזלזלת בשבילי ובשבילך ובשבילן באף אחוז נוסף של סיכוי. אני מקווה שזה לא היה ממש מייגע, ובכל זאת בסרטן שאנחנו "זכינו" לו הסיכויים הרבה יותר טובים מאשר בסרטנים אחרים (מכרה שלי שמעה מהרופא את המשפט הזה: "יש לך סרטן בלבלב, ואת הולכת למות ממנו", והיא אכן נפטרה כמה חודשים אחר כך, יומיים לפני שאני קיבלתי את האבחון שלי...), ואנחנו צריכות להסתכל בנתונים, לדעת מה זה אומר, לעשות את כל מה שאפשר, ולשים את עצמנו מבחינה מחשבתית בקבוצת השורדות. מאחלת לך ולי ולכולנו בריאות ואריכות ימים ענת

03/11/2003 | 21:08 | מאת: רונית א

היי ענת הנתוח שלך היה מאלף, אבל לפי הדו"ח של ד"ר קאופמן האחוזים הם פחותים. אבל לא זו הנקודה שאליה התיחסתי, הנקודה היא שלמרות כל נקודות התורפה של הכימוטרפיה שעלו כאן בפורום, היא דרך ההצלה היחידה שלנו כרגע . היא היחידה שיכולה אולי להלחם במיליארד התאים שעברו את בלוטות הלימפה. קראתי השבוע בפורום של תמי רמון על השתלת מח עצמות שהיא עברה. במסגרת מחקר שנעשה בשנים 94-98 לקחו נשים עם מעורבות גדולה של בלוטות, מעל 10 לפחות, בשיטה מסוימת שאבו להן את מח העצמות, ואז חיברו אותן ל-96 שעות של כימוטרפיה עצומה. בשעות הללו הן היו מבודדות משום שכמות הכימוטרפיה הרסה גם את התאים הטובים בגוף, אבל גם הרסה את תאי הסרטן. לאחר 96 השעות החזירו את מח העצם שהוקפא, ואז הגוף החל לייצר תאים חדשים. טיפול זה למעשה הקטין כמעט למינימום את הסיכוי של החזרת הגרורות לנשים שקבלו את הטיפול, משום שהוא הרס את כל תאי הסרטן.. מסיבות שונות הפסיקו את הניסויים האלה. מה שרציתי לומר הוא, אני מצטערת שלא חליתי בתקופת הניסוי. היתי מוכנה לעבור את השבוע שבועיים האלה ולדעת שזהו ואני לא חוזרת לטיפול יום יותר!!!!!!! המון בריאות לכלנו רונית

04/11/2003 | 09:00 | מאת: אריק

כל ההסברים המלומדים נשמעים אולי טוב אבל המציאות מעט שונה, בעיקר שבכל האחוזים לא מתחשבים במקרי מוות שמקורם בתופעות לוואי של הכימותרפיה. דוגמה המצוינת בספרות : אישה שהחלימה מסרטן לאחר הפרוצדורה הרגילה נפגעה קשות בליבה ונפטרה כתוצאה מבעיה חמורה בשריר הלב. האונקולוגים יראו במקרה זה הישג : הטיפול מבחינתם הצליח. אבל במציאות האישה נפטרה ומקוטלגת במקרי פטירה כתוצאה ממחלת לב. אין סטטיסטיקה המקשרת את תופעות הלוואי אל מקרי מוות נלווים. הדבר דומה למה שניתן לראות מדי יום אצלנו : כירורג רואה הצלחה בסיום ניתוח כריתת שד, גם אם האישה אחר כך סובלת מגרורות בכל גופה. שאלה נוספת הנשאלת על ידי חוקרים לא מעטים : איך קורה שיש עלייה תלולה במקרי סרטן השד והתמותה מהמחלה במאה האחרונה למרות כל התרופות החדישות, הטיפולים המתקדמים ושיטות האבחון המשוכללות ? הרמב"ם אמר פעם : (הרמב"ם האמין וטיפל באמצעות רפואת הצמחים) קשר נפשי ואמון בין הרופא והחולה חשובים לריפוי לא פחות או אפילו יותר מהתרופות. הרופא הוא שליח נאמן של הבורא, והרפואה ניתנת על ידי אב הרחמים. אין לנו ברירה אחרת, אלא להאמין במי שמטפל בנו, ולקוות שהוא יודע ומאמין בטיפול שהוא מעניק לנו.....

03/11/2003 | 21:25 | מאת: גובי

שלום לרונית א' ולכלן, לאחרונה נכתב הרבה מאוד בפורום על נושא התזונה. אכן לתזונה אנטי- סרטנית יש חשיבות מרובה במניעה וגם בריפוי של סרטן, כמו גם במחלות כרוניות אחרות. יחד עם זאת כדאי גם אולי גם לדעת כי נושא התזונה האנטי-סרטנית הוא נדבך אחד בלבד מתוך מכלול גדול ורחב של מה שנקרא אונקולוגיה טבעית. באונקולוגיה טבעית (פחות רעלנית) לטיפול בסרטן משתמשים גם בהרבה דברים נוספים. אזכיר חלק מהם: -- צמחי מרפא -- VACCINES -- תוספי מזון שונים -- אנטיאוקסידנטים -- מינרלים -- חמצן ואוזון -- ניקויי גוף שונים כמו: כבד, מעי, כיס מרה, לימפה, CHELATION ועוד -- טיפול ב - SALVES שונים העשויים מצמחי מרפא -- מינונים נמוכים (וכמעט לחלוטין לא רעלניים) של תרופות אורתודוכסיות אשר נמצאו כאנטי סרטניות. שתיים כאלה שעולות לי לראש כרגע הן: LOW DOSE NALTREXONE (תרופה למכורי הרואין) ו - NOSCAPINE (סירופ שיעול). -- היפרתרמיה -- ZAPPERS -- כימותרפיה קלה (כמו: IPT) בשילוב עם טיפולים אלטרנטיביים אחרים -- פרוצדורות רפואיות פחות רעלניות כמו: RADIOFREQUENCY ABLATION ו - ו - INJECTIONS OF ETHANOL כחלק מטיפול בגרורות במצבים מסוימים -- טיפולי גוף/נפש כמו: מדיטציה, דמיון מודרך, טיפול בכעסים וטראומות, טאי צ'י, צ'י קונג, הרפייה, יוגה ועוד. -- דיקור סיני -- ארומהתרפיה -- התרחקות ככל שניתן מחומרים מסרטנים וכאלה לצערנו יש רבים יש ודאי הרבה יותר, אולם אני חושב שזה מספיק כדי להעביר את הנקודה שרציתי להבהיר. באשר לאנשים שטופלו באונקולוגיה טבעית ונרפאו או השיגו רמיסיה ארוכת טווח משמעותית, כאלה יש למכביר ואני נמצא עם רבים כמותם בקשר יומיומי. אצרף כאן קישור אחד מני רבים לרשימה ארוכה של אנשים אמיתיים (לא וירטואלים) עם כתובות וטלפונים בחלק נכבד מהם. כשניכנסים לדף כדאי לדפדף בדפים האחרים (6 במספר) כדי לראות את הרשימה כולה 115 במספר. המספרים 11-24 הן של שורדות סרטן השד. שווה להעיף מבט!!! http://www.emalibu.net/cgi-bin/db/db.cgi?db=ntp&uid=&view_records=1&ID=* נ.ב - אם תרצו עוד רשימות כאלה אשמח לספקם. גובי

03/11/2003 | 22:14 | מאת: רונית א

היי גובי לרגע אחד אני לא שוללת את כל האונקולוגיה הטבעית. אבל צריך לעשות סוויץ רציני בראש כדי לעבור ולהתמיד בתזונה טבעית ונכונה, כמו זרעוני הפשתן שקניתי ואני מכריחה, אבל ממש מכריחה את עצמי לאכול, מבין את כוונתי? שינוי יסודי בתזונה ובהרגלי חיים לפעמים קשה יותר מאשר לקחת את הטמוקסיפן ולבלוע. או ללכת לטיפול יום פעם בשלושה שבועות ולקבל באינפוזיה את -cuf והטקסול. אני מקווה שיהיה לי יום אחד את השכל לעשות את הסוויץ הזה. תודה לך על כל עיצותיך!!! רונית

04/11/2003 | 12:42 | מאת: dana

גובי שלום, מהי תזונה אנטי סרטנית מה מותר או רצוי לאכול ומה כדאי להוציא מהתפריט אשמח לקבל פרטים תודה

04/11/2003 | 12:42 | מאת: dana

גובי שלום, מהי תזונה אנטי סרטנית מה מותר או רצוי לאכול ומה כדאי להוציא מהתפריט אשמח לקבל פרטים תודה

04/11/2003 | 12:47 | מאת: dana

שלום גובי מהי תזונה אנטי סרטנית? מה מומלץ לאכול? מה רצוי לא לכול? אשמח לקלבל פרטים תודה דנה

03/11/2003 | 17:49 | מאת: איילת

שלום, אני בת 26. תודה לאל אין הסטוריה של סרטן השד במשפחה. ילדתי לפני 7 חודשים. לפני חודש וחצי חשתי בגוש קטן בחזה. בנוסף אותו חזה גדול יותר מהשד השני. פניתי לרופא והוא אמר שהוא מרגיש משהו קטנטן אבל זה לא נראה לו מסוכן. הוא הפנה אותי לאולטרסאונד ושם נאמר לי שלא נצפה שום ממצא, והכל תקין. יש לציין שאני עדיין מרגישה את הגושון הזה. הוא אומנם לא גדל וגם לא כואב לי תודה לאל. האם צריך המשך ברור או שאפשר להרגע? אני מאוד מאוד לחוצה אנא עזרו לי.

03/11/2003 | 20:57 | מאת: שרית

הי איילת, האם הרופא שאצלו נבדקת הוא כירורג שד ? רופאים כלליים או אפילו רופאים גניקולוגים אינם מנוסים ומקצועיים מספיק בבדיקת שד, ולכן כדאי להבדק רק אצל כירורג שד. אם את עדיין מרגישה את הגוש, אני מאד ממליצה לך לא להזניח, ולגשת לבדיקה אצל רופא נוסף (כאמור, כירורג שד) , ולדרוש להבדק באמצעים נוספים מלבד בדיקה פיזית במישוש (אולטרא סאונד וכו'). הסיכוי לסרטן שד בגיל 26, ללא היסטוריה משפחתית, הוא אמנם קטן, אך בהחלט קיים. בהחלט יתכן שמדובר בציסטה על רקע הורמונלי בלבד, אך אם אכן מדובר במשהו אחר, כדאי לאבחן אותו בהקדם אפשרי. אני מקווה שאכן הכל בסדר ומאחלת לך בריאות.

03/11/2003 | 22:02 | מאת: ענת

איילת, שלום אמנם %80 מהגושים בשד הם לא סרטן, ואמנם רק %8 מחולות סרטן השד הן צעירות (מתחת ל-40), ואמנם רוב הרופאים סוברים (בטעות) שבגיל כזה לא צריך להעלות על הדעת סרטן שד, אבל יש מקרים כאלה, ורוב המקרים מתגלים בסביבות היריון, ו-%80 מהאבחנות השגויות נעשות אצל נשים צעירות. הכירורג שלי היה כמעט בטוח שהגוש שלי לא היה סרטן, ובכל זאת הוא בדק אותו עד הסוף (אחרי ששני רופאי רנטגן וכירורג שד אחר שללו מכל וכל את האפשרות), ולצערי, אובחנתי כשבתי הייתה בת כמעט חצי שנה, ועכשו כשהיא בת שנה וחודשיים אני לקראת סוף הטיפולים, שהיו קשים אבל שווים. אני מקווה שלא בלבלתי אותך עם כל המספרים, ואני ממש לא מתכוונת להחריד אותך, אבל אני רוצה שתלכי לכירורג שד טוב, ותשללי את האפשרות על ידי בדיקה אמיתית שתיתן דיאגנוזה ברורה ולא משהו תלוי באוויר כמו "איזו מין דלקת" או "כנראה ציסטה שומנית". מאחלת לך שהכל אצלך בסדר, ושהפחד היה לשווא. ענת

03/11/2003 | 22:50 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום איילת, אנו מבינות את דאגתך. אנו ממליצות שתפני לחוות דעת שנייה על ידי כירורג שד או מרפאת שד . זו זכותך. בברכה, צוות אחת מתשע

03/11/2003 | 17:45 | מאת: לילית

שלום רב. אני בת 28 בריאה בד"כ , בטיפולי פוריות. לפני כשלושה ארבעה חודשים הופיע בצידו של השד השמאלי שלי מן פצעון. הפצעון היה די גדול והתקלף קליפה מאוד עדינה ובמשך הזמן הפך ממש קטן. הפיצעון לא נעלם ולא מוצי "ראש". התחלתח לדאוג. ניגשתי לרופא עור שאמר שזה שום דבר נתן לי שתי משחות לשבועיים ובאם לא ישתפר לגשת לכירורג שד ולביופסיה. מובן שנבהלתי. אם מישהו יוכל להרגיע אותי אודה לו.

03/11/2003 | 20:06 | מאת: ענת

לילית, היי ברוב המקרים כל מיני דברים שקשורים לשד הם לא סרטן שד, אבל תורידי מעצמך חרדות ופשוט לכי להיבדק אצל רופא שיודע מה הוא עושה (כירורג שד זה באמת האדם המתאים). מאחלת לך שכל זה סתם מטרד חולף ענת

03/11/2003 | 22:57 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום לילית, אנו מבינות את דאגתך. כירורג שד הוא הרופא המוסמך ביותר לבדיקת שד . בכל קופת חולים יש מרפאת שד או כירורג שד , ואנו ממליצות שתיפני אליו לבדיקה בכדי להסיר דאגה מליבך. אחרי בדיקה ידנית הרופא יחליט אם יש סיבה לבדיקות נוספות. בברכה, צוות אחת מתשע

03/11/2003 | 10:12 | מאת: מיכל

מישהוא פה מכיר רופא\פסיכולוג שיכול לעזור במקרה של חוסר תפקוד עקב חרדות לאחר סרטן שד ? זה די דחוף כי מצבי הולך ומדרדר, תודה, מיכל

03/11/2003 | 10:26 | מאת: אריק

אם את כפי שאמרת "לאחר סרטן שד" - הרי שכעת את אמורה להיות שמחה שעברת זאת. הפסיכולוג היעיל ביותר לאדם הוא האדם עצמו. המרפא הנפשי הטוב מכולם הוא הצחוק וכמובן האהבה : לאהוב ולהיות נאהב על ידי אחרים. היה פעם מי שאמר : האדם המאושר הוא זה אשר רכש לו ניסיון חיים, ובאמצעותו למד לשאת את פגעי הגורל מבלי להיות מוכרע על ידם. אם הצלחת להתמודד עם פגע הגורל הקשה שחווית, אין לך סיבה להיות בחרדה שתפגע בתפקוד חייך. לכולנו יש חרדות בעיקר במקום בו אנו חיים, ומי שאין לו בכלל חרדות הרי שלא נוכל להגדירו בן אנוש. אם כל זה לא עזר, בכל מחלקה אונקולוגית יש עובדת סוציאלית שיכולה לסייע וגם תדע להפנות אותך לפסיכולוג.

03/11/2003 | 12:14 | מאת: מיכל

איך אני יכולה להיות שמחה כאשר כל רגע מחיי זה יכול לחזור ובג-ד-ו-ל ??????????. יש לי 3 ילדים קטנים שצריכים אמא לעוד הרבה שנים ואני רק בת 32 ???????

לאריק שלום מנין לך כל המידע הרב הזה ומה פשר ההתעניינות במחלה אתה תורם הרבה לפורום הזה מהם האתרים אליהם אתה נכנס? בברכה ריקי

03/11/2003 | 10:52 | מאת: רונית א

היי מיכל אריק צודק, את צריכה להיות שמחה שאת אחרי הכל. בכל מקרה בכל מחלקה אונקולוגית יש פסיכולוג, ואם לא נדמה ששאלו על פסיכולוגים בפורום, תעשי חיפוש. בהצלחה רונית

03/11/2003 | 15:56 | מאת: ריקי

אני למשל עומדת לעבור את הבדיקות התקופתיות והפחד כל כך גדול אם אפשר היה לארגן קבוצת תמיכה כאן באזור המרכז על בסיס שבועי אני בטוחה שרבות מאיתנו היו יוצאות נשכרות. בברכה ריקי

03/11/2003 | 23:05 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם- קו תמיכה המופעל על ידי נשים שעברו את המחלה, נשים אלו עוברות הכשרה והן תשמחנה לעמוד לרשותך. מס' הטלפון 1-800-363-400 הקו פעיל בימי א-ה בין השעות 10.00-13.00 16.00-19.00 ובימי ג' גם בין 19.00-21.00 אנו נשמח לעמוד לרשותך. בברכה, צוות אחת מתשע

05/11/2003 | 10:25 | מאת: ריקי

שלום צוות מסור! מה שאנחנו צריכות זה התארגנות של חברות לצרה - להיות יחד השיחות עם הצוות המקצועי שלכן מצוינות כשחוטפים את המכה הגדולה זה עזר לי ולבטח לרבות אחרות ואולם היום אני זקוקה לחברות לצרה על בסיס שבועי כל פעם בבית של מישהי אחרת בברכה ריקי

05/11/2003 | 22:09 | מאת: ד"ר תמי קרני

שלום מיכל ראיתי במקרה את פניתך החרדה ולמרות שהשאלה לא הופנתה אלי אני רוצה לענות לך . פחדים הם לא הגיוניים וקשה להתגבר עליהם רק בעזרת הגיון בריא. ובכל זאת בואי נעשה תרגיל מחשבתי. ממה את מפחדת? מהמוות? מהסבל? מגרורות? מהטיפולים? האם כרגע את סובלת ממשהו מהדברים הנ"ל? אם כן האם הסבל רב יותר מהסבל שאת סובלת מעצם הפחד עצמו? מניסיוני ב-20 השנים האחרונות רוב הנשים חולות סרטן השד כואבות ומשנות את חייהן בשל הפחד ,יותר מאשר ממחלת סרטן השד עצמה.המלצתי היא לא ל"בזבז" את הזמנים הטובים, בדאגה ובחרדות ממה שאולי יקרה וכנראה לא יקרה לעולם כפי שאת מדמיינת. החיים זאת מחלה מסוכנת כולנו מתים בסוף . אז למה למות מפחד עוד בחיינו? בברכת בריאות שלמה תמי קרני.

03/11/2003 | 08:41 | מאת: ניר

לצוות הרופאים שלום, כהקדמה אומר כי אימי חלתה בסרטן השד לפני כ-8 חודשים בגיל 49.5 ולענייני- לפני כ-3 חודשים בביקורת שיגרתית אצל כירורג שד הוא אמר לי שהכל בסדר ואין גושים. לפני כחודשיים החלו לי כאבים בשתי השדיים, יצא לי משתיהן הפרשה שקופה ומעט חלבית וגם הרגשתי מעין גוש בשד ימין. כירורג שד טען כי זה הורמונלי אך נתן לי לעשות אולטרסאונד ובו נמצר כי אין גושים. לא הייתי רגועה ופניתי ליעוץ נוסף והרופא נתן לי לעשות ממוגרפיה. שאלתי: האם ממוגרפיה תתן תשובה מהימנה בגלל גילי? מה עושים עם הכאב בשד ימין שהוא אומנם קל אבל רציף? קראתי אצלכם באתר כי יש ממוגרפיה עם הזרקת חומר כלשהו שהיא יותר אמינה. אפשר לעשות זאת בארץ? אני מאוד בלחץ, אנא תשובתכם. תודה

03/11/2003 | 08:55 | מאת: אריק

ממוגרפיה מזהה גושים בשד, אך היא לא תמיד מהימנה, ורבות כבר נכתב על בדיקה זו בספרות המחקרית. בכל מקרה ממוגרפיה לא משמשת לזיהוי חד משמעי של גידול סרטני. הבדיקה האמינה והלא נעימה ביותר היא ביופסיה מאותו גוש שהבחנת בעצמך. על פי התיאור את כנראה צעירה, ולכן בהחלט שינויים הורמונליים בעיקר לפני או בעת הווסת יכולים לגרום לכאבים בשדיים (המוני נשים נוטלות כדורים נגד כאבים בכל מחזור שלהן). תרופת "סבתא" המוכיחה עצמה גם בבתי יולדות - ללא כל נזק : תניחי על השד הכואבת עלי כרוב לבן רטובים, ותראי אם הבעיה חולפת. פסיכולוג היה אומר שאת מגלה סימני חרדה והזדהות עם אימך החולה, והיה מנסה להביאך למצב של רגיעה. תופעת ההזדהות הזו מוכרת היטב ואחת הצורות הקיצוניות שלה הוא מצב של "היריון מדומה". תנסי קודם כל להירגע, מכיוון שמתח נפשי לעולם לא מסייע לגוף להירפא, ותהיו שתיכן בריאות במהרה.

03/11/2003 | 09:12 | מאת: רונית א

היי גם לי היו הפרשות בשד, למרות שבמישוש לא מצאו כלום, אל תזניחי לכי לחוות דעת נוספת!!!!! בהצלחה רונית

11/11/2003 | 17:52 | מאת: פרופ' מ' גוטמן

11/11/2003 | 17:55 | מאת: פרופ' מ' גוטמו

ניר שלום הפרשה דו צדדית כפי שאתה מתאר אינה סימן לסרטן שד. אם בנוסף לכל נבדקת עי רופא מהימן ועוד ליתר בטחון עשית אולטראסאונד אני חושב שזה מספיק ולא צריך לחפש בדיקות חדשניות, מתוחכמות, יקרות ובלתי נעימות. אני לא הייתי מבצע דיקות נוספות בשלב זה. פרופ' מ' גוטמן

02/11/2003 | 21:51 | מאת: ע

שלום רב. ברצוני לברר מהו ההבדל שבין כימוטרפיה באופן של עירוי לוריד לבין כדורים כימוטרפיים? האם האפקטיביות שונה? מתי נוקטים בכל אחד מן הטיפולים? שאלה נוספת: מדוע אין נוקטים בכריתת שד אצל נשים שנתגלה אצלן סרטן שד גרורתי / משני? האם אין בכך כל תועלת והפחתת הסיכון שבהתפשטות המחלה? האם נסתם הגולל על חייהן של נשים שגורלן לא שפר להן ותאי הסרטן מיהרו והתפשטו באברים נוספים כבעצמות / עמוד שדרה / צוואר? בתודה, ע

03/11/2003 | 08:20 | מאת: אריק

למרות החרדה אל תמהרי להיכנס ליאוש. אני מכיר אישה שחיה כבר מספר שנים ומתפקדת מצוין, למרות שזוהו אצלה גרורות בגוף. החליטו לא לכרות לה את השד, ונתנו לה כימותרפיה בכדורים (סוג שבייצור הוחלט לא לספק בעירוי). היא העדיפה לא ליטול את הכדורים, אלא לתת לגוף שלה לפעול כפי יכולתו. היא מקפידה מאוד על תזונה אורגנית, לא משלמת כסף לכל מיני שרלטנים המפרסמים כאן, ועובדה שהיא חיה ואפילו מסיעת לאחרים ! היא מבצעת ביקורת שוטפת, ותוצאות הבדיקות משתפרות מעת לעת, והרופאים מאוד מרוצים (הם לא יודעים שהיא לא נוטלת את הכדורים...). במחקר חדש שפורסם רק אתמול בנושא סרטן לימפה, החוקרים מצאו שקבוצת הבקרה שלא קיבלה כימותרפיה תיפקדה ושרדה טוב יותר ממי שכן קיבל כימותרפיה.

03/11/2003 | 08:44 | מאת: ע

שלום אריק. ראשית, תודה על המענה והניסיון לזרוע (ולו מעט) אופטימיות. נראה שרק הזמן יתן את המענה, שהרי אצל כל אישה ואישה מתנהלים הדברים באופן שונה, ואין זה ניתן לקיים השוואה. שוב תודה, ע

05/11/2003 | 14:23 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

ההבדל בין טיפו כימי בכדורים ובערוי הוא סוג החומר הכימי. לכ סוג יש יעילות מעט שונה, אם משלבים בין מספר חומרים ניתן להשיג יעילות מוגברת. השיקול מתי לתת מה הוא מורכב ודורש ראיה כוללת של כל המכלול הקליני של החולה. אין צורך בכריתת שד שצל נשים עם פיזור גרורותי היות והטיפול ישפיע גם על השד. ניתן בהחלט לחיות עם סרטן שד גרורותי, אך זהו מצב הדורש טיפול המשכי על ידי כמוטרפיה או הורמונים או הרצפטין. ניתן לבצע הפסקות בטיפול לפרקי זמן מסוימים אם יש שיפור ניכר בממצאים.

02/11/2003 | 18:22 | מאת: אלמונית

יש לי דלקת פרקים ( STIL'S ) ומטופלת במטוטרקסאט ,פאקוניל , החודש התגלה אצלי גדול בשד, עברתי ניתוח חלקי ואמורה לקבל טיפול כימוטרפי האם יש קשר בין המחלות.

03/11/2003 | 14:34 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לא ידוע לי על קשר בין המחלות אך הרופא שלך צריך להיות מודע לתרופות שאת מקבלת היות ויש השפעה למח העצם גם למטוטרקסט וגם לפלקוניל. כמו כן יש אפשרות של רגישות יתר לקרינה עם פלקוניל - כדאי לידע את המקרין אם יהיה צורך בטיפול קרינתי