פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

20/10/2003 | 19:45 | מאת: מירה

האבחנה בביופסיה שלי הינה - INTRADUCTAL CARCINOMA COMEDO TYPE STAGE 3 מה הכוונה בציון ה-STAGE כשמדובר באינטרדוקטל. יש לציין כי אח"כ עשו לי ביופסיה של בלוטות הלימפה ומצאה בלוטה נגועה ראיתי באתר אחר באינטרנט כי ב - STAGE 3 סיכויי ההשרדות 5 שנים הינם כ-50% האם זו הסטאטיסטיקה גם כשאחרי כימוטרפיה וניתוח לא נמצאו תאים סרטניים. (כך היה במקרה שלי)

21/10/2003 | 15:01 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לא ברור לי כלל מהלך הטיפול והאבחון, שלב 3 זה גידול גדול או ערוב נרחב של בלוטות בבית השחי, קרוב לודאי שהיה לך גם גידול חודרני בנוסף ללא חודרני. לגבי הסטטיסטיקה - צריך את מלוא פרטי מהלך המחלה,פתולוגיה וטיפול בכדי לשער את אחוזי הריפוי.

21/10/2003 | 16:44 | מאת: רנה

התשובה בביופסיה שציינתי לעיל היתה קודם לבדיקת הבלוטות. ביופסיה של הבלוטות היתה מעורבת בלוטה. האם STAGE3 מציין את גודל הגידול או את אופיו מבחינת אלימות אני בת 37 עברתי 4 טיפולי אדריאמיצין ו-4 טקסול אח"כ עברתי ניתוח שבו לא התגלו כל תאים סרטניים.אני לפני הקרנות. מה הסטאטיסטיקה אומרת על זה

21/10/2003 | 16:45 | מאת: מירה

התשובה בביופסיה שציינתי לעיל היתה קודם לבדיקת הבלוטות. ביופסיה של הבלוטות היתה מעורבת בלוטה. האם STAGE3 מציין את גודל הגידול או את אופיו מבחינת אלימות אני בת 37 עברתי 4 טיפולי אדריאמיצין ו-4 טקסול אח"כ עברתי ניתוח שבו לא התגלו כל תאים סרטניים.אני לפני הקרנות. מה הסטאטיסטיקה אומרת על זה

22/10/2003 | 10:17 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, כפי שציינה ד"ר בן ברוך , קשה מאד לתת סטטיסטיקות , כאשר אין את מלוא הפרטים, אנו ממליצות שתיפני לרופא המטפל שלפניו כל הפרטים כולל תשובות פתולוגיות ובדיקות אחרות, מהלך טיפול, והוא יוכל לתת לך את התשובה המוסמכת ביותר. בברכה, צוות אחת מתשע

20/10/2003 | 18:29 | מאת: מאיה

שלום... נשלחתי לממוגרפיה... התוצאה הייתה... שאין כול ממצאים פתולוגיים..שהצינוריות בסדר...אך יש אסימטריה וכתבו-כנראה שפיר... ושלחו אותי לבדיקת אולטרה סאונד... האם אלו תוצאות טובות או לא?

21/10/2003 | 08:18 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

למאיה שלום אני תמה על ה"מאוד דחופה". כדי לענות על שאלתך הדחופה רצוי לדעת בת כמה את, האם עשית מוגרפיה בעבר, האם הממצא חדש או ישן, האם את נוטלת גלולות או טיפול הורמונלי וכו וכו אסימטריה רנטגנית קיימת בשכיחות גבוהה. האולטרסאונד נועד להוסיף מידע על האיזור הבלתי סימטרי. בדר"כ נחוצות גם הגדלות (צילומים בהגדלה). נראה לי, כי אין מדובר בממצא הכרוך בחשד גבוה לממאירות, אך נחוצה גם בדיקת רופא מנוסה ומעקב עצמי, קליני ורנטגני בחדשים הקרובים. דר' חיים גוטמן

21/10/2003 | 18:30 | מאת: מאיה

סליחה שאמרתי שהיא מאוד דחופה :) פשוט אני בת 16 וזה נוגע בקשר לאמא שלי אז אני מודאגת אממ כן..זהו ממצא חדש... ולמיטב ידיעתי היא אינה נוטלת תרופות הורמונליות

20/10/2003 | 17:27 | מאת: גל

בביופסיה שנערכה לאשתי נמצאו התוצאות הבאות: infiltrating duct carcinome grade 3. השאלה שלי היא מה הכוונה grade 3 ? האם מדובר בstage של המחלה? ואם כן איך יכולים להגיד כזה דבר לפני שנלקחה דגימה מבלוטות הלימפה.

20/10/2003 | 17:57 | מאת: שרית

הי גל, Grade ו Stage הם שני מדדים שונים לגמרי. סיכום ברור של הgradeים השונים תוכל למצוא כאן: http://imaginis.com/breasthealth/histologic_grades.asp#summary ואת ההסבר לגבי הstageים תוכל לקרוא כאן: http://www.breastcancer.org/dia_pict_staging.html

20/10/2003 | 16:51 | מאת: jugyi

שלום רב עקב גוש בשד עשיתי בדיקות והרי התוצאות? ca125=10 ca 15-3=14.9 מה משמעות התוצאות? תודה

22/10/2003 | 10:30 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

גוש בשד דורש ברור על ידיבדיקת רופא, ממוגרפיה, US ואולי ביופסיה לפי הממצאים. לסמני הגידול אין מקום בברורו ראשוני של גוש. ערכי הסמנים שציינת הם תקינים, אך אין זה מעיד אם הגוש ממאיק או לא.

22/10/2003 | 20:03 | מאת: jugyi

תודה על התשובה כמובן נבדקתי ע"י כירורג , וגם עשיתי ממוגרפיה ואולטרסאונד. אני מחכה לביופסיה. ביקשתי חוות דעת עד שיגיעו התוצאות והפגישה הנוספת עם הכירורג. שוב תודה שעזרתי להבהיר את משמעות התוצאות.

20/10/2003 | 16:47 | מאת: ריקי

שלום , 1. בתשובה הפתולוגית כתוב : Ki-67 expressed in less than 25% to tumor cells מהו הפרוטאין הזה ומה משמעות התשובה? 2. קראתי במקומות רבים שלטמוקסיפן יש תרומה נכבדה להתפתחות סרטן הרחם. אם כך - למה משתמשים בו כל כך בחופשיות? תודה מראש, ריקי

20/10/2003 | 23:22 | מאת: פרופ' אילן כהן

מצטער. אך השאלה צריכה להיות מופנית לאונקולוג. פרופסור אילן כהן

21/10/2003 | 14:52 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

KI67 מעיד על קצב חלוקת תאי הגידול, פחות מ 25% הוא קצב חלוקה איטי. לטמוקסיפן תרומה מזערית להתפתחות סרטן הרחם, רוב מיקרי סרטן הרחם אינם קשורים לטמוקסיפן

21/10/2003 | 17:40 | מאת: ריקי

תודה על תשובתך. לגבי סרטן הרחם - האם נבדק סטטיסטית מה אחוז המקרים שבהם היה גם סרטן שד בעבר, לעומת נשים שחלו "רק" בסרטן הרחם?

20/10/2003 | 15:52 | מאת: טל פיינטוך

שלום בנות. קוראים לי טל, אני נערה בת 18. אני משדרת ברדיו קול אדומים של קול ישראל במסגרת הלימודים. התבקשתי לעשות פרוייקט גמר על כל נושא העולה על רוחי ובחרתי בנושא סרטן השד. אני מחפשת מישהי שאני אוכל להיעזר בה בפרוייקט, שתהיה מסוגלת להתראיין על החוויה האישית שלה. אני אשמח לשמוע מנשים שהבריאו מהמחלה וגם מנשים שכרגע חולות במחלה. תודה רבה, מקווה שתוכלו לעזור לי, אני מחכה.

20/10/2003 | 16:35 | מאת: גליה

כיתבי לי ל [email protected]

20/10/2003 | 14:48 | מאת: שרהלה

שלום רציתי לדעת מתי את בעד מתן טמוקסיפן? עליי לקבלו...אבל הבנתי שיש ל מיני אסכולות אם אני בהקרנות - מתי הכי נכון להתחיל קבלתו? לפני או אחרי? האם אפשרי בזמן הקרנות קבלתו?

20/10/2003 | 16:04 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

יש גישות שונות לגבי טמוקסיפן וקרינה, לדעתי אפשר לתת בזמן הקרינה אך יש רופאים הממליצים על לקיחת טמוקסיפן רק אחרי סיום הקרינה.

20/10/2003 | 14:17 | מאת: מלי

איך יודעים שיש גרורות? האם כל כאב קטן בגב צריך להזעיק אותי? למשל כבר יומיים כואב לי בגב התחתון, כאב שבא והולך. מה עושים עם זה? איך בכלל מאמתים גרורות בעצמות? אודה אם גם בנות שחוות את העניין תענינה לי . תודה רבה

20/10/2003 | 16:10 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

גרורות בעצמות בודקים בעזרת צילום רגיל או מיפוי עצמות אי CT לעצמות אי MRI או לפעמים אפילו PET. הכל לפי התלונות, ממצאים וחשד קליני לפי מאפיני התלונות והגידול. כאבי גב שנמשכים יומיים בדרך כלל אינם מעידים על גרורות אך אם אלו כאבים חדשים וימשכו יותר זמן יש מקום לפנות לרופא האונקולוג שלך לברור.

20/10/2003 | 14:14 | מאת: רינת

שלום ד"ר בן ברוך, ראשית תודה על קיומך ועל המענה המהיר שאת נותנת כאן בפורום זה מאד תומך ומעודד ואני בטוחה ששותפות לדעתי הרבה נשים . במקרה שלי היה שד עם מחלה בת 2 גידולים במקומות שונים בשד. לא נראו בMRI וב פט גידולים גדולים נוספים ולכן לאחר ניתוח הוצאת גידולים מקוריים עברתי כימותרפיה וכעת הקרנות. אני בשבוע השני של הקרנות, ומצטערת שלא הורדתי את השד הזה כיוון שמאז אני לא ישנה בשקט. מה הצעתך להמשך? האם אפשר להפסיק קרינה ולעבור כריתת שד או שמא לסמוך על קרינה שמטפלת אם יש שארית תאים בשד ואז לכרות אותו? יש לציין שבין הכימותרפיה להקרנות עברו כ 5 שבועות , דבר שמעצים את החששות שלי. הבעייה המרכזית היא חוסר השקט שלי במהלך ההקרנות. האם העור נפגע ולא מאפשר כעת כריתה בכל זאת? האם נהוג להפסיק הקרנות? אודה אם תוכלי לפתור לי את הדילמה הזו ולתת לי עיצה טובה.

20/10/2003 | 16:16 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

קשה לפתור דילמות דרך הפורום, פתירת דילמות דורשת שיחה פנים אל פנים עם הסבר של כל האספקטים. הבעיתיות בשימור שד עם שני גידולים שונים היא סיכון יתר לחזרה מקומית ואז יהיה צורך בכריתת השד, שימור השד לא משפיע על סיכוי הריפוי מסרטן שד. 5 שבועות בין סיום טיפול כימי לבין הקרנות הוא זמן סביר בהחלט. לגבי המקרה שלך ספציפית קשה לדון כי אין בידי את התשובה הפתולוגית המלאה

20/10/2003 | 10:50 | מאת: ע

שלום רב. לפני 8-9 חודשים לערך, התבשרה חברתי על גוש גדול בשד שמאל (הגיעה לביה"ח בעקבות כאבים עזים בכתף). מבדיקת אולטרסאונד התברר כי הגוש "שלח" גרורות לכתף ולעצמות הגב (חוליה L10 בעמוד השידרה). בשלב ראשון היא עברה מספר הקרנות, לשם שיקום הכתף ה"מפוררת", ולאחר מכן עברה 6 טיפולים כימוטרפיים שהאחרון היה לפני חודש ימים בערך. עם תום הטיפולים נאמר לה כי כעת ישנה תקופת הפסקה (בינתיים עליה ליטול כדורים כימוטרפיים) שלאחריה יוחלט באם להמשיך בהקרנות / טיפולים. בינתיים תקפו אותה כאבים עזים בעצמות הגוף, והיא מתלוננת רבות על סחרחורות וידיים שנרדמות, זאת בנוסף לשינויי טמפ. תכופים בחום הגוף. לכשהגיעה לביה"ח עם הסממנים הללו נשלחה לבדיקת CT חוט שידרה ו CT ראש. ממצאי הבדיקות העלו (עפ"י פענוח נוירולוג) כי לא חל כל שינוי לרעה / לטובה בחוליה הפגועה בגב, וכי ישנה חוליה פגועה גם בצוואר. לגבי הראש / מוח נאמר לה כי המחלה לא התפשטה . בינתיים היא נשלחה לסדרת הקרנות (6) נוספת. כאן שאלתי: בשל דאגתי הרבה, הנני סבורה שמן הראוי היה לשלוח אותה לבצע גם בדיקת MRI, שהרי למיטב הבנתי, ביכולתה של בדיקה זו לזהות התפשטות תאים סרטניים במידה גדולה ומהימנה יותר מבדיקת CT. לא כן?!. דבר נוסף: חברתי שקלה את אחותה בגין אותה המחלה: סרטן שד, כריתה, החלמה, גילוי מחודש של הסרטן בעצמות ומוות לאחר 7 שנים. בהקשר לכך, רציתי לדעת מהם סיכויי ההחלמה מסרטן מעין זה שהתגלה אצל חברתי, אם בכלל? (אינני יודעת מאיזה סוג / מאיזו דרגה). האם יתכן כי התאים עודם מתפשטים בשעה שהיא עושה הפסקה בטיפולים? האם ניתן לאמוד את הזמן שבו תספיק המחלה (אם בכלל) להתפשט ביתר העצמות / ראש / איברים פנימיים (שם טרם נתגלו גרורות)? המון המון תודה על הסבלנות בעיון בשאלות, ע

21/10/2003 | 19:29 | מאת: ד"ר אילן רון

ע שלום, שאלת שאלות רבות ואנסה לענות לך בקצרה ובצורה ברורה: 1.בדיקת ה-MRI המהימנה ביותר לבדיקת גרורות במוח ומעורבות אפשרית של חוט השידרה.במקרה של חברתך בשלב זה קבלת מידע נוסף לא ישפיע על החלטות הטיפול במידה משמעותית.לכן,המלצתי היא שתשאירי את ההחלטה על טיב הברור לשיקול הדעת של הרופא המטפל. 2.איני איש בשורה במקרה שהבאת.חברתך בשום דרך לא תבריא ממחלתה. ביכולתנו להקל על על תלונותיה אך לא לגרום להבראתה בשום טיפול שיוצע לה. יחד עם זאת,טיפולים יעילים באם תגיב להם עשויים להעריך את תוחלת החיים שלה. 3.אין כל דרך לאמוד את קצב התפשטות המחלה אלא במעקב אחרי המהלך שלה.בהחלט אפשרי שהמחלה מתקדמת כשאינה מקבלת טיפול אך מאידך יש לזכור שלטיפולים המוצעים ישנם תופעות לוואי קשות שיש לקחתם בחשבון בעת בחירה או שלא לטפל.

22/10/2003 | 07:50 | מאת: ע

ד"ר רון, שלום רב. על אף היותו של המענה שנתת לפנייתי קשה והוא יצריך כוחות נפשיים אדירים, נעשה כל שביכולתנו להקל את הכאב ולהתמודד עם הקושי. מודה לך מאד על היושר והכנות, לטובת התמודדות הסובבים אותה עם מציאות אובייקטיבית עד כמה שניתן, גם אם היא נושאת בשורות שאין בהן בכדי שנצא מעודדים. תודה ותקווה לבשורות טובות, ע

20/10/2003 | 09:44 | מאת: רחל

שלום רב, אמי חלתה בסרטן שד, לאחר שעברה למפקטומי עם הוצאת בלוטות התשובה הפטולוגית היתה שהוצא גחדול בשלמותו בגודל 1*1*0.8 מסוג invasive duct ca , 28 בלוטות שהוצאו נקיות, וב10% מתאי הגידול ישנה רגישות לאסטרוגן ופרוגסטרון. השאלה שלי - האם היא זקוקה לכימוטרפיה? ובכלל מהו הטיפול המקובל במקרה שכזה?

20/10/2003 | 15:30 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

קשה לענות על שאלתך ללא פרטים נוספים גיל אמך, מחלות נוספות ביטוי HER2 לא ברור לי מהו סוג 28

26/10/2003 | 16:30 | מאת: רחל

לדר' בן-ברוך שלום רב, להלן פרטים נוספים אודות אמי: היא בת 49, רקע בריאותי: בד"כ בריאה, משקל תקין, כל בדיקות דם תקינות, ללא רקע משפחתי של סרטן שד. פוליפים בסיגמה מסוג אדנומה שהוסרו בקולונסקופיה ב1996. חשד לאנדומטריוזיס ברחם. אין ביטוי לHER2 - שלילי. ו28 הן מספר בלוטות לימפה אקסילריות שהוסרו בניתוח למפקטומי ונמצאו לפי תשובה הפתולוגיות כלא נגועות.

20/10/2003 | 07:53 | מאת: דינה

לדר נועה שלום סוף סוף העזתי לבקש את הפטלוגיה של שתי הביופסיות באותה שד שמואל (כול זה היה לפני שנה) מאז עברתי כריתאב שד שמואל טיפוליים ונראה לי שהכול תקין אני בת 44 ואני מבקשת הסבר 1 INTRADUCTAL CARCINOMA CRIBRIFORM TYPE MICROPAPILLARY TYPE MICROCALCIFICATIONS FIBROSIS IMMUNOSTAINS TO FOLLOW 2 INVASIVE DUCTAL CARCINOMA INTERMEDIATE GRADE IMMUNOSTAINS TO FOLW רצפטורים להורמונים RE-90ֵ% PR80% לוקחת טמוקסיפן באופן קבוע תודה רבה דינה

20/10/2003 | 10:30 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

היו לך שני סוגי גידולים. אחד לא חודרני והשני חודרני, אין פרוט של גודל. הגידול רגיש להורמונים כך שטיפול בטמוקסיפן הוא טיפול מתאים. לגבי שאר הטיפולים שקיבלת אין לי מידע וגם אין פרוט נוסף בפתולוגיה.

19/10/2003 | 22:53 | מאת: אילה

ד"ר בן ברוך שלום, יש לי אלייך שאלה מעט בעייתית והיא: intra ductal ca. grade 2, stage 2a , מרקרים בגבול התחתון של הנורמה, מיפוי עצם תקין, c.t. חזה ובטן תקינים, בלוטות אקסילריות נקיות, הגיל: 43, קיבלתי 6 טיפולים של- caf , 1.- האם כדי לשפר את הפרוגנוזה היית ממליצה על תוספת של טקסול- טקסוטר? 2.- אני כ-11 ימים לאחר הטיפול האחרון, אמורה לבצע כריתה דו צדדית של השדיים, כמה זמן יש לחכות (או מותר להמתין ) עד לביצוע הניתוח? האם הניתוח אכן בודאות בא במקום הקרנות? שוב , מראש תודה על התיחסותך ותשובותייך בברכה אילה

20/10/2003 | 11:50 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לא ציינת מהו גודל הגידול בשד, לא ברור לי גם מדוע כריתה מונעת של שני השדיים, האם את נשאית של BRCA? לא נראה לי שתוספת טקסנים תביא לתועלת נוספת מעבר ל 6 CAF. הצורך בטיפול קרינתי אחרי כריתת שד תלוי בגודל הגידול בשד, בדרך כלל נוהגים להקרין את דופן החזה אם הגידול היה מעל 4 ס"מ. ניתוח נהוג לבצע תוך 3-4 שבועות מהניתוח

20/10/2003 | 12:07 | מאת: אילה

לד"ר בן ברוך שלום, ראשית אני רוצה כל כך להודות לך, בתשובותייך בנוסף לענייניות, יש עידוד ותקווה, גודל הגידול אצלי היה: 2*3 ס"מ, כן, יש סיפור גנטי ומשפחתי, ( יש המלצה של גנטיקאית ואונקולוג), האם את חושבת שתוך חודש מזמן סיום הכימוטרפיה ניתן לבצע ניתוח כריתה ושיחזור? או יותר נכון תוך כמה זמן מותר ומומלץ לבצע את הניתוח? שוב תודה, אילה

19/10/2003 | 19:50 | מאת: דנית

שלום רב, אימי בת 70 חולת סרטן עם גרורות.........ברפואה הרגילה לא נותנים לנו הרבה תיקווה קראתי ושמעתי ממספר אנשים על תרופה בשם פאו ד'ארקו שעוזרת בצורה ממשית לעצור את הסרטן. הפאו ד´ארקוד הוא תה המופק מהקליפה הפנימית של עץ הגדל בדרום אמריקה בשם Tabebuia Impetiginosa (Taheebo). כתובת אתר על התרופה: http://www.pau-arco-.com/ אשמח לשמוע חוות דעתכם והאם כדאי לי לרכוש את התרופה. תודה מראש

19/10/2003 | 23:56 | מאת: מרינה

בפורום אחד זה אביך ובפורום אחר זו אמך ומה שברור זה שאת או אתה מנצלים את הפורום להודעות פרסומיות וזה די מגעיל! תמצאו אמצעים אחר לפרסום ולא כאן. אנשים כאן נכנסים מתוך מצוקתם ולא על מנת לשמוע עוד ועוד אינפורמציה מהסוג הזה. את האינפורמציה הזו אפשר לפרסם בדרכים אחרות - אינני נגדה אבל יש דרכים אחרות לפרסום.

19/10/2003 | 18:07 | מאת: משי

אני נוטלת טמוקסיפן מזה 6 חודשים, האם אפשר לקחת כמוסות לציטין (פוספוטיד) מסויה ואלוורה? יש לי כאבי עינים מאז שהתחלתי לקחת טמוקסיפן, עשיתי בדיקות והכל תקין, גם אצל אופטומטריסט ביקרתי, מה אני עושה עם הכאבים? האם יש אלטרנטיבה אחרת? תודה מראש.

19/10/2003 | 22:21 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אין לי מידע על נטילת תוספי המזון שהזכרת יחד עם טמוקסיפן. אם כאבי העניים החלו יחד עם טמוקסיפו, ניתן לבצע נסיון של הפסקת טיפול למשך חודש ובדיקה שאכן הכאבים חולפים. אם יש קשר ישיר לטמוקסיפן יש תרופות חליפיות. כמובן כל זאת באישור והשגחת האונקולוג המטפל

19/10/2003 | 13:26 | מאת: רנה

19/10/2003 | 13:29 | מאת: רנה

אני עברתי טיפולים כימוטרפיים ואח"כ ניתוח. כמה זמן ניתן לחכות בין הניתוח לתחילת ההקרנות. את הניתוח עברתי לפני כ-20 ימים ועדיין לא התחלתי הקרנות, האם זה בסדר?

19/10/2003 | 22:14 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

משך הזמן המומלץ בין ניתוח לטיפול קרינתי הוא בין ל3 עד 8 שבועות, כך שהזמן אצלך הוא בהחלט סביר

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2797136,00.html

19/10/2003 | 11:53 | מאת: שואלת

שלום , כמה זמן לאחר ניתוח מסטקטומי יש להתחיל בטיפולים כימותרפים , לכל המאוחר ? אני שבועיים וחצי לאחר הניתוח, ועדיין לא נקבע לי תאריך להמשך טיפול. תודה.

19/10/2003 | 22:19 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

נהוג להתחיל טיפול כימי בין 3 ל 6 שבועות אחרי הניתוח, כמובן לאחר שיש תשובות פתולוגיות ונקבע צורך וסוג הטיפול

19/10/2003 | 09:50 | מאת: לי

שלום, אימי בת 50 ולפני כמה חודשים נמצא ממצא בשד דרך בדיקת ממוגרפיה, אך הרופא אמר לחזור לביקורת עוד כחצי שנה כדי לבדוק מה קורה(הממצא היה קטן מאוד). לפני שלשה חדשים לערך עברה אימי טיפול ביוד רדיואקטיבי על מנת להרוס את בלוטת התריס. מאז הטיפול החלה ירידה במספר כדוריות הדם הלבנות שלה(נאוטרופילים), ירידה הדרגתית שהגיעה מ 2700 ל- 1900 . אנו מחכים לתשובות דם נוספות על מנת לבדוק האם שוב ישנה ירידה, אך רציתי לדעת אם הירידה במספר הכדוריות יכולות להעיד על בעייה? והאם ישנו קשר בין הטיפול הרדיואקטיבי לבין סרטן השד? בברכה ותודה מראש.

19/10/2003 | 22:41 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

ירידה בכדוריות לבנות יכולה להיות עקב הטיפול ביוד רדיואקטיבי, בערכים שציינת אין כל בעיה, רק דורש מעקב. אין קשר בין הטיפול ביוד רדיואקטיבי לסרטן שד.

שלום לאחר שהוצאו לי בלוטותבית השחי נשארה כנראה הצטברות נוזלית שלא נוקזה עד סופה כשאני נוגעת בצלקת זה מרגיש תחתיה כמו קיר קשה מה המשמעות של זה? האם צריך לנקז עוד נוזלים? האם יכול לגרום נזק? תודה

19/10/2003 | 21:14 | מאת: ד"ר אסיה ברודסקי

רחלי שלום תוך כדי ניתוח דיסקציה של בלוטות לימפה בבית שחי נחתכות דרכי הלימפה , כתוצאה מכך יכול להצטבר נוזל בבית שחי. כדי לנקזו משארים לאחר הניתוח נקז בבית השחיץ ברגע שנקז מפסיק להפריש (או מפריש כמויות מאוד קטנות) מוצאים הנקז. דרכי הלימפה החתוכות נסגרות. לאחר הוצאת הנקז יכול עדיין להצטבר נוזל בבית שחי, לפעמים זה דורש ניקוז נוסף. במידה ומדובר בכמות קטנה של הנוזל, ללא סימני דלקת אין צורך לפעולות נוספות והנוזל נספג. על צורך בניקוז נוסף יכול להחליט רופא נמתח על סמך כמות הנוזל בבית שחי, מספר ניקוזים קודמים וכו'ץ יש לזקור שכל ניקוז נוסף מעלה סיכון לזיהום.

היי רחלי, ניתן גם לטפל ע"י ניקוז לימפטי ידני . מבקשים דרך הקופה ומתפללים שיאשרו לך לפחות חלק מההוצאה . אני כרגע מחפשת גם

אני עברתי את התהליך , וכדאי להפעיל את היד , כי הנוזל נספג , ואז לא צריך שום התערבות נוספת

19/10/2003 | 06:57 | מאת: ע

שלום! אני עברתי ניתוח למפקטומי בצד שמאל לפני שנה. בחודשיים האחרונים ישנה תופעה של התקשות השד וכאבים באותו השד. בבדיקה לפני כחודשיים הכל היה תקין. אני רוצה לברר האם הכאבים וההתקשות נורמליים?, האם יש דרך להקלה. תודה

19/10/2003 | 20:59 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

שלום ע, באמת קשה מאד לענות על השאלה בלי לבדוק אותך: ציינת שהבדיקה לפניחדשיים היתה תקינה - האם נבדקת אחרי או מיד לפני שהחלו הכאבים? האם בוצעו בדיקות הדמיה (ממוגרפיה או אולטרסאונד)? אם עברת בירור לכאבים, כולל בדיקות הדמייה, והכל היה תקין - זה בהחלט מרגיע, אבל אם הכאבים או הנוקשות מחמירים - או לא משתפרים - כדאי לגשת שוב להיבדק.

19/10/2003 | 02:21 | מאת: jugyi

שלום רב האם גוש "חשוד " בשד יכול לגרום לרמות סוכר גבוהות בדם ? תודה

19/10/2003 | 15:33 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, חסרים פרטים לגבי הסטוריה רפואיית קודמת , גיל וכו' . אנו ממליצות לפנות לרופא המטפל הוא יוכל לענות את התשובות המוסמכות כאשר לפניו כל הפרטים הרפואיים. בברכה, צוות אחת מתשע

18/10/2003 | 11:29 | מאת: גל

בפרק המידע לא מופיע דבר על התרופה הנ"ל אודה למי שיאיר מעט את עיני.

18/10/2003 | 23:26 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

http://www.cancer.org.il/default.asp?url=template/default.asp?maincat=6 באתר של האגודה למלחמה בסרטן, בצד שמאל לחצי על תרופות כמוטרפיות, וגלגלי למטה עד שתגיעי לנבלבין או בשמה הגנרי וינורלבין Vinorelbine

18/10/2003 | 08:48 | מאת: נורית

מה הנזק והאם הוא הפיך. איך להתגונן מהנזק.

18/10/2003 | 11:31 | מאת: Gubi

שלום נורית, באונקולוגיה הוליסטית משתמשים בדר"כ ב - COQ10 כדי להגן על הלב מהרעלנות וההתקפה של רדיקלים חופשיים שמיצר האדריאמיצין. באשר למינונים, שילובים סינרגטיים, קונטרה-אינדיקציות והתאמה אישית יש צורך ביעוץ פרטני. גובי

18/10/2003 | 23:33 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אדריאמיצין יכול לגרום לנזק לשרירי הלב . בדרך כלל במינונים של מעל 450 מג/מ2, אך יכול להופיע גם במינון נמוך יותר. ניתן להפחית את הסיכוי לנזק על ידי מנון שלא יעבור 400מג/מ2, ערוי איטי ולא הזרקה מהירה, וכן טיפול תרופתי על ידי קרדיוקסן בשילוב עם האדריאמיצין. מתן אדריאמיצין במינה קטנה כל שבוע גם גורם לפחות נזק מאשר מנה גבוהה כל 3 שבועות, אך זה אינו טיפול מקובל כטיפול משלים בסרטן שד. דרך נוספת למזעור סיבוכי לב הוא מתן אדקיאמיצין בליפוסומים (תרופה בשם דוקסיל). תרופה זו רשומה בארץ אך אינה בסל לסרטן שד. הנזק לשריר הלב לפעמים הפיך ובדרך כלל ניתן לשיפור על ידי טיפול תרופתי.

17/10/2003 | 23:05 | מאת: גל

רציתי לשאול אם מעבר מטקסול לנבלבין יכול לגרום להרגשה דמויית שפעת במשך מספר ימים לאחר הטיפול, והאם תוספת הפראמין במינון גבוה של 10 מ"ג יכול לגרום תופעות נוספות מעבר לכך שהוא מרדים?

18/10/2003 | 12:03 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לא מוכרית לי תופעה של הרגשה דמוית שפעת אחרי נבלבין. מנון של 10 מ"ג פרמין אינו יחשב למינון גבוה, זה מינון רגיל בהחלט, לעיתים נדירות יש לפרמין תופעות לואי נוספות.

17/10/2003 | 22:32 | מאת: שלי

אני עומדת לפני לפני נתוח להוצאת גוש ממאיר בשד. נאמר לי שיש שתי שיטות או גישות: 1)הוצאת הגוש בלבד עם השארת שוליים נקיים. 2)הוצאת הרביע כולו. איזו שיטה עדיפה, יעילה ובטוחה יותר? הוצאת הרביע כולו לא מקשה על שימור השד? תודה, שלי.

19/10/2003 | 09:28 | מאת: פרופ' מרדכי גוטמן

שלי שלום אין הבדל משמעותי בין כריתה רחבה של הגוש או כריתת הרביע. השיקול הוא טכני, תלוי במבנה וגודל השד מחד ובגודל ומיקום הגידול מאידך ואני הייתי משאיר את הקביעה לכירורג המנתח. בהצלחה פרופ' מ' גוטמן

19/10/2003 | 23:05 | מאת: ענת

שלי, שלום סליחה מראש אם רצית תשובה ממומחה בלבד, ואני מתפרצת לך בלי שום הזמנה ומחווה את דעתי. בכל מקרה, הוצאת רביע היא באמת דבר שהורס את הסימטריה בין השדיים, לכן מהפן האסתטי ההחלטה על הוצאת רביע בלבד היא בעצם הכי פחות הגיונית. מניסיוני בחודשים האחרונים, כשלצערי הרב פגשתי (בחדרי הכימותרפיה, בתורים לאונקולוגית, בתורים להקרנות) נשים רבות במצבנו, נוכחתי לדעת שיש נשים לא מעטות שעברו כריתה חלקית, ולאחר מכן, בגלל התשובות מהפתולוגיה, עברו כריתה מלאה. בקיצור היה להן ניתוח מיותר... עם כל הכאב שיש בוויתור על השדיים, אני החלטתי לכרות את שניהם (בלי שהכירורג או האונקולוגית שלי הציעו, מבחינתם היה די בכריתה מלאה של השד המסורטן), גם בגלל השיקול האסתטי וגם, ובעיקר, בגלל השיקול הבריאותי. לאחר הבדיקה הפתולוגית של השד הבריא התברר שגם בו היו הסתיידויות והוא היה פיברוציסטי (בעל נטייה ליצור ציסטות), ואני ממש שמחה שנפטרתי ממנו (כולל הפטמה ד"א, כי היא חלק מרקמת השד). בכל מקרה באותו ניתוח של כריתה דו-צדדית עשו לי שחזור זמני, ועוד שלושה חודשים בערך ישימו לי שתלים קבועים, ואחר כך אפילו יעשו לי פטמות (מרקמה שתילקח ממני). החזה שלי בבגדים, כבר עכשו, לפני הסידורים הסופיים, עומד זקור ויפה ודי סימטרי, גם בלי חזייה. יש לי צלקות מהדופן החיצונית של השד כלפי פנים עד קצה המקום שבו הייתה הפטמה, אבל המראה הערום ממש לא רע. תחשבי, גם כשאהיה זקנה, יהיה לי חזה זקוף וצעיר (אני צוחקת, כמובן, הייתי מוותרת על זה). אני מציעה לך לשקול את זה בחיוב, זה אמנם כאב לי כמה ימים, וכשבאתי ל"ניפוח" התותבות הזמניות הרגשתי כמו מכונית במוסך, אבל זה ממש היה שווה את זה. בהצלחה בהחלטה ובניתוחים, ותהיי בריאה! ענת

19/10/2003 | 23:22 | מאת: שלי

תודה על ההתייחסות. איפה נותחת וע"י מי? שלי

16/10/2003 | 23:20 | מאת: Gubi

שלום לכלן, הספר Dressed to Kill של Singer ו- Grismaijer נכתב על הקשר הקיים בין לבישת חזיות לסרטן השד. למרות העובדה כי המחקר בו מדובר הוא קורלטיבי, עדיין ניתן ללמוד ממנו רבות. והוא מציג ממצאים די מדהימים בנושא הנ"ל. "הסכון של נשים הלובשות חזייה 24 שעות ביממה הוא פי 125 מזה של נשים שאינן לובשות חזייה כלל"... נשים שלבשו חזייה יותר מ-12 שעות ביממה סכוין לחלות במחלה הוא פי 21 מזה של נשים אשר לובשות חזייה פחות מ-12 שעות ביממה". "Singer מצא כי 3 מתוך 4 נשים שלבשו את חזיית היום שלהן גם בשעת שינת הלילה חלו במחלה וכך גם 1 מתוך 7 נשים אשר לבשו את חזייתן יותר מ-12 שעות ביממה". בהתבסס על ממצאי החוקרים רק 5 מתוך 630 נשים לא לובשות חזייה חלו בסרטן שד. 3 מתוכן היו בשנות השישים לחייהן, אחת בשנות השבעים לחייה ואחת בשנות ה-30 לחייה. הנשים המבוגרות יותר לבשו בעבר חזיות במהלך רוב שנות חייהן, ואילו הצעירה היתה בעלת היסטוריה של ספיגת כמות יחסית גדולה של קרינה, עקב רבוי שקופי חזה. (Singer & Grismaijer, 1995, p. 119). ב-%80 מהנשים אשר חשות גושים, ציסטות או רגישות יתר בשדן נעלמו הסימפטומים כ-חודש לאחר שהורידו כליל את חזייתן... (Thomas). בשנת 1997 Singer ערך באיי פיג'י השוואה בין שתי קבוצות נשים. חצי מהנשים לבשו חזייה, והחצי השני היו נשים אשר כלל לא לבשו חזייה. התנאים הסביבתיים, הדיאטה ואורח החיים היו זהים בשתי הקבוצות. התוצאות הראו כי אלה שלבשו חזייה חלו בסרטן השד בערך באותם אחוזים בהן חולות במחלה נשים אמריקאיות. לעומת זאת בקרב הקבוצה שלא לבשו חזיות כמעט לחלוטין לא היו מקרי סרטן השד . ההסבר: "אפילו לחץ מינימלי על הגוף יכול לגרום לתעלות לימפה להיסגר, והתוצאה היא הצטברות של נוזלי לימפה והזנה וניקוז פחות אפקטיביים של הרקמות. כתוצאה מכך קיימת הצטברות רעלים אשר לא מוצאים את דרכם החוצה" (Singer & Grismaijer, 1995, pp. 49-50). "תעלות לימפה נחסמות וכך נמנע מלימפוציטים לחסל תאים לא "נורמליים". "לבישת חזייה למשך 14 שעות ביממה או יותר עלולה לגרום לרמות גבוהות של ההורמון פרולקטין, עובדה המצמצמת את זרימת הדם ברקמות השד". www.drdavidwilliams.com/nc/womens_health.asp אם כן, על פניו נראה כי הגורם המכריע הוא לנסות ללבוש חזייה לכמה שפחות שעות במהלך היום(וכמובן להורידה בשעות שנת הלילה). אם בכל זאת יש צורך ללבוש חזייה, "לא ללבוש את החזיות הספורטיביות ולא אלו מסוג ה - push up. חזיות מסוג זה לוחצות לחץ יתר על השד. כדאי להימנע מחזיות strapless , שלוחצות באיזור בית השחי. כמו כן להימנע מלקנות חזיות שהן קטנות מדי". (Singer & Grismaijer, 1995, p. 161). להימנע מללבוש חזיות עם חוטי מתכת בחלקן התחתון. רצוי לבחור בחזיות רכות ולא לוחצות מבד כותנה. "ככל שהפנלים בצדדים גבוהים יותר כך מופעל יותר לחץ על בלוטות לימפה" (Thomas). חזיות העשויות מסיבי ספונדקס עלולות להכיל מספר כימיקלים. כדי להימנע מרעלנים העלולים להימצא בבדים מסוימים, כדאי לבחור בחזייה מסיבי כותנה או פשתן. (Singer & Grismaijer, 1995, pp. 158-159). סבוני כביסה נוזליים ומרככי כביסה תעשיתיים מכילים חומרים כימיים רעילים. רצוי לחפש תחליפים טבעיים ופחות טוקסיסיים. לעוד מידע בנושא: www.all-natural.com/dressed.html www.all-natural.com/bras.html www.drdavidwilliams.com/nc/womens_health.asp www.shirleys-wellness-cafe.com/women_pms_breast.htm

17/10/2003 | 00:44 | מאת: שרית

תודה על המידע. במידה וההסבר על סתימת תעלות הלימפה, שגורמת להצטברות רעלים ומניעה מלימפוציטים לחסל תאים לא "נורמאליים" נכון, זה מחזק את התיאוריה שמאחורי "שמועת האינטרנט", שהסתובבה ברשת עד לפני כמה חודשים, על פיה דיאודורנט אנטי-פרספירנט סותם את תעלות הלימפה בבית השחי, ומעלה ע"י כך את הסיכון לחלות בסרטן שד. רוב הרופאים שנשאלו כאן בפורום, וגם מחוצה לו (כולל ה- American Cancer Society) התייחסו בזילזול מה לשמועה זו, וטענו שהנושא לא נחקר בצורה מדעית, ולכן אין לו שום ביסוס: http://www.cancer.org/docroot/nws/content/nws_1_1x_email_rumors.asp

18/10/2003 | 21:48 | מאת: Gubi

שלום שרית, אין לבלבל בין בלוטות לימפה לבלוטות זיעה, ולחץ של חזייה על בלוטות הלימפה אינו זהה לסתימת בלוטות זיעה ע"י אנטי-פרספירנט. אכן, זה נכון שאין (נכון לעכשיו) קשר מוכח בין סתימת בלוטות זיעה באמצעות אנטיפרספירנטים לבין סרטן השד. לעומת זאת ברוב האנטי- פרספירנטים יש אלומניום אשר נספג לגופנו. מחקרים מצאו קשר בין אלומניום לאלצהיימר. שימוש מתמשך באנטי-פרספירנטים עלול להיות מרכיב סיכון נוסף של אלצהיימר... אז מדוע לקחת סיכון ללא צורך. יתרה מזו, זיעה, מעבר לקירור טמפ' הגוף, נועדה גם להוצאה של רעלים, ומאיזור בית השחי משתחררת יחסית כמות גדולה של רעלים. היו כאלה שיחלקו על כך, ויגידו שהריח מתחת לבית השחי הוא של בקטריה שמצטברת שם בגלל החום והלחות. אני מזמין אנשים אלה לצום על מים למשך 3-4 ימים, וביום הרביעי לכל היותר, הם לבטח ישנו את דעתם (<:

19/10/2003 | 22:19 | מאת: ענת

או-קיי, חזרתם עם המדע-לכאורה ושאר השטויות, ואתם מתכתבים ביניכם לבין עצמכם לעיני כל כדי "לצוד" לכם לקוחות (10,000 דולר לשנה למטופל זה סכום מספיק גדול כדי לתמרן את הפורום, וכדי למכור את נשמתכם [אם יש לכם...]?). אני כמעט יום אחד מימיי לא לבשתי חזייה, רק גוזיות (גופיות חזייה) קלות ודקיקות, ואני לא משתמשת בדאודורנטים, ואני אוכלת אוכל ממש מאוזן וטוב. מה הדבר הבא? אין ג&#1461;נים, אין הורמונים, אין מוטציות, רק החזייה, הדאודורנט, ועם מיץ עשב החיטה נעבור את זה. הבנו את הרעיון. ד"א כדאי שתגיהו את החומרים שלכם, זה לא נראה כל כך מכובד כשיש שגיאות כתיב ואיות משתנה של השמות.

16/10/2003 | 22:25 | מאת: כמון

שלום אני לאחר טיפול כימי שני ויש לי יובש בפה טעם מר ורוק סמיך ויבש. אני סובלת מאד ומקוה שלמשהו יש איזה תרופת סבתא או משהו להקלה לדבר הנורא הזה! אני לא מרגישה שום טעם בפה והרגשה מאד מאד מטרידה, אני שוטפת את הפה כל רבע שעה מנסה לאכול ולא מצליחה מנסה לשתות ולא מצליחה, הטעם הנורא מלווה אותי כל היום ואני ממש מיואשת, אנא עזרו לי!!! תודה

כמון שלום רב, אחת מתופעות הלוואי הקשות שהיו לי הייתה הטעם המתכתי הקשה וכן פצעים בפה. התרופה שהצילה אותי הייתה מי שטיפה לפה אשר נקנתה בבית מרקחת שור-טבנציק בדיזינגוף(ליד דיזינגוף סנטר} יש לציין בפני הרוקח כי את עוברת טיפולים כימוטרפים. כי המי שטיפה הללו מיוחדים למטרה זו. אפשר להתקשר אליהם ואם את נמצאת באיזור גוש דן ישלחו אלייך הביתה עם תוספת מחיר. מקווה שעזרתי עם מידע זה.לי זה מאוד עזר.

כמון שלום רב, אחת מתופעות הלוואי הקשות שהיו לי הייתה הטעם המתכתי הקשה וכן פצעים בפה. התרופה שהצילה אותי הייתה מי שטיפה לפה אשר נקנתה בבית מרקחת שור-טבנציק בדיזינגוף(ליד דיזינגוף סנטר} יש לציין בפני הרוקח כי את עוברת טיפולים כימוטרפים. כי המי שטיפה הללו מיוחדים למטרה זו. אפשר להתקשר אליהם ואם את נמצאת באיזור גוש דן ישלחו אלייך הביתה עם תוספת מחיר. מקווה שעזרתי עם מידע זה.לי זה מאוד עזר.

שלום מירב תודה על העידוד והתמיכה, אני אנסה להשיג את התרופה שהמלצת ואדווח לך אם עזר!! בריאות טובה לכולנו. כמון

שלום כמון, אכן התופעות קשות, אין כמעט כלום שממש עוזר, תדברי עם האחיות באונקולוגית אם יש להן עצות עבורך, תוודאי שאת מקבלת מה שניתן מבחינה תרופתית על מנת להקל על התופעות המזויעות האלו, מישהיא בפורום המליצה על חליטת ג'ינג'ר, קרח, קוקה קולה קרה, אני משערת שעל כל אחת עובד משהו אחר, לי מאוד עזר בימים הראשונים אחרי כל טיפול אם יכולתי לישון, לקח לי כל טיפול בערך עשרה ימים להתחיל להרגיש קצת יותר טוב, ביום רביעי גמרתי את הטיפול השישי והאחרון (אני מקווה שגמרתי לתמיד עם כימוטרפיה) כל יום שעובר אני מרגישה קצת יותר טוב, וזה העיקר: תגידי לעצמך בכל פעם -זה יגמר ואת תבריאי ותרגישי טוב ותהיי מאושרת, אני ביקשתי מבעלי שיזכיר לי כל פעם שהייתי בתהומי השאול שיוצאים מזה שהסיוט לא ימשך לעד, על אף שנדמה שיסורי הגיהנום יימשכו לנצח וחוסר אונים משתלט, זה יגמר ולתמיד אני מקווה עבור כולנו, יש המלצה מאוד חמה לפסיכולוג מנוסה שיתן תמיכה נפשית בתקופה קשה זו ובמיוחד -דמיון מודרך ששמעתי שעוזר, אני מאחלת לך שלא תסבלי יותר שתהיי בריאה מהר ושיהיו לך חיים מאושרים, שנה טובה, אילה

שלום איילה, תודה על העידוד והתמיכה, וכל שבקשת לו יהי עבור כולנו. כמון

שלום איילה, תודה על העידוד והתמיכה, וכל שבקשת לו יהי עבור כולנו. כמון

16/10/2003 | 21:03 | מאת: קובי

שלום. אימי עברה ליפני כ -10 ימים כריתה של שד ואני מחפס תשובות להרבה שאלות גם על טיפולים פיזיים ונפשיים וגם על הביזרים שיעזרו לה לחזור לשיגרה מהר ככל האפשר. תודה. קובי

17/10/2003 | 00:02 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום קובי, לעמותת אחת מתשע יש אתר שנותן מידע רב , מידע רפואי וגם מידע על זכויות של חולה , למי לפנות, ומידע חשוב אחר. הקישור לאתר נמצא במעלה הדף צבוע בכחול, אנא לחץ על הקישור , דף הבית/ מידע/ המידע מתחלק למידע רפואי/ למי לפנות- זהו החלק האינפורמטיבי יותר. אנו תקווה שהמידע יעזור לך. בנוסף העמותה מפעילה קו חם- קו תמיכה לחולות ובני משפחותיהן. הקו מופעל על ידי נשים שעברו את המחלה והחלימו, ועוברות הכשרה. הקו פועל בימים א-ה 10.00-13.30 16.00-19.00 ובימי ג' בנוסף 19.00-21.00 מס' הטלפון 1-800-363-400 אנו נשמח לעמוד לרשותך בכל עת. בברכה, צוות אחת מתשע

16/10/2003 | 19:04 | מאת: ענתי

אני עוברת כרגע הקרנות לשד- כואב לי בתוך השד ולאו דווקא מעל בעור - אין לי צריבות על העור ודווקא מרגישה שדברים קורים בתוך השד רציתי לדעת אם מי שעברה הקרנות - סבלה מאותם דברים או אחרים. ממה בעצם סבלתן בהקרנות?

16/10/2003 | 21:51 | מאת: רונית א

היי ענתי כאבים לא הרגשתי בהקרנות אולי משום שהשד משוחזר. אבל סימני כווייה היו לי מסביב לשד, מתחת לבית השחי ומאחורי הגב. למעשה עד עכשו (חודשיים וחצי אחרי) יש לי עדיין סימני כוויה. למזלי גם לא גרד לי, מרחתי המון ביופין ואלוורה. בהצלחה רונית

16/10/2003 | 16:35 | מאת: רקפת

שבוע לאחר למפקטומי(כרבע) עם כריתת בלוטות. בימים האחרונים כאבים נוראים לאורך היד והרגשת כמעין גוש שתקוע במעלה הזרוע. אין נפיחות. 1 האם להמשיך עם תרגילי הפיזיוטרפיה? שכן בעלון ההסבר כתוב שבכל תרגיל להגיע עד לכאב ולעצור. ועכשיו כל תזוזת הזרוע מכאיבה נורא. 2 ממה בעצם נובע הכאב הזה? וכמה זמן הוא אמור להמשך? אגב אזור הניתוח עצמו מרגיש מצויין. תודה רבה.

16/10/2003 | 21:05 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

לרקפת שלום אינני יודע כמה זמן חלף מהניתוח שלך ולכן ייתכן שהתשובה תילקה. ייתכן שנוצרה "צלקת פנימית" נוקשה ומתיחתה גורמת לכאב במורד הזרוע. ייתכן גם שחלק מסיבי העצב התחושתי שבאיזור לא נכרתו בניתוח אלא רק עברו גירוי מכני או חשמלי, וכעת מאותתים. אני נוטה לחשוב שאת זקוקה לטיפול פיזיותראפי אינטנסיבי בהשגחת פיזיותרפיסט מנוסה. איש/אשת מקצוע יפנו אותך ליעוץ וחוו"ד כירורגית אם נדרש. חשיבות הטיפול הזה רבה מאד בעיני, כי בו תלויה חזרת הכתף לטווחים מלאים, לכן, אל תתפשרי על פחות מיעוץ ,טיפול והשגחה פיזיותראפית מיקצועית לעילא. דר' חיים גוטמן

16/10/2003 | 22:08 | מאת: רקפת

תודה רבה אגב חלף שבוע מן הניתוח

16/10/2003 | 23:22 | מאת: ענת

רקפת, שלום את צריכה לבקש מהרופא שלך הפניה לפיזיותרפיה. פיזיותרפיסט שלמד ממש יודע מה לעשות, וידריך אותך בתרגילים, אל תנסי להמציא לעצמך את הגלגל. דרך אגב, התרגילים כואבים. אני עשיתי אותם גם תוך כדי שכיבה במיטה, כל הזמן הזזתי את היד, וכיום, שלושה חודשים אחרי הניתוח, טווח הפעולה של היד ממש טוב. (חוץ מזה שיש לי תינוקת בת שנה וחודש, שהרמתי, ואני מרימה, די הרבה, והיא לא ממש קלת משקל, אז היד שלי חזרה מהר יותר לתפקוד. בקיצור, אם מפעילים את היד, היא חוזרת לתפקד יותר מהר ויותר טוב). שתישארי נקייה (בריאה את כבר, לא?!)! ענת

23/10/2003 | 14:08 | מאת: א

רקפת שלום, עליך לקבל טיפולי פזיוטרפיה לימפטית כפי שציין ד"ר גוטמן אם את רוצה המלצות אנא השאיראי לי את הטלפון שלך בדואל שלי ואשמח לשוחח איתך [email protected]

16/10/2003 | 13:55 | מאת: קרן - עיתונאית

שלום לכולם, אני מבקשת ליצור קשר עם אנשים שהשתתפו או שמתכווניםמ להשתתף במחקרים ובניסויים רפואיים. אם יש כאן כאלה - אנא צרו קשר, יהיה מעניין!

16/10/2003 | 19:58 | מאת: שרית

הי קרן, אני משתתפת כרגע בפרוטוקול מחקרי של תרופה לסרטן השד. שלחתי לך אימייל. יהיה מעניין ? :-)

16/10/2003 | 08:55 | מאת: מודאגת

שלום אני בת 40 אחרי כימותרפיה, מקבלת זולידקס וטמוקסיפן. מזה כיומיים יש לי דימומים קלים, מה זה? עליי לציין שביום שני עשיתי אולטראסאונד לשחלות האם זה מזה? כמו כן אני בהפסקה של שבוע מהטמוקסיפן, בהוראת האונקולוגית האם מזה? אודה על תשובתך

16/10/2003 | 10:51 | מאת: מודאגת

שלום שכחתי לציין שאני מקבלת גם מגייס וגם איתו אני בהפסקה של שבוע תודה

16/10/2003 | 18:49 | מאת: ענתי

למה את לוקחת מגייס? אשמח לדעת....

16/10/2003 | 20:09 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, פרופ' כהן נמצא בחופשה , ןלכן שאלתך הופנתה ליועץ אחר בפורום. בברכה, צוות אחת מתשע

16/10/2003 | 10:54 | מאת: מודאגת

שלום שכחתי לציין שאני מקבלת גם מגייס וגם איתו אני בהפסקה של שבוע תודה

16/10/2003 | 15:58 | מאת: ראטון

הבכגכבסס

16/10/2003 | 00:26 | מאת: ענת

כל מי שנכנסת לפורום נתקלת בקשקושים (כן, בדיוק) של השרלטנים האיומים האלה שמנצלים את המקום הזה כדי לנסות להשיג לעצמם לקוחות (כמה עולה טיפול כזה אצלכם, 10,000 שקל?!), ומשתמשים בשמות שונים כדי לטפטף את הרעל שלהם נגד האונקולוגים והכירורגים ובכלל נגד הרופאים האמיתיים שלנו, שהם, בניגוד למה שעושים הרמאים האלה, לא מבטיחים לנו הרים וגבעות, אלא מעבירים אותנו הרבה מדורי גיהנום כדי שאולי נצליח לצאת מהדבר הקשה הזה. דוד, דליה וכל החבר'ה שלהם, חברים יקרים (תרתי משמע? ממש לא. רק במובן הכסף, 10,000 שקל בשביל תקווה נכזבת זה ממש לא זול), איך אתם מעזים לזלזל באנשים שלמדו כל כך הרבה?! מה אתם מעמידים מולם?! היכרות עם סינית שחיה עד 130?! הרבה הבטחות יפות אבל ריקות?! אב, את נקבה או זכר? באמת היה לך סרטן? אילן, את כתבת על על אב בלשון זכר, ו"היא" כתבה על עצמה בלשון נקבה, את מכירה אותו/אותה? מה הקומבינות האלה? אילן, את באמת מכירה אישה ששתתה את מיץ עשב החיטה, ובלי כימותרפיה/ ניתוח/ הקרנות היא נקייה מסרטן?! תראי לי אותה. אני, לעומת זאת, מכירה אישה בת 77, שלפני 29 שנה היה לה סרטן עם גרורה בריאה, והיא עברה כריתה רדיקלית, כימותרפיה והקרנות אגרסיביות, והיא עדיין חיה. קוראים לה רבקה הורביץ, היא פרופסור (בפנסיה) למחשבת ישראל, והיא גרה בירושלים. היא אמיתית, בניגוד לכל הדמויות המפוקפקות שיש עליהן סיפורים שאמינותם אפסית. אני מתביישת בכך שיש אנשים כמוכם, שמנצלים מצבים כאלה. אתם גם שודדים זקנות שבדיוק חזרו מבנק הדואר עם קצבת הזיקנה שלהן? אני יודעת שאתם לא תשתנו, כי אנשים כמוכם לא משתנים, אלא נעשים מתוחכמים יותר ויותר ויורדים לתהומות מוסריים עמוקים יותר ויותר. אני בעצם לא רוצה לבזבז עליכם את מילותיי, אז... בנות יקרות (וגם הפעם זה חד משמעי, ובכיוון אחר לגמרי, שהרי כל אדם הוא עולם מלא, והוא כל מה שיש לעצמו, אין לזה מחיר), דלגו עליהם. בבקשה, אל תבזבזו רגע על הרעיון "להיעזר" בחולירות שכאלה, ותהיו בריאות בדרך הקשה בלי פתרונות פלא וקסמים. תהיו חזקות! ענת

16/10/2003 | 07:27 | מאת: יעל

שלום לך יעל , תודה שכתבת את דברייך כמו שכתבת . גם לי אין ספק שכל הקשקשת הזו שלאחרונה מתרוצצת על המסך על חשבונן של חולות ומודאגות . היא במידה רבה "פשע" חבל שהפורום הזה קיבל תפנית כזו. שאלתי אל הקהל "הנורמלי" ואל אחת מתשע אין אפשרות למחוק את כל הקשקשת הזו שברובה גם אחיזת עיניים ללא שום ניסיון . ולהחזיר את הפורום הנפלא הזה למה שהיה לפני ש"חבורת דוד ודליה / דוד שדה וכל השמות הבדויים שהם כותבים, על מנת שיחזור ויהיה רציני . בבריאות החלמה ושנה טובה . יעל

16/10/2003 | 09:11 | מאת: רונית א

היי אני מצטרפת לדעתך, וגם הבעתי את דעתי כמה פעמים בפורום זה. אין לי שום התנגדות לתזונה נכונה טבעית ובריאה, אין ספק שהיא רק תעזור. אין לי גם דבר נגד אב ודיעותיה. אבל יש לי התנגדות נחרצת נגד אנשים, ללא הכשרה, ללא רקע רפואי, כמו דליה ודוד, שמוכרים שיקויי פלאים לפריון והפכו למומחים לסרטן., שמנצלים במה זו לפרסומת, לא לתועלת לנו, וכאשר מאתגרים אותם מה שיש להם לומר זה "לאב ישר כח וחג שמח", או "רונית תנסי", איפה ההוכחות שלכם?מדוע אתם לא מפרסמים בעתונות? ממה אתם מפחדים? אולי צריך לפנות למשרד הבריאות בקשר אליכם? האם יש לכם רשיון בכלל? אתם גבורים רק בפורום הנ"ל? הפורום נועד לנשים כמוני וכמוך, אין זה נעים שאנשים שלא שייכים קוראים על בעיותינו ומגיבים. הלואי ואפשר היה למנוע כניסתם לאתר. אני החלטתי להתעלם מהם. מקוה שגם אתן. המון בריאות רונית

16/10/2003 | 13:16 | מאת: ענת

לרונית, היי! אסור להתעלם מהם, ולו רק בשל העובדה שהם עלולים לגרום למוות, ואני חושבת שאסור לעמוד מנגד ולהניח להם לעשות את זה. יומיים לאחר ההודעה שיש לי סרטן הגיעה אליי אחותי אחרי שנכחה בהרצאה של אותו אחד שמכנה את עצמו בלי בושה דוקטור, ומסביר במילים נהדרות כמה הכימותרפיה גרועה לגוף. היא אמרה ש"משמיים" היא שמעה את ההרצאה, וממש התחננה בפניי שלא אעשה כימותרפיה ואנסה את שיטות הפלאים המדהימות. אני רק הסתכלתי עליה, ואמרתי לה שאני הולכת למות אם אני לא אתחיל מיד כימותרפיה. בכל מקרה, היא השאירה לי את החומר של אותו דוקטור של כזב, והאמת, אפילו אני די נבהלתי מהקריאה, והבנתי איך אנשים נסחפים אחרי דברים כאלה. צריך לחזור ולומר לאותן נשים שפוקדות את האתר (וצריך לזכור שתמיד מתווספות נשים חדשות, מבועתות ולא חושדות) שהאנשים האלה לא מביאים שום בשורה, רק מוות. כל טוב! ענת

15/10/2003 | 22:47 | מאת: שרונה

שאלתי מופנית לאונקולוגית, אני כשנה אחרי כימותרפיה ניתוח והקרנות לשד. צבע הפיטמה לבן ושונה מהשניה, כך זה צריך להיות?? תודה מראש, שרונה

16/10/2003 | 15:33 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לעיתים אחרי טיפול קרינתי חל שינוי בצבע הפטמה. קשה כמובן לדון בכך ללא בדיקה, כמו כן ךא ברור לי אם השינוי הוא חדש או הופיע אחרי ההקרנות. כדאי לדבר עם האונקולוג שלך המכיר אותך מבדיקות קודמות

15/10/2003 | 22:23 | מאת: דורין

שלום לכל הבנות בפורום ברצוני להעלות פה איזה תופעה שנראת לי קצת תמוהה ומוזרה. נשים כותבות כאן על גידולים בשד בגודל של 3 4 9 ס"מ ועל טיפולים שעוברות ו/או אמורות לעבור ועל ניתוחים והקרנות וכהנה וכהנה. ואני קוראת גם את התגובות לכל השאלות והפניות. אף אחת מהכותבות לא מציינת שיש אפשרות שסרטן השד ישלח גרורות וכולן מתייחסות לזה כדבר שלאחר טיפול, ניתוח, הקרנות וכו' זה תם ונשלם. קודם כל אני מאחלת לכולן מתוך ליבי שבאמת יחלימו מהמחלה לגמרי וישכחו את התקופה הארורה הזו שהן צריכות לעבור. אבל מצד שני אני גם רוצה להאיר את עיניהן שיש אפשרות שתוך כדי טיפול ו/או לאחר גמר טיפול ובתוך שנתיים עד חמש שנים יכולות חס וחלילה לצוץ גרורות בעצמות ו/או בריאות שהרי ידוע שסרטן השד נוטה להגיע למקומות אלה. אותי הרופאים השלו וגם אנשים שאני אעבור את זה ובזה נגמר הסיפור אך למרות שגילתי זאת בגילוי מוקדם ולמרות שכל הבדיקות שלי היו תקינות ועשיתי את כל התהליך ניתוח, טיפולים כמותרפים, הקרנות ומעקב צמוד של שנה שלמה, צצו להם גרורות בעצמות דבר שלא חלמתי ולא תיארתי לעצמי וזה הדבר שריסק אותי לרסיסים שכן אז מתחיל סרט אחר בחיים שכן הטיפולים כמעט ותמידיים שלא לדבר על כאבים ושלא לדבר על הקטע הזה שלא ניתן לחזור למסלול חיים רגיל ונורמלי זה פשוט לראות כל הזמן רופאים, בדיקות, דקירות, טיפולים מגעילים שגורמים לנשירה תמידית, בקיצור דבר שלא מכינים אף אחת מאיתנו קודם לכן. לא צריך לטאטא את הדברים האלה מתחת לשטיח וצריך לדעתי לשים הכל על השולחן ולא לתת לחולות לחיות באשליות. לדעתי הרופאים פועלים בשיקול דעת כזה שברגע שיקרה משהו אז נתמודד ונפעל. אבל מה עם הנפש שצריכה להיות מוכנה לקבל בום שכזה על זה אף אחד לא חשב ואפילו בפורום זה לא מתייחסים לזה. אז בנות תתכוננו להפשיל שרוולים ולצאת למלחמה שלדעתי לא נגמרת בכזו קלות כפי שמתאים אותה פה בפורום. אשמח שתכתבו לי בעוד שנתיים בעזה"ש ושבאמת אף אחת מאיתכן לא תצטרך לעבור את הסיוט הזה מעתה ועד עולם אמן.

15/10/2003 | 23:54 | מאת: ענת

דורין, שלום קודם כל, אני מצטערת לשמוע על הגרורות שלך בעצמות, אני מקווה שיצליחו לעצור לך אותן, ושתזכי להרבה שנים טובות. אני מכירה מישהי שחיה כבר 11 שנה עם סרטן עצמות. מדי פעם היא עוברת תקופת טיפולים, אבל היא חיה. אני מודעת עד מאוד לעניין הגרורות הפוטנציאליות. עד שלא ידעתי (שבוע לאחר שהכירורג שלי סיפר לי שיש לי סרטן) שהריאות-כבד-עצמות שלי נקיים, כאילו עצרתי את נשימתי, ואז נשמתי קצת יותר טוב, ועכשו אני נושמת עוד יותר טוב. אני חושבת שהרושם שלך קצת מוטעה, נתקלתי בפורום כבר בכמה וכמה בנות שהזכירו גרורות, ושאפילו שאלו איך יודעים שכאבים מסוימים אין פירושם גרורות (מה שמראה שהן חרדות מגרורות עתידיות). ובכל זאת, אני נתקלת במקרים שמתמיהים אותי - באמת, אני מרגישה לפעמים שבנות שאני פוגשת בתור להקרנות או שפגשתי בכימותרפיה קצת מקלות ראש בעניין הזה. אחת, למשל, סיפרה לי שהיא כל הזמן ביקשה להקטין את המינון של הכימותרפיה, וגם לא באה לעשות את הטיפול הכימותרפי האחרון לפני שלוש שנים, כי הכימותרפיה רעילה (והסרטן מה?), ועכשו יש לה גרורות בכבד. אני לא אומרת שזאת תוצאה ישירה, אלא שזאת קלות ראש. אתמול פגשתי מישהי שהיה לה סרטן שד מדרגה 2 עם מעורבות של קשרי לימפה, והיא ביקשה שיעשו לה רק כריתה חלקית, ובאמת, מבעד לחולצת הטריקו החזה שלה נראה רגיל לחלוטין. היה לי קשה לומר לה באותו רגע שלדעתי היא עשתה שטות איומה, אבל אני בטוחה שהיא הבינה את זה מהבעת הפנים שלי. לטעמי, זאת איזשהי התגרות בגורל. וכאלה שמתעקשות להיכנס להיריון, וכאלה שלא לוקחות טמוקסיפן בגלל תופעות הלוואי? אני נלחמתי באופן הכי אגרסיבי כדי שלא יהיו לי בעתיד גרורות. הזכרתי את זה כבר בפורום, אבל אחזור על זה. עשיתי כריתה דו-צדדית (למרות שהאונקולוגית לא הציעה לי, זה בא ממני), הגעתי לטיפול הכימותרפי תמיד בזמן ובכל מחיר, אפילו שלושה ימים אחרי תאונה (עם אף שבור, צלע שבורה וחבלות וכאבים בחלק גדול מהגוף), והפסדתי את ליל הסדר וכמעט כל אירוע משפחתי ושל חברים, וכשקופת החולים לא אישרה לי בהתחלה לקבל את הטקסול, הפכתי את העולם עד שבית החולים "הלווה" לי חומר עד האישור, העיקר לעבור את הכל כמו שאומר הפרוטוקול. אני יודעת שזה לא מבטיח לי שום דבר, אבל אני גם יודעת שאני עושה כל מה שאני יכולה, כי החיים חשובים. יש בפורום כל הזמן כל מיני קשקשנים שמבטיחים ריפוי של 100% על ידי תרופות פלא לא רעילות. אני מקווה שאף אחת לא מתפתה לוותר על הטיפולים לפי הפרוטוקולים שלא מבטיחים שום 100%, אבל נותנים אפשרות לחיים. חיזקי ואימצי, דורין! ענת

16/10/2003 | 09:36 | מאת: רונית א

היי לכלן אני חושבת שכל מי שנכנסת לפורום באופן קבוע, מודעת באופן אוטומטי לעתיד. גם כשמגלים אצלך את המחלה זה בום!! מה עוד שאת בת 38 ושחודשיים לפני זה עשית בדיקה ידנית אצל רופאה. אצלי היו 11 בלוטות נגועות!!, סימתי כימוטרפיה והקרנות. הבדיקות שלי תקינות. אבל הפחד הוא חלק משגרת יום יום שלי. לדעתי הכל שאלה של גורל או מזל. יש כאלה שהבלוטות היו נקיות וחלו וכאלה שהבלוטות היו נגועות וזה לא חזר להן. אני מקווה לטובה. אני הקפדתי על הטיפולים, קיבלתי נופגן באופן קבוע שגרמו לי לכאבים בעצמות, כי הספירות שלי היו תמיד נמוכות. לא הסכמתי לדחות אף טיפול, גם כשהייתי עם אנטיביוטיקה. הורידים שלי הפסיקו לתפקד. נסעתי מתל אביב לירושלים כדי לקבל את הטיפולים 14 פעמים. לא הייתי משנה דבר. בדיעבד אולי הייתי עושה דיקור סיני ששמעתי מנשים שעזר להן. אבל כמו שאמרתי, אני שמה את מבטחי באונקולוגית שלי. אני מאחלת המון בריאות ואריכות חיים לכלנו!!!!! רונית

16/10/2003 | 13:25 | מאת: ענת

רונית, היי מחמם את הלב לקרוא את הדברים שלך. נמאס לי לפגוש כמעט רק כאלה שמתלוננות על הטיפולים ומנסות לדחות, להתעלם ולעשות רק את המינימום. לא צריך לומר לך חיזקי ואימצי, אני רואה שאת כבר חזקה ואמיצה וחכמה. תהיי בריאה! ענת

היי דורין, למרות שגם אני נמצאת במצבך סובלת מגרורות בעצמות ולמרות שעם התגלות הגוש בשד קראתי כל חומר בנדון הרי שבשביל הנפש וכושר ההשרדות אין טעם בשלב ההתחלתי לדון ולחשוב על נושא הגרורות שכן חולות רבות מסיימות את הסיפור בניתוח+כימו+הקרנות ומעקב שנתי. גם אני חשבתי שלאחר ההקרנות סיימתי את הפרשה ויותר לא אראה בתי חולים. אבל לצערי תוך חודשיים נתגלו הגרורות שכנראה היו שם הרבה קודם. שכן זהו תהליך איטי. היה לי קשה מאד לקבל את זה אך מצד שני עצם העובדה שקיבלתי את הבשורות המרות בשלבים בסופו של דבר הקלה עלי. וכיוון שהכל התגלה בשלבים מאד מוקדמים אני מאמינה שאפשר יהיה לעצור את התפשטות המחלה. ברור לי שהמחלה הולכת איתי מעתה ועד לסוף ימי. אבל היא איתי לצידי ואני לא נותנת לה להשתלט על חיי. אני חיה חיים רגילים ומתייחסת לעצמי כאל אדם בריא ב- 100% למרות הביקורים התכופים לטיפולים בבית חולים ובדיקות המעקב. אני מאחלת לך בריאות טובה והייתי שמחה לשוחח איתך טלפונית אם תרצי אנא השאירי לי מספר הטלפון שלך בכתובת הדוא"ל שלי

16/10/2003 | 19:37 | מאת: זוהרה *

אכן אני מכירה כמה שלאחר ניתוח, הקרנות ו/או טיפול כימוטרפי מדברות על החלמה. מדברות שהן בריאות. האם יש דרך לבדוק מלבד כאבים באם יש משהו?

26/06/2014 | 19:56 | מאת: rinat

Dear Anat. I understand you fully. I got my shock 13 years after my original diagnostic of breast cancer stage 1. I did chemotherapy, radiation and took tamoxifen for 5 years. No one ever told me that there is a light chance it will come back as stage IV in my bones. Not only that, when I have complained about pain in my breast bone, no one even thought of it even though they knew my history.

15/10/2003 | 22:01 | מאת: אילן

אב שלום , ראשית רציתי לומר לך תודה רבה על ההשקעה של הזמן והמחשבה בפרסום המחקרים במענה לבנות ובחוות הדעת שלך , אני עדין לא נכנסתי לאתר שלך אבל אני מתכוונת לעשות זאת , כל הכבוד על העובדה שאתה ממשיך ולא מרפה מלומר את דעתך ולחלוק את ניסיונך איתנו , אני חושבת שזה לא במקום לענות לך בצורה בוטה או לכנות אותך שרלטן ואני רוצה להזכיר לאלה שעושים את זה שזהו אתר שבא לתמוך ולתת עצות ומענה מכל סוג לנשים שהן חולות סרטן ואנחנו בטח לא זקוקות לויכוחים המיותרים ולניסיונות האישים לגנותך , אנני יודעת מה הסיבה לכך , בכל אופן גם אם זה אישי , זה לא המקום לעשות את זה , אז שוב אני אומר כל הכבוד לך המשך כך, אכן אני מאמינה שזה נכון לתת כל אינפורמציה שיכולה לעזור גם אם לא כולן מסכימות הזכות לבחור אם להקשיב לך או לא היא זכות פרטית של כל אחת מאיתנו , וכל אחת תעשה מה שהיא מאמינה שיעשה לה טוב !!! אני מקווה שאף אחת לא תיפגע מהתגובה שלי, זו לא הכוונה גם אני חולה וגם אני מבולבלת ובטח אין לי כוונה להעליב אף אחת , אז אני מתנצלת מראש אם מישהי נפגעה , אבל פשוט תניחו ל - אב , כל אחת מאיתנו תבחר במי להאמין , בהצלחה לכולן .

15/10/2003 | 22:14 | מאת: רונית א

16/10/2003 | 23:57 | מאת: רופא

שלום לאב ולאילן כל הכבוד על הכוונה עך התוצאה של עבודה כביכול מקצועית של העמסת פרטים רפואיים כמו מידע על סמנים היא כאילו הדרכת הציבור והתוצאה שלה היא בלבול גמור ניתוחים מיותרים וחרדה מיותרת ואסביר במאמרו של אב הוא נותן פרטים על סמני סרטן וכביכול עוזר לקהל להבין קשקוש גמור ולא מקצועי כיון שהרופאים עצמם בכל מקרה של סמן בדם לסרטן לרוב מודעים לבעייתיות הגדולה של השמוש בו ולכן לרוב לא משמשים בסמן הזה לבד לאבחנה אלא לרוב למעקב אחרי טיפול אני מציע לאב לא להכניס את הרפואה הטבעית בתוך מסווה של בליל נתונים רפואיים הפתגם מרוב עיצים לא רואים את היער מאוד נכון ומשרה בלבול וחרדה מאוד מציע לציבור לדון בכל בעיית סמן סרטן עם הרופא שלך ולא לקבל פרטי פרטים כביכול מקצועיים בברכה והיזהרו מחיקויים

15/10/2003 | 20:59 | מאת: רונית

לצערי הרב קופת החולים הפסיקה לי את הטיפול בעיסוי הלימפטי ,אבל כמובן שאני עדיין סובלת מהבעייה. מי יודע איפה ניתן למצוא מטפלים בעיסוי לימפטי ?- מבחינתי הם לא חייבים להיות פזיוטרפסטים של קופ"ח .

15/10/2003 | 21:08 | מאת: רונית

15/10/2003 | 21:09 | מאת: רונית ב.

בסדר :^)

16/10/2003 | 00:05 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רונית, באתר עמותת אחת מתשע (את הקשיור לאתר ניתן למצוא במעלה הדף הזה צבוע בכחול) יש רשימה של פיזיותרפיסטים המתמחים בניקוז לימפטי. את לוחצת על הקישור / דף הבית/ מידע/ למי ניתן לפנות / פיזיותרפיסטים לניקוז לימפטי. אנו מקוות שהמידע יעזור לך. בברכת חג שמח, צוות אחת מתשע

19/10/2003 | 23:28 | מאת: רונית ב.

היי, לא הצלחתי לשוחח עם שלמה אבל התקשרתי לכמה פזיוטרפיסטיים והעלות שלהם גבוהה. 200 ומשהו ש"ח לטיפול !!! כאשר אני זקוקה ל2 טיפולים בשבוע . נראה לי מוגזם לגמרי !!! המחיר היה סביר כאשר קופת החולים מימנה חלק ממנו אבל כעת המחיר גבוה מאד. אני חייבת פזיוטרפיסט ? זה משהו שרק פיזיוטרפיסים יודעים ?

16/10/2003 | 09:21 | מאת: א

שלום רונית, המטפל הטוב ביותר בנושא הניקוז הלימפטי הוא שלמה הראל בעל נסיון רב והראשון בארץ שהחל לעסוק בנושא טל: 03-6351099 בהצלחה

15/10/2003 | 11:57 | מאת: אילה

שלום לכולם, סיימתי את הטיפול השישי של -caf , לפני שבוע, סוף- סוף, כעת אני בהתאוששות לקראת ניתוח כריתה ושיחזור, רציתי לקבל המלצה מכל בעלי הניסיון מה רצוי לעשות כעת בכדי לחזק את הגוף והנפש? האם יש משהו מוכח שמחזק ומונע הישנות של הסרטן? אשמח לקבל מיידע. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל משתתפי הפורום שתמכו ועודדו אותי עד עתה וגם ממשיכים ללוות אותי בהתמודדות הקשה הזו, תודה למנהלי הפורום על עצם קיומו וכמובן לכל המומחים שעונים כל כך מהר לשאלותינו, אני מאחלת לכולנו אושר, בריאות ואריכות ימים ובבקשה גם שלום בארצנו, שנה טובה אילה

16/10/2003 | 00:39 | מאת: ענת

אילה, שלום קודם כל, מזל טוב שגמרת את ה-caf-ים. את בדרך הטובה. אני עשיתי את הניתוח אחרי חמישה, ואחד עשיתי אחרי הניתוח. אני רוצה לנחם אותך שהטיפולים האחרים (אני קיבלתי טקסול, ונראה לי שיש לך פרוטוקול דומה לשלי) הרבה יותר קלים. ובכל זאת, ההתאוששות מהניתוח לא קלה, ואי אפשר לעשות כלום בידיים במשך כמה זמן, אבל, זה עובר. והנה, אני כבר בשלב ההקרנות (היום עשיתי שביעית מתוך 32), והחיים נראים הרבה יותר טוב. אם את רוצה לדעת יותר, את יכולה לשלוח הודעה לאי-מייל שלי (צירפתי אותו), ואני אשלח לך הודעה עם מספר הטלפון שלי. אני מציעה לך לא להתייחס להצעות המסחריות שנשלחות אלייך. תאכלי טוב, תנוחי הרבה, תעשי לעצמך דברים משמחים, ותעשי את הטיפולים וכל הבדיקות בזמן ובהקפדה. ניתוח מועיל והתאוששות טובה! ענת

16/10/2003 | 08:34 | מאת: אילה

ענת חג שמח, תודה לך על תגובתך ועידודך, אני כמובן מאחלת לך בריאות, אושר ואריכות ימים, לא מצאתי את הדואר שלך, הדואר שלי: [email protected] , אשמח מאוד אם תשלחי לי מספר טלפון לדואר האלקטרוני בכדי שאוכל לדבר איתך, בברכה אילה

בדיקות המרקרים לזיהוי מחלת הסרטן בדיקות המרקרים נועדו לאפשר לרופאים לזהות מציאותם של גידולי סרטן ולעקוב אחר מגמות התפתחות של גידולים בעקבות טיפולים. בדיקות המרקרים מבוססות על חישוב כמות של חלבונים מסוימים (יחידות למיליליטר), פרוטאינים אשר כמותם גדלה כאשר מתפתחים בגוף תאי סרטן. תאי הגידול מפרישים חלק מהחלבונים לדם, ואלו נמדדים במעבדה כאשר לכל סוג חלבון הוגדר מרקר ספציפי המודד את ערכו. ההנחה היא שככל שנוצרים יותר תאי סרטן בגידול, כך יופרשו יותר חלבונים לדם, אך בפועל מתברר שלא תמיד מתקיים קשר חד משמעי בין ערך של מרקר להתפתחות הגידול. תאי סרטן לא מתרבים בצורה עקבית, כאשר בתקופה מסוימת קימת התפרצות של ריבוי מהיר מאוד (מספר התאים גדל בקצב לוגריתמי) ואחר כך יכולה להיות רגיעה מוחלטת וחוזר חלילה. להלן המרקרים העיקריים הרלבנטיים לסרטן השד : CA-15.3 = מזהה סרטן שד, שחלות, ריאות ופרוסטטה. ערך נורמלי : עד 40. CA-19.9 = מזהה סרטן מעיים, לבלב, קיבה ודרכי מרה. ערך נורמלי : עד 30. CA-125 = מזהה סרטן שחלות (בעיקר סוג זה), רחם, צוואר רחם, לבלב, כבד, מעיים, שד, ריאות ודרכי עיכול. ערך נורמלי : עד 35 CEA = מזהה סרטן מעיים בעיקר כאשר מתפשט, מלנומה, לימפומה, צוואר רחם, שלפוחית שתן, כליות, בלוטת תריס, כבד, שחלות. במחקרים רבים הוכח שכאשר הגידול נמצא במצב של הצטמקות , תאי סרטן רבים מתים וכמות רבה של חלבונים מופרשת אל הדם, מה שמעלה בצורה תלולה את ערכי המרקרים. בנוסף, מאבחנים ירידה בערכי הברזל בדם (Iron) ועליה במספר הכדוריות הלבנות במידה ומערכת החיסון לא נפגעה מהטיפול (טיפול כימותרפי פוגע במערכת החיסון, וטיפול טבעי מחזק את מערכת החיסון ובדרך זו הגוף עצמו מצטרף לפגיעה בתאי הסרטן). כאשר כמות התאים יורדת משמעותית, גם ערכי המרקרים יורדים. המשמעות של הסבר זה היא שכאשר ערכי מרקרים עולים בצורה תלולה בפרק זמן קצר, יתכנו שני מצבים הפוכים : כיוון חיובי של השמדת הגידול או כיוון שלילי של התפתחות מהירה של הגידול ואולי אף התפשטות לאיברים אחרים. כתוצאה מתנודות אלו, ארגון האונקולוגים האמריקאי (ASCO) הורה לאונקולוגים לבצע בדיקת מרקרים לאחר המתנה של לפחות חודש וחצי לאחר תחילת הטיפול הכימותרפי. מחקרים רבים הוכיחו שהמרקרים במקרים רבים לא מאבחנים גידול הצומח בגוף, וגורמים נוספים שלא קשורים כלל לסרטן (תרופות מסוימות) גורמים גם הם לעלייה בערך המרקרים. אובחנו מקרים בהם גידול התפשט על פני כל השד במשך מספר שנים מבלי שהוא אובחן על ידי עלייה בערכי המרקרים, וגם ממוגרפיה וסריקת CT לא איתרו את המחלה. לכן, ארגון האונקולוגים האמריקאי (ASCO) הורה לאונקולוגים לא להסתמך על בדיקת המרקרים כמדד לאיבחון סרטן. המדד האמין לזיהוי סרטן היא בדיקת הביופסיה וניתוח, אך אין אפשרות כמובן לבצע פעולות רפואיות מסוג זה באופן שגרתי. ================================================== המידע מבוסס על מסמכים שהופצו על ידי ארגון ASCO בארה"ב.

15/10/2003 | 10:27 | מאת: רופא

רצוי לא לבלבל את הציבור ולהשחיל משפט על רפואה טבעית בנתונים כביכול רפואיים הסמנים ידועים כדבר לא אמין ולכן הרופאים עצמם לרוב מתבלבלים מהם לדעתי הנזק בהם לא קטן כי החרדה הנלוית לא קטנה חבל לבלבל למטופלות את הראש עם נתונים חלקיים כל כך אשר לא עוזרים למניעה והשימוש בהם דורש נסיון רב יש הבדל גדול בין חולה נבון ומודע ובין חולה מוצף בנתונים פעם שנייה

15/10/2003 | 11:59 | מאת: אב

ASCO הוא ארגון הכולל בתוכו רופאים רבים המשלבים בטיפול גם את הרפואה הטבעית, ולכן חשוב לשים לב להשפעתה של זו האחרונה על המרקרים. אם אתה אכן רופא, כדאי שתקרא שוב את "שבועת הרופא" וגם את חוק זכויות החולה. העיקרון הבסיסי ברפואה הוא זכות החולה לדעת וחובת הרופא לספק מידע מלא ומהימן. אם כדבריך הסמנים ידועים כדבר לא אמין והרופאים מבולבלים ,אז כדאי שרופאי ישראל יאמצו את החלטות רופאים רבים בארה"ב ויפסיקו להשתמש בהם. אם הם לא אמינים מדוע בכלל מבצעים אותם בהוצאת דם מכאיבה ומיותרת (טיפולי כימותרפיה כידוע פוגעים בין היתר בורידי היד) ובהשקעת כספים לא קטנה ? נכון לרגע זה, הרופאים בישראל ברפואה הקונבנציונאלית וגם ברפואה הטבעית מסתמכים מאוד על המרקרים, ויוצרים גם לא מוצדק על המטופלים (נשים וגברים כאחד).

לאב השלום והברכה יפה מאוד מה שכתבת והבהרת ואני מחזקת את ידך. אצלי למשל המרקרים מאוד גבוהים והאונקולוג המטפל בי אמר שזה לא אומר כלום על הגידול שכן יש אנשים עם גידול מפושט ומרקרים נמוכים מאוד ויש אנשים שהמחלה אצלהם מינימלית והמרקרים שלהם גבוהים. אני עוקבת בפורום אחר התגובות שלך ואכן הם נותנים הרבה חומר למחשבה. חזקי ואמצי ועדכני אותנו בכל מיני כתבות מעניינות שכאלה. תודה דר.

16/10/2003 | 01:22 | מאת: ענת

דר, שלום יש כאן בלבול מסוים. העובדה שהסמנים (זאת המילה העברית למרקרים) גבוהים, מראה שיש פעילות סרטנית. ההפך לא נכון. ייתכן שיש פעילות סרטנית, וערכי הסמנים נורמליים. לי, למשל, יום לפני הניתוח אחד הסמנים היה גבוה, והאחרים נורמליים, וזה אומר שאני צריכה להסתכל רק על הערך של הסמן הזה. אם הוא יהיה גבוה (חס וחלילה, חס וחלילה), זה יהיה רע מאוד, ואם הוא יהיה בסדר, זה כשלעצמו לא אומר שהכל תקין.

16/10/2003 | 08:15 | מאת: אב

נותרה כמובן בעינה הבעיה החשובה ביותר מבחינתנו : איך אם כך ניתן לזהות קיומו של גידול סרטני ? איך ניתן לזהות תגובה נאותה לטיפול מסוג זה או אחר ? נתקלתי כבר באנשים (גברים ונשים) אשר מעדיפים לוותר על הבדיקות, ונוקטים בגישה של : "כל עוד אני מרגיש טוב ,משמע אני בריא", והם אפילו מצליחים לחיות באיכות חיים טובה בניגוד לכל הציפיות של הרופאים. זו כמובן גישה מאוד מסוכנת, אך באין דרך אחרת אולי היא המרגיעה והמועילה ביותר - חומר למחשבה לכולנו....

17/10/2003 | 00:33 | מאת: רופא

הדרך הנכונה היא לא להגזים לא לבלבל את הראש בנתונים מבלבלים ומפחידים לא להבטיח ניסים ונפלאות ברפואה אלטרנטיבית או קונבנציונלית ולגזול את הכסף מהמטופלות לדעת את המוגבלות של הרפואה ולהדריך את הציבור באחריות ולא בפניקה על ידי אנשי מקצוע ולא מתחזים ולהפסיק לעשן או לנהוג בפראות ולנסות והגיע לשלום ובטחון בפעולות כאלו נרויח הרבה חיים

16/10/2003 | 15:41 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

יש ערוב מושגים ובלבול מסוים בנתונים שצוטטו. צריך להבדיל בין בדיקת סמנים לגילוי סרטן כאשר אין כל סיפטומים (בדיקת סקר - כמו ממוגרפיה שגרתית). במצב זה אין ערך לאף בדיקה פרט אולי ל PSA לסרטן הערמונית. מצב נוסף הוא בדיקת סמנים בזמן אבחון הסרטן, כאשר אין עדות לגרורות- כאן ההמלצה של ASCO היא לא לבצע אך יש רופאים רבים שכן מבצעים בדיקת סמן בכדי לראות מהו הערך התקין אצל החולה (הטווח הוא די רחב). מצב נוסף הוא קיום גרורות ואז מעקב אחר סמני גידול הוא אחת מהדרכים להעריך אם הטיפול הניתן יעיל. יש כ30% מחולות סרטן שד ללא עליה בסמנים גם בזמן פיזור גרורותי ואז אצלן סמן הגידול אינו מהווה מדד. לגבי שימוש בסמנים כבדיקת מעקב, גם כאן יש חילוקי דעות, המלצת ASCO היא לא לבצע סמנים כבדיקות מעקב למרות שיש בהחלט רופאים המשמתמשים בבדיקה זו כחלק מבדיקות המעקב.

14/10/2003 | 22:39 | מאת: אורית

ברצוני לנסות להתחיל מוצרי הרבלייף שכוללים משקה לעזרה להורדת משקל וגם תוספי מזון כלומר ויטמינים. האם לדעתכם זה יכול להזיק לי

14/10/2003 | 23:33 | מאת: דניאלה

לדעתי אסור לנו להשתמש בחומרים כאלו. אם את רוצה לרדת במשקל לכי לסדנה של מירי בלקין תלמדי לאכול אוכל בריא ולא משמין.

15/10/2003 | 07:19 | מאת: נדב שרייבום

אורית שלום, אין לי אפשרות להתייחס לשאלתך מכיוון שאינני יודע באילו מוצרים את עומדת להשתמש ומכיוון שאינני מכיר אותך. אני ממליץ לך להפגש עם מטפל מומחה שיוכל להתאים לך את הטיפול הטוב ביותר והנכון ביותר עבורך. בהצלחה, נדב

15/10/2003 | 10:05 | מאת: דר אילן אטלס

הרבה פעמים אני נתקל בהחמרות ו"עונשים" הניתנים לחולי סרטן על לא עוול בכפם אינני מבין למה אסור מסג למשל - ללא שום ביסוס וצריך להיזהר לא לקלקל יותר ממה שצריך אינני בקיא ברזי מוצרים אלו אך אינני מאמין שהם מכילים הורמונים וסביר מאוד שהם לא יזיקו וגם לא ישפרו את נושא סרטן השד כלומר היכן שאת יכולה לחיות חיים רגילים לא כדאי להציב מיגבלות זאת דעתי כגינקו אונקולוג אך תמיד רצוי לאידילית הטיפול להתיעץ עם רופאך בברכה

16/10/2003 | 00:59 | מאת: Gubi

דר' אטלס, אני אמשיך את כוון דבריך בנושא המסג' ואוסיף: במצבים מסוימים, ממוגרפיה יכולה להוות כלי שימושי לצורך הערכת מצב. כמעט כל הרופאים הקונבנציונאלים דורשים שנשים תעשנה ממוגרפיה אם קיים גוש לא קטאמניאלי, ורובם ממליצים על שימוש בממוגרפיה ככלי גלוי. ממוגרפיה היא בדיקה הדורשת מהאישה להניח את השד במתקן אשר מוחץ אותו עד לנקודת כאב ואולי גם נזק רקמתי. חלקם של הרופאים היועצים והמאבחנים מלעגים לאותה אישה, כאשר היא מביעה את חרדתה, כי טכניקה זו עלולה לעודד יצירת גרורות במידה ואכן הגידול הינו סרטני. אם אכן הדיאגנוזה היא סרטן, ואותה אישה שואלת את הרופא שלה אם היא יכולה לקבל מסאג' לשד, רובם (לא כולם) של אותם רופאים יאמרו לה כי אסור לה לקבל מסאג' לשד שכן הדבר עלול לגרום להתפתחות גרורות!?!? ההגיון הצרוף מלמד אותנו כי אף מסאג' לשד לא יכול להיות מכאיב ומעוות כמו ממוגרפיה. כ"בונוס", כל אותן נשים אשר אין להן סרטן שד, מקבלות מנה נכבדת של קרינה, אשר מגדילה את סכויהן לחלות בסרטן באיזו נקודת זמן עתידית. דבר זה הוכח מעל כל ספק במחקר שמומן ע"י הממשל האמריקאי, אולם אשר תוצאותיו פורסמו באופן פרטי. המחקר בוצע ע"י JOHN GOFFMAN, MD, PHD. קיימות בדיקות נוספות לגלוי ואבחון סרטן השד, אשר הינן לא פחות יעילות והרבה יותר בטוחות מממוגרפיה. הן לצערינו נכון לעכשיו לא כלולות בסל הבריאות. אזכיר רק חלק מהן: Digital infrared imaging (DII) הנקראת גם תרמוגרפיה Anti-malignan antibody in serum test (AMAS) Nuclear matrix protein (NMP) לילה טוב

14/10/2003 | 21:30 | מאת: דינה

האם ניתן לקבל חיסון נגד שפעת במהלך טיפולים כימוטרפים? האם בני משפחה יכולים לקבל חיסון? ואם לא כמה זמן יש לא להימצא בקרבתם של אנשים שחוסנו כנגד שפעת

14/10/2003 | 23:13 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

חיסון נגד שפעת הוא של וירוס מומת כך שלא נראה לי שיש בעיה לקבל חיסון או לשהות בקרבת אנשים שחוסנו, אך בדקי גם עם הרופא שלך

15/10/2003 | 08:22 | מאת: דיצה

הרופא שלי מפנה אותי חזרה למומחים?????

14/10/2003 | 21:04 | מאת: מנדי

לאשתי נתגלה גוש גדול של כ- 9 ס"מ בשד השמאלי. בביאופסיה באמצעות מחט הגידול הובחן כסרטני. לטענת אשתי הגוש "צמח" בתקופה קצרה מאד - כחודש וחצי. כרגע נדרשו בדיקות דם, א.ק.ג., CT חזה ובטן, ומיפוי עצמות, לצורך טיפולים כימו-תרפיים בלתי-נמנעים. שאלותי:- 1. האפשר לקבל המלצה לאונקלוג-ית טוב ממש? 2. מהם הקשיים הפיזיים והנפשיים הצפויים למטופלת? אודה לכן על התייחסותכן

14/10/2003 | 21:43 | מאת: אילן

היי מנדי, לעינין , אתה צריך קודם כל כירורג מומחה לשד ואין כמו פרופ' פפא מאסותא טל : 035271718 כמובן שיש עוד כירורגים אבל זו המלצתי האישית ועברתי לצערי כירורג שלא מומחה לשד וזה אילץ אותי לעבור ניתוח נוסף . לגבי אונקולוגים יש את המובילים שכולם יגידו לך מבניהם המלצתי היא דר" בלה קאופמן מתה"ש ואפשר להשיג אותה דרך המרפאה האונקולוגית בתה"ש. מעבר לכך המשך לתמוך כמו שאתה כבר עושה כל הכבוד לך , תן לה המון אהבה המון חיבוקים ותגיד לה שיהיה בסדר , היא בנבחרת חזקה . המון בריאות וההצלחה.

14/10/2003 | 22:50 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום מנדי, לעמותת אחת מתשע יש אתר ובו מידע מפורט על סוגי סרטן השד , הטיפולים והרבה מידע שיוכל לעזור ולידע אותך ואת אישתך. לשם כניסה לאתר אנא לחץ על הקישור הנמצא במעלה הדף צבוע בכחול , (דף הבית/ מידע/ מידע רפואי). בנוסף העמותה מפעילה קו חם , קו תמיכה ומידע המופעל על ידי מתנדבות שחלו במחלה והחלימו ועוברות הכשרה, אנו נשמח לעמוד לרשותך ולרשות אישתך בכל שאלה . מס' הטלפון 1-800-363-400 בימי א-ה בין השעות 10.00-13.30 16.00-19.00 בימי ג' גם בין 19.00-21.30 . בברכה, צוות אחת מתשע

14/10/2003 | 22:51 | מאת: דני

גם הרופאה שכותבת באתר היא קליבר לא קטן ד"ר נועה בן ברוך קפלן רחובות ד"ר נעה בן-ברוך רופאה בכירה ואחראית תחום סרטן השד במכון האונקולוגי בבית חולים קפלן ברחובות. בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסיטת הנגב. סיימה בהצטיינות התמחות באונקולוגיה בבית חולים הדסה עין-כרם. לאחר מכן סיימה התמחות נוספת באונקולוגיה במכונים הלאומיים לסרטן (NCI) בארצות הברית, עם דגש על מחקרים קליניים, סרטן שד ומחקר בסיסי. עבדה מספר שנים במכון ויצמן במחקר בסיסי בנושא של אונקוגנים בסרטן שד בשילוב עם המשך עבודה קלינית. יו"ר ועדה מייעצת לתחום סרטן שד באגודה למלחמה בסרטן, סגן יו"ר האגוד הישראלי לסרטן שד. טלפונים: בית חולים קפלן:08-9441373/8 פקס: 08-9410975 לקביעת תורים : 8574470 &#8211; 08 , 641070 - 054 email : [email protected]]

14/10/2003 | 23:30 | מאת: דניאלה

כירוג שד הכי טוב שיש הוא ד"ר שינדל מנהל מחלקה בבילנסון 5784905 - 03 באשר לאונקולוגים כדאי ורצוי לשמוע 2 דעות. תמי פרץ מירושלים מאד מומלצת ד"ר בן ברוך שעונה כאן בפורום פרופ' סולקס מנהל מחלקת אונקולוגיה בבלינסון כל טוב

15/10/2003 | 08:43 | מאת: אב

גידול של 9 ס"מ לא יכול להתפתח תוך חודש וחצי... אני אשלח לך הצעה נוספת שונה מזו שהוצעה לך - פניה לרפואה הטבעית לפני שהכימותרפיה, ההקרנות והניתוח יהרסו את גופה של אישתך. לאחרונה יצא לי לשוחח עם חוקרת סרטן שחלתה במחלה לפני מספר שנים, וסירבה בתוקף לקבל טיפול כימותרפי כי היא יודעת מקרוב על מה מדובר.

15/10/2003 | 10:32 | מאת: רונית

שנית סיפורי משיח אחר בנות היזהרו

15/10/2003 | 09:13 | מאת: רונית

היי קודם כל אני מאחלת לכם המון בריאות והצלחה. לענין התקופה. אשתך תצטרך המון תמיכה נפשית. נשירת השיער והנתוח הם דברים לא קלים. דימוי הגוף יורד. גם לך זה בודאי לא יהיה קל, אך המטרה הסופית היא בריאותה ולכן אין ברירה אלא להתגבר. לעניין הרופאים, ד"ר אבי ניסן בהדסה עין כרם הוא מנתח בחסד עליון, והמחלקה האונקולוגית שם מעולה המון בריאות ובהצלחה

18/10/2003 | 23:39 | מאת: רנה

גם אני עברתי אאת הטיפולים באיכילוב. ד"ר ויגלר ,אונקולוגית, היא רופאה מעולה. אותי ניתחו ד"ר פרי וד"ר שטדלר - מעולים בתחומם

17/10/2003 | 20:13 | מאת: תמי

יש המון כירורגים ואונקולוגים טובים, פרטיים ובבתי חולים ציבוריים. מכיוון שאתה ואשתך עומדים עכשיו לפני "מסע" לא קצר, החל בבדיקות, ניתוח, כימותרפיה, הקרנות (יומיומיות במשך כחודש וחצי) וכלה במעקבים, כדאי מאוד להכניס למערכת השיקולים את המרחק בין מקום מגוריכם למקום שבו היא תעבור את כל הטיפולים. אין כל סיבה להוסיף קושי נוסף של היטלטלות בדרכים. יש גם יתרון לעשות את הכל (כלומר, בדיקות, ניתוח וטיפולים) באותו מרכז רפואי. התקשורת בין הגורמים המטפלים השונים טובה ויעילה יותר ומהחולה ובני משפחתו נחסכים הרבה מאוד סידורים בירוקרטיים, תורים, בדיקות כפולות וכו'. אני בחרתי לעבור את כל האירוע בבית-חולים איכילוב ואני לא מצטערת לרגע. הכירורג שניתח אותי הוא ד"ר פרי והאונקולוגית שלי היא ד"ר ויגלר ועל שניהם אני ממליצה בחום. הכי הרבה אני ממליצה על פנינה, האחות המתאמת של מרפאת השד, שהפכה בין רגע לאדם החשוב והתומך ביותר בחיי ובחיי משפחתי.

19/10/2003 | 19:34 | מאת: שרית

מצטרפת להמלצה החמה על שני הכירורגים מבי"ח איכילוב, שניתחו גם אותי, ד"ר פרי וד"ר שטדלר. וכמובן, המלצה חמה על פנינה, האחות המתאמת, שנותנת, כנראה, לכל אחת מהחולות הרגשה שהיא שם רק בשבילה... מאחלת בהצלחה והמון בריאות לאשתך (ולך, כמובן).

27/10/2003 | 17:15 | מאת: מנדי

ראשית לכל - תודה לכל העונות לשאלותי ולאיחולי החלמת רעיתי. היום - 27.10.03 - הוחל בטיפול כימי באיכילוב (1 מ-4מידי 3 שבועות ועוד 8 מידי שבוע). אנו עוקבים בתשומת לב אחר הדעות השונות ב"פורום" ולמרבה הצער ישנם הכתובות בשפה בוטה אם לא מעליבה. האם לא רצוי להימנע מכך?...

14/10/2003 | 18:25 | מאת: דניאל

שלום, לאחרונה נודע לנו שאמי חולה בסרטן משני של העצמות. סרטן זה הופיעה לאחר שני מופעים של סרטן השד שטופלו בהצלחה (האחרון היה לפני כשנתיים). בתחילה טופלה אמי בהקרנות באזור עמוד השדרה. דבר זה גרם, לדברי רופאה, לפגיעה בחוליה מסויימת ולקריסתה. כתוצאה מזה אמי מתקשה מאוד בהליכתה ואיכות חייה נפגעה מאוד. האונקולוג שאצלו היא מטופלת טוען שלא ניתן לטפל בבעיית ההליכה לפני שהטיפול בסרטן מסתיים. היות ולא ניתן להתגבר בצורה מלאה על הסרטן הספציפי הזה לא ברור לי מתי כן אפשר יהיה לטפל בבעייה האורטופדית. אשמח לשמוע חוות דעת ונסיונות אישיים בנושא זה. קראתי בעיון את החומר המופיע באתר המידע (תודה רבה לכל מי שכתב אותו) ולא מצאתי תשובה מספקת. בתודה מראש, דניאל

14/10/2003 | 19:00 | מאת: דר

14/10/2003 | 21:20 | מאת: אילן

היי דניאל, תפני לכירופקרקט , זו רפואה שלמה שעוסקת באופן ספציפי ביותר בבעיות עמוד שידרה ללא תרופות ללא זריקות וללא ניתוחים , זה גם בשום אופן לא מפריע לטיפול בסרטן אין שום סיבה שבעולם שאימך תסבול גם כאבי גב או גפיים מיותרים נוסף לסבל שקיים מהסרטן . אני אשמח לתת פרטים נוספים אם תרצי . דרך אגב גם אני עושה טיפולי כירופקטיקה .

14/10/2003 | 23:15 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

קשה לתת יעוץ ללא פרטים מדויקים. יש צורך לאבחן את הבעיה בחוליה בעזרת CT או MRI ואז לפנות לאורטופד המומחה בבעיות גב וכן בסיבוכים אונקולוגים.

15/10/2003 | 12:46 | מאת: דניאל

האם תוכל להמליץ על אורטופד מומחה בבעיות גב ובסיבוכים אונקולוגים?

14/10/2003 | 16:33 | מאת: דורי

שלום, לאשתי נמצאו באיזורים מרוחקים זה מזה בשד 2 גידולים אחד היה ליד הסתיידויות (מסוג מיקרופפילרי ) והשני היה מסוג חודרני הגידולים הוצאו בניתוח. אחר כך נעשו בדיקות MRI לפני כימותרפיה ומאוחר יותר בדיקת פט לאחר כימותרפיה 2 הבדיקות לא הראו גידולים נוספים בשד אשתי רוצה לשמר את השד ולכן גם לאחר כימותרפיה לא הסכימה לכרות אותו. (לי דווקא פחות איכפת כבעלה אבל זו בחירה שלה ) כעת היא עוברת הקרנות בביה"ח . אני מודאג: למה? 1-האם כימותרפיה והקרנות יחד יכולים לתת מענה אם נשארו גידולים קטנים שלא נראו בבדיקות הנ"ל. 2- עד כמה אפשר לסמוך על 2 הבדיקות הללו שנעשו כדי לדעת מה המצב בשד מבחינת גידולים נוספים? הרי פט נותן אבחון של מה שגדול מ 0.3 ואם כך - האם הקרנות יכולות לטפל בגודל כזה באופן מוחלט? או שעליי ללחוץ עליה לכרות את השד ויהי מה. (הבעייה היא שעכשיו היא בהקרנות וא"א להפסיק באמצע) אשמח לשמוע חוות דעתך.

14/10/2003 | 23:20 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

כל בהעיה בשימור השד כאשר יש גידולים ברבעים שונים של השד היא שיש סכנה גבוהה יותר להשנות של הגידול בשד עצמו. השנות כזו בדרך כלל לא תשפיע על החיות. באם תהיה השנות יומלץ על כריתת שד, לאחר סיום ההקרנות יהיה צורך להיות במעקב קפדני לגבי השד בעזרת ממוגרפיה ואולי גם MRI, בדיקת PET איניה מקובלת כבדיקת מעקב בשלב זה.

15/10/2003 | 09:02 | מאת: תמר

דורי יקר ראשית אני שמחה שאתה כל כך איכפתי ופעיל למען האישה שאתה אוהב. מעבר לזה זוהי בהחלט סוגיה שרבים שוברים עליה את הראש שהרי השד שייך לה והוא חלק מגופה ואיש לא יכול ללחוץ עליה לעשות כך או אחרת, אבל אם תשבו פעם יחד בניחותא ותצליח להביא אותה להסכים לפגוש ולו רק פעם אחת אישה שעברה כריתה וחיה שנים רבות אחרי , לדעתי מפגש כזה יכול להוריד לה את האסימון ואני אשמח להיות שם בשבלכם . באופן כללי מתשובות המומחים שראיתי ברשת ומידע ונסיון אישי , כאשר מדובר בממאירות רבת מוקדים ההמלצה החד משמעית היא לעבור כרתה מלאה ,אך כמו שאמרתי קודם מה שחשוב כאן אלה הם החיים שלה ורק בהסכמתה תוכלו להתקדם. תוכל להתקשר אלי 053-366505 ותמיכה בחולות סרטן זהו עיסוקי העקרי היום אך אינני רופאה

14/10/2003 | 15:33 | מאת: אני

שלום לכולן, הייתי רוצה לשמוע מנסיונכן או נסיון אחרות , לגבי הריון לאחר המחלה . יש רופאים ששוללים קטגורית את האופציה , מחשש להישנות. אני יודעת על נשים ש"הפרו" את צו הרופאים וילדו . אני אמנם בתוך תוך הטיפולים , וכרגע הנושא לא רלוונטי , אך הנושא מעסיק אותי . תודה

15/10/2003 | 08:16 | מאת: רינה

שלום אני, ברצוני להקדים ולומר שבשום שלב של מחלתי הרופאים לא שללו הריון לאחר החלמה מלאה. קראתי המון מחקרים שנעשו וכולם הצביעו על כך שהריון לא משפיע על המחלה, לא לרעה ולא לטובה. כמוך, מהרגע הראשון שנודע לי על המחלה חשבתי על איך אביא לעולם את ילדי השלישי ולא הייתי מוכנה לוותר. אני חליתי בגיל 31 כך שהיה לי מספיק זמן לחכות. אחרי חמש שנים מגילוי המחלה (4.5 שנים מסוף הטיפולים), התחלתי בנסיונות להיכנס להריון ובדיוק לאחר שש שנים מגילוי המחלה ילדתי. האושר הוא עצום גם בגלל הילד עצמו וגם בגלל ההרגשה שעשיתי זאת, הבראתי, ואני ככול הנשים יכולה ללדת. אני מאחלת לך רפואה שלמה ושכול משאלותיך יתגשמו. רינה.

15/10/2003 | 10:19 | מאת: תמר

הי רינה, גם אני חליתי בגיל 30 ומאוד מעסיקה אותי שאלת ההריון, אפשר להתיעץ אתך ? אם כן תשלחי לי בבקשה לדואר האלקטרוני שלי את הטלפון שלך. תודה, תמר

15/10/2003 | 10:42 | מאת: רינה

שלום תמר, סליחה על הבורות, אבל אני לא יודעת איך שולחים לדואר האלקטרוני שלך. הרי כל הודעה שאשלח תופיע בפורום. רינה.

16/10/2003 | 04:35 | מאת: ענת

ל"אני" וגם לרינה השאלה היא כללית מדי. זה תלוי, למשל, בעובדה אם הסרטן שלך הורמונלי. אם כן, היריון זה כמו משאלת מוות (תארי לך כל ההורמונים המתרוצצים בגוף שלך "מאכילים" את התאים הסרטניים...). אני שאלתי רופא, והוא ענה לי שלחולת סרטן בגיל הפוריות שהבריאה יש סיכון של 15% לחלות בשארית חייה בסרטן כלשהו, ואם היא נכנסת להיריון , הסיכוי עולה ל-39%. את מוכנה לקחת על עצמך סיכון של 2 ל-5 להישנות של סרטן כדי ללדת? אני מתמטיקאית בהכשרתי, ואני אומרת לך שכבר ה-15% מפחידים אותי, שלא לדבר על כמעט 40%. אני שומעת בנות במצבנו שאומרות "הכל מן אללה" כתירוץ לכריתה חלקית בלבד או לכניסה להיריון, ואני חושבת שזהו חוסר אחריות לחשוב ככה, ועוד יותר להמליץ ולספר על הצלחות. אני מכירה שני מקרים של נשים: אחת היא אחות של מכרה שלי - היו לה שני ילדים כשהתגלתה המחלה, ואחרי שהיא "הבריאה", ילדה עוד שתי בנות, ואז התגלה לה סרטן גרורתי, בסופו של דבר היא השאירה ארבעה יתומים, שהיום יש להם אמא חורגת (שלא ממש נחמדה אליהם...). לאחת אחרת שאני מכירה חזר גרורה בריאה אחרי לידת בתה הבכורה. אני חושבת שכדאי לך לחשוב אלף פעמים. אף ילד עתידי לא שווה את החיים שלך. תהיי בריאה! ענת

17/10/2003 | 08:09 | מאת: אילן

היי ענת את ממש משביתת שמחות תפסקי זה גם חוסר אחריות לספר רק על חוסר הצלחות , מוות , ודיכאון , אנחנו בפורום כדי לקבל עידוד ותמיכה , ברור שלא הכל ורוד , אבל גם רחוק מלהיות שחור , גם לך אין זכות לתת עצות מסוג זה , כמדומני את לא אונקולוגית , וטוב שכך כי המטופלים שלך היו מתים רק מהדיכאון שהיית מכניסה אותם תפסיקי יש הצלחות יש נשים מלא נשים שהבריאו לגמרי , יש נשים המון נשים שילדו ילדים בריאים והן בריאות , והכל בסדר אצלן , אני רק יכולה לקוות באמת ביבילך שתראי דברים באור אחר שתבראי שיהיה לך רק טוב וחיים ארוכים ומספקים , גם את אל תאבדי תקווה , הכל יכול גם להשתנות לטובה .

17/10/2003 | 14:53 | מאת: רונית א

שלום לכן אני חושבת שהויכוח הזה מיותר. אני אישית ויתרתי על ילד נוסף, (למרות שהרופאים אמרו לי שאוכל להביא) אך אצלי "זו לא חוכמה" כי יש שלשה, אבל אינני יודעת אם היה לי רק ילד אחד, אם לא הייתי הופכת עולמות ומתיעצת עם המון רופאים, כדי להביא ילד נוסף. כל אשה היא ספור בפני עצמה, עם סוג הסרטן שלה והעתיד שלה. וכל אחת גופה יגיב אחרת להריון נוסף. אי אפשר להכליל נושא כזה. המון בריאות רונית

13/10/2003 | 23:39 | מאת: דנית

היי לכולן . האם יש מישהי שלא סיימה טיפולים כימוטרפיים ??? מכל סיבה שהיא ???

היי דנית,רק עכשיו ראיתי את המייל שלך תצרי איתי קשר במייל שלי אם שאלתך עדיין רלוונטית.לא סיימתי את הטיפול הכימי....

13/10/2003 | 19:43 | מאת: ענת

מה שכתוב להלן מיועד למי שיש (או היה) לה סרטן מהסוג Mucinous (שבעברית נקרא מוקינוס או מוצינוס), במיוחד אם היא צעירה. אני בת 39, והאונקולוגית שלי אומרת שמוצינוס הוא סרטן שבדרך כלל ממוצע הגילאים של החולות בו הוא 60, אך היא נתקלה בחמש השנים האחרונות בארבע חולות (כולל אני). הסרטן הזה הוא בעל סיכויי ריפוי טובים יותר, כפי שקראתי, ובכל זאת מעניין אותי לדבר עם מישהי שחלתה (ואני מקווה שכבר בריאה לחלוטין) בסוג זה. אשמח לקבל תשובות. ענת

20/10/2003 | 06:18 | מאת: אתי

גם אני עם סרטן כזה ואני רק בת 42 אני בתחילת הדרך עברתי 4 טיפולים כימים והניתוח בדרך

20/10/2003 | 12:38 | מאת: ענת

אתי, שלום קודם כל, אני שמחה לבשר לך שהסרטן מהסוג הזה קל יחסית לאחרים. אם את רוצה לשמוע ולהשמיע לגבי מה שקורה, תלחצי על השם שלי בראש ההודעה, ותוכלי להשאיר לי הודעה אישית. אני מקווה שהטיפולים עוברים עלייך באופן סביר, קחי נשימה ארוכה, החיים שווים את זה! ענת

13/10/2003 | 15:02 | מאת: ענתי

אשמח לקבל המלצה - שם של הפסיכולוג הרלוונטי כאן או במייל האישי : [email protected] תודה

13/10/2003 | 23:30 | מאת: אילן

ענתי היי , רק עכשיו ראיתי את ההודעה , אני אבדוק בבוקר עם הפסיכולוגית שלי אם זה בסדר מבחינתה שאני ארשום את מספר הטלפון שלה בפורום , אם כן אני ארשום ואם לא אז כבר נתקשר טלפונית . לילה טוב .

14/10/2003 | 21:13 | מאת: אילן

היי ענתי הפסיכולוגית : שמה רקפת רודריגז טל: 036493921 או 055774867 בהצלחה.

13/10/2003 | 14:51 | מאת: נגה

שאלתי היא: אם אני חוששת שנשאר גידול בשד לאחר למפקטומייה - האם הכימותרפיה מגיעה גם לשד ו"עובדת" שם על תאים פוטנציאליים? זה אולי שאלה מוזרה אבל - למה צריך קרינה אם הכימותרפיה כבר עושב את העבודה גם בשד.? ואולי לא?

14/10/2003 | 23:21 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

כימןטרפיה מגיעה גם לשד ופועלת גם בו, תוספת הקרינה מורידה את הסיכוי להשנות בשד, גם אצל נשים שקיבלו טיפול כימי