פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

13/10/2003 | 11:38 | מאת: אירית

אני עוקבת אחרי ההצעות הרבות של הבררה הטבעית התזונתית וסתם ברברנית עצוב לראות כמה חולות מבזבזות על פתרונות אלו את שארית כספן רעיונות משיחיים אלו היו ויהיו חברות יקרות היזהרו מחיקויים של הרפואה נצלו את הרפואה המשלימה לתועלת בדומה למסג טוב

13/10/2003 | 17:33 | מאת: שמוליק

15/10/2003 | 10:07 | מאת: אירית

12/10/2003 | 22:27 | מאת: גדי

שלום רב, אני פונה אל הפורום בנוגע לאימי שניצבת היום בפני החלטה לא פשוטה. אשמח לקבל את מירב הדעות מרופאים שונים והמלצתם וכן אשמח לשמוע מניסיונם של נשים שעברו דילמה דומה. להלן פרטי המקרה: אימי כבת 59, כ 10 שנים קיבלה HRT שהופסק רק לפני כשנה וחצי לערך. לפני כשלוש שנים נמצאו הסתיידויות בממוגרפיה של שד שמאל, שאובחנו לאחר ביופסיה (במחט) כ Fibrocystic disease. מאז היא הייתה במעקב ממוגרפי כל חצי שנה. (ההסתיידויות נעלמו לאחר הביופסיה). לפני כחודשיים, הופיעו הסתיידויות חדשות (יותר מחשידות) בשד במיקום שונה מהקודם! ביופסית מחט הניבה תשובה של Atypical hyperplasia. בעקבות המלצה בוצעה לפני כשלושה שבועות לומפקטומיה של הנגע עם המאפיינים הבאים: נגע גדול של 2.5*6*8 ס"מ אבחנה פתולוגית Ductal Carcinoma in situ - Low grade גבולות הדגימה היו נקייים!!! למרות הגבולות הנקיים בתשובה, לפני כשבוע, (בדיוק לפני התחלת הקרנות) בוצעה ממוגרפיה חוזרת שהדגימה הסתיידויות נוספות באיזור הלומפקטומיה. וכעת לדילמה: הכירורג ממליץ על לומפקטומיה חוזרת עם טיפול תומך בהקרנות וTamoxifen. לדעתו במקרה זה,הפיזור של ה DCIS נראה סגמנטלי וניתן לנקוט בגישה שמרנית. אולם לא כל רופאי המחלקה בדעה זו וחלקם ממליץ על כריתה מלאה של השד ללא טיפול נוסף בהקרנות. אשמח לקבל דעות נוספות אם יש, או כל דעה התומכת באחת האופציות על נימוקיה השונים. בתודה מראש, גדי

אימך נמצאת במעגל המוכר והידוע בו מובלות נשים רבות אל סופן המר לאחר יסורים קשים. עדיף שתנסה כבר כעת להוציא אותה מהמעגל ולפנות אל דרכים אחרות לפני שיהיה מאוחר מדי. הטמוקסיפן מתועד בספרות המדעית כגורם מזיק ההופך גידול סרטני "רגוע" לגידול אלים במיוחד. עובדה שיש לו מחליף בשם ארימידקס (לא ברור עדיין האם זו תרופה בטוחה), אך בישראל מעדיפים מסיבות כלכליות להתחיל בטמוקסיפן. בקופת חולים מכבי נותנים אישור לארימידקס רק אם האישה ניזוקה מהטמוקסיפן...

13/10/2003 | 09:07 | מאת: רונית

שלום אם נמצאו הסתידויות נוספות, עדיף להוציא את הכל, ולא להוציא שוב חלק. אמנם נתוח הכריתה אינו קל במיוחד לאשה בגילה, אבל כדאי להוציא את הכל ולא להוציא שוב ושוב חלקים. אני עברתי כריתה מלאה ובכל זאת עברתי הקרנות. בהצלחה רונית

14/10/2003 | 17:26 | מאת: פרופ' מרדכי גוטמן

גדי שלום שאלתך קשה ולא ניתן לתת תשובה פשוטה ברשת. תיאורטית שני הצדדים צודקים. לגיטימי לבצע שימור שד ב DCIS בתנאי שניתן לסלקו בגבולות תקינים. לעומת זאת, ככל שהגידול גדול יותר ובעיקר הסיפור הלא-טיפוסי של הופעת הסתיידויות חדשות בזמן צר - גם כריתת שד היא טיפול לגיטימי. עובדת היות הגידול LOW GRADE תומכת בשימור . עם זאת ישנם גורמים נוספים כמו גיל, מבנה אשיותי ותרבותי, גודל הגוש היחס לגודל השד ועוד, שקשה לשקללם באופן תיאורטי. בסופו של דבר על החולה והמשפחה לשקול את כל הבעד ונגד ולהחליט בעצמם. זה תולדה מתבקשת וחיובית בעיני, אם כי לא קלה, של הצורך והאפשרות לדעת הכל ולהתייעץ עם גורמים מרובים. נראה לי ששתי ההחלטות הן סבירות. בהצלחה פרופ' מ' גוטמן

15/10/2003 | 09:02 | מאת: ד"ר תמר קרני

גדי שלום אכן ההחלטה קשה ביותר ותלויה באופי האשה ומה היא מרגישה ביחס לשד ולמחלה. למזלה הטוב מדובר בגדול לא חודרני כך שהפרוגנוזה טובה. השפעת בחירת סוג הניתוח על הפרוגנוזה כנראה זהה בשני הטיפולים במקרה זה. מצד אחד גודל הגידול 8 ס"מ בקוטר המירבי בעד כריתת שד מלאה. ובצד השני "דרגת הממאירות" הנמוכה בעד כריתה חלקית והקרנות. נטייתי במצבה של אמך יותר בכוון כריתה מלאה כי מדובר בבעיה ממוקמת בשד אך רחבה מקומית ,עם סיכוי מצויין לריפוי שלם בכריתת שד מלאה. בכריתה חלקית יהיה צורך להשאר צמודים למעקב בתקווה שאכן אפשר יהיה לזהות חזרה של הבעיה ולקוות שיחזור כDCIS ולא כגידול חודרני. בהצלחה בכל מקרה .

אני עומדת לקבל הקרנות (עם סיום הטיפול הכימותרפי). שמעתי על משחה מתוצרת צרפת לטיפול ולהקלה בגירויים ובכוויות הנובעים מטיפול מהקרנות. אשמח לקבל את שם המיחה ואת שם היצרן. תודה. מלכה.

האם מישהוא מכיר את שם המישחה ?

אני עדיין לא הגעתי לשלב ההקרנות. אני מכירה משחה לכוויות מאש שהיא ממש מעולה ,קוראים לה סילוורול. אני לא בטוחה שהיא מתאימה גם לכוויות מהקרנות , תבררי.

שלום מלכה המשחה המומלצת היא מגרמניה ניתן לרכוש אותה בכל בית מרקחת שם Linola Fett N - Dr. Wolff אחרי הסימולציה שיסמנו לך את המקום המוקרן תתחילי למרוח כל יום לפני ההקרנות המשחה שמנונית לכן מרחי בלילה לפני השנה. עם תחילת ההקרנות המשיכי למרוח כל לילה וכן מיד עם תום ההקרנה. לאורך כל תקופת ההקרנות ליבשי רק בגדי כותנה והשתדלי לא ללבוש חזיה או חזיה רפויה מכותנה גם כן. בהצלחה דנה

13/10/2003 | 23:05 | מאת: נופר בר

שלום, לאחר שעברתי הקרנות עם תופעות לוואי של כוויות בדרגה 2 ו- 3 לעניות דעתי הפרטית והבלתי מתוחכמת, א. אין לסמוך בעניין הכוויות על מחלקת קרינה היא אינה המקום לקבל טיפול. ב. דרמהקומבין , וסילברול התרופות שמומלצות שם לא מתאימות לכל הנשים. ג. אני השתמשתי ב2 משחות על בסיס קורטיזון ואנטיביוטיקה שנרשמו לי אחת במרפאה של מכבי והשנייה על ידי רופא המשפחה . התרופה המוצלחת ביותר עבורי הייתה אינפלואמיצין - קרם . בנוסף בתחילת ההקרנות מרחתי את השד בתרופה הצרפתית שאת מחפשת את שמה והיא ביופין biafine , היא עוזרת ברמה של כוויות משמש ולא בהקרנות.. אבל בהצלחה. בכל מקרה שאת נתקלת בבעיה, שאינה מטופלת על פי דעתך, תגשי למחלקת כוויות בבית החולים בו את מטופלת (יחידת פלסטיקה) תמיד תמצא שם אחות מנוסה יותר מזו של מחלקת קרינה , בעניין. תזכרי שרוב האנשים לא אוהבים להגיד שהם לא יודעים... לא מבינים ... בברכת בריאות שלמה נופר בר

שלום מלכה, ראשית, כוויות מדרגה 2 או 3 מהקרנות הן מאוד מאוד נדירות. שמרי על העור כפי שבוודאי אמרו לך במחלקת הקרינה: השתמשי בסבון תינוקות , שמרי על עור נקי ויבש כשאת באה להקרנה, לבשי חזיות כותנה (יש זולות ונעימות של FIX) , חולצות כותנה רחבות, או, כשאפשר, תני לשדיים להתאוורר. לגבי הטיפול בעור, אני השתמשתי באלו-ורה, בעלי הצמח, לא במשחה. אפשר לקנות עציץ, או לשתול בגינה, או פשוט למצוא גינה ולחתוך עלה גדול ובשרני. שומרים את העלה בניילון במקרר, ובכל רגע פנוי חותכים פרוסה ומתמרחים. לפעמים מתפתחת פריחה או גירוד במקום הקרינה - זה קורה בדרך-כלל לקראת סוף ההקרנות. קורנפלור (רגיל, לבישול) מאוד עוזר נגד גירוד, ומשחת "פוליקוטן" חיסלה לי את הפריחה. אבל אסור להשתמש בה לאורך זמן. בסך הכל, הקרנות הן בעיקר טירחה, אבל לא כזה ביג דיל. בהצלחה, תמי

12/10/2003 | 16:14 | מאת: מיכל

שלום רב! אני בת 29 מזה כשנתיים במעקב אצל כירורג עקב מבנה שד מגורגר. לבקשתי, נעשה לי אולטרסאונד (הרופא לא חשב שיש צורך, אך יש לי מכרה בת גילי שחלתה בסרטן השד כך שהעדפתי לא להסתפק בבדיקה ידנית) ונמצא "גוש סולידי" (מה משמעות סולידי?) "בגודל 12.3 מוגבל ומוגדר ומתאים היטב לפיברואדנומה". הגוש לא נצפה בבדיקת אולטרסאונד קודמת שנעשתה לי לפני שנתיים. שאלותיי: 1. עד כמה האולטרסאונד אמין בקביעה אם גוש הוא שפיר או ממאיר? איזו בדיקה נוספת ניתן/רצוי לעשות ע"מ להיות בטוחים? 2. מה אפשרויות הטיפול? 3. באזור בלוטות הלימפה שבמעלה הצוואר הופיעו מעין בליטות קטנות על העור (כמו גירוי או פריחה) ונדמה לי שהבלוטות עצמן אולי מעט נפוחות. האם יש קשר? אודה מאד לתשובותיכם. התור שנקבע לי לכירורג הוא לעוד כחודש ואני די לחוצה... אגב, אני סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס ומטופלת באלטרוקסין. בעבר הייתה מעט הפרשה של חלב בעקבות פרולקטין גבוה. האם יש קשר בין זה לבין הפיברואד'?

12/10/2003 | 16:33 | מאת: גבי

היי! אני יכולה לספר לך שבעבר גם מצאו לי גוש שבאולטרסאונד החליטו שזה פיברואדנומה, אני (כמוך) די נלחצתי ורצתי לרופא מומחה שהפנה אותי לביופסית שד, אותה עושים בבית חולים, לכן לשקט הנפשי שלך אל תחכי לעוד חודש וחצי, תחזרי אל הרופא הכירורג ותגידי לו שבכל זאת את מעדיפה לעשות ביופסיה כי את לא שקטה. הוא בטח לא התנגד, הרי שום רופא לא רוצה לקחת אחראיות שחלילה יש לך משהו והוא מנע ממך את הבדיקה. להרגעתך אני הבנתי שאם אומרים שכנראה זה פיברואדנומה הרי זה נכון (לפחות לגבי זה היה ככה, תודה לאל) אבל... מה הכפת לך להיות בטוחה בהצלחה! גבי

14/10/2003 | 00:56 | מאת: ענת

אני ממש לא שמחה להגיד לך שהאולטרסאונד הוא ממש לא מהימן, לפחות אצלי. לי פעמיים עשו אולטרסאונד ולא זיהו גוש ארבעה חודשים לפני שהוא הגיע לגודל של 10 (!) ס"מ. אל תחכי חודש, תעשי משהו אחר. מקווה שזה לא סרטן, ובכל מקרה, רפואה שלמה ממה שזה. ענת

14/10/2003 | 16:25 | מאת: ענתי

לא לסמוךעליו כיוון שאצלי לא זיהה 2 גושים שהיו ואגב - גם ממוגרפיה לא זיהתה אותם לכי לביופסיה ובהקדם על מנת להיות שקטה יותר.

14/10/2003 | 21:32 | מאת: אילן

מיכל גבי ענת וענתי , אני יותר ממסכימה איתכן ואף לצערי רוצה להוסיף לי עשו ביופסיה שיצאה שלילית והרופאים אמרו לי להרגע , אני התעקשתי לעשות ניתוח ולהוציא את הגוש , אפילו שהביופסיה היתה שלילית , והרי פלא זה היה סרטן !!!! אל תסמכו על אף בדיקה שהיא לא פתלוגית , הצעתי היא בלי היסוס לפנות לפרופסור פפא מאסותא / תה"ש ולהתיעץ איתו בהקדם . טל : 035271718 . מיכל חמודה אני לא מתכוונת חס וחלילה להכניס אותך ללחץ מיותר , יכול להיות שזה באמת כלום , אבל פשוט מניסיון אישי שלי ושל המון בנות כמו שאת רוה עדיף לבדוק כמו שצריך ואח"כ לשכוח במידה והכל בסדר , מאשר לקחת את הזמן ובאמת להצטער.

15/10/2003 | 16:20 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

למיכל שלום בדיקת US איננה יכולה לקבוע ממאירות, או לשלול אותה באופן מוחלט. אני ממליץ לבצע ניקור מחטי עדין מונחה US של הגוש. אם מדובר בפיברואדנומה לפי הניקור, אין הכרח להוציא אותה אם היא קטנה מ - 2 ס"מ. ההוריה לכריתתה תתקיים אם הגוש יגדל בבדיקת ה - US הבאה, או אם גדלו יותר מ - 2 ס"מ כפי שכתבתי, או אם קיימת אטיפיה בתאים שיידגמו ממנו בניקור המחטי. דר' חיים גוטמן

12/10/2003 | 14:32 | מאת: א י ל נ ה .

אני מבקשת את עזרת משתתפי הפורום (רופאים ו/או חולים) לבעיה : לפני 7 שנים עברה אימי (בת 67) הקרנות לשד. בטיפול ה-27 החלה ליפול, ולטענת הרופאים ללא קשר להקרנות. לאחר הקרנה נוספת התגברו הנפילות. בדיקת סיטי-ראש ובדיקות נוספות הראו מצב תקין. מאז ועד היום הנפילות התגברו. מדובר ב"כמעט נפילה" בזמן עמידה או הליכה, ולפעמים הרגשה של פעולה לא רצונית, ריצה קדימה בצעדים גדולים, ולעיתים יותר נדירות חזרה אחורה בצעדים צפופים. הדבר מתסכל אותה ואותי ואני מרגישה חוסר אונים. לאחרונה נעשו לה בדיקות ידניות ע"י אורטופד ונוירולוג ללא ממצאים. אני מוכנה לקחת אותה לכל מקום פרטי שיעזור לאבחן ולטפל בבעיה. בתודה מכל הלב, א י ל נ ה. נ.ב. בימים האחרונים אימי התחילה לרוץ קדימה , כאילו שמישהו דוחף אותה. (היא אינה נופלת) היא פוחדת ללכת, וכמובן נמנעת לצאת מהבית.

היי אילנה , התופעה שאת מתארת היא תופעה שמוכרת לי דווקא מתחום אחר , לפי מה שזה נשמע הבעיה של אימך היא עיצבית כלומר שיש בעיה במערכת העצבים המרכזית , וכמו שאמרת בעיה כזו לא ניתן לאתר בבדיקות כמו סיטי או צילומים , כי מערכת העצבים היא חשמל שזורם ולא ניתן לראות אותו , בעלי הוא ד"ר לכירופרקטיקה וההתמחות שלו היא תפקוד מערכת העצבים , הוא עושה גם בדיקת תרמוגרפיה שהיא בדיקה שמגלה אם יש בעיה עיצבית והיכן היא ממוקדת , אני מרגישה קצת לא נעים כאילו להכניס את בעלי לעינין אבל אני באמת חושבת שזה יכול להיות הפיתרון לאימך . אם תרצי עוד אינפורמציה אני אשמח לשלוח לך בפקס או באי מייל , בכל מקרה המון בריאות לאימך .

אילן, תודתי מראש, אשמח לקבל כול עזרה. מספר הפקס שלי הוא: 972192 057. במידה ויש בעיה עם מספר הפקס, תכתבי לי... (המספר לא טעות) ב י י א י ל נ ה .

15/10/2003 | 10:09 | מאת: רופא

12/10/2003 | 12:59 | מאת: שלי

מירב שלום, את ספרת על מוצר מיוחד אשר נועד לשמירה על המטבוליזם של הגוף אני מבינה שאסור לך לפרסם אותו . באיכילוב אין לי ממש את מי לשאול כדי לדעת את השםהמדיוק. אין בכל זאת אפשר להגיע לזה? תודה.

15/10/2003 | 00:22 | מאת: VVV

הכתבה המוצגת בהמשך מוכיחה שצריך לבחון היטב כל טיפול המוצע לנו - חולת סרטן: חיי ניצלו בזכות האינטרנט http://health.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=18&id=449389&page=1 עו"ד בריטית שחלתה בסרטן השד החליטה לא להסכים מיידית להחלטת הרופאים לכרות את שדה. שיטוט באינטרנט הביא אותה לטיפול כימותרפי שחיסל הגידול בגופה. אלווה רודקין, חולת סרטן השד, משוכנעת שגלישה באינטרנט הצילה את שדיה מפני כריתה ואת חייה באופן כללי. כשאובחנה לראשונה כחולה ביוני 2000, מצאו הרופאים שיש לה גידול באורך 4 סנטימטר. הם הציעו לה את הפתרון המקובל - כריתה מוחלטת של השד השמאלי שלה. אבל רודקין, עורכת דין לשעבר, הייתה נחושה בדעתה לא לבצע החלטות נמהרות, ושכנעה את רופאיה לדחות את ביצוע הניתוח עד שתקבל החלטה שקולה. שיטוט באינטרנט שכנע את עורכת הדין המתלבטת, שהדרך הרצויה לה היא טיפולי כימותרפיה לפני ניתוח, במטרה להקטין את הגידול. היא גם מצאה נתונים רבים על אפקט חיובי של שמנים מזרעי פשתה על גידולים סרטניים. "הרגשתי שטיפולים כימותרפיים הם דרך הגיונית לטפל בגוף שלי בצורה מערכתית", אמרה רודקין. בבית החולים בנורת'המפטון, מצאה רודקין רופאים שהיו מאוד פתוחים לרעיונות שלה, למרות שכימותרפיה לפני ניתוח לא היה הטיפול המקובל בזמן שהחליטה עליו. רודקין עברה שני מחזורים של טיפול כימותרפי, וגילתה שלא רק שהם עזרו להקטין את הגידול, אלא שהוא נעלם לחלוטין. היא סיפרה כי "המנתח שלי היה מצוין. אני שכנעתי אותו לטלפן אליי ברגע שמגיעות אליו תוצאות הבדיקה, כדי להגיד לי אם יש תאים ממאירים בחזה או בבלוטת הלימפה, והתברר שאין". רודקין הוסיפה כי "מחקר האינטרנט שלי עזר להציל את החיים שלי". למרות התוצאות הטובות רצתה רודקין לעבור גם טיפולי הקרנות, כדי להרגיש בטוחה, ולכן היא עברה שישה שבועות של טיפולים כאלה. מחלת הסרטן שפקדה אותה גרמה לה לבחון את דרך החיים שלה, ולהפחית רעלים בגופה, לכן היא צרכה פחות מוצרי חלב ובשר. במקביל החלה ליטול זרעי פשתה על בסיס יומי, ומוצרים המבוססים על צמח האלווי. רודקין מודה שלא היתה מצליחה לעבור את מסכת הטיפולים המפרכת בלי עזרת אתר האינטרנט MACMILLAN CANCER RELIEF. רודקין הסתייעה בקווי התמיכה שהאתר מספק ובמידע הרב המופיע בו. עכשיו היא מגייסת תרומות להמשך פעילותו, ומוכרת מוצרים המופקים מצמח האלווי. מהרווחים היא מפרישה ל"מקמילן" דולר על כל מוצר שהיא מוכרת. חודש אוקטובר הוכרז כחודש המודעות לסרטן השד. בבי.בי.סי דווח כי כל שנה מאובחנים 41,000 מקרים חדשים של סרטן השד בבריטניה, מהם 8,200 אצל נשים מתחת לגיל 50. יום שלישי, 7 באוקטובר 2003, 14:43

פרסום הכתבה הזאת היה מעשה חסר אחריות. נשים שמתגלה להן סרטן נוטות גם כך להדחיק את העניין ולא לטפל בו באופן מיידי (דעה שנייה, רפואה אלטרנטיבית ודמיונות שווא), כך שמתן "הצדקה" רפואית להן דוחה את התחלת הטיפול בהן, דבר שעלול להוביל להתפשטות הסרטן לקשרי הלימפה, לגרורות במקומות איומים (שאני לא ממש רוצה להזכיר כאן), ובסופו של דבר לבית הקברות מוקדם מהרצוי. אני בשום פנים ואופן לא אומרת שצריך להקשיב לרופאים בפה פעור ולעשות כל דבר בלי מחשבה, אלא שכדאי לדבוק באונקולוג/ית, כירורג/ית ומנתח/ת פלסטי/ת שסומכים עליהם, ולהתחיל בטיפול כמה שיותר מהר. כעת המרקרים שלי תקינים, אחרי שהייתי קרובה מאוד-מאוד (להערכתי, לפי מצבי ההתחלתי - גידול של עשרה ס"מ, הידבקות לעור העליון ולדופן השריר ושניים-שלושה קשרי לימפה נגועים) לסרטן שד מדרגה 4 (גרורות), עברתי 5 caf, שאחריהם נותרו לי 2.5 ס"מ וקשרי לימפה נקיים, כריתה דו-צדדית ושחזור (ניתוח מאוד לא נעים), עוד caf אחד ואחריו 8 פעמים Taxol. בשבוע שעבר התחלתי בהקרנות, וכבר עשיתי 4 מהן (מתוך 32). הפירוט המייגע הזה לא מובא כאן סתם, אני מאמינה שאם פעם אחת הגוף שלי בגד בי, אני צריכה לנקוט את כל הפעולות הכי אגרסיביות כדי לחסל כל מה שנותר, וכך להרחיק את עצמי מהמקום הלא סימפתי שהזכרתי למעלה. מתישהו הרי אגיע לשם, אני מקווה להרחיק את הרגע הזה כמה שאפשר. ויתרתי על החזה שלי - ואני לא מבינה למה אנשים מתפלאים לשמוע שכרתתי את שני השדיים למרות שאני לא נשאית של אחד הגנים הבעייתיים, כריתה דו-צדדית מקטינה את הסיכון לסרטן שד בשד השני שאנחנו חשופות לו יותר מאשר נשים שלא חלו, והסימטריה יוצאת הרבה יותר טובה בפחות ניתוחים. אבל ויתרתי הרבה יותר. יש לי תינוקת בת שנה, ומטבע הדברים רציתי בשבילי ובשבילה שיהיו לה אחים ואחיות, אבל ויתרתי על זה - אני לא רוצה לדחוק בגוף שלי שפעם אחת כבר נשבר, והיריון הוא מצב שסוחט מהגוף הרבה מאוד - שהרי עדיף ילדה אחת שמחה מאשר שני יתומים. מישהי חושבת אחרת? אני מקווה שמי שקראה את המאמר הנ"ל, וחשבה שהיא תצא מסרטן השד על ידי גלישה באינטרנט עם שני שדיים שלמים, בלי האדראמיצין הישן והטוב שמשיר את השערות וגורם לבחילה והקאות - תתפכח אחרי שהיא תקרא מה שכתוב כאן. לכל דבר יש מחיר, עדיף לשלם בהתחלה מחיר כואב כדי שהכל לא יילקח. חיזקו ואימצו!!! ענת

יש מיליון דוגמאות לכל הכיוונים וכולנו גם שמענו על נשים צעירות שעברו טיפולים כימוטרפים " בהצלחה גדולה " כמו שהרופאים אוהבים לומר רק שאני לצערי מכירה אישית חברה יקרה שהיתה " נקיה " שלושה חודשים אחרי 6 CAF והקרנות עד שהיא התעלפה בבית ואז " פתאום " היא כבר לא היתה הצלחה גדולה אלא עם הרבה גרורות גדולות שלצערי הביאו למותה . לא עלינו ויחד עם זאת נכון שבשורה התחתונה שעורי התמותה יורדים ורובינו מבריאות כך או אחרת העינין הוא שאנחנו חייבות פשוט לנסות ולהקשיב לגוף שלנו וכל אחת צריכה לעשות את מה שהיא מאמינה שהכי נכון בישבילה ואם לאחת האונקולוגית שלה היא המושיע אז זה הכי חשוב שהיא פשוט מאמינה ובוטחת בה אני בטוחה שזה יהיה חלק גדול מההבראה ואם לאחרת העובדה שהיא תעשה דיקור או תאכל מצמח כזה או אחר גורם לה להאמין שמשם תבוא הישועה אז אני מאימינה שזה יעזור גם לה , תבחרו את מה שאתן מאמינות בו תדבקו בזה תחייכו , הגוף שלכן ילך יתכן ותבריאו פשוט תאמינו שתבריאו , כי לכל אחת ממכן יש את התרופה להבריא את עצמה , אז תאמינו בעצמכן, אני מאמינה בכן .

צר לי מאוד על כל מה שעברת. חוסר האחריות הוא לא של מי שפירסם כאן את הכתבה אלא של מי שמטפל בך ובכולנו בדרך שאינה דרך, ומה שחמור בעיני ביותר היא עצם העובדה שכל אותם רופאים בעלי ידע וניסיון יודעים היטב שאין בידם את הכלים להתמודד באמת עם המחלה הנוראית הזו. חוסר האחריות הוא של מי שלא טורח לשלב ככל שניתן תרופות ללא תופעות לוואי, ופונה מיד לפרוצדורות הסטנדרטיות ההרסניות. את הגעת לאן שהגעת - אני החלטתי לעצור לאחר כריתת שד אחת, והבנתי שההמשך הוא אסון. אכן כולנו נגיע לבסוף לאותו מקום (גם אותם רופאים...), אך יש לנו זכות מינימלית של חיים בכבוד ובאיכות חיים מירבית. כדי לשמור על אותה איכות חיים, צריך לגרום לאותם רופאים לטפל בנו טוב יותר. כל אחת מאיתנו צריכה לקום כל בוקר ולשאול את עצמה את השאלה הפשוטה הבאה : "איך זה שבסין, בהודו, ביפן ובשבטי האינדיאנים כמעט ולא שמעו על סרטן השד, ולשלא לדבר על כריתת שד ?" כל אחד מהרופאים המטפלים בנו היה צריך לעבור שם הכשרה של לפחות שנה לפני שהוא מתחיל לטפל בנו.

13/10/2003 | 11:17 | מאת: יוכי

אירית את צודקת - כל אחד יכול לבנות אתר פרסומת לדברים אחרים גם קיימת באינטרנט הכעייה הגדולה היא להבדיל בין בררה ומידע אמיתי

12/10/2003 | 08:53 | מאת: רינה

שלום רב, אני בת 40, נשואה ואם לשלושה. בגיל 31, בהיותי אם לשניים, התגלה אצלי גוש ממאיר (דרגה 2) בגודל 2 ס"מ. עברתי כריתה חלקית, טיפול כימותרפי והקרנות. הוצאו 18 בלוטות נקיות. מאז אני בריאה (טפו, טפו...) ואת ילדי השלישי ילדתי לפני שלוש שנים. לפני כשנתיים החלטתי לעבור בדיקה גנטית למרות שאף אחד במשפחתי לא חולה. התגלה הגן הפגום BRCA2. הומלץ שאעבור כריתת שחלות ואולי גם כריתת שדיים. קשה לי ביותר להתמודד עם נושא כריתת השחלות, נראה לי שאני הולכת להפסיד כ-10 שנים מחיי כאישה צעירה ולהפוך לאישה מבוגרת בטרם עת. מצד שני אני יודעת שמדובר בסכנת חיים ושאני מחוייבת לעשות את המקסימום כדי לשמור על חיי ולא לקחת סיכונים, לפחות עבור משפחתי. כריתת השדיים והשיחזור נראית לי פחות מפחידה (למרות שהניתוח עצמו קשה יותר). אשמח לשמוע דעות של רופאים מומחים בתחום הגנטי בנושא כריתת השחלות והשדיים. מדוע ההמלצות לנשים נשאיות BRAC2 ו-BRCA1 הן זהות למרות שיש הבדלים משמעותיים ברמות הסיכון בין הגנים? אשמח גם לשמוע מנשים בגילי שעברו כריתת שחלות/שדיים או שמתלבטות עדיין, כמוני. תודה רבה, רינה.

13/10/2003 | 11:30 | מאת: דר אילן אטלס

רינה שלום רב מקצועי גינקו אונקולוגיה ולכן אתייחס יותר לכריתת השחלות תחילה אנו מקווים לבריאות שלמה היעוץ לגבי BRCA מורכב ולכן לדעתי רצוי לקבל חוות דעת שנייה בדרך הנכונה לשבת איתך על מכלול העבר המשפחתי ולדון בהשלכות של כריתת שחלות מוקדמת בצורה מסודרת כולל על טכניקות לטיפול בגלי חום בריחת סידן אימון הלב וכד בעת האחרונה הרושם ש BRCA 2 גורם לסרטן שחלות בגיל קצת יותר מאוחר מ BRCA1 עם כי זהו מחקר יחסית בודד ולכן עדיין הנטיה היא להמליץ על כריתת שחלות לדעתי חשוב לדיון גם לברר אם היו קולטנים על הגידול ל אסטרוגן ופרוגסטרון כי אם כן כריתת השחלות המוקדמת יכולה להקטין את הסיכוי לחזרת מחלת השד או התפתחות מחלה בשד השני דר אילן אטלס 058368706

14/10/2003 | 23:51 | מאת: לדר' אילן אטלס

לדר' שלום רב. חברתי נשאית של הגןBRCA1 . הקולטנים הם שליליים. השחלות נכרתו. מה הסיכוי לחזרת המחלה בשד המנותח או בשד השני. תודה.

13/10/2003 | 21:13 | מאת: ענת

רינה, שלום אני מכירה מישהי (שאליה באתי כדי לראות איך נראה שחזור של שדיים). היא, בניגוד אלייך, ידעה שהיא כנראה נשאית, כי היו אצלם במשפחה הרבה מקרי מוות כתוצאה מסרטן השד, ואכן בגיל 34 (לפני כשנה), כשהיא אמא לשני ילדים, היא גילתה גוש קטן, ועשתה כריתה דו צדדית. לפני כמה חודשים היא עשתה את המעשה ההגיוני המתבקש וכרתה את השחלות. מאז היא ישנה הרבה יותר טוב. את הרווחת איכשהו ילד שלישי, תגידי תודה ותכרתי את השחלות. אני אשאל את אותה הבחורה אם היא מוכנה לדבר איתך. תחליטי טוב, ותהיי בריאה! ענת

15/10/2003 | 07:57 | מאת: רינה

לענת שלום רב! תודה לתשובתך. אשמח מאוד לדבר עם חברתך. רינה.

15/10/2003 | 16:46 | מאת: תמר

רציתי מאוד להתיעץ איתך בנושא הריון, תוכלי לשלוח לי את מספר הטלפון שלך ? תודה, תמר

16/10/2003 | 23:46 | מאת: דר אילן אטלס

שלום תמר רצןוי בשעות הבקר 7-8 בימי א ב ה 058368706 דר אטלס

11/10/2003 | 22:25 | מאת: גליה

מתי את ממליצה להתחיל בטמוקסיפן? האם לפני הקרנות ? או אחריהן? אולי מייד עם תום הכימותרפייה לפני ניתוח כריתה והמשך הקרנות? אודה לתשובה

12/10/2003 | 18:35 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

ניתן להתחיל טמוקסיפן חודש אחרי סיום הטיפול הכימי. לדעתי אין בעיה לקבל טמוקסיפן יחד עם טיפול קרינתי, אך יש מקרינים המעדיפים לא לתת טמוקסיפן עם קרינה. דברי עם הרופא שלך

11/10/2003 | 19:21 | מאת: אורית

שאלתי היא אם חס וחלילה יש משהו בעצמות האם זה ממש כואב. אני שנה אחרי כימוטרפיה ויש לי לפעמים כאב בגב תחתון. מאחר והמגמה היא לא לעשות מיפוי עצמות אחת לשנה ולהיות קשוב לגוף.....ולא להיות יותר מידי היסטרי מתי אפשר לדעת אם זה באמת רציני או סתם כאבי גב שסבלתי מהם גם לפני המחלה.

11/10/2003 | 20:00 | מאת: dana

אורית שלום, למה המגמה היא לא לעשות מיפוי עצמות? לא תמיד יש כאבים כשיש גרורות בעצמות. לי מצאו גרורות ולא חשתי בכל כאב. כדאי מאד שתבקשי לעשות בדיקה. נכון שלא צריך להיות פרנואיד והרבה כאבים הם כמו לכל אחד אבל בשל מצבך העדין כדאי ורצוי לבקש בדיקה. דנה

12/10/2003 | 20:02 | מאת: אורית

איפוא את במעקב ששלחו אותך למיפוי עצות. הרופאה שלי לא בעד מעקב של מיפוי או כל בדיקה אחרת. לכן אני מתלבטת למי לפנות לאונקולוגית או לרופאת משפחה. לפעמים יש לי הרגשה שאני נופלת בין הכסאות......

12/10/2003 | 14:28 | מאת: דר

אורית שלום לך גרורות בעצמות לא בהכרח כואב ובכל אופן לא בהתחלה. אני הייתי עם גרורות בעצמות קרוב לשנה עד שגילו ואין לי ולא היה לי כאב כלל וכלל. כדאי לך להבדק ביסודיות שכן כל התחלה קלה יותר לריפוי בהצלחה ורפואה שלמה.

11/10/2003 | 10:22 | מאת: שרה

האם כדאי לקחת את הכדור פרמה במקום טמוקסיפן? תודה וחגש שמח

11/10/2003 | 20:03 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

קשה לענות על שאלה כה כללית, חייבים יותר פרטים

11/10/2003 | 21:59 | מאת: שרית

אני אחרי כריתת שד טיפול כימי ועכשיו אני בהקרנות ולוקחת מזה חודש טמוקסיפן, שמעתי שהפרמה farma (אני מקווה שאני מאייתת נכון) הוא כדור שמונע סרטן והמחקרים אומרים והא הממומלץ ואני שואלת האם הוא באמת כמו הטמוקסיפן רק שההשפעה שלו טובה יותר וכדאי לקחת אותו במקום את הטמוקסיפן חג שמח ותודה רבה

11/10/2003 | 09:26 | מאת: יפה

קראתי בעיון את הדיונים הקודמים בפורום לגבי זלודקס, ושאלתי היא: אם מומלץ לקחת טמוקסיפן 5 שנים והוא גורם לבעיות ברחם ובשחלות, מדוע מומלץ לקחת זלודקס רק שנתיים-שלוש ולא חמש שנים? האם התופעות לא חוזרות כשמפסיקים את הזריקות? יפה

11/10/2003 | 19:01 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום יפה, מאחר ופרופ' כהן נמצא בחופשה , הופנתה שאלתך ליועץ פורום אחר . אנו מקוות לתשובה בהקדם. בברכה, צוות אחת מתשע

11/10/2003 | 00:29 | מאת: ענתי

אני מחפשת פסיכואונקולוג לדבר איתו עכשיו לפני ניתוח כריתה וכו וגם אחר כך מכירים מישהו? אשמח לקבל המלצות

12/10/2003 | 21:45 | מאת: אילן

היא ענתי , לשאלתך אז לא , אני לא מכירה את השילוב , אבל חשוב שהאונקולוג יהיה בנאדם כך שאני ממליצה על ד" קאופמן מתל השומר , ואל תוותרי על פסיכולוג לי יש פסיכולוגית שהיא נהדרת ועושה לי באמת נורא טוב על הנשמה אם תרצי אני אמליץ לך , אבל בעיקרון יש המון פסיכולוגים טובים גם דרך קופות החולים , אל תוותרי על זה הנפש שלנו זקוקה לתמיכה מאוד גדולה כדי לעזור לגוף להבריא , ולדעתי גם צריך לטפל בנפש כי לפעמים היא חלק נכבד מהגורם למחלה אז צריך לוודא שגם היא תיהיה נקיה " מגרורות " .

11/10/2003 | 00:06 | מאת: מימי

שלום אם סיימתי טיפול כימותרפי באוגוסט (סוף החודש) ועכשיו אנחנו ב 10 באוקטובר- האם העובדה שאקבל את הקרינה רק בעוד שבועיים דהיינו בערך 25 אוקטובר (לאחר מסטטקטומי ) - קרינה לצלקת, לבית השחי ולאינטרנל ממרי (?) " פוגעת" בריפוי שלי? אני לחוצה מהמחשבה שהקרינה נדחית עכשיו כיוון שהחלטתי לעשות כריתה מוחלטת של השד ...(למפקטומיות היו באפריל) אודה לתשובה מהירה.

11/10/2003 | 20:35 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אם אני מבינה נכון - עשית למפקטומיה באפריל, בהמשך כימוטרפיה אחרי הטיפול הכימי כריתת שד וכעת הקרנות. לא נראית לי בעיה - תזמון קרינה אחרי ניתוח הוא בין 3 ל8 שבועות. אם את בטווח הזה אין בעיה, גם איחור קל אינו בעיתי.

11/10/2003 | 22:16 | מאת: מימי

תודה על תשובתך חידוד- הבעייה שלי היא המרחק בין הכימותרפייה להקרנות , הגוף ללא טיפול נגד התאים 27 אוגוסט -סיום כימותרפיה(אחרי למפקטומיות) 20 אוקטובר- ניתוח כריתה ( חודשיים אחרי כימו ...בגלל הססנות לגבי כריתה) 30 אוקטובר(? אולי) תחילת הקרנות (חודשיים לאחר סיום הכימותרפיה ) האם לוח זמנים כזה מעמיד אותי בסכנה? המרחק בין כימו להקרנות נשמע לי מטורף מה זה אומר מבחינת הגנת הגוף? קיבלתי 4 ac + טקסול * 4 אם בשד הכרות יש תאים או גידולים נוספים - האם יש צורך בעוד כימותרפייה ??? תודה רבה לך.

10/10/2003 | 04:28 | מאת: רנה

עברתי טיפולים כימוטרפיים וניתוח שבו התברר שב"ה הכל נקי. אני אמורה לקבל טיפולים הורמונליים ואמרו לי אתמול שיש אפשרות גבוהה מאוד שאשמין באופן משמעותי.לאחר כל הסבל מהמחלה שעברתי ושמחת הריפוי - הנתון הזה מדכא מאוד השאלה היא האם ניתן לוותר על טיפול זה או שהוא חשוב להמשך הריפוי, והאם ניתן לשנות את רוע הגזירה לגבי ההשמנה הצפויה

10/10/2003 | 08:25 | מאת: רונית

היי רנה גם אני חששתי מהשמנה. אבל אני מקבלת טמוקסיפן כבר 3 חודשים וזה לא השפיע עלי. על כל אחת זה משפיע באופן אחר. המון בריאות רונית

10/10/2003 | 15:15 | מאת: רנה

רינה, תודה על הההתייחסות. א. תאמרי לי האם עברת לתזונה מיוחדת על מנת לא להשמין. ב. בת כמה את. תודה. הרבה בריאות חג שמח רנה

09/10/2003 | 21:59 | מאת: דר

שלום לך שמחתי שהתייחסת למה שכתבתי ותאמיני לי שמה שנכתב פשוט נשפך מהלב ומתוך צער רב. הלוואי והייתי נתמכת בפורום שלכם לפני כ-4.5 שנים עת חליתי ולא היה לי עם מי לשוחח ואת מי לשתף בתחושותי. אין ספק שהפורם "מציל חיים" מבחינה נפשית ועוזר לנשים רבות להתמודד עם המצב החדש אליו נקלעו ושנפל עליהן כרעם ביום בהיר. אני לא אשכח לעולם את ההרגשה שהרופאה אמרה לי שזה גידול סרטני. הרגשתי שהדם זורם לי מהראש לרגליים במהירות שיא, הפה התייבש וחשבתי שאוטו טו אני פשוט מסתלקת לי מן העולם. אני לא מאחלת את ההרגשה הזו לאף אחת בעולם כשניסתי לומר לרופאה שאני לא רוצה שאף אחד ידע מזה כולל ילדיי היא פשוט צחקה עלי ואמרה לי זו לא שפעת! זו מחלה קשה. אבל לא הבנתי עד כמה קשה בתמימותי כנראה. אני מתביישת לומר לך ששמעתי את המילה סרטן שד מרחוק זאת אומרת שזה רק עבר לי ליד האוזן לא הבנתי מה זה בכלל? אני רק זוכרת שנזכרתי באיזו אישה מבוגרת שחלתה לפני 25 שנה בסרטן שד וכרתו לה את השד ועד היום היא חיה וקיימת תודה לאל. זו הפעם הראשונה ששמעתי על המחלה הזו. חשבתי שלי זה לא יקרה הרי אין לי במשפחה הסטוריה של סרטן שד או סרטן בכלל, אני הייתי מאוד צעירה כשחליתי סה"כ בת 37 וחשבתי שכל החיים עוד לפני ושיש לי עוד מה לעשות בחיי והרבה. אך אין לתאר כמה השתנו חיי מאז ב-4.5 שנים האחרונות אני מרגישה שהחיים פשוט נעצרו להם. אין לי שמחת חיים כלל וכלל שכחתי כבר איך זה לצחוק ולשמוח אני פשוט במצב שנקרא לדעתי "תלושה מהמציאות" לא סתם פניתי לפורום בבקשה לנסות ולפתוח קו גם לנשים שחולות בסרטן שד גרורתי יכול מאוד להיות שזה יעזור לי ולהרבה כמוני מבחינה נפשית. בעלי תמיד צוחק ואומר לי "את עוד תהרגי את כולנו" אבל זהו שהחיים מלאי הפתעות ואף אחת מאיתנו לא יודעת מה צופה לה העתיד. לא ידעתי שאם מחלה כזו צריך להיות בטיפולים אינסופיים שהם קשים ומתישים. אני מתפללת שיהיה לי יום אחד שמח ובריא כמו שהיה לי לפני המחלה. שלא לדבר על שינוי התדמית שעברתי מאישה רזה וחתיכה עם שיער שופע ומלא שתמיד התגאתי בו לאישה מלאה, ללא שיער, פנים נפולות ועצובות ועיניים כבויות ללא ריסים. לפעמים אני רוצה להפסיק את כל הטיפולים עם כל ההשלכות של זה ולחזור ולהסתכל במראה ולראות את האני האמיתי שלי. סליחה שגלשתי יותר מדי אבל מה לעשות האצבעות לא מפסיקות להקליד את רחשי הלב. אני אשמח ליצור איתך קשר לאחר חג הסוכות הבעל"ט ושוב אני מודה על התייחסותך הרגשתי שגם את כתבת לי את התשובה מתוך אכפתיות ואנושיות שהתברכת בה שכן אחרת יכולת גם לא להגיב כלל. ישר כח ומי יתן וירבו כמותך וכמו חברותיך לפורום המדהים הזה. כל שנותר לי הוא לאחל לך ולכל הבנות שאיתך חג שמח ובריאות טובה אמן ואמן.

10/10/2003 | 22:05 | מאת: מישהי

חג שמח לך ןלכולנו! קראתי את מה שכתבת , ומאוד נגע ללבי , אני לא חולה או חליתי במחלה ברוך השם , אחותי כן , וזה כל יום מלחמה עם המחלה , אני מקווה שאת כבר נרפאת , אל תתני למחלה לתת לך להרגיש כמו שאמרת תנסי לחייך , זה בריא מאוד גם לבריאות , תתלבשי יפה ובאופנה , זה מרגיע , תעשי דברים כמו שאהבת , וככה תדעי שניצחת ובגדול , אני מפה נותת לך חיבוק חזק ועידוד , מקווה שתקבלי אותי באהבה , שנה טובה

12/10/2003 | 14:44 | מאת: דר

למישהי!!!! תודה לך על התמיכה והעידוד. מאחלת לאחותך רפואה שלמה ולך חיים בריאים וטובים. מקווה לאמץ את מה שכתבת או לפחות חלק מזה. ושוב תודה.

11/10/2003 | 11:28 | מאת: dana

שלום לכן קראתי את דברייך ומאד התחברתי . גם לי יש גרורות . גם אני חוויתי את ההלם למשמע ההודעה שאני חולה הפחד מהמחר והשאלות וההתמודדות עם מה יהיה וכמובן עם המוות. תוך כדי התהליך הבנתי שהמחשבות על העתיד מקלקלות את ההווה שכן גם הבריאים אינם יודעים מה צופן להם המחר. לכן המוטו עבורנו הוא למצות כל יום ולהנות מהרגע ולא לתת למחשבות הרעות להשתלט עלינו. לשנות את הדיסק בראש ולהחליט אני בריאה עם מחלה ולא אני חולה. ברגע שתפנימי את העניין חייך ישתנו ללא הכר. חג שמח

11/10/2003 | 22:31 | מאת: אילן

היי דר , כך או אחרת אנחנו באותה סירה ואני רוצה לתרום לך משהו שלמדתי בתקופה האחרונה , קודם כל חשוב שנזכור מי אנחנו כי זו המהות שלנו , ומי שאת חשוב יותר מאשר המחלה שאת נושאת , חוץ מיזה חשוב שתדעי ששקט נפשי משדר לגוף מסר של " לחיות" , ורגשות כמו דיכאון או חרדה הם מסר של " למות" . ביחוד אנחנו צריכות להוציא את המונח " בלתי אפשרי " מאוצר המילים שלנו , תאמיני לי שאני יודעת כמה זה קשה אבל אני גם יודעת כמה " כוח המוח " יכול לעשות פלאים או שבעצם פלא או נס הם רק מילים מבלבלות כי אנחנו מצפות למשהו שיקרה כשהאמת היא שהבראה היא תוצאה של מאמץ גדול שנובע מהרצון להצליח , אני אימא לשלושה ילדים קטנים הקטנה שלי רק בת שנה ואני בסך הכל בת 30 , לא דמיינתי בחיים שאני אצטרך בכלל לחשוב על מוות בגיל כזה , אבל מצאתי טוב ברע , כי זכיתי לגלות את הכוחות האמיתיים של הנפש שלי , ואני הרבה יותר חכמה ממוקדת במה שבאמת חשוב תנסי לעשות את זה גם את , תבקשי עזרה ממי שאת צריכה בלי להתבייש כי המחלה היא לא כישלון היא הזהרה בשבילנו שצריך להשתנות ולשנות דברים בחיים שלנו , תתרכזי רק בעצמך תעשי דברים שאת באמת אוהבת , ובטח שאל תישכחי מי את באמת , הסרטן הוא באמת חלק קטן אם תחליטי שהוא כזה , לפני הכל אנחנו עצמנו אנחנו אימהות , אנחנו בנות , אחיות ונשים , יש לנו משפחות וחברים , וזה הזמן להעזר בהם . בהמון האהבה , ותפילות ...

09/10/2003 | 21:36 | מאת: דר

לכל הבנות בפורום שלום רציתי להמליץ בחום על טיפול במגע (מח 1 ) שאני עוברת באופן פרטי שכן לא מוכר בסל הבריאות. טיפול שנעשה ע"י מישהי מקצועית ואנושית הפותחת כל מיני חסימות וטראומות מהעבר. מאז הטיפול אני ישנה פשוט טוב יותר בלילה והטיפול עוזר לי גם לקבל החלטות לגבי המשך הטיפול במחלתי. זה טיפול דרך שריר היד שבו המטפלת שואלת שאלות ומקבלת תשובות ברורות מהגוף עצמו. מומלץ בחום

09/10/2003 | 22:49 | מאת: אורית

האם את יכולה לתת לי פרטים יותר מדוייקים. איפה אפשר לקבל את הטיפול כולל מספר טלפון תודה וחד שמח

12/10/2003 | 14:48 | מאת: דר

אורית שלום האם את גרה בקריות? באם כן אז המטפלת נמצאת באיזור הקריות וזה אחלה טיפול לנפש ולגוף. זה פשוט פותח כל מיני חסימות שקיימות בנו ואנו לא יודעות טראומות מהעבר וזה משחרר אותנו מהעבר ונותן לנו תקווה להסתכל קדימה לעתיד בטוח ויפה יותר. באם תרצי טלפון אז תכתבי לי ואני ברצון אתן לך. דר

09/10/2003 | 20:25 | מאת: נעמי

שלום רב אשמח לקבל תשובה לשאלה מטרידה: א) האם שטף דם רציני בשד יכול להוות פוטנציאל בשלב מסויים להתפתחות גידול? ב) קראתי בעיתון שחלק מהסימנים לסרטן השד הם תחושה של אי נוחות וכאב. מזה מספר ימים אני מרגישה רגישות יתר ואי נוחות, למרות שלפני חודש עברתי בדיקה ידנית שהייתה תקינה (אני בת 29). יש סיבה לדאגה? תודה מראש, נעמי

10/10/2003 | 12:15 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, אנו מבינות את דאגתך, אך אנו ממליצות בכל זאת לפנות למרפאת שד או כירורג שד רק לשם התרשמות . בברכת חג שמח, צוות אחת מתשע

10/10/2003 | 23:18 | מאת: נעמי

קודם כל וראשית לכל - תודה על המענה המהיר. זה מחמם את הלב לדעת שיש עם מי לדבר. אכן קבעתי תור לבדיקה, אולם עד אז האם ידוע לכן על מקרים של שטף דם רציני בשד שהיווה פוטנציאל לגידול? עניין זה מטריד אותי ביותר. שוב תודה נעמי

09/10/2003 | 17:34 | מאת: דניאל

בהמשך להצעתך היום עשיתי את הטיפול השלישי והחלטתי להמשיך את 4 ו 4 , ישנו נושא אחד לא ברור לי את הac אני מקבלת כל שבועיים , אבל את הטקסול מציעים לי כל שבוע או כל שלושה שבועות , למה אני לא יכולה גם את הטקסול לקבל כל שבועיים , תשובה ברורה לא קיבלתי. תודה

09/10/2003 | 20:19 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

גם את הטקסול אפשר לקבל כל שבועיים, דוני על כך עם הרופא המטפל שלך

09/10/2003 | 17:07 | מאת: מייקי

שלום אני עומדת לעבור כריתה ללא שחזור מיידי לשחזור אני אגיע אחר כך בשלב יותר מאוחר אני מניחה רציתי לדעת אם יש לכן עיצות בשבילי? לגבי התמודדות? מה להביא לניתוח -לאחריו יותר נכון? האם זה באמת קשה הרבה יותר מניתוח ושחזור? אשמח ללמוד מבעלות ניסיון

11/10/2003 | 22:08 | מאת: שרה

למייקי אני עברתי כריתת שד דו צדדית ושיחזור מיידי ההחלמה הייתה ארוכה יותר והצטרכתי לקחת כדורים נגד כאבים יות מחודש ולא היה קל , עם זאת היום אני אחרי עדיין לא הכנסתי את הסליקון אך עם זאת אני לובשת בגדים גם חשופים ושמלות וזה נראה טוב וטבעי ואני לא צריכה לדאוג לכל מני פרוטזות מעצבנות העצה שלי היא תזרמי עם הלב עם ההרגשה שלך ומה שאת מוכנה נפשית החלמה מהירה

09/10/2003 | 13:22 | מאת: נירית

שלום, חליתי בסרטן השד לפני שנתיים ועברתי טיפולים, הקרנות,ניתוח, וכעת זולדקס וטמוקסיפן, לאחרונה מצאתי את האתר של ד"ר דוד שדה www.cpcisrael.com מישהוא שמע על הצלחותיו\ כשלונותיו\שיטתו\מיהוא? אשמח גם לשמוע מה דעתם של פרופסור אילן כהן וד"ר בן ברוך תודה מראש

09/10/2003 | 16:47 | מאת: אב

דוד שדה אדם נפלא עם הצלחות מוכחות בנושא סרטן השד ומחלות אחרות יש לי ניסיון אישי טוב איתו. הטיפול שלו מבוסס על תזונה, תוספי מזון וצמחי מרפא. אם תרצי מידע נוסף שלחי לי את הטלפון או כתובת דואר אלקטרוני שלך אל : [email protected]

09/10/2003 | 19:32 | מאת: רונית

היי אפשר לדעת איך הוא עזר לך? בברכה רונית

09/10/2003 | 23:13 | מאת: מריוס

וזה שללא שינוי תזונתי סיכויו של כל טיפול להצליח הינם קלושים ביותר. אם את מעוניינת לקחת חלק בריפויך, ע"י מעבר לתזונה מבריאה, יש לי מה להציע לך. כל מה שאת נדרשת לעשות הוא לפנות שעתיים מזמנך ולהודיע לי באי-מייל לאן לבוא.

10/10/2003 | 11:38 | מאת: אילן

גם אני חליתי בסרטן שד עברתי למפקטומי ושני טיפולי CAF שהספיקו לי אחרי שכל הרופאים הקונבנציונלים אמרו לי תאכלי מה שאת רוצה וכמה שאת רוצה בנוסף לרעל שנקרא כימוטרפיה הבנתי שזה לא בישבילי , לדעתי הנוסחה היא פשוטה תזונה נכונה שכוללת כימוטרפיה טיבעית ויש מסתבר בטבע המון כאלה המון ירקות ירוקים המון נבטים ופרות בשילוב של דאגה נכונה לנפש שלנו שהיא אחוז מאוד מאוד גבוה ביחוד בסרטן שד ולזה אפילו הרופאים הקונבנציונלים לא מתנגדים , עם פעילות ספורט מתונה , תאמינו לי שאפשר להבריא , הגוף שלנו לא טיפש ואם לא נפוצץ אותו ברעלים ואם נלמד לא לקחת כל דבר ללב ולא לחיות בחרדה אלא באהבה הגוף שלנו מגיב לזה הרבה יותר טוב מלרעלים , לחץ , והזנחה !!! חומר למחשבה .

10/10/2003 | 11:56 | מאת: עדנה

מה שרצוי שכולכן תדענה זה שדר' דוד שדה הוא דוד מ "דוד ודליה הברירה הטבעית" הפעילים בפורום זה. כזכור דיעותיו מעט שנויות במחלוקת וכדאי שתדענה את זה.

10/10/2003 | 13:10 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

דליה ודוד מהבריאות הטבעית אינם דר' דוד שדה דר' דוד שדה הו אחד האנשים היקרים שקיימים כיום במדינת ישראל במיוחד לחולי הסרטן הוא עזר ועוזר לחולי הסרטן בישראל ישר כוח לדר ' דוד שדה וחג שמח

09/10/2003 | 12:01 | מאת: רבקה

לדר נועה שלום בעמוד זה כנראה לא ראית את שאלתי ולכן לא ענית ממתין בבקשה לתשובה תודה רבקה

09/10/2003 | 12:14 | מאת: צוות אחת מתשע

לרבקה שלום, דר' בן ברוך התפנתה רק עכשיו לענות על מספר שאלות מהפורום, וביניהן שאלה שלך. תוכלי לראות את תשובתה בעמוד זה.

09/10/2003 | 11:32 | מאת: נועה

שלום, האם התרופה הזו היא תחליף לטמוקסיפן ? מה טוב בה ? מדוע לא מספרים על קיומה ? איך משיגים אותה ? תודה

09/10/2003 | 11:51 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לא זו אינה תרופה, זה תוסף מזון , נמצא בכמות גדולה בכרוב, אין שום עדות לכך שיכול להחליף טמוקסיפן או כל טיפול בדוק אחר. בתרביות רקמה יש לו פעילות מסוימת נגד תאי סרטן - אך כך יש גם לחומרים רבים נוספים.

09/10/2003 | 20:04 | מאת: אב

ה- Indole-3-carbinol מונע מתאי הסרטן לקלוט את האסטרוגן ופוגע ביכולת השרידות שלהם וללא כל תופעות לוואי. לכן הוא בהחלט תחליף ראוי לטמוקסיפן, שנזקיו מתועדים בספרות הרפואית, ולכן הוכרז לו מחליף חדש בשם : ארימידקס. בית מרקחת בר אילן ברעננה בהנהלת ד"ר סמואלוב ,הידוע כמקצוען בתחומו, מייבא לארץ את המוצר ומשווק אותו על פי הנחית רופאים למטופלות. כל מי שינסה להקיש במנוע החיפוש גוגל את הצירוף : "Indole-3-carbinol breast cancer " יקבל הפניה לאלפי מאמרים,מה שמוכיח שבעולם הרחב מתייחסים ברצינות רבה לתוסף מזון זה. וזאת מבלי להזכיר תצורות דומות שלו כגון : indoflex. המאמר בכתובת הבאה מסביר היטב כיצד המוצר עובד ועל יעילותו ללא כל תופעות לוואי : http://www.renewwoman.com/cancer.htm עצוב לראות שכל מוצר טוב שזכה לשימוש במשך דורות רבים אצל אבותינו על פני כדור הארץ זוכה בעידן החדש לנימה של זלזול ולכינוי "תוסף מזון". צריך לזכור שגם ויטמינים ומינרלים הם תוספי מזון אשר בלעדיהם אין לנו חיים. הצמחים הינם בסיס לחלק ניכר מהתרופות ודי אם נזכיר את המורפיום שמקורו בצמח האופיום הידוע.

09/10/2003 | 09:46 | מאת: דינה

לבנות שלום סוף סוף סיימתי את הגהנום של טיפולים ואני חושבת על שחזור דו שלבי מי מכן עברה אותו שחזור ומוכנה לחלוק איתי ולתת המלצה על רופא שבצע תודה ושנה טובה דינה

09/10/2003 | 10:28 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום דינה, את מוזמנת להתקשר לקו החם של עמותת "אחת מתשע". מתנדבות אחדות אצלנו בצעו שחזורים והן תשמחנה לחלוק איתך את חוויותיהן ולייעץ. מספר הטלפון של הקו : 1-800-363-400 במהלך אוקטובר הקו מאוייש לאורך כל היום. בהצלחה והרבה בריאות

09/10/2003 | 19:42 | מאת: רונית

היי אני עברתי אצל ד"ר עדאל בהדסה עין כרם וממליצה בכל פה בקשר לשחזור, לעולם שני השדיים לא יראו אותו דבר, ולזה צריך להתרגל. המשוחזר נראה כמו פמלה אנדרסון והשני נראה בגילו. אבל זה עדיף מלא כלום. בקשר לשקית סילקון, יש היום שקית סילקון אנטומית שהשד נראה איתו טבעי יותר. תדרשי את זה. בהצלחה רונית

11/10/2003 | 10:12 | מאת: שרה

אני עשיתי כריתת שד עם שיחזור מיידי ע"י דר' דין עד-אל בבית חולים הדסה עין כרם אופר בחסד עליון את יכולה לפנות אליו דרך קופת החולים בהצלחה

12/10/2003 | 14:29 | מאת: ענת

לא נעים לי לחזור על דברי קודמותיי, ובכל זאת, אני מאוד ממליצה על ד"ר דין עדאל מהדסה עין כרם. כדאי לך לבקש כריתה דו צדדית ושחזור - זה אמנם קצת יותר כואב, אבל השדיים יותר סימטריים, וצריך פחות ניתוחים ופחות כאבי לב. ענת

09/10/2003 | 07:10 | מאת: אריאל ואביבית

מחר אישתי ואני נחגוג 4 שנות נישואים[עוד 21 שנה חתונת הכסף].ושנה לנצחון המחלה. היא עברה למפקטומי והוצא גוש ממאיר והוצאו 15 בלוטות בלוטות בית שחי וכולם היו נקיות.[זה היה בזמן ההריון.]. קיבלה טיפול כימי ולאחר הקרנות. שאלתי:אני מעוניין לפנק אותה ביום כיף בבית מלון.מבסגרת יום הכיף יש עיסויי בן 50 דקות. שאלתי את המעסה האם יש מגבלות מבחינתה והוא ראשית שאל אותי אם היא סובלת מלחץ דם גבוה?התשובה לא. לאחר הוא אמר לי שמותר לה מסאג רגיל בתנאי שלא יהיה מעורב בזה:רפלקסולוגיה שיאצו ולא עיסויי בכפות הרגליים. האם זה נכון? ואם כן האם יש מגבלות נוספות לאיזור הניתוחי?כגון לכתפיים?שחמות? ובכלל האם בהגבלות אלה היא יכולה להנות ממסאג ללא חשש.? השאלה דחופה . אנו יוצאים מחר בבוקר ליום זה. בתודה

09/10/2003 | 08:37 | מאת: אב

מכיוון שבוצעה פעילות כירורגית באזור בית השחי, מומלץ מאוד לא לגרות ולא להעמיס בדרך כלשהי על אזור רגיש זה : לא דיאודורנט, לא עיסויים שיגרמו להתכווצות רבה של שרירים וכו. הדבר הכי חשוב בשלב זה כדי לשמר את הניצחון על המחלה הוא לעבור לתזונה טבעית בעיקר על בסיס מזון אורגני ומיצי ירקות ופירות, ולהימנע מבדיקות מסוכנות כמו : ממגורפיה ואולטרה סאונד. כדאי גם כבר כעת לפנות למרפא טבעי העוסק בעל ניסיון עם מחלה זו, כדי למנוע חזרת המחלה. אם היא מקבלת כעת טמוקסיפן (במידה ואובחנה רגישות לאסטרוגן), רצוי מאוד להפסיק ולעבור לתכשיר טבעי דומה ללא תופעות לוואי : Indole-3-Carbinol. שתהיה לכם חופשה נפלאה והמשך בריאות !

09/10/2003 | 10:44 | מאת: נדב שרייבום

אריאל ואביבית שלום, אני לא רואה בעיה בעיסוי עדין ומפנק. באזור הניתוח ובאזור השחמה שמאחורי הניתוח העיסוי צריך להיות עדין במיוחד. בהצלחה, נדב

09/10/2003 | 13:53 | מאת: איריס גביש

לאביבית ואריאל מסאג' משפיע באופנים שונים על מערכות שונות בגוף, הן מקומית (כמו שרירים, כלי דם ולימפה) והן כללית (כמו מערכת העצבים). אופן ההשפעה תלוי באופן העיסוי. כל מעסה מקצועי חייב לדעת להתאים את הטכניקה למקרה. אני מניחה שכאן מדובר המסאג' מפנק שאינו למטרה ספציפית, ועל כן הייתי מציעה לוותר על טיפול לאזור היד והגו בצד המנותח, למרות שסביר שמסאג' עדין לא יגרום נזק. העיקר שתהנו, איריס.

08/10/2003 | 16:09 | מאת: רויטל

לעיתים אני חשה ב"גוש" בשד כשבועיים לפני הווסת. מאחר ואני בסיכון גבוה וידועה לי חשיבות הגילוי המוקדם, אני מתלבטת אם לפנות לבדיקה או לחכות עד אחרי הווסת. ממש עכשיו אני נמצאת בהתלבטות זו. מה לעשות?

08/10/2003 | 23:26 | מאת: דר אילן אטלס

כעיקרון גוש שמשתנה - קטן וגדל בצורה מחזורית לא מאפיין גוש גידולי אלא פונקציונלי ולכן רצוי לבצע את הבדיקה העצמית לאחר הוסת כאשר גושים מחזוריים לא גידוליים לא מבלבלים אותך - אם אכן יש גוש קבוע הוא מחייב ברור בברכה

08/10/2003 | 11:05 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

חג שמח ובריאות טבעית מחקרים קובעים תזונה וסגנון חיים בריא עשוים להפחית סיכון לחלות בסרטן שד מסקנות של מחקרים שנערכו ברחבי העולם קובעים כי אימוץ סגנון חיים בריא הכולל תזונה נכונה, פעילות גופנית, הגבלה של שתיית אלכוהול והמנעות מעישון עשוי להפחית באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן השד. האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לציבור הנשים בישראל לאמץ סגנון חיים בריא ובכך להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד. לרגל חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד שיצוין בישראל ובעולם בחודש אוקטובר האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לציבור הנשים לאמץ תזונה מאוזנת מופחתת קלוריות ודלה בשומן, לכלול בה בכל יום מגוון רב של ירקות ולשלב גם פרי, להגביל את צריכת השומן מן החי ולהעדיף שימוש מבוקר בשמן זית, שמן קנולה וטחינה על פני שמנים אחרים, להימנע משתיית אלכוהול, ולהגביל את צריכתו לכל היותר לכוסית אחת ליום, לעסוק בפעילות גופנית סדירה, כמו הליכה נמרצת על פי היכולת האישית 3 – 6 פעמים בשבוע במשך 20 - 45 דקות, להימנע מעישון שהינו גורם המוות מספר אחד הניתן למניעה, להיות חכמה בשמש ולהימנע מחשיפה ללא אמצעי הגנה. המחקרים סוקרים מספר גורמים אשר להם יש השפעה על הסיכון לחלות במחלה. עודף משקל הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן מעריכה כי רבע מכלל מקרי סרטן השד קשורים לעודף משקל וסגנון חיים הלוקה בחסר פעילות גופנית. הסיכון לחלות בסרטן השד גדול ב 250% יותר בקרב נשים בגיל המעבר אשר סובלות מהשמנת יתר, לעומת נשים בעלות משקל תקין. פעילות גופנית מתונה 3-4 שעות של פעילות גופנית בשבוע עשויות להפחית ב 40% את הסיכון לחלות בסרטן השד. חשוב לציין כי השפעה חיובית זו של הפעילות הגופנית באה לידי ביטוי גם אם אינה מלווה בירידה במשקל. מובן מאליו הוא שירידה במשקל ושמירה מתמדת על משקל גוף תקין יגרמו להפחתה נוספת בסיכון לחלות. תזונה דלת שומן תזונה דלת שומן ופחמימות, אך עתירת פירות וירקות עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד. לאחרונה מצאה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד כי תזונה עשירה בחומצה פולית וויטמין B6, כגון, ירקות ירוקים כהים, קטניות, פירות הדר ומיציהם, דגנים מעושרים בויטמינים, עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד באופן משמעותי. מתוצאות המחקר עולה כי אותם נשים אשר הרבו באכילת מזונות אלה או נטלו תוספות של ויטמינים, חלו בסרטן השד בשיעור נמוך יותר בהשוואה עם נשים אחרות. מומלץ לצרוך מזונות עשירים בוויטמינים, כמו C, A, E וסלניום. מומחי האגודה למלחמה בסרטן ממליצים לאחרונה על צריכה מוגברת של מזונות עשירים בוויטמינים, כמו C, A, E וסלניום. מחקרים נוספים שנערכו בארה"ב מצביעים על כך, כי חומרים אלה עשויים להקטין את הסיכון לחלות בסרטן. הירקות והפירות העשירים בוויטמינים אלה הם: גזר, פלפל אדום וירוק, דלעת, חסה, כרוב סלרי, ברוקלי, תרד, בצל ירוק, עגבנייה, דלורית, שומר, פרי הדר, מלון, מנגו, משמש, אפרסק ועוד. חשוב לאכול אותם בשלמותם, כדי לקבל את כל מרכיבי המזון המגינים. כמו כן, מומלצים מזונות עשירים בסיבים תזונתיים, כמו: ירקות ופירות, כולל ירקות ממשפחת המצליבים, דגנים לא מעובדים כמו: אורז מלא (חום), חיטה מלאה (לחם חי), דגני בוקר וכד`, קטניות כמו: שעועית יבשה, עדשים, חומוס, אפונה, פולי סויה. אחד המחקרים בתחום זה נערך בארה"ב בקרב מאה אלף אחיות בבתי חולים בגיל 34-59. מרכיבי התזונה של המשתתפות במחקר נרשמו מדי יום במשך 8 שנים. נמצא, כי אלו שצרכו במזונן כמות קטנה יחסית של ויטמין A היו בדרגת סיכון גבוהה יותר לחלות בסרטן השד. מזון מערבי מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן השד על פי אחד המחקרים נמצא כי נשים ביפן סובלות פחות מסרטן השד מאשר נשים בארצות המערב. המחקרים הראו, כי אצל היפניות שהתיישבו בארצות המערב וסיגלו לעצמן מנהגי אכילה מערביים, התגלו יותר מקרי סרטן שד מאשר אצל תושבות יפן. בנותיהן של מהגרות אלו סבלו משכיחות גבוהה יותר של המחלה. מאחר וביפן צרכו יותר דגים, אורז, מוצרי סויה ופחות שומנים, סבורים המדענים, כי המזון המערבי עתיר השומן מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן השד. לאחרונה, חל שינוי במצב זה ביפן ושיעור סרטן השד עולה גם שם, ככל הנראה בהשפעת חשיפת השוק למזונות מערביים. בנוסף לכך, נמצא כי בהשפעת המזון המערבי מתפתחות הנערות ביפן מהר יותר מבעבר, ומקבלות את מחזורן החודשי מוקדם יותר בחייהן. מכאן שהן נחשפות ליותר אסטרוגן בתקופת פוריותן. השפעה דומה יש כנראה, גם לעובדה שבשנים האחרונות נוטות הנשים ביפן להינשא וללדת את ילדיהן הראשונים בגיל מבוגר יותר. שתיית אלכוהול שתיית כוס יין ביום מועילה אולי למניעת מחלות לב, אך עלולה לזרז את התפתחותו של סרטן השד אצל נשים לאחר גיל המעבר. אלכוהול בדם, אף בכמויות נמוכות, מעלה את רמת ההורמונים אשר ידועים כמעורבים במנגנון מחלת סרטן השד, כך עולה מן המחקר שהתפרסם בכתב העת של המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב. המחקר בדק רמות של הורמונים שונים בדם אצל נשים לאחר גיל המעבר אשר לצורך הניסוי צרכו רמה יומית של 15 עד 30 גר` של אלכוהול במשך תקופה של שמונה שבועות. תוצאות הבדיקות הראו שרמת האסטרוגן, ההורמון הנשי המעורב בהתפתחותו של סרטן השד, עולה בהתאמה לכמות האלכוהול הנצרכת. המסקנה העיקרית של המחקר היא ששתייה יומית של אלכוהול אף בכמות שאינה עולה על כוס אחת ליום מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד. חג שמח ובריאות טבעית :

תרדו מהאתר, נמאסתם

08/10/2003 | 10:36 | מאת: נעמי

אחותי חלתה בסרטן השד לפני כשנה, היא בת 41. כאחותה, אני מוגדרת כפוטנציאל בסיכון גבוה ללקות במחלה, ועל כן עלי לעבור ממוגרפיה אחת לשנה ופעמיים בשנה אוטראסאונד. שאלתי היא האם הסיכון שבקרינת הממוגרפיה פעם בשנה אינו גבוה יותר ? מדוע אולטראסאונד ובדיקת רופא אינם מספקים? ומה עם ממוגרפיה פעם בשנתיים לא מספיק?

08/10/2003 | 11:51 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

ממוגרפיה כן או לא? המכון האמריקאי לסרטן National Cancer Institute ממליץ לנשים בגילאים 40 עד 49 להיבדק בממוגרפיה אחת לשנתיים ואילו לנשים מגיל 50 ומעלה להיבדק אחת לשנה. הממוגרפיה באה לאתר נשים אצלן קיים סרטן שד. המכון האמריקאי לסרטן בדק 8 מחקרים שבוצעו בקנדה, באנגליה, ובשוודיה . במחקרים נבדקה יכולתם של המכשירים הממוגרפיים לצמצם התמותה מסרטן השד. החוקרים הגיעו למסקנה כי נשים בגילאים 40 עד 49 שעברו בדיקות ממוגרפיות צמצמו את התמותה ב 30 אחוזים. עם זאת לא נמצא קשר בין צמצום התמותה מסרטן השד בנשים בגילאים 40 עד 49 . American Medical Associeation News Dec 13 1993 ,2,51 מתברר כי המחקרים אינם חייבים בהכרח להתאים עצמם למציאות בשטח. נתונים סטטיסטיים שהתקבלו בין השנים 1973 עד 1988 על ידי 9 מקורות לרישום סרטן , הבהירו כי אבחון סרטן בשלביו המוקדמים לא התבטא בצמצום מקרי התמותה בארה"ב. The Doctor People, Nov. 1992 (11) דר` סמואל אפשטיין רופא ומנהל בית הספר לבריאות הצבור באילינוי שיקגו כותב: "שדיהן של נשים, בעקר צעירות, רגישות לקרינת איקס שפולטים מכשירי הממוגרפיה עד כדי גרימת סרטן. נמצא כי ממוגרפיה שמבוצעת אחת לשנה, מגבירה את הסיכון לסרטן השד ב 20 אחוזים בנשים שגילם נע 40 עד 50. הנשים לא מוזהרות לסיכון שבקבלת הקרנות הממוגרפיה. P5. Samuel S. Epstein, "The Cancer Establishment," Washington Post, March 10, 1992 מידע זה היה ידוע עוד בשנות ה 70. רשויות הבריאות והמחקר בארה"ב וממילא גם בישראל לא עשו דבר. דר` סויפט מציין ב1991 במגזין "גלמור" בארה"ב, כי בשלושה מחקרים שנערכו בסקוטלנד ושוודיה נמצא כי: נשים בגיל 40 עד 50 שבצעו בדיקת ממוגרפיה סבלו יותר ממקרי סרטן שד מאשר נשים שלא ביצעו הבדיקה בממוגרפיה. ד"ר צ`רלס סימון אונקולוג בכיר מהידועים בארה"ב, שעבד במכון הלאומי לסרטן אומר "ממוגרפיה מגבירה את הסיכון להתפתחות סרטן ומגבירה את הסיכון להתפשטות הסרטן אצל נשים שאצלן קיים כבר סרטן שד". http://www.mercola.com/2001/may/16/mammography.htm דר` ברנר יוסף אונקולוג בכיר מבי"ח וולפסון, מציין בעיתון הארץ בינואר 1998 כי "הממוגרפיה מגלה גידולים קטנים מאוד, הרבה לפני שהם מתגלים בבדיקה ידנית. חלק מהגדולים האלה היו נעלמים לבד ללא טיפול, על ידי המערכת החיסונית של הגוף. רק אחוז קטן מתוכם היה מתפתח לגידול סרטני ממאיר . המסקנה החמורה מדבריו של דר` יוסף ברנר היא, כי הממוגרפיה לא רק שאינה מועילה, אלה להפך , נשים שאותרו אצלם גידולים זעירים, יעברו את הטיפול המקובל שיפגע באיכות חייהן במערכת החיסון שלהן וברוב מערכות הגוף לעיתים פגיעה בלתי הפיכה. דר ` ג`ון אוסטוקר מציין בסנדי טימס בשנת 1991, כי למעלה מ- 90 אחוזים ממקרי סרטן השד, מתגלים על ידי הנשים בעצמם. במחקר המקיף ביותר שנערך אי פעם בעולם, נערך בשוודיה במשך 10 שנים ובו נבדקו 600000 נשים בגילאים 50 עד 69. הוברר כי נשים שעברו ממוגרפיה צמצמו את התמותה ב 0.8 אחוזים בלבד . ממצא זה עומד בניגוד מוחלט לממצאים הקודמים כאילו טיפול בממוגרפיה מצמצם את התמותה בגילאים מעל 50 ב 30 אחוזים. 318: 621 BMJ 1999. חוקרים דניים בדקו מחדש 8 מחקרים בהם נדונה השאלה האם ממוגרפיה מצילה חיי נשים בעקבות גילוי מוקדם. הוברר כי 6 מתוך 8 המחקרים לא עמדו בקריטריונים של מחקר תקין , ואילו 2 מחקרים שעמדו בקריטריונים של מחקר תקין, טענו כי עצם הגילוי בממוגרפיה לא השפיע על תוחלת חיי חולות סרטן השד. העורך של הלנצט ריצרד הורטון כותב בג`ורנל המוביל של הרפואה המקובלת באנגליה "כרגע אין עדויות ממחקרים קליניים התומכים בבצוע ממוגרפיה " The Lancet October 20, 2001;358:1340-1342,1284-1285 הג`ורנל הרפואי הבריטי British Medical Journal כותב בגליונו באוקטובר 2001 כי לדעתו, הבדיקה הידנית היא שוות ערך לבדיקה בממוגרפיה מבחינת הצמצום בתמותה אצל נשים חולות בסרטן השד.. British Medical Journal, October 28, 2000; 321: 1071-1073 ביולי 1995 כותב המגזין היוקרתי British medical journal "התועלת שבממוגרפיה שולית, הנזק שנגרם בעקבות הטיפול הוא משמעותי והעלות של הבדיקות הממוגרפיות עצומות... P7. C.J. Wright and C.B. Mueller, "Screening Mammography and Public Health Policy," The Lancet, July 1995 רופאי משרד הבריאות בישראל לא יטרחו לקרוא מאמרים של נטורופתים ואפילו לא את אלה הכתובים בספרות המובילה בעולם ונשים בישראל ימשיכו להיבדק בממוגרפיה ... בברכת גצמר חתימה טובה ושנה טובה ובריאות טבעית חג שמח

09/10/2003 | 08:52 | מאת: צוות אחת מתשע

לנעמי שלום, נושא הממוגרפיה אכן נמצא בויכוח בקרב הקהילה הרפואית בעולם. אנו מציעות לגולשי הפורום לקרוא את המאמר שפורסם בעתון "הרפואה", בטאון ההסתדורת הרפואית בישראל, כרך 142 (אפריל 2003 ) אשר מסכם את המחקרים שנעשו בנושא בצורה מצויינת, בעברית, ומתייחס למצב בישראל. המאמר נכתב על ידי רופאים וחוקרים בכירים במרכז הרפואי הדסה בירושלים. את המאמר ניתן למצוא באתר של ההסתדרות הרפואית , בכתובת http://www.ima.org.il/new/inner.asp?p=4&n=1370&Par=4 באשר לשאלתך הספציפית - העברנו אותה לאחד מיועצי הפורום ונמתין לתשובתו, בתקוה שתגיע בהקדם.

09/10/2003 | 20:38 | מאת: אב

בעיתון לא פחות יוקרתי : Lancet יש כתבה (Lancet, 2000; 355: 129-34) המדווחת על מחקר שנעשה על כחצי מיליון חולות סרטן שד כדי לבחון את סכנת הממוגרפיה. למרות המחלוקות שתי מסקנות צריכות להדאיג : 1. על כל 1,000 נשים אשר נבדקו כל שנתיים במשך 12 שנים ,נמנע רק מקרה אחד של סרטן שד. 2. סך כל מקרה המוות עלה פי 6 אצל אלו שעברו בדיקות ממוגרפיה, למרות שהחוקרים לא היו מסוגלים להוכיח בצורה מדעית את הקשר לממוגרפיה.

15/10/2003 | 16:11 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

לנעמי שלום הסיכון שלך ללקות בסרטן שד גבוה יחסית ולכן ממוגרפיה כל שנה היא ההמלצה הראויה. גם בסיכון קטן משלך זו המלצה מקובלת. שיעורי הקרינה המצטברת אינם גדולים מאד, ומכשירי הממוגרפיה של היום מבוקרים בקביעות לגבי הקרינה אותה הם מייצרים. מקובלת עלי ההמלצה לבדיקת רופא פעמיים בשנה. לגבי US, אין הוכחה מדעית להצדקה לכך פעמיים בשנה, אבל זה גם כן סביר. האם הומלצה לך בדיקת BRCA ויעוץ גנטי? זה נראה לי חשוב מאד. דר' חיים גוטמן

15/10/2003 | 18:50 | מאת: גילי

אצלי יש סיפור דומה עם אחות שחלתה בסרטן שד בגיל 39,.הבדיקה הגנטית שלה שלילית. האם מספיק מעקב של ממוגרפיה אחת לשנה?או גם בדיקת כירורג?עדיף במרפאת שד? האם אני בקבוצת סיכון ? או כמו כל האוכלוסיה? מה לגבי אמי? תודה, גילי.

08/10/2003 | 08:06 | מאת: רינה

עברתי טיפולים כימוטרפיים קודם לניתוח , זאת מכיון שהיה לי גוש גדול יחסית אבל רובו היה טרום סרטני , והקטינו לי את המימדים שלו על מנת שניתן יהא לנתח עברתי ניתוח של כריתה חלקית ובו לא התגלו כל תאים ממאירים לא בשד ולא בבלוטות. השאלה היא האם ניתן כיום לדעת כמה בלוטות היו נגועות, אם בכלל, ואיך בודקים סכויי השרדות במקרה כזה. כמו כן רציתי לדעת האם הסתיידויות ואינטרדוקטל קרצינומה מגיבית לטיפולים כימוטרפיים?

09/10/2003 | 23:29 | מאת: מריוס

לא משנה מה יגיד האונקולוג, את יכולה להגדיל בהרבה את סיכויי ההשרדות שלך ע"י שינוי בתזונתך שיכלול גם שינוי בשיטת הכנת מזונך. לפרטים פני לדוא"ל שלי.

15/10/2003 | 15:46 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

לרינה שלום. שאלותייך, כמו גם המהלך אותו את מתארת, מעניינים מאד. לא כל כך נהיר לי מה היה המרכיב ה"קדם סרטני" בגוש הגדול שלך. כמו כן, מאחר שהגוש לא נדגם באופן נרחב, אינני משוכנע כי הקביעה שרובו היה קדם ממאיר, מדויקת. גם העובדה שהנגע נעלם כולו בכמותראפיה ולא נותר אפילו שריד מיקרוסקופי, לא תומכת בהשערה זו. בכל מקרה, העובדה שהכל נסוג, משפרת מאד את התחזית לעתיד בהשוואה למצב בו יש תגובה חלקית, וזה יכול להיות לך מקור לאופטימיות יותר מכל חישוב סטטיסטי אחר. אין אפשרות לדעת עתה אם וכמה קשריות היו נגועות. ההסתיידויות לא מגיבות לכמותרפיה בדר"כ. לגבי DCIS השאלה קשה יותר, כי אין על כך תשובות חד משמעיות. כנראה שיש תגובה בחלק מהתאים הממאירים הללו. כפי שכתבתי קודם, התגובה המלאה שלך מעלה אפשרות שהיה יותר מרכיב סרטני מאשר טרום-סרטני בגוש המקורי. דר' חיים גוטמן

08/10/2003 | 06:56 | מאת: ראומה

עברתי ניתוח כריתה מלאה- כמה זמן מינימום אחריו ניתן להתחיל הקרנות? אני מניחה שזה קשור להחלמת צלקת וכו'.

09/10/2003 | 15:17 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

בדרך כלל מקובל להתחיל טיפול קרינתי תוך 3-5 שבועות מהניתוח אם אין סיבוכים מקומיים בפצע.

08/10/2003 | 06:53 | מאת: מודאגת מאד

החלטתי לשמר שד לאחר שנמצאו בו 2 גידולים והוצאו בלמפקטומיות. עברו חודשיים מאז סוף הכימותרפייה ועוד לא התחלתי הקרנות. אני אמורה להתחיל היום - מחר לאחר סימולציה. מה מטריד אותי? 1- שעשיתי החלטה שגוייה והיה עליי להוריד את השד הזה לגמרי . 2- אחרי סימולציה וקביעת הקרנות אני כבר בדרך הזאת להקרנות ולא נראה לי שאוכל לבטל עכשיו. השאלה: כיוון שעברו חודשיים מהכימותרפיה וזה בפני עצמו מלחיץ - מה הדחיפות הגבוהה יותר - לעשות את ההקרנות לשד ולבית השחי לפני כל דבר אחר ואחר כך להחליט על כריתה? או לדחות הקרנות עכשיו למרות שעברו חודשיים , לעשות כריתת שד ואז אולי חלק מההקרנות שנקבעו?

08/10/2003 | 09:00 | מאת: רונית

שלום לך לגבי כל החלטה שתחליטי,לדעתי, הקרנות יעשו בכל מקרה. אני עברתי כריתה מלאה, ועברתי בכל זאת הקרנות בשד ובבית השחי. בהצלחה רונית

11/10/2003 | 00:12 | מאת: ראומה

כמה זמן אחרי הניתוח עברת הקרנות לשד ובית שחי?

09/10/2003 | 03:32 | מאת: ד"ר אילן רון

רונית היקרה שלום, לכרות את השד זה אינו מאוחר אף פעם! מכאן,נעשתה החלטה וקרוב לוודאי אפשרית שכן אחרת הרופא לא היה מבצע אותה. וכעת ,לאור שימור השד יש להשלים את הטיפול בהקרנות.כל אופציה אחרת פרט לדרישה שלך עכשו לכריתת השד אינה רלוונטית. המלצתי היא שתתחילי בהקדם את הטיפול הקרינתי. בהצלחה, ד"ר אילן רון-מומחה באונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה

09/10/2003 | 23:43 | מאת: מריוס

מאחר והסרטן לא נוצר ביום אחד, לדעתי אין צורך למהר ולהחליט מיד. את חייבת להיות אמיצה, לא לדאוג ולבדוק כל האופציות העומדות בפניך מבחינה רפואית. אבל בינתיים את מוכרחה לשנות את תזונתך ולהוסיף תוספי מזון ע"מ לחזק את גופך. אם יש סיכוי להרפא מסרטן, רק גופך יצליח לעשות זאת ולא אף אחד אחר. לכן חשוב לשנות את תזונתך, כולל שיטת הכנת מזונך. לפרטים, פני לדוא"ל שלי.

07/10/2003 | 19:25 | מאת: יעל

האם הגדלת חזה מינימלית עלולה להסתיר התחלה של גידול סרטני בשד ( הסתיידויות). חשובה לי דעתם המקצועית של העוסקים בתחום. תודה.

08/10/2003 | 17:08 | מאת: ד"ר דין עד-אל

שלום רב, הגדלת חזה גורמת לכך שאחוז קטן מנפח השד אינו נראה בממוגרפיה (יש תשובה מפורטת בנושא בפורומים קודמים). יש לעשות ממוגרפיה בשיטה מיוחדת וכן להשתמש באמצעי הדמייה נוספים כמו US או MRI. הגדלת שדיים אינה מגדילה את הסיכוי לחלות בסרטן השד. בברכה ד"ר דין עד-אל

14/10/2003 | 00:05 | מאת: שגב

לצערי הרב, שתל הסיליקון שהיה לי בשד הסתיר לי את הגידול עד שהגידול היה ממש גדול. עכשו אני כבר בהקרנות (לאחר המון כימותרפיות וניתוחים), אבל הטיפול האגרסיבי הזה היה נחסך ממני לולא הגדלת החזה שעברתי. לא ממליצה להגדיל, חזה מלא יותר כמה שנים לא היה שווה את הגילוי המאוחר. שגב

16/10/2003 | 19:52 | מאת: יעל

תודה לשגב על גילוי הלב. זה עוזר לי בהחלטה! תודה.

07/10/2003 | 17:00 | מאת: רבקה

לדר נועה שלום לי יש רצפטוריים להורמונים חיוביים בערכים גבוהים מאוד 1 האם הטמוקסיפן פעיל על כול הגוף ? או רק לגבי התאים בשד הנותר? מה גורם להשנות המחלה יותר אסטרוגן או פרוגסטרון? תודה ושנה טובה רבקה

09/10/2003 | 11:59 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

טמוקסיפן פעיל בכל הגוף, הן בשד והן באברים מרוחקים. לא ברורוה לי שאלתך השניה

07/10/2003 | 15:13 | מאת: ראומה

שלום הייתי רוצה לדעת איפה בארץ אפשר לבצע בידקות MRI באופן פרטי וכמה זה עולה? זאת בהנחה שמכבי לא מאשרים בדיקה כזאת בתכיפות גדולה כל כמה זמן "מותר" בסרטן שד לבצע בדיקת מעקב כזו? אם אחליט לא להוריד את השד - זו אפשרות סבירה למעקב ולכן הייתי רוצה לדעת. תודה

09/10/2003 | 23:36 | מאת: ד"ר אילן רון

ראומה שלום, בדיקת MRI את יכולה לעשות באופן פרטי בכל מכון רנטגן בו נמצא מכשיר שכזה.המלצתי היא לבצע במכונים איכילוב או תל-השומר או רמב"ם או הדסה שם ישנם רופאים בעלי מיומנות גבוהה לבדיקה זו.בעדיפות שני הראשןנים שברשימה. עלות בדיקה זו שמבוצעת באופן פרטי כ-3000 ש"ח. ד"ר רון-מומחה באונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה.

07/10/2003 | 15:05 | מאת: דלית

רציתי לדעת אם יש מישהיא כאן מהבנות שחלו שהיו לה יותר מ2 גידולים בשד (ובמקומות שונים) מה שנקרא מולטיצנטריות והחיטה לא לכרות את השד אלא רק להוציא גידולים בלמפקטומיות. ממליצים לי על כריתה מלאה ואני מתלבטת מאד. מה היה במקרה שלכו? אשמח לקבל עיצה.

07/10/2003 | 15:25 | מאת: סיגלית

דלית שלום! החודש סיימתי שנה של ניתוחים וטיפולים כימיים. רציתי לספר לך שאני עברתי 2 נתוחי למפקטומי , כאשר בנתוח השני נמצאו עוד 4 "מוקדים". בשל גילי הצעיר 34 הומלץלי לעבור נתוח שלישי שבו תבוצע כריתה מלאה, ולא להשאיר את "המוקדים" בידי ההקרנות, שכן הובהר לי שאני משחקת ברולטה רוסית. החלטתי ללכת על כריתה מלאה ולפני חודש עשיתי שחזור. רציתי להבהיר לך את עמדתי והיא שעדיף לעבור כריתה אך לדעת שעשית את כל שיכולת כדי למגר את המחלה ולנצח, וכמובן לפתוח דף חדש ולא לפחד מכל כאב שמופיע בגוף שאולי הנה זה חזר?! לדעת שאני שמה מאחור את המחלה ומכאן אני ממשיכה מחדש בריאה ומחוזקת. בתקווה שדבריי יתנו לך נקודות למחשבה. בכל מקרה תעשי רק מה שאת שלמה איתו! בהצלחה והחלמה מהירה!

07/10/2003 | 23:51 | מאת: דלית

האם תוכלי לכתוב לי ל אי מייל הפרטי את מספר הטלפון שלך? הייתי מאד רוצה לדבר איתך תודה רבה המייל שלי הוא: [email protected]

07/10/2003 | 20:24 | מאת: רונית

דלית שלום אצלי אבחנו הסתידויות ועברתי נתוח חלקי, ואז גלו שהשוליים לא נקיים. והמליצו לי על כריתה מלאה, אבל הבהירו לי שהסכויים שלי יהיו אותו דבר, אם אעשה הרחבה פעם נוספת. הם בכלל קטלגו אותי בשלב הטרום סרטני. אני החלטתי על כריתה מלאה, כי גם כך לא נשאר כלום מהציצי שלי שהיה קטן. בדיעבד, הסתבר שהמרתי נכון, כי התברר שכל השד היה נגוע והיו לי 11 בלוטות נגועות, ולא עלו על זה בממוגרפיה ובבדיקה הידנית. לכן אל תהססי, עשי כריתה מלאה. אם יש שני מקומות, יש אולי עוד. קח תהיי שקטה יותר. מלבד זאת, שקל יותר לשחזר אחרי כריתה מלאה מאשר כריתה חלקית. המון בריאות רונית

שלום סיימתי טיפולים לאחר ניתוח ב27 באוגוסט האם יש מגבלה לעד מתי מותר למשוך את ההקרנות? הייתי רוצה לדעת שכן היום כבר 7 באוקטובר ועוד לא התחלתי הקרנות מה המשמעות של זה? האם אני לוקחת סיכון? פשוט עשו לי ניתוח הרחבה במוקד אחד ולכן העיכוב. זו רק פרוצדורה כרגע. מה משמעות העיכוב מבחינת יעילות הטיפול ?? תודה

08/10/2003 | 00:47 | מאת: ד"ר אילן רון

גליה שלום, מחקרים מראים שקיים יתרון בהתחלת מתן טיפולים קרינתיים תוך 7 שבועות מסיום הטיפולים הכמותרפיים או הניתוח.זה הזמן המקובל כנורמה להתחלת טיפולים אם כי ישנם שיגידו שניתן למשוך עד 84 יום ללא כל השפעה או איחור לגבי סיכוני הישנות. המלצתי לשמור על המסגרת המקובלת. בהצלחה, ד"ר רון-מומחה לרדיותרפיה ואונקולוגיה קלינית

07/10/2003 | 14:32 | מאת: מאיה

שלום, אם חליתי בסרטן שד בגיל 28, תפסתי ב"זמן" כלומר קטן מסנטימטר ובלוטות נקיות, האם יש סיכוי כלשהוא שאהיה בחיים עוד 30 שנה ? מיואשת

07/10/2003 | 15:20 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום מאיה, הנתונים שאת מציגה נשמעים מאד מעודדים ולא כדאי להיתפס לייאוש. סיכויי ההחלמה מסרטן השד תלויים בגורמים רבים ושונים מאישה לרעותה, אך על פניו נראה כי תפסו את הגידול אצלך בזמן והעובדה שהבלוטות נקיות גם היא מעודדת . הבא נקווה שאכן תהיי איתנו בעוד 30 שנה, וגם יותר. אם את רוצה לשוחח על הרגשותיך והחששות המלווים אותך, תוכלי להתקשר למתנדבות הקו החם של עמותת אחת מתשע, אשר כולן "היו שם" (ויש ביניהן צעירות כמוך). מספר הטלפון של הקו הוא : 1-800-363-400 ובמהלך חודש אוקטובר הקו פעיל מ-9 בוקר עד 9 בערב.

גם אצלי תפסו את הגידול בזמן בדומה למצבך שלך, ויש רבות אחרות כמונו בארץ ובתיעוד העולמי. היום לאחר 3 שנים הגידול חזר ובגדול ! מסקנה : תנסי לא להתקרב לפרוצדורת הטיפול הקונבנציונאלי - ניתוח, כימותרפיה, הקרנות, טמוקסיפן. תפני לטיפול הטבעי ולתזונה טובה - כנראה שמסלול זה בטוח יותר....

08/10/2003 | 18:39 | מאת: מאיה

אכפת לך לשלוח לי את הטלפון שלך לדואר האלקטרוני שלי ?

12/10/2003 | 12:19 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

לאב לא רק בטוח יותר אלה במציאות החלימו רבים ממחלה זו אך רק בשיטות הטיפול הטבעי בלבד על פי מחקרים חג שמח

07/10/2003 | 14:12 | מאת: מיכל

כמה זמן אחרי זריקת הזולדקס הראשונה הזריקה משמשת כתחליף לאמצעי מניעה ? מת י אקבל את המחזור האחרון ?

07/10/2003 | 15:15 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום מיכל, אנו מביאות להלן מידע הלקוח מהפרק על זולדקס באתר של "אחת מתשע" ומקוות שיענה על שאלותיך : האם שימוש בזולאדקס יגרום להפסקת המחזור החודשי ? לאחר הזריקה הראשונה או השניה של זולאדקס תיתכן הפסקת המחזור החודשי שלך. המחזור יחזור לסדרו לאחר כשישה חדשים ממועד הזריקה האחרונה, אלא אם בינתיים הגעת לגיל המעבר במהלך הטיפול. האם אזדקק לאמצעי מניעה בזמן השימוש בזולאדקס ? זולאדקס אינו אמצעי מניעה והסיכון להיכנס להריון גבוה במיוחד בשלב הראשוני של הטיפול. אם את פעילה מינית מומלץ שתשתמשי באמצעי מניעה שאינם על בסיס הורמונלי ( קונדומים, התקן תוך רחמי, דיאפרגמה) כל עוד את מטופלת בזולאדקס. כניסה להריון במהלך השימוש בזולאדקס, כמו גם במקרים של שימוש בתרופות אחרות, מהווה סיכון גם לאישה וגם לעובר ורצוי מאד להימנע מכך.

07/10/2003 | 15:19 | מאת: מיכל

זכור לי שגיניקולוג(ד"ר מאירוב מתל השומר ) אמר לי שזהו אמצעי מניעה נהדר !!!! הוא רק לא אמר לי תוך כמה זמן הוא פועל. אפשר בבקשה לקבל תשובה מגניקולוג ? תודה

שלום, יש לי כמה שאלות: האם זה נכון שאין משמעות לגילוי מוקדם של גרורות בעצמות ? אם כן למה ? האם כיון שאיו אפשרות טיפול ? האם אין אפשרות להבריא מסרטן העצמות ? מהי תוחלת החיים עם גרורות בעצמות ? איך מגלים אותם ? האם כאב ברגל או ביד מסמן גרורות בעצמות ???? האם מיפוי עצמות תקין מראה ב100 אחוז שאין גרורות? מבחינה סטטיסטית, כמה אחוזי סיכוי יש לגרורות בעצמות כאשר גיליתי את הסרטן בתחילתו ? (0.8 סנטימטרים ) בלוטות נקיות? סליחה על כל השאלות ותודה מראש

07/10/2003 | 16:24 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הסיכוי לגרורות בעצמות הוא מזערי לפי הנתונים שאת מתארת, יש בהחלט טיפול יעיל לגרורות בעצמות אך התחלת הטיפול מספר חודשים מוקדם יותר אינה משנה את מהלך המחלה אצל מרבית החולות. בסרטן שד גרורותי אנו יותר דנים בחיים עם המחלה או לצד המחלה כאשר זו נהפכת למעין מחלה כרונית הדורשת טיפול תמידי. (תחשבי על סכרת כדוגמא), משך החיים תלוי באתרי הגרורות, יעילות הטיפול וסיבוכי המחלה. גרורות בעצמות מסתמנות בדרך כלל בכאב חדש בשלד המרכזי, חוליות, אגן, צלעות. לא כאב שחולף תוך מספר דקות אלא כאב תמידי חדש ושונה מכאבים שיש לכולנו מדי פעם. יש מיקרים בהם המיפוי תקין ויש גרורות בעצמות. אין בדיקה האומרת ב100% אם יש או אין גרורות

07/10/2003 | 13:12 | מאת: רבקה

לפרופסור שלום כמה זמן לאחר זלוטקס ראשון (עשיתי הפסקה של זלוטקס לשלושה חודשים)מקבלים מחזור? והאם בגלל ההפסקה יכול להיות שלא אקבל? תודה רבקה

07/10/2003 | 19:17 | מאת: פרופ' אילן כהן

לרבקה לא כל כך הבנתי את השאלה. האם את מקבלת או לא זלודקס כעת. באופן עקרוני,כשבועיים לאחר זריקת הזלודקס הראשונה מופיע בדרך כלל מחזור. אך באם לפני כן קיבלת זלודקס ועדייןלא קיבלת מחזור לפני התחלת הזלודקס בפעם השנייה, יתכן שלא יהיה לך מחזור כי יתכן שהשחלות הין עדיין מדוכאות מהזריקות הראשונות. בברכה פרופסור אילן כהן

07/10/2003 | 11:39 | מאת: נועה

מכרה שלי מטופלת בקסלודה מזה כשלושה חודשים. לאחרונה החלו להופיע לה על כפות הרגליים סדקים וכוויות כנראה תופעת לוואי של הטיפול. האם יש דרך לטפל בכפות הרגליים בזמן הטיפול ולאחריו?

07/10/2003 | 16:16 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

יש מקום לפנות לרופא המטפל, בתופעות לואי כפי שאת מתארת נהוג להפסיק טיפול עד שיש שיפור , ואז לחדש במינון מופחת או באותו מינון עם השגחה קפדנית.

07/10/2003 | 10:45 | מאת: shir

אמי נפטרה לפני 5 שנים מסרטן השד (נפטרה בגיל 45). אני נוטלת גלולות מרסילון כבר 6 שנים. רציתי לדעת האם יש קשר בין נטילת גלולות לסרטן השד והאם אני צריכה להפסיק ליטול את הגלולות.

07/10/2003 | 19:31 | מאת: פרופ' אילן כהן

לשיר קרוב לודאי שאין קשר בין נטילת גלולות לבין הופעת סרטן השד. השאלה באם אימך ז"ל נבדקה להמצאות של גנים לסרטן או באם את בדקת באם יש לך גנים אלו. באם יש לך גנים חיוביים לסרטן השד אז קיים ויכוח בספרות הראפואית באם מותר לקחת גלולות או לא. באם לא נבדקתם להמצאות הגנים ובאם בבדיקת שד שגרתית, שאני משער שאת מבצעת, השדיים שלך תקינות, הרי אין מניעה שתקחי גלולות. יתרה מכך, הגלולות מקטינות את הסיכון לסרטן השחלות שסיכונו מוגבר אצל נשים עם סרטן שד ואצל נשים עם סיפור משםחתי של סרטן השחלות או השדיים. בברכה פרופסור אילן כהן

07/10/2003 | 10:44 | מאת: זוהרה *

כמה זמן אחרי הפסקת טמוקסיפן אמורים לא להרגיש את תופעות הלוואי. הפסקתי לפני כמעט שבועיים ביום חמישי. אתמול עדיין הרגשתי רע מאוד והיום יותר טוב. איך אוכל לדעת אם ההרגשה הרעה היתה התקף של התשישות כרונית שממנה אני סובלת או שזה מהטמוקסיפן? תודה. זוהרה*

07/10/2003 | 19:35 | מאת: פרופ' אילן כהן

לזהרה ההתייחסות לתופעות לואי שציינת תלויה באם את בגיל המעבר או לא. באם את בגיל המעבר הרי חלק מהתופעות יכולות להשאר כתןפעות של גיל המעבר עצמו. באם את לפני גיל המעבר התופעות צריכות לחלוף כאשר השחלות יחזרו לתפקד. בברכה פרופסור אילן כהן

05/10/2003 | 16:51 | מאת: א.

מחפשת עבור חברתי שחלתה זה עתה בסרטן השד ,רופא אונקולוג אליו תוכל לפנות גם באופן פרטי,חשוב שיהיה רופא שעובד באיכילוב.

06/10/2003 | 00:19 | מאת: יפית

פרופסור עינבר

05/10/2003 | 15:30 | מאת: מאיה

שלום, סבתי (מצד האם) חולת סרטן השד. אני (20) ואחותי (23) רצינו לדעת האם אנחנו נמצאות בקבוצת סיכון?? ומאיזה גיל צריך להתחיל להבדק? בתודה.

07/10/2003 | 11:04 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום מאיה, מחלת סרטן השד של סבתך אכן עלולה להכניס אותך ואת אחותך לקבוצת סיכון , אם כי לא בהכרח. הדבר תלוי במידת הימצאות הוכחות להיותו של הסרטן של סבתך על בסיס גנטי, כלומר האם בבדיקה גנטית התברר שהיא נושאת את הגנים המוכרים אשר עלולים לגרום לסרטן שד. לא ידוע לנו אם סבתך ביצעה בדיקה כזו. במידה וכן, ובמידה והתברר שהיא אכן נושאת את אחד הגנים המזוהים, ייתכן וכדאי יהיה גם לכן לשקול ביצוע בדיקה כזו. ההחלטה על כך אינה קלה - למרות שהבדיקה עצמה היא בדיקת דם רגילה. הקושי הוא בהתמודדות עם התוצאות. תוכלי לקרוא על כך בהרחבה בפרק על "סרטן שד תורשתי" במדור מידע\מידע רפואי , ובפרק על "בדיקות גנטיות" במדור מידע\למי ניתן לפנות, שניהם באתר של "אחת מתשע שכתובתו : www.onein9.org.il בינתיים, מה שאתן יכולות לעשות זה לאמץ מעקב של בדיקה עצמית חודשית (בה מומלץ להתחיל בגיל 20 ) ובדיקה קלינית שנתית אצל כירורג מומחה לשד. בהצלחה ואיחולי בריאות טובה.

04/10/2003 | 15:38 | מאת: Danit

שלום רב, ראשית אני מקווה שפניתי למקום הנכון ובמידה ולא, אודה באם תפנו אותי לפורום המתאים. אימי בת 63, לפני חמש שנים התגלה אצלה לראשונה גידול בשד. הגידול הוסר ובהמשך היא עברה כימותרפיה והקרנות.( לא בוצעה כריתת שד ) לאחר הטיפולים היא המשיכה להיות במעקב והיו לנו שנתיים של שקט. לאחר שנתיים המחלה שוב חזרה והפעם בשד השני. שוב היא עברה סידרה של טיפולים ובסיומם המשיכה במעקב. לפני כשבעה חודשים, הופיע פצע מוגלתי באיזור השד אשר לא הגליד. לאחר ביופסיה התברר שהגידול חזר.מאז כחצי שנה היא עוברת טיפולי כימותרפיה בסדרות של 4 כאשר בכל סדרה יש שבוע הפסקה היא מטופלת בטקסול. לפני שבוע יד שמאל שלה התנפחה וזה היה מלווה בחום, היא נלקחה למיון ושם נאמר לנו שזהו זהום ולכן יש צורך באישפוז.במהלך היומיים הראשונים לאישפוזה היא קיבלה אוגמנטין ישירות לוריד ולאחר מכן משלא מצאו וריד היא המשיכה לקבל את הטיפול בכדורים.לאחר ארבעה ימי אישפוז היא שוחררה מביה"ח .למחרת התקשרו מביה"ח וביקשו ממנה לחזור כיוון שהתגלה אצלה חיידק בדם.בגיליון הרפואי נרשם שזוהי צמיחה של STAPH AUREUS והיא מקבלת ORBENIN I/V.ברצוני לקבל מידע לגבי זיהום זה והשלכותיו, ובנוסף ברצוני לשאול האם יש צורך לערב את הרופא המטפל שלה במחלקה האונקולוגית? נאמר לנו שהזיהום נוצר כתוצאה מהגידול.גם נאמר לנו שבסיום הטיפול היא עדיין תצטרך לקבל זאת פעם בחודש. אודה על תשובה מהירה. בברכה, דנית

07/10/2003 | 16:14 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

כמובן שיש לערב את האונקולוג המטפל. זיהום ב סטף אוראוס מחייבטיפול אנטיביוטי מדויק ומלא עם מעקב אחר תרביות דם ומצב בזיהום. יש אפשרויות לסיבוכים שונים , אנימציעה לפנות לאונקולוג בשילוב עם הרופא המטפל באשפוז לדיון בנושא.

07/10/2003 | 23:13 | מאת: Danit

04/10/2003 | 14:46 | מאת: דניאל

אני בת 35 אחרי כריתה חלקית של גוש בגודל 1.3 עם בלוטה אחת מתוך נגועה מתוך 20 , הטיפול שהומלץ לי הינו 4 AC ולאחר מכן 4 טקסוטר או טקסול או לעשות 6 caf האם הטיפול של 4+4 הוא מבחינת התופעות קל יותר , אני די מתלבטת , התחלטתי כבר את הסדרה של ה 4 , ואני בדיכאון נפשי מכל העניין , אני לא חושבת שאני אצליח לשרוד את ה-8 נראה לי גם שהטיפול אגרסיבי . האם אפשר לעשות את ה -6 בכל זאת

07/10/2003 | 16:05 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אין מחקר שבדק 6 CAF לעומת 4 AC ו4 טקסול, אך מתוך השוואה לא ישירה כנראה שאין הבדל מהותי בינהם. לגבי קלות הטיפול ותופעות הלואי - טקסול תרופה לא קשה מבחינת בחילות והקאות, אך גורמת לנימול בקצות האצבעות, עיפות וכאבי שרירים. דוני עם הרופא שלך לגבי תופעות הלואי , ניתן לעבור לCAF גם בשלב זה של הטיפול, כמובן לאחר דיון עם הרופא המטפל.

04/10/2003 | 09:22 | מאת: משי

אני בת 46 כשנה לאחר כריתה חלקית כימוטרפיה והקרנות , דרגה 2 , המחזור פסק מזה כשנה, הקולטנים לאסטרוגן היו שלילים -0 והפרוגסטרון והחיובי חלש 1.2 נוטלת טמוקסיפן מזה 5 חודשים, רוצה לדעת האם לעבור לארימידקס ? תודה.

07/10/2003 | 15:58 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לארימידקס טווח תופעות לואי שונה ויתכן יעילות מעט טובה יותר מטמוקסיפן ( לא הוכח בודאות אצל חולות שקיבלו גם טיפול כימי, יותר ברור אצל חולות שקיבלו רק הורמונים) שאלת מעבר לארימידקס באופן פרטני לגביך היא מעבר למקובל ליעוץ בפורום היות ואיני נוהגת להמליץ על טיפול ספציפי פרטני. דברי עם הרופא שלך בנוגע לכך.

04/10/2003 | 07:40 | מאת: נורית

שלום ותודה מראש מה זה אומר על סוג הגידול אם הוא מגיב טוב להרצפטין או אם לא.

07/10/2003 | 16:09 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

גידול בעל ביטוי יתר של HER2 שאומר רגישות להרצפטין הוא בדרך כללבעל ממאירות גבוהה יותר וסיכוי רב יותר לשלוח גרורות בהשוואה לגידול דומה בכל הפרמטרים פרט לרגישות להרצפטין.

03/10/2003 | 20:05 | מאת: אנטוניה

לד"ר בן ברוך, תודה על תגובתך המהירה. תשובתי לשאלתך לא הצליחה להכנס בדף הנוכחי בהמשך לקישורית מ-2/10 אז אני עונה בקישורית חדשה - לא, אינני מעשנת (בנושא ערכים חריגים בבדיקות דם ל-CEA). האם יש קשר לעישון? לתזונה? תזונתי בריאה מאוד. מעבר לניתוח עברתי רק הקרנות ואינני לוקחת שום תרופה אחרת מהטמוקסיפן זה כחודשיים. (גידול 8 מ"מ, בלוטות לימפה נקיות). תודה לך שנית. לפי שעת תשובתך אני רואה שאת עונה מאוחר בלילה. תבורכי.

07/10/2003 | 15:54 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

ערכי CEA מעט מוגברים שאינם משתנים עם הזמן בדרך כלל אינם מעידים על בעיתיות. יש אנשים עם ערכים מוגברים מהנורמה באופן כרוני , כאשר זוהי הנורמה שלהם. את צריכה לדון על כך עם הרופא שלך. ככלל אין מקום לבדיקה שגרתית של CEA במסגרת בדיקות מעקב של סרטן שד.

07/10/2003 | 17:21 | מאת: אנטוניה

לד"ר בן-ברוך, תודה על תשובתך. האם לעובדה שבבדיקת US טרום הניתוח התגלה פוליפ 6.4 מ"מ בכיס המרה (שמאז לא גדל) יש השפעה כלשהי על ערכי ה-CEA?