פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

02/09/2003 | 14:04 | מאת: עינת

אני בת 34 וקיבלתי השבוע את זריקת הזולודקס האחרונה שלי. עליי להמשיך את הטיפול עם הטמוקסיפן. שאלתי היא האם המחזור החודשי יחזור לי ותוך כמה זמן? אילו שינויים יחולו בגופי לאחר הפסקת הזולודקס. תודה מראש על התשובה

02/09/2003 | 14:20 | מאת: מיכל

אני אמורה להתחיל לקבל זולדקס+טמוקסיפן ואני בת 30 איך זה לחיות עם כל זה ? הזריקה כואבת ? יש תופעות לואי ? תודה מראש

02/09/2003 | 15:24 | מאת: רינת

אני בת 31 עוד מעט וסיימתי לפני חודשיים את הטיפול בזולדקס ואני לוקחת טמוקסיפן והשד לא נורא בכלל. בזריקה מרגישים דקירה קטנה. הטמוקסיפן גורם לגלי חום שעם הזמן נחלשים (לפחות לי) לפעמים יש תחושת חולשה אבל גם לזה מתרגלים. אני מנהלת חיים רגילים ללא כל בעיה. בהצלחה רינת

02/09/2003 | 17:38 | מאת: רונית

היי אני מקבלת זולידקס מזה כ- 9 חודשים. הצרה הגדולה ביותר היא גלי החום שאין להם פיתרון. מלבד זה אין תופעת אחרות. הזריקה קצת כואבת לכן תבקשי מהאחות שתמרח לך חומר מרדים. בהצלחה רונית

02/09/2003 | 17:03 | מאת: אורית

האם תוכלי לפרט מה היה מצבך קודם לקבלת הזריקה? האם טופלת בכמותרפיה מסויימת? ובאילו נסיבות קיבלת את הטיפול בזריקה? לי המליצו השבוע על הזריקה כטיפול הורמונלי לאחר 4 שנים עם סרטן שד וגרורות לעצמות? ואני בת 42 אשמח לקבל תשובה

02/09/2003 | 17:13 | מאת: שולה

אני מבינה מדבריך שהיה לך סרטן בשד? מה הטיפול שעברת לפני קבלת הזריקה? האם היו לה בלוטות נגועות? וכמה זה מאז שגילית את הסרטן בשד?

02/09/2003 | 10:41 | מאת: דינה

שלום, אני אחרי ניתוח ובמהלך הקרנות, עומדת לקבל זולדקס+טמוקסיפן האם יש בעיה כלשהיא באימונים במכון כושר ??? האם זה יכול להחמיר את המצב ??? תודה מראש

02/09/2003 | 21:49 | מאת: ד"ר אילן רון

דינה שלום, אין שום מיגבלה להמשיך את מהלך חייך כולל פעילות במכון כושר תוך כדי ואחרי הטיפולים.המגבלה המינימלית שקיימת היא עבודה עם משקולות בינוניים ויותר ביד שנותחה וזאת בשל הסיכון לפתח בצקת. הרבה הנאה, ד"ר אילן רון-מומחה באונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה

01/09/2003 | 17:45 | מאת: רינת

שלום אני בת 31 לפני קצת יותר משנתים חליתי בסרטן השד טופלתי בכימותרפיה (CAF), הקרנות, שנתיים של טיפול בזולדקס וכיום אני לוקחת טמוקסיפן. השאלה שלי היא : 1) מהו הסיכוי שלי להרות בעתיד? 2) תוך כמה זמן לאחר סיום הטיפול בזולדקס הוסת צריכה לחזור אם בכל? תודה רינת

02/09/2003 | 17:37 | מאת: פרופ' אילן כהן

לרינת תודה עבור שאלתך. את בסה"כ צעירה, ולכן, ניתן לצפות בסבירות גבוהה, שהשחלות שלך יחזרו לתפקד. אך קשה להעריך מתי ובאיזה רמה. את צריכה לבצע בדיקות חוזרות של הפרופיל ההורמונלי כל חודש עד שהבדיקות יראו באם ועד כמה השחלות חזרו לתפקד. כמובן שבאם השחלות יחזרו לתפקוד מלא יחזרו במקביל גם המחזורים. רק אז אפשר יהיה להעריך את דרגת הפוריות שלך. כמובן שלפני שתרצי להרות את צריכה להתייעץ עם האונקולוג המטפל באם מותר לך להרות. כמו כן את חייבת להפסיק הטיפול בטמוכסיפן לפני ההריון ולמשך כל ההריון וההנקה. בהצלחה פרופסור אילן כהן

31/08/2003 | 18:34 | מאת: נטליה

שלום ותודה על העזרה אני נמצאת בהרי אורל רוסיה סביבה מאד מזוהמת אקולוגית חוששת לסרטן שד אגיע לארץ רק בעוד 3 חדשים כאן כורתים ושולחים לביופסיה-כנראה אין כל המכשור ו או הידע לבדיקות שעושים בישראל האם אוכל לבצע בדיקה ולשלוח לישראל האם תוכלו לעזור לי?? תודה נטליה

01/09/2003 | 13:40 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום נטליה, מפנייתך אנו מבינות שאת שואלת על שגרת בדיקות לגילוי סרטן שד. בארץ, כמו ברחבי העולם המערבי, ביופסיה\ניתוח אינה מקובלת כאמצעי אבחון ראשוני, ומומלץ קודם כל לבצע בדיקה ידנית אצל רופא מומחה (כירורג שד) יחד עם ממוגרפיה או אולטרא סאונד - בהתאם לגיל. את הבדיקות הראשוניות הללו לא ניתן לבצע "בשלט רחוק". רק לאחר מכן, במידה ויש חשש כלשהו, מבצעים ביופסיה. מקוות שעזרנו במשהו. כל טוב והרבה בריאות.

31/08/2003 | 15:27 | מאת: אורית

לד"ר בן ברוך אני כחודש ללא טיפול כמותרפי חולה 4 שנים בסרטן השד השבוע הולכת ליעוץ למומחה לגבי המשך טיפול? האם נורא להיות חודש ללא כמותרפיה במצבי? שכן קודם לכן טופלתי קרוב לשנה בטקסטור אחת לשבוע וארדיה אחת לחודש. את הארדיה אני קיבלתי החודש רק הכמותרפיה בהפסקה חודש ימים כמו כן לוקחת פמרה כדורים אחד ליום נא תשובתך בהקדם האם יכולה להיות החמרה במצב בתוך חודש ללא כמותרפיה?

02/09/2003 | 09:54 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אל תדאגי, הפסקה של חודש בטיפול כימי לא אמורה לגרום להחמרה במצב

31/08/2003 | 14:00 | מאת: מירב

לדר נועה שלום במכתב סכום האונקלוג כתב HG DCIS מה משמעות ? תודה מירב

02/09/2003 | 09:58 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

קרוב לודאי סרטן שד לא חודרני בדרגת ממאירות גבוהה High grade Ductal carcinoma in -situ

31/08/2003 | 10:09 | מאת: שירלי+

שלום. אני בחורה בת 29. ברצוני לדעת האם יש צורך לבצע בדיקת שד אצל רופא בגילי. אם כן, באיזו תכיפות? (לעולם לא ביצעתי שום סוג של בדיקת שד). ובנוסף, כחברה בקופת חולים מכבי, האם יש מרפאה מיוחדת לשם כך אליה ניתן לפנות? האם הבדיקה כרוכה בתשלום מיוחד? ואם אין מרפאה כזאת, להיכן ניתן לפנות? אנא עזרתכן ותשובותיכן. תודה, שירלי.

31/08/2003 | 13:32 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום שירלי, על פי ההנחיות של האגודה האמריקאית לסרטן, וההמלצות המקובלות בארץ, מומלץ לכל אישה להיבדק אצל כירורג מומחה לשד החל מגיל 20 . בדרך כלל רצוי להיבדק אחת לשנה. באתר של עמותת אחת מתשע, תחת הכותרת מידע\למי ניתן לפנות , תוכלי למצוא רשימת מרפאות ורופאים הנותנים שירות זה, וכן את איזו קופת חולים הם משרתים. זו אינה בהכרח רשימה מקפת ואם אינך מוצאת רופא\ה מתאים פני לסניף קופת החולים באזור מגוריך לקבל המלצה על רופא\ה מתאים. קישורית לאתר של "אחת מתשע" תוכלי למצוא בראש עמוד זה.

30/08/2003 | 18:14 | מאת: ריקי

ד"ר דין עד אל שלום הייתי אצלך לשם התייעצות לשיחזור שד לאחר ניתוח עם כריתה חלקית, לאחר בדיקה יעצת לי למלא את השד המנותח ולהרים את השד השני על מנת ליצור סימטריה. לאחר ביקורת שיגרתית שעברתי אצל האונקולוג, הוא לא ממש הימליץ על ניתוח של השד המנותח, וזאת בשל טענתו כי שד שעבר הקרנות מחלים מאוד לאט ובכלל בעייתי ומגיב אחרת. לכן הוא אינו ממליץ כלל לגעת בשד . שאלתי מה אתה אומר מניסיונך היות והדבר מפריע לי מאוד מצד אחד, ומפחיד אותי מאוד מצד שני. בתודה מראש ריקי

31/08/2003 | 07:53 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום ריקי, שאלתך בשלב זה נושאת אופי אישי ספציפי ואין מקומה במסגרת הפורום. אנו מציעות שתפני ישירות לדר' עדאל, כהמשך להתייעצות הפרטית שלך איתו.

31/08/2003 | 12:38 | מאת: ד"ר דין עד-אל

שלום, באופן עקרוני טענותיו של האונקולוג נכונות. אולם מניסיוני הדבר אפשרי תוך ידיעת הסיכונים והסיבוכים האפשריים כמו שהסברתי לך בהצלחה

29/08/2003 | 21:58 | מאת: dana

שלום לך, מזה כשנה וחצי אני סובלת משאת השד עם עדות לפיזור גרמי. אני מטופלת ב-ARIMIDEX ו LUCKRIN בנוסף לטיפול ההורמונלי אני מקבלת ביספוספונטים- קלודרונט תוך ורידי פעם ב- 4 שבועות. בסה"כ מצבי טוב . אני סובלת מכאבים לא קשים נודדים במקומות שונים בשלד. צפיתי כעת בערוץ 10 בכתבה על טיפול בחום שמתבצעת בגרמניה. האם את יכולה להרחיב מעט בנושא. האם ממליצה? תודה

30/08/2003 | 10:04 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לטיפול בחום יש סימוכים מעבדתיים אם כי טיפול זה לא נכנס למסכת הטיפולים המקובלת. בגרמניה משלבים טיפול כימי מקובל יחד עם טיפול בחום ותוספי מזון שונים, אין תיעוד מדעי לגבי ההצלחות לעומת טיפולים רגילים, ואין הם מפרסמים בעיתונות מדעית למיטב ידיעתי אני לא נוהגת להמליץ על טיפול זה. נראה לי שאם לטיפול הצלחות כה מרשימות כפי שהם טוענים, היו פרסומים מבוקרים בעיתונות מדעית. זו הבעיה במרבית הטיפולים האלטרנטיביים, יש סימוכים רופפים על תצפית מעבדה בתאים סרטניים בתרבית רקמה או בחיות כמו עכברים ומשם עושים השלכה לגבי בני אדם בלי לבצע נסיונות מבוקרים בכדי להדגים יעילות. קל מאד לרפא סרטן בתרבית רקמה או בעכברים - לצערינו כאשר נוקטים באותם טיפולים בבני אדם התוצאות הרבה פחות משמעותיות.

30/08/2003 | 10:41 | מאת: dana

תודה על התייחסותך המהירה

29/08/2003 | 18:35 | מאת: ח.א

עברתי כריתת שד מלאה בגין dcis כולל פיטמה ושיחזור ע"י שתל מתנפח. תוצאת הבדיקה הפתולוגית של השד שנכרת היתה שהתאים dcis קרובים לשוליים של החלק שנכרת. האם אני אצטרך טיפולים נוספים ואיזה? האם תהיה לי בעיה עם השתל שהוכנס לי במידה ואצטרך לעבור טיפולים נוספים?

31/08/2003 | 17:35 | מאת: פרופ' מרדכי גוטמן

ח. א. שלום את צריכה לקבוע פגישה עם אונקולוג שיקרא בעיון את תוצאות הבדיקה הפתולוגית. בעקרון יש לדון על האפשרות של קרינה לאחר הניתוח, אך דיון זה צריך להיות בינך לבין האונקולוג. פרופ' מ' גוטמן

29/08/2003 | 09:47 | מאת: אור

כבר שאלתי את השאלה אבל אודה מאוד אם מישהו מוסמך יוכל לענות לי. אני שנה אחרי הקרנות ואחרי טיפולים כימוטרפיים. האונקולוגית שלי אמרה לי שלוקח כשנה עד שהגוף חוזר לקדמותו. אני עדיין לא במיטבי קצת כאבים ברגליים ורציתי לדעת אם זה נורמלי. האם כדאי לבקש בדיקות נוספות כמו מיפוי עצמות לדוגמא אשמח לקבל תשובה

30/08/2003 | 10:04 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

עניתי לך בעמוד הקודם

29/08/2003 | 00:38 | מאת: ילי

אני בת 38, נמצאים בשליחות בארה"ב כרגע. סבתי מצד אימי חלתה בסרטן השד בערך בגיל 65. אימי חלתה בסרטן השד בגיל 62, הגידול היה קטן יחסית, ללא גרורות בבלוטות. עברה ניתוח בו הוצא הגידול בשלמותו עם שוליים נקיים, עברה כימו, הקרנות. עכשיו היא במעקב כמובן (מקבלת טמוקסיפן ל 5 שנים) ובריאה . אימי עשתה את בדיקת הדם לזיהוי הגן והיא לא נשאית של הגן. אני מבינה לצערי הרב כי אני ואחותי בקבוצת סיכון גבוהה למחלה. 1. כל כמה זמן עלי לעשות ממוגרפיה בגילי בהתחשב בעברנו המשפחתי? 2. כל כמה זמן בדיקת כירורג ? 3. אם אימי לא נשאית של הגן אז גם אני לא נשאית? והאם סיכויי לחלות פוחתים למרות הרקע המשפחתי? 4. הייתי אתמול בבדיקה שנתית אצל רופא המשפחה והוא אמר לי שבארה"ב מקובל לתת לנשים עם רקע משפחתי כמו שלי באופן קבוע טמוקסיפן למניעת המחלה. האם זה מוכר ומקובל בארץ? האם יש לזה תופעות לוואי בגילי הצעיר? האם יש לזה תוצאות חיוביות שהוכחו וכדאי לי באמת לשקול את זה? מה דעתך בנושא? המון תודות.

30/08/2003 | 10:08 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

מומלץ ממוגרפיה וUS של השד פעם בשנה, MRI אם רקמת השד צפופה. כירירג פעם בחצי שנה עד שנה. אם אמך לא נושאת את הגן אז הסבירות שאת כן נושאת הוא מזערית. לטמוקסיפן יש אכן תועלת בהורדת סיכון לחלות בסרטן שד אצל נשים עם רמת סיכון גבוהה, אך באם זה מתאים לך - זה לדיון עם הרופא המטפל בנוגע לתופעות לואי ותועלת אפשרית

27/08/2003 | 23:33 | מאת: רקפת

האם זנגביל עוזר להקלת בחילות בתקופת הכימוטרפיה? האם ישנה הגבלה בכמות הנלקחת בעת הבחילה? האם יש הוראות נגד לנטילת הזנגביל לצורך השקטת הבחילות

28/08/2003 | 10:42 | מאת: נדב שרייבום

רקפת שלום, אכן זנגביל מרגיע את מערכת העיכול ומקל על בחילות (זו הסיבה המסורתית בגללה הוא מתלווה למאכלי הדגים הנאים היפניים). מומלץ לפרוס מספר פרוסות משורש זנגביל טרי, להוסיף כליטר מים, ולהביא לרתיחה על אש גדולה. לאחר הרתיחה ישלהמשיך ולבשל על אש קטנה כ10-15 דקות נוספות. אפשרלהוסיף סוכר או דבש, לימון ונענע לפי הטעם. ניתן לשתות חם או קר, כ3-4 כוסות ביום. בהצלחה, נדב

27/08/2003 | 16:54 | מאת: רינה

לדר נועה שלום רב בתשובתך לדינה בעמוד זה (אני גם נמצאת באותה הבעיה שלה פחות או יותר) ענית שאין צורך בגרידה כאשר יש עבוי רירית רחם זה מאוד משמח אותי (הבנתי שעקב אסטרוגן זה קורא) עד איזה עובי מותר לא לגרד או בכלל לא להתייחס לעובי? תודה רבה רינה

28/08/2003 | 21:39 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אין עובי מדויק, וגם האינדיקציה לבצוע גרידה לא תלויה רק בעובי הרירית. ככלל הסיכוי לסרטן רחם הוא מזערי, אם אין דמם או סימנים אחרים בדרך כלל ניתן לעקוב אך יש כמובן להתיעץ פרטנית עם האונקולוג בשילוב עם גנקולוג מטפל.

27/08/2003 | 14:02 | מאת: נילי ג'

שלום רב לרופא, לפני שלושה וחצי חודשים עברתי ניתוח להסרת גידול סרטני מהשד. בבדיקה נמצא שבלוטת הלימפה אינה נגועה, הגידול יחסית קטן וכך נקבע לי המשך טיפול בהקרנות (25) ונטילת גלולות טמוקסיפן ללא כימו. לפני כ - 3 שבועות עברתי את הסימולציה ועדיין לא קיבלתי תור לתחילת הטיפולים. שאלתי: האם יש הגבלת זמן מרגע הניתוח ועד תחילת ההקרנות? האם 3.5 חודשים אינם זמן ארוך מידי שבעטיו טיפול ההקרנה לא יהיה יעיל? אודה לך על תשובתך בהקדם.

27/08/2003 | 17:49 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

טיפול הקרינתי יהיה יעיל גם לאחר 4 חודשים. נשים שמקבלות כמוטרפיה מתחילות קרינה גם חצי שנה ויותר אחרי הניתוח. אם הזמן מתארך אפשר לבצע ממוגרפיה או US של השד המנותח לפני תחילת הטיפול

27/08/2003 | 23:51 | מאת: נילי ג'

לד"ר בן-ברוך, תודה עבור תשובתך המהירה והמעודדת.

27/08/2003 | 09:11 | מאת: ריקי

בת 53, טופלתי באדרמיצין וסיטוקסן ואח"כ בטקסול . הגידול מסוג כרצינומה פולשנית יתכן לובלרית קטן ל1.3 ס"מ סימני הפגיעה בבלוטה נעלמו . כיום אני עומדת בפני ניתוח ואני עומדת על כך שתעשה לי כריתה חלקית בלבד. הרופא הכירורג לא מבטיח לי זאת . האם זו זכותי לדרוש זאת ? עלי לציין שיש לי her2- +3 . שמימלא מעמיד אותי בסיכון. כמו כן ידוע לי שישנו טיפול חדש , הפועל בטכניקה מסוימת על חימום ההורס את הגידול . הרופא הכירורג אמר לי שטיפול זה לא נעשה במקום ניתוח ,שקודם כל חייבים לנתח מכיון שלא יוכלו לדעת איפה הגידול ודבר זה אינו מובן לי . האם תוכלו בבקשה להבהיר לי זאת וכן להסביר לי אם אכן אני צודקת ואם לא מהם ההשלכות של צעדי. בתודה מראש ריקי

01/09/2003 | 18:38 | מאת: יעל

למה אף אחד לא עונה לה?

02/09/2003 | 08:36 | מאת: צוות אחת מתשע

השאלה הועברה לרופא המתאים ביום שנשאלה אך מסתבר שהרופא נעדר מן הארץ. אי לכך הועברה השאלה היום לרופא אחר מצוות הפורום ונקווה לקבלת תשובתו בהקדם.

03/09/2003 | 11:04 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

לריקי שלום עניתי על שאלתך כבר לפני שבוע. בכל מקרה, אחזור על עיקרי הדברים. זכותך לדרוש כל דבר, אך זה נראה לי ניסוח לא כל כך מוצלח. חסרים בפנייתך פרטים רבים שאינם מאפשרים תשובה. לא ברור מה היה גודל הגידול מלכתחילה, מה גדל השד, מה היו הממצאים הממוגרפיים בתחילת הטיפול ומהם הממצאים כרגע. נכון אמר לך הכירורג שאינו יכול להבטיח שבסופו של דבר ישומר השד. הוא יכול לנסות, אך ייתכן שיתקשה להשיג גבול נקי מגידול. זה חייב להלקח בחשבון בשיקולייך. השיטה עליה את שואלת הינה נסיונית. לא ברורים יתרונותיה ובעיקר לא ברורות מגרעותיה. בכל מקרה, ידדרש ניתוח גם אם משתמשים בה, ויש לי ספק אם שימוש בה במקרה שלך נבון מבחינה אונקולוגית. אחרון, נראה לי כי את מייחסת חשיבות רבה יותר לנושא הקוסמטי מאשר לטיפול האונקולוגי. כדאי לשלב בין השיקולים, אך האונקולוגי צריך להכריע. נראה לי כי את לא יכולה להסתפק במענה באינטרנט, וכדאי שתפני לייעוץ של כירורג אונקולוי נוסף עם כל הנתונים. דר' חיים גוטמן

26/08/2003 | 17:09 | מאת: ינון

לצוות הפורום שלום, אני גבר בן 29 המתאמן באופן סדיר במכון כושר. לאחרונה אני חש לעיתים בחזה השמאלי תחושה מוזרה של מעין ליטוף קל, ללא כאבים. אני לא חש בגוש בחזה. האם זה יכול להיות סימן לסרטן? האם כדאי להיבדק ובאלו בדיקות? אציין כי היו במשפחת אימי מספר מקרים של סרטן שד. תודה מראש ינון

26/08/2003 | 17:10 | מאת: ינון

אגב, ברצוני לציין שהתחושה היא יותר במורד החזה לכיוון בית השחי ולא בפיטמה. הא יש לכך משמעות?

27/08/2003 | 10:42 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום ינון, אנו ממליצות בכדי להסיר דאגה מליבך לפנות לרופא המשפחה שלך לבדיקה , ואם יהיה צורך לפנות לכירורג שד . חזק ואמץ! בברכה, צוות אחת מתשע

26/08/2003 | 13:53 | מאת: האחות המודאגת

שלום לכם ! לאחותי בת ה-39 גילו גוש בשד, גודלו 1.2/1.6, סוג INFILTRATIMG DUCT CARCINOMA לאחר הוצאת הגוש ו-6 בלוטות לימפה גילו שהבלוטות נקיות אבל נמצאו שני גושים שחלק מדפנותיו של הגוש השני לא נמצאו לכן צריך לעבור ניתוח נוסף מחר (הניתוח הקודם התבצע ב-18/8) קוטר שני הגושים יחד 3.5 . ולאחר הניתוח היא תצטרך לעבור כימוטורפיה, עדיין לא ברור כמה קורסים. אנחנו מאוד מבוהלים ... שאלתי היא האם יש צורך להוציא עוד בלוטות לבדיקה (אולי תוך שבוע התפתח משהו), והאם הכימוטרפיה היא ממוקדת או כללית והאם זה עוצר את התפתחות התאים לכוון הדם והלימפה ? ומהי מהירות ההכפלה, יש לי גם הרבה שאלות על הכימו ואיפה אפשר לקרוא חומר על כך ? האם יש משהו אלטרנטיבי שאנחנו יכולים לעשות ע"מ להקל או לרפא..? יש לה גם כאבים מסביב לחתך זה שורף האם זה טבעי תודה מראש

26/08/2003 | 14:47 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום לך, אנו מבינות את דאגתך, ושאלתך נשלחה לאחד מיועצי הפורום לקבלת תשובה. בנוסף לעמותת אחת מתשע יש אתר ובו מידע רב, על סרטן השד וטיפולים שונים . קישור לאתר נמצא במעלה הדף צבוע בכחול, בתוך ההכוונה למידע , יש שתי אפשרויות או מידע לגבי זכויות וכו'. מידע רפואי - מחולק לסעיפים . הפרק על כימותרפיה בכללה נמצא גם באתר , לנוחיותך הוא מובא מטה. כימותרפיה מהי כימותרפיה ? כימותרפיה זו שיטת טיפול המשתמשת בתרופות אנטי-סרטניות ( cytotoxic ). אשר מטרתה להרוס את כל התאים הסרטניים שייתכן והתפשטו מהגידול העיקרי לחלקי גוף אחרים. שיטה זו מוכרת גם בשם "טיפול סיסטמי" היות וכל הגוף נחשף לתרופות הניתנות. סריקות המתבצעות ובדיקות סטנדרטיות (כמו בדיקת דם) אינן מצליחות תמיד לאתר תאי סרטן בודדים והטיפול הסיסטמי ניתן על כן במקרה בו קיימת הסכנה שתאים סרטניים נותרו בגוף למרות שהבדיקות לאיתורם הראו תוצאה שלילית. קיימות תרופות רבות בהן משתמשים בטיפולים כימותרפיים וצורת מתן הטיפולים והרכבי התרופות משתנים מחולה לחולה. למי ניתנת כימותרפיה ? ההחלטה לגבי מתן טיפול כימותרפי נובעת ממצבך האישי, כאשר בקבלת ההחלטה מעורבים מספר שיקולים. בדרך כלל יומלץ על טיפול כימותרפי כאשר הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה בבית השחי ומתחת לזרוע ( nodes ) . גם אם אין התפשטות כזו יומלץ טיפול כימותרפי כאשר הגידול הוא בגודל של יותר מ- 2 ס"מ או אם התאים הסרטניים מתחלקים במהירות רבה, דבר המגביר מאד את סכנת התפשטותם. גילך מהווה אף הוא שיקול בעת קבלת ההחלטה על הטיפול. כימותרפיה ניתנת בנוסף להתערבות כירורגית ו\או להקרנות (רדיותרפיה), כאשר במקרה זה נקרא הטיפול Adjuvant chemotherapy (טיפול הניתן כתוספת לטיפול ראשוני אחר במטרה להגביר את יעילותו. טיפול בכימותרפיה או טיפול הורמונלי או טיפול קרינתי לאחר ניתוח ה ניתנים במטרה להגביר את השמדת התאים הסרטניים נחשבים על פי רוב כטיפול מסייע (אדג'ובנט). ברוב המקרים ניתנת הכימותרפיה לאחר הניתוח ולפני ההקרנות, למרות שגם כאן יכולים להיות שינויים בהתאם למצבך. בדרך כלל מתחילים בטיפול כימותרפי כשבועיים עד ארבעה שבועות לאחר הניתוח, על מנת לאפשר לגוף להתאושש. במקרים מסוימים ניתנת כימותרפיה לפני הניתוח, וטיפול זה נקרא "כימותרפיה ראשונית" (Primary chemotherapy ). המטרה בטיפול זה היא לכווץ את הגידול אם הוא גדול במיוחד או לעצור את התפשטותו במידה והוא מראה סימני התפשטות מהירה בטרם שלב ההתערבות הכירורגית. מתפקידו של הרופא המטפל להסביר לך את הסיבות להחלטה על מתן כימותרפיה ראשונית. במקרים מסוימים ניתנת כימותרפיה להאטת ההתפשטות של סרטן משני ( סרטן אשר התפשט מהגידול הראשוני לחלקי גוף אחרים) ולהקלת הכאבים (palliative treatment ). כיצד ניתנת הכימותרפיה ? קיימות מספר שיטות למתן טיפול כימותרפי. בדרך כלל לטיפול בסרטן השד מוחדרות התרופות לוריד על ידי אינפוזיה או על ידי זריקה ליד או לזרוע, או ניתנות ככדור או כמוסה הנלקחים דרך הפה. כימותרפיה דרך הוריד צורה זו של מתן התרופה כרוכה בהחדרת צינורית דקה (קנולה cannula ) לתוך הוריד והזרקת התרופה המדוללת במשך מספר דקות. במקרים בהם יש צורך בהחדרת כמות נוזלים גדולה תיתכן החדרת התרופה באמצעות אינפוזיה בעזרת הצינורית הדקה למשך מספר שעות. לעתים משתמשים בקו תוך-ורידי מיוחד, כדוגמת "קו היקמן", אשר נשאר בגוף במשך כל תקופת הטיפול. קו היקמן ( Hickman Line ) קו היקמן הינו צנטר (קטטר) מיוחד או צינור עדין המוחדר לתוך וריד רחב באמצעות חתך קטן בחזה. ההתקן יכול להישאר בגוף מספר חדשים, ובכך נחסך הצורך להחדיר קנולה בכל פעם שניתן טיפול. ההתקן משמש גם ללקיחת דם לצרכי בדיקות. החדרת קו היקמן יכולה להתבצע בהרדמה מקומית ו\או כללית. יוצרים מעין מנהרה מתחת לעור דרכה מוחדר הקו לתוך וריד רחב המוביל אל הלב. שרוולית קטנה מחוברת לקו היקמן ישירות מתחת לעור בצמוד לפתח היציאה. במשך הזמן גדלה רקמה סביב השרוולית ובכך מאפשרת לשמור על יציבות הקו המוחדר במקומו. יש צורך לשמור את פתח היציאה נקי על מנת למנוע סכנת זיהומים. הסברים כיצד לעשות זאת יינתנו לך על ידי האחיות המטפלות. עם תום הטיפול הכימותרפי מוציאים את הקו בהרדמה מקומית. משאבה ניידת תרופות כימותרפיות מסוימות ניתנות באמצעות קו היקמן כאשר זה מחובר למשאבה ניידת המופעלת על ידי סוללות. ישנם מספר גדלים למשאבות אך ברוב המקרים הן מספיק קטנות וקלות משקל שניתן לשאתן בארנק או על חגורה. המשאבה מתוכנתת להחדיר את התרופה במנות קצובות ובמועדים קבועים. משמעות הדבר היא כי הטיפול יכול להינתן בבית וביקור בבית החולים יידרש רק לאחר התרוקנות התרופה. האחיות המטפלות ינחו אותך כיצד לטפל במשאבה. כימותרפיה לטיפול בסרטן השד ניתנת בדרך כלל כסדרת טיפולים לאורך תקופה של ארבעה עד שישה חדשים , במרווחים של שלושה עד ארבעה שבועות. שינויים ייתכנו בהתאם לסוג הסרטן שאובחן אצלך , לדרגתו ( ( Stage למצב הבריאות הכללי שלך, ולהרכב התרופות בהן משתמשים. פרק הזמן שבין הטיפולים ( הקורסים ( Coursesמיועד לתת לגוף אפשרות להתאושש מתופעות לוואי קצרות טווח העלולות להופיע. תכנית הטיפולים אמורה להיות מותאמת אישית לכל חולה. בדרך כלל ניתן הטיפול במסגרת טיפול יום בבית חולים, כך שניתן לחזור הביתה בו ביום. משך כל טיפול כחצי יום. כיצד פועלת הכימותרפיה ? באילו תרופות משתמשים ? תאי סרטן מתרבים על ידי חלוקה בלתי סדירה ובלתי ניתנת לשליטה. הכימותרפיה משמידה את התאים הסרטניים על ידי התערבות ביכולתם להתחלק ולגדול. התרופות בהן משתמשים בטיפול כימותרפי משפיעות בשלבים שונים של חיי התא ועל כן משתמשים בשילובים שונים ביניהן כדי להבטיח את השמדת התאים הסרטניים. בנוסף, מחזורים חוזרים של טיפולים יבטיחו שגם תאים שהצליחו להתחמק יושמדו בטיפול החוזר. התרופות הכימותרפיות בהן משתמשים בדרך כלל בטיפולים בסרטן השד פועלות כולן על אותו עקרון - התערבות ב- DNA במטרה להשמיד את תאי הגידול המתפשטים במהירות. במהלך ניסויים קליניים אקראיים שבוצעו ניסו חוקרים להגדיר מהו הטיפול הכימותרפי האופטימלי מבחינת המינון וקצב בעת מתן טיפול מסייע בסרטן השד ( אדג'וונט Adjuvant ) . על בסיס ניסויים אלו וניתוח הממצאים הגיעו החוקרים למסקנות הבאות : - טיפול רב-תרופתי משולב יעיל יותר מאשר טיפול בתרופה אחת. - ארבעה עד שישה מחזורי טיפול ("קורסים") האורכים כשלושה עד שישה חדשים - מניבים בדרך כלל את התוצאה האופטימלית. - טיפול הכולל "קורסים" נוספים מעבר למינון האופטימלי עלול להחמיר את הרעילות בגוף ואינו תורם בהכרח לשיפור התוצאה. יחד עם זאת חשוב לציין שאין מידע ברור ומוחלט בנושא יתרון מתן הטיפולים הנוספים ויידרש מחקר נוסף על מנת לאשר הנחה זו. דוגמאות לשילובי תרופות נפוצים לטיפול בסרטן השד כוללים : - CMF =Cyclophosphamide (Cytoxan ), methotrexate (Amethhopterin, Mexate, Folex ) and fluorouracil (Fluorouracil, 5-Fu, Aducil) - CAF =Cyclophosphamide, doxurubicin (Adriamycin) and flourouracil - AC = Doxorubicin (Adriamycin) and Cyclophosphamide - Doxorubicin (Adriamycin) and Cyclophosphamide with paclitaxel (Taxol) - Doxurubicin (Adriamycin) followed by CMF - Cyclophosphamide, epirubicin (Ellence) and flourouracil טיפול ב CMF ניתן בדרך כלל כטיפול יום ללא צורך באשפוז. מרכיב ה- Cyclophosphamide יכול להינתן ככדור לבליעה או כנוזל להחדרה דרך הוריד. שתי התרופות האחרות של ה- CMF ניתנות תמיד בהחדרה לזרוע או לגב היד דרך הוריד ובעזרת צינורית ( קנולה cannula ). בדרך כלל מכניסים לעירוי גם תרופה המיועדת להפחית את הבחילות. משך הטיפול כשעה ולאחריה מוצאת הקנולה מהוריד. CMF ניתן ב- 6 - 4 מחזורים על פני תקופה של 6 - 3 חודשים. תרופות כימותרפיות נוספות בשימוש נפוץ לטיפול בסרטן השד כוללות טקסוטר - Taxotere (doxetaxel), וינורלבין Vinolerbine ( Navelbine ), גמזאר Gemzar ( gemcitabine ) ו- קסלודה Xeloda ( capecitabine ). קבוצה נוספת של תרופות כימותרפיות היא ה- אנטרציקלינים ( Anthracyclines ) עליה נמנות הדוקסורוביצין ( Doxorubicin ) וה-אפירוביצין ( epirubicin ). בתרופות אנטרציקליניות משתמשים בעת מתן טיפול רב-תרופתי משולב לסרטן השד. המידע הקיים מראה כי טיפולי כימותרפיה הכוללים תרופה אנטרציקלינית מביאים לשיפור של סיכויי ההחלמה, אמנם קטן אך משמעותי מבחינה סטטיסטית, בהשוואה לתכניות טיפול המבוססות על תרופות שאינן אנטרציקליניות. שילובים של תרופות כימותרפיות עם תרופות אחרות (למשל הורמונים - טמוקסיפן, או פרדניזון ) מקובלים גם כן, בהתאם לנסיבות הספציפיות של החולה. תופעות הלוואי של כל התרופות דומות , כמתואר בהמשך פרק זה. יחד עם זאת קיימים הבדלים ביניהן, כמו האדריאמיצין ( Adriamycin ) הנחשבת לתרופה החזקה ביותר ועלולה לעתים לגרום לפגיעה בלב. התרופה גורמת גם לנשירה מלאה של השיער, יותר מתרופות כימותרפיות אחרות. האפירוביצין ( epirubicin ) דומה לאדריאמיצין וניתנת בשילוב הנקרא CEF אשר יעילותו משתווה למשטר CAF אך רמת הרעילות שלו נמוכה יותר. לאיזו תועלת עלי לצפות ? מחקרים אחרונים מראים כי חולות רבות יכולות להפיק תועלת מכימותרפיה. מידת התועלת הצפויה שונה מחולה לחולה וגם היא תלויה בגורמים שונים דוגמת סוג סרטן השד, גודל הגידול , דרגתו ושלב התפתחותו (מידת ההתפשטות). ישנם מקרים בהם יתרונות הטיפול הכימותרפי ברורים ביותר, בעוד שבמקרים אחרים היתרונות הצפויים מותנים בגורמים שונים. במקרים אלו קשה להחליט האם כדאי לקבל את הטיפול המוצע או לא ויש צורך לשקול את היתרונות הפוטנציאליים מול תופעות הלוואי שתיתכנה. החלטתך תהיה מושפעת מסדרי העדיפויות האישיים שלך והתחייבויותיך המשפחתיות או המקצועיות. מומלץ שתדברי על התלבטויות אלו בפתיחות עם הצוות המטפל או עם הגורמים המייעצים האחרים התומכים בך. ברוב המרכזים הרפואיים בארץ כולל הצוות מלבד הרופאים גם אחות או עובדת סוציאלית מתאמת סרטן שד. כמו כן כדאי לשקול גם קבלת חוות דעת רפואית נוספת. כימותרפיה לטיפול בגרורות טיפול כימותרפי מקובל גם במקרים של סרטן גרורתי מפושט שלא הגיב טוב לטיפול הורמונלי. במקרים כאלו סביר להניח שלמרות הטיפולים בעבר לא כל תאי הסרטן הושמדו. לאחר טיפול כימותרפי צפויה התכווצות הגידול בשיעור ניכר אצל % 82 - 42 מהחולות ואצל % 27 מהמקרים צפויה היעלמות הגידול לתקופה של 12 - 6 חדשים. מחקרים מראים כי איכות החיים של החולה משתפרת למשך 4 - 1 שנים , ולעתים אף לתקופה ארוכה יותר, עקב טיפול כימותרפי, כמו גם עקב טיפול הורמונלי, כ- 10 תרופות ציטוטוקסיות נמצאות בשימוש לטיפול בסרטן גרורתי. הנפוצות ביותר הן : Cyclophosphamide ( C ) . Methotrexate (M) , 5 Fluorouracil (F), Adriamycin (A), Paclitaxel (Taxol) ו- Docetaxel (Taxotere) . אלו התרופות היעילות ביותר שהן גם בעלות התנגדות צולבת נמוכה. בניגוד להורמונים הניתנים כל אחד בנפרד ניתן להשתמש בשילובים שונים של התרופות הכימותרפיות ( CMF או CAF ) או בנפרד - אדריאמיצין. שילוב בין-תרופתי עלול להחמיר את תופעות הלוואי אך קיימות היום תרופות יעילות לטיפול בבחילות ולשיקום מנגנון בניית תאי הדם. למשל - פילגסטרים ( Filgasrim-Neupogen ) המחזקת את מנגנון החיסון של הגוף במלחמתו בזיהומים ו- אפואטין אלפא ( Epoeitin Alpha - Procrit ) המגבירה את אספקת תאי הדם האדומים ומתקנת מצב של אנמיה. התווית הטיפול מותאמת לכל חולה בנפרד ולא ניתן לצפות מה תהיינה התגובות אצל כל אחת. בדרך כלל כאשר תרופה או טיפול משולב מסוימים מוכיחים את יעילותם ממשיכים בהם למשך זמן מה. הרופאים חלוקים ביניהם באשר למשך הזמן האופטימלי למתן טיפול כימותרפי : ישנם החושבים שהתועלת המירבית של הטיפול תהיה במהלך ששת החדשים הראשונים, שלאחריהם יש להפסיק את הטיפול. אחרים טוענים כי יש להמשיך בטיפול כל עוד החולה מגיבה להם, וכאשר החולה נהיית חסינה לתרופה מחליפים את הטיפול. אין הוכחות לתוצאות טובות יותר במקרים של טיפול הורמונלי משולב בתרופות. השתלת מח עצם (Stem Cell Transplant, BMT-Bone Marrow Transplant) תגובה מוגבלת אצל חולות לטיפול בכימותרפיה במינון גבוה, יחד עם הנזק העלול להיגרם למח העצם, הובילו לפיתוח טיפול משולב של כימותרפיה עתירת מינון עם "הצלת" תאי מח עצם, הנקראת "השתלת מח עצם". על פי שיטה זו נלקחים מגוף החולה תאי מח עצם בריאים או "תאי גזע" ( stem cells, תאי דם בשלבי התפתחות ראשונים ) לפני התחלת הטיפול הכימותרפי. תאים אלו מוחזרים לגוף החולה עם השלמת הטיפול הכימותרפי האינטנסיבי ובכך מסייעים להחייאת המנגנון החיסוני וליצירת תאי דם חדשים. טיפול זה אינו מתאים לכל הנשים ובשלב זה הוא כבר אינו מקובל בישראל. אילו תופעות לוואי צפויות ? פעולת התרופות הכימותרפיות מתבטאת בהריסת תאי הסרטן המתחלקים במהירות. תאים בריאים מתחלקים וגדלים ומושפעים מהטיפול , דבר העלול ליצור תופעות לוואי ולפגוע במערכת החיסונית. מטרת הטיפול היא לתת מינון כזה שיהרוס את תאי הסרטן בעוד שהנזק לתאים הבריאים יהיה מינימלי. התאים הבריאים מסוגלים לשקם את עצמם במהירות ועל כן תופעות הלוואי הן זמניות. התגובות לטיפולים כימותרפיים משתנות מחולה לחולה גם כאשר המינון הניתן זהה. ישנן חולות הסובלות מתופעות לוואי שוליות ומסוגלות להמשיך בפעילות רגילה בעוד אחרות סובלות מהפרעות בדרגות שונות המקשות על מהלך חייהם התקין. התופעות הרווחות ביותר הן עייפות רבה, בחילות, הקאות, שלשולים, פצעים בפה ונשירת שיער. לעתים יכולה להיות פגיעה גם במיח העצם. ניתן לשלוט בתופעות הלוואי ואנשי המקצוע מסייעים לכל מקרה לגופו. בחילות והקאות הסיכוי לסבול מבחילות והקאות מותנה בסוג התרופות בהן משתמשים ובמינונן, כמו גם בתכונותיך האישיות. למשל , אם את נוטה בדרך כלל לחרדות או בחילות בנסיעה את עלולה לסבול מהתופעות גם בעקבות הטיפול. הסימפטומים עלולים להופיע מיד בתום הטיפול או עד למספר שעות לאחר סיומו. במקרים אחדים זה נמשך מספר שעות אך זה יכול לקחת גם מספר ימים. רצוי שתדווחי על התגובות לצוות המטפל היות וניתן להפחית את עצמת התגובות על ידי תרופות שיותאמו לצרכיך באופן אישי. לעתים נדרש שילוב של תרופות להשגת הקלה, או שימוש בסטרואידים. שיטות שונות של רפואה משלימה - טכניקות הרפייה, היפנוזה או ארומתרפיה (יעילות הארומתרפיה אינה ברורה היות ומדובר בשמנים) עשויות לסייע להקלת תופעות הלוואי ולחיזוק המערכת החיסונית. פצעים בפה ( mucositis ) - טיפול שיניים יש חולות העלולות לסבול מפצעים בפה או בחניכיים, ועל מנת למנוע זיהום הפצעים יש להקפיד על היגיינת הפה במהלך הטיפול. לפני תחילת הטיפול הכימותרפי חשוב שתפני לרופא השיניים לשם בדיקת פה כוללת ובעקבותיה תקבלי את כל טיפולי השיניים והחניכיים הנחוצים לקראת הכימותרפיה, במגבלות הזמן שנותר עד לטיפול הרפואי. רופא השיניים והשיננית ידריכו אותך כיצד לשמור על היגיינת הפה כך שרמת החיידקים בו תהיה מינימלית, וזאת למניעת סיבוכים אם יופיעו ולהפחתת עוצמתם. כהנחיה כללית מומלץ להימנע משתיית נוזלים חריפים או חומציים (דוגמת מיצי הדרים) . נשירת שיער אבדן או התדלדלות השיער נחשבת כאחת מתופעות הלוואי הטראומטיות ביותר ואת עלולה לחוש כעס רב ודיכאון. כאשר השיער נושר יש לכך פעמים רבות השפעה על הדימוי עצמי של החולה ועל איכות החיים שלה. לעתים קשה להתמודד עם תגובותיהם של הסובבים אותך על אבדן שיערך. אם את מרגישה שהם נבוכים ולא יודעים כיצד לנהוג היי את הראשונה לדבר על כך ואז ייקל עליהם לעמוד לצידך ולהציע עזרה ותמיכה. גם כאשר את צפויה לנשירת השיער בעקבות הטיפולים שהותוו לך אל לך להתייאש. גישה מושכלת לנושא והכנה מראש מתאימה תקל עליך את ההתמודדות ותשפר את הרגשתך. זכרי תמיד שהניסיון של כל חולה וחולה הוא שונה ושלא כל התרופות הכימותרפיות גורמות לנשירת שיער. חלקן גורם לדלדול השיער בעוד אחרות אינן משפיעות על השיער כלל. תרופות מסוימות רעילות יותר מהאחרות כך שמידת הסיכוי לנשירת השיער קשורה ישירות לסוג התרופה בה תשתמשי ולמינונה. נשירת שיער בעקבות טיפול כימותרפי מתרחשת בגלל היחלשות זקיקי השיער וכתוצאה מכך השיער נושר בקצב מהיר יותר מהרגיל. הנשירה היא תהליך הדרגתי המתחיל בדרך כלל כשבועיים או שלושה מתחילת הטיפול. השיער עלול לנשור מכל חלקי הגוף, כולל גבות ריסים ושיער הערווה. חשוב שתזכרי כי אבדן השיער הוא זמני וכי שיערך יגדל מחדש עם תום הטיפול. צמיחת השיער מחדש תתחיל מיד עם סיום הטיפול הכימותרפי, אך יעברו בין שישה לשנים עשר חדשים עד שהוא יחזור לקדמותו. לפעמים הצמיחה המחודשת מתחילה עוד בטרם הסתיים הטיפול ויתכן גם שהשיער החדש יהיה שונה מעט משהיה קודם - מתולתל יותר או שונה בצבעו. למניעת נשירת השיער משתמשים לפעמים בשיטות לצינון הקרקפת במטרה להקטין את כמות תרופות הכימותרפיה המגיעות אל זקיקי השיער, דבר המפחית ואף עשוי למנוע את הנשירה. פעולה זו נקראת חבישת "כובע קר" . בבתי החולים בישראל נהוגות שיטות שונות וכדאי שתשאלי על כך לפני הטיפול. ניתן להכין "כובע קר" פשוט על ידי עטיפת שקית קרח במגבות. 15 דקות לפני קבלת הכימותרפיה נכרכת תחבושת קרה רטובה סביב הראש. צריך להגן על האזניים מפני הקור על ידי כיסוין בפדים. הכובע מולבש בזהירות ומוחזק במקומו על ידי תחבושת , ונשאר על הראש במשך הטיפול וכשעה לאחריו. "כובע קר" מסחרי משתמש בג'ל המחזיק מעמד זמן רב, ניתן לחבשו בקלות והוא מוצמד לראש בעזרת סרט דביק ( velcro ). שיטה אחרת היא שימוש במכונה ניידת הדומה למייבש שיער במספרה, אשר מפזרת אוויר קר על הקרקפת. "הכובע הקר" יעיל רק עם תרופות מסוימות ומומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי השימוש בו. חשוב לציין שיש גישות רפואיות המתנגדות לקירור הקרקפת ורצוי שתתייעצי עם הצוות המטפל בך בקשר לכך. עצות מעשיות להתמודדות עם אבדן שיער , הצעות לחבישת פיאה או תוספות שיער, ועוד תוכלי למצוא בחוברת התמודדות עם נשירת שיער. הדחקת מח העצם מח עצם הוא החומר הספוגי הנמצא בתוך חלל העצם ובו מתהווים תאי הדם לפני השתלבותם במחזור הדם. סוגי תאי הדם הם : תאים לבנים - המופקדים על הגנה מפני זיהומים תאים אדומים - האחראים להובלת חמצן לחלקי הגוף השונים תאי קרישה ( platelets ) - האחראים ליצירת תהליך התקרשות הדם טיפול כימותרפי עלול לפגוע במיח העצמות ולפגוע ביצירת תאי דם חדשים מכל שלושת הסוגים הללו. לפני תחילת כל שלב בטיפול נלקחת דגימת דם מהחולה לבדיקה על מנת להבטיח מעקב מתמיד על רמות תאי הדם. כדאי שתדווחי לצוות המטפל על הופעת סימפטומים חריגים העלולים להעיד על ירידה מסוכנת של רמות אלו. כאשר ספירת התאים הלבנים נמוכה משמעות הדבר שהגוף חשוף יותר לזיהומים. על כן חשוב ביותר לדווח לצוות המטפל על כל תופעה היכולה להעיד על קיומו של זיהום כמו עליית חום הגוף או כאב גרון. במידת הצורך יש לקחת אנטיביוטיקה, אך זאת רק לאחר התייעצות עם הרופא. רמת תאים אדומים נמוכה מעידה על אנמיה המתבטאת בעייפות, קוצר נשימה והרגשה כללית גרועה. סימפטומים אלו יכולים גם לנבוע מסיבות אחרות אך בכל מקרה רצוי שתדווחי עליהם לצוות הרפואי המטפל בך. התאים בדרך כלל משתקמים בכוחות עצמם אך במקרה הצורך נותנים עירוי. דימומים תכופים (למשל לאחר ניקוי שיניים) או פציעות, עלולים להעיד על רמה נמוכה של תאי קרישה . במקרה הצורך ניתן לקבל עירוי של תאי קרישה. קיימים מקרים בהם השפעת הטיפול הכימותרפי על תאי הדם כה חזקה עד שיש צורך לדחות את מתן הטיפול. תאי הדם מתחדשים בדרך כלל תוך שבוע ואז ניתן לחדש את הטיפול. על מנת להימנע מזיהומים ופציעות תשתדלי לא לשהות במקומות צפופי אדם, הקפידי על היגיינה אישית, אכלי בצורה מאוזנת ובריאה, הימנעי מפעילויות העלולות לגרום לפציעה ומחשיפה לשמש, והיי מודעת לצורך במנוחה רבה. האם יש תופעות לוואי נוספות ? תרופות שונות עלולות לגרום לתופעות לוואי שלא צויינו כאן ויש לזכור תמיד כי כל חולה מגיבה בצורה שונה גם על אותה התרופה. הצוות המטפל יוכל לסייע במתן מידע מורחב לגבי התרופה בה הוחלט להשתמש. מחלות המועברות דרך אברי המין הנמצאות במצב רדום, דוגמת הרפס או יבלות באברי הרבייה, עלולות להתעורר בעקבות טיפול כימותרפי ועל כן חשוב ליידע את האונקולוג המטפל לפני תחילת הטיפול אם סבלת ממחלות כאלו בעבר . חומרים מסוימים בהם משתמשים בכימותרפיה עלולים לחדור להפרשות של הנרתיק ולגרום לגירוי באבר המין של בן\בת הזוג של המטופלת. שימוש בקונדומים יכול לסייע להתגבר על בעיה זו. ומה לגבי פוריות ? טיפול כימותרפי עלול לפגוע בתהליך היווצרות הביציות ובכך לפגוע בפוריות האישה. אם את נמצאת בגיל הפוריות זהו על כן שיקול שיש לקחת בחשבון בעת קבלת ההחלטה על מתן הטיפול. נשים אחדות עלולות להבחין בהפרעות בהופעת המחזור החודשי עד להפסקתו הזמנית. אצל אחרות עלולה להיות הפסקת מחזור מוחלטת, דהיינו פגיעה בפוריות. התגובה תלויה בסוג התרופה הניתנת ובמינונה, וכן בגיל החולה ( נשים מתחת לגיל 40 צפויות לחידוש המחזור החודשי עם תום הטיפול יותר מנשים מעל לגיל זה ). גם בנושא זה רצוי שתתייעצי עם הצוות המטפל לפני קבלת ההחלטה על הטיפול. ומה עם השימוש באמצעי מניעה ? אפשר לקיים חיי מין רגילים במהלך קבלת טיפול כימותרפי אך רצוי להימנע מכניסה להריון. למרות שסדירות המחזור החודשי עלולה להיפגע עדיין חשוב להיעזר באמצעי מניעה. מכיוון שגלולות המניעה מכילות הורמונים אשר עלולים להמריץ את סרטן השד כדאי להשתמש רק באמצעי מניעה שלא על בסיס הורמונלי ( קונדומים, התקן תוך רחמי ). האם אוכל לקחת תרופות אחרות ? חשוב ביותר שתיידעי את הצוות המטפל בך לגבי תרופות נוספות שאת נוהגת לקחת, כולל ויטמינים ותוספי מזון הנמכרים ללא מרשם רופא. האם אפשר לנסוע לחופשה ? יציאה לחופשה צריכה להיות מתואמת עם הצוות המטפל ובהתאם ללוח הזמנים של הטיפולים. בשלב קבלת הטיפול לא רצוי לנסוע לחו"ל, במיוחד אם מדובר ביעד נסיעה המחייב קבלת חיסונים. ייתכנו גם קשיים בהוצאת פוליסת ביטוח נסיעה. בארץ, נכון ליוני 2003, רק סוכנות ביטוח מקבוצת הפניקס בשם "חידוש" מבצעת ביטוח נסיעות לחו"ל לחולי סרטן. החברה נמצאת בתל אביב בטלפון 5608555 – 03. הביטוח כולל ביטוח סטנדרטי + הרחבה לטיפולי עזרה ראשונה וטיפול חירום כתוצאה ממחלת סרטן קיימת, כולל צורך דחוף בטיסה חזרה לארץ. בכל מקרה של צורך בקבלת חיסונים את חייבת ליידע את נותן החיסון שאת מקבלת טיפול כימותרפי, ובשום מקרה אין לקבל חיסונים הכוללים נסיוב חי ( חצבת, חזרת, שיתוק ילדים, שחפת וקדחת צהובה). התמודדות עם הכימותרפיה הידיעה שאת צפויה לעבור טיפול כימותרפי עלולה להכניס אותך ואת הקרובים לך למערבולת רגשית. יש חולות החשות בטחון מתוך ידיעה שעושים עבורן את כל מה שניתן , אך יש כאלו החשות חרדה עמוקה הנובעת בעיקר מתפישה מוטעית שטיפול כימותרפי ניתן כאשר הסרטן מפושט יותר והמצב חמור. צריך לזכור שכימותרפיה ניתנת פעמים רבות כתוספת להתערבות כירורגית או להקרנות, גם במקרים שאין הוכחה להתפשטות הסרטן. ברוב המקרים החרדה נובעת מהחשש מפני הבלתי נודע. יש לשער כי ככל שתדעי יותר על הטיפול המוצע יהיה לך יותר קל להתמודד עם מה שיבוא. תוכלי גם להיעזר בטכניקות השונות של הרפואה המשלימה לשם כך, אך זכרי שתמיד להיוועץ בצוות המטפל כדי להבטיח שלא תהיה התנגשות עם הטיפול הכימותרפי. בכל שלב במהלך הטיפול חשוב שתזכרי גם כי מצבי העייפות, מצב הרוח הירוד, והרגישות הגבוהה הם חלק מהתהליך, וכי האנשים הקרובים לך, אנשי המקצוע למיניהם המטפלים בך ומנגנוני התמיכה השונים רוצים כולם לעזור. ככל שתהיי פתוחה לקבל עזרה ותשתפי את האחרים בתחושותיך ורגשותיך יכולתם לתמוך ולסייע תהיה טובה יותר. אנו מקוות שהמידע יעזור , בנוסף לעמותת אחת מתשע יש קו חם שמופעל על ידי מתנדבות שעברו את המחלה וקיבלו הכשרה , אנו נשמח לעמוד לרשותך 400-363-800-1 בברכה, צוות אחת מתשע

26/08/2003 | 17:38 | מאת: פרופ' מרדכי גוטמן

לאחות המודאגת שלום לשאלותיך, אחת אחת: אין צורך להוציא עוד בלוטות לימפה מהירות ההכפלה של סרטן שד היא בסדר גודל של ימים רבים מאוד ולא ימים או שבועות בודדים הכימותרפיה היא "כללית" כלומר אמורה לטפל בתאים ממאירים במידה וישנם בכל הגוף. לגבי איזור הגידול אחותך תקבל גם טיפול קרינתי שתפקידו לבלום אפשרות של חזרה מקומית באיזור השד. איני יודע על חומר קריאה פופולרי בנושא כימותרפיה. יש חוברות הסברה כלליות ויעילות שניתן למצוא רך האגודה למלחמה בסרטן (יש אתר אינטרנט), וכדאי לשאול את האונקולוג המטפל שכן אין דין תרופה אחת כדין תרופה אחרת. כאבים באיזור הניתוח זה טבעי, ולגבי רפואה אלטרנטיבית בסרטן שד אין לנו מידע בדוק . בהצלחה פרופ' מ' גוטמן

28/08/2003 | 11:08 | מאת: האחות המודאגת

לד"ר גוטמן והצוות ! תודה רבה לכם, ושוב תודה , עזרתם לי רבות ולו בגלל, האדיבות והתשובות המהירות אני מברכת את התנדבותכם ופועלכם - שירבו כמוכם אני יודעת שיום יבוא ואני ואחותי נצטרף אליכם לעידוד חולות אחרות. עוד שאלה: אחותי אתמול עברה את הניתוח השני היא יצאה מחדר התאוששות במצב לא כ"כ טוב ודי הבהילה אותנו במהלך הלילה היה לה לחץ דם מאוד נמוך 42/60 היא חלשה אולי בגלל הפרש של שבוע מנתוח לנתוח. מה אנחנו יכולים לעשות על מנת לחזק אותה ואת גופה, מה אפשר לתת לה לפני הטיפולים הכימוטרפיים בכדי להקל על התופעות ולחזק את המערכת החיסונית האם אפשר להתחיל את הטיפולים רק בעוד 3 שבועות בהתחשב בסוג שלה. תודה מראש מלי

29/08/2003 | 19:52 | מאת: אדר

שלום אני בת 35 ילדתי את ילדתי הבכורה בגיל 26 והנקתי אותה במשך שנה וארבע חודשים. לאחר הפסקת ההנקה לא ראיתי שינוים חריגים במבנה החזה. כרגע אני לאחר שנתיים וחדשים של הנקה במיוחד משד אחד.(ילד שני) ורוב הזמן היה לי חזה אחד קטן מהשני. וראיתי לאחרונה שמהשד שהילד לא ינק הפיטמה שקועה. וכרגע בגמילה אני רואה שגם השד השני הפיטמה גם שקועה. אני בחרדה (במשפחה יש הסטוריה של סרטן השד דודה ואמא). והשאלה שלי היא האים יש לי סיבה לדאגה? תודה מראש אדר.

29/08/2003 | 23:00 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום אדר, בכדי להסיר דאגה מליבך, אנו ממליצות שתיפני למרפאת שד או כירורג שד בקופת החולים לה את שייכת לשם בדיקת שד שיגרתית. בברכה, צוות אחת מתשע

25/08/2003 | 22:58 | מאת: דר

שלום רב חולה בסרטן שד 4 שנים עם גרורות לעצמות לא מתאימה להרצפטין טופלתי לאחרונה בטקסוטר ובארדיה אחת לחודש מכיון שיש עליה בסמן המרקרים הומלץ לי לקבל טיפול אדריאמיצין מה יעילותו של טיפול זה? האונקולוג שלי אמר שיש נשים עם גרורות בעצמות שקיבלו טיפול זה וכבר 3 שנים בשקט מהמחלה? אם נכון? מה תופעות הלוואי הכרוכות בטיפול זה האם זה נחשב לטיפול קשה מאוד? מה המלצתך? אודה על תשובתך בהקדם

27/08/2003 | 00:05 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לאדריאמיצין יש גבול עליון אותו ניתן לתת מבחינת הכמות, אם הוא ניתן כל 3 שבועות בדרך כלל נותנים עד 7 טיפולים, אפשר לפעמים להמשיך עם חומר המגן על הלב במיקרים מסוימים. במתן שבועי אפשר להגיע למנות גבוהות יותר לטיפול השבועי תופעות לואי קלות, לתלת שבועי קשות יותר וביחוד - נשירת שיער, בחילות והקאות, דיכוי מח עצם עם נטיה לזיהומים, פצעים בפה וחולשה. לא כל התופעות מופיעות בדרך כלל, ועצמתן משתנה ביו החולים.

27/08/2003 | 22:04 | מאת: דר

תודה על תשובתך. נשמע די מפחיד אך מה יעילות הטיפול האם ניתן לתת טיפול לי טיפול זה לאחר שנה של כמותרפיה בשם טקסטור האם הגוף לא חלש מדי או עייף מדי לקבל טיפול קשה כזה? מה הסיכונים? ומה המלצתך האם לקבל כל שלושה שבועות או כל שבוע כמות קטנה יותר מה ההבדל? האם יש טיפול חלופי חלש יותר למצבי? האם נשירת השיער בטיפול שבועי קטנה יותר מטיפול של כל שלושה שבועות? נא תשובתך בהקדם תודה רבה

25/08/2003 | 21:57 | מאת: רעיה

לרופאי הצוות אחת מתשע שלום קיבלתי את תשובת האונקלוג ואני מבקשת קצת הסבר "אין תלות בין יעלות טמוקסיפן וערכי פרוגסטרון או אסטרוגן בדם יעלות טמוקסיפן תלויה בערכי הקולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון ברקמת הגידול אצלך יש קולטנים ברמה גבוהה כך שטמוקסיפן יעל מאוד במצבך" סוף ציטות קראתי את כול החומר שלכם לגבי הענין הנאמר באם אפשר להסביר יותר? אני מבינה שהטמוקסיפן מגן בכול מקרה ולא חשוב מה ערכי ההורמונים כי הקולטנים שלי ברמה גבוהה ( רק תסבירו לי מה הכונה שאומרים רמה גבוהה) תודה לכם רעיה

26/08/2003 | 19:15 | מאת: פרופ' אילן כהן

לרעיה ככל שיש יותר קולטנים כך להורמון האסטרוגן יש יותר יכולת להתקשר לתאי השד או לתאי הגידול וגרום להם להתרבות. הטמוכסיפן נועד לחסום את האפשרות של הרומון האסטרוגן להתקשר לתאי רקמת השד או לרקמת הגידול. אך אין זה נכון שאין קשר בין הצלחת הטיפול לבין רמת הורמון האסטרוגן. כי רמות גבוהות של הורמון האסטרוגן עלולות לבטל את יעילותהטיפול עם טמוכסיפן. בברכה פרופסור אילן כהן

25/08/2003 | 19:45 | מאת: דינה

לדר נועה היקרה שלום השאלה שלי לא בדיוק שאלה אלא התלבטות שמאוד קשה לי אני אנסה לחלוק איתך את הבעיה ואני יודעת שעצות לפעמים דרך הפורם כמעט בלתי אפשריות לאור זה שאין לפעמים את כול הפרטים וכ"ו אבל אנסה לשתף לפני שנה התגלה אצלי גידול הורמונל בערכים גבוהים היום אני בת 43 עברתי למפקטומי ולאחר מכן מסטקטומי בית שחי נקי במעקבים אני בסדר ואין בעיה אני לוקחת טמוקסיפן שגורם לי לעבוי רירית בוצע לאחר חצי שנה גרדה והבדיקה גם של רירית היתה תקינה הבעיה שרמת האסטרוגן מייד עולה אצלי ברגע שאני מפסיקה זלוטקס ו ושוב רירית הרחם מתעבה ויש צורך לקחת אסטרוגן להפיל את הרירית שגם זה מאוד מאוד מפחיד עקב הגידול ההורמונלי שלי וכך הגלגל מסתובב בין הזריקות לבדיקת רירית לבין לקיחת כדורים לבין אולי גרדות ואני סך הכול בת 43 וסיימתי לצערי עקב המחלה את התוכניות להביא עוד ילדים לעולם כך שאין לי שקט נפשי ומנוחה לגבי הטיפולים הרפואיים האם נכון אני רק שואלת וכמובן שההחלטה הסופית כמו שאת תמיד כותבת היא שלי האם נכון להוריד את הרחם והשחלות (אפילו שנמאס לי מניתוחים) ולהטפתר פעם אחת ולתמיד מכול המעקבים והפחד לממצאים ברירית הרחם עקב הטמוקסיפן? או להשאיר את השחלות והרחם ולהמשיך את הבדיקות ואת הזריקות? מה דעתך? י

26/08/2003 | 23:59 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לא ברור לי מהלך הטיפול בך, לא נהוג להתחיל ולהפסיק זולדקס, וגם אין צורך בביצוע גרידה כאשר יש עיבוי רירית, או לקיחת אסטרוגן האם את מטופלת על ידי גנקולוג או בשילוב עם אונקולוג? את יכולה לקחת זולדקס למשך מספר שנים יחד עם טמוקסיפן ובכך להפסיק את מעגל הקסמים שאת מתארת. אין צורך רפואי בכריתת רחם ושחלות. הסיכוי לסרטן רחם עקב טמוקסיפן בגילך הוא זניח ביותר

27/08/2003 | 07:54 | מאת: דינה

לדר בן ברוך שלום תודה עבור תשובתך כתבת אין צורך בביצוע גרדה כאשר יש עבוי רירית אז מה עושים עם רירית עבה היא יכולה להגיע כמו אצלי ל28 ממ תןדה דינה

24/08/2003 | 22:58 | מאת: דר

שלום רב, מעוניינת לקבל תמיכה נפשית ו/או יעוץ לגבי תמיכה כיצד להתמודד עם המחלה. חולה כבר 4 שנים בסרטן השד עם גרורות בעצמות. מעוניינת שנשים במצב דומה לשלי יכתבו לי על דרך ההתמודדות, דרכי הטיפול, או כל דבר שיכול לעזור. מרגישה באפיסת כוחות וסובלת נפשית יותר מאשר מהמחלה. חושבת על המחלה יום יום שעה שעה פשוט זה לא עוזב אותי. האם ללכת לטיפול פסיכולוגי? או לפסיכיאטר ולקבל כדורים. כיצד נכנסים למעגל חיים נורמלי במצבים כאלה? כיצד מתמודדים מול בני המשפחה שגם הם חסרי אונים ולא יכולים לעזור? בתחילת המחלה כשרק התגלתה היתה לי עוד תקווה והתמודדתי יפה מאוד הייתי אופטימית ושמחה השיער לא נשר לי ואף אחד לא הרגיש שאני חולה. היום אני עם משקל של 74 קילו שלפני המחלה הייתי 54 קילו היום אני בלי שיער שקודם לכן הייתי עם שיער ארוך ויפה. לפעמים אני מסתכלת על עצמי במראה ותוהה וחושבת האם זו אני? פשוט לא מעקלת את השינוי ואני צריכה להתמודד גם עם המחלה וגם עם הנפש? צריכה יעוץ או דרך לחיות חיים נורמלים בצל המחלה הנוראית הזו שלא משאירה כל חלקה טובה.

25/08/2003 | 10:19 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום דר, אנו בעמותה מבינות לליבך, ןאכן רוצות לעזור להתמודד עם המחלה. לכן יש בעמותה את הקו החם- מרכז תמיכה , ומתן מענה, תמיכה ומידע לחולות סרטן השד ולבני משפחותיהן. הקו מספק תמיכה ועצה מאישה שעברה את המחלה. המתנדבות עוברות הכשרה בקורס מיוחד, עוזרות לפרוק החרדה, כאב ופחד מאי- וודאות. באמצעות קשר טלפוני רציף הן מחזקות את החולות, ומאפשרות לראות את "האור בקצה המנהרה". את מוזמנת להתקשר 400-363-800-1 אנו נשמח לעמוד לרשותך בכל עת. חיזקי ואימצי! צוות אחת מתשע

24/08/2003 | 13:52 | מאת: דליה

שלום. רציתי לשאול מה הטיפול המומלץ במקרה של DCIS ובלוטות נקיות . האם ניתוח הכרחי? האם כימו הכרחי ? וכל זאת על רקע העובדה שיש שאינם מתייחסים למצב זה כאל סרטן אלא כאל מצב טרום ..

26/08/2003 | 17:07 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

לדליה שלום אתחיל מהסוף אך זאת רק לצורך הסבר. כריתת שד מלאה מרפאה DCIS ב100% של המנותחות. זה היה הסטנדרד המקובל. כיום אנחנו מסתפקים בכריתה חלקית, בגבולות בריאים ברוב המקרים. עם זאת קיים סיכון לא מבוטל שבשד קיימים מוקדים נוספים באיזורים אחרים שכן הוא שד "מועד". לפיכך, אם הנגע היה יותר ממספר מילימטרים או סנטימטר אחד, רבים נוהגים להוסיף טיפול קרינתי לרקמת השד הנותרת. זה מה שאני ממליץ לחולות בטיפולי. בנוסף, אם את לאחר חדלון הווסת יש לשקול טיפול מונע הורמונלי המקטין משמעותית את הסיכון לפתח DCIS או סרטן שד של ממש הן בשד המנותח ומוקרן והן בשד השני. סה"כ, הסיכוי לריפוי טוב מאד ויש, כפי שכתבתי, הרבה טיפולים לא קשים במיוחד ומועילים מאד. דר' חיים גוטמן

24/08/2003 | 11:58 | מאת: עלמה

ברצוני לקבל מידע אודות סיווג או STAGE של המחלה. מה הפרמטרים לקביעת רמת המחלה ודרגתה? מה ההבדל בין רמה 1 לבין רמה 2 ? מה סיכויי ההשרדות בין הרמות השונות ? תודה.

24/08/2003 | 15:43 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום עלמה, באתר עמותת אחת מתשע יש מידע על שלבי המחלה, לנוחיותך המידע מופי מטה: השלב אליו הגיע גידול סרטני נקבע על פי גודלו ומידה התפשטותו, והגדרת השלב תהווה גורם מכריע בקביעת תכנית הטיפולים שלך. החל מינואר 2003 נכנסה לתוקף שיטת דירוג חדשה לשלבים השונים של סרטן השד. על פי הדירוג החדש השלבים הם: שלב "0" - לא פולשני ( in situ ) - הגידול נמצא בתעלות החלב בלבד ( ducts ) ולא פיתח את היכולת להתפשט. שלב "I" - גודל הגידול פחות מ- 2 ס"מ והוא אינו מפושט. שלב " II " - כל אחד מהמצבים הבאים: • הגידול בגודל 5 - 2 ס"מ • הגידול התפשט ל- 1-3 בלוטות בבית השחי באותו צד של השד החולה. • גודל הגידול יותר מ- 5 ס"מ אך הוא טרם התפשט לבלוטות הלימפה או לחלקי גוף אחרים. שלב " III " – כל אחד מהמצבים הבאים: • הגידול קטן מ- 5 ס"מ והתפשט ל- 4-9 בלוטות בבית השחי • הגידול גדול מ- 5 ס"מ והתפשט ל- 1-9 בלוטות בבית השחי • הגידול התפשט לדופן בית החזה או לעור ו- 0-9 בלוטות נגועות • הגידול בכל גודל שהוא והתפשט ל- 10 או יותר בלוטות לימפה בבית השחי. • הגידול בכל גודל שהוא והתפשט לבלוטות לימפה באזור infraclavicular (מתחת לעצם הבריח) או לבלוטות לימפה באזור על-בריחי (supraclavicular) או לבלוטות שלאורך ה- internal mammary (בחזה בסמוך לעצם). שלב "IV" גידול בכל גודל, בלוטות לימפה נגועות או לא, אך הסרטן התפשט לחלקי גוף אחרים מעבר לשד ולבלוטות הלימפה. אנו מקוות שהמידע יעזור לך. בברכה, צוות אחת מתשע

23/08/2003 | 20:18 | מאת: אור

כמה זמן נדרש לאחר טיפולים וכמוטרפיה לחזור למצב ההתחלתי לפני הטיפולים. לי נאמר שייקח לי שנה ואני כעת שנה מאז ההקרנות ועדיין מרגישה לא לגמרי בסדר. לפעמים זה מעורר בי פחדים ומחשבות לא נעימות. הכוונה ללא ממש בסדר היא כאבים ברגליים בעיקר. טופלתי באדראמיצין טקסוטר וציטוקסן. לאחר מכן הקרנות. אני לא פניתי לרופאת המשפחה כי אני מתארת לעצמי שהיא אולי תשלח אותי לבצע מיפוי עצמות ואני מנסה בכל זאת להתגבר ולא להכניס אותי לפחדים מיותרים. אשמח ואודה אם טענו לי.

24/08/2003 | 23:03 | מאת: דר

שלום לך אני חושבת שכן צריך לפנות לרופא ולא להדחיק כל גילוי מוקדם יכול לעזור ולרפא. גם אני בהתחלה התחמקתי מרופאים ובדיקות אך במהלך הביקורת הרופאים שלחו אותי לבדיקות. כל בדיקה כזו מאוד מפחידה ומלחיצה אך מה לעשות לא צריך להיות יותר מדי אופטימים ושאננים זו מחלה שדורשת מעקב רציני ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. מאחלת לך בריאות והצלחה מכל הלב ושתתבשרי רק בשורות טובות.

27/08/2003 | 00:07 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אחרי טקסוטר יכול לקחת זמן רב עד שחוזרים לתפקוד מלא. אם הכאבים הם חדשים יש לבצע ברור מכוון. אם אלו כאבים ישנים שאינם חולפים מילת המפתח היא סבלנות. בכל מקרה יש להתיעץ עם האונקולוג שלך.

21/08/2003 | 22:30 | מאת: אור

האם זה נורמלי שהאונקולוגית נותנת לי לעשות בדיקת ממוגרפיה אולטרא סאונד ובדיקה גניקולוגית וכירורג שד פעם בחצי שנה. שאלתי היא האם אין צורך בבדיקות דם. אני קוראת באתר על תוצאות בדיקות דם של נשים במעקב ומוזר לי שלי לא אמרו כלום בנושא. מה לגבי מיפוי עצמות או סי.טי. אני מאוד חוששת ....... תודה

23/08/2003 | 20:10 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

נכתב רבות בפורום לגבי בדיקות מעקב, דפדפי בשאלות קודמות. בעיקרון מה שניתן לך הוא המומלץ לפי איגוד האונקולוגים האמריקאי. יש המוסיפים בדיקות נוספות. אם יש תלונות תמיד יש לבצע ברור מכוון

21/08/2003 | 20:13 | מאת: רחלה

לצערי הרב גילו אצלי סרטן בשד גודל קטן 12 מ"מ אך בלוטת הליפמה גדולה 4 ס"מ. האם גודל הגוש קובע לגבי הטיפול?

23/08/2003 | 20:08 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הטיפול נקבע לפי מספר גורמים, אחד מהם הוא גודל הגוש. במקרה ויש בלוטה גרורתית בגודל 4 ס"מ הטיפול יקבע במידה רבה על ידי הבלוטה וגודלה

21/08/2003 | 20:00 | מאת: דליה

לפרופסור אילן שלום אני אחרי טיפול כימי עקב גידול שהוא הורמונלי בת 42 האונקלוג המליץ באם המחזור לא יפסק עקב הכימו יש לקבל זריקה בשם LAHRA וכתוב עוד משהוא שאני לא מזהה אני מאמינה שאתה יודע לאיזו זריקה הוא מתכון הוא כותב שזה להפסקת המחזור מכיון שהגידול שלי הורמונלי אני פוחדת שהתמוקסיפן יגרום לגרוי השחלות ויצור מוגבר של אסטרוגן וכול מה שאתה כותב האם זריקה זו יעלה לי והא יפסק את עבודת השחלות ? מה הזריקה הזו למעשה מועילה למצבי? תודה דליה

24/08/2003 | 21:00 | מאת: פרופ' אילן כהן

לדליה שלום תודה עבור שאלתך. הזריקה שהאונקולוג מציע תבטל כל השפעה אפשרית של הטיפול עם טמוכסיפן על השחלות או על יצור יתר של הורמון האסטרוגן. לכן טיפול משולב זה עם טמוכסיפן והזריקה מגן עלייך בצורה אופטימלית. בהצלחה פרופסור אילן כהן

25/08/2003 | 20:12 | מאת: דליה

לפרופסור אילן שלום תודה עבור התשובה ועוד שאלה מה ההבדל בין זריקת LHRA לזריקת זלוטקס ? ומדוע האוקלוג כותב לי ברגע שתקבלי מחזור תחזרי אלינו מייד? תודה דליה

21/08/2003 | 18:52 | מאת: דלית

אני מעוניינת לשמוע מנשים שחולות בסרטן שד עם גרורות לעצמות לגבי אופן הטיפול בו טופלו והאם היה להם הפוגות ולמשך כמה זמן?

24/08/2003 | 22:40 | מאת: דיקלה

שלום לך! אני חולה בסרטן השד 4 שנים כעת כבר שנתיים עם גרורות בעצמות. כשגילו את הגרורות טופלתי בטפול הורמונלי כדורי פמרה כדור אחד ליום וכן ארדיה טיפול דרך הוריד אחת לחודש. לאחר כ-9 חודשים סמן המרקרים עלה והוחלט להוסיף לי כמותרפיה. קרוב לשנה קיבלתי טקסוטר וסמן המרקרים אכן הראה על ירידה לאחר כ-7 חודשים מהטיפול הסמן שוב הראה עליה כבראשונה ותוך כדי טיפול. הוסבר לי שכנראה אצטרך להחליף כמותרפיה כי הגוף מתרגל ואינו מגיב טוב כיום ממשיכה בארדיה אחת לחודש ובכדורים של הפמרה ובימים אלה אני קבעתי תור לד"ר ביאטריס עוזיאלי על מנת לקבל ממנה יעוץ איזה כמותרפיה לקבל מיעוץ שקיבלתי מהרב פירר הומלץ לי מאוד ללכת אליה עם התיק ולשמוע מה דעתה. אני מאחלת לך ולי בריאות ושנים ארוכות שמעתי שאפשר עם גרורות בעצמות לחיות שנים רבות. הענין הוא שאני סובלת נפשית יותר מכל וכרגע אני רוצה לטפל בבעיה הזו כי הרי נפש בריאה בגוף בריא.

אני מעוניינת לשמוע מנשים שחולות בסרטן שד עם גרורות לעצמות לגבי אופן הטיפול בו טופלו והאם היה להם הפוגות ולמשך כמה זמן?

שרון שלום אני חיה כשנה וחצי עם גרורות לעצמות מסרטן שד טופלתי במספר טיפולים כימותרפיים שפי שהוסבר לי ניתן לחיות עם גרורות לעצמות, הבעיה העיקרית שלי דאני לא כל כך מגיבה לטיפולים ויש לי כאבים חזקים ואני משתמשת באופן קבוע במורפיום. שלום אולי

אולי שלום, אני קרוב לשנתיים עם גרורות בעצמות. האם תוכלי לכתוב לי באיזה כמותרפיה טופלת? והאם כרגע את ללא טיפול או שאת מקבלת ארדיה, או זומרה, או כדורים מסויימים? ודרך אגב האם תוכלי לכתוב מי האונקולוג המטפל בך??אודה על תשובתך

21/08/2003 | 12:22 | מאת: סקרנית

היי, מאוד מסקרן אותי לדעת מה ה סיכויים שיופיע עוד גידול, עם ובלי תרופות. הובחנתי ב Stage1 Invasive Lobular Carcinoma. אני מרגישה לא טוב רק מהתרופות -Tamoxifen and Zoladex-מין חולשה כללית,פריחה קלה, והמחשבה שאצטרך להמשיך 5 שנים עם טמוקסיפן רק מדכא אותי. מישהו יכול להבטיח שלא אגלה עוד גידול - אולי בשד השני- כל זמן שאמשיך עם התרופות? אני בת 49 -peri-menopausal. תודה מראש

21/08/2003 | 17:54 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

סיכויי הישנות תלויים במאפינים נוספים אותם לא מסרת בשאלתיך. כגון גודל מדויק של הגידול, רמות רצפטורים וHER2, חדירה לכלי דם ולימפה. תופעות הלואי בדרך כלל משתפרות עם הזמן.

02/09/2003 | 08:33 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

המחקר הראה שחולי סרטן אשר יאמצו את עקרונות הטיפול הבריאותי הטבעי החלימו כולם . מבין חולי סרטן קשים שהוגדרו ע"י הרופאים כחשוכי מרפאה לאחר שקיבלו טיפול ברפואה קונבנציונלית נרפאו רק 86% ע"י הטיפול הבריאותי הטבעי לעומת 6.4% שהחלימו בטיפול הקונבנציונלי מחקר שבוצע בארה"ב על השרדותם של חולי סרטן ע"י ד"ר וולטר אלמר מנהל המועצה הבנלאומית לבריאות חומר למחשבה

20/08/2003 | 17:45 | מאת: גילה

רציתי לדעת קצת פרטים על סרטן שד מסוג לובולרי מה מאפיין אותו, האם אגרסיבי או איטי, וכל מידע שניתן ויכול לעזור לי להתמודד ולחיות אתו בשלום.

21/08/2003 | 10:36 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום גילה, אנו מבינים את הרצון למידע נוסף לגבי הסוגים השונים של סרטן השד , ולכן באתר של עמותת אחת מתשע , במידע הרפואי, ייעדנו פרק שלם בנושא. לנוחיותך הפרק הועתק ומובא מטה - סוגי סרטן השד מהו סרטן שד ? סרטן שד הוא גידול ממאיר אשר התפתח מתוך תאי שד. המחלה מופיעה ברוב המקרים אצל נשים, אך מוכרת ונדירה גם אצל גברים. כפי שכבר נאמר מנגנון יצירת החלב בשד מורכב משני חלקים - lobules - אונות - אשר מייצרות את החלב, ומערכת duct - צינורות - האחראית להובלת החלב. במערכת ה- lobule-duct יתכנו צורות שונות של מצבים לא-נורמליים כמו סתימת האונות או הצינורות על ידי תאים מיותרים . לעתים רחוקות גורמים מצבים אלו להיווצרות גושים. בממוגרפיה לא ניתן לאבחן במדויק ולפיכך יש צורך בביופסיה לקביעת אבחנה. אם האבחנה מעידה על אחד מהמצבים המפורטים כאן יש לראות בכך התראה על סיכון גובר להיווצרות סרטן השד : intraductal hyperplasia - גידול לא נורמלי במספר התאים בצנורות החלב, או intraductal hyperplasia with atypia - מצב שפיר ( לא ממאיר ) בו יש לתאים תכונות וקצב גידול לא נורמלים, או ductal carcinoma in situ ו - intraductal carcinoma - סרטן בלתי פולשני ממוקד ומוגבל לצנורות החלב בשד . הכרת המושגים המתארים את הסוגים השונים של סרטן השד חשובה היות וסוגים אלו שונים אחד מהשני בסימפטומים שלהם ובאופציות הטיפול בהם. כללית מתחלק סרטן השד לשתי קטגוריות - סרטן לא פולשני ( Non-Invasive Carcinoma ) וסרטן פולשני ( Invasive Carcinoma ). סרטן שד לא פולשני ( Carcinoma In-Situ ) משמעות אבחנה זו היא שנמצאו תאי סרטן ברקמת השד אשר מתפתחים ומתחלקים בצורה לא נורמלית. בשלב זה הימצאות תאים אלו מוגבלת לצינורות החלב ( ducts ) בלבד והם טרם פיתחו את היכולת להתפשט, בתוך השד ומחוצה לו. יש רופאים המתייחסים למצב זה כאל סרטן לא-פולשני ויש הקוראים לכך מצב טרום סרטני. סרטן פולשני ( Invasive Carcinoma ) המושג סרטן השד מתייחס בדרך כלל למצב של הימצאות סרטן פולשני בשד. המשמעות היא שהתאים הסרטניים כבר פיתחו את היכולת להתקיים מחוץ למקומם המקורי ואף התפשטו לחלקי גוף אחרים. היכולת הפוטנציאלית של הגידול להתפשט ניתנת למדידה וידועה במושג "סווג" או "דירוג"grading - . סרטן השד מתפשט באמצעות חדירת תאי הסרטן למערכת הדם ו\או למערכת הלימפה אשר בשד, ומשם באמצעות מערכות אלו גם לשאר חלקי הגוף וגורמים להיווצרות גידולים הנקראים גרורות ( מטסטזות - metastases ). היווצרות הגרורות היא אשר הופכת את המחלה לקשה יותר. הפוטנציאל להתפשטות עדיין אינו אומר שההתפשטות אכן התרחשה, אך ההחלטות לגבי הטיפול מבוססות בדרך כלל על הערכת מידת הסיכון להתפשטות. הערכה כזו נקראת "סטייג'ינג". (staging ) - שלב, רמה. סוגים מוכרים של סרטן שד לא פולשני הם : אדנוקרצינומה ( Adenocarcinoma ) - מושג כללי המתייחס לסרטן שתחילתו ברקמות של הבלוטות במקום כלשהו בגוף. מכיוון שרוב המקרים של סרטן השד מתחילים ברקמות של בלוטות השד ניתן לכלול אותם תחת הסיווג של אדנוקרצינומה. שני הסוגים העיקריים של אדנוקרצינומה בשד הם Ductal Carcinoma ו - Lobular Carcinoma . קיימים גם מספר סוגים משניים בקטגוריה זו, ולחלק מהם יש השלכות חשובות לגבי סיכויי ההחלמה. דוקטל קרצינומה אין-סיטו (Ductal Carcinoma In Situ DCIS , ידוע גם כ - Intraductal Carcinoma ) - זה הסוג הנפוץ ביותר של סרטן שד לא פולשני. תאי סרטן נמצאים בצנורות החלב ולא התפשטו לרקמות השומניות של השד. ניתן לרפא כמעט % 100 של הנשים המאובחנות בשלב כה מוקדם של סרטן השד . הדרך הטובה ביותר לאבחן DCIS היא בממוגרפיה. עם הגידול במספר הנשים העוברות ממוגרפיה האבחון של DCIS נפוץ יותר. סיווגי משנה של DCIS נעשים לפי הסוג והדרגה ( grading ) במטרה לסייע בחיזוי רמת הסיכון לחזרת המחלה ועל מנת להתאים את הטיפול הנכון. הדירוג מציין את רמת התוקפנות של תאי הסרטן כפי שאובחנה במיקרוסקופ. יש סוגים שונים של DCIS . האבחנה החשובה ביותר ביניהם היא על פי מידת נוכחות נמק ( נקרוסיס necrosis ) של תאי הגידול. המושג קומדוקרצינומה comedocarcinoma) ) מתאר DCIS עם נמק . לובולר קרצינומה אין סיטו ( lobular carcinoma in situ - LCIS ) למרות שזה בעצם איננו מצב סרטני הוא מסווג לעתים כסוג של סרטן שד בלתי פולשני, ונקרא גם lobular neoplasia . תחילתו בבלוטות החלב אך הוא אינו חודר מעבר לצנורות. רוב הרופאים מאמינים ש LCIS לעצמו אינו הופך להיות סרטן פולשני. נשים שיש להם LCIS נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן פולשני באחד משני השדיים. משום כך חשוב שנשים שאובחנו יקפידו על מעקב רפואי שוטף - בדיקה רפואית פעמיים או שלוש בשנה וממוגרפיה אחת לשנה. סוגים מוכרים של סרטן שד פולשני הם : אינפילטרייטינג אינבייסיב דוקטל קרצינומה (Infiltrating-Invasive-Ductal Carcinoma IDC) סרטן זה , שתחילתו באחד ממעברי החלב בשד, פרץ וחדר לרקמות השומניות בשד. בשלב זה יש לו הפוטנציאל ליצור גרורות ( מטסטזות ) גם במקומות אחרים בגוף. כ- % 80 ממקרי סרטן השד הפולשני שייכים לקטגוריה זו . אינפילטרייטינג אינבייסיב לובולר קרצינומה (Infiltrating-Invasive-Lobular Carcinoma- ILC ) סרטן זה תחילתו בבלוטות החלב, ובדומה ל- IDC יש לו הפוטנציאל לפתח גרורות בחלקי גוף אחרים. קשה גם לגלותו בעזרת ממוגרפיה . כ- % 15 - 10 ממקרי סרטן השד הפולשני שייכים לקטגוריה זו. אינפלמטורי ברסט קנסר ( Inflammatory Breast Cancer ) זהו סוג נדיר של סרטן שד פולשני ( כ - % 1 ). עור השד הופך אדום וחם, כמו בדלקת, הוא גס בתחושה ומלא בגבשושיות כמו קליפת תפוז. התופעות נגרמות על ידי תאי סרטן החוסמים את צנורות הלימפה בעור המכסה את השד . הרופאים יודעים היום שהתופעות אינן נגרמות על ידי דלקת או נפיחות אך השם שניתן לסוג זה של סרטן שד בעבר עדיין נשמר. מדולרי קרצינומה ( ( Medullary Carcinoma בסוג מיוחד זה של סרטן שד פולשני קיים גבול ברור למדי בין רקמת הגידול לבין הרקמות הבריאות. סוג זה מאופיין גם בתאי סרטן גדולים ובהימצאותם של תאי המערכת החיסונית בשולי הגידול. כ- % 5 ממקרי סרטן השד הפולשני שייכים לקטגוריה זו, וסיכויי ההחלמה גבוהים יחסית לסוגי סרטן שד פולשני אחרים. מוקינוס קרצינומה ( Mucinous Carcinoma ) סוג נדיר זה של סרטן שד פולשני נגרם על ידי תאי סרטן המייצרים ריר. סיכויי ההחלמה של סוג זה טובים יותר מאלו של סוגי סרטן השד הפולשני האחרים. סוג זה נקרא גם קולואיד קרצינומה ( colloid carcinoma ). מחלת פאג'ט של הפטמה ( Paget's Disease of the Nipple ) סוג זה של סרטן השד מתחיל במעברי החלב ומתפשט לעור הפטמה ולעטרה. מחלת פאג'ט יכולה להיות קשורה לסרטן שד לא פולשני ( in situ ) ולסרטן שד פולשני כאחד. זהו סוג נדיר למדי של סרטן שד, כ- % 1 מהמקרים. הסימפטומים הראשוניים עלולים להיות תמימים ולעתים האבחנה היא בטעות כדלקת של העור . התחושה הראשונית היא כמו של פריחה – גירוי, צריבה, אדמומיות וקילוף בעור הפטמה והעטרה ולעתים גם דימום. עקב האבחון המוטעה עלול להיגרם עיכוב בגילוי הגידול ועל כן חשוב להיות עירנים לאפשרות של קיום סרטן שד. הסימפטומים אליהם יש לשים לב הם : - אדמומיות מתמשכת, הפרשה והיווצרות קרום על גבי הפיטמה, אשר גורמים לגירוי וצריבה. - פצע על הפיטמה אשר אינו נרפא. - הסימפטומים מופיעים בדרך כלל רק על גבי פיטמה אחת. גידול פילודס ( Phyllodes Tumor ) סוג נדיר זה של גידול בשד נוצר מתוך הסטרומה (stroma ) - הרקמה החיבורית של השד - בניגוד למצבי הסרטן האחרים המתפתחים בבלוטות או בצנורות החלב. גידולי פילודס ( נקראים גם phylloides ) הם בדרך כלל שפירים אך לעתים נדירות עלולים להיות ממאירים ובעלי פוטנציאל ליצור גרורות. את הגידולים השפירים מסירים בדרך כלל בקלות, יחד עם שוליים דקים של רקמה בריאה. במקרה של גידול ממאיר יש צורך להסיר שוליים רחבים יותר של הרקמה הבריאה, או לבצע כריתה מלאה של השד (מסטקטומי ). סרטן זה אינו מגיב לטיפולים הורמונליים וגם יעילות הטיפולים הכימותרפיים או הקרינתיים לגביהם מוטלת בספק. בעבר נקראו גם גידולי הפילודס, השפירים והממאירים כאחד, בשם cystosarcoma phyllodes . טובולר קרצינומה ( tubular carcinoma ) כ- % 2 ממקרי סרטן השד שייכים לסוג מיוחד זה של סרטן שד פולשני. סיכויי ההחלמה מסרטן זה טובים יותר מאשר במקרים אחרים של סרטן שד פולשני. אנו מקוות שהמידע אכן עוזר לך, בברכה, צוות אחת מתשע

אני חולה בסרטן השד כ-4 שנים המחלה התגלתה בשלב 2עברתי ניתוח של כריתה חלקית של הגוש (2.5 ס"מ) והוצאת בלוטות הלימפה שמתוך 20 בלוטות 1 היתה נגועה בסרטן מסוג לובולרי (אציין שכל הבדיקות קודם לניתוח היו תקינות). עברתי טיפול כמותרפי cmf ולאחר מכן הקרנות. לאחר שנהוחצי היתה עליה בסמן ca:15.3 ונשלחתי ל-c.t ולמיפוי עצם. ה- c.t היה תקין ובמיפוי נתגלו קליטות פתלוגיות חדשות החשודות כגרורות. נשלחתי לניתוח להוצאת השחלות ובמקביל קיבלתי טיפול הורמונלי כדורים בשם פמרה וכן ארדיה טפול דרך הוריד אחת לחודש. לאחר כשנה ועקב עליה בסמן המרקרים קיבלתי כמותרפיה בשם טקסוטר אחת לשבוע ואחת לחודש את הארדיה. לאחר כ-8 טיפולים לערך סמן המרקרים ירד מ-540 ל-190 דבר שהראה שהטיפול אכן עובד. לאחר 5 טיפולים נוספים היתה עליה בסמן המרקרים חזרה ל-540 ונשלחתי בשנית לסיטי ולמיפוי עצם. הסיטי היה תקין והמיפוי הראה שיש עדיין גרורות אך ללא שינוי מהותי בהתייחס למיפוי הקודם. הוחלט להוסיף לי לטיפול הטקסוטר עוד חומר כמותרפי בשם פלטיניום אחת לשלושה שבועות ביחד עם הטקסוטר אחת לשבוע. לאחר הטיפול הראשון בפלטיניום למחרת היום לא חשתי בטוב ואף התעלפתי ואין אני יודעת עם זה מהטפול או מירידה בלחץ דם או התייבשות או כל דבר אחר. בביקורת שגרתית העלתי את הבעיה בפני הרופא המטפל והסברתי שאני מאוד חלשה ותשושה מהטיפולים. הרופא הבין שאני סובלת מהטיפולים יותר מאשר המחלה והציע לי לטפל בטיפול הורמונלי מסוג שלישי בשם פזלודק זריקה בשריר אחת לחודש ימים. ולנסות ולבדוק מה קורה לאחר חודש וחצי באם הסמן של המרקרים יירד ובאם הטיפול אכן מתאים לי. שאלתי היא האם יכול להתפתח משהו קריטי בתקופה של החודש וחצי הנ"ל כי בכל זאת זה לא כמותרפיה או האם כדאי לי להמשיך ולקבל כמותרפיה עד אשר הסמן של המרקרים ירד ויגיע לנורמה. או אולי זה טוב שהגוף יתחזק קצת מהכמותרפיה בתקופה של החודש וחצי הזה? כי פשוט אני מרגישה שהגעתי לפרשת דרכים ואני תקועה בה ללא מוצא. אני מאוד מבקשת לקבל תשובה מפורטת למצבי והאם יש סיכויי החלמה ו/או עצירה ו/או נסיגה ו/או עיכוב מה של המחלה והאם אפשר לחיות עמה??? אציין שאין לי כאבים ואני בסה"כ חשה בטוב למעט החולשה שמלווה אותי עקב הטיפולים וכן המצב הנפשי בו אני מצויה חרדות, נדודי שינה, חוסר תאבון וכהנה. אודה על תשובה בדחיפות והאם כדאי לי להתייעץ עם רופא מומחה נוסף ????? כי למיטב הבנתי לכל רופא יש את הדעה שלו ואין אני יודעת מה להחליט כי אני החולה ולא הרופא!!! תודה מראש על ההענות ועל תשובה לשאלתי כי זה מאוד דחוף לי.

20/08/2003 | 22:18 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

מטופלת שלום, יש בהחלט מקום לחות דעת נוספת, יש תרופות כימיות בעלות תופעות לואי פחותות, כדאי גם לבדוק רמת ביטוי של HER2 בגידול כי אז יש גם מקום למתן הרצפטין, לגבי הפסלודקס - אם טיפול הורמונלי קודם עזר, יש בהחלט סיכוי שגם פסלודקס יעזור.

לד"ר שלום תודה רבה על תשובתך HER2 הינו שלילי, ואין אני מתאימה להרצפטין. טיפול הורמונלי שקיבלתי עד כה נולוודקס 30 ופמרה לא הצליח להוריד לי את המרקרים של CA:15.3 ואני רואה שעד כה לא נמצאה לי תרופה להורדת המרקרים אשר עומדים על 570 האם זה גבוה מאוד???? אודה על תשובתך בהקדם

לכל הפורום שלום, "דליה ודויד הבריאות הטבעית " התשלום הוא: 10,000 דולר לשנה אחת וכל בקבוק של תמציות צמחים ומינרלים 100 דולר, לא ברור לכמה זמן מספיק כל בקבוק ובכמה בקבוקים מדובר, לידיעתכם.

וזה שווה משהוא ???????????.

לתמר שלום, לא ידוע לי, לא ניסיתי, אין באפשרותי לשלם לטיפול יקר כל-כך, אך מאוד חשוד עלות כל כך יקרה, יש משהו מאוד כואב בפירסום הזה, מבחינתי כל מה שיכול להבטיח ריפוי הייתי מוכנה לעשות, אבל קודם כל מי שבאמת רוצה לרפא חולי סרטן נראה לי שהיה אמור להיות הוגן גם במחיר עבור הטיפול, אם באמת הטיפול מרפא וכל כך עתיק מדוע הרפואה אינה נעזרת? עולות שאלות נוספות, אני משערת שכל אחת מאיתנו שומעת על שיטות ריפוי כאלה ועוד אלפי אחרות, איך נדע מה באמת מרפא? איך נדע איזה הוא הטיפול הנכון, איך נדע מי הוא המטפל הנכון? יש עוד.... אני חושבת שהשטח פרוץ ומנצלים את המצוקה שלנו, הלואי ובאמת היה טיפול ברור וחד משמעי המבטיח ריפוי: קונבנציונלי, טבעי, משלים, אלטרנטיבי.....(ומה לא?) כולנו היינו נעזרות ב"טיפול הנפלא" הזה שהיה מבטיח לנו ריפוי, האי-ידיעה עדיין שולט לצערי, אין אף אחד שיכול להבטיח ריפוי ב-100% ,הלוואי והיה, אני מאחלת לכולנו בריאות.

21/08/2003 | 14:29 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, על אף בקשתינו החוזרות, וההבהרה שהפורום אינו משמש במה לפרסום מוצרים, אותם אנשים מפרסמים את עצמם. מאחר והפורום נותן במה פתוחה גם לרפואה הקונבנציונלית וגם לרפואה המשלימה , אנא תשומת ליבכן לשתי תשובות של יועצי הפורום: תשובה שניתנה על ידי נדב שיינבום - מומחחה לרפואה משלימה - שניתנה ב20.8. בעמ' 181 " לא קיים טיפול שמבטיח 100 אחוז החלמה בכל שלב של המחלה , לא ברפואה המודרנית(קונבנצונלית) ולא ברפואות המשלימות. תשובה נוספת לידיעתכן שניתנה על ידי ד"ר בן ברוך ניתן לקרוא בעמ' 183 לשאלתה של יעל ב 20.8.03 בברכה, צוות אחת מתשע

01/09/2003 | 16:49 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

20/08/2003 | 15:30 | מאת: לירון

בתהליך בדיקות מיפוי וסריקות שעברתי כתוצאה מגילוי גוש בשד (שהתברר כממאיר) נאמר שיש ליבכבד המנגיומה ואדנומה. מה פרוש מונחים אלו ומהן המשמעויות של ממצאים אלו? תודה

20/08/2003 | 16:19 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום לירון, אדנומה:- אוסף תאים בעלי מנגנון בקרה עצמי המפסיקים לצמוח ואינם מתפשטים לחלקי גוף אחרים. תאים אלו עלולים לגרום להפרעה כתוצאה מלחץ שהם יוצרים על רקמות ואיברים שסביבם. גידולים שפירים מוכרים גם כ : אדנומה ( אדנו-בלוטה, (Adenoma) אפוברין (Apobrine) אדנוסיס (Adenosis) פיברואדנומה (Fibroadenoma) . המנגיומה - גידול שפיר של כלי דם. שניהם שפירים. אנו מקוות שהמידע יהיה לך לעזר. בברכה, צוות אחת מתשע

20/08/2003 | 12:20 | מאת: רומי

שלום, אני בחורה בת 25, ברוך השם בריאה ואין לי שום הסטוריה של סרטן השד במשפחה. הבעיה היא שכאשר אני שמה חזייה, אז כעבור כמה שעות אני מרגישה גודש בחזה ואפילו גם כאבים שנמשכים גם לאחר שאני מורידה את החזייה. כעבור מס' שעות בלי חזייה הלחץ נרגע מעט והכאבים פחותים. ניסיתי לשים גם חזייה יותר גדולה אך הבעייה חוזרת על עצמה. השאלה היא האם תופעה זו נורמלית? אני פשוט לא יכולה לסבול כשיש עליי חזייה. האם יש לזה פתרון? האם זה יכול להיות סימן לסרטן השד??

20/08/2003 | 14:06 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רומי, קשה מאד בצורה וירטואלית לענות על השאלות, רופא מומחה יוכל לחוות את דעתו ולפתור לך אולי את שאלותייך,לכן אנו ממליצות שתיפני למרפאת שד או כירורג שד לבדיקת שד שגרתית, תעלי בפניו/ה שאלותייך . ובנוסף בכדי להסיר דאגה מליבך. גודש בחזה יכול להיווצר מהרבה סיבות , ביניהן הורמונליות. אנו מקוות שעזרנו לך במקצת. בברכה, צוות אחת מתשע

21/08/2003 | 08:21 | מאת: רומי

קודם כל תודה רבה על התשובה המהירה. רציתי להעיר עוד דבר, וזה שחזה אחד אצלי כנראה לא התפתח מספיק - מה שאומר שצד אחד יותר קטן מהצד השני, הם לא שווים בגודלם. מה יכולה להיות לדעתכם הסיבה לתופעה זו? האם זה קשור לסרטן השד? והאם ידוע לכם על פתרון לבעיה זו?? תודה שוב.

19/08/2003 | 23:24 | מאת: אבישג

מה הסבירות שאחלה במחלה הזו (בת 19)וזאת לאחר שהמחלה התגלתה כבר אצל אמי?

20/08/2003 | 10:03 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום אבישג, אנו מבינים את דאגתך , ולכן הוקדש פרק שלם בתא של עמותת אחת מתשע בנושא סרטן שד תורשתי. לנוחיותך הפרק מובא כאן מטה:- סרטן שד תורשתי תודתנו נתונה לדר' אפרת לוי-להד מהמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים על תרומתה המקצועית בעריכת הפרק. הרקע הגנטי לסרטן גידול סרטני נובע משינויים (מוטציות) בגנים. הגנים העשויים מ- די.אנ.איי ( DNA ) וכיום מעריכים שמספר הגנים באדם נע בין 000 ,60 - 000, 30 . הגנים מצויים בגופיפים הנקראים כרומוזומים, ונמצאים בגרעין של כל תא. כל גן מכיל את ההוראות ליצירת חלבון מסוים. אם חלים שינויים (מוטציות) בגן הוא אינו מתפקד כרגיל והחלבון אותו הוא מייצר עלול לא לתפקד. סרטן עלול להתפתח כאשר הגנים האחראים לחלוקה הנורמלית של התאים עוברים שינוי (מוטציה) וכתוצאה מכך התאים מתחלקים ללא בקרה. דוגמה לגנים שתפקידם למנוע חלוקה לא מבוקרת הם הגנים BRCA1 ו-2 BRCA . בצורתם הרגילה, הגנים הללו מהווים מעצור לחלוקת התאים על ידי כך שהם מייצרים חלבונים אשר מסייעים למנוע גידול תאים לא נורמלי. כאשר הגנים הללו, שתפקידם לדכא גידולים, עוברים שינויים (מוטציות) הם מאבדים את היכולת לעצור את הגידול הלא נורמלי של התאים. במצב זה יהיה גידול לא מבוקר של תאים, כלומר עלול להתפתח סרטן. רוב מקרי הסרטן מתפתחים ממוטציות נרכשות (כלומר מוטציות שאינן תורשתיות), אשר מתפתחות בתאי גוף במהלך חיי האדם. מוטציות אלו יכולות לקרות כתוצאה מטעות בתהליך חלוקת התאים או כתוצאה מפגיעות סביבתיות (כמו חומרים מסרטנים). מוטציות כאלו, המתרחשות בתאי הגוף שאינם תאי המין, אינן מועברות בתורשה, ונקראות מוטציות סומאטיות (כלומר מוטציות של הגוף &#8211; מיוונית = soma גוף). לעומת מקרי הסרטן השכיחים, המתפתחים כתוצאה ממוטציות סומאטיות, סרטן תורשתי נגרם על ידי מוטציה המועברת בתורשה. כדי שמוטציה תעבור בתורשה היא צריכה להיות קיימת בתאי המין, הנקראים גם תאי הנבט ( הביצית או הזרע ). מוטציה בתאי הנבט ( (germline mutation קיימת אם כך כבר בשלב ההפריה של העובר, ולכן ניתן למצוא אותה אחר כך בכל תאי הגוף, כולל תאי הנבט. מוטציה כזו מועברת מדור לדור וניתן לקרוא לה מוטציה מולדת או מוטציה מורשת. כל אדם נולד עם עותקים של כל גן. עותק אחד מקורו מהאם והשני מקורו מהאב. מכיוון שכל אדם יורש שני עותקים של כל גן, נדרשות שתי פגיעות על מנת לשבש את פעילות הגן לחלוטין. אנשים הנושאים מוטציה מולדת בגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA נולדים עם עותק פגום אחד. אם בשלב מסוים בחייהם ייפגע גם העותק השני, הדבר יכול לגרום להיווצרות סרטן. סרטן תורשתי מופיע לעתים קרובות בגילאים צעירים יותר מאשר סרטן אקראי (sporadic cancer) מכיוון שבאנשים הנולדים עם מוטציה מולדת יש צורך רק במוטציה אקראית אחת כדי שיתפתח אצלם סרטן. זאת לעומת אנשים שאין להם מוטציה מולדת, אצלם יש צורך בשתי מוטציות (אחת בכל עותק) כדי שתתפתח ממאירות. מוטציות ב- BRCA1 ו- BRCA2 &#8211; סיכון תורשתי לחלות בסרטן השד והשחלה. באופן כללי, רק כ- % 7 ממקרי סרטן השד ו כ- % 10 ממקרי סרטן השחלות בעולם נגרמים ממוטציות מולדות של גנים, בעיקר BRCA1 ו- BRCA2. שני הגנים הללו אחראים לרוב המקרים של סרטן שד וסרטן שחלות תורשתיים. נשים היורשות מוטציות בגנים אלו הן בעלות סיכון גבוה ביותר לחלות בסרטן שד , במיוחד לחלות בגיל צעיר - פחות מ- 50 (בין % 56 ל - % 87 עד לגיל 70 , בניגוד לסיכון של % 12 במהלך חייה של אישה בכלל האוכלוסייה) . בנוסף מצויות נשים אלו בסיכון לחלות בסרטן השחלה (% 10- 40% במהלך החיים לעומת סיכון של 1.5% לסרטן שחלה במהלך חייה של אישה בכלל האוכלוסיה). עד היום אותרו בגנים BRCA1 ו- BRCA2מאות מוטציות הגורמות לסיכון מוגבר לסרטן השד והשחלה ומוטציות חדשות מאובחנות מדי יום. ברוב המכריע של המקרים יש לכל משפחה מוטציה מיוחדת לה, ולכן זיהוי מוטציות מולדות מחייב בדיקה של כל אחד משני הגנים מתחילתו ועד סופו. בדיקה מדוקדקת זו נקראת קביעת רצף ( sequencing) והיא אינה מבוצעת בארץ באופן שגרתי. בנוסף למוטציות "הפרטיות", השונות ממשפחה למשפחה, יש מספר קטן של מוטציות שהוכחו כחוזרות במשפחות רבות. דבר זה נכון במיוחד באוכלוסיה היהודית אשכנזית שבה רווחות במיוחד 3 מוטציות ספציפיות. שתיים מהמוטציות הללו מופיעות בגן BRCA1 ושמן 185delAG ו- 5382insC . המוטציה השלישית מופיעה בגן BRCA2 ושמה 6174delT. בערך אחד מכל 40 יהודים בריאים ממוצא אשכנזי נושא את אחת המוטציות הללו, וזאת ללא קשר להיסטוריה משפחתית. כאשר אחד מההורים נושא מוטציה בגן 1 BRCA או 2 BRCA לכל אחד מהילדים יש סיכון של 50% לרשת את המוטציה, וסיכוי של 50% שלא לרשת את המוטציה. חשוב לזכור שהסיכוי לרשת ולהעביר את המוטציה זהה אצל גברים ונשים כאחד. הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA הם גנים דומיננטיים ובדרך יש להם השפעה על מספר דורות במשפחה. לא כל מי שנושא מוטציה באחד משני גנים אלו אכן יחלה בסרטן. למרות שמוטציות אלו מגבירות את הסיכון לחלות בסרטן. כפי שהוסבר לעיל, המחלה אינה מתפתחת אלא אם במקביל לעותק הפגום מלידה, העותק התקין של הגן עובר גם הוא מוטציה במהלך חיי החולה. משום שלא כל גבר או אישה שנושאים מוטציה ב- BRCA1 או BRCA2 עתידים לחלות בסרטן, קשה לעתים להוכיח שיש סרטן תורשתי על סמך ניתוח הסיפור המשפחתי. המחלה יכולה לדלג על דור או מספר דורות מכיוון שאחד מבני המשפחה העביר את הגן מבלי לחלות בסרטן בעצמו. במשפחות קטנות יתכן ורק אנשים בודדים יחלו בסרטן למרות הימצאות המוטציות בגנים BRCA1 או BRCA2 . תהליך הבדיקה הגנטית בדיקה גנטית היא תהליך מורכב ורב שלבי המתחיל בבניית העץ המשפחה והערכת הסיכונים על מנת לזהות בני משפחה הנמצאים בסיכון גבוה לסרטן שד וסרטן שחלות תורשתיים. לתהליך יש שני מרכיבים עיקריים: ייעוץ גנטי ובדיקה גנטית. ייעוץ גנטי ייעוץ גנטי מבוצע במסגרת ביקור מרפאה במכון גנטי. רשימה מפורטת של מכונים בהם ניתן לקבל ייעוץ ולבצע את הבדיקה ניתן למצוא בפרק מכונים ויעוץ לבדיקות גנטיות. במסגרת הייעוץ מצוייר עץ משפחה הכולל פרטים על מחלות ממאירות במשפחה. על סמך ניתוח עץ המשפחה ניתנת הערכת סיכון ראשונית, דהיינו יש סיכוי שבבדיקה גנטית במשפחה אכן תאתר קיומה של מוטציה גנטית. במידה ויש סיכוי שבבדיקה הגנטית שתבוצע יאותרו מוטציות בגנים, והערכה היא שמבקש\ת הייעוץ עלול/ה לחלות בסרטן, היא\הוא מקבל\ת הסבר מפורט על צורת ביצוע הבדיקה ועל יתרונותיה ומגבלותיה. לבדיקה הגנטית השלכות רפואיות ונפשיות רבות ( ראי בהמשך), ומטרת הייעוץ הגנטי היא לתת ידע וכלים כדי להגיע להחלטה המתאימה ביותר לכל מבקש\ת. לא כל אחת\ד מעוניין\ת לדעת אם היא\הוא מצוי\ה בסיכון אם לאו. ההחלטה על כך צריכה להיות של הנבדק\ת עצמו\ה ולא בידי צוות המרפאה. מי שמחליט\ה לעבור בדיקה גנטית חותם\ת על טופס הסכמה, המאשר שהבין\ה את משמעותה של הבדיקה שהוא/היא עומד/ת לעבור. בדיקה גנטית בדיקה גנטית היא בדיקת דם רגילה, שמטרתה לאבחן האם אצל הנבדק/ת קיימות אחת או יותר מהמוטציות האפשריות בגנים BRCA1 ו- BRCA2. בארץ נבדקות באופן שגרתי המוטציות השכיחות באוכלוסיה היהודית אשכנזית, וכן מוטציות האופייניות לעדות אחרות (יוצאי עיראק, תימן ואפגניסטן/פרס). בארץ אין מבצעים קביעת רצף ( sequencing) כבדיקה שגרתית. בבדיקה זו בודקים את כל הגנים מתחילתם ועד סופם, ולא רק מוטציות ספציפיות. עם זאת, ניתן לבצע קביעת רצף במקרים בהם יש חשד לסיכון גבוה לסרטן שד תורשתי במשפחה, בתנאי שיש חולה חי שניתן לבודקו. קבלת תשובה משום שכל תשובה צריכה להיות מלווה בפירוש ספציפי לנבדק, מקובל שתשובת הבדיקה הגנטית ניתנת בפגישה אישית במסגרת ביקור חוזר במרפאה. בביקור זה ניתנות גם המלצות למעקב ולמניעה בהתאם להערכת הסיכון הסופית. התוצאות המתקבלות כאמור לעיל, הבדיקה הגנטית מיועדת לאבחן האם אצל הנבדק\ת קיימת אחת או יותר מהמוטציות האפשריות בגנים 1BRCA ו- 2 BRCA . תשובה חיובית משמעותה שזוהתה מוטציה ספציפית וכי ניתן להעריך את מידת הסיכון לסרטן הקשור עם מוטציה זו. זיהוי של מוטציה באחד מבני המשפחה מאפשר גם בדיקה גנטית אצל קרובי המשפחה האחרים. בדיקה אצלם תהיה חד משמעית: קרובים שירשו את המוטציה מצויים בסיכון לחלות בסרטן, ואילו קרובים שלא ירשו את המוטציה אינם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן, והסיכון שלהם זהה לזה של כל אדם באוכלוסיה. תשובה שלילית משמעותה שלא נמצאה כל מוטציה. במידה והנבדק\ת בא\ה ממשפחה בה ידוע על קיומן של מוטציות בגנים BRCA 1 + 2 משמעות התשובה השלילית היא שסיכוייו\יה של הנבדק\ת לחלות בסרטן זהים לאלו של כלל האוכלוסייה. פענוח משמעות התשובה השלילית יהיה קשה יותר אם במשפחת הנבדק\ת לא זוהתה מוטציה בעבר, הערכת הסיכון לחלות בסרטן תהיה על כן מבוססת על ההיסטוריה המשפחתית. האפשרות לקיומה של מוטציה במקרים כאלו נשארת בעינה, כאשר ייתכן ומדובר במוטציה נדירה בגנים BRCA1 או BRCA2 או במוטציה בגן אחר שטרם זוהה. תשובה לא ברורה או לא חד -משמעית היא אחת מהאפשרויות של תוצאות הבדיקה הגנטית באותם מקרים שבהם מבוצעת בדיקת רצף. בבדיקות רצף קורה שמאתרים שינוי גנטי כלשהו שמידת הסיכון שלו לגרום לסרטן אינה ידועה. לעומת זאת המוטציות השכיחות האופייניות לעדות שונות הן מוטציות שהקשר שלהן לממאירות הוא ברור. המחקר על הגנים 1BRCA ו- 2 BRCA ממשיך כל הזמן והרופאים מתעדכנים במידע חדש באופן שוטף. כל עוד אין מידע ספציפי על שינוי שאינו ברור או חד - משמעי ניתן להעריך את רמת הסיכון של נבדקים אלו לחלות בסרטן רק על בסיס ההיסטוריה המשפחתית . משמעותה של תשובה שלילית אינה סיכוי אפסי לחלות בסרטן תשובה שלילית משמעותה שלא התגלו מוטציות DNA בגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA . יחד עם זאת חשוב לדעת שתשובה שלילית אינה אומרת שלנבדקת אין כל סיכוי לחלות בסרטן השד או בסרטן השחלות.. מכיוון שרוב המקרים של סרטן השד וסרטן השחלות הם אקראיים ( sporadic ) , כלומר נובעים מסיבות אחרות ולרוב בלתי ידועות, נשים שאינן נושאות מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 עדיין נמצאות בסיכון לחלות בסרטן השד או השחלה באותה מידה כמו כלל האוכלוסייה. עם זאת, במקרה שקיומה של מוטציה במשפחה כבר ידוע, משמעות התשובה השלילית תהיה שהסיכון של הנבדק\ת לחלות נמוך בהרבה מהערכת הסיכון המקורית לפני הבדיקה שהתבססה על הסיפור המשפחתי בלבד. במידה ובעקבות הבדיקה הנבדקת מקבלת תשובה שלילית, ובמשפחתה אין תיעוד על מוטציות קודמות, מתבצעת הערכת סיכונים פרטנית המבוססת על ההיסטוריה המשפחתית. אישה כזו יכולה עדיין להיות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד או סרטן שחלה משפחתי הנגרם על ידי מוטציות בגנים שטרם התגלו, או מוטציות שנמצאות באזורים של הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA אשר טרם נבדקו, או שטרם התגלו ואשר עדיין לא ניתן לגלותם בבדיקות הקיימות. גם נשים שקבלו תוצאה שלילית של הבדיקה הגנטית צריכות לקיים מעקב קבוע ולבצע בדיקות שד באופן סדיר . כדאי גם לשוחח עם הרופאים המטפלים על הדרכים הקיימות לגילוי מוקדם של המחלה או להקטנת הסיכוי לפתח סרטן. על הגנטיקאי והרופא המטפל להציע לכל נבדקת תוכנית מעקב ומניעה ספציפיים, בהתאם להערכת הסיכון. אילו אפשרויות רפואיות עומדות בפני נשים הנמצאות בסיכון גבוה ? מעקב לגילוי סרטן שד או סרטן שחלות אם הנבדקת קיבלה תוצאה חיובית של הבדיקה הגנטית עליה להיות בקשר צמוד עם הרופאים המטפלים בה על מנת להחליט מה הטיפול הטוב ביותר עבורה. בהקשר זה יש לדון במעקב ובמניעה לסרטן השד ולסרטן השחלה גם יחד. מעקב ומניעה לסרטן שד מעקב לסרטן שד &#8211; המעקב המבוצע בנשאיות דומה למעקב המבוצע בנשים באוכלוסיה הכללית, אולם הוא מתחיל בגיל מוקדם יותר. המעקב המומלץ הוא בדיקת שד עצמית מדי חודש, בדיקת שד ע"י רופא פעמיים בשנה, וממוגרפיה אחת לשנה. מעקב זה מתחילים בגיל 25-30. בנשים צעירות, שבהן ההדמיה של השד בממוגרפיה אינה טובה, מומלץ לבצע גם אולטרא-סאונד של השד. מטרת המעקב היא לאתר סרטן שד בשלב מוקדם ככל האפשר, שלב שבו סיכויי הריפוי הם מצוינים. מניעת סרטן שד-טיפול כימותרפי מונע לסרטן שד אפשרות אחרת העומדת בפני נשים בסיכון היא טיפול תרופתי מונע. מחקרים קליניים בנשים (לאו דווקא נשאיות) הראו כי טיפול בתרופה טמוקסיפן הפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד ב- % 45 אצל נשים שהיו בקבוצת סיכון גבוה, כולל נשים עם היסטוריה משפחתית חזקה של סרטן שד. עם זאת, מניתוח משני של נתוני אותו מחקר עולה כי לא ברורה מידת השפעת הטמוקסיפן, שיש לה גם תופעות לוואי. המחקרים על מידת ההשפעה של טמוקסיפן, ושל תרופה דומה בשם רלוקסיפן, נמשכים בימים אלה, וקרוב לוודאי שבשנים הקרובות נדע אם יש להן השפעה מונעת גם בנשאיות של מוטציות ב- BRCA1 ו-BRCA2. כריתה מונעת של השד או השדיים. ישנן נשים הנמצאות בקבוצת הסיכון לסרטן תורשתי השוקלות את כריתת השדיים במטרה להפחית את הסיכון שלהן לחלות בפועל. במחקר שבדק את יעילות כריתת השדיים בנשים עם סיפור משפחתי חזק של סרטן שד (אולם שלא עברו בדיקה גנטית), נמצא שכריתת שד מונעת מקטינה את התחלואה בסרטן שד ב- 90% ואת התמותה מסרטן שד ב- 80%. למרות שמדובר באמצעי מניעתי יעיל, הוא אינו נותן הגנה מוחלטת מפני סרטן שד, ומדובר בניתוח גדול שיש לו השלכות מרובות. לפני שאישה שוקלת לבצע ניתוח מונע לכריתת השדיים רצוי לשקול היטב את כל ההשלכות של צעד זה ולהתייעץ עם הרופאים המטפלים בה ועם בני המשפחה וידידים קרובים. אצל נשאיות שכבר חלו בסרטן שד יש מצבים שבהם ניתן לשקול כריתה מונעת של השד השני, בגלל הסיכון להופעת ממאירות בשד השני. יש לציין שישנם מחקרים המראים שגם כריתה מונעת של השחלות (ראה להלן) מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד. מעקב ומניעה לסרטן השחלה מעקב לסרטן השחלה &#8211; המעקב המומלץ לסרטן השחלה הוא בדיקה גניקולוגית, אולטרא-סאונד וגינלי ובדיקת דם הנקראת CA-125. מטרת הבדיקה היא לאתר הפרשת יתר של חלבון אשר מעידה על סרטן שחלה. את כל הבדיקות הללו מומלץ לערוך פעמיים בשנה, החל מגיל 25-30. בניגוד למעקב לסרטן השד, הבעיה במעקב לסרטן השחלה היא שיעילותו בזיהוי מוקדם מוגבלת. מאידך, הסיכון לסרטן השחלה הוא נמוך מאוד לפני גיל 40, גם בקרב נשאיות של מוטציות בגנים - BRCA1 ו- BRCA2. מניעה של סרטן השחלה- טיפול תרופתי מונע לסרטן השחלה שימוש בגלולות למניעת הריון במשך יותר מ- 5-6 שנים הודגם כמפחית את הסיכון לסרטן השחלה בכ- 60% - % 50 בקרב נשאיות. עם זאת, קיים חשש ששימוש בגלולות למניעת הריון עלול להעלות את הסיכון לסרטן השד (באוכלוסיה הכללית שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון מעלה את הסיכון לסרטן שד ב- 20-30% ). לכן אין המלצה גורפת על שימוש בגלולות למניעת הריון בנשאיות כאמצעי להורדת הסיכון לסרטן שחלה וההחלטה היא פרטנית. כריתה מונעת של השחלות בנשים בסיכון גבוה כריתת שחלות מונעת מפחיתה במידה משמעותית ביותר את הסיכון לחלות בסרטן השחלה. למרות כריתת השחלות, ב- 2-5% מהמקרים יכול להופיע סרטן דמוי סרטן שחלה, שמקורו בפריטוניאום ( קרום המצפה את חלל הבטן מבפנים אותו לא ניתן להסיר ). כריתת השחלות צריכה להיות מלווה גם בכריתת החצוצרות, משום שגם בהן עלול להופיע סרטן. לעומת זאת אין הנחיה ברורה לכריתת רחם בנשים שהן נשאיות. כריתת שחלות וחצוצרות מתבצעת כיום לרוב בטכניקת לפרוסקופיה. הגיל שבו מומלץ לשקול כריתת שחלות הוא בין 35-40 , לאחר השלמת המשפחה. ישנם מחקרים המראים שכריתת שחלות גם מקטינה את הסיכון לסרטן שד בנשאיות של מוטציות ב-BRCA1, ושמידת ההגנה מפני סרטן השד רבה יותר ככל שגיל כריתת השחלות צעיר יותר, ובפרט לפני גיל 40. אישה שעוברת כריתת שחלות לפני שהמחזור פסק אצלה באופן טבעי, תיכנס בעקבות הניתוח לגיל המעבר. במקרים אלה ניתן לשקול טיפול הורמונלי חליפי בהתאם לפרופיל האישי. טיפול הורמונלי חליפי בתכשירי אסטרוגן אינו מבטל את ההגנה מפני סרטן השד, משום שרמת האסטרוגן בטיפולים התרופתיים נמוכה מכמות האסטרוגן המופרשת באופן טבעי ע"י השחלות. לפני שאישה מבצעת כריתת שחלות מונעת מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל, עם רופא הנשים וכן עם בני משפחה. יתרונות ביצוע הבדיקה של הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA הבדיקה הגנטית עשויה להביא יתרונות רבים לבני משפחות הנמצאות בסיכון גבוה אשר בוחרים להיבדק. ישנה אפשרות לקבל "חדשות טובות", דהיינו שהנבדק/ת לא ירש\ה את המוטציה שגרמה למקרי הסרטן במשפחתו/ה ולכן הוא/היא אינם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן. בנוסף לכך, מי שלא ירש את המוטציה המשפחתית גם אינו יכול להעביר אותה לצאצאיו ולכן גם בני משפחתו אינם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן. מי שלא ירש מוטציה משפחתית אינו "מחוסן" מפני הופעת ממאירות, אלא שהסיכון שלו אינו שונה מהסיכון של כל אדם באוכלוסיה, ולכן מומלץ לו אותו לקיים מעקב כמו לכל אישה/גבר בני גילו. גם במקרה שנבדקים מקבלים תשובה חיובית, כלומר שזוהתה אצלם המוטציה המשפחתית, תוצאות הבדיקה יכולות לעזור להם להבהיר לעצמם את הסיכונים בפניהם הם עומדים ולסייע להם לקבל החלטות יותר מודעות לגבי בריאותם : - אישה אשר לה היסטוריה משפחתית מוכחת של סרטן שד יכולה להיעזר במידע בבואה להחליט האם לבצע ניתוח כריתה מונעת; - נשים בריאות הנושאות את המוטציות יכולות לבצע מעקב רפואי משולב (בדיקה עצמית, בדיקה רפואית וסריקה מגנטית) לגילוי גידולים בשלב מוקדם של היווצרותם; - חולים אשר אצלם כבר אובחנה מחלת הסרטן יכולים להיעזר במידע כדי למנוע היווצרות סרטן נוסף; - ידיעת התוצאות חשובה גם לגבי העברת המידע לדור הבא במשפחה. המגבלות של בדיקת הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA עצם ביצוע הבדיקה הגנטית מעורר שאלות פסיכולוגיות, חברתיות ומוסריות רבות וחשוב מאד להיות מודעים גם לסיכונים הכרוכים בה. לתוצאות הבדיקה יכולה להיות גם השלכה רגשית חזקה על הנבדקת ועל בני משפחתה. אצל אישה המקבלת תוצאה חיובית מתעוררת דאגה לא רק לבריאותה שלה אלא גם לבריאות בני משפחתה. בנוסף לכך, למרות שהבדיקות הרפואיות ושיטות הריפוי הקיימות עשויות להפחית את הסיכון הן אינן יכולות להבטיח ריפוי מלא או מניעה טוטלית של המחלה. אפילו אם מבצעים כריתה מלאה תמיד יכולים להישאר תאים בודדים המהווים סיכון להתפתחות הסרטן. ישנם סוגי מוטציות שהטכנולוגיה הנוכחית אינה יכולה לאתר. משום כך, תשובה שלילית אצל נבדק\ת שאין להם היסטוריה משפחתית של מוטציות בגנים BRCA 1 ו- 2 מחייבת פרשנות זהירה. ביצוע הבדיקה היא החלטה אישית חשובה לפני שמחליטים על ביצוע הבדיקה הגנטית צריך לשקול היטב כיצד יתמודדו הנבדק\ת ובני המשפחה עם כל הנושאים שנידונו כאן. חשוב מאד שההחלטה המתקבלת תהיה שקולה ומבוססת על מידע אמין וכולל. הנבדק\ת עשוי\ה לרצות לשוחח על כך עם בני משפחה או חברים קרובים, כמו גם עם יועצים מקצועיים. מטרת הייעוץ הגנטי היא, כאמור לעיל, לסייע בקבלת החלטה זו על ידי מתן המידע העדכני ביותר בתחום והבהרת הנושאים המיוחדים לכל מטופל. במסגרת הייעוץ הגנטי, הצוות הרפואי חייב לעודד את הנבדק\ת לחשוב על כל ההשלכות אשר עלולות להיות לידיעת התוצאות על עצמו\ה ועל בני המשפחה . כאשר מתקבלת החלטה להיבדק יהיה על הנבדק\ת לחתום על טופס הסכמה מדעת שמטרתו להבטיח שכל השאלות של הנבדק\ת לגבי הבדיקה ותוצאותיה נענו לשביעות רצונו\ה לפני שהתקבלה ההחלטה לבצע את הבדיקה. ביצוע הבדיקה אצל יהודים ממוצא אשכנזי כמעט בכל קבוצה אתנית או גיאוגרפית קיימות מספר מחלות גנטיות אשר נפוצות בקירבה באחוזים גבוהים יותר מאשר בכלל האוכלוסייה. ידועות היום שלוש מוטציות של הגנים 1 BRCA ו- 2 BRCA אשר נפוצות במיוחד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי וייתכן שמקורן מאב משפחה אחד של כולם מלפני דורות רבים. שתים מהמוטציות, 185delAG ו- 5382insC, נמצאות בגן 1 BRCA בעוד שהמוטציה השלישית, 6174delT נמצאת בגן 2 BRCA. אחד מתוך 40 יהודים אשכנזים בריאים נושא את אחת מהמוטציות הספציפיות הללו. בקרב חולות סרטן השד ממוצא אשכנזי כ- 12% הן נשאיות של אחת המוטציות הללו, ובאלה שחלו לפני גיל 50, שכיחות המוטציות היא כ- 20%. בקרב חולות סרטן שחלה ממוצא אשכנזי, 30-40% הן נשאיות. אצל נשים אלה קיום המוטציה מסביר מדוע חלו בסרטן השד ו/או השחלה. במשפחות ממוצא אשכנזי שבהן יש גם נשים שחלו בסרטן שד וגם נשים שחלו בסרטן שחלה, יש סיכוי של % 80 - 70 שמדובר באחת מ - 3 המוטציות השכיחות. במשפחות ממוצא אשכנזי שבהן ידוע רק על מקרים של סרטן שד, ב כ- % 50 מהמקרים הסיבה לכך היא אחת המוטציות השכיחות. ב- 50% המשפחות הנותרות, רק במיעוט המקרים מדובר במוטציות אחרות ב- BRCA1 וב- BRCA2 אותן ניתן לגלותן על ידי קביעת רצף, ובמרבית המקרים נראה שמדובר במוטציות בגנים שטרם זוהו ולא ניתן לבדוק אותם. ביצוע הבדיקה אצל יהודים ממוצא שאינו אשכנזי מאחר ואין הגדרה מדויקת של מוצא בקרב יהודים, ולעתים קרובות אין לאנשים מידע על מוצאם יותר משני דורות לאחור, קיים סיכוי קטן לזיהוי המוטציות ה"אשכנזיות" גם ביהודים שאינם אשכנזים. כמו כן ידועות מוטציות ספציפיות לעדות אחרות, לדוגמה BRCA1 &#8211; 185delAG ביוצאי עיראק, BRCA2 - 8765delAG ביוצאי תימן, ו-Y1017X BRCA1- ביוצאי אפגניסטאן-פרס. יש להביא בחשבון שאצל נשים ממוצא שאינו אשכנזי הסיכוי לזיהוי מוטציה נמוך יותר מאשר בנשים שמוצאן אשכנזי. עם זאת, עדיין יש חשיבות לייעוץ הגנטי לקבלת הערכת סיכון מדויקת ולהפניה לבדיקות מקיפות יותר (כגון קביעת רצף) אם יש לכך הצדקה מבחינת הסיפור המשפחתי. מי צריך לשקול בדיקה גנטית? 1. נשים שחלו בסרטן שד, בפרט אם הן ממוצא אשכנזי או שחלו בגיל צעיר (> 50 שנה), או שיש להן סיפור משפחתי החשוד כתורשתי. סיפור משפחתי חשוד כולל לפחות 2 חולות סרטן שד בגיל צעיר, או 3 חולות סרטן שד בכל גיל, או גם חולה אחת בסרטן שד בדרגת קירבה גבוהה שחלתה בסרטן שחלה. בדיקה אצל אישה שחלתה בסרטן שד עשויה להגדיר את רמת הסיכון שלה לפתח סרטן בשד הבריא ו\או סרטן שחלה, ולסייע לה במניעת ממאירויות אלה. 2. נשים שחלו בסרטן שחלה - כל חולה ממוצא אשכנזי , או שחלתה בגיל צעיר (<50 שנה). לנשים ממוצא שאינו אשכנזי מומלץ לקבל ייעוץ גנטי אם יש להן סיפור משפחתי של סרטן שד או שחלה, או אם הן משתייכות לעדות שבהם יש מוטציות ידועות ( מידע זה מתעדכן כמובן עם הזמן ויש להתייעץ בענין עם מכון גנטי). 3. נשים בריאות שיש במשפחתן מוטציה ידועה, וגברים בריאים שיש במשפחתם מוטציה ידועה. אצל גברים עיקר ההשלכה היא לגבי קרובות משפחתם (לדוגמה בנותיהם). 4. נשים בריאות שיש להן סיפור משפחתי חשוד של סרטן שד או סרטן שחלה. ( כאשר ההגדרה של "סיפור משפחתי חשוד" היא כמו בסעיף 1. לעיל) . יש לזכור שסרטן שד היא מחלה שכיחה באוכלוסיה (אחת מתשע...) ולכן אם ידוע רק על קרובת משפחה אחת שחלתה בסרטן שד בגיל 60 לדוגמה, אין עובדה זו מעלה כלל את הסיכון לחלות בסרטן השד. אנו מקוות שמידע עוזר לך. בברכה, צוות אחת מתשע

19/08/2003 | 20:43 | מאת: אולי

דר' נכבד הינני סובלת מגרורות בעצמות לאחר סרטן שד שהיה לפני כ7 שנים. אני מטופלת מזה כשנה וחצי. טופלתי בפמרה, בטקסוטר, cap, נוולבין, קסלודה בתוספת מיגיס 160 (את המיגיס קיבלתי כתוצאה מירידה ב שקל כ12 ק"ג) עכשיו הוצע לי טיפול הורמונאלי משהוא כמו פולסאודקס שינתן בזריקה. אני מבקשת לקבל פרטים נוספים אודות הטיפול המוצע. לציין שהרצפטורים שלי חיוביים. אודה על תשובה בהקדם אולי

20/08/2003 | 17:53 | מאת: גילה

אני נמצאת במצב דומה לשלך חולה בסרטן שד כ-4 שנים עם גרורות לעצמות מטופלת כשנתיים מהם שנה בטיפול הורמונלי פמרה וכן ארדיה לחיזוק עצמות אחת לחודש ושנה בתוספת כמותרפיה בשם טקסוטר וכרגע נמצאת על פרשת דרכים שכן סמן המרקרים לא מראה על ירידה והומלץ לי ע"י הרופא לשיפור איכות החיים לקבל זריקה אחת לחודש בשם פזלודק טרם החלטתי מה לעשות אך אולי אנסה את זה כחודש וחצי אציין שאין לי כאבים אך אני חלשה ותשושה מהטיפולים אני בת 42 והייתי רוצה לשמוע עוד פרטים או אצל מי את מטופלת והאם יש לך להמליץ לי על איזה רופא מומחה לסרטן שד עם גרורות בעצמות?

שלום לך, גם אני סובלת מגרורות בעצמות ואשמח לשוחח איתך אניא כתבי לי לדוא"ל.

24/08/2003 | 21:01 | מאת: אולי

שלום גילה גם אני מטופלת בקסלודה ובזומה במקום בארדיה גם לי המליצו על תרופה בריקה,אינני יודעת עליה הרב פרטים, רק שהיא טיפול הורמונלי. אני מתייעמת עם פרופ עינבר מאיכילוב באופן פרטי אשמח אם תתקשרי אלי לטלפון 03-5563506 בברכה אולי

19/08/2003 | 15:48 | מאת: נטע

אשמח לקבל הסבר קצר מהו Point4 ובאילו מצבים נעשה בו שימוש?

21/08/2003 | 14:58 | מאת: Point4Bio

נטע שלום, היות ומנהלי הפורום שלכם לא "אוהבים" מידע על דברים חדשים שיכולים לעזור - וכיום יש גם הוכחות שאכן עוזרים ! ( הם קואים לזה פרסום משום מה) אני מנוע מלפרט כאן מה זה point4 ואיך הוא יכול לעזור לך. על כן אני מציע לך ליצור קשר לטל: 09-8829992 שזה מרכז חברת פויונט4 להשאיר שם וטל' ויצרו אתך קשר על מנת לתת לך הסבר בסיסי ולהפנות אותך לרופא אונקולוג באזור מגוריך אשר מכיר את המוצר ויוכל לייעץ לך בהתאם. בברכה, מירב - נציגה רפואית בכירה

19/08/2003 | 10:32 | מאת: יעל

ד"ר בן ברוך שלום, האם את יכולה לחוות דעה: האם יש מקום לתוספי מזון, או הומאופטיה, ויטמינים ו,או תמציות צמחים בזמן טיפול כימי? האם נכון שיכולה להיות התנגשות בין החומרים? האם היית ממליצה על משהו כמשלים? תודה.

20/08/2003 | 23:03 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אינני נוהגת להמליץ על טיפול משלים בזמן טיפול כימי. אין לי כל ידע (ולדעתי גם למטפלים אין ידע) לגבי אינטראקציות בין הטיפולים הכימיים למגוון טיפולים אלטרנטיביים. יש בהחלט אפשרות של נזק, מעבר להוצאה כספית כבידה שרוב הטיפולים האלו דורשים - ראי הוגדעה לגבי המחיר של דליה ודוד המפרסמים עצמם ללא בושה מעל אתר זה.

21/08/2003 | 10:31 | מאת: אילה

לד"ר נועה בן ברוך שלום, אני מאוד מעריכה את תשובתך, אני חושבת שמנצלים את המצוקה שבה אנו נמצאים, תודה, אילה

שלום רב, עברתי ניתוח למפקטומי לפני כשלוש שנים + כימו + הקרנות והנני מטופלת בטמוקסיפן. בנוסף, הנני סובלת מאוסטאופורוזיס ומקבלת מינונים גבוהים של סידן (1200 מ"ג) + ויטמין D (800 יח'). בבדיקות דם ושתן נמצא, כי אינני סופגת אותם ועליי להגדיל את המינונים. אבקש לדעת האם יש קשר בין הטיפול הנ"ל לסרטן השד? תודה , איילת

20/08/2003 | 23:05 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אם הטיפול הכימי גרם אצלך לבלות מוקדמת , אז בהחלט יש קשר עם הטיפולים. יש מקום לחשוב על טיפול בפוסלן או דומיו אם יש אוסטאופורוזיס משמעותית

18/08/2003 | 21:54 | מאת: אלמונית

שלום דר" בן ברוך את עזרת לי המון בזמנו ואני רוצה לשאול אותך שאלה חשובה. בת 52 אחרי סרטן שד סוף סוף בריאה לאחר למפקטומי , כימו אגריסיבי, הקרנות סרטן בסטיטג' 2 +2 בלוטות. מרגישה טוב. שאלה ראשונה הדם שלי לא מתאושש יש לי 3000 לויקוציטים ו1.4 נוטרופילום אבס. שאלה שניה אני מאד סובלת מחתכים בנרתיק לאחר קיום יחסי מין . משתמשת 2 פעמים בשבוע עם משחה אורטו גינס, מורחת ג'ל לפני מגע וגם מאד קשה לי להגיע לסיפוק מיני דבר שלא היה בעבר. הייתי אצל רופא גינקולוג והוא המליץ לי להשתמש לפני מגע עם הורמון זיכרי שנקרא ANDROGEL מורכב מ1% טסטטרון מאחר וזה הורמון אני פוחדת ושואלת לדעתך. הוא אמר לי למרוח לפני מגע. שאלה נוספת אני סובלת משד בצקתי כל הזמן בשד המנותח ואיני יודעת מה לעשות מאד מודה לך אם תוכלי לענות לי על שאלותיי הרבה תודה לך והרבה הערכה

20/08/2003 | 23:09 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אינני רואה בעיה עם הג'ל שהזכרת אך יש לברר גם עם הרופא שלך, לגבי ספירת הדם יש חולות עם התאוששות איטית, אם אין החמרה אין מקום לדאגהץ אם יש החמרה יש מקום ליעוץ המטולוגי. לגבי השד- שוב מילת המפתח היא סבלנות - זאת בתנאי שאין החמרה או שינוי

18/08/2003 | 19:14 | מאת: suzy

שלום, קיבלתי את פוינט4 בבית חולים איכילוב לקראת ובתקופת הטיפולים הכימוטרפיים והניתוח - וזה פשוט עושה פלאים. אין עייפות, אין בחילות, אין שישולים, יש מלא חיוניות, מצב רוח, תאבון ... בבית החולים סיפרו לי שלאור תוצאות דומות עם החולים אחרים הם מתכננים ניסוי מקיף ,באישור וועדת הלסיקי, ע"מ לבדוק את פעילותו על כל סוגי הסרטן. ואני מקווה שזה יעזור לעוד הרבה אנשים.

19/08/2003 | 14:44 | מאת: תמי

שלום סוזי, מה זה point4 ? מי נתן לך את זה ולמה? מהי מטרת הניסוי ומי עורך אותו? (גם אני מטופלת באיכילוב, אז אנא פרטי מחלקות ושמות רופאים). אם את לא רוצה לפרט בפורום, תוכלי לכתוב לאי-מייל שלי. תודה, תמי

20/08/2003 | 19:10 | מאת: suzy

תמי שלום, אני לא ממש יודעת מה זה בדיוק point4 כל מה שאני יודעת שזה מוצר חדש, שפתוח בשיתוף פעולה גרמני-ישראלי על ידי חברת סטארט-אפ, המבוסס על מרכיבים שנקראים "אדפטוגנים" מרכיבים נדירים הנימצאים בצמחי מרפא אשר נחקרים לאחרונה בכל העולם בעיקר עקב פעילותם יוצאת הדופן במחלת הסרטן ומחלות קשות. אני מצאתי הרבה חומר על זה באיטרנט, אומנם באנגלית, אבל יש גם קצת בעברית בעיקר מאת ד"ר מינה פראן שהיא מרצה באוניברסיטה על צמחי מרפא. לגבי הניסוי אין לי נתונים כל מה שאני יודעת שמתחילים אותו בקרוב. אין לי בעיה לתת לך את השם של הרופא שממו קיבלתי את המידע על point4 כי לדעתי זה אחד הרופאים שמגיע להם צל"ש על הטיפול, על הייחס האנושי, על הדאגה האמיתית על האיכפתיות.... שמו ד"ר אריה פיגר והוא מנהל מחלקה באיכילוב אליו הגעתי מבית חולים אחר. מקווה שעזרתי לך קצת בברכה, סוזי נ.ב. את point4 קניתי בבית מרקחת בככר המדינה שם קיבלתי גם הסבר מדויק מרוקח נחמד בשם הווארד.

18/08/2003 | 16:52 | מאת: מיכל

לאונקולוגים שלום! האם תוכלו לתת גם לי תשובות על שאלותיי? תודה.

18/08/2003 | 17:24 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

מיכל, השאלה שלך רחבת היקף ובכדי לתת לה תשובה מספקת יש צורך בשיחה פנים אל פנים למשך 30-60 דקות. זהו משך הזמן שאני מקדישה בדרך כלל לחולה חדשה עם אבחון של סרטן שד כאשר אנחנו מדברות על התוכנית הטיפולית. במסגרת הפורום התשובות הן קצרות ולטעמי לא מספקות כאשר יש צורך באינפורמציה מקיפה כפי שאת שואלת.

לדוקטור בן ברוך שלום, תודה על תשובתך, האם יש אפשרות לקבל תשובות לשאלותיי דרך דואר אלקטרוני, או בדרך אחרת מבלי לנסוע למרחקים? אני גרה בצפון והייתי מאוד מעוניינת לקבל את תשובותייך, חוות דעתך, אם זה אפשרי, בתודה מיכל

19/08/2003 | 17:16 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

מיכל, יעוץ מלא דורש שאראה את כל המסמכים, אם ברצונך להעביר לי אותם בדואר או פקס ובהמשך יעוץ טלפוני - אפשר לחשוב על כך. שלחי לי דואר אלקטרוני לפי הכתובת באתר ונדון בפרטים

לאונקולוגים שלום! אשה בת 42 גודל הגידול 2*3 ס"מ, grade-2,רגיש לאסטרוגן ופרוגסטרון, שלילי ל-her2, בלוטות אקסילריות נקיות,לא נשאית של מוטציות גנטיות, מיפוי עצם תקין, ct חזה ובטן תקין,מרקרים תקינים, מה הטיפול שהייתם ממליצים? האם יש אפשרויות שונות? מה הפרוטוקול המקובל? מה הפרוגנוזה? האם אפשר להבריא? תודה על תשומת ליבכם.

בת 60 ללא ילדים. בגיל 47 &#8211; סרטן פולשני לא גרורתי בשד שמאל. טופלתי בלמפקטומיה והקרנות. כעת סרטן פולשני לא גרורתי (בגודל 1 ס"מ) בשד השני. טופלתי בלמפקטומיה והקרנות בשילוב ארימידקס ל- 5 שנים. הבדיקה הפתולוגית של הגוש הממאיר הראתה כלהלן: ER - Positive (Activity index &#8211; 2.4) 60% strongly stained cells 30% moderately stained cells 5% weakly stained cells 5% unstained cells PR &#8211; Positive (Activity index &#8211; 0.5) 0% strongly stained cells 25% moderately stained cells 0% weakly stained cells 75% unstained cells (Positivity &#8211; 0.5 &#8211; 3.0) HER-2 Neu-weakly positive (2+) A weak staining of the entire membrane is observed in more than 10% of tumor cells. ברצוני לדעת: 1. האם התוצאות הנ"ל משקפות רמה גבוהה של קולטנים לאסטרוגן, רמה בינונית או רמה נמוכה. 2. מהם המדדים לרמות השונות של קולטנים לשני ההורמונים. 3. מה מידת יעילות הטיפול ההורמונלי ברמות השונות של הקולטנים. 4. האם רמת הקולטנים מראה על מידת האלימות של הגידול. 5. ידוע לי שתוצאות 2-HER אינן חד משמעיות. לא בוצעה אצלי בדיקת .FISH האם הבדיקה הנוספת אינה הליך סטנדרטי במקרים כאלה; והאם קיימת אפשרות לבצעה במועד מאוחר יותר. 6. בהנחה שבמקרה שלי תוצאות ה-2-HER מבטאות ביטוי יתר, הרי שהמצב מביא לאלימות יתר של הגידול ולעמידות לטיפולים הורמונליים. לעומת זאת, ובמקביל (ושוב אני מניחה) קיימת רמה גבוהה של קולטנים לאסטרוגן, מה שבדרך כלל מסמל גידול פחות אלים המגיב היטב לטיפול ההורמונלי. האם אין כאן סתירה בין תוצאות שתי הבדיקות - קולטנים ו-2-HER ; האם מקרים כאלה נפוצים וכיצד מטפלים בהם. אשמח לקבל תשובה מפורטת לכתובת האי-מייל שלי: [email protected]

18/08/2003 | 16:43 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

יש רמה גבוהה של קולטנים לאסטרוגן, גבולית לפרוגסטרון. המדד נקבע לפי עצמת הצביעה של הגידול. קולטנים גבוהים בדרך כלל מעידים על אלימות פחותה. HER2 +2 הוא בדרך כלל שלילי , ניתן לבצע FISH בכל זמן שהוא, זו בדיקה שמתבצעת על הגידול. לגבי שאלה 6 ההסבר הוא מורכב, יש חולות עם קולטנים חיוביים וHER2 חיובי, הטיפול תלוי בגורמים רבים נוספים.

18/08/2003 | 08:25 | מאת: דגנית

מה קורה אם מפסיקים לקבל טיפול כימותרפי , CMF, לאחר 5 טיפולים מתוך 12. הגידול היה גבולי לקבלת הטיפול הכימותרפי , 1.8 ס"מ, והוא תלוי הורמונים. בסוף הטיפולים אני אמורה לקבל טמוקסיפן ל-5 שנים. אני בת 41. אני לא מעוניינת לקבל יותר טיפולים. מה התסריט במקרה הזה? תודה על התייחסותך.

18/08/2003 | 16:14 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

התסריט אני מקווה יהיה טוב, תפסיקי לקבל טיפולים כימיים ותתחילי טמוקסיפן וקרינה לשד באם יש צורך. הפסקת הטיפולים בשלב זה בהחלט מורידה מיעילות הטיפול הכימי המשלים ובכך מעלה באופן מועט את הסיכוי שהגידול יחזור. אני מציעה לך לפני החלטה על הפסקת טיפול לדון שוב עם הרופא שלך , אולי ניתן להקל עלייך באופן נוסף. CMF אינו נחשב לטיפול מאד בעייתי ומרבית החולות שלי סובלות אותו ללא תופעות לואי משמעותיות.

17/08/2003 | 22:11 | מאת: דנה

טופלתי 5 שנים בטמוקסיפן. בשנה האחרונה התפתח אצלי קטרקט בעיניים ונותחתי. נודע עתה שהתרופה עשויה להיות הגורם לכך. אני מבקשת תגובה מאונקולוג ושמח מאוד לקבל התיחסות של נשים שיש להן מידע בנושא. שאלתי הנוספת, האם יש שינויים הורמונליים ו/או סכנה כלשהיא עקב הפסקת נטילת התרופה.

18/08/2003 | 22:44 | מאת: פרופ' אילן כהן

לדנה אינני אונקולוג לכן לא אוכל להתייחס לשאלה בנוגע לקטרקט. אין כל בעיה הורמונלית או אחרת בהפסקת הטיפול בטמוכסיפן. בברכה פרופסור אילן כהן

17/08/2003 | 11:05 | מאת: חיה

לפני זמן מה התפרסמה בידיעות אחרונות כתבה על ליויאל. על פי הכתבה מדובר בתרופה שפותחה למניעת אוסטאופורוזיס אך התבררה כיעילה לטיפול בכל תופעות גיל המעבר, ואיננה מכילה הורמונים. התייעצתי עם האונקולוג שלי האם למי שהיו חולות בסרטן שד מותר לקחת אותה . האונקולוג בדק באיטרנט וענה כי אין מאמרים על התרופה והוא נמנע מלייעץ לי האם להשתמש בה. על פי הכתבה, שיתכן מאד כי מעורב גורם אינטרסנטי בכתיבתה, הליויאל הוא הפתרון האולטימטיבי. מאד אשמח לקבל תגובה מוסמכת מקצועית וכמובן גם תגובות ממי שמשתמשות יתקבלו בברכה. תודה חיה

17/08/2003 | 16:00 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לויאל היא בהחלט תכשיר הורמונלי, אין מידע נרחב לגביה בנוגע לחולות סרטן שד

16/08/2003 | 22:04 | מאת: אוסנת

1. האם בדיקת מרקרים יכולה להחליף את בדיקות ההדמייה שאינן מדויקות ? 2. האם בדיקת בלוטות שהוצאו בניתוח מאפשרת גילוי גרורות מקרוסקופיות ? 3. האם יתכן מצב שהבלוטות נקיות ובכל זאת ישנן גרורות מרוחקות בגוף ? אם כן, מדוע לא נהוג לתת כימו בכל מקרה - גם כשהבלוטות נקיות? תודה מראש.

17/08/2003 | 16:04 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

בדיקת מרקרים ובדיקות הדמיה אינן זהות ואינן מחליפות אחת את השניה. בהחלט ניתן לזהות גרורות מיקרוסקופיות בבלוטות בבדיקה פתולוגית יש מצב בו הבלוטות הן ללא גרורות ויש גרורות מיקרוסקופיות בגוף. יש חולות רבות המקבלות טיפול כימי משלים גם כאשר הבלוטות נקיות. במיקרים מסוימים התלויים במשתנים רבים פרטניים לכל חולה ניתן להסתפק בטיפול הורמונלי משלים.

17/08/2003 | 21:30 | מאת: אוסנת

שאם הבלוטות נקיות אז אין צורך בכימו אלא בניתוח והקרנות בלבד. הלא כן ?

14/08/2003 | 23:54 | מאת: תמי

אני בת 49, אחרי סרטן שד מולטיפוקל (3 גידולים) שלב 1, עברתי פעמיים למפקטומי, בלוטת סנטינל נקייה, רצפטורים חיוביים להורמונים. לפני כחודש סיימתי הקרנות +בוסט, עכשיו מקבלת ארימידקס. שאלתי היא לכל המומחים: האם לכרות את השחלות? האונקולוגית שלי אומרת בהחלט כן, הגינקולוג אומר שמספיק לעקוב באולטרה סאונד פעם בחצי שנה, הכירורג אומר שכדאי לעקוב גם אחרי המרקרים, והרופאה הסינית בכלל חושבת שכולנו השתגענו. האם יש משמעות לעובדה שיש לי היסטוריה של הפריות מבחנה, מנופאוז מוקדם יחסית (גיל 39) וטיפול הורמונלי חלופי של חמש שנים לפחות? אודה לכם אם אוכל לקבל מידע מכל המומחים, כל אחד בתחומו. תמי

17/08/2003 | 16:06 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לא ברור לי מדוע לבצע כריתת שחלות האם את נשאית לBRCA יש סרטן שחלות במשפחה? או כניתוח מניעתי ללא סיבה נוספת פרט לתחלואה בסרטן שד

19/08/2003 | 09:54 | מאת: תמי

לד"ר בן-ברוך, אינני יודעת אם אני נשאית BRCA כי לא עשיתי בדיקה גנטית. אין במשפחה הסטוריה של סרטן שחלות (אבל גם לא של סרטן שד - ולי יש). הניתוח הוא לחלוטין מניעתי. אנא, התיחסי גם לעובדה שבמשך כ-15 שנים (און אנד אוף) עברתי מניפולציות הורמונליות די אגרסיביות. אני יודעת שלא הוכח קשר ברור בין טיפולים הורמונליים לסרטן (שד או שחלות), אבל תחושתי היא שכל ההורמונים שצרכתי לא ממש תרמו לבריאות שדיי או שחלותיי. השחלות בין כה וכה לא מתפקדות, הניתוח הוא פשוט יחסית, אז למה לא להוציא אותן ולזכות בשקט נפשי? תודה, תמי

17/08/2003 | 22:19 | מאת: פרופ' אילן כהן

לתמי ההוראה המקובלת כיום לכריתת השחלות היא באם יש לך גנים חיוביים לסרטן. באם הגנים שליליים אין כל מקום לכריתת השחלות. באם לא בדקת את הגנים גם כן אין סיבה לכרות את השחלות. יש עם זאת לבצע מעקב כולל בדיקה גניקולוגית משטח PAP בדיקת אולטרהסאונד כולל עובי רירית הרחם ותקינות השחלות וסמנים לסרטן. בברכה פרופסור אילן כהן

19/08/2003 | 10:07 | מאת: תמי

פרופ' כהן שלום, תודה על תשובתך. אינני יודעת אם יש לי גנים חיוביים לסרטן כי לא עשיתי בדיקה גנטית. לעומת זאת, ולמרות שאין לכך הוכחות רפואיות חד משמעיות, אינני יכולה להשתחרר מהתחושה שהמניפולציות ההורמונליות שעברתי במשך כ-15 שנים לא תרמו לבריאות שדיי או שחלותיי. סרטן שד כבר קיבלתי, לשם מה לקחת סיכון נוסף? השחלות בין כה וכה לא מתפקדות, הניתוח הוא פשוט וקל יחסית, אז למה לא להוציא אותן ולזכות בשקט נפשי? תודה, תמי