פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

20/01/2011 | 11:07 | מאת: ערגה

אני נוטלת ארימידקס. טמוקסי לא התאים לי לפי בדיקה גנטית. יש לי כאב בחלק העליון החיצוני של הרגל בנקודה מסוימת. הוא עבר ושוב חזר. האם זו תופעת לוואי של הכדור מה עלי לעשות

20/01/2011 | 17:26 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

ערגה שלום, ממה שכתבת לא ניתן לדעת במה מדובר ומה מקור הכאב. אני מציעה שתדברי עם הרופא שלך בזמן הפגישה השגרתית. להתראות, מירב

20/01/2011 | 10:46 | מאת: ברכה

שלום רב, אני נשאית BRCA2, בת 36 ובהריון בתחילת חודש תשיעי. בדיקות אחרונות שביצעתי: MRI לפני כשנתיים, תוך כדי הנקה. ממוגרפיה ואולטראסאונד לפני 9 חודשים, תוך כדי הנקה. אולטראסאונד לפני כ- 3 חודשים, תוך כדי הריון. שאלותי: 1. האם לאחר הלידה, תוך כדי הנקה, מומלץ יותר לבצע בדיקת ממוגרפיה או MRI? מה יותר מהימן במהלך הנקה? 2. בחודשיים-שלושה האחרונים, מתנפחות לי בלוטות הלימפה בבית השחי (בשני הצדדים). הנפיחות כואבת ולאחר מספר ימים - נעלמת מעצמה. הרופאים טענו שזה בגלל גילוח, הפסקתי לגלח והתופעה ירדה באופן משמעותי אך לא נעלמה לחלוטין (הופיע שוב פעם אחת לפני כשבוע). האם קשור להריון? האם עלי להיות מודאגת? האם יתכן שקשור לסרטן בשד ולנשאות של BRCA? 3. בחצי השנה האחרונה החלפתי את הדיאודורנט התעשייתי הרגיל בו השתמשתי בדאודורנט וולדה טבעי לימון, עליו נכתב שאינו כולל אנטי פרספירנטים או כימיקלים אחרים. האם יתכן שהחלפת הדאודורנט גרמה להתנפחות הבלוטות? מעולם לא סבלתי מבעיה כזאת... אשמח לתשובה על כל השאלות. אני מאוד מודאגת. תודה רבה

23/01/2011 | 09:48 | מאת: פרופ שלמה שניבאום

ברכה שלום MRI היא בדיקת הבחירה לנשאיות ולצעירות בגילך לגבי הבלוטות בדיקת הבחירה היא אולטראסאונד שבצעת לפני 8 חודשים לא ברור עם הנפיחות היא של בלוטות לימפה או בלוטות חלב (בסגול) כיון שבלוטות אלו מושפעות מדאודרנטים תנסי להחליף דאודרנט ולראות מה קורה בברכה ואין לכך קשר לסרטן

23/01/2011 | 15:17 | מאת: ברכה

19/01/2011 | 10:11 | מאת: נעמי

שלום, אני בת 33 נימצאת בהריון כרגע. אימי חלתה בסרטן שד ומאז אני חרדה מאוד לחלות במחלה. לפני כ- 6 חודשים נבדקתי אצל כירורג והוא אמר שיש לי שד מאוד מאוד גבשושי. בשל גוש קטן נשלחתי לאולטראסאונד וממוגרפיה והכל נמצא תקין. הגוש היה איזור גנדודלרי (משהו כזה).מאז החרדות רק גוברות ואני מתעוררת בלילות מפחד. כמו כן מרוב פחד אני מפחדת להיבדק...אני רוצה לסיים את החרדות ולאחר הלידה לעבור ניתוח לכריתת שדיים (משמר שד). למי לפנות? מהי הפרוצדורה בבקשה? תודה נעמי

20/01/2011 | 16:07 | מאת: אנה גולדברט

נעמי היקרה שלום, חרדות בזמן הריון הן טבעיות מאוד. נשים רבות ללא קשר לבדיקה כירורגית אותה תיארת סובלות מחרדות שונות בזמן הריון. אני אשמח להפנות את השאלה לאחד המומחים אולם חשוב שללא קשר תקבלי מענה לחרדות מהם את סובלת. את יכולה לפנות ליעוץ פסיכולגי שיסייע לך ברכישת כלים להתמודדות עם הפחדים והחרדות. כאשר מדברים על כרתיה מניעתית לוקחים בחשבון גורמים שונים בניהם הריון נוסף, האם עברת בדיקות גנטיות. אנא כתבי את כל האינפורמציה ואשמח להפנות את השאלה לאחד המומחים. בברכה, אנה

21/01/2011 | 13:48 | מאת: נעמי

שלום, אני בטוחה שההריון מוסיף לחרדות אך הרבה לפני ההריון אני חיה בחרדות שלעיתים מונעות ממני להיבדק. אני מעדיפה לא לדעת... לאחר ההריון הזה אני לא מקווה שלא ארצה ללדת שוב. אני לא עשיתי בדיקות גנטיות וגם אימי לא עשתה. אשמח לקבל מידע על הכריתה המניעתית. אני מעדיפה לסבול פעם אחת ולמנוע את הסיכוי לסרטן.תודה נעמי

17/01/2011 | 22:37 | מאת: חלי

לפני כחודשיים עברתי ניתוח למפטוקומי עם סימון בשד ימין וזאת בעקבות הסתיידויות עדינות לאורך השעה 7 מהפטמה ועד השריר (DCIS) כחודשיים לאחר הניתוח ולפני טיפול קרינתי עברתי בדיקת ממוגרפיה על מנת לבדוק אם נשארו הסתיידויות ובממצאי הבדיקה אכן נראו הסתיידויות עדינות מעטות באזור הצלקת הניתוחית שאלתי היא, כיצד יתכן שבאזור שהיה מסומן מלכתחילה נמצאו הסתיידויות האם אפשר לפספס האם הדבר שכיח (נותתי בתה"ש ע"י פרופ' מרדכי גוטמן)

18/01/2011 | 22:43 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך ראשית הכל יתכן גם בידיו של המנתח הטוב בעולם פרופ גוטמן הוא מנתח טוב ובעל שיעור קומה ואת בידיים טובות צריך לראות את הממצא הפתולוגי כדי ללמוד על שולי הניתוח אגב ישנם גם הסתדויות שאינן מהוות בעיה אבל כנראה שבמקרה שלך יש מקום להרחיב את שולי הניתוח ולודא שכל ההסתדויות הוצאו בברכה דר זילברמן

24/01/2011 | 22:03 | מאת: חלי

אני בת 48, בבדיקת ממוגרפיה אובחנו אצלי הסתיידויות עדינות בשד ימין לאורך השעה 7, אני לאחר ניתוח לפקטומי (ממצא פתולוגיDCIS תווך הורמונלי 3) בנוסף אני אמורה לעבור הקרנות + טיפול בטמוקסיפן, האם עקב האבחון בגיל צעיר יחסית וגם כי מדובר בשד קטן(הניתוח יצר גריעה בצורת השד)עדיף ניתוח לפקטומי והאם הוא יעיל במניעת הישנות המחלה לאורך השנים הבאות כמו במקרה של כריתה מלאה או שבמקרה זה עדיפה כריתה מלאה

17/01/2011 | 09:39 | מאת: שירן

שלום רב 1. אני אהיה בת 27 חודש הבא. לרב המחזור שלי סדיר. לאחרונה רק גיליתי שמשהו לא בסדר! בכל מקום אני קוראת שהמחזור צריך להיות בשבוע של ההפסקה מהגלולות ולי יש דימום רק כעבור שבוע הההפסקה (כלומר ביום הראשון של החפיסת גלולות). הרופאה אמרה לי שזה לא ממש משנה מתי אני מקבלת את המחזור - האם היא צודקת, האם אני מוגנת מהריון כך (אני משתמשת כיום בנוסף לגלולות גם בקונדום)? יש לציין שהמחזור שלי כזה מאז ומעולם, ואני לוקחת גלולות מרסילון כיום (בעבר לקחתי דיאנה). 2. קראתי בכתבה באתר שהחיסון לסרטן צוואר הרחם מיועד לנשים בגילאים עד 27. האם אני עדיין יכולה לקחת אותו? (הרופאה אמרה שכן ונתנה לי מרשם). האם ידוע לכם כמה הוא עולה ואיזו הנחה יש לחברי כללית פלטינום? האם עליי להמשיך לעשות בדיקת פאף ובדיקת אולטראסאונד גניקולוגית לאחר מכן? 3. הרופאה נתנה לי בביקור האחרון הפניה לכירורג במטרה לעשות בדיקה לסרטן השד, כי לטענתה הגעתי לגיל שאפשר להתחיל. האם היא צודקת? לאיזה סוג כירורג עליי לפנות? מה עושים בבדיקה הזו? אני ממש בחרדה ובחשש ממנה כי הרופאה לא הסבירה לי יותר מדי... תדוה מראש על התשובות.

18/01/2011 | 21:46 | מאת: אנה גולדברט

שירן היקרה שלום, את השאלה הראשונה עלייך להפנות לפורום גניקולוגיה. לגבי השאלה השניה, ההמלצה שכל אישה מעל גיל עשרים תבצע בדיקה תקופתית אצל כירורג שד.אין לך ממה לחשוש מדובר בהמלצה גורפת לכל הנשים. עליך לתאם בדיקה דרך קופת החולים בה את מבוטחת לכירורג שד. זה מאוד פשוט והבדיקה קצרה ולא מאיימת. לא תחששי, תזמיני תור ותסירי דאגה מליבך. בברכה, אנה

הנה זה בא - הטקסול באמת שהייתי רוצה לחסוך מעצמי את הנימול קרח, חינה, רפלקסולוגיה - מי ניסתה מה ? מה עזר ומה לא? במקרה שלי 4 טיפולים וזהו...

היי גם אני עברתי רק 4 טיפולים סיימתי במאי האחרון הנימול לא היה קשה במיוחד שטיפות עם מיים חמים מאוד עזרו לי מה שהפריע לי יותר היה כאבים ממש לא נעימים בעצמות בכל הגוף נאלצתי להשתמש במשכחי כאבים דיי חזקים. מאחלת לך טיפול קל ובהצחה

תודה על התגובה אפשר בבקשה לפרט?

21/01/2011 | 21:30 | מאת: ניב

אני עברתי 12 טיפולי טקסול.עזר לי רפלקסולוגיה פעם בשבוע במשך חצי שנה.גרביים חמות לנימול וכשהכאבים היו קשים מאוד תרופה בשם ליריקה.

17/01/2011 | 00:20 | מאת: בר

שלום רב, מה הפירוש ממצא נמוש ? ברגע שיש בשד ציסטות מרובות זה סימן לדאגה ? מה הכוונה לציסטה תת עורית בבית השחי ? קיבלתי היום את תוצאות הסונר ועד התור לדר' כירורג שד אני ממש בלחץץ. אודה לך אם תוכלי להרגיע אותי קצת :-)

17/01/2011 | 22:45 | מאת: חלי

ממצא נמוש הינו ממצא שאינו ניתן למישוש ביד

18/01/2011 | 22:51 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך השאלה לא מובנית מספיק בכל אופן אנסה לענות ממצא שממששים אותו שה ממצא שניתן לחוש בו בניגוד לממצאים שנראים בצילומי ממוגרפיה או אולטרסאונד ציסטות בגדול אינן חשדות ממצא תת עורי בבית השחי יכול להיות כל דבר שנמצא שם מרקמה שומנית דרך קשרית לימפה וגוש שומני אין לדעתי מקום להלחץ מעבר לזאת את יכולה לנצל את שירותי המשלים אן מושלם בכדי להגיע מהר יותר לכירורג השד בברכה דר זילברמן

16/01/2011 | 17:36 | מאת: שיר

חוזרת על שאלתי מיום 10.01..לאחר כריתת שד וטיפלי טקסוטר(ארבעה במספר)הופיעה גרודה של סרטן השד בעור.(לאחר ארבעה חודשים מסיום טיפולי הכימו')טופלתי בקארבו..אנז'ר..איניפאריבאך לא היו תוצאות ואף נצפתה החמרה כלשהי.הטיפול הוחלף בנבלבין,FU5 שאלתי:האם נראה לכם מנסיונכם שזהו הטיפול המתאים הפעם? שאלה נוספת...האם יש קשר בין יעילות תרופה לבין העובדה שהיא גורמת להתקרחות?האם תרופה שאיננה גורמת לנשירה יעילה פחות? תודה ..מצפה לתשובה בהקדם שיר

17/01/2011 | 17:15 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

שיר שלום איני יודע איך נראת החזרה בעור אותה את מתארת- אך יש לשקול גם את האפשרות של טיפול קרינתי לאזור, לעיתים יעיל יותר מכימותרפיה. לגבי התרופות שציינת- חוסר יעילות של האחת לא אומר לגבי האחרות וייתכן שיעזרו. כל התרופות הן כאלו שהוכיחו יעילות מסוימת בסרטן השד ולכן יכול להיות שיעזרו. אין קשר בין נשירת השיער ליעילות התרופה. יש תרופות שגורמות לנשירה וכאלו שלא.

שלום רב! אני בת 34, אין לי היסטוריה משפחתית או אישית של סרטן השד. לפני שמונה חודשים גילו אצלי גוש בשד שמאל, רמת החשד ההתחלתית היה BIRADS 4C בביופסיה טרו-קאט הגוש התגלה כשפיר. עכשיו 8 חודשים אחרי, הגוש מעט גדל - בכ 1-2 מ"מ. הרופאה, שאני נמצאת אצלה במעקב, שלחה אותי לקבל דעה שניה. בעקבות כך עברתי 2 בדיקות אולטרסאונד, בהפרש של שבוע, בבדיקה הראשונה רמת החשד שקיבלתי היתה BIRADS 4A, בבדיקה השניה (שבוע אחרי) רופאה אחרת ביצעה את הבדיקה, ונתנה לי רמת החשד BIRADS 4C, כמן כן היא אמרה, שמה שהיא רואה באולטרסאונד, אינו תואם את תוצאות הביופסיה, שעברתי לפני 8 חודשים, הגוש נראה לה חשוד מאוד, לכן היא ממליצה לי על ביופסית טרו-קאט נוספת. אני יודעת שאין לי הרבה ברירה, אלא להתאזר בסבלנות ולחכות לתוצאות הביופסיה השניה, אך התוצאות יהיו מוכנות בעוד 3 שבועות, ועד אז אני במתח נפשי רב. השאלה שלי היא : האם תוצאות הביופסיה, שעברתי לפני 8 חודשים יכולות להיות שגויות, והגוש ממאיר ולא שפיר? זו ביופסית טרו-קאט, נלקחו 3 גלילים מהריקמה, והגוש כאמור גדל ב-8 חודשים בלא יותר מ-1-2 מ"מ. מאוד אודה על התשובה.

17/01/2011 | 17:11 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

חלי שלום למרות הדאגה, אני לא יכול לקדם אותך בהרבה. באופן כללי הכל יכול להיות- אחרת לא היה מומלץ לחזור על הביופסיה. מעבר לכך, עקב גילך הצעיר וגוש שטיבו לא ברור- לעיתים עדיף להוציא את הגוש מאשר לעקוב אחרי כל שינוי קטן עם ריבוי בדיקות.

17/01/2011 | 20:41 | מאת: חלי

שלום אני בת 40 נשאית brca 1 זוהי התשובה שקבלתי באמ.אר.אי "רקמת השד מראה מבנה פיברוגלנדולרי במרביתו רקמת השד מראה האדרה קלושה ללא האדרה חשודה ברקמת השד דו צדדית בתי שחי תקינים סריקה תקינה" אני מבינה שהסריקה תקינה, אני רק רוצה להיות בטוחה מה זה האדרה קלושה? תודה

17/01/2011 | 21:00 | מאת: פרופסור שלמה שניבאום

לענת שלום הבדיקה תקינה משמעות האדרה צביעה עלידי חומר נגוד והאדרה קלושה ממצא תקין בברכה

18/01/2011 | 10:06 | מאת: ענת

שלום רב בממוגרפיה שביצעתי התגלו הסתיידויות קלות , ביצעו ביופסיה לא ברורה לחלוטין בתוצאות Breast tissue showing papillary lesion with atypical hyperplasia/versus low grade ducatel carcinoma in situ calcifications הפנו אותי לניתוח להוצאת הריקמה בבדיקת Mri שביצעתי טרם הניתוח התוצאה האדרה קלושה באזור הפיטמה ללא עדות למוקדי האדרה חשודים ללא נגע בבלוטות לפיכך אני מסיקה שאין לי צורך בניתוח רק בהמשך מערב מודה מראש על תשובתך בברכה טובה

15/01/2011 | 14:37 | מאת: דנה

בתאריך 21.10.03 יצא נציג משרד הבריאות, ד"ר בר-חנה מיכה, בבשורה לציבור באמצעות הרדיו שבעשור הקרוב אחד מכל שלושה אנשים בישראל יחלה במהלך חייו בסרטן על פי ההסתברות הסטטיסטית הקיימת. הצהרה זו מנוגדת לחלוטין להצהרות הבומבסטיות של הרפואה שהיא מתגברת על מחלת הסרטן ושהצלחותיה הולכות וגדלות. ברור לחלוטין שהיא לא מצליחה למנוע את המחלה מלכתחילה אבל בדיקות סטטיסטיות מגלות שגם אין לה הצלחה מרשימה או קרובה לזה בריפוי שלהן. זה כמובן לא מונע מהרפואה להמשיך באותן שיטות ריפוי קטלניות ולהוציא מליוני דולרים על מחקרי סרק ועל טיפולי סרק באמצעות כימותראפיה והקרנות. בשנת 1985 נפטרו מהמחלה 5000 בני אדם וב- 1990 נפטרו – 6000. באחוזים מדובר על 19% מכלל הנפטרים היהודים. על פי השנתון הסטטיסטי לישראל 1987-89 כל 90 דקות נפטר בישראל אדם ממחלת הסרטן. 20000 חולי סרטן חדשים, בניהם 480 ילדים, מתוספים מידי שנה. האשפוז של חולי סרטן גדל בין השנים 1959-1980 ב – 100%. השוואת אחוז התחלואה ממחלות סרטן בין יהודים לערבים בישראל בשנים 1972-1976 מגלה מספר עובדות מפתיעות: אחוז סרטן המעי הגס גדול בקרב היהודים ב – 520%. אחוז סרטן השד גדול בקרב היהודיות ב- 530%. האחוז הממוצע של כל סוגי הסרטן גבוה בקרב היהודים ב- 250%. נשאלת השאלה - מדוע יש פער עצום בתחלואה בסרטן בין שתי האוכלוסיות, אף על פי שהרפואה במגזר היהודי נחשבת לטובה וזמינה יותר ?! בשנת 1971 נמצא כי התמותה מסרטן הכבד בארץ בקרב נשים יהודיות הייתה גדולה בהשוואה ל- 21 מדינות החל מ- 140% מאשר בדנמרק ואיטליה וכלה ב- 1300% מאשר באירלנד. באותה שנה מתו בישראל באופן יחסי יותר גברים מסרטן הכבד מאשר ב- 17 מדינות בעולם. בשנת 1987 נמצא כי התמותה מסרטן השד בקרב יהודיות בישראל היתה גבוהה בהשוואה ל- 17 מדינות אחרות: גדולה ב- 130% מאשר בארה"ב וגדולה ב- 1080% מאשר בקוריאה. לצערנו, בגלל היעדר חינוך לבריאות בכל שלבי החינוך חולה הסרטן הינו אדם מבוהל ומפוחד עד מוות, אדם הנראה כמי שעולמו חרב עליו והוא נמצא במצב של חוסר אונים מוחלט. במצב זה הוא ממלא אחר כל ההוראות והפקודות של הרופאים כתורה מסיני ואינו מעז לערער על דבריהם אף על פי שאינו מקבל הסבר על מידת היעילות, ההשלכות והתוצאות של הטיפול היחיד המוצע לו. ברור הוא שאין הרופאים, הדוגלים בשיטה טיפולית מסוימת, יושבים ומסבירים לחולה שקיימת גישה טיפולית אחרת המוכחת מכל הבחינות על ידי מחקרים מדעיים כטובה משלהם. המחקרים מצביעים על העובדה שאם חולה הסרטן יקבל הסבר אמיתי לגורמים למחלתו ויבין שסרטן הוא מחלה שניתן להבריא ממנה לחלוטין באמצעות לקיחת האחריות המלאה לבריאות על החולה עצמו אזי רובם המכריע של המקרים ובמיוחד אלה המצויים בשלביהם הראשונים היו מחלימים כליל על ידי נקיטת סידרה של אמצעים פשוטים ביותר יחסית לטיפולים המסובכים והיקרים ובעלי תופעות הלוואי הקשות שהרפואה מציעה להם. האזרח ברחוב יתפלא לקרוא שבישראל לא נערך מעולם מחקר הבודק מהו אחוז ההישרדות של חולי סרטן שקיבלו טיפול רגיל - כימותרפיה או הקרנות או ניתוחים להסרת גידולים, לעומת חולים שטופלו בשיטות של ריפוי בתזונה. לעומת זאת אומר ד"ר ג'ונס הרדין, מרצה וחוקר סרטן בכיר במחלקה לפיסיקה רפואית, באוניברסיטת קליפורניה על הטיפול הרגיל בסרטן: "כל מחקרי ב- 20 השנים האחרונות מוכיחים שמשך חייהם של חולי סרטן שלא טופלו על ידי הרפואה בשיטות הרגילות ארוך פי 4 משל אלו שכן טופלו על ידה. חולים בסרטן שסירבו לקבל טיפול חיו בממוצע 12.5 שנים, אך לעומת זאת חולים באותם סוגי סרטן שהסכימו לכריתה, לכימותרפיה ולהקרנה חיו 3 שנים בלבד בממוצע. אני מייחס את התופעה להשפעה הטראומתית הקשה של הניתוח ולטיפול קרינתי וכימי על מערכת החיסון של החולה. ד"ר הרדין מוסיף - "לגופו של האדם יש הגנה טבעית מפני כל סוג של סרטן. מסתבר שטיפול רפואי רגיל מתערב ומדכא את ההתנגדות הטבעית למחלה. לא הסרטן ממית את קורבן המחלה, אלא ההתמוטטות של מנגנוני ההגנה הפנימית מכריעה אותו לבסוף. לכל חולה סרטן השומר על מצב פיזי מצוין ומדרבן ומגביר את ההתנגדות הטבעית שלו יש סיכוי גבוה מאוד שגופו יתגבר על המחלה בלי כל טיפול רפואי". עד כאן דבריו של חוקר סרטן בכיר. בניגוד לעובדה חותכת ומפתיעה זו, הציבור בישראל כמו בארה"ב מוזן בהתמדה במסרים שיקריים כאילו המדע מנצח את הסרטן. המקור להכרזות אלה הם אירגונים פרטיים ובעלי אינטרסים בעולם הרפואי ובעולם התרופות הכימיות היקרות שאינם מעונינים בשינוי הגישה שמכניסה לכיסם מליארדי דולרים בכל שנה. כמו כן ישנם אנשים תמימים התורמים בנדיבות לאותם גורמים "הלוחמים" בסרטן "והחוקרים" את סיבותיו ולכן חייבים לשדר להם שהמצב משתפר. כל העובדות שנביא להלן מוכיחות שהצהרות המערכת הרפואית הן מסולפות וחסרות כל בסיס סטטיסטי. במדינות שונות באירופה מטפלים בסרטן גם בשיטה של ריפוי בתזונה ואלמנטים נוספים לצד הטיפולים האחרים. לעומת זאת בארה"ב ובישראל שהינה שלוחה של ארה"ב בכל הקשור בטיפול בסרטן יש מונופול לשיטה הרגילה. ההסבר העיקרי לגישה זו הוא – "הסיבות למחלת הסרטן אינן ידועות". טענה זו מוכחת כשקרית על סמך מחקריו של פרופ' אוטו ורבורג, שזכה בשני פרסי נובל (1931, 1944) על תגליותיו בתחום הסיבות להתפתחות הסרטן. מחקריו מוכיחים שהסיבות לסרטן הינן ברורות ביותר. פרופ' ורבורג גילה שבין יתר הסיבות התא הסרטני נוצר עקב חסר בחמצן המשמש לחמצון חומרי התזונה בתאים. חמצון זה חייב להתרחש בתיווכם של אנזימים מחמצנים אשר נוצרים בעזרה ובשיתוף של 5 ויטמינים ומינרלים. מחסור או אי קליטה חמורים של אחד מהאנזימים או המינרלים ימנע את היווצרותם של האנזימים המחמצנים בגוף. המחסור או אי הקליטה של ויטמינים ומינרלים בתאים, נקבע על ידי פרופ' ורבורג כגורם הראשי ליצירת סרטן. ללא חמצן בתא נאלץ הוא ליצור אנרגיה בתהליך של תסיסה. פרופ' ורבורג הסביר במחקרו עוד בשנת 1967: "כתוצאה ממחסור בחמצן בתא נוצרים תאי סרטן המתרבים ללא שליטה והורסים את הגוף בו הם גדלים. ריפוי ומניעת סרטן תלויים בחידושה של פעילות נשימתית זו באמצעות אספקת המינרלים והויטמינים הנחוצים לגוף". ארגון הבריאות העולמי הצהיר כבר בשנת 1964, ש- 80% ממקרי הסרטן נובעים מגורמים סביבתיים, בעיקר תזונה ואורח חיים שגוי. חוקרי הארגון הרכיבו רשימה ארוכה של חומרים והתנהגויות שהוכחו כגורמי סרטן. על אף שכל זה ידוע זה זמן רב נעשה מעט מאוד למניעת מחלת הסרטן. מדוע ? פורמלית התשובה של הממסד הרפואי היא – הסיבה הראשית להיווצרות הסרטן לא ידועה. ולכן לא ניתן למנוע דבר שאינו ידוע. ואני אומר לכם שאין איש מקצוע היום שיכול לטעון שלא ידועות לו הסיבות להתהוות הסרטן. ההיפך הגמור הוא הנכון. אין מחלה שגורמיה כה גלויים וידועים כמו מחלת הסרטן. "בורות אינה יכולה לתרץ את חוסר המעש למניעת סרטן וטיפול בו. מניעת סרטן תבוא, אין ספק בכך כי אנשים רוצים להישרד. כמה זמן יתחמקו ממניעה יזומה של מחלת הסרטן , הדבר תלוי כמה זמן יצליחו לעצור את יישומן של שיטות מדעיות בחקר הסרטן. בינתיים ימותו מליוני אנשים ללא כל תכלית", דבריו של פרופ' ורבורג, חתן שני פרסי נובל. האדם ברחוב יתקשה מאוד להאמין כמובן שאלה הם פני הדברים. הוא לא יעכל שאותם מוסדות, רופאים, וחוקרים מכובדים שהציבור הפקיד בידיהם את המחקר והטיפול בסרטן עוצרים בכוונה תחילה את היישום של שיטות תזונתיות-מדעיות במניעה ובטיפול בחולי סרטן, לדיברי פרופ' ורבורג. הסיבה לכך היא שהטיפול הרגיל בסרטן העולה מילירדים מידי שנה מזין את התעשייה השניה בגודלה אחרי תעשיות המזון בארה"ב. וכידוע "אין כורתים ענף שיושבים עליו", גם אם זה כרוך במותם של מיליוני אנשים כדיברי פרופ' ורבורג. .הרפואה בארה"ב היא מונופול לעשיית רווחים שאינו יכול להרשות לעצמו להכניס מתחרים לשוק זה. במצב זה אין לחולה המסכן בררה הוא לכוד בצבת של הטיפול הרגיל והכושל. למונופול הכלכלי הענק הזה יש את האמצעים לרכוש כל אדם ולנטוע כל אמונה בקרב הציבור באמצעות פירסומות כתבות ועוד אמצעים כשרים ולא כשרים שהמניע העיקרי להם הוא – אינטרסים צרים אישיים וקבוצתיים כלומר רווחים כספיים. לכן מונצחים שלושת הטיפולים – כריתה, הקרנה וכימותרפיה. לעומת זאת מניעת המחלה איננה ריווחית, ולכן אין כוונה לעודד אותה. המדען פיטר צ'ובקה כותב על הקשר בין כסף לסרטן: למנהלים וליועצים הקובעים את מדיניות הרפואה ב- "מכון הלאומי לסרטן" וב- "חברה האמריקנית לסרטן" יש קשרים כלכליים וכספיים ישירים או בלתי ישירים עם תעשיית התרופות והתעשיות הכימיות הנוגעות בדבר. מכאן חוסר העניין במניעת סרטן, שתזיק לאינטרסים של המעורבים. ד"ר מקס גרסון וד"ר שלטון שפעלו בארה"ב במשך כ- 65 שנה נרדפו על ידי הממסד הרפואי הרגיל דווקא משום שהצילו עשרות אלפי אנשים חולי סרטן וחולים בכל סוגי המחלות ממות בטוח, ללא תרופות, בעזרת שינויים בתזונה ואורח חיים בלבד. מכון גרסון בארה"ב ממשיך עד היום בפעילותו, למרות שינאתו של הממסד הרפואי. ד"ר שלטון, הרופא הגדול ביותר של המאה ה- 20, ישב בכלא בארה"ב על לא עוול בכפו רק משום שריפא עשרות אלפי אנשים מכל סוגי המחלות הפנימיות באמצעות צום, תיקון הרגלי אורח החיים ותזונה נכונה. אלה הן עובדות היסטוריות שקשה לעכל אותן, אך הן אמת לאמיתה. "אירגון רופאי אמריקה" השתמש בסיסמאות ריקות מתוכן כמו "טובת הציבור" , "הגנה על החולים" ועוד, כאשר בפועל התנהגותו דומה לזו של כל איגוד מקצועי החפץ לשמור על עמדות כח, על מונופול, על מניעת תחרות ועל אובדן לקוחות. זוהי פעולה המרמה את הציבור הרואה ברפואה מקור לישועה למחלותיו ומטיל עליו את כל יהבו, ואשר מנצלת את תמימותו וחוסר הבנתו. הממסד הרפואי המכתיב את כללי הפעולה ומונע מכל רופא באופן כזה או אחר לחרוג מהמסגרת הוא האשם העיקרי במצב זה. שיקוליו אינם טהורים והם מבוססים על שיקולים מסחריים וכלכליים המנוגדים בעליל לטובת הציבור. המלחמה בסרטן אמת או בדייה ? בתחילת המאה ה- 19 היתה מחלת הסרטן נדירה והיא הופיעה רק בקרב מספר מועט של קשישים. העלייה החדה במספר המקרים חלה לאחר מלחמת העולם השנייה. היום אחד מכל שלושה אנשים בעולם המערבי ובכללם בישראל חולה או יחלה בסרטן כלשהו, וכרבע מהאנשים מתים מסרטן בסופו של דבר. יש להבין שגישת ההיגיינה הטבעית מוכיחה שבני אדם יכולים לחיות ללא מחלות במשך כל חייהם ואף למות בריאים, כלומר למות מזיקנה בגיל מופלג, במידה ואינם מפרים את חוקי הטבע הפשוטים ביותר אשר לצערנו אינם ידועים לרוב בני האדם. לאור עובדה מוכחת זו הרי מדובר על מוות מיותר לחלוטין. הנשיא ניקסון הכריז בשנת 1971 על הפעלת פרוייקט ענק למלחמה בסרטן. 10 שנים לאחר תחילת הפרוייקט לא קטנה התמותה מסרטן, אלא אף עלתה ב- 25%. במהלך 16 השנים של הפרויקט הוציאה ארה"ב מיליארד דולר כל שנה למחקר ו - 65 מליארד דולר בכל שנה לטיפול במחלה. לאחר 8 שנות פעולה סיכם סנאטור מק-גאברן ראש הוועדה החוקרת את התוצאות של המלחמה בסרטן: "אחרי שהוצאו 8 מליארדי דולר התברר שתוכנית המלחמה בסרטן היא כישלון מוחלט". "המאמץ המאורגן נגד הסרטן פשט את הרגל עקב עדיפות מוטעית בשיטות הטיפול" (כלומר טיפול בשיטות הרגילות ולא טיפול בשיטות תזונתיות). החוקרים מסכמים: "מתברר שלמרות השקעות הענק האלה עלתה התמותה מסרטן בכל שנות הפרוייקט". פרופ לינוס פאולינג, חתן פרס נובל בביוכימיה, הגיב: " חייבים לדעת שהמלחמה בסרטן היא הונאה ושהמוסדות האחראים אשמים ברשלנות פושעת כלפי הציבור האמריקני". ד"ר צ'רלס סימונה, חוקר סרטן בכיר, טוען: "לרפואה הקונבנציונאלית אין תשובה לסוגי הסרטן שהם הגורמים העיקריים לתמותה. במשך 50 השנה האחרונות לא השתנה המצב לטובה לגבי סוגי הסרטן הקטלניים והתמותה מהם נמצאת בעלייה מתמדת". מכל האמור לעיל, ומדבריהם של חוקרי סרטן נוספים מתברר אם כן שבין השנים 1950-1985 עלתה התמותה מסרטן ולא ירדה כפי שטוענים רשויות הבריאות בארה"ב ובישראל, כלומר 35 שנה של כישלון מוחלט בטיפול הרגיל בסרטן. ד"ר אנסטרום . ג', אפידמיולוג מאוניברסיטת קליפורניה אומר: " הסיכוי שאדם יחלה במשך חייו בסרטן מגיע היום ל- 36%, לעומת - 30% ב- 1975. המגמה הזו תגדל בתום המאה הנוכחית ותגיע עד 41% ואף עלולה להגיע ל- 50%, כלומר אחד מכל שני אנשים יחלה בסרטן". השבועון "טיים" פירסם ב- 28.3.88 שאחוז החולות בסרטן השד בארה"ב הוא הגבוה בעולם, אף על פי ששרותי הבריאות בארה"ב מתיימרים להיות הטובים בעולם. גם בישראל חלה בשנים האחרונות עלייה תלולה במקרי סרטן השד. ההנחה שזו בעיה של גיל המעבר מוטעית משום שמתברר שגם נשים בגיל 30 כבר חולות במחלה. והנה, למרות דבריהם של כל החוקרים בעלי המצפון שהטיפול הרגיל בחולי סרטן אינו יעיל, ממשיך הממסד הרפואי בארה"ב ובישראל להעביר מסרים שיקריים ומגמתיים לציבור שתוכנם: "אנחנו הולכים ומנצחים במלחמה בסרטן". הטענה היא שפיתוח טכנולוגיות חדישות לגילוי מוקדם של המחלה ושיפור הטיפול במחלה לאחר האבחנה, גורמים כביכול לאחוזי הישרדות גבוהים יותר. הכיצד אם כן הנתונים בשטח הפוכים לטענה זו ?! לאחר כישלון הפרוייקט הגדול בארה"ב למלחמה בסרטן הטיל הקונגרס האמריקאי בשנת 1985 על הזרוע המבקרת שלו ה- GAO , שהינו מקביל למוסד מבקר המדינה בישראל, לחקור את היעילות של גופים ממשלתיים ופרטיים האחראים למלחמה בסרטן. בשנת 1987 נמסר הדו"ח של מבקר המדינה לקונגרס וסיכומו כדלקמן: ""המכון הלאומי לסרטן" ניפח את התוצאות בתחום קידום המלחמה בסרטן" בניגוד לטענת המכון הלאומי לסרטן חל במשך 30 השנים האחרונות רק שיפור זעיר ביותר בסוגי סרטן הנפוצים ביותר הגורמים לעיקר התמותה". חוקרים, מדענים , ביוסטטיסטיקאים, רופאים אונקולוגים ועוד תומכים בביקורת חריפה זו ומאשרים את מסקנות המבקר שאחוז ההישרדות לא השתנה לטובה ב- 30 השנים האחרונות. העלייה ב- 1% נובעת מריפוי של סרטני עור קלים לטיפול שכלל אינם גורמים לתמותה. בשנת 1980 פירסמה החברה האמריקאית לסרטן ש- הסיכוי של חולה סרטן ממוצע לשרוד 5 שנים לאחר האבחנה הוא 1/3. גם ב- 1950 הסיכוי שפורסם היה 1/3, כלומר לא חל שום שינוי למרות הפרסומים הענקיים על הצלחות כבירות וגילויים חדשניים שמטרתם היחידה הייתה לשמור על הזרמת הכספים ממקורות ממשלתיים ופרטיים לאותם מוסדות שעסקו בטיפולים הכושלים. יש להבין שהטיפול הרגיל בחולי סרטן בישראל דומה בדיוק לזה הנהוג בארה"ב ועל כן ניתן להסיק בקלות על איכות ותוצאות הטיפול גם בישראל. דוגמאות מספר לטיפול הכושל בישראל ולהשלכות הקטלניות של טיפול זה אנחנו מוצאים בכתבה שפורסמה בחודש 6/2004 בעיתון הארץ על ידי העיתונאי רן רזניק. הוא מציין שבבי"ח רמב"ם נפטרה חולה בשם הרטל עופרה כתוצאה מקבלת מינונים גבוהים מידי של קרינה במשך 4 ימים, זאת לאחר שסיבווי ההחלמה שלה הוערכו לפני הטיפול כגבוהים מ – 95% ! רבותי , עלינו להבין שהשימוש בשיטות ריפוי קטלניות הוא משחק באש, משחק בחיי אדם ! עוד מגלה העיתונאי שליעקב אייל שאושפז בבי"ח איכילוב וקיבל הקרנות כנגד גידול סרטני נכרתה הרגל כתוצאה מטיפול שגוי. אם אנחנו חושבים שאלה הם המקרים היחידים של רשלנות רפואית וקטלנות טיפולית שמתרחשים מידי יום בבתי החולים אנחנו שוגים באשליות. מידי יום עוברים לעולם הבא מאות ואלפי אנשים עקב שיטת טיפול קטלנית, הרסנית ומטופשת הנוגדת את כל כללי הפיסיולוגיה של הגוף האנושי. המבנה והדינמיקה של הממסד הרפואי: אין אנחנו מודעים לעובדה שכח ההשפעה של הממסד הרפואי בארה"ב הינו עצום ועד כדי מפחיד. במשך עשרות שנים לא העזו רופאים או מוסדות שנתמכו על ידי הממסד הרפואי לצאת נגד ההצהרות הרישמיות של הממסד או דוברי הממסד שהכתיבו להם תפיסה נוקשה ומיושנת בעטיפה "מדעית מודרנית". גישה זו כפתה את הקיים ולא הרשתה לסטות ממנו כחוט השערה. כל רופא או גוף שניסה לצאת בדעה עצמאית דאגו מיד לשלילת רשיונו והוא הוחרם. דוגמא בולטת לכך היא במקרה של שני ענקי הרופאים בכל הדורות, ד"ר גרסון וד"ר שלטון, אשר ריפאו עשרות אלפי אנשים בשיטה של ריפוי בתזונה ותיקון אורח החיים ונרדפו על ידי הממסד הרפואי בתואנות שווא עד לישיבה בכלא. לבסוף יצאה צידקתם לאור על ידי בתי המשפט אשר פסקו חד משמעית שרופאים אלה זכאים לתעודות הוקרה ולא להוקעה ולנידוי. במצב זה רק רופאים מעטים בעלי מצפון ומוסר פנימי חזק ביותר העזו לצאת נגד הזרם ולמסור לציבור את האמת במלואה, שהטיפול הרפואי הרגיל הנהוג בחולי סרטן וכן בשאר המחלות הפנימיות הינו שגוי ואפילו שיקרי משום שכאשר האמת ידועה כל כך בבירור , אך היא נמנעת במכוון מהציבור המשווע לה זו הונאה רבתית, כדיברי פרופ' לינוס פאולינג. רק אדם בעל שיעור קומה ומעמד כפרופ' פאולינג יכול היה להרשות לעצמו לומר את הדברים בבירור אך גם את דבריו דאגו להסתיר ולא לפרסם ברבים. אולם קשר השתיקה הזה לא נמשך זמן רב גם אם האמת אינה נשמעת ברמה גם כיום. מי ששבר את קשר השתיקה היו הסנאט האמריקאי, מוסדות הממשל, וגופים ציבוריים בלתי תלויים. ועדות חקירה של הסנט שהוקמו בלחץ של הציבור הרחב היו הראשונים לשבור את דממת האלחוט הזו ולהוציא לאור את מחדלי הרפואה. ד"ר שמואל אפשטיין שהעיד בשנת 1987 לפני ועדת החקירה של הסנאט בארה"ב אמר בעדותו: "המכון הלאומי לסרטן" ו – "החברה האמריקנית לסרטן" טוענים בעקשנות שהייתה התקדמות בריפוי סרטן והאטה בשיעור חולי הסרטן, אולם העובדות מוכיחות את ההפך. בדיקות של אחוז מחלת הסרטן השנתית מאז 1930 ועד היום מצביעות על עלייה מתמדת. לאחרונה אף מתרחשת האצה בעלייה בתחלואה מסרטן בשיעור של 2% לשנה. הסיכוי של גברים לחלות בסרטן עלה ל- 36% והסיכוי למות מסרטן עלה ל- 23% ב- 30 השנים האחרונות. הטיפול הקונבנציונאלי בסוגי סרטן מסוימים עלול להגדיל את הסיכון לחלות בסרטן מסוג אחר פי- 100. המוסדות לרפואת הסרטן ממשיכים להוליך שולל את הקהל ואת הקונגרס האמריקני בהכרזה: "אנו מנצחים את הסרטן". הצהרה זו באה לטשטש עובדות הפוכות כדי לזכות במירב ההקצבות והתרומות מהציבור שאינו יודע את האמת. חייבים להכיר בעובדה שהסרטן ניתן למניעה ולטיפול. הציבור חייב לדעת שישנם גורמים כלכליים –פוליטיים נסתרים שחסמו וממשיכים לחסום את הניסיונות של המדענים למנוע את היווצרות הסרטן". עד כאן דברי העדות של דר' אפשטיין בפני הסנאט האמריקאי. מדוע הטיפול הקונבנציונאלי בסרטן נכשל ? יש להבין שבנקודת הגילוי של הגידול הסרטני קיימים בגוף במרבית המקרים כבר גרורות. לכן כריתת הגידול עצמו לא נותנת מענה לשאר הגרורות ולעיתים קרובות גורמת לפיזור נוסף של התאים הסרטניים בגוף. במצב זה רק מערכת חיסונית חזקה מסוגלת לזהות את הגרורות בכל פינה בגוף לרדוף אחריהן ולהשמידן. הקרנה וכימותרפיה מסוגלים להרוס רק חלק קטן מהתאים הסרטניים אך בו בזמן ממשיכות הגרורות להתפתח עד להתפרצות המחלה מחדש. בינתיים נהרסה גם מערכת החיסון על ידי ההקרנה והכימותרפיה והיא איננה מסוגלת לעמוד במלוא יכולתה שוב במשימת ההצלה והמאבק. גושים סרטניים ותאי סרטן מתפתחים בגוף במשך עשרות שנים לפני שהם מאובחנים. גידולם מתאפשר בגלל מערכת חיסונית חלשה שאינה מסוגלת לזהות אותם ולהשמידם, כפי שהיא מסוגלת לעשות ועושה באופן רגיל. כאשר מגלים את הגוש הוא מונה כבר כ- 200-300 מליון תאים סרטניים. מחקרים קובעים שכמעט ודאית היא העובדה שבכמות כזו של תאים קיימים כבר תאים שנדדו עם זרם הדם ומהווים את הגרעינים להתפתחות הגושים הסרטניים במקומות אחרים בגוף. לכן המלחמה הנקודתית בגידול שניתן לזהותו היא חסרת תועלת בטווח הארוך יותר וגורמת לנזק בטווח הקצר. הטיפול הרגיל נכשל משום שבמקום לחזק את המערכת החיסונית שרק היא מסוגלת לעקוב אחר כל התאים הסרטניים בגוף ולהשמידם עושים את ההיפך הגמור: מחלישים את המערכת החיסונית, כלומר מרעילים את הכבד, הכליות, מערכת הלימפה והדם שאינם מסוגלים לבצע את תפקידם במצב זה. יש להבין שהמבנה והחוזק של המערכת החיסונית נבנים רק ממקור אחד – מאותם חומרים שאנחנו מזינים את גופנו. הניסיון של הטיפול בחולי סרטן על ידי תזונה ביולוגית מראה שאם נזין את החולה בחומרי התזונה בצורתם הטבעית והמושלמת הרי שהמערכת החיסונית שלו תתחזק והוא יבריא כמעט בכל המקרים. מצד שני עלינו להימנע מלהוסיף ולהרעיל את החולה על ידי עשרות סוגי רעלים שבני אדם מכניסים לגופם מידי יום כולל ויטמינים בכדורים. במצב זה עקב אספקת חומרי התזונה המתאימים מתחדשת הנשימה בכל תאי הגוף והתאים הסרטניים מתים. לעומת זאת הטיפול הרגיל בסרטן אינו מתייחס כלל לתזונה ולכן לא מתרחש כל שינוי לטובה במערכת החיסונית ובחילוף החומרים בתאי הגוף והתנאים להתפתחות הסרטן ממשיכים להתקיים. הטיפול הכימותרפי: עובדה מדהימה המוסתרת מידיעת הציבור הרחב בכלל ומחולי הסרטן בפרט היא שלטיפול הכימותרפי השפעה קטנה ביותר וזמנית על מצב המחלה. למרות זאת ממשיכה הרפואה להוביל יותר חולי סרטן לשדה המוקשים של הכימותרפיה המרעילה והורסת את גופם לחלוטין. ד"ר ג'ון קרנס מאוניברסיטת הארווארד אומר: "יותר מ- 50% מכל חולי הסרטן מקבלים באופן שיגרתי טיפול כימותרפי אף שטיפול זה עוזר רק ל- 5% מן החולים בלבד". ד"ר פואר לורנץ, חוקר סרטן ותיק, אומר: "מלבד בשלושה סוגי סרטן, הגורמים בסך הכל רק ל- 5% מהתמותה, לא הייתה לכימותרפיה, להקרנות ולגילוי המוקדם כל השפעה מורגשת על אחוזי התמותה מסרטן ב- 50 השנים שחלפו". כלומר לכימותרפיה ולהקרנות יש השפעה אפסית על גידולים אשר גורמים לכ- 90% מהתמותה. ההשפעה של טיפולים אלה כל כך קטנה שהתכנסה ועידה מיוחדת כדי לבצע הערכה מחודשת של ערך הטיפולים הרגילים. ד"ר אירווינג ברוס ד' אומר: "הכימותרפיה הוכיחה את יעילותה רק בשלושה סוגי סרטן: סרטן דם אקוטי של ילדים, סרטן במערכת הלימפה וסרטן שד במצב מוקדם מאוד, ללא גרורות. מלבד אלה, כל הטיפול הכימותראפי נגד גידולים ממאירים התגלה ככישלון. מרגע שגרורות סרטן התחילו להתפשט בגוף לא ניתן לרפא את החולה בכימותראפיה או בכל טיפול רפואי רגיל אחר. כימותראפיה לסרטן שהתפשט היא בזבוז זמן, היא גורמת לחולה להיות חולה יותר, ואינה מאריכה את החיים. לרוב כימותראפיה הינה מעין כדור הרגעה עבור הרופא יותר מאשר עבור החולה". במילים אחרות 90% מחולי הסרטן המקבלים הקרנות וכימותראפיה לא יפיקו מטיפול זה שום תועלת, אך לעומת זאת יפגעו ויסבלו קשות מהנזקים שאמצעים הרסניים אלה יעשו לגופם. ד"ר הנס ניפר, אונקולוג מהנובר שבגרמניה אומר: "הכימותרפיה, הניתוח וההקרנות הן שיטות קצרות מועד. החולה לא נרפא בגללם מסרטן למעט מספר מקרים. הקרנה וכימותראפיה הן רעלים והן גורמות נזק לגוף האדם, יותר מאשר לתאים החולים. בדרך כלל מחזיקה המחלה מעמד מעבר לזמן ההשפעה של הטיפול ולאחר מכן מתחדשת. חולה סרטן נרפא כאשר החיסון העצמי שלו מתגבר על המחלה. מה שקובע הוא האיזון בין חומרת המחלה לבין החוזק של המערכת החיסונית, החזק יותר מבין השניים מנצח במאבק". אוסיף על דבריהם של החוקרים ואומר שהדרך היחידה הידועה, המוכרת והמוכחת לחיזוק המערכת החיסונית היא על ידי תזונה טבעית, מלאה ומאוזנת והפסקת החדרת רעלים מכל סוג שהוא לגוף, אם על ידי טיפול מרעיל ואם על ידי תזונה. ד"ר לכנר מבית החולים בגראץ באוסטריה אמר במהלך קונגרס רפואי בשנת 1984: "למרות טיפול כימותראפי נפטרות 90% מהחולות בסרטן השד, משום שהמחלה מתחדשת לבסוף ויוצרת גרורות בגוף". לצערנו הרב, חולי סרטן מסכימים לטיפולים הרסניים אלה משום שאינם מקבלים מידע אמיתי ואפילו מוזנים במידע מסולף, שיקרי ומגמתי על ידי המערכת הרפואית. אימי זכרונה לברכה שנפטרה מסרטן הדם (לוקמיה) בבית החולים הדסה בירושלים הייתה אחת הקורבנות של מערכת הונאה זו. לא מזמן בשעה שישבתי ליד מיטת חוליו של קרוב משפחה שעבר ניתוח כלשהו בבית החולים שערי צדק בירושלים שמעתי במו אוזני רופא שהסביר לפציינט רגע לאחר שבישר לו שחלה בסרטן בשלפוחית השתן שהסיבה למחלתו היא גנטית. הטיפול היחיד ש "הציע" לו אותו רופא היה ניתוח קשה ביותר שהתיאור המפורט שלו על ידי אותו רופא היה מזעזע עד שהחולה ורעייתו התחילו לבכות. חולי הסרטן שבויים בידי מערכת רפואית שמבטיחה להם הבטחות שווא שאינן מסתמכות על הנתונים האמיתיים. הקורא יתקשה כמובן להאמין לטענות קשות אלה, אך כמדומני שיש לו כרגע מספיק מידע כדי להבין שזו היא האמת. מדוע מטעים הרופאים את חולי הסרטן ? מדוע אין הם מוסרים להם את האמת על טיפולים אחרים, תזונתיים, אשר על סמך מחקרים שיוצגו להלן הינם בעלי הצלחות הקרובות ל- 100% ? מדוע ניתן לחולים טיפול רפואי יקר וממושך בו בזמן שידוע מראש שלחלקם הגדול ביותר הוא כלל לא מועיל, והוא אף גורם נזק בלתי הפיך כשהוא הורס את המערכת החיסונית ? התשובה לשאלה זו הינה פשוטה כאשר בוחנים מקרוב את מערכת הרפואה בארה"ב. הרפואה באמריקה נמצאת בידי ידיים פרטיות ששאיפתן המתמדת היא השגת רווח כספי בכל מחיר. שאיפה זו היא המובילה את הכירורגים בארה"ב לבצע מליוני ניתוחים מיותרים ואת האונקולוגים לבצע מליוני טיפולים כימותראפיים מיותרים. להצדקתם מצביעים הרופאים על ההצלחות השיקריות, שאותם מפרסמים אנשי התעמולה של הממסד הרפואי לסרטן, וזאת כדי לשמור על מקור התרומות וההקצבות שמגיעות למאות מליוני דולר מידי שנה. צריך להבין שבארה"ב יקר מאוד לחלות בסרטן: ההערכה היא שחולה סרטן משקיע בארה"ב בין 25,000 ל- 50,000 דולר מידי שנה במחלה. סך כל ההוצאות של אזרחי אמריקה על הטיפול במחלת הסרטן מסתכם בשנה, על פי הערכות שונות, ב- 40-80 מליארד דולר. כלומר הטיפול הרגיל בסרטן הוא עסק כלכלי פורח ומכניס ביותר. מניעת המחלה על ידי הדרכה לתזונה נכונה איננה ריווחית ולכן אין כל רצון לעודד אותה. אכן קשה להאמין בעובדות אלה, הנשמעות מפי חוקרים שונים, אך אין זה סותר את אמיתותן. למשל, אומר פיטר צ'ובקה על הצדדים האפלים והכלכליים של הטיפול בחולי סרטן: "למנהלים וליועצים הקובעים את מדיניות הרפואה ב- "המכון הלאומי לסרטן" וב- "החברה האמריקאית לסרטן" יש קשרים כלכליים וכספיים ישירים או בלתי ישירים עם תעשיית התרופות והתעשיות הכימיות הנוגעות בדבר. מכאן חוסר העניין במניעת סרטן וריפויו בדרכים אחרות לא תרופתיות שעלולות להזיק לאינטרסים של המעורבים". אע"פ שהרופאים האמריקאיים מנצלים את הפרסומות השיקריות על ההצלחה במלחמה בסרטן לצרכים ולאינטרסים שלהם ברור מדיבריהם שהם לא מאמינים לבדיה זו. הראיה, בקונגרס הבינלאומי העשירי לסרטן ב- 1970 ביוסטון, בארה"ב, הצהירו רבים ממומחי הסרטן המובילים בעולם: "המשבר במחקר ובטיפול בסרטן יביא לקטסטרופה נוראה, אם לא נשנה את דרכנו". דברים מפורשים אלה מצביעים על העובדה הנוראה שהרופאים המטפלים בסרטן והבאים במגע יום-יומי עם המטופלים, מכירים לעומק את מצב מחלתם ואת גורלם המר, אינם רואים כל שיפור במצבם בעיקבות הטיפול הכימותראפי אך ממשיכים להשלות ולהונות את מטופליהם. לא יתכן ש- "הם פשוט לא יודעים שיש טיפול אחר", כפי שאומרים לי אנשים רבים המסרבים להכיר באמת המרה. לא יעלה על הדעת לייחס תמימות או טיפשות כזו לרופאים בעלי אינטליגנציה גבוהה במיוחד הקוראים, או לפחות יכולים לקרוא, בדיוק כמונו חומר מדעי, להקשיב לדיברי החוקרים ולראות את התוצאות בשטח. לא, אין מדובר כאן בסתם תמימות !! יתר על כן אם בריאותנו וחיינו נתונים בידי אנשים תמימים או טיפשים אזי אוי לנו ואבוי לנו וכדאי שמיד נפקיע מרשותם את המונופול שהם דורשים בתוקף ובהתמדה על הבריאות שלנו. אולי היגיע הזמן להפקיע את הבעלות על התהליך הרפוי מבני אדם הקוראים לעצמם מומחים בתחום הטיפול בסרטן, אך כל הפעולות ה "ריפוייות" שהם עושים מזיקות לגוף בצורה קשה ביותר, לפי דעתם של כל החוקרים שצוינו לעיל. הכימותראפיה וההקרנות הן אם כן אמצעים כדי להראות לחולה שעושים משהו עבור הבראתו, גם אם התוצאות הן הפוכות וקטלניות לפחות לגבי 90% מהחולים. בכל הנוגע להתנהגותו ואופן פעולתו של הרופא הישראלי המטפל בסרטן ניתן להעלות מספר הסברים. 1. ניתן לשייך את הדבקות של הרופאים בישראל בשיטת הטיפול הרגילה עד לחקיקת "חוק בריאות ממלכתי" לכך שהממסד הרפואי הדוגמטי והאטום בישראל הכתיב במשך כל אותה תקופה כללי פעולה המחקים באופן עיוור את אופן הפעולה של "המעצמה הרפואית של אמריקה". 2. בל נישכח גם שכל התורה הרפואית הקונבנציונאלית הנלמדת באוניברסיטאות בארץ מבוססת על טיפול באמצעות מתן תרופות לבעיות שהיא קוראת להן "מחלות". אין להעלות אם כן על הדעת שבמקרה של מחלת הסרטן היא תנהג אחרת או תצהיר שאין צורך בתרופה אלא בהדרכה לתזונה נכונה בלבד, שהרי היא תשמיט את כל הקרקע מתחת לרגליה או טיעוניה ביחס לכל שאר המחלות. 3. בתי החולים בארץ הינם ציבוריים או ממשלתיים, אך בשנים האחרונות עקב חקיקת "חוק בריאות ממלכתי" הם עברו למודל של עצמאות ואוטונומיה כלכלית אשר גורמים גם להם לבחון את המערכת מזוית של שיקולי רווח והפסד. במצב זה בתי החולים שהינם המחליטים היחידים האם לאשפז חולה ולכמה זמן צריכים לדאוג לתפוסה מכסימלית של המיטות, כלומר לדאוג לזרם בלתי פוסק של קליינטים, כלומר חולים. הדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי טיפולי דמה שכפי שנאמר, תועלתם קטנה מהנזק שהם גורמים לחולה. בשיטה החדשה, מנהל בית החולים נמצא בלחץ מתמיד של שיקולים כלכליים המעורבים בשיקולי טובת החולה, ולמרבה הצער האינטרסים שלהם הפוכים. יש להבין שכל בית חולים יתמוטט תוך זמן קצר אם לא יהיו לו מספיק חולים שעליהם הוא יקבל תשלום מקופות החולים המפנות איליו את מבוטחיהם. זו היא תוצאה קטלנית של הפיכת הרפואה לענף תעשיתי נוסף בעל שיקולים זרים הנוגדים בבירור את טובת החולה. 4. יש להבין גם ששיטת הטיפול הקונבנציונאלית קושרת את הפציינט למערכת הרפואית למשך כל ימי חייו, הוא הופך לקליינט קבוע, עד ליום מותו. לעומתה הגישה הקרויה גישת "ההיגיינה הטבעית" מלמדת תוך זמן קצר את הפציינט כיצד לשמור על בריאותו בשלמות, ללא שום צורך בתרופה כלשהי הן במצב בריא והן במצבי חולי שונים, ולאחר שלמד זאת הוא "עלול חלילה" לא להיזדקק שוב לעולם לשרותיו של הממסד הרפואי, אלא רק במקרה של פציעה או חבלה וכד'. סרטן איננה תוצאה של כישלון מדעי: ד"ר קספר בלונד, חוקר הסרטן אומר: "סרטן הוא ביסודו בעיה תזונתית וחברתית, במילים אחרות זו בעיה של מניעה. בעיה כזו איננה ניתנת לפתרון על ידי אמצעים רפואיים, כמו תרופה, נסיוב לחיסון מוקדם או אפילו על ידי ניסויים בבעלי חיים. פתולוגים, ביוכימאים ורופאים אינם מסוגלים לפתור בעיות חברתיות". ואני שואל, נכון, אין הרופאים יכולים להחליט לא למכור אלכוהול, סיגריות, וכל רעל אחר. אבל האם זה גם לא מתפקידם לחנך את הציבור לכללי בריאות אמיתיים, במקום להרעיל אותם בחומרים הקרויים תרופות וידועים כמזיקים לבריאות ? אם כן על מי מוטל תפקיד זה ?! עם כל הכבוד לד"ר קספר הוא מיתמם ומסיר את האחריות מעל שכמו ומעל כתפי חבריו להונאת הציבור. ברור הוא שקשה לאנשים אלה שהמצפון מעיק עליהם לצאת בצורה בוטה נגד חבריהם שהוליכו את הציבור שולל במשך תקופה כל כך ארוכה ועל כן דיברהם יוצאים מגומגמים וחלקיים. ד"ר שמואל אפשטיין, חוקר הסרטן, מוסיף: "איננו עוסקים בבעיה מדעית בכל הנוגע לסרטן, אלא בנושא פוליטי" (כלומר מאבק כוחני בין קבוצות אינטרסים שונות בחברה). "הסיבות לסרטן הן רק חברתיות ופוליטיות, שכן אפשר היה למנוע במידה רבה את המחלה ולטפל בה אילו הגורמים המכריעים רצו בזה באמת". פיטר צ'ובקה מגלה בתחקיריו, שקבוצה קטנה של מדענים ורופאים, על פי רוב מנתחים, רדיולוגים וכימותראפיסטים אחראים על החלוקה של מליארדי דולרים מענקי מחקר ממקור ממשלתי ופרטי. האנשים האלה מעניקים את סכומי העתק לעצמם, לקבוצה קטנה וסגורה של בעלי ענין שאינם מעונינים כמובן בשינוי הקיים. ד"ר אירווינג ברוס, מנהל "מכון רוסבל", בבית החולים לחקר הסרטן בארה"ב אמר בעדותו בפני ועדת חקירה של הסנט בשנת 1977: "הנוהג המקובל שעל פיו האנשים המחלקים את המענק הם גם האנשים המקבלים אותו יחשב בכל מקום למעשה מושחת. זה אכן מעשה מושחת גם כאשר קוראים למוסדות – "מוסדות לחקר הסרטן". פרופ' לינוס פאולינג אומר: "זה 20 שנה לפחות שלא נתנו לרעיון חדש לחדור לתוך שיטת ריפוי הסרטן המקובלת. האנשים הקובעים בועדות למענקי מחקר מגישים בעצמם בקשות למענקים וממליצים בחיוב על פרויקטים של עצמם. זהו ניגוד אינטרסים בלתי נסבל המוליך להונאה. אנשים אלה תומכים רק בהמשך המצב הקיים". ואכן ועדות החקירה של שנת 1978 מאשרת את דבריו של פרופ' פאולינג. בחקירות שנערכו בשנת 1978 על ידי ועדת חקירה של הסנט בעניין חלוקת המענקים התברר ש- 90% מחברי ועדת המענקים עצמם קיבלו הקצבות מכספי המדינה, אשר אושרו בוועדות, שבהן ישבו הם עצמם או חבריהם לקבוצה. אין כינוי אחר לכך חוץ מ- שחיתות ברמה הלאומית הגבוהה ביותר, במיוחד לאור העובדה שמענקים אלה נוגדים לחלוטין את טובת הציבור ובריאותו. האם יש הוכחות שתזונה מרפאה סרטן ? פרופ' ג'פרי ראו מקנדה, מבכירי חוקרי הסרטן בעולם אומר: "ישראל היא מדינה אידיאלית לחקר הסרטן וגורמיו, בגלל השינויים המהפכניים שעברה האוכלוסיה בשנים האחרונות. לפני עלייתם ארצה היה שיעור הסרטן בקרב עדות המזרח קטן מאוד. לאחר בואם עלתה תחלואת הסרטן בקרבם למימדים עצומים, וזאת בגלל השינויים הקיצוניים שחלו באורח החיים שלהם בישראל ובעיקר עקב השינוי בהרגלי התזונה. תהליך דומה התרחש גם בשנחאי שבסין שבה אחוז מחלת הסרטן בעשור האחרון הוכפל, עקב שינויים בתזונה". "האקדמיה הלאומית למדעים" בארה"ב ביצעה מחקר על "תזונה וסרטן" בשנת 1982. לאחר שבמשך שנתיים בדקו 14 המדענים כ- 2000 מחקרים הם הגיעו למסקנה הבאה כדבריו של ד"ר גרובשטיין .ק יושב ראש הועדה: "בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדע שוכנעו אנשי המדע במידה מספקת בדבר קיום קשר בין תזונה לסרטן, קשר שהניע ועדה אחראית, ואפילו שמרנית, להמליץ לפני הקהל למנוע את מחלת הסרטן על ידי שינויים בהרגלי התזונה. יש קשר ישיר בין תזונה לקויה להתהוות סרטן. את מרבית סוגי הסרטן הנפוצים ניתן למנוע ולרפא באמצעות תזונה נכונה. מצאנו הוכחות משכנעות לכך שהמזון שאנחנו אוכלים משפיע על הסיכויים לחלות בסרטן. אלה הן ידיעות טובות כי על ידי פיקוח על מה שאוכלים אנו יכולים למנוע סרטן". גם מחקרי אוכלוסיות המסוכמים כעדויות סטטיסטיות תומכים במסקנה זו, למשל: 1. בארה"ב, בדנמרק ובהולנד יש פי – 5 מקרי סרטן השד מאשר בתיאלנד בפיליפינים וביפן. 2. אפילו בתוך אותה מדינה יש הבדלים בין שיעורי הסרטן בין קבוצות אוכלוסיה שונות ובמעמד כלכלי שונה – יש יותר מקרי סרטן בקרב העשירים מאשר בקרב העניים. 3. אנשים שהיגרו מארץ בעלת שכיחות סרטן נמוכה לארץ שבה הרגלי התזונה שונים לקו בסרטן בשיעורים גבוהים יותר בדיוק כמו האחוז בקרב תושבי אותה ארץ אליה היגרו. אומנם הועדה מדברת כאן יותר על מניעה ופחות על טיפול, אך בהמשך יתברר שאין כל הבדל מהותי בין הפעולות שיש לנקוט בתחום התזונה למניעת סרטן ובין הפעולות לריפויו כשכבר התגלה. זוהי אומנם הסכמה מדעית רשמית ראשונה באמריקה, על כך שלתזונה יש השפעה מכרעת על התפתחות הסרטן ועל מניעתו, אבל הרפואה איננה מעונינת להפסיק את הטיפולים הכושלים והיא ממשיכה להחרים את המסקנות של הועדות והמחקרים המדעיים. הרופאים אינם מנסים למנוע את המחלה ולטפל בה על ידי הדרכה של החולה לתזונה מבריאה כנראה משום שבדרך זו תיפגענה פרנסתם ויוקרתם המקצועית. הרופאים ממשיכים לשקר לחולים שסרטן נגרם עלי ידי תורשה, כאשר כל העדויות מראות שזה לא נכון. במו אוזני שמעתי רופא בכיר בבית חולים אומר לאדם שזה עתה התגלה אצלו סרטן בשלפוחית השתן שהסיבה למחלה הינה גנטית. לעומת זאת לא שמעתי ממנו מילה אחת אפילו על אורח חיים ותזונה. כפי שפרופ' פאולינג אומר - זו פשוט הונאת ציבור החולים. השאלה היא מדוע התעלמו והעלימו מדעני ה"אקדמיה למדעים" במהלך עשרות שנים מידע כה קריטי, מבוסס ומדעי זה מהציבור הרחב ?! המידע הרי היה מתחת לעיניהם ממש. למעשה הם עשו את ההיפך מהמתבקש - הם נלחמו ברופאים רבים כדוגמת ד"ר גרסון, ד"ר שלטון ורבים אחרים שניסו להראות להם את הצלחותיהם בהצלת אלפי אנשים בגישה זו. הם הכריזו עליהם חרם ופגעו בכל מי שיצר איתם קשר או נתן להם שירותי מעבדה. כל זאת לאחר שהיו להם אלפי הוכחות לאמת המדעית והמוחלטת של גישה זו. לבסוף נזקקו הרופאים המותקפים לבתי המשפט בארה"ב כדי שיוכיחו את צידקתם ואכן היא יצאה לאור, אך כמובן לא זכתה לפירסום הראוי. לדעתנו מדעני "האקדמיה למדעים" הבינו כנראה שבעידן האינטרנט, הפקס והעיתונות החופשית לא יוכלו להמשיך עוד זמן רב ולהסתיר את האמת מהציבור. הם הבינו שאם יתברר לציבור שהבחירה של אופן הטיפול לא נבעה משיקולים רפואיים מקצועיים אלא משיקולי בצע כסף הם לא יוכלו להימלט ממשפט הציבור ואפילו מישיבה בכלא. לכן הם עשו "הצגה מדעית" של כאילו בדיקה של המחקרים והגעה למסקנה המתבקשת שיש קשר ברור בין תזונה וסרטן. אך למרבה הצער מסקנות הוועדה אינן מיושמות, למיטב ידיעתנו, באף בית חולים קונבנציונאלי בעולם. הרפואה ממשיכה עדיין להרעיל את החולים בתרופותיה הקטלניות. מה שמתברר מכל המחקרים התזונתיים ומהניסיון של טיפול בחולי סרטן בשיטה תזונתית באופן חד משמעי הוא שסרטן איננו מחלה תורשתית כפי שרוצים הרופאים הקונבנציונאליים שנחשוב. זוהי מחלה נרכשת, כמו עשרות המחלות הפנימיות האחרות, בעקבות בחירה באורח חיים ותזונה לקויים הגורמים להרעלה מתמדת של הדם והרקמות. הרעלה זו גורמת לחילוף חומרים לקוי ולשינויים גנטיים בחומר התורשתי שבתאים. שינויים אלה הם האחראים לגדילה בלתי מבוקרת של התאים הסרטניים. יתר על כן לא ניתן להתגבר על הגדילה המואצת והבלתי מבוקרת על ידי הטיפולים הרגילים הכוללים כריתה, שריפה על ידי קרינה או הרעלת התאים כולם על ידי כימותראפיה. נהפוך הוא, שיטות טיפול אלה מגבירות את הסיכון לחלות בעוד סוגי סרטן כיוון שההשפעה שלהן היא טראומתית לגוף בכלל ולמערכת החיסון בפרט. מחקרים מהפכניים: בארה"ב בוצע מחקר שהסתיים ב – 1976 ובמהלכו השוו תוצאות ההישרדות של חולי סרטן שקיבלו טיפול קונבנציונאלי לבין אלה שקיבלו טיפול תזונתי. אומר ד"ר וולטר אלמר, מנהל "המועצה הבינלאומית לבריאות" : "המחקר הראה שחולי סרטן בתחילת מחלתם, אשר אימצו את עקרונות הטיפול התזונתי החלימו כולם !! מבין חולי סרטן קשים שהוגדרו על ידי הרופאים כחשוכי מרפא (לאחר שקיבלו טיפול רגיל) נרפאו "רק" 86% על ידי הטיפול התזונתי, לעומת 6.4% שהחלימו בטיפול הרגיל". מחקר נוסף והגדול והחשוב מבין כל המחקרים שבוצעו עד כה בתחום חקר הסרטן נעשה על ידי פרופ' לינוס פאולינג, חתן פרס נובל בביוכימיה, חוקר הסרטן ד"ר אברהם הופר, נשיא מכון הקסלי בניו-יורק וד"ר ג'ונס הרדין, חוקר סרטן בכיר מאוניברסיטת קליפורניה. החוקרים והרופאים בדקו את ההשפעה של שיטה תזונתית על 101 חולי סרטן סופניים, חשוכי מרפא שנשלחו לבתיהם למות כיוון שהרפואה הקונבנציונאלית הרימה ידיים בטיפול בהם. פרט לאותה קבוצה היו 32 חולים שלא הסכימו להשתתף במחקר. כל 32 החולים מתו תוך חצי שנה. מתוך 101 החולים שהסכימו להשתתף במחקר נפטרו מיד עם תחילתו 21 חולים מאחר שמצבם הגופני היה הרוס לחלוטין מכדי שטיפול כלשהו יוכל לעזור להם. בדיקת תוחלת החיים של שאר 80 החולים שקיבלו את הטיפול היה מדהים. הם הגיעו בתום המחקר לתוחלת חיים של 8 שנים וחודש, פי 17 מהקבוצה שלא קיבלה טיפול. בין החולים היו שהגיעו לתוחלת חיים של 10 שנים וחודשיים, פי 21.5 מהקבוצה שלא קיבלה טיפול. בתום הניסוי לאחר 11 שנים בשנת – 1990 היו עדיין 36 מהמטופלים בחיים כולם במצב מצוין ועם סיכוי מצוין לחיות עוד הרבה שנים. אם נשאל רופא המטפל בסרטן הוא יאמר לנו על כל אחד מ- 80 המקרים שהמשיכו לחיות לאחר שהרפואה גזרה את דינם למיתה תוך זמן קצר שזהו נס רפואי. אך "ניסים" כאלה מתרחשים בגוף האנושי במהלך כל שנייה. אין רגע שבו מערכת החיסון על חוכמתה המופלאה איננה פעילה ונלחמת על חיינו מול גורמים מחליאים. היא עושה זאת בהצלחה כל זמן שהמאזן של יכולת מול גורמים מחליאים הוא לטובת מערכת החיסון ברגע שהאיזון מופר המצב הולך ומתדרדר בקצב זה או אחר עד לקריסה המוחלטת. המחקרים הוכיחו שכמעט בכל רגע שניתן לגוף את התנאים המתאימים וכל זמן שהאדם חי גופו יוכל להשתפר ולהתחזק ואף לחזור למצב תקין באופן מוחלט. במקרים שתוארו מדובר על אנשים שנגזר עליהם גזר דין מוות והם "נולדו מחדש". אלה הן הוכחות חותכות לעדיפות המוחלטת של הטיפול התזונתי על כל שאר הטיפולים הקטלניים. זוהי גם הוכחה לכך שכל תהליך של ריפוי סרטן הוא בעיקרו תהליך ריפוי על ידי הגוף עצמו שהרי בטיפול התזונתי הגוף לא קיבל שום תרופה מלבד תזונה מבריאה. אם ינתנו לגוף התנאים והחומרים התזונתיים המתאימים הוא ישקם את המערכת החיסונית שלו שרק היא יכולה להילחם בתאים הסרטניים בהצלחה. התזונה אף מאפשרת לגוף להשתחרר מהרעלים שהוא צבר במהלך שנים רבות ולחדש את חילוף החומרים התקין שהוא הערובה היחידה למאבק יעיל בתאים סרטניים ובגרורותיהם הנסתרים. רק מערכת חיסון חזקה ובריאה מסוגלת להשמיד מליארדי תאים סרטניים ולהציל את החולה ממוות. ההתעלמות וההשתקה – פשע נגד חולי הסרטן: לצערנו ההשתלטות של הרפואה המקובלת על מערכת הבריאות לא מאפשרת לציבור להכיר טיפולים טבעיים בסרטן ואף במחלות אחרות. נתאר לנו מצב שבו הרפואה הקונבנציונאלית הייתה מוצאת תרופה כלשהי נגד הסרטן שהצלחתו הייתה כה גדולה. אין ספק שהיו נערכות מסיבות עיתונאים רועשות ורבות משתתפים בנוכחות רשתות טלויזיה מכל העולם, כתבות ענקיות היו מתפרסמות בעיתונות, אלפי הזמנות לתרופה המופלאה היו מגיעות והמאמר המדעי היה מתפרסם בעיתונים מדעיים רבי תפוצה ויוקרה. התרופה הייתה מוצגת כפריצת דרך מהפכנית בריפוי סרטן והחוקרים היו מקבלים פרסי נובל. אך לא כך קרה . בפועל זכה המחקר לפירסום בירחון מקצועי דל תפוצה שרק כמה מאות רופאים ביולוגיים קוראים אותו. מדוע ? משום שהמערכת העומדת בראש כל הירחונים המקצועיים סירבה לפרסם את המאמר, ללא שום הסבר. איך קורה שבשורה כל כך חשובה לחולי הסרטן לא זכתה לפרסום עולמי ?! התשובה היא – זה לא מקרי, זו מזימה מכוונת של השתקה והתעלמות שמטרתה לא לפגוע בפרנסתם של מאות ואלפי אנשים בתעשיות התרופות ובבתי החולים החיים על גופותיהם של חולי הסרטן. השיטה של התעלמות היא האמצעי הנפוץ ביותר של הרפואה הקונבנציונאלית המונופוליסטית כדי להשתיק את המתחרים שלה. מנהלי בתי החולים והרופאים שהכירו את אותם "חולים סופניים" ידעו במשך כל 11 שנות המחקר על הבראתם ,אבל לא פירסמו מילה על כך וגם לא ניסו ליישם את השיטה על חוליהם. זוהי עובדה בלתי נתפסת אך כואבת שמנהלי בתי החולים כמו גם הרופאים הפרטיים אינם מחפשים ריפוי לחולי הסרטן, אלא מבקשים להנציח את השיטות הקיימות והמכניסות הון עתק לכיסם. הרופאים בארה"ב יעדיפו שהחולים ימותו רק שלא יפחתו הכנסתם ויוקרתם המקצועית. הדרכה לתזונה נכונה איננה יוקרתית ולא ניתן להרוויח ממנה כמו מתרופות יקרות ולכן "אין טעם" לעודד מגמה זו. ההפרטה בארה"ב שהפכה את מוסדות המחקר, האוניברסיטאות ובתי החולים לפרטיים גרמה לכך שתאגידי המזון והחקלאות ותאגידי התרופות והכימיכלים מסבסדים אותם מידי שנה במליארדי דולרים. תמורת זאת מוצבים אנשי התאגידים בהנהלות ובעמדות מפתח ומונעים מהחוקרים והרופאים לסטות מהשיטות המזרימות לכיסם מליארדי דולרים המכסים את תמיכתם ומותירים רווח כספי ניכר. זו הסיבה מדוע חולי סרטן ימשיכו למות בארה"ב ללא כל צורך. הרפואה הפרטית בארה"ב גרמה להיווצרות רפואה אינטרסנטית, כלכלית וקטלנית. כבר נאמר שהרפואה בישראל שונה במבנה שלה, אך גורמים שונים מביאים גם אותה לדגול באותן שיטות קטלניות. במצב זה אין שום סיכוי שלחולה סרטן יוצע לקבל טיפול תזונתי טבעי במסגרת אחד מבתי החולים. סיכום: אסור לחולה סרטן אשר חייו חשובים לו להרים ידיים. יש היום עדויות חותכות לכך שהטיפול התזונתי עדיף בכל שלב של הטיפול בחולי סרטן על כל טיפול אחר. על חולה הסרטן לדעת שההחלמה תלויה רק בו עצמו וברצונו להבין וללמוד מדוע גופו מורעל ונכשל בהתמודדות מול התאים הסרטניים המתפשטים בגופו. מתן התנאים האופטימליים לגוף כדי שיבצע את מלאכת טיהורו מתאי הסרטן הוא המפתח להחלמה והוא עשוי להצליח כפי שראינו במרבית המקרים. הגישה הרגילה אין לה שום סיכוי להצליח לאורך זמן משום שהיא פועלת נגד הגוף ולא עם הגוף. בריאות ומדע - טיפולים כימותרפיים גורמים לסרטן בלה גת: פורסם ב"מקור ראשון", גיליון 237 הטיפולים הכימותראפיים הניתנים לחולי סרטן עלולים לפגוע בתאים בריאים ולהביא להתפתחות סרטנים חדשים, כך עולה ממחקרה של פרופ' בת-שבע כרם מהאוניברסיטה העברית. מחקר חדש שנעשה באוניברסיטה העברית בירושלים מורה שטיפול כימותרפי בחולי סרטן יוצר תנאים העלולים לגרום להופעה מחודשת של המחלה ואף לעורר סרטנים חדשים. במחקר שנעשה על ידי פרופ' בת-שבע כרם מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית, נמצא כי בכרומוסומים (הנושאים עליהם את המטען התורשתי, הגנטי) של תאי סרטן ישנם מה שנקרא "אתרים שבירים". כשהחוקרים בדקו את ההבדלים בין תאים בריאים לתאי סרטן, הם הבחינו כי הכרומוסומים בתאים הסרטניים נשברים הלוך וחזור באתרים מוגדרים הקרויים "אתרים שבירים". אתרים אלה הם אותם איזורים בתא השייכים למנגנון האחראי להעתקת ה- DNA. הפגיעה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך, המתבטא בהכפלה ובאירגון מחדש של הכרומוסומים הנושאים את החומר התורשתי, האופיניים באופן בולט לתאים סרטניים. לדברי פרופ' כרם קיימים בגנום האנושי כמאה אתרים שבירים כאלה, חמישה מהם נחקרים כיום. לדבריה בתאים בריאים מתפתחים אתרים שבירים כאשר הם נחשפים לתנאי מצוקה מסוימים. אחד מהם הוא הכימותראפיה. שעלולה ליצור תנאים כאלה. נכון אומנם שבשלב הראשון מושמדים תאי הסרטן הקימים, אך בהמשך נוצרת קרקע פוריה להיווצרות של תאי סרטן חדשים, מסבירה החוקרת. לדבריה המחקר הזה מסייע להבנה טובה יותר של פעילות התרופות נגד סרטן, עובדה היכולה להוביל לפיתוח דור חדש של תרופות, שבכוחן לבלום את התפתחות התאים הסרטניים, מבלי לגרום ליצירת "אתרים שבירים". לדברי פרופ' כרם, ממצאי המחקר יכולים להביא לתכנון מושכל יותר של תהליך הריפוי מסרטן ולהקטין את הסיכון להתפתחות מחודשת של המחלה עם תום הטיפול. המחקר ראה אור בכתב העת המדעי Cancer Cell. מקורות: 1. משרד הבריאות, המחלקה לאפידמיולוגיה, רישום סרטן בישראל בשנים : 1972-1976. ההוצאה – 1982. 2. World Health Statistics Annual. 1988. 3. World Health Statistics , Qarterly, Vol.31, Nr.1, 1978, p. 42-43. 4. Warburg Otto, M.D, Ph.D, : The Prime cause AND Prevention of Cancer, Verlag Konrad Triltsch, Wurzburg, 1976. . 5. Peter B .Chowka, East West Journal, Brookline, March 1981. 6. Congressional Record: Senator McGovern’s Commission, 1978. 7. Ch. B. Simone M.D :CANCER & Nutrition , McGraw Hill. 1983. 8. Interview: Los Angeles Time, March 12,1985: Healing Nr.6, 1985. 9. “GAO” – The U.S Congressional General Accounting Office. 10. Dr. John C. Bailar, M.D, Biostat, Harv. U. School of Publ. Health Dr. Haydn Bush, Director of Regional Cacer Center, Canada. Dr. John Cairns, Cancer Analyst, Harv.U. School of Publ. Health. Dr. David Addy, Physician, Mathematician, Duke University. Dr. Alvan R. Feinstein, M.D , yale Univ’. School of Medicine Dr. Richard Peto, Epidemiologist, England. 11. Congressional Record, Washington, Sept. 9.1987, Vol. 133, Nr.135. 12. Dr. Jones Hardin: Lecture at the American Cancer Society, Annuel Science Writers Conference, 3.7.69. 13. Gullino P: Natural Hist. Of Breast Cancer, Progr. F .Hyperplasia to Neoplasia as Predicted by Angiogenesis. Cancer 39:2697. 1977. 14. Scrabanek P : False Premises AND False Promises of Breast Cancer Screening. LANCET 2:316, 1985. 15. Stamey T :Cancer of the Prostate: An Analysis of Some Important Contrib & Dilemmas. Monographs in Urology, 1982. 16. Fisher E: The Cytologic Demonstr & Signific. Of Tumor Cells in the Mesenteric Venous Blood in, Patients with Colecter. Carcinoma, Surg. Gynecol. Obstet. 100:102, 1955. 17. John Cairns, M.D,: Scientific American, Nov.1985. 18. H. Nieper ,M.D, :Revol in Medizin & Gesunddth. Selbstv. 1985. 19. Healing Newsletter, The Gerson Institute, 6.3-4.1985. 20. H.L.Newbold, M.D,: Vitamin C Against Cancer, Stein AND Day, 1979. 21. Rita Leroi, M.D : “Cancer, the Disease of Our Time”, Journal for Anthroposophy, No.19.1974, New York, p.15. 22. Dr. Kasper Blond: The liver & Cancer, a New Cancer Theorie, 1955. 23. Martin Kemberg : INQUIRY, Nov.24.1980. 24. Diet, Nutrition &Cancer, National Academy Press, 1982. 25. Kristin White: Diet & Cancer, Bntan Books, 1984. 26. A Program for the Prevention & Early Dedection of Cancer, International Health Council, Booklet Nr.110,Brea, Ohio. 27. Dr. Kedar N. Prasad: Vitamins Against Cancer, Fact & Fiction, Nutrition Publishing House, Inc. Denver, Colorado, 1984. 28. E. Cameron & L. Pauling: Cancer & Vitamin C w.w Norton, N.Y. 1-79. 29. Jeck J. Chcllem: Views on Vitamin c & Cancer, LETS LIVE, Jan.1991

16/01/2011 | 21:02 | מאת: אנה גולדברט

דנה שלום, לא ניתן להעתיק עמודים שלמים לפורום. על מנת לאפשר לכולם גלישה נוחה יותר, נא לצרף קישור למקור ממנו הועתקה האינפורמציה. בברכה, אנה

14/02/2011 | 22:34 | מאת: קרן

דנה שלום, אינני יודעת מה היא השכלתך ומה היו מניעיך בבואך לכתוב את אשר כתבת. אינני מתיימרת לדעת הכל, אך מקריאה של חלק קטן מדברייך עולים מספר אי דיוקים והצגה מסולפת של העובדות. בראש ובראשונה, ארצה להתייחס למשפט "ללא חמצן בתא נאלץ הוא ליצור אנרגיה בתהליך של תסיסה" בזמן פעילות גופנית מאומצת, בטווח הזמנים בין תחילת הפעילות עד הגעת החמצן מהריאות לרקמת השריר, מופעלים תהליכים אנאירוביים שמטרתם לספק לשריר אנרגיה זמינה. התהליך נקרא תסיסה הומולקטית ומיוצרת בו בין השאר חומצה הומולקטית שהיא הגורם לתחושת "שרירים תפוסים". זהו תהליך נורמלי לחלוטין שקורה בשרירים בזמן ביצוע פעילות גופנית. עד כאן העובדות. בנוגע לשיעורי החולים בסרטן באוכלוסיה במאה ה-19, חשוב לציין, שבמאה זו תוחלת החיים הממוצעת באוכלוסיה במדינות אירופה למשל, היתה כמחצית מתוחלת החיים באותן מדינות כיום. זאת בשל מחלות זיהומיות שהיו נפוצות בעת ההיא (למשל טיפוס) וגרמו למותם של מיליוני בני אדם. עם גילוי האנטיביוטיקה (פניצילין- מופרש ע"י פטרייה ואינו "כימיקל מרושע" בבסיסו), מחלות אלה כמעט ונעלמו ממדינות העולם המפותחות, ועם העלייה בתוחלת החיים היתה גם עלייה במספר מחלות הקשורות לזקנה (ביניהן סרטן, מחלות לב, סכרת, לחץ דם וכו'). כך שההצגת המודרניזציה כגורם לסרטן היא מוטה ומטעה במקרה הזה. הסיבה לשיעור הגבוה יותר של החולים בסרטן כיום, היא משום שבעבר אנשים לא היו חיים מספיק זמן על מנת לחלות בסרטן. בנוגע לאינטרס הכלכלי שבהסתרת מידע על מחקרים בנושא מניעת סרטן מהציבור- זה פשוט לא נכון. החיסון למניעת סרטן צוואר הרחם למשל, מוכר ומפורסם ברבים, אף שלדברייך עצם פרסומו פוגע באינטרס הכלכלי של חברות התרופות. בדבר אחד את צודקת- תעשיית התרופות היא תעשייה שמגלגלת סכומים דמיוניים של כסף, ואכן מעורבים בה אינטרסים כלכליים. מה שאת שוכחת לספר הוא, שמחקרים בנוגע לסרטן מתקיימים גם באקדמיה- בה האינטרס הכלכלי הוא לא הכח המניע, אלא הסקרנות המדעית (ואם תרצו גם טובת המין האנושי) ולראייה רק בארצנו הקטנטונת מתקיימים מאות מחקרים שלא מכניסים כסף לקופת המוסד המחקרי שבין כתליו הם מבוצעים. למען הגילוי הנאות אודה כי לא סיימתי לקרוא את כל מה שכתבת, משום שכבר באמצע הדרך התעייפתי מהצורה שבה מוצגים הדברים. אני מציעה לכל מי שטרח וקרא להתייחס לדברים בעיקרון מוגבל. בברכה, קרן.

שלום דר" אני לאחר טיפול כימותרפי ארוך היום חודשיים וחצי אהרי שיער הראש שב לצמוח אומנם דליל יותר אך מקווה לשיגשוג בהמשך ה.ב.ע.י.י.ה שיעור יתר בפנים מה עושים והאם זה יחלוף או שניגזר עלי לחיות עם זה מין נשית מסוקסת?

16/01/2011 | 21:03 | מאת: אנה גולדברט

מיקי היקרה שלום, תלונה זו נפוצה מאוד בפורום. נשים רבות התלוננו על "פלומה" הצומחת להן על הפנים. אל דאגה, רבות כתבו כי זה יורד ולא נשארים עם שיער על הפנים. בברכה, אנה

14/01/2011 | 23:15 | מאת: דוד

שלום , לפני כ 7 שנים אובחן סרטן שד אצל אמא ,עברה כריתה כירורגית ובלוטות לימפה ללא עדות לגרורות וקיבלה טיפול משלים בהקרנה וכימוטרפיה ולפני שנתיים לאור עלייה בסמנין בוצע PET CT אשר הדגים גרורה אחת בחולייה טיפול בארימידיקס הוחל לארומזין והוחל טיפול בארידיה אך לאור גדילה של הגרורה עברה קרינה מקומית לחולייה עם ירידה של הסמנים לנורמה ובמקום ארומזין קיבלה פסלודיקס . לאור עלייה חוזרת בסמנים במיוחד CEA בוצע PET CT חוזר אשר הדגים נסיגה של הגרורה בחוללה אך יש חשד לשני מקומות קטנים נוספים בצוואר ירך ובקלויקולה . הגידול המקורי היה חיובי לרצפטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון ו HER2 שלילי ותאים שהם LOW GRADE . כעת היא בת 58 . האם מצב זה מחייב התחלת טיפול כימוטראפי ומה הסיכויים לתגובה לטיפול ? אשמח לקבל כל עצה והכוונה להבטיח שהיא מקבלת הטיפול הכי טוב

17/01/2011 | 17:19 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

דוד שלום על פי התאור שמסרת- יש התקדמות של המחלה, אם כי מנימלית. אימך קיבלה את רוב סוגי הטיפול ההורמוני שיכלו לעזור ולכן יש צורך לעבור לטיפול כימותרפי , יחסית קל דוגמת קסלודה. עדיין ניתן לנסות קו טיפולי הורמני נוסף ב-MEGACE

14/01/2011 | 16:00 | מאת: נירה

בת 40 ללאחר 3שנים מאז גילוי המחלה.לוקחת טמוקסיפן,רצפטורים חיוביים.רוצה מאוד ללדת ילד נוסף.מה דעתכם? האם מסוכן?האם יגרום לחזרת המחלה?

26/01/2011 | 16:02 | מאת: אאא

שלום לך, ברצוני לשאול האם התייעצת עם רופאים על הנושא? הייתי שמחה לשמוע תגובות? גם אני מעוניינת להרות אך חוששת...

12/01/2011 | 21:52 | מאת: תני

עומדת לפני למפקטומי. האם הקרנה ממוקדת נמצאת כבר בשימוש רוטיני? היכן עושים זאת? האם אפשר לבחור לפני הניתוח דרך טיפול כזה?

14/01/2011 | 11:21 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

תני יקרה, לפני טיפול שכזה צריך לקחת בחשבון את גילך ומאפייני הגידול. כדאי מאד להתייעץ עם רופא/ת קרינה לפני כל החלטה, ובטח עם אונקולוגית שד. אם תתאימי מבחינת מאפייני גידול, אז צריך לשקול איפה מבצעים זאת... יש שיטות שונות לבצע את הטיפול אבל, שוב, צרי איתנו קשר נוסף עם כל פרטי המחלה ואוכל לכוון אותך קצת יותר טוב. בהצלחה, מירב בן דוד

שלום בקרוב אתחיל טיפולים כימותרפיים. פעם בשבועיים למשך חודשיים, ואז פעם בשבוע למשך שלושה חודשים, לטיפול בסרטן השד ובבלוטות. בשל עבודתי, אני מאוד מאוד מעדיפה להרגיש טוב ככל הניתן בימות השבוע--אעדיף להרגיש את מלוא תופעות הלוואי במהלך סוף השבוע (שישי שבת ראשון). השאלה שלי היא כזאת--האם מרגישים הכי גרוע מייד לאחרת קבלת הטיפול, או רק לאחר מספר ימים (ואם כן כמה ימים?) בקיצור ובבוטות, אם אני מעדיפה להרגיש הכי גרוע בשישי שבת ראשון, האם יש לכן המלצה באיזה יום בשבוע כדאי לי לעבור את הטיפול? אעריך זאת אם תוכלו לענות בהקדם האפשרי ותודה-- אביבית נ.ב האם אתן יודעות מהו אורכו של טיפול כימותרפי ממוצע?

אביבית יקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא מידע רב לגבי לגבי תופעות הלוואי של הטיפולים. להלן הקישור המתאים: http://www.onein9.org.il/newsarticle/67179,7459,25833.aspx כמו כן, להלן הקישור למידע לגבי כימותרפיה http://www.onein9.org.il/newsarticle/67179,7459,25832.aspx בברכה, אנה

13/01/2011 | 08:24 | מאת: מישהי

אני חושבת שאצל כל אחת זה אחרת וגם תלוי הקוקטייל שמקבלים. אני העדפתי לקבל את הטיפול ביום ה' מאוחר ככל הניתן בצהריים ואז הייתי הולכת לישון עד למחרת בבוקר, כאשר הייתי מתעוררת התופעות כבר היו מאחורי. בהצלחה.

13/01/2011 | 08:24 | מאת: מישהי

אני חושבת שאצל כל אחת זה אחרת וגם תלוי הקוקטייל שמקבלים. אני העדפתי לקבל את הטיפול ביום ה' מאוחר ככל הניתן בצהריים ואז הייתי הולכת לישון עד למחרת בבוקר, כאשר הייתי מתעוררת התופעות כבר היו מאחורי. בהצלחה.

12/01/2011 | 12:41 | מאת: רות

אני בת 47, עשיתי היום ממוגרפיה שיגרתית, אין רקע משפחתי בשל מבנה פיברוציסטי צפוף המגביל את הבדיקה הוצע לי לבצע גם אולטראסאונד. בממוגרפיה ראו בצד שמאל סמיכות יתר של השד באולטראסאונד הודגם תהליך היפואקוגני לא הומוגני , נודולרי,ללא גבולות סדירים, בגודל עד 10*13 מ"מ סווג על פי BI-RADS מתאים ל 4 5 הומלץ לי על ביופסיה תחת סונר רתיתי לדעת מה הסבירות שמדובר בסרטן במידה והממצא ממאיר , האם נחשב לקטן ומה המשמעות? מודה מאוד על תשובה מהירה, רות.

13/01/2011 | 13:20 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

רות שלום הממצא אומנם מחשיד אך אבחנה נקבעת רק לאחר ביופסיה וא ז נקבע סוג הגידול גידול של 1 סמ הינו גידול קטן ולכן מדובר בשלב מוקדם אך יש לבצע את הביופסיה ולאחר קבלת התשובה אשמח לענות על שאלותיך בברכה

11/01/2011 | 22:10 | מאת: שרה- שאלה לדר מירב בן דוד

לדר מירב בן דוד שלום, אני מטופלת בפמרה כ- 3.5 שנים. בבדיקת צפיפית העצם האחרונה התקבלה תוצאה של 2.5-, התחלה של אוסטאופרוזיס. אני נוטלת אקטונל פעם בשבוע, כדור קלציצו ביום ו- 7 טיפות של ויטמין D. הומלצו לי שני תכשירים אחרים של סידן המכילים גם מינרלים נוספים המשפרים את קליטת הסידן. בשניהם יש גם מעט סויה. האם מותר לי להשתמש במוצר המכיל סויה? בברכה שרה

14/01/2011 | 11:22 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שרה יקרה, אין בעיה. בהצלחה, מירב בן דוד

10/01/2011 | 21:28 | מאת: ז'ניה

לפני 3.5 שנים קיבלתי פמרה ובונופס לטיפול בגרורות בעמוד השדרה. בבדיקת PET אחרונה גילו עוד פעם גרורות באותו מקום. איזה טיפול אחר קיים במקרה שלי? למי אפשר ללכת להיתייץ כדעה שנייה?

12/01/2011 | 22:32 | מאת: אנה גולדברט

ז'ניה היקרה שלום, יועצי הפורום לא יוכלו להשיב על שאלה זו ללא אינפורמציה רפואית נחוצה. באם תרצי התייחסות רפואית, אנא צייני מידע לגבי גילך, her2, טיפולים שקיבלת על כה וכל מידע רפואי רלוונטי. לגבי ההמלצה על רופאים, אני מקווה שנשות הפורום יוכלו להמליץ לך מניסיונן. בברכה, אנה

10/01/2011 | 09:02 | מאת: רוחה

אני סובלת מבעיות קשות בצפרניים וכאבים חזקים בלתי נסבלים עקב טיפול כימו מלפני שנה וחצי. האם יש תרופה או פתרון אחר אשמח מאד לקבל עזזזרה. תודה

14/01/2011 | 11:24 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

רוחה יקרה, כדי לעזור לך צריך לבדוק אותך, לבצע שיחה מעמיקה כדי לשאוב מידע ולאפיין את הכאב, ולראות בדיוק מדובר. שבת שלום, מירב בן דוד

09/01/2011 | 23:13 | מאת: פרסומות בפורום

איך אפשר להפסיק את הפרסומות המעיקות והמפסיקות את קריאה של הפורום הזה ?????????????

12/01/2011 | 22:15 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, באם אינך רוצה לקרוא את הפרסומת את יכולה ללחוץ על "דלג" בברכה, אנה

08/01/2011 | 16:06 | מאת: אם מרמת הגולן

בסיומו של ניתוח הוצאת גושים שפירים אצל ביתי (22 וחצי) ברצוני "לתרום" לפורום את התנסותינו המוצלחת עם פרופ' ללצ'וק, גם לתת פומביות להוקרת התודה שלנו: לטיפולו המיקצועי,העברת האינפורמציה הרלוונטית במלואה, יחס אדיב, קשר רציף ומאפשר וגם על הכונתו למסגרת בית החולים "אסותא".

08/01/2011 | 19:30 | מאת: אמא מודאגת

אבל למה היה צריך לנתח גידולים שפירים ולמה היה צריך להפנות לאסותא אחרי זה? (אני יודעת שכל מי שמנותחת באסותא מופנית להמשך טפול באסותא) תודה על תשובותיך אמא מודאגת

08/01/2011 | 09:46 | מאת: סיגל

שלום רב אימי עברה כריתה לפני פחות מחודש , כעת אמרו לה שבגלל שהסרטן הוא סרטן אלים , רצוי לשלב, טיפול כימותרפי, טיפול כל חצי שנה בבית חולים -הרצפטין אני חושבת ועוד כדור לחמש שנים. היא הבינה שכל טיפול נותן כמה אחוזים בודדים . היא הכי חוששת מהכימו(אחי נפטר בגיל 6 בדיוק אחרי הטיפול הכימי הראשון -לפני 20 שנה) בעיקר מהעניין שהיא תדבק ממשהו אחר בסוף כי הגוף חלש .(היא גננת בגן ) האם אשפא לוותר על הטיפול הכימי ולהסתפק באחרים ?

08/01/2011 | 22:55 | מאת: אנה גולדברט

סיגל היקרה שלום, אשמח להעביר את המידע לאחד היועצים אולם לשם כך אנא כתבי לי את כל המידע הרפואי. חשוב לציין את גודל הגידול, מספר בולטות מעורבות, רגישות להורמונים, HER2, גיל וכו'. בברכה, אנה

07/01/2011 | 19:42 | מאת: סמדר

בת 44 לפני שנה באולטרסאונד מצאו רקמה פיברוגלנדולרית ובחלקה שומנית. נמצא מבנה היפואקוגני לובולרי בגודל 7 מ"מ שנמצא מתאים extensive adenosis tumor מיד נעשתה גם בדיקת ממוגרפיה שיצאה תקינה נעשתה ביופסיה והתשובה: מבנים טובולרים שסביבם תאים מיו-אפיתליאלים, highlighted by p-63 וצביעות sma. אחרי שנה עשיתי שוב אולטרסאונד ויצא אותו דבר בדיוק אך הפעם הרדיולוגית המליצה או ממוטומיה או להוציא את כל הגוש וזאת למרות שאין שום שינוי מהממצאים הקודמים . אני חוששת מתהליך הממוטומיה במובן שזה טראומה לרקמה ולתאים שם ואני לא רוצה לעשות את זה אם זה לא ממש הכרחי. רציתי לשאול מה דעתכם לגבי ממצאים מסוג כזה .

07/01/2011 | 20:00 | מאת: סמדר

רציתי להוסיף, שבע"פ הרדיולוגית אמרה לי שהמבנה מחודד "ולא עגול ויפה" בתודה מראש.

08/01/2011 | 11:30 | מאת: סמדר

בת 44 . לפני שנה, באולטרסאונד, מצאו: 1. רקמה בחלקה פיברוגלנדולרית ובחלקה שומנית. 2. נמצא מבנה היפואקוגני לובולרי בגודל 7 מ"מ שנמצא מתאים ל extensive adenosis tumor מיד נעשתה גם בדיקת ממוגרפיה שיצאה תקינה; כמו כן נעשתה ביופסיה, והתשובה: מבנים טובולרים שסביבם תאים מיו-אפיתליאלים, highlighted by p-63 וצביעות sma. אחרי שנה, עשיתי שוב אולטרסאונד ויצא אותו דבר בדיוק, אך הפעם הרדיולוגית המליצה על - או ממוטומיה, או להוציא את כל הגוש (וזאת למרות שאין שום שינוי מהממצאים הקודמים) . אני חוששת מתהליך הממוטומיה, במובן שזה טראומה לרקמה ולתאים שם, ואני לא רוצה לעשות את זה אם זה לא ממש הכרחי. רציתי לשאול מה דעתכם לגבי ממצאים מסוג כזה .רציתי להוסיף, שבע"פ הרדיולוגית אמרה לי שהמבנה מחודד "ולא עגול ויפה". בתודה מראש.

09/01/2011 | 07:34 | מאת: פרופ' משה שבתאי

שלום רב. מדובר אמנם בנגע שפיר אך יש לזכור שתובה של ביופסיית מחט אפשר לקבל באופן מוחלט רק אם היא חיובית לסרטן. על כן הייתי מקבל את המלצת הממוגרפיסטית ומבצע ממוטומיה, פעולה פשוטה הכרוכה במינימום אי נוחות וסיכויים מזעריים לסיבוכים. בהצלחה

06/01/2011 | 21:51 | מאת: שרה- שאלה לד"ר מירב בן דוד

לד"ר מירב בן דוד שלום, לפני 6 שנים עברתי כריתת שד, טיפולים כמוטרפיים והקרנות. כעת אני מטופלת טיפול מניעתי בפמרה לאחר שנתיים וחצי של טמוקסי. בבדיקות הדם התקופתיות שעשיתי התקבלה תוצאה של שקיעת דם- 44 , שהנה מעט גבוהה מהגבול העליון של הנורמה- 39. ליד תוצאת הבדיקה הופיעה סימן קריאה עם הערה שצריך לפנות לרופא בהקדם. שאר בדיקות הדם תקינות כולל המרקרים. האם תוצאת בדיקה זו קשורה לחזרה של הסרטן? אודה לך על תשובתך, שרה

08/01/2011 | 18:22 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שרה שלום, בדיקה בודדת אינה מעידה על מאומה! עליה בשקיעת הדם (למה בכלל נבדקה?) יכולה להיות בעקבות שפעת, למשל...מכאן ועד לחזרת מחלה... שבוע טוב!... מירב בן דוד

06/01/2011 | 21:44 | מאת: שרה- שאלה לרופאים- לפרופ' אילן כהן

לפרופ' אילן כהן שלום, אני לאחר כריתת שד בעקבות סרטן שד. עברתי גם כריתת שחלות מניעתית וכעת אני מטופלת בפמרה. אני סובלת מיובש בנרתיק ובעבר המלצת על תכשיר בשם HYALO FEMME שאינני מצליחה להשיגו יותר. אודה לך אם תוכל להמליץ על תכשיר אחר למניעת יובש בנרתיק שמותר לי להשתמש בו. בתודה מראש, שרה

10/01/2011 | 20:40 | מאת: פרופ' אילן כהן

תנסי להשיג תכשיר זה מחו"ל. נמצא בארה"ב ובגרמניה אם לא, אש תסני קרם בטהקוטרן.

05/01/2011 | 22:41 | מאת: איריס

לפני כשלוש שנים חליתי וכיום ב"ה אני בריאה לחלוטין. אינני נשאית אך האונקולוגית ורופא הנשים המליצו לי לבצע כריתת שחלות ורחם כמניעה. האם מישהי יכולה לספר לי מה תופעות הלוואי? מה זמן ההחלמה? האם יש רופא מומלץ כל שהוא דרך קופ"ח מכבי? תודה על כל אינפורמציה, ערב נפלא, איריס

06/01/2011 | 13:13 | מאת: פרח

ממליצה על ד"ר שמואל ניטקה, מקבל בגבעתיים. עברתי אצלו כריתת שחלות + רחם לפני 3 שנים, בהרצליה מדיקל סנטר, והייתי מרוצה ממנו. לקח בערך שבוע עד שחזרתי לעצמי,ותקופה ממושכת יותר הייתי "חלשה".עשו לי את הניתוח בלפרוסקופיה וגם נכנסו מ"למטה" - אך לא פתחו את הבטן והבנתי שזה מאוד מקל על ההחלמה.התופעות הפחות נעימות היו ההרומונים שהתחלתי לקחת אחרי הניתוח - עד שמצאנו את המינון-הסוג הנכון לקח זמן והייתה תקופה לא כ"כ נעימה של קצת דיכדוך, התפרצויות וכו' - אבל ברגע ש"עלינו על הגל הנכון" הכל הסתדר. אני לא הייתי מיודעת להשפעה שיש להורמונים שלו, ולא הייתי מוכנה נפשית לזה. בגלל זה אני מדגישה בפנייך את העניין בכדי שתהיי מוכנה. מאחלת לך הבצלחה והרבה בריאות!

06/01/2011 | 15:29 | מאת: איריס

תודה פרח על ההתייחסות שלך. שאלה לרופאים: המחלה שלי הייתה הורמונלית, והופסקה לי הפעילות ההורמונלית- אינני מקבלת מחזור זה שנתיים. אני מקבלת טמוקסיפן + זומרה אחת לחצי שנה. האם יחול אצלי שינוי בבחינת תופעות הלוואי ההורמונליות? האם יהיה עלי לקחת הורמונים בעקבות הניתוח?

04/01/2011 | 22:26 | מאת: שלמה

אי גבר בן 71 לאחרונה התגלה לי דימום מהשד השמאלי, עשיתי בדיקת מומגרפיה ולהלן המימצאים- microcalcifications behind left nippie consistentwith pageets liseaseq dcis

05/01/2011 | 19:48 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שלמה שלום, הצעד הבא הוא לקיחת דגימה של רקמה- ביופסיה מאיזור ההיסתידויות. לאחר מכן יהיה ככל הנראה צורך בביצוע ניתוח בו תוצא הרקמה באיזור ההיסתידויות ותישלח לבדיקה פתולוגית. יתכן וגם תיבדקנה בלוטות בבית השחי. עליך לפנות לכירורג שד או לבית חולים בו יש מרכז לטיפול בסרטן שד. בהצלחה, מירב בן דוד

04/01/2011 | 21:01 | מאת: שרלוט

הי האם לאחר כריתת שחלות וחצוצרות כמניע יתכן דימומים ? מטופלת בטאמוקסיפן, עברתי היסטרוסקופיה והוצאו פוליפים נלקחה ביופסיה שיצאה תקינה, ופולקוסקופיה שגם יצאה תקינה. האם מומלץ לכרות גם את הרחם? ידוע לי שטאמוקסיפן יכולה לגרום לדימומים. אני מטופלת כבר שנה וחצי בטאמוקסיפן אולי כדאי לעבור לפמרה?

06/01/2011 | 19:36 | מאת: פרופ' אילן כהן

אין קשר בין כריתת השחלות והחצוצרות לבין הדמום. דמום מצריך ברור של חחל הרחם עח חדח הדמיית של אולטרהסאונד והיסטרוסוקפיה לפי הצורך.

04/01/2011 | 20:47 | מאת: נעמה

שלום, אימי חלתה לפני 3 שנים בסרטן השד ועברה כריתת שד. הניתוח עבר "בהצלחה" אך לצערנו והפתעתנו המחלה חזרה. התגלו גרורות בעיקר באגן ועמוד השדרה. אימי עברה סדרה של 5 הקרנות באגן ושינו לה את התרופה לפמרה (לפני כן היא טופלה בטמוקסיפן). אימי הייתה מאוד חלשה בתקופה זו ובקושי יכלה ללכת לכן הומלץ לטפל בכדורים ולא בכימו.. אחרי 3 חודשים התברר שגם פמרה לא ממש עוזרת והרופא הציע להתחיל בטיפול כימו. נקבע לה סדרה של 4 טיפולים (2 טיפולים בשבועיים, שבוע הפסקה ועוד 2 טיפולים)- החומר שנותנים לה הוא NAVELBINE ORAL - VINORELBINE הבנתי שזה טיפול שנחשב יחסית חלש. ברצוני לדעת האם זהו הטיפול המומלץ ביחס למצבה? האם יש המלצה לטיפול אחר?

04/01/2011 | 20:52 | מאת: נעמה

05/01/2011 | 19:52 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

נעמה שלום, האמת היא שאין לי הרבה פרטים על המלה של אימך ועל הביולוגיה שלה. נצא מנקודת הנחה שה HER2 הוא שלילי. נבלבין בהחלט יכולה להיות תרופה מצויינת לאימך, יש לה מעט תופעות לוואי, והיא יכולה לעזור. שאלות לי אלייך: האם אמא קבלה בעבר כימוטרפיה? האם יש לה כאבים או סימפטומים אחרים? איך היא מרגישה? בהצלחה, וכתבי לנו, מירב בן דוד

04/01/2011 | 18:34 | מאת: אהובה

בעוד כחודשים אני אסיים את נטילת תרופת הארמידקס לאחר שבע שנים וחצי(בשנתיים הראשונות קבלתי טמוקסי). אני מרגישה טוב עם התרופה ללא תופעות לווי רציניות. והעובדה שאני נוטלת תרופה זו. גורמת לי ל"בטחון כלשהו" של שמירה וחוסן מאי חזרתה של המחלה.האם אני יכולה לדרוש את המשך נטילת התרופה? למרות שדיברתי עם הרופאה שלי והיא נגד. האם המחקרים כן בעד המשך? או שהמדיניות של קופת חולים להציב רף מסויים לקבלת התרופה? מה דעתך? תודה מראש אהובה.

05/01/2011 | 19:58 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

אהובה יקרה. זהו. סיימת תקופה בחייך. זה הזמן להמשיך הלאה. האם להפסיק ארימידקס- כנראה שכן. אלא אם: וצריך כאן לנהל דיון עם כל החומר, מה שאין לי, כמובן, זהאת תשובה דרך אינטרנט, שימי לב. ויהיו כאלה שיחלקו על דעתי, דעי לך. אם היתה לך הרבה מחלה באבחנה, יש מקום לשקול להמשיך אחרי דיון בתופעות הלוואי האפשריות, מול אולי תועלת. וגם- התחושה שלך היא הקובעת. אולי תמשיכי עוד כמה חודשים עד שתתרגלי לרעיון ההפסקה, ופשוט תזרמי. בקיצור, סיבכת אותי. זו שאלה שאפשר לענות עליה רק עם כל פרטי המחלה ואחרי שמכירים אותך! רשמית- זה הזמן להפסיק. בהצלחה, מירב בן דוד

03/01/2011 | 23:47 | מאת: מיכל

שלום לפני כשבוע התחיל לי דימום מהפטמה. לא חזק. ביום הראשון יצאו טיפות במשך חצי יום ואחר כך זה נחלש לטיפה או שניים ביום. ביום הראשון הייתה לי גם רגישות בשד מין תחושה כמו בתקופת הנקה כשהשד מלא ואחר כך גם זה נחלש ועכשיו כמעט ואין רגישות כלל. עשיתי תור לבדיקת אולטראסאונד לעוד שבוע. רציתי לדעת האם אני יכולה להיות רגועה ולחכות שבוע לבדיקה או שכדאי שאפנה לחדר מיון כבר עכשיו ואולי יעשו לי שם אולטראסאונד מיד. ושאלה שנייה היא, מה הסיבות האפשריות לדימום שכזה? ועד כמה זה יכל להיות חמור? יש לציין שאיני בהריון איני מניקה והפסקתי לקחת גלולות לפני כחודשיים כאשר את המחזור הראשון לאחר הפסקת הגלולות קיבלתי לאחר 50 יום. תודה

05/01/2011 | 00:44 | מאת: אחת מתשע

אין לי ענין להלחיץ אבל אצלי האבחון התחיל מהפרשה דמית כמו שאת מתארת. לא יעזור אם תלכי למיון כי את צריכה מישהו שמומחה לנושא. אין ברירה אלא לעבור את כל ההליך של הבירור למרות שהוא מייגע ומתסכל. מאחלת לך שיתברר כשום דבר תתעקשי על ממוגרפיה ועל א"ס בהצלחה

23/01/2011 | 20:15 | מאת: מיכל

הי את יכולה לספר לי את תהליך האבחון שעברת? אני עשיתי אולטראסאונד ונמצא ציסטה וגם גוש קטן מאוד בשד. עשיתי גם ממוגרפיה וגם ביופסיה עם מחט. שאבו תאים מהגוש החשוד ושלחו לבדיקה והתוצאה הסופית אחרי הרבה מילים ומושגים שלא הבנתי זה שיש חשד לממאירות. השבוע יש לי תור לכירורג. מה עוד אני צריכה לדעת? מתי נפגשים עם אונקולוג? האם הכירורג הוא האונקולוג? הרדיולוגית אמרה שאולי נעשה גם MRI. בשביל מה צריך אם בכל זאת הם רוצים להוציא את הגוש? ושאלה אחרונה, מה שלומך?

05/01/2011 | 00:44 | מאת: אחת מתשע

אין לי ענין להלחיץ אבל אצלי האבחון התחיל מהפרשה דמית כמו שאת מתארת. לא יעזור אם תלכי למיון כי את צריכה מישהו שמומחה לנושא. אין ברירה אלא לעבור את כל ההליך של הבירור למרות שהוא מייגע ומתסכל. מאחלת לך שיתברר כשום דבר תתעקשי על ממוגרפיה ועל א"ס בהצלחה

02/01/2011 | 22:14 | מאת: דור 5

שלום רב בבדיקת c.t. נתגלה "קשרית היפרמית 14 מ"מ רטרואראולרית בשד שמאל". נשלחתי ל-us וממוגרפיה אבל זה יהיה בוד 10 ימים האם ניתן לקבל הסבר? אנא דחוף אני בלחץ תודה

05/01/2011 | 15:45 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

דור 5 שלום CT אינה בדיקה לגילוי ממצאים בשד ולא ברור מה הייתה הסיבה לביצוע הבדיקה ולכן עליך לבצע ממוגרפיה ו US איני רואה כל בעיה עם התור שקבלת ולא ניתן לאבחן ממצאים על סמך CT בברכה

02/01/2011 | 21:33 | מאת: א

יש לי צסטה בשד ימין בשעה 9 מזה שנתיים.עד כה הכל שפיר,אני נבדקת אחת לשנה והכל כשורה. אני בת 49,ללא מחזור,בעיות של גלי חום וגיל המעבר. מזה 3 ימים יש לי כאבים עזים בשד הנ''ל,ביום ובלילה,היום גיליתי סימן של עיגול אדום במקום הכאב.רק ביום ג' הרופא יקבל אותי.האם יש מקום לדאגה?

02/01/2011 | 21:40 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

מודאגת יקרה, אני לא בטוחה שהציסטה קשורה. יתכן כי יש לך זיהום בשד שצריך טיפול אנטיביוטי. לא הייתי מחכה עד יום שלישי, הייתי מנסה להגיע אל רופא המשפחה כבר מחר. בנוסף, צריך לבצע ממוגרפיה ואולטרסאונד בשבוע- שבועיים הקרובים גם אם הזיהום נעלם עם אנטיביוטיקה.\ זכרי כי לא בדקתי אותך, ודבר נוסף- אם יש לך חום או צמרמורת עלייך לפנות לרופא בהקדם, אפילו למיון אם החום גבוה, או למוקד רפואי של הקופה. בהצלחה, מירב בן דוד

מבקשת לדבר אולהתכתב אם נשים שחלו בסרטן שד גרורתי ובשלב מסויים החליטו לותר על הכימותרפיה ולנסות להבריא באמצעים אחרים אחרי שהכימו לא עזר, או עזר לתקופה מסוימת. אודה לכל שיתוף ועצה. תודה , מירי

מירי יקרה, אני מתנהלת במשך המחלה בין הטיפות. שוקלת הצעות טיפוליות ובוחנת אותן היטב. בשלב הזה, הגרורתי, זה הרי לא בדיוק איך להבריא. זה איך לחיות בטוב, כמה שיותר. מילת המפתח הינה ללא ספק: איכות חיים. גם אני הפסקתי טקסול. כעת בטיפול רפואי אחר. וגם בטיפולים משלימים. זכרי, זה לא בהכרח שחור או לבן. אפשר לשלב. צריך הרבה כוחות בשביל להתנהל בשקילות. למרות שאני מאוד בעד, זו בודאי לא הדרך הקלה...אשמח לשתף ולסייע.

02/01/2011 | 13:56 | מאת: עליזה

לאחר סדנא של אחת מתשע בה למדתי שעלי לעשות בדיקה שגרתית אצל כירוגית שד, פניתי לקופ"ח מאוחדת בירושלים. הם קבעו לי תור לד"ר מיה גיפס אך לא היה ברור להם (או לי) אם היא עושה בדיקה שגרתית של כירוגית שד או שמא היא אונקולוגית. אם תוכלו להבהיר לי אשמח, כיוון שהם לא יודעים לענות. בתודה, עליזה

02/01/2011 | 20:18 | מאת: אנה גולדברט

עליזה היקרה שלום, ד,ר מיה גיפס היא ניא אונקולוגית בכירה במכון אונקולוגי. ד"ר גיפס היא גם יועצת בפורום זה. בברכה, אנה

02/01/2011 | 23:31 | מאת: עליזה

אנה תודה רבה על התגובה, אך התשובה לא ברורה לי. האם היא מבצעת בדיקת שד שגרתית (למרות שהיא אונקולוגית)? תודה. עליזה

02/01/2011 | 00:32 | מאת: שואלת

שלום. אני מתקרבת לגיל ה-30 ולוקחת מספר שנים גלולות. נאמר לי שמקובל לעשות מדי פעם, בגלל הגלולות, בדיקת סרטן השד. ועל כך מספר שאלות: 1. האם באמת יש צורך בזה? (אין לי גנטיקה כזו במשפחה). 2. עד כמה באמת אפשר לסמוך על בדיקה ידנית של רופא/ה? עד כמה אפשר להיות שקטים מבדיקה כזו (שנראית לי מאוד לא מדוייקת)? ואולי כדאי בכלל לעשות ממוגרפיה על אף הגיל הצעיר? בתודה

02/01/2011 | 20:21 | מאת: אנה גולדברט

שואלת יקרה שלום, ללא קשר לעובדה שאת נוטלת גלולות, מומלץ לכל אישה מעל גיל עשרים לסגל לעצמה שגרת בדיקות הכוללת בדיקה ידנית של כירורג שד. במקרה הצורך הרופא מפנה לאולטרסאונד או ממוגרפיה. בגיל 30 בדיקת ממוגרפיה פחות יעילה. בברכה, אנה

שלום רב, הנני בוגרת סרטן השד ומטופלת עדיין בטמוקסיפן (נותרו לי כשנה וחצי). לאחרונה התגלתה אצלי ציסטה בשחלה ועיבוי קל של הרירית. בבדיקה נוספת שנעשתה בעקבות כאבים די עזים התברר כי הציסטה מאד גדלה. אגב - בבדיקת ביופסיה התברר לשמחתי כי היא אינה ממאירה. הגניקולוג אמר כי יתכן והציסטה תצא לבד במחזור הבא (אם כי כשהיא היתה קטנה יותר היא לא יצאה). אם היא לא תצא נראה שיש להוציאה בניתוח ואולי אפילו את השחלה. הרופאה האונקולוגית (המצוינת והמקסימה) ממליצה לי לחזור ולקחת את זריקות הלוקרין וכך לא לתת לציסטות להופיע. אני מאד מבולבלת היות וסבלתי קשות מהלוקרין בעיקר בגלל גלי החום שהשפיעו עלי בעיקר בלילות ללא שינה, באופן קיצוני ונוראי. אשמח להסבר על הניתוח (מורכבות, עד כמה יעזור להתפתחות ציסטות וכיו"ב) ודעה בעניין הלוקרין ובכלל עצה למצבי המבלבל. תודה על הסבלנות.

02/01/2011 | 21:34 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

סמדר, את מציגה לנו מקרה מורכב, ואין כאן תשובה אחת נכונה. ראי, הציסטה לא תעבור מאליה, משום שהטמוקסיפן גורם לה להתפתח. לוקריןהוא טיפול מצויינת לציסטה, אבל זה יוריד לך את איכות החיים. הסרת השחלה הוא טיפול רדיקלי, אבל יש בו ייתרון. השחלה יוצאת החוצה והבעיה נפתרת. אבל- יש לך עוד שחלה ושם יכולות גם להתפתח ציסטות, ויתכן גם כי יהיו לך גלי חום בשל פגיעה בשחלות. ברור כי צריך לדון בכל הענין. יש לי גם שאלות. אחת- מה גילך ומתי לקית בסרטן שד. האם היה גידול פולשני, וגם- האם את נשאית של גן BRCA. בנוסף- האם השחלה נבדקה עם אולטרסאונד-דופלר? התשובות שלך יכולות קצת לעזור בהכוונה. אמתין למידע הנוסף ונמשיך הלאה כמה שאפשר. מירב בן דוד ב

שלום לכלכם, ושנה טובה לכל אלה שחוגגים את האירוע: אני פונה אלייך: את - שעברת טיפול כמוטרפי לסרטן שד, ואת: ללא משפחה וללא ילדים. היית מוכנה לשתף אותי מה עבר עלייך בתקופה זו? איך התמודדת? מה היו הקשיים? מה עזר/הקשה עלייך? מהם הגופים שסייעו לך? אני לאחר ניתוח כריתה כולל בלוטת בית השחי, ורוצה להכין את עצמי למה צפוי לי בהתמודדות עם כמוטרפיה (אין לי פרטים איזו ואיך) כשאני ללא משפחה, או ילדים, ואמצא בדירה לבדי כל התקופה. נאמר לי שמאחר ויש לי עוד 7 שנים לפנסיה. (ואני לא בת 60 עדיין, ולכן זכויותי נפגעות) אקבל רק ימי מחלה חלקיים, למשרה חלקית, שמגיעים עד 2200 ש"ח בחודש למשך כשנה. נאמר לי, שביטוח לאומי לא נוטל חלק בסיוע כלשהו, עד שלא "אסיים" את כל ימי המחלה שקיימים. נאמר לי, שאינני זכאית להשלמה למשכורת מינימום, כי אני במסגרת ימי מחלה העלובים הללו. אני מתקשה לנווט בכל סעיפי ביטוח לאומי בנושא, ואגש לברר אחרי שאצא מבית החולים. אך האם זה מציאותי? נכון? זה הסכום שאצטרך לחיות איתו? (לאחר שהמשכורת שלי הרגילה הייתה פי 3 לפחות?)... (כך אמרו לי בביטוח לאומי, הנהלת חשבונות של מקום העבודה וכדומה..) הסרטן שלי הפך שולי. הקיום הכלכלי עומד במוקד הפחד שלי. עלתה בי חשיבה, אולי לוותר על כמוטרפיה כדי לשרוד כלכלית ולהמשיך לעבוד ולהתפרנס... מישהו מוכן לכתוב לי? [email protected] חשוב לציין במייל: "תגובה בפורום סרטן שד". שוב: ברכותי לכלכם.

אופירה היקרה שלום, אני מציעה לך לפנות לעו"ד חמד טל, רכזת פריוקט "הגנה על זכויות החולה" בעמותת "אחת מתשע". עו"ד טל תשמח לעשות כמיטב יכולתה לסייע לך. בברכה, אנה

אופירה שלום! אני לקראת סוף טיפולי כימותרפיה ולפני ניתוח. ושמחה לבשר לך שכיום יש תרופות נוגדות תופעות לוואי והטיפולים עברו עלי יחסית בקלות. לא היו הקאות, נגד בחילות אפשר לקחת תרופות כלשהן. אני יכולה להעיד על עייפות קיצונית לאחר הטיפול. מוצאת את עצמי ישנה הרבה אבל המשכתי לעבוד ורק לאחרונה ירדתי לחצי משרה על חשבון ימי מחלה צבורים. במשך הטיפולים לאחר שעברו כמה ימים, תפקדתי בבית כמעט כרגיל בשלתי, כיבסתי, ישבתי עם חברות בבתי קפה ועוד'. לי היה קשה מאוד לנקות את הבית בגלל הריחות של חומרי הניקוי. לדעתי חשוב מאוד להמשיך לעבוד, לברר אפשרות של חצי משרה על חשבון ימי מחלה ולא להסתמך על ביטוח לאומי. כמו כן, כשתתחילי את הטיפולים, יפנו אותך לעובדת סוציאלית של המחלקה והיא תסביר לך על זכויותייך. אני אשמח לשוחח איתך בטלפון, אכתוב לך את המספר במייל שלך. הרבה כוח ובהצלחה ניצה

06/01/2011 | 09:50 | מאת: אופירה

או שהעבודה היא בישיבה מול מחשב, או כפקידה? בישיבה? מנוחה? תודה

31/12/2010 | 16:50 | מאת: אחות של טוש

אודה לתשובות לשאלותיי : אחותי אובחנה בסרטן שד טריפל נגטיב, בשד ימין 2 גושים 3.5+1.5 .וגם בלוטות בית שחי ימין נגועות קל .מחכים לביופסיה של בית השחי למתן תכנית טיפול. צריכה המלצה על כירורג(רצוי קשור לבילינסון)שמומחה בהסרת גידול גם בבית השחי . המליצו על פרופ' גוטמן ,דר שינדל /דר' פרי . אודה למי שיתמוך בהמלצה למי מהםץ אודה למי שיספר לי על השתלשלות הטיפולים וסיכויי ההחלמה של אחותי שאדע לתמוך בה כראוי ולשאול ולבקש את הכי טוב עבורה בארץ/בעולם . תודה ובשורות טובות.

31/12/2010 | 23:02 | מאת: יעל

לצערי פחות יכולה לענות ספציפית. אני ממליצה בחום שאת המקרה תנהל אונקוגית אנושית ולא כרוג. אני מאמינה שתמיכה רגשית ורוגע הם גורם מאוד חשוב בסיכויי החלמה. מאחלת החלמה מלאה יעל

31/12/2010 | 23:02 | מאת: יעל

לצערי פחות יכולה לענות ספציפית. אני ממליצה בחום שאת המקרה תנהל אונקוגית אנושית ולא כרוג. אני מאמינה שתמיכה רגשית ורוגע הם גורם מאוד חשוב בסיכויי החלמה. מאחלת החלמה מלאה יעל

01/01/2011 | 10:45 | מאת: לאחות של ..

כמטופלת - ממליצה מאוד על דר' שינדל. מצטרפת גם להמלצה של יעל, שעדיף שאונקולוג יהיה בתמונה וישלוט על כל הפרוייקט.

01/01/2011 | 20:59 | מאת: אחות ובת

שתיהן היו מאד מרוצות מהטיפול והיחס שתיהן היו בטיפול אונקולוג שליווה את כל התהליך. אמא שלי בזמן הכימותרפיה טופלה גם ברפואה אלטרנטיבית לחיזוק הגוף דעזר לה מאד (בהשוואה לפני התחלת הטיפול האלטרנטיבי ובהשוואה לאחותי)

03/01/2011 | 15:57 | מאת: איריס

הוא אומנם לא קשור לאיכילוב (הוא רופא בכיר במרכז בריאות השד באיכילוב) אבל הוא איש מקסים, וכירורג מעולה. הוא ניתח אותי במסגרת פרטית באסותא רמת החי"ל. לגבי עניין האונקולוג - הייתי ביעוץ פרטי אצל פרופ' ענבר - וגם על זה אני מאד ממליצה.

03/01/2011 | 15:57 | מאת: איריס

הוא אומנם לא קשור לאיכילוב (הוא רופא בכיר במרכז בריאות השד באיכילוב) אבל הוא איש מקסים, וכירורג מעולה. הוא ניתח אותי במסגרת פרטית באסותא רמת החי"ל. לגבי עניין האונקולוג - הייתי ביעוץ פרטי אצל פרופ' ענבר - וגם על זה אני מאד ממליצה.

03/01/2011 | 20:15 | מאת: אחות ובת

גם באמא שלי טיפל פרופ ענבר והיא הייתה מאד מרוצה אני חושבת שהיא פנתה אליו ליעוץ פרטי. אני מקווה שהצלחנו לעזור לך - רק בריאות לך ולמשפחתך

30/12/2010 | 22:01 | מאת: שמחה גואטה

אני משתתפת המחקר שבו אני מקבלת בנוסף להרצפטין גם אווסטין (beth. לאחרונה עלה לי מאוד הלחץ דם ואני אף נוטלת כדור באופן יומי. שמעתי שהFDA הוריד את האווסטין מסל התרופות שלו. ה שאלה שלי היא האם כדאי לי להפסיק את השתתפותי במחקר, כי בזמנו הרופאים המליצו עליו? בברכה שמחה

02/01/2011 | 21:36 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

אני מציעה שתדוני בכך עם הרופאה האונקולוגית שלך. כנסי לפגישה מסודרת ותשמעי את היתרונות והחסרונות, ותחליטו ביחד! מירב בן דוד

הגעתי כבר לכזה שפל של מצב רוח מה דעתכן על כדורים פסיכיאטריים? יש מישהי שלקחה בתקופת הטיפולים ועזר לה?

הי מ' רופאת המשפחה שלי המליצה לי על תרופה בשם "רסיטל" אני יכולה להעיד שיש לי בדרך כלל נטיה למצבי רוח ועברתי את הטיפולים יחסית בשלום מבחינה נפשית. נוגה

30/12/2010 | 13:52 | מאת: לבנה

שלום , אני בת 61 , ביצעתי אולטראסאונד וממוגרפיה בשד. ונאמר לי שיש לי בצד שמאל ממצא ציסטה 5 מ"מ , האם זה מסוכן ? האם זה נספג מעצמו ? יש כאבים הולכים ובאים בשד שמאל האם נובע מהציסטה ? תודה רבה רבה

02/01/2011 | 20:39 | מאת: אנה גולדברט

לבנה היקרה שלום, לא ניתן להשיב על שאלה זו ללא ממצאי הבדיקות. באם תרצי, צייני את התוצאות המדויקות של הבדיקות ואשמח להעביר את השאלות למומחה בתחום. בברכה, אנה

29/12/2010 | 21:22 | מאת: ח.ח

בת 47 חולת סרטן שד גרורתי שוקלת 100 ק"ג גובה 160 התחלתי טיפול אווסטין +טקסול טקסול פעם בשבוע מינון 80 מנה 165 מ"ג ואווסטין מינון 5 מנה 1000 מ"גפעם בשבועיים האם המינונים מקובלים אודה על התשובה

30/12/2010 | 22:45 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

מינונים בסדר גמור- בהתאם לפרוטוקול המקובל

29/12/2010 | 20:27 | מאת: ואסקו

שלום, לאחר סרטן שד (חצי שנה) מעוניינת להגביר צריכת ויטמין D . אני עומדת על 22.3 באופן קבוע למרות שאני צורכת כדורי ויטמין D מידי יום (חודשיים כבר) האם יש הסבר מדוע המספרים לא עולים ? אני בד"כ לוקחת כדור כל בוקר בזמן אכילת הגרנולה , הכדור הוא של אלטמן סידן+ויטמין D ( לפני כן השתמשתי בסידן + די של life) אודה על העזרה

30/12/2010 | 22:44 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

שלום תנסי טיפות ויטמין D בדומה לאלו של התינוקות- הספיגה טובה יותר מכדורים. כיוון שהערך אצלך נמוך תתחילי מ-10 טיפות ואחרי שבועיים תרדי ל-6 בערך

29/12/2010 | 15:10 | מאת: דורית

לאחר כריתה חלקית, כימו, הקרנות והרצפטין קיבלתי ארימידקס במשך חמש שנים למניעת חזרה כעת הוסיפו לי עוד 2.5 שנים לטיפול בארימידקס כלומר סה"כ 7.5 שנים. חברה שלי שעברה בדיוק את אותו התהליך למעט הרצפטין מטופלת בארימידקס ל5 שנים בלבד. שאלתי - לכמה זמן נהוג לתת ארימידקס למניעה. תודה דורית

30/12/2010 | 22:49 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

דורית שלום הטיפול ל-7.5 שנים הגיע מהמחקרים הראשונים בהם הוסיפו לנשים שקיבלו 5 שנים טמוקסיפן, שנתיים וחצי נוספות של ארימדקס וראו שיפור מסוים במניעה. המחקרים אח"כ ביצעו את ההחלפה כבר אחרי 2.5 שנים או ארימדקס ודומיו מהתחלה. אין ביסוס מדעי להחלטה לתת 7.5 שנים ארימדקס, אך קיימת נטיה בקרב הרופאים לתת את התרופה למשך תקופה זו בנשים בהם הסיכון לחזרת המחלה גבוה.

שלום רב, תואם לי תור לממוטומיה ביום שבו יש לי טיסה. האם מבחינה רפואית זה נכון לטוס מיד אחרי בדיקה מסוג זה, האם ישנם כאבים, האם אין סיכון של שטף דם ? מה עלי לעשות? האם כדאי לדחות את הטיסה ? אנא בדחיפות! תודה

31/12/2010 | 23:19 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום טוסי לך בשלום נכון שיתכנו שטפי דם וכאבים השאלה אם את חסה לבילוי או עסקים או משפחה אין הוראת נגד לטיסה טיסה נעימה דר זילברמן

31/12/2010 | 23:31 | מאת: ניבה

לד"ר זילברמן, חן חן !

29/12/2010 | 09:58 | מאת: רונית

היי מזה למעלה מחודש מכבי מעכבת לי את המשך האשור לארמידקס. הם בקשו שהאונקולוגית תציין שהיא מוכנה שאקבל תחליף גנרי,הבאתי להם מכתב כזה. עכשו זה אצל יועץ אונקולוגי למעלה משבוע ונגמרו לי הכדורים ואין אשור. איך אפשר לעשות הפסקה? מה עושים?

30/12/2010 | 09:49 | מאת: אנה גולדברט

רונית היקרה שלום, אני מציעה לך לפנות לעו"ד חמד טל בעמותת "אחת מתשע" המרכזת את הפרויקט "הגנה על זכויות החולה". עו"ד חמד תשמח לעזור לך. אנא צרי עימה קשר בטל' 036021717 בברכה, אנה

20/01/2011 | 11:01 | מאת: ערגה

בעקבות בדוקה גנטית שעשיתי התברר שטמוקסי לא פועל עלי. לכן אני צריכה לקחת ארימידקב\ס. קופת חולים מאוחדת מסרבת לממן. הקופה המושחתת ביותר שקיימת. המחיר כיום הוא 435 שקל.

28/12/2010 | 19:36 | מאת: טלי

לאחרונה אני מרגישה משהו קשה בשד הימני, לא יודעת להגדיר אם זה גוש או לא. וגם הופיעו לי מסביב לפטמה מן בליטות קטנות ולבנות. האם יש סיבה לדאגה?

30/12/2010 | 09:52 | מאת: אנה גולדברט

טלי היקרה שלום, למרות שחלים שינויים בשד במהלך החיים אין אפשרות להגיד ללא בדיקה למה זה קשור. על מנת להסיר דאגה מליבך אני מציעה לך לפנות לבדיקה של כירורג שד. בברכה, אנה

28/12/2010 | 15:22 | מאת: שלי

שלום אני בת 23 מזה חודש סובלת מכאבים בשד, אתמול נבדקתי ע"י כירוגית שד והיא אמרה שהיא מזהה גוש שרוב הסיכויים בגיל כזה שהוא לא סרטני. אני לא אמרתי לה (כנראה ששכחתי) שהיה לי גם גרד לא מוסבר באזור פעמים רבות, היום קראתי שזה אחד התסמינים של סרטן השד, האם באמת? והאם זה משנה את התמונה? תודה

28/12/2010 | 21:11 | מאת: אחת מתשע

אכן רוב הסיכויים שמדובר בגוש לא סרטני אך אני בגילך הובחנתי עם גוש סרטני אז אל תזניחי ולכי לביופסיה. למרות שרוב הסיכויים שזה כלום.