וסת אחרי אבלציה- המשך

לד"ר שלומי כהן איילון שלום רב, ===================== ראשית, תודה על תשובתך המפורטת והעניינית לגבי מה ששאלתי אותך (אם אינך זוכר פרטים - ראה בפורום הודעתי אליך מיום ו' האחרון בעמ' זה). אתה מפגין ידע ומיומנות, ושוב - אם הייתי באזור המרכז - לא הייתי חושבת פעמיים לפנות אליך. אבל אני סומכת גם על רופאי בי"ח כרמל בחיפה. בינתיים הדימום פחת מאז יום חמישי, ונמשך 5 ימים - אבל עדיין היה חזק ושופע בימים אלה. לגבי הפרדת הידבקויות - לא, אינני מעוניינת בהריון נוסף - כי כל ההריונות שלי היו בסיכון גבוה, ועברתי קשירת חצוצרות. לא לקחו לי לי ביופסיה מרירית הרחם לפני האבלציה. לפני 4 חודשים בוצעה בדיקת PAPS, שיצאה תקינה. נתת לי חומר למחשבה לגבי ניתוח נוסף ופתיחת בטן - דבר שיכול להיות מסוכן עבורי - זה גם מה שאמרו לי הרופאים בבי"ח כרמל כשהייתי אצלם בועדה טרום ניתוחית, ולכן הוצע לי הטיפול בבלון. הבנתי שקיימת אופציה נוספת של אבלציה כירורגית. הרופא המטפל שלי הציע לי לחכות בסבלנות ולא להיחפז לניתוח, שאחר כך לא אתחרט בגללו. שאלותי: 1. האם בעקבות אבלציה, הדימום הוסתי אמור להתמעט ממחזור למחזור ? 2. אבלציה כירורגית - באילו מצבים היא מתבצעת ? האם זה לא יהיה מסוכן לאחר כל הפעולות שעברתי ב- 4 החודשים האחרונים ? 3. מה עושים לגבי רחם בגודל 11 שבועות ? זה מרגיש ונשמע כמו חודש שלישי של הריון. 4. האם ביופסיה ו- PAPS זה אותו דבר ? האם ביופסיה היתה נדרשת במקרה שלי ? ד"ר יקר - אשמח ואודה לתשובותיך לכל שאלותי, כי הצלחת לשפוך אור לגבי מצבי ומידת הסיכון בניתוח שכזה; ומה שמציק לי זה נושא הדימום, שכאמור אחרי 2 מחזורים - לא הרגשתי עדיין הקלה. מצטערת על אריכות הדברים, אבל חשוב לי לשתף אותך בהתלבטויותי, ושתייעץ לי בנושא כה חשוב. בתודה מראש ובברכת חג שמח ושנה טובה ושתמשיך לעשות חיל בעבודתך ולהצליח. בהערכה, קארין