בדיקה שגרתית ע"י רופא נשים

ד"ר שלומי שלום אני אשה בת 47 , מזה מס' שנים שלא נבדקתי ע"י רופא נשים (חוסר אחריות מצידי, דחיתי כל העת). לאחרונה חשה באי נוחות וכאבים בבטן, ובעיקר בצד ימין. זוכרת מצעירותי שאמרו לי כי הרחם שלי אחורי . נטלתי אחריות...וקבעתי תור אצל רופא נשים שלא הכרתי ואפילו לא התייעצתי עם חברות...אתה יודע, בכל זאת רופאים כבני אדם - עלולים להיות בלתי נעימים. החוויה שעברתי אצל הרופא הזה - מחפירה. נכנסתי בחיוך ואמרתי שלאחר שנים של חוסר אחריות מצידי החלטתי לקחת עצמי בידיים ולהבדק משום שאני בגיל כזה שלדעתי צריכה להיות בבדיקה שגרתית גם אם הכל בסדר. הרופא בקור מקפיא משך בכתפיו ואמר: מה הבעיה...אם אין בעיות את יכולה לבוא עוד שמונה שנים מצידי, זה בעיה שלך. חשבתי שהוא צוחק....וחייכתי . עד לרגע בו הבנתי שהתכוון ברצינות...נתתי לו את מכתב ההפנייה מרופא המשפחה שלי שכתב כי התגלה לי חיידק בדרכי השתן והוא מבקש גם בדיקה גניקולוגית ע"מ לשלול מעורבות גניקולוגית. הרופא התחיל לקרוא המכתב , סגר אותו וזרק אותו לעברי תוך שהוא מסנן - בדיקת שתן זה לא התחום שלי, למה באת? ברגע זה חשתי איך הדמעות עולות והתאפקתי....הפסקתי לחייך ואמרתי לו שאני מרגישה לא נוח עם הגוף ויש לי כאבים בבטן. הוא סימן עם ידו שאלך לכסא הטיפולים. (לא יודעת למה נשארתי). לאחר דקות הוא נכנס לביצוע הבדיקה, משך את הרגליים והתחיל לבדוק. בלי מילה...רק כעס וסינן: תרפי... בשלב זה הדמעות התחילו לזלוג לאט. סיים את הבדיקה ויצא. הבנתי שתם חלקו והתלבשתי. כשישבנו לשולחן שאלתי אם כדאי שאעשה בדיקת פאפ כי לא עשיתי מעולם, והוא התרגז ואמר: את צריכה להגיד שאת רוצה, אני לא יכול לנחש! את צריכה לשלם! וכל זה ממש בכעס. אמרתי לו שאני אשלם וזו לא הבעיה ואם צריך לצאת לשלם ולחזור אעשה את זה. והוא: איך את תשלמי אם אני לא החלטתי שעושה לך את הבדיקה.... התחלתי לומר לו והדמעות כבר היו בעיני , שנפגעתי מהיחס שלו, שהגעתי לאחר שנים ואני לא רופאה ולא יודעת אם ומה צריך ודוקא כן ציפיתי שהוא יכוון אותי אם כן או אם לא. הו...בזה הרגע כל חרצובות לשונו השתחררו - מה את רוצה ממני? מה את בוכה? אני יודע מה אני עושה, ככה בודקים, יש לי 50 מטופלות ואת בכלל לא מטופלת שלי ואם את רוצה להיות מטופלת שלי את צריכה להגיד בהתחלה ואז אני אציע לך בדיקות. הייתי המומה...שתקתי . עשה את הבדיקה , יצאתי לשלם וחזרתי עם התשלום (היה לי ברור שזו הפעם האחרונה שאהיה בקירבתו גם אם יהיה הרופא האחרון עלי אדמות) והוא סינן שזה לא פייר שהיו לי דמעות כי הוא לא עשה כלום. אמרתי לו שהדבר היחיד שהיה פייר בכל המעמד הזה - הוא שאני דיברתי אליו כאדם אל אדם. לא הגשתי תלונה למנהל שלו והבעתי את עצמי בדרך הכי נכונה ואני מאוכזבת. הוא סגר את הדלת והשאיר אותי בחוץ. אני עדיין לא יודעת מה לעשות עם זה. ברור לי שלא אלך אליו יותר. התביישתי, פשוט התביישתי שקיים אדם כזה שרפואה זה מקצועו. ככל שחושבת על זה יותר מבינה כמה חוסר מקצועיות היה בהתייחסותו. מה עוד, שלמזלי לא תלויה בו...יכולה לפנות לרופא אחר. אין לי בעיה ספציפית שרק הוא יכול לטפל בה. התנצלותי אם הלאתי בסיפור הזה, אבל גם המקרה הזה שיעבור מפה לאוזן (לא הזכרתי את שמו של הרופא בכוונה, שומרת על כבוד האדם שלו יותר מאשר הוא שומר על עצמו) , אני רק מקווה שמשהו אצלו ישתנה. מקצועי - הוא ממש לא ואיחולי לו שיבחר מקצוע אחר. הוא צעיר וחוסר הסובלנות שלו רק יגבר עם הגיל.