טחורים חיצוניים

שלום, אני בן 43, לפני מספר ימים הופיע אצלי טחורים חיצוניים, ליתר הדיוק מדובר בכלי דם כנראה אחד שהתנפח כמו בלון וניתן לגעת בו (מכאן אני מסיק שזו טחור חיצוני). רציתי לציין שזה קרה לאחר 2 יציאות קשות יום יומיים לפני כן ושיש לי בעיות קלות של ורידים שקיבלתי בתורשה. אין לי דימום (בכל אופן לא שמתי לב) שאלותי: 1. איזה רופא מומחה מטפל בבעיות טחורים ? איך הוא מוגדר בקופ"ח כללית ? האיזה נקודה כדאי לגשת לרופא ? 2. התחלתי למרוח משחת פרוקטו אובלפיכה + מגבונים, האם הטיפול הזה יעיל או שמומלץ לעבור לתרופה/ טיפול אחר ? 3. אני לא סובל בכאבים עזים, פשוט יש איזו אי נינוחות וכאב קל ומציק בישיבה וביציאות, תוך כמה זמן הבעיה יכולה לעבור בצורת הטיפול הקיימת ? מה אמור לגרום לכך שהבעיה תגמר, בעצם כמעט כל יום יש יציאה שלא תורמת לשיפור הבעיה אז איך הסיפור להגמר בסופו של דבר ? 4. שמעתי על אפשרות לדחוף את הטחור פנימה, האם ומתי זה אפשרי ? תודה רבה עמי

עמי שלום, טחורים מטופלים על ידי כירורגים קולורקטאליים / פרוקטולוגים, ולעיתים על ידי כירורגיים כלליים. לדעתי כך זה גם מוגדר בקופת החולים. הטיפול במשחה ובמגבונים יכול אולי להקל מעט על אי הנוחות. חשוב מאד להקפיד על ריכוך יציאות כפי שיפורט למטה. אם למרות טיפול שמרני הטחורים עדיין מציקים לך, ניתן לבחור אחד מהטיפולים הכירורגיים לטחורים, שמפורטים גם הם למטה. אם בדחיפה מתונה הטחור נכנס פנימה, ניתן בהחלט לנסות להחזירו. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- תוארה לעיל. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום רב, אני סובל מטחורים ויתכן גם מפיסורה. לפני כשלוש שנים אובחנו אצלי טחורים בדרגה 2 - 3 ע"י פרוקטולוג בקופ"ח. טופלתי על ידי קשירה במשך כשנה. לצערי הכאבים נמשכו (למרות שהרופא טען כי הטיפול הסתיים). פניתי לטיפול בפרוקטוליין וגם שם ניתן לי טיפול בקשירה ואינפרא אדום וגם לאחר כשנה של טיפולים נמשכו הכאבים. בשלב זה טען הרופא כי הבעייה היא פיסורה ולא טחורים. מאחר ומשחה לא עזרה לי, קבע הפרוקטולוג כי עלי לבצע ניתוח. פניתי שוב למחלקת פרוקטולוגיה בקופ"ח ובדיקה(כואבת מאד) שנעשתה לי קבע הפרוקטולוג כי אין לי פיסורה אלא טחורים בדרגה 2-3 ואין בארסנל שלו כל דרך לסייע לי. אני סובל מכאבים כמעט יומיומיים (לעיתים אף תחושה של חום וחולשה), אובד עצות ואיני יודע למי לפנות. אודה לך אם תוכל לייעץ לי למי לפנות וכיצד לפתור את הבעייה שממררת את חיי. אגב האם מומלץ לפנות לפרוקטוטק לטיפול ע"י דופלר?