הפרשות ריריות

בני, בן 9, חולה קרוהן כשנה וחצי. לפני כחצי שנה היתה לו פיסטולה פריאנלית, פצע קטן בפי הטבעת, חיצוני, כואב, ובנוסף יצאה לו הפרשה צהובה ברגע שהיינו לוחצים על פי הטבעת. הוא טופל כחודש באוגמנטין, שלא ממש עזר, בסופו של דבר אשפזו אותו, ניסו לתת לו קוקטלים שונים דרך הוריד, לאחר 10 ימים בדקו אותו תחת הרדמה מלאה, וטענו שהפסטולה נסגרה, נעלמה, היה שפור במצבו, והוא שוחרר הביתה עם המלצה לטפול ברמיקייד. לצערנו בטפול השלישי הוא פיתח תגובה אלרגית, קוצר נשימה, והפסקנו עם רמיקייד, ניסינו גם יומירה, אבל זה לא השפיע עליו. לאחרונה הוא מתעורר בבוקר עם תחתונים מלוכלכים ברירית, כתם צהוב בהיר, כמו נזלת, מוגלה, לפעמים יותר לפעמים פחות. היום "ברח לו" כמות, באמצע היום , אין לי מושג אם זה מוגלה, או שלשול צהוב בהיר. מה אמורים לעשות? איך יודעים אם יש פסטולה ? קראתי על איזה דבק, האם זה יכול לעזור אצלו? האם אתה מטפל גם בילדים?

רונית שלום צר לי לשמוע על מחלתו של בנך, אני בטוח שזה לא קל גם לכם ההורים. מחלת קרוהן היא מחלה כרונית שלצערנו היום אנו לא מבינים מה גורם לה, ואין בידנו טיפול שיכול לרפא אותה. מטרת הטיפול היא לטפל בסבל הנגרם על ידי המחלה בכדי לאפשר ללוקים בה איכות חיים טובה ככל האפשר, כך שיוכלו לגדול, ללמוד, לעבוד, להקים משפחה, וכל דבר אחר שכל אדם נורמאלי עושה בחייו, ביחד עם המחלה. חלק מהמחלה יכול להתבטא בבעיות באיזור פי הטבעת, ואז אנו מכנים זאת מחלת קרוהן פריאנאלית, והביטוי השכיח ביותר שלה הוא פיסטולות סביב פי הטבעת. לפני שניגשים לטפל, יש לזכור כי מטרת הטיפול היא לאפשר איכות חיים מלאה, ולא נסיון לרפא את המחלה, ולכן חשוב מאד לשאול את עצמנו אם בנך בכלל סובל באיכות חייו הנוכחית מהפיסטולה הזו, ולהתאים את אגרסיביות הטיפול לרמת הסבל שנגרם. הטיפול במחלת קרוהן פריאנאלית מורכב מטיפול תרופתי ומטיפול כירורגי שמשלימים אחד את השני, ולכן חשוב שיתוף הפעולה בין הכירורג ובין הגסטרואנטרולוג המטפל. לשאלתך האם יש כרגע פיסטולה- קשה לענות על זה מבלי לבדוק את בנך. מבחינת הטיפול הכירורגי- אכן יש טיפול בדבק ביולוגי המוזרק לפיסטולות, אולם יעילותו בחולי קרוהן לא לגמרי ידועה. כעת אנו מבצעים בארץ מחקר רפואי בנושא זה (המרוכז אצלנו בתל השומר) אולם הוא מיועד לחולים מעל גיל 18, ומשלב גם טיפול קצר ברמיקייד, לו בנך רגיש. ולשאלתך האחרונה- אינני מטפל בילדים בגיל זה. מומלץ לפנות לכירורג ילדים המנוסה בתחום זה, בתאום עם הגסטרואנטרולוג המטפל.