פיסורה ופרופיל צבאי

שלום רב, אני עומד לפני גיוס. והפרופיל שנקבע לי הוא 97. אני סובל מפיסורה מזה כשנה, אולם לא הצהרתי על כך בשאלון הרפואי. טופלתי תרופתית אולם הכאבים לא חלפו ואני לא מעוניין לעבור ניתוח. אני די חושש מהטירונות בתנאי השטח, משום שיש לי מספר פעמים ביום יציאות ואני חייב תנאים עם הגיינה. השאלה שלי היא האם הפרופיל הרפואי שלי יכול לרדת בגלל הבעייה הרפואית שלי? האם מגייסים חיילים ליחידות קרביות עם בעייה כמו שלי? תודה אביב

אביב שלום, איני יודע אם מורידים פרופיל על פיסורה, אבל לדעתי אם תטפל בה נכון (בין אם הטיפול שמרני או בטיפול ניתוחי) ותיתן לה להחלים, אין כל מניעה לשרת בכל יחידה קרבית שהיא. לעומת זאת, אם תסתיר את הבעיה ותתעלם ממנה, אין ספק ששינוי הרגלי התזונה וההתפנות הכרוכים בתחילת שירות צבאי יכולים להחמיר את מצב הפיסורה ולגרום לך סבל רב. בכל מקרה, מומלץ בשירות הצבאי להקפיד על ריכוך יציאות בתזונה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום לך דוקטור, מפליא אותי שגם אתה וגם הפרופסור שמטפל בי מדברים על פיסורה כתוצאה מעצירות, אני לא סובל ולא סבלתי אף פעם מעצירות, להיפך היציאות שלי סדירות ביותר. לאחר כל ארוחה יש לי פעילות מעיים (כ-3 פעמים ביום) של צואה רכה. שינוי הרגלי התזונה והתרופות רק יגרמו לי ליציאות מרובות יותר. האם ישנה גם תופעה של פיסורה כתוצאה מעודף פעילות של המעי? האם הטיפול בפיסורה מסוג זה שונה? אודה לך אם תענה לי בהקדם. תודה אביב