כריתת פוליפים בקולונוסקופיה ארוכה

שלום ד"ר זמורה, אשתי עשתה אתמול בדיקת קולונוסקופיה ארוכה עד הצקום,כבדיקה שיגרתית עקב גילה 55, לגילוי מוקדם של סרטן המעי(מדובר בבדיקה ראשונה בחייה).סובלת מטחורים מזה שנים עם טיפול מקומי שמרני בלבד,ללא שיפור ניכר.סובלת שנים מעצירויות ספוראדיות ויציאות לא גושיות במיוחד עם מרקם הקרוב לרך עד מימי.לא עברה כלל בדיקת דם סמוי.נצפה דם רק בניגוב האנוס. במהלך הקולונוסקופיה הנ"ל זוהו: 1.טחורים פנימיים בדרגה 2-דוליקו-סיגמויד-דולקיקו קולון 2.פוליפ ססילי בגודל 5 מ"מ,בגובה 30 ס"מ,כריתה עם-1-HOT BIOPSY--בצילום POST POLYPCTOMY אני מזהה כריתה לא מלאה,כלומר נותרה בליטה מעל דופן המעי,אך לא ברור לי גובה הבליטה שנותרה. 3.פוליפ ססלי בגודל 1 ס"מ בגובה כפף הטחול.הפוליפ נכרת עם SNARE (לא בוצע צילום לפני ואחרי הכריתה) וכאן אצטט כלשונו את מה שנרשם בטופס הבדיקה בפרק תוצאות הבדיקה: "....(פוליפ נאבד ב SUCTION PORT)-סתם מכשיר-בזמן שאיבה-בדיקה הופסקה-בדיקה חוזרת עם מכשיר אחר עד ציקום-שוב בדיקה איזור כריתת הפוליפ-ציקום זוהה על פי צורתו אופיני-פתח תוספתן-וCECAL VALVE ....." אבחנות בביקור:COLONIC POLYP SESSILE הזמנת ביפסיה: נלקח לביפסיה רק הפוליפ הססילי בגודל 5 מ"מ מהסיגמויד קולון כאמור הפוליפ בגודל 1 ס"מ,שסתם את המכשיר,לא הוצא מהמכשיר אותו סתם,כך שלא נלקח לביופסיה. ברשותך אציג לך מס' שאלות שמטרידות אותי ואת אשתי: 1.מה ניתן לעשות בהעדר ביופסיה מהגידול שאבד בסקשיין של המכשיר הראשון שנסתם והוחלף?הרי בהעדר ביופסיה נותר סימן שאלה גדול לגבי האפשרות לגידול ממאיר במקום.האם יש דרכים נוספות כדי להתמודד במקרה זה עם שאלת אבחון לממאירות?מה לדעתך על אשתי לשאול/לבקש מרופאיה כדי לברר זאת?כיצד היית פותר את הבעיה הקשה הזאת? 2.מה הסיכונים לממאירות בהעדר ביופסיה וצילומים של הפוליפ שאבד ולפי הנתונים שהצגתי לעיל? 3.מהם הסיכונים לממאירות של הפוליפ שנלקח לביופסיה לפי הנתונים שמסרתי(כגון:מיקום,סוג,גודל,שארית פוליפ שלא נכרת ועוד).כמובן שכשיגיעו תוצאות הביופסיה,זה ילמד יותר,אך עדיין תיוותר שאלת הבליטה שנותרה,עליה אין ביופסיה) 4.מה המלצתך לגבי המשך המעקב,לאחר גילוי הפוליפים.סוג המעקב,תדירותו,בדיקות עזר כמו בדיקת דם למרקרים לסרטן המעי הגס.האם לדעתך,לפי התמונה הנ"ל, הכרחי לעשות בדיקת מרקרים כעת? 5.האם ניתן/צריך היה לחלץ את הפוליפ שסתם את המכשיר ולשלחו כביופסיה להיסטולוגיה? 6.האם סתימת מכשיר בפוליפ זה מצב שכיח בבדיקות מעין אלו?כיצד זה קורה וכיצד ניתן למנעו. אני חושש שהעדר הצילומים של הפוליפ,לפני שאבד,,מלמד שלא זוהה טרם שנשאב בטעות במכשיר הראשון,שפשוט נתקל בפוליפ במהלך הבדיקה,ללא שזוהה,והמכשיר ביצע פעולת שאיבה אוטמטית מלאה ולא מבוקרת, שלא איפשרה אחיזת הפוליפ והוצאתו לביופסיה. אם אכן כך קרה,מה זה מלמד על אופי הגידול והסיכון לממאירות במקום? כמו כן,העדר צילום של אזור הכריתה שלו במכשיר השני,שהוכנס לבדיקה בעקבות סתימת המכשיר הראשון,מלמד אולי שלא זוהה בוודאות מיקום הפוליפ שאבד בשאיבה או שבמכשיר השני לא היתה אופציה לצילום או שהיתה תקלה במצלמה.אני די חושש,מאחר ולו היו צילומים שלו היתה אינדיקציה מינימלית לצורתו,למירקם והצבע שלו שיכלו לתת אינדיקציה כלשהי לפוטנציאל הממאירות שלו. אני מתנצל על אורך השאלות שהצגתי כאן,אך לא ראיתי דרך טובה יותר כדי לתת לך תמונה מדויקת ככל האפשר ושאלות מפורטות וממוקדות בעקבות הדאגה העצומה שלי ושל אשתי בעקבות הבדיקה שעברה.אני סמוך ובטוח שמומחיותך הרבה בתחום הנ"ל ותשובותיך,עשויים לסייע לנו להפחית את רמת החרדה שלנו וכן לדעת כיצד לנהוג בהמשך כדי לפתור את שאלת הממאירות כיום ובעתיד. תודה רבה לך דורון

דורון שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לגבי הפוליפ הקטן, של 5 ממ, הסיכוי לממאירות בפוליפ בגודל כזה הוא קטן מאד, סוג הכריתה (hot biopsy) מקובל לפוליפים כאלה, ואין בעיה עם שולי הפוליפ שנשאר פעמים רבות בסוג ביופסיה זה. לגבי הפוליפ הגדול יותר, הוא בגודל הגבולי בו פוליפים מתחילים להיות משמעותיים, אך עדיין פוטנציאל הממאירות בפוליפ בגודל זה נמוך. שיטת הכריתה עם סנר ונסיון להוציא את הפוליפ עם סקשן היתה גם היא מקובלת ונכונה. לצערנו לעיתים מתרחשות תקלות במקצוענו, כפי שאירע במקרה זה. את הנעשה אין להשיב, ואין דרך לדעת מה הכיל פוליפ זה. פרקטית, הייתי ממליץ לחזור על קולונוסקופיה בטווח של חצי שנה עד שנה להסתכלות חוזרת על המקום המתואר, ועד אז פשוט להנות מהחיים, שכן הסיכוי הסטטיסטי שפוליפ בגודל כזה הכיל גידול ממאיר פולשני שהיה דורש טיפול נוסף הוא נמוך. שנה טובה,

שלום ד"ר זמורה, מתנצל על תגובתי המאוחרת.תודה לך על תשובתך. רציתי רק ליידע אותך שאשתי לא יכלה להמשיך ולהיות במתח ובאי וודאות לגבי שאלת הממאירות,בהעדר ביופסיה ולבקשתה,עברה בדיקה חוזרת בה נלקחה ביופסיה מרירית דופן המעי במקום בו אבד הפוליפ ובאותה הזדמנות הרופא גם סימן בדיו את המקום וגם את מקום הפוליפ השני. כך בעוד שנה עד שלוש שנים,תלוי בתוצאת ההיסטולוגיה,ניתן יהיה לזהות את המקום בו נכרתו הפוליפים ולעקוב אחריהם. אגב כך,ראוי שהרופאים תמיד יסמנו את מקום הכריתה לזהוי המקום למעקב בעתיד ובמיוחד שלפי הפרוטוקול,במקרה וההיסטולוגיה של פוליפ שנכרת מצביעה על ממאירות שלו,חוזרים למקום וכורתים את הדופן באזור ממנו נלקח.אם לא יסמנו בדיו,עלולה להיות בעיה בזהוי המקום. לדעתי,אשתי קיבלה החלטה נכונה שהיא עדיפה בעיני על הסתמכות על סטטיסטיקה ועל ההסתברות הנמוכה לגידול ממאיר. כפי שאתה יודע,ביופסיה של הדופן נותנת תשובה וודאית.במקרה של ממאירות במקום,ניתן לטפל בזה בהצלחה. לעומת זאת,לו אשתי היתה נוקטת בדרך של המתנה לבקורת חוזרת בעוד חצי שנה,היתה מאבדת זמן יקר וקושי בטיפול אם היה מתברר שזה ממאיר והחלו פיזור וגרורות. האם גם אתה סבור כך? שתהיה לך שנה טובה ובריאה בכבוד רב דורון