דמם בצואה

שלום ד"ר זמורה אני בן שלושים, לפני כשנה החלו לראשונה להופיע סמפטומים של דמם בעת מתן צואה. לאחר התייעצות עם פנימאי ביצעתי בדיקות דם (פעמיים בשנה האחרונה) שיצאו תקינות למעט לויקוציטוזיס מינורי (קצת מעל 10,000). והוא הסיק שמדובר בטחורים. בעקבות הקפדה על תזונה הדמם פסק אם כי הופיע מדי פעם באופן ספורדי, אחת לכמה חודשים. לפני כחודשיים חזרתי למשטר של פעילות גופנית (ריצה ארבע פעמים בשבוע בערך) ודיאטה בין היתר בגלל שהרגשתי שמערכת העיכול אינה במיטבה (הרגלי התזונה שלי לא היו מוצלחים במיוחד). לפני שבוע בערך החל לדמם להופיע שוב ובתדירות גבוהה מעבר. האם יש צורך לבצע קולונסקופיה? האם יש מקום לחשש ממשהו חמור יותר מטחורים (אני לא סובל מעצירויות או שלשול כרוני) והאם ישנה אפשרות שהתייעצות עם עם תזונאית קלינית ובניית תפריט הולם אולי תסייע לטפל בבעיה? תודה רבה מראש

אבישי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הסיכון של בחור בן 30 לפתח גידול של המעי הגס נמוך מאד, וסיכוי גבוה שמקור הדימום אכן בפי הטבעת, למשל מטחורים. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם אין לך ספור משפחתי של מחלות מעי, כנראה שבדיקה קצרה כגון רקטוסקופיה או סיגמןאידוסקופיה יכולה להספיק. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. התייעצות עם תזונאית לבניית תפריט נכון תמיד מבורכת.