קולונוסקופיה

בן 52 אחרי 2 אישפוזים תוך 3 חודשים אחרונים עקב כאבי בטן חזקים ,בבדיקת רנטגן וסי.טי התגלתה לי דלקת דברטקוליטיס,אושפזתי כאמור וקבלתי אנטביוטיקה דרך הוריד. נשלחתי לבצע קולונוסקופיה ולהן התוצאות: בבדיקה זו הרופא אמר שהוא לא רואה עדות לדברטקוליטיס, וב סי.טי היתה עדות לסעיפים רבים יחסית במעי הגס צד שמאל בבקשה נא לפענח לי את התשובה של הקולונוסקופיה ,וגם רצתי לשאול איך יש סטירה כזאת בין שני הבדיקות _ס.טי וקולונוסקופיה) תוthere was nothing precluding colonoccopy on history or physical examination lnformed consent was obtained with the benefits risks and alternatives for the procedure explained .the patient tolerated the procedure well .the pulse rate remaied normal through out the procedure .oxygen saturation not less than 100% was also noted oxygen was delivered at 5 litres per minute by nasal cannula. the bowel preparation with meroken was good the instrument was inserted to the cecum the cecum was identified by the ileo-cecal velve' the appendiceal orificw transillumination and the tri-radiate cecal fold to the place pf inserition the bowel was normal diagnosis normal colonoscopy final disposition return to primary physican תודה מראש!

שלום רב, קולונוסקופיה בהחלט יכולה לעיתים לא לראות סעיפים קטנים שקיימים, ואם התהליך הדלקתי כבר נרפא, הקולונוסקופיה יכולה להראות תקינה. מטרת הקולונוסקופיה לאחר התקפי דיברטיקוליטיס היא בעיקר לודא שלא מדובר בגידול חלילה שיכול גם הוא לגרום לדלקת מקומית, ומבחינה זו הבדיקה ברוך השם תקינה. בעבר היה נהוג להציע ניתוח לכריתת המקטע בו היו דלקות לאחר 2 אירועים של דלקת, אולם בשנים האחרונות הגישה היא יותר סלקטיבית, ואנו בוחנים כל מקרה לגופו. מעט מידע כללי בנושא מחלת סעיפים של המעי: סעיפים (דיברטיקולים) במעי הגס הם שינויים במבנה המעי הגס השכיחים באוכלוסיה המערבית, ושכיחותם הולכת ועולה עם הגיל. הסעיפים הם מעין כיסים צדדיים המתבלטים מדופן המעי הגס החוצה. סעיפים שכיחים יותר במחציתו השמאלית של המעי הגס, ובעיקר בקטע הנקרא "סיגמואיד", אבל יכולים להיות בכל איזור של המעי הגס. נראה כי תזונה עניה בסיבים השכיחה בעולם המערבי, גורמת לעליית לחץ בתוך המעי הגס וליצירה של סעיפים לאורך השנים. מהם הסימפטומים? רוב האנשים להם יש סעיפים אינם חשים בכך כלל והדבר אינו מפריע לאיכות חייהם. אולם לעיתים מופיע סבל, שיכול להתבטא בטווח רחב של סימפטומים, החל מכאב קל ועד לזיהום קשה המצריך ניתוח דחוף. כאשר נוצרת דלקת באחד הסעיפים, יכול כל מקטע המעי הסמוך להיות מודלק (מצב המכונה "דיברטיקוליטיס"). במצב זה מופיעים בד"כ כאבים עזים מלווים בחום ותחושה כללית רעה. במקרים קיצוניים יכולה דלקת כזו לגרום להתנקבות של המעי ולדלקת מפושטת בבטן, הדורשת ניתוח דחוף. סיבוך פחות שכיח של מחלת סעיפים הוא דימום אל תוך המעי הגס, שיכול להיות לעיתים בכמות רבה ואפילו מסכנת חיים, הדורש ניתוח דחוף. כיצד מטפלים במחלת סעיפים? כאשר הסעיפים לא גורמים לשום סבל או סיבוכים, אין צורך לטפל בהם. מומלץ לשמור על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים, כגון ירקות, לחם מחיטה מלאה וכדו' (מומלץ לקבל יעוץ דיאטיקאית מסודר), בכדי להאט את התקדמות מחלת הסעיפים. כאשר ישנם כאבים חזקים או סימני דלקת יש צורך להיבדק על ידי רופא. דלקות קלות יכולות להיות מטופלות באנטיביוטיקה דרך הפה, אולם דלקות קשות יותר דורשות אשפוז ואנטיביוטיקה תוך ורידית. לעתים רחוקות הדלקת מחמירה למרות הטיפול התרופתי, ואז יש צורך בניתוח דחוף על מנת להוציא את הקטע החולה. מתי יש צורך בניתוח • ניתוח דחוף אינו שכיח בחולים עם מחלת סעיפים, אולם לעתים נזקקים לו במקרים של דלקת קשה, התנקבות תהליך דלקתי לתוך הבטן, או דמום בלתי נשלט. פעמים רבות בניתוח דחוף לא ניתן לחבר את שתי קצוות המעי (שלפני ואחרי המקטע הנכרת) בחזרה באותו זמן, ויש צורך להתקין באופן זמני סטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. לאחר מספר שבועות, כשהאיזור מחלים, ניתן לסגור את הסטומה בניתוח נוסף. • ניתוח מתוכנן מוצע לעיתים כאשר יש התקפים חוזרים של דלקת על רקע סעיפים, במטרה למנוע דלקות נוספות בעתיד, ולהקטין את הסיכוי לניתוח דחוף ולסטומה זמנית. בניתוח כורתים את האיזור הנוטה ליצור דלקות, מתוך שאיפה לחבר את המעי שלפני איזור זה אל המעי לאחריו. בדרך כלל תפקוד המעיים והיציאות לאחר הניתוח לא שונה במידה רבה מזה טרם הניתוח.