פיסטולה פרי-אנאלית
דיון מתוך פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה
שלום אני סובל כבר תקופה ארוכה מפצע באזור פי הטבעת עם הפרשות. לאחרונה אובחן שזוהי פיסטולה פרי-אנאלית. הוצע לי לעבור ניתוח בו מוציאים את תעלת הפיסטולה, מחדירים חוט במקום התעלה ונותנים למקום להרפא כאשר בכל כמה ימים אני אמור להגיע לבית החולים כדי שימשכו מעט את החוט עד שהפצע יגליד לחלוטין. יש לי מספר שאלות: 1. אשמח לקבל פירוט לגבי הניתוח הנ"ל. 2. קראתי בפורום לגבי טיפול עם דבק פיברין/פקק קולגן אך נאמר לי ע"י הרופא שאבחן אותי כי אחוזי ההצלחה נמוכים מאוד וכי זה לא מתאים לי. אשמח לקבל מידע נוסף גם לגבי הטיפולים האלו. 3. מהם הסיכוני בניתוח שכזה? תודה
משה שלום, פיסטולה פריאנאלית היא תעלה, מעין "מנהרה", בין פי הטבעת לעור סביב פי הטבעת. אנו מחלקים את ההתייחסות הכירורגית שלנו לפיסטולות של פי הטבעת לפי היחס בין תעלת הפיסטולה למנגנון שרירי פי הטבעת. פיסטולות שלא מכירות כמות רבה של שריר, ניתן פשוט לחתוך, ניתוח שנקרא פיסטולוטומי, עם סיכון נמוך ושיעור הצלחה גבוה. פיסטולות שמכילות כמות רבה של שריר אסור לחתוך, שכן עלולה להגרם פגיעה ליכולת השליטה, ובמצב זה ישנם מספר פתרונות אפשריים. ישנם ניתוחים עם רמת סיכון מינימאלית ושעור הצלחה בינוני כגון פקק קולגן או דבק ביולוגי, ששיעור ההצלחה שלהם עומד על כ 50%, ישנם ניתוחים מעט גדולים יותר עם שיעורי הצלחה מעט גבוהים יותר וסיכון מעט יותר גדול (אך אינם פוגעים ביכולת השליטה) כגון LIFT או מתלה רקטום, וישנו ניתוח עם חוט סיטון חותך, שהוצע לך, שהוא בעל שיעור ההצלחה הגבוה ביותר, אך רמת סיכון לא זניחה של ירידה מסויימת ביכולת השליטה. אישית, אני נוטה להציע ניתוח זה בעיקר למי שנכשל בשאר האופציות, או למי שהפיסטולה שלו גבולית מבחינת כמות השריר המותרת לחיתוך. לשיקולך. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.