פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום רב, האם סדק בפי הטבעת יכול להיגרם תוך כדי או מעט אחרי וכתוצאה ישירה מניתוח לכריתה מלאה של טחורים פנימיים? תודה

ירון שלום, לא ידוע לי שפיסורה נחשבת כסיבוך ישיר של ניתוח לכריתת טחורים.

האם כדאי לחלק את המנה לאורך כל היום? לקחת הכל אחרי ארוחת הערב? אני רוצה למנוע מצב שבו בהתחלה תהיה צואה קשה ורק לאחר מכן צואה רכה. תודה

נסה להתחיל בנטילה בוקר וערב, וראה איך היציאה. המינון משתנה מאדם לאדם, וכל אחד מווסת את המינון המתאים (1-3 כפות ליום) לפי צרכיו. אם צריך- תעלה, ואם צריך- תוריד. חשוב להקפיד על שתיה מרובה (לפחות 10 כוסות ליום). אגב- אגיולקס הוא תוסף סיבים הכולל סנה, ולכן אנו ממליצים לא ליטול אותו לטווח ארוך. לאחר מספר שבועות מומלץ לעבור לתוסף סיבים ללא סנה, כגון אגיוקור.

שלום, לפני מספר ימים חשתי במעין דלקת בשתן ובהרגשת פטריה באבר המין ואכן טופלתי באנטיביוטיקה דלקת השתן ובנרות אגיסטן אך כבר כמה ימים שאני מרגישה מעין לחץ פנימי חזק באיזור פי הטבעת, כאילו שהשריר במאמץ. ברצוני לציין שהיציאות תקינות כרגיל ללא כאב. האם ידוע על תופעה כזו ומהי הסיבה ? תודה

שני שלום, ישנם מצבים בהם ישנה הרפיה לא טובה של שרירי רצפת האגן, וכל בעיה רפואית באיזור רצפת האגן יכולה להתחיל תהליך כזה. אולם כרגע את עדיין סמוך למאורע של זיהום שנמצא בטיפול, לפי תיאורך הסבל שלך אינו רב, ויש סיכוי סביר שתחושה זו תחלוף מאיליה. הייתי פשוט מחכה קצת, ואם אין הטבה אז מומלץ לפנות לבדיקה. שתהיה שנה של בריאות.

אתמול בצעתי קולונסקופיה עקב מספר חודשים של התרוקנות לא מוחלטת. הקולונסקופיה הופסקה באמצע מאחר והיו לי כאבים חזקים בזמן הבדיקה,לא הרגשתי כלל את זריקות הטשטוש והמעי שלי מאוד מפותל ואני גם רזה בנוסף לזה. הרופא אמר שצריך לעשות זאת בהרדמה מקומית והוא בדק קצת יותר מחצי וזה היה תקין. מה זה אומר ,האם אני יגכולה להיות מעט רגועה. תודה שנה טובה.

אירית שלום, את יכולה להיות יותר רגועה, כי אם במחצית המעי הגס שנבדקה אין שום ממצא, הסיכוי שהתלונות שאת מתארת נגרמות על ידי גידול במעי הגס לדוגמא נמוך. יחד עם זאת כדאי להשלים את בדיקת יתר המעי הגס על ידי חוקן בריום או קולונוסקופיה וירטואלית. אם לאחר מכן התלונות עדיין נמשכות, ואם הן מפריעות לך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבירור, מאחר שפעמים רבות ישנן סיבות שניתן לטפל בהן ולשפר את איכות החיים. המושג עצירות מתייחס לתנועת מעיים לא תכופה, מלווה בקושי בהתרוקנות. בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, בצורך במאמץ בזמן היציאה, והתרוקנות לא מושלמת, גם אם תדירות היציאות או מרקם היציאה תקינים. להתפתחות תופעת העצירות יכולות להיות מספר סיבות, החל מהרגלי תזונה לא נכונים (חסר של סיבים בתזונה, שתייה בלתי מספקת), חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות, ושימוש יתר במשלשלים. ישנן גם מחלות שונות כגון תת פעילות בלוטת התריס ואחרות, או שימוש בתרופות שונות, היכולות להתבטא בעצירות. לעיתים יש בכל זאת הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול ורצפת האגן שגורמות לעצירות. אנו מחלקים אותן ל 2 קבוצות עיקריות: - "מעי עצל"- מצבים בהם המעי הגס אינו מעביר את הצואה קדימה כראוי, הגורם ליציאות לעיתים רחוקות ונפיחות בטנית בין היציאות. בעיה זו מאובחנת על ידי בדיקה של זמן המעבר במעי הגס. - קושי בהתרוקנות עקב תפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. על מנת להתרוקן, יש צורך בפעולה מסונכרנת של שרירי רצפת האגן, ואם סינכרון זה משתבש יכול להופיע קושי בהתרוקנות. מבנה ותפקוד רצפת האגן מאובחנות על ידי בדיקות ספציפיות לכך כגון דפקוגרפיה, אולטרסאונד פרינאלי דינאמי, ומנונטריה. בירור לסיבת העצירות יכול לכוון את הטיפול ולהקל במידה ניכרת על איכות החיים. מומלץ לפנות לרופא המומחה לתחום זה, כגון כירורג קולורקטאלי, לבירור סיבת הסבל.

שלום, כפי הנראה יש לי טחור חיצוני שנקרש בו הדם. יש לי מעין גוש קשה באיזור פי הטבעת שאינו כואב. מה הטיפול במקרה כזה? משחה רגילה לטחורים אינה עוזרת. תודה.

טחורים חיצוניים יכולים להתבטא בנפיחות סביב פי הטבעת, ולרוב זה מלווה בכאבים וגום סבל רב. אם לא כואב לך, יש לך מזל, וספק אם יש בכלל צורך להיות אגרסיבי בטיפול. מומלץ מאד להקפיד על ריכוך יציאות. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בטחורים. חשוב להקפיד על שתיה מרובה . ניתן לעשות אמבטיות נעימות שמרפות מעט את האיזור, ולהשתמש במשחות מקומיות שמרגיעות מעט. אם אין הטבה ניכרת וירידה בנפיחות תוך שבוע-שבועיים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה לוודא שאין סיבה אחרת הגורמת לתלונותיך. שתהיה שנה של בריאות.

לרופא שלום, רעייתי בת 42 ,ניתגלה פוליפ במעי הגס ע"י מישוש ידני של כירורג. שאלתי: מה הסיכוי שהפוליפ סרטני ? אני קראתי שפוליפ לוקח לו זמן של שנים להפוך לסרטני , האם פוליפ שלא נמצא קודם לפני שנה יכול להיות סרטני ?- או אם הוא סרטני מה הסיכוי במצב זה לגרורות או STAGE גבוה - לפי נסיונך - ללא התחייבות - רק מנסיון קודם- בסוף הבדיקה תגיד הכל - אי אפשר לברוח מזה. נתונים נוספים : רעייתי אחרי כריתת שד - כימו ? הקרנות -טמוקסיפן - סרטן השד דרגה 2 - התגלו 2 בלוטות לימפה נגועות מ -23 שהוצאו מבית השחי- מליפני 8 שנים. לפני שנה התגלתה אנמיה חזקה בבדיקות דם לסמנים 'מעקב לסרטן השד- מדידת ברזל - 4. ניתנו לה כדורי ברזל - ביצעה קונולוסקופיה ללא ממצאים - פעמיים. לפני כחודש נמדדה כמות הברזל - התוצאה 8 - עדיין נמוך . במקביל אובחן דימום לפני שבוע בנתינת צואה על ידי אישתי - מכאן הגענו במהירות לכירורג - ההמשך ידוע. כרגע יש תור דחוף לעוד שבוע לקונולוסקופיה ואני מניח ביופסיה. עברתי את זה עם סרטן השד ואני די מדוכא וחושש - היה קשה. בתודה מאד- זקוק למידע- הבעל הדואג.

דני שלום, אני מבין מאד את דאגתך ומקווה כמוך שאכן מדובר בפוליפ שפיר. העובדה שלפני כשנה הפוליפ כנראה לא היה שם אכן מגדילה את הסיכוי שמדובר בפוליפ שפיר, אולם כמובן שמעבר לכך אף אחד לא יכול לומר דבר על סוג הפוליפ וה staging שלו ללא בדיקות מתאימות. אם הפוליפ נמוש בבדיקת אצבע אני מניח שהוא ממוקם ברקטום התחתון, ולכן אם הוא אכן שפיר סביר שניתן להגיע אליו ולסלקו דרך פי טבעת. נחזיק אצבעות יחד אתכם ונשמח להמשיך לייעץ במידת הצורך. שתהיה שנה של בריאות.

שלום רב, בן 27 חולה בהיפוכונדריה קשה, על רקע חרדות אלו רציתי לדעת על הקשר בין מאמץ גופני (ספורט וכו') להיווצרות טחורים/פיסורה כלומר האם מאמץ כזה יכול להחמיר או לגרום לתופעות אלו (בייחוד לאחר עצירות)? האם אחד הסימפטומים של בעיות בפי הטבעת הוא בטן נפוחה ושמנה, אם לא מה יכול לגרום לבטן להתנפח בצורה מעוותת שכזו (כמו שהיא נראית לי עכשיו)? חרד מאד, בתודה מראש, רני.

רני שלום, ספורט אינו קשור בהווצרות או בהחמרה של פיסורה. מאמץ כרוני של הרמת משקולות יכול להחמיר מחלת טחורים, אולם לרוב אנו לא ממליצים להמנע ממאמץ ספורטיבי כזה. מומלץ מאד להקפיד על ריכוך יציאות באמצעות תזונה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. טחורים ופיסורה אינם גורמים לבטן נפוחה, ובאשר לסיבות האפשריות להווצרן מומלץ להבדק על ידי גסטרואנטרולוג. שתהיה שנה בריאה ונטולת חרדות.

האם טחורים יכולים להיווצר כתוצאה ממין אנאלי?

סיוון שלום, שאלה טובה, ואין לי עליה תשובה. עשיתי למענך חיפוש זריז בספרות הרפואית ולא מצאתי שיש הוכחות טובות לקשר כזה.

האם טחור תרומבוטי יכול לעבור ללא התערבות כירורגית? אם כן מה השיטות להקלה? תודה ושנה טובה! דפנה

טחור טרומבוטי מטופל פעמים רבות ללא ניתוח ומשתפר לרוב לאחר שבוע-שבועיים. אם מטפלים בזאת ביום-יומיים הראשונים ניתן לבצע ניתוח קטן להוצאת קריש הדם (=הטרומבוס), ואז ההקלה בכאב מהירה יותר. לאחר מכן כדאי כבר לחכות להחלמה ספונטאנית. מומלץ מאד להקפיד על ריכוך יציאות. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בטחורים. חשוב להקפיד על שתיה מרובה . ניתן לעשות אמבטיות נעימות שמרפות מעט את האיזור, ולהשתמש במשחות מקומיות שמרגיעות מעט את הכאב. אם אין הטבה ניכרת תוך שבוע-שבועיים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה לוודא שאין סיבה אחרת הגורמת לכאב. שנה שמחה ומתוקה.

תודה רבה על התשובה המהירה. האמת שיש הקלה בעזרת קומפרסים של EPSOM SALT שנה טובה ומתוקה גם לך. דפנה

דר' זמורה, ילדתי לפני שבוע ומאז עברתי שני ניתוחונים להוצאת טרומבוזות. למרות זאת הכאב עדיין ממשיך, וזה אותו סוג של כאב (מעין תחושת משיכה וצביתה מחוץ לפי הטבעת. הרופא טוען שהכאב מהניתוח. האם הכאב מהניתוח הוא אותו כאב של הטרומבוזה ? אני לא יכולה לעמוד יותר מ- 5 דק', ועברו כבר מספר ימים מהניתוח האחרון.

קרן שלום. קודם כל מזל טוב. לגבי הכאב, קשה לי לומר ממה הוא נובע, האם מהטחורים ומקרישי הדם בהם, או מהפעולה הכירורגית. בכל מקרה צפוי כי בתוך מספר ימים תחול הטבה משמעותית, תהה הסיבה (מהשתיים) אשר תהה. מומלץ מאד להקפיד על ריכוך יציאות. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בטחורים. חשוב להקפיד על שתיה מרובה (טוב גם להנקה). ניתן לעשות אמבטיות נעימות שמרפות מעט את האיזור. אם אין הטבה ניכרת תוך שבוע-שבועיים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה חוזרת לוודא שאין סיבה אחרת הגורמת לכאב. שנה שמחה ומתוקה.

תודה רבה ושנה טובה גם לך.

האם טחורים פנימיים עשויים לגרום לדם סמוי בצואה ולהמוגלובין נמוך (13.5-14)? בקולונוסקופיה לא נמצאו ממצאים פתולוגיים.

אבי שלום, טחורים פנימיים לרוב גורמים לדם גלוי, אולם יתכן כי אינך מסתכל ובודק ולכן אינך רואה דם זה. אם יש דמם רב או דמם קטן אבל כרוני מטחורים, זה יכול להיות גורם לאנמיה, ובוודאי לאנמיה קלה מאד כפי שאתה מתאר.

ד"ר זמורה הנכבד, תודה על תשובתך. בעקבותיה יש לי שאלה נוספת ושאלה נלווית: א. האם יש בכלל טעם בבדיקת דם סמוי בנסיבות האמורות? מה ניתן לעשות עם תוצאה חיובית לבדיקה זו, שהיא בעצם לא בלתי צפויה, כאשר יש טחורים אשר ידוע מראש שהם עשויים לדמם? ב. האם יש צורך ואפשרות לטפל (תרופתית? תזונתית?) בהמוגלובין גבולי-נמוך כנ"ל, שייתכן שנגרם מהטחורים? איזה טיפול בא בחשבון? בתודה מראש. אבי

דוקטור שלום. אני בן 47 לפני שלושה ימים עברתי קשירת טחורים. כאב לי במשך יומיים אך ביום השלישי הכאבים חלפו. בלילה של היום השלישי קיימתי יחסי מין נורמליים עם אשתי ואז התחילו כאבים ( לא חדים וללא דימום ) באיזור פי הטבעת ונרגעו אחרי כעשרים דקות. לא קיבלתי הנחיה בנושא. האם מותר לקיים יחסי מין לאחר קשירת טחורים?

עידן שלום, אין מניעה לקיום יחסי מין אחרי קשירת טחורים, פרט ליחסי מין אנאליים בהם המטופל הוא הנחדר. שנה טובה.

ד"ר זמורה היקר, נותחתי אחרי חמשה חודשי סבל קשה ביותר מפיסורה. המנתח הבטיח לי שאחרי עשרה ימים תהיה הקלה וכי תוך שבועים אוכל לחזור לעבודה (עבודתי כרוכה בישיבה ממושכת). מאז הניתוח חלפו כבר כמעט ששה שבועות. אמנם יש הטבה, אך מעבר לשעה אחת ביום אינני מסוגלת לשבת. לפני שבועים החל להטריד אותי כאב חזק באזור הניתוח, מלווה בדימום. התברר כי התפתח שם זיהום (אבסס). לפני ארבעה ימים התחלתי טיפול במשחה אנטיביוטית וחשתי הקלה כבר כעבור יום, ושיפור נוסף בכל יום שעובר. אולם, עדיין אינני מסוגלת לשבת יותר משעה אחת ביום. שאלתי פשוטה: כמה זמן יעבור עד שאוכל לשבת כאחת האדם?

רחל שלום, פורום זה נועד בעיקר לספק מידע כללי ואין באפשרותנו לבצע אבחנות וירטואליות באינטרנט. לצערי אין לי דרך טובה לענות על השאלה מתי תוכלי לשבת כאחד האדם מבלי לבדוק אותך. ככלל, הטיפול באבצס פריאנאלי הוא לרוב פתיחה כירורגית של האבצס, ולאחר הפתיחה לרוב יש הקלה מהירה. יחד עם זאת, פתיחת אבצס משאירה פצע פתוח, שנרפא בהדרגה במשך מספר שבועות. שתהיה שנה טובה ובריאה.

שלום. לפני מספר חודשים הופיע לי דם בצואה בכמות שנראית לי לא סבירה (קרה פעמיים). זמן קצר אחר כך החלו להופיע כאבים מאוד חזקים עם כל כניסה לשירותים. התחושה היא כאילו יש לי חתך קטן שמתרחב עם כל מאמץ. הכאב בלתי נסבל. כמו כן, מידי פעם ישנו דימום (לא רציני כמו הראשון) אך קיבלתי את הרושם שהדימום מגיע מפצע כלשהו שמדמם במהלך "הפעולה"... הבנתי שזו יכולה להיות פיסורה ותהיתי כיצד מטפלים בפיסורה במידה וזו אכן הבעיה (הבנתי שנדרשת בדיקה ויזואלית של רופא..-מביך- הפחד שלי הוא שיבקשו ממני לעשות קולונוסקופיה.. האם יש סיכוי שבאמת ידרשו זאת?) אשמח לקבל את דעתך.. נעמה.

נעמה שלום, פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם את סובלת מספיק- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. אם יש לך דימום דרך פי הטבעת, לרוב אנו ממליצים לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס, או לפחות של חלקו הסופי, על מנת לשלול דמם ממקור זה (גם אם אכן יש פיסורה). סוג הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך וברמת הסיכון שלך לפתח ממצאים במעי הגס, כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. לעיתים אנו דוחים את הבדיקה עד שמצב הפיסורה משתפר. שתהיה שנה טובה ובריאה.

שלום,אני מקוה שזה הפורום המתאים, יש לי תופעה שאף פעם לא התיחסתי אליה יותר מדי אך היא מטרידה אותי. (בת 30), בעת גירוי מיני, לפני האקט עצמו, בשלב הגירוי, אני מרגישה לחץ באזור של פי הטבעת, לא בפי הטבעת עצמו אלא מסביבו או מעליו. קצת קשה לתאר את זה כי זה לא בדיוק ברור, אך זה מרגיש כאילו זה מהעצם.ככל שהגירוי המיני יותר חזק הלחץ יותר חזק. אני משערת שאולי זה קשור לזרימה של דם לאזור (?) אך השאלה האם זה משהוא שדורש בדיקה? אני אציין שזה לה היה כל הזמן אלא יותר בשנתיים האחרונות (נראה לי) ושזה לא משהוא בלתי נסבל אך מטריד.(וגם קצת כואב..) תודה (אני לא יודעת אם זה קשור אבל מדי פעם כשאני עושה תנועה מסוימת כמו להסתובב על הצד) יש לי לפעמים דקירה קטנה כזו באזור שמעל פי הטבעת. מאוד קשה לי להגדיר באופן ספציפי איפה הכאב, וזה גם לא כל הזמן.) תודה

מירי שלום התלונות שאת מציינת מצריכות בדיקה רק אם הן מפריעות לך בחיים ומקפחות את איכות חייך. ואם הם אכן מפריעות מספיק בכדי שתרצי בדיקה וטיפול, ספק אם כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג יהיה המתאים ביותר לבדיקה ראשונית. יתכן שכדאי לפנות להערכה למרפאה לתפקוד מיני להערכה ראשונית ולהמשיך לפי הכוונתם. שתהיה שנה טובה

לפני כשבוע היתה לי פטריה וגינלית ובדיוק באותו הזמן התחיל גירוד בפי הטבעת. אחרי הטיפול המצב השתפר מאוד אבל עדיין נשארו קצת גירודים וגם קצת שורף לאחר יציאות ובעיקר אחרי ש"מנגבים" את המקום, גם במטליות לחות שורף אפילו יותר. מה זה יכול להיות? האם קשור לפטריה שאולי התפשטה גם לאיזור פי הטבעת?

יתכן שפטריה נרתיקית או הטיפול בה משפיעים על איזור פי הטבעת, ויתכן שאין קשר. מעבר לכך לא ניתן לצערי לומר הרבה ללא בדיקת האיזור. מומלץ לפנות לבדיקה.

האם מספיק לפנות לבדיקה של כירורג? לאיזה רופא אפשר ללכת חוץ מפרוקטולוג?

שלום רב. מזה כשבוע אני סובלת מבעיות במערכת העיכול. יש לי הרבה יציאות רכות וגזים. שמתי לב שלאחר ביקור בשירותים, אחרי זמן מה כאילו פי הטבעת לא נסגר עד הסוף ויוצאת מעט צואה. אני מנקה עם מגבונים, ואני רואה שלאחר שעה בערך, האיזור מגרד וכשאני אני הולכת לשירותים, אני שוב מנקה את הטוסיק... כך כל שעה - שעה וחצי. זה משהו שמעולם לא קרה לי. לא היו לי כלל בעיות ועכשיו אני רצה כל הזמן לשירותים. האם התופעה מוכרת לך? מה אפשר לעשות? הדבר מביך מאוד:( ומאוד לא נעים. אודה על תשובתך הזריזה יעל

יעל שלום, התלונות שאת מתארת יכולות להתאים לקושי מסויים לשלוט בסוגר פי הטבעת, קושי שהוא במידת חומרה קלה, ולכן מתבטא רק בזמן יציאה רכה או שלשולית או בשליטה על גזים. קושי בשליטה הוא תופעה מוכרת ואפילו מאד שכיחה באוכלוסיה, ופוגעת מאד באיכות החיים. רבות מהסובלות מכך לא פונות כלל לטיפול, אם מחמת הבושה, ואם מחמת חוסר מודעות לאפשרויות הטיפול. ספציפית לגבייך, אם לפני השבוע האחרון היתה לך שליטה מלאה, כולל יכולת שליטה במעבר גזים, הייתי מחכה קצת לראות מה קורה כשהארוע הנוכחי יחלוף. בינתיים ניתן להגן על העור סביב פי הטבעת על ידי מריחת משחת הגנה לעור מסוג המשחות שמורחים לתינוקות כנגד תפרחת חיתולים. אם לאחר שהאירוע הנוכחי של "קלקול קיבה" יחלוף עדין תמשיכי לסבול, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי המומחה בנושא זה. להלן קצת מידע כללי בנושאי קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. מהם הגורמים העיקריים לחוסר שליטה? ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, ועוד אמצעים חדשניים נמצאים כעת בבחינה וסביר כי יכנסו לשימוש בשנים הקרובות. לדוגמא, במקרים בהם איטום פי הטבעת אינו טוב, ניתן כיום לשפר את איטום פי הטבעת על ידי חומרים כדוגמאת סיליקון, המוזרקים לאיזור פי הטבעת. במקרים של אי שליטה קשה, ניתן כיום לשפר את תפקוד כל רצפת האגן על ידי השתלת קוצב על העצבים המעצבבים את רצפת האגן, פעולה שמביאה פעמים רבות לשיפור דרמטי בשליטה. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת.

שלום רב, אני שוהה בחו"ל ולפני כשבועים וחצי ראיתי מעט דם על נייר הטואלט ונקודת דם קטנה באסלה. מאז הדם לא הופיע שוב. אם כי נשאר גירוד קל בפי הטבעת. לאחר יומים התחילו לי כאבי בטן שמלווים בהרבה גזים, מעט כאב בבטן התחתונה, בטן עליונה "שמדברת" ותחושת רעב שמגיעה מהר מאד לאחר הארוחה. אין לי שלשול אך היצאות עלו מפעם ביום לפעמיים. לפני שבוע הייתי אצל רופא שחשב שמדובר בוירוס ונתן לי כדורי מטרונידזול. (2 גרם בהפסקות של שלושה ימים * 3) לאחר בדיקה רקטלית ידנית הוא טוען שיש קטע רגיש ויתכן שהדם נגרם בשל כך. לאחר 6 ימי מטרונידזול אתמול היה שיפור אך היום שוב הבטן העליונה שוב "מדברת" ויש כאב קל בבטן התחתונה אולם הגזים מגיעים בתדירות נמוכה. כמו כן, בימים האחרונים הצואה שינתה צורתה והיא צהובה בהירה ואולי חומצית. אני לא יודע עם זה תופעת לוואי של הכדורים או מהמצב. הרופא אמר לי לחזור אליו במידה והמצב לא משתפר או במידה ויופיע עוד דם (שכאמור לא הופיע) אך אני נוסע לשבועיים הקרובים ולא אוכל לראות רופא. שאלתי היא האם הסמימפטומים אכן מתאימים לדלקת נגיפית? וואם כן מתי צפוי להיות שיפור. והאם במידה והסימפטומים לא עוברים גם עם סיום המטרונידזול (בעוד 4 ימים) מדובר במקרה דחוף. תודה רבה וסליחה על המכתב הארוך, תמיר

שכחתי לציין כי אני בן 30 בריא בדר"כ. קצת לחוץ בתקופה האחרונה.

תמיר שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי ואין באפשרותי לעשות אבחנות וירטואליות באינטרנט, ומהמידע שסיפקת קשה לי להסיק מה גורם לסבלך. באופן כללי אומר שזיהום ויראלי או חיידקי יכול בעקרון לגרום לתחושת אי נוחות בבטן ושינויים ביציאות. מטרונידזול היא אנטיביוטיקה המטפלת בזיהומים חיידקיים. מעבר לכך קשה לי לומר הרבה, ואם אין שיפור הייתי ממליץ שתפנה שוב לרופא כשאתה יכול.

ד"ר זמורה, שלום. אני בהריון בשבוע 27, כבר 3 שבועות סובלת, ממה שחשבתי שבועיים טחורים, אך בעקבות פגישה אצל הפרוקטולוג, מסתבר שזה טרומבוזה חיצונית ולכן עשרות משחות (ממש ככה) לא הועילו בדבר. א'קיצר- הפרוקטולוג טוען שאין לו טיפול יעיל עבורי וצריך לחכות ללידה ורק אז זה יעבור.. אני שומרת על תזונה (משתדלת מאד) ושתיה מרובה, היציאות לא קשות אך עדיין לא נרפא העניין- נגמר צד אחד עובר לצד שני... אני אובדת עצות...מורחת מופירוסין..וזה לא ממש עוזר, יש לך הצעה איך להפוך את זה לנסבל? אולי עכשיו שיצא בצד שני זה טחורים הפעם, איך יודעים להבדיל ביניהם? מה יהיה בלידה..אלוהים ישמור..איזה פחד.. סליחה על אריכות הדברים , אך בבקשה תן איזה עצה!

לחסרת האונים שלום. ראשית סליחה על האיחור הקל במתן התשובה, אני מניח שברמת הסבל שאת מתארת, כל יום וכל שעה הם בעלי משמעות. שנית, אל יאוש. בסוף ההריון קורה דבר נפלא- נולד תינוק! ולגבי הטחורים- הם אכן נוטים להחמיר בזמן ההריון ולעיתים להחמיר באופן מיוחד בזמן הלידה. קרישי דם ("טרומבוזה") הנוצרים בטחורים כתוצאה מהלחץ על איזור האגן יכולים לגרום סבל רב. הדבר בעיקרי שאת יכולה לעשות הוא להקפיד על ריכוך מקסימאלי של היציאות, כך שיחליקו החוצה ללא מאמץ. ניתן לקחת בהריון שמן פראפין (אינו נספג במערכת העיכול), וניתן לקחת תוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום. חשוב להקפיד על שתיה מרובה. מקומית, ניתן להשתמש במשחה להרגעה מסויימת של המקום ובאמבטיות של מים חמימים ונעימים. אם יש התקף חדש ופתאומי של כאבים, ניתן לפנות מיידית לכירורג או לחדר מיון, ולעיתים ניתן לבצע ביום-יומיים הראשונים לאחר הווצרות קריש דם ניתוחון קטן בהרדמה מקומית, בו מוציאים את הקריש ומאיצים את ההחלמה. לגבי הלידה, לרוב טחורים אינם אינדיקציה לניתוח קיסרי (וחולפים לאחר מספר ימים), אלא אם את עומדת על כך. שתהיה שנה של בריאות ושמחה.

שלום, אני בשנות ה20 לחיי וסובל מפיסורה שהרופא שלי הגדיר כשטחית (אני סובל ממנה כשנה-שנתיים כבר, זה כמעט החלים וחזר כמה פעמים). אני יושב הרבה זמן ביום (לימודים), האם זה משפיע לרעה על תהליך ההחלמה? כמו כן, האם פרוקטוגליבנול יכול לסייע לתהליך ההחלמה? (מעבר לפעילותו כמשכך כאבים) - אני כרגע עושה הפסקה מהניפידיפין מפני שהשתמשתי בה במשך זמן רב. תודה

אורן שלום, למיטב ידיעתנו לישיבה ממושכת אין השפעה על החמרת פיסורה, ופרוקטוגליבנול אינה משחה המשפיעה על ריפויה של הפיסורה. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. לעומק הפיסורה (שטחית/עמוקה) יש משמעות קטנה, ואם היא גורמת לסבל ניכר וממושך, אז היא פיסורה משמעותית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. אם משחה זו עזרה אך לאחר מכן הופיעו שוב סמפטומים, אין מניעה להשתמש בה שוב. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם את סובלת מספיק- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, בעקבות SVT אני נוטל תרופה - Sotalol 80mg פעמיים ביום. אני רוצה לדעת האם מותר לי לקבל טיפול בבוטוקס לפיסורה. שאלתי את הקרדיולוג שלי, והוא אינו מכיר את השפעות הבוטוקס, אך הוא אמר לי לבדוק את שני הדברים הבאים: 1) האם זריקת הbotox מאריכה את ה QT? (איזהשהו מרווח ב ECG, כמדומני). 2) האם יש לה פעילות של beta-blocker? את הכירוג שלי אני עוד לא הצלחתי לתפוס, ולכן אני גם שואל כאן במקביל. כמו כן, בנוגע לריכוך היציאות: אני רוצה לשמור על יציאות רכות, אני אוכל סובין כל יום, ופרי כל יום, היציאות אמנם רכות, אך בתחילת היציאה, הצואה אינה רכה כמו בהמשך. אני רוצה לשמור על יציאות רכות לחלוטין לתקופה הקרובה, עד שיעבור. מה לבקש בבית המרקחת (ללא מרשם) על מנת לסייע לריכוך היציאות? אשמח לתשובות יוסף גלילי.

בוטוקס הוא חומר משתק שרירים שעיקר פעולתו במקום ההזרקה ואין לו כמעט השפעה כללית בגוף. בדקתי עבורך באתר הישראלי המספק מידע לרופאים בנוגע לתרופות, ואין כל איזכור לגבי השפעה של בוטוקס על אקג או "התנגשות" עם חוסמי בטא. כך שלא נראה לי שיש מניעה לקבל בוטוקס. לגבי ריכוך היציאה, אכן חשוב שהיא תהיה רכה כבר מתחילתה. ניתן להוסיף סיבים על ידי שימוש בתוסף סיבים מרוכז (תוסף מזון של סיבים על בסיס פסיליום), או מרכך יציאות אחר כגון פגלקס או שמן פראפין. בהצלחה.

תודה, אני מאוד מעריך שהקדשת מזמנך למצוא לי תשובה. שמחתי לשמוע שאין ניגוד בין הבוטוקס לsotalol ואוכל להעזר גם בזריקה הזו, אם לא יעבור לי בהמשך. אני בן 19, הפיסורה שלי היא שטחית, אך לא הצלחתי להפטר ממנה לגמרי, אני השתמשתי כמעט שנה בניפידיפין, אני רואה שזה לא הביא להחלמה. אני חושב לעבור לניטרוגליצרין, אני מקווה שגם היא לא סותרת את הסוטלול, ואם גם זה לא יעזור, אשתמש בזריקות. (כשלקחתי ניפידיפין, היתה הטבה בימים הראשונים, הדימום היה נפסק, אך המקום היה נשאר רגיש, ותמיד מתישהו היה נפתח שוב בעקבות צואה קשה (כעבור חודש, כעבור חודשיים)) אחרי כמה זמן לדעתך אני צריך להרים ידיים גם מהמשחה הזו וללכת לזריקות? שוב תודה יוסף

שלום רב יש לי כמה שאלות ,אחרי בדיקה ידנית על ידי רופא ,זה מה שהיא רשמה: בדיקה רקטלית skin tag מימין פתח פיסטולה בשעה 7 ללא אבצס גרגור של רירית הרקטום מורגש פתח פיסטולה אחורי בגובה הDENTATE LINE סינוס פילונידאלי אני מאוד אודה לך אם תוכל להסביר לי מה כול דבר אומר אני חייבת לציין שאני כבר 9 שנים מאובחנת כחולת קוליטיס, לפני שנתיים נוצרה פיסטולה ,גם הבדיקות שעשיתי מראות למרות הפיסטולה שיש לי קוליטיס קשה הרופאים רוצים לכרות את מעי הגס כולו בגלל שהקוליטיס מאוד פעילה אבל הם מאוד מתלבטים האם כדאי לנתח תודה מראש דנה

דנה שלום, פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיסטולה יכולה להווצר לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס יכול להגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. בחולים עם מחלת קרוהן קיימת נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה, שאינו קשור זבזיהום בבלוטה, ומצביע על פעילות של מחלת קרוהן באיזור פי הטבעת. קרוהן ואולצרטיב קוליטיס הן שתיהן מחלות מעי דלקתיות שאיננו יודעים מה גורם להם. במחלת אולצרטיב קוליטיס מעורב אך ורק המעי הגס, בעוד בקרוהן יכול להיות מעורב כל קטע של מערכת העיכול, כולל פי הטבעת. לעיתים מחלת קרוהן מערבת בזמן מסויים רק את המעי הגס, ואז באמת קשה מאד להבדיל קלינית בין 2 המחלות האלה. פיסטולות באיזור פי הטבעת אכן מעלות חשד משמעותי למחלת קרוהן. מחלת קרוהן היא כאמור מחלת מעי כרונית שכיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואיננו יודעים לרפא אותה לחלוטין (להבדיל מאולצרטיב קוליטיס, בה כריתה של כל המעי הגס למעשה מרפאת את המחלה, אך במחיר של חיים ללא מעי גס, לרוב עם פאוץ'). לכן מטרת הטיפול היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, עבודה, משפחה, בילויים ועוד. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי. חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי. ניתוח מוצע לחולים עם קרוהן קוליטיס בשל מספר אינדיקציות. לדוגמא כאשר למרות טיפול תרופתי מקסימאלי המחלה מאד פעילה ואיכות החיים לא טובה , או כאשר המחלה נשלטת רק עם טיפול קבוע בתרופות שהשימוש הממושך בהם כרוך בסיכון ניכר לסיבוכים (כגון סטרואידים), יש לשקול ביחד עם החולה והגסטרואנטרולוג המטפל ניתוח. לגבי איזה סוג ניתוח לבצע, מומלץ להתייעץ עם כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, אך בעקרון השלב הראשון יכלול פעמים רבות כריתה חלקית של המעי הגס עם סטומה זמנית. אמנם אפשרות זו כוללת סטומה לזמן מה, אך שוברת לרוב את מעגל המחלה, מפסיקה את ההתקף, ומחזירה את המטופל למעגל החיים הרגיל. לעיתים ניתן אח"כ לתקן את הפיסטולה, ולנסות לסגור את הסטומה עם חיבור לרקטום (גם אם היום הוא מודלק, יש סיכוי שירגע). סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. לרוב אין קשר בין מחלה זו למחלת קרוהן.

שלום רב, אני בת 18.5 ואני סובלת מכאבי בטן ושלשולים (מעל 3 חודשים והיו תקופות גם לפני כן). בבדיקות דם יש לי שקיעת דם מוחשת 40 ESR (מקסימום 25),B12 קרוב לתחום התחתון, יש לי כאבי בטן ושלשולים וירידה במשקל 5-6 קילו (גובה-170 משקל-43), יש לי כאבים בבטן התחתונה כמעט כל היום וגם בלילה (בצד ימין כואב לי במיוחד בלילה). שמתי לב שמאכלים שמכילים שמן-מטוגנים או אפילו עם קצת שמן עושים לי כאבי בטן קשים וגם שילשולים קשים וכעת אני נמנעת מלאכול מאכלים כאלו מהפחד מהכאבים. יש לי גם כאבי מפרקים ולעיתים תוקפים אותי כאבים גם באיזור הצלעות. בנוסף, יש לי בלוטות לימפה נפוחות בצוואר כבר זמן ממושך. עשיתי בדיקת צילום עם בריום והתוצאות: היצרות קלה באילאום הסופי (חוץ מזה הכול תקין). הופנתי לבדיקת קולונוסקופיה שתערך בסוף החודש... בנוסף, בתקופה האחרונה-במשך חצי שנה (במקביל לכאבי בטן והשלשולים שהחריפו) יש לי החמרה ברמה של כאבי המחזור החזקים מאוד-לא מסוגלת לקום מהמיטה במשך יומיים ויש לי דימום כבד. אני סובלת מכאבים קשים מאוד בבטן, בגב וברגליים ( אפילו אלגוליזין לא עוזר-אני לוקחת מעל המינון המותר בגלל הכאבים) .בזמן הווסת אני סובלת משילשולים קשים וכאבים ביציאות, למרות שאני בקושי אוכלת בימים אלו בשל הכאבים. חשבתי שאולי זה אנדומטריוזיס לפי מאמר באינטרנט ואלו התסמינים שיש לי לפי המאמר (ד"ר סוריאנו): כאבי אגן כרוניים,כאבי גב קשים לפני ובמהלך המחזור החודשי, התכווציות בטניות חזקות מאוד בזמן הדימום, הפרעות במערכת העיכול: עצירות, כאבים בזמן יציאה, שלשולים המופיעים בעיקר בזמן המחזור החודשי, כאבים במתן שתן, או דחיפות במתן שתן בעיקר בזמן המחזור החודשי. אני מבולבלת....יכול להיות בעצם שיש לי אנדומטריוזיס? או שיש לי קרוהן?או משהו אחר? האם אנדומטריוזיס יכול לגרום להיצרות במעי בשל הדבקויות? האם מחלת הקרוהן יכולה לגרום לתופעות שציינתי להנ"ל? מה עם הבלוטות הנפוחות? האם יכול להיות שהקרוהן (במידה ויש לי) השפיע גם על מערכת המין ולכן הכאבים? בשבוע הבא יש לי תור לרופא נשים לבירור... תודה מראש כל הכבוד לך על ניהול הפורום ועל רוח ההתנדבות והעזרה!!! שתהיה לך שנה טובה!!

יש לי מעין פצע שלא מחלים כבר שנה בערך (פיסטולה?). הוא בערך 4 ס"מ מפי הטבעת ולפעמים יוצאת ממנו מוגלה...שמתי לב שזה קרה שהיו לי התקפים של כאבי בטן ושלשולים... האם יש קשר לקרוהן?

גל שלום. תלונותיך אכן מחשידות מאד למחלת קרוהן, שהיא מחלה דלקתית של המעי, אבל ישנה אבחנה מבדלת, וגם אנדומטריוזיס יכול לגרום לחלק מתלונות אלה. קולונוסקופיה עם כניסה למעי הדק הסופי וביופסיות משם יכולה לעזור באבחנה. לאור תלונותיך בזמן מחזור, מרפאת אנדומטריוזיס היא בכל מקרה רעיון טוב. לצערי אין לנו דרך טובה לעשות אבחנות וירטואליות באינטרנט ולא אוכל לומר לך בודאות מהי האבחנה הנכונה, אך אומר רק שנשמע לי שאת על המסלול האבחנתי הנכון, ואני מאמין שבקרוב תתגלה האבחנה, ויתאפשר טיפול שישפר את איכות חייך. שתהיה שנה של בריאות.

שלום חברתי חולת קרוהן-קוליטיס שעד לא מזמן היה מאובחן כקוליטיס, אך בעקבות פיסטולה בפי הטבעת שנוצרה לפני מס' חודשים שונתה ההגדרה לקרוהן-קוליטיס. היא נמצאת בהתקף קשה כבר למעלה משנה, שבה אף תרופה לא הועילה (ואת חלקן לא יכלה לקבל כמו רמיקייד). לאחרונה, לאחר קולונסקופיה, נאמר לה שהמעי הגס מודלק מפי הטבעת ומעלה, אני חושבת שכמעט כולו. וכן, יש שינויים ברקמת המעי הגס, כך שאין אפשרות להימנע מניתוח מהחשש לגידול. (המעי הדק תקין). היא התייעצה עם רופא שאמר לה שהוא לא יודע איך מנתחים במצב כזה, שכן ההגדרה כרגע היא קרוהן, עם פיסטולה, ולכן פאוץ' הוא לא אופציה, והפנה אותה לרופא גסטרו נוסף. מה עושים? איזו אופציה ניתוחית קיימת במצב כזה? היא מאוד סובלת, ומותשת (כבר למעלה משנה לא נמצא פתרון!!!). האם אתה חושב שיש טעם להתייעץ עם עוד רופא גסטרו? תודה מראש, חייבת להוסיף אחרי בדיקה נוספת של כול הביופסיות אין שינוי ברקמה,יש קוליטיס חריפה עם שינוי המעי הגס,הוא קצר מהרגיל,אבל היא סובלת מאוד מהקוליטיס,לא אוכלת כלום רק מודולן והפיסטולה נורא מציקה וכואבת ומפרישה מוגלה

שלום. קרוהן ואולצרטיב קוליטיס הן שתיהן מחלות מעי דלקתיות שאיננו יודעים מה גורם להם. במחלת אולצרטיב קוליטיס מעורב אך ורק המעי הגס, בעוד בקרוהן יכול להיות מעורב כל קטע של מערכת העיכול, כולל פי הטבעת. לעיתים מחלת קרוהן מערבת בזמן מסויים רק את המעי הגס, ואז באמת קשה מאד להבדיל קלינית בין 2 המחלות האלה. פיסטולות באיזור פי הטבעת אכן מעלות חשד משמעותי למחלת קרוהן. מחלת קרוהן היא כאמור מחלת מעי כרונית שכיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואיננו יודעים לרפא אותה לחלוטין (להבדיל מאולצרטיב קוליטיס, בה כריתה של כל המעי הגס למעשה מרפאת את המחלה, אך במחיר של חיים ללא מעי גס, לרוב עם פאוץ'). לכן מטרת הטיפול היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, עבודה, משפחה, בילויים ועוד. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי. חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי. ניתוח מוצע לחולים עם קרוהן קוליטיס בשל מספר אינדיקציות. לדוגמא כאשר למרות טיפול תרופתי מקסימאלי המחלה מאד פעילה ואיכות החיים לא טובה (כפי שנשמע המצב אצל חברתך), או כאשר המחלה נשלטת רק עם טיפול קבוע בתרופות שהשימוש הממושך בהם כרוך בסיכון ניכר לסיבוכים (כגון סטרואידים), יש לשקול ביחד עם החולה והגסטרואנטרולוג המטפל ניתוח. בנוסף, קוליטיס כרונית רבת שנים (גם קרוהן) מגבירה באופן משמעותי את הסיכון לפתח סרטן של המעי הגס, ומסיבה זו נהוג לבדוק את המעי הגס באופן תקופתי ולקחת ביופסיות מהמעי, על מנת לנסות לזהות שינויים טרום סרטניים, בכדי לנסות ולטפל במחלה כירורגית לפני שנוצרים גידולים סרטניים. אם יש שינויים טרום סרטניים כאלו, זו אינדיקציה לניתוח לכריתת המעי הגס והרקטום בכדי למנוע התפתחות גידול. אם אין שינויים ברקמה נקראים דיספלזיה, אז זו אינה אינדיקציה לניתוח. מה לעשות בניתוח זה לא בהכרח תפקידו של הגסטרואנטרולוג לדעת, ומומלץ להתייעץ עם כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, אך בעקרון השלב הראשון יכלול בד"כ כריתה חלקית של המעי הגס עם סטומה זמנית. אמנם אפשרות זו כוללת סטומה לזמן מה, אך שוברת לרוב את מעגל המחלה, מפסיקה את ההתקף, ומחזירה את המטופל למעגל החיים הרגיל.

שלום אני בחור בן 30 יש לי בעיה במשך 3 ימים זה דבר שקורה לי עם ב... פעם ניתנה לי משחה ללא בדיקה ע"י רופאת משפחה. יש לי צואה קשה וממאמץ יוצאת לי הצואה כי היא קשה ומכך יוצא לי דם כשאני עם הצואה וזה כנראה מטחורים זה קרה לי כמה פעמים בעבר אין כאבים כרגע. שאלתי האם כך קורה מהטחורים האם זה מסרטן חלילה? אולי כדאי לשים משחה ? בבדיקות דם שערכתי הכל תקין. אשמח לקבל תשובה

סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. טחורים יכולים לכלול מרכיב חיצוני ("טחורים חיצוניים") שהם קפלי עור הבולטים החוצה באופן קבוע, ולעיתים מתבטאים בנפיחות וכאב, ומרכיב פנימי ("טחורים פנימיים") שלרוב מתבטא בדמם, אי נוחות, והתבלטות לאחר יציאה. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. סרטן המעי הגס נדיר בקבוצת הגיל שלך (בעיקר אם אין ספור של סרטן כזה במשפחתך הקרובה, ואם בדיקת המעי הגס תהיה תקינה תוכל להרגע בעניין זה. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. לכן את צריכה לבחור את הטיפול המתאים לך מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים. טיפול מרפאתי קל יחסית הוא קשירה של הטחורים, שבד"כ מטפלת בעיקר בטחורים הפנימיים, ומבוצעת במרפאה ללא אשפוז. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון (הפנימי) של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ. כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. טיפול בלייזר הוא אלטרנטיבה לקשירת טחורים, בו יוצרים צלקת בבסיס הטחור על ידי צריבה עם לייזר. התהליך דומה לקשירת טחורים הן מבחינת אי הנוחות בזמן הפעולה ולאחריה והן במידת יעילותו. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). אולם נראה לי שאתה עדיין לא ניסית טיפול שמרני הולם, ומוקדם מידי לדון על טיפול כירורגי.

תחילה תודה על כל האינפורמציה אני מעריך זאת. בקשר לבעיה אצלי לי יש פצע מבחוץ של טחור אני אפילו נעזרתי ע"י מראה לראות מה הבעיה וראיתי פצע מבחוץ ליד איפה שיוצא צועה שממנו יוצא הדם וכנראה שבגלל שבימים האחרונים הייתה לי צואה קשה ובמאמץ הייתי מוציא אותם גם ייתכן שזה ממאכל חריף שאכלתי אני בחור צעיר בן 30 האם כדאי לעשות בדיקה של מעי ואיזו בדיקה זאת האם זו בדיקת דם כי בדיקת דם יצאה לי תקינה. אשמח לקבל שוב תשובה אחרי שפירטתי בדיוק את הבעיה.

שלום רב, כפי שכתבתי, יש לי שתי שאלות: 1. לפני כ14 שנים היתה לי פיסורה (אם אני זוכרת נכון, כך זה נקרא). הייתי בבית חולים ולאחר טיפול הכאב והדימום עברו. מאז יש לי חתיכת עור רופפת שנראית כאילו "תלויה" ליד פי הטבעת. לדעתי הדבר גורם לבעיות הגיינה ואולי עקב כך אני סובלת מפטריה וגינלית לעיתים תכופות... האם יש הליך פשוט (לא בהרדמה) שבו אפשר להסיר את חתיכת העור? אין בה עצבים, היא פשוט תלויה שם. 2. בנוסף, לאחרונה גדלה ליד פי הטבעת כמו מעין שומה בצבע העור (לא משהו שנראה חריג) אבל היא גורמת שוב לעוד גורם שתלוי ליד פי הטבעת ונראה לי כאילו היא גדלה לאיטה.... האם תוכל להסביר לי מה זה? ומה אפשר לעשות עדיין עכשיו כשהיא קטנה? תודה רבה. דנית

דנית שלום, 1. קפלי עור שכיחים שביב פי הטבעת ונדיר מאד שהם באמת הגורם לבעיית הגיינה באיזור זה. העור סביב פי הטבעת לרוב מכיל עצבוב לכאב, ולכן יש צורך בהרדמה כלשהי (לפחות הרדמה מקומית) לכל פעולה כירורגית באיזור זה, כולל כריתת קפל עור. 2. אם יש ממצא עורי שגדל בהדרגה כדאי להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי ולודא שגם הוא סתם קפל עור ולא ממצא הדורש טיפול.

Shalom Dr. Zmora, I'm soory for English but I'm writing from abroad Six days ago I got a small trombosis in my haemorrhoids which is about 3 mm. I used proctoglyvenol AND warm bath, but it still hurts,mainly when I walk. What else can be done ? Are there some particular symptoms showing that I have to go to emergancy room? Thank you in advance, Mihael

Dear Michael, Thrombosed hemorrhoids usually resolve spontanously within aprox 2 weeks, AND surgical removal of the thrombus is usually recommended only within the first 48 h. The most important treatment would be to soften your stools using a fibe product such as Konsyl OR other bulking adjent such as metamucil, which are sold over the counter in most countries. In case of worsening it would be wise to seek medical attention to make sure that your diagnosis iscorrect

ד"ר זמורה שלום רב. אני שלושה שבועות לאחר לידה שבה נגרם לי קרע דרגה 4.הייתי בביקורת שבועיים לאחר לידה הכל היה תקין וטונוס שריר מצויין.כרגע הולכים וחוזרים לי הכאבים ולעיתים אני גם רואה דימום אך לדעתי הוא לא מהכיבה אלה חיצוני מהתפרים.ברצוני לדעת האם זהו מצב נורמלי בשלב זה, האם אפשר להשתמש בעזרקאין ואם כן אז כיצד.והחשוב לי יותר מכל האם מצב זה מחייב רק ניצוח קיסרי בלידות הבאות או ניתנת אפשרות ללידה טיבעית עם חתך מבוקר וכדו'.דבר נוסף,האם המשך הטיפול והמעקב צריך להיות אצל רופא נשים או אצל פרוקטולוג? תודה רבה וכל טוב.

שרה שלום. קודם כל מזל טוב. שנית, אם כעת הלחצים בפי הטבעת טובים והשליטה טובה, זה סימן טוב מאד, וסביר שזה רק ילך וישתפר בחודשים הקרובים. סביר שדימום קל הוא בהחתך שנתפר או טחורים וכד' ואם אינו דמם כבד סביר שאין לו משמעות ניכרת. אין מניעה מלהשתמש בעזרקאין. כדאי להיות במעקב של פרוקטולוג עד להחלמה מלאה מהתיקון, ואחר כך פשוט להנות מהחיים. לגבי הלידה הבאה, זו שאלה מצויינת, ואין עליה תשובה חד משמעית. בעיקרון אם השליטה שלך תהיה טובה והלחצים בסוגר פי הטבעת תקינים, אין מניעה רפואית ללידה נרתיקית, אלא אם את מעדיפה לא לסכן את הסוגר, ולעבור ניתוח קיסרי (שגם הוא כרוך בשעור נמוך של סיבוכים).

שלום דוקטור אני מצויה כיום כבר מעל ארבעה שבועות אחרי הניתוח הראדיקלי להסרת טחורים פנימיים וחיצוניים. לא ניסיתי כמעט טיפולים מתונים היות ובקרתי אצל שני רופאים, הראשון אמר שזו דרגה 3 והטיפול המרגיע (משחות)- משך שבועיים שלושה לא הועיל במיוחד והשני- טען שמדובר בדרגה 4 אפילו. שניהם צידדו בניתוח. (אולי כי הם כירורגים?! תוהה) מכל מקום, מאז הניתוח התחלתי לסבול מחוסר יכולת לשלוט ביציאות. אם התמזל מזלי והייתי ליד השירותים בעת הלחץ, מה טוב. אם לא- התוצאה מיידית ומביכה. חדלתי אפילו להשתמש במרככי יציאות כדי להקטין את הסיכון (שגבר עם היות הצואה רכה) ואז סבלתי מדימום בעת היציאה. הרופא המנתח טוען שלא נגע בכלל בשריר ובעת הביקורת אף אמר שהשריר חזק באופן מיוחד, אבל אני מרותקת לבית עקב פחדי מפשלות. האם יתכן מצב כזה של חוסר שליטה לאחר ניתוח טחורים, גם אם לא נגעו בשריר? והאם יש דרך לתקן זאת?

צר לי לשמוע על התקופה הקשה העוברת עלייך. פגיעה משמעותית ביכולת השליטה לאחר ניתוח טחורים נדירה אך קיימת, גם אם לא היתה פגיעה בשרירי הסוגרים במהלך הניתוח. לרוב המנגנון לכך כולל חולשה מסויימת של השרירים לאחר הרחבתם על ידי המכשיר הכירורגי דרכו מבוצע הניתוח, וירידה ביכולת האטימה של פי הטבעת (הטחורים הם מעיין כריות העוזרות באיטום פי הטבעת). לפעמים נוצרת דוקא היצרות של פי הטבעת לאחר הניתוח וגם זו יכולה לתרום לירידה ביכולת השליטה, אולם סביר כי זו היתה מתגלית ומטופלת בבדיקת הכירורג. ברוב המכריע של המקרים השליטה משתפרת משמעותית תוך כ 3 חדשים, ואם אינה משתפרת בפרק זמן זה יש מקום לבצע בירור לסיבתה, וברוב המקרים יש טיפול שיכול להקל ולשפר את איכות החיים. כך שאל יאוש!

שלום רב, לצערי השאלה עדיין אקטואלית... רציתי לדעת מהם ההבדלים בין כריתה של המעי הגס בניתוח פתוח, לבין כריתה בניתוח סגור (בעקבות כוליטיס כיבית קשה ב-20 ס"מ האחרונים במעי), האם ב-2 הניתוחים מוציאים סטומה דרך הבטן? איזה ניתוח נחשב כפחות מסוכן ומה ההבדלים במשך ההחלמה לאחר כל ניתוח? מה הניסיון בארץ בביצוע הניתוח הסגור (אני יודעת שיש רופא בשערי צדק שמבצע את הניתוח) ומה קורה כאשר מיתווספת פיסורה אנאלית למשוואה, האם לאחר ההחלמה היא לא מהווה גורם מפריע? מתנצלת מראש על מס' השאלות בתודה מראש שני

שני שלום, שולי שלום, אלצרטיב קוליטיס היא מחלת מעי דלקתית כרונית שלצערנו כיום אין לנו מושג מה גורם לה. באולצרטיב קוליטיס דלקת המעי מוגבלת רק למעי הגס, ואינה מערבת חלקים אחרים של מערכת העיכול, כגון מעי דק או איזור פי הטבעת, כפי שיש פעמים רבות במחלת קרוהן. לכן למעשה המחלה ניתנת לריפוי על ידי ניתוח בו כורתים את כל המעי הגס. הבעיה היא שלמעי הגס יש תפקיד, ליצור את היציאה המוצקה, וללא מעי גס יש מספר יציאות ביום (בממוצע 6 יציאות) לכל החיים. מסיבה זו, איננו מציעים ניתוח לכל חולה עם קוליטיס, ומי שאיכות חייו טובה תחת טיפול תרופתי (ואינו תלוי בסטרואידים לטווח ארוך) לרוב אינו זקוק לניתוח. ישנן 2 אינדיקציות עיקריות לניתוח באולצרטיב קוליטיס. הראשונה היא מחלה שאינה נשלטת היטב בטיפול תרופתי, ואינה מאפשרת איכות חיים טובה. בחולים אלו, איכות החיים לאחר ניתוח פאוץ' עם מספר יציאות ליום טובה יחסית לשלשול קבוע של קוליטיס, ובעקרון נרפאים מהסימפטומים האחרים של המחלה כגון כאבי בטן, חוסר תאבון, ירידה במשקל, עייפות וחוסר כח, כאבי פרקים אם יש, וכד'. אציין כי יותר נדיר שלא מצליחים להשתלט על מחלה הכוללת 20 ס"מ של מעי גס בלבד, אבל זה יכול להיות. מחלת אולצרטיב קוליטיס כרונית מגבירה באופן משמעותי את הסיכון לפתח סרטן של המעי הגס, ומסיבה זו נהוג לבדוק את המעי הגס באופן תקופתי ולקחת ביופסיות מהמעי, על מנת לנסות לזהות שינויים טרום סרטניים, בכדי לנסות ולטפל במחלה כירורגית לפני שנוצרים גידולים סרטניים. אם יש שינויים טרום סרטניים כאלו, זו אינדיקציה לניתוח לכריתת המעי הגס והרקטום בכדי למנוע התפתחות גידול, גם אם המחלה שקטה יחסית ואיכות החיים טובה. בניתוח לטיפול באולצרטיב קוליטיס כורתים את כל המעי הגס והרקטום, ובכך למעשה מסלקים את כל הרקמה החולה. בשלב זה ישנן 2 אפשרויות. אחת היא לסגור את איזור פי הטבעת, ולהוציא את קצה המעי הדק שנשאר דרך פתח בדופן הבטן לסטומה קבועה, המתנקזת לשקית. רבים רואים בחיים עם סטומה קבועה כדבר שפוגע באיכות החיים ובדימוי הגוף, למרות שסטומה כמעט ואינה מגבילה את הפעילות היומימית, ואיכות החיים טובה בהרבה מאשר חיים עם קוליטיס פעילה. אפשרות שניה היא ליצור מקצה המעי הדק פאוץ', שהוא מעין מיכל ממעי דק, ואותו מחברים לפי הטבעת. מדובר בניתוח גדול ומורכב יותר, וכרוך בשעור מסויים של סיבוכים גם בידיים מיומנות, אבל בסה"כ 90-95% מהחולים מרוצים מאיכות חייהם לאחר הניתוח, ואינם נזקקים לסטומה קבועה. לחולים עם פאוץ' יש בממוצע כ 6 יציאות ביום (לחלק יותר ולחלק פחות), והשליטה ביציאות בדרך כלל טובה. רוב החולים הצעירים בוחרים בסופו של דבר באפשרות זו. ניתן לבצע את הניתוח בטכניקה פתוחה, על ידי פתיחת הבטן, וזו הדרך הנפוצה יותר לביצוע הניתוח בארץ ובעולם. ישנם מספר כירורגים בארץ בעלי ידע ונסיון בביצוע ניתוחים אלו, כולל בירושלים (שערי צדק והדסה), חיפה, ומספר בתי חולים באיזור תל אביב, כולל אנו בתל השומר.ובחולים נבחרים המתאימים לכך ניתן לבצע את הניתוח בטכניקה לפרוסקופית (או לפרוסקופית עם פתיחה קטנה של דופן הבטן). ההבדל העיקרי בין השיטות הוא קוסמטי- החתכים והצלקות קטנים יותר, ולעיתים גם משך ההתאוששות מהניתוח קצר יותר (בעיקר משך הזמן עד לחזרה לפעילות יומיומית רגילה), אך אין הבדל משמעותי בשיעור ההצלחה או בשיעור הסיבוכים, ולכן לא ניתן לומר שגישה מסויימת יותר בטוחה מהגישה האחרת. הניתוח הלפרוסקופי מבוצע גם על ידנו בתל השומר (למי שמתאים לכך). לעיתים גם כשמבוצע פאוץ' מבצעים באופן זמני סטומה עד שהחיבורים מחלימים היטב, ולאחר מספר חודשים סוגרים אותה. ההחלטה אם לבצע סטומה זמנית תלויה במידה רבה במידת פעילות המחלה, מצבך הכללי, התרופות שאת מקבלת, העדפת הכירורג המטפל, ומהלך הניתוח, אולם אינה תלויה בטכניקה פתוחה או לפרוסקופית. לגבי פיסורה בפי הטבעת- כדאי שכירורג מנוסה בתחום זה יבדוק וישקול האם יש סיכוי שהיא מרמזת שמחלתך היא בעצם מחלת קרוהן או שזו רק פיסורה כתוצאה משלשולים. אם יש חשד למחלת קרוהן, זה כן מסבך את השיקולים, ואם זו רק פיסורה הקשורה בשלשולים זה פחות בעיה (אך אולי יטה את הכף לכוון יצירת סטומה זמנית, ובזמן זה הפיסורה תרפא). בהצלחה.

שלום, אני סובל מטחורים כבר כמה שנים, ניסיתי כבר משחות, נרות, מין מזרק עם ספריי וזה תמיד חוזר, וכל פעם יותר גרוע (יותר דם, יותר כאבים). עכשיו כבר המצב הוא שהטחורים מדממים ויוצאים החוצה אחרי כל פעם בשירותים ולפעמים בלי קשר אפילו מתחיל דימום. עכשיו אני בטיפול קשירות אצל רופא. אחרי קשירה 1 נראה שהכל יהיה בסדר והייתי אופטימי. אחרי הקשירה השניה לאחר יום הגומיה "נפלה" (ראיתי אותה באסלה) ושוב נקשר אותו טחור שלשום. מאז אותו טיפול אחרון שלשום אני בכאבים עצומים, בקושי יכול לשבת וללכת, הטחורים בחוץ ואפילו אחרי אמבטיה ומשחה לא נכנסים חזרה גם כשאני מנסה בעצמי. הייתי פעם אחת בשירותים וירד ממש המון דם, שלא הפסיק למשך חצי יום ועדיין ממשיך לאט לאט. הרופא המטפל לא מוכן להקשיב לי בטלפון והתור הבא רק עוד שבועיים - מה לעשות? אני רוצה לעבור ניתוח (או לייזר) שיחסל את הטחורים סופית. תודה על תשומת הלב.

למרות שאתה מטופל בטיפול שמרני זמן רב, חשוב להדגיש כי מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. לכן אתה צריך לבחור את הטיפול המתאים לך מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים. אם הטיפול שקיבלת עד עתה אינו מספק, סביר בהחלט להתקדם לטיפול כירורגי כלשהו. טיפול בלייזר הוא אלטרנטיבה לקשירת טחורים, בו יוצרים צלקת בבסיס הטחור על ידי צריבה עם לייזר. התהליך דומה לקשירת טחורים הן מבחינת אי הנוחות בזמן הפעולה ולאחריה והן במידת יעילותו. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו לרוב אינה מתאימה למי שעיקר סבלו מטחורים חיצוניים. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. ניתוח זה מומלץ בעיקר כאשר חלק ניכר מהסבל נגרם מטחורים חיצוניים. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

תודה רבה על התשובה המפורטת ותשומת הלב. האם אתה מקבל דרך כללית מושלם, או אם תוכל להמליץ על מומחה לשיטת PPH איתו אוכל להתייעץ?

אני מאוד מודה לך על ההתייחסות המהירה... אני מאוד מבולבלת ולא יודעת מה עליי לעשות אני לא רוצה במהלך הניתוח שיגלו עם יש מעורבות של שרירים טבעתיים ואז יחליטו כמה לחתוך...אני הייתי רוצה לדעת אם קיימת בדיקה מלבד הפיסטולוגרפיה לברור מיקום הסינוס או אולי אם זה לא סינוס ואכן מדובר בכל זאת בפיסטולה...אני דיי מבולבלת וקשה לי להבין האם טיפול בדבק יכול להיות פיתרון עבורי? מה עליי לעשות??? כיצד אוכל להגיע אליך באופן פרטי ??? תודה על העזרה.....

בדיקת US טרנסרקטאלי יכולה לתת מידע הדמייתי נוסף לגבי מבנה הפיסטולה ויחסה לשרירי הסוגרים. כאמור- פעמים רבות בדיקת כירורג מנוסה בתחום זה נותנת את המידע האמין ביותר. דבק ביולוגי הוא פתרון פחות טוב לסינוסים ללא פיסטולה, מאחר שהוא כרוך בסיכון מגבר ליצירת אבצסים. את יכולה לקבל את כל המידע בנוגע למקומות השונים בהם ניתן לפגוש אותי על ידי הקלקה על תמונתי בפורום זה.

שלום תודה על תשובתך יש לי שאלות נוספות.... לאחר שני ניתוחי אבצס ניתגלתה אצלי פיסטולה. עשיתי מספר בדיקות עברתי הזרקה לפתח חיצוני של הסינוס שהודגם בשעה 10. חומר הניגוד זרם החוצה ללא הדגמה של טראקט מוביל לרקטום. זומנתי לניתוח לכריתה של סינוס פריאנאלי. האם ניתוח סינוס באיזור פי הטבעת משמעותו פיסטולה? האם יש סכנה בניתוח מסוג זה על השליטה בסוגרים? איך אני אדע אם מעורבים באיזור זה שרירים של פי הטבעת? תודה על הסבלנות והתשובות

מירי שלום, פיסטולה וסינוס אינם אותו הדבר. בעוד פיסטולה היא מעין מנהרה עם 2 פתחים, אחד עבור ואחד בחלק הפנימי של פי הטבעת (או ברקטום), סינוס הוא מעיין מערה עם פתח אחד בעור החיצוני. לפי תאורך כנראה שצילום עם חומר ניגוד (שנרקא פיסטולוגרפיה) הדגים סינוס. יש לציין כי לעיתים גם כאשר יש פיסטולה עם פתח פנימי קטן פיסטולוגרפיה עלולה להטעות ולהציג תמונה של סינוס, מאחר שהלחץ גורם לנוזל להשפך החוצה דרך הפתח בעור במקום לעבור דרך הפתח הפנימי הקטן. בדיקת כירורג מנוסה ומיומן בזמן הניתוח היא הבדיקה האמינה ביותר (למרות שגם בה יש % מסויים של "פיספוסים") בשאלה האם יש פיסטולה או רק סינוס. גם סינוס יכול לעבור דרך שרירי הסוגרים. לעיתים ניתן לשער על פי ההדמיות את מהלך הסינוס ביחס לסוגרים, אולם שוב בדיקת כירורג מיומן ומנוסה בזמן ניתוח תתן את ההערכה הטובה ביותר, וכירורג מיומן המומחה לתחום זה ידע לא לחתוך כמות רבה של שריר בכל מקרה. בהצלחה.

לד"ר עודד שלום לפני כחמישה שבועות עברתי בדיקה אצלך , במהלך הבדיקה איבחנת פיסטולה עמוקה שמצירכה ניתוח. במהלך הבדיקה החדרת מכשיר בדיקה לפיסטולה וחיטאת את המקום. מאז הפיסטולה נסגרה לחלוטין זומנתי לניתוח בעוד חודש באמצעות הדבק הביולגי. שאלתי מה עושים? אודה לתשובתך תודה ניסים

ניסים שלום. כמובן שאנו לא מטפלים בבעיות כשהן אינן קיימות. נדיר ביותר שפיסטולה תסגר מאליה, ובוודאי שהבדיקה עצמה אינה מרפאת את הפיסטולה. אולם אם הפיסטולה אכן נרפאה, אין צורך בטיפול. הייתי ממליץ כי תגיע למרפאתי לבדיקה חוזרת בהקדם, נראה מה מצב הפיסטולה, ונחליט ביחד. אם יש לך בעיות בקביעת התור אנא צור קשר עם ג'יהאן.

שלום, אני במשך תקופה ארוכה סובל מפיסורה, לא קשה מדי, גם כשהיו כאבים הם היו נסבלים וקרו רק במתן יציאות וגם זה לא תמיד. בכל פעם טיפלתי לתקופה של כחודשיים-שלושה בניפידיפין, היא היתה נסגרת, אך לאחר תקופה נפתחה בעקבות עצירות, למשל. לפני כחודשיים היא שוב נפתחה, טיפלתי כחודשיים בניפידיפין שוב, אין דימום ואין כאבים. עם זאת אני חש מעין תחושת עקצוץ קלה שם, מדי פעם. היום הייתי אצל הרופא, הוא בדק ואמר שהפיסורה לא כרונית, אלא שטחית, ובנוגע לניפידיפין - לא כדאי להשתמש לתקופות ארוכות שכן הגוף יכול לפתח נוגדנים ואלרגיה לחומר. (ובשנה האחרונה השתמשתי לא מעט), הוא אמר לי לעשות הפסקה מזה ולשים רק אם הפצע יפתח שוב וידמם 1) הוא אמר לי שיש איזה טיפול לבעיה בבית חולים בעזרת לייזר, וכש"יימאס לי" מהטיפול במשחה אפנה אליו בנושא. ניסיתי לחפש בגוגל על טיפול לייזר לפיסורה אך לא מצאתי. אשמח להסבר על הנושא. 2) אני לא רוצה שזה יפתח שוב, פרט ללשמור על יציאות רכות בעזרת תזונה, מה עוד אוכל לעשות? 3) האם מריחת וזלין על המקום לפני מתן יציאות יכול להקטין את הסיכוי לפתיחה מחדש של הפצע? תודה יוסף

שלום ליוסף גלילי, 1. גם אני איני מכיר טיפול לייזר לפיסורה (ואני די מתמצא בתחום זה) 2. אין תחליף לשמירה קבועה על יציאות רכות באמצעות כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. במידת הצורך אפשר להשתמש בתוסף סיבים מסחרי על בסיס יומי גם לטווח ארוך. 3. לא מקובל להמליץ על מריחה מקומית של וזלין ואין הוכחות שזה עוזר. למידע נוסף בנוגע לפיסורה אנא ראה תשובותי בנושא זה בימים האחרונים.

יש לי הרגשה שיש לי אבסס כנראה כתוצאה מצמיחת שער הפוך איך נקראת הבעיה והיכן אנ י יכול לטפל בבעיה החוזרת כנראה אצלי. עברתי פעם ניתוח להוצאת וטיפול באבסס תודה

עובדיה שלום, סינוס או אבצס כתוצאה מ "שערה הפוכה" קורה באיזור עצם הזנב, ונקרא סינוס (או אבצס) פילונידאלי. סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. המחלה מופיעה בעיקר אצל מתבגרים וצעירים עד גיל 40 ושכיחה יותר בגברים ונשים בעלי שיער עבה ונוקשה. חשוב לציין כי ישנן מחלות אחרות, בעיקר מולדות, שיכולות להתבטא בממצאים באיזור עצם הזנב לכן הבדיקה אצל רופא חשובה לקביעת האבחנה המדויקת. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי בסינוס– מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. ישנן שיטות פחות רדיקאליות, עם התאוששות יותר מהירה, אך כנראה שהן כרוכות באחוז גבוה יותר של כשלון וחזרה של הסינוס, וישנן שיטות יותר רדיקאליות, עם התאוששות יותר ארוכה. אישית, אני דוגל לרוב בשיטה של כריתה רדיקאלית. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שמדובר בתהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. במחלקה הכירורגית של תל השומר מתבצע כיום מחקר שבודק את יעילות השימוש בתאים מסויימים שמזריקים לפצע בסוף הניתוח להחשת הריפוי, ויתכן שבשימוש בהם משך הריפוי קצר יותר. אם תרצה פרטים נוספים נשמח לשלוח לך למייל האישי שלך. לאחר ריפוי הפצע, מומלץ לשמור על העור בחריץ שבין העכוזים נקי וללא שיער. מומלץ להסיר את השיער באיזור באמצעות גילוח כל שבועיים - שלושה עד להחלמה מלאה.

שנתיים וחצי לניתוח בקולון הימני. האם אפשר להתחיל לאכול אוכל מלא כמו אורז, לחם? הרופא הפנה אותי לדיאטנית. 2 דיאטניות גמגמו תנסי. הקיבה שלי קשה, סובלת מגזים וכבדות רב הזמן. שמנתי מאכילת פחמימות ואוכל ללא סיבים. אודה על תשובה. שנה טובה.

גילה שלום, קשה לי לענות תשובה חד משמעית מבלי לדעת מה היתה הסיבה לניתוח ואיזה סוג חיבור בוצע, אולם כעקרון אינך אמורה להיות מוגבלת כלל בתזונה כוללסיבים תזונתיים ומומלץלהקפיד על שתיה מרובה. שנה טובה ובריאה.

שלום לרופאים היקרים. לפני כחודש ביקרתי אצל רופא גסטרו פרטי שהפנה אותי ל- CT בטן-אגן כולל אנטרוגרפיה. התוצאות הינן תקינות ובפענוח מצוין בין היתר שפיתולי המעי הדק נבדק ונמצא תקין ללא סימניי חסימה או סימני דלקת ומעבר חומר ניגוד הינו תקין. אתמול הייתי אצל הרופא בקופ"ח והוא הפנה אותי לצילום פסג' מעי דק (מעי דק בלבד). כשהסבתי את תשומת ליבו לעובדה שהפנו אותי קודם לצילום CT בטן כולל אנטרוגרפיה, הוא אמר לי שעלי לבצע בכל זאת את הצילום הרנטגן של המעי (). השאלה שלי היא האם צילום CT בטן שנעשה בפרוטוקול אנטרוגרפיה לא נותן את אותה אינפורמציה שניתנת ע"י צילום פס'ג מעי דק? האם צילום הפסג' מעי דק יכול להוסיף פרטים נוספים ? (שאינם מופיעים בCT שעשיתי אעפ"י שלמיטב ידיעתי CT זהו צילום מדויק יותר מצילום רנטגן). אני אודה באם תוכלו להסביר בצורה מפורטת על ההבדלים שבין 2 הצילומים, כיוון שאני מעווניין להימנע במידת האפשר מהקרנות חוזרות שאין בהם צורך . רוב תודות על העזרה.

טל שלום, כעקרון CT אנטרוגרפי היא בדיקת רנטגן טובה של המעי הדק, ומקובל כיום שהיא מחליפה את בדיקת הפסאג'. ההבדל העיקרי בין הבדיקות הוא ש CT היא בדיקה סטאטית, דהיינו הצילום מתבצע ברגע מסויים, בעוד פסאז' היא בדיקה דינאמית, דהיינו מתבצעים צילומים עוקבים לאורך זמן. ישנם מקרים חריגים בהם צילומי ה CT אינם מספקים עקב איכות טכנית לא מספקת או שיש שאלה ספציפית שה CT לא הצליח לענות עליה, ונדרשת בדיקה דינאמית, ואז יש טעם לבצע פסאז' לאחר CT תקין. אם מחפשים לדוגמא מחלת מעי דלקתית וה CT תקין, הסיכוי של פסאז' להיות חיובי נמוך. במקרה כזה יש לשקול להוסיף בדיקות שאינן בדיקות רנטגן כגון קולונוסקופיה עם כניסה למעי הדק הסופי, ואם יש חשד קליני גבוה ובדיקות תקינות, ניתן לבצע בדיקת קפסולה (שלצערנו אינה בסל הבריאות)

שלום רציתי לדעת אני לפני ניתוח פיסטולה ואני מתלבטת במה כדאי לבחור כריתה של הפיסטולה בניתוח או סיטון שהוסבר לי שזה קשירה עם חוט של הפיסטולה והידוקה? האם סיטון מעלים כליל את הפיסטולה? מהם אחוזי הצלחה במקרה זה? יש לציין שמלבד אבצס חד פעמי לא סבלתי מבעיות מיוחדות והפיסטולה שלי לא עמוקה או ארוכה... תודה ושמח לשמוע גם תגובות מגולשים שעברו סיטון או ניתוח כריתה המון תודה

מירי שלום, פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. לרוב ניתן להעריך את מידת מעורבות השרירים בפיסטולה בבדיקת כירורג מנוסה, אולם אם קיים ספק לגבי מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, ניתן לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. אם הפיסטולה שלך אינה מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, זהו לרוב הניתוח המועדף. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. שימוש בחוט סיטון חותך, אותו מהדקים בהדרגה כל כמה ימים, היה נפוץ בעבר לטיפול בפיסטולות המכילות כמות רבה של שריר, אולם בשנים האחרונות ניתוח זה הרבה פחות נפוץ מאחר שנמצא שהוא קשור לשיעור לא זניח של פגיעה ביכולת השליטה, והייתי ממליץ עליו רק במקרים חריגים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח מחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. לגבי דבק ביולוגי, יש כיום מחקר רפואי המתבצע בבתי החולים העמק ותל השומר, במסגרתו ניתן הדבק בחינם. אם תהיי מעוניינת תוכלי לפנות למרפאתי בתל השומר, או לג'יהאן, מרכזת המחקר, בטל 054-2228993

שלום, היתה לי עצירות כואבת וטיפת דם בניגוב. לאחר היציאה מהשירותים התבוננתי באזור וראיתי כי בין פי הטבעת לפתח הנרתיק יש מין בחיטה ארוכה נפוחה ואדומה. זה טחור? לאחר יומיים הבליטה נעלמה. תודה

דנה שלום, התלונות שאת מתארת יכולות בהחלט להתאים לטחור שהתבלט וגרם לסבל בפי הטבעת, אולם לא ניתן לקבוע אבחנות חד משמעיות באינטרנט. אם תמשיכי לסבול, מומלץ להבדק על דיד מומחה בתחום זה. הטיפול הבסיסי למנוע השנות סבל מבוסס על ריכוך קבוע של היציאות והמנעות ממאמץ בשרותים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול ובמניעת סבל מטחורים. כן חשוב להקפיד על שתיה מרובה- לפחות 2 ליטר של נוזלים ליום. מידע נוסף בנוגע לטחורים ולטיפול בהם תוכלי למצוא בתשובותי הקודמות בנושא זה .

שלום, אני בת 35 וללא בעיות מיוחדות. לפני קצת יותר משבועיים חוויתי עצירות טראומטית ביותר, עם כאבי תופת בפי הטבעת בזמן היציאה ולאחריה. בניגוב הבחנתי במעט דם. באותו שבוע לא הרביתי בשתיה ואכלתי המון מתוקים ודברים יבשים. מאז ב"ה הרביתי לשתות והכל היה בסדר. היום שוב חוויתי עצירות (כל השבת אכלתי עוגות יבשות ושוב לא הרביתי בשתיה) אמנם פחות כואבת (אך עדיין כואבת) מפעם קודמת הפעם ישבתי "יחסית" בסבלנות וללא לחץ וגם כמעט ללא כאבים לאחר מכן. הפעם הבחנתי בדם אדום טרי על הצואה ובניגוב לא הופיע דם. מה יכולה להיות הסיבה? מחר אני מתכוונת ללכת לכירוג (כדאי? ) אם מדובר בסדק עקב העצירות האם עד מחר זה יעבור ואז הרופא לא יראה כלום? תודה

התלונות שאת מתארת יכולות בהחלט להתאים לפיסורה בפי הטבעת, אולם לא ניתן לקבוע אבחנות חד משמעיות באינטרנט ולכן בהחלט מומלץ להבדק. הטיפול מבוסס כפי שאת מציינת בעצמך על ריכוך היציאות באופן קבוע. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. כן חשוב להקפיד על שתיה מרובה- לפחות 2 ליטר של נוזלים ליום. מידע נוסף בנוגע לפיסורה תוכלי למצוא בתשובותי הקודמות בנושא זה בימים האחרונים.

שלום האם יכול להיות חום נמוך 37.4 תקופה ממושכת עקב בעיית טחורים ??? לפני חודשיים בערך יצא לי טחור שאפילו לא הצלחתי לשבת, הוא די נרגע לא נפוח ולא כואב,גם אין ולא היו דימומים. תודה מראש

1. לא סביר כי טחורים שכעת כמעט אינם סמפטומטיים גורמים לחום 2. חום של 37.4 הוא בעיני חום גוף תקין אם אינו נלוה לשום סמפטומים נוספים

ליפני כ-10 שנים עברתי ניתוח טחורים.בימים האחרונים אני סובלת מכאבים איומים ואובחן שמדובר בפיסורה. טופלתי עיי משחת ניפדיפין+שמן אבילאק אך ללא השפעה.ביקשתי ניתוח אך הכירורג אמר שזה מסוכן מכיוון שעברתי באיזור זה ניתוח. מהו הסיכון הקיים ומה לדעתך עלי לעשות אני נורא סובלת.תודה.

חנה שלום, אם ניתוח הטחורים שעברת לא הותיר אחריו בעיות כגון ירידה ביכולת השליטה, אז אין הדבר מהווה הוראת נגד לניתוח לטיפול בפיסורה. אם יש פגיעה ביכולת השליטה (שהיא סיבוך נדיר מאד של ניתוח טחורים), הדבר דורש שיקול דעת ודיון משותף איתך, ויתכן שעדיף לשקול טיפולים עם רמת סיכון מופחתת לפגיעה נוספת בשליטה, כגון הזרקת בוטוקס. דבר אחד בטוח- תשובה כגון "תחיי ככה" לא נשמעת לי סבירה. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. תרופות כגון אוילק יכולות לגרום לשלשול, שגם אינו טוב לסובלים מפיסורה, ואם אכן גורם לשלשול כדאי להחליף אותו בתכשיר אחר. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם את סובלת מספיק- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אחרי כמה זמן יש השפעה מלקיחת הניפדיפין?

אני בת 58. מזה כ-3 חדשים סובלת מכאבים בצד השמאלי של הבטן התחתונה + הרגשת לחץ על הרקטום. הכאבים לא קימים כל היום.בדר"כ לא בבוקר. הלחץ על הרקטום מוקל לאחר יציאה.לא סובלת משלשולים. ביצעתי אולטרסאונד גניקולוגי ויצא תקין. אין לי שחלות. ביצעתי קולונוסקופיה ויצאה תקינה, חוץ מטחורים. ההמלצה שקיבלתי להמשך ברור- CT בטן ואגן. האם יש לך המלצות נוספות לברור הסיבה? תודה

שוש שלום, אני שמח לשמוע שהבדיקות שעברת עד עתה תקינות, שכן הן מורידות מהפרק חלק גדול מהדברים היותר רעים שיכולים לגרום לתחושות כאלה. בדיקת CT אכן נשמעת הגיונית. מעבר לכך- בבית הספר לרפואה מלמדים שבדיקת רופא יכולה לכוון לפתרון בעיות יותר מרוב בדיקות העזר, ובכל מקרה יכולה לכוון לבדיקות העזר הנכונות. לכן הייתי ממליץ לך להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי או על ידי גסטרואנטרולוג המתמחה בתחום זה.

דר' זמורה שלום! אני מבקשת את עזרתך בקבלת מידע שאני לא מצליחה לקבל לבד. אני מעונינת לבדוק אם אני יכולה לקבל טיפול בטחורים בHAL דופלר . לפי המלצה שלך, כדאי לעשות את הבדיקה אצל רופא שמיתמחה בכל השיטות. האם ניתן הטיפול בירושלים? ואצל מי? אם לא , לאן לפנות? לאן כדאי לי לנסוע לקבלת טיפול ? אני מאוד מעריכה את התשובות שלך המושקעות. תודה מראש שושנה

שושנה שלום, לצערי, למרות שעבדתי בעבר בירושלים, אין לי מושג אם מישהו מבצע HAL בירושלים. יתכן שד"ר אלון פיקרסקי בהדסה מבצע HAL אך איני בטוח בכך. באיזור ת"א ישנם מספר כירורגים (אנוכי ביניהם) המבצעים פעולה זו.

שלום ד"ר זמורה, חודשיים לאחר לידה פניתי לבדיקת רופא כירורג עקב כאבים בפי הטבעת.נבדקתי ע"י שני רופאים, שכל אחד מהם בנפרד איבחן פיסורה קדמית קלה. הטיפול היה שימוש במרככי צואה ("פגלקס") ובמריחת משחת הנפידין ISDN+0.2% ל 4 פעמים ביום למשך חודש וחצי. לצערי, הפיסורה לא התרפתה. כעת אני כבר 5 חודשים אחרי לידה,הרופא נתן לי כעת משחת נפידין במינון של %0.4 . שאלותיי: 1. ידוע לי שהפיסורה יכולה להפוך כרונית אם היא לא מטופלת בזמן. האם 5 חודשים לאי הצלחה בטיפול מקטינים מאוד את סיכויי ההירפאות שאו שמא כדי להגדיר כרונית הכוונה לזמן רב יותר? 2. האם התאפקות לפני יציאה יכולה להחמיר הפיסורה? (עקב מאמץ השריר?) 3. האם קיום יחסים (רגילים) יכולה להשפיע על הפיסורה? 4. האם לקיחת "פגלקס" במשך תקופה כ"כ ארוכה יכולה למכר, להזיק בצורה כלשהי לגוף? 5. האם את משחת הנפידין יש למרוח 4 פעמים במהלך שעות הערות או במהלך 24 שעות? (כלומר:האם למרוח כל 4 שעות בערך או כל 6 ?) ומה המשמעות של 4 פעמים בהכרח? 6. שאלת השאלות-אם הפיסורה כ"כ קלה, כפי שהגדיר הרופא, אז למה....זה לא עובר בטיפול השמרני? יש צורך לעשות גם אמבטיות חמות עם חומר חיטוי? 7. מה הסיכוי שפיסורה חוזרת לאחר ריפוי? אודה לך על תשובות לשאלותיי, מצטערת על "המגילה", אני פשוט מוטרדת נורא.

אדוה שלום, פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם את סובלת מספיק- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. בתשובה ספציפית לשאלותייך: 1. פיסורה שלא נרפאה 5 חדשים היא לרוב כרונית 2. בהחלט מומלץ להמנע מהתאפקות ממושכת 3. אין שום בעיה בקיום יחסי מין נרתיקיים 4. למרות שפגלקס אינו מוצר טבעוני, ניתן לצרוך אותו לתקופות ארוכות והוא אינו גורם להתמכרות המעי או לנזק 5. המטרה בטיפול היא לשפר את איכות החיים, ולקום בלילה למרוח משחה זה בעיני לא איכות חיים. מרחי 4 פעמים ביום כשאת ערה. 6. כעקרון, הטיפול בפיסורה נקבע בעיקר לפי הסבל הסובייקטיבי שלך, ופחות לפי הצורה שהפיסורה נראית העין הבודק. אם אכן האבחנה חד משמעית והטיפול שקיבלת לא עזר והסבל ניכר, כדאי להתקדם לשלב הבא בטיפול. 7. שעור חזרת פיסורה לאחר ריפוי מלא הוא נמוך ומוערך בכ- 5% (הערך המדוייק משתנה בעבודות מדעיות שונות)

רב תודות על התשובות לכל שאלותיי!

שלום הובחן אצלי hpv לפני כשנה + .בעבר ביצעתי בדיקת פאפ והתשובה היתה cin 1 לאחר 5 חודשים ביצעתי שוב את הבדיקה והיא היתה תקינה. אני חוששת מאוד שהנגעים חזרו שוב לאחר כחצי שנה.רציתי בבקשה לשאול האם cin 1 במקרה של קונדילומות הוא נפוץ וחוזר לעיתים קרובות או שזה לא תמיד כך? אני לא רואה סוף לסיפור הזה . האם הוירוס יעלם מתישהוא? אשמח לתשובה

שלום, וירוס ה HPV הוא וירוס נפוץ מאד וחלק גדול מהאוכלוסיה נושא אותו, לעיתים קרובות ללא כל סימנים או תלונות. לעיתים הוא יכול להיות קשור לנגעים או שינויים בצואר הרחם, או לנגעים של קונדילומות באיזור פי הטבעת. אין כיום טיפול המעלים את נוכחות הוירוס מהגוף, אולם פעמים רבות הוירוס יכול להשאר רדום שנים רבות או אף לתמיד. אם שאלתך נוגעת לשינויים בצואר הרחם- עדיף להפנותה לפורום גניקולוגיה, ובכל מקרה יש להיות במעקב גניקולוגי קבוע ומסודר. אם שאלתך נוגעת לקונדילומות סביב פי הטבעת, ואת חושדת שיש לך כעת נגעים כאלה, חשוב להבדק אצל כירורג קולורקטאלי, שכן ככל שהנגעים קטנים יותר הטיפול פשוט יותר.

אני בת 54 סבלתי מדימום (על הנייר) כ שנה. הרופא אמר שיש לי טחורים קטנים. לאחר טיפול בProctozorin זה הסתדר וכ-שנה היה בסדר. עכשיו לאחר טיפול אנטיביוטי היו לי כמה ימים עצירות ושוב אני מדממת. מה לעשות? האם שוב לעשות טיפול בProctozorine? האם זה מסוכן? האם חחייבים ללכת לרופא? אולי אפשר גם לטפל ב proctoglyverol ? מה לעשות? אני פוחדת .תודה רבה .

שלום אם השאלה עדיין רלונטית נא הפני אותה לפורום שנית תודה

הילה המון תודה. אכן היו חוויות לא קלות, ומילים כאלו בהחלט מחזקות. נתפלל שזו היתה המלחמה האחרונה.

אני יכולה לעזור לך לחזור לשגרה :) אני מתעתדת לניתוח בתל השומר תחת האזמל שלך :( מאוד לא כיף לי אפשר לומר.. חרדתית עד מאוד הניתוח הוא סינוס פילונידלי.. אבל ראיתי באינטרנט דברים מחרידים לגבי איך זה נראה אח"כ ואני גם מניחה שיהיו בעיות איתי ביום הניתוח.. אני מקווה להקל על הצוות ולתת לכם לטפל בי אבל בעקבות החרדה הרבה מהניתוח כמו שאני מכירה את עצמי והתנסיתי מספר פעמים שלל התופעות הפיזיות על הגוף שלי יכול להפריע (הקאות, שלשולים, רעד, פאניקה) כבר חודשים מספר שאני מבשלת ומעכלת את עצם העניין הזה שאני הולכת לניתוח אבל אני לא כל כך יודעת מה יהיה :(

שלום, לאחרונה יש לי כאבי בטן והליכות תכופות לשירותים. יוצא לי משהו כמו מעט קשה יותר משלשול, אבל מלבד זאת, הצואה נראית כאילו היא לא הספיקה "להפוך" לצואה, ובתוכה נראים חתיכות של מזון ועוד דברים מוזרים... נראה לי שיש גם דם. יכול להיות שזה רק קילקול קיבה?

שלמה שלום אם השאלה עדיין רלונטית אנא הפנה אותה לפורום שנית תודה