פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

בת 26, מזה כמה ימים כאבים בפי הטבעת, אין עצירות ו/או דימום, רק כאבים מקומיים איני בטוחה אם מקור הכאבים מעצם הזנב או מפי הטבעת האם פרוקטולוג יכול לאבחן את מקור הכאבים? דבר נוסף, יש לי תור לעוד שבועיים, במידה והכאבים יופסקו או יופחתו (הלוואי..., האם יש צורך להבדק בכל זאת? אם נניח מדובר בטחורים או כל בעיה אחרת בפי הטבעת, בהנחה שאני נבדקת לא בהתקף כאבים, האם עדיין הרופא יכול לראות/לאבחן את מקור הבעיה?

דנית שלום ישנן אכן מספר אבחנות שיכולות להסביר את תלונותיך, ולכן מומלץ להבדק על ידי רופא המתמצא בתחום זה, בכדי לכוון את הטיפול נכון. רוב הבעיות הגורמות לאי נוחות בפי הטבעת בגילך פוגעות באיכות החיים אך לרוב לא מסוכנות, ולכן אם הסבל יחלוף לגמרי יתכן שתוכלי לוותר על הבדיקה (למרות שפעמים רבות עדיין יוכלו להגיע לאבחנה). אם עדיין תסבלי- בהחלט מומלץ להבדק, כי לרוב הבעיות האלה יש טיפול שיכול לעזור.

שלום האם חייבים ללכת לרופא פרוקטולוג עם בעיות טחורים או שאפשר ללכת לכל כירורג כללי? תודה

בכל בעיה רפואית עדיף ללכת לרופא שמתעסק בבעיה זו בשגרת יומו. בתוך מקצוע הכירורגיה קיימת תת התמחות (ענף) של כירורגיה קולורקטאלית, העוסקת בטיפול בבעיות פרוקטולוגיות (מחלות פי הטבעת) ובמחלות של המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל טיפול בבעיות שכיחות כגון טחורים, פיסורה, סינוסים פילונידאליים, פיסטולות סביב פי הטבעת, קושי בשליטה ביציאות, ועוד. מחלות המעי כוללות בין היתר גידולים של המעי, דלקות שונות של המעי, ובעיות תפקודיות שונות. מכאן שכל פרוקטולוג הוא כירורג בהכשרתו, אולם לא גל כירורג עוסק השגרת יומו בפרוקטולוגיה. למרות זאת, ישנם כירורגים כללים רבים בעלי נסיון בתחום זה, וסביר שאלו יוכלו גם הם לתת מענה טוב לבעיתך.

תודה רבה! האם אפשר לקבל ממך המלצה לרופא כזה באזור חיפה? עדיף ממכבי (חיפשתי כבר, אבל כולם כירורגים כלליים ואיני יודע למי לפנות) תודה

לפני כשבוע חשתי כאבים קלים בפי הטבעת. בדקתי עצמאית את העניין וגיליתי מן בליטה, כדור קטן בפתחו החיצוני של פי הטבעת. מה הדבר? ממה נובע? מה עליי לעשות? אודה לכם מאוד על תשובה מהירה.

כאבים קלים בפי הטבעת ונפיחות מקומית יכולים לרמז על סבל מטחורים, למרות שיכולות כמובן להיות גם סיבות נוספות, ולכן חשוב להבדק על ידי כירורג המתעסק בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג). סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טיפולים מעבר לכך ניתנים על ידי כירורג העוסק בתחום זה, לאחר בדיקה, לפי הצורך. שיהיה שבוע טוב.

בימים האחרונים החלו לי כאבים בפי הטבעת,(אין דימום, אך כאבים ואי נוחות) הפנו אותי לפרוטולוג, האם פרוטולוג זהה לרופא כרורג? מה ההבדל בעצם? מהו זמן המתנה לקבלת תור לפרוטלוג? הכאבים מתחזקים מיום ליום, במידה ואין תורים קרובים האם יכול להווצר נזק כלשהו מזמן ההמתנה לבדיקת רופא?

התלונות שאתה מתאר מחשידים לפיסורה (חתך, סדק) בפי הטבעת, אולם כמובן שלא ניתן לקבוע אבחנה ברורה מבלי להבדק, ויש גם אבחנות אפשריות נוספות. בתוך מקצוע הכירורגיה קיימת תת התמחות (ענף) של כירורגיה קולורקטאלית, העוסקת בטיפול בבעיות פרוקטולוגיות (מחלות פי הטבעת) ובמחלות של המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל טיפול בבעיות שכיחות כגון טחורים, פיסורה, סינוסים פילונידאליים, פיסטולות סביב פי הטבעת, קושי בשליטה ביציאות, ועוד. מחלות המעי כוללות בין היתר גידולים של המעי, דלקות שונות של המעי, ובעיות תפקודיות שונות. מכאן שכל פרוקטולוג הוא כירורג בהכשרתו, אולם לא גל כירורג עוסק השגרת יומו בפרוקטולוגיה. לגבי אורך התור- השאלה הזאת תלויה באיזה מסגרת אתה פונה, ולכן אין לי דרך לענות עליה. לרוב "הנזק" העקרי מעיכוב בהפניה הוא סבלך מהמצב, ובכדי להקל סבל זה מומלץ להבדק בהקדם. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה והכאב גורמים להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה חוזרת של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. ריכוך היציאות הוא הנדבך הבסיסי והחשוב ביותר הטיפול בפיסורה, והוא גם היחיד עליו אני יכול להמליץ גם ללא בדיקת רופא. לריכוך היציאות מומלצת תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ושתיה מרובה. טיפול מעבר לכך צריך להנתן על ידי רופא ולאחר בדיקה.

בהמשך להודעתי, אחרי התייעצות עם הרופא המולץ כן לעשות דרך הבטן, כנראה גם בגלל הגיל שלי, מה שחשוב לי לדעת, עם אחרי הניתוח מלבד זה שברור שקצת כואב והכל. העם מרגישים ישר שיפור במצב? כאילו פתאום יהיו לי ישר יציאות טובות ואני ירגיש כבר בנוח, ואתה ידוע בערך כמה זמן הניתוח? ועם זה נקרא ניתוח קשה?

נעה שלום מיד אחרי הניתוח אין יותר צניחה של הרקטום, ומהבחינה הזו השיפור מיידי. צניחת הרקטום היא בד"כ יותר תוצאה של העצירות מאשר הגורם לה, ולכן מבחינת היציאות תצטרכי להמשיך ולרכך אותם לטווח ארוך. גם בניתוח דרך הבטן יש מספר טכניקות ניתוחיות, ולכן קשה לענות על השאלה של אורך הניתוח. ניתוח "קשה" זה מונח שאנחנו לא כ"כ משתמשים בו, אולם אם שאלתך מכוונת להחלמה מניתוח כזה, הייתי מדרג אותו כבינוני. הרבה הצלחה.

כן, אבל כנראה לא ציינתי, שכנראה יש לי מעי מפול או משהו כזה, וחשוב לי להגיד לך גם שלקחתי משלשלים זה פשוט לא עזר! לא יצא כלום אבל אני בטוחה שנפילת הרקטום מוסיפה לעצירות לא? העם כדי להתחיל בתרגילים לריצפת האגן לפני הניתוח או רק אחריו?

שלום, אני סובל מקוליטיס כבר 28 שנה. בשנתיים האחרונות זה כבר לא נסבל (15 שילשולים ביום-כולל בלילה) נסיתי כל התרופות (כולל אלטרנטיביות) - שום דבר לא עזר. אני רוצה לנתח. רציתי לברר: מה הסיכונים.?האם איכות החיים שלי תשתפר ? יש אפשרות לניתוח לברוסקופי ? תשובתכם המהירה תתקבל בברכה

איתמר שלום כשאתה אומר קוליטיס, אני מניח שאתה מתכוון לקוליטיס כיבית (ulcerative colitis). קוליטיס כיבית היא מחלת מעי דלקתית כרונית הפוגעת רק במעי בגס. ישנן 2 סיבות עיקריות לבצע ניתוח אלקטיבי (ז"א לא דחוף אלא מתוכנן) במחלה זו. האינדיקציה הראשונה היא מחלה שגורמת לסבל רב ואינה מגיבה לטיפול תרופתי מקסימאלי (או שמגיבה רק לסטרואידים, שלהם תופעות לואי קשות). מתאורך עולה כי סביר שמחלתך נכנסת להגדרה זו. האינדיקציה השניה היא מניעת סרטן המעי הגס. למי שסובל ממחלה זו למעלה מ 10 שנים יש סיכון מוגבר ללקות בסרטן המעי, ולכן אנו לוקחים ביופסיות מהמעי באופן תקופתי על מנת לחפש שינויים טרום ממאירים, ולבצע ניתוח לפני שמתפתח סרטן. הניתוח במחלה זו כולל בד"כ כריתה מלאה של כל המעי הגס כולל הרקטום. על למנת לאפשר יציאה בדרך הטבע, אנו יוצרים מעין מיכל הנקרא פאוץ' ממעי דק, ומחברים אותו לפי הטבעת. מדובר בניתוח גדול ומורכב, הדורש מיומנות, אולם 90-95% מהחולים מרוצים או מרוצים מאד מהתוצאה עם שיפור ניכר באיכות החיים. לאחר הניתוח יש בממוצע כ 6 יציאות ביום (שזה שיפור לעומת היום) אבל בד"כ אין את תחושת החולי הכללי שיש עם קוליטיס פעילה. יש שעור לא זניח של סיבוכים, שברובם אפשר לטפל, אבל כ 5% מהחולים לא נהנים מהתוצאה בסופו של דבר. אפשר לעשות את הניתוח בשיטה לפרוסקופית, אולם מדובר בניתוח מורכב מאד, והיתרון העיקרי שלו על הניתוח הפתוח הוא קוסמטי + התאוששות מעט יותר מהירה. אנו בוחרים בקפידה חולים שמתאימים לניתוח לפרוסקופי, משום שבעינינו יותר חשוב שהפאוץ' יתפקד טוב לאורך שנים מאשר שהניתוח יהיה יותר קוסמטי.

אני בן 42 לפני כמעט 3 שבועות החלו לי כאבים בבטן תחתונה בצד שמאל עם צריבה בשתן במוקד חירום ביצעו בדיקת שתן עם סטיק הרופאה קבעה שיש לי דלקת בדרכי השתן. קבלתי אנטיביטיקה צפפןיט פורטה 500mG מכיוון שלא השפיע לאחר יומים נגשתי לרופאת משפחה אנטיביטיקה הוחלפה ל - macrodantin 100mg וכן כדורי הרגעה ספסמלגין כמו כן צילום רנטגן סקירת בטן וסונר כליות,בדיקת שתן+תרבית ודם. בקשה שאחזור אליה לאחר מספר ימים עם לא יהיה שיפור צריבה השתפרה אך כאב לא חלף לכן חזרתי אליה הופנתי לכירורג.בכירורגית המליצו שראה קודם אורלוג שעל סמך סונר כליות תקין ללא אבנים צילום תקין ללא חשד לאבנים ופיזור גזים תקין במעי וכן בדיקת שתן תקינה כולל תרבית ללא צמיחה ובדיקות דם תקינות הופנתי לכירורג שגם ראה את הבדיקות ושלח אותי לסונר בטן(כבד,טחול,כיס מרה,כליות,אאורטה ביטנית,לבלב,ררופריטוניאים) הכל תקין,בכליה שמאלית ציסטה אגנית 2.3 ס"מ עם הסתידות דופנית(קיימת אצלי כבר שנה)באבחנה נבדלת אבן בגביע מרכזי 7 מ"מ. לפני חזרה לכירורג לאחר התיעצות עם רופאת משפחההלכתי למיון עם כל התוצאות עברתי בדיקת שתן ודם שיצאו תקינות וכן נבדקתי ע"י כירורג שקבע שבטן רכה רגישות בבטן שמאלית תחתונה ללא גירוי צפקי. המלצות בשיחרור ct בטן ,רופא גנטי לשלול fmf(יש במשפחה). לא נכלל בהמלצות לשחרור אך כירורג המליץ גם פסג מעי דק(לשלול מחלת קרון). רציתי לציין שעברתי בירור גסטרו לפני חצי שנה גסטרוסקופיה וקולסקופיה שיצאו תקינים.כמו כן אני סובל מזה שנה מכאבי גב תחתון צד שמאל ומטופל אצל אוטופד אך אף פעם לא גרמו לי לכזה כאב. רציתי להתייעץ כי יצאתי יותר מבולבל ולחוץ מהמיוןוהמלצות בשיחרור לא מרגיעות אותי במיוחד שאני סובל כבר 3 שבועות מכאבים מה עלי לעשות ? כמו כן כששאלתי האם כיווןן של בעיה אולי במעי אז נאמר לי שעברתי בירור לפני חצי שנה וגם זה צריך לבוטא עם תסמינים של חום ויציאות לא סדירות שלילשולים הקאות וכוואני שואל האם בכל זאת צריך לבדוק כיוון זה.

כאבי בטן שמאלית תחתונה יכולים להגרם ממגון של סיבות, כולל בעיות בדרכי השתן כגון זיהומים ואבנים, דרך בעיות גב הקורנות לבטן התחתונה, ועד לבעיות במעי. אם עברת קולונוסקופיה מלאה רוב הסיכויים שאין לך גידול במעיים, אולם יתכן כי ישנה דלקת במעי. דלקת כזו, וספציפית בטן שמאלית תחתונה, יכולה להגרם למשל כתוצאה מסעיפים של המעי, שיתכן שלא הבחינו בהם בקולונוסקופיה. סעיפים (דיברטיקולים) במעי הגס הם שינויים במבנה המעי הגס השכיחים באוכלוסיה המערבית, ושכיחותם הולכת ועולה עם הגיל. הסעיפים הם מעין כיסים צדדיים המתבלטים מדופן המעי הגס החוצה. סעיפים שכיחים יותר במחציתו השמאלית של המעי הגס, ובעיקר בקטע הנקרא "סיגמואיד". רוב האנשים להם יש סעיפים אינם חשים בכך כלל והדבר אינו מפריע לאיכות חייהם. אולם לעיתים מופיע סבל, שיכול להתבטא בטווח רחב של סימפטומים, החל מכאב קל ועד לזיהום קשה . כאשר נוצרת דלקת באחד הסעיפים, יכול כל מקטע המעי הסמוך להיות מודלק (מצב המכונה "דיברטיקוליטיס"). במצב זה מופיעים בד"כ כאבים שיכולים להיות מלווים בחום ותחושה כללית רעה. כאשר הסעיפים לא גורמים לשום סבל או סיבוכים, אין צורך לטפל בהם. מומלץ לשמור על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים, כגון ירקות, לחם מחיטה מלאה וכדו', בכדי להאט את התקדמות מחלת הסעיפים. כאשר ישנם כאבים חזקים או סימני דלקת יש צורך להיבדק על ידי רופא. דלקות קלות יכולות להיות מטופלות באנטיביוטיקה דרך הפה, אולם דלקות קשות יותר לעיתים דורשות אשפוז ואנטיביוטיקה תוך ורידית. CT בטן, שאליו נשלחת, יכול לעזור באבחנת דלקת מסוג זה. כל טוב.

עברתי ct בטן לגבי התיחסותך נאמר שם סעיפים בסיגמא כל שאר האיברים הנבדקים תקין סיכום:ציסטה פשוטה בכליה שמאלית ללא הסתידות בתוכה,ללא אבנים. 1. איך אני ממשיך מפה והלאה עדין סובל מכאבים לוקח משככי כאב (איזה רופא אמור לרכז את הטיפול מקצועי ,רופאת משפחה)? 2. מה זה עוד יכול להיות האם זו יכולה להיות בעיה גסטרונולוגית למרות שעברתי בירור גסטרוקופיה+קולנסקופיה לפני חצי שנה(הכאב הוא רק בחודש האחרון)? 3. אם ראו אבן באולטראסאונד(באבחנה מבדלת) וב ct לא אז אין אבן ? 4. אם התשובה ל -2 שלילית האם רצוי שאפנה למרפאת כאב? 5.רופאת המשפחה אמרה לי לפני ct שאם ct יהיה תקין סביר להניח שמדובר במעי רגיז הוא fmf אך כיוון שאני סובל שנים ממעי רגיז אף פעם הכאב לא הופיע בצד שמאל חוץ מזה היה מלווה ביציאות רבות וגזים וכאב באמצע הבטן מה שאני לא חש כעת ולגבי fmf השקיעה שלי היתה תקינה כך שקשה לי לחיות בשקט עם התאוריה הזו שגם תפטור אותה מהמשך בירור ואני אשאר עם הכאב

בני, בן 9, חולה קרוהן כשנה וחצי. לפני כחצי שנה היתה לו פיסטולה פריאנלית, פצע קטן בפי הטבעת, חיצוני, כואב, ובנוסף יצאה לו הפרשה צהובה ברגע שהיינו לוחצים על פי הטבעת. הוא טופל כחודש באוגמנטין, שלא ממש עזר, בסופו של דבר אשפזו אותו, ניסו לתת לו קוקטלים שונים דרך הוריד, לאחר 10 ימים בדקו אותו תחת הרדמה מלאה, וטענו שהפסטולה נסגרה, נעלמה, היה שפור במצבו, והוא שוחרר הביתה עם המלצה לטפול ברמיקייד. לצערנו בטפול השלישי הוא פיתח תגובה אלרגית, קוצר נשימה, והפסקנו עם רמיקייד, ניסינו גם יומירה, אבל זה לא השפיע עליו. לאחרונה הוא מתעורר בבוקר עם תחתונים מלוכלכים ברירית, כתם צהוב בהיר, כמו נזלת, מוגלה, לפעמים יותר לפעמים פחות. היום "ברח לו" כמות, באמצע היום , אין לי מושג אם זה מוגלה, או שלשול צהוב בהיר. מה אמורים לעשות? איך יודעים אם יש פסטולה ? קראתי על איזה דבק, האם זה יכול לעזור אצלו? האם אתה מטפל גם בילדים?

רונית שלום צר לי לשמוע על מחלתו של בנך, אני בטוח שזה לא קל גם לכם ההורים. מחלת קרוהן היא מחלה כרונית שלצערנו היום אנו לא מבינים מה גורם לה, ואין בידנו טיפול שיכול לרפא אותה. מטרת הטיפול היא לטפל בסבל הנגרם על ידי המחלה בכדי לאפשר ללוקים בה איכות חיים טובה ככל האפשר, כך שיוכלו לגדול, ללמוד, לעבוד, להקים משפחה, וכל דבר אחר שכל אדם נורמאלי עושה בחייו, ביחד עם המחלה. חלק מהמחלה יכול להתבטא בבעיות באיזור פי הטבעת, ואז אנו מכנים זאת מחלת קרוהן פריאנאלית, והביטוי השכיח ביותר שלה הוא פיסטולות סביב פי הטבעת. לפני שניגשים לטפל, יש לזכור כי מטרת הטיפול היא לאפשר איכות חיים מלאה, ולא נסיון לרפא את המחלה, ולכן חשוב מאד לשאול את עצמנו אם בנך בכלל סובל באיכות חייו הנוכחית מהפיסטולה הזו, ולהתאים את אגרסיביות הטיפול לרמת הסבל שנגרם. הטיפול במחלת קרוהן פריאנאלית מורכב מטיפול תרופתי ומטיפול כירורגי שמשלימים אחד את השני, ולכן חשוב שיתוף הפעולה בין הכירורג ובין הגסטרואנטרולוג המטפל. לשאלתך האם יש כרגע פיסטולה- קשה לענות על זה מבלי לבדוק את בנך. מבחינת הטיפול הכירורגי- אכן יש טיפול בדבק ביולוגי המוזרק לפיסטולות, אולם יעילותו בחולי קרוהן לא לגמרי ידועה. כעת אנו מבצעים בארץ מחקר רפואי בנושא זה (המרוכז אצלנו בתל השומר) אולם הוא מיועד לחולים מעל גיל 18, ומשלב גם טיפול קצר ברמיקייד, לו בנך רגיש. ולשאלתך האחרונה- אינני מטפל בילדים בגיל זה. מומלץ לפנות לכירורג ילדים המנוסה בתחום זה, בתאום עם הגסטרואנטרולוג המטפל.

פי הטבעת, מי זה 7 חודשיים יש לי את זה, ואני כרגע חיילת, הומלץ לי ניתוח לתיקון של הפרולפס, ויש הבנתי שתי גירסאות ניתוח שעושים דרך הבטן שהבנתי שזה עדיף, כי ככה זה לא יחזור להיות כמו אז.. וניתוח שעושים דרך פי הטבעת? מה באמת לדעתך עדיף? וביינתים עד הניתוח, כדי לי לעבוד על משהו, מה כדי לי לאכול ובכלל הכל? זה גרה לי בגלל עצירויות. עכשיו כבר אין לי. עצוריות אבל עדיין.. השמח לקבל תגובה לכל מידע, חשוב לציין שאני רק בת 19. ואני לא רוצה שיהיו לי בעיות בגלל זה בעתיד, מה ניתו לעשות ביינתים, על מנת שלא יהיו? כל דבר קטן השמח לקרוא

יובל שלום, את בטח מתכוונת למצב שנקרא צניחת קרטום או פרולפס. צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר. כעקרון, ניתוחים המבוצעים דרך הבטן הם בעלי שעור הצלחה גבוה יותר, שפירושו שאחוז המטופלים בהם חוזר פרולפס לאורך החיים קטן יותר. מאחר שמדובר בניתוח גדול יותר, אנו מציעים אותו בד"כ למטופלים צעירים כמוך, שהסיכון הניתוחי שלהם נמוך וסביר שיוכלו לעמוד היטב בניתוח. יש לציין שבמקרים רבים ניתן כיום לבצע ניתוח זה בשיטה לפרוסקופית, בה לא מבצעים חתך גדול בדופן הבטן, ואז ההתאוששות מהירה יותר והתוצאה הקוסמטית טובה יותר. ניתוח דרך פי הטבעת הוא פשוט יותר וההחלמה ממנו קלה יותר, אולם שעור ההצלחה נמוך יותר. בד"כ אנו מציעים אותו בעיקר למבוגרים בהם יש חשש לבצע ניתוח גדול יותר דרך הבטן. אם הפרולפס הוא קטן מאד, יתכן כי ניתן לבצע ניתוח חדש הנקרא STARR שמבוצע גם הוא דרך פי הטבעת. מדובר הניתוח די חדשני שהנסיון בו עדיין די קצר, אולם התוצאות הראשוניות מעודדות וההתאוששות בד"כ מהירה. כמובן שבכל מקרה חשוב להמנע מעצירות ומומלצת תזונה עשירה בסיבים. בקיצור- מומלץ להתייעץ עם כירורג קולורקטאלי ולבחור ביחד את שיטת הניתוח המתאימה לך ביותר. בהצלחה.

תודה רבה, על התשובה המעמיקה. הייתי אצל שתי רופאים, רופא אחד אמר לי מפי הטבעת, ולא אמר לי שיש אפשרות גם דרך הבטן, והרופא השני שאתה בטוח מכיר עם יגיד לך את שמו, היה ממש ממש בסדר איתי , והסביר לי לפי מה שהוא ראה שעדיף דרך הבטן, כמה זמן התאוששות? זהו הבעיה שלי זאת הייתה עצירויות, לא משנה מה אכלתי ואיך שניתי את התזונה שלי אצל תזונאיית. ורק סיבים ורק מים והרבה ספורט וממש לא משנה מה ניסינו זה לא עזר, כלום לא עזר. שלחו אותי לגסטרו זה היה לפני 4 חודשיים והיא אמרה לי שיש לי IBS. באמת לא משנה מה אכלתי שום דבר לא שינה את ההרגשה, בסוףמסתבר שאין לי IBS טפו טפו טפו ואני פשוט צריכה הרחבה..

שלום דוקוטור לפני כמה חודשים הייתה לי בעיה של "צואה עם דם" כל פעם שהייתי עושה קקי היה יוצא לי דם על ההפרשה וגם מטפטף לבד לאסלה מפי הטבעת. הופנתי לבית החולים שמה בדק אותי רופא. עשו לי חוקן. בבדיקה הראשונית במיון שלי הרופא אמר (אני כמעט בטוח שזה מה שהוא אמר) שזה בטח פצע במעי שמדמם עם כל הפרשה. לא עשו\נתנו לי שום דבר מיוחד ושחררו אותי הביתה..כעבור כמה ימים הבעיה נפתרה - רק אלוהים יודע איך. כיום כעבור כמה חודשי רגיעה זו היציאה השלישית שלי כבר שמלווה בטפטופי דם - אודה לך אם תוכל לייעץ לי כיצד עליי לטפל בבעיה? :-)

יוסף שלום, דם ביציאה יכול להגרם ממספר סיבות, אולם השכיחות ביותר הן טחורים מדממים ופיסורה (חתך, סדק) בפי הטבעת. אם אינך סובל מכאבים סביר יותר כי מדובר בטחורים. לגבי בידע מפורט על טחורים ופיסורה ראה תשובותי בנושא זה ליולי ולבן 42 בימים האחרונים. הבסיס לטיפול בשני מצבים אלה הוא ריכוך היציאות, והדרך המומלצת לרוב לעשות זאת היא באמצעות סיבים תזונתיים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום הנמכר בכל בית מרקחת ללא מרשם). מעבר לכך מומלץ להבדק על ידי כירורג העוסק בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי או פרוקטולוג) בכדי להתאים טיפול. ברצוני לציין כי כמעט בכל מקרה של דמם מפי הטבעת מומלץ לבצע בדיקה של המעי הגס על מנת לשלול מקור דמם מהמעי, מצב שיכול להזדקק לטיפול ספציפי ואף להציל חיים.

שלום רב, האם יש קשר בין ניתוח הסרת חלקו הימני של המעי הגס - לפני כשנתיים (כתוצאה מגידול טרום סרטני) + הסרת הטחול (דימם במהלך הניתוח)לקושי בעיכול מזון כגון: גזר חי, קולורבי, שומר, פירות הדר לכל סוגיו ועוד? - אכילתם גורמים לי לכאבי בטן קשים ביותר, בחילות והקאות. מאחר ומדובר בסוגי מזון "בריאים, מזינים ולא משמינים" - המנעות מאכילתם מתסכלים ביותר. לתשובתך אודה, חנה

חנה שלום, המעי הגס אינו סופג מזון אלא סופח את שאריות הנוזל במעי בכדי ליצור יציאה מוצקה. כריתת חלקו הימני של המעי הגס יכולה לעיתים לגרום לשלשולים עקב ריבוי נוזלים או מלחי מרה, אולם בד"כ אינו גורם קושי בעיכול של סוגי מזון כפי שציינת.לטחול אין כל שייכות לעניין העיכול. עצתי היא לפנות ליעוץ לגסטרואנטרולוג העוסק בתנועתיות המעי. כל טוב.

מבקשת לדעת מה הטיפול היעיל והמומלץ בבחינת טיפול בטחורים דרגה 3 בצניחה..? בעקבות שיוט באינטרנט נודע לי שקימות שיטות רבות אני בוחרת בטיפול יעיל וללא כאבים עם החלמה מהירה...קיים? אני נוטה לטיפול של לייזר אשמח למידע נוסף אודות השיטות סטפלר והאל דופלר האם גם הם מתאימים בכבוד רב ובברכה, יולי

סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום אני סובל מטחור אחד מחוץ לפי הטבעת כבר מספר שנים אך רק לאחרונה הלכתי לרופא כדי שיטפל בזה מאחר והתחלתי לסבול מגרד באיזור בלתי נסבל הרופא נתן לי משחה שנקראת פרוקטו-גליבול הטחור עדיין לא נעלם והגירוד לא נפסק מה עליי לעשות? עליי לציין שאין דימום שרון

שלום ד"ר זמורה, ראשית, אני מצטרף למברכים על הפורום החדש שעוסק בנושאים שלא מרבים לדבר עליהם גם עם רופאים, מה שמביא אותי לשאלתי המרכזית, שאני מרגיש אי-נוחות לשתף בה את רופא המשפחה שלי. מזה כחצי שנה אני סובל מגרד מתמיד ודימום בפי הטבעת הנצפה על נייר הטואלט לאחר יציאה (אין דם בצואה). אני בן 50, אינני יודע אם מדובר בטחורים או בבעיה אחרת ושאלתי היא כיצד ניתן לטפל בכך. כאמור, אני מתקשה מאוד לדבר על כך עם רופא, קל וחומר להראות לו את פי הטבעת, כפי שבוודאי יהיה צורך לעשות ולכן אודה לך על תשובתך, תוך הכרה בכך שהפורום אינו משמש תחליף לייעוץ פנים אל פנים. תודה, חנן

לאחר קריאת חלק מהתשובות, ברצוני לציין שאינני סובל מעצירות ואני כן משתמש בסיבים (KONSYL).

חנן שלום, הגורם הסביר השכיח ביותר לתלונות כפי שאתה מתאר יכול להיות טחורים מציקים. אולם יש גם אבחנות אחרות כגון גרד אנאלי כרוני או אבחנות פחות שכיחות אחרות שיכולות לגרום לסימפטומים דומים. מאחר שהטיפול בכל אחת מהאבחנות האלה שונה, אין תחליף לבדיקה על ידי רופא. כירורגים קולורקטאליים ופרוקטולוגים רגילים כחלק ממקצועם לטפל במעי ובפי הטבעת, ולמרות שהמבוכה שלך מובנת, מומלץ להתגבר עליה ולהבדק (כפי שנשים מתגברות על מבוכתן והולכות להבדק על ידי גניקולוג למשל). בנוסף, אנו ממליצים לכל אחד בגילך שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי.

שלום רב אני שואלת בשם בעלי הוא בן 64 עברו שנתיים בערך מאז שכרתו לו חלק גדול מהמעי הגס ואז התגלה אצלו non hojkin limfoma מאז 4 חודשים הוא מקבל כימו הוא יורד במשקל ויש לו כל הזמן שילשולים שאלתי האם צריך לקחת כדורים לשילשולים או שאין צורך וזה יעבור עם גמר הכימו בתודה אסתר

אסתר שלום. אני מאחל לבעלך החלמה מהירה. אכן אנשים שעברו כריתה של חלק ניכר של המעי הגס נוטים לשלשל יותר, אולם במקרה של בעלך השלשול הוא כנראה תופעת לואי של הטיפול הכמוטראפי יותר מאשר תוצאה של הניתוח, וסביר שעם הפסקת הטיפול יחול שיפור בשילשול. אם הוא סובל מאד מהשלשול סביר כי כדורים נגד שלשול יכולים להועיל, אולם הייתי מתייעץ קודם גם עם האונקולוג המטפל.

שלום, אני בן 27. ולאחרונה, בעת יציאה(גדולים) יש לי כאבים נוראיים, בעיקר בהתחלה. וכשאני מנגב אני רואה דם שיוצא מפי הטבעת. מעבר לכך בשוטף יש לי כאבים(מין עיקצוצים) בפי הטבעת. מה זה יכול להיות? איך מטפלים בזה? תודה.

הגורם השכיח ביותר לתלונות שאתה מתאר הוא פיסורה אנאלית, שהיא סדק הנוצר בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. יכולים כמובן להיות גורמים נוספים, ולכן חשוב להבדק על ידי כירורג המתעסק בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג). הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה והכאב גורמים להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה חוזרת של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. ריכוך היציאות הוא הנדבך הבסיסי והחשוב ביותר הטיפול בפיסורה, והוא גם היחיד עליו אני יכול להמליץ גם ללא בדיקת רופא. לריכוך היציאות מומלצת תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי). טיפול מעבר לכך צריך להנתן על ידי רופא ולאחר בדיקה. רפואה שלמה.

שלום! בתשובתך למטה לאיריס הזכרת בדיקת תנועתיות של המעי ובדיקת תפקוד ריצפת האגן. תוכל בבקשה להסביר ולפרט בדיוק באילו בדיקות מדובר - איך הן נקראות, כיצד הן נעשות והאם יש סיכונים/סיבוכים אפשריים כתוצאה מהבדיקות עצמן ? תודה ואיחולי הצלחה בפורום החדש. אהובה

הבדיקה לתנועתיות המעי נקראת colonic transit study(זמן מעבר מעי גס) וכוללת בליעת קפסולה הנראית בצילום וביצוע מספר צילומי בטן רגילים לראות את מעבר הגלולה. בדיקות לתפקוד רצפת האגן כוללות קודם כל בדיקה על ידי כירורג שזה תחום עיסוקו, ויכולות בד"כ לכלול בנוסף בדיקה של התרוקנות המעי תחת שיקוף רנטגן הנקראת דפקוגרפיה, בדיקת לחצים בפי הטבעת הנקראת מנומטריה (בעיקר למי שסובל מעצירות מגיל צעיר- לשלול מחלה מולדת בעצבוב המעי), ולעיתים אולטרסאונד דינאמי של רצפת האגן. הסיכון הכרוך בבדיקות אלה זניח לחלוטין והתועלת בהכוונת הטפול הנכון יכולה להיות משמעותית. אם את סובלת- לא הייתי מהסס לבצע בירור.

שלום. ראשית - ברכות על הפורום החדש, מקווה שיעניין את הגולשים. יש לי שתי שאלות: האם יש טיפול לא כירורגי לפיסורה ? מהו הטיפול הכירורגי במקרה של פיסורה ? (כלומר מה מבצעים באזור הדורש טיפול?) תודה

שלום. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה והכאב גורמים להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה חוזרת של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. ריכוך היציאות הוא הנדבך הבסיסי והחשוב ביותר הטיפול בפיסורה, והוא גם היחיד עליו אני יכול להמליץ גם ללא בדיקת רופא. מעבר לכך- מומלץ מאד להבדק על ידי כירורג המתעסק בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי.פרוקטולוג). לריכוך היציאות מומלצת תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי). ישנן משחות המכילות תרופות העוזרות להרפות את השריר הטבעתי סביב פי הטבעת המקלות את הכאב ומזרזות את הריפוי, אולם אלו תרופות מרשם הדורשות בדיקת רופא קודם לכן. בסה"כ, יותר ממחצית מהמטופלים נרפאים בטיפול שמרני. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. בניתוח חותכים את הסיבים הפנימיים ביותר של השריר הטבעתי סביב פי הטבעת, ולניתוח שעור הצלחה של כ 95% והתאוששות מהירה למדי. ניתן לשקול גם הזרקת תרופה של חומר משתק שרירים לשריר המכווץ, הגורמת להרפיית השריר, ומרגיעה את הכאב באיזור, אולם טיפול זה כיום אינו בסל הבריאות.

תודה על תשובתך המפורטת עיון ביתר התשובות שלך בפורום נותן הרגשה טובה של "מתייחסים אלי בשפה שלי" אנא ראה זאת כהבעת הערכה על ההשקעה שלך בתגובות.

האם קיימת אפשרות להתערבות כירורגית במעי והבראתו לאור העצירויות הקשות מזה כ 25 שנה ומטופלות במשלשלים , כמו מלח אנגלי , לקסיקל פורטה, מיץ שזיפים -? הנני בת 50 וסובלת מריפלוקס אחרי הליקובקטר . G6PD . הצרבות קשות עד לרמה של שריפה בכל איזור החזה והזרועות בדמוי התקף לבבי .. מה ניתן לעשות בתחום הזה ? בתודה ובהצלחה לפורום

איריס שלום ותודה עבור איחולי ההצלחה. עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת, ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות, שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן.

תודה רבה לצוות האתר ולכל הגולשים. אשתדל לספק מידע ברור ומפורט בפרק זמן סביר ואני מאחל לכולנו הנאה ותועלת מפורום חדש זה.