פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום, יש לי פיסורה וגם חשד לקרוהן (ואני אמור לעבור בקרוב קולונוסקופיה). הפרוקטולוג שהייתי אצלו רשם לי משחת NIFEDIPINE לטיפול מקומי בפיסורה. נאמר לי כי כדאי לי לטפל בפיסורה לפני הקולונוסקופיה. קראתי שהטיפול במשחה הזאת מרפה את השרירים ואני לא מעוניין במשחה הזאת. יש טיפול אחר לפיסורה? תודה.

אייל שלום, הרפיית שריר הסוגר הפנימי היא חלק מהטיפול הקונבנציונאלי בפיסורה של פי הטבעת, ושימוש במשחה היא השיטה ההכי קלה והכי פחות פולשנית להשיג הרפיה כזו. אפשרויות אחרות הן הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר המכווץ, וניתוח לפיסורה, בו חותכים כירורגית את השריר המכווץ. לרוב בחולים עם קרוהן או אפילו חדש לקרוהן, אנו משתמשים בניתוח כזה רק כמוצא אחרון. חשוב לציין כי השפעת המשחה על השריר קצרה, וכשמפסיקים להשתמש במשחה, פגה פעילותה. בנוסף, במטופלים עם קרוהן ופיסורה, יש חשיבות רבה בשליטה על מחלת הקרוהן, במסגרת הטיפול בפיסורה, ולכן חשוב לאבחן האם ישנה מחלת קרוהן או לא גם טרם ריפוי הפיסורה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

האם ייתכן פיסורה קדמית שלא ניתן לראות ? לא בגלל רגישות.. הרופא נניח מצליח להכניס את כל האצבע ואפילו נוגע בנק הכואבת מלפנים בצד שמאל ועדיין לא לראות ? אם זה ייתכן אז יש בדיקה בה ניתן לזהות מזה? הרי מכשיר בעיה להכניס כי יכול לפגוע עוד יותר בפיסורה לא? תודה

דניאל שלום רב, פעמים רבות קשה לראות פיסורה בבירור בזמן הבדיקה, בגלל שהרגישות המקומית מקשה על הבדיקה, ולכן פעמים רבות אנחנו מטפלים בפיסורה עם סמך אבחנה משוערת, המתבססת על הסימפטומים ועל מה שכן ניתן להפיק בבדיקה, כגון רגישות. כעיקרון, אם אין כל רגישות, ניתן לבצע בדיקה שנקראת אנוסקופיה, המאפששרת הסתכלות ישירה על פי הטבעת, ובבדיקה זו, אם ניתן לבצע אותה, לרוב ניתן לומר יותר בבירור אם יש פיסורה או לא. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום. לפני יומים יצא לי גולה בפי הטבעת חיצוני. מה זה יכול להיות?

ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה או שיש החמרה כלשהי מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפות או לחדר המיון במקרים דחופים

שלום האם מישהו שמע על הטיפול במשחה של חברת שמן טוב או על הטיפול של קליניקה סאן בפיסורה, או שהתנסה באופן אישי ויכול להמליץ? תודה

אני ניסיתי שמן טוב. הבעיה שאצלי הפיסורה בתוך פי הטבעת עמוק וזה לא הצליח. אולי אם אפשר אצלך לראות אותה אז זה יתרום

שלום רב, אני סובל מטחורים פנימיים דרגה 2 מזה כשנה וחצי, ללא דימום וללא כאב, ולפני 3 חודשים (לאחר מספר קשירות לא מוצלחות) עברתי טיפול HAL (ללא RAR). עם זאת, גם לאחר הטיפול, בזמן הטלת צואה עדיין ראיתי 'משהו יוצא החוצה'. כאשר הלכתי לביקורת לפני כשבוע אצל המנתח, הוא ציין בפניי כי אין לי טחורים אך הרירית ארוכה וכנראה יוצאת בזמן יציאה. הוא ביצע תפירה, אך עדיין משהו יוצא החוצה, וזה נראה בדיוק אותו הדבר כמו מה שהיה נראה בשנה וחצי האחרונות. א. ראיתי פה במספר מקומות כי נאמר שצניחת רירית משמעה טחורים פנימיים. אם ככה, הייתכן והפרוקטולוג טעה באבחנה? ב. אני נוהג לקיים יחסי מין אנאליים, אך מאז הטיפול כמעט ולא עשיתי זאת מחשש להחמרת המצב (יש לציין שכשכן קיימתי יחסי מין, הסיפור לא כאב) בהנחה ואין טחורים ומדובר רק בצניחת רירית, האם קיום יחסי מין אנאליים עלול להחמיר את המצב? ואם כן מדובר בטחורים, האם בטוח לקיים יחסי מין כאלה? ג. אם מדובר רק בצניחת רירית, איזה טיפול אפשר לעשות? הפרוקטולוג כאמור כן ביצע תפירה, אך משיטוט באינטרנט לא מצאתי אזכור לכך או לכל טיפול אחר (ראיתי טיפולים רק לצניחת רקטום, ואינני חושב שזה מה שיש לי). תודה רבה!

לאחר התפירה האחרונה (כאמור טען כי הוא תפר את הרירית), הרופא אמר לי כי אני יכול לחזור לפעילות גופנית רגילה תוך שבוע, אך לאחר תפירת הטחורים לפני כשלושה חודשים טען בפניי כי עליי לחכות שלושה שבועות. האם יש לך המלצה אחרת מהמלצתו האחרונה? שוב תודה.

שלום רב, ככלל, צניחת רירית וצניחת טחורים פנימיים הם 2 שמות למצב דומה. זה לא אומר בהכרח שהרופא המטפל טעה באבחנה, ויתכן שהוא פשוט קרה לה בשמות שונים.לרוב, אם אין סבל ניכר, אין מניעה מלקיים יחסי מין אנאליים או לעסוק בפעילות גופנית. ישנה /שת של טיפולים בצניחת רירית / טחורים פנימיים, כולל שמירה על ריכןך יציאות לטווח ארוך, קשירת טחורים, HAL עם RAR, ניתוח הנקרא PPH בו תולים את הטחורים במנח התקין בפי הטבעת באמצעות מכשיר עם סיכות, וכריתת טחורים. האינדיקציה לטיפול היא סבל סובייקטיבי שלך, וסוג הניתוח צריך להלום את מידת הסבל. אם אין סבל לא חייבים לטפל. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, יש לי כאבים 3 חודשים לסירוגין בפי הטבעת שלא ידוע ממה נובעים . הכאב משתנה בהרגשה- הינו עמום, חד או לוחץ לאחר יציאות. אין דימום. לאחר בדיקות רבות אצל פרוקטולוג לא רואים פיסורה. כמובן שהייתי בטיפול שמרני רגיל לפיסורה( נפידיפין סיבים וכו) אם זאת לא חלה הטבה. אך כאשר ניתן לי אנטיביוטיקה פלגיל כן הייתה הטבה משמעותית בכאב לאחר 3 ימים. אם זאת בסיום הלקיחה, היתה יציאה קשה ולאחריה שוב כאבים. כעת לוקחת שוב אנטיביוטיקה שעוזרת מאוד. מה ייתכן שזה? חוששת לגשת לניתוח לבירור מעמיק. אני יודעת שאי אפשר לאבחן, אשמח רק לדעת השערות של מה יכול להיות בפי הטבעת שאנטיביוטיקה משפיעה עליו. בברכה ותודה

בנוסף- אין סימפטומים אחרים מלבד מה שאמרתי- אין חום ואין דמם...

דניאל שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים, תהליך זיהומי כרוני, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפני כ-5 ימים אובחנתי עם טחור טרומבוטי, לא הומלץ על ניקוז. לא יודעת אם קשור לכך שאני בהריון בשבוע 29. מאז אני במנוחה וטיפול שמרני. יציאות רכות, שותה הרבה, משחות, שוכבת וכו'. היום בבוקר יצא כמו גוש דם לאחר מתן יציאה. מעבר לכך לא היה כל דימום ואין כאבים חדשים או חזקים, רק תחושה כזו כאילו תמיד בא לי לשירותים (שזה נמשך כבר כמה ימים). יש לי ביקורת חוזרת ביום רביעי. תוהה האם לחזור למיון או לחכות? מודה שמודאגת מאוד מעניין הגוש המוזר הזה! האם ייתכן וזה הקריש שיצא? (הטחור מרגיש מעט קטן יותר)

יתכן שאכן יצא מעט דם קרוש. במגבלה שאין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, ואם אין כל החמרה, נשמע לי סביר להמתין לביקורת

מהי היצרות ברקטוסיגמה?ומה עליי לעשות?

היצרות כפי שאתה מתאר יכולה להגרם על ידי מגוון רחב של סיבות, וכדאי להתייעץ הגסטרואנטרולוג (עדיף בזה שביצע את הבדיקה) לגבי משמעות התוצאה.

שלום דר,רציתי לדעת לגבי ניתוח כריתת טחורים בשיטה הישנה בעזרת ליגשור,האם צריך לקחת חופש חודשיים מהעבודה לאחר הניתוח,כי לפי הבנתי החלמה מלא לוקחת חודשיים,ולפי הבנתי מפורמים בחול של אנשים שעברו תניתוח הכאבים הם מאוד מאוד חזקים לאחר הניתוח,האם הרופא יכול לתת לאחר ניתוח מרשם למשכך כאבים מסוג פנטניל,לפי הבנתי זה משכך חזק שיכול להוריד את הכאב בצורה יעילה,תודה

מיקי שלום רב, ניתוח לכריתת טחורים (בכל שיטת כריתה, כולל ליגשור) הוא הניתוח היעיל ביותר שיש לטיפול בטחורים, אולם כרוך בתקופת החלמה לא קלה, לרוב עיקר התקופה הכואבת היא בת כ 2-3 שבועות, למרות שריפוי מלא של הפצעים יכול להמשך פלוס מינוס כחדשיים. לאחר הניתוח ניתנים משככי כאבים הולמים, אולם לא נהוג לתת פנטניל לכאב אקוטי של ניתוח. כעיקרון, ניתן לחזור לעבודה כשאתה חש שאתה יכול לחזור לעבודה (ובתלות במשלח ידך). חשוב לאחר הניתוח להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. בהצלחה

בס"ד שלום ד"ר אני כבת 65 לאחרונה בצעתי בדיקת דם סמוי חיובי בצוא ויצא חיובי הופנתי לקולונוסקופיה להלן התוצאות אשמח אם תפענח לי ותם טחורים פנימיים , מעי ארוך ומפותל , צקום זוהה ונראה תקין , היפוך ברקטום תקין ,השסתום האלאוצקלי ופתח אפינדקס נצפו, צקום נבדק רירית מעי דק תקינה רירית המעי בעלת ברק , ציור כלי הדם וקפלים תקינים בבסיס הצקום ממצא סוב מוקוזלי צהבהב כ 6 ממ כניסה קצרה בלבד לאלאום טרמינלי תקינה . נכרתו 2 פוליפים במראה שפיר באופן מלא עי ביופסיה חמה במתח נמוך בקולון יורד כ 45 סמ בגודל 3 ממ וברקטו דיסטלי כ 5 ממ הפעולה נסבלה היטה ללא סיבוכים למעשה מה שהבנתי שנכרתו לי 2 פוליפים וקיים ממצא יכול להיות בלוטת שומן משהו מהבהב כפי שמתואר למעלה האם כבודו יודע מה פשר הדבר ? ממצא צקאלי זה מסוכן ? יש סיבה לדאגה ? מה אופן הטיפול ? בכל מקרה הרופא הפנה אותי גם לגסרוסקופיה וסיטי בט ואגן בפרוטוקול לבלב להערכת הממצא הצקאלי מה הכוונה פרוטוקול לבלב ?יש חשש למשהו לא עלינו בלבלב ? אשמח לעזרתך האדיבה רפואה שלימה לכולם ושבוע טוב

טל שלום, אכן, בבדיקה נכרתו 2 פוליפים קטנים שהבודק מדגיש שנראו שפירים. בכל מקרה, חשוב לברר את תשובת הביופסיה שלהם. התשובה חשובה גם לצורך קביעת המרווח הרצוי עד הקולונוסקופיה הבאה. הממצא הצהבהב יכול באמת להיות חשוד לגוש שומני קטן, ואז הוא חסר חשיבות, אבל יכולה להיות אבחנה מבדלת, וחשוב לשאול את הגסטרואנטרולוג האם זה נראה לו חשוד לממצא שאינו גוש שומני. אין למתואר כל קשר ללבלב או לגסטרוסקופיה. יתכן שהבדיקות הוזמנו עקב סימפטומים שלא הוסברו על ידי הקולונוסקופיה, ויתכן שהשולח פשוט התכוון לפרוטוקול סיטי בחתכים צפופים, על מנת לאתר ממצאים קטנים.

אני ממש מודאגת הכל התחיל ששמתי לב שירדתי במשקל בחצי שנה האחרונה משהו כמו 3-4 קג הייתה לי בטן נפוחה (עניייני גיל) ועכשיו היא פחות נפוחה והטוסיק ירד .. לפעמים יש לי חום גוף נמוך 35.5בערך אבל זה לא מהיום בעקבות הדם סמוי בצואה נשלחתי לקולונסקופיה שלטענת מבצע הפעולה דר גלר היו דברים קטנים ובה הרי הוסרו 2 פוליפים ונמצא הממצא סוב מוקוזלי בבסיס הצקום קבע לי קולונוסקופיה לעוד חמש שנים בלי נדר והמשך ברור בסיטי לגבי הממצא הסוג מוקוזלי הממצא הסוב מוקוזלי בבסיס הצקום מה זה אומר ? מסירים אותו? זה יכול להיות ממאיר? הוא ביקש את הסיטי בטן אגן בפרוטוקול לבלב לצורך המשך בירור לממצא. הבנתי שפרוטוקול לבלב זה אופן הבדיקה עצמה יכול להיות? ונשאלת השאלה הלוא הכל התחיל מדם סמוי בצואה בעקבותיו עשיתי קולונוסקופיה אז איך יודעים מאיפה הדמם למערכת העיכול. והאם זה מסוכן כי תשובה למה המקור המדמם לא קבלתי ואניני יודעת

שלום, בת 28.אני אמורה לעבור בעוד יומיים אולטראסאונד רקטלי ופרינאלי.נאמר לי כי אני צריכה לעשות 2 בקבוקי חוקן איזי גו 180 מ"ל ואילו על הקופסא רשום שהמינון למבוגר הוא בקבוק אחד.האם זה לא מסוכן לעשות 2 בקבוקי חוקן איזי גו 180 מ"ל בהפרש של חצי שעה ביניהם?

לא מסוכן

אני בת 40 לאחר 2 לידות בקיסרי.האחרונה לפני 7 שנים.לא סובלת מעצירויות מידי פעם כאבי עיוותי בטן כשאני באותו היום לא אוכלת טוב זה קורה לעיתים רחוקות.יציאות כל בוקר סדירות רגילות במיוחד לאחר שתית הנס קפה של הבוקר.אתמול ישבתי בשירותים ועשיתי את צרכיי ישבתי איזה רבע שעה וממש רקנתי את עצמי מהצואה קצת התאמצתי להתרוקן אבל לא היתה צואה קשה ופתאום ראיתי שכל המים באסלה ורודים.נבהלתי מאוד .בניגוב היה נקודת דם.הצואה יצאה עם קצת ריר וזה קורה לי מידיי פעם ולא ייחסתי לזה חשיבות כי זה בעיקר בימי הביוץ שלי קורה.היום היציאה לא היתה דמית אבל בניגוב היה נקודת דמית וריר בניגוב..אני בלחץ היסטרי..כמו מה זה נשמע לך??

לי שלום, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים, פיסורה, ועוד. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 40 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן לרוב במקרה של דימום אנו שוקלים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא באיזור פי הטבעת, ונהיה יותר רגועים. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום דר', אודה לקריאת שאלתי בעיון, לפני כ- 3 שבועות, עברתי ניתוח לכריתת טחור פ נ י מ י, בעקבות גירודים אגרסיביים. במהלך הריפוי [הקשה מאד], החל פתאום להופיע טחור אחר, ח י צ ו נ י בסמוך לפי הטבעת. זהו טחור מוכר לי, שמתפרץ לי פעם במס' שנים בלבד. במהלך ההחלמה, הטחור שהתפרץ היה גדול מאוד וקשה, עם ריקמה דומה לכבד [של עוף]. היום, 3 שבועות לאחר הניתוח של הוצאת הטחור הפנימי, הטחור החיצוני עדיין קיים, אם כי יש נסיגה משמעותית שלו. אני חושש, שכל הגירודים המאסיביים שמהם אני סובל, ייתכן שמקורם כלל בטחור זה – החיצוני, שייתכן שחבוי רוב הזמן, אך מגרד מאוד – ואולי לא בגין הטחור הפנימי שאותו כרתו לי. השאלה שלי האם אפשרי לכרות טחור זה, לפני שהוא ייסוג וייחבא שוב, והאם ישנה דרך ''לגרות'' אותו לצאת החוצה, כפי שהוא התפרץ במהלך ההחלמה מהניתוח, ואז לכרות אותו? כי כאמור, הוא חבוי בד''כ, וייתכן מאוד שהוא הסיבה לגירוד העצום. לתשובתך אודה, אורן

אורן שלום, הטחור שאתה מתאר יכול להיות מתאים לטחור חיצוני עם קריש דם, והמהלך הטבעי של טחור כזה הוא לרוב ספיגה עמצונית של קריש הדם והצטמצמות ניכרת של הטחור. לרוב אין צורך ולא מומלץ לגרות אותו לצאת. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה כולל האינדיקציה לניתוח והדרך בה בוצע, וללא בדיקה. אם יש ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

במשך שנתיים יש לי גוש שומן באזור פי הטבעת שאם הזמן נראה כי הוא גדל וגדל. בנוסף יש לי טחורים שבאים והולכים, גם אם אני לא מתאמצת בשירותים, יש דם והרבה... כשהייתי אצל הרופא, הוא אמר שזה גוש שומן, וזה לא מסוכן ואם רוצים להסיר אותו מומלץ רק לאחר הלידות. האם יש דרך נוספת להוריד את הגוש הזה? איך הוא התפתח? ואיך ניתן לגרום לו להפסיק לגדול? האם זה קשור לטחורים? ולגבי טיפול בטחורים, מה מומלץ?

הילה שלום, 1. לגבי גוש השומן, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, אולם תשובתו של הרופא שבדק אותך נשמעת לי סבירה, פרט לכך שסביר בניתן לכרות את הגוש, אם את מעוניינת, גם לפני (וללא קשר) לידות 2. מידע כללי על הטיפול בטחורים מצורף קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

ערב טוב, בעלי השתחרר אתמול מבית חולים לאחר שחלה בסרטן המעי ובחלחולת לצערי שמו לו סטומה לכל החיים בעלי במצב נפשי קשה ביותר ואני לא יודע מה לעשות (בן 48) חשבתי שאם יש מישהו מבאר שבע שיוכל לשוחח איתו ולהסביר לו קצת יותר. בנוסף, מבקשת לברר האם מגיעה לו קצבת נכון ואם כן כמה אחוזים ניתנים אודה לתגובתכם בהקדם

ישנו ארגון של בעלי סטומה הפועל בחסות האגודה למלחמה בסרטן ויכול לסייע. http://www.cancer.org.il/stoma/

שלום רב לפני כ-5 חודשים עברתי ניתוח HAL לטחורים. ההתאוששות היתה קשה מאוד (במשך כחודשים) וכיום אין כאבים כלל. הבעיה היחידה שמציקה לי מאוד היא גירוד פנימי באיזור. החל משעות הבוקר במשך כל יום יש לי יציאות רבות בין 4-5 בשלוש שעות הראשונות מההשכמה. היציאות רכות ולא מכאיבות. כל יום בסביבות שעות הצהריים מתחיל תחושת גירוד פנימי ותחושה של חוסר התרוקנות אשר מעיקות מאוד ולפעמים אף בלתי נסבלות. אני אוכל ארוחות מסודרות ועושה כושר באופן קבוע. מה יכולה להיות הסיבה וכיצד נפטרים מהגירוד? אני מרגיש שסבלתי סתם חודשיים לאחר הניתוח. כיצד אפשר לפתור את הבעיה? תודה רבה

תום שלום, גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. איני יודע לומר (ובוודאי שללא בדיקה) אם יש קשר כלשהו בין הגרד ובין הניתוח שעברת. כמו כן, התלונה של חוסר התרוקנות טובה יכולה להעלות שאלה של הפרעה בהרפיה נכונה של רצפת האגן. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר זמורא.ב-26 מרץ עברתי קולונוסקופיה שבה לא נראו בעיות,אך נראו טחורים. .מייד אחרי החזרה הביתה התחילו כאבים חזקים ברקטום.כעבור שלושה ימים נבדקתי ע"י כירורג שעוסק גם בפרוקטולוגיה.הוא התקשה לחדור כדי לבדוק,פי הטבעת היה בספאסם (נשאר עד היום מקווץ)אמרתי לרופא שהרגשתי מזמן טחור קטן בפי הטבעת.בבדיקה הויזואלית הוא לא ראה בעיה וקבע שלפי סוג הכאבים,שיש פיסורה.נתן לי דיפידפין 4 גרם.הדגיש שעלי להחדיר המשחה פנימה,אחרת לא תעזור ויהיה צורך בניתוח.לא הצלחתי להחדיר בגלל הכאבים.לא קבלתי טיפול לטחורים.בינתיים הטחור הקטן גדל החוצה כ- 3 מ"מ וקוטר כ 3 מ"מ.כל יציאה משפשפת אותו,כואבת ושורפת.נירא שהטחור הבולט יוצא משריר פי הבעת החוצה וניראה בצבע עור.יכול להיות חלק משריר הטבעת? אני מקפיד על נורמלקס,בנהפיבר,מים והרבה.יש יציאות יומיות,אבל אני מתאמץ להוציא,עם כאבים תוך כדי ואחר כך.האם תיתכן פיסורה אחרי קולונוסקופיה?האם יתכן שמה שנירא טחור קטן חיצוני הוא SENTINEL PILE?האם יתכן שהטחור החיצוני ואולי פנימיים שנמאכו בקולונוסקופיה ועושים את כל הכאבים ושאין כלל פיסורה?אודה מאול על תשובותיך והמלצה כיצד לפעול.בתודה וברכה.דניאל

דני אש שלום, כעיקרון הכאבים שאתה מתאר אכן יכולים להתאים לפיסורה. טחורים לרוב מתבטאים בכאבים עזים בעיקר כאשר יש בהם קרישי דם, ואז לרוב רופא יוכל לאבחן אותם בבדיקה חיצונית. הממצא שאתה מרגיש יכול להתאים ל centinel pile. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ניתן למרוח ניפדיפין חיצונית בלבד ואין צורך להחדירו לתוך פי הטבעת. אם אין הטבה מספקת, מומלץ לפנות שנית לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

פרופסור זמורה שלום הייתי אצל פרוקטולוג שאבחן אצלי פיסטולה בגודל סנטימטר בפי הטבעת שנוצר לאחר אבסס. הוא אמר שאני חייבת לעבור ניתוח ולא לדחות. אני אדם מאד לחוץ ומפחדת מפעולה ניתוחית באזור הזה ואני מאד רוצה לקבל ממך דעה שניה. כמו כן לא הוסבר לי כל התהליך ולא היה לי זמן בתור הקצר שנקבע לשאול שאלות. האם אוכל להפגש איתך לבדיקה והסבר? תודה

שלום רב, ניתן בהחלט לקבוע תור לבדיקה וחוות דעת. לקביעת תורים באסף הרופא: 08-9779203 לקביעת תורים במרפאה הפרטית: 03-6666229

האם פרופ זמורה עובד עם הכללית מושלם

יש לי צריבה לא גרד בפי הטבעת לפחות שנה וחצי שום משחה לא עוזרת סבל נוראי אחרי כל יציאה אחרי כל אכילה יש צריבה שנמשכת כל היום שום משחה לא עוזרת

שלום רב, צריבה בפי הטבעת יכולה להגרם לסיבות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, פיסורה, פיסטולה, גרד, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר ביום רביעי בשעה 17:00 סיימתי קולונוסקופיה שיצאה תקינה. היום הייתה לי יציאה מאוד מאוד מאוד קטנה (בגודל של מטבע של 50 אג') שהייתה בצבע שחור. האם זה מעיד על בעיה הצבע והכמות המועטה? תודה.

שלום רב לרוב יציאה קטנה אחרי קולונוסקופיה, שהצרחכה ניקוי מלא של המעי קודם לכן, היא תקינה. קשה לדון על הצבע. אני מקוה שבינתיים הדברים הסתדרו. אם נמשכות יציאות שחורות, מומלץ לפנות לבדיקה

בעלי בן 47 הובחנה אצלו דבירדיקוליטיס לאחר מתן אנטיביוטיקה המצב השתפר קבענו בדיקת קולונוסקופיה לאחר בערך 8 שבועות שזה יוצא שבוע הבא אך בימים אילו בעלי שוב מתלונן על אותם כאבים עם קושי שוב במתן שתן שאלתי היא האם לדחות את הקולונוסקופיה או אפשר לבצע אותה ושנית האם יש קשר לדלקת במעי וקושי במתן שתן (בעלי ביצע צילום לשלפוחית השתן וגם בדיקת הערמונית ויצא תקין) תודה

שלום רב, ככלל, נהוג לבצע את בדיקת הקולונוסקופיה בזמן שהדלקת רגועה, אלא אם יש סיבה ספציפית לבצע אותה בזמן דלקת. מער לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג המטפל או לגסטרואנטרולוג המטפל להערכה האם יש כעת דלקת פעילה והאם נכון לבצע את הבדיקה כעת

א.ג.נ אני רכשתי קונסיל תפוז נגד עצירות ושאלתי היא האם לקת את התרופה לפני או אחרי האוכל?

שלום רב, ניתן ליטול קונסיל מתי שנוח, אבל כדאי לקבוע זמן פחות או יותר קבוע במשך היום

אימי בת 94 אשה צלולה התחילה בחודשיים האחרונים ללכת בלי סוף לשירותים כשכל הזמן מדווחת על צורך בהתרוקנות,ברקע טחורים זר של טחורים,הרניה,רפלוקס,ועצירויות בעבר.האם יש דרך להתמודד היא גם חושבת שזו מחלה.

שלום רב, אני מבין מאד את דאגתך כבת אבל לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

הבן שלי שהוא חייל סובל מאבסס באגן כבר 3 שבועות, הפצע מפריש מוגלה ובצבא נתנו לו אנטיביוטיקה ושלחו אותו הביתה, עדיין סובל מכאבים וחוסר נוחות. מה עושים?

שלום רב, אני מבין מאד את דאגתך כאמא אבל לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות עם כל החומר הרלוונטי לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום דוקטור. לפני חודשיים עברתי ניתוח לתיקון פיסטולה פריאנאלית אחורית שהתפתחה לאחר ניקוז אבסס. הניתוח היה אמור להיות מהסוג הפשוט יחסית מכיוון שהפיסטולה הייתה שטחית וללא הסתעפויות. חודשיים אחרי הניתוח הפצע עדיין פתוח לחלוטין ומפריש. לעיתים מלווה בכאב קל ולעיתים לא כואב ככל. הפצע נראה נקי ולא מזוהםוהרופאים לא מבינים מדוע זה לא נסגר (אני בת 30, בריאה). הומלץ לי להמתין עוד חודש ואם לא ייסגר אז לעבור turs (אולטרסאונד) ובמידה ויש הסתעפות שמפריעה לפצע להסגר אצטרך כנראה ניתוח נוסף. אני לא מעוניינת בעוד ניתוח כי ההתאוששות ממנו הייתה לי כואבת מאוד וקשה וכי תוצאות הניתוח, לפחות עד עכשיו, לא הוכיחו את עצמן. אילו אפשרויות יש לי? האם פקק קולוגן יכול לעזור? יש דברים אחרים שאני יכולה לעשות על-מנת שהפצע ייסגר? תודה...

גיל שלום, כעיקרון, לאחר ניתוח לתיקון פיסטולה פריאנאלית, הפצע הניתוחי נסגר בהדרגה, ולכל מטופל קצב אחר לריפוי פצע ניתוחי כזה. כעיקרון, ומבלי להכיר את פרטי המקרה, טווח של חודשיים יכול עדיין להיות בתחום התקין לריפוי פצע ניתוחי כזה, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם מרחיבים בכל זאת את הבירור בהנחה שהפצע לא נרפא כראוי, יתכן שיש מקום גם לשלול מחלה שנקראת מחלת קרוהן, שיכולה לעיתים לגרום לפיסטולות, ולפצעים קשי ריפוי בפי הטבעת. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום, מידי פעם יש לי צואה גדולה מהרגיל (רחבה מהרגיל) וכשזה קורה, בעת יציאת הצואה אני חשה כאבים בעת היציאה, לא בפי הטבעת אלא יותר בפנים, ויש מעט דם בניגוב. זה קורה בערך פעם בכמה חודשים, פעם בחצי שנה, משהו כזה. בשאר הזמן היציאות רגילות והכל רגיל. אשמח לדעת כמו מה זה נשמע והאם עלי ללכת להיבדק. תודה רבה.

ליאת שלום, ככלל, דמם קל מפי הטבעת בעת גירוי מקומי כלשהו אפייני לדימום שמקורו בפי הטבעת עצמו, בעיקר על רקע טחורים פנימיים, ולרוב אינו בעייתי כשלעצמו, אלא אם הוא פוגע באיכות החיים. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם את לא שקטה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפני 3 חודשים עברתי ניתוח לכריתת טחור חיצוני וגם הרופא תיקן נקב פנימי. לקחתי נורמלקס ( 12 גרם ביום) במשך חודשיים וכשראיתי שהמצב טוב והחלמתי אז הורדתי בהדרגה את השימוש בנורמלקס . כשהגעתי ל-4 גרם ליום (אחרי 10 ימי הורדה הדרגתית) היציאות שלי נהיו קשות והתחלתי לדמם חזק בכל יציאה. נאלצתי לחזור ל-12 גרם נורמלקס ואני מיואשת. האם זה דורש בדיקת רופא? האם נגרם לי נזק מהניתוח ? אני לא רוצה להשאר תלויה בנורמלקס לאורך כל כך הרבה זמן מה לעשות?

לילי שלום, ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות לטווח ארוך. ניתן להשיג ריכוך כזה על ידי הקפדה על כלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אין מניעה להשתמש בתכשירים אלו לטווח ארוך. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם נמשך סבל ניכר, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה ויעוץ.

היום במקלחת הרגשתי פתאום בליטה ליד פי הטבעת (פעם ראשונה). אני לא סובל מעצירויות, שלשולים, ישיבות ממושכות או התאמצויות. בדרכ עושה צרכים פעם ביוםֿ/יומיים. יכול להיות שיש לזה קשר לאכילת חריף? לפנייומיים אכלתי חריף וביציאות בשירותים קצת שרף. תודה רבה. לא מצליח להעלות תמונה לצערי*

מאור שלום רב, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא לא חולף תוך מבפר שבועות, או אם יש החמרה כלשהי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני סובל מפיסורה כרונית כבר חודשים רבים. עבר כמה פעמים עם ניפדיםין אך חזר. עכשיו מנסה לראשונה רקטוג'סיק אך תופעות הלוואי קשות. שאלתי היא האם אפשר לקחת רקטוג'סיק ללילה (אז פחות אסבול מתופעות הלוואי) ובנוסף לקחת ניפדיפין 3 פעמים במהלך היום? אם אי אפשר האם ניתן לשלב עזרקאין עם רקטוגסיק או ניפדיפין? תודה רבה אייל

שלום רב, אפשר לנסות איזה קומבינציות שאתה רוצה, וסביר שאין בהן נזק, אולם עליך לדעת שאין מדובר בקומבינציות שיעילותן נבדקה באופן מדעי. לגבי השימוש ברקטוג'זיקף למרות מה שכתוב על הברושור של רקטוג'זיק, מומלץ למרוח כמות לא רבה, כמו גרגר אפונה על קצה האצבע (ולא לפי סימון המדידה על הקופסא), סביב פתח פי הטבעת, מבלי להחדיר לתוך פי הטבעת. פעמים רבות צורת שימוש זו מצמצמת את תופעות הלואי. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך

תודה רבה על התשובה המפורטת. ניסיתי את המינון המופחת ושיטת המריחה שהצעת לרקטוגסיק ואכן תופעות הלוואי נסבלות. שאלתי היא אם אני שם בעצם מינון שהוא יותר מפי 5 פחות ממה שכתוב על הקופסא האם יש לקחת יותר פעמים ביום (למשל 3) או עדיין רק פעמיים ביום?

שלום אני לאחר ניתוח פיסורה(חודש עבר( ויש לי כאבים עזים מהצלקת שנפתחה... במיון אומרים שזה בסדר אבל הכאבים בלתי נסבלים

שלום רב, ככלל, רוב המטופלים לא סובלים כאב ניכר חודש לאחר ניתוח פיסורה. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום, אני נמצאת בשבוע 31 להריון ואני סובלת מטחורים חיצוניים מזה כארבעה ימים. אני מטופלת במשחה ובנרות של פרוקטוגליבנול אך ההקלה היא מזערית וכמעט שבלתי מורגשת. אני מקפידה לשתות מים ולאכול פירות וירקות, היציאות קלות יותר אך אני מחפשת הקלה משמעותית יותר. אני סובלת מכאבי תופת ומרותקת למיטה. אשמח לעזרה.

תהל שלום רב, טחורים חיצוניים יכולים לפגוע במידה ניכרת באיכות החיים, אולם לבסוף הם נספגים באופן עצמוני, בטווח ממוצע של כשבועיים. לעיתים, ביומיים הראשונים של ההתקף, ניתן לבצע פעולה כירורגית לטיפול בטחור הטרומבוטי, אולם אחרי 4 ימים מתחילת ההתקף, לרוב לא מומלץ לבצע פעולות כירורגיות, אלא להמתין לשיפור עצמוני. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, המותר לשימוש בהריון. החלמה מהירה

שלום, לגבי מריחה של Rectogesic . הרופא בקופה אמר שצריך להחדיר לפי הטבעת. כך גם כתוב בהוראות השימוש. האם זה חובה? זה ממש בלתי אפשרי עד כדי פוצע... תודה

שלום רב, למרות מה שכתוב על הברושור של רקטוג'זיק, מומלץ למרוח כמות לא רבה, כמו גרגר אפונה על קצה האצבע (ולא לפי סימון המדידה על הקופסא), סביב פתח פי הטבעת, מבלי להחדיר לתוך פי הטבעת. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

היי הפרוקטולוג שלח אותי לבדיקת לחצים ואלה התוצאות: הכנה תת מיטבית. לחץ בסיסי בגדר הנורמה בסוגר האנאלי, לחץ יזום נמוך אך יציב. החזר הרפיה של סוגר האנאלי תקין רגישות ראשונה החלחולת בניפוח בלון ותחושת יציאה נמוכות, קיבולת המקסימלית של החלחולת נמוכה לא הושגה הרפיה של סוגר אנלי ופליטת בלון, עלייה פרדוקסלית של לחצים בעת מאמץ יציאה. התמונה מתאימה לאניסמוס. אחרי זה הוא נתן לי הפניה לדפקוגרפיה ולאולטרה סאונד טרוס טרנסרקטלי. אני מרגיש שהתואה תקועה שם והולכת וחוזרת כל הזמן באיזור הזה. איך זה יכול להיות קשור לכאבים באיבר המין? האם יש קשר בין השרירים של הפין לשרירים של פי הטבעת? יכול להיות שאני מפעיל את השריר בפין במקום בפי הטבעת? יש לציין שהתנסיתי במין אנאלי כשהכל התחיל לפני שנה. האם יש איזשהי פגיעה שיכלה להגרם מזה והובילה לזה? הפין כואב אחרי יציאות וניסיון ליציאות, הוא מתנפח כשאני יושב או שוכב, יובש בזקפה, מתנפח בזקפה ומרגיש כמו אבן. יש עוד תסמינים ופרטים, אבל אשמח לדעת אם יש בכלל משהו שיכול לגרום לזה. תודה.

עשיתי עכשיו דפקוגרפיה וצירפתי כאן בהודעה קישור תמונה עם הממצאים. לא הצלחתי לדחוף את החומר החוצה והוא יצא אחרי בערך 45 דק- שעה מתחילת הבדיקה (וגם לא לגמרי עד הסוף נראה לי) ביום יום אני נכנס הרבה לשירותים ופשוט לא יוצא. יש קשר ישיר בין הכאבים באיבר מין לבין הפעולות שברקטום, אני מרגיש את זה... אחרי יציאות, וגם עכשיו אחרי הבדיקה יש לי כאבים. אני מתחיל לפחד. אני כבר שנה עם זה ואף אחד לא מתייחס ברצינות לבעיה, במיוחד כשלא נעים לדבר על הדברים האלה.

אודה לך מאוד אם תתייחס ד"ר.

שלום, מזה כיומיים באופן פתאומי התחילה לי הרגשה של רטט באיזור פי הטבעת. בתכיפות של 5-10 שניות בין רטט לרטט. מחיפוש בגוגל ראיתי כי מספר אנשים כתבו בפורום שהרגישו הרגשה דומה. אני בת 27, לא סובלת ממחלות, לא בהיריון ומרגישה כרגע מצויין למעט ההרגשה המוזרה הזו. האם ידוע לכם ממה זה יכול לנבוע? תודה רבה גילית

גילית שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה פוגעת במידה ניכרת באיכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

היי דוקטור, אני לא מתגורר בארץ, ואני ביקרתי אצל רופא ואובחנתי כסובל מפיסורה. ניתן לי מרשם למשחה וכן חפץ בצורת קונוס מפלסטיק, בגרמנית שמו "analdehner" ולא הצלחתי למצוא את החלופה באנגלית או עברית או אי פעם שמעתי על זה (ניתן להריץ גוגל וזה ישר יופיע בתמונה). יש לי שאלה במידה ויש לך ניסיון עם זה, הרופא אמר שיש צורך להשתמש בזה יומיום בכדי להרחיב קצת את פי הטבעת בשל שזה עוזר להחלמה, האם ההרחבה היא קבועה? כמו כן, האם רק דוחפים את זה לבפנים ומחזיקים או שצריך לשחק עם זה? אשמח לכל מידע שתוכל לספק בנוגע לעניין. תודה!

שלום רב, המכשיר שגורם להרחבה של פי הטבעת אינו טיפול מקובל בישראל. למיטב הבנתי, יש להחדירו יומיומית לזמן קצר ללא משחק מפסיק רמת לכאב ניכר הייתי במכשיר. אם הפעולה גורמת לכאב ניכר הייתי שוקל להפסיק אותה קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום. נואשת לעזרה.. לפני חודש לקחתי ורמוקס שלושה ימים רצוף לאחר גילוי תולעים לראשונה בחיי. בת 33. לא עשיתי בדיקת צואה.. פשוט גירד וראיתי. לקחתי ורמוקס שלושה ימים היות ולא עזר אחרי יום אחד וככה המליץ הרופא. אחרי עשרה ימים שוב שני כדורים. התולעים עברו. אך מאז.. אין לי שקט בפי הטבעת וזה משגע אותי. זה לא גירוד כואב או מציק.. נסבל לגמרי. אבל מדגדג. יש תחושה שהולך שם משהו. ואני בודקת בלי סוף!! ואין תולעים. וזה גם שונה ממה שהרגשתי אז. בעיקר בטוחה שאין משום שבלילה.. ברגע שהיתי עולה למיטה ישר היו יוצאות. עכשיו אני במיטה ויש שקט. ובכל זאת בודקת בלי סוף. יש לעיתים תחושת רטיבות/הפרשה. אך לא כל הזמן. לא מזיעה שם.. עד שיגיע התור לפרוקטולוג.. האם מצב כזה מוכר? יש לי כל הזמן פחד שזה תולעים.. למרות שאני יודעת שזה לא זה. אבך הפחד משתק אותי. בנוסף אני בהריון. שבוע 15 כרגע. יש בלונים קטנטנים. שניים.. לא סובלת/סבלתי מעולם מטחורים. אך מציינת אולי יש קשר. פשןט רוצה פי טבעת שקט!כמו תמיד!! אודה לתשובתך.

שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני מחלימה מניתוח של טחורים פנימיים וחיצוניים (טכניקת ליגשור). במהלך היום אני הולכת לשירותים פעמים רבות - כעשרים פעמים! בכל פעם יש יציאה מועטה. כמובן שהדבר כרוך בכאבים מרובים שנמשכים זמן רב לאחר מכן. ברצוני לדעת כיצד ניתן להפחית את מספר ההליכות לשירותים, מכיוון שהכאב בלתי נסבל למרות השימוש במשככי כאבים. בתודה מראש, אלה

שלום רב, אם את משתמשת במרככי יציאות בתקופה שלאחר הניתוח, מומלץ להפחית מעט ובהדרגה את המינון כדי שיהיו פחות יציאות ליום, אך לא תהיה עצירות. מעבר לכך, אם יש ספק, ניתן לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. החלמה קלה

שלום, אני סובלת מפיסורה קדמית שבועיים וחצי. התחלתי בטיפול רגיל של משחות ותזונה. הכאב החמיר והלכתי לרופא שבדק גם דרך הנרתיק וכאב לי נורא. הוא אמר שאולי זה אבסס אבל שניתן לבדוק זאת רק בניתוח בהרדמה מלאה בו יבדקו ובמידת הצורך ינקזו אבסס או אם יש רק פיסורה יחתכו חלק קטן מהשריר... אני חוששת מניתוח ובאתי בכלל שיתן לי בוטוקס. אך אמר שאם זה אבסס זה קונטרהאינדיקציה לבוטוקס ושחבל על הזמן אם ממש כואב לי ככה. א. האם זה כך באמת שזה קונטרהאינדיקציה אם יש לי אבסס? ב. אני מאוד חוששת מהניתוח ותוהה אם יש דרך אחרת . דניאל

שלום רב, ככלל, בוטוקס הוא טיפול לפיסורה, וניתן להשתמש בו כשהאבחנה די ודאית. אם יש ספק באבחנה, ובעיקר אם עומדת אבחנה מבדלת של אבצס, הטיפול המומלץ הוא לרוב בדיקה בהרדמה שתאפשר אבחנה חד משמעית, וטיפול נוסף שלרוב יתבצע באותה הרדמה. לרוב, אם המטופל/ת כבר בהרדמה, במידה שתמצא פיסורה "בלבד", נמליץ לבצע ניתוח לתיקון הפיסורה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום ד"ר רציתי לדעת עם אפשר לעשות את הניתוח Hemorrhoidectomy בטחורים שהם דרגה 2 כלומר צונחים בזמן יציאה וחוזרים חזרה בזמן סיום היציאה או שהרופא לא יאשר ניתוח מהסוג הזה בטחורים כאלה תודה

ניק שלום רב, כעיקרון, ניתוח לטחורים הוא בעיקרו ניתוח לאיכות חיים, וההחלטה האם לבצע טיפול כזה או אחר, ואיזה טיפול לבחור, צריכה להתקבל במשותף איתך. טכנית, ניתן לבצע ניתוח גם לטחורים דרגה שניה, והמונח ניתוח יכול לכלול מגוון של אפשרויות כירורגיות, החל מקשירת עורקי הטחורים בהכוונת דופלר, וכלה בכריתתם. הרופא המומחה יכול וצריך להביע את דעתו המקצועית, וההחלטה צריכה להתקבל במשותף. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

ערב טוב, שבוע ימים יש לי אודם ונפיחות מסביב לפי הטבעת, מה זה יכול להיות?

שלום רב, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל אבצס באזואר פי הטבעת, טחורים ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם הממצא מלווה בכאב או בחום מומלץ לפנות לחדר המיון

לפני כשבועיים עברתי ניתוח לסגירת הfistula , הניתוח הוא חדשני בארץ ונקרא vafft fistula, נאמר לי שהפיסטולה היתה עמוקה ויש לציין שסגרו אותה בפנים באמצעות סיכת קליפס , השאלה הכאבים ממשיכים למרות שלפני שבוע נבדקתי ואין התפתחות של אבצס באזור או משהו חריג ונאמר שצריך סבלנות , סבלנות יש השאלה האם יש מצב שהסיכות לוחצות לי מידי וזה תחושת הכאב בנוסף אני מרגישה שעקב הניתוח יצאו לי 2 טחורים האם זה ייתכן שמצד אחד הפיסטולה נסגרה שכך זה נראה ושורף לי כרגע באזור פי הטבעת ששם לא היה אף פעם בעיה וכאב כי הפיסטולה והכאב היה חיצוני , במשך 10 שנים עברתי 3 ניצוחי אבצס ו3 חוט סיטון עד שהחלטתי ללכת על הvafft שהוסבר 85 % הצלחה אשמח לתגובה חוות דעת תודה

שלום רב, כעיקרון, ניתוח VAAFT יכול להיות כרוך בכאבים בתקופת ההחלמה גם במהלך תקין. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם יש ספק, מומלץ לפנות שנית לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

בשנים האחרונות מתפרסמים בספרות עוד ועוד מחקרים שמעידים על תוצאות שנדמה לי שקשה להגדיר אותן כפחות מ-"פנטסטיות" (למשל, OS של 56% מול 9% אחרי 5 שנים) של השתלות כבד בקרב חולים עם גרורות בכבד. מצד שני, התוצאות עדיין פחות טובות בהשוואה למושתלים בעלי גידול ראשוני בכבד, מה שמביא אותנו למציאות האכזרית: בעצם אין כיום לחולים כאלה סיכוי לקבל כבד מרשימת ההמתנה הישראלית. האם בנסיבות כאלה אתה חושב שמוטלת חובה מקצועית ואתית על הרופא המטפל בכל זאת להציג בפני החולה הגרורתי הישראלי שלו את האופציה להשתלת כבד, בידיעה שלמעשה מבחינה לוגיסטית (לא רפואית!) יהיה קשה מאוד לממש את האופציה הזאת בישראל ורק חולים בעלי אמצעים או קשרים יצליחו לממש אותה בחו"ל? כמו כן, עד כמה בנסיבות כאלה ראוי לקדם בצורה אגרסיבית את הסוגיה של השתלות אונת כבד מבני משפחה, בשים לב לתופעות הלוואי הלא פשוטות של תרומה כזאת ולמיעוט המחקרים בנושא?

שלום רב, ראשית, אני מביע פה את דעתי האישית, ואין במקרה זה תשובה נכונה או לא נכונה או תשובה מוסמכת. לדעתי לא נכון להציג כדרך שגרה את אופצית השתלת כבד לחולים עם סרטן מעי גס גרורתי, ולא בשל השיקול הלוגיסטי, אלא מסיבה רפואית- טיפול כזה עדיין רחוק מאד מלהיות חלק מהקונצנזוס הרפואי בתחום, נחשב עדיין נסיוני ומבוצע במסגרת פרוטוקולים מחקריים, וההשואה בינו לבין הטיפולים המקובלים היום מוגבלת. באם טיפול כזה יהיה בעתיד בקונצנזוס הרפואי, להערכתי אז יהיה נכון להציג את האופציה בפני המטופלים, גם אם לוגיסטית רובם לא יוכלו לקבל אותו.

שלום פרופסור זמורה, מתנצלת מראש על ההסבר הארוך, מנסה לתמצת 10 חודשים של סבל למספר שורות.... אני בת 23, סובלת מפיסורה כבר 10 חודשים. הפיסורה התחילה ככל הנראה בעקבות לחץ נפשית שכן לא סבלתי מעצירויות/שלשולים. במהלך עשרת החודשים הללו היו מספר התקפים של כאבי תופת ברמה שנעתקת הנשימה, אך רוב הזמן למדתי לחיות עם הכאב. בפעם הראשונה רופא המשפחה חשב שזה טחורים ונתן לי פרוקטוגליבנול לאחר שנ"ל לא עזר, והגיע התור לפרוקטולוג - קיבלתי טיפול רקטוג'סטיק שלא עזר וגרם לכאבי ראש עזים (בדיעבד הבנתי שזה ממינון לא נכון שמרחתי) חייתי עם הכאב שהגיע בעוצמות שונות בכל פעם במשך עוד מספר חודשים. כאשר בזמן הזה אני מנסה לשמור בתזונה, היציאה לא קשות במיוחד ומקפידה על ספורט באופן יומי. כאשר לפני חודשיים לראשונה דיממתי בעת היציאה כמות גדולה מאוד של דם. הלכתי לרופא אחר אשר המליץ להמנע בכלל מכל משחה שהיא ולטפל רק בשטיפות עם אל-סבון וכף פראפין כל ערב ולהמנע מספורט מלבד הליכות לאחר שבוע מנוחה בבית הרגשתי שיפור ולרגע האמנתי שהטיפול הכי פשוט הוא זה שעזר. עד שלפני שבוע הגיע שוב התקף, החזק מכולם, עם דימומים חזקים וכאבים שלא נרגעים 24 שעות גם עם מריחת עזרקאין. הלכתי לעוד רופא.... שהציע טיפול במשך שבועיים שבמידה ולא יעזור ניתן לכירורגיה לנצח ואכנס לניתוח - הוא מציע להמשיך עם הרקטוג'סיק, פעמיים ביום מינון של גרגיר אורז בכל מריחה. בנוסף, במשך 3 פעמים ביום לבצע הרחבה עצמית בעזרת האצבע שלי ועזרקאין על מנת לאפשר זרימת דם למקום ולהביא לריפוי הפיסורה.... הטיפול כפי שאתה מתאר לעצמך לא נעים במיוחד ודי כואב, היציאות בתקופה זו מלוות בכאבים כל כך חזקים שלוקח לי יותר מ 10 דקות להצליח לעמוד וללכת כמו שצריך. 1) רציתי לשאול מה דעתך על הטיפול האחרון שהוצע לי? מרגיש לי קצת מוזר ואולי אפילו מזיק, אבל אני אובדת עצות וכרגע מבצעת אותו.... 2) כמו כן, רציתי לדעת במידה ויש צורך בניתוח, אחד הרופאים הלחיץ אותי קצת, שברוב ניתוחי הפיסורה יש סיבוכים הגורמים לאי שליטה על הסוגרים.... אני רוצה לדעת שבמידה ואנותח, זה יבוצע ע"י מומחה בנושא. באילו קופות חולים אתה מנתח? תודה רבה מראש, ושוב סליחה על ההסבר הארוך. שבת שלום :)

גיל שלום רב, טיפול בריכוך יציאות ובמשחות המרפות את שריר הסוגר סביב פי הטבעת הן טיפול מקובל בפיסורה. ביצוע הרחבות עצמיות קצת פחות מקובל, ואם זה גורם לכאבים עזים, ספק אם כדאי להתעקש על זה. פיסורה היא בעיה של איכות חיים, ורק את יכולה להחליט אם את מעוניינת להמשיך לטיפול נוסף על מנת לשפר את איכות החיים. הטיפולים העיקריים המקובלים ברפואה הקונבנציונאלית הם הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר, וניתוח בו מפרידים כירורגית את סיבי שריר הסוגר הפנימי. שיעור ההצלחה של הניתוח הוא כ 95%, ושיעור הסיכונים, כולל ירידה קלה ביכולת השליטה (כך שיותר קשה לשלוט בגזים או ביציאה נוזלית) הוא נמוך, בשיעור של אחוזים בודדים.

שלום פרופ עודד זמורה 1. האם זה בסדר למרוח על הפיסורה כשכואב או למניעת כאב ג'ל נפידיפין 0.2% +לידוקאין 2% ולאחר מכן כשלא כואב אז למרוח ג'ל נפידיפין 0.4% ? אני מתכוון אפילו באותו יום. כמובן עם הפרש של שעות כמקובל. צריך לנגב בין שתי המריחות? 2. האם את הנפידיפין עם הלידוקאין שרשמתי לעיל למרוח על הפיסורה? 3. מדוע למרות שאני לא מורח את הנפידיפין 0.2% +לידוקאין או אולי גם את הנפידיפין 0.4% על הפיסורה, כואב לי לאחר מכן בפיסורה? אולי הנגיעה לאחר מכן של החומר עם הפיסורה מביאה לכאבים? תודה על התשובות ועל הפורום.

אבי שלום, ניפדיפין מורחים 4 פעמים ביום לפי השעון, סביב פתח פי הטבעת, ללא קשר למועד הכאבים. אפשר תאורטית לשלב לסירוגין משחת עזרקאין עם או בלי ניפדיפין.

לפני כשנתיים וחצי עברתי ניתוח בעקבות פיסורה כרונית, קיבלתי לפני כן ניפידיפין וכו׳ אך שום דבר לא עזר. המצב נרגע עד לפני כמה חודשים כשהתחלתי להרגיש כאבים עזים בעת יציאה וכ-20 דקות בערך אחרי יציאה, כאבים איומים, לא פוסקים גם עם משככי כאבים והורסים את שגרת היום. הגעתי שוב לפרוקטולוג חשבתי שמדובר בטחור כי הרגשתי בליטה מחוץ לפי טבעת. הפרוקטולוג אמר שזה לא טחור ושיש לי פיסורה קטנה. נתן לי ניפידיפין ואופטלגין, אני מורחת את הניפידיפין כבר שבוע וחצי ואין הקלה כלל והכאב אף מחמיר כשאני מורחת את המשחה, האם כדאי להפסיק אל הטיפול?

מירב שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, כדאי לפנות לרופא המטפל בשאלה אם להמשיך את הטיפול בניפדיפין או להפסיקו. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך

עברתי ניתוח לכריתת טחורים בשיטת ליגסור לפני יומיים, מאז הקפדתי על אוכל נכון ושתיית נורמלקס ועוד סוג של אבקה, אך עדיין יש עצירות והאיזור מדמם, מה עלי לעשות?

אביעד שלום, כעיקרון, דימום קל סביר בתקופת ההחלמה לאחר ניתוח לכריתת טחורים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות כפי שאתה עושה. החלמה קלה

היי בן 33 גיי מבצע יחסים אנאליים (המקבל) לפני כ4 חודשים פניתי ליעוץ רקטולוגי בעקבות תחושת שריפה בפי הטבעת בעת יציאות.אמר לי הד"ר שאין לי משהו שניתן לאבחן (פיסורה וכו') ושכנראה מבנה פי הטבעת שלי הוא כזה שכואב לי "ואין מה לעשות" או שיש לי קוקסידנה בפי הטבעת והפנה אותי לרופאת גב. רופאת גב אמרה שאין לי קוקסינדיה אבל שאולי חלק בפי הטבעת שלי שמתחבר לגב טיפה נפגע בגלל סקס אנאלי אבל שהיא לא יודעת. המליצה על ג'ל עזריאן במידת הצורך. שמתי אותו ועדיין לא עובר. בימים אלה אין לי כ"כ תחושת שריפה כבר בעת יציאות אבל כן יש לי כאבים בעת יחסים (פעם גם היו לי כאבים אבל הרבה הרבה פחות) הלכתי לגסטרולוג אחר. נתן לי ניפדיפין (שאותו אני מכיר ושמתי לעיתים) ונרות. אתמול שמתי נר ראשון-ראשית האם הנר אמור להחדר ממש עמוק לרקטום מידי לילה ולהתמוסס? כי היום קמתי בתחושה לא כ"כ נוחה כאלו משהו היה תקוע לי שם... האם זה אמור לעזור? מה ההבדל בין נרות ובין ניפדיפין ? תוך כמה זמן נרות עובדים? אני רוצה לקיים יחסי מין אנאליים בלי כאבים כמו פעם תודה

טל שלום, ככלל, נרות לרוב מתמוססים תוך מספר שעות, אבל אייני יודע איזה סוג של נרות קיבלת, ולכן איני יכול לתת ימידע יותר ספציפי. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום פרופ עודד זמורה 1. מדוע בעצם לא למרוח את ג'ל הנפידיפין על הפיסורה? מה יקרה בעצם אם אמרח? 2.האחוזים הקטנים של אלה שניתוח של חיתוך מבוקר של השריר למען ריפוי הפיסורה לא מצליח. אז מה בעצם התוצאות על המנותח כשהניתוח לא מצליח? 3. ומהן ההשלכות השליליות אפילו הזניחות ביותר על המנותח כאשר הניתוח כן מצליח? תודה רבה מראש על התשובות ועל הפורום בכלל.

אבי שלום רב, 1. מריחת ניפדיפין על הפיסורה עצמה לא מזיקה אבל גם לא מועילה. מטרת הניפדיפין היא להרפות את שריר הסוגר סביב פי הטבעת ולכן מורחים אותו סביב פי הטבעת. 2. אם הניתוח לא מצליח (כ 5%) אז הפיסורה מתמידה. לרוב ניתן לבצע ניתוח נוסף מסוג אחר על מנת לרפא אותה 3. הסיכונים העיקריים בניתוח הם זיהום מקומי, דימום, וירידה קלה ביכולת השליטה, והם מתרחשים באחוזים נמוכים

בת 38 אחרי לידות.סובלת ממעי מפותל. ההמלצה היא לניתוח חלק מהמעי הגס . לוקחת בינתיים אבילק שעוזר ליציאות.רופא הגסטרו המליץ לחכות ולנסות פיזיוטרפיה לרצפת האגן לפני הנתוח ולראות האם יהיה שפור.למרןת שגם לדעתו לא יהיה מנוס מנתוח.בינתים האבילק הבנתי גורם למעי להיות עצלן. מה יקרה אם נחכה ונעכב הנתוח ובינתים החלק שישאר אחרי הנתוח יהיה עצלן מהאבילק.כך שאנחנו לא יודעים אם לחכות ולעשות הפיזיוט או שכדאי להתנתח כבר.???

דליה שלום רב, ככלל, מעי מפותל כשעצמו הוא אינו אינדיקציה לניתוח. מעי עצל יכול להיות אינדיקציה לניתוח, ולפני שדנים על ניתוח יש להוכיח אבחנה זו באמצעות בדיקה שנקראת זמן מעבר מעי גס. האינדיקציה העיקרית לניתוח היא איכות חיים, ואין הכרח רפואי לעבור ניתוח בשום שלב. פיזיוטרפיה לרוב אינה משפרת מעי עצל, אולם לעיתים מעי עצל קורה במשולב עם הפרעה בהרפית רצפת האגן, ואז פיזיוטרפיה יכולה לסייע באספקט זה. מעבר לכך, אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה.

תוספת לשאלה. ראשית היה כבר לפחות פעמיים וולוולוס בזמן ההריון .ושנית בבדיקת מונומטריה ראו שיש כווץ בשרירים בפי הטבעת. לכן נשקלה כעת השאלה לגבי הנתוח והוצע לעשות פיזיוטרפיה לרצפת האגן ולראות מה זה יעשה. השאלה אם יהיה מנוס מנתוח במצב זה וכמו כן כעת מה שעוזר ליציאות הוא האבילק.....אשמח לדעתך ותודה מראש.

שלום ד"ר. אני כבר שנה סובל מכאבים באיבר המין ובאיזור פי הטבעת. הסימפטומים דומים לפרוסטטיטיס אבל אני לא חושב שזה המצב כי האורולוג אמר שפרוסטטיטיס לא קשור לצואה כ"כ. לפני שהכל התחיל עשיתי סקס אנאלי ולא קישרתי בין זה כ"כ עד עכשיו כי התמקדתי תמיד בכאב באיבר המין ולא במעי וברקטום. הכאבים בפין ובאשכים קורים לאחר מתן צואה ויש לי עצירות כל יום כל היום. אני מרגיש שהצואה דוחפת ומקרינה לערמונית ולאיבר מין, במיוחד כשאני מתאמץ בשירותים. כמו כן הכאבים קורים לאחר סקס, אחרי סקס יש לי כאב של צריבה שלא מפסיק במשך כמה ימים. אני מרגיש שיש שם באיזור פי הטבעת והערמונית פצע, חתך או משהו כזה... בנוסף יש לי כאבים בשכיבה ובישיבה (בשכיבה בעיקר כואב ממש בעצם הזנב), איבר המין מתנפח ונוטה שמאלה, צריבה בשתן, צריבה בשופכה, יובש בפין, שבוע שבועיים אחרי שהכל התחיל היתה לי דלקת ריאות קשה, כאבים כשאני לוקח חומרים משלשלים כמו נורמלקס (במיוחד אחרי אורגזמה), צרבות לאחר אורגזמה, ירדתי 13 קילו. אודה לך אם תוכל להסביר לי אם פגיעה מסקס אנאלי יכולה להסביר את כל זה. תודה

שחר שלום, כעיקרון נדיר שמין אנאלי לא אלים גורם לפגיעה כלשהי בפי הטבעת. כעיקרון, לעיתים תלונות כפי שאתה מתאר יכולות לעיתים להגרם עקב הפרעה בהרפית רצפת האגן, שלא חייבת להיות קשורה למין אנאלי. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בנוסף ליעוץ אורולוג, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול.