פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה
מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה
שלום רב, האם יש קשר בין ניתוח הסרת חלקו הימני של המעי הגס - לפני כשנתיים (כתוצאה מגידול טרום סרטני) + הסרת הטחול (דימם במהלך הניתוח)לקושי בעיכול מזון כגון: גזר חי, קולורבי, שומר, פירות הדר לכל סוגיו ועוד? - אכילתם גורמים לי לכאבי בטן קשים ביותר, בחילות והקאות. מאחר ומדובר בסוגי מזון "בריאים, מזינים ולא משמינים" - המנעות מאכילתם מתסכלים ביותר. לתשובתך אודה, חנה
חנה שלום, המעי הגס אינו סופג מזון אלא סופח את שאריות הנוזל במעי בכדי ליצור יציאה מוצקה. כריתת חלקו הימני של המעי הגס יכולה לעיתים לגרום לשלשולים עקב ריבוי נוזלים או מלחי מרה, אולם בד"כ אינו גורם קושי בעיכול של סוגי מזון כפי שציינת.לטחול אין כל שייכות לעניין העיכול. עצתי היא לפנות ליעוץ לגסטרואנטרולוג העוסק בתנועתיות המעי. כל טוב.
מבקשת לדעת מה הטיפול היעיל והמומלץ בבחינת טיפול בטחורים דרגה 3 בצניחה..? בעקבות שיוט באינטרנט נודע לי שקימות שיטות רבות אני בוחרת בטיפול יעיל וללא כאבים עם החלמה מהירה...קיים? אני נוטה לטיפול של לייזר אשמח למידע נוסף אודות השיטות סטפלר והאל דופלר האם גם הם מתאימים בכבוד רב ובברכה, יולי
סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.
שלום אני סובל מטחור אחד מחוץ לפי הטבעת כבר מספר שנים אך רק לאחרונה הלכתי לרופא כדי שיטפל בזה מאחר והתחלתי לסבול מגרד באיזור בלתי נסבל הרופא נתן לי משחה שנקראת פרוקטו-גליבול הטחור עדיין לא נעלם והגירוד לא נפסק מה עליי לעשות? עליי לציין שאין דימום שרון
שלום ד"ר זמורה, ראשית, אני מצטרף למברכים על הפורום החדש שעוסק בנושאים שלא מרבים לדבר עליהם גם עם רופאים, מה שמביא אותי לשאלתי המרכזית, שאני מרגיש אי-נוחות לשתף בה את רופא המשפחה שלי. מזה כחצי שנה אני סובל מגרד מתמיד ודימום בפי הטבעת הנצפה על נייר הטואלט לאחר יציאה (אין דם בצואה). אני בן 50, אינני יודע אם מדובר בטחורים או בבעיה אחרת ושאלתי היא כיצד ניתן לטפל בכך. כאמור, אני מתקשה מאוד לדבר על כך עם רופא, קל וחומר להראות לו את פי הטבעת, כפי שבוודאי יהיה צורך לעשות ולכן אודה לך על תשובתך, תוך הכרה בכך שהפורום אינו משמש תחליף לייעוץ פנים אל פנים. תודה, חנן
לאחר קריאת חלק מהתשובות, ברצוני לציין שאינני סובל מעצירות ואני כן משתמש בסיבים (KONSYL).
חנן שלום, הגורם הסביר השכיח ביותר לתלונות כפי שאתה מתאר יכול להיות טחורים מציקים. אולם יש גם אבחנות אחרות כגון גרד אנאלי כרוני או אבחנות פחות שכיחות אחרות שיכולות לגרום לסימפטומים דומים. מאחר שהטיפול בכל אחת מהאבחנות האלה שונה, אין תחליף לבדיקה על ידי רופא. כירורגים קולורקטאליים ופרוקטולוגים רגילים כחלק ממקצועם לטפל במעי ובפי הטבעת, ולמרות שהמבוכה שלך מובנת, מומלץ להתגבר עליה ולהבדק (כפי שנשים מתגברות על מבוכתן והולכות להבדק על ידי גניקולוג למשל). בנוסף, אנו ממליצים לכל אחד בגילך שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי.
שלום רב אני שואלת בשם בעלי הוא בן 64 עברו שנתיים בערך מאז שכרתו לו חלק גדול מהמעי הגס ואז התגלה אצלו non hojkin limfoma מאז 4 חודשים הוא מקבל כימו הוא יורד במשקל ויש לו כל הזמן שילשולים שאלתי האם צריך לקחת כדורים לשילשולים או שאין צורך וזה יעבור עם גמר הכימו בתודה אסתר
אסתר שלום. אני מאחל לבעלך החלמה מהירה. אכן אנשים שעברו כריתה של חלק ניכר של המעי הגס נוטים לשלשל יותר, אולם במקרה של בעלך השלשול הוא כנראה תופעת לואי של הטיפול הכמוטראפי יותר מאשר תוצאה של הניתוח, וסביר שעם הפסקת הטיפול יחול שיפור בשילשול. אם הוא סובל מאד מהשלשול סביר כי כדורים נגד שלשול יכולים להועיל, אולם הייתי מתייעץ קודם גם עם האונקולוג המטפל.
שלום, אני בן 27. ולאחרונה, בעת יציאה(גדולים) יש לי כאבים נוראיים, בעיקר בהתחלה. וכשאני מנגב אני רואה דם שיוצא מפי הטבעת. מעבר לכך בשוטף יש לי כאבים(מין עיקצוצים) בפי הטבעת. מה זה יכול להיות? איך מטפלים בזה? תודה.
הגורם השכיח ביותר לתלונות שאתה מתאר הוא פיסורה אנאלית, שהיא סדק הנוצר בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. יכולים כמובן להיות גורמים נוספים, ולכן חשוב להבדק על ידי כירורג המתעסק בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג). הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה והכאב גורמים להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה חוזרת של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. ריכוך היציאות הוא הנדבך הבסיסי והחשוב ביותר הטיפול בפיסורה, והוא גם היחיד עליו אני יכול להמליץ גם ללא בדיקת רופא. לריכוך היציאות מומלצת תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי). טיפול מעבר לכך צריך להנתן על ידי רופא ולאחר בדיקה. רפואה שלמה.
שלום! בתשובתך למטה לאיריס הזכרת בדיקת תנועתיות של המעי ובדיקת תפקוד ריצפת האגן. תוכל בבקשה להסביר ולפרט בדיוק באילו בדיקות מדובר - איך הן נקראות, כיצד הן נעשות והאם יש סיכונים/סיבוכים אפשריים כתוצאה מהבדיקות עצמן ? תודה ואיחולי הצלחה בפורום החדש. אהובה
הבדיקה לתנועתיות המעי נקראת colonic transit study(זמן מעבר מעי גס) וכוללת בליעת קפסולה הנראית בצילום וביצוע מספר צילומי בטן רגילים לראות את מעבר הגלולה. בדיקות לתפקוד רצפת האגן כוללות קודם כל בדיקה על ידי כירורג שזה תחום עיסוקו, ויכולות בד"כ לכלול בנוסף בדיקה של התרוקנות המעי תחת שיקוף רנטגן הנקראת דפקוגרפיה, בדיקת לחצים בפי הטבעת הנקראת מנומטריה (בעיקר למי שסובל מעצירות מגיל צעיר- לשלול מחלה מולדת בעצבוב המעי), ולעיתים אולטרסאונד דינאמי של רצפת האגן. הסיכון הכרוך בבדיקות אלה זניח לחלוטין והתועלת בהכוונת הטפול הנכון יכולה להיות משמעותית. אם את סובלת- לא הייתי מהסס לבצע בירור.
שלום. ראשית - ברכות על הפורום החדש, מקווה שיעניין את הגולשים. יש לי שתי שאלות: האם יש טיפול לא כירורגי לפיסורה ? מהו הטיפול הכירורגי במקרה של פיסורה ? (כלומר מה מבצעים באזור הדורש טיפול?) תודה
שלום. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה והכאב גורמים להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה חוזרת של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. ריכוך היציאות הוא הנדבך הבסיסי והחשוב ביותר הטיפול בפיסורה, והוא גם היחיד עליו אני יכול להמליץ גם ללא בדיקת רופא. מעבר לכך- מומלץ מאד להבדק על ידי כירורג המתעסק בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי.פרוקטולוג). לריכוך היציאות מומלצת תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי). ישנן משחות המכילות תרופות העוזרות להרפות את השריר הטבעתי סביב פי הטבעת המקלות את הכאב ומזרזות את הריפוי, אולם אלו תרופות מרשם הדורשות בדיקת רופא קודם לכן. בסה"כ, יותר ממחצית מהמטופלים נרפאים בטיפול שמרני. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. בניתוח חותכים את הסיבים הפנימיים ביותר של השריר הטבעתי סביב פי הטבעת, ולניתוח שעור הצלחה של כ 95% והתאוששות מהירה למדי. ניתן לשקול גם הזרקת תרופה של חומר משתק שרירים לשריר המכווץ, הגורמת להרפיית השריר, ומרגיעה את הכאב באיזור, אולם טיפול זה כיום אינו בסל הבריאות.
תודה על תשובתך המפורטת עיון ביתר התשובות שלך בפורום נותן הרגשה טובה של "מתייחסים אלי בשפה שלי" אנא ראה זאת כהבעת הערכה על ההשקעה שלך בתגובות.
האם קיימת אפשרות להתערבות כירורגית במעי והבראתו לאור העצירויות הקשות מזה כ 25 שנה ומטופלות במשלשלים , כמו מלח אנגלי , לקסיקל פורטה, מיץ שזיפים -? הנני בת 50 וסובלת מריפלוקס אחרי הליקובקטר . G6PD . הצרבות קשות עד לרמה של שריפה בכל איזור החזה והזרועות בדמוי התקף לבבי .. מה ניתן לעשות בתחום הזה ? בתודה ובהצלחה לפורום
איריס שלום ותודה עבור איחולי ההצלחה. עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת, ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות, שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן.
תודה רבה לצוות האתר ולכל הגולשים. אשתדל לספק מידע ברור ומפורט בפרק זמן סביר ואני מאחל לכולנו הנאה ותועלת מפורום חדש זה.