פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום ד"ר, אני בת 26 וסובלת מזה שנתיים מטחורים, לא ילדתי מעולם וההתקף הראשוני היה בגלל עצירות. ההתקף הראשוני היה מאוד כואב ונמשך כשבוע עד שנעלמו הכאבים והטחור התכווץ. מאז אחרי כל יציאה יוצא לי טחור קטן ולא כואב שמתכווץ אחרי כשעה-שעתיים. השבוע לאחר יציאה יצא טחור, לא התכווץ ואף גרם לכאבים ואי נוחות. לא הייתה לי עצירות לפני או משהו שיכול היה לגרום להתפרצות הטחור. מאז אני משתמשת בכל מני תכשירים להקלת הכאבים ויש רגיעה כמעט מוחלטת- התכווצות הטחור לגמרי ואין כאבים, אבל אחרי יציאה, אפילו ללא מאמץ, הטחור חוזר וגם הכאבים וכך חוזר חלילה. רציתי לדעת אם זה נורמלי שהתפרצות טחורים היא כזו של כאבים, רגיעה כמעט מוחלטת ושוב כאבים והתנפחות הטחור? בפעם הראשונה של התפרצות טחורים, לא הייתה רגיעה בכלל והרגשתי כאבים חזקים יותר. שאלה נוספת היא האם בשל גילי הצעיר יחסית, יש מקום לדאגה? תודה רבה

שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לסבל מטחורים. כעיקרון, טחורים הם לרוב בעיה של איכות חיים, ולכן רק אתה יכול לקבוע עד כמה איכות חייך פגועה ומה אתה מוכן לעשות כדי לשפר אותה. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, וככלל ניתן לומר שככל שהטיפול יותר מתון, ההחלמה קלה יותר והתוצאה לטווח ארוך פחות בולטת, וככל שהטיפול "אגרסיבי" יותר ההחלמה קשה יותר והתוצאה לטווח ארוך טובה יותר. שיעור הסיבוכים נמוך (אבל לא אפס) בכל הפעולות הנ"ל. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם את מעוניינת בטיפול כשלהו, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. כיום ישנה טכניקה נוספת בה ניתן לתרוב את כלי הדם המזינים את הטחורים באנרגית לייזר, גם הפעם תחת הכוונת דופלר. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

איך מפסיקים שיתקע צואה + שערות באיזור הטוסיק ( רקטום )

שלום רב, הפרובלמה לא לחלוטין ברורה לי משאלתך. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, לפני 8 חודשים עברתי ניתוח לפיסורה שנוצרה מעצירות לאחר לידה ומאז חיי ניצלו. כרגע אני בהריון חודש שני ופעם יש לי שילשול ופעם מעין עצירות. רציתי לדעת האם מותר לי לקחת פגלקס? איך עוברים את ההריון בלי עצירויות? באילו מאכלים יש סיבים תזונתיים פרט לירקות?

אורטל שלום רב, ישנו תכשיר המקביל לפגלקס הנקרא נורמלקס אשר מותר לשימוש בעת הריון והנקה, ומומלץ מאד להשתמש בתכשיר כגון זה לייצב יציאות בעת ההריון וסביב הלידה על מנת להקטין את הסיכוי ללקות שוב בפיסורה. סיבים תזונתיים יש בעיקר בפירות, ירקות וחיטה מלאה. בהצלחה

שלום. אני בת 32 ואני סובלת בשנים האחרונות מטחורים. זה החל מדימומים ממושכים בהתחלה (ללא כאבים) עד כדי אנמיה. לאחר מכן הטחורים היו יוצאים לי אחרי כל יציאה והייתי מחזירה אותם בחזרה. בשנה וחצי האחרונות חלה החמרה שממש פוגעת לי בחיים יש לי "שושנת טחורים" ולעיתים תקופות תוקף אותי התקף שאורך כשבוע-שבועיים, היציאות בשירותים הופכות להיות סיוט מתמשך מלווה בכאבים קשים, לאחר כל יציאה אני עושה אמבטיות של מים קרים כ-20 דק' שכבר לא עוזרות.אני ממש נלחמת להחזיר אותם פנימה. ואני דיי חיה על משככי כאבים. לאחר כל יציאה ואמבטיות הכאבים ממשכים ואליהם מתווספים גירודים והרגשת דקירות. עכשיו אני כבר 10 ימים בבית וזה עדיין לא קרוב ללעבור לי ואני לא יודעת מה לעשות. אני אציין שמזה ככמה ימים אני משתמשת בשמן פארפין ואבקת שתיה של סיבים שהכירוג (פרופ' הסקל) הורה לי לקחת והיציאות עדיין לא התרככו. והכאבים עדיין בלתי פוסקים. אני לא מצליחה להרדם מכאבים, וגם שאני נרדמת (כמו אתמול) אני מתעוררת מכאבים. השאלה שלי היא מה אני יכולה לעשות במצב כזה? אני חוששת לעשות ניתוח בגלל שהוא ניתוח מאוד כואב וההחלמה ממנו היא ארוכה ומאוד קשה. מה אני יכולה לעשות? כי להמשיך כך אני לא יכולה תודה

אור שלום, טחורים הם אכן בעיה הפוגעת באיכות החיים, לעיתים במידה ניכרת. מאחר שטחורים הם כעיקרון בעיה של איכות חיים, ולכן רק אתה יכול לקבוע עד כמה איכות חייך פגועה ומה אתה מוכן לעשות כדי לשפר אותה. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, וככלל ניתן לומר שככל שהטיפול יותר מתון, ההחלמה קלה יותר והתוצאה לטווח ארוך פחות בולטת, וככל שהטיפול "אגרסיבי" יותר ההחלמה קשה יותר והתוצאה לטווח ארוך טובה יותר. שיעור הסיבוכים נמוך (אבל לא אפס) בכל הפעולות הנ"ל. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. כיום ישנה טכניקה נוספת בה ניתן לתרוב את כלי הדם המזינים את הטחורים באנרגית לייזר, גם הפעם תחת הכוונת דופלר. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

על התשובה המעמיקה והפרטנית. מאוד מודה לך

שלום, האם תיתכן הופעת פיסורה ללא המאפיינים הבאים: כאב עז ביציאות? דימום ביציאות? אודה על תשובה

דורון שלום, התסמינים הקלניים הקלאסיים של פיסורה הם כאבים עזים בפי הטבעת בעת היציאה ולאחריה ודמם קל בעת יציאה. יחד עם זאת, לא כל המטופלים תמיד מתייצגים בצורה קלאסית. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

קראתי כתבסה על כך שמגבונים לחים לאיזור הישבן - מזיקים וגורמים לבעיות עור חמורות. האם זה נכון?

שלום רב, לרוב האנשים אין כל בעיה בשימוש במגבונים לחים, אולם חלק קטן מהאנשים יכולים לפתח רגישות עורית מקומית כתוצאה משימוש במגבונים, ובעיקר מגבונים מבושמים, ובכל הופעת גרד או פריחה באזור פי הטבעת בשימוש במגבונים מומלץ להפסיק את השימוש בהם.

אחי בן 40 בערך - בעל סוג של אוטיזם/אספרגר, אך לא מאובחן , לא מדווח, לא מטופל וכו', גם אצל ההורים שלי וכמעט לא מתפקד (חוץ מהמון המון טקסים). ב3 החודשים האחרונים הוא משלשל בלי הפסקה (לאחר שהיה עם הוריי במסעדה כלשהי, אך לא ברור אם זה קשור) ולאחרונה השלשולים נרגעו (פחות או יותר). אימי מגוננת יתר על המידה והדבר היחיד שבסוף הסכימה לעשות לו זו בדיקת דם, לפיה (ע"פ מה ששמעתי) יש דלקתיות מסויימת בגוף (אולי זה קשור לפצע קשה ריפוי שלו) וכן המוגלובין נמוך ... האם יש לי דרך לדעת אם הוא חולה במחלת מעיים מסויימת, כמו קוליטיס, קרוהן וכו'? איך אפשר לדעת אם יש לו בעיות מסוג זה? זה נורא מדאיג אותי ואיני יכולה לעשות דבר בעניין. ואגב, אם נוצרות אצלו פיסטולות, אבצסים וכל הדברים המחרידים שמתוארים בספרות הרפואית, מה יכול לקרות לו ?

שלום רב, אי חרדתך אך לצערי לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם יש חשד למחלת מעי דלקתית, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בת 30 מתגוררת בארצות הברית, אני סובלת מטחורים פנימיים וחיצוניים כבר 8 שנים. עברתי מספר פעמים קשירה של הטחורים אך ללא שיפור. הגעתי למצב של דימום חמור ולפני חודש אושפזתי עם המוגלובין 4, קיבלתי שלוש מנות דם והומלץ לי לבצע ניתוח כריתה. עשיתי את הניתוח ושבוע לאחר מכן (שבו סבלתי מכאבים עצומים, ולא הצלחתי ללכת לשרותים) התחיל לי דימום חמור מפי הטבעת, פוניתי באמבולנס לבית החולים וירדתי מהמגלובין 8.5 ל 6 בשעתיים. נכנסתי לניתוח נוסף על מנת לתפור את התפרים הפנימים שנפרמו. הכאבים חזרו לעוצמה כמו אחרי היום הראשון של הניתוח, והיום כשלושה שבועות אחרי הניתוח השני אני עדיין סובלת מכאבים. אני נוטלת מרככי צואה וסיבים אך אני מרגישה שפי הטבעת שלי נהיה קטן יותר ובכל פעם שאני מתפנה אני סובלת מכאבים, צריבה ודימום קל. אני נאלצת ללחוץ על מנת שהמורה תצא והיא לא קשה בכלל. אני מרגישה שכשתפרו לי את פי הטבעת תפרו יותר מידי. האם זה ייתכן? מה עליי לעשות (הייתי בביקורת והרופא אמר שהכל נראה לו בסדר) האם תחושת הכאב והצריכה בזמן יציאה יכולה להעיד על פיסורה? מתי אחזור להרגיש טוב? תודה רבה

ורדית שלום, צר לי לשמוע על סבלך. אכן, ההחלמה מניתוח כריתת טחורים לעיתים אינה קלה. דימום מאסיבי לאחר הניתוח הוא סיבוך המתרחש באחוזים בודדים לאחר כזה ניתוח. תפירת אתרי הדימום לרוב מתבצעת בתפרים נספגים, ונדיר מאד שתפירה כזו גורמת להיצרות בפי הטבעת. היצרות כזו יכולה לעיתים רחוקות להיות סיבוך של ניתוח כריתת הטחורים עצמו, אך לרוב נוצרת בשלב יותר מאוחר לאחר הניתוח. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם יש ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום רב התחלתי לסבול מטחורים לפני 4 שנים לאחר לידת הבכור בעזרת שינוי תזונתי ואורח חיים זה עבר וחזר רק מידיי פעם באופן נשלט. לאחר הלידה השנייה כעת לאחר כל יציאה יש כאבים נוראיים לאורך 12 שעות לפחות..האסלה מלאה בדם בסיום היציאה התחלתי שוב עם כל המשחות למיניהן ושינוי אורח חיים ושתיית פראפין הכירורג נתן לי נפידיפין משחה והתחלתי למרוח יומיים לא הייתה יציאה ושכחתי לקחת פראפין ועכשיו יש כמו פקק שרק חלקו יצא ואני מפחדת לצאת כי הכאבים נוראיים ולא מרפים ממני כבר יומיים נדמה שזה כבר מקרין לי לואגינה הכאבים אני מתוסכלת ובוכה כבר יומיים ניסיתי הכל.. אני לא יודעת מה לעשות הכאבים לא מאפשרים לי אפילו לקום מהמיטה ואת הילד אני מניקה בשכיבה במיטה מה עושים ? :( איך נגמר הסבל הזה ואני מפחדת שבמאמץ בשירותים אגרום לעצמי נזק גדול יותר. אתמול התאמצתי והתחלתי להרגיש סחרחורות. חשבתי שאני מתעלפת מה עושים?? בבקשה עזרה

סיון שלום, מומלץ למרוח באדיקות את משחת הניפדיפין 4 פעמים ביום, ליטול את הפראפין וגם להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה ולהשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם , או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס, המותרים כולם לשימוש גם בעת הנקה. כשיש צורך- מומלץ לא להתאפק ולהתקורן על אף הפחד. אם עדיין לא מסתדרת, מומלץ לפנות לחדר המיון.

שלום רב, לאחרונה ביתנו בת ה-4 סובלת מכאבים בעת מתן צואה (עד בכי). לא נראה שזה עצירות , אין דימום , לפני שלושה שבועות בדיקת Giardia Lamblia Ag יצאה חיובית והיא טופלה באנטיביוטיקה. הכאבים ממשיכים גם לאחר סיום טיפול למרות שאני לא בטוח שיש קשר בין השניים. האם יכול להיות קשר בין Giardia Lamblia Ag לסימפטום המתואר ? מה יכול לגרום לכאבים ? לאיזה רופא אנו צריכים לפנות לאיבחון ? גסטרו או פרוכטולוג ? תודה

אייל שלום, איננו מטפלים בילדים בגיל זה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג ילדים או לכירורג ילדים.

שלום רב. אני בת 30 הייתי אמורה לעבור בדיקת קולונסקופיה אך בשל 2 הקאות בגלל ההכנה מהפיקולקס נאלצתי לדחות את הבדיקה. האם ההקאה הנל מעידה על איזשהי מחלה? (קראתי שזה נדיר הקאות מפיקולקס). אציין שאין לי מחלות ברקע

שלום רב, הקאות מפיקולקס אינן מעידות בהכרח על מחלה כלשהי, וניתן לנסות לקחת כדור פראמין כשעה טרם נטילת הפיקולקס. אם עדיין אינך מצליחה לשתות את הפיקולקס, ניתן לעבור לתכשירי הכנה אחרים כגון מרוקן.

שלום. אני בן 40. בריא בדרך כלל.מעולם לא סבלתי מטחורים. הערב כאב ליבעת מתן צואה וראיתי בזמן הניגוב מעט דימום על הנייר. שטפתי במים וסבון. האם כדאי למרוח משחת פוליקוטן במצב כזה.

עודד שלום, משחת פוליקוטן אינה מיועדת לטיפול בדמם מפי הטבעת. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם בדמם נמשך לעיתים קרובות, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום. בשנה האחרונה אני סובלת מחולשת השרירים בפי הטבעת ועקב כך צניחת הרירית. האם ניתן להתגבר על הבעיה ללא ניתוח הרירית, בעזרת שיטת פאולה לחיזוק השרירים הטבעתיים? ברצוני להמנע בכל מקרה מניתוח, אם ניתן, תודה.

יהודית שלום, תרגילי רצפת האגן, ובמיוחד פיזיוטרפיה מוכוונת לרצפת האגן (הנקראת גם ביופידבק אנאלי), יכולים לשפר את תפקוד רצפת האגן, אולם לא יחזירו לרוב צניחה. בכל מקרה, צניחת רירית היא בעיה של איכות החיים ולרוב אינה מחייבת ניתוח אם אינך רוצה בו.

תודה. שאלה נוספת - אם אחליט על ניתוח מהם סיכויי ההצלחה שהרירית לא תצנח עוד? תודה

שלום. בת 36. מיזה שבועיים גרודים בפי הטבעת. הייתה לי גם יציאה קשה אחת שכאבה מאוד ומאז בכל יציאה יש דמם. טרי ואדום. בנוסף ראיתי בעזרת מראה שיש לי תולעים. האם יש קשר בין זה לדמם? מודאגת. שחר

שחר שלום, לרוב אין קשר בין תולעים לבין דימום, ויש לטפל בכל אחד מהם בנפרד. בתולעים מטפלים לרוב בתרופה שנקראת ורמוקס. מבחינת הדימום, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדימום נמשך לעיתים קרובות מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, עשיתי בדיקה קולונוסקופיה וגילו לי קוליטיס קרוב לפי הטבעת וליד התוספתן. האם ישנה בעיה לקיים יחסי מין אנאלים? האם זה יכול להחמיר את המחלה? תודה.

שרית שלום, ככלל יחסי מין אנאליים אינם מחמירים את מחלת הקוליטיס ואין מניעה לקיימם, אלא אם הם גורמים לך לאי נוחות ניכרת.

שלום לפרופסור, בזמן האחרון לאחר יציאה, אני כאמור מנגב, ולאחר כשלוש שעות אני מרגיש ששורף לי בפי הטבעת. אז אני נכנס לשרותים ושוב מנגב ומתברר שיוצאת צואה שהתאספה בקיבולת הרקטום.הצואה רכה או נוזלית ומלכלכת את כל האיזור. לא תמיד יש אפשרות לשטוף במים. מדוע הצואה מצטברת בקיבולת הרקטום וגם צורבת ? יש לזה טיפול ? מה הסיבה שצואה יוצאת לפעמים עם ריח רע ולפעמים בלי ריח בכלל? תודה מראש.

שמעון שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באזור פי הטבעת והרקטום, החל מקשיי שליטה בסוגר פי הטבעת, דרך גרד אנאלי, וכלה באבני צואה הרקטום התחתון. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס, ולהגן על העור במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים (כמו שמורחים לתינוקות). אם אין שיפור, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, נמצאת בשבוע חמישי של הריון ראשון, יצא לי טחור חיצוני שכבר יצא בעבר וחזר פנימה לבד. הפעם יש אי נוחות גדולה יותר. האם יש קשר לקרישיות יתר ממנה אני סובלת? האם האחור יעלם לבד או שיש צורך בהתערבות רפואית? תודה!

שלום רב, בהנחה שאכן מדובר בטחור חיצוני עם קריש דם, לרוב הוא יספג לבד, גם בעת הריון, וגם באנשים עם קרישיות יתר. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס, המותרים לשימוש גם בעת הריון והנקה. אם אין הטבה בפרק זמן של שבועיים - שלשה או שיש פגיעה ניכרת באיכות החיים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

היי, כבר מספר חודשים שאני חווה חוויה לא נעימה באיזור הרקטום. התופעה מתחילה לאחר יציאת צואה, לאחר סיום ניקיון איזור הרקטום אני חוזר לפעילות שגרתית - ישיבה במשרד או הליכות. לאחר מספר שעות, מתחיל גירוד באיזור העכוז, וכשאני חוזר לשירותים ומנגב שוב, יש הרבה לכלוך אז אני מנקה את האיזור שוב וזה חוזר חלילה. זה בדרך מפסיק אחרי השינה. לפעמים לאחר זמן מה מופיעים כאבים באיזור פי הטבעת, אך אני מניח שזה או בגלל שהאיזור מזדהם כי הוא מתלכלך או שהרקטום מתייבש מרוב ניקיון ואז יש שפשפת. ראיתי כירורג אחד בינתיים והוא לא ראה איזשהם ממצאים של טחורים או משהו כזה.

תומר שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולים כעיקרון להחשיד לבעיה רפואית שנקראת גרד אנאלי. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לייצא את היציאות בתוסף סיבים טבעוני כגון קונסיל שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם, ולהגן על העור במשחת הגנה כנגד תפרחת חיתולים. מידע כללי על גרד אנאלי מצורף למטה. אם אין שיפור, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום רב אני בת 42, בריאה לאחרונה סובלת מכאבים פתאומיים ברקטום ובוגינה ולעיתים מטפס לפנים הבטן התחתונה. יציאות סדירות, אין דימום. תזונה מאוזנת ונכונה. הכאב מפלח ומשתק. לעיתים מלווה בגזים, לא תמיד ולאו דווקא תחושת הקלה לאחר שחרור הגזים. זה קורה לי בערך פעם - פעמיים ביום... אשמח לשמוע דעתך! תודה רבה

צופנת שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות כעיקרון להחשיד לבעיה רפואית שנקראת פרוקטלגיה פוגקס, בעיה שפירה ולא מסוכנת שאין לנו הסבר טוב לסיבתה. ישנם טיפולים תרופתיים שונים שאפשר לנסות בבעיה זו, על מנת לשפר את איכות החיים. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום פרופ. זמורה, אני בת 60 . לפני כחודש עברתי ניתוח לפרסקופי במעי הגס. בפתולוגיה אדנוקרצינומה ושתי קשריות חיוביות. שלב 3 . הופנתי לאונקולוגיה, הטיפול שמציעים הזרקה לוריד אחת לשלושה שבועות, וקסלודה בכדורים לתקופה של חצי שנה בערך. אני מחכה לתשובת אונקוטייפ, ורוצה לשאול אותך, מאחר שנאמר שיעילות הטיפול הכימי הזה הוא רק 10% האם אפשרי לוותר עליו למנוע ירידה במערכת החיסונית, שלשולים פצעים בפה וכד. אשמח לשמוע את דעתך בנושא. בתודה מראש.

שלום רב, כעיקרון, מקובל כיום שלמטופלים עם סרטן המעי הגס ובלוטות חיוביות יש אינדיקציה לטיפול כמוטראפי משלים, והתועלת של טיפול כמוטראפי מלא גבוהה לרוב סטטיסטית מזו שציינת, וגבוהה משיעור הסיבוכים של כמוטרפיה זו. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה.

שלום, רציתי לשאול לגבי דם ביציאות, אתמול היה דם ביציאה אחורית, והיום יצא דם דרך השתן. הדבר לא קרה לי מעולם, רציתי לדעת האם מדובר במשהו חריג ומה צריך לעשות

מיקי שלום, לגבי הדימום מפי הטבעת, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים, פיסורה, ועוד. אם הדמם נשנה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. לגבי הדמם בשתן, ספק אם הוא קשור לדמם מפי הטבעת, ומומלץ להתייעץ עם אורולוג בשאלה זו

אני בן 70 חולה סוכרת מטופל באינסולין בוצעה בדיקת גסטרו, עדיין לא בדיקת קולונסקופיה - להלן התוצאות שקיבלתי: Duodenum, biopsy: Fragments of small intestinal mucosa with preserved villous architecture And chronic inflammatory infiltrate in lamina propria Gastric antrum, biopsy: Helicobacter pylori associated chronic, active gastritis, atrophic with Intestinal metaplasia. Comment: H. pylori confirmed by Giemsa stain. Level sections and immunostains for CK MNF116(+), p53(-), kappa, Lambda (both+), CD3 andCD20 (both+) were examind. At the background there is diffuse dense Lymphoid infiltrate consisting Of T and B lymphocytes and mature polyclonal plasma cells, a lymphoproliferative Disorder cannot be definitely ruled our at the moment. PCR for B cell monoclonality was orderd and the report will be updated. Snomed: T – 64000,63600, M - 4100 אודה לכם על הערות בעניין

חיים שלום, 1. ישנה בקיבה דלקת הנגרמת מחיידק שנקרא הליקובקטר פילורי, ומומלץ לטפל בו בטיפול אנטיביוטי וטיפול סותר חומצה מתאים 2. התשובה הפתולוגית אינה סופית ומבוצעות על הדגימה בדיקות נוספות. י

חיים שלום, 1. ישנה בקיבה דלקת הנגרמת מחיידק שנקרא הליקובקטר פילורי, ומומלץ לטפל בו בטיפול אנטיביוטי וטיפול סותר חומצה מתאים 2. התשובה הפתולוגית אינה סופית ומבוצעות על הדגימה בדיקות נוספות. יש לבדוק את התשובה שנית בהמשך. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם הגסטרואנטרולוג שהפנה לבדיקה

בס"ד שלום ! אניבהריו שבוע 28 . קרוהן ברמיסיה תודה לאל. ב-2006 עברתי כריתה של מעי גס ואני עם פאוץ. יש לי ביקורת אצל כירורג, האם מותר לעשות בדיקה רקטלית??בהריון?? האם הלידה אמורה להיות בניתוח קיסרי. תודה רבה

דנית שלום, כעיקרון אין מניעה לבצע בדיקה רקטאלית במהלך ההריון אם יש צורך בכך, ומומלץ להמנע מבדיקה כזו אם אין בה צורך. צורת הלידה המומלצת לאחר ניתוח פאוץ' שנויה המחלוקת. יש הממליצים ניתוח קיסרי רוטיני לאחר התקנת פאוץ', ויש החולקים על כך. אני לרוב בגישה הממליצה על ניתוח קיסרי. יחד עם זאת, כמו במקומות אחרים ברפואה בהם יש מחלוקת (למשל התקנת פאוץ' בחולת קרוהן..), גם לדעתך יש חשיבות.

אני לאחר 3 חודשים מטיפול בטחורים דרגה 4 בשיטת דופלר. יש לי עדיין כאבים ושריפה במקום. המליצו לי על משחה Hirudoid שלא נמכרת בארץ. האם היא ממולצת להרגעת כאבים מקרה כזה?

שושנה שלום, המשחה שאת מתארת אכן אינה בשימוש בארץ. מדובר במשחה המכילה תרופה כנגד קרישת דם. השימוש במשחות המכילות תרופות כנגד קרישת דם לטיפול בטחורים שנוי במחלוקת, ונפוץ בעיקר במדינות בריה"מ לשעבר. לשיקולך.

שלום, לאחר ביקור אצל כירורג נאמר לי שאני סובל מטחור חיצוני ומפיסורה. בשביל הטחור נתנו לי מגנזיום או מורפיום [לא סגור על השם], שזה נוזל טפל כזה ללא ריח. בכל אופן, אני שם את זה כבר כמה ימים, ואני מניח שזה עוזר נגד הכאבים כי הם ירדו בצורה משמעותית. אך הטחור החיצוני מסרב להיעלם ומציק, ונשאר באותו גודל. רציתי לשאול תוך כמה זמן הטחור נעלם כליל, או שהוא יישאר שם לנצח בגדלים שונים? אם אני רוצה שהוא ייעלם הפיתרון היחיד הוא ניתוח? האם ניתוח כזה ממומן ע"י קופת החולים? ולגבי דימום [כנראה מהפיסורה] - תוך כמה זמן צריך לראות שיפור? כי גם הדימום לא מפסיק וממשיך לצאת בכמויות... תודה רבה.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. כעיקרון טחור חיצוני טרומבוטי (טחור חיצוני עם קריש דם ) משתפר לרוב במידה ניכרת בטווח ממוצע של כשבועיים. לאחר ספיגת קריש הדם, יכול לעיתים להשאר קפל עור, שלרוב לא מפריע בחיי היומיום. אם רוצים להפטר מקפל עור שארי, צריך לרוב להסירו כירורגית, וככלל, ניתן לבצע ניתוחים אלו גם דרך קופות החולים. לגבי הדימום- דמם מפי הטבעת יכול להופיע ממגוון של סיבות, כולל טחורים וכולל פיסורה. ממליץ להמתין לראות אם ישאר דמם לאחר ספיגת הטחור. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס.

במשך 4 שנים סובל לסירוגין מכאבים בפי הטבעת עברתי פעמיים ניתוח לניקוז מורסה עם חום וטיפול אנטיביוטי לאחר כאבים חזקים. ב mri נמצאו : תעלה אנאלית תקינה שני טרקטרים נראים אחד בשעה 12 לכיוון בסיס הפנדיס ללא עדות לאבצס, טרקט שני בשעה 3 לכיוון שעה 6 אינטר ספינקטרי ללא עדות לאבצס. לאחר הזרקת חומר ניגוד הטרקט היוצא מבסיסהםניס נצפה מתאדר לעומתו הטרקט הנוסף שנראה אינטר ספינקרטרי בין 3 ל-6 לא נראה בבירור היכן הוא מתנקז שומן איסכיו רקטלי ללא עדות לאבצס בר ניקוז. בבירור שעשיתי נשללה מחלת קרהאון. מידי פעם חש בכאבים שבאים ונעלמים. אבקש לדעת מה הטיפול שצריך לעבור במקרה זה על מנת למנוע הישנות מקרה זה. בתודה רבה

חיים שלום, בדיקת ה MRI מציעה שיתכן שישנה פיסטולה פריאנאלית. יחד עם זאת, תכנית טיפול נקבעת על פי ההסטוריה הרפואית, הבדיקה הגופנית, ובדיקות עזר כגון MRI. אנו לא מטפלים בתמונות MRI, אלא בבני אדם, ולכן לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ממליץ לפנות לרופא שהפנה לבדיקת ה MRI להמשך טיפול

שלום ד"ר רופאים איתם התייעצתי לאחר שבדקו אותי המליצו לי על הניתוח הקונבנציונלי לכריתת טחורים בדרגה 4 שכרוך בהחלמה ארוכה המלווה בכאבים. מאידך, אני למד שיש כיום שיטות נוספות אחרות כגון: מכלב (סטפלר) , HAL DOPPLER, THD, לייזר, הזרקה לוריד ועוד. אשמח לקבל את חוות דעתך ואני משוכנע שרבים כמוני מתלבטים בנושא. תודה!

שלום רב, כל הטיפולים שצויינו כאן קיימים גם בישראל ומבוצעים כשגרה על ידי כירורגים קולורקטאליים רבים, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט לגבי סוג הניתוח המתאים למקרה ספציפי ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג אשר אמון על מגוון השיטות המצויינות לעיל לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

פרופסור זמורה, תודה מקרב לב על ההסבר המנומק והמפורט.

יש לי תופעת טחורים שמופיעה מידי פעם. השתמשתי במשחה לטיפול בטחורים, שעשוייה מחומרים טבעיים על בסיס שמן זית אורגני, המשחה הקלה על הגירוי ועזרה לי לתפקד כרגיל. http://www.bederech-hateva.co.il/Product?product_id=10759 האם אני יכול להרגיש בטוח להשתמש בזה?

בוריס שלום רב, המשחה המצויינת אינה חלק מהטיפולים הקונבנציונאליים בטחורים, ועל כן איני יכול לחוות דעה מלטמדת עליה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

בתי בת 24 סבלה כאבים בפי הטבעת בתחילה עם דימום. ניגשנו לככרוג שנתן לה משחה מיוחדת. לאחר כשבוע וחצי החמיר המצד ושוב חזר דימום.ניגשנו בהמלצת הרופא למיון.הרופא עשה בדיקה מעמיקה והחליט שזה גם כן פיסורה.אנחנו 3 ימים אחרי הבדיקה והמצב לא משתפר.יש לה כאבים נוראים בעיקר לאחר יציאה. אנחנו בערך שבועיים אחרי הטיפול במשחה. אני מוטרדת מכך שהיא סובלת. המעקב אצל הכיכרוג עוד כ3 שבועות. ניראה לי רחוק... האם לחכות? האם יש זמן שבו אמורה המשחה כבר לעזור? האם אנחנו לא מתעקבים יותר מידי וזה יוצר נזק רב יותר?האם כדאי לחזור לככירוג וללחוץ על ניתוח? כמה זמן מנסיונכם מתחיל שיפור? האם המהלך שעשו לה בדיקה בבית החולים לא החמיר את המצב?

יויו שלום, כעיקרון, פיסורה היא בעיה של איכות חיים, ובכל שלב שביתך מעוניינת להתקדם לשלב נוסף בטיפול, לגיטימי לעשות זאת. יחד עם זאת, פרט לסבל, לא נגרם לרוב נזק בעת המתנה, ולעיתים טיפול שמרני עוזר גם לאחר יותר משבועיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, במהלך ספטמבר עברתי ניתוח לניקוז אבצסט רקטלי. מאז נשאר לי מין פצעון קטן או מעין כיב עם הפרשות מוגלתיות ודם (ההפגשות ממש פחתו לאחרונה). הלכתי לרופא כירורג שבוע שעבר והוא הסביר לי שאני סובל מפיסטולה והפתרון הוא ניתוח בלבד. האם יש אפשרות להחלמה עצמית? האם ניתן לאבחן פיסטולה בלי בחינה של המעי עצמו? ההחלמה מהניתוח גם מלחיצה אותי, האם החתך נעשה דרך פי הטבעת עצמו? אנצל את האנונימיות של הרשת לשאול עוד שאלה (שואל ברצינות): האם הדבר יפגע בחיי המין שלי כצד המקבל ביחסים אנאלים? תודה מראש

אבי שלום, פיסטולה פריאנאלית לרוב נוטה להתמיד ללא טיפול כירורגי, ונדיר שהיא חולפת עצמונית. ניתן לאבחן פיסטולה בבדיקה של פי הטבעת. ישנם סוגים שונים של ניתוחים לתיקון פיסטולה בפי הטבעת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, ניתן לומר שסביר שפיסטולה פעילה תפגע בחיי המין שלך יותר מאשר תיקון מוצלח שלה. יחד עם זאת, סביר כי תצטרך להמנע ממין אנאלי כמקבל בתקופל ההחלמה מהניתוח. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום, לאחרונה אני חשה גרד בפי הטבעת. זה לא מפריע לי ביום-יום, ולא ברור לי למה שמתי לב לכך בכלל, אבל מששמתי לב ואני מודעת לזה, זה קצת מציק. משהו שנדמה כמו שפשפת קלה בצד הימני של פי הטבעת. מרחתי משחת הממליס, ניסיתי גם משחת החתלה של תינוקות כגון בייבי פסטה וכדומה. שתי המשחות עוזרות לפרק זמן קצר, אך הגרד חוזר לאחר מכן. אני בת 35, כארבעה חודשים לאחר לידה. מה יכולה להיות הסיבה לגרד? האם מחייב טיפול? לאן לפנות?

ירדן שלום, גרד אנאלי לרוב אינו מחייב טיפול אם הוא לא פוגע באיכות החיים. כמו כן, ניתן להשתמש במשחות כפי שציינת בעת הצורך, למעשה ללא הגבלה. גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. אם בכל זאת הדרג גורם לפגיעה ניכרת באיכות החיים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, לאחר הלידה הראשונה סבלתי מטחורים. השתמשתי במשחת הממליס והבעיה הסיקה להטריד. במהלך ההריון השני סבלתי מטחורים במהלך החודש התשיעי. השימוש במשחת פרוקטוגלבינול למשך כשלושה ארבעה ימים שיפר את המצב וילדתי בסמיכות לסיום השימוש במשחה. (לידה קיסרית - לא היתה החמרת במצב לאחר הלידה) כארבעה חודשים לאחר הלידה השניה שוב הרגשתי מעט כאב לאחר עצירות. שימוש חוזר במשחה פרוקטוגליבנול שיפר את המצב וכרגע אין לי כאבים דימום או רגישות. האם מומלץ להבדק בכל זאת? האם עלולה להיות החמרה עקב חוסר טיפול רפואי? האם יש משהו שניתן לעשות לפני ההריון הבא בעזרת השם? תודה מראש

יערה שלום, טחורים לרוב זקוקים לטיפול אם אינם גורמים לסבל. הדרך הטובה ביותר להקטין ככל היותר את הסיכוי לסבל מטחורים, הן בין ההריונות והן בעת הריון, הוא להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מומלץ להמנע מישיבות ממושכות בשירותים.

 שלום בשאלה לכאבים תוצאות ב ח רגישות ב rlq ללא סימני גירוי צפקיCTאין עדות לאבנים כליות אין עדות להפרעה אורוכמניתנוזל חופשיבאגן בכמות קטנהספונדילוליזיס דו צדדית-בגובה L5אולטרסאנודבטן ימין תחתונה הודגםמבנה טובולרי עם תבנית של מעי מוצאו מהצקום ועם קצה עיוור מתאים לתוספתן רוחבו מקסימלי נמדד עד כ 0.4 סמנסרק נוזל חופשי בכמות קטנה בבטן ימין תחתונה גודש קל באגנון כליה ימין יש לציין שלא היה תוספתן זה התשובות המדוייקות עדיין לא הבנתי מה מעי עם קצה עיוור אשמח לתמונה תשובה ד”רתודה רבה

שלום רב, המעי עם הקצה העיור הוא תיאור לתוספתן, שנראה בבדיקה המתוארת תקין. פרט לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הכאב נמשך, מומלץ לפנות שוב לרופא שהפנה לבירור, על מנת לשקול בדיקות נוספות.

תודה ..התשובה קצת מדאיגה לפי התיאור עשו לי בדיקות נוספות כמו איזה בדיקת הכוונה שלך? אשמח לדעת.. ולגבי הנוזל באגן ונגודש זה אמור להדאיג אני ממש לחוץ תודה

שלום, עקב בעיות של מתח וחרדה גבוהים, [מטופל במשך כשנה אצל פסיכאטר, עם כדורים ללא שיפור במצב] אני סובל מאניזמוס [עשיתי בדיקת מונומטריה שבתוצאות היה רשום - הופק אניזמוס] מה שאומר שיש לי עצירות גבוהה, יציאות פעם ביומיים ולא הרבה, בטן מנופחת מאוד. כשאני עומד אני מרגיש שאני מכווץ את השרירים ליד הישבן בלי יכולת להרפות אותם. בנוסף כשאני מנגב לאחר יציאה יש כתמי דם בנייר. רציתי לדעת מבחינה כירוגית מה ניתן לעשות?,נאמס לי לסבול כבר. אציין שיש לי תור לרופא כירוג פרופסור אלכסנדר דוייטש. תודה

אברהם שלום, אניזמוס מטופל לרוב על ידי פיזיוטרפיה של רצפת האגן, כולל טיפול פיזיוטראפי הנקרא ביופידבק אנאלי. לעיתים רחוקות, מוספים לתהליך הפיזיוטרפיה הזרקה של בוטוקס, שהוא חומר משתק שרירים, לשרירי האגן המכווצים. לא נהוג להזריק בוטוקס ללא פיזיוטרפיה. מעבר לכך אין לצערי טיפולים כירורגיים באניזמוס.

הייתי אתמול אצל פרוקטולוג שאיבחן פיסורה וקריש דם. הרופא הנחה אותי להשתמש במשחת רקטוג'סיק, עזרקאין ולשתות פגלקס. הכאבים אדירים ואני לוקחת גם משככי כאבים. האם רקטוג'סיק אכן אמורה לפתור את בעיית הכאבים העצומים ולרפא את קריש הדם?

ענת שלום, רקטוג'זיק מיועד לרפא פיסורה, ואילו קריש דם בטחור חיצוני לרוב נספג עצמונית בהדרגה, בטווח ממוצע של כשבועיים. חשוב להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס.אם אין הטבה ניכרת בטווח הזמן האמור, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

השבוע ,לאחר יציאה קלה אך מסיבית,בחתיכה האחרונה ראיתי כתם כהה בצבע סגול כהה של דם סמיך בגודל של כ-2 סמ עם שלוחות דקות קצרות.ביתר המסה לא הבחנתי בדם. לפני חצי שנה קיבלתי תוצאה חיובית של דם סמוי בצואה ,2 שדות מתוך 3. ביצעתי קולונוסקופיה וירטואלית ולא נמצאו ממצאים כלשהם. כיצד עלי לנהוג כעת לאחר הממצא האחרון,שלא חזר על עצמו במספר יציאות נוספות לאחר המקרה. בתודה מראש

שרון שלום, מאחר שעברת לאחרונה הקולונוסקופיה וירטואלית שהיתה תקינה, הסיכוי שהדמם שאת מתארת מבטא משהו מסוכן כמו גידול למשל נמוך מאד מאד, ורוב הסיכויים שאם יש דמם, הוא נובע ממצא כלשהו באזור פי הטבעת כגון טחורים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדמם מתרחש לעיתים קרובות, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, עברתי ניתוח להוצאת פיסטולה עם חוט סיטון. כשיוציאו את החוט האם זה בניתוח כירורגי או פעולה פשוטה?

שלום רב, ישנן טכניקות שונות להתקנת חוט סיטון, ובכלליות ניתן לחלקן לחוט סיטון חותך, אותו יש להדק במרפאה פעמים חוזרות עד שהוא לרוב נושר לבד, ולחוט סיטון מנקז, שלרוב לא מתקן את הפיסטולה, אלא מכין אותה לניתוח עתידי לתיקונה. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. פעולה חדשה נוספת שנוספה לאחרונה לסל הטיפולים האפשריים בפיסטולה היא צריבת תעלת הפיסטולה באמצעות סיב לייזר, המעודד ריפוי התעלה. גם כאן, אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה גם כאן הוא כנראה בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר.

החוט שלי יש הוא עם מתלה וזה לאחר ניתוח פיסטולה אנאלית. זה ייצא בניתוח או באופן עצמוני?

שלום רב מזה 3 חודשים אני מרגיש צריבה חזקה בזמן יציאה ואחריה . כשאין צריבה יש גרד . הייתי אצל פרוקטולוג לא הבחין בכלום אלא הטחור פנימי שאני לא מרגיש בו . עברתי לכירורג ובדיקת רקטוסקופיה התוצאה היתה אין ממצא פתלוגי . עם זאת אני מזהה פצעים קטנים הפתח עצמו סריטות ממש קטנות שאלה גורמים לכאבים אני מרגיש את זה ומרגיש פעימות . מה עושים . המשחות לא עוזרות והרופאים לא מזהים מה הבעייה

שלום רב, תלונותיך יכולות כעיקרון להתאים לפיסורה בפי הטבעת, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם בדיקות המומחים לא הביאו למזור המיוחל, מומלץ לפנות לבדיקה נוספת של כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג (בין אם זה שבדק אותך בעבר וביו אם מישהו חדש)

שלום רב, חברתי בת ה-76 קיבלה תוצאות של בדיקת קולונוסקופיה ויטואלית. לא ברורה לנו התשובה. מבקשות עזרה בפענוח: סעיפים שונים בגודלם אך בעיקר קטנים בסיגמה המלווים בספזים המורידים את האיכות האבחנתית של הבדיקה. בנוסף לכך חשד לתהליך דופני בצקום מתחת לזווית איליוצקלי והמסתם ע"ש באוג'ני. התהליך נראה דופני, מקור הדופן הפנימי של הצקום. התהליך מודד ברקמה רכה. מעבר חומר ניגוד בתוך פס עם גבול בלתי סדיר. אין עדות ללימפואדנופתיה באיזור. לסיכום: ממצאים כמפורט: סעיפים בסיגמה, התהליך בצקום חשוד לתהליך תופס מקום. שאלה נוספת: האם פירוש "תהליך תופס מקום" הוא שהממצא ממאיר? מאוד אודה על תשובה. חברתי לחוצה מאוד, דברה עם הרופא שרק אמר שצריך ניתוח.... תודה רבה מראש על העזרה בפיענוח.

שלום רב, בדיקת הקולונוסקופיה הוירטואלית מראה כי יש ממצא לא תקין במקטע המעי הגס הנקרא צקום, אך לא מעידה על טיבו. ברוב המקרים מומלץ להשלים קולונוסקופיה רגילה עם נטילת דגימה מהממצא. בכל מקרה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג כדי לנהל את השלמת הבירור והטיפול.

הציעו לי את זה במרפאה פרטית טוענים שזה לא כואב בניגוד לקשרים וניתוחים למיניהם - האם זה נכון ?

שלום רב. איני מכיר טיפול בסקרלבן לטחורים. אם הכוונה לסקלרוזנט, טיפול הנקרא סקלרוזציה או בעברית הטרשה, אז טיפול זה מקביל לקשירת טחורים הן ברמת אי הנוחות הקלה הכרוכה בכך, הן במנגנון הפעולה, הן בהתאוששות היחסית מהירה, הן בשיעור הסיבוכים הנמוך והן בתועלת המתונה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך מעט מידע כללי על קשירת טחורים: טחורים הם מעין "כריות" המכילות כלי דם קטנים מרובים, הנמצאים בתעלה האנאלית (פי הטבעת), ובאופן תקין משפרים את יכולת האטימה של פי הטבעת. לכל אחד מאתנו 3 קבוצות של טחורים – שניים בצד ימין ואחד משמאל. כאשר הטחורים מאבדים את המיקום התקין שלהם, בדרך כלל כתוצאה ממאמץ מתמשך ביציאה, הם יכולים לגרום לסבל המתבטא בדימום, כאבים ואי נוחות, והתבלטות של רקמות טחורים דרך פי הטבעת. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ (מטופלים רבים בוודאי עברו בדיקה זו קודם לכן במרפאה). כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. סיבוכים אפשריים כתוצאה מקשירת טחורים קשירת טחורים היא פעולה שגרתית המבוצעת בתדירות גבוהה על ידי רופאים המתמחים בתחום זה. הפעולה בטוחה למדי ושעור הסיבוכים בה נמוך. לעתים נדירות מופיעים בכל זאת סיבוכים, ויש להיות מודע להם. כאב שכיח כי לאחר קשירת טחורים יש כאב קל ותחושת אי נחות למשך מספר ימים. במידת הצורך ניתן לקחת משככי כאבים פשוטים כגון אקמול ואופטלגין. לא מומלץ ליטול משככי כאבים המכילים אספרין או כאלה המעקבים את קרישת הדם, כגון נקסין, נורופן, אדויל, מוטרין וכדו'. אם מופיע כאב עז שלא מגיב לטיפול פשוט, יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון. דימום שכיח כי מספר ימים לאחר קשירת הטחורים, בעת שהאיזור הקשור נושר, יש דימום קל, לעיתים ללא קשר ליציאה. אם מופיע דימום מאסיבי, שגורם לתחושת חולשה, סחרחורת וכדו', יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון. אם הנך נוטל תרופות המעכבות את קרישת הדם, כגון אספירין או קומדין, אנא הודע זאת לרופא המטפל טרם קשירת הטחורים. זיהום זיהום באיזור פי הטבעת לאחר קשירת טחורים הוא נדיר ביותר. אולם אם מופיע חום מעל °38 מלווה בכאב עז ולעיתים קושי במתן שתן יש לפנות לחדר המיון בהקדם. לאחר קשירת הטחורים, חשוב להיות במעקב של הרופא המומחה בתחום זה, בכדי להעריך את יעילות הטיפול.

היי לפני חודש בערך התחיל לכאוב לי אחרי כל יציאה והיה גם דימום . הלכתי לפרקטולוג שהחליט שזו פיסורה אחורית ורשם לי משחה . המשחה לא עזרה ואחרי שבועיים בפגישה איתו נתן לי הפניה לניתוח . הלכתי לביהח הרופא שם אמר שיש כנראה אבצס ויום למחרת עשו לי בדיקה בהרדמה . לאחר הבדיקה אמרו כי חא מצאו כלום חוץ מכפל עור ועשו לי הרחבה של פי הטבעת .היו כמה ימים של הקלה אבל המשיך לדמם . לאחר הימים האלו המצב חזר שוב . הייתי אצל הרופא והוא אמר שיש לי אלרגיה למשהו ושצריך לשמור על תזונה ולא לנקות עם כלום חוץ ממים. הכאבים נוראיים ורק משככים עוזרים לי לעבור את היום . כל יציאה זה סיוט . הרופא נתן לי גל למריחה . עד עדין גם השתמשתי בסיבים תזונתיים ופתאום אסור. מה אפשר לעשות? אני אוהבת עצות . תודה

אדוה שלום, כעיקרון תלונה של כאבים בפי הטבעת בעת יציאה שיכולים להמשך שעות לאחריה יכולה להתאים לפיסורה בפי הטבעת, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מה שלא תהיה האבחנה, איני רואה מניעה מלהשתמש בסיבים תזונתיים. מעבר לכך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני בן 49 בריא סבלתי מכאבים חזקים באיזור גלוטואס מימין באספקט מידיאלי של הגלאוטוס מימין סמוך לפי הטבעת אינדורסיה קשה ורגישה.לאחר בדיקה של כירורג אובחנתי pararrectal abscess קיבלתי ציפרודקס ומטרוג'יל לעשרה ימים.אין תלונות אורינרירות ללא חום ללא תלונה ססיטמית.בעבר לא היו בעיות בפי הטבעת.אין סימנים חיצוניים.לאחר שבועיים כמעט אין כאבים והנפיחות ירדה אבל עדיין במימוש יש גולה קטנה ונוקשה. מה לעשות?לחכות או לדעתך צריך ניקוז?

יואב שלום, ככלל ניתן לומר שנדיר שאבצסים פארארקטאליים מעלמים לגמרנ ולתמיד בטיפול אנטיביוטי, ולכן מומלץ לפחות להיות במעקב של כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

אני בת 21, וכבר כמה פעמים שלאחר/במהלך אוננות ללא חדירה יש לי טחורים. חשוב להגיד שבמהלך האוננות אני מרגישה שכל השרירים באזור מתכווצים מאוד. האם יש קשר בין אוננות לטחורים?

חשוב אולי להוסיף שהטחורים עצמם לא כואבים במיוחד וחוזרים דיי מהר מעצמם או עם קצת עזרה ידנית.

ד"ר שלום. אני בת 28 וכבר תקופה שאני שמה לב למעין בליטות בפי הטבעת שלי ( חיצוניות כמובן). זה בא והולך... אני לא חווה כאב, אולי מעט אי נוחות אך לא משהו שמטריד אותי, אין דימום אך ניתן לראות ולהרגיש את הבליטות הללו... בעבר חוויתי גירוד באיזור אך לא משהו שהוא אינו נסבל . אשמח לדעת על מה מדובר... ( מעיון באינטרנט הבנתי כי מדובר בפוליפ בפי הטבעת, האם זה נכון?) כמו כן האם הדבר מסוכן, והאם עלי לפנות לרופא בנוגע לזה? (אם כן, לאיזה רופא עלי לפנות?). תודה וערב טוב.

ציפי שלום, ממצא / תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא מפריע לך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, לעיתים בעת מתן צואה יש לי דימום בצבע אדום בהיר בעת הניגוב. יש פעמים שהדימום מאסיבי ויש שמינורי בלבד. בנוסף, יש לי תכיפות גזים במשך היום ובעיקר בבוקר אחרי הקימה מהשינה. אובחנתי לפני כשנה כסובל מטוחרים בדרגה 2 אני בן 35, ללא מחלות מעיים במשפחה והמוגלובין תקין.

ליאור שלום, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים, פיסורה, ועוד. כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לשקול ביצוע בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונהיה יותר רגועים. מעבר לכך, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדמם נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, רציתי לשאול מה ההבדל בין הגישה הכירורגית לטיפול ברקטוצל דרך הרקטום לשיטות אחרות? (הבנתי שניתן לנתח דרך הנרתיק וגם דרך הבטן). בתי בת 21 סובלת מרקטוצל ואיננה מצליחה להתרוקן כהלכה. ניסתה את כל הטיפולים השמרניים ללא הועיל. היא טוענת שהיא אינה סובלת מעצירות אך לאחר ביקור בשירותים מרגישה שלא הצליחה להתרוקן באופן מלא ואחרי מספר שעות צריכה ללכת שוב לשירותים וחוזר חלילה במשך 2-3 פעמים. האם קיימים הבדלים מבחינת השיטות השונות מבחינת אחוזי הצלחה? זמן התאוששות וחזרה לתפקוד? תודה

שלום רב, ישנן גישות ניתוחיות שונות לתיקון רקטוצלה, ואין כלל ברור איזה גישה עדיפה. בחירת שיטת התיקון תלויה הן במטופלת (ואיזה ניתוח להערכת הרופא הבודק הכי מתאים לה), והן בגישתו למומחיותו של הרופא המטפל. שלושת הגישות שציינת לגיטומיות ובעלות שיעורי הצלחה לא רעים.

שלום בת 24. לפני שלוש שנים בערך חוויתי את ההכרות הראשונה שלי עם טחור חיצוני הייתה לי עצירות ממושכת בגלל נטילת אנטיביוטיקה ולאחריה זה יצא לי זה היה קרישי ומאוד כואב. זה טופל עי מלח אנגלי ופרוקטוגובינול ואחרי שבוע וחצי חלף. מאז זה קרה עוד פעמיים בהפרשים גדולים ואז הסתבר לי שהטחור מעולם לא חזר פנימה הוא פשוט נשאר שם ולא הטריד אותי. לפני חצי שנה בערך הוא שוב חזר להיות מורגש עם כאבים חזקים, קושי בהליכה ובישיבה טיפלתי בעצמי בבית עם המשחה של פרוקטו כמה ימים וזה חלף אך לא חזר פנימה ומאז אחרי כל יציאה שלי, רכה או קשה הטחור מתנפח, הופך לבליטה כואבת וחולף אחרי מריחה או שניים. אני מתביישת לגשת לרופא ולא יודעת מה לעשות עם זה.. זה גורם לי לתחושת חוסר התרוקנות וכאילו כל הזמן יש לי יציאה. האם בהכרח מדובר בטחור ומדוע הוא מורגש לאחר כל יציאה? בנוסף עברתי לפני שנה תאונת דרכים בה נפצעתי בעמוד שדרה ומאז אני סובלת מבעיות בעצם הזנב ובגב תחתון ואיני יכולה לשבת בצורה רגילה ולהרבה זמן האם זה יכול להיות הגורם להחמרה?! אני אובדת עצות ומאוד סובלת.

יעל שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. העצה ההכי טובה שאני יכול לתת לך, אם את באמת סובלת, היא להתגבא על הבושה ולפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בת 24 סובלת ממעי רגיז עם שלשולים ויצירתיות לסירוגין וקושי בהתרוקנות עד הסוף. אני סובלת מפיסורה חוזרת ומטחורים פנימיים שהתגלו בבדיקה אנדוסקופית לפני יותר משנה. אתמול באמצע היום פתאום הרגשתי אי נוחות והפרשה מפי הטבעת ושמתי לב בניגוב האיזור לבליטה כואבת. הבליטה הייתה בחוץ במשך יום שלם, למחרת קמתי והיא כבר לא הייתה. היום כל היום יש לי הרגשה של לחץ באיזור פי הטבעת שבא והולך, ממש כאילו משהו לוחץ חזק לכמה שניות ואז נרגע. האם זה היה טחור חיצוני שיצא? מה משמעות הרגשת הלחץ? כבר שלושה שבועות שיש לי יציאה רכה כל בוקר באופן קבוע בלי מאמץ ובלי ישיבה ממושכת אז זה מוזר שיש לי את זה דווקא עכשיו. יש לי תור לפרוקטולוג רק בעוד שבועיים, אני לא בטוחה מה זה ולכן לא יודעת אילו משחות לקנות להקלה לבינתיים. האם זו הפיסורה ואז להשתמש ברקטוגסק או שזה טחורים חיצוניים ואז צריך משחה אחרת? אשמח לתשובה מהירה, תודה

נועה שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

כאבים בצד ימין שצמוד לפי הטבעת - בעמידה ממושכת או הליכה ממושכת הקלה בישיבה \ שכיבה, ללא בעיות נוספות או תופעות נוספות מלבד הכאב. המצב התחיל לפני מספר חודשים ועדיין לא הצלחתי לאבחן מה גורם לו הייתי אצל רופא משפחה, כירורג, אורטופד ולא הצלחתי להגיע לגורם לבעיה זה מאוד מפריע לי האם זה מסתדר עם בעיה כלשהי באיזור זה? מה כדאי לבדוק? תודה!

שלום רב, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לאחר 20 שנה שחלפו מכריתת מעי גס, פיסטולה מפרישה לאיזור פתח המין. כאבים, בכיות, גירודים ודימום משטח העור המגורה.. הצילו !!! פתרון יש?

שירה שלום, כעיקרון ישנם טיפולים ניתוחיים לתיקון פיסטולות סביב פי הטבעת. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.