פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום פרופסור, עברתי ניתוח לפיסורה ואני לא רוצה להגיע למצב שבו נחלש לי השריר, קראתי שיש תרגילים שעוזרים לחיזוק. אילו תרגילים ומתי אפשר להתחיל לעשות?

אביגיל שלום, אפשר לבצע תרגילים לרצפת האגן (כגון שיטת פאולה) בכל שלב שאת רוצה, אולם אם אין קושי בשליטה, אין צורך רפואי לבצע תרגילים כאלה.

שלום, עברתי ניתוח לפיסורה ורציתי לדעת מה עליי לעשות מלבד ריכוך יציאות ושתייה מרובה וכמובן שטיפת האיזור כמה פעמים ביום. האם צריך לעשות הליכות? תנוחה מסויימת שעוזרת? תודה רבה

נעמה שלום, אין מניעה מביצוע הליכות או תנוחות כאלה ואחרות לאחר ניתוח לפיסורה. יחד עם זאת, אין צורך לבצע הליכות או תנוחות מסויימות בשל בניתוח.

שלום בשלושה הימים האחרונים אני מרגיש כאילו יש לי להתפנות ואני לוחץ ומנסה להתפנות אבל לא יוצא לי כלום אפילו גזים אני צריך להתאמץ כדי להוציא ממה יכולה להיות הבעיה של התחושה לשירותים אבל באמת אין לי ו 2 ממה נהיית הבעיה של הצורץ להתאמץ כדי להפליץ ואם זה קשור מתי שאני לחוץ כואב לי קצת בגב התחתון אני בן 24 תודה רבה

אבי שלום, ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה נמשכת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני בחור בן 23 סובל מפיסורה וטחורים דרגה 2 ומעי רגיז לאחרונה אני סובל מגזים וכדי להוציא אותם אני מפעיל לחץ כמו ליציאה ומתי שאני מפעיל לחץ ליציאה או כדי להוציא את הגזים אני מרגיש קצת כאבים בגב התחתון וקצת בעומק פי הטבעת בפנים ממה יכולה להיות הבעיה תודה

אלי שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים למגוון בעיות באיזור פי הטבעת, כולל מעי רגיז, הפרעה בהרפית רצפת האגן ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה פוגעת במידה ניכרת באיכות חייך, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן.

שלום רב. לפני כחודש עברתי ניתוח להוצאת סינוס פילונידלי. הפצע הושאר פתוח וכעת הוא ממש עומד להיסגר.. כשהייתי בבית חולים לאחר כשבוע הניתוח, התלוננתי על כך שאיבדתי את התחושה באיזור הפצע מצד ימין, כלומר על הישבן הימני, כשאני נוגע באיזור אני פשוט לא מרגיש שאני נוגע, אך כשאני יושב הכאבים הם ממש בלתי נסבלים. הרופאה אמרה שכנראה פגעו לי בעצב וזה עובר תוך 10 חודשים בערך... אם באמת פגעו לי בעצב, זאת סיבה שלמרות שהפצע עומד להיסגר אז הכאבים בשכיבה על הגב ובישיבה הם בלתי נסבלים? וזאת הסיבה שאין לי תחושה באיזור? תודה רבה!

ירדן שלום, ככלל, ניתן לומר שפגיעה עצבית היא נדירה מאד בניתוח לכריתת סינוס פילונידאלי. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

האם אני יכול להיות רגוע ולא לפחד לעשות הכנה לפאוציסקופיה עם 2 חוקני FLEET ENEMA ,לפני כ-5 שנים עברתיניתוח פאוץ?האם זה מקובל ושגרתי לעשות הכנה כזו?

הכנה עם פליט אנמה לפני פאוצ'וסקופיה היא מקובלת ושגרתית.

כיצד ניתן לאבחן אבצס פנימי בתוך התעלה האנאלית או הרקטום? האם הגיוני שאבצס יגרום לכאבים לכמה ימים ואז יפסיק הכאב למשך שבוע ואז יחזןר שוב הכאבים?

שלום רב, בכדי לאבחן אבצס בתעלה האנאלית או הרקטום יש להבדק תחילה על ידי רופא מומחה בתחום זה, אשר יכוון את המשך הבירור במידת הצורך (למשל בדיקה תחת הרדמה, בדיקת אולטרסאונד אנורקטאלי או בדיקת MRI לפי הצורך) מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

דוקטור שלום. כתבתי לך בעבר. אני בן 42. כבר שני עשורים, יש לי אפיזודות בודדות של דימום מפי הטבעת. אזרתי אומץ והלכתי לשני רופאים מומחים פרטיים. שניהם אבחנו טחורים פנימיים מדממים וראו את מקור הדימום. לטענתם רמת הטחורים היא בין 1 ל 2. משמע 1.5. בגלל שכתבת לי בעבר שאתה ממליץ לעשות קולנוסקופיה אזרתי אומץ והזמנתי תור וזאת למרות שאין לנו מקרים של סרטן המעי במשפחה. הרופאים אמרו לי שסיבוך בדיקה לאדם צעיר הוא נדיר ומעי מפותל וכדומה אופיינים יותר לאנשים מבוגרים. אני עדיין חושש מהבדיקה. כמו כן אני חרדתי מטבעי, האם חומר ההרדמה ירפה אותי?. בנוגע לטחורים אני מצליח לשלוט בהם בגלל שינוי אורח חיים, אבל לפעמים קורה פעם בחצי שנה שהם נדלקים. תודה

שלום רב, בגיל 42 וללא הסטוריה משפחתית של מחלות מעי סביר שניתן להסתפק גם בבדיקת קולונוסקופיה חלקית של הצעי הגס הנקראת סיגמואידוסקופיה גמישה, שלרוב נסבלת יותר בקלות. בהצלחה.

שלום אני בת 49. ניגשתי לאורוגניקולוג לשם ברור של בריחת שתן. הוא בדק ותוך כדי אמר שיש צניחה של החלחולת. גם לאחר הטלת שתן בעת הניגוב אני מרגישה את הבליטה שלה. מה עושים? תודה מראש ענתי

ענתי שלום, אם אכן את סובלת מצניחה אמיתית של החלחולת (להבדיל הצניחת טחורים או צניחת רירית בלבד), לרוב מומלץ לתקן צניחה זו ניתוחית. לפני שניתן יהיה לדון באפשרויות התיקון השונות, מומלץ להבדק על ידי מומחה בתחום, שיוכל לאשש את האבחנה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על צניחת רקטום: צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. חולשה של שרירי רצפת האגן וסוגר פי הטבעת יכולה להיות קשורה לצניחת הרקטום. הצניחה יכולה לגרום לדליפת צואה וריר מפי הטבעת. מצב זה יכול לקרות בשני המינים אך שכיח יותר בנשים. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. הסיבה המדויקת לצניחת הרקטום אינה ידועה, ולא תמיד ניתן להסביר מדוע צניחה זו הופיעה בחולה מסויים ולא בחברו. מספר גורמים יכולים לסייע בהתפתחות של צניחת הרקטום, כגון מאמץ ממושך כחלק מאורח חיים, עצירות כרונית, ולידה טראומתית. במקרים נדירים ישנה נטייה גנטית. בחלק מהמקרים זהו תהליך של "הזדקנות"- החלשות של הרקמות שתומכות ברקטום בתוך האגן מחד, ואיבוד הסגירה המושלמת של סוגר פי הטבעת מאידך. לעיתים בעיות נוירולוגיות שונות (פגיעה בחוט השדרה) יכולות להיות הגורם. כיצד נעשית האבחנה?הכירורג הקולורקטלי יכול לאבחן את התופעה ע"י ראיון אישי ובדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית. על מנת להדגים את הצניחה, נבקש לעיתים מהמטופל "להתאמץ" כאילו הייתה לו יציאה. לעיתים לא ניתן להפיק את הצניחה בבדיקה, או שיש צורך לאבחן או לשלול בעיות נוספות הקשורות באיזור זה. לכן לעיתים נמליץ לבצע בדיקות נוספות, כגון קולונוסקופיה, בדיקה הנקראת "דפקוגרפיה" בה החולה מצולם ברנטגן בעת יציאה, מנומטריה אנורקטלית (מדידת לחצים באזור פי הטבעת), ובדיקת העצבים באזור זה. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר.

שלום, אני סובלת מפיסורה חוזרת כבר כמעט שנתיים, כל פעם שהיא מופיעה אני מטפלת ברקטוג'סיק. שאלתי היא: באלון לצרכן של המשחה רשום שיש להשתמש כ8 שבועות מיום הפתיחה. האם אפשר להשתמש גם אחרי? יש לי חצי שפורפרת וזו משחה יקרה, אני לא רוצה לקנות סתם חדש. האם יש סיכון בשימוש אחרי תקופה ארוכה יותר או שהיא פשוט לא תפעל? למה יש הגבלה כזו?

נועה שלום. בעיקרון התשובה הנכונה היא זו שכתובה בעלון לצרכן, ואיני יכול לתת הנחיות אחרות, אך למיטב הערכתי אין סיכון בשימוש במשחה שכבר נפתחה זמן ממושך יותר. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

עברתי ניתוח סטאר לפני חודשיים .....3 הרחבות ונתינת כלי הרחבה גדול מידי הביתה....הפתח נסגר כל פעם מחדש...יש דרך להרחיב ושההרחבה תישאר?

שלום רב, צר לי לשמוע על סבלך. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

פרופסור יקר שלום רב! יש שאלה האם התפשלות החלחולת יכולה לפגוע גם בזרימת השתן? תדה מראש על תשובתך

אביב שלום, לרוב צנחית חלחולת כשלעצמה אינה פוגעת בזרימת השתן, אך יש רצפת האגן כוללת את הרקטום ופי הטבעת, דרכי השתן ומערכת המין, ופעמים רבות אנשים שסובלים מבעיות ברצפת האגן יכולים לסבול מסימפטומים במספר מערכות.

שלום רב, הייתי רוצה להתייעץ אתכם בנושא מסוים: הרבה שנים הייתי סובל מטחורים פנימיים. טיפולים שקיבלתי מהרופאים היו נרות ולפעמים זריקה . לפני כי שנה וחצי היה לי כבר דימום חזק ולא יכולתי לתפקד כרגיל. במקרה קראתי על הטיפול של SCLEROTHERAPY +LASER THERAPY בקליניקה פרטית . הטיפול לא היה קל למטופל והיה 12 פעמים (פעם בשבועה במשך כי 20 דקות). כי שנה מצבי תקין וחזרתי לחיים רגילים. שאלות: 1. האם טיפול של SCLEROTHERAPY +LASER THERAPY מוכר למומחים ויציב לאורך הזמן? 2. האם במסגרת של קופות חולים ניתן לבצע את הטיפול ? 3. למה רופאים לא ממליצים למטוםלים אפשרות שאני מצאתי? תודה מראש

שלום רב, סקלרוטרפיה היא טיפול מוכר היטב, וזמין במרפאות רבות בארץ. הטיפול דומה בעיקרון לקשירת טחורים (אשר זמינה בכל מרפאה פרוקטולוגית) הן מבחינת עקרון הפעולה, הן מבחינת התועלת, והן מבחינת הסיכון. טיפול בלייזר עובד גם הוא בעיקרון דומה לסקלרוזציה ולקשירת טחורים, אך אינו נפוץ בארץ ואינו נפוץ גם ברוב מדינות המערב. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום רב ! תודה רבה על התשובה מהירה עם הסבר על האפשרויות בנושא. לצורך טיפול מול חברת ביטוח פרטי מבקש חוות דעתך על טיפולים סקלרוטרפיה ולייזר (שעברתי בהצלחה). לא הצלחתי לקבל חוות דעת מרופא המטפל. תודה מראש

רציתי לדעת אני מרגיש איפוא עצם הצנב בין הישנים מתי שאני צתאפק קצת מעין כאילו השרים תפוס וקצת כואב להתאפק ממה יכולה לנבוע הבעייה תודה רבה

אליהו שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

רציתי לדעת אני בחור בן 23 עם טחורים דרגה 2 עם עצירויות קבועות האם העצירות יכולה לגרום לצניחת טחורים בדרג יותר חמורה ? ומה ההבדל בין צניחת רירית הרקטום לצניחת טחורים האם יש הבדל נראה לעין ? הואם צניחת רירית הרקטום קורה רק לאחר טחורים בדרגה גבוהה או שגם מישהוא עם טחורים בדרגה 2 או ראשונה יכול לקרות לו תודה רבה

אבי שלום, צניחת טחורים וצניחת רקטום הן 2 בעיות שונות, וצניחת רקטום אינה "החמרה" של צניחת טחורים. בודק מנוסה ידע לומר אם המקטע הצונח הוא צניחת טחורים או צניחת רקטום.

רציתי לדעת האם כיווץ יתר של שרירי פי הטבעת כמו התאפקות או כייוץ יזום של השרירים יכולם לגרום להיחלשות שלהם ולבעיות שליטה אם אין בעייה בשליטה וכדומה או האם זה יכול לגרום למעין היתפסות של השרירים שמה או שזה יכול לגרום לצניחת רירית הרקטום או צניחה של הרקטום תודה רבה

לא

שלום אני בחור בן 23 סובל מפיסורה וטחורים דרגה 2 ומעי רגיז רציתי לדעת עוד לפני שהיה לי את הפיסורה והטחורים אני סובל מעצירות שיכול להיות לי יציאה כול יום אבל קשה או יציאה אחת פעם ביומיים או שלושה ויציאה שמצריכה מאמץ לוקח לבולק כל לילה לפני השינה שקצת עוזר לי בנוסף אני סובל מהמון גזים מכל מזון שאני אוכל וגזים שמצריכים מאמץ כמו יציאה לשרותים לפעמים אז שאלתי היא ממה יכולה לנבוע הבעיה 2 רציתי לדעת האם הלחיצות הכמעט תדירות בין אם ליציאה או לגזים מסוכנים ויכולים לגרום לצניחת חלחולת או לצניחת רירית החלחולת והאם בצניחת חלחולת בשלב ההתחלתי שלה יש לה תסמינים או לא ומה ההבדל בין צניחת רירית החלחולת לצניחת טחורים והאם יש תסמינים או לא ועוד משהוא אני בנוסף סובל קצת מכאבים בגב התחתון אני לא יוצא אם זה קשור לזה או לעמידה וישיבה לא נכונה תודה רבה

אבי שלום, ככלל, תלונותיך יכולות להחשיד לתלונות המתאימות למעי רגיז. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני על שאלותיך הרבות באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להמנע ממאמצים ממושכים של התרוקנות. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום פרופ,זמורה, אני סובלת מבעיית התרוקנות חלקית. אין לי עצירות, מספר שעות לאחר יציאה אני מרגישה צריבה וגירוד בפתח פי הטבעת. (יש לי גם טחורים פנימיים). מסתבר שפי הטבעת מתמלא בצואה, בלי שארגיש להתפנות לשרותים. בבדיקת US רקטלי ובבדיקת מונומטריה , רשמו אניזמוס כי לא הצלחתי לפלוט את הבלון. לא פלטתי את הבלון כי אני לא רגילה ללחוץ ליציאה. בד"כ נוטה ליציאות רכות. הפרוקטולוג אמר להשאיר את המצב כמו שהוא. שיש לי שריר לא רצוני שהוא עצל. האם יש פתרון לבעיה, כי מאוד מציק לי המצב הקיים, (רק בערך כשנתיים). תודה.

ליאל שלום, בעיקרון הטיפול בבעיות רצפת אגן כפי שאת מתארת, כולל "שריר עצל", הפרעות התרוקנות, ותחושה ירודה באזור, הוא בפיזיוטרפיה של רצפת האגן, שנקראת ביופידבק. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, הגעתי לרופא פרוקטולוג בעקבות תלונות המאפיינות טחורים ו/או פיסורה. הרופא בדק אותי ידנית על ידי מימוש האיזור ועל ידי הכנסת אצבעות פנימה. הוא אבחן פיסורה אחורית שטחית ונתן לי טיפול על ידי משחה. הוא הסביר שאין לי טחורים וזה הפתיע אותי כיוון שאני מרגישה בליטה בצד שמאל אחרי יציאות וגם כשאני מכניסה משחה פנימה אני מרגישה גוש. יש לי עוד תסמיני טחורים כמו גרד למשל. יכול להיות שהוא לא אבחן נכון? פיסורה בוודאות יש לי כי אני מרגישה אותה היטב, אך אולי הוא פספס טחורים פנימיים או משהו? ראוי לציין שהגעתי אליו בלי חוקנים לפני (לא עשיתי כי כאב לי) ואמרתי לו את זה. יכול להיות שהצואה שם מנעה ממנו להרגיש טחורים אם קיימים שם? תודה רבה

סיון שלום, כלל, טחורים חיצוניים ניתן לראות בהסתכלות על איזור פי הטבעת, בעוד טחורים פנימיים רואים בבדיקת פי הטבעת עם מכשיר שנקרא אנוסקופ, בדיקה שלרוב קשה לבצע בנוכחות פיסורה, עקב הרגישות. בבדיקת אצבע בלבד קשה לרוב להעריך טחורים פנימיים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

היי , לפני כשבוע וחצי במהלך יציאת צואה בשירותים שכנראה מיהרתי, נפער פצע שלא מצליח להיסגר עצם העובדה שאני נאלץ ללכתלשירותים על בסיס יום יומי ולא מצליח להתאפק..הפצע לא נסגר...ויורד דם..מה לעשות?

צחי שלום, הממצא שאתה מתאר יכול להתאים לפיסורה בפי הטבעת, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מידע כללי על פיסורה מצורף למטה. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, כבר חמישה חודשים שאני סובלת מהפיסורה שבאה והולכת, אני מעוניינת בניתוח. שמעתי שהניתוח גם לא תמיד פותר את הבעיה ושיש ניתוח אחר שעושים על מנת להוציא את הפיסורה לגמרי. האם ניתן לעשות אותו במקום ניתוח רגיל??

נעמה שלום, ניתן לבצע ניתוח לכריתת הפיסורה במקו ניתוח "רגיל". יחד עם זאת, צריך לזכור שלניתוח "רגיל" של חיתוך שריר הסוגר הפנימי יש כ 95% הצלחה, וניתוח כריתת הפיסור הוא ניתוח יותר גדול עם החלמה יותר מורכבת. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

האם שימוש במגנזיום צורב על העור?

לרוב לא

שלום בן 28 כבר רשמתי פה הודעה למטה בנוגע לרטיבות בפי הטבעת. האמת שזה מטריד ואני כל הזמן חרד ומתעסק בזה . אני שמתי לב שאני מקבל צורך ללכת לשירותים נהיית לי רטיבות רבה ושקופה מימית דווקא בעצם הזנב והפי הטבעת אינו רטוב . בעבר אובחן לי סינוס פינודל קטן באיזור אבל האם זה קשור לפעילות מעיים? או שמפי הטבעת זה פשוט זולג? המנומטריה היתה תקינה

אבי שלום, ככלל, סינוס פילונידאלי לא נוטה להפריש דוקא לפני יציאות. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה מפריעה לך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

היי, אני בן 20+ בלי בעיות בדרך כלל (מעי טיפה רגיז). באמצע טיסה הלכתי לשירותים להטיל את מימיי, שחררתי כמה נפיחות תוך כדי(יש לציין שבאותו יום הריח היה חזק מהרגיל) שהתאפקתי מלהוציא לפני, ובאחת מהן יצאה לי קצת צואה. למזלי, זה היה מעט וישר ניקיתי את עצמי כי כבר הייתי בשירותים, כך שלא היה נורא. אך מאז הדבר אני קצת טרוד, מעולם לא קרה לי דבר כזה. לא נמנעתי מלחרבן לפני שזה קרה ולא הרגשתי שאני רוצה לחרבן ומתאפק בצורה קיצונית. עובדה, הייתי כבר בשירותים וחשבתי שאוכל להתרוקן רק עוד כמה שעות. גם לא הרגשתי שיש לי קלקול קיבה או משהו (מלבד הריח החזק של הנפיחות) מדוע זה קורה? האם זה מסמן על בעיה כלשהי? אני מפחד שזה יקרה פעם נוספת... יש לציין שאני הומו שמקיים יחסים אנאלים. יכול להיות קשר בין הדברים? תודה רבה,

שלום רב, ככלל, נראה לי שהמקרה שאתה מתאר יכול לקרות לבני אדם רגילים מפעם לפעם, ואינו מצביע כל בעיה רפואית ספציפית. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אתה לא רגוע, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה ויעוץ.

שלום, רציתי לשאול לגבי אפשרות של טיפול בפיסטולה פריאנלית בלייזר. הבנתי שזה קיים, האם יש הצלחות ? מה היית ממליץ יותר מבין כל הטיפולים הפשוטים שלא כוללים חיתוך? האם יש איזשהו סיכון בלהישאר עם הפיסטולה מעל חצי שנה כאשר כל כמה ימים היא כואבת ? זה יכול להוביל למשהו חמור יותר?

גל שלום רב, לרוב אין בעיה להשאר עם פיסטולה מספר חודשים, פרט לפגיעה באיכות החיים שהיא גורמת. בסיכון נמוך יכול להווצר אבצס המצריך ניקוז כירורגי. המידע בספרות הרפואית בנוגע לצריבה של תעלת הפיסטולה באמצעות סיב לייזר עדיין מוגבל, אבל כנראה ששיעורי ההצלחה בינוניים. ישנן מספר שיטות משמרות סוגרים לתיקון פיסטולה, וכלל ניתן לומר שככל שהפעולה קלה יותר שיעור ההצלחה נמוך יותר, ההתאוששות מהירה יותר ושיעור הסיבוכים נמוך יותר, ולהיפך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. שיטה חדשה נוספת היא קשירת תעלת הפיסטולה במרווח בין שרירי הסוגרים (LIFT), מבלי לחתוך שרירים אלו. מדובר בשיטה חדשה יחסית, שהנסיון בה רק מתחיל להצטבר, אולם התוצאות הראשוניות מעודדות.

פרופ שלום! אני משתמש מזה כחודשיים וחצי בגל ניפדיפין עם ISDN בגלל פיסורה. בהתחלה היה שיפור ניכר שנעצר. הפרוקטולוג שבדק אותי לפני שבועיים (והכאיב לי) אמר שיש לי פיסורה שטחית והמליץ על חודשיים נוספים עם המשחה. בשבוע האחרון אני חש הידרדרות (כאבים כשאני יושב) ואפילו תחושת צריבה כשאני מורח את הגל. מה עלול לגרום לזה? אגב היציאות שלי סדירות ואני לא מפעיל לחץ ביציאה.

דין שלום רב, החמרה בסבל מפיסורה יכולה להגרם מסיבות שונות ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, עברתי ניתוח לפיסורה לפני שבועיים ועכשיו גיליתי שאני בהריון. בלידה הראשונה היו שלוש שעות מסיביות של לחיצות.. מה יקרה בשלב הלחיצות כשאגיע ללידה? האם זה יפתח את הפיסורה?? ומה עושים אם היא תיפתח??

אורטל שלום, מזל טוב לרוב פיסורה לא נפתחת כתוצאה מלחיצות בזמן להידה, אלא משינויים בהרגלי היציאות לאחר הלידה. מומלץ להקפיד בעת ההריון וסביב ללידה על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס (המותרים לשימוש גם בעת הריון ולידה).

שלום פרופסור זמורה שמי שמואל, בן 41. עברתי ניתוח פיסורה לפני כשנתיים. הניתוח פתר את הבעיות שהוא היה אמור לפתור. עם זאת, בשנתיים האחרונות אני חווה בעיות בישיבה שאינן נוגעות לפי הטבעת. מדובר בכאבים כרוניים באיזור מפרק הירך, המפשעה(איזור פי הטבעת) ושריר הגולוטוס. ביקרתי אצל 3 אורתופדים וערכתי הדמיות של CT ו- MRI, אך הרופאים לא מצליחים לאבחן את בעיה. בגלל סמיכות האירועים(הניתוח ותחילת הכאבים), ברצוני לשאול, האם אתה מכיר, או נתקלת בעבר בקשר בין כאבים מן הסוג הזה, לבין תופעות הלוואי מניתוח פיסורה? תודה רבה שמואל

שמואל שלום, צר לי לשמוע על סבלך. יחד עם זאת, תלונות כפי שאתה מתאר לא אופייניות לפיסורה, לניתוח לפיסורה או לסיבוך מוכר של ניתוח זה. החלמה מהירה.

שלום בן 28 לפני כשנתיים עברתי ניתוח פיסורה וטחור הכל היה בסדר. לפני 3 חודשים קרה לי מקרה שבמהלך גזים חזקים נפלטה לי חתיכה קטנה של צואה מקרה חד פעמי. מאז שמתי לב לבעיה של רטיבות בפי הטבעת ,לאחר גזים יש רטיבות ולפני שאני צריך לשירותים פה מתחילה לי כמו בריחת מים הכל נרטב ומגיע לתחתונים מפי הטבעת עד עצם הזנב. בבדיקה ידנית הכל תקין רקטוסקופיה תקינה מנומטריה לחצים גבוהים הכל תקין. כרגע מחכה לבדיקת קולונסקופיה. מה יכול להסביר תופעה כזאת? זה ממש סבל אני אומנם סובל מיציאות מרובות אבל מעולם לא היה לי דברים כאלה. הפחד שלי שלא מוצאים כלום ואני צריך לחיות עם האי נוחות הזאת. יש מצב שנדפק לי השריר? למרות שהכל מראה אחרת?

אבי שלום, ככלל, אם בניתוח היתה פגיעה ניכרת בשריר, סביר שפגיעה זו היתה צתבטאת מיד לאחר הניתוח, ומתבטאת גם בבדיקות השונות כגון מנומטריה. פרט לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ממליץ להשלים את הבירור ולפנות עם התשובות לרופא שהפנה לבדיקות אלו להשלמת היעוץ.

שלום, אני בת 23 עם פיסורה עקב עצירות שאחרי לידה. הפיסורה חוזרת בערך פעם בחודש כבר 4 חודשים. כשהייתי אצלך אמרת לי שהיא כרגע לא פעילה ושאם הטיפול השמרני עוזר אז לחזור ולעשות אותו.. כתבת לי במכתב שיחרור שבמידה והסבל חוזר אז לחזור אליך. שאלתי היא כזו, אם במידה ופעם בחודש בממוצע היא חוזרת, מה עליי לעשות? להמשיך טיפול עם פגלקס או לחזור ולעשות טיפול אחר??

הודיה שלום, טיפול בריכוך יציאות כגון פגלקס ניתן ליטול באופן קבוע ומניעתי לטווח ארוך. טיפול במשחה כגון ניפדיפין או רקטוג'זיק יש לחדש רק בעת התלקחויות, ואז ליטול במשך חודש וחצי. אם ההתלקחויות החוזרות פוגעות באיכות החיים במידה ניכרת אנא פני אלינו לבדיקה ויעוץ חוזר.

לפי קולנסקופיה וביופסיה ישנו תהליך תופס מקום 2 ס"מ מפי הטבעת בגודל 3-4 ס"מ לפי בדיקת ct בטן התוצאות הן להלן ממצאי סריקה טומוגרפית ממוחשבת של: בטן ואגן הבדיקה בוצעה לאחר הזרקת חומר ניגודי תוך ורידי ומתן שתיית חומר ניגודי. הבדיקה בוצעה במנח אקסיאלי עם שחזור קורונלי וסגיטלי. בוצעה השוואה לבדיקה מתאריך: 3.4.2005. סיבת הפניה: בירור עקב תהליך תופס מקום ברקטום. ממצאים: בסיסי ריאות תקינים. הכבד בגודל תקין, מרקמו אחיד, שומני. דרכי המרה התוך כבדיות והכולדוכוס אינם מורחבים. כיס מרה אינו תפוח. טחול, לבלב ואדרנלים תקינים בגודל ובמרקם. הכליות במימדים תקינים. מודגמת האדרה ניגודית תקינה. אין עדות להידרונפרוזיס. לא הודגמו קשריות לימפה מוגדלות ברטרופריטונאום, באגן ובמפשעות. מילוי פיתולי המעי הדקים תקין. תוכן פקאלי רב לאורך הקולון אינו מאפשר דיון על דופנותיו. שלפוחית בעלת דופן סדיר. ערמונית אינה מוגדלת. ללא נוזל בבטן ובאגן. דופן הרקטום הפרוקסימלי מעובה, ללא הסננת שומן מסביב, ללא קשרי לימפה מוגדלים, קרוב לוודאי באזור הזה מדובר בתהליך תופס מקום, לקורלציה עם תשובת בדיקה אנדוסקופית. מבנה גרמי – שינויים ניווניים בעמוד השדרה. סיכום: ידוע על תהליך תופס מקום ברקטום. כבד בעל מרקם שומני. שאר הבדיקה ללא ממצא חריג, ללא שינוי בהשוואה לבדיקה קודמת השאלה שלי האם לפי בדיקת הסיטי אפשר להסיק שהסרטן לא חדר לדופן מעי הגס ואפשר לכרות את הגידול בלבד ללא כריתה של כול אזור פי הטבעת? תודה רבה על תשובתך . חיים

חיים שלום רב, אמנם תשובת ה Cא היא מעודדת מאד שכן אינה מצביעה על פיזור גרורתי של הגידול (במגבלה שהבדיקה אינה כוללת את בדיקת בית החזה), אולם ככלל בדיקת CT אינה יכולה להעריך את עומק חדירת הגידול לדופן הרקטום, ועל מנת להעריך עומק חדירה כזו יש לבצע בדיקת אולטרסאונד טרנסרקטאלי או בדיקת MRI או שניהם. הנאמר כאן הוא בהסתייגות שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה.

שלום אני בת 56 וסובלת מזה 6 שנים מכאבים עזים ומשתקים בבטן.לפעמים הכאבים מתפשטים לגב ולכיוון הכתפיים.הכאבים בלתי נתפסים ורק עכשיו עלו על הבעיה שלי שנקראת וולוולוס.פעמיים שיחררו לי את החסימה על ידי קולונסקופיה ופעם על ידי RECTAL TUBE.יומיים לאחר שיחרורי מבית החולים כבר הרגשתי שהיציאות שלי שוב מיימיות (ז"א עצירות)כנראה שוב בגלל חסימה אבל נטולת כאב כרגע.כששאלתי את הרופא לגבי מרוקן כי נזכרתי שבפעמים קודמות אמרו לי לקחת כוס כל יום כדי למנוע את העצירות,הוא ענה שאם עכשיו יש חסימה אז לא לקחת מרוקן כי לוקחים את זה למניעה ולא בזמן שיש חסימה. השאלה שלי: האם נטילת כוס מרוקן על בסיס קבוע יכול למנוע חסימה?והאם מומלץ לנתח? איך יהיו החיים לאחר הניתוח? רגילים? בבית החולים המליצו לי על ניתוח שישפר את איכות החיים כי כרגע החיים שלי הם לא ממש חיים. אודה על תשובה מהירה תודה מראש

מלי שלום, ככלל, אם אכן את סובלת מאירועים חוזרים של וולוולוס, אז זו אינדיקציה לניתוח לכריתת מקטע המעי שנוטה להסתובב שוב ושוב. וולוולוס הוא לרוב מצב חרום שיכול לגרום לנמק של מעי, ולכן בכל מקרה של וולוללוס יש לפנות לבית חולים. ספק אם מרוקן יכול למנוע אירועים של וולוולוס. ניתוח כרוך גם בסיכונים מסויימים, לרוב בשיעור נמוך, אבל לאחר שהוא עובר בשלום, יש לרוב שיפור ניכר באיכות החיים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה.

שלום ד"ר רציתי לדעת האם עדיין השיטה הטובה ביותר להיפטר מטחורים ושלא יחזרו אף פעם זה כריתת טחורים מלאה בשיטה הישנה אוו שיש עוד סוגי ניתוחים ברמה הזאת אוו טובים יותר תודה

ניק שלום, ישנה קשת של שיטות כירורגיות בטחורים, וככלל ניתן לומר שככל שהשיטה יותר "מתונה" ההחלמה יותר קלה והתוצאה לטווח ארוך יותר טובה, וככל שהשיטה יותר "אגרסיבית" התוצאה לטווח ארוך יותר טובה וההחלמה יותר קשה. יתרונה של כריתת הטחורים הוא בשיעור ההצלחה הגבוה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

אני (70) שייך למחצית האוכלוסיה שמפחדים מבדיקת קולונוסקופיה. שמעתי שקיימת בדיקה באמצעות גלולת מצלמה. אבקש לדעת היכן ניתן לבצע אותה אפילו באופן פרטי והאם היא יעילה? תודה רבה מראש על המענה

מוטי שלום, הגלולה המצלמת מיועדת להדמיה של המעי הדק, ולצערי אין היום בדיקה טובה של המעי הגס באמצעות מצלמה כזו.

האם קיימת בדיקה כזו והאם יש בכלל בדיקה חלופית לקולונוסקופיה שרבים נירתעים לעשותה ולצערי אני בניהם? תודה רבה רבה על המענה

הפוליפ תלוי ובמקומו זה כעשרים שנה אינו מדמם ואינו כואב. בעבר סבלתי מעצירות קשה כיום אני מקפיד על תזונה נכונה. ורק לעיתים רחוקות יש לי עצירות קשה. הנני בגיל 70 האם כדאי להוריד אותו או להשאירו שהרי אינו מציק לי.

מוטי שלום, כעיקרון סביר שפיליפ שלא השתנה מזה כ 20 שנה אינו ממצא מסוכן, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם יש ספק, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, לפני כחצי שנה הופיעה אצלי פיסטולה פריאנלית. בהתחלה לא היה ברור שזה זה אך לאחר בדיקות התברר שכן. עברתי לפני כ4 שנים ניתוח בפי הטבעת וגם סבלתי מטחור בעבר, ואני מניחה שזאת הסיבה שזה הופיע לי. כי הסיבות האחרות להופעת פיסטולה לא רלוונטיות במקרה שלי. אני מטופלת אצל פרוקטולוגית שבהתחלה נתנה לי לנסות אנטיביוטיקה, שאותה לקחתי 3 פעמים, פעמיים לקחתי אמוקסיקלאב ופעם אחת אוגמנטין, אך אף אחת מהן לא עזרה לי ובסופו של דבר הרופאה שלי טוענת שהדרך היעילה ביותר היא ניתוח. אני מעוניינת לנסות כל דבר אחר שהוא לא חיתוך של שום איבר מהגוף שלי. הבנתי שיש דרכים אחרות- דבק, לייזר, תכשירים אחרים המקבילים לאנטיביוטיקה. הייתי רוצה להתייעץ לגבי הדברים האלה, מה עוד אפשר לעשות לפני שהולכים לחתוך שרירים, מאוד לא מעוניינת בזה. תודה מראש

גל שלום, הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא טיפול כירורגי, ולרוב אין טיפול שאינו ניתוחי (כגון טיפול אנטיביוטי) שיכול לרפא את הפיסטולה (פרט למקרים של מחלת קרוהן). ישנם ניתוחים בהם מבוצע חיתוך שרירים, וישנם ניתוחים הנקראים ניתוחים משמרי שרירים, משום שבהם לא מבוצע חיתוך של שרירי סוגרים, כגון הזרקת דבק ביולוגי אל הפיסטולה ועוד. יחד עם זאת, אלו עדיין פעולות ניתוחיות. חשוב לציין כי האינדיקציה העיקרית לתקן את הפיסטולה היא איכות חייך, ולכן את צריכה להחליט אם את רוצה ניתוח לתיקונה או לא. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

תודה על התשובה. רציתי לשאול לגבי אפשרות של טיפול בלייזר. הבנתי שזה קיים, האם יש הצלחות ? מה היית ממליץ יותר מבין כל הטיפולים הפשוטים שלא כוללים חיתוך? האם יש איזשהו סיכון בלהישאר עם הפיסטולה מעל חצי שנה? זה יכול להוביל למשהו חמור יותר?

אני אמורה לעבור את הבדיקה הזו בעקבות תחושת לחץ בפי הטבעת כדי לראות אולי איזשהו שריר מכווץ שם. התחושת לחץ היא לא כל יום, מה קורה במצב שביום הבדיקה אני לא ארגיש את תחושת הלחץ? כיצד ידעו אם יש שריר מכווץ או אין?

טל שלום, ככלל, בעיקרון בדיקת מנומטריה היא בדיקה אובייקטיבית יחסית של תפקוד פי הטבעת, ולרוב אינה קשורה לתחושתך הסובייקטיבית באותו יום. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מומלץ להפנות שאלה זו לרופא שהפנה לבדיקה.

לפי הבנתי לאחר קריאה בכמה אתרים, הבנתי שיש לי צניחה רקטאלית, בליטה חיצונית מפי הטבעת. אין לי קשיים ביציאות ואין דימום, ולא כאב או אי נוחות. האם זה מסוכן? האם עלי ללכת לרופא? צריך לנתח את זה? תודה מראש, רחל.

רחל שלום, חשוב להבדיל בין צניחה של טחורים דרך פי הטבעת לבין צניחה של הרקטום עצמו. בשני המקרים, מדובר בעיקר בבעיה של איכות חיים, ואינדיקציה העיקרית לטיפול היא איכות החיים שלך. יחד עם זאת, צניחה אמיתית של הרקטום לאורך שנים, יכולה לפגוע בהדרגה במנגנון הסוגרים שסביב פי הטבעת, ואם אכן מדובר בצניחה אמיתית של הרקטום, זו אינדיקציה נוספת לטיפול. אם יש ספק, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על צניחת רקטום: צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. חולשה של שרירי רצפת האגן וסוגר פי הטבעת יכולה להיות קשורה לצניחת הרקטום. הצניחה יכולה לגרום לדליפת צואה וריר מפי הטבעת. מצב זה יכול לקרות בשני המינים אך שכיח יותר בנשים. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. הסיבה המדויקת לצניחת הרקטום אינה ידועה, ולא תמיד ניתן להסביר מדוע צניחה זו הופיעה בחולה מסויים ולא בחברו. מספר גורמים יכולים לסייע בהתפתחות של צניחת הרקטום, כגון מאמץ ממושך כחלק מאורח חיים, עצירות כרונית, ולידה טראומתית. במקרים נדירים ישנה נטייה גנטית. בחלק מהמקרים זהו תהליך של "הזדקנות"- החלשות של הרקמות שתומכות ברקטום בתוך האגן מחד, ואיבוד הסגירה המושלמת של סוגר פי הטבעת מאידך. לעיתים בעיות נוירולוגיות שונות (פגיעה בחוט השדרה) יכולות להיות הגורם. כיצד נעשית האבחנה?הכירורג הקולורקטלי יכול לאבחן את התופעה ע"י ראיון אישי ובדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית. על מנת להדגים את הצניחה, נבקש לעיתים מהמטופל "להתאמץ" כאילו הייתה לו יציאה. לעיתים לא ניתן להפיק את הצניחה בבדיקה, או שיש צורך לאבחן או לשלול בעיות נוספות הקשורות באיזור זה. לכן לעיתים נמליץ לבצע בדיקות נוספות, כגון קולונוסקופיה, בדיקה הנקראת "דפקוגרפיה" בה החולה מצולם ברנטגן בעת יציאה, מנומטריה אנורקטלית (מדידת לחצים באזור פי הטבעת), ובדיקת העצבים באזור זה. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר.

שלןם! לפניי כששה ימים עברתי תהליך של קשירת טחורים, הכל היה בסדר עד אתמול, שוב התחיל לי דימום, פחות מאשר קודם. האם זה אומר, שהתהליך נכשל? (הרופא יידע אותי לפניי,שהסיכוי להצלחה הוא שמונים וחמישה אחוז), תוך כמה זמן הטחורים אמורים ליפול?

מאשה שלום, קשירת טחורים אינה מיועדת לגרום לטחורים ליפול, אך השלב מסויים, ימים ספורים לאחר הקשירה, הגומיה עימה מבוצעת הקשירה נופלת, ועימה הרקמה שהוכלה בקשר. בעת שהגומיה נופלת יכול להיות דימום מעט מוגבר. האפקט המירבי של הקשירה נוצר כ 4-6 שבועות לאחריה. בינתיים מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום רב, כאשר אני מתקלחת אני מנקה את אזור פי הטבעת על ידי סבון ומים. את הוצאת הסבון משם אני עושה על ידי פתיחת פלחי הישבן מצד אחד ואז עם ראש המקלחת שוטפת במים. שמתי לב שלאחר שאני מנקה בצורה כזו יש לי אחרי סיום המקלחת תחושה של רצון לצואה. האם הגיוני שהזרמת המים להוצאת הסבון כפי שתיארתי יכולה לגרום לגירוי תחושת צואה? אציין שיש לי 2 טחורים חיצוניים הגיוני שהזרמת המים פוגעת בטחורים? והאם יש הצעה מה עלי לעשות?

קרן שלום רב, התופעה שאת מתארת אינה נשמעת בעייתית מבחינה רפואית. מים וסבון לרוב אינן פוגעים בטחורים חיצוניים וספק אם גורמים לגירוי ליציאה, וגם אם הן כן גורמים לגירוי כזה, זה לא בעיה מבחינה רפואית

שלום בן 77 סובל שנים רבות מטנזמוס בתקופות שונות עברתי מספר פעמים קלונסקופיה,רקטוסקופיה כולל אנוסקופיה והכל תקין. שאלותיי,האם הסיבות יכולות להיות. 1)דלקות בערמונית? 2)מתחים והתרגשויות? 3)מה הטיפול אבקש חוות דעת שניה,בתודה.

ארנון שלום, טנזמוס יכול כעיקרון להגרם ממגוון רחב של סיבות. לעיתים ניתן לאבחן אותן, ולעיתים לא. אם עברת בתקופה האחרונה קולונוסקופיה / רקטוסקופיה והן היו תקינות, סביר שאין מדובר בבעיה מסוכנת כלשהו כגון גידול. מעבר לכך, לצערי, אין באפשרותי לתת "חוות דעת שניה" באינטרנט ללא בדיקה.

אני עוברת כרגע טיפולי הפריה ובכל חודש של לקיחת הורמונים יש לי אדמומיות, נפיחות וכאבים מטורפים בעצם הזנב עד כדי כך שאני לא יכולה לשבת, לא יכולה לנהוג, לא יכולה לשכב על הגב ולא יכולה ללכת. בפעמים הראשונות קיבלתי אנטיביוטיקה לבליעה וזה הוריד מהנפיחות. לפני כחודש קיבלתי אנטביוטיקה אך הפעם זה לא עזר ורק החמיר מרגע לרגע קיבלתי הפניה למיון ושם פתחו לי וניקזו את המוגלה (שחייבת לציין, זו היתה חוויה מאוד טראומטית בשבילי) אך אחרי זה בהחלט היתה הקלה מאוד גדולה. אמרו לי שבעוד כחודשיים שלוש אצטרך לעבור ניתוח להסרת הצ'יסטה. כרגע אני שוב לוקחת הורמונים וזה שוב בא לבקר אותי (עבר רק חודש) כרגע זה נמצא במצב התחלתי (עדיין יכולה לשבת) מה לעשות? שוב פעם למיון לעבור את הסיוט הכואב הזה? שמעתי מכמה אנשים שסובלים מזה שסינטומיצין עוזר להוציא את המוגלה, האם זה נכון? ואם כן, כמה פעמים ביום אפשר לשים את המשחה? האם כדאי לנסות שוב אנטיביוטיקה? אשמח לתשובה מהירה, אני מפחדת שזה יגיע שוב למצב שהייתי בו לפני חודש וגם ככה אני בטיפולי פוריות וכל התהליך הזה לא פשוט. תודה וחג שמח

טלי שלום, ככלל, בהנחה שמדובר באבצס פילונידאלי, אם אכן מתהווה ממש אבצס, יש לפנות למיון לנקזו. משחת סינטומיצין לרוב אינה מטפלת באבצסים פילונידאליים. אם מדובר רק בסינוס, דהיינו בתהליך זיהומי ללא הצטברות מוגלה ברקמה, לעיתים ניתן לטפל בו זמנית באנטיביוטיקה. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם את לא נזקקת לבדיקה במיון, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות שיטה חדשה יחסית לטיפול בסינוס פילונידאלי כוללת כריתה של מרכז התהליך בלבד בעזרת סכין עגולה שנקראת טרפיין. בשיטה זו הטראומה לרקמה פחותה, ההתאוששות מהירה יותר, אך שיעור חזרת הסינוס לאחר הניתוח מעט גבוה יותר.

שלום. אני בת 21 ויש לי כמו סוג של בליטה לפני פי הטבעת מה זה ???? לפעמיים הוא קטן ולפעמים הוא גדול שמקשה בניגוב הצואה ...

רחל שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל קפל עור, טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא מפריע לך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

פרופ' שלום, במהלך שנתיים אחרונות פעמיים נוצרה אצלי פקקת באזור פי הטבעת. דבר שמלווה באי נוחות ובכאבים. אני בן 33, מתאמן באופן קבוע, וככלל משתדל לנהל אורך חיים בריא. האם אני צריך לעשות בדיקות נוספות בעניין? וממה הפקקת יכולה להיווצר. תודה מראש.

יגאל שלום, פקקת בטחור חיצוני נובעת לרוב ממאמץ מוגבר בעת התרוקנות, למרות שגם מאמצים אחרים שגורמים להגברת הלחץ הביטני, כגון הרמת משאות כבדים, יכולים להיות קשורים בפקקת כזו. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. אם האירועים הנ"ל פוגעים באיכות חייך במידה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום פרופסור זמורה עשיתי ניתוח להחלמה מפיסורה ויש לי כמה שאלות 1. אני עוסק בפיתוח גוף, כמה זמן אחרי הניתוח אפשר לחזור כבר להתאמן? 2. יש לי תפריט מאוד מסודר ובריא שכולל בתוכו 3 פירות ו6 ירקות בכל יום וכן פחממות וחלבונים בהתאם. האם יכול להיות שחסר לי סיבים שכתוצאה מהם הגיעה הפיסורה או שהפיסורה הגיעה בגלל מאמץ?

משה שלום, כעיקרון אין מגבלה לאחמון גופני לאחר ניתוח לפיסורה, לאחר תקופת חופשת המחלה הבסיסית שניתנה לך בשחרורך. יחד עם זה, תהיה קשוב לגוף בתקופה הראשונה, ואל תעשה מה שאתה חש לא בנוח עימו. פיסורה לא נוצרת עקב מאמץ גופני, וקשורה לרוב ליציאות קשות. מומלץ להקפיד לטווח ארוך על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, כמניעה להתלקחויות עתידיות.

שלום, אני בן 31. לפעמים עקב יציאות קשות (הדורשות להפעיל הרבה לחץ על מנת לגרום יציאה) אני מזהה דם על נייר הטואלט. כמות הדם משתנה מסימן על נייר הטואלט ועד לפעמים טיפות. לאחר מכן כאשר אני בודק לא מזוהים שום סימני דם בפי הטבעת. כמו כן, במהלך היום לא מבחין בשום סימני כאב חריגים, חום וכו'. לדוגמא, אתמול הייתה יציאה קשה מלווה בטיפות של דם. היום כבר לא היה כלום (מלבד כאב קטן). איך ניתן לזהות מה הגורם לבעיה ומה הפתרון? האם יתכן שהנ"ל נגרם בגלל הפעלת לחץ ברקטום? תודה,

אלי שלום, יתכן מאד שדמם כפי שאתה מתאר נובע מטחורים פנימיי על רקע המאמץ בהתרוקנות, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם למרות ריכוך יציאות הדמם נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שוב שלום פרופסור א.תודה על התשובה המהירה לשאלתי הקודמת.( החלמה מניתוח סטאר ) ב. הניתוח יעשה על פי אינדיקציה של התפשלות תעלה אנאלית. אני בחור בריא בדרך כלל אין מחלות כרוניות מה השערתך???. שוב תודה

רועי שלום, במהלך תקין וללא סיבוכים, החלמה מניתוח STARR עד לחזרה לפעילות יומיומית רגילה אורכת לרוב כ 1-2 שבועות.

היום נכנסתי מספר פעמים לשירותים ובכל פעם הצואה יצאה בקלות אך מלווה בדימום טרי רב. בנוסף חשתי באופן חד פעמי בכאב חד באיזור הקיבה שחלף לאחר מס' דקות. כמו כן אציין שבשנה האחרונה סבלתי מפיסורה אנאלית וזה עבר לי. האם עליי לדאוג?

שרית שלום, ככלל, אם הדמם הניכר מלווה בחולשה, סחרחורת, דופק מהיר או כל סימפטום חריג אחר, או אפילו אם חש ספק, יש לפנות לחדר המיון. אם אין תלונות כגון אלו, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדמם נמשך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום פרופסור רציתי לשאול כמה זמן בדרך כלל לוקחת החלמה מניתוח סטאר תודה וחג שמח

רועי שלום, קשה לתת תשובה כללית. תקופת ההחלמה תלויה בגורמים רבים, כולל הסיבה לביצוע הניתוח, גילך ומצבך הרפואי, עיסוקך ועוד. כמן כן, למונח החלמה יכולות להיות משמעויות שונות. לרוב האשפוז הוא ליום- יומיים, וניתן לחזור לפעילות יומיומית של עבודה וכו בטווח של כ 2-4 שבועות, אך זו כאמור הערכה בלבד ואין לי מספיק נתונים כדי להעריך היטב. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת בשאלה זו.

אני רואה שיש לי סוג של גולה לפני פי הטבעת מה זה ??

טליה שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחור חיצוני, טחור פנימי צנוחים, קפל עור, אבצס ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא מפריע לך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.