פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

בדיקת קולנסקופיהשלום רב, 1) האם ביצוע בדיקת קולנסקופיה ושבועיים אחרי לעבור בדיקת רקטוסקופיה יכול לגרום להיווצרות פיסורה? האם עדיף לחכות יותר זמן בין שתי הבדיקות? האם החשש שלי אינו סביר או שיש סיכוי טוב להיווצרות פיסורה עקב אותם בדיקות פולשניות במרחק של שבועיים אחת מהשניה? 2) במידה ויש בתעלה האנאלית כיב/דלקת/גידול האם יכולה לעשות נזק לאזור בתעלה?

רעות שלום, ככלל, איני רואה סיבה טובה לעבור רקטוסקופיה שבועיים לאחר קולונוסקופיה, שכן קולונוסקופיה סוקרת גם את הרקטום, שנבדק ברקטוסקופיה. המקטע שלא נבדק בקולונוסקופיה הוא פי הטבעת עצמו, שנבדק בבדיקה הנקראת אנוסקופיה. בכל בדיקה רפואית פולשנית יש סיכון קטן, אך זה אינו משתנה אם את מבצעת את הבדיקות בהפרש של שבועיים או בהפרש גדול יותר.

שלום רב, הנני סובלת מקרוהן עם רקטוצלה דרגה 2. כבר הריון שני שמסתיים בשבוע 5-6. מציינת שיש לי לחץ אדיר וצורך לרוץ לשירותים כ-5-6 פעמים ביום החל מיום איחור בוסת ולקראת הריון. מה עושים? האם רקטוצלה פוגעת בזרימת דם לרחם, ואם הרחם אחורית מאוד מאוד אז יש סיכוי להפלות? מה דעתך? מטופלת בתה"ש ועתידה לעבור בדיקות מנומטריה ובדיקת לחצים בקרוב. האם יש קשר להריונות כושלים? לתשובתך אודה!!!

חני שלום, לא סביר שיש קשר בין רקטוצלה או קשיי התרוקנות לבין הפלות או זרימת דם לרחם. לגבי הטיפול ברקטוצלה- ככלל, לא כל רקטוצלה מחייב טיפול, ועצם נוכחותו לא בהכרח גורמת לבעיות. בכל מקרה, אם ישנה מחלת קרוהן פעילה באיזור הרקטום או פי הטבעת, אנחנו נוטים להסס להמליץ על טיפולים ניתוחיים בשל רקטוצלה. מומלץ לשקול לבצע בדיקת אולטרסאונד פרינאלי דינאמי בנוסף לבדיקת לחצים בפי הטבעת. אם את כעת לא בהריון, מומלץ לשקול גם בדיקת דפקוגרפיה. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

האם מישהו שמע על מכון 'שמן טוב' ליד בית חולים זיו המנפיק משחות לפיסורה וטחורים. הם ממליצים מאוד על 'משחת פלא פיסורX. אינני יודעת אם לרכוש אותה (במחיר 294 ש"ח). לפי ההמלצות שם היא מחוללת נפלאות. אשמח על תגובתכם המהירה.

ציפי שלום, משחת פיסורX אינה חלק מטיפול הרפואה הקונבנציונאלית בפיסורה, ואיני מכיר אותה אישית. ראיתי אותה באתר האינטרנט של החברה השמווקת, אולם לצערי לא מצויין מה היא מכילה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך

הי, אובחן אצלי ה"דבר" הזה, אשמח לקבל יותר פרטים. אני סובל מכאבים בצד השמאלי התחתון של הבטן ונשלל בקע. תודה

מיכאל שלום, epiploic appendix היא פיסת שומן קטנה שתלויה באופן תקין על המעי. לעיתים פיסת שומן זו יכולה להסתובב על צירה, ואז היא יכולה לגרום לאב בטן ניכר באיזור בבטן שבו היא מצויה, ולרגישות מקומית בבדיקה. ניתן לרוב לאבחן תסביב כזה בבדיקת CT. תסביב של epiploic appendix לרוב אינו דורש טיפול ספציפי פרט למשככי כאבים, ולרוב חולף עצמונית לאחר מספר ימים.

שלום אני סובל מזה כמה שבועות (חודש-חודשיים) מגרד בא והולך באזור םי הטבעת. כמו כן, לפעמים באיזור יש מעיין רטיבות צואתית וזה מתבטא בכתמים שיכולים להופיע על התחתונים. מרגיש בנוסף חוסר נוחות מידי פעם באזור הבטן התחתונה וריבוי גזים. מה זה יכול להיות? קבעתי תור לרופא אבל רציתי לשאול מה זה יכול להיות כי זה מטריד אותי. תודה.

אלון שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ניתן לשקול נסיון טיפולי במשחת הגנה כנגד תפרחת חיתולים למריחה מקומית ובייצוב יציאות בתוסף סיבים טבעוני לשתיה על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם. מעבר לכך, אם אין הטבה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

תודה רבה על התגובה המפורטת. רציתי לציין שמעבר לגירוד הרבה יותר מטריד אותי ההפרשה הצואתית (מעין רטיבות צואתית שמופיעה מידי פעם, בעיקר בשעות שלאחר מתן צואה ולפעמים מתבטאת בכתמים על התחתונים) נראה לי מלחיץ, מטריד ולא נעים. האם יש סיבה לדאגה?

האם בדיקת רקטוסקופיה היא הבדיקה לשלילת סרטן הרקטום או דלקת ברקטום? האם לאזור הרקטום היא מדוייקת כמו קולנסקופיה?

רקטוסקופיה אכן מיועדת לשלול או לאבחן גידולים ודלקות ברקטום, ואם בוצעה עם הכנה הולמת על ידי בודק מיומן, ולתחושתו הבדיקה היתה טובה טכנית, היא אמינה בערך כמו קולונוסקופיה למקטע שנסרק.

אני חייבת עזרה דחוף!! אני בטיול בחול בהודו ולא יכולה לראות רופא בחודשיים הקרובים והיום גיליתי פעם ראשונה דם בצואה שלי. כשאני מנגבת אני לא רואה כלום על הנייר אבל ראיתי נקודות אדומות על הצואה כשהיא כבר בתוך האסלה. באינטרנט כתוב בכל מקום שצריך ללכת ישר לרופא משפחה אבל אני לא יכולה כי אני בטיול והכרטיס בחזרה הוא רק עוד חודשיים ואין לי פה ביטוח רפואי בכלל. אני רק בת 21 בבקשה תגידו לי שזה לא סרטן מעי הגס :( :( :( :( אני לא יכולה להגיע לשום בדיקה עכשיו אפילו שאני יודעת שזה הדבר הכי חשוב לעשות אבל צילמתי ויש לי כאן תמונות של הדימום עצמו. תמונה מס' 1: http://oi62.tinypic.com/f10a46.jpg תמונה מס' 2: http://oi61.tinypic.com/29ehx07.jpg מה הסיכוי שאולי זה יעבור לבד מעצמו?? אני לא סובלת מכאבים ולא כלום וזה אפעם לא קרה לי קודם.... כן הקאתי הרבה לאחרונה בגלל האוכל פה וראיתי באינטרנט שיכול להיות שהדימום נגרם מקרעים בוושט- אז אם זה המקרה האם זה עובר לבד ברגע שההקאות מפסיקות?? בבקשה בבקשה תעזרו לי ואל תגידו לי פשוט ללכת לרופא כי זו לא אפשרות. אני צריכה לדעת אם מהתמונות של הדם אתם יכולים להגיד אם זה סרטן או לא ואיך מטפלים בזה והאם זה עובר לבד.

יעל שלום, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 21 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי בגון טחורים פנימיים מעט מגורים (אולי על רקע שינוי בתזונה) גבוהים בהרבה. מעבר לכך איני יכול לומר ללא בדיקה. אם הדמם ימשך לאחר שובך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. בינתיים תהני.

בוקר טוב פרופסור במשך 5 חודשים עברתי שני ניתוחים אבסס פריאנלי, האחרון עם סטון, הפיסטולה חזרה לי ושלחו אותי ל MRI כדי לבדוק את הסתעפויותיה. אודה לך על הפענוח ועד כמה חמור המצב אצלי? האם ניתן לנתח פעם אחת ולתמיד וללא פגיעה בסוגרים? להלן התשובה: "מודגמת פיסטולה פריאנלית אינטר ספינקטרית מורכבת המתמשכת מאזור השעה 6 אחורנית וילימין באורך של כ 2- ס"מ וכן לשמאל לאורך של כ 5- ס"מ עם האדרה מוגברת לאחר הזרקת חומר ניגודי. אין עדות למורסות. נצפה עיבוי של העור באזור הגלוטיאלי השמאלי עם שינויים דלקתיים באזור זה. הרחם בכיפוף אחורי. שאר אברי האגן שמורים. בתודה מקרב לב טלי

טלי שלום, בדיקת MRI היא בדיקה משלימה לבדיקה הגופנית על ידי מומחה בתחום, ולמה שתואר בדוחות הניתוח, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט על סמך תשובת MRI ללא בדיקה. ככלל, נשמע לפי פענוח ה MRI שיתכן שהפיסטולה מורכבת משתי קרניים, אחת מהן די ארוכה, ולפחות לפי תשובת ה MRI, ספק אם הפיסטולה מתאימה לניתוח פשוט של חיתוך הרקמה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום רב, תודה רבה על תשובתך המורחבת והמעמיקה. הייתי בבלינסון והפנו אותי לניתוח בבית חולים השרון עקב עומס, הקופה שלי מאוחדת אינה עובדת עם השרון ולכן הפנו אותי לאיכילוב. הבעיה היא שברפואה הציבורית אינך יכול לבחור את המנתח ובגלל רמת המורכבות של ניתוח זה, האם יש משקל וחשיבות רבה לבחירת המנתח, וזאת בגלל הסיכון כמובן הקיים לפגיעה בסוגרים. מה המלצתך בעניין? (אגב אין לי ביטוח פרטי) תודה רבה מראש על סבלנותך טלי

שלום פרופ' אני הומוסקסואל בן 29 ומעולם לא נחדרתי. לפני כשבוע אפשרתי לבחור להחדיר לי אצבעות לפי הטבעת והוא עשה זאת קצת באגרסיביות וללא חומרי סיכה מעבר לקצת רוק. היום, שבוע אחרי עוד יש לי מעין כאבים בפי הטבעת ובמפשעה. הכאב בפי הטבעת מחמיר בתנועות מסויימות ואילו הכאב במפשעה מתגבר בעת מאמץ במתן צואה. חשוב לציין כי האירוע התקיים תחת נטילת סיאליס ולא היה שום דימום מפי הטבעת. האם ייתכן כי חדירה אגרסיבית של אצבע (כולל הפעלה בתנועות קדימה ואחורה) ללא שימון מתאים, יכולה לגרום לנזק משמעותי שמתקיים גם אחרי שבוע? לגבי המפשעה: כירורג - אין בקעים. US אשכים + US מפשעות - תקינים.

שלום רב, כעיקרון, חדירה אגרסיבית יכולה לגרום לפציעה מסויימת של פי הטבעת, שלרוב חולפת לאחר מספר ימים, ולעיתים יכולה להיות כרונית. מומלץ מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס כדי להפחית טראומה חוזרת למקום. אם אין שיפור בפרק זמן של מספר ימים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, היום בבוקר הבחנתי בפצעון באזור פי הטבעת, כמעט ולא כואב, בנגיעה מרגיש כמו כאב של נגיעה בפצעון ( פצע התבגרות) ונראה כמו עקיצת יתוש גדולה יחסית. מה זה יכול להיות? יש לציין שאני בת 17. ושבשנה האחרונה היו לי כפעם בחודש תקופות של כמה ימים של שלשולים.

שלום רב, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל תחילת התפתחות אבצס סביב פי הטבעת. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם את לא רגועה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.אם מופיעים סימנים של אבצס כגון חום, נפיחות עם כאב מקומי עז וכד' יש לפנות למיון.

שלום יש לי הרגשה של רטיבות/לחות באזור הסובב את פי הטבעת ( בין הלחיים ) , זה גורם לתחושה של אי נעימות ,האם יש הסבר לתופעה ? ומה דרכי הטיפול? יש לציין שהלכתי לפרוקטולוג ולא נמצאו טחורים או ממצא חריג תודה אייל

אייל שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ניתן לשקול נסיון טיפולי במשחת הגנה כנגד תפרחת חיתולים למריחה מקומית ובייצוב יציאות בתוסף סיבים טבעוני לשתיה על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם. מעבר לכך, אם אין הטבה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני בת 68. לאחר מספר התקפים של דיברטיקוליטיס המליצו לי לעבור ניתוח להסרת הקטע החולה. האם זהו ניתוח מומלץ בגילי? מהם הסיכונים והסיבוכים האפשריים מניתוח כזה? מהו זמן האישפוז וההחלמה מהניתוח? תודה מראש

מינה שלום, כעיקרון, האינדיקציה לניתוח נקבעת על פי תכיפות ההתקפים, חומרתם, ובעיקר מידת הפגיעה של התקפים אלו באיכות חייך. את האינדיקציה הזאת, יש לשקלל למול הסיכון בניתוח, שתלוי בין היתר בגילך ובמצבך הבריאותי הכללי. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה ומבלי להכיר את כל פרטי המקרה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי עם החומר הרפואי הרלוונטי לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני סובל מזה שנה וחצי מאי נוחות בפי הטבעת ומעין תחושת בליטה, בעיקר בזמן ישיבה. אף רופא לא ידע להגיד לי מה זה בדיוק שכן אינני סובל מטחורים חיצוניים. עברתי המון בדיקות, בין היתר: קולונוסקופיה וסיגמו. לפני כחצי שנה אובחנה גם פיסורה כרונית שלא נרפאה כליל משימוש בניפדיפין. לא ברור אם הפיסורה מסבירה את אי הנוחות הכללית או רק את תחושת הצריבה סביב היציאה מעת לעת. לפני שבועיים נבדקתי אצל פרוקטולוגית מומחית אשר אשררה שעדיין קיימת פיסורה כרונית, כמו גם טחורים פנימיים גדושים במעט. היא המליצה על רקטוג'סיק. יומיים לאחר תחילת השימוש, תחושת הבליטה ואי הנוחות בעת ישיבה התעצמה נורא. כאילו יש כריות קטנות שאני יושב עליהם. ישיבה עם כרית "בייגלה" מאפשרת ישיבה נוחה וארוכה. האם יכול להיות שהרקטוג'סיק למעשה ניפח את הטחורים הפנימיים? התייעצתי על כך עם הרופאה והיא לא ידעה מה להגיד על זה. בעיית אי הנוחות היא הבעיה שבעיקר מטרידה אותו ופוגעת באיכות חיי. עם הצריבה מעת לעת אני מסתדר. אני פשוט לא יודע באיזה כיוון להמשיך.

שלום רב, כעיקרון, הטיפול בפיסורה נועד על מנת לשפר את איכות החיים, ואם הטיפול שקיבלת, שהוא אכן טיפול מקובל בפיסורה, גורם אצלך לפגיעה נוספת באיכות החיים, הייתי שוקל להפסיקו או להחליפו. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מידע כללי על הטיפול בפיסורה מצורף למטה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, לפני כחודשיים יצאה לי מורסה על פני הישבן עצמו. המורסה טופלה במסגרת הליך כירורגי מינורי לניקוז המורסה. לאחר חודש ימים יציאה מורסה נוספת הפעם בסמוך לפי הטבעת( פרי אנלית) גם מורסה זו טופלה בניקוז . לפני כשבוע יצאו שני מורסות בשני המקומות המוזכרים לעיל בו זמנית. עברתי ניתוח בהרדמה מלאה שבמהלכו כפי שהוסבר לי הוצאה הבלוטה שגרמה למורסה הפריאנלית ונחתך הבשר במורסה שממוקמת על פני הישבן. המקום של המורסה הפריאנלית הושאר פתוח לאחר הניתוח ומקום של המורסה על פני הישבן נתפר . נאמר לי שאין קשר בין שני המקרים והופעתם בו זמנית הוא מזל רע בלבד. המקום שהושאר פתוח (מקום המורסה הפריאנלית) ממשיך להוציא הפרשות ולא נראה שכמותם מצתמצמת( כרגע חמישה ימים לאחר הניתוח). רציתי לדעת האם באמת אין קשר בין שתי המורסות ואם מצב של המשך הפרשות הינו מצב תקין. כמו כן רציתי לדעת כיצד ניתן לאבחן האם מתפתחת פיסטולה( לפי דברי הרופא לא התפתחה פיסטולה ) ומה עלי לבקש מהרופא כדי לוודא שלא התפתחה פיסטולה. האם סביר להניח שמורות מסוג זה לא יחזרו לאחר הניתוח להוצאת הבלוטה?חשוב לציין כי הנני מטופל בתאילנד בבית חולים פרטי ומכובד . תודה מראש

אלכס שלום, לצערי אין ביכולתי לקבוע חד משמעית האם הופעה בו זמנית של האבצסים היא מקרית בלבד או קשורה על סמך תאור בפורום בלבד. סביר שאתר ניקוז האבצס עדיין מפריש 5 ימים לאחר הניתוח. בכ 2/3 מהמקרים המקום ירפא ללא הווצרות פיסטולה, ובכ 1/3 מהמקרים תווצר פיסטולה, שתתבטא בהפרשה מקומית מתמדת. יש לציין כי במקרים של אבצס חוזר, ובעיקר אם כן תווצר פיסטולה, יש לשקול בירור על מנת לשלול מחלה דלקתית של המעי שנקראת קרוהן, שאינה שכיחה מאד בתאילנד, והרבה יותר שכיחה בישראל.

האם אתה מכיר את המשחה הנ"ל לטיפול בפיסורה? האם יכול להזיק? תודה מראש

יוסי שלום, משחת פיסורX אינה חלק מטיפול הרפואה הקונבנציונאלית בפיסורה, ואיני מכיר אותה אישית. ראיתי אותה באתר האינטרנט של החברה השמווקת, אולם לצערי לא מצויין מה היא מכילה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, ילדתי לפני 11 חודשים, ולאחר הלידה סבלתי מטחורים, הרוב עברו אבל מאז נשארה חתיכת כלי דם באופן קבוע מחוץ לפי הטבעת שבדר"כ לא כואבת. מה עלי לעשות? לגשת לרופא המשפחה והוא יפנה אותי? ולאיזה רופא לפנות? ומה לדעתך הטיפול שהוא יציע לי?

עדי שלום, ככלל, טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן יש מקום לטיפול רק אם הטחורים פוגעים בדרך כלשהי באיכות חייך, ורק את יכולה לקבוע עד כמה איכות חייך פגועה ומה אתה מוכן לעשות כדי לשפר אותה. כטיפול ראשוני, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. כעיקרון, ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, וככלל ניתן לומר שככל שהטיפול יותר מתון, ההחלמה קלה יותר והתוצאה לטווח ארוך פחות בולטת, וככל שהטיפול "אגרסיבי" יותר ההחלמה קשה יותר והתוצאה לטווח ארוך טובה יותר. שיעור הסיבוכים נמוך (אבל לא אפס) בכל הפעולות הנ"ל. אם את מעוניינת בטיפול כלשהו, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, לאחר טיפול מסודר בפיסורה באמצעות רקטוג'סיק למספר חודשים, נשארה רגישות בתוך פי הטבעת, שמתבטאת בתחושת גירוי ביציאה או בתחושת כאב פנימי בתוך פי הטבעת בישיבה ארוכה. בהפסקות בישיבה הכאב נחלש ואף נעלם אך חוזר עם חזרה לישיבה. פרוקטולוג אבחן שכבר אין פיסורה ואין ממצאים אחרים. טיפול בפרוקטופואם פעמיים ביום לשבוע מקל מאוד וכמעט מעלים את הבעיה כבר תוך ימים בודדים, אך שבוע לאחר תום הטיפול זה חוזר. מה אפשר לשקול לעשות ?? תודה

אלעד שלום, ככלל, פיסורה היא בעיקרה בעיה שפוגעות באיכות החיים, והאינדיקציה העיקרית לטיפול בהן היא על מנת לשפר את איכות החיים עליך להחליט כמה הסבל שאתה מתאר פוגע באיכות חייך היומיומית, וכמה אתה רוצה לטפל בכך. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. כמו כן, ניתן בעיקרון להשתמש בקורסים חוזרים של משחת רקטוג'זיק במידת הצורך. ניתן להשתמש לסירוגין בקורטיפואם, אולם מומלץ להמנע מקורסים ארוכים רצופים. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר מספיק בכדי לפנות לטיפול, מומלץ לפנות שנית לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, לפני כחצי שנה היו לי טחורים שעברו מעצמם לאחר כשלושה שבועות. מאז, מידי פעם )בערך פעם בשבוע( אני רואה קצת דם בהיר על נייר הטואלט בעת עשיית צרכים, הדבר מלווה בשלשול וגזים. מה הטיפול המומלץ?

פיט שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הסימפטומים נמשכים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום פרופ' בעלי עבר בדיקת קולונוסקופיה, בבדיקה הוסר פוליפ ונשלח לבדיקה. התשובה: בדיקה מאקרוסקופית: התקבלה צנצנת מסומנת בפרטי נבדק ובה 2 קטעי רקמה אפורה רכה בקוטר עד 0.3 ס"מ. בדיקה מיקרוסקופית: Descending colon, polypectomy: Tubular adenoma with low-grade dysplasia. Snomed: T -67600, M - 82110 אשמח לדעת מה זה אומר. האם הפוליפ סרטני? לתשובתך בהקדם אודה

מירה שלום, על פי התשובה הממצא שנבדק בפתולוגיה הוא שפיר לחלוטין. יחד עם זאת, יש לראות את התשובה הזו ביחד עם תשובת הקולונוסקופיה עצמה, הן בכדי לוודא שהפוליפ נכרת במלואו, והן בכדי לתכנן מתי יהיה נכון לבצע קולונוסקופית מעקב. מומלץ להתייעץ בגסטרואנטרולוג המטפל.

שלום רציתי לשאול בקשר לקולנסקופיה לגבי הסיכונים שלה שלהבנתי זה בעיקר זיהום דימום וקרע של המעי. השאלות הן : 1) כמה זמן(ימים/חודשים) לאחר הקולנסקופיה במידה ואין תסמינים ניתן להגיד שלא התרחש זיהום קרע או דימום? לאחר כמה זמן מהבדיקה ניתן להניח שהכל בסדר בעקבות כך שאין תסמינים 2) האם ייתכן בעקבות הקולנסקופיה מצב של פגיעה קלה במעי(ללא קרע) שלאחר כמה חודשים לאט לאט הפציעה תגרום לבסוף לקרע ורק אז יהיו תסמינים? 3) כמה זמן לאחר הבדיקה ניתן להיכנס להריון?

נקב קטן או קרע במעי, כמו גם דימום (שיותר שכיח כשמבוצעת פעולה כשלהי כגון ביופסיה או כריתת פוליפ) יכול לקרות ביום הבדיקה או בימים הראשונים לאחריה, בחות או יותר בטווח של כשבוע. סיבוכים מאוחרים של קולונוסקופיה נדירים מאד. ניתן להיכנס להריון החל מכמה שעות לאחר הבדיקה, עת חומרי הטשטוש מתפוגגים.

בני בן 23 סובל מקרוהן כ - 8 שנים , הוא מטופל ברמיקיד. הבעיה העיקרית היא היצרות באזור פי הטבעת ובנוסף עצירות. כנגד ההיצרות הוא משתמש מספר חודשים בכלי הרחבה. האם יש טיפול מוצלח יותר ? החשש העיקרי הוא הזדקקות לניתוח שיוביל לשימוש בשקית.

אברהם שלום, ככלל, אם שימוש במרחיבים מצליח לשמור על קוטר סביר של פי הטבעת, לרוב מומלץ להתמיד בכך. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה.

פרופסור שלום רב, יש לי החודש ניתוח פיסורה בשיבא, אובחנה אצלי פיסורה אחורית , רק לציין שבעבר אובחן אצלי גם טחורים פנימיים דרגה2 , האם במהלך ניתוח פיסורה בודק המנתח אם יש צורך לפעולה בטיפול הטחורים? אני סובל כבר 10 שנים לפרקי זמן עם כאבים וכבר לא יודע השבוע מרוב סבל אם הכאבים מה פיסורה או מהטחורים. אין לי דימום ביציאות אך כאבים ותחושת שריפה וצריבה חזקה תוך כדי ולאחר מכן. אני משתמש כל לילה בנורמלקס ובנפייבר ולמרות זאת סובל. כמה זמן משך הניתוח? החלמה? מה קורה אם סובלים מפיסורה בדופן האחורי והקדמי? אותה פעולה בניתוח? תודה מראש

שלום רב, בניתוח לטיפול בפיסורה מבצעים בדיקה מלאה של פי הטבעת, אולם לרוב אם לא סוכם אתך מראש כי יבוצע ניתוח לטחורים, אז לא יבוצע כזה באותה הפעולה, שכן ההחלמה וגם שיעור הסיבוכים שונים בתכלית. ככלל, הסימפטומים שאתה מתאר אופייניים בעיקר לפיסורה. הניתוח זהה בין אם מדובר בפיסורה קדמית, אחורית, או שתיהן יחדיו. לאחר הניתוח משתחררים לרוב בו ביום או למחרת, וההחלמה אורכת לרוב מספר ימים עד כשבועיים.

שלום, היתה לי פיסורה לפני 4 שנים, ניסיתי הכול ורק ניתוח LIS עזר. הכול היה בסדר,לפני3 שבועות הופיע פיסורה חדשה בזמן לקיחת אנטיביוטיקה. התחלתי אמבטיות, נפדיפין, שמן פרפין ובנפיבר. לוקח כבר שבועים ללא שיפור. אני מאד לחוץ מזה. מה עוד אפר לעשות? אני מבין אין לי אפשרות לעבור עוד ניתוח שני.... אז מה עושים? תודה

אריק שלום, לכל ניתוח לטיפול בפיסורה יש סיכון לפגיעה קלה בסוגר פי הטבעת, שיכולה לגרום לקושי קל בשליטה בגזים או ביציאה נוזלית. סטטיסטית, הסיכון הזה בגברים צעירים זעיר, ובביצוע ניתוח חוזר הסיכון מעט יותר גבוה, אך עדיין נמוך מאד. בנוסף, ישנן שיטות ניתוחיות אחרות בהן ניתן להשתמש בעת הצורך, כגון ניתוח לכריתת הפיסורה (פיסורקטומי). ככלל, נכון וטוב לנסות קודם טיפול שמרני מיטבי, ואם הוא לא עוזר ניתן לשקול גם הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר הפנימי.בפעולה מזריקים לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. אם כל זה לא עוזר והסבל ניכר, יש לשקול ביחד עם כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג את היתרונות למול הסיכונים בניתוח חוזר. אין מקום לפסול את האפשרות על הסף.

פיסורה שהתרפאה לאחר רקטוג'סיק במשך חודש וחצי. יש גם טחורים חיצוניים דרגה 2. נשארה רגישות בפי הטבעת ובתוכו, כך שבישיבה עדיין מופיע כאב אך לא כמו כשהיתה פיסורה. נרות כמו רקטוזורין / פרוקטוגליבנול גורמים לצריבה. פרוקטולוג המליץ להמתין שיעבור, ולרגישות פרוקטופואם נקודתי שמקל מאוד אך מכיל קורטיזון ומוגבל במשך שימוש. מה אפשר לעשות לרגישות והכאב בישיבה עד שזה יעבור ?

אבנר שלום, ככלל, הן טחורים והן פיסורה הן בעיקרן בעיות שפוגעות באיכות החיים, והאינדיקציה העיקרית לטיפול בהן היא על מנת לשפר את איכות החיים עליך להחליט כמה הסבל שאתה מתאר פוגע באיכות חייך היומיומית, וכמה אתה רוצה לטפל בכך. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. כמו כן, ניתן בעיקרון להשתמש בקורסים חוזרים של משחת רקטוג'זיק במידת הצורך. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר מספיק בכדי לפנות לטיפול, מומלץ לפנות שנית לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

היה לי חודש שעבר מספר פעמים טיפת דם על נייר טואלט לאחר צואה.(בבדיקה אצל פרןקטולוג הכל תקין ולא נמצא פיסורה או טחורים). מאז אותם מקרים עבר כבר חודש שלם ללא טיפת דם על נייר טואלט . האם ניתן להניח שבמידה והדימום היה ממקור של גידול סרטני אז הדימום לא היה מפסיק חודש שלם אלא נמשך ואף מחמיר או שלא כך בהכרח ודימום מגידול סרטני יכול להפסיק פתאום לדמם למשך חןדש?

מיטל שלום, ככלל הגיוני שגידול יגרום לסימפטומים מתמידים או מחמירים. יחד עם זאת, ההחלטה האם את זקוקה לבדיקה כלשהי של המעי הגס על מנת לוודא שאין גידול מבוססת על הסימפטומים שציינת, וגם על גיל, הסטוריה רפואית אישית ומשפחתית ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום רב. מזה כשנה וחצי סובל מכאבים באשכים. בעיקר באשך שמאל. עברתי ניתוח וריקוצלה לפני שנה והכאבים לא עברו. הרופאים אומרים שיש לי וריקוצלה מינימלית והיא לא הסיבה לכאבים. לא מוצאים את הסיבה לכאבים. לאחרונה התחילו לי כאבים קלים בפי הטבעת בעיקר לאחר עשיית צואה. אך יכול להופיע גם בלי קשר לעשיית צואה. פתאום זה מופיע. כאבים בסגנון של דקירות ושריפה. מה יותר הגיוני, שהכאבים באשכים (שלא מוצאים בבדיקות כלום באשכים) מקרינים לפי הטבעת או שיש בעיה בפי הטבעת שהיא מקרינה לאשכים? איזה תחום ברפואה בודקת את פי הטבעת? אני חבר במכבי ואני לא רואה שם תחום פרוקטולוגיה... האם ללכת לכירורג כללי? תודה מראש על היחס

יוסי שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. התחום המקצועי שאמור להעריך את איזור פי הטבעת הוא כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, ומומלץ להעזר בצוות קופת החולים שלך על מנת לפנות למומחה המתאים.

שלום רב, אני נמצאת בתאילנד כרגע בנופש ובשבוע האחרון החלה נפיחות בפירנאום. לאחר התייעצות עם רופאת משפחה היא הגיעה למסקנה כי אלו טחורים. קניתי משחה והיום שמתי אותה פעמיים. לקראת הערב החלו לצאת הפרשות ירקרקות מפי הטבעה והנפיחות גדלה ואף שורפת וגם פי הטבעת שורף. אין לי אפשרות ללכת לטיפול פה ואני אמורה לחזור לארץ בעוד 4 ימים. העניין הוא שהטיסה נורא ארוכה ואינני יכולה לשבת, ללכת, לעיתים לשכב על הבטן. מה אני יכולה לעשות מכאן? מה מומלץ לעשות כשאשוב ארצה? תודה רבה על התשובה

תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס בפי הטבעת ועוד. אם יש חשד לאבצס יש לפנות לטיפול רפואי בהקדם. אם מדובר בטחורים, לרוב הם משתפרים בהדרגה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת בארץ ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם יש החמרה או שאין הטבה מספקת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, לפני כשבועיים יצא לי מעין פצע (לפי תחושה במגע ידני) בפי הטבעת, הפצע דימם מעט לאחר מתן צואה. הפצע בולט מעט ונמצא חיצונית ובצד העליון של פי הטבעת. הפצע כעת לא מדמם יותר אך לאחר מתן צואה או מגע בו הוא מגרד בצורה חריפה. האם מדובר בטחור? איזה טיפול יש לכזה דבר? לבינתיים אני שומר על היגיינה גבוהה של המקום... תודה.

שלום רב, ממצא כפי שאת/ה מתאר/ת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים , פיסטולה בפי הטבעת ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אהלן.. יצא לי לפני שבוע גולה בפי הטבעת לאחר מספר ימים התחיל דימום שלקח 3 ימים יש אפשרות לאבחן את זה?

שלום. תודה על תשובתך מיום 23.9 אכן חזרתי למיון בגלל בטן נפוחה מאוד ויציאות מיימיות אבל ללא כאבים הפעם . הוחלט שוב לעשות לי קולונסקופיה למרות שאכלתי לפני ולא הייתי בצום . אחד הרופאים במחלקה ניסה הכנסת rectal tube אך לא הצליח עקב תנגודת בגובה 15סמ ועל כן בוצעה קולונסקופיה עם תסביב בגובה 25 סמ . בגובה 80 סמ צואה בכמות מרובה שלא מאפשרת המשך הכנסת קולונסקופ . אבחנה אנדוסקופית:s/p r recurrent sigmoid volvulus . קבעו לי תור לעוד קולונסקופיה ,הפעם עם הכנה כדי לראות את כל המעי. אבל מאז הקולונסקופיה האחרונה יש לי הרגשה מאוד מוזרה ולא תקינה בבטן.כל הזמן אני מרגישה תזוזות חזקות וקולות וכאילו פיצוצים בבטן. גם כשמתבוננים רואים את התזוזות ואפילו מעיר אותי בלילה ,פעם לפני הקולונסקופיה האחרונה היו לי תזוזות קלות אבל עכשיו זה נורא ולא הגיוני מי שנמצא על ידי, בעיקר כששקט נדהם וזה לא נעים , מפחיד ומביך. אגב אני שותה כל יום כוס אחת של מרוקן . כך אמרו לי בבבית חולים , למשך 30 יום. שאלתי: מה כדאי לעשות בנוגע לפעילות האגרסיבית של המעי שלא נותן לי מנוח כל היום והאם כדאי במצב כזה לגשת לקולונסקופיה נוספת שאני חייבת לבצע או אולי זה מה שישחרר דוקא את ההרגשה המוזרה בבטן? אם אפסיק לשתות את המרוקן כל יום ייתכן שיחזרו לי יציאות מיימיות? אני לא יודעת כיצד לנהוג אנא עזרתך. תודה מראש

מלי שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה את סובלת כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, יש להשלים את הבירור כדי שניתן יהיה להתקדם לניתוח על מנת לפתור את הבעיה ממנה את סובלת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. בכל מקרה של ספק האם ישנו מצב דחוף כגון תסביב חוזר, יש לפנות לחדר המיון.

1. מה עשויים להיות הגורמים להיווצרות קריש דם במקום, והאם יש לכך השלכה לגבי גורמי סיכון להיווצרות קרישי דם גם במקומות אחרים בגוף ? 2. האם לנטילת אספירין יכולה להיות השפעה על הסיכון ליציאת טחורים חיצוניים טרומבוליטיים ובאיז המינון של האספירין ? 3. מהו הטיפול המומלץ בטחור חיצוני טרומבוליטי בולט ?

שלום רב, טחורים טרומבוטיים (טחורים כם קרישי דם) נגרמים לרוב על רקע מאמץ יתר בהתרוקנות. לטיפול באספירין אין השפעה מיטיבה ידועה במניעת טחורים טרומבוטיים, ובעת התקף טיפול באספירין עלול להחמיר דימום. כשהתקף של טחורים טרומבוטיים מתרחש, ביומיים הראשונים להתקף לעיתים ניתן לבצע פעולה כירורגית קטנה לסלק את קריש הדם, אולם מעבר לטווח הזמן הזה הטיפול המומלץ הוא לרוב שמרני, וההתקף לרוב משתפר במידה ניכרת בטווח זמן של כשבועיים פחות או יותר. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

האם דרך בדיקת מישוש רקטלית בלבד אפשר לגלות גידול ברקטום או שחייבים בנוסף בדיקות נוספות? ואם כן מהן אותן בדיקות של הרקטום הנחוצות

נוגה שלום, בבדיקת אצבע ניתן לרוב לזהות רק גידולים בחלק בתחתון ביותר של הרקטום. גידולים מעבר לטווח האצבע ניתן לרוב לאבחן בבדיקות בהן ניתן להסתכל על הרקטום והמעי הגס, כגון רקטוסקופיה, סיגמואידוסקופיה גמישה או קולונוסקופיה.

קיבלתי היום תור לרקטוסקופיה בסוף דצמ. (קופ"ח כללית). כדי לא לחכות זמן רב כל כך, מהם האופציות שיש באפשרותי למצוא מקום שיכול לבצע את הבדיקה הזו מוקדם יותר? פרטי?

יואב שלום, השאלה אינה שאלה רפואית אלא שאלה מנהלתית. אין בידי פורום זה לספק מידע מוסמך בנושא.

בת 48, בחודש האחרון סובלת מכאבים חזקים מאוד בישבן שמקרינים לאבר המין, נבדקתי ע"י רופא נשים והכל תקין. קראתי כי הכאב החזק באחוריים ובאיבר המין נגרם לי בגלל הכאבים בעצם הזנב. עליי לציין כי לפני שלושה חודשיים עברתי ניתוח פיסורה וטחורים, כמו כן מטופלת קבוע בנקסיום ופרבליפ. מה עליי לעשות על מנת להפסיק ולמנוע את הכאבים

גולאאט שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה את סובלת כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות עם כל החומר הרפואי המצוי ברשותך לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני בת 28 כשנה לאחר לידה וכעת בהריון, לאחר הלידה הראשונה החלו לי התקפי כאבים של טחורים, בהתקפים אלו היתי מנסה להרגיע את האזור ע"י משחות, אמבטיות, קרח, אך ללא הועיל,ככה ההתקפים באים והולכים מידי פעם , עכשיו בהריון הנוכחי הטחורים שבו אליי, אתמול היה לי התקף של כאבים בהם לא יכולתי לשכב, ניסיתי משחות אמבטיה וכו אך ללא הועיל ,בבשיל לקבוע תור לרופא נקבע לי רק לעוד 7 חודשים ככה שויתרתי! אני מאוד סובלת מכאבים שבאים בלילה , מה עליי לעשות ?

יעל שלום, ככלל, טחורים יכולים להחמיר בעת הריון ולידה, ובזמן הריון כעיקרון אנו משתדלים לטפל שמרנית ככל האפשר. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ממליץ בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

טיפול פעמיים ביום רקטוג'סיק לפיסורה במשך חודש. כבר אחרי כמה ימים הכאב נעלם אך לאחר חודש של טיפול רציף ללא הפסקה, הכאב חזר בעוצמה חלשה יותר. ממשיך טיפול לחודש נוסף לסה"כ 8 שבועות. האם זה טבעי שכאב כך עשוי לחזור תוך כדי הטיפול ? האם כדאי לשקול חלופה או לשקול להמשיך לחודש הנוסף ? תודה

אביעד שלום, ככלל, סבל מפיסורה יכול להשתפר ולהחמיר לסירוגין. בכל מקרה אנו ממליצים להמשיך טיפול ל 6 שבועות, וטווח של חדשיים הוא סביר. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

האם בדיקות של בדיקה רקטלית ידנית+ אנסקופיה/רקטוסקופיה מספיקות על מנת לשלול מימצא אנטומי (סרטן,דלקת,כיב) בפי הטבעת כאשר הסימפטום הוא תחושת כאב/אי נוחות/לחץ בפי הטבעת? או שיש עוד בדיקות? האם בעיה ברקטום כגון סרטן,דלקת,כיב יכולים לגרום לתחושת אי נוחות וכאב באזור פי הטבעת? הבנתי שהרקטום מרוחק מפי הטבעת בכמה ס"מ לכן אני שואלת

טלי שלום, ככלל, בדיקה של כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג מומחה הכוללת בדיקה רקטלית ידנית+ אנוסקופיה/רקטוסקופיה במידת הצורך ובמידת האפשר, יכולים לשלול במידה גבוהה של סבירות מימצא אנטומי (סרטן,דלקת,כיב) הגורמים לתחושת כאב/אי נוחות/לחץ בפי הטבעת, ובכל מקרה סביר שמומחה בתחום ידע לייעץ לך לאחר בדיקתו האם דרושות בדיקות נוספות או לא. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

יש לי כרגע בליטה מפי הטבעת שנראה כמו טחור קטנציק+ יש לי בפי הטבעת פוליפ קטנציק בגודל של תולילה.. לאחר צואה מגרד לי המקום.. אני רוצה להיפטר מזה אך ממש לא רוצה צלקת אני רוצה שהמצב יחזור לקדמותו...:( מה מציע? לא רוצה סתם פרוקטולוג, יש מלא מעאפנים

שיר שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לקפל עור שנותר באיזור פי הטבעת לאחר אירוע של טחורים גדושים או בצקתיים, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, אם אכן מדובר בקפל עור כזה, לרוב הוא מפריע בעיקר ברמה האסטטית, ולצערי אין דרך לא כירורגית טובה להפטר ממנו. אין הכרח לכרות קפלי עור, ובמידה רבה זה תלוי המידה בה הוא פוגע באיכות חייך. החלמה מניתוח כזה לרוב כרוכה במספר ימים של כאב ניכר שחולף בהדרגה, ושיעור הסיבוכים נמוך. צר לי שהתרשמת שרופאים העוסקים התחום הם "מעאפנים", אבל ההכללה אינה נכונה, ויש בתחום מומחים טובים רבים. אם תחליטי שאת מעוניינת בבדיקה ויעוץ או הטיפול, כדאי לבחור אחד מהם.

בוקר אור, אשמח לקבל המלצה לפורקטולוג מומחה המבצע גם ניתוחים, באזור מרכז האררץ- בקשר לפיסורה (כרונית כ-5 שנים) אודה מאוד לתשובתכם, יעל

שלום רב, אין פורום זה נוהג להמליץ שמית על נמתח זה או אחר. מידע כללי על הטיפול בפיסורה, כולל טיפול ניתוחי, מפורט למטה. בהצלחה וחג שמח קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום. בחודשים האחרונים אני חווה תחושת צריבה וגירוד אינטנסיביים בפי הטבעת ומסביב. למעשה צריבה וגירוד תמיד היו לי בשנים האחרונות אך רק לאחרונה זה מאוד החמיר. היום הסתכלתי על האיזור באמצעות מצלמה, ויכולתי לראות שהעור מסביב לפי הטבעת אדום, ובתוך התחום האדום ניתן להבחין בחתכים קטנים. אציין שביום טיפוסי יש לי בין 2 ל3 פעולות מעיים. מספר שאלות אם כך: מדוע העור אדום? האם זה החתכים עצמם שמגרדים? האם החתכים לא מחלימים כי אני מגרד, ואם כן, האם ניתן להקל על הגירוד באופן זמני עד להחלמת החתכים? כמובן, כל מידע נוסף שיועיל ולא שאלתי לגביו יתקבל בברכה.

חיים שלום רב, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להחשיד לבעיה רפואית שנקראת גרד בפי הטבעת, למרות שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול.

מה עדיף לטיפול בפיסורה מבין השניים?

שניהם מצויינים. ושניהם ללא מרשם, כך שניתן לנסות ולהחליט לבד.

4 חודשים לאחר 2 ניתוחים ביחד בקע סרעפתי והפיכת שרוול למעקף עקב הבקע. לאחרונה דימום רקטלי בזמן יציאות . לא סובלת מעצירויות . בנוסף כאבים בצד ימין באגן. האם תופעות אלו מעידות על סיבוכים מהניתוח מעקף קיבה? האם עלי לדאוג ומה עלי לעשות.אשמח לתשובות מפורטות

סימה שלום, הסבירות שדמם מפי הטבעת או הכאב שאת מתארת הוא סיבוך של ניתוח קיבה לפני 4 חודשים הוא נמוך מאד מאד ולהערכתי יש להתייחס אליו כאל סימפטום נפרד שאינו קשור. אם התלונה נמשכת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלוום יש לי שערות הפוכות במפשעה ,וזה עיניין של כמה שנים פשוט בתור ילדה לא התייחסתי לזה האזור לפעמים שטוח רגיל ולפעמים נהיה מוגלתי ועם דם,ואז שוב חוזר לשטוח הפצע.. השערות לפי דעתי כבר עמוק בפנים ממש ומסביב לאזור יש לי צלקות שסביר להניח ניגרמו מגילוחים קודמים אני חיילת..והרופאה בצבא אמרה לי להפסיק לגלח רציתי לדעת עם טיפול בלייזר יעזור במיקרה כזה ספציפי שהשערה לא שבוע ככה אלא כבר כמה שנים שלא התייחסתי לזה זה עדיין ישפיע הלייזר למרות הזמן שהיא נימצאת ככה?

שלום רב, ממצא כפי שאת מתארת יכול להחשיד לבעיה רפואית שנקראת הידרדניטיס סופורטיבה, ולכן כדאי להבדק אצל רופא עור לפני כל פעולה באיזור זה. מומלץ להתייעץ איתו האם לפי ממצאי בדיקתו ניתן לבצע הסרת שיער בלייזר.

אני צריכה לעבור בדיקה אצל פרקטולוג אני אמורה לעשות חוקן שעתיים לפני הבדיקה שאלתי היא אחרי החוקן מותר ולאכול ולשתות כרגיל?

כן

רציתי לשאול מהם ההכנות שצריך לעשות לפני בדיקה אצל פרקטולוג?

אפרת שלום, לרוב אין הכנה רוטינית לצורך בדיקה אצל פרוקטולוג, אולם לעיתים למרפאות שונות יש נהלים שונים, בתלות בבעיה הרפואית ממנה את סובלת. כדאי לבדוק עם המרפאה אליה את מוזמנת אם דרושה הכנה כלשהי.

הרופא רשם לי פרוקטופואם עבור טחורים פנימיים ואחרי 3 ימים הכאב נחלש משמעותית אולם עדיין יש דימום קל בעת מתן צואה. כעבור כמה זמן הטחורים צפויים לעבור?

שלום רב, כעיקרון מטרת הטיפול היא לשפר את איכות החיים, ואם יש שיפור ניכר, מה טוב. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין שיפור מספק תוך 2-3 שבועות מציע לפנות לרופא המטפל לבדיקה ויעוץ.

הי שלום כבר שבועיים יש לי יציאות רכות כאלו שאם טיפה הן מוזזות אפשר לראות שהן די מתפזרות ורואים חתיכות אוכל שלא ממש התעכל טוב לא אכלתי חלב מאז שבועיים הפחתתי מאד בירקות ופירות ובקיצור זה לא עזר ... בנוסף לזה מאז קורה שאני בבקרים 3 פעמים בשרותים ואז כל היום אני בכלל לא הולך לשרותים. אין לי מושג ממה זה נובע, האם יש השערה מה הדבר שיכול לגרום לזה? תודה.

שלום רב, צורת היציאות המתוארת יכולה להיות בתחום התקין, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה ניכרת תוך מספר שבועות מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום , לפני שבוע עברתי ניתוח פיסטולה רקטו וגינלית "fistula Involving  female genital tract " - הנמצאת בקצה שפה . ניתוח בוצע על ידי שיטה lift - השתלת רשת ביאולוגית . בזמן הניתןח הוסרו 2 טחורים חיצוניים .4 חודשים לפני הניתוח הייתי עם סיטון . שאלה : יש לי הפרשות חומות ואחרי יציאות נראות צואתיות . הפרשות לא רק מפי הטבעת גם ממקום למטה יותר נראה כמו מאזור של הפיסטולה . האם זה תקין ? וכמה זמן יקח עד שהפרשות יגמרו ? צריבה באזור של הפיסולה במיוחד לאחר יציאות האם גם זה תקין ?

הילה שלום, הפרשה קלה יכולה להיות תקינה לאחר ניתוח, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. אם יש ספק, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

שלום. האים יש הבדל בין ניתוח PPH לתיקון פרופלס של הרירית (באזור LT.LATERAL) לניתוח סטפלר לטחורים? האים יש דרך אחרת לתיקון הפרופלס? האים ניתן לעשות זאת ללא אישפוז לילה ובעזרת פלטיניום של הכללית? תודה

שלום רב, כעיקרון ניתוח PPH וניתוח סטייפלר לטחורים הם 2 מינוחים שונים לאותו הניתוח. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מידע כללי על הטיפול בטחורים, כולל צניחת רירית, שהוא לרוב מינוח נוסף לצניחת טחורים, מפורט למטה קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום ד"ר, אני בת 22 ומאז שאני זוכרת את עצמי בכל פעם בעת ביקור בשירותים, לפני היציאה עצמה, משתחרר סוג של "גוש" באופן קבוע. בסיום הפעולה לאחר הניקיון אני מחדירה את הגוש חזרה פנימה אחרת הוא מפריע לי. חשוב לציין שבעקבות כך אני מנקה אך ורק במגבונים מכיוון שעם נייר טואלט זה בלתי נסבל. אודה לחוות דעת.

ליטל שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לטחורים פנימיים הצונחים בעת מאמץ ליציאה, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הממצא פוגע באיכות חייך במידה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. שנה טובה

שלום. מזה חצי שנה אני מרגישה כשאני נוגעת כמו שלפוחית באיזור פי הטבעת זה לא כואב ולא מורגש כלל . אך מבחינה אסתטית זה מפריע. מה זה בדיוק? ממה זה הופיע? ואיך מסירים ?מהו התהליך ?ולמי עליי לפנות?

לי שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לקפל עור באיזור פי הטבעת, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אכן מדובר בקפל עור, הממצא אינו בעייתי, והאינדיקציה היחידה להסירו בניתוח היא אינדיקציה אסטטית, אם את מעוניינת בכך. שנה טובה