פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום. מזה חצי שנה אני מרגישה כשאני נוגעת כמו שלפוחית באיזור פי הטבעת זה לא כואב ולא מורגש כלל . אך מבחינה אסתטית זה מפריע. מה זה בדיוק? ממה זה הופיע? ואיך מסירים ?מהו התהליך ?ולמי עליי לפנות?

לי שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לקפל עור באיזור פי הטבעת, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אכן מדובר בקפל עור, הממצא אינו בעייתי, והאינדיקציה היחידה להסירו בניתוח היא אינדיקציה אסטטית, אם את מעוניינת בכך. שנה טובה

שלום בהמשך למה שכבר אמרתי רציתי לציין שמאז הקולונסקופיה מיום 9.9.2014 ועד היום חוץ מיציאות כמו מים שקופים הבטן שלי נפוחה וכל הזמן שומעים פעילות בבטן בעיקר בלילה ממש קונצרט והרגשה לא טובה בכללי. תמיד כשהיה לי התקף כזה,עברה לי הנפיחות אחרי כמה ימים וגם הצואה הסתדרה.עכשיו כלום. אם אני עדיין לא ארגיש טוב לקראת הקולונסקופיה שקבעו לי לעשות אותה? או כדאי לחכות? רק למחרת הוולוולוס (הטיפול הדחוף בבית החולים)הרגשתי הקלה ואחר כך שוב לא הרגשתי טוב כשעדיין שהיתי בבית החולים. הרופא אמר שאולי שוב הסתובב לי ולכן ממליץ על ניתוח וכך השתחררתי מבית החולים. אנא עצתכם תודה

מלי שלום, אם ישנה נפיחות בטנית ניכרת בדומה לזו שהיתה בעת שאובחן תסביב, יתכן שכדאי לפנות לחדר המיון לבדיקה, לשלול תסביב נוסף. שנה טובה ובריאה

שלום אני בת 55 סובלת מזה כחמש שנים מכאבים עזים בבטן שמקרינים לגב תחתון ולחזה. בכל הבדיקות שעשיתי עד היום לא מצאו את הסיבה אבל לפני כמה ימים ב-9 לספטמבר כשהגעתי עם התקף קשה ביותר לבית החולים סוף סוף עלו על הבעיה. עשו לי סיטי עם חוקן וראו שהמעי שלי מסובב,וולוולוס. סיבבו לי את המעי חזרה על ידי קולונסקופיה דחופה. הודגם תסביב בגובה 20 ס"מ מפי הטבעת מעבר לו מעי תפוח מלא אויר וצואה בקצה הרחוק של הוולוולוס במרחק 50 ס"מ נשאב האויר ולאחר מכן הוכנס צינור רקטלי במקביל לאנדוסקופ נצפה מיקומו מעבר לוולוולוס הכנסת RECTAL TUBE השאלות שלי הן: תמיד כשהיו לי כאבי תופת היו גם יציאות מיימיות ממש כמו מים שקופים מהברז אבל רק ל4 ימים בערך ואז לאט לאט היציאות חזרו פחות או יותר למצב ה"רגיל"שזה גם שלשול אבל חום ויותר שפוי. מיום שעשו לי את הקולונסקופיה הדחופה היציאות שלי כל הזמן כמו מים מהברז ולא חל שינוי כבר 13 ימים וזה נראה מפחיד קבעו לי קולונסקופיה שוב כי בדחופה לא הצליחו לראות את כל המעי וזה בעוד 3 שבועות. והמליצו לי על ניתוח בגלל שמדובר באירועים חוזרים. עניין הניתוח מפחיד אותי ולא מכירה אנשים שעברו את זה כדי לשאול אותם איך החיים אחרי הניתוח. אנא תשובתכם המהירה בעניין היציאות והניתוח תודה מראש ושנה טובה

מלי שלום רב, ככלל, תסביב של המעי היא אכן בעיה שנוטה לחזור, ולכן מרגע שאובחנה חד משמעית בעיה זו, יש לרוב אינדיקציה להציע ניתוח. לרוב לאחר הניתוח אין שינוי ניכר באורח החיים או בהרגלי היציאות. לגבי היציאות הנוזליות, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. התכנית להשלים קולונוסקופיה מלאה ולאחר מכן לשקול ניתוח לכריתת מקטע המעי שנראה סיגמואיד קולון ונוטה להסתובב נשמעת לי על פניו סבירה.

שלום יש לי מאין גולה ליד פי הטבעת וכשנוגעים בה היא כואבת ניסיתי לפוצץ אותה אבל לא הצלחתי וזה כואב כשנוגעים בה השרלה שלי היא כזו לאיזה רופא אני צריך לפנות? האם מדובר במשהו מסוכן? והאם אני יכול לטפל בזה לבד בקניית משכה בבית המרקחת?

דוד שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל אבצס בפי הטבעת, טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם מדובר באבצס, הממצא לרוב דורש טיפול כירורגי דחוף. טחורים למיניהם לרוב אינם דחופים. אם ישנה החמרה, עולה חום וכד' יש לפנות בדחיפות לחדר המיון. אם אין הטבה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

תמיד אחרי שאני מתפנה כואב לי לשבת על הטוסיק ופי הטבעת כואבת לי מאוד כמה שעות טובות ממה זה

דנה שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כוללפיסורה, טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הסבל נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, רציתי לדעת האם אבצס בפי הטבעת מדבק? למשל דרך ישיבה בשירותים משותפים או מגע ידני? תודה.

עדי שלום ככלל, אבצס בפי הטבעת אינו מדבק.

שלום רב, ברצוני בבקשה לקבל מידע אודות סרטן פי הטבעת: 1.האם זה נכון כי סרטן בפי הטבעת זה משהו שפרוקטולוג אמור לראות או להרגיש בבדיקה רקטלית? 2.במידה ואני חושדת בסרטן פי הטבעת או זיהום או דלקת בתעלה האנאלית ובפי הטבעת ובבדיקה הרקלטית לא התגלה דבר איזה בדיקה אני אמורה לבקש כדי לשלול את הדברים הללו? 3. האם בדיקת קולנסקופיה יכולה לזהות סרטן בפי הטבעת או דלקות בפי הטבעת? 4. האם בדיקת קןלנסקופיה וירטואלית פחות אמינה מקולונסקופיה רגילה? ובאיזה אחוזי הבדלי אמינות מדובר? תודה מראש על מתן היחס והתשובות

שלום רב, מחלות של פי הטבעת כולל גידולים סרטניים או שפירים ומחלות דלקתיות מאובחנים לרוב בבדיקה של כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג הכוללת לרוב בדיקת אצבע בפי הטבעת ובדיקה הנקראת אנוסקופיה בה מסתכלים על פי הטבעת מבפנים. לעיתים כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג יכול להחליט שהבדיקה אינה מספקת ולהציע בדיקה בהרדמה. לקולונוסקופיה רגילה או ויקטואלית אין ערך רב באבחון מחלות של פי הטבעת. שנה טובה

שלום שמי דוד ולפני 6 ימים(שבת בלילה) יצאו לי טחורים ולא נכנסו פנימה עד עכשיו."סחבתי " יומיים ולפני 3 ימים כבר הלכתי לרופא.הוא נתן לי משחה (פרוקטו גליבנול)ואמר שזה ייקח זמן וזה יעבור ושאחר כך כדאי לחשוב על טיפול רציני יותר(נראה לי הוא התכוון לניתוח).בינתיים עברו 6 ימים ואני לא רואה אפילו חצי שינוי.יש לציין שבמשך כל הימים האלו אני שם כל יום משחה,מגבונים מיוחדים והיציאות שלי החלו לפני יומיים וזה נראה כאילו במהלך היום הם "נרגעים" ואז בלילה הם יוצאים שוב.השאלה שלי היא האם תקופת ההחלמה אמורה להיות כזו ארוכה בלי לראות שינוי?ואם כן,מה השלב הבא?

דוד שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לטחורים חיצוניים טרומבוטיים (שנוצרים בהם קרישי דם), אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, טחורים חיצוניים טרומבוטיים לרוב משתפרים בהדרגה בטווח ממוצע של כשבועיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. יש מקום להעריך שנית את הטחורים לאחר חלוף ההתקף על מנת להעריך אם דרוש טיפול נוסף כלשהו. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. שנה טובה קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

אחרי שבועיים של פרוקטוגליבנול נרות בשילוב עם רקטוג'סיק, לטיפול בפיסורה שמקרינה כאב וגירוי בפי ובלחי הטבעת, היתה הטבה. אך הפסקה הדרגתית החזירה המצב לקדמותו. מהו משך הזמן שבד"כ עושים טיפול כזה כדי למקסם הצלחת הטיפול ? האם יש מגבלה על משך שימוש בפרוקטוגליבנול / רקטוג'סיק, חוץ מרכישת רקטוג'סיק חדש אחרי 8 שבועות ? האם יש טיפול אפשרי אחר לא ניתוחי ?

אביעד שלום, לרוב אנו ממליצים להתמיד הטיפול הרקטוג'זיק למשך 6 שבועות ברציפות, וטאם ישנה הטבה מספקת אז לנסות להפסיק בהדרגה את הטיפול. אם יש השנות של הסימפטומים, ניתן לחדש שוב את הטיפול. ניתן להפסיק נרות פרוקטוגליבנול אם אתה מרגיש שהם לא עוזרים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום , בעלי חולה קרוהן לפני כשבועיים נתגלה אפצס במעי העליון היה מאושפז כשבוע ונעשה טיפול של ניקוז המוגלה מהאפצס באמצעות אולטראסאונד בשילוב החדרת מחט וניקוז. הנ"ל שוחרר מביה"ח ביום שישי האחרון 12/9 פעולת הניקוז בוצעה ביום 9/9 . כרגע 18/9 מקבל 1500 מ"ג אוגמנטין. האם הכאבים עדיין אמורים להמשיך, הנ"ל סובל מכאבים בצד הגוף היכן שבוצע הטיפול . חש מעין היתפסות שמכאיבה. תחושתו שכאב כאילו יש פצע במקום.

שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה בעלך סובל כרגע ומה מצבו. ככלל, ניקוז אבצס מביא לרוב לשיפור הדרגתי בסימפטומים. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו,לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה לולא בדיקה. אם אין שיפור מספק, מומלץ לפנות לרופא המטפל לבדיקה והכוונת הטיפול

שלום רב, בעקבות כאב בפי הטבעת ודימום מועט ללא ממצא לאחר בדיקה פרוקטולוגית קיבלתי הפנייה לגסטרו עם המלצה לקולונסופיה, אני חושבת שעדיף קודם לבצע רקטוסקופיה שהיא בדיקה פחות קשה ובגלל שאני צעירה בת 30 נראה לי הגיוני יותר. מה עלי לעשות כדי לקבל הפנייה לרקטוסקופיה והיכן מבצעים אותה? אני לא רוצה לחזור לפרוקטולוגית שלי ולבקש ממנה הפנייה לבדיקה

רעות שלום, רקטוסקופיה מבוצעת לרוב על ידי קולורקטאלי / פרוקטולוג במרפאה, ואינה דורשת הפניה ספציפית פרט לביקור אצל קולורקטאלי / פרוקטולוג. ניתן לשקול לבצע בדיקת "קולונוסקופיה קצרה", הנקראת בלשון מקצועית סיגמואידוסקופיה גמישה, המבוצעת על ידי גסטרואנטרולוגים. סביר שרופא/ת המשפחה יוכלו לצייד אותך בהפניה.

בן 21 , לפני כ-3 ימים בעת שני יציאות גיליתי שבניגוב יש דמם אדום בהיר, לא היה עצירות ולא שלשול באותם היציאות ולא כאב כלשהו וכולי'. יום למחרת החלו שלשולים שבעיקרם ירקות ופירות שלא התעכלו הצואה היית כזו שאם מסתכלים בעין מזויינת לא רואים שזה שלשול ואז כאשר מעט מזיזים את זה רואים שזה מתפרק לחתיכות ואכן שלשול לכל דבר הדבר כבר יומיים מלווה אותי. הופנתי לרופא פרוקטולוג אשר בדק אותי כירוגית ולא ראה טחורים/פיסורה או משו שיכול להעיד על דימום באזור. לטענתו אם הדמם יחזור עלי לעבור בדיקת ריקטוסקופיה. אין הסטוריה משפחתית של בעיות מעי הגס וכולי'. השאלה שלי האם אופן העובדה שלא התגלה משהו בפי הטבעת יתכן שזה משהו יותר פנימי? אולי דלקת / או תהליך סרטני חלילה אפילו שגילי כביכול צעיר על הנייר. יש לציין שוב כי הדמם אדום בהיר, כרגע מאתמול לא קיים אלא מלפני יומיים בלבד כרגע רק שלשולים שגורמים לי להגיע לא מעט פעמים לשירותים במהלך היום לאחר כל פעם יש תחושה של התרקונות, אין כאב או אי נוחות מיוחדת באזור. תחושה כללית פיזית בסדר גמור. מה יכולה להיות הבעיה?

שלום רב, ככלל, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 21 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, ורופא פרוקטולוג שבדק אותך יוכל ללא ספק לייעץ הרבה יותר טוב ממני ללא בדיקה. אם המלצתו היא לבצע בדיקת רקטוסקופיה אם הדמם יחזור, זה נשמע לי סביר בהחלט.

שלום רב, מספר ימים היו לי דימומים מפי הטבעת בזמן יציאות יש הרגשה כאילו ישנו פצע בפי הטבעת ולעיתים מגרד . והלכתי לרופאת משפחה והיא נתנה לי rectogesic 0.4% 306m (m) ung שמתי את המשחה בינתיים פעם (חצי ממה שהומלץ בהוראות) הרגשתי סחרחורת וכאב ראש ונפילה של לחץ דם, יום אחרי עדיין יש לי סחרחורות וכאב ראש וחשק עז לרוץ לשירותים כל הזמן. הבנתי שהרוב זה תופעות לוואי נפוצות. שאלתי היא האם אפשר להשתמש במשחה פעם אחת ביום ולא פעמיים כפי שהומלץ ובכמות מעטה ותהיה השפעה סבירה שתעזור? כמו כן יש לי וורידים מרובים , דליות ברגליים בעיקר אספק אחורי האם זה מסוכן עבורי וכדאי להפסיק מכיוון שהמשחה מרחיבה את כלי הדם? אשמח לתגובה במהירות

ענת שלום, משחת רקטוג'זיק אכן יכולה לגרום לעיתים לכאב ראש, שלרוב חולף לאחר זמן קצר. יש למרוח כמות קטנה, כגרגיר אפונה, סביב פי הטבעת, ואין לורך להכניס לפי הטבעת. מומלץ למרוח את המשחה פעמיים ביום ל 6 שבועות. אין מניעה למרוח בנוכחות דליות ברגליים. אם יש כאב ראש חזק, ניתן לעבור למשחת ניפדיפין (4 פעמים ביום). בכל מקרה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר זמורה שלום רב, לפני מספר ימים עברתי ניתוח לניקוז מורסה פריאנלית, ברצוני לדעת מה מותר ומה אסור לעשות לאחר ניתוח שכזה, וכמה זמן ייקח עד שהחתך שהשאירו ייסגר, כמו כן האם העובדה שהחתך עוד פתוח מגבילה בפעילות גופנית וכו'? אודה לתשובתך, סיוון.

סיון שלום, כעיקרון, לאחר ניקוז אבצס פריאנאלי, מומלץ לשטוף את המקום מספר פעמים ביום (סביב 3), ולחבוש בחבישה נקיה. לעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, בהמשך לשאלתי.. אני כעת חודשיים לאחר הניתוח, הצלקת נסגרה והתאחתה אך לפני כמה ימים היו שוב כאבים עזים וחזרת מורסה, שהתנקזה מעצמה, כעת הכאבים הם רק בפצע הפתוח , האם זה נורמלי שצלקת הניתוח תיפתח מחדש? מה עושים במצב כזה? אודה לתשובתך המהירה !

לפני כחמש שנים הובחנתי ונמצא כי אני סובל מפיסטולה בפי הטבעת עם הפרשות ומדי פעם נוצר זיהום שגרם לפצע מוגלתי כואב. הבנתי כי חוסר ההגיינה שאזור הפנימי של פי הטבעת גורת לשיירי הצואה לחדור לתעלת הפיסטולה וכך לגרום לזיהום ולפצע המוגלתי. החלטתי שאני מבצע שטיפה עם צינור מים של תעלת פי הטבעת באופן קבוע אחרי כל יציאה קשה וכל ערב לפני השינה . מרגע שהתחלתי את התהליך הזה ,הפסיקו להופיע זיהומים ואחרי כמה חודשים נראה כאילו המקום נסגר ונרפא ,למרות שעדיין יכולתי למשש ולזהות את התעלה של הפיסטולה (בדיור כמו חור עגיל באוזן שלא היה בשימוש מס שנים) . המשכתי בתהליך השטיפה היומיומית ,ואחרי כחצי שנה הרגשתי שהמקום כאילו החלים לחלוטין לכן הייתי צריך להעמיד את המצב במבחן ,לכן הפסקתי עם השטיפות .גם לא אחרי יציאה קשה .וראה פלא לא נגרם לי זיהום כפי שהייתי מורגל שקורה אחרי כל יציאה .עברו מאז למעלה מארבעה חודשים ונראה כי התעלה נסתמה וחסל סדר פיסטולה . אציין כי היו לי גם יציאות קשות במיוחד שמהם חששתי שאולי יגרמו לפתיחת תעלת הפיסטולה שוב .אך נראה כי העניין נפתר לתמיד . ממליץ לנסות את השיטה לפני פניה לניתוח.

אבי שלום, שמח שאתה חש בטוב. יחד עם זאת, הנסיון הרפואי אינו מבוסס על מקרה בודד כזה או אחר, ולכן הייתי נזהר בהמלצה לציבור לאמץ שיטה זו.

האם תוכל לפרט איך אתה שוטף את טעלת הפיסטולה?

אני בן 32, מקיים יחסי מין עם גברים כאשר אני הצד המקבל (פסיבי). כיוון שאני הצד המקבל עלי לדאוג להיות נקי לפני כל סקס מזדמן מה שגורם לי לבלות שעות בשירותים ולהתאמץ להוציא את הכל. עושה רושם שהגוף שלי כבר התרגל להוציא את כל מה שהוא מכניס ואם לא אני חש כבדות לא שגרתית (מה שגורם לי לא לאכול במשך ימים כדי שחלילה לא תקרה פדיחה). ניסיתי כמה פעמים לעשות חוקן במקום הבילוי הארוך בתא השירותים אך זה גורם לי להרגיש שיש לי עוד מלא מים בבטן למרות שנכנסתי מספר רב לשרותים. אני לא יודע מה עלי לעשות והאם ה"בילוי" הארוך וההתאמצות יכולים לפגוע לי באזור פי הטבעת, מעיים וכו... תודה

יוסי שלום, כעיקרון, גברים רבים מאד ברחבי העולם מקיימים יחסי מין אנאליים כמקבלים, ללא הפרעות בתפקוד מערכת העיכול. איני רואה סיבה מדוע אתה צריך לסגל הרגלי חיים, כולל הרגלי יציאות או הרגלי תזונה חריגים כדי לקיים יחסי מין. אם הרגלי היציאות פוגעים באיכות חייך, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב. לפני מספר שנים עברתי ניתוח דחוף לניקוז אבצס פריאנלי. ללא תופעות מאז וללא הפרשות. לפני כחודש שוב הופיע אבצס פריאנלי שהתנקז לבד, כעת הפצע בתהליך סגירה ואין הפרשה. בביקורת אצל הכירורג שעשה בדיקה רקטלית ידנית, הוא אמר כי יש לי פיסטולה ויש צורך בניתוח. יש לי מספר שאלות- 1. האם הניתוח דחוף או שאפשר להמתין מעט ? 2. האם הניתוח כולל חתך חיצוני פתוח או תפרים? 3.מה שיעור ההצלחה בשימוש בדבק פיברין או פקק קולגן? האם אפשר להמנע מניתוח? 4. הפחד הכי גדול שלי הוא מפגיעה בסוגרים ולכן גם אני מעכבת את הניתוח. מה הסיכון לכך ? אני בת 34 ומפחדת להשאר תלויה בדליפות/בריחה/שימוש בטיטולים בגיל כזה. תודה רבה רבה. ובתקווה שתעודד קצת את פחדיי.

מאיה שלום, הטיפול העקרוני בפסיטולה של פי הטבעת הוא כירורגי, אולם לרוב הניתוח אינו דחוף. הגישה הכירורגית לפיסטולה תלויה ביחס בין תעלת הפיסטולה למנגנון הסוגרים, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני בעניין זה באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, בפיסטולות שאינן מכילות כמות רבה של שרירי הסוגרים ניתן לבצע חיתוך רקמה פשוט, עם סיכויי הצלחה גבוהים וסיכון נמוך, ובפיסטולות המכילות כמות רבה של שרירי הסוגרים יש לבצע פעולות משמרות סוגרים, כגון דבק ביולוגי או פקק קולגן ואחרות, עם שיעור הצלחה נמוך יותר, אך ללא סיכון לשרירי הסוגרים. שיעור ההצלחה של דבק ביולוגי ופקק קולגן הוא כ 50%, והסיכון מינימאלי. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום. כבר שנים אני סובל ממה שהוגדר כטחורים פנימיים שנכנסים בלחיצה אחרי היציאה בשרותים ללא כאב ודימום. בנסיון לטפל כבר בוצעו קשירות אך ללא שינוי. הרופא האחרון שאליו הגעתי לקשירה דיבר על פרולפס של הרירית(בעיקר באזור הlt.katepal?) והמליץ על ניתוח PPH עם סיכות.שאלותי: האים יש אלטרנטיבה לא כרורגית? כמה זמן אשפוז (אים)? האים יש תופעות לואי וכאבים? מה תופאות לאורך השנים (יש צורך לטיפול נוסף)? האים יש אתר מומלץ עם הסבר בנושא. מחכה לתשובה. תודה

רן שלום, כעיקרון, האינדיקציה העיקרית לטיפול בטחורים היא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן עליך להחליט כמה הסבל שאתה מתאר פוגע באיכות חייך היומיומית, והאם אתה רוצה לטפל בכך. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, שרובם מפורטים במידע הכללי המצורף למטה, ו PPH היא אחת האופציות האפשריות. לרוב, ניתוח PPH מבוצע באשפוז יום (זהיינו שחרור בו ביום) או באשפוז של לילה אחד. משך ההחלמה הממצוצע בבית- כשבועיים פחות או יותר. לכל ניתוח יש גם סיבוכים אפשריים, ובמקרה של PPH הם באחוזים נמוכים מאד, וכוללים בעיקר דימום, כאב ממושך, זיהום, היצרות של פי הטבעת והפרעות התרוקנות. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום שאלתי אותך לגבי הניתוח סיטון שעברתי ולשאלה אחת לא התייחסת לשאלה של איך מוציאים את הסיטון אשמח לקבל תשובה תודה.

הוצאת הסיטון תלויה בהחלטה מהו השלב הטיפולי הבא. כעיקרון הוצאת הסיטון יכולה להתבצע במרפאה ואינה כואבת, או להתבצע בעת ניתוח כזה או אחר לתיקון הפיסטולה.

שלום פרופ', בן 40, בריא בדר"כ. סיבוב ראשון (אפריל-מאי) לפני כ-5 חודשים הופיע גוש עמוק בפירנאום (מיד מתחת לשק האשכים) מלווה בכאבים מתגברים. הכאבים הנם מתחת לשק האשכים, "בפנים". אין כל כאבים סביב פי הטבעת. ישנה הקרנה של הכאב למרכז הישבן השמאלי. בבדיקת אולטראסאונד נמצאה הסננה שומנית בגודל 4 ס"מ. נבדק ע"י פרוקטולוג - לא נמצא כל קשר לרקטום. נבדק ע"י אורולוג - לא נמצא כל ממצא אורולוגי. טיפול באנטיביוטיקה (3 שבועות - אוגמנטין) צמצם הגוש והעלים הכאב. סיבוב שני (יוני- אמצע אוגוסט) לאחר חודש, הגוש חזר לגדול והכאבים שבו. טיפול חוזר באנטיביוטיקה לא שיפר. לאחר חודש נוסף, הכאבים הפכו עזים ובלתי נסבלים, הגעה למיון שיבא ואשפוז בכירורגית. טיפול במורפיום להרגעת הכאבים ולאחר מכן אנטיביוטיקה ורידית (ציפרוגיס ופלגיל). נבדק ע"י פרוקטולוגים - לא נמצא כל קשר לרקטום. נבדק ע"י אורולוגים - לא נמצא כל ממצא אורולוגי. בוצעה בדיקת CT שלא תרמה לאבחון. בוצעו 2 בדיקות אולטראסאונד, בתחילת האשפוז ובמהלכו. נמצא גוש מאורך (5 ס"מ). נמצא כי האנטיביוטיקה גורמת לנסיגה בגודל הגוש ולשיפור בעוצמת הכאב. חשד לאבצס פריאנאלי. בעקבות השיפור, שחרור מהאשפוז לאחר 5 ימים והמשך אנטיביוטיקה לשבועיים נוספים (סה"כ 3 שבועות - ציפרוגיס ופלגיל). הכאבים חלפו והגוש הצטמצם. בוצעה בדיקת MRI בעת סיום האנטיביוטיקה, אשר לא מצאה כל קשר לרקטום. עם זאת, הועלתה באבחנה השערה לטרקט פיסטולרי. הוחלט להיוותר במעקב למקרה והכאבים ישובו. סיבוב שלישי (אמצע אוגוסט- ?) לאחר שבועיים "שקטים", הגוש שב לגדול, הכאבים חזרו וממשיכים להתגבר. נבדק ע"י פרוקטולוג - לא נמצא כל קשר לרקטום. ציין כי יכול להיות שצריך לבצע ניתוח ע"י כירורג פרוקטולוגי ואורולוג בכירים על מנת לפתוח בזהירות ולבדוק את הנושא, כולל ביופסה. המיקום מאוד רגיש ובעייתי - עמוק סמוך מאוד לצינור השופכה. מניסיון העבר, אני משער כי בעוד שבועיים הכאבים יגיעו שוב לרמה בלתי נסבלת ואאלץ להתפנות למיון. נראה כי גם אורולוגים וגם כירורגים פרוקטולוגים לא מאתרים ממצאים בתחום שלהם. אין עדויות לפסטולה, לא נמצא קשר לפי הטבעת, המערכת האורולוגית פועלת כשורה לחלוטין. אני מאוד מוטרד מכך שהרופאים (ביניהם בכירים ומוכרים) לא נפגשו עם מקרה מסוג זה ולא ברור להם בודאות כיצד כדאי להתקדם. אני לא רוצה להגיע להליך חירום לא מתוכנן, אלא מעוניין לאבחן הבעיה בצורה מוחלטת. אשמח לעצתך והכוונתך מה כדאי לעשות. אולי הצבעה על בדיקה/מרפאה/מכון/דיספלינה/מומחה/כל דבר אחר שעשוי לשפוך אור, להכיר מקרים מסוג זה. תודה רבה מראש.

שלום רב, צר לי לשמוע על סבלך. ככלל, נראה לי שבסופו של דבר, לא תהיה הרירה, אלא לקחת אותך לחדר ניתוח בעת התלקחות, ולנקז את האבצס. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מבחינת בדיקות ההדמיה, נראה כי למכוון זוית ההסתכלות של הכירורגיה הקולורקטאלית/ פרוקטולוגיה עברת את הבדיקות שאנו לרוב מבצעים במצבים אלו.

שלום רב, השבוע גיליתי על הריוני. במקביל, משום מקום התפתח לי טחור מאוד מטריד. השתמשתי בנרות ששיפרו והקלו במשך יומיים על המצב. היום, במקרה, קראתי את העלון (פרוקטוגבינול) ורשום כי התרופה אסורה לשימוש במהלך השליש הראשון להריון. שאלתי היא האם ייתכן ונגרם נזק משימוש בודד? מדוע בעצם אסור להשתמש בה בשליש הראשון? ומה עלי לעשות על מנת להקל? תודה רבה על תשובתך

שלום רב, מרבית התרופות בעולם, ובוודאי תכשירים לטיפול בטחורים, פשוט לא נבדקו באספקט של השפעתן בתחילת הריון, ובהעדר מידע המוכיח פיזיטיבית שהן בטוחות לחלוטין לשימוש בהריון, העלון אוסר שימוש בהן בתקופה זו. הסיכוי לנזק משימוש חד פעמי מזערי, אולם אם את מאד מודאגת, את יכולה לפנות למרכז המידע על סיכונים בתרופות במהלך ההריון ב http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/health_centers/Pages/Tartology.aspx להערכת מידת הסיכון. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון ונורמלקס, המותרים כולם לשימוש בהריון.

האם גם במשחה אסור להשתמש בשליש הראשון ? משום מה רק על הנרות כתוב האיסור....

שלום ד"ר, אני גבר בן 25 שסובל מפיסורה כבר 4 שנים וחצי. הפיסורה הייתה מופיעה ונעלמת לסירוגין לפרקים של חצי שנה. בפעם האחרונה שהיא התפרצה, לפני בערך שנה, היא הביאה איתה כאבים איומים שרק התחזקו ולא שככו עד היום. את הכאבים אי אפשר לתאר במילים, מה שכן, הפיסורה שלי היא קצת מוזרה - אין דימום, אין כאבים בזמן יציאה, יש רק התגברות כאבים אחרי היציאה. הכאבים הם כל הזמן, זה הגיע למצב שאני מתעורר מכאבים בלילה. ניסיתי הכל, אני אוכל המון ירקות, שותה המון נוזלים, אוכל לחם מלא, משתמש בתוסף הסיבים התזונתיים בנפייבר פעמיים ביום, מורח נפידיפין 3-4 פעמים ביום, מנגב רק עם מגבונים ושומר על הגיינה - וכלום. אין שום שיפור. הכאבים הם כל הזמן ומשככי הכאב לא עוזרים בכלל. 4 פרופסורים ודוקטורים מתחום הכירורגיה והפרוקטולוגיה בדקו אותי וכולם פה אחד קבעו שזו פיסורה. המליצו על ניתוח. מבדיקה באינטרנט מצאתי כירורג שמטפל בבעיה דרך ניתוח בלייזר במקום הניתוח הקונבנציונלי שפשוט נראה לי לא הגיוני - לכרות חלק מהשריר בשביל לטפל בפצע?! ממה שראיתי, אנשים מברכים את האיש ואומרים שהכאבים נגמרו ברגע שיצאו מהניתוח. האם אתה מכיר את השיטה לטיפול בלייזר והאם אתה ממליץ עליה? כמה זמן ההחלמה מניתוח רגיל של חיתוך השריר? האם יש עוד כאבים אחרי ניתוח של חיתוך? תודה רבה אילון.

אילון שלום, שיטת הטיפול בפיסורה על ידי לייזר אינה מהשיטות המקובלות בעולם, ואין כמעט מידע בספרות הרפואית העוסק מכך. מאחר בפיסורה היא מחלה שפוגעת באיכות החיים, ואינה מחלה מסכנת חיים, ניתן לנסות כל מני שיטות לא מקובלות או לא מוכחות. שיטות הטיפול הנפוצות בעולם מצויינות במידע הכללי המצורף. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום. לפני כשנה אובחנה אצלי פיסורה בפי הטבעת, המצב השתפר בעקבות שינוי תזונתי ושימוש במוצרים טבעיים, לפני כ 4 חודשים התחילו להופיע קפלי עור (על פי אבחנת רופא עור), זה התחיל באחד אבל כרגע מתווספים עוד. העניין מטריד ומגרד במהלך היום. אני ממש סובל ומתוסכל בעיקר מתשובות של רופאים כמו אין מה לעשות חוץ מניתוח וזה לא מומלץ וכד... האם תוכל להסביר לי על התופעה ומה הן האפשרויות שקיימות לטפל בעניין? תודה רבה!

עדי שלום, קפלי עור בפי הטבעת הם ממצא שכיח מאד באנשים בוגרים, ונדיר שהם גורמים לגרד אנאלי. ספק אם הגרד נגרם על ידי קפלי העור. גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. ישנם גורמים רבים שיכולים לגרום לגרד, מאחר שהסיבות הן מרובות, לא ניתן למנות את כולן פה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום. לפני כשבוע עברתי ניתוח לכריתה של השערה הפוכה בעצם הזנב לפי מה שהמנתח אמר היו לי 60 שערות הבנתי שעדיף לא לתפור ובכול זאת תפרו לי הבנתי שיש דבר כזה תפרים מתכלים..רציתי לדעת כמה זמן יקח להם להתכלות החלמה של האזור ואם אוכל לחזור לפעילות ואם יש מגבלויות כגון בריכה או ים או דברים כאלה כמו כן עד עכשיו יש לי כאבים וכול יום הם מתגברים יותר ויותר בתודה עומר

עומר שלום, ישנן אפשרויות כירורגיות שונות לטיפול בסינוס פילונידאלי, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

פרופ שלום ביתי בת 15.6,לפני חודש וחצי הופיע כאב ודימום במתו צואה פנינו לרופאה שאבחנה פיסורה שטחית,החלנו במזון עשיר סיבים ירקות ומשחה שנרקחה עבורה,לאחר שבועים לא היה שפור. בבקורת חוזרת נוספה לפיסורה מעין זנב(הרופאה טענה שזה עלול לקרות אצל צעירים)והחליפה לנו משחה חזקה יותר בשם רקטוגסטיק ביתי משתמשת בה כבר שבוע +ואין הטבה. לפי הבנתיהאופציות הן בוטוקס או כירורגיה של המקום לאור גילה הצעיר והאקוטיות של התדרדרות הפיסורה האם ממולץ כירורגיה?האםישנן השלכןת לכך?ובכלל האם אצל נערים יש אינדיקציות שונות? ביתי בריאה ללא מחלות ססטמיות פיסורה וטחורים קימים אצל אביה. אודה להתיחסותך תודה שרית

שרית שלום רב, ככלל האינדיקציות ושיטות הטיפול בגיל 16.5 אינן שונות מאלו אצל מבוגרים. חשוב להקפיד על ריכוך יציאות מיטבי, ואם תזונה אינה מספקת, ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס, ושתיה מרובה. אם אין הטבה בטיפול במשחה, ניתן לשקול טיפול בבוטוקס או טיפול כירורגי. הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר היא פעולת מרפאה, עם שיעור הצלחה של כ 60-70% בריפוי פיסורה, ושיעור סיבוכים נמוך, וניתוח לחיתוך שריר הסטגר הםנימי ההוא פעולה כירורגית המבוצעת בחדר ניתוח, עם החלמה מעט יותר ארוכה, שיעור הצלחה של כ 95%, ושיעור סיבוכים נמוך. אם אין הטבה ניכרת בטיפול הנוכחי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, אני בן 21, לפני שבוע חשתי שיש בליטה קטנה בפי הטבעת בצבע סגול , הלכתי לרופא משפחה והוא אמר שזה טחור חיצוני , הטחור לא כואב למרות שהוא כאב קצת לפני ששמתי משחה , אין דמום , בדרך כלל לפני שאני מוציא ואני מפעיל לחץ על פי הטבעת אז כל אזור פי הטבעת מתנפח , כלומר מתנפח בבת אחד וההתנפחות היא לא דומה לטחור חיצוני ואז כשאני מסיים להוציא אז הכל חוזר רגיל , האם זה דבר טבעי שהאזור יתנפח לפני צואה או שזה יכול להיות קשור לטחורים , לפעמים גם מרגיש לחץ באזור הבטן התחתון וגם בפי הטבעת אבל זה לחץ קטן , האם אני צריך ללחת למומחה ?

מאט שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות כעיקרון להתאים לטחורים פנימיים שמתבלטים בזמן מאמץ וחוזרים פנימה לאחריו, ולטחור חיצוני עם קריש דם שאותו חשת כל הזמן בחוץ, ולרוב מצטמצם עצמונית בטווח של כשבועיים. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הקלה מספקת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום עברתי ניתוח סיטון פיסטולה בפי הטבעת רציתי לשאול שלושה שאלות •אחרי ששמו לי את הסיטון מה עושים בהמשך הטיפול •הסיטון יכול לצאת לי באמצע שירותים או שטיפה ואם כן מה עושים? •אחרי הטיפול בסיטון איך מוצאים את הסיטון? והאם זה כואב? תודה

דניאל שלום, כעיקרון לרוב מטרת חוט הסיטון בשלב הראשוני היא לנקז את הפיסטולה ובכך למנוע הווצרות אבצסים חוזרים ונשנים. יחד עם זאת, ישנם סוגים שונים של פיסטולות, ודרכי טיפול שונות, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. כיעקרון סיטון לא אמור לצאת בעת שטיפה או ניגוב. מידע כללי על הטיפול בפיסטולה מצורף למטה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. שיטה חדשה נוספת היא קשירת תעלת הפיסטולה במרווח בין שרירי הסוגרים (LIFT), מבלי לחתוך שרירים אלו. מדובר בשיטה חדשה יחסית, שהנסיון בה רק מתחיל להצטבר, אולם התוצאות הראשוניות מעודדות.

היי, אני כבר אובדת עצות! אני בשבוע 31 להריון וכבר שבועיים אני סובלת מטחורים ופיסורה. הייתי אצל פרוקטולוג שאמר שיש לי גם טחור עם קריש דם מה שגורם לי לכאבים בלת נסבלים ולחוסר תפקוד! ההנחייה שלו היתה לשתות אופטלגין ושאין מה לעשות מאחר ואני בהריון! אני חייבת לדעת האם באמת בשנת 2014 אין תרופה או פתרון לבעייה כ"כ נפוצה בהריון!?! איך אני יכולה לעזור לו להספג בדם ואיך אני יכולה לעזור לעצמי?1? אודה לעזרתכם!

מזל שלום, לצערי גם ב 2014 לא מצאו פתרון אופטימאלי לבעיה כל כך שכיחה בהריון. נכון שכעיקרון אנו משתדלים להמנע מפעולות כירורגיות בזמן הריון אם אפשר, אך אם הסבל בלתי נסבל ניתן לשקלל ביחד את התועלת מול הסיכון של ניתוח או של טיפול תרופתי כזה או אחר בזמן הריון. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, המותרים לשימוש גם בזמן הריון.מבחינת הטחור הטרומבוטי, הוא לרוב נספג בהדרגה עם סבלנות. אם ישנה פיסורה, ניתן לשקול לטפל בה במשחות כגון ניפדיפין או רקטוג'זיק. בטיחותן בזמן הריון לא נבדקה היטב, אולם תאורטית הסיכון מזערי.

סבלתי באופן חד פעמי בגיל 22 מזיהום של פילונידל סינוס. וביצעו לי ניקוז של הפצע. כיום בגיל 50+, מידי מספר חודשים יש אדמומית ונפיחות שלאחר מכן נעלמים. מאחר ואני מעדיפה בינתיים להמנע מפתרון כירורגי: 1. האם אפשר לטפל במשחה כלשהי, כדי שהאדמומית והנפיחות יעלמו מהר יותר. אם כן, איזו משחה? 2. האם כדאי מדי פעם להסיר את השיער באיזור פי הטבעת כטיפול מונע? 3. אם יש אדמימות ונפיחות, האם כדאי לשהות בג'קוזי כדי שהמים החמים ירככו את הנפיחות? תודה לתשובתכם

דליה שלום, לרוב משחה אינה יעילה בטיפול בסינוס פילונידאלי או בהתלקחויות זיהומים בעטיו. אין מידע רפואי התומך בכך שהסרת שיער יכולה להקטין את הסיכויים להתלקחויות זיהומים בגין סינוס פילונידאלי ולמיטב ידיעתי אין מידע רפואי העוסק בהשפעת ג'קוזי על התלקחויות כאלה. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

עברתי נתוח צניחת רירית החלחולת לפני כשנה באופן פרטי.מאז אני סובלת ביציאות. אני מרגישה כמו חתך בפי הטבעת ששורף וכואב וגם מגרד אחרי יציאות או מקלחת.ישנו דימום קל במקום אחרי יציאות.רופא אחר שבדק אותי כתב "קו סיכות מתחת לקו המשונן".לא מבינה מה זה??הנתוח בוצע ע"י מכשיר עם סיכות ומכאן הבעיה?.ישנן עדיין סיכות במקום .האם יש דרך לצאת מזה?

רבקה שלום, ככלל, כאשר ניתוחים לצניחת טחורים או צניחת רקטום מבוצעים על ידי מכשיר סיכות, קו הסיכות צריך לרוב להיות מעל הקו המשונן. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה.

היי רבקה, אשמח אם תוכלי ליצור קשר, לפרטים על הניתוח 054-2103155 תודה ויום נעים

מזה מספר חודשים אני סובל מהפרשה חומה מפי הטבעת דבר הגורם לי צריבה בזמן פעילות יומית כמו הליכה. לאחרונה עברתי בדיקת קולונוסקופיה והממצאים היו בדיקה תקינה של המעי הגס לכל אורכו, טחורים קטנים, לא נמצאו פוליפים. כיצד ניתן להפסיק את ההפרשה המפריעה בחיי היום יום. בתודה מראש, שלמה.

שלמה שלום, כעיקרון תלונה כמו שאתה מתאר יכולה להתאים לקושי מסויים בשליטה בסוגר פי הטבעת שיכול לגרום לדליפה של מעט תוכן צואתי אשר מגרה את איזור פי הטבעת, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אכן ישנה הכתמה של מעט תוכן נוזלי, ניתן לנסות לייצב את היציאות בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם ולהשתמש במשחות הגנה מקומיות כגון אלו שמשמשות למניעת תפרחת חיתולים בתינוקות. מידע כללי על בעיות שליטה בסוגר פי הטבעת מצוי למטה. אם הבעיה פוגעת במידה ניכרת באיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, ואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

בת 60, בריאה בד"כ (לוקחת לוריוון לחרדה ערב כדור אחד), רציתי לשאול, בשנתיים וחצי האחרונות יורד דם אדום בזמן היציאה. בשלושת החודשים האחרונים קרה שלוש פעמים, כי במשך 4-5 שעות ישנה עצירות ולבסוף אין יציאה, ולכן לקחתי נר. מה תתכן הבעיה?

אפרת שלום תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים פיסורה, גידולים במעי הגס חלילה ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, אם את סובלת מדמם אנאלי ולא עברת קולונוסקופיה בשנים האחרונות, מומלץ לבצע קולונוסקופיה מלאה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדמם נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ערב טוב, שבעה חודשים אחרי ניתוח סטאר אובחנה היצרות פונקציונלית , לדברי הרופא. אי סדרות גבול בסיגמא דיסטלית והיצרות בצילומי התרוקנות. הרופא הביע חוסר שביעות רצון. האם זה בר תיקון? סובלת ללא הרף . אנא, עזרתך תודה ויום שקט

שלום רב, קשה לי לדעת לפי תאורך למה הכוונה במונח היצרות פונקציונאלית. מציע לבקש מהכירורג המטפל הסבר מפורט או מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול עם כל החומר הרפואי המצוי בידך

גם אני הובחנתי כסובלת מפניקוליטיס מזנטריום ואני מחפשת מומחה לתחום, קיבלתי 90 כדורי בודזון אך אין שיפור. האם קיים מומחה לנושא ?פרופ' אורן מנהל המחלקה בירושלים הציע לי לקחת בהמשך סטרואידים אחרים. לא רוצה לקחת מה עושים? מיואשת מהמצב המתיש והבלתי נסבל תודה רינה

רינה שלום, פניקוליטיס היא אכן בעיה שאינה קלה לטיפול, ובכל מקרה הטיפול בה אינו כירורגי. טיפול במחלה זו יכול לכלול מתן סטרואידים, תכשירים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, או תכשיר נוגד אסטרוגן שנקרא טמוקסיפן. מומלץ להמשיך מעקב אצל גסטרואנטרולוג מומחה. אישית, איני מכיר מישהו שמומחה ספציפית למחלה זו.

שלום, זה מספר ימים שאני סובל מגירוי בפי הטבעת, וכאבים בעת מתן צואה ובמיוחד בזמן הניגוב אחריה. היום בחנתי את האזור, והבחנתי במה שנראה כמו חור קטן, בסמוך ממש לפי הטבעת. לא הבחנתי בהפרשות, ודימום הופיע רק מספר פעמים בעת הניגוב לאחר מתן צואה. במה מדובר, ואיך ניתן לטפל בבעיה? תודה מראש

שלום רב, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, פיסטולה, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום אני בת 33, בהריון רביעי, שבוע 35. לאחר הלידה השלישית (לפני 3 שנים) התחלתי לסבול מפיסורה שבאה והלכה מידי כמה חודשים. בהריון זה גם סבלתי מזה כמה פעמים, וטיפלתי ע"י שטיפה בבידה בלבד. וזה עבד. לפני כשבוע התחיל להיות לי דימום קל מהרקטום, בדכ לאחר יציאה בשירותים, ללא כאב, פעם ביום- יומיים. האם זה נשמע כמו סיבה לדאגה? או שסביר יותר שהמקור הוא הפיסורה/טחורים? האם ללכת להיבדק בזמן ההריון? תודה

חיה שלום רב, הסיכוי להתפתחות ממצא מדאיג במעי הגס בגיל 33 ללא סיפור משפחתי מחלות מעי בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימיים או פיסורה גבוהים בהרבה. מציע לסיים את ההריון בשלום, ואם הסימפטומים נמשכים גם לאחריו, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב פרופ יקר, אני רוצה לתאם אלייך תור פרטי ואינני מצליחה להשיג את המרפאה. השארתי כבר 2 הודעות. יש לנו ביטוח הראל פרטי. בני החייל צריך לעבור ניתוח לפילונידל סינוס. מאחר והתגייס לא מזמן ואז עשה קורס חשוב, לא יכול היה לעשות את הניתוח. אפילו ביקרנו לפני גיוסו במרפאה בתל השומר וקיווינו לראות אותך שם....שאלותיי אלייך ברשותך: 1. איך מתאמים תור דחוף? הבחור חייל בתפקיד חשוב וזה דחוף ביותר עבורו. 2.מרגע שמגיעים אלייך לייעוץ, כמה זמן לוקח לתאם תור לניתוח? 3.היכן מבוצע הניתוח, אסותא הרצליה או אסותא רמת החייל? 4. איך אתה עוזר לנו ? 5. תודה מראש מרב אפשרי להשאיר לי תשובה למייל [email protected]

שלום רב פרופ יקר, עדכון קצר, בינתיים חזרו אליי וקבענו תור ל13/8. אני מניחה שבמושגים של תור פרטי, זה די מהר אבל מאחר ובני חיי ומבצע תפקיד חשוב, יש לו אפשרות לבצע ניתוח לפילונידל בין התאריכים 14/9 עד 23/9. ברור לנו שהוא חייב לעבור ניתוח לפילונידל משום שהוא סובל מכאבים ואי נוחות תמידית. הדאגה שלי היא, שאם נגיע אלייך רק ב13/8, לא נצליח לתאם איתך ניתוח לתווך התאריכים האפשרי מבחינתו. איך אתה יכול לעזור לנו בעניין זה? והאם אפשרי לבצע ניתוח בתווך זה של תאריכים? יש לנו ביטוח הראל. תודה והמשך יום טוב, מרב

פרופ יקר, בקשה ענקית אלייך, אנא, מעוניינים להגיע למרפאה שלך ב 6/8. הבן שלי חייל, דחה ניתוח כי לא יכול היה לבצעו בגלל הצבא. כעת, פנוי לניתוח רק מאמצע ספטמבר, לשבועיים ספציפיים. אנא, קבל אותנו דחוף כדי שנוכל לתאם ניתוח לתאריכים הנל. תודה מראש, מרב

שלום, לפני כשבועיים הופיעה לי בליטה קטנה בפי הטבעת מלווה בכאב. לא היה דימום כלל. לאחר שהלכתי לרופא משפחה, התחלתי טיפול משחתי עם פרוקטו-גליבנול 3-4 פעמים ביום. חל שיפור ניכר. הכאב נעלם, הבליטה קטנה עם הזמן. אך עדיין יש בליטה קטנה. שאלתי היא כמה זמן עליי להמשיך עם המשחה? האם עד שתיעלם לגמרי הבליטה? להמשיך כטיפול מונע? אודה לתשובתכם.

שלום רב, תלונתך יכולה להחשיד לטחור חיצוני עם קריש דם, אשר נספג בהדרגה. בעיקרון אין צורך להשתמש במשחה כטיפול מניעתי. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס לטווח ארוך. באם יתחדשו סימפטומים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

(בת 25) ביומיים האחרונים סבלתי מכאבים בפי הטבעת, עצירות קשה ממש (צואה לא יבשה וקשה, פשוט במאמץ רב- היו יציאות) וכנראה שכתוצאה מכך כל האזור הפך רגיש מאוד. כאילו העור (סביב פי הטבעת) השתפשף כתוצאה מנפילה ומרגיש מאוד רך ורגיש ואולי אפילו מקומט.. בנוסף, תמיד הייתה לי בליטה קטנה של עור בצמוד לפי הטבעת. היא לא כאבה אף פעם ואני לא זוכרת מתי הופיעה. תמיד היתה שם. עכשיו, היא רגישה למגע.. העור מרגיש דביק וכואב. האם אלה טחורים? ומה אפשר לעשות עם זה? האם יש משחה שיכולה לכווץ את אותה בליטה ולהרגיע את העור? *מעדיפה פתרון שלא מצריך מרשם מרופא בבקשה, כל העניין מביך מדי בשביל ללכת לבדיקה.

שלומית שלום, ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה ניכרת והתלונה מפריעה לאיכות חייך מספיק על מנת לקבל טיפול, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפני כחודשיים חליתי במעיים ועבר עלי כשבוע של שילשולים. מאז אני סובל מאי נעימות (שורף ומגרד) בפי הטבעת (וגם באזור שליד) לאחר יציאות (לעיתים כמה שעות טובות לאחר יציאה). בעבר עברתי ניתוח לפיסורה, אך זו נשללה כעת אצל הרופא, ונתן לי משחה דרמאקומבין(DREMACOMBIN) להרגעה. שאלתי היא: א) לא קיבלתי ממנו הסבר מה יש לי שם. (כשהייתי אצלו שבוע לאחר שהתחיל הענין - אמר שלפעמים אחרי שילשולים זה קורה, אבל כבר עברו חודשיים!! זה ההסבר?). ב) הוא נתן לי כעת מרשם לג'ל (או משחה), ובבית המרקחת אין ג'ל אלא קרם (חסר בכל בתי המרקחת). השאלה אם לקחת את הקרם ויעיל באותה מידה?

מתן שלום, גרד אנאלי היא בעיה רפואית ידועה, ונכון לפעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק להסביר מה גורם לה במטופל ספציפי. מידע כללי על גרד אנאלי מצויין למטה. ניתן להשתמש בקרם דרמקומבין במקום ג'ל. אם אין שיפור בסימפטומים לאחר כ 2-3 שבועות של טיפול מומלץ לפנות לרופא המטפל ליעוץ חוזר.

כבר תקופה די ארוכה יש לי כל מיני הפרעות בפי הטבעת,יכול להיות טחורים,התופעה באה והולכת פעם משתפר ופעם נהיה יותר גרוע ישנו דימום קטן בנייר ואני פשוט יכול להמשיך לנגב שעות עם המגבון והדם ממשיך להופיע,הפרוקטו גליבנול לרוב עוזר לאחר יום יומיים שוב נעלם הדימום,היו מספר פעמים די חריגות שבהם הייתה כמות דם גדולה על המגבון שמגיעה מתוך פי הטבעת יש לציין שכשעתיים לאחר מכן בפעמים שזה קרה חום הגוף עלה והתחילו צמרמורות חזקות למשך כשעה שעתיים,הבעיות האלה מלוות לפעמים במין תחושת התכווצויות בבטן התחתונה ביחד עם פי הטבעת לאחר יציאות ובבוקר שקמים מהשינה תחושה מאוד מרגיזה ומפריעה לאורח החיים,והיו כמה פעמים שאנשים לידי העירו לי שיש לי ריח של יציאה וזה לאחר ניגוב כמו שצריך ומקלחת ארוכה כולל שטיפה בפי הטבעת,מה יכולה להיות הבעיה ואיך צריך לנגב בצורה נכונה את האזור לאחר יציאה?הבנתי שלא מומלץ לנגב בתוך פי הטבעת עם מגבון אלא רק חיצוני

משה שלום, ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הבעיה נמשכת, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג ליעוץ והכוונת הטיפול.

שלום פרופסור זמורה, לפני כשנה סבלתי קשות מצביר טחורים ופיסורה. על מנת לפתור את הבעיה ניסו בתחילה ניתוח הרחבת בלון (שרק גרם לבעיה חמורה יותר), אח"כ ניתוח כריתת טחורים וטיפול בפיסורה (ניתוח כואב ביותר, לקח לי 3 חודשים להתאושש ולחזור לעבודה), ולאחר שהחלמתי נשאר לי קפל עור גדול מחוץ לפי הטבעת, ובניתוח שהיה לי בנובמבר האחרון הסרתי אותו. כעת שלומי מעולה כבר חצי שנה, אין לי שום בעיות, פי הטבעת שלי נראה רגיל לגמרי ואין לי בעיות אנאליות אחרות. בין לבין, אחרי שהתהליך הזה נגמר, כבחור הומו, רציתי "לעבור צד" ולהיות גם המקבל ביחסים האנאליים. על אף נסיונות חוזרים ונשנים של בן זוגי להרחיב אותי לאט לאט עם האצבעות, ועל אף עבודה מאומצת עם פלאג, ההרחבה לא עובדת, וכשבן זוגי כבר מנסה להכניס שתי אצבעות התחושה היא שמשהו עומד להיקרע שם ואני מבקש להפסיק. אציין כי עבורו הדבר פשוט מאוד, ולא כרוך בכאב מיוחד כמו אצלי. אין אפילו צורך אצלו בהרחבה באמצעות אצבעות. הדבר מתסכל אותי מאוד ואני מנסה לקרוא על פתרונות לעניין אך טרם מצאתי. מה שכן קראתי אמר שבעקבות הניתוחים שעברתי עברתי היצרות קשה של פי הטבעת, וזה הגיוני מאוד. גם הקקי שלי די צר ולא נראה הכי נורמלי. אשמח לשמוע על פתרונות לבעיה שאינם כוללים ניתוח ועל פתרונות שכן כוללים ניתוח. האם הרחבת בלון, ללא חתך, היא מה שאני צריך עכשיו? מה הפתרון? בתודה גל

גל שלום רב, באופן טבעי, לפי הטבעת ישנה גמישות להתרחב בצורה ניכרת לצורך מעבר יציאה. גמישות זו דרושה גם לצורך יחסי מין אנאליים. כל ניתוח לכריתת טחורים גורם לירידה מסויימת בגמישות פי הטבעת, אך ברוב האנשים ירידה זו בגמישות לא גורמת כל בעיות בתפקוד היומיומי, ורק ב 1% לערך היצרות זו סימפטומטית. יש לציין כי תיקון היצרות כזו מצריך לרוב ניתוח לא קטן הנקרא אנופלסטי. אם התלונות שאתה מציין מפריעות לך במידה מספקת בכדי לשקול טיפול כירורגי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה האם אכן ישנה היצרות משמעותית והכוונת הטיפול.

האם סוג זה של ניתוח עליו את מדבר הוא ניתוח הרחבה בבלון? האם ניתוח זה מתאים. יצויין כי ההצרה לא כזו גדולה, הקקי אמנם צר מאשר רוב האנשים אך עדיין בתחום הסטנדרטי. החשש הגדול הוא שכניסת הפין תייצר לי שם שוב פיסורה או משהו דומה לזה. האם הרחבת פי הטבעת בשיטות הידועות )חתך, בלון( אינן מספקות?

רציתי לדעת היום היה לי תחושה שאני צריך לשחרר נאד וברגע ששחררתי אותו יצא לי איתו קצת שלשול רציתי לדעת האם זה נורמלי שזה קורה שמתי שאני מרגיש שיש לי נאד ויצא איתו קצת שלשול זה קרה לי לפני תקופה די ארוכה וגם היום האם זה נורמלי ואם זה קשור אני בחור בן 22 בריא ולפני שבוע ומשהו עברתי קשירת טחורים בפעם השלישית תודה רבה

אבי שלום, התלונה שאתה מתאר יכולה לקרות גם לאנשים עם סוגרים תקינים בפי הטבעת. תלונה כגון זו היא בעיקרה בעיה של איכות חיים, ואם היא פוגעת במידה קשה באיכות חייך, ניתן לנסות לשפר את השליטה ואת יכולת האבחנה בין גז לנוזל באמצעות פיזיוטרפיה של רצפת האגן וביופידבק. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום פרופ. סבלתי שנים מטחורים ועברתי בעבר ניתוח. בשנים האחרונות לאחר כל יציאה יצא לי טחור שדחפתי פנימה ולרוב נשאר בפנים. בהריון כרגע לרוב בשעות הערב הוא יוצא בקביעות ואינו נשאר בפנים. פרוקטולוג אצלו ביקרתי טוען שאין לי טחורים ושזו רקמה שצונחת.הוא ניסה לשים איזו גומייה ללא הצלחה.זה מרגיש לי טחור ואני לא מבינה מה זו רקמה ומה אוכל לעשות עם זה בהריון עמ להפסיק לסבול. אשמח לעזרתך. תודה

שרון שלום, ככלל, סביר שרקמה שצונחת באיזור פי הטבעת היא מינוח אחר לטחור, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, אנו משתדלים להמנע מפעולות כירורגיות בזמן הריון, אלא אם הסבל אינו מאפשר שגרת חיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס המותרים לשימוש גם בזמן הריון. אם אין הטבה מספקת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, שמי חני לקראת סוף ההריון (ראשון) סבלתי מטחורים בלידה כמובן זה החמיר ומאז השתפר וכבר לא כאב כחודש. אני 7 שבועות אחרי הלידה והתחלתי ללכת לחדר כושר ולעסוק בפעילות ספורטיבית מתונה (שיעורי עיוצב וכו) הטחורים חזרו ובערבים עזים מה עליי לעשות? האם כל פעם שאעסוק בפעילות ספורטיבית הם יחזרו ובגדול? הכאבים ממש עזים ומשביתים אותי תודה מראש

אגב כמה פרטים שלא ציינתי אני בת 29 בריאה ואחרי הריון טבעי. מדובר בטחורים חיצוניים ללא דימום

חני שלום, ככלל, לרוב פעילות אירובית אינה מחמירה טחורים, אך יתכן שהיא מדגישה סבל סובייקטיבי מטחורים שלא חשת קודם לכן. כעיקרון, טחורים הם בעיית איכות חיים, וגם פעילות גופנית סדירה היא חלק מאיכות החיים. איני רואה הצדקה לקפח את איכות החיים המעניקה פעילות גופנית בגלל טחורים, ואם צריך, אז מומלץ לדעתי לטפל בטחורים אלו, בכדי לשפר את איכות החיים. מגיע כללי על אפשרויות הטיפול בטחורים מצויין למטה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

היום עשו לי קשירת טחורים עם גומיות בשעה 16:30, הרופא אמר לא ללכת לשירותים ולהתאפק עד הבוקר. לא הצלחתי ובסביבות השעה 23:00 הלכתי לשירותים. הרגשתי כאילו את הגומיה נקרעת, כאב לי וירד דם. האם יכול להיות שהטחור כבר נשר? או שהגומיה פשוט נקרעה והטחור נשאר? לאחר מכן הרגשתי הקלה והכאב שהיה לי מהגומיה פחת.

אנה שלום, לרוב יציאה מספר שעות לאחר הנחת גומיה אינה פוגעת בתפקודה. בכל מקרה, אין משהו שאת יכולה לעשות עכשיו בכדי להגדיל את הסיכוי שהקשירה תהיה אפטיבית. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מומלץ להגיע לביקורת הכירורג המטפל או למרפאת המחלקה המטפלת לביקורת כמתוכנן.

מעט מידע כללי על קשירת טחורים: טחורים הם מעין "כריות" המכילות כלי דם קטנים מרובים, הנמצאים בתעלה האנאלית (פי הטבעת), ובאופן תקין משפרים את יכולת האטימה של פי הטבעת. לכל אחד מאתנו 3 קבוצות של טחורים – שניים בצד ימין ואחד משמאל. כאשר הטחורים מאבדים את המיקום התקין שלהם, בדרך כלל כתוצאה ממאמץ מתמשך ביציאה, הם יכולים לגרום לסבל המתבטא בדימום, כאבים ואי נוחות, והתבלטות של רקמות טחורים דרך פי הטבעת. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ (מטופלים רבים בוודאי עברו בדיקה זו קודם לכן במרפאה). כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. סיבוכים אפשריים כתוצאה מקשירת טחורים קשירת טחורים היא פעולה שגרתית המבוצעת בתדירות גבוהה על ידי רופאים המתמחים בתחום זה. הפעולה בטוחה למדי ושעור הסיבוכים בה נמוך. לעתים נדירות מופיעים בכל זאת סיבוכים, ויש להיות מודע להם. • כאב שכיח כי לאחר קשירת טחורים יש כאב קל ותחושת אי נחות למשך מספר ימים. במידת הצורך ניתן לקחת משככי כאבים פשוטים כגון אקמול ואופטלגין. לא מומלץ ליטול משככי כאבים המכילים אספרין או כאלה המעקבים את קרישת הדם, כגון נקסין, נורופן, אדויל, מוטרין וכדו'. אם מופיע כאב עז שלא מגיב לטיפול פשוט, יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון. • דימום שכיח כי מספר ימים לאחר קשירת הטחורים, בעת שהאיזור הקשור נושר, יש דימום קל, לעיתים ללא קשר ליציאה. אם מופיע דימום מאסיבי, שגורם לתחושת חולשה, סחרחורת וכדו', יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון. אם הנך נוטל תרופות המעכבות את קרישת הדם, כגון אספירין או קומדין, אנא הודע זאת לרופא המטפל טרם קשירת הטחורים. • זיהום זיהום באיזור פי הטבעת לאחר קשירת טחורים הוא נדיר ביותר. אולם אם מופיע חום מעל °38 מלווה בכאב עז ולעיתים קושי במתן שתן יש לפנות לחדר המיון בהקדם. לאחר קשירת הטחורים, חשוב להיות במעקב של הרופא המומחה בתחום זה, בכדי להעריך את יעילות הטיפול.

שלום רב, הכירורג אבחן אצלי טרומבוזה בטחור חיצוני והסיר אותה בפרוצדורה קצרה. מה משך הזמן המקובל לאחלמה מההליך הזה? תודה מראש.

לרוב ימים ספורים. מומלץ להמשיך מעקב מסודר אצל הכירורג המנתח או מרפאת המחלקה המנתחת.

דר שלום. לפני כ 3 שבועות עברתי ניתוח לתיקון פיסטולה שטחית הממוקמת "בשעה7" וכן צריבת קונדילומה פנימית "בשעה 10". היו לי מעט כאבים בשבוע וחצי שלאחר הניתוח וכיום אין כאבים כלל ביציאות. כל ההחלמה לא היה חום או נפיחות.. אך ישנם עדיין הפרשות מוגלתיות ירוקות כמו שהיו לפני הניתוח האם כך? הפצע עדיין מעט פתוח ומעליו מתחילה להיווצר צלקת שמכסה אותו לאט לאט.. לפעמים חש באי נוחות אבל חושש מההפרשות האלה. זה תקין? המקום עוד מעט פתוח אך לא כמו שהיה קודם. כמה זמן זה החלמה מפיסטולה? אילו סימנים צריכים להדאיג אותי ולתת לי מנורה אדומה שמשהו לא בסדר? אשמח לתשובה ממך. תודה רבה

דודו שלום, כעיקרון, כל עוד הפצע הניתוחי פתוח ולא נרפא, סביר שתהיה הפרשה. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מומלץ להקפיד על הגיינה מקומית בשטיפה מקומית מספר פעמים ביום. מומלץ להמשיך מעקב מסודר אצל הכירורג המנתח או מרפאת המחלקה המנתחת

שלום, לפני שבוע עברתי ניתוח פיסורה וכריתת טחור פנימי, השלושה ימים הראשונים לאחר הניתוח היו להפתעתי קלים מאוד ושמחתי על כך. ביום הרביעי נהיה לי בליטה דמוי טחור חיצוני כואב מאוד הלכתי לכירוג שאמר שזה קפל עור וזה יעבור, ביצע גם בדיקה רקטלית שלא הייתה נעימה (למרות שביקשתי להימנע מכך) בימים האחרונים אני גם משלשלת (אולי וירוס...) אתמול כמה שעות אחרי הבדיקה שוב שילשלי שרף לי נורא הרגיש כאילו יש פיסורה חדשה (הפיסורה המןכרת הייתה בצד שני תמיד) מאז אני מרגישה עקצוצים תחושת נמלים ושריפה החמרה בעמידה והליכה. אני עם התקפי חרדה, האם יכול להיות ששבוע אחרי ניתוח תחזור או תיווצר פיסורה חדשה? בעקבות שילשולים או הבדיקה הרקטלית. בבקשה עזרה דחופה! הביקורת אצל המנתח רק בעוד שבוע ואני ממש מתוסכלת וכואבת

שרון שלום, אני מבין את תחושתך אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. ככלל, שבוע לאחר הניתוח עדיין סביר שאין החלמה מלאה של איזור פי הטבעת. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס, ולהקפיד על הגיינה מקומית. אם אין הטבה ניכרת, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום פרופסור עודד .. חשוב לי לשמוע את חוות דעתך .. אני בת 19 בתחילת שנה בתאריך 22.11.13 גילו לי שיש לי פילונידל סינוס אבצס בעצם הזנב , אשפזו אותי בלילה בבית חולים מאיר בכס ובבוקר עברתי ניתוח פתיחה כדי לנקז את הפצע .. חשוב לי לציין שאחרי שלושה שבועות כבר הרגשתי טוב ולא סבלתי מכאבים או מיותר מדי קושי השאירו לי את המקום פתוח ואמרו לי לטפל בו באמצעות שטיפות מקומיות ותחבושות גזות וזה יתאחה כמו שצריך , הרופאים אמרו לי שבדכ זה חוזר והמליצו לי לעבור את ניתוח הכריתה .. משום שלא יכולתי לחשוב על המחשבה שזה יחזור ויחד עם זאת גם הכאבים הנוראיים שחוויתי בגלל זה הסכמתי לקבוע תור לניתוח כריתת הסינוס לאחר 4 חודשים של הניתוח הראשון הניקוז כשהגעתי לניתוח השני המקום כבר היה סגור .. זה כמעט ולא הפריע לי במהלך היום יום , חוץ מכאשר אני יושבת ישיבה ממושכת . לאחר הניתוח השני והאחרון שעברתי שהיה בתאריך ה5.3.14 נאמר לי שבוצע חיתוך עמוק .. עבר כבר כמעט 4 וחצי חודשים ועדיין המקום פתוח , זה מקשה עליי מאוד יש לי כאבים בישיבה ממושכת , דימומים , הפרשות , וקושי בתפקוד היומיומי .. אני בביקורת בבית חולים כל שלוש שבועות , הרופאים אומרים שתהליך הריפוי מתקדם היטב ונראה טוב אבל עצם זה שהמקום עדיין פתוח לי מקשה עליי מאוד בתפקוד שלי למרות שאני עדיין מקפידה לעשות שטיפות ביום .. האם זה נורמלי ? זה באמת ייסגר לגמרי כמו שהרופאים אומרים ? אני די נואשת ... תודה רבה על הזמן שהקדשת לי !

ליאל שלום, פצעים לאחר כריתה רדיקאלית של סינוס פילונידאלי הם פעמים רבות פצעים קשיי ריפוי שנרפאים לעיתים בתהליך הדרגתי שנמשך מספר חודשים. לעיתים קרובות הפצע אכן נרפא לאחר מספר חודשים, ולעיתים רחוקות יותר הפצע אינו נרפא או שמופיע סינוס חוזר ודרוש ניתוח נוסף. ממליץ להקפיד על ההגיינה המקומית והמעקב הרפואי כפי שהודרכת.

דר אז לפי התשובה שלך יכול להיות שגם הפתח שיש לי שעוד לא נסגר יכול להיות שהוא גם לא ייסגר לי וימשיך להקשות עליי למרות ניתוח הכריתה שעברתי שבו אמרו לי הרופאים שאחרי ניתוח זה הכול יעבור ?