פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום, אובחנה אצלי פיסורה ובבארבעת השבועות האחרונים אני מורח ניפדיפין. המשחה עוזרת אך כל פעם שיש יציאה קשה, במיוחד בבקרים, אני מרגיש שהיא נפתחת מחדש, וחש צריבה במקום, אי נוחות ולאחר מכן גירוד. בשביל לרכך את הצואה השתמשתי תחילה בבנאפייבר אך הפסקתי עם זה מפני שזה גרם לי לכאבי בטן, נפיחות ושלשולים. באופן כללי שימוש רב בסיבים תזונתיים עושה לי לא טוב בבטן. קראתי על אפשרויות אחרות, אבל אני רוצה לדעת מה לא יגרום לי לכאבי בטן בנוסף?

שלום רב, אתה יכול לנסות מרככי יציאות סינטטיים כגון נורמלקס או פגלקס שלרוב לא גורמים לתפיחות בטנית. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, לפני 4 חודשים ביצעתי קולונוסקופיה לבדיקת דימום (זוהי הבדיקה השלישית שלי ב-15 השנים האחרונות כאשר הקודמת היתה לפני כ-7 שנים) במימצאים היה רשום כי נכרת פוליפ שנראה כליפומה (מה שאומת גם בתשובה הפתולוגית), הצקום נראה מעוות, טחורים והנחיה לחזור על הבדיקה בעוד שנה. לציין כי לפני 15 שנה נמצא באיילון הסופי פוליפ אינפלמנטורי. שאלותיי: 1) הבנתי שהמימצא שפיר לחלוטין ואין מקום לדאגה !? 2) אם אכן המייצא שפיר, מדוע נקבעה בדיקה נוספת בעוד שנה ? 3) מה פשר הצקום המעוות ? האם בעייתי והאם נדרשת פעולה כלשהיא לגבי מי מצא זה ? המון תודות על היעוץ. נ.ב. בן 46, לא מעשן ולא שותה עם קולסטרול וסכרת.

אבי שלום, בהסתייגות שלא ראיתי במו עיני את דו"ח בדיקת הקולונוסקופיה ודו"ח הבדיקה הפתוולוגית, ליפומה היא אכן ממצא שפיר לחלוטין. צקום מעוות יכול להגרם לדוגמא מדלקות באיזור זה בהווה או בעבר. עוות כזה יכול לעיתים להפריע לסקירה קולונוסקופית של איזור זה. מומלץ להוועץ עם הגסטרואנטרולוג שביצע את הבדיקה, האם לאור התשובה הפתולוגית הוא עדיין ממליץ לחזור על הבדיקה עוד שנה.

שלום עברתי ניתוח פיסורה לפני כחודש. הפסורה עדיין קיימת ובנוסף יש לי גם טחורים קטנים מסביבה. האם יש אפשרות לעבור ניתוח להסרת הפיסורה לאחר ניתוח של השריר? אני כבר מיואשת מהמצב הזה. אשמח לתשובתך

שלום רב, בעיקרון ניתוח לחיתוך שריר הסוגר הפנימי, שהוא הניתוח השכיח לטיפול בפיסורה, מביא לריפויה בכ 95% מהמקרים, ולצערנו יש כ 5% שלא נרפאים בניתוח יחסית פשוט זה. במקרים אלו ניתן לשקול ניתוח מעט יותר מורכב בו מבצעים כריתה של הפיסורה, עם או בלי כיסוי המקום במתלה של רקמה סמוכה.

תשובתך עזרה גם לי -ושאלה לי-אצלי מופיעים כאבים ברקטום בלי קשר ישיר ליציאות ובלי הופעת דימום -פעם כאב זה העיר אותי באמצע הלילה! זה גם מיוחס לפיסורה? ,תודה רבה

אבי שלום, כאבים בפי הטבעת יכולים להגרם ממגוון רחב של סיבות. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אתה לא שקט, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

מזה מספר חודשים שינוי באופן היציאות. לעיתים יציאות רכות ולעיתים תחושה של חוסר התרוקנות מלאה. כמו כן נאלצת לעזור לצואה לצאת עי לחיצה על האיזור על מנת לעזור לצואה לצאת. מניפולציה ידנית. ישנם טחורים חיצוניים כבר מספר שנים. בשבועיים האחרונים גם כאבי בטן עמומים. הרופא אמר לי שניתן לבצע קולונוסקפיה קצרה במידה וארצה. האם תסמינים אלו מתאימים לסרטן המעי?? האם יש סכנה בביצוע הבדיקה? בת 35. תודה

עדי שלום, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום או לקשיי התרוקנות בגיל35 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים או קשיים בהרפיה של רצפת האגן גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, הסיכון בקולונוסקופיה קצרה נמוך מאד, ואם עלה אפילו חשד קל שבקלים בבדיקת רופא מומחה, הייתי ממליץ לבצע את הבדיקה.

שלום רב , מזה שנים הדוד שלי סובל מפיסטולה, לאחרונה עבר שני ניתוחים בשיטת סיטון אך ללא הטבה עדיין מתלונן על כאבים והפרשות מפי הטבעת . שבוע שעבר נבדק על ידי פרופ אלון פיקרסקי ביית חולים הדסה עין כרם ולאחר שבדק אותו המליץ על ניתוח בשיטת ליפט , שאלתי כזאת: האם השיטה הזו בעלת אחוזי הצלחה גבוהים? אשמח לקבל משוב / תשובה לשאלתי ותודה מראש

שיעור ההצלחה של ניתוח LIFT בספרות המערבית עומד על סביב 70-80% בממוצע. מדובר בשיעור הצלחה גבוה בהשוואה לשיטות תיקון משמרות סוגרים אחרות. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

רב תודות , עוד שאלה ברשותך , האם ישנה מודעות לשיטת ליפט בארץ ? ואם כן, אלו שעברו את הניתוח בשיטה זו איך הגיבו? האם ישנה הטבה ניכרת באיכות החיים ?

שלום רב, אני עובר ביום א הקרוב ניתוח פיסטולה ופיסורה בהרדמה מלאה. רציתי לדעת מה זמן ההחלמה? האם ביום ראשון שלאחר מכן אוכל לחזור לעבודה? האם יום אחרי הניתוח אוכל לתפקד כרגיל? תודה רבה

רון שלום, לרוב תזדקק למספר ימי החלמה מניתוח זה טרם חזרה לפעילות מלאה. יחד עם זאת, ברגע שתרגיש שאתה יכול לחזור לפעילות, לרוב לא תזיק לעצמך בכך. בהצלחה.

היי אני נער בן 19 לפני כחודש וחצי קרה לי מספר פעמים שכאשר עשיתי את צרכיי הופיע לי דם מפי הטבעת בליווי כאבי בטן חזקים אחרי. זה הפסיק לתקופה וחזר שוב לפני כמה ימים. הייתי בבדיקה ושללו אופציה של טחורים חיצוניים. קיבלתי משחה בשם רקוטוצורין אך לפי דעתי אינה משפיעה כלל על הבעיה. אני מרגיש טוב ללא חום או תופעה אחרת . מה זה יכול להיות? וכיצד מטפלים? תודה רבה.

שלום רב, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים פנימיים, פיסורה, ואף דלקות מעי. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, מחפש המלצות דחופות לכירורג לבצוע ניתוח לתיקון פיסורה באיזור ירושלים. מוכן גם פרטי. תודה

ד"ר יבגני שפייכלר, מקבל דרך כל קופות החולים לדעתי.

אורי שלום, פורום זה אינו נוהג להמליץ על מנתח כזה או אחר. כעיקרון, ניתוחים אלו מבוצעים מיטבית על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג , מקצוע בעל הכשרה ספציפית בתחום זה. בהצלחה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום דוקטור, אני בן 24 בחור בריא בדר"כ ללא שום עבר של מחלות מעי במשפחה. לפני כשבועיים בעת מתן צואה הרגשתי דקירה חזקה בפי הטבעת , לאחר מכן בעת הניגוב ראיתי דימום קל בנייר, לא התרגשתי מזה ואמרתי שאולי כי הצואה היתה קשה פצעתי את המקום.. אבל שבועיים עברו, הכאבים בעת הצואה חזקים עד כדי רמה שאני מנסה כמה שפחות ללכת לשירותים, והדימום על הנייר התגבר (לפי מה שראיתי הוא טרי, אבל רב) בהסתכלות על איזור פי הטבעת שלי אני רואה שצד אחד נפוח לעומת הצד השני.. אני ממש פוחד חלילה מגידולים וכאלה, למרות שקראתי באינטרנט שיש מצב לטחורים\פיסורה, האם זה אופייני מה שאני מתאר למצב? תודה!

עוד משהו ששכחתי לציין, הייתי אצל רופא גסטרו והוא לא בדק ורק לפי מה שאמרתי אמר "זה לא רציני" ונתן לי משחה נגד טחורים בשם "פרוקטו גליבנול" אבל היא לא עוזרת .

ראשית, אין שום סיבה ליאוש ממה שאתה מתאר כאן. שנית, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי או בפי הטבעת הגורם לדימום בגיל 24 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. ממצאים ותלונות כפי שאתה מתאר יכולים להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, פיסורה ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב פרופסור זמורה, לפני כשנתיים סבלתי מפיסורה שהחלימה לאחר טיפול ברקטוג'סיק מאז מידי פעם שהיו לי עצירויות והתחילו לי כאבים הייתי מורחת את המשחה. היום אני בשבוע חמישי להריון ויש לי עציריות אני רוצה להשתמש במשחה במידה ויתחילו לי כאבים רציתי לדעת אם מותר להתשמש בהריון? אני רוצה לציין כי אין לי תופעות לוואי של ירידה בלחץ דם או סחרוחורות במקרה כזה שאין לי המשחה בטוחה? לא יכולה להזיק לעובר?

מיטל שלום רב, אל אף שתיאורטית משחות לטיפול בפיסורה כגון רקטוג'זיק וניפדיפין נספגות לזרם הדם במינון נמוך מאד, בטיחותן בזמן הריון לא נבדקה כל צרכה. לשיקולך. בכל מקרה, מומלץ להקפיד לכל אורך ההריון ולאחריו על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, המותרים לשימוש בזמן הריון.

שלום רב, אין אפשר להיבדק אצלך? תודה מראש

שלום רב, ניתן להקליק על שמי על מנת לקבל מידע זה

שלום יש לי מעיין תוספת עור קטנה בפי הטבעת, זה לא נראה כמו קונדימולה מהתמונות באינטרנט. האם זה תקין או צריך להסיר אותה?

רון שלום, הממצא שאתה מתאר יכול להתאים לקפל עור בפי הטבעת, שלרוב אינו מפריע ואינו דורש טיפול. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אתה לא שקט, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר ערב טוב , אני בן 35 לפני 9 ימים התחיל לצאת לי דם בזמן היציאות מלווה בכאבים לא חזקים כנראה מבפנים (טחורים פנימיים ) או פיסורה לאחר יומיים התחילו לי כאבי תופת בבדיקה בבית חולים הסתבר שזה כריש דם בטחור והומלץ לי לשטוף כמה שיותר את המקום ולשים גזות . ונורמלקס לריכוך הצואה . למחרת פניתי לפרוקטולוג לבדוק את הכריש דם בבדיקה עצמה משום מה הוא לחץ על הטחור ,ואז לחץ לכיוון הסדק הפיסורה ושאל אם זה כואב שאמרתי לו שכן אז הוא אמר לי שיש לי פיסורה . והביא לי להשתמש במשחה בשם רקטוג'סיק. כיום הכריש דם בטחור כבר הרבה פחות כואב אבל אני מרגיש כאב שלא הרגשתי בעבר (הפיסורה) בזמן היציאות אחרי ולפני היציאות . היציאות ללא דם יש לי ד"ר מספר שאלות, 1.האם הפרוקטולוג היה אמור ללחוץ באזור הסדק,והאם אני צריך לפחד מנזק שהוא עשה ? 2.האם המשחה זה הטיפול הנכון ,והאם זה בסדר לשים פעם ביום במקרים מסוימים או עדיף פעמיים?ואם זה הפסיק לכאוב האם עלי להמשיך למרוח את המשחה במשך חודש ימיים ?(כי היא גורמת לי לכאב ראש קצת ) 3.ברגע שהכאבים (פיסורה וטחורים)ייעלמו האם אני יכול לחזור להתאמן במכון כושר ? ואם לא אז מתי ? תודה מראש עמי

עמי שלום, איני רואה כל בעיה באופן בדיקת הרופא. מומלת למרוח רקטוג'זיק פעמיים ביום ל 6 שבועות גם אם הכאב חלף, לא צריך למרוח כמות גדולה- בערך כגודל גרגר אפונה, וחיצונית בלבד סמוך לפתח פי הטבעת, ואם המשחה הזאת גורמת לכאב ראש ניכר ניתן לעבור למשחת ניפדיפין אותה מורחים 4 פעמים ביום. אין מניעה להתאצן בחדר כושר אם זה לא גורם אי ניוחת ניכרת. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

לפני כמעט שנה עשיתי ניתוח פיסורה והוצאת פיסטולה. הפיסורה התחילה לי בערך שבועיים לאחר הלידה הראשונה, החמירה עד לרמה שלא היה מנוס מניתוח, לאחר הניתוח המשיכו הדימומים, נשלחתי לבדי'קה אצל גסטרו ונמצאה דלקת כיבית במעי שלאחר טיפול ארוך בראפאסל המצב כרגע טוב. כרגע בחודש 9 ונשלחתי ע"י רופא הנשים חזרה לכירוג לבדיקה האם ניתן ללדת לידה נרתיקית. הייתי רוצה לדעת מה הסיכונים? מה יכול להשתבש? ומדוע לא כדאי לידה נרתיקית לאחר ניתוח פיסורה. האם הפיסורה יכולה להיפתח בשנית והאם יש המלצות בנושא. תודה.

טל שלום, כעיקרון, אם ישנה כעת עדיין פיסטולה פעילה עם פתח או תעלה קדמית לפי הטבעת, לכוון איזור הנרתיק, נשקול פעמים רבות לבצע ניתוח קיסרי, מחשש שקרע באיזור הנרתיק בעת לידה יכלול את תעלת הפיסטולה. אם תעלת הפיסטולה נכללת בכזה קרע זה מגדיל את הסיכוי שתיקון הקרע שהתרחש בלידה, תיקון המבוצע בסיום הלידה, יזדהם. אם אין כרגע פיסטולה פעילה (למשל אם היא נרפאה עקב הניתוח), אז הזיקול העיקרי הוא יכולת השליטה שלך על סוגרי פי הטבעת, שיכולה להתדרדר מעט בכל לידה נרתיקית. אם כיום, לאחר הניתוחים שעברת, יכולת השליטה שלך מלאה, סביר שאת יכולה לעבור לידה נרתיקית כמו כל אישה. אם יכולת השליטה פגועה במידה כלשהי, יש מקום לדון על ניתוח קיסרי בכדי להקטין את הסיכון לפגיעה בסוגרים. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, לפני מספר חודשים עברתי ניתוח לכריתת אבצס שנוצר כתוצאה מסינוס פילונידלי. המקום הושאר פתוח וההחלמה לקחה 3 חודשים עד לסגירה כמעט סופית של המקום. התעלות עצמן לא טופלו בשום צורה כך שבערך חודש לאחר ההחלמה המקום חזר להיות מודלק- כואב, מפריש (לא כפי שהיה לפני אבל בכל זאת...). שמעתי שקיימת אפשרות לצרוב את התעלה בעזרת סיב לייזר כך שנוצרת צלקת בתעלה שבעצם סותמת אותה אך לא הצלחתי למצוא על כך מידע- האם מוכר לך? יש מישהו בארץ שמבצע את זה? האם יש שיטות נוספות לטיפול בתעלות או בסינוס לפני ניתוח חוזר? איך אפשר למנוע היווצרות הסינוס מחדש כל פעם? תודה רבה מראש!

הדס שלום, למיטב הבנתי, הניתוח שעברת כלל ניקוז אבצס בלבד, שהוא בעצם מעין "כיבוי שריפה", ולרוב אין לו יכולת לרפא את הסינוס משורשו. לכן, ניתוח לתיקון הסינוס והפיסטולות הקשורות אליו לא יהיה בבחינת "ניתוח חוזר", אלא ניתוח ראשון במטרה לתקן את הסינוס. ישנן שיטות שונות לתיקון סינוס פילונידאלי, העיקריות בהן מצויינות למטה. ישנה שיטה חדשה לטיפול בפיסטולות פריאנאליות בעזרת אנרגית לייזר, שמבוצעת במספר מקומות באירופה, ולמיטב ידיעתי טרם מבוצעת בארץ, אך לא ידוע לי שהיא משמשת גם לטיפול בסינוס פילונידאלי. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

שלום לפני שלושה ימים כנראה בלעתי חתיכת זכוכית שנשברה מכוס בעת ששתיתי ממנה. לא הרגשתי בעת הבליעה, רק ראיתי שהחתיכה חסרה לאחר שהיתה שלמה. מדובר על זכוכית בגודל של כ- 5-6 ממ על 3-4 ממ בעובי של 1-2 ממ. לאחר כ-36 שעות הרגשתי מעין דקירות קרוב לפי הטבעת בזמן הליכה, ומאז כשיש לי יציאה אני מרגישה את הצואה מתקרבת החוצה כרבע שעה לפני שאני באמת צריכה לשירותים- לא קרה לי מעולם- ובנוסף יש לי מעין תחושה לא נוחה באיזור ושאריות של דם בניגוב. לא מדובר על טיפות דם אלא דם שאולי יצא עם הצואה והשאיר חותם בפי הטבעת, מתנקה אחרי 2-3 ניגובים. שאלתי היא- האם עלי לגשת לרופא? האם חתיכות זכוכית שנבלעו עלולות להינעץ במעיים או שרק יכולות להשאיר שריטה בדפנות? תודה רבה מראש!

לאית שלום, שבר זכוכית שנבלע יכול לעיתים לצאת דרך פי הטבעת מבלי לגרום נזקים, ויכול לעיתים לגרום בעיות שונות לאורך מערכת העיכול. אם התלונה נמשכת, מומלץ להיבדק. מאחר שהבדיקה מצריכה פעמים רבות צילומים, מומלץ לפנות לחדר המיון בבעיה זו.

ד"ר שלום, ראשית תודה על תשובתך. שנית, מסתבר שהפיסטולה לא נעלמה כפי שחשבתי... שלשום חשתי בכאב עמום באגן המקרין לרגל שמאל (בצד של הפיסטולה). נבדקתי ע"י כירורג שאמר שיש לי פיסטולה שטחית וקצרה מאד וניתן לכרות אותה ללא חשש לפגיעה בסוגרים. שאלתי: איזה שיטות מקובלות לכריתת פיסטולה? ועל איזו שיטה אתה ממליץ? האם יש אפשרות לבצע פעולה זו בלייזר? מהי תקופת ההחלמה?

אביבית שלום, ככלל, בפיסטולות שטחיות שאינן מכילות כמות ניכרת של שרירי סוגרים, אנו ממליצים לרוב על ניתוח הנקרא פיסטולוטומי, בו חותכים את הרקמה בין תעלת הפיסטולה לעור, ומשאירים את הפצע פתוח. ריפוי מלא של הפצע יכול לקחת מספר שבועות, אולם לרוב ניתן לחזור לפעילות יומיומית לאחר מספר ימים. החיתוך יכול להתבצע באמצעי אנרגיה שונים, אולם לרוב אין שימוש בלייזר לצורך כך. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום. לפני 5 ימים עברתי ניתוח להסרת פוליפים ריקטאלים ותיקון פסורה . אתמול, ז"א ביום הרביעי לאחר ניתוח פתאום הופיע נפיחות מסביב לפי הטבעת. התקשרתי לרופא והוא אמר שכנראה זה בצקת וזה תקין. האמת זה ממש כואב לי ואני מאוד מודאגת מזה . האם זה באמת תקין ומה אפשר לעשות כדי שהבצקת תעבור . האם צריך במצב זה לנוח או ההפך לזוז יותר. תודה רבה

שלום רב, כעיקרון, חשוב לוודא שלא מתפתח זיהום מקומי לאחר ניתוח, שיכול להיות סיבוך נדיר של ניתוח מעין זה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם ישנה החמרה כלשהי בכאב או בנפיחות או עליית חום מומלץ לפנות בדחיפות לכירורג המנתח או לחדר המיון לבדיקה.

יש פחות יציאות, גם מרגיש שלקראת סוף פעולת היציאה האזור מתחיל להיסתם באופן מסוים ואיני מתרוקן עד הסוף, כשאני מנגב אני מרגיש שכל הדופן הימנית של פי הטבעת מאוד בולטת(רק לציין שלפני כ 5 שנים עברתי ניתוח פיסורה)... בנוסף כבר מעל חודש יש לי בעיות וקשיים במתן שתן וכאבים בכל הגוף בעקבות זאת... רציתי לדעת מה הסיבה יכולה להיות לבעיית העצירות שלי? האם יתכן קשר בין בעיות במתן השתן לעצירות ממנה אני סובל? האם אני צריך להיבדק עי פרוטולוג? או אולי לפגוש גסטרולוג?

שלום רב, תיאורך יכול להחשיד להפרעה כלשהי בהתרוקנות, או לבעיות תפקודיות כלליות של מערכת העיכול. בעיקרון, לא שכיח שבעיות אלו קשורות להפרעות במתן שתן, וכדאי לבדור את התלונות הקשורות במערכת השתן במקביל. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגןלבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום, רציתי לדעת האם הסרת שיער בעזרת שעווה באזור פי הטבעת עלולה לעודד יציאה של טחורים? ובמידה ויש כבר טחורים האם יש להימנע משעווה באזור זה? תודה

גליל שלום, למיטב ידיעתי אין מניעה רפואית להסרת שיער באיזור פי הטבעת בכל דרך גם בנוכחות טחורים.

שלום בחודש האחרון אני מרגישה אחרי יציאה שנשאר עוד, וצריך עזרה לצאת. ולפעמים אחרי היציאה אני קמה מהאסלה ופתאום מרגישה שיש עוד וכשחוזרת לאסלה יוצא משהו כאילו לא מוכן, כמו בולוס כזה שמגיע ישר מהמעי. אני מרגישה כאילו אם אשב על האסלה עוד כמה דקות יגיע עוד בולוס כזה כאילו זה מגיע ישר מהקיבה בלי לעצור בדרך. מיששתי קצת בפנים מעבר לפי הטבעת ומרגיש בעת מאמץ כאילו הסוף של המעי בולט בכמה ס''מ לתוך חלל הרקטום. כשמרפה הוא חוזר פנימה ולא מורגש. האם זה אמור להיות שם? האם זה קשור. תודה נ.ב. אני בת 30, לפני שנה היו כמה חודשים שהתמודדתי עם טחורים עם משחות ונרות והיום לא סובלת מהם.

מאיה שלום, תיאורך יכול להחשיד להפרעה כלשהי בהתרוקנות, למשל בגובה רצפת האגן, או לבעיות תפקודיות של מערכת העיכול. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגןלבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

ביום ראשון האחרון עברתי ניתוח טחורים דופלר. עד היום (יום שלישי) לא הייתה לי יציאה למרות חוקן שעשיתי ושמן פרפין ומיצוי שזיפים. כשאני נכנס לשירותים יוצאת לי הפרשה דמית צהובה כמו כן הכאבים חזקים מאוד . האם נורמלי?

אלי שלום, ניתן ומומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. לא מומלץ לבצע חוקנים לאחר ניתוח לטחורים. מקווה שהבעיה חלפה בינתיים. אם לא, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת ליעוץ. החלמה מהירה.

שלום עברתי אתמול בערב ניתוח פיסטולה שאלתי הינה התחבושת שהוחדרה פנימה עודנה תקועה שם והיא יצאה רק חצי בערך. שאלתי מה קורה אם היא לא יוצאת לבד היא תקועה שם למרות שעשיתי שלוש פעמים היום מה ניתן לבצע כדי לזרז את תהליך הוצאתה המנתח אמר כי עם השטיפה היא אמורה לצאת לבד ולא למשוך בכוח

ניקו שלום, ישנם סוגים שונים של חבישות, חלקן נספגות לבד וחלקן לא. אין לי דרך לדעת באיזה חבישה השתמשו בניתוח שלך, אבל הנמתח בוודאי יודע מה הוא אומר. מקווה שהבעיה חלפה בינתיים. אם לא, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת ליעוץ.

שלום לך. אני גם לפני ניתוח פיסטולה ומאווודדדדד מפחד. אשמח לדעת איך עברו עליך ימי ההחלמה ולקבל טיפים. תודה

שלום דר' זמורה, אני עתיד להגיע אליך לביקור פרטי לדיעה שנייה אחרי ניתוח סטומה והדיעה השנייה היא לגבי החזרת הסטומה. רציתי לדעת כיצד להתכונן לפגישה על מנת לספק כמה שיותר מידע. בדיקות דם? סיכום ניתוח? סיכומי ניתוחים אחרים?

אמיר שלום, מומלץ להביא את כל החומר הרפואי שבידך. איני יכול להמליץ כרגע אם צריך להוסיף בדיקות ספציפיות, מבלי שאני מכיר את פרטי המקרה.

משום שלא אוכל להגיע למספר ביקורים פרטיים אז רציתי להתכונן כמה שיותר לפגישה הזו. אגיע עם כל החומר שלי ואקווה שכך יהיה המקרה. תודה :)

שלום, לפני כשלושה שבועות הרגשתי כאב חד בפי הטבעת וגיליתי גוש קטן בצבע סגלגל מחוץ לפי הטבעת. הלכתי מיד לרופא מומחה. הוא הסתכל במקום ואמר שזה קריש דם בסך הכל ואין צורך לטפל. הקריש דם ייספג מעצמו או שיתפוצץ ויהיה דימום קל מאוד מספר ימים. ואכן זה מה שהיה, רק שהדימום היה חזק ולא הפסיק. מכיוון שלא הרגשתי שהבדיקה הייתה מקצועית מספיק הלכתי לרופא נוסף לאחר כשבועיים. לטענתו הטחור החיצוני הוא סימפטום של טחורים פנימיים וכדאי לבדוק ואכן כך היה. הוא מצא לטענתו טחורים פנימיים וביצענו טיפול טחורים בשיטת האל-דופלר. הטיפול היה לפני שבוע ואני עדיין סובלת מכאבים קלים ואי נוחות בעת התרוקנות. שאלותיי: 1. האם באמת יש קשר בין טחורים חיצוניים לפנימיים? האם קיבלתי טיפול מיותר? 2. לפני הטיפול, למרות הטחור החיצוני לא הרגשתי כאב בעת התרוקנות ואילו עתה טחרי הטיפול יש כאבים. האם תקין? האם יחלוף ותוך כמה זמן? תודה.

דורית שלום, לגבי השאלה הראשונה, אין לי דרך לשפוט מאחר שא בדקתי אותך בזמן אמת. אין לי אלא לסמוך על הרופאים שכן בדקו. לגבי הכאב שעדיין קיים, כעיקרון כאב קל נשמע לי סביר שבוע לאחר פעולה כזו. אם תחול החמרה כלשהי או או אם לא יהיה שיפור בכאב או בקשיי ההתרוקנות תוך כשבועיים- שלשה, מומלץ לפנות לכירורג המטפל או למרפאת המחלקה המטפלת לבדיקה ויעוץ.

שלום פרופ' זמורה, חשוב לשמוע את דעתך בנושא: אני בת 34, רב שנותיי סבלתי מעצירויות שאחד מרופאי הגסטרו תיאר ככרוניות. טופלתי בכל מיני שיטות החל מדיאטת רבת סיבים ומזון בריא ועד לדיקור סיני. אף אחד מרופאי הגסטרו בקופה לא בחר לבדוק את הבעיה לעומקה. עד שלפני שנה וחצי, אחרי לידת ביתי הצעירה, התחלתי לחוש כאבים חזקים באיזור הבטן שחזרו על עצמם מספר פעמים לאחריהם הגעתי למיון עם חסימת מעיים חלקית. התחלתי מעקב אצל רופא בכיר באופן פרטי שגילה שיש לי מעי מורחב יתר על המידה עם וולוולוס בחלק התחתון של המעי הגס. הוא הגדיר את הבעיה ככולוניק אינרציה והמליץ על ביצוע ניתוח כריתת המעי (עקב הרחבה של 8 ס"מ). הוא טוען שעקב ההרחבה המשמעותית אין אפשרות לבצע כריתה חלקית. מה דעתך בנושא? (כמובן עם המידע המצומצם שמסרתי). ייתכן ונוכל ללתאם פגישה אישית כדי לשמוע חוות דעת מאת כירורג מתמחה בתחום.

יוליה שלום, קולוניק אינרשיה היא בעיה בתנועתיות המעי הגס, וישנם קריטריונים לאיבחונה, הכוללים את תדירות היציאות שלך, בדיקות הדמיה של תפקוד מהעי (הנפוצה ביותר היא בדיקה הנקראת "זמן מעבר מעי גס"), ושלילת מחלות אחרות כגון הירשפונג. אם אכן מאובחנת אינרשיה, הטיפול הניתוחי המקובל ביותר הוא כריתה של מרבית המעי הגס. אם את מעוניינת ביעוץ פרטני את מוזמנת ללחוץ על שמי לפרטי התקשרות.

שלום ד"ר זמורה, אני בת 45 +3 ילדים. לפני שנתיים עברתי ניתוח פיסולה עם פקק קולוגן. במהלך השנתיים לא פסקו ההפרשות, מפי הטבעת ומפתח הפיסטולה. להפתעתי לפני כשבועיים, ההפרשות פסקו לחלוטין והפתח נסגר. שאלותיי הן: 1) האם יתכן שהפיסטולה נעלמה, כלא הייתה, ללא שום טיפול נוסף? 2) האם זה אומר שמתפתח אבצס? ואם כן, תוך כמה זמן מתפתח אבצס במצב זה? חודשים? שבועות? 3) האם יש בדיקה לברור העניין?כמו trus, או אולטראסאונד? אציין כי לפני הניתוח עברתי 2 ניתוחים לניקוז אבצס וניתוח פיסטולה עם חוט סיטון, שלא צלח. אני מאד מודאגת, וחוששת להגיע לניתוח חירום. אודה לתגובתך המהירה.

אביבית שלום, ככלל, סגירה עצמונית של פיסטולה סביב פי הטבעת היא נדירה, אבל אם קרתה, צריך לשמוח על כך. כעיקרון, כל עוד את חשה בטוב, ספק אם יש טעם לבצע הדמיות, שכן ספק אם נקבל החלטות ניתוחיות ל"טיפול" במצב כו את לא סובלת מכל תלונה. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם את בכל זאת מוטרדת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר שלום, ראשית תודה על תשובתך. שנית, שלשום חשתי בכאב עמום באגן המקרין לרגל שמאל (בצד של הפיסטולה). נבדקתי ע"י כירורג שאמר שהפיסטולה שטחית וקצרה מאד וניתן לכרות אותה ללא חשש לפגיעה בסוגרים. שאלתי: איזה שיטות מקובלות לכריתת פיסטולה? ועל איזו שיטה אתה ממליץ? האם יש אפשרות לבצע פעולה זו בלייזר?

שלום רב, ב-2008 עברתי סיבוך של ERCP פרפורציה נכנסתי להלם ספטי עברתי כ-8 ניתוחי בטן, היית בטיפול נמרץ מונשמת מורדמת ולאחר מכן בבית לוינשטיין (זה כמובן בקצרה כי הייתי בסכנת חיים ממשית) לפני כשנתיים עברתי ניתוח נוסף של בקע בצלקת ניתוחית בשנה האחרונה יש לי כאבי בטן בלתי נסבלים כל הבדיקות תקינות פרט לשקיעת דם מוחשית, ביצעתי קולונוסקופיה וירטואלית ונמצא פוליפ קטן 5-6 מ"מ ליד הרקטום בדופן האחורי בשאר המעי אין גושים או פוליפים הגדולים מ-10 מ"מ. אני עם כאבים מאוד חזקים בבטן וחולשה האם הכאבים הם מהפוליפ ואיך מבצעים את הסרתו בניתוח ו/או בהרדמה כללית אני מאוד חוששת מבדיקה פולשנית אלא אם זה בהרדמה כללית.

שלום רב, ככלל הסיכוי שפוליפ שאת מתארת יכול לגרום לכאבי הבטן מהם את סובלת קטן ביותר. יחד עם זאת, ממצא של פוליפ רקטאלי יכול להיות ממצא משמעותי שלאורך השנים יכול לפתח ממאירות, ולכן מומלץ להבדק ובמידת הצורך להסירו. לגבי שיטת ההרדמה, ניתן לדון בכך כשיהיה ברור מהי הטכניקה הטובה ביותר להסרתו. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב ביצעתי גם אולטרסאונד בטן תחתונה ונכתב נצפה JEY SIGN דו"צ אשמח אם תשיב גם למייל זה

שלום סבלתי בעבר מפיסורה, לאחר שנים של טיפול שמרני לא מוצלח, עברתי ניתוח, ומאז אין לי פיסורה אחורית. מה שכן יש לי, זה טחורים ברמה כזו או אחרת, ודימומים קלים בניגוב כנראה מפציעות קטנות בפי הטבעת. רציתי לשאול: האם הדימומים הללו בעיתיים? זה יכול להצביע את בעיה משמעותית או שזה משהו נקודתי? מעבר לכך שזה שורף ו/או מכתים את הנייר בניגוב זה לא מפריע לי ביציאות. בזמנו הומלץ לי להשתמש באופן קבוע בקונסיל, האם אפשר להשתמש בזה באופן קבוע או שזה גורם להתמכרות של המעיים, ועם ההפסקה תבוא החמרה? מה הכמות הנדרשת ? באם יש לי יציאות על בסיס יומי, עדיין יש צורך בקונסיל? האם קונסיל וסובין שיבולת שועל (שיש לה ייתרונות בריאותיים נוספים לבעיות כולסטרול ועוד) עושים את אותה פעולה? תודה

צבי שלום, קונסיל הוא תוסף סיבים טבעוני וניתן להשתמש בו לטווח ארוך ללא סיכון שת התמכרות. גם שיבולת שועל יכולה לרכך את היציאות, אולם מבחינת הרכב הסיבים, קונסיל הוא מוצר יותר מרוכז. מומלץ להקפיד של שתיה מרובה. כעיקרון, אתה צריך לווסת לבד את המינון כדי שהיציאות יהיו במרקם ספוגי (רכות כמו ספוג) אך לא יותר מדי פעמים ביום, כדי לשפר ככל הניתן את איכות החיים.

שלום, אני בן 44, מזה מס' חודשים יש לי טחור חיצוני שאינו כואב. לעיתים רחוקות, לאחר שאני מתפנה, יש קצת דם על נייר הטואלט. פניתי לפרקטולוג שביצע לפני כשבוע קשירת טחורים. לאחר הקשירה הרגשתי כאב באזור פי הטבעת במשך יומיים-שלושה והיו לי יציאות עם דם. לאחר מכן פחת הכאב, וחלק מהיציאות היו עם דם וחלק לא. הטחור החיצוני עדיין נמצא. רציתי לדעת האם מומלץ לי לעשות בדיקת קולונסקופיה על מנת לשלול מקור דימום אחר ? אציין שבמשפחה אין רקע של סרטן במעי הגס, יחד עם זאת, אצל אבי נתגלה סרטן הלבלב לפני מס' שבועות.

שלום רב, כאב מתון ודמם קל למספר ימים אפייניים לקשירת טחורים. הטחורים הפנימיים לרוב מצטמצמים לאחר קשירה בתהליך שאורך בממוצע כ 4-6 שבועות. לקשירת טחורים השפעה קטנה יותר על טחורים חיצוניים. ככלל, סביר שדימום בימים הסמוכים לקשירת טחורים נובע מהקשירה. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן לרוב במקרה של דימום מתמיד או חוזר אנו ממליצים לבצע לרוב גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. בגילך וללא סיפור משפחתי של גידולי מעי (גידול בלבלב אצל האב לרוב אינו רלוונטי לדמם זה), סביר שאפשר להסתפק בבדיקה חלקית, הבודקת את מקטע המעי ממנו יכול לבוא דם טרי. אם הדמם ימשך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני שם לב לאחרונה (לפחות חודשיים) שהצואה שלי צפה בשירותים ולא שוקעת. לפחות ברובה. מה עלי לבדוק או איזה בדיקות כדאי לבקש כדי לשלול שזה לא בעיה מסוימת? אני לא יודע להגיד כמה זמן זה נמשך. נ.ב יש לי הליקובקטר פילורי. לא יודע אם יש קשר.

אסי שלום, הממצא שאתה מתאר אינו בעייתי כשלעצמו.

הומלץ לי לבצע ניתוח עקב פיסורה כרונית ממנה אני סובל מזה כשנה וחצי הבאה לידי ביטוי בכאבים בעת יציאות ודמם. לאחר שימוש של מספר שבועות בניפדיפין הפיסורה נירפאת זמנית למספר שבועות הכאבים חולפים,אולם הפיסורה חוזרת לאחר מספר שבועות של הפסקת השימוש במישחה וחוזר חלילה. כיום המצב מיוצב בזכות שימוש במישחה ואני חש רק לעיתים בכאב קל בלבד בזמן יציאות. שאלותי:האם יש נזק בשימוש ממושך בניפדטין ? גם בשימוש של שנים ? האם ממליץ לידחות ניתוח ולהמשיך כך (ולהשתמש במישחה באופן קבוע כל עוד אי הנוחות שלי מעטה ? שכחתי לציין-אני בן 60

שלום רב, אין מניעה להשתמש במשחת ניפדיפין לטווח ארוך, או לחדש את השימוש בה כל פעם שמתחדשיםן סימפטומים (לרוב מומלצים קורסים טיפוליים של 6 שבועות). ההחלטה אם להמשיך כך או לעבור ניתוח היא שלך, שכן פיסורה היא בעיקרה בעיה של איכות חיים. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, עברתי ניתוח pph לפני חמישה ימים ומאז היו לי 2 יציאות קשות שגרמו לי לכאב רב וממושך על אף שאני נוטל שמן פראפין פעם ביום לפי הוראות הרופא המנתח. רציתי לשאול: אפשר לקחת נורמלקס על מנת לרכך את הצואה ובאיזה מינון?, האם שימוש בנורמלקס יגביר את תדירות היציאות ויכול לגרום לשלשולים? תודה

שי שלום רב, בהחלט מומלץ לאחר ניתוח לטחורים להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מומלץ כי נטילת המוצר תהיה יומיומית, במינון שיאפשר יציאה במרקם ספוגי או משחתי בתדירות סבירה. לרוב לוקח כמה ימים ללמוד את המינון המתאים ביותר לכל אחד. החלמה קלה

תודה רבה על תגובתך פרופסור זמורה, לגבי ניתוח התפשלות רירית ורקטוצלה. שאלה נוספת , ברשותך, אובחן גם אניזמוס, מטופלת בביופידבק. במידה והטיפול השמרני אינו עובד, האם השלב הבא הוא סטומה? 1. איך אני אמורה לחוש שהאניזמוס עדיין קיים? כרגע כשלוחצת להתרוקנות , מרגישה את הכיווץ אך לא את הכיוון. 2. האם באניזמוס מוחלט קיימת בכלל פעולה של התכווצות? פנימה או החוצה? 3. האם באניזמוס, ברמה זו או אחרת, יש בעיות שליטה ? תודה רבה וערב טוב

שלום רב, ככלל, ניתן לטפל באניזמוס גם באמצעות הזרקת בוטוקס לשרירי רצפת האגן המכווצים. פעמים רבות המטפל/ת בביופידבק יוכלו להגיד אם מצב האניזמוס משתפר או לא, וכמו כן ניתן לחזור על הבדוקות באמצעותן אובחן האניזמוס. אניזמוס כשלעצמו לא גורם להפרעות שליטה, אולם עצירות רבת שנים יכולה בהדרגה לפגוע במנגנון הסוגרים של פי הטבעת. גם הזרקת בוטוקס יכולה להחליש במידה מסויימת את שרירי רצפת האגן, אך השפעה זו הפיכה.

קודם כל תודה לרופאים שנמצאים פה גם בחג. בזמן האחרון יש לי כל הזמן בצואה ויש לי עצירות ושלשולים לסירןגין. אני סובלת מעוייתות קשות לפחות כמה פעמים ביום וזה נמשך כבר קרוב לחודשיים. הדם הוא דם אדום לפעמים עם קרישים( סליחה על התיאור). האם יש צורך לבדוק זאת באופן דחוף ? במידה ולא על איזה בבדיקה אתה ממליץ. בדיקות הצואה הגיעו תקינות. אשמח לתשובה בהקדם

עדי שלום, מאחר שמדובר בבעיה הנמשכת קבר כחדשיים כנראה שלא מדובר בבעיה דחופה. ממליץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מבקרה של דמם מאסיבי יש לפנות לחדר מיון.

שלום לפני שנה עברתי ניתוח ניקוז אבצס. לפני חודש הייתי בביקורת והרופא אמר כי ישנה פיסטולה והמליץ לנתח. מבחינתי אין שום הפרעה כרגע. לאור זאת פניתי לקבלת חוות דעת נוספת והרופא השני אמר כי אינו רואה פיסטולה וגם אם היתה אין צורך לבצע ניתוח, אלא אם יתפתח אבצס נוסף ואז ניתן להשאיר חוט בפיסטולה ללא חיתוך השריר. מה דעתך? תודה רוני

רוני שלום רב, אם אכן ישנה פיסטולה, אז הטיפול העקרוני הב הוא טיפול כירורגי, ולא שכיח שפיסטולה נרפאת בעצמה ללא טיפול. יחד עם זאת, פיסטולה היא בעיקרה בעיה של איכות חיים, ולכן אם כרגע אין כל פגיעה באיכות החיים אז לא בהכרח חייבים לבצע בעתיד ניתוח. אם אכן קיימת פיסטולה, יש להניח כי היא תהפוך שוב סימפטומטית בעתיד, ויש סיכוי קטן אבל קיים שבעתיד היא תופיע בצורת הופעה מסובכת יותר. עקרונות הטיפול בפיסטולה פריאנאלית מפורטות למטה. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

של ריר בצואה בן 28 לפני כשבועיים עברתי קשירת טחורים בפעם השניה (הפעם הקודמת הייתה חודש קודם לכן). מאז הקשירה אני ניגש הרבה פעמים לשרותים והיציאה היא ריר בהיר לבן או שקוף בלבד. האם הדבר שכיח? (אני סובל גם ממעי רגיז). בנוסף יש ביציאות מסוימות דם עם נוזל שקוף ולפעמים גם דם קרוש. העניין הוא שאני יוצא מחר לחופשה בת שבוע ומודאג מהדברים שתיארתי. השאלה אם הדברים שתיארתי שכיחים או עלי לגשת לרופא כמו כן, האם אני יכול להיכנס לבריכה \ ים כשיש דמם שכזה (רק ביציאות, כמות לא גדולה של דם) תודה מראש אלירן

אלירן שלום, ככלל, דמם קל בטווח של השבועיים הראשןנים לאחר קשירת טחורים, כמו גם תחושת צורך תחוף ליציאה, שכיחים לאחר קשירה. אין מניעה להכנס למים. במקרה של דמם מאסיבי יש לפנות מיידית לטיפול. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה ומבלי להכיר את כל פרטי המקרה.

לגבי הריר השקוף\ בהיר\ לבן שיש לי יחסית הרבה האם זה קשור לקשירה או לטחורים? או כלל לא? תודה שוב

שלום ד"ר . האם אישה בהריון יכולה לעבור אצלך בדיקה ? מה כוללת הבדיקה ? ובאיזו תנוחה היא מתבצעת ? אתה עובד עם קופ"ח לאומית ? כמה עולה בדיקה פרטית ? מחכה לתשובה , תודה.

שלום רב, ניתן לבצע בדיקה בהריון והיא לרוב מבוצעת בשכיבה על צד שמאל עם רגליים מקופלות לכוון הבטן. פרטים על מרפאתי ניתן למצוא בהקלקה על שמי.

שלום, מספר חודשים אחרי ניתוח התפשלות רירית ורקטוצלה.........אובחן אצלי קו סיכות גבוה. אכן מאז הניתוח לא מצליחה להתפנות כרגיל ולהשתחרר מגזים ללא נורמלקס, וגם אז בקושי. האם ניתן להסיר סיכות מיותרות או להזיז קו סיכות שנקבע גבוה מידי? תודה

שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה ומבלי להכיר את כל פרטי המקרה כולל סוג הניתוח אותו עברת, אולם בכלליות ניתן לומר שישנן סיבות רבות לקשיי התרוקנות, חלקן הפיכות בניתוח וחלקן לא, והסיבה השכיחה ביותר לקשיי התרוקנות לאחר ניתוח לרקטוצלה והתפשלות היא נוכחות סיבות שונות לקשיי התרוקנות שהיו גם קודם ולא מתוקנות על ידי ניתוח. בכדי להעריך האם ההתפשלות והקרטוצלה עצמם עדיין מהוים סיבה לקשיי התרוקנות, סביר שיהיה מקום לבצע הדמיות חוזרות כגון דפקוגרפיה ואולטרסאונד פרינאלי דינאמי. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת או לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה ויעוץ.

שלום. כבר שבוע שאני סובל מפיסורה. זה התחיל בעצירות של שלושה ימים ולאחר שהרגשתי כאב עז לכתי לרופא משפחה לבדוק והוא אמר שזה פיסורה. הוא נתן לי רקטוגסיק שעוזר טיפה אבל עכשיו ניגוב אני מרגיש חתכים חדשים על פי הטבעת עצמו וזה מלחיץ אותי. בנוסף הכאב עצמו ביציאות הוא בלתי אפשרי. מה לעשות?

זיו שלום, ככלל מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. משחת רקטוג'זיק אכן מיועדת לטיפול בפיסורה ויש למרוח אותה פעמיים ביום סביב פתח פי הטבעת. אם הסבל ניכר ניתן לשקול טיפולים פולשניים לטיפול בפיסורה כגון הזרקת בוטוקס או ניתוח. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום , הייתי אצל הרופא והוא טוען שיצאו לי שני טחורים גדולים (בביקור רופא) של חיילים , הוא הביא לי משחה ותרופה לשתייה . הוא אומר שאני מועמד מוביל לניתוח , אך עבר יום ואני מרגיש שהטחורים נכנסו חזרה לבפנים ולפחות פחות כאבים . האם טחורים אכן יכולים לעבור לבד תוך 2-3 ימים ? והאם מותר לי לרוץ לבצע כפיפות בטן וכאלה ?

שלום רב, האינדיקציה העיקרית לטיפול בטחורים, כולל טיפול ניתוחי, היא על מנת לשפר את איכות החיים. אם כעת אין סבל ניכר, סביר שאין בכרח בטיפול ניתוחי. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, ומומלץ לנהוג לפי ההנחיות שקיבלת. אם ישנו סבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

היי, אני גבר בן 26 ובן זוגי בן 28. אנחנו במערכת יחסים מספר שנים ועושים מין ללא קונדום. הבעיה שלי היא בעיה שהייתה לי במהלך כול חיי הבוגרים, עם אנשים שונים איתם שכבתי נתקלתי שוב ושוב באותו עניין. בהתחלה החור שלי צר מאוד ולאט לאט הוא מתרחב עד לרמה הרצויה כמו אצל כולם, אצלי לעומת זאת התהליך הזה נמשך ברמה שאחרי 20 דקות הפרטנר שלי כבר לא מרגיש כלום, החור רחב מדי וגם אני בקושי מרגיש. ניסיתי לכווץ אותו במהלך הסקס בכול הכוח וזה פשוט לא עזר מספיק. חיי המין שלי עם בן זוגי נפגעים כמובן מהעניין, למרות שיש לו איבר מין מאוד גדול זה עדיין קורה. אני שומע הרבה על אנשים שנשארים צרים במהלך כול הסקס וזה מתסכל אותי. האם זה עניין פיזיולוגי? כלומר נולדתי עם שריר שמתרחב יתר על המידה ואין מה לעשות בעניין? או שאולי זה נובע מדברים אחרים? אנחנו משתמשים בחומר סיכה על בסיס מים, חשבתי לנסות חומר אחר אבל אני בספק שזה ישתנה. יש לציין שתדירות יחסי המין די נמוכה, פעם בשבועיים אם זה משנה. אשמח לתשובה

שלום רב, איני מכיר מצב רפואי בו שריר פי הטבעת עובר הרפיית יתר רק בעת מגע מיני אנאלי. יחד עם זאת, נושא זה אינו בטיפול שכיח בתחום התמחותנו.

שלום רב, בן 50, לפני כחודשיים עברתי ניתוח פיסטולה בביהח אסותא בחיפה. בניתוח קשרו לי חוט שאיני זוכר את שמו ואני סובל מכאבים עזים שמקשים על ההליכה וההתנהלות היומיומית. הפרופ המנתח אמר לי לעשות אמבטיות (דבר שאני מקפיד עליו יש לציין) ופשוט למשוך את החוט לאט לאט בכל פעם. מאז שאני מושך את החוט הכאבים מתעצמים ונשארים לשעות רבות. אני בקשר טלפוני ופיזי עם הרופא המנתח ובכל פגישה עימו הוא טוען שהכל בסדר. אני אדם בעל סף כאב מאוד גבוה ועברתי כמה דברים בחיי אבל הכאב הזה בלתי נסבל פשוט! מתי כל זה אמור לעבור? האם משיכת החוט באמת עוזרת? תודה מראש.

שלמה שלום, מתאורך סביר שהניתוח שעברת הוא ניתוח לתיקון פיסטולה גבוהה עם חוט סיטון חותך. כעיקרון, בניתוח זה לרוב מבוצע בניתוח עצמו, בזמן ההרדמה, חיתוך של העור מעל הפיסטולה (שהוא החלק העיקרי שכואב), ומונח חוט הדוק על שרירי הסוגרים, אשר מהודק במרפאה כל מספר שבועות בהדרגה, עד שהוא חותך את כל רקמת השריר. מדובר בניתוח יעיל לתיקון פיסטולות, אך כרוך בתקופת החלמה לא קלה. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום, אני סובלת מאניזמוס שגורם לפיסורה ממנה אני סובלת שנים רבות. טיפול ביופידבק לא פתר את בעיית האניזמוס, וניתוח לא פתר לי את בעיית הפיסורה (היא חזרה תוך ימים ספורים). כמו כן - נפידיפן כבר מזמן לא עוזר, וגם לא נורמלקס. אני סובלת מפיסורה מזה 7 שנים ומיואשת. ניתוח נוסף לא בא בחשבון (שכן נשארתי עם תופעות לא נעימות מהניתוח שעברתי) ובכל מקרה - לא יעזור, שכן הבעיה היא תפקודית. האם נותרה עוד אופציה או שמיציתי את כולן ואין מה לעשות יותר ???

שלום רב, כעיקרון, באניזמוס שלא הגיב לטיפול טוב בביופידבק ניתן לטפל גם בהזרקת בוטוקס לשרירי רצפת האגן (הזרקה לשריר הסוגר הפנימי סביב פי הטבעת יכולה גם להועיל בטיפול בפיסורה) מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

סובל מאד מטחור גדול שהופיע בפתאומיות רבה. רופא רשם נידופידין. מבקש לדעת האם מומלץ ללוות את המשחה עם אמבטיות במים חמימים (כהמלצת הרופא) או באמבטיות קרות (כפי שמומלץ בפורומים שונים). כמו כן, תוך כמה זמן יש לצפות להקלה והאם ככל שהטחור גדול יותר האפקטיביות של המשחה קטנה יותר. תודה.

אייל שלום, ככלל, משחת ניפדיפין מיועדת לטיפול בפיסורה בפי הטבעת, ולא משמשת לרוב לטיפול בטחורים. אמבטיות ישיבה מבוצעות לרוב במים חמימים ונעימים. ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים עם קרישי דם, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום רב לך דר יקר, בני לקראת גיוס. בעוד שבוע. סובל מפילונידל סינוס. לפני כחודש הייתה הפרשה מהמקום וזה חזר להיות שקט. בבדיקה אחרונה בתל השומר ( חיפשתי אותך שם), ראו 4 פתחים. מה זה אומר למעשה? לא שאלתי... בנוסף, עכשיו מתחילים לו שוב כאבים ואי נוחות. האם זהו מצב דחוף ? או שיכול להתגייס בשקט? הטירונות כשבועיים וחצי...אשמח לתגובה. מרב

מרב שלום, למספר הפתחים חשיבות משנית. מומלץ לידע את הצבא במצבו הרפואי ולהתייעץ איתם אם יהיה נכון לבצע את הטירונות עם הסינוס או לדחות את הגיוס. למרות שהסיכון להתפרצות דווקא בשבועיים וחצי האלה קטן, לדעתי לא נכון להסתיר מידע רפואי, ובוודאי שלא ניתן יהיה לצפות מהצבא ליטול אחריות על מצב רפואי שהוסתר. אם מופיעים סימני אבצס כגון כאב עז, נפיחות מקומית ניכרת חום וכד יש לפנות מיידית לרופא. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

דר יקר, אתה היחיד שתעשה איזושהי פעולה כירורגית לבן שלי, אם יהיה צורך בכך. בכל מקרה. תודה על תשובתך. מה בנוגע להפרשות ודימום קל , כמו שקרה לו ? זהו מצב שמצריך פנייה למיון? אני כבר מבולבלת....אודה לתשובתך. כל טוב דר יקר

שלום רב פרופסור זמורה ,ביום א ה23/3/14 עברתי על ידך ניתוח בשיטת הHal ביום שלאחר מכן ממש זחלתי מרוב כאבים וישנה תחושה של לחץ ,כמו כן גם היום מספר ימים לאחר הניתוח אני סובל מכאבים ואף מתחושת לחץ ,ברצוני למיין כי אני מרבה בשתייה ושימוש בתוספי תזונה כמו בנפייבר על מנת לגרום ליציאות רכות,את הכאב אני מנסה לשכך על ידי טיפות אופטלגין שנראה כלא ממש עוזרות ,האם לדעתך זה תקין שישנו כאב בעצימות כזאת מספר ימים לאחר הניתוח? האם עליי ליצור איתך קשר באופן ישיר ? תודה מראש .

ניר שלום, אם עדיין ישנן שאלות לאחר ששוחחנו אתה מוזמן ליצור קשר ישירות בכל זמן.

אני אחרי ארבע לידות כאשר רק בראשונה (לפני עשר שנים) היו לי תפרים.לדעתי אחרי הלידה השניה יצא לי טחור שלא היה משמעותי. עכשיו, אחרי לידה רביעית אני סובלת. עדיין מדובר באחד לדעתי, יש באיזור פי הטבעת נפיחות, שריפה במתן שתן ומעט מאוד דם בניגוב אך לא נוזל. ההצקה בעיקר במתן שתן. יש דרך לפתרון עם משחה?

שרונה שלום, מתיאורך קשה לי להבין אם את סובלת כרגע מהתקף חריף, למשל של טחורים טרומבוטיים, או ממצב כרוני. כעיקרון, משחות טובות יותר להקלת סימפטומים בהתקף חריף. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, יש לי סקין טאג בפי הטבעת. רופא פרוקטולוג לא ממליץ להסיר אותו מסיבות שונות (כאבים, סיכוי גבוה לזיהום וכו') אבל לי זה מפריע מבחינה אסתטית. קראתי באינטרנט שאפשר להסיר לבד באמצעות קשירת חוט דנטלי והידוקו עד שינשור. האם שיטה זו כרוכה בסיבוכים?

שלום רב, השיטה שאתה מתאר נראית לי הרבה יותר כואבת והרבה פחות בטוחה מהסרה כירורגית. הסרה כירורגית אכן כרוכה בתקופת החלמה קשה וכואבת, אך שיעור הסיבוכים כגון זיהומים נמוך. אם אתה מתעקש להסיר את קפל העור, מומלץ לפנות בכל זאת להסרה כירורגית ולא להסירו לבד.