פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום! עברתי ליפני כחודשים ניקוז אבצס לאחר שבוע מהניקוז הכל חזר וגרוע יותר היתי מאושפז 10 ימים ביגלל אבצס בצורת פרסה ופיסטולה שלחו אותי לעשות mri אחרי שעשיתי עשו לי ניתוח לאבצס ופיסטולה עדיין נישארה לאחר שבועיים מהשיחרור עשיתי גסטרוסקופיה וקולונסקופיה גדי ליבחון את הפיסטוךה ושכחתי לציין שיש גם חשד לקרוהן ביגלל אח עם קרוהן אז השאלה שלי אחרי כל הטיפול הזה ועדיין נישארה הפיסטולה שהמועד של הניתוח של הפיסטולה עדיין לא ניקבע אז ניהיה לי באזור פין הטבעת בצד שמאל בלוטה כזאת קטנה ובצד ימין שורף לי כאילו נוצרה שפשפת אני לא יודע מה בידיוק אז השאלה שלי עם זה הכאבים של פיסטולה? תודה

דניאל שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, שתחושת צריבה מקומית עקב הפרשה באזור פי הטבעת ניתן לטפל במריחת משחת הגנה כנגד תפרחת חיתולים ג\כגון בייבי פסטה, פנטן, דזיטן, עדינול וכד. מידע כללי על פיסטולה מצורף למטה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

הייתי אצל פרקטולוג והוא אמר לי שיש לי טחור פנימי שבולט לי לאחר יציאה ובנוסף הרופא אמר שיש לי גם גרוי בפי הטבעת חוץ מהטחור רציתי לדעת אם ניקוי עמוק מדי של פי הטבעת כלומר אני מנקה עם מגבונים לאחר כל יציאה ומכניס את המגבון עד הפרק הראשון של האצבע שמתקפל אני לא יודע אולי סנימטר או שתים לתוך פנים פי הטבעת כדי לנקות אותו האם זה יכול לגרום לטחורים פנימיים ואם לא האם זה יכול לגרום נזקים אחרים לפי הטבעת כמו צניחה רקטום תודה רבה

אבי שלום, ניקוי "פנימי" כפי שאתה מתאר אינו נחוץ, אך אינו גורם לבעיות כגון טחורים או צניחת רקטום. אם ישנם טחורים פנימיים גדושים, ניקוי מעין זה יכול לגרום לדמם מהם.

שלום דקטור זמורה שלחתי לך מספר שאלות אבל יש לי עוד תופעה ששכחתי להזכיר לאחר הניתוח היה לי קשה במתן שתן לאט לאט זה הישתחרר כיום אני משתתדלת לישתות הרבה וזה משחרר את השתן אבל אני מרגישה תחושה של לחץ איפוה שהפיפי ביוחד בלילה האם גם זו תופעה שקימת אחרי הניתוח ואם הזמן הגוף יחזור לקדמותו? תודה מראש שיר

סביר שכן.

שלום רב בת 47 עם עבר בדימומים עקב טחורים פנימייים עברתי קולנסקופיה אחרונה באוגאסט 13 הכל היה תקין חוץ מטחורים פנימיים שלא דיממו,אני עברתי קשירות בעבר עם הטבה כבר קרוב לשמונה חודשים,,ישנן יציאות שאני רואה עדיין דימומים על הנייר וגם נוזל לתוך האסלה,אני מרגישה שיש גם פיסורה קטנה,היציאות הן לא קשות אני יוצאת מספ ר פעמים ביום יציאות רגילות לפעמים שלשול אן כאבי בטן אני פשוט בלחץ מהדימומים שאני רואה באסלה שיורדים לי האם אני יכולה להיות באמת רגועה שזה טחורים פניממים ולא משהו שגדל שם,אני בלחץ,עברתי בדיקה ידנית על ידי כירורג הכל היה תקין,הוא ביקש שאעבור בדיקה סגדימוסקופיה,השאלה אם אני צריכה את זה אבקשך להסביר לי מה עלי לעשות תודה

בתאל שלום, ככלל, אם הקולונוסקופיה האחרונה היתה לפני פחות משנה והיתה תקינה לחלוטין ובאיכות טובה (זאת אומרת שההכנה היטה טובה וראו היטב), אז הסיכוי שיש ממצא מסוכן כלשהו שפוספס או צמח בזמן קצר כזה הוא קטן מאד, ורוב הסיכויים שמקור הדמם הוא בפי הטבעת, למשל בטחורים פנימיים. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום, למשך כמה זמן דימום שלאחר קריש דם בטחור חיצוני נחשב כתקין? טופלתי ע"י משחה נרות ומגנזיום בלבד ולאחר יומיים-שלושה החל דימום במקביל להקלה בכאב. הדימום לא חזק ונמשך כבר כשבוע. כמו כן, האם יש טעם להמשיך בטיפול למרות שיש כבר הקלה משמעותית בכאב? (עדיין ניתן לראות את הקריש אבל צבעו הבהיר). והאם זה בסדר בזמן הריון להשתמש בנרות ובמשחה יותר משבוע רצוף? המון תודה, גילה

גילה שלום, דימום קל כשבועיים- שלשה לאחר אירוע של טחור טרומבוטי (עם קריש דם) הוא סביר. מטרת הטיפול שתארת כאן הוא להקל על סבל וכאב, ואם את לא סובלת ניתן להפסיק אותו. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס המותרים לשימוש גם בהריון.

שלום שמי שיר לפני כשלושה שבועות עשתי ניתוח בשיטת HAL היו לי טחורים פנימים וחיצונים בדרגה 4 הניתוח בוצע בהרדמה מלאה. שבוע וחצי סבלתי מכאבים וכשבועים סבלתי מהתסמנים שהחרי ניתוח.אני סובלת מעצירות(מעולם לא סבלתי מעצירות לפני הניתוח)לוקחת נורמלקס כל ערב ובבוקר יש לי יציאה אפילו 2 אבל במשך היום הרבה פעמים יש תחושה של חוסר היתרוקנות ורצון ליציאה מבלי יכולת לצאת . אני עדין סובלת מכאבים בפי הטבעת אחרי יציאה ולפעמים קשה לי לשבת. השאלה שלי היא. כמה זמן לוקח לתפרים להיתפוגג,מדוע יש עצירות וכמה זמן היא נימשכת , כמה זמן לוקח לגוף לחזור לקדמותו, האם הרקטום הוא שריר שאחרי ניתוח נהיה יותר צר ואחרי תקופ הוא חוזר למה שהוא היה? (אגב היתי אצל הרופא לביקורת אחרי שבוע והוא אמר לי שהניתוח הצליח)אודה לכם אם תענו לי על שאלות שמאוד מתרידות אותי בברכה שיר

שיר שלום, ישנה שונות בין אנשים שונים בקצב ההחלמה מניתוח ובסימפטומים לאחריו. ככלל, תלונות כפי שאת מתארת יכולות עדיין להיות בטווח הנורמאלי לאחר ניתוח, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. אם הסימפטומים נמשכים מציע לפנות שוב לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

אני כותבת לאחר חיפוש תשובות של שנים רבות וחוסר שקט זה דבר שמטריד אותי וגורם לי לחרדות ...... מנסה לקבל תשובות ... שלום לך פרופסור... אני בת 48 ברקע קוליטיס.. לפני שמונה עשרה שנה אובחנתי עם קוליטיס... ב12 שנה אחרונות אפילו14 שנה אניבמעקב אצל רופא בכיר עושה קולונוסרקופיה כל שנה ....... הקולונסקופיה תודה לאל בסדר גמור בעשור האחרון אפילו הרופא אמר לי שאם הוא היה צריך לבדוק אותיבלי לדעת את ההסטוריה הוא לא היה מאבחן שיש לי קוליטיס מבחינתו אני אדם בריא ..תודך לאל אך מאוד מטריד אותי שאני רואה דימום בצואה לסירוגין... אני מטפלת בנרות רפאסל והוספתי לאחרונה קצף ובכל זאת פתאום בלי קשר לכלום יש לי דימום בצואה ,, לרוב בפעילות מעיים זה יוצא בחלק הראשוני של הצואה ולאחר מכן החלק השני בסדר .. אותי זה מאוד מטריד ..לפנישלוש שנים הייתי אצל פרוטולוג ואמר שיש טחור פנימי ולדעתו זו לא הסיבה ....... אשמח לקבל עצה כיוון תודה ושבוע טוב ומבורך ....איילה

איילה שלום, מאחר שאת מקפידה על קולונוסקופיה שנתית, ובדיקות אלו תקינות, ככלל, הסיכוי שהדמם שאת מתארת מבטא משהו מסוכן הוא קטן, בין אם הוא נגרם על ידי גירוי כלשהו של איזור פי הטבעת, כגון טחור פנימי, ובין שהוא נגרם מקוליטיס קלה ברקטום למשל. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום ,אני חודש וחצי לאחר לידה וסובלת מטחורים חיצוניים (דמוי פרח מסביב לרקטום).הטחורים החלו כחודשיים לפני הלידה כל יום הוא סיוט,היציאות לרוב רכות ,אך עדיין לאחר כל יציאה יש רגישות במידה זו או אחרת במשך שעות.כמה זמן סבל כזה עלול להמשך?

נינה שלום, לרוב טחורים שמחמירים בסוף הריון ובלידה משתפרים בהדרגה בשבועות הראשונים לאחר הלידה. מומלץ לוודא שאינך סובלת בנוסף מבעיה אחרת בפי הטבעת, כגון פיסורה. אם את סובלת במידה מספקת בשביל לעבור טיפול כזה או אחר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אחרי הניתוח הכל בסדר אבל אני כבר לא הנה ממין כמו מקודם כאילו לא מרגיש כלום בעת חדירה. אני חושש שמערכת העיצבוב שלי נפגמה איך שהוא. מה עושים כדי להחזיר את ההנאה כמו שהייתה מקודם. אני ממש לא מרגיש כלום בכלל. מה יכול להיות הפיתרון?

שלום רב, ככלל, ניתוחים לטחורים ולפיסורה אינם פוגעים העיצבוב אזור פי הטבעת. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום ד"ר , כמה שאלות. 1. האם אפשרי לאישה בהריון להיבדק אצלך ? 2. מה כוללת הבדיקה ? 3. באיזו תנוחה ? ממתינה לתשובתך על מנת לתאם פגישה.

שלום רב, בוודאי שאנחנו בודקים גם נשים בהריון, אך משתדלים להיות סלקטיביים בפעולות כירורגיות בזמן ההריון. אם את מתכוונת לבדיקת איזור פי הטבעת, אז הבדיקה בזמן הריון היא לרוב בתנוחה על צד שמאל. מהלך הבדיקה נקבע לפי הבעיה הרפואית שאת מציגה.

האם מומלץ לשבת על גלגל ים למניעת כאבי פיסורה ? תודה.

שלום רב, כעיקרון ישיבה על גלגל אינה טיפול מקובל לפיסורה, אולם אם זה עוזר לך אישית, אין מניעה מלהשתמש בכך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

קשישה עם צניחת רקטום שרופא מסרב לנתח בשל גילה ומחלות הלב שלה. מה ניתן לעשות כדי לשפר את איכות חייה ללא ניתוח ?

ענת שלום, כעיקרון הטיפול בצניחת רקטום הוא כירורגי, והתועלת באמצעים לא כירורגיים מועט. ניתן לנסות לרכך ריכוך יציאות בתוסף סיבים טבעוני (שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. ישנם מגוון ניתוחים לטיפול בצניחת הרקטום, חלקם ניתוחים יחסית קטנים עם רמת סיכון נמוכה יותר (אך לא אפס) אך גם שיעורי הצלחה נמוכים יותר.

שלום אני בן 22 לפני כשלושה ימים הופיע לי טחור חיצוני, כואב אך לא מדמם. אני משתמש בפרוקטוגליבנול בעקבות המצב. שאלתי היא, מה ההבדל בין טחור חיצוני רגיל לבין טחור חיצוני עם קריש דם, והאם יש לטפל בהם בצורה שונה. תודה רבה

רז שלום, ככלל, טחור חיצוני כשלעצמו לרוב אינו גורם לכאב עז, וכאב לרוב נגרם כתוצאה מקריש דם שנוצר בטחור. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה ניכרת בטווח של כשבועיים-שלשה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, הפיסורה היא חתך פתוח. האם יש סכנה של זיהום הפיסורה עקב רחצה בבריכה או בג'קוזי ? בתודה

אנה שלום, אין סיכון לזיהום של פיסורה עקב רחצה בבריכה או בג'קוזי. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, אני מטופלת מזה כמה ימים בנרות, משחה תמיסת מגנזיום ומשחה טבעית בגלל טחור עם קריש דם. עד עכשיו לא היו לי דימומים. היום החלו מעט דימומים, במקביל להטבה והקלה בכאב. האם הדימום הוא חלק מתהליך ההחלמה של קריש הדם, או שמדובר בהחמרה ויש צורך להבדק?

כמה זמן אמור הדימום להמשך ובאיזה עוצמה הדימום נחשב תקין. תודה רבה.

גילה שלום, דימום קל שכיח בטחורים טרומבוטיים (טחורים עם קרישי דם), ולרוב קריש הדם נספג בהדרגה בטווח ממוצע של כשבועיים שלשה והסימפטומים משתפרים. בנוסף לטיפול שציינת, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה מספקת בטווח הזמן האמור, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

פרופ' זמורה שלום, עברתי ניתוח משולב לתיקון פיסורה (בהליך של ניתוק השריר), קשירת טחורים פנימיים והסרת טחורים חיצוניים. נאמר לי שזמן ההחלמה המשוער - כשלושה שבועות, מתוכם כ-10 ימים עד להמסת התפרים. היום עברו 12 יום מהניתוח והתפרים טרם נמסו. האם זה בגדר הנורמל? בברכה, דורית

דורית שלום, לצערי קשה לי לתת לך יעוץ פרטני מבלי להכיר את כל פרטי הניתוח, באיזה חוטים השתמשו, וכד'. בכלליות ניתן לומרבכלליות ניתן לומר שטווח הזמן לספיגת התפרים נשמע לי סביר. אם את לא שקטה מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. החלמה קלה.

עברתי בדיקת קולונוסקופיה לפני מספר ימים. לא נמצא פוליפ במעי הגס אך נמצא פוליפ אנלי בגודל 3 מ"מ. האם חייבים לנתח? אין לי כאבים ולא דימום .אני בת 66 תודה

שלום רב, פוליפ אנאלי הוא ממצא שניתן פעמים רבות להעריך בבדיקה פשוטה של פי הטבעת שנקראת אנוסקופיה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני בן 23ו לאחרונה התחילו לי כאבים עזים ותחושת שריפה בפי הטבעת, אני מרגיש שיש מין גולה שומנית והיא מכאיבה ושורפת לי כאשר אני עושה הליכה או פעילות ספורטיבית. רציתי לציין שהיציאות שלי בסדר גמור ולא מכאיבות ממש הכל רגיל.. אני כבר 4 ימים סובל.. מה זה יכול להיות? ואיזה טיפול? או משחה יכולה להתאים לי? תודה על הקדשת זמנך.

שלום רב, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל ציסטה, אבצס, טחורים טרומבוטיים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, לפני כשבוע הייתה לי מעין רגישות ממש מעל פי הטבעת, ממש במפגש שלו עם "חריץ" הישבן. כבר קרה לי פעם או פעמיים שהרגשתי מעין רגישות שכזו באותו מקום והיא עברה לאחר יומיים שלושה ולא התייחסתי אליה. לפני כמה ימים שמתי לב שהרגישות מתחילה לעבור אבל בדיוק במקום הזה אני מרגיש שנוצר מעין גוש עגול ומוצק מתחת לעור ויכולתי גם לראות גם בליטה מתחת לעור. כרגע אין לי שם כאבים אבל אני כן יכול לחוש את הגוש הזה (אולי זה איזה ציסטה או אבסס ?) במישוש ואפילו לראות אותו. לא נראה שהוא ממשיך להתפתח או לגדול. מה זה עשוי להיות ? קבעתי תור לרופא מומחה לעוד כשבוע וחצי כי אני לא מעוניין לגשת לרופא המשפחה שלי עם זה. האם זה נשמע כמו משהו שדורש בירור דחוף יותר ?

שלום רב, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל ציסטה, אבצס, טחורים טרומבוטיים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, הומלץ לי להשתמש בספריי איזוקט (המיועד לאנגינה פקטוריס) להקלה על טחורים. האם מותר להשתמש בספריי זה גם בזמן הריון ובזמן הלידה? ומהי בעצם דרך פעולתו? הבנתי שהספריי מרחיב כלי דם, האם טחורים הם לא כלי דם מורחבים גם ככה?

גילה שלום, כעיקרון, ספריי איזוקט אינו מיועד לשימוש באיזור פי הטבעת, ובוודאי שלא לטיפול בטחורים. החומר הפעיל בספריי איזוקט משמש לטיפול בפיסורה, ונמצא במשחה הנקראת רקטוג'זיק, המיעדת למריחה באיזור פי הטבעת כטיפול בפיסורה (ולא בטחורים). מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, הייתי היום בבדיקה אצל פרוקטו ולדבריו עליי לעבור ניתוח עקב חשד ל"פיסטולה קידמית ופיסורה". אני רוצה לדעת האם לאחר הניתוח יש מגבלה זמנית בתפקוד? איך בדיוק מתבצע הניתוח הזה? והאם אין דרך אחרת לטפל בבעיה שלי? תודה

ירון שלום, כעיקרון, ישנם סוגי ניתוחים שונים לטיפול בפיסטולה, ואם ישנה גם פיסטולה וגם פיסורה, יש להפעיל שיקול דעת על פי נסיבות המקרה. לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום רב, אתמול הייתי אצל כירורג שאיבחן שאני סובלת מפיסורה. יורד לי דם בעת יציאה ואני חשב כאבים עזים כמה שעות לאחר מכן, כולל דקירות ופשוט כאב בחצי האגן שמסתבר ששם מצוי הקרע. קיבלתי מהרופא משחה שנקראת טרידרם למרחיה פעמיים ביום. הוא היה סקפטי שזה יציל אותי מניתוח. מצד שני אני קוראת ברשת על כ"כ הרבה פתרונות שאינם ניתוח וקצת מבולבלת. אשמח לדעת האם לדעתכם המשחה טובה? האם יש עוד משחות ודרכים לטיפול? תודה

שירה שלום, משחת טרידרם לצערי אינה משחה שמיועדת לטיפול ספציפי בפיסורה. המשחות המקובלות ביותר לטיפול בפיסורה הן משחת ניפדיפין ומשחת רקטוג'זיק. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מידע כללי על הטיפול בפיסורה מצורף למטה. כעיקרון, פיסורה היא בעיה של איכות חיים ואינה בעיה מסוכנת, ולכן רק את יכולה להחליט מתי את סובלת מספיק כדי לעבור ניתוח. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, אני בת 32 אחרי שתי לידות רצופות, אני סובלת כבר למעלה משנתיים וחצי מעצירות,מטחורים ופיסורה,לפני שנה וחצי אף נותחתי ניתוח פיסורה אך הבעייה חזרה. ניסיתי לפני ואחרי הניתוח את כל התרופות המקובלות וטופלתי אצל רופאה הנחשבת מומחית בתחום והיא גם זאת שניתחה אותי. אינני רוצה להתנתח שוב ויחד עם זאת ניסיתי כבר את כל האפשרויות ואינני יודעת מה לעשות.. האם דיקור סיני יכול לעזור? האם יש עוד דברים שאוכל לעשות על מנת לצאת כבר מהמצב הזה? האם לחצים נפשייפ משפיעים? אשמח לתשובתך. הילה

הילה שלום, המנעות מעצירות חשובה מאד בטיפול ובמניעה של טחורים ושל פיסורה, וחשוב לנסות ולפתור בעיה זאת. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם כל אלה לא עוזרים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול. מידע כללי על הטיפול בעצירות ובעיות התרוקנות מצורף למטה. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

יש לאישתי דימום חיצוני בקיפולשל הישבן בקטע בין פי הטבעת הד לעצם הזנב.

מרקו שלום תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, פיסטולה, סינוס פילונידאלי ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, בת 26. לפני כ-4 חודשים היו לי בחילות והקאות, היה חשש לצהבת- בדיקות דם יצאו תקינות. עשיתי סוגשל דיאטה לפי המלצת הרופא ועכשיו הכל בסדר. אני אוכלת רגיל (אך מרגישה ירידת במשקל), אך לאחרונה(מאז המקרה) הצואה שלי נראית לי מוזרה. בהתחלה הייתה בהירה ורכה, אחרכך נראתה לי בצבע הרגיל, אך היו כל מיני דברים צהובים בתוכה לא ברורים וכמו גרגירי סומסום חומים/אדומים. לפני כשבוע סבלתי מעצירות והרגיש לי כאילו יש לי טחור חיצוני שממש כאב, העצירות עברה ועכשיו הצואה שלי רכה. היום ראיתי כי בתוך הצואה יש נקודות אדומות-שחורות/כהות. ועכשיו אני בחרדות כי לא ביצעתי כלל מעקב אחר הצואה. ממה כל זה יכול לנבוע ? האם זה חמור ? תודה.

שלום רב, כעיקרון כבעיות כפי שאת מתארת לא נשמעות לי כבעיות משמעותיות של מערכת העיכול, ומחשידות כבעיות פונקציונאליות (תפקודיות) יותר מאשר בעיות מסוכנות. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התלונות מפריעות לך או מדירות שינה מעינייך מומלץ לפנות לרוםפא המשפחה או לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום לפרופסור זמורה, לפני מספר ימים שתיתי משקה קל מוגז, ומאז יש לי גרפסים מדי פעם. הפסקתי לשתות מוגז, והבעיה נמשכת. השינוי היחידי הוא שהתחלתי לקחת טיפות ויטמין D שש טיפות ביום עקב חוסר, שנמצא בבדיקת דם. (40). ממה זה נובע, וכיצד לטפל. תודה.

תמר שלום, שאלתך אינה בתחום עיסוק או תחום התמחות פורום זה.

שלום פרופסור, שאלתי אם יש טיפול לטנזמוס, שמתי לב שאחרי מספר יציאות מגרד לי ברקטום, כאשר אני מנסה לנגב שנית, יוצאת עוד צואה. תודה.

אליהו שלום, טנזמוס, שהוא המונח הרפואי המבטא תחושת צורך ליציאה גם כשאין יציאה, נגרם לרוב מסיה זו או אחרת. אין טיפול בטנזמוס עצמו כסימפטום, ומומלץ לנסות להבין את סיבתו על מנת לטפל בסיבה. לגבי הקשר בין טנזמוס לשאר הסימפטומים שתיארת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב! מזה שבוע שאני סובל מטחור חיצוני ימני. ביום רביעי האחרון הייתי אצל פרוקטולוג שחתך וניסה לנקז את הדם. כרגע זה עדיין נפוח ומדמם, האם כדאי ללחוץ על מנת להוציא מה שבפנים?

לא. חכה בסבלנות, שמור על הגיינה מקומית ועל יציאות רכות, וסביר שהטחור ישתפר בהדרגה.

אני בן 38 לפעמים יש לי כאבים חזקים בפי הטבעת כבר כמה שנים. הכאב יכל לבוא ביום או בלילה באופן ספונטני בפעם האחרונה,הכאב הופיע בלילה והיתה לי זקפה לסרוגין במהלך הכאב. שנמשך 30 דקות. לקחתי כדור אקמול ולאחר 30 דקות הכאב עבר. בדיקות לטחורים לא נמצאו, ובדיקות הדם תקינות האם מדובר בפרקטולוגיה פוגקס? מה אפשר לעשות?

משה שלום, הכאבים שאתה מתאר בהחלט יכולים להחשיד לפרוקטלגיה פוגקס, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון אפשרויות הטיפול בפרוקטלגיה פוגקס מועטות, והטיפול העיקרי הוא להרגיע את המטופל שאין ממצא מסוכן כלשהו. ניתן לנסות למרוח משחת ניפדיפין לתקופה ארוכה וישנם דיווחים על טיפול בתרופות שלרוב ניתנות כטיפול באסטמה, אולם אין מידע טוב בספרות הרפואית על יעילות טיפולים אלו.

שלום לך, הייתי אצל פרוקטולוג והוא אמר שהוא חושב שזה פיסורה ורשם נפידיפין ואני מטפל כבר שבועיים. הבעיה שלי היא הישיבה, אין לי דימום וכו והיציאות רכות (נורמלקס) וללא בעיה. פשוט בישיבה הכאב מתגבר במשך היום עד שזה נעשה בלתי אפשרי. חלק גדול מעבודתי היא להיפגש במקומות שונים ואין לי דרך לסחוב כל היום כריות ואני מחליף צבעים מול ספקים. אני גם לא מרגיש חתך או משהו כזה. אני כן מרגיש כמו נקודה קטנה מחוץ בבסיס פי הטבעת (לא יודע אם קשור) וכאב נורא כמו לקבל מכה בפי הטבעת. השאלה אם זה יכול להיות משהו אחר? אולי הטיפול לא עובד? אולי אני לא משתמש בנפידיפין נכון (ניסיתי רק חיצוני וגם ניסיתי פנימי).

שלום רב, פיסורה היא בעיית איכות חיים ורק אתה יכול לקבוע את תוצאת הטיפול מספקת מבחינתך או לא. לגבי שאלתך האם מדובר בפיסורה או באבחנה אחרת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ניפדיפין יש למרוח חיצונית סביב פתח פי הטבעת 4 פעמים ביום למשך 6 שבועות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

תודה דר. אנסח אחרת, האם קושי בישיבה זאת תופעה נפוצה של פיסורה? תודה על תגובתך.

יש לי גירוד ברקטום ובנוסף חתיכת עור שיצאה מהאזור של הרקטום מגרדת לי גם. זה קרוב ל7 חודשיים שאני סובלת. כאשר התיעצתי עם רופא הוא אמר שאולי זה תולעים אך לא נראה לי שזה המצב. כרגע אני בהריון האם זה מסוכן?

שלום רב, גירוד אנאלי יכול לנבוע ממגוון רחב של בעיות באיזור פי הטבעת, כולל תולעים, וכמעט כל הבעיות האלה הן בעיות שפירות ולא מסוכנות, והאינדיקציה העיקרית לטיפול היא איכות החיים. אם את מעוניינת בטיפול, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בשנות ה-40 לחיי. לא ילדתי. בחודשים האחרונים אני חווה קושי בהתרוקנות מצואה. למרות שהצואה רכה (שותה המון פעילה גופנית ואוכלת כמות סיבים גדולה מאוד), איני מצליחה להפיקה וגם אם כן היא דקה מאוד והריקון חלקי. בנוסף חווה כאבים באיזור פי הטבעת.הדבר ממש ממרר את חיי. קולונו ובדיקת פרוקטולוג- תקינות. התייעצתי עם מומחה רצפת אגן שאמר לי כי מדובר כנראה בהרפייה לקויה של שרירי רצפת האגן. הוא לא הסביר מעבר לכך אך במכתב הסיכום ראיתי שפירט. אודה לך מאוד אם תוכל להסביר לי בצורה יותר מדוייקת את המשמעות של הדברים. תודה מראש. pain in the rectus abdomini. pain at palpation of the EAS' PR' LA lat and anterior, IO. Pubalgia at palpation. The post anal e shows a midline irregularity with further pain

שירי שלום, התאור בלועזית מתאר רגישות במישוש פנימי של שרירי רצפת האגן, וגם אי סדירות מסויימת במישוש האיזור מאחור. שבילה עם הסימפטומים שאת מתארת, התמונה יכולה בעיקרון להתאים לבעיה בהרפיית רצפת האגן, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג הבודק להמשך המלצות על בירור נוסף או טיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

היי, אי בן 33. בשבועות האחרונים מדי פעם אני חש גרד בפי הטבעת. כשאני ניגש לשירותים אני מבחין בשאריות צואה (כאילו ששכחתי לנגב, למרות שלא כך הדבר ולא קשור לתזמון של היציאות שלי). הדבר יכול לקרות מספר פעמים במהלך היום בתדירות משתנה. המלצות? להיות מודאג?

שלום רב, הפרעות שליטה בפי הטבעת נדירות בגברים צעירים ובריאים. ניתן לנסות להקטין את כמות הנוזל החפשי ביציאות על ידי שימוש יומי בתוסף סיבים מסחרי כגון קונסיל ( שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) . אם אין שיפור והבעיה פוגעת במידה נ יכרת באיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, בת 30 חמישה חודשים לאחר ניתוח להסרת הרקטום ועכשיו יש לי סטומה קבועה. לפני יומיים יש לי הרגשה של לחץ בפי הטבעת והרגה שאני צריכה ללכת לשרותים... התעייצתי ואמרו שזה סביר. כרכע מטופלת בטיפול כימי וביולוגי. האם יש צורך להילחץ? מה עושים במצב כזה?

עינב שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. אם יש ספק, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום, אני סובל מטחורים פנימיים מדממים. האם זה מסוכן לשים חתיכת קרח קטנה קטנה ( ככה שזה לא יכול לדקור) בתוך פי הטבעת? כי מבחינה הגיונית, כך אפשר לכווץ את הטחורים שהם בעצם כלי הדם ולהקל על הכאב. אך האם יש בזה סכנה כלשהי? מה דעתך פרופסור? תודה.

גיא שלום, כעיקרון לא נראה לי שיש בעיה לשים קרל באיזור פי הטבעת ולהסיר אותו אם אתה חש אי נעימות. לא מומלץ להכניס קרח דרך פי הטבעת באופן שלא ניתן להוציאו מיידית. יש לציין שקרח אינו טיפול מקובל או מוכח לטחורים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

יש לי טחורים חיצוניים כבר הרבה זמן (מאז הלידות שלי) אך לאחרונה הם התחילו ליצור תחושת גרד!!! וזו אינה תחושה נעימה איזו משחה מומלצת למרוח או שעדיף ללכת לרופא לבדיקה. (שזה די מביך לעשות)

ניתן להשתמש המשחות לטחורים כגון רקטוצורין או פרוקטוגליבנול, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים כגון בייבי פסטה, עדינול, דזיטן וכד'. אם אין הטבה והגרד פוגע באיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב פרופ', האם הוצאת נוזל בעזרת מחט מפלינודל סינוס, הוא הליך תקין שנעשה בחדר מיון? בוצע ע"י רופא כירורג כדי לבדוק את הנוזל בתוך הפצע. תודה מראש

ההליך תקין בכדי לבדוק אם יש אבצס פילונידאלי או לא. ההליך עצמו אינו מיועד לתקן סינום פילונידאלי, אלא רק לשלול אבצס הדורש ניתוח דחוף. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

שלום כבר חודש וקצת מגרד לי לפעמים בפי הטבעת,ולאחרונה ראיתי על הנייר טואלט קצת דם,יש לציין שיש לי טחורים. יש איזה איבחון לכך? אני בת 18 עוד מעט, מה זה יכול להיות?

אלינה שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים פיסורה, גרד מסיבה לא ידועה ועוד. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. אם הסבל נמשך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום,בן 22,בימים האחרונים הבחנתי במעין גולה שגדלה לי בישבן שמאל(לא בפי הטבעת)ניסיתי לפוצץ אותה ויצא מוגלה,אך עדיין יש תחושה של נפיחות מתחת לעור. יש לציין שבשבוע שעבר סבלתי משלשולים ומקשיים ביציאות. קבעתי תור לרופא משפחה,בינתיים אשמח לדעת מה יכולה להיות הסיבה לתופעה,תודה רבה.

דניאל שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להחשיד לאבצס סביב פי הטבעת, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם מופיעה שוב נפיחות ניכרת, כאב עז, חום גבוה וכד יש לפנות למיון לשלול אבצס הדורש ניקוז דחוף.

ניסיתי לעשות לעצמי עיסוי פרוסטטה ואני מפחד שגרמתי לי נזק כי מאתמול אני מרגיש פחות חשק מיני שאני עוסק בפעילות מיני. האם יכול להיות שעשיתי לעצמי ? ללכת להיבדק?

שלום רב, לא סביר שגרמת בעיסוי הפרוסטטה לנזק שמתבטא בירידה בחשק מיני.

שלום רב אני בת 50 ללא בעיות רפואיות ואתמול בעת יציאות במשך היום ועם ניגוב המקום ראיתי כי יוצאות הפרשות (רק בעת הניגוב) מעט דמיות בצבע חלש. פעם ראשונה שאני נתקלת במצב זה ומהלחץ היה לי אתמול צואה רכה מאוד (לא שלשול)שהצריכה אותי מספר פעמים לגשת לשרותים ובכל פעם היה גם דמם. אני בלחץ רציני. מה זה יכול להיות ומה אני אמורה לעשות?

מזל שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים ועוד. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן לרוב במקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. בגיל 50, סביר שההמלצה תהיה לבצע בדיקת קולונוסקופיה מלאה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, בן 18 בריא בד"כ. כשנה, סינוס פילונידלי בעצם הזנב. אתמול החל לנקז מעט נוזל עכור. האזור אדמדם וגם קצת נפוח וכואב. האם יש לפעול בדחיפות מאחר ובעוד חודש אני מתגייס. תוך כמה זמן ניתן להגיע אלייך לניתוח מאחר ואני מבוטח הראל.

שלום רב, אם מופיעים סימני אבצס באיזור עצם הזנב, כולל נפיחות מקומית, אודם מקומי, חום מקומי או כללי וכאב מקומי ניכר, מומלץ לפנות בהקדם לחדר המיון. אם מדובר בסינוס כרוני, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

האם בחורה בת 38 שלא היו לה בכיות ביציאות אך השתמשה בנורמלקס ומיץ שזיפים במשך שלוש שנים, תפתח תלות במשלשלים? תודה

יעלה שלום, נורמלקס ומיץ שזיפים לרוב לא גורמים לתלות, אולם שימוש ממושך במשלשלים כגון לקסטיב או תה טיבטי כן יכולים לגרום לתלות.

שלום רב, אני בשבוע 34 להריוני, לפני מספר ימים הייתה לי יציאה קשה ומאז יש לי מעט דימום שלא נעצר ותחושת חוסר התרוקנות לאחר כל יציאה. האם מדובר בטחורים? כמו כן, במידה ומדובר בטחורים האם הם עלולים להחמיר לאחר הלידה? קבעתי תור לפרוקטולוג, אך יש עוד שבועיים לתור. תודה

מורן שלום, כעיקרון סביר שדמם כפי שאת מתארת יכול להגרם על ידי טחורים פנימיים. הריון ולידה הם אכן גורמי סיכון להחמרת סבל מטחורים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, הניתנים לשימוש גם בעת הריון. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג כמתוכנן.

שלום רב. אני בן 29. אתמול בפעם הרביעית בשלושת החודשים האחרונים שיש לי דם ביציאות. מדובר על יציאות דמיות למשך כל אותו היום ולמחרת הן נפסקות. כך קרה לי 4 פעמים במשך שלושת החודשים האחרונים. בהתחלה היציאה דמית ממש. הרבה דם טרי בשירותים, על הצואה ובניגוב ולאחר מכן בשאר היציאות הדם יותר על הצואה עצמה ומעט בניגוב כשמיציאה ליציאה כמות הדם פוחתת אך הדם ככה יותר. אציין שאני סובל מטחורים פנימיים בדרגה 2 מזה 6-7 שנים אך עד לפני 3 חודשים לא דיממו כלל, לפעמים מעו מאוד בניגוב. רציתי לדעת האם לדעתך זה מהטחורים או שיש לעשות בירור נוסף. אציין שבשנת 2009 ובשנת 2011 בשל יציאות מרובות עשיתי קולונוסקופיה שיצאה תקינה. לתשובתך אודה, בני

בני שלום, ככלל, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 29 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר, ועם קולונוסקופיה תקינה לפני 3 שנים, נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימיים למשל גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הדמם נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ראשית תודה על תגובתך. רציתי להוסיף מידע, ביום חמישי האחרון הייתי אצל פרוקטולוג שראה את הטחורים הפנימיים אך לא ראה עדות לדימום. כמו כן היציאות שלי בזמן הדימום היו רכות ולא הרגשתי בזמן היציאה, הדימום או הניגוב כאב, צריבה או גרד. האם בכל זאת השערתך כי מדובר בדימום כתוצאה מהטחורים?? תודה רבה

שלום דוקטור, אני סובל מזה שנים מפיסורה שנעלמת וחוזרת (פעם בשנה לערך). איבחנו זאת כפיסורה כרונית הכוללת כפל עור ואחרי שניסתי כל מיני פתרונות (תזונה, משחות וכדומה) המליצו וקבעו לי תור לניתוח. אני פוחד מאד מהניתוח ומתלבט האם לא לנסות שוב את כל האופציות האחרות ביתר שאת. שאלה נוספת, האם הניתוח עלול לגרום לחוסר שליטה על הסוגריים לתקופה ארוכה. האם אני לא אהיה מסוגל להתאפק ללכת לשירותים? האופציה הזו מפחידה אותי לגמרי. המ הסיכונים למעשה? אשמח לתשובתך תודה

אחי. יש חיים אחרי הניתוח...5 שנים סבלתי סתם!!! ניתוח של עד חצי שעה ואח"כ טמפון ליום תקוע לך אבל, אח"כ אתה מלך!!! שווה ואל תחשוב פעמיים. ניתח אותי ד"ר ורבין. עשה עבודה טובה !!!

היי פיסורניק, תודה על התגובה, האם יש לך תופעות לוואי? האם אתה מסוגל להתאפק לפני שירותים כמו פעם? האם אין בריחת גזים או צואה לפעמים? אני קצת חושש מזה שוב תודה

שלום רב, כעיקרון פיסורה היא בעיה הפוגעת באיכות החיים ולרוב אינה בעיה מסוכנת כשלעצמה, ומטרת הניתוח היא לשפר את איכות החיים. רק אתה יודע עד כמה הפיסורה מפריעה לך באיכות חייך ואם אתה רוצה לעבור ניתוח במטרה לשפר את איכות החיים או לא. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, אולם כעיקרון שיעורי ההצלחה של הניתוח בריפוי פיסורה גבוהים, ושיעור הסיבוכים ככלל נמוך, כולל סיכון נמוך של אחוזים בודדים לירידה ולו קלה ביכולת השליטה (כגון קושי בשליטה בגזים או ביציאה נוזלית).

לפני שנתים היו לי שילשולים ממושכים , עברתי הרבה בדיקות כולל קולונוסקופיה - הכול היה תקין . לא זוכרת איך... אבל זה עבר. לפני חודשים שיניתי תזונה לשבוע- שבועים - אחלתי הרבה ירקות, אקטיביות, ביצים, תפוחים (לא אכלתי בשר). משהו השתבש והתחלתי לשלשל עד פעם. יש לי יציות 2-3 פעמים ביום ובדרך כלל זה די נוזלי לפעמים אפילו קשה להתאפק. כן, אחרי שבועם חזרתי לאכול רגיל - אספתי בשר, לחם אבל יציות כמו שהיו לא חזרו. מה אלי לעשות? מה זה יכול להות? עד פעם לעשות קולונוסקופיה? איו במשפחה מחלות מעים . בדיקות דם צואה תקינות שילשולים עשו לי פיסורה כואבת אני מורחת ניפידיפין + אמבטיות 3-4 פעמים בוים. בינתים ללא שיפר בכלל האם אפשר לרפאה את הפיסורה כשיש שילשול ? גסטרו שלי רוצה לעשות קולונוסקופיה כדי לשלול דלקת אני מפחדת לעשות את זה כשיש פיסורה פועלת וטריה מה אתה ממליץ ?

נטלי שלום, אני מבין היטב את חששך לעבור קדיקות כגון קולונוסקופיה בעת סבל מפיסורה, שכן ההכנה לבדיקות אלו והבדיקה עצמה יכולות להיות כרוכות בסבל מסויים ולהחמיר את הסימפטומים של פיסורה. יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון שניתוח לפיסורה יכול להיות כרוך בשיעור גבוה יותר של סיבוכים אם אכן ישנה מחלת מעי דלקתית, ואם המנתח לא ידע אם את סובלת ממחלת מעי דלקתית הוא עלול לקחת החלטות שגויות. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. יחד עם זאת, ככלל, עצת הגסטרואנטרולוגית נשמעת לי סבירה.

לאחר מספר ניתוחי בטן לפני המון שנים, טראומות שונות, פיברומאלגיה כולל דלקתיות בדם. במשך שנה וחצי ראו אותי רופאים שונים, גסטרולוגים שונים (לאחר דוח מיון או אישפוז) אשר ללא בדיקה מקיפה או חודרנית מצידם, החליטו שיש הידבקויות למרות תלונתי על כאבים תחת בית החזה בקיבה. במשך תקופה מאוד ארוכה אני סובלת מכאבים והתכווציות לאחר אוכל, על קיבה ריקה או כתוצאה ממזונות ספציפים. לאחרונה בהתפתלויות קשות מאוד בכל הבטן עם מעברי גזים נמוכה, עם תזונה סיבית, בנפייבר ועזרים נוספים, בעיות בצואה עד כדי תחושת התמלאות מוחלטת וחוסר יכולת התרוקנות, ואף ללא תחושה כמעט בכלל שיש צורך ליציאה. התפתלויות אגן קשות המגבילות בתפקוד יומי. נקבע תור לגסטרוסקופיה בעוד חודש וחצי. כרגע נעזרת במשלשלים אחת ליומיים שלושה. אין כמעט כלל יציאה ללא המשלשלים. לא בטוחה שאצליח לשרוד עוד הרבה. ובטח רוצה להמנע מלפגוע בגופי יותר. אנא עזור לי. מה עלי לעשות בכדי לזרז את המצב למניעת פגיעה ? מה לדעתך ניתן לעשות במצב זה? לאיזה סוג רופא לפנות? האם יש פתרון להחזיר דברים למוטב? תודה

דידי שלום, צר לי לשמוע על סבלך. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן.

שלום כתבתי לך לפני כמה ימים לגבי פיסורה שלא עוברת ביקרתי שוב אצל פרוקטלוג, אבל אחר ממי שהייתי בו לפני חודשיים והוא אמר לי שיש לי פיסורה שטחית ושיש לי שם 2 פצעים קטנים (אין לי מושג מה זה אומר). בכל מקרה הוא הוא הסביר לי שצריך למרוח את הניפדיפין בו אני משתמש בצורה אחרת ממה שמתי עד היום שזה ממש ללחוץ על סביבות פי הטבעת בתנועות סיבוביות-האם באמת צריך לעשות ככה??? עשיתי את זה ועכשיו שוב ירד לי דם היום! יצוין כי אין לי כאבים תודה לאל אבל יש תחושה של אי נוחות כזו ואני לא יכול לקיים יחסים אנאליים ככה כי זה כואב יותר מן הרגיל. איפה עושים טיפולים של בוטוקס מה שכתבת לי? מה אעשה??הפיסורה הזאת לא עוברת אני יוצא מדעתי

טל שלום, כעיקרון צריך למרוח את משחת הניפדיפין סביב פתח פי הטבעת 4 פעמים ביום (לפי השעון, ללא קשר ליציאה או לסימפטומים), אין צורך לבצע עימה עיסוי מיוחד או לחץ חריג, ואין צורך להחדירה לתוך פי הטבעת. הזרקת בוטוקס מבוצעת במרפאות רבות כולל חלק מבתי החולים הציבוריים (כולל שיבא), ועלותה משתנה ממרפאה למרפאה. כפי שכתבתי בעבר, יחסי מין אנאליים אינם הוריית נגד לניתוח, וסביר שניתוח דוקא ישפר את חיי המין שלך (כי יאפשר לפיסורה להחלים), אולם זה נתון לשיקולך.

שלום, אני עברתי ניקוז מאבצס שהיה בצד השמאלי בפי הטבעת ואני אחרי הניקוס סובל עדיין מכאבים האם זה הגיוני? וגם 4 ימים אחי הניקוז יצאה לי בלוטה ישבן כלומר בפי הטבעת אבל קרוב לשק של האשכים הא זה סיבה לדאגה או שזה קורא ושכחתי לציין שזאת בלוטה קטנה וקשה שניראלי גם גורמת לשק להיות קשה אז יכול להיות שאחרי ניקוז יש לי אבצס שוב? תודה

כעיקרון כאבים קלים ונפיחות קלה בימים הראשונים לאחר ניתוח לניקוז אבצס סבירים. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אינך בטוח כי תהליך ההחלמה תקין מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.