פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פרוקטולוגיה, כירורגיה קולורקטלית ומחלות מעי דלקתיות
הפורום עוסק בפרוקטולוגיה ובכירורגיה של המעי. מחלות המעי כוללות גידולים של המעי הגס, מחלות מעי דלקתיות, כולל קרוהן וקוליטיס, והפרעות בתפקוד המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל את מחלות פי הטבעת, טחורים, פיסורה, פיסטולה פריאנאלית, סינוס פילונידלי, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת, צניחה (פרולפס) של הרקטום, קושי בהתרוקנות (עצירות), ועוד. תחום הפרוקטולוגיה עוסק ברובו במחלות הפוגעות באופן ניכר באיכות חיי הסובלים מהם, וברוב המקרים ישנן שיטות יעילות לטיפול בבעיות אלו. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בתחום זה וטכניקות חדשות פותחו לטיפול ברבות מהבעיות הפרוקטולוגיות.
5419 הודעות
5255 תשובות מומחה

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

01/07/2013 | 08:50 | מאת: יאנה גונצ'רוב

שלום רב, אתמול עברתי ניתוח עם הרדמה מקומית של האבצס באזור עצם הזנב, הניתוח עצמו כאב בצורה בלתי נסבלת ונעלצתי לעצור ולא לתת לכרורגית להמשיך, מפני שהרגשתי מלבד ההתעסקות עם האזור גם את הכאב בצורה מוגזמת. לפי דבריה של הכירורגית, השערה הייתה עמוקה והיא ניקזה את רוב המוגלה, הפצע הושאר פוח והונחתי לפגוש בעוד יומיים ירורג נוסף שיתן את חוות דעתה אם יש צורך בניתוח נוסף. העניין הוא שהשערה עצמה עדיין נשארה, וההנחיות שקיבלתי לטיפול הן החלפת פד שבתוך הפצע הפתוח לאחר שטיפה במים זורמים על מנת שהפצע לא יסגר. השאלה שלי: בפעם הראשונה שהחלפתי את הפד ירד המון דם מאזור הפצע, והאם זה נכון להשאיר פד ספוג בדם שהתייבש ? או האם זה בסדר שיורד כלכך הרבה דם, ולא הפרשות מוגלתיות? והאם לדעתך אצטרך לעבור שוב ניתוח? תודה מראש על העזרה!

04/07/2013 | 23:02 | מאת: פרופ' עודד זמורה

יאנה שלום, ככלל אכן מומלץ לשטוף את הפצע ולהחליף פד מספר בפמים ביום, וצפויה הפרשה זמית כל עוד הפצע פתוח. אם מופיע דמם מאסיבי הגורם לחולשה, סחרחורת וכד' יש לפנות מיידית למיון. לרוב ניקוז האבצס לא מרפא את הסינוס מיסודו, ויש צורך הניתוח מתוכנן נוסף לתיקון הסינוס. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

07/07/2013 | 13:39 | מאת: יאנה גונצ'רוב

תודה על העזרה ועל תשובתך המפורטת, עזרת לי מאוד. נפגשתי עם כירורג והוא הפנה אותי לניתוח, הוא כתב ש"הפתח לאחר הניקוז נראה תקין, ונראים 2 פתחי סינוס פילונידאלי קטנטנים"הסביר על הניתוח באופן כללי ואמר כי הוא יהיה בהרדמה מקומית. שאלתי היא בנוגע לפתח שלאחר הניקוז, בהתחלה הונחתי להחליף את הפדים ולהכניסם אל תוך הפתח אל מנת שלא יסגר, אך לאחר פגישה עם כירורג נוסף נאמר לי שאין צורך בלהכניס אל תוך החתך עצמו. ולאחר יומיים בערך החתך כבר כמעט נסגר, השאלה שלי היא כיצד אני אמורה לטפל בחתך? האם זה בסדר שהוא עומד כבר להסגר? האם יש סיכון שאצטרך שוב ניקוז? כי ההמתנה לניתוח היא ארוכה. תודה מראש.

05/12/2016 | 11:38 | מאת: איריס

בני סטודנט ואמור לעבור ניתוח בעצם הזנב של שערה הפוכה. שאלתי האם הוא יושבת ולא יוכל לשבת יום למחרת. ואם כן לכמה זמן הוא יושבת. תודה

30/06/2013 | 21:21 | מאת: יוסי בראון

שלום פרופסור, היום בבוקר חשתי בכאב בעצם הזנב וישר הלכתי בערב לרופא משפחה שיסתכל ויאבחן את הבעיה. לטענתו יש לי התחלה של שערה הפוכה והפיתרון היחיד שהוא נתן לי זה ללכת לרופא כירורג ולעשות ניתוח. לא התלהבתי מהעניין מכיוון שעדין הכל בהתחלה ואין מוגלה ואין כאב בלתי נסבל. רציתי לדעת האם יש משחות שיכולות להעביר את זה במקום לרוץ ולעשות ניתוח שההחלמה שלו מאוד ארוכה. אשמח למענה מהיר, תודה יוסי.

04/07/2013 | 22:53 | מאת: פרופ' עודד זמורה

יוסי שלום, הטיפול העקרוני בסינוס פילונידאלי הוא כירורגי ואין תרופפה או משחה שיכולים לרפא סינוס כזה. האינדיקציה העיקרית לניתוח היא איכות חיים שיכולה להפגע על ידי התקפים חוזרים. בנוסף, התקפים חוזרים עלולים לעיתים להרחיב את שטח הסינוס , מצב שיצריך ניתוח יותר נרחב לתיקונו. ישנן שיטות ניתוחיות שונות לתיקון הסינוס, ומומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול המתאים לך ביותר.

04/07/2013 | 22:54 | מאת: פרופ' עודד זמורה

מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

30/06/2013 | 13:55 | מאת: רועי

שלום רב. אני בחור בן 28 עברתי ניתוח לתיקון אנטרוצלה לפני כ10 ימים שאלתי היא כמה זמן לוקח למעי להסתגל למצב החדש? 

04/07/2013 | 22:50 | מאת: פרופ' עודד זמורה

רועי שלום, מהודעתך אין לי דרך לדעת איזה סוג ניתוח בדיוק עברת. כעיקרון בניתוחים ללא כריתת מעי המעי לרוב מסתגל תוך מספר ימים, אולם אין הגדרה חד משמעית למונח "מסתגל". מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת הבקיאים בפרטי מחלתך והניתוח שעברת בשאלה זו.

25/06/2013 | 23:34 | מאת: אני

היי, לאחרונה הבחנתי כי באזור פי הטבעת יש לי נקודות שחורות, בגדלים שונים - נראה כמו מעין נקודות חן.. האם יש סיבה לחשוש? תודה

27/06/2013 | 23:18 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, ככלל, ממצאים "מסוכנים" בעלי מראה שחור באיזור פי הטבעת הם נדירים ביותר, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אינך שקט/ה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

25/06/2013 | 15:29 | מאת: אלעד

שלום דוקטור אני בן 28 צעיר שומר על תזונה נכונה ועוסק בפעילות גופנית בריא בד"כ כמו שאומרים קוראת לי תופעה די מוזרה שלאחר שאני בשירותים וכמובן מנגב היטב אני מרגיש אחרי נניח חצי שעה או שעה צורך לנגב שוב ואז שאני עושה את זה אני רואה שיש מה לנגב.... בד"כ זה ניגוב אחד או שניים נוספים. יש לציין שגם לפעמים שאני בשירותים וישר מתקלח אחרי זה ודואג מאוד להיגנייה אז זה יכול גם להופיע אחרי מקלחת ככה שאני שם לב שאני מנקה טוב תמיד עד הסוף כמו שאומרים ועדיין לפעמים זה קורה שאחרי זמן מה אני צריך להוסיף עוד ניגוב 1 או 2 כאילו דוךף משהו.. לציין שזה קורא מידי פעם ואז לתקופות זה נעלם וחוזר ונעלם זה לא קבוע... צר לי על השאלה המגעילה אבל הייתי חייב לשאול תודה

27/06/2013 | 23:16 | מאת: פרופ' עודד זמורה

אלעד שלום, לצערי מתאורך בלבד איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל . פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, סביר מאד שמדובר בבעיה תפקודית כלשהי של איזור פי הטבעת שאינה מסוכנת, אך אם היא פוגעת באיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

25/06/2013 | 01:26 | מאת: לילי

שלום, אני בת 42, 3 חודשים לאחר לידה (ניתוח קיסרי). בעת מקלחת נתקלתי בגידולים קטנים, ממש קטעי עור קטנים שהופיעו לי בפי הטבעת ושמתי לב כי לאחרונה הם מופיעים גם בחלק הפנימי של פי הטבעת. לעיתים זה מלווה בגרד. בדיקה באינטרנט גרמה לי לחשוש מאד כי מדובר בסרטן פי הטבעת! מה זה יכול להיות? לפני כניסתי להריון בצעתי בדיקת PAP והיא יצאה תקינה. לא קיימתי יחסי מין זמן ממושך (שנה וחצי) ולכן לא נראה לי שנדבקתי בוירוס הפפילומה. אני ממש חוששת, אנא ענו לי בהקדם, תודה.

27/06/2013 | 23:13 | מאת: פרופ' עודד זמורה

לילי שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לקפלי עור באיזור פי הטבעת, שיכולים להישאר לאחר גודש מקומי, למשל בעת לידה או סוף הריון, ולרוב אינם מפריעים. סרטן פי הטבעת היא מחלה נדירה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם את לא שקטה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

24/06/2013 | 18:09 | מאת: אורי

האם ניתן להשתמש בחומר מרגיע כמו סילברול לכוויות, או בסבון מתאים לשטיפה המשמש להרגעת המקום. אחרי יציאה משירותים ושטיפה במים וסבון , המקום שורף ובוער כמו לפיד, אודה על עזרתכם.

27/06/2013 | 23:14 | מאת: פרופ' עודד זמורה

אורי שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת אם יש כאלה לבדיקה ויעוץ. אם אתה סובל מאבצס ולא טופלת מומלץ לפנות לכירורג או למיון.

23/06/2013 | 16:48 | מאת: אבי

שלום רב , שמי אבי אני בן 35 לפני כ-3.5 שבועות אובחנה פיסורה בפעם הראשונה ,ניתנה לי משחה פרקטוגסי'ק מכיוון שהתרופה גרמה לכאבי ראש שוחחתי עם הרופא וזה החליט להחליפה בניפדיפין (יש לציין כי לא לקחתי כל מוצר לריכוך הקיבה אלא שינוי תזונתי הדבר לא גרם לריכוך בצואה) לפני כמה ימים לאחר שיחה עם הרופא הוחלט על ניתוח . לפני 4 ימים התחלתי להשתמש בבנפייבר + כמוסות תוספי מזון והדבר אכן ריכך את היציאות ובכך הפסיק הכאב סביב כניסה לשרותים ובנוסף המשכתי עם ניפדיפין ואכן יש הטבה שאלתי היא : האם לוותר על הניתוח בשלב זה ? והאם יש לי עדיין סוג של גירוד\עיקצוץ בפי-הטבעת האם לפנות לרופא לקבלת טיפול אחר

27/06/2013 | 23:12 | מאת: פרופ' עודד זמורה

אבי שלום, מטרת הניתוח לפיסורה הוא להקל על הסבל, ואם עיקר הסבל הוקל בטיפול שמרני, סביר לשקול לדחות את הניתוח ולראות אם הפיסורה תחלים מאליה. חשוב להמשיך ולהקפיד על ריכוך היציאות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

22/06/2013 | 22:58 | מאת: נועם

שלום, אובחנתי לפני שנים בסינוס פילונידלי. מאז ומתמיד זכור לי החור בתחילת העכוז (בת 27), אך הוא אינו מפריש, כואב, משתנה, או שיצר לי אי פעם בעיה כלשהי. האם יש צורך בטיפול? האם ייתכן כי יום אחד יתפרץ? יש לציין כי לאימי היה והתפרץ, וכי עברה ניתוח שפתר את הבעיה בצעירותה. תודה,

27/06/2013 | 22:42 | מאת: פרופ' עודד זמורה

נועם שלום, הטיפול העקרוני בסינוס פילונידאלי הוא כריתה כירורגית, ולרוב הסינוס לא נרפא בלעדי כריתה כזו. אין דרך לחזות אם ומתי סינוס כזה יהפוך שוב להיות סימפטומטי ("יתפרץ"), אך יש לקחת בחשבון שאם וכאשר הוא יתפרץ, הוא עלול ליצור תעלות מרוחקות יותר שיגדילו את שטח התהליך ויהפכו את הניתוח לתיקונו ליותר מורכב. כך שבעיקרון, אנו ממליצים לתקן כירורגית סינוסים מעין אלו. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות שיטה חדשה יחסית לטיפול בסינוס פילונידאלי כוללת כריתה של מרכז התהליך בלבד בעזרת סכין עגולה שנקראת טרפיין. בשיטה זו הטראומה לרקמה פחותה, ההתאוששות מהירה יותר, אך שיעור חזרת הסינוס לאחר הניתוח מעט גבוה יותר.

22/06/2013 | 08:31 | מאת: נונה

בתי בת 23 עברה ניתוח כריתת תוספתן. בבדיקה פתלוגית נמצא קרצינואיד g1, k-67<2 עם חדירה לשכבה מסקולרית ולרקמה סאבסרוזל, ובאופן שטחי למזואפנדיקס. החתך הניתוחי תקין. גודל הגידול היה 1.4סמ. היתה דלקת חריפה באפנדיציט ומסביב לו. האם יש צורך בניתוח לכריתת המעי הגס הימני, ומה הסיכונים בניתוח כזה?

27/06/2013 | 22:37 | מאת: פרופ' עודד זמורה

נונה שלום, גודל הקרצינואיד של ביתך הוא בגודל גבולי מבחינת האינדיקציה לכריתת המעי הגס הימני. בעיקרון גידולים בקוטר מעל 2 ס"מ מחייבים כריתה של המעי הגס הימני ומתחת ל 1 ס"מ לא נהוג להציע כריתה. בגידולים בין 1 ל 2 ס"מ נהוג להתחשב במדדים אחרים כגון מיקום הגידול בתוספתן ומדד ה KI שאינו ברור מהודעתך. מומלץ לפנות עם כל החומר הרפואי כולל דוח הניתוח/ מכתב שחרור ותשובת הפתולוגיה המקורית לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

21/06/2013 | 11:11 | מאת: נתן

פרופסור זמורה, שלום! ברצוני להתייעץ איתך בעניין הפיסורה. אני סובל כבר שנתיים, כאשר התופעות הולכות וחוזרות. השתמשתי כבר בנפינדין ורקטוג'אזיק. במהלך השימוש הכל התקין, אך כמה חודשים מתום השימוש התופעות חוזרות. סימני דם ביציאה הראשונית( בצורת כדורים קטנים) וסימנים על הנייר. משתמש באופן קבוע בפגלקס. השתמשתי גם בנרות פרוקטוגליבנול. האם ניתן למנוע התערבות כיורגית או שבשלב כזה לאחר שימוש בכל המשחות אין ברירה אחרת? אודה מאוד על תשובתך.

27/06/2013 | 22:29 | מאת: פרופ' עודד זמורה

נתן שלום, כעיקרון פיסורה היא בעיה של איכות החיים ולא בעיה מסוכנת, ולכן אתה צריך לקבןע כמה אתה סובל מבחינת איכות חייך ומה אתה רוצה לעשות בשביל לשפר אותם. כעיקרון אין מניעה להשתמש במשחות שוב ושוב כשמופיעים סימפטומים (מומלץ להשתמש כל פעם בקורס מסודר ל 6 שבועות), ואין מניעה לעבור ניתוח אם נמאס לך מזה ואתה רוצה פיתרון רדיקאלי יותר. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

20/06/2013 | 19:18 | מאת: נטלי

לפני כבערך שנה הופיעו לי כאבים עזים בזמן ישיבה, בתנועות מסוימות שעשיתי וכאבים כאשר הייתי קמה מתנוחות ישיבה. הלכתי לרופאת משפחה שאמרה שיש לי 'כנראה פיסטולה' וזה כבר התפוצץ בגלל זה הכאבים. הלכתי לכירורג שאמר לי שחייב לנתח ואני יכולה לעשות ניתוח מתי שאני רוצה כי יש אנשים שחיים עם זה כל החיים. באמת לאחר כמה זמן הכאבים נעלמו הם חזרו ממש לרגעים מסוימים מידי פעם לא משהו משמעותי, וממש לפני מס' ימים הכאבים חזרו ובגדול ! זה אפילו יותר כואב מהפעם הראשונה שזה הופיע אני כמעט ולא מסוגלת לשבת. אני כרגע נמצאת בתקופה מאוד לחוצה בחיי ואין לי זמן ללכת לרופא. האם יש פתרון אחר חוץ מניתוח ? האם יש משהו שישכך את הכאב ? הבנתי שההחלמה מהניתוח היא ממש ארוכה. והאם יש לזה קשר לפי הטבעת? בניתוח הם נוגעים בפי הטבעת? זה יפגע בתפקוד של הסוגרים? והאם אני באמת יכולה לחיות עם זה? או שזה הולך ומחמיר? בבקשה עזרה

20/06/2013 | 21:05 | מאת: פרופ' עודד זמורה

נטלי שלום, הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, והאינדיקציה העיקרית לטיפול היא איכות חיים, כי כפי שאת רואה, מצב זה יכול לפגוע באיכות החיים. בשלב של כאב עז, מומלץ להבדק כדי לשלול אבצס באיזור פי הטבעת. פיסטולה נובעת מפי הטבעת, ולכן בניתוח לתיקונה נוגעים בפי הטבעת, אולם בטיפול מיומן הסיכון לפגיעה בשרירי הסוגרים קטן מאד. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. שיטה חדשה נוספת היא קשירת תעלת הפיסטולה במרווח בין שרירי הסוגרים (LIFT), מבלי לחתוך שרירים אלו. מדובר בשיטה חדשה יחסית, שהנסיון בה רק מתחיל להצטבר, אולם התוצאות הראשוניות מעודדות.

21/06/2013 | 09:49 | מאת: נטלי

תודה רבה על המענה המהיר אך האם זה חשוב שאני אלך לשלול אבצס מידי? או שאני יכולה לחכות עם זה? זה יכול להחמיר? תודה

ביומיים האחרונים יש לי נפיחות כעין גולה בפי הטבעת החיצוני. כאב. אין דימום. יציאה בסדר. הציעו לי לקחת פרוקטו גליבנול. אשמח לשמוע דעתך. כמובן שהזמנתי תור לפרוקטולוג אולם זה בעוד זמן. תודה

20/06/2013 | 21:02 | מאת: פרופ' עודד זמורה

ניקי שלום רב, הממצא שאת מתארת מחשיד לטחור חיצוני עם קריש דם, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. טחור חיצוני עם קריש דם לרוב נספג בהדרגה תוך כשבועיים- שלושה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. ניתן להשתמש במשחות כפי שציינת. אם אין הקלה מספקת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

18/06/2013 | 18:16 | מאת: דני

אני מטופל בניפידיפין שמשפיע לטובה על הפיסורה אבל תהליך ההחלמה לוקח זמן רב. כמה זמן ניתן להשתמש בתרופה רצוף והאם יש לה תופעות לואי אם משתמשים זמן רב?

20/06/2013 | 20:58 | מאת: פרופ' עודד זמורה

דני שלום, מומלץ להשתמש בניפדיפין למשך 6 שבועות רצוף (גם אם הסימפטומים חולפים קודם לכן) ואז ניתן לנסות להפסיק. אם חוזרים סימפטומים ניתן לחדש את הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

17/06/2013 | 22:16 | מאת: לי

שלום, היו לי שלשולים במשך 10 ימים, היום כבר הפסיקו השלשולים אך יש לי גרוד וכאב בפי הטבעת. מה עליי לעשות?

20/06/2013 | 20:57 | מאת: פרופ' עודד זמורה

לי שלום, אם מדובר בגרד חדש שקיים זמן קצר, ניתן לנסות להגן על העור סביב פי הטבעת במשחת הגנה כנגד תפרחת חיתולים למשך מספר ימים. אם אין שיפור והגרד פוגע באיכות חייך במידה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול.

16/06/2013 | 21:08 | מאת: אינה

שלום, כבר פעם 6 שחוזר לי אבצס מתחת לעצם הזנב, כל פעם הוא התפתח תוך כמה ימים עם חום גבוה ודרש הפנייה לחדר מיון וניקוז, לאחר הניקוז הייתי מרגישה טוב יותר ומנסה לדחות כמה שיותר את הניתוח של הסינוס פילונידלי.. ככה זה מגיל 18 והיום אני בת 26. יש לי 2 שאלות: 1- חזר לי שוב האבצס, רק הפעם בצורה מוזרה. "הגולה" שבדרך כלל נפולה ומלאת מוגלה הפעם לא נפוחה אלא רק החלק שמעל התקשה וכואב קצת. ממש פס של כסמנטימטר וחצי מתחילת החריץ ומטה שניהיה מאוד אדום ומאוד מאוד קשה..זה התחיל לפני שבוע והיום הכאב קצת הפסיק אבל האזור מאוד קשה. האם זה אומר שהמוגלה התפשטה למעלה? 2- אני מאוד מפחדת מניתוח (במיוחד מהרדמה מלאה), אני מפחדת ממש ברמות היסטריות ונמצאת בחרדות..אבל אני מבינה שאני חייבת לעשות. לכן אני מחפשת פתרונות, ואחד הפתרונות שמצאתי זה ניתוח "ניקוב" שמבצע דר משה גיבס בבבהח השרון. זה ניתוח בהרדמה מקומית שמנקים רק את החורים ואת השער הכלוא. האם שמעת על ניתוח כזה? קצת מלחיץ אותי שאני לא מוצאת שום מידע באינטרנט לגבי הניתוח ולא קראתי על אנשים שעשו אותו..האם ידוע לך משהו? האם אתה חושב שעדיף ללכת על השיטה של הכריתה המלאה בהרדמה מלאה?

20/06/2013 | 20:55 | מאת: פרופ' עודד זמורה

אינה שלום, ראשית, הממצא שאת מתארת נשמע חשוד מאד לאבצס, ואם הוא עדיין קיים, כדאי לפנות בדחיפות לבדיקת כירורג או למיון. שנית, שיטת גיפס מוכרת ומבוצעת כיום בכמה בתי חולים בארץ, כולל שיבא. השיטה מצויינת גם במידע הכללי המפורט למטה (נקראת גם טרפיין). לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לתת יעוץ פרטני (כגון סוג הניתוח המתאים לך ביותר) באינטרנט ללא בדיקה. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות שיטה חדשה יחסית לטיפול בסינוס פילונידאלי כוללת כריתה של מרכז התהליך בלבד בעזרת סכין עגולה שנקראת טרפיין. בשיטה זו הטראומה לרקמה פחותה, ההתאוששות מהירה יותר, אך שיעור חזרת הסינוס לאחר הניתוח מעט גבוה יותר.

15/07/2013 | 15:02 | מאת: ראובן

אני בן 20 ונימצא אצלי לפני חודש שערה הפוכה בעצם הזנב יש לי בלוטה לא ממש גדולה אבל כואבת הלכתי לייעוץ אצל כירורג בשם אדוארד רם מנתח בכיר בבית חולים רבין הוא הציע לי לעשות ניתוח ממוקד בהרדמה מקומית עם סגירה על ידי תפרים {נ.ב יש לי שתי שערות הפוכות} יש לי שתי שאלות 1- העם לעשות את הניתוח בהרדמה כללית או הניתוח האמור למעלה ? 2- ואם כן אז מה אפשר לעשות בינתיים עד הניתוח ? תודה מראש......

16/06/2013 | 19:09 | מאת: דנה

שלום, אני בת 17.5, בריאה לחלוטין מלבד אסטמה ושומרת על אורח חיים מאוד בריא (הרבה ירקות ופירות, בשר ודגים ותפריט מאוזן, וגם מעט ספורט פה ושם). יש לציין שיש לי עצירות כמעט באופן תמידי, לפעמים אני נכנסת לשירותים אחת לשבוע. בשבוע וחצי האחרון הצואה שלי יוצאת עם נוזל טיפה אדום אבל לא ממש, ועל נייר הטואלט מופיע גוון מוזר של חום עם אדום בהיר. בדרך כלל כשאני רואה דם (למשל בפציעות בידיים או ברגליים) צבעו אדום כהה ואני לא בטוחה אם זה דם או לא. וגם - כיצד בדרך כלל נראה דם בצואה? האם הוא נוזל בכמות יחסית גדולה או שמופיע בטיפות? מה עליי לעשות, בהתחשב בגילי ובעובדה שאני עדיין צעירה? האם אני חייבת לפנות לרופא? כי הייתי מעדיפה להימנע מכך. תודה רבה מראש!

20/06/2013 | 20:49 | מאת: פרופ' עודד זמורה

דנה שלום, דם מפי הטבעת נראה לרוב כמו דם, וכמותו יכולה להיות קטנה או גדולה. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום ביתי בת השנתיים סובלת מפיסורה מגיל חצי שנה, אנחנו לא מצליחים להתגבר על זה בעזרת נורמלקס בכמויות מזה למעלה משנה. אני מתחנן לייעוץ האם יש פיתרונות נוספים כי הסבל קורע את הלב. תודה דורון

20/06/2013 | 20:49 | מאת: פרופ' עודד זמורה

דורון שלום, אני מבין את מצוקתך כאב, אולם איני כירורג ילדים ואני לא מטפל בילדים בגיל זה כדרך שגרה. מומלץ לפנות לכירורג ילדים או לגסטרואנטרולוג ילדים לבדיקה והכוונת הטיפול.

16/06/2013 | 16:01 | מאת: חיים

מזה כ 3 שנים מרגיש כאב עם עליות ירידות בעוצמת הכאב והפסקות של שבועות בכאב. לעיתים אף קשה לשבת על צד שמאל, יש כ 6 יציאות רובם במשך הבוקר. בתקופה האחרונה כאב מאזור הישבן לחיבור העצם בין הירך והמותן בבדיקת קולונוסקופיה נמצא ב 2 ס"מ מפי הטבעת גוש פולפואידי (שנלקח לבדיקה ונמצא תקין) מכוייב כ 15מ"מ על בסיס רחב,ריריתו דלקתית,הגוש רך עם דמם במגע. לפני כ 3 שנים בtrus מורסה אטרוספינקטרית לכיווןשמאל אך mri לפני כשנתיים היה תקין הכאב מטריד ואינני יודע את סיבתו לתשובתך אודה

20/06/2013 | 20:45 | מאת: פרופ' עודד זמורה

חיים שלום, הממצא שאתה מתאר מצדיק בירור לגבי טיבו מעבר לביופסיה בקולונוסקופיה, וקשה לי לקבוע מתאורך אם הוא קשור לכאבים מהם אתה סובל. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

16/06/2013 | 10:07 | מאת: אורן

שלום רב, כהכנה לבדיקת רקטוסקופיה נתבקשתי לעשות חוקן פליט וקיבלתי מרשם לשני חוקנים. האם עליי לעשות את שניהם בבת-אחת ואז להתרוקן או שמא עליי לעשות אחד, להתרקון וכעבור זמן מה לעשות את השני?

20/06/2013 | 20:39 | מאת: פרופ' עודד זמורה

לעשות אחד, להתרוקן וכעבור זמן מה לעשות את השני. בהצלחה.

16/06/2013 | 08:17 | מאת: נאוה הראל

שלום רב. בני בן 25. לאחר 24 שעות של כאבים מאוד חזקים בבטן התחתונה משמאל עלינו למיון לאין ספור בדיקות. בשורה התחתונה "הודגמו היפרמיה של המזנטריום. בלוטות לימפה קטנות מרובות מזנטריאליות בבטן שמאלית וימנית תחתונה. נוזל חופשי בכמות מינימלית בבטן ימנית תחתונה. ייתכן ומדובר בתהליך דלקתי לא ספציפי". נשלח הביתה ללא תרופות. עדיין סובל מכאבים, אם כי פחותים. אפשר הסבר פשוט להגדרה? המון תודה, נאוה.

20/06/2013 | 20:38 | מאת: פרופ' עודד זמורה

נאוה שלום, הממצא שאת מתארת אכן יכול להתאים לתהליך דלקתי שאינו מחלה ספציפית, ונגרם לרוב מזיהום ויראלי. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הכאב נמשך מומלץ לפנות לרופא לבדיקה והכוונת הטיפול.

13/06/2013 | 22:19 | מאת: שירו

שלום אני בת 26 מאוחבחנת במעי רגיז שעכשיו רגוע יש לי אנטרוצלה גדולה ועקב כך משתמשת בנר גליצרין מדי יום לפני כשנה עברתי בדיקת סיגמואידוסקופיה ונמצא פוליפ אחד קטנטן מזוג טבולר אדנומה נאמר לי לחזור על הבדיקה כעבור 3 שנים ועכשיו לשאלתי משך כחצי שנה בערך בזמן שאני מחדירה את הנר אני מרגישה מין כפל עור פנימי בליטה קטנה בתוך התעלה נבדקתי עי שני כירורגים שאמרו שזה מרגישים כלום הבדיקה ידנית כשאני לוחצת ומחדירה אצבע הבליטה כמעט בקצה פי הטבעת ואמרו לי שכנראה זה טחור אני מאוד היפוכונדרית שזה סרטן או משהו האם באמת זה יכול להיות טחור אינני סובלת מדימום או כאבים כלשהם וגם לא מעצירות או שלשולים למעט מדי פעם כאבי בטן קלים אשמח לתשובה וסליחה על האורך

20/06/2013 | 20:36 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שירו שלום, הממצא שאת מתארת יכול בהחלט להתאים לקפל עור בפי הטבעת, שהוא למעשה טחור חיצוני ללא גודש או נפיחות. הסיכוי להתפתחות סרטן בפי הטבעת בגיל 26 נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחור חיצוניגבוהים בהרבה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

13/06/2013 | 20:32 | מאת: מוריס

כמה זמן החלמה אחרי הניתוח

20/06/2013 | 20:33 | מאת: פרופ' עודד זמורה

תלוי איזה ניתוח

שלום רב אני סובלת מתחורים דרגה 4 .הייתי אצל שני רופאים שאמרו שיש לנתח. אחרי הניתוח ,נאמר לי,שיש כאבים עזים במיוחד במשך שבוע ועוד נאמר שיש סיכון מסויים שהשליטה על פי הטבעת תפגע. הלכתי לפרופ' שמואל ארגוב,לקבל חוות דעת נוספת.להלן ממצאי השיחה איתו: יש לנתח ויפה שעה אחת קודם מפני ששריר פי הטבעת עלול להחלש ולגדול מעצם יציאת התחורים מדי פעם,ואז לא תהייה שליטה על הסוגר ,וזאת בטרם ניתוח.הניתוח נעשה לדברי הפרופ' בשיטה יחסית חדשנית שלא אומצה בשום בית חולים ורק פרופ' ארגוב אימץ אותה והוא מנתח במרכז "עתידים".כנגד הכאבים הוא נוהג לתת מורפיום במשך 5 ימים.מה ידוע לכם על שיטתו שעיקרה הוא שליפת התחורים עם מכשור מיוחד ואח"כ כריתתם.לדבריו אין כל סיבוכים.

20/06/2013 | 20:32 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שרה שלום, איני מכיר את שיטתו של פרופ' ארגוב. ככלל ניתן לומר שטחורים הם בעיקרם בעיה של איכות החים ואינם נחשבים כגורם סיכון לפגיעה בשרירי הסוגרים. איני מכיר אף פעולה כירורגית שאין בה סיכון כלל. מצורף מידע כללי על טחורים והטיפול בהם. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

12/06/2013 | 11:53 | מאת: חנן

שלום אני בן 36ומאתמול פיתאום גיליתי כי אני מדמם בצואה חשוב לציין כי אין לי כלל שום כאב מלבד תחושה של כאבי בטן קטנים אינני יודע על מה מדובר הייתי אצל הרופא אך לא ציינתי את הדימום מכיוון שגיליתי זאת לא מזמן אשמח אם תדריכו אותי ותרגיעו אותי מה לעשות? האם להמתין ולראות אולי זה יעבור לבד? לא יודע אשמח לעידכון.

20/06/2013 | 20:26 | מאת: פרופ' עודד זמורה

חנן שלום, כעיקרון סביר שדמם בגיל 35 נובע מבעיה שפירה כלשהי של פי הטבעת כגון טחורים פנימיים, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדמם נמשך או נשנה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

11/06/2013 | 19:59 | מאת: דנה

שלום רב בת 42 בריאה בדכ ברוך השם. סובלת מפיסורה בערך 8 שנים מלידת ביתי השלישית. לפני כשנה כירורג רשם משחה לא זוכרת את שמה ונראה כי הפיס ורה עברה. לפני כחודש היתה יציאה קשה מאוד! מלווה בכאבים והופיע דם בניגוב. לפני שבוע וחצי שוב דם בניגוב לא יציאה קשה במיוחד אך לפני היציאה קוים מין אנאלי. היום נכנסתי לשרותים מעט התאמצתי יציאה לא היתה אך הופיע דם בניגוב ללא כאב. היום הלכתי לכירורג בדק ואמר שפיסורה הוא לא רואה דם גם לא ( במהלך הבדיקה גם בדק עם האצבע פנימה שאין פיסורה פנימית). אמר אולי מעט טחורים. לא שהו קריטי ושלדעתו ככל הנראה פיצצתי וריד שחזר למקומו. אמר שאם יחזור שוב נשקול ביצוע קולווסקופיה קצרה. מה דעתך? אפשר להיות רגועים או לבקש לעשות קולווסקופיה וזהו. חייבת לציין שהופעת דם בניגוב מלחיצה אותי מאוד עד כדי חרדה לא נורמלית להיכנס לשרותים. תודה

20/06/2013 | 20:24 | מאת: פרופ' עודד זמורה

דנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 42 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך , והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כפי ששער הרופא הבודק גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום יש מקום לשקול ביצוע בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. בנוסף, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. באם הדמם יצשך ויפגע באיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

במהלך קולונסקופיה נמצא אודם ודימום קל בקצה קרוב לפי הטבעת נכתב כי סביר שזה מההכנה לקולונסקופיה. אכן אחרי השקית פיקולקס השניה יצא מעט ריר שקוף עם דם. מאז כלום. לקחו ביופציה. מה יכול להתגלות בביופציה כזו? סרטן? הגדירו את הממצא פרוקטיטיס r/o. מה משמעות האבחנה. תודה

18/06/2013 | 14:06 | מאת: פרופ' עודד זמורה

יוסף שלום, פרוקטיטיס היא דלקת של הרקטום, שיכולה להגרם ממגוון של סיבות, ומטרת הביופסיה היא לראות אם אכן יש כלל דלקת, ואם יש, מה הם מאפיניה. אם מבצע הבדיקה לא חשד כלל בגידול ממאיר, סביר שאין מה לצפות לתשובה מעין זו בביופסיה.

11/06/2013 | 10:12 | מאת: סבטלנה

גיליתי היום מין גולה קטנה בערך 5 סמ' מעל לפי הטבעת,המקום נראה כמו פצעון כלומר אדום אבל ללא מוגלה, אין בעיה ביציאות ואין תסמינים של חלילה סרטן פי הטבעת, הגולה קצת כואבת ועל פניו זה מרגיש כמו פצעון שיצא. אני חוששת בכל זאת מגידול. מה זה יכול להיות?

18/06/2013 | 14:01 | מאת: פרופ' עודד זמורה

סבטלנה שלום, כעיקרון הממצאים שאת מתארת אינם אפייניים כלל לסרטן של פי הטבעת, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון אבצס, פיסטולה ועוד גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא לא חלף, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

10/06/2013 | 11:44 | מאת: שי

שלום הייתי היום אצל כירורג קולורקטאלי שאיבחן אצלי פיסורה "גדולה" לדבריו, אני עם פיסורה כבר 3 חודשים, התחלתי בסבל רב והיום עם שילוב של תזונה נכונה ומרככי צואה אני כבר כמעט ולא סובל. הכירורג אמר שאם לאחר כ"כ הרבה זמן והטיפול שנוסה כבר (ניפדיפין לחודש, ולאחר מכן רקטוג'סיק) אין לי מנוס מניתוח. לאחר קריאה מרובה הבנתי שמנתח מנוסה הוא מאוד חשוב בניתוח זה ולכן אני מחפש כירורג קולורקטלי (אצל זה שראיתי היום אין תור עד עוד 5 חודשים!) מנוסה ומומלץ בשביל הניתוח. אשמח מאוד להמלצות! חשוב לציין שאני מתחתן באוקטובר ואני פשוט חייב לסיים עם זה לפני!

10/06/2013 | 21:52 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שי שלום, אין פורום זה נוהג להמליץ על מנתח כזה או אחר. בהצלחה ומזל טוב. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

10/06/2013 | 09:16 | מאת: רעות ע

שלום רב נתגלה אצלי בקע טבורי עם חדירת שומן יש לי כאבים כשאני משתעלת או מתכופפת מראה חיצוני לא ניראה שום בקע נכון לעכשיו אני בכיסא גלגלים חצי שנה עקב גיליאן ברה מה מומלץ לעשות במקרה של בקע זה ושוב מראה של הבטן חיצוני ללא בליטה האם יש בקע שהוא פנימי ??? בכבוד רב רעות ע

10/06/2013 | 21:49 | מאת: פרופ' עודד זמורה

רעות שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל אין לרוב קשר בין בקע טבורי לבקע פנימי. אם הבקע פוגע באיכות חייך במידה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג עם ממצאי ההדמיות לבדיקה והכוונת הטיפול.

09/06/2013 | 23:13 | מאת: רותי

אחרי לידה קיסרית הופיע טחור שבמקום להעלם כמו בדר"כ התקשה. במישוש שלו הוא מרגיש כמו גלד יבש ומחוספס והוא מעורר תחושת גירוי לאחר יציאה. האם זו בעיה שנפתרת מעצמה בעזרת טיפול משחתי? תודה רבה

10/06/2013 | 21:48 | מאת: פרופ' עודד זמורה

רותי שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה פוגעת באיכות חייך במידה מספקת בכדי לפנות לטיפול, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום דוקטור! הלילה התעוררתי בערך ב4-5 בבוקר ממין כאבים/התכווצויות בפי הטבעת עם כאב בטן קצת שנמשכו בערך חצי שעה כמעט.אין לי מושג ממה זה! זה קרה לי לפניי כמה חודשים מספר פעמים בהפרשים של חודש ויותר גם וחשבתי שזה נעלם והלילה עוד פעם זה קרה, למה זה קורה ? אשמח לתשובה , תודה מראש! נ.ב מצבי הבריאותי ככל הידוע לי תקין לאחר בדיקות כלליות שעשיתי לפניי חצי שנה.אני בת 35, רווקה.(ללא ילדים)

09/06/2013 | 17:27 | מאת: ליאה

שהיציאות שלי דיי סדירות (כל בוקר, כשעה בערך לאחר הקימה) והם לא מלוות בכאבים כלשהם.לרוב הם רכות וכמעט איני סובלת מעצירות.

האם לפנות למומחה לגאסטרונולוגיה או פרוקטולוג? לאיזה רופא לפנות? תודה

10/06/2013 | 21:46 | מאת: פרופ' עודד זמורה

ליאה שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיה רפואית הנקראת פרוטאלגיה פוגקס, בה אופייני כאב לילי עז בפי הטבעת המופיע פתאום, חד כסכין, וחולף לאחר מספר דקות. הסיבה לבעיה זו אינה ידועה אולם התופעה אינה מסוכנת, וניתן לנסות טיפולים שונים (ששיעור ההצלחה שלהם בינוני) אם התופעה פוגעת באיכות החיים במידה ניכרת. עם זאת, ישנה גם אבחנה מבדלת ויתכן כאב מסיבות אחרות כגון פיסורה או הרפיה לקויה של שרירי רצפת האגן, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. באם תחליטי לפנות לבדיקה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

זו מחלה/תופעה בפניי עצמה או משהו שאני עשיתי ? תודה

08/06/2013 | 09:56 | מאת: יובל

שלום, לאחר ניתוח פיסורה (ללא חיתוך השריר מכיוון שזה הייוה סיכון גדול מדי), מספר שאלות: 1. האם כדאי / אפשר להמשיך להישתמש בניפידיפין / רקטוגסיק כדי לעזור לשמור על השריר רפוי מיכוון שלא נחתך השריר או שבשלב הזה של אחרי הניתוח זה יכול לעשות נזק ומאוד לא כדאי? 2. האם הוספת מלח אנגלי לאמבטיות הישיבה יכול לעזור או שלא רצוי? 3. האם יש משהו שניתן לעשות (אולי משחות או משהו אחר) על מנת כמה שיותר להטין את הסיכויין שתתפתח צלקת - כפל עור באיזור - מה שיפריע להחלמה של הפצע? 4. לאחר התרוקנות מאוד קשה לנקות - אפשר רק באופן מאוד שיטחי עקב הכאבים והדימום - האם זו בעיה כי אם המקום לא נקי זה יגרום לזיהום ודלקת? מה ניתן לעשות? תודה רבה מראש

10/06/2013 | 21:40 | מאת: פרופ' עודד זמורה

יובל שלום, קשה לי לענות היטב על שאלותיך מאחר שאיני יודע בדיוק איזה סוג ניתוח בוצע. ככלל אחרי ניתוח פיסורה לא נהוג להמשיך טיפול במשחת ניפדיפין, ומומלץ להקפיד על ריכוך יציאות. אין מניעה לשימוש במלח אנגלי באמבטיה וניקוי לא אופטימלי אינו גורם סיכון מוגבר לזיהום (ניתן בכל זאת פשוט לשטוף את המקום לאחר יציאה) מעבר לכך, מאחר שאיני בקיא כאמור בסוג הניתוח שבוצע, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת ליעוץ בשאלות אלו.

05/06/2013 | 11:42 | מאת: יקיר הדדי

שלום, שמי יקיר הדדי אני חייל בצבא וגילו לי שערה הפוכה לפני כחודש וזה לא כלכך ברור לי מבחינת הצבא כמה זמן החלמה ואם זה מוריד פרופיל?

10/06/2013 | 21:35 | מאת: פרופ' עודד זמורה

יקיר שלום, ככלל זמן ההחלמה מניתוחי תיקון סינוס פילונידאלי הוא ארוך יחסית, ויכול לקחת בין מספר שבועות למספר חודשים, תלוי באופי הסינוס ובגודלו ובסוג הניתוח הנבחר לתקנו. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. לגבי שאלת הפרופיל, מומלץ להפנות אותה לרופא צבאי. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

03/06/2013 | 01:10 | מאת: איילה

לפני יומים היו לי כאבי בטן חזקים ואז קיבלתי מחזור, אולם מאז יש לי דימום גם מהטוסיק הדימום יוצא בדיוק כמו קיבה אבל רק דימום, הדם בצבע אדום טרי, ואז לאחר מכן אני נכנסת לשירותים ויש קיבה רגילה ללא דם בכלל, מה זה צריך להיות אני בחרדות קשות ומפחדת נורא, תודה

03/06/2013 | 19:33 | מאת: פרופ' עודד זמורה

איילה שלום, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים, פיסורה, ועוד. כעיקרון הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל בו נשים עדיין מקבלות מחזור ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך , והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן במקרה של דימום אנו ממליצים לשקול ביצוע בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם הדמם נמשך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

31/05/2013 | 17:33 | מאת: דני

אני גבר בשנות ה 40 החדרתי ויברטור לפי הטבעת והוא ניכנס ונבלע פנימה זהו ויברטור קטן מפלסטיק באורך 5 ס"מ בערך. האם הויברטור יצא לבד ביציאה הבאה, האם צריך התערבות כירורגית? כרגע הוא לא מפריע. אנא הנחה אותי כיצד לפעול תודה רבה.

03/06/2013 | 19:31 | מאת: פרופ' עודד זמורה

דני שלום רב, אם אינך סיבל משום סימפטומים ניתן להמתין מספר ימים ולקוות שהויברטור יצא עצמונית. אם לא יוצא לאחר מספר ימים או אם מופיעים סימפטומים כלשהם מומלץ לפנות למיון או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

03/06/2013 | 19:38 | מאת: דני

תודה דוקטור זה יצא

30/05/2013 | 18:01 | מאת: רונן

שלום רב! אני לאחר 12 ימים של ניתוח סינוס פינולידאל. אתמול בערב דיממתי מאזור הניתוח בצורה רצינית (לא הפרשות -ממש דימום ובכמות). רק לאחר לחץ על המקום עם תחבושות הדימום עצר. האם מקרה זה הגיוני או חריג? היום שמתי לב כי מקום הניתוח ממש נפתח. עד מתי יימשכו ההפרשות מאזור הניתוח, מדובר בהחלמה לא פשוטה ולא נעימה. תודה.

03/06/2013 | 19:28 | מאת: פרופ' עודד זמורה

רונן שלום, ישנם סוגים שונים של ניתוחים לתיקון סינוס פילונידאלי ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

30/05/2013 | 16:24 | מאת: איציק

כאב ואי נוחות לאחר קשירת טחורים איזה משחה או כדור את מומלץ תודה

03/06/2013 | 19:27 | מאת: פרופ' עודד זמורה

איציק שלום, ככלל עדיף להשתמש לאחר קשירת טחורים בתרופות משככות כאבים פשוטות כגון אקמול ואופטלגין, ולהמנע מתרופות היכולות להחמיר דימום כגון אדויל, נקסין וכד. אם הכאב נמשך, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

29/05/2013 | 19:50 | מאת: מודאגת

פרופ' עודה שלום רב, אני בת 59 לפני מספר ימים תוך כדי מקלחת הרגשתי גוש קשה בפי הטבעת. הגוש שונה מטחורים (סבלתי בעבר הרחוק מטחורים כ-30 שנה ואף עברתי ניתוח). אינני מרגישה כאב או גרד ואין דימום, אך הואיל ולצערי הרב אחותי חולה (מאד) בסרטן שהחל במעי הגס, אני מאד מודאגת. אודה לך מאד על מידע והנחייה. אגב, עברתי כבר פעמיים קולונוסקופיה בפעם הראשונה כרתו 3 פוליפים ובבדיקה השנייה 1. אבקש לדעת אם גוש זה גם הוא יכול להיות כפוליפ ? תודה רבה מראש

03/06/2013 | 19:25 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, ככלל שכיח יותר שתחושת גוש בפי הטבעת נגרמת על ידי בעיות שפירות שונות, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג עם תשובות הקולונוסקופיות שביצעת לבדיקה והכוונת הטיפול.

03/06/2013 | 19:37 | מאת: מודאגת

פרופ' עודד אני מודה לך מאד על התייחסותך ותשובתך.\ בהערכה רבה

28/05/2013 | 23:19 | מאת: רונית

בתי בת 13, כבר תקובה שיש לה כאבי בטן. נשלחה לעשות סי.טי עם חומר ניגוד נון יוני דרך הפה וגם חומר ניגוד נון יוני דרך הוריד. התוצאה: מודגמת אדנופתיה מזנטריאלית עם בלוטות בגודל 23 מ"מ ,אחד במרכז הבטן בגובה הטבור והשני בבטן ימנית תחתונה מסביב לצקום. למה הכוונה? מה המשך הטיפול?

03/06/2013 | 19:22 | מאת: פרופ' עודד זמורה

רונית שלום, בלוטות בבטן הם ממצא לא ספציפי ויכול להגרם ממגוון רחב של סיבות כולל זיהומים ויראליים, דלקות שונות, ולעיתים נדירות ממאירות של תאי לימפה. בדיקת ה CT היא בדיקת עזר לבדיקת המטופל, ולא ניתן להתייחס אליה במנותק משאר הבדיקה, ולכן מומלץ לפנות לרופא שהפנה אתכם לבדיקה להמשך הטיפול.

05/06/2013 | 03:27 | מאת: רונית

פרופ' עודד זמורה, אני מודה לך על תגובתך, ברצוני לדעת לאיזה רופא מומחה אני צריכה לקחת את בתי, באיזו דיספלינה הוא צריך להתמחות. מאחר שאנו גרות באילת, אני צריכה לקחת הפנייה ,השאלה היא לא מה שם הרופא באיזה תחום?

27/05/2013 | 20:54 | מאת: רותם

אוננתי לפני מספר ימים עם אביזר שאינו מיועד לשימוש אוננות בפי הטבעת, במהלך האוננות האביזר התפרק בתוך פי הטבעת, אך הצלחתי להוציאו מפי הטבעת. אני משערת שבעקבות ההתפרקות יכול להיות שנפלה חתיכה קטנה שנשארה בפי הטבעת יכול להיות שהיא תקועה שם או שאם היא קטנה היא אמורה לצאת בצואה? תודה, רותם

03/06/2013 | 19:19 | מאת: פרופ' עודד זמורה

רותם שלום, אם מדובר בחתיכה קטנה, ואינך סובלת משום סימפטומים, סביר שהיא תצא עצמונית. אם את סובלת מכאבים או תחושה חריגה כלשהי באיזור פי הטבעת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

26/05/2013 | 21:40 | מאת: מזי

שלום, אני בת 40 בעלת עבר של 2 ניתוחים קיסרים +ניתוח אבסס ברחם. מאז אני סובלת מעצירות כרונית קבלתי תרופות לעזרה כמו, נומרלקס, אגרי', אבקת ביו ועוד דבר כבר לא משפיע למעט חוקן פעם בשבוע שאני עושה. לפני כחודשיםסבלתי מחסימת מעיי ונתנו לי נוזל שעזר לי להשתחרר (אשמח לדעת מה ולרכוש)כמו כן אני סובלת מטחורים . אני אוכלת המון ירקות ושותה מספיק מים . אך דבר לא עוזר אשמח לדעת אולי יש לך תרופת פלא. תודה .

03/06/2013 | 19:17 | מאת: פרופ' עודד זמורה

צזי שלום, אין לי תרופת פלא, אולם אם את סובלת מעצירות או מקשיי התרוקנות ניתן לבצע בירור ולנסות להבין את סיבת העצירות, ואז לעיתים ניתן לכוון את הטיפול טוב יותר. אם את מעוניינת בבירור כזה מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

26/05/2013 | 16:05 | מאת: יניב

שלום, אני בחור בן 19, מזה סובל מדימום רקטאלי. היום ביצעתי סיגמו סקופיה, נבדק מעי גס עד 50 ס"מ והתוצאה שקבלתי הייתה : פוליפ בגודל בנוני על גבעול ב 20 ס"מ שנכרת, טחורים פנימיים לא גדושים, זומנתי לקולונוסקופיה. אני מאוד מודאג ואיני מבין את משמעות התוצאה, ועל כן מבקש הסבר. מודה לך מראש

03/06/2013 | 19:14 | מאת: פרופ' עודד זמורה

יניב שלום, משמעות הממצא היא שנמצא פוליפ שנשמע על פניו כממצא שניתן לסלקו בבדיקת קולונוסקופיה, ובאותה הבדיקה לסקור את כל המעי הגס לוודא שאין ממצאים נוספים. תיאור הממצא מרמז שסביר שמדובר בפוליפ שפיר, אולם יש צורך להסירו הן בכדי לשלוח אותו לבדיקה פתולוגית לודא את טיבו, והן כדי למנוע התפתחותו לגידול עם השנים.

25/05/2013 | 14:06 | מאת: רנה

שלום מזה כשבועיים אני מרגישה כאב בפי הטבעת שאובחן כי פרוקטולוג כפי סורה אני מטופלת בניפדיפין מזה כשבוע ושאלתי היא האם העובדה שאני עושה ספורט על בסיס יומי -ספינינג פעמיים בשבוע יכולה להשפיע?

03/06/2013 | 19:10 | מאת: פרופ' עודד זמורה

רנה שלום, כעיקרון אין מניעה לבצע פעילות ספורטיבית עם פיסורה, אם זה לא גורם לאי נוחות ניכרת. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

25/05/2013 | 12:14 | מאת: יונת

שלום, בעלי עבר ניתוח להסרת סטומה אשר הסתבך בשלב פגיעה בלבלב. לאחר שהות ממושכת בטיפול נמרץ עם בטן פתוחה. לאחר כשלושה חודשים עבר השתלת עור על גבי הבטן שנותרה פתוחה ושוחרר לביתו עם סטומה. אשמח לקבל המלצה על רופא מומחה בתחום שיוכל לבצע ניתוח מורכב של הסרת סטומה וסגירת הבטן.

03/06/2013 | 19:07 | מאת: פרופ' עודד זמורה

יונת שלום, ניתוחי מעי גס מורכבים מבוצעים לרוב על ידי כירורגים קולורקטאליים, העוברים הכשרה יחודית בתחום זה. סגירת דופן הבטן אכן יכולה להוות אתגר במקרה זה. מעבר לכך, אין פורום זה נוהג להמליץ על מנתח כזה או אחר.

לא היתה לי כל בעיה בפי הטבעת מעולם פתאום חל שינוי גרד ומעט נפיחות ובעיקר בחלק הקרוב לפנים הגוף. זה יכול להיות נפיחות בערמונית?. כאלו יותר נפוח שם. היציאות  רגילות התרוקנות מלאה. אבל בסיום נשאר נקודת דם טיפה מפושטת נראה לי בעור שליד הכניסה ממה שהצלחתי לראות במראה יש אודם חיצוני. וכמו חריץ וקפל קטן ונפוח באזור שתארתי. קראתי מה שנכתב לגבי הגרד בפורם אבל רק משחה סטירואידית עזרה. אני משתדל להמעיט. השאלה היא האם יתכן שיש בעיה חמורה מעבר לטחור קטן חיצוני. ואולי זה סרטן פי הטבעת. והאם יתכן שזה קשור לבעיות בערמונית אם כן לאן לפנות. כמו כן אני עושה קולונוסקופיה גיל 50. יראו גם את החלק שתארתי במסגרת הקולונוסקופיה. ? תודה

03/06/2013 | 19:04 | מאת: פרופ' עודד זמורה

דודי שלום, ראשית, סרטן של פי הטבעת היא מחלה נדירה, ושנית, איזור פי הטבעת לרוב לא נבדק בקולונוסקופיה. אם הסבל נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

24/05/2013 | 16:53 | מאת: נועה

אני מרגישה כאבים בפי הטבעת אלו לא כאבים של טחורים זה מרגיש פנימי יותר (אין לי עצירות/שלשולים/דימום) כואב לי לשבת ולרוץ.. יש לי צור לפרוקטולוג עוד שבוע ורציתי לדעת אם יש חשש למשהו רציני ומה זה יכול להיות

03/06/2013 | 19:02 | מאת: פרופ' עודד זמורה

נועה שלום, כאבים כפי שאת מתארת יכולים להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים טרומבוטיים, אבצס, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם טרם מבדקת והכאב נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

21/05/2013 | 11:28 | מאת: אורן בראל

שלום רב אימי בריאה בדרכ בת 67 אושפזה בגין היצרות במעי הגס. האם יש חלופה לניתוח כריתת החלק הצר ? היא עשתה 2 קולונסקופיה לצורך העניין וכרגע עם צינור לניקוז. תודה

03/06/2013 | 19:00 | מאת: פרופ' עודד זמורה

אורן שלום, התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקוה שאימך כבר טופלה כראוי. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה.

21/05/2013 | 06:55 | מאת: תמי

שלום רב, אני בת 48 בריאה בדרך כלל וללא מחלות כרוניות. בחודש האחרון סובלת מבעייה מביכה ביותר , אין לי שליטה על הגזים. הדבר גורם לי לעגמת נפש רבה.איך מתגברים על הבעיה ולמי פונים? תודה רבה, תמי

03/06/2013 | 18:59 | מאת: פרופ' עודד זמורה

תמי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת הוא אכן אחת הפגיעות המביכות שיכולה לפגוע במידה ניכרת באיכות החיים. ישנן סיבות רבות לקושי בשליטה כמו גם אפשרויות טיפול רבות, ואם את מעוניינת לשקול בירור וטיפול מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטריה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

20/05/2013 | 13:36 | מאת: אורי

שלום רב. כבר מזמן, לאחר הטלת צואה, בניגוב, לפעמים אני מוצא כתמי דם על נייר הטואלט. מה הגורם לכך? סימפטומים נלווים: - היציאות שלי סדורות, כפעם ביום, אין לי עצירויות, אין לי שלשולים. - לא בכל ניגוב קורה - אני לא רואה דם בצואה עצמה - אין לי גירודים - אין לי כאבים - אני בריא מאוד - אני לא עושה מין אנאלי תודה!!

03/06/2013 | 18:56 | מאת: פרופ' עודד זמורה

אורי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים, פיסורה, ועוד. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לשקול ביצוע בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדמם נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.