פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

כמה זמן החלמה אחרי הניתוח

תלוי איזה ניתוח

שלום רב אני סובלת מתחורים דרגה 4 .הייתי אצל שני רופאים שאמרו שיש לנתח. אחרי הניתוח ,נאמר לי,שיש כאבים עזים במיוחד במשך שבוע ועוד נאמר שיש סיכון מסויים שהשליטה על פי הטבעת תפגע. הלכתי לפרופ' שמואל ארגוב,לקבל חוות דעת נוספת.להלן ממצאי השיחה איתו: יש לנתח ויפה שעה אחת קודם מפני ששריר פי הטבעת עלול להחלש ולגדול מעצם יציאת התחורים מדי פעם,ואז לא תהייה שליטה על הסוגר ,וזאת בטרם ניתוח.הניתוח נעשה לדברי הפרופ' בשיטה יחסית חדשנית שלא אומצה בשום בית חולים ורק פרופ' ארגוב אימץ אותה והוא מנתח במרכז "עתידים".כנגד הכאבים הוא נוהג לתת מורפיום במשך 5 ימים.מה ידוע לכם על שיטתו שעיקרה הוא שליפת התחורים עם מכשור מיוחד ואח"כ כריתתם.לדבריו אין כל סיבוכים.

שרה שלום, איני מכיר את שיטתו של פרופ' ארגוב. ככלל ניתן לומר שטחורים הם בעיקרם בעיה של איכות החים ואינם נחשבים כגורם סיכון לפגיעה בשרירי הסוגרים. איני מכיר אף פעולה כירורגית שאין בה סיכון כלל. מצורף מידע כללי על טחורים והטיפול בהם. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום אני בן 36ומאתמול פיתאום גיליתי כי אני מדמם בצואה חשוב לציין כי אין לי כלל שום כאב מלבד תחושה של כאבי בטן קטנים אינני יודע על מה מדובר הייתי אצל הרופא אך לא ציינתי את הדימום מכיוון שגיליתי זאת לא מזמן אשמח אם תדריכו אותי ותרגיעו אותי מה לעשות? האם להמתין ולראות אולי זה יעבור לבד? לא יודע אשמח לעידכון.

חנן שלום, כעיקרון סביר שדמם בגיל 35 נובע מבעיה שפירה כלשהי של פי הטבעת כגון טחורים פנימיים, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדמם נמשך או נשנה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב בת 42 בריאה בדכ ברוך השם. סובלת מפיסורה בערך 8 שנים מלידת ביתי השלישית. לפני כשנה כירורג רשם משחה לא זוכרת את שמה ונראה כי הפיס ורה עברה. לפני כחודש היתה יציאה קשה מאוד! מלווה בכאבים והופיע דם בניגוב. לפני שבוע וחצי שוב דם בניגוב לא יציאה קשה במיוחד אך לפני היציאה קוים מין אנאלי. היום נכנסתי לשרותים מעט התאמצתי יציאה לא היתה אך הופיע דם בניגוב ללא כאב. היום הלכתי לכירורג בדק ואמר שפיסורה הוא לא רואה דם גם לא ( במהלך הבדיקה גם בדק עם האצבע פנימה שאין פיסורה פנימית). אמר אולי מעט טחורים. לא שהו קריטי ושלדעתו ככל הנראה פיצצתי וריד שחזר למקומו. אמר שאם יחזור שוב נשקול ביצוע קולווסקופיה קצרה. מה דעתך? אפשר להיות רגועים או לבקש לעשות קולווסקופיה וזהו. חייבת לציין שהופעת דם בניגוב מלחיצה אותי מאוד עד כדי חרדה לא נורמלית להיכנס לשרותים. תודה

דנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 42 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך , והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כפי ששער הרופא הבודק גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום יש מקום לשקול ביצוע בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. בנוסף, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. באם הדמם יצשך ויפגע באיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

במהלך קולונסקופיה נמצא אודם ודימום קל בקצה קרוב לפי הטבעת נכתב כי סביר שזה מההכנה לקולונסקופיה. אכן אחרי השקית פיקולקס השניה יצא מעט ריר שקוף עם דם. מאז כלום. לקחו ביופציה. מה יכול להתגלות בביופציה כזו? סרטן? הגדירו את הממצא פרוקטיטיס r/o. מה משמעות האבחנה. תודה

יוסף שלום, פרוקטיטיס היא דלקת של הרקטום, שיכולה להגרם ממגוון של סיבות, ומטרת הביופסיה היא לראות אם אכן יש כלל דלקת, ואם יש, מה הם מאפיניה. אם מבצע הבדיקה לא חשד כלל בגידול ממאיר, סביר שאין מה לצפות לתשובה מעין זו בביופסיה.

גיליתי היום מין גולה קטנה בערך 5 סמ' מעל לפי הטבעת,המקום נראה כמו פצעון כלומר אדום אבל ללא מוגלה, אין בעיה ביציאות ואין תסמינים של חלילה סרטן פי הטבעת, הגולה קצת כואבת ועל פניו זה מרגיש כמו פצעון שיצא. אני חוששת בכל זאת מגידול. מה זה יכול להיות?

סבטלנה שלום, כעיקרון הממצאים שאת מתארת אינם אפייניים כלל לסרטן של פי הטבעת, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון אבצס, פיסטולה ועוד גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא לא חלף, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום הייתי היום אצל כירורג קולורקטאלי שאיבחן אצלי פיסורה "גדולה" לדבריו, אני עם פיסורה כבר 3 חודשים, התחלתי בסבל רב והיום עם שילוב של תזונה נכונה ומרככי צואה אני כבר כמעט ולא סובל. הכירורג אמר שאם לאחר כ"כ הרבה זמן והטיפול שנוסה כבר (ניפדיפין לחודש, ולאחר מכן רקטוג'סיק) אין לי מנוס מניתוח. לאחר קריאה מרובה הבנתי שמנתח מנוסה הוא מאוד חשוב בניתוח זה ולכן אני מחפש כירורג קולורקטלי (אצל זה שראיתי היום אין תור עד עוד 5 חודשים!) מנוסה ומומלץ בשביל הניתוח. אשמח מאוד להמלצות! חשוב לציין שאני מתחתן באוקטובר ואני פשוט חייב לסיים עם זה לפני!

שי שלום, אין פורום זה נוהג להמליץ על מנתח כזה או אחר. בהצלחה ומזל טוב. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב נתגלה אצלי בקע טבורי עם חדירת שומן יש לי כאבים כשאני משתעלת או מתכופפת מראה חיצוני לא ניראה שום בקע נכון לעכשיו אני בכיסא גלגלים חצי שנה עקב גיליאן ברה מה מומלץ לעשות במקרה של בקע זה ושוב מראה של הבטן חיצוני ללא בליטה האם יש בקע שהוא פנימי ??? בכבוד רב רעות ע

רעות שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל אין לרוב קשר בין בקע טבורי לבקע פנימי. אם הבקע פוגע באיכות חייך במידה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג עם ממצאי ההדמיות לבדיקה והכוונת הטיפול.

אחרי לידה קיסרית הופיע טחור שבמקום להעלם כמו בדר"כ התקשה. במישוש שלו הוא מרגיש כמו גלד יבש ומחוספס והוא מעורר תחושת גירוי לאחר יציאה. האם זו בעיה שנפתרת מעצמה בעזרת טיפול משחתי? תודה רבה

רותי שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה פוגעת באיכות חייך במידה מספקת בכדי לפנות לטיפול, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום דוקטור! הלילה התעוררתי בערך ב4-5 בבוקר ממין כאבים/התכווצויות בפי הטבעת עם כאב בטן קצת שנמשכו בערך חצי שעה כמעט.אין לי מושג ממה זה! זה קרה לי לפניי כמה חודשים מספר פעמים בהפרשים של חודש ויותר גם וחשבתי שזה נעלם והלילה עוד פעם זה קרה, למה זה קורה ? אשמח לתשובה , תודה מראש! נ.ב מצבי הבריאותי ככל הידוע לי תקין לאחר בדיקות כלליות שעשיתי לפניי חצי שנה.אני בת 35, רווקה.(ללא ילדים)

שהיציאות שלי דיי סדירות (כל בוקר, כשעה בערך לאחר הקימה) והם לא מלוות בכאבים כלשהם.לרוב הם רכות וכמעט איני סובלת מעצירות.

האם לפנות למומחה לגאסטרונולוגיה או פרוקטולוג? לאיזה רופא לפנות? תודה

ליאה שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיה רפואית הנקראת פרוטאלגיה פוגקס, בה אופייני כאב לילי עז בפי הטבעת המופיע פתאום, חד כסכין, וחולף לאחר מספר דקות. הסיבה לבעיה זו אינה ידועה אולם התופעה אינה מסוכנת, וניתן לנסות טיפולים שונים (ששיעור ההצלחה שלהם בינוני) אם התופעה פוגעת באיכות החיים במידה ניכרת. עם זאת, ישנה גם אבחנה מבדלת ויתכן כאב מסיבות אחרות כגון פיסורה או הרפיה לקויה של שרירי רצפת האגן, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. באם תחליטי לפנות לבדיקה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

זו מחלה/תופעה בפניי עצמה או משהו שאני עשיתי ? תודה

שלום, לאחר ניתוח פיסורה (ללא חיתוך השריר מכיוון שזה הייוה סיכון גדול מדי), מספר שאלות: 1. האם כדאי / אפשר להמשיך להישתמש בניפידיפין / רקטוגסיק כדי לעזור לשמור על השריר רפוי מיכוון שלא נחתך השריר או שבשלב הזה של אחרי הניתוח זה יכול לעשות נזק ומאוד לא כדאי? 2. האם הוספת מלח אנגלי לאמבטיות הישיבה יכול לעזור או שלא רצוי? 3. האם יש משהו שניתן לעשות (אולי משחות או משהו אחר) על מנת כמה שיותר להטין את הסיכויין שתתפתח צלקת - כפל עור באיזור - מה שיפריע להחלמה של הפצע? 4. לאחר התרוקנות מאוד קשה לנקות - אפשר רק באופן מאוד שיטחי עקב הכאבים והדימום - האם זו בעיה כי אם המקום לא נקי זה יגרום לזיהום ודלקת? מה ניתן לעשות? תודה רבה מראש

יובל שלום, קשה לי לענות היטב על שאלותיך מאחר שאיני יודע בדיוק איזה סוג ניתוח בוצע. ככלל אחרי ניתוח פיסורה לא נהוג להמשיך טיפול במשחת ניפדיפין, ומומלץ להקפיד על ריכוך יציאות. אין מניעה לשימוש במלח אנגלי באמבטיה וניקוי לא אופטימלי אינו גורם סיכון מוגבר לזיהום (ניתן בכל זאת פשוט לשטוף את המקום לאחר יציאה) מעבר לכך, מאחר שאיני בקיא כאמור בסוג הניתוח שבוצע, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת ליעוץ בשאלות אלו.

שלום, שמי יקיר הדדי אני חייל בצבא וגילו לי שערה הפוכה לפני כחודש וזה לא כלכך ברור לי מבחינת הצבא כמה זמן החלמה ואם זה מוריד פרופיל?

יקיר שלום, ככלל זמן ההחלמה מניתוחי תיקון סינוס פילונידאלי הוא ארוך יחסית, ויכול לקחת בין מספר שבועות למספר חודשים, תלוי באופי הסינוס ובגודלו ובסוג הניתוח הנבחר לתקנו. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. לגבי שאלת הפרופיל, מומלץ להפנות אותה לרופא צבאי. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

לפני יומים היו לי כאבי בטן חזקים ואז קיבלתי מחזור, אולם מאז יש לי דימום גם מהטוסיק הדימום יוצא בדיוק כמו קיבה אבל רק דימום, הדם בצבע אדום טרי, ואז לאחר מכן אני נכנסת לשירותים ויש קיבה רגילה ללא דם בכלל, מה זה צריך להיות אני בחרדות קשות ומפחדת נורא, תודה

איילה שלום, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים, פיסורה, ועוד. כעיקרון הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל בו נשים עדיין מקבלות מחזור ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך , והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן במקרה של דימום אנו ממליצים לשקול ביצוע בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם הדמם נמשך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני גבר בשנות ה 40 החדרתי ויברטור לפי הטבעת והוא ניכנס ונבלע פנימה זהו ויברטור קטן מפלסטיק באורך 5 ס"מ בערך. האם הויברטור יצא לבד ביציאה הבאה, האם צריך התערבות כירורגית? כרגע הוא לא מפריע. אנא הנחה אותי כיצד לפעול תודה רבה.

דני שלום רב, אם אינך סיבל משום סימפטומים ניתן להמתין מספר ימים ולקוות שהויברטור יצא עצמונית. אם לא יוצא לאחר מספר ימים או אם מופיעים סימפטומים כלשהם מומלץ לפנות למיון או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

תודה דוקטור זה יצא

שלום רב! אני לאחר 12 ימים של ניתוח סינוס פינולידאל. אתמול בערב דיממתי מאזור הניתוח בצורה רצינית (לא הפרשות -ממש דימום ובכמות). רק לאחר לחץ על המקום עם תחבושות הדימום עצר. האם מקרה זה הגיוני או חריג? היום שמתי לב כי מקום הניתוח ממש נפתח. עד מתי יימשכו ההפרשות מאזור הניתוח, מדובר בהחלמה לא פשוטה ולא נעימה. תודה.

רונן שלום, ישנם סוגים שונים של ניתוחים לתיקון סינוס פילונידאלי ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

כאב ואי נוחות לאחר קשירת טחורים איזה משחה או כדור את מומלץ תודה

איציק שלום, ככלל עדיף להשתמש לאחר קשירת טחורים בתרופות משככות כאבים פשוטות כגון אקמול ואופטלגין, ולהמנע מתרופות היכולות להחמיר דימום כגון אדויל, נקסין וכד. אם הכאב נמשך, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

פרופ' עודה שלום רב, אני בת 59 לפני מספר ימים תוך כדי מקלחת הרגשתי גוש קשה בפי הטבעת. הגוש שונה מטחורים (סבלתי בעבר הרחוק מטחורים כ-30 שנה ואף עברתי ניתוח). אינני מרגישה כאב או גרד ואין דימום, אך הואיל ולצערי הרב אחותי חולה (מאד) בסרטן שהחל במעי הגס, אני מאד מודאגת. אודה לך מאד על מידע והנחייה. אגב, עברתי כבר פעמיים קולונוסקופיה בפעם הראשונה כרתו 3 פוליפים ובבדיקה השנייה 1. אבקש לדעת אם גוש זה גם הוא יכול להיות כפוליפ ? תודה רבה מראש

שלום רב, ככלל שכיח יותר שתחושת גוש בפי הטבעת נגרמת על ידי בעיות שפירות שונות, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג עם תשובות הקולונוסקופיות שביצעת לבדיקה והכוונת הטיפול.

פרופ' עודד אני מודה לך מאד על התייחסותך ותשובתך.\ בהערכה רבה

בתי בת 13, כבר תקובה שיש לה כאבי בטן. נשלחה לעשות סי.טי עם חומר ניגוד נון יוני דרך הפה וגם חומר ניגוד נון יוני דרך הוריד. התוצאה: מודגמת אדנופתיה מזנטריאלית עם בלוטות בגודל 23 מ"מ ,אחד במרכז הבטן בגובה הטבור והשני בבטן ימנית תחתונה מסביב לצקום. למה הכוונה? מה המשך הטיפול?

רונית שלום, בלוטות בבטן הם ממצא לא ספציפי ויכול להגרם ממגוון רחב של סיבות כולל זיהומים ויראליים, דלקות שונות, ולעיתים נדירות ממאירות של תאי לימפה. בדיקת ה CT היא בדיקת עזר לבדיקת המטופל, ולא ניתן להתייחס אליה במנותק משאר הבדיקה, ולכן מומלץ לפנות לרופא שהפנה אתכם לבדיקה להמשך הטיפול.

פרופ' עודד זמורה, אני מודה לך על תגובתך, ברצוני לדעת לאיזה רופא מומחה אני צריכה לקחת את בתי, באיזו דיספלינה הוא צריך להתמחות. מאחר שאנו גרות באילת, אני צריכה לקחת הפנייה ,השאלה היא לא מה שם הרופא באיזה תחום?

אוננתי לפני מספר ימים עם אביזר שאינו מיועד לשימוש אוננות בפי הטבעת, במהלך האוננות האביזר התפרק בתוך פי הטבעת, אך הצלחתי להוציאו מפי הטבעת. אני משערת שבעקבות ההתפרקות יכול להיות שנפלה חתיכה קטנה שנשארה בפי הטבעת יכול להיות שהיא תקועה שם או שאם היא קטנה היא אמורה לצאת בצואה? תודה, רותם

רותם שלום, אם מדובר בחתיכה קטנה, ואינך סובלת משום סימפטומים, סביר שהיא תצא עצמונית. אם את סובלת מכאבים או תחושה חריגה כלשהי באיזור פי הטבעת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בת 40 בעלת עבר של 2 ניתוחים קיסרים +ניתוח אבסס ברחם. מאז אני סובלת מעצירות כרונית קבלתי תרופות לעזרה כמו, נומרלקס, אגרי', אבקת ביו ועוד דבר כבר לא משפיע למעט חוקן פעם בשבוע שאני עושה. לפני כחודשיםסבלתי מחסימת מעיי ונתנו לי נוזל שעזר לי להשתחרר (אשמח לדעת מה ולרכוש)כמו כן אני סובלת מטחורים . אני אוכלת המון ירקות ושותה מספיק מים . אך דבר לא עוזר אשמח לדעת אולי יש לך תרופת פלא. תודה .

צזי שלום, אין לי תרופת פלא, אולם אם את סובלת מעצירות או מקשיי התרוקנות ניתן לבצע בירור ולנסות להבין את סיבת העצירות, ואז לעיתים ניתן לכוון את הטיפול טוב יותר. אם את מעוניינת בבירור כזה מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום, אני בחור בן 19, מזה סובל מדימום רקטאלי. היום ביצעתי סיגמו סקופיה, נבדק מעי גס עד 50 ס"מ והתוצאה שקבלתי הייתה : פוליפ בגודל בנוני על גבעול ב 20 ס"מ שנכרת, טחורים פנימיים לא גדושים, זומנתי לקולונוסקופיה. אני מאוד מודאג ואיני מבין את משמעות התוצאה, ועל כן מבקש הסבר. מודה לך מראש

יניב שלום, משמעות הממצא היא שנמצא פוליפ שנשמע על פניו כממצא שניתן לסלקו בבדיקת קולונוסקופיה, ובאותה הבדיקה לסקור את כל המעי הגס לוודא שאין ממצאים נוספים. תיאור הממצא מרמז שסביר שמדובר בפוליפ שפיר, אולם יש צורך להסירו הן בכדי לשלוח אותו לבדיקה פתולוגית לודא את טיבו, והן כדי למנוע התפתחותו לגידול עם השנים.

שלום מזה כשבועיים אני מרגישה כאב בפי הטבעת שאובחן כי פרוקטולוג כפי סורה אני מטופלת בניפדיפין מזה כשבוע ושאלתי היא האם העובדה שאני עושה ספורט על בסיס יומי -ספינינג פעמיים בשבוע יכולה להשפיע?

רנה שלום, כעיקרון אין מניעה לבצע פעילות ספורטיבית עם פיסורה, אם זה לא גורם לאי נוחות ניכרת. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, בעלי עבר ניתוח להסרת סטומה אשר הסתבך בשלב פגיעה בלבלב. לאחר שהות ממושכת בטיפול נמרץ עם בטן פתוחה. לאחר כשלושה חודשים עבר השתלת עור על גבי הבטן שנותרה פתוחה ושוחרר לביתו עם סטומה. אשמח לקבל המלצה על רופא מומחה בתחום שיוכל לבצע ניתוח מורכב של הסרת סטומה וסגירת הבטן.

יונת שלום, ניתוחי מעי גס מורכבים מבוצעים לרוב על ידי כירורגים קולורקטאליים, העוברים הכשרה יחודית בתחום זה. סגירת דופן הבטן אכן יכולה להוות אתגר במקרה זה. מעבר לכך, אין פורום זה נוהג להמליץ על מנתח כזה או אחר.

לא היתה לי כל בעיה בפי הטבעת מעולם פתאום חל שינוי גרד ומעט נפיחות ובעיקר בחלק הקרוב לפנים הגוף. זה יכול להיות נפיחות בערמונית?. כאלו יותר נפוח שם. היציאות  רגילות התרוקנות מלאה. אבל בסיום נשאר נקודת דם טיפה מפושטת נראה לי בעור שליד הכניסה ממה שהצלחתי לראות במראה יש אודם חיצוני. וכמו חריץ וקפל קטן ונפוח באזור שתארתי. קראתי מה שנכתב לגבי הגרד בפורם אבל רק משחה סטירואידית עזרה. אני משתדל להמעיט. השאלה היא האם יתכן שיש בעיה חמורה מעבר לטחור קטן חיצוני. ואולי זה סרטן פי הטבעת. והאם יתכן שזה קשור לבעיות בערמונית אם כן לאן לפנות. כמו כן אני עושה קולונוסקופיה גיל 50. יראו גם את החלק שתארתי במסגרת הקולונוסקופיה. ? תודה

דודי שלום, ראשית, סרטן של פי הטבעת היא מחלה נדירה, ושנית, איזור פי הטבעת לרוב לא נבדק בקולונוסקופיה. אם הסבל נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני מרגישה כאבים בפי הטבעת אלו לא כאבים של טחורים זה מרגיש פנימי יותר (אין לי עצירות/שלשולים/דימום) כואב לי לשבת ולרוץ.. יש לי צור לפרוקטולוג עוד שבוע ורציתי לדעת אם יש חשש למשהו רציני ומה זה יכול להיות

נועה שלום, כאבים כפי שאת מתארת יכולים להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים טרומבוטיים, אבצס, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם טרם מבדקת והכאב נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב אימי בריאה בדרכ בת 67 אושפזה בגין היצרות במעי הגס. האם יש חלופה לניתוח כריתת החלק הצר ? היא עשתה 2 קולונסקופיה לצורך העניין וכרגע עם צינור לניקוז. תודה

אורן שלום, התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקוה שאימך כבר טופלה כראוי. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה.

שלום רב, אני בת 48 בריאה בדרך כלל וללא מחלות כרוניות. בחודש האחרון סובלת מבעייה מביכה ביותר , אין לי שליטה על הגזים. הדבר גורם לי לעגמת נפש רבה.איך מתגברים על הבעיה ולמי פונים? תודה רבה, תמי

תמי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת הוא אכן אחת הפגיעות המביכות שיכולה לפגוע במידה ניכרת באיכות החיים. ישנן סיבות רבות לקושי בשליטה כמו גם אפשרויות טיפול רבות, ואם את מעוניינת לשקול בירור וטיפול מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטריה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום רב. כבר מזמן, לאחר הטלת צואה, בניגוב, לפעמים אני מוצא כתמי דם על נייר הטואלט. מה הגורם לכך? סימפטומים נלווים: - היציאות שלי סדורות, כפעם ביום, אין לי עצירויות, אין לי שלשולים. - לא בכל ניגוב קורה - אני לא רואה דם בצואה עצמה - אין לי גירודים - אין לי כאבים - אני בריא מאוד - אני לא עושה מין אנאלי תודה!!

אורי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים, פיסורה, ועוד. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לשקול ביצוע בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדמם נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

זה כחמש שנים יש לי צואה "נחשית", רכה ובהירה. במהלך התקופה הזו עשיתי בדיקות צואה וכולן יצאו תקינות. לאחרונה לעניין הזה נוספו גם גזים בריחות מאוד לא נעימים והופיעה פיסורה בפי הטבעת שלי. האם יש קשר בין סוג הצואה שתיארתי להופעת בעיות כמו פיסורה וטחורים? אודה על התשובה.

ליאור שלום, "צואה נחשית" אינו מונח רפואי ברור ולכן קשה לי לענות תשובה מוסמכת. אם אתה לא שקט, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום. שמי דוברת, בת 30. מזה שונים אני סובלת מדימום טרי ובהיר בצואה וגם בעת הניגוב. הדימום לפעמים מפסיק ולפעמים מופיע. בזמן האחרון אני חשה בגוש/בלוטה בפי הטבעת שכניראה מדממת בעת הטלת הצואה. לעיתים מגרד לי בפי הטבעת. אני מקפידה על ניקיון ומנסה לשתות כמה שיותצר. רוב היצחאות שלי הן קשות ויבשות הכרוחות במאמץ בזמן השיבה בשירותים. נקבע לי תור לפרוקטולוג לחודש הבא. אני מאוד חוששת שמא יש לי סרטן בפי הטבעת או דבר אחר חמור. מקווה מדובר רק בטחורים. על מה מצביעים הסימנים שציינתי? ומה ניתן לעשות כדי לשפר? אודה לתשובה מהירה...

דוברת שלום, הסיכוי להתפתחות סרטן בפי הטבעת או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 30 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן לרוב במקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. במקרה שלך סביר שניתן יהיה להסתק בבדיקה חלקית, הסוקרת את מקטע המעי ממנו יכול לבוא דם טרי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא באיזור פי הטבעת, ונהיה יותר רגועים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום דר! אני בה אחרימלידה שלישית , אמנם קיסרית, אבל כבר מהלידה השמיה סבלתי מטחורים נוראים שנעלמו קצת לאחר הלידה. ילדתי בתחילת החודש והטחורים נלמו כמעט קליל (נשארו חתיחות עור רפויות מחוץ לפי הטבעת שקשה להחזירם למקום). חג שבועות לא ממש עשה טוב למערכת העיכול שלי ולאח שלשול רציני הופיע טחור כואב מיוחד מלווה בפיסורה. הצלחתי להחזיר את הטחור למקום, אולם בכל יציאה הוא יוצא שוב. מתי אוכל ללכת לבדיקת פרוקטולוג לצורך בחינת טיפול רציני יותר ממשחות ונרות?

נועה שלום רב, את מוזמנת לבדיקת פרוקטולוג מתי שנוח לך. הממצאים שאת מתארת לא מונעים בדיקה אצל פרוקטולוג- להיפך, עדיף שיתרשם מהמצב כמות שהוא.

שלום וברכה, אדם בן ארבעים עם עבר הרבה שנים של טחורים פנימיים עם דימום שבא והולך אחר מספר ימים, בעבר נבדק עם מכשיר פעמיים ושני רופאים קבעו שהדימום מהטחורים, ועשה גם קשירה פעם אחת, עכשיו מספר ימים שוב רואה דם, האם נשייך את זה לטחורים או כדאי לעשות בדיקת קולונוסקופיה? רב תודות.

יוסי שלום רב, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים פנימיים ועוד. כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן לרוב במקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה של פי הטבעת וגם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. בכל מקרה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

בעקבות אכילה של אוכל עשיר בדגנים ללא שתיה מרובה ,הטחורים נהיו גדולים ונהיה קשה לעשות את הצרכים בשרותים.הפסקתי עם האוכל ,אך במשך 3 ימים יש איבוד דם עם הצואה רב מאד .אין כאבים ביציאה ,אך אני מאבדת הרבה דם .כמה זמן איבוד הדם עלול להמשך ? האם יש טיפול תקופתי שאתה יכול להמליץ אליו ?

שלום רב, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

היו לי תקופות שראיתי על נייר הטואלט/מגבונים דם אחרי שעשיתי צרכים. לא היו כאבים, והרופא ששאלתי לפני כמה שנים אמר שזה לא רציני. ביומיים האחרונים קורה משהו שלא קרה לי אף פעם: אני רואה יותר דם על המגבונים אחרי שאני עושה צרכים, ובאסלה המים נהיים בצבע דם. כנראה שיש דימום רציני יותר עכשיו. מה זה יכול להיות? לא ידוע לי על היסטוריה משפחתית של טחורים או משהו כזה. האם צריך להיבדק מיד, או שצריך לחכות כמה ימים לראות אם זה עובר? תודה רבה.

שלום רב, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים פנימיים ועוד. כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה של פי הטבעת וגם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

הדימום שהיה לי (שכתבתי בהודעה הראשונה) נעלם. זאת אומרת שהיה דימום למשך יומיים שלושה, ואז נעלם כל הדימום. האם עדיין מומלץ שאבדק או שבכל מקרה כדאי להיבדק? תודה רבה!

שלום , מזה זמן שאני זוכר את עצמי היציאות שלי היו בתכופות של פעמיים בשבוע, לאחרונה העצירות חזקה יותר זה יכול גם להגיע לשבוע ללא יציאות , לעולם לא הרגשתי תחושת אי יכולת להתנקות כמו שאני מרגיש לאחרונה ואם אני מצליח אז זאת כמות קטנה , אתמול ביציאה לפתע היה לי יציאה מימית לגמרי זיהיתי משהו אדום בצואה אני לא בטוח שזה דם אוכל שאכלתי לפני שבועיים ומעלה ! אני נורא חושש ממצאים מדאיגים אלו , בן 23 דעתכם?

אליקו שלום, העצירות שאתה מתאר יכולה להגרם ממגוון של סיבות כולל הפרעה הורמונאלית כזו או אחרת, תסמונת המעי העצל, מחלה מולדת בה ישנה בעיה בעצבוב המעי (הנקראת הירשפונג) ועוד. הממצא החד פעמי של יציאה מימית עם תוכן אדום כשלעצמו אינו מדאיג. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

אני בן 17.7 ולעיתים רחוקות יש לי צואה צפה. בערך פעם בחודש למשך 2-3 ימים הצואה שלי צפה. הלכתי לרופא והוא אמר לי שזה לא מחלה וזה דבר טבעי וכו'.. בקיצור לא כלכך עזר לי. אני דיי מוטרד מזה,ולפי הבדיקות דם האחרונות שלי (לפני כמה חודשים) ראו שהברזל שלי טיפה חסר וסה"כ הכל בסדר (לפי דברי הרופא). מה אתה ממליץ לעשות? תודה וחג שמח.

שלום רב, הממצא שאתה מתאר אינו מצביע כשלעצמו על בעיה רפואית כזו או אחרת וסביר שאינו קשור ח=לחסר ברזל.

אני בן 79 וזמן רב יש לי כאבי בטן ועצירות מתמשכת,כמו כן יש לי ירידה דרסטית במשקל (כ-15 ק"ג במשקל במשך כשנה ורבע בערך) עלי לציין שאני חולה בלימפומה, אבל רק במעקב ולא מקבל שום טיפול כימותרפי וכו' ההמטולוג לא בהכרח משייך את הבעיות האלה למחלת הלימפומה והגסטרולוגים לאחר קולונסקופיה תקינה מציע לי לבצע בדיקות של: דפקוגרפיה, אולטרא-סאונד טרנס רקטלי, ומדידת לחצים בפי הטבעת מנומטריה רקטלית. ידוע לי שבדיקות אלה כרוכות בצורה פולשנית ולא נעימות בכלל. שאלתי היא האם בבדיקות אלה ניתן לברר גם את הסיבות לירידה במשקל(מה שמדאיג אותי מאוד) או שרק בנושא כאבי הבטן והעצירות. תודה על תשובתכם.

גידי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. בדיקות של מבנה ותפקוד רצפת האגן ותנועתיות המעי כפי שתארת נכללים בבירור עצירות אולם לרוב אינם קשורים לירידה במשקל. אם הירידה במשקל היא הדבר העיקרי שמפריע לך, סביר שכדאי להשקיע את עיקר המאמצים לכוון אחר. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום ד"ר זמורה, כיצד ניתן לקבוע איתך תור בפרטי? לא הצלחתי למצוא באינטרנט מלבד בשיבא ובמרפאה בהרצליה בה אתה כבר לא מקבל קהל. תודה

מקבל קהל בהרצליה, ניתן לקבוע תור בטלפון כוכבית 9599 מכל טלפון.

שלום פרופ'! לבעלי יש גרד בפי הטבעת במשך כבר כמה חודשים. לפני כחודש אותם התסמינים החלו להופיע גם אצלי (גרד, כאבים, פצעים). לאחר בדיקת צואה נשללו תולעים. בביקור אצל הפרוקטולוג נאמר לבעלי שהוא סובל מפיסולה. אך למיטב ידיעתי פיסולה אינה מדבקת, ואני נדבקתי ממנו בוודאות. איזה גורם מדבק ישנו לגרד? ומה הטיפול בו? בבקשה עזרה... תודה מראש!

מאיה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. רוב הסיבות לגרד אנאלי אינן זיהומיות ולכן גם אינן מדבקות, והסיבות הזיהומיות העיקריות יכולות אכן להיות תולעים או טפילים. פיסטולה אינה מדבקת, והפרשה ניכרת ממנה יכולה לגרום לגרד אנאלי. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום, בני בן שנתיים וחצי התלונן על כאבים בפי הטבעת, כשנגעתי הרגשתי גולה. הרופא אמר לעקוב אחרי זה ועכשיו ניראה שזה גדל קצת. אני ממש בלחץ. מה זה יכול להיות ?

ליהי שלום, אני מבין מאד את הלחץ שלך כאמא אבל לצערי איני כירורג ילדים ואיני מטפל כדרך שגרה בילדים בגיל זה. מומלץ להוועץ עם כירורג ילדים או גסטרואנטרולוג ילדים.

שלום. בת 21. זה מספר ימים שאני סובלת מדקירות/עקצוצים בפי הטבעת. וגם מין הרגשה כאילו משהו תקוע שם. היציאות שלי רגילות. מה יכולה להיות הסיבה לדקירות? תודה מראש

לנה שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, פיסורה, אבצס, ועוד אפשרויות רבות. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התופעה נמשכת או מחמירה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, יש לי בפי הטבעת פוליפ אחד גדול ועוד כמה פוליפים קטנים. עומדים להוריד לי בניתוח את הפוליפ הגדול. אך איני יודע אם המנתח יוריד גם את הפוליפים הקטנים. באופן כללי, האם כדאי לבקש מהמנתח להוריד גם את הפוליפים הקטנים? או שמקובל להשאירם ולפקח עליהם שלא יגדלו? בברכה, אלעד.

אלעד שלום, ככלל אם אכן מדובר בפוליפים מהוג להסירם. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת בשאלה ספציפית זו טרם הניתוח.

האם התרוקנות קיבה איטית יכולה לגרום לבעיה בספיגת חומרים תזונתיים?

בנוסף, האם יש ריפוי למצב של התרוקנות קיבה איטית? (חוץ ממוטיליום שלא עוזר). האם מדובר במצב שיכול לחלוף כפי שהופיע? (הופיע לאחר שנים של בולמיה ונמשך פחות משנה, האם יכול לחלוף או להשתפר עם הפסקת הבולמיה?)

נועה שלום, כעיקרון התרוקנות קיבה איטית יכולה לגרום לאי נוחות ניכרת אך לרוב לא גורמת לפגיעה סבפיגת המזון. מעבר לכך מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול לייעוץ והכוונת הטיפול.

שלום פרופ'. אני קיבלתי היום תוצאות של MRI אגן שמטרתו היתה לבדוק את מצבה של הפיסולה שלי (שפעילה כבר שנה) הממצאים:בשעה 10 הודגמה פיסטולות פריאנליות דרגה 1 אינטרספינקטרית. השאלה שלי היא האם הפיסטולה מסתעפת? מדועה כתבו פיסטולות ולא רק פיסטולה? הם לא אמורים גם לציין מה גובה הפיסטולה? במילים ארות אני אשמח אם תוכל להסביר לי מה תכלס הממצאים.. תודה רבה מראש

אלי שלום, הממצאים כפי שתארת אותם לא אומרים הרבה, ומהתשובה הזו בלבד קשה לי לתת לך יעוץ אמין כלשהו. מומלץ להווצץ במשמעות התשובה עם מי ששלח אותך לבדיקה זו ויכול אולי להבין את משמעות התשובה לאור ממצאי בדיקתו. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

בני החייל עבר ניתוח של ניקוז אפצס. עקב סינוס פולינידלי באוגוסט 2012 ולפני שבוע שוב באותו מקום.במשך השבוע הוא חש כאבים עזים בלחי הימנית של עכוזו והיום לאחר סי.טי. ראו כי יש לו גוש מזוהם באזור הכואב והוא שוב עבר ניתוח לניקוז האפצס. האם יתכן שבעקבות הניקוז הראשון הזיהום נדד? האם ניתוח כריתת האזור הנגוע יעזור במניעת זיהומים עתידיים? תודה, איריס

איריס שלום, לרוב ניתוח לניקוז אבצס רק פותר את הבעיה הדחופה של האבצס (מעיין "כיבוי שריפה") ואינו מרפא את הסינוס מיסודו, ולכן אבצס יכול להופיע שוב, ואולי אף "לנדוד". מסיבה זו, סביר שלאחר ריפוי המקום מהאבצס יומלץ לבנך לעבור ניתוח אלרטיבי במטרה לרפא את הסינוס. מידע כללי על סינוס פילונידאלי מפורט למטה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

א.ג.נ. אני בן 42, הומוסקסואל. בשנה האחרונה, עברתי 4 ניתוחים בפי הטבעת, פעמיים היה אבצס ופעמיים פיסטולה. אני מקיים מין אנאלי ומקפיד לעשות חוקן לפני המין באמצעות ברז שאני מכניס לפי הטבעת ומזרים מים פנימה. האם אני יוצר לעצמי את הבעיה החוזרת של האבצס והפיסטולה בגלל החוקנים? האם יש קשר בין המצב הרפואי למין אנאלי? אנא תשובתכם בהקדם. תומר

שלום רב, לרוב אין קשר בין יחסי מין אנאליים לאבצס או להווצרות פיסטולה. יחד עם זאת, ישנם סוגי ניתוחים לתיקון פיסטולה, בהם מומלץ להמנע מיחסי מין אנאליים בעת ההחלמה. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה ומבלי להכיר את כל פרטי המקרה.

תודה על תשובתך, ומה בעניין החוקרן שאני עושה? האם אני מזיק לעצמי?

שאני מכניסה אצבע לפי הטבעת אני מרגישה כמו ג'ולה קטנה האם מדובר בטחורים פנימיים???? שאני נוגעת אני מרגישה כאב מה עלי לעשות??????

תהל שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא מפריע לך או מטריד אותך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

יש לי פיסורה כבר חודש ימים אני מטפלת במשחת ניפינדפין אוכלת פירות וירקות ובמקביל שותה הרבה מים היו לי כמה ימים של "שקט מהכאביםך אתמול בלילה היו לי שוב כאבי תופת מה עליי לעשות אני גם שוטפת את המקום לפחות פעמיים ביום איזה פירות וירקות יכולים להזיק לפיסורה?

אנה שלום, פירות וירקות כשלעצמם אינם מזיקים לפיסורה, אולם מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. כעיקרון פיסורה היא בעיה המציקה לאיכות לחיים, ולכן רק את יכולה לקבוע כמה את סובלת ומתי את מעוניינת "לשדרג" את הטיפול. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום לפרו' זמורה! אני כ-4 שנים לאחר ניתוח כריתת מעי גס ויצירת פאוץ,עקב החמרה של קוליטיס. אני מרגישה טוב,נוטלת קבוע VSL3. הבעיה היחידה והמשמעותית שפוגעת באיכות חיי הם: גאזים מרעישים בשעת מתן צואה.זה מונע ממני להיכנס לשירותים בחברה ובמקום ציבורי ומקשה על חיי. האם יש תרופה כלהי שיכולה לשפר את איכות חיי ולהפחית "רעשים"אלו? בתודה מראש,ענבר.

ענבר שלום, גזים נובעים לרוב מפעילות חיידקים במעי ואין טיפול רפואי מאד יעיל בהם. ניתן לנסות להשתמש התכשירים סופחי גז שניתן לרכוש בבתי מרקחת ללא מרשם.

שלום פרופסור זמורה, אני בת 37 3 ילדים - עשרה חודשים אחרי לידה,הייתי בביקור אצל פרוקטלוגית ואלה הם התוצאות: טחורים חיצוניים פיברוטים מחוברים לטחורים פנימיים גדולים. רקטוסקופיה עד 10 רירית תקינה צואה תקין, טחורים פנימיים גדושים מחוברים חיצוני לא ניתן לקשור. האם מומלץ ניתוח כריתה? מהם האפשרויות האחרות. והאם כריתה קונבנציונלית תבטיח בריאות תקינה?

איילת שלום רב, טחורים הם לרוב בעיה של איכות חיים ולכן האינדיקציה לניתוח נקבעת לפי מידת סבלך ולא לפי המראה בבדיקה. בעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. במידה שאינך שלימה עם היעוץ שקיבלת ניתן לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

פרופסור זמורה, בהחלט למדתי כאן מתשובתך על מגוון האפשרויות. אתה צודק בהחלט, לגבי איכות החיים ניתן לחיות עם בעייה זו , אלא שאני חששתי כי מהרגע שאני לא מטפלת אני פוגעת בבריאותי,ואולי ליצור ולגרור בעיה אחרת חמורה יותר. אני אצטרך לשקול ולבחור את אחד הטיפולים,איכות החיים שלי לא נפגעו כליל , אולי המראה וההרגשה יותר תופסים נפח, תרתי משמע. שוב תודה רבה. המשך יום טוב.