פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

פרופסור זמורה שלום, מזה שבוע שיש לי טחורים הנובעים ככל הנראה משימוש בברזל (שעושה לי שילשולים ויציאות רבות באופן פרדוקסלי) אני נמצאת בשבוע ה18 ושימוש בנרות איזה קטגוריה התרופה הזו בהריון? והאם ניתן להשתמש בהם? תודה רבה הדס

הדס שלום, פרוקטוגליבנול מכילה בתוכה רשימה ארוכה של חומרים כימיים, שכל אחד מהם בעל קטגוריה משלו (ןחלקם ללא קטוגוריה), אולם למיטב הבנתי הנרות והמשחה מאושרת בישראל לטיפול בעת הריון. מומלץ לשקול החלפת תכשיר באזל- יש בשוק תכשירים שונים והשפעתם על מערכת העיכול שונה.

שלום פרופסור עודד זמורה הבוקר לאחר שעשיתי קיבה נתגלה אצלי דימום בצואה ובנייר דם בהיר אבל הרבה לאחר בדיקות בעבר ואותו מיקרה נתגלו אצלי תחורים יש לציין שאין לי כאבים כלל גילי הוא 35 אשמח לתגובתך בעניין והמלצותך

משה שלום, כעיקרון הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 35 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם התלונות נמשכות או חוזרות על עצמן מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

תודה על התשובה....היום הייתי אצל כירורג, ומסתבר שיש טחורים פנימיים עם גודש.. בכל מקרה יש לי גם הפניה לגסטרואנטרולוג....שוב תודה..

לבריאות

שלום רב, השבו עברתי ניתוח שני בהצלחה, כרגע יש לי חור גדול איפה שהיה הסינוס בעומק כ 4 סנטימטר ואורך כ 5 סמטימטר, מ ההגבבלות של התנועה שיש לי כרגע? אנ ייכול לשבת? לעבוד?

אלכסי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לתת יעוץ פרטני לאחר ניתוח באינטרנט ללא בדיקה ומבלי להכיר את כל פרטי המקרה וסוג הניתוח שבוצע. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. החלמה מהירה.

שלום, אני בן 18 ולפני כמה חודשים הלכתי לרופא (משפחה) והוא אמר שיש לי פיסורה או שתיים ונתן לי אבקת סיבים ולעשות אמבטיות ישיבה חמות. מאז הכל היה בסדר חוץ מכמה יציאות קשות שלאחרן עשיתי עוד פעם אמבטיות ישיבה חמות ושוב הסתדר. לפני כמה ימים הייתה לי עוד פעם יציאה קצת קשה ועכשיו אני מרגיש שני אזורים כואבים בפי הטבעת שכואבים רק בזמן מתן הצואה ובמגע בזמן קצר אחר כך. מה עלי לעשות? להמשיך עם האמבטיות ישיבה החמות או משהו אחר? תודה מראש.

שלום רב, מטרת אבקת הסיבים היא למנוע יציאות קשות, ואם ישנן עדיין יציאות קשות הגורמות לסבל, יש להקפיד יותר על השימוש באבקה זו ולהקפיד להרבות בשתיה באופן יומיומי. במידת הצורך, יש להגביר את מינון אבקת הסיבים. אם אין הטבה מספקת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

כדי ללכת לפרוקטולוג אני אצטרך ללכת קודם לרופא משפחה שיבדוק אותי ואתן לי הפניה או שניתן ללכת ישירות לפרוקטולוג? ואם תוכל להמליץ על רופא מכללית בפתח תקווה

שלום רב, לגבי נוהלי הקופה בה את חברה, עלייך לברר זאת בקופה. איני יודע את הנהלים בכל אחת מהקופות. אין פורום זה נוהג להמליץ שמית על רופא כזה או אחר.

ביום שישי האחרון-- ללא הודעה מוקדמת...ללא כאבים, ללא עצירות- ללא נפיחות - בשתי היציאות שהיו לי בהפרש של כמה שעות ראיתי דם גם באסלה וגם על הנייר..דם בהיר . למחרת ביציאה של הבקר וכל שאר היציאות עד היום..לא נראה שום סימן לדם - היה כלא היה.. לפני 3 חודשים ביצעתי בדיקת דם סמוי {במסגרת בדיקות שנתיות שיגרתיות} ב.מ.פ. {שלילי}. בת 60 וחצי, בריאה לחלוטין, לא נוטלת כדורים משום סוג , ללא רקע משפחתי {מעי גס} אוכלת נכון בדרך כלל ועושה ספורט יום יום... מידיי פעם יש טחורים מציקים ,יום יומיים ללא דימום וזה עובר ....לא משהו היסטרי.....מה דעתך ד"ר....? אני ממש רגועה ומאמינה וסומכת על גופי אך לא אדישה..

הניה שלום, למרות שאופי הדמם שאת מתארת אופייני לדמם קל מפי הטבעת, כגון טחורים פנימיים (ואז אינו מסוכן), כעיקרון, לא ניתן לומר חד משמעית לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. בגיל 60, ההמלצה לרוב תהיה לבצע קולונוסקופיה מלאה, אם לא ביצעת כזו בשנים האחרונות. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא באיזור פי הטבעת, ונהיה יותר רגועים.

מזה כמה חודשים שאחרי כל יציאה אני מרגיש משהו בולט מאזור פי הטבעת. אין דם. הלכתי לרופא שעשה בדיקה עם האצבע קבע שזה טחורים ונתן לי נרות פרוקטו גליבנול. אחרי שבוע עם הנרות הרגשתי צריבה, והנרות לא הביאו לשיפור כלל. רופא נוסף שהלכתי אליו עשה שוב בדיקה עם האצבע וקבע שזה טחורים ואמר להמשיך עם הנרות למרות הצריבה לחודש נוסף. בהמלצתכם, הפסקתי עם הנרות והלכתי לרופא נוסף. הפעם פרטי. הרופא בדק עם האצבע ואמר שהוא *לא* מוצא טחורים. בזמן הבדיקה עם האצבע מאד כאב ושרף לי, והרופא החליט בגלל זה לוותר על הבדיקה עם המכשיר. הרופא קבע שבגלל הכאב והשריפה בזמן הבדיקה יתכן שיש לי פיסורה ונתן לי מרשם למשחת ניפידיפין 0.2% יחד עם ISDN0.2%. - ארבע פעמים ביום למשך חודש וחצי. מה דעתכם?

שלום רב, אני מבין את תחושת הבלבול שלך לנוכל חוות הדעת השונות, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות, לתת יעוץ פרטני ובוודאי שלא לפסוק בין דעות שונות של רופאים שכן בדקו אותך על סמך תיאור באינטרנט ללא בדיקה. אנא דור שהרופאים שבדקו אותך הם אכן כירורגים קולורקטאלים / פרוקטולוגים בהכשרתם (ולא רק בסוג המרפאה בו הם יושבים), שכן למומחה בעל הכשרה מתאימה בתחום יש לרוב סיכוי רב יותר לאבחן נכונה את סיבת סבלך.

אני מבין שאתה לא יכול להכריע בין הרופאים, אבל יש לי מספר שאלות כלליות: 1. האם המשחה לטיפול בפיסורה מסוכנת? כלומר, בהנחה שהרופא טעה ואין באמת צורך בה - האם הנזק ממנה משמעותי או שהיא נחשבת לבטוחה יחסית? 2. האם בד"כ נהוג לתת את המשחה על סמך סימנים בלבד או שבד"כ מזהים את הפיסורה על סמך בדיקה בעין. האם יתכן שקיימת פיסורה למרות שלא רואים אותה? 3. האם תחושה (לפעמים) של שריפה (בדרגה נמוכה) לאחר יציאה בתוספת כאב רב בעת בדיקה רקטלית היא סימן לפיסורה? תודה רבה.

שלום רב יש לי טחור בצקתי האם משחת הממליס יכולה לעזור לטחור בצקתי ?

מאיה שלום, איני יודע למה את מתכוונת במונח טחור בצקתי. המונח יכול להתאים לטחור חיצוני עם קרישי דם (טחור טרומבוטי) או לטחורים פנימיים צנוחים תמידית ובצקתיים. כך או כך, מקורה של המשחה הנ"ל היא בתורת מצחי המרפא, שם מייחסים לה סגולות של כווץ כלי דם והחשת ריפוי פצעים, אך היא אינה נמנית עם הטיפול הקונבנציונאלי בטחורים. אציין רק שגם למשחות שכן משוייכות לכאורה לטיפול הקונבנציונאלי, השפעה מועטה בלבד. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

למה אסור לעשות מסאז אחרי ניתוח כירוגי מה הסיבות? וכמה זמאן אסור? ומי שעושה מה זה גורם לו? תודה

האיסור לעשות מסאג' לאחר החלמה ראשונית מניתוח אינו מוכר לי.

אני שואל בשם אמי: בת 56, סובלת מזה כשבוע וחצי מטחורים. ניסתה לטפל באמצעות משחה בשם: PROCTOGLYVENOL ומגבונים מיוחדים אך ללא הועיל. הטחורים עדיין קימיים, יש כאבים ואף דימומים בשלושה הימים האחרונים. יש לציין שהיא סובלת מאי ספיקת לב וסוכרת. מה עוד ניתן לעשות? מה השלב הבא של הטיפול? האם היא מתאימה לניתוח כלשהו? קשה לה לגשת לרופא עם הבעיה הזאת, אך יוקל לה אם תידע לפני כן מה ניתן עוד לעשות. תודה!

עצה - תגיד לאימך שלא תשתמש במגבונים שתשטוף עם מים כל פעם שיש לה יציאה או שתן ושתנגב בזהירות עם גזה שהמקום יהיה יבש ותימרח מישחה שקונים אותה בסופר פארם ללא מירשם של רופא עזרקאין ג'יל זה עולה 20 ש"ח ושתימרח על הטחורים זה מרדים את המקום ולא תרגיש כלום הרבה שטיפות עם מים וכל יום תישתה כף שמן פראפין זה יעזור לה ליציאות קלות ולא יגרום לה לדימום ושתאכל אוכל קל מרק ,יוגורט ,מעדנים לא לאכול אורז ושתשמור על תזונה וכך היא תימנע מניתוח כי עם תעשה ניתוח היא תסבול חודש ימים מכאבי תופת לא כדאי .ובדרך כלל אחרי ניתוח זה חוזר הטחורים .

משחת הממליס של WELEDA זה מכווץ כלי דם ועוזר

שלום רב, פרופסור זמורה, בני החייל, בן ה - 20, כבר 5 שנים סובל מפילונידל סינוס. הוא עבר 2 ניתוחים , אך הפצע לא נסגר. יש לו הפרשות באופן קבוע.הוא משרת כטכנאי מטוסים, לכן קשה לו לשמור על ההגיינה . ברצוני לדעת, האם כדאי לבצע ניתוח שלישי ? מה סיכויי החלמה ? אודה לך על תשובתך. אנא מודאגת. גילה

אילנה שלום, בנך עדיין צעיר ולא נראה לי הגיוני שיחיה כל חייו עם סינוס פילונידאלי פעיל, ולכן לדעתי יש לעשות מה שצריך כדי שהסינוס ירפא. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום. אני כבן 40. בשבוע-שבועיים האחרונים הרגשתי דליפה מאוד מאוד איטית של שתן. בימים האחרונים נוספה לזה דליפה מאוד מאוד איטית שנדמה שמגיעה מפי הטבעת. מה יכול לגרום לזה בגיל כזה ומה צריך לבדוק. תודה

משה שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, מה גם שנראה בדבריך שהתלונה העיקרית קשורה בדרכי השתן. מומלץ לפנות לאורולוג ולכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

בן 40. לפני 9 שבועות החלו כאבים בפי הטבעת לאחר עצירות ושיעול טורדני שנמשך מספר חודשים (בעיה שנפתרה). הכאבים בימים הראשונים היו עזים ולא ניתן היה לתפקד, לאחר מכן- משזוהתה הפיסורה, והחל שימוש בניפדיפין (ולעתים שמן פראפין)- החל שלב הריפוי. הכירורג (לא פרוקטולוג) ציין כי הפצע מתאחה ואכן, בשבוע ה 7-8 חל ריפוי מלא. שבוע לאחר מכן, לאחר טיסה ארוכה ויציאה קשה, חזרו הכאבים. מה לעשות?האם לחזור להשתמש בניפדיפין ו/או בשמן פראפין? האם יש דרכים אחרות לפתור הבעיה, למעט ניתוח? לצערי לא מצאתי חוקיות בכאבים-לעתים היציאות בבוקר יותר רכות ולכן אין כאבים במהלך היום, לעתים פחות רכות ובהמלך היום התחושה אינה נוחה. גם לאמבטית מים יש השפעה משתנה- לעיתים מקלה ולעיתים לא. תודה מראש.

אורן שלום, כעיקרון פיסורה היא בעיה של איכות חיים. אין מניעה להשתמש במשחת ניפדיפין פעמים חוזרות, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות לטווח ארוך בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה מספקת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה.

ד "ר שלום.האים אפשר לטפל בטורים במלח אנגלי על בסיס ימי בוקר+ערב.תודה אליהו.

אם אתה מתכוון למלח אנגלי בשתיה לריכוך יציאות, אז עדיף להשתמש לטווח ארוך לריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אתה מתכוון לשימוש מקומי לטחורים בצקתיים, הטיפול מיועד קר בהתקפי בצקת ולימים ספורים.

שלום רב יש לי טחורים חיצונים כואבים ושאלתי מה ההבדל בין עזרקאין ג'ל לבין עזרקאין קרם 5 % מה יותר טוב איזה מישחה עוזרת יותר הג'ל או הקרם

לי שלום, מה שבאמת עוזר זו הסבלנות עד שקריש הדם נספג וישנו שיםור עצמוני, תהליך הדרגתי שאורך בממוצע כשבועיים. אין השוואות מדעיות בין קרם לג'ל בנושא זה, ותשתמשי במה שאת מרגישה איתו יותר טוב. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. באם אין הטבה מספקת בפרק הזמן המצויין מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

עברתי ניתוח לפני כחודשיים ויש לי צלקת בבטן התחתונה. לאחרונה הופיע גוש קשה מתחת לנקודה מסויימת. מה זה יכול להיות? אני כמעט בטוח שזה לא בקע.

יואל שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום רב אני בת 20 כל פעם שאני מקבלת מחזור יש לי דקירות חזקות מאוד בפי הטבעת ממה זה נובע ? מה זה יכול להיות

לי שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל בעיות הכרוכות בשינויים קלים בהרגלי היציאות בעת מחזור ומשפיעים על פי הטבעת, דרך הפרעות חולפות בהרפית שרירי רצפת האגן בעת מחזור וכלה בבעיה גניקולוגית הנקראת אנדומטריוזיס המתבטאת בזמן מחזור. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד סביב זמן המחזור על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה והתופעה פוגעת באיכות חייך באופן ניכר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

איך ניתן לקבוע תור אצלך בדחיפות, היכן אתה מקבל?

אתה מוזמן להקליק על שמי לקבלת מידע.

שלום,מזה שנים סבתי בת ה 65, סובלת מטחורים והחמירו לפיסורה. היינו אצל רופא שהמליץ על ניתוח. (היא ניסתה את המשחה נפידין עם לידוקאין) ולא עזר. שאלתי היא כזו,האם יש אפשרות לטפל ללא פעולה כירורגית? קראתי כי הניתוח הינו בלתי הפיך שכן חותכים חלק מהשריר ויש סיכון באי שליטה על סוגרים. האם יש טיפול שאתה מכיר לפני שעושים את הניתוח? 

שלום רב, פיסורה היא בעיה של איכות חיים, ולכן סבתך היא זו שצריכה להחליט אם היא מספיק סובלת מהפיסורה על מנת לעבור ניתוח, שאכן כרוך בסיכון קטן. אפשרות ביניים בין משחת ניפדיפין לניתוח, היא הזרקת בוטוקס לשריר שסביב פי הטבעת, שיכולה להועיל בכ 70% מהמקרים, עם רמת סיכון נמוכה יחסית לניתוח. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

היוש, כבר 4 חודשים יש לי עצירות נוראית הכוללת מאמצים רבים וכאבים. לאחר לקיחת נורמלקס ועוד סירופ שאמור לעזור וללא הצלחה לקחתי 2 כדורי לקסעדין. אחרי 2 כדורים אלו הפסקתי בגלל הסיכונים להתמכרויות ועכשיו הרבה יותר טוב. הבעיה היא שהבטן שלי מאוד מאוד מאוד נפוחה. ברמות שלא ניתן לשים מכנסיים שהם לא גומי. מאז ומתמיד שאני אוכלת (אפילו תפוח) הבטן שלי מתנפחת כמו לא יודעת מה אך לאחרונה זה מאוד קיצוני? מה לעשות? בנוסף, יש לי 2 בליטות בחלק שבין הנרתיק ובין פי הטבעת ולפעמים הן פחות מורגשות ולפעמים יותר נפוחות. מה ניתן לעשות עם זה והאם ניתן להשאיר זאת ככה וזה לא ייצור בעיות כלשהן?

תובל שלום, עצירות כפי שאת מתארת יכולה לפגוע באיכות החיים ולכן כדאי לנסות ולברר את סיבתה. לעיתים ניתן למצוא סיבות שניתן לטפל בהן ולהקל על הסבל. לגבי הבליטות קדמית לפי הטבעת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, אך יתכן שמדובר בקפלי עור של טחורים חיצוניים, ובמקרה כזה אין מדובר בממצא מסוכן או בעייתי אם אינו מפריע לך. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

אובחנו אצלי לפני כמה חודשים טחורים פנימיים דרגה 2 והומלץ על טיפול בפרוקטו-גליבנול. בגלל שפחדתי לדחוף את הנר לשם, דחיתי את התחלת הטיפול עד עתה. עכשיו, כמעט שבוע שאני לוקח את הנר פעמיים ביום, אני לא מרגיש שינוי. אחרי כל יציאה שורף לי, ואני מרגיש עוד זמן רב אחרי כאילו משהו תקוע לי שם. מה לעשות?

היום הייתי אצל רופא מאד לא נחמד. בהתחלה הוא בכלל חשב שמאז ומתמיד שורף לי. הייתי צריך לחזור אליו ולהסביר לו שזה התחיל רק עכשיו אחרי שהתחלתי עם הנרות. והוא בקושי הקשיב ואמר שזה לא משנה. הוא עשה בדיקה עם האצבע ואמר שיש טחורים. לראות עם מכשיר הוא לא הצליח כי לא עשיתי חוקן לפני. הוא החליף את הנרות למשחה - אותו דבר בדיוק - פרוקטו גלבינול. ואמר שצריך להשתמש חודש פעמיים ביום (בנוסף לשבוע שכבר השתמשתי בנרות פעמיים ביום). הוא אמר שהעובדה שזה שורף - לא משנה ולהמשיך. אבל בעלון כתוב שזאת תופעת לווי שמחייבת הפסקת השימוש ופניה לרופא. מה עושים?!? תור לרופא פרטי יש רק לסוף פברואר :/ לחכות? להמשיך עם המשכה?

ראה תשובתי לגבי נרות- כנ"ל לגבי המשחה

שלום רב, לנרות יש אכן תפקיד מוגבל בטיפול בטחורים פנימיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה מספקת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, אני שבועיים וחצי אחרי לידה. עובר מאוד גדול , לידה שארכה יומיים ולחיצות 3 שעות... לא יודעת אם זה קשור אבל נראה לי נכון לציין... :) העניין הוא שלפני שבוע וחצי בערך התחיל לי קושי עצום במתן צואה. כאב חזק מאוד. ובניגוב דם אדום בוהק. הנחתי שזה טחורים אז קניתי משחה ואני שותה נורמלקס פעם ביום. יש שיפור אך עדין בכל יציאה כואב לי ויש דם בניגוב. ואני כבר מטפלת בזה שבוע שלם. זה נורמאלי? או שעליי להיבדק? ואם אני אמורה להיבדק לאיזה רופא אני פונה? חברה אמרה לי שאולי זה שבר בפי הטבעת משהו כזה... איך אוכל לדעת? תודה רבה, ויום טוב.

עמית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, פיסורה, ועוד. אם אין הטבה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

עברתי קולונוסקפיה ואובחן אצלי טחורים דרגה 2 ופיסורה אנאלית בממצאי הבדיקה ציין הבודק באבחנה גם את הטחורים וגם את הפיסורה. אך בממצאים התייחס הבודק רק לטחורים. הבנתי כי, פיסורה היא לא חלק מבדיקה קולונוסקופית ולכן זה לא נרשם גם בממצאי הבדיקה. שאלתי היא האם ניתן לראות את הפיסורה חיצונית ובאם לא, אך ניתן לבצע את הבדיקה לא בצורה פולשנית? אשמח לקבל את תשובתך

אבישי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. בדיקת קולונוסקופיה לא מיועדת לבדוק את פי הטבעת, לא מבחינת פיסורה ולא מבחינת טחורים. אם אינך סובל משום סימפטומים של בעיות אלו, ספק אם הממצאים הקולונוסקופיים דורשים התייחסות בכלל. אם אתה כן סובל, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בת 21 ואתמול הופיעה אצלי נפיחות באיזור פי הטבעת. היום התחלתי להשתמש בקרם פרוקטו-גליבנול, אך במשך היום הנפיחות גדלה והפכה למוגלתית וכואבת. האם זה מצב נורמלי של טחורים או שהוא מחייב התייחסות מיוחדת? יש לציין שאין דימום או הפרשות מיוחדות או כאבים בעת מתן צואה אלא רק בישיבה. ושזו הפעם הראשונה שאני סובלת מטחורים, ככל הנראה כתוצאה מישיבה ממושכת עקב למידהז. אודה לתשובה

נעמה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה.ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים עם קרישי דם, אבצס, ועוד. אם אין הטבה ניכרת עד עכשיו מומלץ לפנות בהקדם לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם יש החמרה או חום יש לפנות לחדר המיון.

כמה זמן אחרי ששמים את הפתילה אפשר להתקלח ולנקות את האיזור?

אילנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. פתילות מוכנסות לתוך פי הטבעת והרקטום התחתון ולכן אין מגבלה להתקלח או לנקות את המקום.

שלום אני בן 36 אני מאד מודאג יש לי בשנים האחרונות לתקופות ממושכות דימום קל בנייר טוואלט פעילות מעיים תקינה בימים האחרונים יש דמם מאסיבי בנייר טוואלט דימום הרבה הרבה יותר חזק לפני שנתיים וחצי עברתי בדיקת אולטרא סאונד טרנסטרקטלי בשני מישורים - תוצאות טובות : ערמונית ללא ממצא מוקדח חשוב שלפוחית זרע תקינה הסתידויות בודדות בין tz ולפני כשנה עברתי בדיקת אנדוסקופיה תקינה - נבדקו המעי הגס עד כפף הטחול - בדיקה תקינה ללא ממצא פתולוגי ברירית המסקנות היו שמדובר כנראה בטחור (ונתנו לי אז פרוקטו- גליבנול) - עד כמה עלי להיות מודאג מהדימום במאסיבי מהיומיים האחרונים ומה הסבירות שזה לא יותר ממקרה של טחור ? ואם זה רק טחור האם משחת פרוקטו גליבנול יכולה לחסל את התופעת דימום לתמיד ? אודה על תשובה מהירה

אדי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מאחר שעברת קולונוסקופיה לפני שנה שסקרה את כל המקטע המעי הגס ממנו סביר שיבוא דם טרי, הסיכוי שהדמם נובע ממצא מסוכן כלשהו קטן ביותר, ורוב הסיכויים שאכן מקורו בטחורים פנימיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה והדמם ממשיך במידה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

דר' שלום יש ליPRURITOS ANI והמליצו לי לרכוש בידןושטיפת האזור פי טבעת.מה דעתך? אחרי שאני מנגב עם מגבונים ונייר טישו אחרי רגע יש הרגשה של קוצים ורטיבות באזור ואז כשאני מגנב פעם שניה יש כתמי דם על נייר טיוש. האם זה משהו חמור מPRURITOS ואבחנה של רופא מטפל לא נכונה? 1. האם אפשר להתרפא מPRURITOS אחרי שאברר מה המקור הבעיה? 2. למי אני צריך לפנות כדי לברר מה המקור של הבעיה שלי? 3. גרד בא כתוצאה כשהתפניתי בשירותים, מה זה יכול להיות? 4. איזה מגבונים לחים להשתמש עם בישום(אלכוהול) או בלי בישום? 5. בלי משחה אני סובל מגירודים ורקPROCTO GLYVENOL באמת מרגיע את הגירוד. האם המשחה הזאת ממכרת ואם כן יש משחות שאתה יכול להמליץ שאשתמש. ויש משחות שמרפאות ולא רק משכחות את הגירודים? 6. האם מפרוריטוס יש סיכוי לזיהום דם וזה מדבק את אחרים? תודה רבה.

דר' חשוב לציין שנבדקתי לא מצאו בגוףי אלרגיה PATH TEST או תולעים.

שלום פרופסור, אני בשנות ה-20 המוקדמות לחיי, יש לי מעי רגיז וברמה הכללית יש לי שינויי בהרגלי היציאות אחת לכמה זמן...לא משהו מוזר, כבר כמה שנים ככה. מה שכן, כבר 2-3 שבועות שאני חש בשינויים, לפעמים צואה נוזלית ולפעמים לא, יכול להיות לפעמים צואה בהירה יותר ולפעמים פחות (לא בטוח בנושא הזה), לפעמים כאבים קלים בבטן פה ושם לפני יציאת צואה (לא קבוע), סובל מעודף משקל. אין מחלות של איזור הבטן בהיסטוריה המשפחתית. רציתי לדעת אם יש סיבה לבדוק את הנושא.

שלום רב, הסימפטומים שאתה מתאר יכולים להתאים למעי רגיז והסיבה העיקרית לטפל בהם היא נסיון לשפר את איכות החיים. איני יודע איזה בירור עברת עד עכשיו, אולם כעיקרון הסיכוי להתפתחות ממצא מסוכן כגון סרטן המעי הגס חלילה בגיל 20+ ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. במידת הצורך, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול.

שלום רב! אובחן אצלי על ידי האורולוג : sups perineal sinus/fistula. פרינאום סמוך לפי הטבעת יש לי פצע שמפריש נוזל, זה מטריד . מה עלי לעשות?

זאב שלום, פיסטולה פריאנאלית היא בעיה רפואית המטופלת על ידי כירורג קולורקטאלי. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

הייי, הבטן שלי מאוד מאוד נפוחה והיציאות שלי נוראיות (חודש אולי לא היה לי) אני משתמשת בלבולק ובנורמלקס ומאז היציאות שלי רכות מאוד וקטנות ויוצאות בצורת שרוכים כאילו יש חסימה בפנים. שמתי לב שיש לי מעיין בליטות מחוץ לפי הטבעת ואני חושבת שגם בפנים כייוון שמורגש לי חסימה (בנוסף, לא מצליחה להוציא צואה או שבכלל אין לי צורך). העניין שהבליטות לא מגרדות או כואבות אך רק ורק סותמות את המעבר וגורמות לי להשמנה (עליתי 3 קילו) בגלל שהצואה יואצאת. רופא אחד אמר לי שאין קשר לבליטות הפנימיות וליציאת הצואה. מה אני עושה? בבקש תעזור לי אני כבר מיואשת תודה

תובל שלום, צר לי לשמוע על סבלך. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני שבועיים לאחר ניתוח דופלר וסובל מכאבים קשים, במיוחד לאחר יציאות. בבדיקת רופא נאמר לי שנוצר לי טרומבוזיס בתוך התעלה והוא כנראה זה שגורם לכאבים. מדובר בכאבים חזקים במשך כחצי שעה-שעה לאחר כך יציאה (היציאות אינן קשות במיוחד ואין לי עצירות). לאחר שמשככי כאבים חלשים יותר לא עזרו, הרופא נתן לי פרוקסט, אך אחת מתופעות הלוואי של התרופה היא עצירות. האם אתה ממליץ להשתמש בתרופה כדי להקל על הכאב או שמא העצירות שתיגרם רק תגרום בעיות גדולות יותר?

שלום רב, פרקוסט אכן יכול לגרום לעצירות, ולכן חשוב להתאים את השימוש במרככי היציאות בהתאם ולמנוע עצירות בעת שימוש בתכשיר זה.

לפני כחודש וחצי עשיתי בדיקת קולונוסקופיה כדי לשלול קרוהן - שללתי ויצא רק מעי רגיש ומפותל. ההכנה לבדיקה (החומרים המשלשלים) גרמו לי סבל רב - צריבה קשה באזור פי הטבעת ואי נוחות שהמשיכה גם אחרי הבדיקה. ניסיתי בהתחלה כל מיני משחות עצמאית כולל פרוקטו גליבנול. כירורג, (בבידקה חיצונית - לא חשב שצריך לבדוק פנימית לאחר הקולונוסקופיה) אמר שהוא חושב שהבעיה שלי היא של העור ושלח אותי לרופא עור. רופא עור אמר שרואה סדקים קטנים בפי הטבעת וכן מעט פטריה. נתן טרידרם ופוליקוטן - שבהתחלה עזרו מאוד ובאמצע הפוליקוטן החלה שוב החמרה. הרוםא אמר שבבירור רואים פטריה, וקיבלתי פלוקנול וקומגיס. בהתחלה היה שיפור משמעותי בגרד, חוץ מכאבים (תחושה של פצע) בזמן יציאות, שהשתפר כששיניתי את התזונה. אחרי 6 ימים של קומאגיס הפטריה החלה לחזור ועתה יש לי שוב גרד עצום. רופא העור אמר שמיצה את האפשרויות שלו (!) ואני חסרת אונים. הגרד הוא גיהנום. האם אין מה לעשות נגד הפטריה? האם יש משהו שגורם לפטריה לחזור כל הזמן או שלא קיבלתי את הטיפול הנכון מלכתחילה? אני חסרת אונים כיוון שגם הרופא לא עוזר לי...

היי. לא רופא, אבל טופלתי בזמנו נגד פטריה בפי הטבעת, וניסיתי משחות שלא ברשימה שלך (ציקלודרם למשל). אז עצתי - לכי לרופא נורמלי. אני הייתי אצל אייל ווסוקי (אומרים הכי טוב במכבי). בהצלחה.

היות ומעולם לא סבלתי מעצירות והיום יש לי פיסורה אחרי לידה והתחלתי לסבול מעצירות

חנה שלום, פיסורה עצמה אינה גורמת לעצירות, אך הפחד מכאב יכול לגרום להתאפקות ממושכת שיכולה לגרום לעצירות. העצירות עצמה לעומת זאת גורמת לפיסורה ומחמירה אותה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום אני בן 21 וסובל מטחורים בהמלצת פרוקטולוג אני לוקח נורמלק מזה כחודש ואכן מאז לא היו לי כאבים. האם יש בעיה בשימוש בנורמלקס לאורך זמן? האם זה ממכר כמו ששמעתי וקראתי רבים שטוענים? תודה מראש על התשובה.

יעקב שלום, נורמלקס אינו גורם להתמכרות מעי וניתן להשתמש בו לאורך זמן.

שלום רב. לפני שבוע קיימתי לראשונה יחסי מין אנאליים עם בן זוג די חדש שנבדקנו שנינו למחלות זיהומיות טרם הארוע. היחסים היו די אינטנסיביים והוא גמר בפנים. בטווח של שעה מסיום היחסים הרגשתי בריח חריף מאוד מפי הטבעת, וכבר לאחר כמה שעות היה דמם ורדרד טרי קל. הריח היה בלתי נסבל במשך 4 ימים בערך והיום, שבוע לאחר מכן, אין כבר דמם בכלל, הכל כרגיל למעט אי נוחות קלה בעת מעבר צואה, למרות שכמעט בסדר גמור. מה שכן - הריח כבר לא קיים באותה רמה אבל לאחר שאני מנגבת ומריחה הוא קיים על הנייר. האם התופעה מוכרת? האם זו למעשה מעין תסיסהשל חיידקים שנמצאים בין כה וכה בצואה בשילוב עם הדם הטרי שהיה והזרע? קבעתי תור לגאסטרו לעוד חודש וחצי (!!) איןן תורים מוקדם מזה. מה כדאי לי לעשות בינתיים? אני מוטרדת מאוד. זו היתה הפעם הראשונה שקיימנו יחסים בכלל. אני מניחה שמחלת מין כלשהיא לא מתפרצת בסמוך ככ לקיום היחסים...אנא פרוש בפניי את האופציות מה ייתכן וקרה בעצם. תודה תודה. מעיין.

מעיין שלום, כפי שאת מציינת, מחלת מין אינה מתבטאת מיידית לאחר קיום יחסי מין. יחסי מין אנאליים לא גורמים לרוב ל"תסיסה של חיידקים". סביר שאיזור פי הטבעת נפצע מעט כתוצאה מיחסי מין אנאליים שאולי לא היו מספיק עדינים, מה שגרם לכאב ולמעט דמם. איני יודע מה גרם לריח. מציע לתת לאיזור מספר ימים להחלים, ואם אתם מעוניינים לקיים שוב יחסי מין אנאליים, להקפיד על סיכוך מתאים (ניתן להשתמש הנוזלים מסככים) ולהפסיק מיידית אם מופיע כאב.

שלום..לפני כחודש וחצי הייתי אצל הכרורג שלי והתגלה לי שיערה הפוכה בעצם הזנב..לא צרייך לצייון שחשתי כאבי תופת פניתי לכירורג אמר שנוצר זיהום עשה לי מין ניתוחון קטן ותוך יומיים-שלוש חזרתי לשגרה..אותו כירורג אמר לי לחזור אליו בעוד חודשיים לניתוח..עכשיו למיטב זכרוני הוא הזכיר באותו ניתוח סכין חשמלית ותקופת החלמה של בין חודשיים לשלוש!!!!שצריך כל יום לשטוף את האזור כמה פעמים ולהחליף תחבושות..רציתי לדעת בדיוק איך זה עובד ואם אני אלך לכירורג פלסטיקאי..איך זה עובד עם לייזר מה תקופת ההחלמה שלו כאשר משתמש בזה...אשמח לתשובה במהרה כשהמצב עוד רגוע..בשביל לדעת מה לעשות ולסיים עם זה..

אבנר שלום, הטיפול בסינוס פילונידאלי מבוצע כשגרה על ידי כירורגים כלליים וכירורגים קולורקטאלים / פרוקטולוגים (שלרוב יותר מנוסים בבעיה זו). לרוב הנושא אינו בתחום טיפולם של פלסטיקאים. ההחלמה מניתוח כגון זה אכן יכולה להיות ממושכת, אך תלויה בסוג הניתוח שנבחר, ולא הסוג הסכין או מכשיר האנרגיה בו משתמשים. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

אם אני רואה לאחר יציאה שירד לי דם, וכאשר יש לי יציאות ואני מנגב לאחר מכן אני יכול לנגב הרבה ועדיין אני יראה כאילו מלוכלך לי, ולפעמים אני יכול לראות מספר שעות לאחר שהייתה לי יציאה כאילו לא ניגבתי. אני צריך ללכת לבדיקה? אם כן אני צריך לפנות קודם לרופא משפחה או לפרוטלוג?

ניר שלום, תחום הבעיות שאתה מתאר מטופל על ידי לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

כדי ללכת לפרוקטולוג אני אצטרך ללכת קודם לרופא משפחה שיבדוק אותי ואתן לי הפניה או שניתן ללכת ישירות לפרוקטולוג? ואם תוכל להמליץ על רופא מכללית בפתח תקווה

ערב טוב... אני סובל מפיסורה כחודש והתחלתי להתשתמש במשחה נפדיפין 0.4% 4 פעמים ביום וישנו שיפור מועט.הרופא הציע לי שני אפשרויות.הראשונה,הזרקה והאופציה השניה היא הרחבה של פי הטבעת. מה שהייתי מעוניין לדעת למה בדיוק גורמת ההזרקה ומה בדיוק משמעות הדבר של הרחבת פי הטבעת שזה כאמור בהרדמה תחת טשטוש. שאלה נוספת, האם ישנה אפשרות לעשות את זריקה של החומר גם תחת טשטוש ? או חומר שמאלחש ומרדים את האזור כך שלא ארגיש. מכיוון שלא כל כך הוצעה לי האפשרות הזו ואני מאוד חושש מהחדרת המכשיר בגלל הכאבים. עוד רציתי לשאול באם ובמידה אני עושה את הנתוח, האם תהיינה השלכות על שליטת הסוגרים בעתיד ? בתודה מראש

דן שלום, בפיסורה, השריר הפנימי סביב פי הטבעת עובר התכווצות מתמדת ומטרת הטיפול היא לגרום להרפיה שלו. החומר המוזרק לטיפול בפיסורה הוא לרוב בוטוקס, חומר משתק שרירים (המשתק את השריר לכ 3-4 חודשים), ואשר מוזרק לשריר הסוגר הפנימי של פי הטבעת, שמכווץ באופן כרוני בפיסורה. לרוב ההזרקה היא פעולת מרפאה ולא דורשת הרדמה, ואין טעם לעשות הרדמה מקומית, כי ההרדמה גם היא זריקה. טכנית ניתן להזריק בוטוקס גם בהרדמה כללית אם לדעתך לא תעמוד בזה במרפאה. שיעור ההצלחה של בוטוקס בריפוי פיסורה עומד על כ 60-70%. ניתוח לפיסורה הוא בעל שיעור הצלחה של כ 95%, אולם כרוך בסיכון קטן מאד ונדיר לירידה קלה ביכולת השליטה. יש לציין כי הניתוח המקובל כיום הוא חיתוך כירורגי של שריר הסוגר הפנימי, והרחבה פחות מקובלת, מאחר שיתכן שהיא כרוכה בשיעור מוגבר של פגיעה בשליטה (פרט להרחבה המבוצעת עם בלון כשנראה כרוכה בסיכון נמוך יותר ביחס להרחבה ללא בלון). חשוב להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, כבר במשך למעלה משבוע יש לי גידולים קטנים בפי הטבעת,קיבלתי משחה שלא עזרה,והיום לראשונה רופא עור גילה שיש לי גונדילומה ואני ממש ממש לחוץ!! הבנתי שזה וירוס שנשאר בגוף גם כשהגידולים עוברים האם זה נכון?בנוסף רציתי לשאול בכמה שאלות,האם עליי להיות בלחץ או לא?וכיצד עליי להתייחס למצב החדש הזה? דבר נוסף,הוא הפנה אותי לפרקטולוג כרורוג והתור רק עוד 10 ימים, בינתיים נתן לי משחה,זה לא יכול לגדול בינתיים הגידולים בפי הטבעת??? הוא רשם שאי אפשר לטפל בחנקן נוזלי,כי זה קרוב לפי הטבעת רק לייזר או סכין. האם יש אפשרות שיהיה מצב שיעשו לי לייזר או שאי אפשר כי זה קרוב לפי הטבעת ואפשר רק לחתוך? אני יודע שחפרתי פה,אבל אני מבוהל מאוד,שמעתי גם על HPV ועל בדיקת PCR שקראתי פה,יש לי בכלל צורך להיבדק בה? מבקש בכל לשון של בקשה שתענו לי על השאלות כי מכל מה שרשום בכל הרשת לא ברור לי כלום,ורק מלחיץ אותי יותר ויותר!!! אני ממש מבקש שתתייחסו פה להודעה שלי,כי זה ממש ממש חשוב לי!!!! אני אודה לכם בתודה מראש ומקרב לב נדב

נדב שלום, קונדילומות הם נגעים עוריים שנוצרים עקב פעילות וירוס שנקרא HPV (היומן פפילומה וירוס) באיזור פי הטבעת. אנו לא מתייחסים לנגעים אלו כ"גידולים" והסיכוי שנגעים אלו יפתחו ממאירות באנשים שאינם מדוכאי חיסון נמוך. בכל מקרה, אין כל משמעות לימים ספורים או שבועות ספורים במהלך המחלה. לגבי אופן הטיפול, יש לבצע תחילה בדיקה מלאה של פי הטבעת, כולל בדיקה של חלקו הפנימי, בכדי לקבוע איזה טיפול יתאים לך ביותר. נגעים הנמצאים גם בחלקו הפנימי של פי הטבעת זקוקים לרוב לטיפול כירורגי בניתוח. בנגעים חיצוניים ניתן לטפל בצריבה בניתוח, בצריבה בלייזר או במשחה הנקראת אלדרה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם החומר שאקח לריכוך צואה יכול לפגוע בי בדרך כלשהי ולגרום לתלות בחומר?

דנה שלום, חומרים משלשלים כולל לקסטיבים, תה טיבטי וכו יכולים לגרום להתמכרות, אולם מרככי יציאות כגון תוסף סיבים טבעוני או מרככי יציאות סינטטיים כגון פגלקס ונורמלקס אינם גורמים להתמכרות וניתן להשתמש בהם לטווח ארוך. מומלץ להקפיד על שתיה מרובה.

אני מקיים יחסי מין אנאליים,אני חושב שפי הטבעת שלי מאוד גל בעקבות כך,השאלה היא אם אני יפסיק לקיים סקס אנאלי למשך תקופה ארוכה,האם פי הבטעת יקטן לגודל הקודם? הוא לא ענק כן..אבל הוא גדל עם השנים..

דוד שלום, קשה לי לענות היטב על שאלה זו ללא בדיקה, אולם ככלל יחסי מין אנאליים עדינים ולא אלימים לא גורמים לנזק לפי הטבעת. במידה שאתה עדיין לא רגוע, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, לאחרונה אני מאוד מתאמצת בנוחיות, ולא ברור לי למה. אני שותה ליטר וחצי בכל יום, אוכלת מסודר (פירות ירקות פחמימות) ובכל זאת אני מאוד מתאמצת בנוחיות כל יום. לאחר המאמץ אני מרגישה נפיחות, לפעמים גדולה יותר ולפעמים קטנה יותר ולאחר כמה שעות זה נעלם.. אבל זה לא נעים ולא אסתטי במיוחד. אשמח לעזרה.. בנוסף, בסוף החודש אני טסה לדרום אמריקה לטיול של חצי שנה, האם זה יכול להשפיע? להחמיר? או כל דבר אחר? ואם יש צורך בבדיקה של מומחה למי אפשר לפנות? תודה.

דניאל שלום, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים כפי שאת עושה, ובמידת הצורך ניתן ובהחלט מומלץ להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. חשוב לציין כי פעמים רבות בזמן נסיעות וטיולים הרגלי התזונה והרגלי החיים משתנים, ועצירות יכולה להחמיר, ולכן מומלץ להשתמש במוצרים כגון אלו במידת הצורך. איני יודע את גילך, אולם אם יש עצירות חדשה ואת מעל גיל 40, או אם אין שיפור בטיפול הנ"ל, כדאי לפנות לגסטרואנטרולוג לשקול בדיקת קולונוסקופיה, וגם להתייעצות בנושא העצירות.

שלום לפרופסור זמורה, חבר שאינו יודע עברית ביקש ממני לברר, היכן בישראל הוא יכול לעבור טיפול לא כירורגי (על ידי לייזר) בטחורים פנימיים. הוא סובל מאוד מכאבים... מקוה לקבל תשובה בקרוב. תודה

שלום רב, איני יודע בדיוק לאיזה טיפול את מתכוונת במונח זה. אם את מתכוונת לצריבה של טחורים על ידי לייזר, אז מדובר בטיפול העובד על אותו עיקרון בו עובדת קשירת טחורים, עם שיעור הצלחה ושיעור סיבוכים דומה, רק הרבה יותר יקר, ולכן רוב הכירורגים הקולורקטאליים בארץ אינם מבצעים פעולה זו. ישנן מספר מרפאות שהמומחים העובדים בהם אינם שייכים לזרם המרכזי של המקצוע בארץ, המציעות טיפול זה. ניתן למצוא מידע אודותם בחיפוש פשוט באינטרנט.

שלום ד"ר, אני בן 27 וסובל מכמה בעיות רפואיות יחסית לא קשות. 1. דיכאון ופאניקה, מטופל ע"י ציפרלקס 20 מ"ג ביום. 2. ריפלוקס, לאחרונה סיימתי חודשיים טיפול בלנטון (עם חודש הפסקה ביניהם) 3. מספר קונדילומות קטנות סביב פי הטבעת, מטופל באלדרה 5% במשך חודש כניסיון לפני צריבה בלייזר. אני סובל מעצירות קלה ככל הנראה בגלל הציפרלקס, היום באופן חד פעמי בינתיים בניגוב שלאחר מתן צואה, ראיתי כי הנייר די מלא בדם טרי. הצואה עצמה נראתה בסדר ולאחר הניגוב לא יצא דם נוסף. בשל הבעיות דלעיל עברתי לפני כחצי שנה גסטרוסקופיה שהייתה תקינה (כולל ביופסיות תקינות) ולפני כחודש רקטוסקופיה עד גובה 14 ס"מ שהייתה תקינה. א. כיצד להתייחס לדימום? ב. האם הוא יכול להיגרם מהטיפול נוגד הקונדילומה באלדרה (מסיבה ראשונית בשל התרופה או מסיבה משנית כגון דימום של הנגעים כתגובה חיובית בדרך להצלחת הטיפול)? ג. המשך בירור, טיפול? תודה

שלום רב, כעיקרון, הסיכוי שהדמם החד פעמי שאתה מתאר נובע מבעיה מסוכנת כלשהי כגון גידול חלילה בגיל 27 הוא נמוך מאד, ובעיקר לאור זה שעברת רקטוסקופיה, וסביר להניח שהדימום נובע מאיזור פי הטבעת, אולי כתוצאה ממריחת האלדרה או מטחורים פנימיים למשל. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים או במרככי יציאות סינטטיים הניתנים לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. אם יופיעו אירועים חוזרים של דימום מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

עברתי לפני יותר מחודש ניתוח לסגירת סטומה ולאחרונה התחילו לי כאבים בצלקת שהיתה פעם פתח הסטומה ונוסף הבטן שלי מעט נפוחה. האם זה מעיד על הדבקויות? האם יש סיבה לחשש? מאז הניתוח הייתי בביקורת אצל הכירורג, אבל הוא אומר שהכל בסדר.

שלומית שלום, ככלל, הדבקויות לרוב לא כואבות. מעבר לכך, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. אם את לא רגועה, מומלץ לפנות לכירורג המטפל או למרפאת המחלקה הכירורגית בה בוצע הניתוח לבדיקה וייעוץ.

אני 11 וחצי חודשים לאחר לידה ויש לי פיסורה. לפני כ-3 וחצי שבועות התחלתי למרוח משחה nifedipine 0.2% שנתן לי הפרוקטולוג ואין שיפור ממשי. עדיין כואב לי מדי פעם ולאחר יציאות.יש לציין שמדי פעם היו לי יציאות קשות וייתכן כי הפיסורה נפצעה. מה לעשות? יש עדיין סיכוי שהיא תבריא ממשחה או שאצטרך ניתוח?

דנית שלום, ראשית, מומלץ מאד להמנע מיציאות קשות. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים או במרככי יציאות סינטטיים הניתנים לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. שנית, פיסורה היא בעיה של איכות חיים, ורק את יכולה להחליט אם השיפור מספק או שאת רוצה להמשיך לטיפול נוסף. כעיקרון, יש סיכוי לשיפור בטיפול שמרני מיטבי, אולם בהחלט לגיטימי להמשיך לשלב נוסף לאחר כחודש של טיפול שמרני. מעבר לכך לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות להתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

הייתי רוצה לדעת מה ההבדל בין תסמינים של פיסורה לתסמינים של טחורים? האם גרד, כאבים עזים בעת מתן צואה ודימום משותפים לשניהם? בברכה.

שלמה שלום, טחורים ופיסורה הן 2 מחלות שונות של פי הטבעת, אשר יש להן מספר מכנים משותפים. שתיהן יכולות להגרם או להחמיר עקב עצירות, יציאה קשה או מאמץ בשירותים, ושתיהן יכולות לגרום לסבל באיזור פי הטבעת. התלונות שתארת מחשידות מעט יותר לפיסורה, אולם יכולות להופיע גם בטחורים. לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים או במרככי יציאות סינטטיים הניתנים לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. להכוונת הטיפול, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג . מידע כללי על מחלות אלו מפורט למטה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות להתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום. אני בת 35 בהריון מתקדם (חודש שמיני) .מזה 3 שבועות אני סובלת מהתפרצות של טחורים וקיימת גם פיסורה בנוסף (אני סובלת כרונית מזה ואף עברתי קשירה) שיניתי את התפריט שלי לירקות גבינות ופירות ואין כל שיפור או הקלה בנוסף אני משתמשת קבוע במשחת פרוקטו הייתי מעונינת לדעת האם יש משהו נוסף שיכול להקל על הסבל שלי נמסר לי שאין מה לעשות עד לאחר הלידה אני עוברת לידות טבעיות דבר שאינו מקל על הבעייה אשמח לקבל תשובה בהקדם

שלום רב, טחורים אכן נוטים להתבטא בשלבים מתקדמים של ההריון, והטיפול העיקרי בהם, למעט לסבלנות, הוא ריכוך יציאות. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים מסחרי או במרככי יציאות סינטטיים הניתנים לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא (כגון נורמלקס), שניתן להשתמש בהם גם בעת הריון ולהקפיד על שתיה מרובה. אם עיקר הסבל שלך נגרם מפיסורה ולא מטחורים, ניתן בהחלט לשקול טיפול במשחות המיועדות לטיפול בפיסורה, כגון ניפדיפין או רקטוג'סיק, מאחר שבשלב כזה של ההריון העובר סיים כבר את התפתחות האיברים והסיכון להשפעה על התפתחותו אפסי. בכדי לאבחן אם פיסורה היא אכן גורם מרכזי בסבלך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בהריון בשבוע 16. בשבוע 10 לערך גיליתי אבצס בישבן, די קרוב לפי הטבעת. התעלמתי ממנו כי הוא לא הפריע מעבר לכאב מינורי וכעבור כשבועיים הוא דימם פעם אחת ושבועיים לאחר מכן דימם פעם נוספת. מאז האזור רגוע ו"שטוח" ללא סימן להחרפה, כאילו שהאבצס התרוקן ונעלם (נשארה כמו צלקת קטנה). 1. האם תופעות מסוג זה שכיחות בהריון? והכי חשוב - האם זה משהו שיכול להשפיע חלילה על תקינות ההריון ? 2. האם יש טעם ללכת לבדוק אם המצב נרגע ואם כן אצל מי? רופא נשים? רופא עור? פרוקטולוג? 3. ושאלה נוספת - האם הופעת טחורים בהריון משפיעה על תקינותו או על העובר? תודה!

נורית שלוטם רב, אבצסים פריאנאליים לא שכיחים יותר או פחות בזמן הריון, אבל בהחלט מומלץ לדאוג שהאיזור יהיה רגוע ככל האפשר מבחינה זיהומית בעת ההריון. בנוסף, יכולים להיות שיקולים שונים בעת הלידה בשל אבצס או פיסטולה פעילה. לכן, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. טחורים יכולים לגרום לסבל סובייקטיבי אך אינם מהוים סיכון לעובר או להריון. בהצלחה.