פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

מקרה של פיסורה כרונית בקוטר של כ- 1ס"מ עם שינויים אנטומיים הכוללים נפיחות,קפל עור וצלקת (אובחן ע"י הרופא). אין כאבים. יש הפרשה מועטה מאוד "הזעה" של צואה (לא מלכלכת אבל יוצרת תחושת רטיבות באזור) ואין בריחה של גזים. (הופיע בחודשים האחרונים) היציאות הן בקביעות כל יום ולרוב אינן קשות. האם מוכר לך מקרה דומה של הפרשות צואה בפיסורה כרונית? ומה לדעתך אפשרויות הטיפול המועדפות בהינתן המצב?

משה שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, האם אני יכול לעשות פעילות ספורטיבית (חדר כושר, משקולות, ריצה) אם אני סובל מפיסורה? תודה רבה

שתי שאלות נוספות: 1. האם עבודה ממושכת בישיבה יכולה למנוע החלמת פיסורה? 2. האם מצב של לחץ נפשי יכול למנוע החלמת פיסורה? שוב תודה.

דורון שלום, אין מניעה לבצע מאמץ גופני כולל אימון בחדר כושר עם פיסורה ואין כל מידע רפואי הקושר בין ישיבה ממושכת או לחץ נפשי לפגיעה בסיכוי לריפוי פיסורה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב ד"ר אני בן 25 ולפני כמה ימים גיליתי (אני חושב ששמתי לב שזה ממש התחיל) מעיין גידול על פי הטבעת. לא כואב או שורף.. מיששתי וזה כמו כדור קטן וכשאני לוחץ עליו אני מרגיש כאילו יש משהו בפנים (ניתן לתפוס).. זה נראה לי בצבע עור של כל המסביב לו.. אודה באם תענה לי תודה מראש ג'ון

ג'ון שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחור חיצוני, טחור פנימיים צנוח, אבצס ועוד. הסיכוי להתפתחות גידול אמיתי סביב פי הטבעת בגיל 25 נמוך מאד מאד מאד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.אם הממצא לא נשעל תוך כשבועיים- שלשה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם מופיעים כאבים עזים / חום וכד יש לפנות למיון.

שלום ותודה רבה מראש למשיב ,בתאריך 20/1 עברתי קשירת גומייה לטחורים פנימיים ובמהלך השבועיים הראשונים הרגשתי אי נוחות באזור בעיקר לאחר יציאות היה פעמים עם יציאות רכות ללא דימום ולעיתים אף עם דימום שאלתי היא האם היום לאחר 30 יום זה טבעי שיש עדיין מידי פעם או פעמיים בשבוע דימום רב זה תקין האם לבדוק את העניין במידי או לחכות לביקורת שנקבעה לי מראש לתאריך 20/3 חודשיים מיום הקשירה יש לציין שהאי נוחות כבר עברה העיקר זה הדימום שלעיתים רב ולעיתים ממש מעט אם זה נורמלי חודש מהקשירת גומיה ושוב תודה למשיב

שלום רב, דמם ניכר לאחר קשירת טחורים בודדת יכול להגרם מ 2 סיבות עיקריות: דמם מנקודת הקשירה, ודמם מטחור שלא נקשר. הקשירה עצמה גורמת לפצע מקומי שנרפא בהדרגה, ובתהליך הריפוי שלו יוצר צלקת המצמצמת את הטחור. תהליך זה אורך בממוצע כ 6 שבועות. בשלב הראשון, בו יש פצע שטרם נרפא והפך לצלקת, שכיח שישנה החמרה של הדמם. אם לא מדובר בדמם מאסיבי הגורם לחולשה, סחרחורת או אנמיה, נראה לי סביר לחכות לביקורת. במקביל, יש לוודא כמובן שמדובר בדמם מטחורים, ומקורות אחרים נשללו במידה סבירה של ודאות.

שלום רב, לפני כחודשיים עברתי ניתוח פיסורה. מאז הניתוח יש לי כאבים עזים ההולכים ומתגברים מדי פעם עד כדי שיתוק. איני סובל מעצירות, יש לי יציאות סדירות מדי בוקר , אולם הכאבים כאשר הם מגיעים בתדירות של מספר שעות, לעיתים אף תוך שינה בלילה, פשוט משתקים ואף מעירים מן השינה. עברתי סי טי, היה חשש לקוליטיס שנשלל על ידי גסטרו לאחר בדיקה חודרנית, היה חשש לדלקת בעצם הזזנב שנשלל לאחר מיפוי עצמות. ובסך הכל אני נשאר עם הכאבים. האם קיימות בדיקות נוספות? סיבות נוספות לכאב? אודה לתשובתך המלומדת. בברכה רוני

רוני שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה שלא נרפאה, הרפיה לקויה של שרירי רצפת האגן שיכולה להופיע לעיתים לאחר כל מחלה באיזור פי הטבעת, תסמונת כאבים על רקע לא ידוע שנקראת פרוקטלגיה פוגקס, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם יש מרפא לכך? תרופות? או כפי שנמסר לי צריך ללמוד לחיות עם זה.....מאד קשה לחיות כך.האם רק אמבטיות ומים חמים.? אשמח לתשובתך. ערב טוב רוני

פרופסור שלום אני סובל מכאבים רבים כבר כמעט חודשיים. לפני כשלושה שבועות הלכתי לפרוקטולוג והוא איבחן לי פיסורה. אני מטפפל בניפדיפין ומקפיד על אכילת סיבים ושתייה מרובה, ועדיין דומה שהכאבים רק הולכים ומחרפים. זה נהיה עבורי סבל של ממש ביציאות שמלוות גם בכאבי תופת ולאחר מכן עוד כמה שעות של כאבים חזקים ודקירות. הרופא אמר שלוקח לזה לפעמים שישה שבועות לעבור אבל אני מתקשה לתפקד ברמה היומיומית. האם אמור להיות שיפור הדרגתי? האם לראות שוברופא או להמתין עוד שלושה שבועות? מה לדעתך כדאי לי לעשות?

אייל שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ככלל, לרוב טיפול שמרני מיטבי בפיסורה אמור להביא להקלה מסויימת, גם אם לא מלאה, כבר בשבועיים הראשונים, למרות שנכון שלעיתים לוקח יותר זמן, סביב 6 שבועות, להגיע שיפור מיטבי. כעיקרון, פיסורה היא בעיה של איכות חיים, ולכן רק אתה יכול לקבוע מתי לשדרג את הטיפול לאחת מאפשרויות הטיפול הבאות. יחד עם זאת, אם אין כל הטבה בפרק הזמן שבו אתה כבר מטופל, נראה לי סביר מאד לשקול שדרוג הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, עשיתי ניתוח סינוס לפניי כשלושה חודשים. הריח הנוראי עבר, אני יכול לרוץ, לרקוד, לעשות ספורט, הכל. אבל מדי פעם אחרי שאני מסיים אימון בחדר כושר הכאבים חוזרים ממש לכמה שניות ויוצא משם ריח נורא רע. זה טבעי? מתי הכאב עצמו יפסיק לגמריי?

סימון שלום, קשה לי לקבוע ללא בדיקה אם הכאב והריח נובעים רק מצלקת מקומית או בעיה כלשהי במקום זה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום רב, האם שמעת על הטיפול בפורמולת נונא והאם הוא מומלץ? תודה.

שלום רב, הטיפול בפורמולת נונא לבעיות בפי הטבעת לא נבדק בכלים מרעיים ואינו חלק מהטיפול הקונבנציונאלי הנפוץ בבעיות אלו.

שלום רב, אני סובל מטחורים ופיסורה כבר יותר משנתיים.בהתחלה הכאב היה בלתי נסבל שנילווה בכאבים עזים ודימומים בזמן היציאה ואחריה.אם הזמן הכאב ניחלש אבל לא הפסיק להפריע לי במהלך כל התקופה הזאת-עדיין יש דימומים. לאחרונה עברתי בדיקה במירפאה פרטית שמטפלת בלייזר(לפי האתר שלהם קודם מזריקים "דיספורט" ואזמטפלים באותו מקום בעזרת קרן רדיו-גל.פרוקטולוג שבדק אותי אמר לי שיש לי פיסורה.הטיפל עולה 6000 ש"ח אחרי ההנחה. האם הטיפול הזה יעיל? אולי יש עוד דרכים לטפל במחלה הזאת בעלות נמוכה יותר (אני לא מעוניין בניתוח)

רועי שלום רב, דיספורט הוא סוג של בוטוקס שמוזרק לשריר הסוגר הפנימי על מנת לשתק אותו באופן זמני, ולאפשר לפיסורה תנאים להרפא. כשטיפול זה משולב בריכוך יציאות קפדני, שיעור ההצלחה הוא סביב 70%. טיפול בקרן רדיו-גל אינו שייך לטיפול הקונבנציונאלי הנפוץ בפיסורה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, עברתי ניתוח ביולי 2012 לכריתת 3 חלקים במעי נגועים בקרוהן בשיטה לפרוסקופית. הניתוח עבר בהצלחה ושינה את חיי. 5 חודשים אחרי כן נגרמה חסימת מעי פתאומית כתוצאה מהדבקויות. שוב ניתוח לפרוסקופי ללא כריתה. שאלתי היא: 1) האם בעקבות הניתוח ירד/עלה/נשאר ללא שינוי הסיכוי להידבקויות? 2) כיצד אוכל משפיע על הידבוקויות? הרי אוכל הוא בתוך המעי וההידבקויות הן מחוצה לו 3) מה עושים אנשים במצבי כאשר הם רוצים לטוס לחול אם דבר כזה יכול לקרות בכל רגע נתון? תודה רבה

עופר שלום, אני שמח לשמוע שהניתוח הביא לרמיסיה טובה של מחלת הקרוהן. לכל מי שעבר אי פעם ניתוח בטן יש הדבקויות בחלל הבטן, וחלקם הקטן מפתח חסימות מעי. הניתוח הנוכחי שעברת לא משנה את הסיכוי לחסימה בעתיד, ולסוג הכלכלה אין השפעה על כך. אנשים שעברו ניתוחי מעי נוסעים לחו"ל, ובמקרה הנדיר שמופיעה חסימה בעת הנסיעה, הם פונים לטיפול רפואי.

שלום סובל מגרד בפי הטבעת, בניגוב פי הטבעת יש גם דם. נבדקתי ע"י כירורוג/פרוקטולוג. בבדיקה נראה קצת טחורים מבפנים. טופלתי במבחר משחות מסוגים שונים, אך זה לא פתר את הבעיה. הומלץ לי לגשת גם לגסטרו. שמתי לב שכמעט תמיד כשיש גרד, יש הפרשה בפי הטבעת (ככל הנראה צואה). ברצוני לשאול : א. האם אפשר שהבעיה נובעת רק מהטחורים שגורמים לכך שהפרשת צואה תצא החוצה ותגרום לגרד ? ב. האם יש טעם לבדוק בדיקת צואה לפרזיטים, או מאחר ורוב היום כשהמקום יחסית יבש אין גרד, זה שולל אפשרות של פרזיטים ? ג. מה יכול להוסיף רופא גסטרו מעבר למה שנבדקתי וטופלתי? ד. האם הדם שאני רואה בניגוב זה מפצעון חיצוני או מהטחורים או ממקור אחר ? תודה

תומר שלום, - כעיקרון טחורים צנוחים יכולים לגרום להפרשה ולגרד - הפרשה כפי שאתה מתאר, באשר תהיה סיבתה, יכולה להיות גורם לגרד אנאלי. מומלץ למצק את היציאות כך שיהיו ספוגיות על ידי שימוש בתוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום (שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) הסופח נוזלים מהיציאה, ולהשתמש המשחת הגנה לעור כנגד תפרחת חיתולים - תולעים יכולות לגרום לגרד ויתכן ששוה לנסות טיפול חד פעמי בתכשיר נגד תולעים - לרוב לרופא גסטרו לא יהיה מה להוסיף אלא אם הוא מומחה ספציפית לגרד אנאלי - אין לי דרך לומר מהיכן הדם שאתה רואה בניגוב ללא בדיקה מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום אני בת 26 לפני כשנה עברתי בדיקת סיגמואידוסקופיה עקב קושי בהתרוקנות בבדיקה הגיעו עד 90 סנטימטר והתגלה פוליפ אחד מסוג טבולר אדנומה נאמר לי לעשות קולונוסקופיה בעוד 3 שנים. מאז כבר התגלה כי יש לי אנטרוצלה גדולה עקב ניתוח לכריתת מיומות שעברתי ובנוסף רקטוצלה קטנה והתפלשות קלה אני משתמשת בנרות גליצרין כל יום על מנת להיתרוקן ובזמן האחרון כשאני מחדירה את הנר אני חשה מין בליטה כזו בדופן הרקטום שניתן להזיז אותה ובישיבה באסלה היא כמעט בקצה נבדקתי עי כירורג והוא אמר שלא הרגיש כלום ושיכול להיות שזהו טחור פנימי אני מאוד חוששת האם עליי לגשת לכירורג נוסף או באמת שהו טחור פנימי והכל תקין

עדי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם את לא רגועה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, במשך שנים רבות אני סובל מטחורים חיצוניים ופנימיים ופיסורה. בשנה וחצי האחרונים אני מדמם בטירוף, כואב לי, נוזל לי אחר כך איכסה וממש גועל נפש. הלכתי לכמה רופאים מומחים בתחומם, והרי זה פלא, כל אחד המליץ על סוג אחר של טיפול. אני מכיר חיתוך פנימי שכואב לא נורא אבל לא יעזור לחיצוניים, חיתוך מלא שכואב מאוד וכנראה פותר הכל, ויש את הדופלר שהוא חדש, עוזר מאוד ובכלל לא כואב. אשמח לקבל קצת תובנות לגבי מה האמת ומה לא, איזה סוג טיפול מתאים למצבי ולמי אפשר להאמין ב 100% שמה שהוא אומר, זה הפיתרון הנכון עבורי. תודה מראש

שלום רב, טחורים ופיסורה הן 2 בעיות שונות של פי הטבעת והטיפול בהן שונה. החלק המשותף בטיפול הוא ההמלצה להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מבחינה כירורגית מדובר ב 2 בעיות שונות. רוב הפעולות שתיארת מיועדות לטיפול בטחורים. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, שמצויינים למטה. ככלל ניתן לומר שככל שהטיפול מתון יותר התוצאה לטווח ארוך סטטיסטית פחות טובה, ולהיפך. אם אינך סובל מאנמיה או מחסר ברזל, האינדיקציה העיקרית לטיפול היא איכות חייך, ו"עוצמת" הטיפול צריכה להיות פרוםורציונאלית ל"עוצמת" הפגיעה באיכות החיים. לפי תאורך נשמע לי שהסבל שלך די ניכר. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג האמון על מגוון הטכניקות הכירורגיות לטיפול בטחורים לבדיקה והכוונת הטיפול. יחד עם זאת, לאחר שתקבל מידע מלא, ההחלטה על סוג הטיפול (אם בכלל) היא שלך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום! לאחר כל ניגוב יש לי תחושת שריפה, עקצוץ ופשוט תחושה לא נעימה באזור פי הטבעת ולא משנה כמה עדין אני מנגב ושנייר טואלט גם עדין. בגלל זה אני הולך למקלחת מיד לאחר השירותים והבעיה נפתרת. הייתי אצל רופא שלא מצא בעיה. מה ניתן לעשות במקרה הזה? הרי לא תמיד יש אפשרות למקלחת. הרופא גם אמר שלא כדאי להשתמש במגבונים לחים לניגוב, כי זה רק מחריף את הבעיה. האם יש איזשהו פתרון לזה? תודה.

דן שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני סובל מאותו הדבר. זה התחיל מ-2002 אחרי שעברתי ניתוח לפיסורה וקריטת טחורים. אחרי זה כבר לא יכלתי לנגב מבלי להרגיש את מה שאתה מרגיש, רק לשטוף. אם במקרה כן תמצא את הפתרון, אשמח אם תעדכן אותי... [email protected]

כותבת שוב כי ראיתי שלא הודפסה ההודעה משלשום: יש לי גרוד מטריד ומעצבן בפי הטבעת מזה החודש.ראיתי פרוקטולוג שלא מצא פצע פנימי או משהו מיוחד ונתן לי ל7 ימים משחת דרמקומבין. יש לי גם משחת פרוקטוגליבנול, אני עדיין שמה מעט פעם מזה ופעם מזה ולא יודעת מה עוזר\ מקל יותר. נא עצתך. זה אולי דבר פעוט אבל מעצבן ביותר. תודה יעל (בדר'כ בריאה,בת 70, יציאות בסדר )

יעל שלום, גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. משחות כפי שנטלת או משחות להגנה כנגד תפרחת חיתולים יכולים פעמים רבות לעזור. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך.ומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום,אני בת73 בדר'כ בריאה.לפני כחודש אושפזתי7ימים בשע'צ י-ם בשל דיברטיקוליטיס.טופלתי באנטיבי' מאסיבית וגם בבית עוד 10ימים.עד השבוע בדיאטה דלת שארית(?) לפני שנה עשיתי קולונסק' ונאמר לי שהכל בסדר לא היו פוליפים אבל בבי'ח ראיתי שכתוב שיש דיברטיקוליטיס גם במעי גס וגם בדק...האם אתה יכול לענות לי מאיזה אוכל עלי להימנע וממה להיזהר להבא? תמיד אכלתי אוכל בריא ולא ג'אנק אבל כנראה אין קשר. בדף דיאטה שקיבלתי כתוב לא לאכול זרעים גרעינים תירס פופקורן. לחזור לאט למזון רגיל. אודה מאד אם תוכל להחכים ולייעץ לי ממה עוד להימנע על מנת שלא יחזור התקף כזה. תודה תודה עדנה

עדנה שלום, דיברטיקולים הם שינויים בדופן המעי השכיחים מאד בגילך באוכלוסיה המערבית. לרוב השינויים האלה לא גורמים לבעיות, אולם לעיתים הם יכולים לגרום לסימפטומים שונים, השכיח מביניהם הוא דלקת. לאחר שכבר הופיעו שינויים מבניים אלו, אין כנראה הרבה מה לעשות כדי לשנות את הסיכוי להתפתחות דלקת, ולכן בעיקרון ניתן לחזור בהדרגה לכלכלה רגילה כפי שהודרכת.

שלום. אני בת 33 סובלת כבר כמה חודשים מגרד סביב פי הטבעת. אין לי טחורים או סדקים והיציאות סדירות. פרוקטולוג לא מצא כלום וגם רופא עור לא ראה דבר. איזה בדיקות אני יכולה לעשות ולאיזה רופא לפנות על מנת לבדוק את הנושא לעומק? בנוסף לאחרונה שתיתי אנטיביוטיקה, כדורי מטרוג'יל שרופא נשים נתן לי עקב בעיות בנרתיק, ואני מרגישה שהגרד בפי הטבעת החמיר. האם יש קשר? לא שתיתי פרוביוטיקה בזמן הטיפול, האם דבר זה היה קריטי וכתוצאה מכך התפרצה פטריה בפי הטבעת או ש אנטיביוטיקה לא גורמת לכך? בבקשה עזור לי בתשובתך, אני מאוד אומללה. תודה.

אנה שלום, גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. אנטיביוטיקה יכולה לעיתים להחמיר גרד עקב שינוי הרכב החיידקים באיזור. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך.ומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

לפני כעשרה ימים הבחנתי בפוליפ שהופיע כס"מ אחד ליד פי הטבעת, באזור הפרינאום. גודלו כחצי עד 1 ס"מ. בתחילה הוא לא הפריע אך כעת הוא די כואב בכל פעם שנוצר מצב של מגע עימו. אשמח לדעת האם נראה לכם כי מדובר בפיסורה? חשוב לציין כי אני נמצא מאחורי ההגה המון שעות ביום וארצה לדעת האם זה יצא בגלל לחץ על האזור כתוצאה מישיבה ממושכת? אין בעיה עם היציאות, אין דימום ואין מחלות רקע. תודה!

פלטיאל שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל ניתן לומר שלא שכיח שפיסורה מתבטאת בבלט של מבנה בצורת פוליפ בגודל שציינת. אם הממצא מתמיד, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ddיש לי טחורים פנימיים דרגה 2 מדממים חזק מידי תקופה, ההבחנה ע"י מומחה... מה שיטת הטיפול המומלצת והקלה ביותר מבחינתי ? (כאבים ! )

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. הטיפול הבסיסי ביותר בטחורים הוא להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. כמו כן מומלץ להקפיד על הרגלי יציאה נכונים עם ישיבות קצרות ולא מאומצות בשירותים. מעבר לכך, יש קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, שמצויינים למטה. ככלל ניתן לומר שככל שהטיפול מתון יותר התוצאה לטווח ארוך סטטיסטית פחות טובה, ולהיפך. אם אינך סובל מאנמיה או מחסר ברזל, האינדיקציה העיקרית לטיפול היא איכות חייך, ו"עוצמת" הטיפול צריכה להיות פרוםורציונאלית ל"עוצמת" הפגיעה באיכות החיים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום רב אני בן 37 אתמול אחרי שחזרתי מי בילוי ושתית לא הרבה אלכוהול חזרתי הבית לאחר קיום יחסי מין עם בת זוגתי (ללא דברים מוזרים)תפס אותי כאב חזק וארוך בפי הטבעת ממש הלחיץ אותי הכאב האם זה קשור לאלכוהל ואם יש קשר לערמונית עשיתי בדיקת אולטרא לפני כשבועים והכול יצא תקין האם זה פוגקאס?? מה לעשות תודה

ניר שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל כאבים על רקע פיסורה , טחורים טרןמבוטיים או אבצס שבמקרה הופיעו לאחר ביליו זה, או דברים יותר נדירים כגון כאב שמקורו בערמונית או פרוקטאלגיה פוגקס, שהוא כאב ממקור לא ידוע. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הכאב נמנך או נשנה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

כבר מעל לשש שנים שיש לי מעין בלוטה רכה על פי הטבעת. זה התחיל ממש קטן ועם הזמן גדל. מעולם לא הלכתי לבדוק את העניין היות וזה אף פעם לא כאב וגם לא דימם. כרגע בעיקר מפריע לי שזה שם (כי זה גדל) וזה גם התחיל לכאוב קצת.. האם מדובר בטחור חיצוני? לאיזה רופא עלי לפנות בנושא? תודה

מיכל שלום, הממצא שאת מתארת אכן יכול להתאים לקפל עור של טחור חיצוני, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, אם אכן מדובר בטחור חיצוני, האינדיקציה היחידה לטפל בו היא איכות חיים, דהיינו אם הוא מפריע לך במידה כזו שאת רוצה טיפול, ואז מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, רציתי להתייעץ בעניין פיסורה. לפני כעשרה חודשים התחילו לי כאבים ביציאות ואחרי, שהתעצמו ככל שהזמן עבר. עד שהבנתי ואזרתי אומץ ללכת לרופא (ממבוכה) אחרי כחודשיים אובחנה אצלי פיסורה. קיבלתי את המשחה המקובלת (שכחתי את שמה, משהו במינון 0.2%) נאמר לי להשתמש בה שלושה חודשים 3 פעמים ביום וכך אני עושה מאז. העניין הוא שאני עובד עד מאוחר ורחוק מהבית ולא תמיד יוצא לי יותר מפעמיים ביום לשים משחה וגם יוצא שאני מתאפק לפחות פעם בשבוע ואז היציאה קשה וגדולה ופוצעת אותי כל פעם מחדש. המשחה עוזרת כי זה מרפא מחדש וכבר לא כואב כמו בחודשיים הראשונים כשהייתי ללא טיפול אבל זה עדיין מעצבן ואני כבר מת לסיים עם זה. ניסיתי לשלב מרכך צואה (פגלקס) וזה עזר אבל ההתמדה שלי בעייתית. שאלותיי הם: 1. האם יצרתי עוד יותר נזק בזה שהרגלתי כבר את הגוף לתרופה והיעילות שלה פוחתת עם הזמן? 2. האם יש משהו חזר יותר? (שמעתי שיש את אותה משחה ב 0.4%) 3. תוך כמה זמן אמורים להירפא מזה בד"כ? 4. מה אתה מציע לי לעשות מכאן ואילך? תודה רבה מראש על העזרה.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. פיסורה היא בעיקרה בעיה של איכות החיים וההחלטה מה לעשות כדי לטפל בה, דהיינו להקפיד על טיפול שמרני מיטבי, או לעבור טיפול פולשני כלשהו כגון ניתוח לפיסורה או אף אחד מהם תלויה רק בך, במידת סבלך ובמה שאתה רוצה לעשות בכדי לשפר את איכות חייך. אין התמכרות או התרגלות למשחת ניפדיפין, וניתן להשתמש בה שוב ושוב לפי הצורך. כמו כן, ניתן במידת הצורך לעבור למשחה מקבילה הנראת רקטוג'זיק. אין הוכחה שניפדיפין במינון כפול משפר את יעילותה, והרבה יותר חשוב להקפיד על טיפול מסודר מאשר הכפלת המינון. לרוב אם בטיפול מסודר הסימפטומים חולפים לחלוטין ניתן לנסות להפסיק את השימוש לאחר כ 6 שבועות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב. אתמול בבוקר הבחנתי בבליטה אדומה נפוחה מאד וכואבת בלחי הפנימי של הישבן כמה סמ מפי הטבעת. לדעתי זה לא טחורים. אך כן התאמצתי בימים האחרונים. מעין וריד שהתנפח. מה זה יכול להיות? כיצד ניתן להקל על הכאב ועל הנפיחות?

אילי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם מופיעה נפיחות אדומה מלווה בחום וכאב מתמיד מומלץ לפנות למיון לשלול אבצס.

שלום מזה כחודשיים סובלת מטחורים. מטפלת לסירוגין או במקביל בקצף קורטיפואם ונרות פרוקטו גליבנול . הטחורים פנימיים כנראה השתפרו והפסיקו לדמם. גם הצטברות הנוזלים השתפרה. אך ליד פי הטבעת קרוב לצד אחד אני מרגישה גוש קשה וכואב מאוד. הוא הגיע לפני שבוע וכאב, נחתי ולקחתי משככי כאבים והיה נראה שיפור קל. היום שבוע אחרי שוב כאבים עזים ויכולה רק לשכב. השאלה היא מה זה? האם פקקת? יש ברקע מחלת קרוהן, יש לי כעת שלשולים ואיני יודעת למה לייחסם. הצלחתי להשיג תור לפרוקטולוג רק עוד עשרה ימים. מה לעשות בינתיים? האם לדאוג? איך לטפל? מה הזמן הדרוש שזה יעבור ? תודה

לילי שלום, ממצא של גוש קשה וכואב מאוד ליד פי הטבעת בחולת קרוהן מחשיד לאבצס סביב פי הטבעת, למרות לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לחדר מיון לבדיקה.

שלום! עברתי את הבדיקות הנ"ל. למחרת הרגשתי כאבי בטן קשים ביותר, שהתעצמו+שלשול חריף +הקאות רבות והרגשה נוראה.עד שהגיע רופא ונתן לי 3 זריקות (אינני מצליחה לקרוא את שמן).רק אחרי יום וחציאחרי הבדיקה, התחלתי להרגיש טוב. עלי לציין שיש לי היסטוריה של חריר בעת קולונוסקופיה, ניתוח חירום, כעבור שנה- ניתוח מתקן עם השתלת רשת.כעבור כמה שנים: +5 התקפי פנקריאטיטיס+ כריתת כיס המרה וכתוצאה:בקע, שאם הזמן נעשה ענק+ התקף פנקריאטיטיס נוסף עם אבנים בדרכי המרה+צהבת חזקה+2 בדיקות ERPC (תוך שבוע). אודה מאוד על הסבר לנושא! בהוקרה, נירה בר לב

נירה שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הכאב העז עדיין נמשך מומלץ לפנות למיון לבדיקה.

שלום רב, כמה זמן אחרי חדירה אנאלית ניתן לגלות בבדיקה האם הייתה חדירה או לא? אודה לתשובתך,

דליק שלום, לצערי איני יודע את התשובה. השאלה היא בתחום הרפואה המשפטית ויש להפנות אותה למומחה בתחום זה. בכל מקרה, מומלץ לפנות לסיוע מקצועי.

איך אפשר לטפל בכאב פטום אחרי כריתת רקטום עקב מלנומה

חגי שלום, כאבי פנטום לאחר כריתת רקטום אינם שכיחים, ומטופלים לרוב על ידי מרפאות כאב. יש להתייעץ עם הכירורג / האונקולוג המטפל לוודא שהכאב לא נובע מחזרת גידול.

בן 38 מזה מספר חודשים אני סובל מגרד בפי הטבעת (כולל קצת בפנים יותר), בעיקר לאחר יציאות (אף שאני מנקה עצמי היטב עם מים). בדרך כלל יש הפרשה. לפעמים זה מלווה בתחושת שריפה באיזור. ודם שמופיע על הממחטה לחה לאחר ניגוב. הייתי מספר פעמים אצל כירורג שבדק ומצא קצת טחורים פנימיים, וטופלתי בשלל תכשירים (רקטוזורין- פרוקטוזירן- פרוקטוגליבנלול- פרוקטופאם- טבע קואטן וכו') והתופעה לא חלפה. הכירורג המליץ לי לפנות לרופא גסטרו. ברצוני לשאול מה יכולה להיות הסיבה לכך ? ומה הבדיקות הדרושות לאבחנה ?

דוב שלום, גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. טחורים פנימיים ללא כל סימפטומים אחרים הם סיבה לא שכיחה לגרד, ויש סיבה לטפל בהם רק אם הם מציקים, או אם חושבים שהם סיבת הגרד. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך.ומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. רופאי גסטרו לרוב פחות מתמצאים בתחום זה. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד

אודה מאוד להמלצה על רופא טחורים אני מאיזור המרכז קופ"ח מכבי תודה מראש עמי

עמי שלום, אין פורום זה נוהג להמליץ על מנתח כזה או אחר.

שלום וברכה, אני משתמשת מזה 3 ימים ברקטוג'סיק בעקבות פיסורה שאלתי היא מה עושים במקרה שמרחתי משחה ולאחר כשעה + הייתה לי יציאה והאזור נוגב, האם יש למרוח שנית? או להמתין למועד הבא בעוד כ 10 שעות

נעמה שלום, רקטוג'זיק מורחים פעמיים ביום ללא קשר ליציאות, ניגוב או כאב. מומלץ להמשיך את הטיפול ל 6 שבועות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, בעבר הייתי שותף פעיל מאוד בפורום הזה, והיום, שנה לאחר כריתת הטחורים ותיקון הפיסורה שעברתי, אני אדם חדש. לשווא העברתי שלוש שנים מנעוריי בייסורים... על כל פנים, כיום, אחרי שהבראתי, יש לי מעל פי הטבעת מעין בליטת עור, שכמו שהרופא בזמנו הסביר לי - היא לא תעלם. אלא היא שם כדי להישאר. עכשיו, כשאני סוףסוף בריא, היא מפריעה לי. ואני מעוניין מאוד להסיר אותה. להלן השאלות בעניין: 1) האם יש הליך בו ניתן להסיר אותה 2) האם לאחר הסרתה כל איזור פי הטבעת חוזר (מינוס פלוס) להיראות טוב (ככל שחור בתחת יכול להיראות) 3) האם יש סיכוי שהסרת הבליטה תגרום לחזרה של פיסורה \ טחור 4) האם מדובר בניתוח רציני, בהרדמה מלאה, או בהרדמה מקומית וחיתוך קל 5) כמה זמן יעבור עד להבראה מלאה 6) האם הצלקת באיזור תהיה בולטת 7) אני כעת חייל בחובה, האם אצטרך לשלם על התהליך, או שניתן לעשותו אצל פרוקטולוג בסורוקה לדוגמא 8) האם יש איזושהי מוערבות של פלסטיקאי כדי שהאיזור יראה שום כקדמותו 9) האם פרוקטולוג שאכן יסיר את הבליטה יעשה זו בצורה שתישאר רק צלקת קטנה תודה רבה לך

גל שלום, הסיבה העיקרית לכרות קפל עור כפי שאתה מתאר היא קוסמטית, ואתה צריך לקחת בחשבון שמדובר בניתוח כואב כמעט כמו ניתוח לכריתת טחורים. יחד עם זאת, שיעור ההצלחה גבוה, ושיעור הסיבוכים נמוך. ניתוח כזה מבוצע על ידי פרוקטולוג, ואין לי מושג אם הצבא יאשר ניתוח כזה בשירות או לא. הצלקת שתישאר תלויה לרוב בנטיה של הגוף שלך לייצר צלקות יותר או פחות יפות.

השבוע הייתי אצל הפרוקטולוג, והוא אמר לי שלא יהיה כל כך כואב ביציאות כי קפל העור חיצוני. התייעצתי עם עוד רופא שאמר שהניתוח יכול בכלל להיעשות בהרדמה מקומית במרפאה, ושזה בכלל לא מסובך. אני כבר מתחיל להיות מבולבל.

שלום! עברתי השבוע ניתוח להסרת פיסטולה ככה שהפצע עדיין טרי ואני יודע שצריכותץ להיות הפרשות. היום הייתה לי יציאה (אני שותה שמן פרפין) נוזלית ולאחר היציאה התחיל דימום ממש טפטוף אז לאחר שכיבה של חצי שעה בערך זה נגמר. הרופא המנתח המליץ לשים תחבושות בשביל ההגיינה ולשתוך 4-6 פעמים ביום את הפצע. יש לי כמה שאלות: 1)האם מותר לי לשבת? כי כשאני בצורה אופקית אני מרגיש שיוצא יותר הפרשות. 2)האם צריך שהתחבושת תהיה ממש על הפצע או פשוט לקבע אותה לתחתונים כדי שהפצע יוכל לנשום. 3)האם צריך לשים יוד או משהו על איזור הפצע בשביל למנוע זיהומים? 4)האם זה מומלץ לישון ערום לגמרי בלילה בשביל ההחלמה של הפצע? 5)במקרה של דימום חזק נוסף (אני חושש ללכת לשירותים לעשות קקי) מה כדאי לי לעשות? כי אני מנסה ללכת להוציא רק פעם אחת ביום. מקווה שלא חפרתי יותר מדי אני פשוט חושש קצת. אה ושכחתי לציין שהייתה לי פיסטולה אינטר ספינסקלית משהו כזה שהרופא המנתח אמר שהסיכויים שהניתוח יהיה מוצלח גבוהים כי זה הסיטואציה הכי טובה. מחכה לתשובה , תודה רבה מראש!

בועז שלום, 1. מותר לשבת 2. התחבושת צריכה להיות מונחת על הפצע אולם אין צורך לדחוף אותה בחזקה פנימה 3. אין צורך ביוד, מספיק לשטוף במים וסבון רגיל 4. אין בעיה לישון עם פיג'מה 5. אם יש דימום חזק מומלץ לשים פד וללחוץ, אם הדמם לא עוצר יש לפנות למיון. החלמה מהירה

שלום רב, ילדתי את בני לפני 10 ימים בניתוח קיסרי מתוכנן. זהו ניתוח קיסרי שני שאני עוברת. הבוקר כשנתתי צואה הרגשתי כאבים חדים ועזים במיוחד. הצואה לא היתה קשה מידי ולפני כן כשנתתי צואה לא כאב לי כל כך כמו עכשיו. היה גם דימום אך אינני בטוחה אם זה היה דימום שיצא מהמעי או דימום מהרחם (ככלל, ע"ג הפדים אני כבר לא רואה דימום מזה יומיים, אך מצד שני אולי בגלל המאמץ...). במהלך הניתוח ידוע לי שהיו מעט הידבקויות באזור המעי הגס. מצד שני עד כה לא היו לי כאבים כל כך קשים בעת מתן הצואה. אינני יודעת אם עלי לחכות עוד קצת עד שיעברו הכאבים. האם זהו מצב נורמאלי לאחר ניתוח קיסרי ולאחר 10 ימים ויותר ? אם לא, האם עלי לגשת לפרוקטולוג / רופא נשים / מוקד נשים ? אשמח לקבל את תשובתך בהקדם. תודה רבה ! שרון

שרון שלום, כעיקרון כאבים בעת יציאה נובעים לרוב במעיות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה או טחורים טרומבוטיים, ופחות סביר שנגרמים מפגיעה כלשהי במעי בעת ניתוח קיסרי. למרות שלשיפוטך היציאה אינה קשה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, הניתנים לשימוש גם בעת הנקה. אם הכאב נמשך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

יש לי פיסורה אחרי לידה כבר שנה והבנתי שבגלל שהיא הרבה זמן אני חייבת ניתוח. הבנתי שניתוח יכול לגרום לאי שליטה על סוגרים..זה מלחיץ מאוד!!! מה הסיכוי שזה קורה? מה הסיכונים בניתוח פיסורה?

חגית שלום, ככלל ניתן לנסות טיפול שמרני גם בפיסורה "ותיקה", ומטרת הטיפול, כולל ניתוח, היא לשפר את איכות חייך, ולכן בכל מקרה אינך "חייבת" לעבור ניתוח. יחד עם זאת, שיעור ההצלחה של הניתוח גבוה, ושיעור הסיבוכים נמוך. ירידה קלה ביכולת השליטה יכולה להופיע באחוזים בודדים נדירים, והסיבוך השכיח ביותר הוא זיהום מקומי המופיע בכאחוז אחד לערך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, אני סובלת מגרד בפי הטבעת כארבע שנים ללא כאבים וללא דימום, ללא דליפות או הפרשות, תזונתי עשירה ויציאותי תקינות. בבדיקה אצל הפרוקטולוג אבחן צניחת טחור פנימי LL במאמץ והמליץ על קשירה. האם מומלץ לבצע קשירה למרות שאני לא סובלת מכאבים או דימום? האם טחור לא מטופל יכול להשאר במצב סטטי או שהבכרח תמיד זה הולך לכיוון של החמרה? האם מין אנלי יכול להזיק במצב זה? באשר לגרד טופלתי בדרמקומבין שעזר לתקופה קצרה, הרופא לא מצא סיבה לגרד וטען שזהו אחד מאותם מקרים נדירים שאין הסבר לתופעה. מה דעתך? אילו דברים נוספים עליי לבדוק בכדי לפתור את הבעיה? אשמח לתגובתך תודה

גלית שלום רב. ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה ולא נדירה כלל, ונכון שפעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. טחורים פנימיים ללא כל סימפטומים אחרים הם סיבה לא שכיחה לגרד, ויש סיבה לטפל בהם רק אם הם מציקים, או אם חושבים שהם סיבת הגרד. זה שרואים אותם בבדיקה זו לא סיבה לטפל. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך.ומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום אשמח לחוות דעתך על ניתוח טחורים חיצוניים בלייזר (שאריות עור לאחר הריון)

חגית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. איני יודע למה את קוראת ניתוח בלייזר. למיטב ידיעתי אין מדובר בסוג ניתוח מקובל לטחורים חיצוניים. הטיפול הכירורגי הקיים לטחורים חיצוניים הוא כריתתם, ולא משנה באיזה סוג של אנרגיה (כולל אנרגית לייזר) הוא מבוצע.

אני סובלת מפיסורה אחרי לידה,כבר שנה וחודש.הייתי אצל פרוקטולוג והוא נתן לי משחת ניפדימין שלא עזרה.יש משחה אחרת ממולצת שאפשר להשתמש? היות ואני ממש מנסה להמנע מניתוח

חנה שלום, בטיפול בפיסורה מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. ניפדיפין יש להקפיד למרוח סביב פתח פי הטבעת 4 פעמים ביום, או לחליפין ניתן למרוח משחת רקטוג'זיק פעמיים ביום. יש להמשיך מריחה ל 6 שבועות. אם אין הטבה כלל בטווח של כשבועיים ואת לא מעוניינת בניתוח ניתן לנסות הזרקת בוטוקס לשריר שסביב פי הטבעת. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום ד"ר אני בת 30 מדי פעם יש לי דם בצואה בתדירות ארוכה למשל חצי שנה. לפני שבועיים היה לי דם הרבה יותר מסיבי בניגוב. אחרי יום עבר לי. אני סובלת מדי פעם מצריבה בפי הטבעת אחרי שאני עושה צרכים (דודה שלי חלתה בגיל 40 ממחלת הסרטן במעי הגס) רציתי לשאול מה יכול להיות שיש לי צריבה? תודה

ימית שלום, הן דמם מפי הטבעת והן גרד יכולים להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים, פיסורה, ועוד. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 30 נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, לאור סיפור משפחתי משמעותי של סרטן מעי גס בגיל צעיר מומלץ בכל זאת לבצע קולונוסקופיה לשלול חד משמעית מקור דימום במעי הגס. בהנחה שבדיקה זו תהיה תקינה, אז מקור תלונותיך הוא כנראה באיזור פי הטבעת. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס.אם אין הטבה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב,בת 51 לפני 7 חודשים עברתי ניתוח דחוף עקב פיסטולה ואבסס,לאחר הניתוח נישארתי כ7 חודשים עם חוט סיטון רפוי.נישלחתי לקולונסקופיה שיצאה תקינה מלבד טחורים פנימיים,אתמול נותחתי בחדר ניתוח אמבולטורי אישפוז יום הוצא חוט סיטון,סיכום אישפוז יום פעולות בדיקות ותיאור האישפוז.סיטון רפוי מחזיק עור בלבד.כיב ענק בקיר האחורי עם אנדורציה של הרקמה כולל העור.בוצע חיתוך הסיטוןוהעור שמולו נלקחה ביופסיה של העור והכיב שאלותי האם הכיב הענק מחשיד לגידול סרטני .אני מוטרדת מאד למרות שעברתי קולונסקופיה והיא היתה תקינה.בניתוח הראשון נילקחה ביופסיה של העור ב.מ.פ בלי ממצא פתולוגי. האם זה אומר שיש לי סרטן בפי הטבעת ואצטרך סטומה אני ממש מודאגת.עברתי את כל הבדיקות עד פי הטבעת עם אנדוסקופ והכל היה תקין. מהו כיב? תודה

גיני שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקווה שבינתיים יש תשובה פתולוגית מרגיעה. קולונוסקופיה לא מיועדת לבדוק את פי הטבעת, ולכן יתכן שלא זיהתה כיב בפי הטבעת. סטטיסטית, כיבים הסיכוי שהכיב נובע מסיבות שפירות רב יותר מהסיכוי שמדובר בגידול ממאיר, אולם כמובן שאין ביכולתי לבצע אבחנות פתולוגיות באינטרנט. אין ברירה, אלא לחכות בסבלנות לתוצאות הביופסיה.

אני בת 22, מזה כ3 שנים סובלת מדימום קל בשירותים, ומעט מאוד כאבים. לפני כחצי שנה רופא משפחה הביא לי נרות פרוקטוגליבנול, מה שגרם להחמרה משמעותית (עכשיו הכאבים נשארים כחצי יום לאחר יציאות ויש ממש חתיכת עור שחוסמת חלק מהרקטום). כירורג קופח אבחן פיסורה כרונית קשה ונתן מרשם למשחה ומרככי צואה (אבל אמר שכנראה אין מנוס מללכת לניתוח). אחרי הביקור גיליתי שאני בהריון (כרגע שבוע 8). מה ניתן לעשות בהריון? האם שימוש בסיבים וכו' יכול למנוע צורך בניתוח (במצב קשה כמו שלי)? האם ההריון והלידה צפויים להחמיר את המצב?

רות שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. בעת הריון, ובעיקר בתחילתו, אנו משתדלים להמנע ככל האפשר מהתערבות כירורגית, אלא אם אין ברירה ואנו לא מצליחים להגיע לאיכות חיים סבירה ללא ניתוח. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס (מותרים לשימוש בהריון). הימנעי משימוש בנרות שמחמירות את הכאבים. ישנן משחות לטיפול בפיסורה כגון ניפדיפין או רקטוג'זיק, ותיאורטית הסיכון בנטילתן בעת הריון נמוך שכן הספיגה שלהן אינה רבה, אולם עלייך לדעת שבטיחותן בשלב מוקדם של ההריון לא נבדקה די צרכה. חשוב מאד להקפיד על ריכוך יציאות לכל משך ההריון והתקופה שלאחר הלידה.

אני בת38 כבר 7 שנים יש לי אבצס בזנב של התוסיק זה כל הזמן פותחים עים ארדמה חלקית מנקים ואחרי כמה חודשים זה חוזר אני חסרת עונים מה אתם ממליצים לי אני יודע מאוד

בערך שנה אני סובלת מהפרשה רקטאלית שקופה וקצת רירית, ללא ריח, ללא כאבים, ללא תחושת אי נוחות, יחד עם טחורים חיצוניים. לעיתים יש דם טרי בניגוב. קולנוסקופיה לפני 5 חודשים תקינה. באוניברסיטת גוגל למדתי שייתכן ומדובר בפיסטולה. התוכל להעריך מה יש לי לפני שאני נשלחת לפרוקטולוג? תודה. אפשר לדבר איתך בטלפון?

פולה שלום, לצערי איני יכול להעריך את הסיכוי שאת סובלת מפיסטולה על סמך תיאור הפורום בלבד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. סביר שאבחנה כזו לא ניתן לבצע גם דרך הטלפון... מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם זה נורמלי שלאחר חודש אני לא כלכך מאריחה דברים ??????חשוב לי לציין שלאחר הנתוח נשמתי רגיל וגם אירחתי רגיל אז מה קורה למה פיתום עכשיו אני לא מאריחה ?

שרה שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, וקשה לי לתת לך יעוץ פרטני מבלי להכיר את כל פרטי המקרה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

דוקטור שלום רב בחצי שנה האחרונה עברתי שלושה ניתוחים ניתוח אפצס פראנאלי , ניתוח פיסטולה פראנאלי, וניתוח אפצס בעצם הזנב. כל הניתוחים היו בטווח של כ חודשיים אחד מהשני שזהו הזמן שבו ההיתי בהחלמה מהם. היום אני עדיין בהחלמה מנתוח האחרון בעצם הזנב שהיה לפני כחודש ימים. לפני כיומיים הופיעו לי כמו אבססים גם באזור עצם הזנב מסביב לפתח הניתוח הקיים עם הפרשות אבל מועטות מאוד. בנוסף הופיע לי לפני יומיים נפיחות מאוד גדולה שהיום בספונטני היא התחילה להתנקז בכמות מאוד גדולה ולאחר הניקוז הופיע חור בקוטר של 2 ממ שנשאר פתוח וכל הזמן מפריש. האם עלי לתת לזה הזדמנות לעבור לבד או שעלי לפנות שוב למיון????? ביום שלישי הקרוב אני מוזמן לביקורת אצל הרופא המנתח שלי האם לחכות עם זה ליום שלישי??? אודה לך על תשובתך בברכה דרור

דרור רחמים שלום, כעיקרון, אם ישנו אבצס לא מנוקז יש לפנות למיון, ואם האבצס מנוקז היטב טישנה פיסטולה מפרישה ניתן להמתין לתור אמבולטורי. לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה מאלן אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם יש ספק, מומלץ לפנות למיון- לכל היותר "תבזבז" כמה שעות ותשוחרר.

שלום, לפני שלוש שנים עברתי ניתוח כריתת טחורים חיצוניים ופנימיים, עקב דימומים חוזרים. בתקופה האחרונה אני סובלת מגזים במערכת העיכול וללחצים בבטן, והמצב מונע ממני להתאפק. אני מרגישה סבל רב שבכל פעם אני צריכה לשבת ולדכא את הגזים כי אם לא אני לא מצליחה להתאפק ויש לי נפיחות ללא שליטה. עלי לציין אני נמנעת ממאכלים גורמי גזים, ומשתדלת להתפנות לפחות פעמיים ביום. אני בת 58. אשמח לקבל את עצתכם מה עלי לעשות כדי לצאת ממצב מביך זה. תודה על תשובתכם המהירה.

דידין שלום, כמות הגזים מושפעת מגורמים רבים כגון המזונות שאנו אוכלים, הרכב החיידקים במעי, ועוד, וקשה להשפיע רבות על כך. ניתן להשתמש במוצרים ללא מרשם להפחתת כמות הגזים שלהם יש לעיתים תועלת מתונה. מבחינת קשיי השליטה, בתחום זה יש בשנים האחרונות התקדמות רבה, החל מטיפולי פיזיוטרפיה לשרירי פי הטבעת הנקראים ביופידבק, ועד לטכנולוגיות חדשות היכולות לשפר את איכות החיים, כגון הזרקת חומרים מעבים (כגון סילוקון) סביב פי הטבעת, או טיפול במכשיר המעביר אנרגיה הנקראת רדיופריקוונסי לשריר וגורמת לעיבוי שלו. מדובר בפעולות פולשניות, אך עם שיעור סיכון נמוך. אם את מעוניינת בטיפול מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

מחפשת רופא מומחה לכל נושא רצפת האגן - מפרוקטולוגיה עד גניקולוגיה. אני סובלת כבר שנתיים וחצי (!!!), מכאבי תופת 24/7 באיזור פי הטבעת עם השלחות על התחום הגניקולוגי. עברתי מס' רופים מומחים (כירורגים, פרוקטולוגים, גניקולוגיים), כל הטיפולים במכבי "טבעי" - כולל ביופידבק, מרפאת כאב באסותא, MRI, בדיקת truth - הכל ללא ממצא פתולוגי. משוועת עזרה !!! תודה.

דניאל שלום, צר לי לשמוע על סבלך. יחד עם זאת, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו,ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול.

מזה ששה חודשים אני סובל קשות מכאבים ודימומים עברתי את כל סוגי הבדיקות כולל גאסטרו מקרסקופיה ולא עזר כלום מה עליי לעשות כדי לקבל תרופות משככי כאבים שקופח לא נותנת

שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות למומחה המתאים לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, הייתי אצל רופא בגלל שבזמן האחרון אני סובל מפליטה של צואה לאחר ביקור בשירותים. ז"א לא משנה כמה אני מנקה עם נייר טואלט, עדיין לאחר כמה זמן אני מרגיש שיש אצלי פליטה אני הולך שוב פעם לשירותים לנקות עם נייר טואלט. בנוסף לזה, בזמן האחרון אני מרגיש שכל הזמן שורף אצלי באזור פי הטבעת, שהאזור אף פעם לא נרגע ולפעמים יש כאבים. זאת למרות שאני מנסה להשתמש בנייר טואלט בצורה עדינה כמה שיותר וגם משתדל להתקלח כמה שיותר. אז בביקור אצל הרופא הוא איבחן בנוסף גם טחורים קטנים יחסית אצלי ורשם לי משחה ונרות נגד טחורים. אבל האם זה גם אמור לעזור לי בעניין הפליטה? כי עד עכשיו זה לא עזר וגם הרגישות והשריפה באזור נמשכת. מה ניתן לעשות במצב הזה? איך עדיף להמשיך בטיפול בבעיות שתיארתי? תודה.

דן שלום, כעיקרון, לא שכיח שטחורים גורמים לפליטה של צואה, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום לפני 17 שנה בעלי עבר ניתוח להסרת פוליפ ממאיר מפי הטבעת, מאז הוא במעקב, נעשה בדיקת דם להמגלובין היה תקין מרקרים לסרט נעשו לפני 3 חודשים תקינים, קולונוסקופיה לפי 4 שנים בהמלצת הרופא תקינים, ביום חמישי באופן פתאומי הוא קבל שטף דם מפי הטבעת, נבדק רקטלית ללא ממצא, נעשה בדיקת המגלובין בבית חולים היתה תקינה, נעשה צילום בטן רגיל היה תקין, הדימום המאסיבי הפסיק אבל הוא ישנו רק בעת ניגוב פי הטבעת דם אדום טרי, מה דעתך האם יכול להיות הישנות המחלה או שזה יכול לבוא מטחורים פנימיים,יש לנו תור לגסטרו רק ב-27 לחודש למען השקט דימוםכזה מסיבי על מה יכול להעיד אודה על תשובה רבקה

רבקה שלום, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים, פיסורה, פוליפים, גידולים של המעי הגס ועוד. כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו. הסיכוי שגידול יחזור לאחר 17 שנה קטן ביותר, אולם בהחלט יש לשלול התפתחות ממצא חדש במעי הגס, ולכן הייתי שוקל בחיוב לחזור על הקולונוסקופיה.

שלום דר , אני בן 23 ולפני יומיים הלכתי לרופא בעקבות כאבים בפי הטבעת וקושי רב ביציאות , הרופא איבחן זאת כפיסורה ונתן לי שמן פאראפין וניפדיפין 0.2%+ isdn 0.2% בנוסף הוא גם נתן לי הפנייה למומחה /יועץ כירוגי על מנת לאבחן אם צריך ניתוח כרגע אני עובד לפי תוכנית הטיפול הזאת שניתנה לי , האם במידה והטיפול התרופתי הזה יצליח ואחזור למצבי המקורי ישארו לי תופעות לוואי כתוצאה מהפיסורה ? ושאלה שנייה היא האם יש סיכוי גבוהה שהפיסורה תחזור לעיתים קרובות ותפריע לי למהלך חיים נורמלי ורק ניתוח יגרום לי להיפטר מזה לתמיד ? שאלה שלישית ; כיצד אפשר להימנע מפיסורה וטחורים ? בתודה ובהערכה יוסי

יוסי שלום, אם הסימפטומים יחלפו, אין סיבה לעבור טיפול כירורגי. לאחר שפיסורה נרפאה היא אינה משאירה לרוב "תופעות לואי". הדרך הטובה ביותר להפחית ככל הניתן את הסיכוי לחזרת פסורה היא להקפיד על ריכוך יציאות לטווח בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, מהי סקלרוזציה? מהם הסיבוכים האפשריים בפעולה זו? תודה, דנה

דנה שלום רב, סקלרוזציה היא פעולת מרפאה לטיפול בטחורים פנימיים בה מזריקים לבסיס הטחורים חומר הגורם להצטלקות מקומית. מבחינת רעיון הפעולה כמו גם מבחינת ההחלמה ממנה ושיעור הסיבוכים, מדובר בפעולה הדומה לקשירת טחורים. הפעולה כרוכה פעמים רבות ביומיים - שלושה של אי נוחות מקומית ותחושה מתמדת של צורך ביציאה שחולפים. הסיכון העיקרי הוא דימום מאסיבי, שמתרחש בכאחוז אחד או פחות. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך