פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום עברתי ניתוח קשירת טחורים באמצעות דופלר לפני שלושה ימים. הכאבים חלפו כמעט לגמרי מלבד לאחר היציאות. לאחר כל ישיבה בשירותים (קצרה ככל שתהיה) אני סובלת מכאבים חזקים שנמשכים כ10-20 דקות ועוברים מעצמם. האם הדבר נורמלי וכמה זמן לאחר הניתוח הוא אמור להימשך? אני מתחילה לפחד ללכת לשירותים.

שלום רב, אני מקווה שבינתיים חלה הטבה נוספת. כעיקרון כאב כפי שאתה מתאר יכול בהחלט להיות בגדר הנורמה בימים הראשונים לאחר ניתוח בעזרת דופלר, אך לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם יש ספק, מומלץ לפנות לכירורג המטפל או למרפאת המחלקה הכירורגית בה בוצע הניתוח לבדיקה וייעוץ.

שלום רב אני בן 28, בריא, ובחודשיים האחרונים יש לי עצירות שבאה והולכת. ניסיתי לאכול סיבים תזונתיים ודברים כאלה, אבל זה לא כל כך עוזר. בימים האחרונים יש לי תחושות לא נעימות בבטן, נפיחות וקצת צרבת. לקחתי אתמול כדור טבעי נגד עצירות בשם קלגו, והיום היה לי שלשול עם דם כהה בצואה. מה זה יכול להיות?

ג'ו שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני בת 30, בריאה ללא כל בעיות מיוחדות. מדי מספר חודשים יש לי תופעה כה מוזרה (ואני בריאה נפשית לחלוטין) שכאילו נתפס לי שריר פנימי באיזור הרקטום. הכאב חד ומפלח, אינני יכולה לזוז ויש לי גלי חום באותה עת. מה זה יכול להיות? תודה

טלי שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל הסתמנות הנקראת פרוקטאלגיה פוגקס, בה מופיע כאב עז פתאומי בפי הטבעת (יותר אופייני לשעות הלילה) ללא סיבה ברורה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

רציתי לדעת יש לי בפי הטבעת כמו חתיכת בשר קטנה בצד שבולטת החוצה ולא כואבת ואפשר לדחוף אותה עם האצבע לבפנים אבל אם אני לא דוחף אז היא נשארת בחוץ רציתי לדעת מה זה וממה זה נהיה ואיך מטפלים בזה תודה רבה המשך יום נעים

דרך אגב אני בן 21 אם זה משנה תודה רבה

אבי שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לטחורים חיצוניים, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, והמנעות מישיבות ממושכות בשירותים. אם הממצא מפריע לאיכות חייך במידה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם ניקוי פנימי עם האצבע בפי הטבעת אחרי כלל יציאה עלול להביא לצניחה רקטלית תודה רבה

אליהו שלום, לא ידוע על קשר בין ניקוי עם אצבע לצניחת הרקטום, אולם אם הניקוי הפנימי מבוצע בשל קשיי התרוקנות, אז קשיי התרוקנות כשלעצמם יכולים להיות קשורים לצניחת רקטום.

דר שלום רב אני בן 34 ולפני 4 חודשים עברתי ניתוח של אפצס באזור פי הטבעת. לאחר כחודש וחצי של החלמה חזרתי לעבודה. אחרי חודש ימים הרגשתי נפיחות וכאבים באזור נוסף בפי הטבעת. נסיתי לתת לזה לעבור לבד אבל אחרי מספר ימים החלה לצאת לי הפרשה מהאיזור הנפוח ופניתי למיון. במיון אבחנו אצלי פיסטולה וביום למחרת עברתי ניתוח להסרת פיסטולה שטחית. לאחר כשבוע אחרי הניתוח נבדקתי בבית החולים אצל הרופא המנתח והוסבר לי שהניתוח שעברתי הוא יחסית פשוט ואין כל סיבה לדאגה לגבי שיריריי הסוגרים. היום משעות הבוקר הופיעה לי בלוטה נוספת נפוחה וכואבת במגע הכי קטן ובמבט לאזור זה נראה לי כמו אפצס נוסף באיזור שעוד לא היה לי. השאלה שלי היא האם יכול להיות שבפרק זמן כל כך קצר יופיע לי אפצס נוסף ? ואם כן מדוע זה קורה ? מה אני לא עושה או מה אני עושה שזה קורה לי מספר רב של פעמים בטווח זמן כזה קצר? אני רוצה רק לציין שאני כבר שבועיים וחצי אחרי הניתוח ושהפיסטולה כבר לא מפרישה אבל עדיין מאז הניתוח ועד היום אני שוטף לפחות פעמיים שלוש ביום ואחרי יציאה כמובן. אשמח עם תוכל לענות לי בהקדם שאדע עם לפנות שוב למיון !!! תודה מראש דרור

דרור שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה של חשד לאבצס חוזר כדאי לפנות למיון. תיאורטית יכולים להווצר אבמסים חוזרים ממגוון של סיבות, החל מסגירה מוקדמת מדי של פצע הניתוח, דרך תעלת פיסטולה מפוצלת וכלה במחלה כרונית של המעי שנקראת מחלת קרוהן. גם אם אין כרגע אבצס פעיל, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום אני 4 חודשיםלאחר לידה ואני מניקה באופןחלקי אני מנסה להיכנס להריון שוב. בשל בעיה של פיסורה מזה כחודש אני משתמשת בנפדיפין ג'יל האם זו תרופה בטיחותית בשבועות הראשונים של ההריון?

שימרית שלום, השפעת ניפדיפין על התפתחות העובר בשלבי ההריון המוקדמים כמו גם על ההריון ככלל לא נבדקה היטב בבני אדם, והתרופה מוגדרת כתרופה מקבוצה 3, שהיא קבוצת תרופות בהן תתכן פגיעה תיאורטית בהתפתחות העוברית. יחד עם זאת, הספיגה של ניפדיפין במריחה אנאלית למחזור הדם נמוכה מאד, ותיאורטית הסיכון נמוך בהרבה ביחס לסיכון התאורטי בנטילת תרופה זו בכדורים למשל. לסיכום, הסיכון כנראה נמוך מאד, אבל לא בטוח שהוא אפס, ויתכן שכדאי לפתור את בעיית הפיסורה טרם כניסה להריון.

שלום רב, בחודשים האחרונים (כ-4) אני סובלת מגירוד משמעותי וטורדני סביב פי הטבעת (ולאחרונה גם סביב פתח הנרתיק). בנוסף, אני מרגישה בליטות שיוצאות מאזור פי הטבעת (אולי טחורים) ועוד כל מיני בלוטות קטנות שהתפתחו באזור, בקיפולי העור. לעיתים יורד שם גם דם ובמקרים רבים כואב ללכת לשירותים. מעבר לכך, התחושה היא תמיד ש"לא הכל יצא" ואני צריכה לעיתים לחזור כמה פעמים. יש לי גם מן "סדק" צורב, כמו שריטה דקה, בין שני הישבנים, וגם משם מדמם לעיתים. הלכתי לפרוקטולוג שזיהה שמדובר בפטריה ונתן לי טיפול של 3 פעמים ביום למשך שבועיים (+טיפול וגינלי, ליתר בטחון). עבר שבוע של טיפול ואין כל שינוי בתחושתי.. עדיין מגרד נורא, ללא שיפור כלל. (אחרי הסיפור הארוך): האם יש סיבה להמשיך בטיפול, או שזה אומר שכנראה לא בפטריה מדובר.. ושאלה נוספת: איך יודעים מתי לפנות לפרוקטולוג ומתי לגסטרו? תודה, הדס

הדס שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פטריה עורית, פיסורה, טחורים, גרד אנאלי מסיבה לא ידועה, הפרעות בהרפית רצפת האגן ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, תלונות מעין אלה הן בתחום הטיפול של כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

שלום, אני בת 36, לאחר 3 לידות, סובלת מנפיחות, דמם וכאבים ברקטום לסירוגין החל מגיל ההתבגרות. תזונתי תקינה ומאוזנת ואיני סובלת מעצירויות. בחודשים האחרונים המצב הפך לכרוני, כאשר מרבית הזמן מדובר בנפיחות ודמם ללא כאבים, אך לעיתים ישנו כאב עז ביותר הנמשך אף שבועיים ברציפות. מבדיקה פרוקטולוגית עלה כי ישנה צניחה ודמם של טחורים חיצוניים והומלץ לי על ניתוח להסרתם. שאלתי- האם ניתוח שכזה, לאחר ההחלמה, ימנע את הישנות הכאבים? תודה רבה!

שלום רב, ככלל, אם הסימפטומים שאת מתארת אכן נגרמים עקב טחורים, ניתוח לכריתתם לרוב יעיל מאד ומביא לשיפור ניכר. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. יש לקחת בחשבון שניתוח לכריתת טחורים כרוך בתקופת החלמה לא קלה שאורכת בממוצע כשבועיים- שלשה. שמירת תוצאת הניתוח לשנים ארוכות תלויה במידה רבה בשמירה על הרגלי חיים נכונים כולל המנעות מעצירות ומישיבות ממושכות בשירותים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

למה כשסוגרים סטומה משאירים את הפתח פתוח ולא תופרים? יש שם זיהום שצריך להתנקז? למנוע מראש צורך לפתוח במקרה של זיהום? תודה

אורן שלום, טכניקת סגירת הפצע לאחר ניתוח לסגירת סטומה הוא נושא מעט שנוי במחלוקת בין מומחים שונים בתחום, אולם מאחר ששיעור זיהומי הפצע לאחר ניתוחים אלו גבוה, מאחר שבפצע זה יש מעי פתוח, מומחים רבים (ואני ביניהם) נוטים להשאיר את העור בפצע פתוח בסיום הניתוח בכדי למנוע זיהום מקומי. ה"מחיר" הוא החלמת פצע מעט יותר ממושכת.

שלום, אני בת 27 ולפני שבוע החלו כאבים ודימום בזמן יציאות, מאותו יום יש לי עצירות קשה, הלכתי פעמיים לבית חולים ופעם אחת לרופא מומחה. בבית החולים אמרו שיש לי פצע פנימי ושללו פיסורה בעוד הרופא (כירוגי) מומחה אמר שזה כנראה פיסורה. אני סובלת מכאבים שאני לא יכולה להתמודד איתם, אני לא נכנסת לשירותים בגלל הכאב למרות שאני לוקחת שמן פראפין וסיבים תזונתיים לרכך את היציאות, כבר עברו 8 ימים ואני עדיין לא נכנסת לשירותים וסובלת גם מכאבי בטן חזקים ולחץ על פי הטבעת שגורם לעוד יותר כאבים. השאלה שלי היא, האם ניתן להרדים את המקום ולבצע חוקן? איך אני פותרת את בעיית העצירות שהכאב בלתי נסבל? חשוב לציין שנתנו לי גם משחה לטיפול וגם זערקין לאלחוש שממש לא עוזר לי. בבקשה עזור לי

יש עלי סינה להרתיח ולשתות יפתור בעיית העצירות

שלום, ביום שלישי האחרון עברתי ניתוח כריתת PNS ועוד משהו שאינני בטוח אלו הן שני האבחנות שרשומות לי במסמך הרפואי: Pilonidal cyst/fistula excision of pilonidal cyst קודם כל אשמח להסבר כדי שבאמת אוכל להבין מה זה כי אני מבולבל, ושנית רציתי לדעת איך הכי נכון לטפל לאחר הניתוח? כרגע יש חור פתוח שבתוכו תחבושות עם פולידין והפתח חבוש כולו, אני דואג לבצע פעולות החלפה כ3 פעמים ביום, רציתי לדעת האם זה הטיפול הנכון ואיך אני יודע אם הכל תקין מבחינת ההחלמה עד עכשיו כי יש לי ביקורת רק בעוד שבוע וחצי ואני ממש לחוץ לגבי העניין.. אשמח לתשובה. :)

אלי שלום, על פי האבחנות שציינת עברת ניתוח לכריתת סינוס פילונידאלי. ככלל, הטיפול המומלץ לרוב הוא רחצה מקומית והחלפת חבישה כ 3 פעמים ביום, כפי שאתה מבצע, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. יש לקחת בחשבון שפצע פתוח לאחר ניתוח מעין זה מחלים לרוב בהדרגה במשך מספר שבועות. אם ההחלמה לא נראית לך תקינה, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

איך מתקנים רקטוצלה בגברים? האם זהו ניתוח בטן? האם ניתן לבצע לפרוסקופית? מהם הסיכונים בניתוח זה בגברים (האם גם עלולה ליהיות סכנה לאין אונות)? אם כבר עברתי מספר ניתוחים ברצפת האגן עד כמה זה מסבך ומסכן את העניין?

רמי שלום, איני יודע למה בדיוק אתה מתכוון במונח רקטוצלה בגברים. ישנן מספר שיטות לתקן צניחות חלקיות של הרקטום בגברים, כולל גישות המבוצעות דרך פי הטבעת, וגישות המבוצעות דרך הבטן. כעיקרון גישות בטניות יכולות להיות כרוכות גם בסיכון לירידה בתפקוד המיני. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה ומבלי לדעת את כל פרטי המקרה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי עם כל תוצאות הבירור שעברת ומידע מלא על הניתוחים הקודמים לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בן 21 לפני כשבועיים אובחן אצלי קונדילומה בפי הטבעת. נבדקתי אצל רופאת עור שנתנה לי טיפול למשך חודש והפנתה אותי לפרוקטולוג על מנת לבדוק אם ישנם עוד נגעים גם ברקטום. לאחר מס' ימים נבדקתי אצל הפרוקטולוג, שלפי דבריו הוא אכן הבחין בנגעים נוספים בפנים. הוא לא טיפל בדבר בצורה כזו או אחרת אלא הפנה אותי בחזרה לרופאת העור. אני אמור לחזור אליה כעבור חודש (עוד כשבועיים), ורציתי לדעת האם עליי לפנות אליה מוקדם יותר בגלל ההבחנה שלו? יש לציין שהטיפול בנתיים מתקדם טוב לפי הבנתי. בשבוע הראשון השתמשתי במשחה בשם "גנטתרים קרם" ומיד לאחר מכן (כבר כשבוע) שאני משתמש מדי יום בקונדילוקס. ההשפעה הייתה מיידית, תוך יומיים-שלושה, הבליטות כולם נעלמו ונראו כאילו הן התפוצצו. המקום עצמו רחוק מלהיות בריא לגמרי, אלא אדמומי ונפוח אך זה בהחלט נראה כמו שיפור גדול מאז שהתחלתי עם הקונדילוקס, בעיקר כיוון שהבליטות נעלמו. מה כדאי לעשות מכאן? לחכות שבועיים ואז לחזור אל הרופאה? זה אמנם נראה שמבחוץ הכל נעלם אך מה בדבר ההבחנה של הפרוקטולוג? שיש כמה נוספים בפנים? בעיה אחרונה- בגלל שהשטח הפך למאוד רגיש ופצוע, זה שורף במהלך היום, דבר שעוד אפשר להתמודד איתו, אך זה נהייה בלתי אפשרי להשתמש בקונדילוקס מרוב שזה שורף במידה ואני מנסה. יש פיתרון? משחה שיכולה להרגיע את העניינים? תודה

ליאור שלום, בעיקרון משחות כגון אלו שאתה מתאר מטפלות רק בנגעים חיצונית לפי הטבעת, ולרוב לא מגיעות לאיזור בתוך פי הטבעת. אם אכן יש נגעים נוספים בתוך פי הטבעת, לרוב הדרך המקובלת לטפל בהם (ובאותה בזדמנות גם בנגעים החיצוניים) היא בצריבה כירורגית שלהם. לחליפין ניתן להשתמש במשחה שניתן להחדיר גם מעט לתוך פי הטבעת, שנקראת אלדרה, אבל לרוב למטופל הממוצע קשה מאד לדעת כמה עמוק יש להחדיר את המשחה. בנוסף, אם האיזור כבר מגורה, משחה זו יכולה להחמיר גירוי זה. בכל מקרה, לא נראה לי שמדובר במצב רפואי דחוף, וטווח הזמן שציינת לבדיקה חוזרת של רופאת עור נראה לי סביר. אם היא תחשוב שאכן יש מקום לצריבה כירורגית, ניתן להפנותך שוב לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום אני בת 28 בריאה בד"כ. לפני כשעה חזרתי מהכירורג עם אבחנה של סינוס פילונידלי. הוא אמר שהפתרון היחיד לבעיה הוא ניתוח. שאלתי היא האם זה נכון? רק ניתוח זה הפיתרון? משיטוט באינטרנט ראיתי שיש הרבה אנשים שהבעיה נשנית אצלם גם לאחר ניתוח, אז למה מלכתחילה לעשות את הניתוח? ההתקף הקודם שלי היה לפני כ5 שנים, אולי פשוט יותר כדאי לי לחיות עם זה ורק פשוט כשיש התקף דלקתי לפתוח, לנקז ולהיעזר באנטיביוטיקה?

אור שלום, שלום רב, בעיקרון מומלץ לנתח סינוס פילונידאלי דוקא בשלב בו הוא יחסית שקט, שכן אז הסיכון לסיבוכים ולזיהומים לאחר הניתוח נמוך יותר. קשה מאד לחזור מראש מתי יתרחשו התקפים חוזרים של אבצסים או זיהומים מקומיים אם בכלל, אבל אם יתרחשו זיהומים כאלה, יכולות להווצר תעלות חדשות הקשורות לסינוס דרכם מתנקז התהליך הזיהומי. תעלות חדשות אלו יכולות לגרום להגדלה של שטח התהליך ולהצריך ניתוח גדול יותר בשלב מאוחר יותר. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

האם יש דרך אחרת להסרת קפל עור כמו משחה שתכווץ את השריר ותקלף אותו עד החלמתו?

מונא שלום, בעיקרון קפל עור שאינו בצקתי ניתן לטיפול רק על ידי הסרה כירורגית. קפל עור כזה לרוב לא מפריע לאיכות החיים פרט לפן האסטטי. ניתוח להסרתו בעל שיעור הצלחה גבוהה ושיעור סיבוכים נמוך אך כרוך בתקופת החלמה לא קלה הכוללת כאבים ניכרים למשך מספר שבועות עד להחלמה. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום למומחה! אני כותב בשם אמא שלי, אשה בשנות ה40 לחייה. היא טוענת שכואב לה בפי הטבעת ויש לה התכווצויות וכאבים שחוזרים על עצמם מדיי יום.. היא עשתה קולונוסקופיה לפני חצי שנה והבדיקה יצאה תקינה! השאלה היא האם בדקו בבדיקה גם שאין חס וחלילה גידול ממאיר??? תודה רבה על העזרה, מחכים לתשובה, שיהיה ערב טוב!

ציונה שלום רב, מטרת הבדיקה הקולונוסקופית היא לבדוק שאין גידול ממאיר, ואם הבדיקה היתה באיכות טובה ותוצאתה תקינה סביר מאד שאין גידול ממאיר. יכולות להיות סיבות רבות אחרות לכאבים בפי הטבעת, כולל פיסורה, חוסר הרפיה טובה של שרירים, ועוד, אשר אינם נבדקים על ידי קולונוסקופיה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני אגש לבדיקה!

שלום ד"ר. עברתי ניתוח לפרוסקופיה לתיקון צניחת רקטום לפני 3 שנים. האבחנה שנותרה- צניחת רירית + צניחה של הפרינאום. מאז חזרתי לפעילות גופנית סדירה. האם מותר להרים משקולות? לא בעומסים מטורפים, אבל גם משקל שיהיה אפקטיבי.(יש לציין שלא הרמתי משקולות כלל לפני הניתוח, זה לא היה הגורם לצניחה) תודה

שלום רב, שאלת שאלה קשה שאין עליה תשובה רפואית חד משמעית. כנראה שהרמה משאות כבדים באמת לאורך זמן יכולה להחמיר צניחת רצפת אגן, ולכן מומלץ לבצע את הרמת המשקולות בצורה מבוקרת ובהדרכה מקצועית. מעבר לכך, קשה לי לתת לך תשובה חד משמעית, הן מפני שאיני מכיר את כל פרטי המקרה, והן מפני שאין תשובה רפואית חד משמעית בעניין זה. מציע להתייעץ עםכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת המכירים את כל פרטי המקרה.

שלום ד"ר זמורה! לא ענית לשאלה מס' 1... בממצאים של ה-MRI כתוב: "בשריר הסוגר הפנימי, בשעה 8-9, מודגם חסר רציפות של השריר. לסיכום: חשד לפגם בשריר הסוגר הפנימי מימין". אני ממש לא מצליח להבין מה זה החוסר רציפות הזה?? ומה עושים עם זה? תודה רבה!

חוסר הרציפות הזה הוא כנראה תולדה של חיתוך שריר הסוגר הפנימי שמבוצע בניתוח לפיסורה. לרוב אין לכך קשר לתלונות של כאב. יחד עם זאת, בדיקת הדמיה אינה עומדת בפני עצמה, ומשמעות התשובה תלויה במידה רבה במכלול התלונות והבדיקה הגופנית, ולכן ממליץ להתייעץ על משמעות התשובה עם הרופא שהפנה אותך לבדיקה זו.

אני בן 17 ויש לי כנראה סינוס פילונידאלי אבל ב"ה הוא לא גדול בכלל ובעבר כאב קצת אבל כיום בכלל לא וההפרשות ממש עדינות עד כדי שאני לא שם לב אליהן בלי עין הרע, אפשר לחיות עם זה ללא ניתוח ?? כי אני לא רוצה לעבור ניתוח אני מפחד מיזה וגם אני לא רוצה להיות עם צלקת מגעילה בישבן אז לא עדיף להישאר עם זה כל עוד אין מורסה/אבצס והמצב מחמיר??

שלום רב, בעיקרון מומלץ לנתח סינוס פילונידאלי דוקא בשלב בו הוא יחסית שקט, שכן אז הסיכון לסיבוכים ולזיהומים לאחר הניתוח נמוך יותר. קשה מאד לחזור מראש מתי יתרחשו התקפים חוזרים של אבצסים או זיהומים מקומיים אם בכלל, אבל אם יתרחשו זיהומים כאלה, יכולות להווצר תעלות חדשות הקשורות לסינוס דרכם מתנקז התהליך הזיהומי. תעלות חדשות אלו יכולות לגרום להגדלה של שטח התהליך ולהצריך ניתוח גדול יותר בשלב מאוחר יותר. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

שלום רב, אני חודשיים לאחר ניתוח של כריתת מעי גס שלמה IPAA - נמצאת כרגע עם סטומה זמנית. השבוע צריכה לעשות בדיקת חוקן בריום על מנת לבדוק את שלמות הפאוץ' שבנו לי. האם אני צריכה להתכונן בצורה מסויימת? לעשות משהו לפני הבדיקה? תודה רבה, אלה

אלה שלום, בדרך כלל אין צורך בהכנות מיוחדות אולם מאחר שאיני בקיא בפרטי המקרה מומלץ לשאול את הכירורג/ית המנתח/ת.

לפני כשבועיים עשיתי קולונוסקופיה, כדי לשלול קרוהן (שללו, הבדיקה יצאה תקינה). כיום יומיים אחרי הקולונסקופיה התחלתי להרגיש גירוד בפי הטבעת מידי פעם. וכן מעין צריבה. אין כאבים במיוחד ביציאות או דימום. אבל כן מציק וזה הלך והתגבר. לאחר שניסיתי מספר משחות (לפטריה וכו') חשבתי שאולי זה טחורים וקניתי את הפרוקטו גליבנול, ושמתי פעמיים ביום בפנים ובחוץ. התחלתי לחוש הקלה ואחרי 3 ימים עברתי לפעם ביום, אך עתה אני מרגישה קצת פחות טוב. האם אפשר להמשיך פעמיים ביום? למשך כמה זמן? האם ניתן לאבחן טחורים ללא בדיקה חודרנית שאני מאוד מאוד לא רוצה לעשות? ושאלה אחרונה, אני מתכננת הריון בקרוב. האם קריטי לפתור את הבעיה לחלוטין לפני? תודה

נועה שלום, ראשית, שמח לשמוע שאינך סובלת מקרוהן. איני יכול לאבחן את סיבת הסימפטומים מהם את סובלת ללא בדיקה, אולם כעיקרון אין מניעה להשתמש במשחת פרוקטוגליבנול פעמיים ביום. על פניו נשמע שהבעיה ממנה את סובלת היא בעיקרה בעיה של איכות חיים, ולכן ההחלטה אם את מעוניינת להבדק על מנת לכוון היטב את הטיפול או לא היא שלך . איני רואה בעיה להכנס להריון, וההחלטה אם לשפר את הטיפול קודם לכן היא שלך.

שלום. שאלת המשך ל"כמעט שנה של כאבים" מה-13.10.12 http://www.doctors.co.il/forum-1478/message-48142#message-48142 בינתיים עשיתי MRI פרוטוקול אגן, והיום קיבלתי את הממצאים: http://img696.imageshack.us/img696/3694/mriresult.jpg 1) אפשר בבקשה הסבר? מה זה ומה עושים עם זה? 2) בינתיים הלכתי באופן פרטי לכירורג, שמישש אצלי "רגישות ניכרת על הפובורקטליס". הוא אמר שנראה שהשריר הפנימי שלי תפוס, ושלח אותי למנומטריה. כמו כן אמר שאם הבדיקה תאשר את מה שהוא אמר, אז "נעשה לך זריקה". השאלה בעצם האם ה"חשד לאניזמוס" שאיבחן לי הכירורג תואם את הממצאים של ה-MRI? תודה רבה מראש,

דן שלום, אניזמוס היא הפרעה בהרפיית שרירי רצפת האגן ובעיקר שריר הפובורקטאליס, ולכן היא מאובחנת בבדיקות המכונות בדיקות דינאמיות, שהן בדיקות המעריכות תנועה, כגון מנומטריה, דפקוגרפיה ואולטרסאונד פרינאלי דינאמי. MRI היא בדיקה סטאטית המצלמת מבנה, ואינה מיועדת לאבחן אניזמוס. יחד עם זאת, המידע המתקבל מה MRI חשוב בכדי לשלול בעיות אחרות היכולות לגרום לכאבים כפי שאתה מתאר. אם אכן אתה סובל מאניזמוס, שיוכח בבדיקות דינאמיות, הטיפולים המקובלים העיקריים הם ביופידבק אנאלי והזרקת בוטוקס לשריר הפובורקטאליס.

שעובד עם קופת חולים כללית. באיזור תל אביב. תודה

אלונה שלום, אין פורום זה נוהג להמליץ על רופא כזה או אחר.

שלום רב, בעבר סבלתי מפיסורה ומאז מידי מס' חודשים הייתי רואה דימום בנייר הטואלט או במים, הדימום מלווה קודם בהרגשת "צביטה" באזור מסויים בפי הטבעת. מאז חוויתי פעמיים טרומבוז וכיום הדימום הוא מידי מס' ימים. פניתי לפרוקטולוג שלא ראה את מקור הדימום למרות שאני יודע להצביע איפה אני מרגיש את הצביטה והכאב לאחר הדימום, ולכן הפנה אותי לאנדוסקופיה. הבדיקה אינה נעימה וכרוכה בסיכונים שאינני מעוניין לקחת כאשר אני משוכנע שהבעיה היא לא פנימית אלא היכן שאני מרגיש את הכאב, כחצי ס"מ בפנים פי הטבעת בחלק העליון. גם בניגוב עם נייר טואלט הדם הינו טרי והולך ויורד בהיקף ובדמם בדומה לפצע רגיל. מה יכולה להיות הבעיה? ומה המלצתך?

אבי שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. היעוץ של מי שבדק אותך בהכרח יותר טוב מיעוץ וירטואלי ללא בדיקה. אם לדעתך החלטת הרופא היתה שגויה, יש לך שתי אפשרויות: להחליט בעצמך אם לקבל את המלצת הרופא או לא, או ללכת לחוות דעת נוספת של כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

שלום רב, עלי לעבור בדיקת גסטרוסקופיה בעוד כ- 3 שבועות. אני לוקח תוספי ויטאמין בי 12 ו-די. האם עלי להפסיקם טרם הבדיקה וכמה זמן לפני ? תודה רבה

אין צורך להפסיק נטילת תוספי ויטמינים לפני גסטרוסקופיה פרט לשעות הצום המקובלות טרם הפעולה. בהצלחה.

שלום דוקטור, אני בן 24, בריא בד"כ, לאחרונה היו לי כאבים בפי הטבעת הלכתי לרופא שברך אותי על הטחור החיצוני הראשון שלי.אני משתמש במשחה. ועבר כבר שבוע. באמת הכאבים עברו והטחור קטן לאט לאט עוד לא לגמרי. הערב הייתה לי עצירות והתאמצתי ואחרי היציאה ירד לי דם. פעם ראשונה שקורה לי דבר כזה. אני די לחוץ מזה. במיוחד לאור העובדה שאני טס לחול לטיול גדולב קרוב. חשוב לציין- יש לי כאבי בטן עליונה (בעקיר כשלחוצים על התחתונה אז כואב למעלה) עשיתי שלשום גסטרוסקופיה ואני תקין לגמרי. האם הדימום הזה צריך להדליק לי איזה נורה אדומה? או שזה לגיטימי למצב של טחור ועצירות חזקה? יש לי מה להבהל? תודה רבה.

יוסי שלום, כעיקרון ממצא / תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. הסיכוי להתפתחות ממצא מסוכן במעי בגיל צעיר ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כגון טחורים כלשהי גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. חשוב להפקיד על ריכוך יציאות גם בחו"ל. אם התלונות נמשכות מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

רציתי לדעת אם זה מסוכן כל פעם לאחר צרכים גדולים אני מנקה את פנים פי הטבעת עם האצבע ועם מים וסבון האם זה יכול לגרום להיחלשות השרירים של תפיסת הצוארה בפי הטבעת תודה רבה

אבי שלום, מרבית האנשים לא זקוקים לניקוי פנימי של פי הטבעת, אולם אם הכנסת האצבע מבוצעת בעדינות וללא כאב אין בכך לרוב נזק.

פרופסור שלום רב, כבר פעם שניה בחודשיים האחרונים אני סובלת מדלקת וכאבים חזקים מאוד שמופיעים בישיבה ובמתן צואה בפי הטבעת. אין לי טחורים ולא דימום ולא נראה לי שמדובר בפיסורה. כל הנרות והמשחות לטחורים לא הועילו (מן הסתם כי זה באמת לא טחורים). הדבר היחיד שעזר זו משחת בטאקורטן הסטרואידית שהורידה את הדלקת. האם יש מה לעשות חוץ מלקחת סטרואידים? כי בפעם השניה המשחה כבר פחות עובדת.. ביחד עם הוםעת הדלקת החריפה בד"כ מופיעה צואה קשה יותר מהרגיל (אבל לא זה הוגורם לכאב... קודם מופיע הכאב) ויש קצת יותר יציאות מהרגיל).. מה יכול לגרום לתופעה הזאת? איך ניתן לטפל?

שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים חיצוניים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם אין הטבה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני בן 46 בריא בד"כ. סבלתי בעבר מפיסורה וטחורים חצוניים. יש לי תסמונת מעי רגיז שאובחנה לאחר שהקולונוסקופיה יצאה תקינה. לפני כשנה החלה תופעה אצלי שלאחר יציאה כאשר אני מנקה/ מנגב את פי הטבעת , מופרש מייד לאחר מכן חומר דומה לזרע מהפין בכמה טיפות . מעבר לכך אין לי צריבה בשתן או בעיה אחרת בהשתנה והכל תקין. בגלל הסמיכות לפי הטבעת האם הדבר יכול להצביע על בעיה בערמונית ?

דוד שלום, על פניו לא נשמע לי שישנה בעיה רפואית כלשהי בסימפטומים שאתה מתאר, אולם אם אתה מוטרד ניתן להתייעץ בפורום אורולוגיה או לפנות לאורולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

בני בן 21 ומזה שבוע מתלונן על דם בצואה,הוא אינו סובל מעצירות אלא משלשולים .מה זה יכול להיות?איננו מוכן לגשת לבדיקה תודה

שלום רב, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, ברובן המכריע שפירות, כולל טחורים, פיסורה, ועוד. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 21 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותין נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן לעיתים מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. מעבר למידע כללי זה לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדמם ימשך ובנך יסכים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום שמי נעמי ורציתי להגיד שלפעמים מתי שיש לי צואה כואבת לי הבטן ועד שאני לא הולכת לשירותים ועושה עדיין כואבת לי הבטן.. ואחרי זה שאני עושה מפסיק לכאוב לי ואז שיש לי שוב צואה אז כואבת לי הבטן וארחי שאני עושה זה מפסיק.. למה?

נעמי שלום, כעיקרון תלןנותיך לא נשמעות לי כחורגות במידה ניכרת מהנורמה אבל לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם את לא רגועה מומלץ לפנות לכירורג לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, האם הזרקת בוטוקס בפי הטבעת יכולה לעזור בבעיה של אניזמוס? טיפולי פיזיותרפיה ומריחת משחת נפידיפין לא הצליחו להרפות את הכיווץ, כתוצאה מכך סובלת מעצירות וכאבים חזקים באיזור. 1. בכמה הזרקות יש צורך? 2. מהו הסיכון בטיפול כזה? ו 3.מהן תופעות הלוואי של הטיפול? 4. האם אין סיכון לפגיעה בעצבים או בשרירים באיזור? 5. היכן ניתן לבצע את ההזרקות? 6. האם ניתן לבצע הזרקות כאלה בבית חולים? 7. האם הוא מוכר ע"י קופות החולים? תודה רבה.

יפית שלום, הזרקת בוטוקס לשרירי רצפת האגן היא טיפול רפואי מקובל לטיפול באניזמוס שהוכח (בבדיקות בגון דפקוגרפיה, אולטרסאונד פרינאיי דינאמי ומנומטריה) ואשר לא הגיב לטיפול פולשני. ההזרקה היא לרוב חד פעמית. הסיכון העיקרי הוא ירידה זמנית מסויימת ביכולת השליטה שאינה שכיחה וחולפת לרוב לאחר כ 3-4 חודשים. סיכונים נדירים נוספים הם יצירת אבצס באיזור ההזרקה, ורגישות לבוטוקס, שהיא דבר נדיר מאד. ההזרקה צריכה להתבצע על ידי מומחה לתחום, ולא משנה באיזה מתקן. לדעתי לרוב הן מבוצעות בבתי החולים בהם יש יחידות לטיפול ברצפת האגן.

שלום וברכה! אני בת 25, בריאה, בהריון ראשון צעיר צעיר (שבוע 6) לפני יומיים לאחר יציאה הבחנתי בהפרשת דמית מעל פי הטבעת ומעט אי נוחות באיזור. מהסתכלות זה נראה כמו סינוס פילונידלי (בעלי רופא) לא מזוהם. בדיעבד גם בילדות היו מספר שבועות שחשתי אי נוחות והיא חלפה. אין כאבים של ממש, ועכשיו ממש מעט הפרשות. מה הגישה בהריון?? האם לקוות לעבור את כל ההריון בלי זיהום ולדאוג לניתוח אלקטיבי אחרי? או שעדיף להימנע ממצב של זיהום חריף בזמן הריון - כלומר לנתח אלקטיבית במהלכו? אשמח לדעתך, תודה מראש.

שלום רב מזל טוב על הבשורות הטובות. בהנחה שאכן מדובר בסינוס פילונידאלי ללא אבצס או זיהום ניכר, מומלץ להימנע מניתוחים בהרדמה כללית בעת הריון, ובעיקר בשליש הראשון שלו. ניתן לבצע פעולות ניתוחיות קטנות, כולל לעיתים טיפול רדיקאלי בסינוסים פילונידאליים קטנים, בהרדמה מקומית. בשלב מאוחר של ההריון יש חשש קטן יותר מהרדמה, אולם ניתוחים לסינוס פילונידאלי מבוצעים לרוב בשכיבה על הבטן, מצב שיכול להיות לא נוח ולא אופטימאלי בשלבי הריון מאוחרים. ניתן לבצע ניתוח בשכיבה על הצד, אולם זה אילוץ מסויים, שכן כירורגים לא רגילים לתנוחה זו. בקיצור, אם באמת אין סימני זיהום, לדעתי ניתן לשקול דחיית הטיפול לאחר הלידה. כמובן שצריך להיות עם אצבע על הדופק, ואם מופיעים סימני אבצס, כגון כאב עז, נפיחות מקומית, אודם עורי, חום מקומי או חום גוף גבוה, יש לפנות מייד למיון, ואז יש לטפל באבצס כירורגית באופן מיידי. בכל מקרה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

זו הפעם הראשונה שתשובה שקיבלתי בפורום כל כך מפורטת ויעילה! יישר כוח על היעדר השחיקה. אפנה להתייעצות בהקדם, הארת את עיניי בשיקולים השונים. שבוע טוב ומבורך!

שלום לפרופסור! מתחילת השבוע הופיע לי כאב רקטאלי עם מישוש הורגשה בלוטה קטנה לאחר יומיים הכאב פסק אבל התחיל דימום. לא מדובר בדימום רב אבל המידה שניתן להבחין על התחתונים. השאלה שלי זה כמה זמן עלי להמתין לראות אם הדימום ייפסק לבד לפני שאני פונה לטיפול רפואי? אני ביום השני של הדימום.

עוזי שלום, תאורך יכול להחשיד לטחור חיצוני בתהליך ספיגה עצמונית, למרות שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התלונות הנ"ל לא פוגעות במידה ניכרת באיכות חייך, ניתן בהחלט להמתין שבועיים- שלשה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס או נורמלקס. אם אין הטבה או בכל זאת ישנה פגיעה באיכות החיים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום בעקבות פיסורה ולאחר שבועיים של שימוש במשחת ניטרוגליצרים התבקשתי לעבור למשחת ניפדיפין ג'ל, קיבלתי אותה בבית המרקחת ללא כל עלון לשימוש, אין הוראות שימוש, ושכחתי מה הפרוקטולוג המליץ, איך אני משתמש בדיוק, כמו הניטרוגליצרין, ממש לדחוף משחה לפי הטבעת או שמורחים על פי הטבעת? תודה רבה

שלום רב, לפני כשנתיים וחצי עברתי ניתוח pph בשל טחורים בדרגה 3 לצערי לאחרונה חזרו לי הכאבים. אילו טיפולים אחרים אפשריים כרגע? האם ניתן לחזור על טיפול זה או שכנראה pph לא פותר את בעייתי?

אייל שלום, כעיקרון, כל האופציות הטיפוליות המקובלות לטיפול בטחורים אפשריות גם לארח PPH קודם, וניתוח PPH לא "שורף את הגשר" לניתוח או לטיפול אחר. בעיקרון ניתן גם לחזור על PPH, למרות שזה פחות נפוץ. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, אני בת 32. יש לי לעתים דם טרי בעת מתן צואה מזה כחודשיים. היציאות שלי די קשות וקצת כואבות בטוסיק בעת מתן צואה. יציאות פעם בכיומיים. אוכלת הרבה פירות וירקות. סבא ודוד שלי חלו בסרטן המעי סביב גיל 60. פרוקטולוג לא ראה פצע והפנה אותי לביצוע קולונסופיה. האם כדאי ללכת לחו"ד שניה? אולי הוא פיספס פצע? ללכת לפרוקטולוג או גסטרולוג? יש לציין שלפני שנה, אחרי הלידה, היתה לי תופעה דומה (אז כאב גם לא בעת מתן צואה) וזה היה פצע שנפתר עם משחה שפרוקטולוג אחר רשם לי. תודה מראש

חגית שלום. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים פיסורה, ועוד. ההחלטה האם את מעוניינת בחוות דעת נוספת היא שלך, ובוודאי שזכותך לפנות לחוות דעת שניה. אם את מחפשת חוות דעת נוספת בנושאים הקשורים למחלות פי הטבעת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. אם את מחפשת חוות דעת שניה רק בשאלה האם את זקוקה לקולונוסקופיה, ניתן גם לפנות לגסטרואנטרולוג.

תודה רבה. את הבעיות שתיארת ניתן לראות רק בקולונוסקופיה או ששווה ללכת להערכתך לבדיקת פרוקטולוג נוסף?

שלום האם המכשיר "ביוקיור" לייזר ביתי עוזר לטיפול בטחורים ? יש סכנות כלשהן ? באיזו תדירות מומלץ להשתמש ? תודה

שלום רב, מכשיר ביוקר אינו נכלל בטיפול הקונבנציונאלי בטחורים. אנא מצא למטה מידע כללי על הטיפול הרפואי הטחורים. אם אתה מעוניין בטיפול מתחום הרפואה הקונבנציונאלית בתחום זה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

כבר שבוע יש לי כאבים חזקים בפי הטבעת. בשירותים זה בכלל נורא. ולא רק שם. רופאת המשפחה המליצה על נרות פרוקטוגליבנול וטענה שזה טחורים ולא הסתכלה בכלל מה יש לי שם הגעתי היום לכירורג שבדק וטען שזה בכלל פיסורה. הוא ביקש להפסיק את הנרות אבל נתן לי משחת פרוקטוגליבנול ואמר למרוח 4 פעמים ביום כולל לעשות פעמיים ביום אמבטית ישיבה. האם פרוקטוגליבנול היא בכלל משחה לפיסורה?? אני שם לב שמדברים פה על משחות אחרות לגמרי. אני כל כך סובל שלא בא לי שוב להמשיך ולסבול עם המשחה הלא נכונה....

בן שלום, משחת פרוקטוגליבנול אינה מיועדת לטיפול בפיסורה. אנא מצא למטה מידע כללי על הטיפול הרפואי בפיסורה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

פרופ' שלום, לפני כשנה ביצעתי ניתוח להסרת טחורים פנימיים(3-4) בשיטת HAL. בחודשים האחרונים,בכל פעם שהיציאה לא הכי רקה,האזור כואב ומאוד שורף שנמשך כמה ימים,ואף יש דימום קל (אדמדמם על הנייר) למשך כמה ימים. יש לציין שאני מקפיד על תזונה נכונה שתקל על היציאות. האם יש דרך להקל על הצריבה?האם הדימום צריך להדליק נורה אדומה? תודה מראש

רועי שלום, כעיקרון הרבה יותר שכיח שדימום נגרם מבעיות שפירות באיזור פי הטבעת כגון טחורים, וממצאים שצריכים "להדליק מנורה אדומה" הרבה יותר נדירים, בעיקר אם אתה צעיר וללא סיפור משפחתי של מחלות מעי. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ניתן לשפר את ההקפדה על ריכוך היציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס או נורמלקס. אם הדמם ימשך/ יפריע לאיכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

שלום, אני סובלת מכאבים איומים בזמן מתן צואה. הרגישות באזור נמשכת כמה ימים, והיו שני מקרים שהכאב היה ממש חד- אתמול אף היה מלווה בדם. מרחתי מספר פעמים משחה לטיפול בטחורים, שלא נראה שעוזרת. כל ניסיונותיי למצוא טחור (ויזואלית)- לא הצליחו, עד שהיום שמתי לב שיש ממש קרע קטן ברקטום, זיהיתי אותו על ידי שיירי הדם מאמש. איך מטפלים בכזה דבר? יש או אין קשר לטחור? אני ממש חוששת ללכת לשירותים, הכאב איום ונורא. תודה רבה מראש על התשובה והעזרה.

שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת מחשידות מאד לפיסורה בפי הטבעת, אולם יכולות להתאים גם לבעיות שונות אחרות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים , אבצס ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם מופיעה נפיחות ניכרת או חום יש לפנות למיון. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, אני שלושה חודשים וחצי אחרי לידה. לפני כחודשיים הרגשתי אי נעימות מסוימת בזמן מתן צואה, הבנתי שמדובר באחור, מרחתי משחה וזה עבר. מאז התחושה חזרה כמה פעמים, בכל פעם מרחתי משחה, אך נראה שאין שיפור. כעת, מהתבוננות במקום, אני לא רואה משהו שנראה כמו טחור, הדבר היחידי שנראה הוא כמו בליטונת קטנה בצד שהו אני מרגישה את הכאב, אבל הבליטה היא תת עורית, וממש קשה להבחין בה. אתמול היציאה היתה מלווה במעט דם. הכאב מתגבר, מרחתי משחה ולא נראה שזה עוזר. הכאב לא בא והולך, מאתמול בערב הוא שם לגמרי. אני ממש פוחדת ללכת לשירותים! מה עושים? זה בטוח טחור? לאיזה רופא הולכים בכלל? בבקשה עזרתך!!! תודה

שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים , ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר זמורה. לאימי אובחן גידול ברקטום (בדופן העליון והקדמי) במרחק של 10-13 ס"מ מהאנוס (כך לפי בדיקת ה-MRI . אנו שוקלים ניתוח לפרסקופיה ועל כן כמה שאלות ראשוניות בעניין: 1. האם קיימים חסרונות בלפרסקופיה לעומת הניתוח הרגיל? 2. מה כוללת החלמה מניתוח כזה? האם עלולה להתעורר בעיה בשליטה על הסוגרים בעקבות הניתוח, הן בלפרו' והן ברגיל? האם היא זמנית ותלויה בהחלמת המקום? נעריך מאוד את תשובתך, המון תודה!!!

שלום רב, צר לי לשמוע על מחלתה של אימך. טיפול בגידול של הרקטום כולל כמעט תמיד ניתוח להסרת הגידול, שהוא מרכיב עיקרי הנותן סיכוי לריפוי המחלה. לפני קביעת מסלול הטיפול, חשוב מאד להבדק על ידי מומחה לתחום זה, להעריך במדוייק את מיקום בגידול ביחס לפי הטבעת בבדיקת רקטוסקופיה, ובמידת הצורך גם את מידת החדירה של הגידול לדופן הרקטום באמצעות MRI או אולטרסאונד טרנסאנאלי. ניתוח כריתת הרקטום יכול להתבצע בשיטות שונות, כולל שיטה פתוחה, שיטה לפרוסקופית, ולאחרונה אף בסיוע רובוט. כל אחת משיטות אלו דורשת מיומנות מתאימה, ולאור חשיבות הניתוח במלחמה במחלה, חשוב לבחור שיטה בה המנתח מיומן ויכול לסלק את הגידול בצורה הטובה ביותר. אם הניתוח מבוצע בשיטה לפרוסקופית בידי מנתח מיומן בכך ובעל שיקול דעת נכון לעבור לניתוח פתוח במידת הצורך, אין בכך חסרונות, ויתכן שיש יתרונות של החלמה מעט יותר מהירה. רק כירורגים ספורים בארץ (ובכללם אני) מבצעים את הניתוח בשיטה רובוטית, שהיא חדשה יחסית, ומאפשרת דיוק רב בביצוע הניתוח. עדיין לא ידוע אם זה נותן יתרון ניכר במלחמה במחלה. בקיצור- אין פסול בשום שיטה בתנאי שהיא מבוצעת כראוי. לגבי שימור הסוגרים- בעיקרון גידול בגובה המצויין מאפשר לרוב ניתוח משמר סוגרים, אולם מאחר שהרקטום נכרת, ומשוחזר על ידי מקטע מעי בעל תכונות מעט שונות, יכול להיות שינוי בתפקוד וביכולת השליטה לאחר הניתוח. בהצלחה.

שלום, אני סובל מידי פעם בפעם מגירוד באזור פי הטבעת ולעיתים רחוקות אני רואה דם טרי בעת מתן צואה (בדרך כלל בעת הניגוב) מה עלי לעשות? תודה

יצחק שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, גרד מסיבה לא ידועה, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התלונות גורמות לסבל ניכר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפני 3.5 שנים עשיתי קולונסקופיה ונמצאתי חולה פרוקטיטיס. לפני שלושה שבועות חשתי ששוב חלה התלקחות ופניתי לגסטרו שנתן לי רפסל ושלח אותי לבדיקות דם. כימיה בדם תקינים,המטולוגיה תקינים וCRP עומד על 0.6 כאשר הטווח הוא 0.5. מה מעיד הCRP במקרה שלי והאם יש משמעות לגובה שדי קרוב לנורמה? קראתי שCRP גבוה יכול להעיד גם על ממאירות.

אבי שלום, CRP הוא סמן לא ספציפי ועולה במצבים שונים, בעיקר דלקתיים. במקרה שלך, מדובר בערך כמעט תקין. יחד עם זאת, החלטות טיפוליות לא מתקבלות על סמך בדיקת CRP בלבד, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה.מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג המטפל להכוונת המשך הטיפול.

להלן התוצאות עקב איש ליטה.אני לאחר ניתוח פיסורה ופיסטולה 1. Proper increase of intra-abdominal pressure during bear down maneuver. 2. Very mild increase of anal sphincter during squeeze maneuver. 3. Abnormal rectal sensation (first sensed, urge and discomfort) • Weak external sphincter (minimal pressure increase during squeeze maneuver. • Rectal hyposensitivity (sensation started on high volumes)-may be related to discopathies or post sphincterotomy.

שלום רב, ככלל, תוצאות הבדיקה שפירטת מראים על לחץ נמוך בשרירי הסוגרים בשעה שאתה מנסה לאופן מודע לכווץ את שרירי הסוגרים (שנקרא בלשון מקצועית לחץ יזום), ותחושה ירודה ברקטום, שפירושה שדרוש נפח יחסית גדול ברקטום בכדי שתחוש צורך ליציאה. לחץ יזום נמוך לרלז פעמים רבות על תפקוד לקוי של החלק של הסוגרים שנקרא הסוגר החיצוני, שהוא השריר בעל השליטה הרצונית. מעבר להסבר זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה, תוצאות בדיקות אחרות וללא בדיקה. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום רב, לפני כחודש עברתי ניתוח גב בעקבות תאונת אופניים, ובעקבות משככי כאבים חזקים, סבלתי מעצירות קשה שבעקבותיה יצא לי טחור. בעוד מס' חודשים כבר אוכל לחזור לפעילות ספורטיבית בכלל ורכיבה על אופניים בפרט. שאלתי היא האם זה בריא לרכב על אופניים עם טחורים, והאם יש משהו שיוכל להקל על הכאבים, במידה ויהיו (עוד לא ניסיתי, אני שואל לשם הסקרנות). כמו כן, מהם הטיפולים בטחורים, והאם ישנם תוספי מזון שיוכלו לפתור את הבעיה. תודה, סרגיי.

סרגיי שלום, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. כעיקרון, אין מניעה לרכב על אופניים. אם הכל זאת יש סבל ניכר מהטחורים (כולל בעת רכיבה), מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום. רציתי לשאול מה הסיכון של ניתוח פיסורה שלישי? יש כירורג שאמר לי שהוא לא מוכן לעשות לי כי "כמעט בוודאות השריר לא ייסגר כמו שצריך". ובמקור אחר כירורג אמר שאם מישהו מקצועי עושה את זה, אז זה ניתוח פשוט עם הסתברות קטנה מאוד לתופעות לוואי. והאם זה לא עובד לשני הכיוונים? ז"א יכול להיות שאחרי הניתוח השריר ייסגר טוב יותר מאשר לפני? תודה.

שלום רב, ככלל, העובדה שכבר עברת 2 ניתוחים לפיסורה מגדילה במעט את הסיכון בניתוח שלישי, אבל לא שוללת את ביצועו, וכירורג קולורקטאלי מיומן יכול לשקול שימוש בשיטות ניתוחיות מתאימות על מנת לצמצם את הסיכון ככל האפשר. יחד עם זאת, ניתוח כזה לא משפר לרוב את יכולת איטום פי הטבעת. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום ד"ר אני בת 32 לפני כשבועיים היה לי דם בצואה וראיתי קצת על הנייר חשוב לציין שבמתן הצואה שרף לי בפי הטבעת אציין שדודה שלי חלתה בסרטן מי הגס בגיל 42 הדם בצואה הפסיק כבר שבועיים הכל רגיל. מה לדעתך זה יכול להיות תודה

דניאל שלום, כעיקרון הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 30 נמוך מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימיים גבוהים בהרבה, אולם אם אכן יש לך סיפור משפחתי של דודה שלקתה בסרטן המעי הגס בגיל צעיר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול, וסביר שכדאי לשקול בדיקה כלשהי (יתכן שרק של החלק הסופי, ממנו יכול להגיע דם טרי) של המעי הגס.

אין הכוונה לכרות מעי אלא למתן את הפיתולים של המעי בצורה כלשהי מכיוון שלא נאמר לי שהוא ארוך אלא רק מפותל האם ניתן לעשות זאת על ידי הזזת המעי?

אין סוג כזה של ניתוח ואין תועלת בהזזת המעי.