פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום רב, סבלתי בעבר מבעיות פיסורה ולאחר שנקבע כי קיים לי סדק בפי הטבעת תואם לי ניתוח לפני כמה שנים שהשכיח את הבעיה לגמרי. אלא שלפני כחודשיים לאחר יציאה קשה ועבודה פיזית בבית החלו כאבים עזים שפשוט היו בלתי נסבלים. רופא הכירורג שבדק אותי נתן לי שמן פראפין ומעין משאבת קצף לבן שהייתי צריכה להחדיר אל תוך פי הטבעת (ממש לא נעים), כמובן שעשיתי הרבה אמבטיות לרוב במים פושרים כי מים חמים לא הרגיעו את הכאב אלא להיפך. לאחר מעקב ששוב חזרתי לאותו רופא נאמר לי כי אמנם יש שיפור אבל כעת נתן לי מרשם אחר: שמן פרפין+משחה/ג'ל NIFEDIPI 0.2 איני מבינה למה המרשם משתנה מביקור לביקור ? האם אני צודקת שמומלץ יותר אמבטיות עם מים פושרים ולא חמים? האם המשחה הזו עוזרת בשיקום הסדק? איך אפשר לטפל בעניין ולהשכיח את הבעיה? בתודה מראש, אושרת

אושרת שלום, ריכוך יציאות הוא חיוני ביותר בטיפול בפיסורה, וניתן להשיג ריכוך כזה במספר דרכים, כולל שמן פראפין. ניפדיפין היא משחה המרפה את שריר הסוגר הפנימי שסביב פי הטבעת, שבפיסורה הוא מכווץ ביתר, ומהווה לעיתים קרובות קו טיפולי ראשון בפיסורה, ביחד עם ריכוך יציאות. אמבטיות יכולות להיות במיים נעימים, אין טמפרטורה מוגדרת, כמו שאין גם מספר מוגדר של אמבטיות שצריך לעשות ליום. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום דוקטור אציין שלפני שנתיים עברתי 2 טיפולי אינפרא במפשעות (ליד האיבר מין ) ולא המשכתי מסיבות אישיות בדר"כ כל כמה חודשים אני רואה שהשיערות נתלשות לי ואם אני תולשת אז זה ללא כאב אז לפני 3 חודשים הבחנתי בשיערה שנלכדה מתחת לעור (בקו המפשעה ) ניסיתי להוציא לא הצלחתי ( שבדר"כ אני מצליחה להוציא שיערות הפוכות) כנראה שנובע מתלישה לא נכונה ועכשיו הבחנתי שלאחר 3 חודשים זה נעשה ממש גדול כאילו כמה שיערות תפוסות שם וכשאני נוגעת יוצא מוגלה אך ללא השיערה או השיערות וכשנגעתי יותר פנימה כאילו בתוך העור הרגשתי כאבים בורידים מתחת לעור . דוקטור חיכיתי כבר 3 חודשים חשבתי שזה יסתדר לבד רופא עור יעזור ? אני צריכה כירוג? ומה הטיפול ניתוח ? כי לא נראה לי שכדורים או קרם או משהו חיצוני יכול לעזור רק התערבות פנימית ... אני ממש מפחדת זה פעם ראשונה שמקרה כזה קורה לי ... אשמח לתשובה מכוונת .... תודה מראש

ספיר שלום, שאלותיך אכן אינם בפוקוס המקצועי של פורום זה, אולם נראה כי כירורג כללי יוכל לייעץ בתחום זה לאחר בדיקה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני גבר בן 30. לפני שלושה חודשים הפרוקטולוג אבחן אצלי קונדילומות בתעלה הפנימית בפי הטבעת והמליץ על ניתוח. בחרתי להימנע מניתוח ולקחתי תרופה נטורופתית (נוזל צמחי דרך הפה) והיבלות אכן נעלמו. פרוקטולוג שני (אחר) אישש שאין כלל קונדילומות באמצעות אונוסקופיה. לאחרונה צצה לי שוב בליטה דומה מאוד, ולאחר ביקור אצל הפרוקטולוג הראשון (זה שאיבחן לראשונה את הקונדילומה) הוא קבע שמדובר בפפילה בעקבות יחסי מין אנאליים. השאלה שלי: האם יש סיכוי שהוא התבלבל בין קונדילומה לבין פפילה באחת הבדיקות? האם מדובר בדברים שנראים דומים, כך שניתן להתבלבל ביניהם, או שמא הסיכוי לכך קלוש? אני שואל זאת משום שהוא הסביר לי שהפפילה נמצאת בקו המשונן שמרוחק 1 ס"מ מפי הטבעת, אבל אני רואה אותה ממש בקצה, כמעט בחוץ. תודה ומצטער על האריכות.

שלום רב, פפילה וקונדילומה יכולות לעיתים להראות דומות. לא ידוע לי שיחסי מין אנאליים גורמים להווצרות פפילות. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום רב. לאחרונה אובחנה אצלי פיסטולה הנמצאת ממש בפתח פי הטבעת. הרופא שבדק אותי המליץ על ניתוח, אך ממה שהבנתי הניתוח באיזור זה בעייתי מאוד, עקב תקופת ההחלמה הארוכה, והעובדה שיכולה להיות פגיעה בשריר הסוגר. מקריאה באינטרנט הבנתי שקיימים מספר טיפולים חלופיים לטיפול בפיסטולה. מה הטיפולים המומלצים ומה אחוז ההצלחה שלהם ביחס לניתוח? תודה.

איתי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הטיפול העקרוני בפיסטולה של פי הטבעת הוא כירורגי ואין טיפול לא ניתוחי יעיל לפיסטולה. יחד עם זאת, ישנם סוגים שונים של ניתוחים לטיפול בפיסטולה. כעיקרון אנו מחלקים את ההתייחסות שלנו לפיסטולות ל 2 קבוצות. פיסטולות שאינן מכילות כמות רבה של שרירי הסוגרים, ואז הניתוח היעיל ביותר הוא חיתוך פשוט של הרקמה, עם שיעור הצלחה גבוה מאד וסיכון נמוך מאד לירידה אפילו קלה ביכולת השליטה, ולפיסטולות המכילות כמות רבה של שריר, אותן לא ניתן לחתוך מחשש לפגיעה ביכולת השליטה, ולכן משתמשים בשיטות משמרות סוגרים, להן שיעור הצלחה נמוך יותר. ישנן שיטות משמרות שריר שונות, ולכל אחת יתרונותיה וחסרונותיה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. שיטה חדשה נוספת היא קשירת תעלת הפיסטולה במרווח בין שרירי הסוגרים (LIFT), מבלי לחתוך שרירים אלו. מדובר בשיטה חדשה יחסית, שהנסיון בה רק מתחיל להצטבר, אולם התוצאות הראשוניות מעודדות.

בת 42 סובלת מטחורים הרבה זמן.בדיקות דם בסדר בדיקה גסטרוסקופיה בסדר(יש לציין שגילו חיידק הליקובטר בבדיקת נשיפה)ולא סיימתי את הטיפול כי הכדורים לא עשו לי טוב הרופא עשה בדיקת קולנסקופיה קצרה ולא גילו לי כלום. לפני חודשיים הייתי צריכה לעשות קולונסקופיה ופחדתי היום ראיתי דם בהיר ממש בצואה (יומיים יש לי צואה קשה מאוד)וכואב לי הבטן?מפחדת יש לי טור לרופא ר עוד חודש מה לעשות? אם אפשר תשובה מהירה תודה

דחוך בבקשה

אילנה שלום, ראשית סליחה שפספסתי את הודעתך קודם לכן. כעיקרון סיגמואידוסקופיה סוקרת את האיזור במעי הגס ממנו יכול לבוא דם טרי, ואם בדיקה זו היתה תקינה, רוב הסיכויים שמקור הדמם הוא בבעיה שפירה כלשהי בפי הטבעת, כגון טחורים פנימיים. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 42 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם בכל זאת אין הטבה בדמם ומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, לאחרונה החמירה לי בעיה ממנה סבלתי כבר מילדות. לאחר שסיימתי לנגב טוב,כעבור שעה מתחיל לצאת לי שוב ואז אני נאלץ להכנס שוב לשירותים ולנגב(אחרת ישרוף לי),יש לציין שאני לא צריך להתפנות שוב האם הבעיה הזאת דורשת בדיקה? אני פשוט חווה אותה כבר מגיל קטן.

נרקיס שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ניתן לנסות לצמצם במידה מסויימת את כמות הנוזל ביציאה על ידי שימוש יומיומי בתוסף מזון טבעוני של סיבים על בסיס פסיליום. בנוסף, ניתן להגן על העור סביב פי הטבעת מצריבה באמצעות שימוש במשחת הגנה כנגד תפרחת חיתולים (כמו שמורחים לתינוקות). את שניהם ניתן לרכוש בבתי המרקחת ללא מרשם. אם אין הטבה והתלונה פוגעת באיכות חייך באופן ניכר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפני כחודשיים עברתי ניתוח להסרת חלק מהמעי הדק, עקב הצרות. המעי הגס נשאר שלם. הוצאה לי סטומה שאמורה להסגר לאחר ניתוח השקה. כרגע מזון לא עובר דרך המעי הגס, אבל מידי פעם יש יציאות של משהו שנראה כמו אוכל ישן עם הרבה מוגלה, ללא דם. האם יכול להיות שמדובר בסיבוך של הניתוח? האם זה משהו שמתנקה מהמעי ואין סיבה לדאגה? אני תחת מעקב של בדיקות דם ואין סימן לזיהום. תודה.

יערה שלום, יציאות של תוכן רירי מדי כמה ימים הן תקינות לאחר ניתוח בו המעי הגס נשאר במקומו אך יש סטומה מעליו המסיטה את תוכן המעי כך שאינו עובר דרך המעי הגס. מקור יציאות אלו הוא בעיקרו ריר שנוצר האופן טבעי הצעי הגס, ואינן מקור לדאגה.

מה לעשות? אני בן 32 בריא מאוד אני בדרך! כלל ובזמן האחרון יש לי הרגשת חולשה ועייפות הורדתי במשקל מבלי לשנות הרגלי אכילה ( הרגלי האכילה שלי לא משהו בכלל). בשלושת הימים האחרונים שמתי לב שיש לי דם בצואה נפיחות יוצאות לא משהו מיוחד ושונה. אני רוצה ללכת לנבדק על סרטן מעי הגס מאחר שסבתי חלתה בו לא מזמן סבי חלה בסרטן מסוג אחר בלסת. ואבי חלה בסרטן בדרכי השתן לפני כעשר שנים אני רוצה להבדק אך הפחד משתק אותי מכיוון שהתמזל מזלי ולא זכיתי לבקר בחדר ניתוח או לבדיקה פולשנית אחרת האם יש דרכים יותר נעימות מאשר להכניס מצלמה לתחת? משהו כמו צילום רנטגן?

גלעד שלום, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 32 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימיים גבוהים בהרבה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם סבתך לקתה בסרטן המעי הגס בגיל מבוגר, מעל גיל 60, סביר שניתן יהיה להסתפק בבדיקה של המקטע הרחוק של המעי הגס (בדיקה המכונה סיגמואידוסקופיה) בלבד. במידה שהדמם ימשך למרות ריכוך יציאות מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוגלבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, זומנתי לבדיקת TRUS אבקש מאוד לקבל הסבר על הבדיקה עצמה, האם היא נעשית בטישטוש? כמה זמן אורכת הבדיקה? אשמח לקבל תשובתך תודה מירי

מירי שלום TRUS היא בדיקת אולטרסאונד טרנס-רקטאלי, בו מוחדר מכשיר אולטרסאונד בערך בעובי של אצבע דרך פי הטבעת. הבדיקה לרוב לא זקוקה לטשטוש. בדיקה זו נערכת במגוון אינדיקציות, ויש גם מגוון מכשירים בבתי החולים השונים, ולכן איני יכול לומר כמה זמן תארך הבדיקה. היא צריכה להמשך כמה זמן שצריך עד שהבודק יחוש שהוא יודע את התשובה לשאלה בגינה נשלחת לבדיקה.

תודה ד"ר על תשובתך, שאלה נוספת בנדון האם משתמשים בחומרים לבדיקה זו, אני רגישה ליוד. תודה מירי

שלום, אני לאחר התפרצות של הרפס באזור פי הטבעת. נוצר כיב על פי הטבעת והוא לא מחלים.. לאחר ביקור אצל רופא המשפחה הופנתי לרופא עור שרשם לי דרמאגרן-הידרוג'ל, אך ללא שינוי.והופנתי לפרקטולוג (טרם נפגשתי איתו). מה עושים? האם יש דרך טיפול יעילה יותר? אולי משחה אנטיביוטית/סטרואידית?

שלום רב, למרות שמדובר בכיב באיזור פי הטבעת, הטיפול בנגעים הקשורים להרפס ניתן לרוב על ידי רופאי עור. מומלץ להתייעץ עם רופא עור לגבי המשך הטיפול.

שלום, ילדתי לפני חודש וחצי בניתוח קיסרי, לפני 3 שבועות פרוקטולוג איבחן אצלי פיסורה לאחר שכאב לי וירד לי קצת דם בזמן יציאה- הרופא אמר שבגלל הלידה. אני בכלל לא סובלת מעצירויות, גם לא בהריון. (כל הכאב בלידה הורגש אצל בישבן). אין לי כאבים ביציאות מכיוון שאני מקפידה על תזונה. שלשום התחיל גירוד, וגם ממבט בפי הטבעת יש בליטה בעור. כעת אני מניקה, הרופא רשם לי רקטוג'סיק אך לפי קריאה באינטרנט המשחה אינה מתאימה לשימוש בהנקה. ביקשתי מרופא המשפחה ניפדיפין ואני צריכה להתחיל את הטיפול. שאלתי היא האם עדיף הניפדיפין בהנקה? האם יש סיכוי טוב יותר להחלמה מכיון שהפיסורה חדשה יחסית ולא נגרמה מעצירות? תודה

שלום רב, פיסורות "חדשות" אכן מחלימות בשיעור די גבוה בטיפול שמרני במשחה מרפת שררים וריכוך יציאות קפדני. בנוסף למריחה קפדנית של המשחה לפי ההוראות, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, הניתנים לשימוש גם בזמן הנקה. אם אין הטבה מספקת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, לפני שלושה שבועות עברתי ניתוח בטן לפרוסקופי לכריתת 3 חלקים במעי. אחד באמצע המעי הדק, אחד בטרמינל אילאום ועוד אחד בסיגמואיד. ללא סטומה. שבוע אחרי הניתוח שוחררתי לביתי, שבועיים אחרי הניתוח כבר לא היו לי כאבים בכלל והרגשתי שעברתי את הכל בצורה חלקה. שבועיים וחצי אחרי הניתוח התחילו כאבים עזים ובלתי פוסקים מאמצע הבטן אבל מהצד השמאלי שלה, כאב שמקרין על כל צד שמאל עד לאגן. הבטן גם נפוחה בצד זה אך אין חסימת מעיים. כרגע אני על משככי כאבים, דבר שלא עשיתי למעלה משבוע. עשיתי אולטרסאונד, בדיקות דם ורנטגן והכל יצא תקין. 1) האם כאב זה יכול להיווצר מהידבקויות? 2) האם אפשר לראות הידבקויות בבדיקת סיטי בטן? 3) מהן הסיבות הנוספות שיכולות להגרם לכאב זה 4) האם יכול להיות איזשהו קשר לשרירי הבטן ובכלל לא משהו שקשור למעיים? 5) בבדיקות שעשיתי שללו בקע 6) אם מדובר בהידבקות, האם יש דרך לטפל ולהעביר את הכאב או שאצטרך לחיות עם כאב כזה כל חיי? 7) האם יש טיפול כירורגי להדבקויות? תודה מראש על העזרה. עופר

עופר שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, החמרה ניכרת לאחר שכבר היה שיפור משמעתי מצריכה הצייחסות. איני יכול לומר לך מה סיבת הכאב, אך הדבקויות שאינן גורמות לחסימה אינן סיבה שכיחה לכאבים סמוך לאחר הניתוח. לא ניתן לראות הדבקויות בבדיקות הדמיה (אם יש חסימה, ניתן לראות אותה). אם הכאב נמשך, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

דר' זמורה שלום אני בן 49 אדם בריא, לפני מספר חודשים גיליתי כי לאחר שימוש בנייר טואלט אני מגלה כמו סיבים שחורים. החלפתי ללבנים בצבעים בהירים ועדיין אני מגלה אותם דברים הנראים כמו סיבי בד שחור. לפני כחודש הגעתי עם דימום מפי הטבעת ומצאו כי יש לי פיסורה. ניתנו לי משחות ותוספי מזון מרככים ועוד כהנה וכהנה. הדימום אמנם מאוד נקודתי וקטן ועדיין אני חש תחושות של כאב, צריבה גם מבפנים וגם מסביב כמו כוויה, וגם תחושה כמו תולעים למרות שמה שאני מוצא זה רק מה שנראה כמו סיבי בד שחורים. כבר עברתי מספר רופאים והמצב רק גורם לי לאי נוחות יום יומי, עייפות שאינני מורגל וחוסר סבלנות. אודה לך אם תוכל רק לתת לי המלצת הכוונה למי לגשת ומה לבקש / לדרוש. תודה רבה ושבוע טוב

יוסי שום, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, עברתי לפני שבועיים ניתוח אפצס פרינאלי. בשבוע שעבר הייתי בבדיקה אצל רופא שאמר שהתקדמות בסדר ושמותר לי ללכת לבריכה ולים. הוא קבע איתי מעקב בעוד חודש לראות אם זה נסגר או שצריך ניתוח נוסף לסגור את זה. השאלה שלי היא, בהתחשב במידע לעיל, האם יש סכנה בחזרה לחדר כושר להתעמלות אירובית ומכשירים מודרטיבית? תודה יקיר

יקיר שלום, במגבלה שלא בדקתי אותך, בהחלט נשמע לי סביר לחזור לחדר כושר, חוץ מאולי רכיבה על אופני כושר, עם כיסא צר הלוחץ ישירות על הפצע.

הנני בהריון בשבוע 28 כתוצאה מטחורים קלים בעקבות ההריון, לאחר כל יציאה אני מתקחלת ומחזירה פנימה את הטחור שנפלט החוצה. בפעם האחרונה הבחנתי שליד הטחור ישנה רקמת עור בעלת מרקם קשה יחסית וגודלה כ3-4 ממ בערך זה לא כואב ולא מציק ולא כלום במה מדובר?? האם זה מסוכן?? האם זה אופייני לפוליפ מיקומו הוא כמעט בפי הטבעת אך בחלק הפנימי אשמח לתשובה מהירה מה דעתך וכיצד עלי לנהוג כעת או לאחר ההריון תודה

שלום רב, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, שיכולים ללוות את הטחורים הפנימיים שאת מתארת, , ועוד. הסיכוי שמדובר בממצא מסוכן כלשהו נמוך מאד. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא פוגע במידה ניכרת באיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

היי האם יש טיפול אלטרנטיבי לטחורים... אשמח לקבל הצעה 050-7387775

יונית שלום, מנהל פורום זה עוסק ברפואה קונבנציונאלית ואינו מומחה לרפואה אלטרנטיבית. קצת מידע כללי על טחורים והטיפול הקונבנציונאלי בהם: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום רב, אני בת 17 ובמשך כמה שנים טובות יש לי גוש עור לא קטן על פי הטבעת. במשך היומיום זה לא מפריע ולא מורגש אך לעתים רחוקות הגוש מתנפח ,מחסה חלק גדול מפי הטבת וגורם לאי נוחות למשך כמה שעות. מה זה יכול להיות? ומה עושים? תודה!

מאי שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחור חיצוניומתנפח לסירוגין ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא מפריע לך במידה ניכרת מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום, בחודשים האחרונים שמתי לב שהצואה שלי צפה. לא משנה מה מרקם הצואה, היא תמיד צפה. אין לי כאבי בטן והתזונה שלי לא השתנתה (תפריט מאוזן ולא שומני במיוחד). אני לא לוקחת תרופות או תוספי מזון. האם יש צורך לבדוק את העניין? אם כן, מה לעשות?

עמית שלום, לרוב הממצא שאתה מתאר, כממצא בודד שאינו כרוך בסימפטומים נוספים, אינו ממצא לא תקין ואין בכך בעיה רפואית.

שלום, שמי אסף ואני בן 35. לפני כ- 10 ימים השתחחררתי מאישפוז (ראשון) לאחר שנתגלה (ע"י CT) שיש לי דיברטיקוליטיס עם תהליך נרחב ופרפורציה מקומית. באישפוז קיבלתי אנטיביוטיקה לוריד (3 סוגים) לשלושה ימים ועוד יומיים בכדורים (פלג'יל 500 שלוש פעמים ביום וציפרודקס 500 פעמיים ביום). כשהשתחררתי קיבלתי מרשם לעוד 10 ימים עם הכדורים האלה. אתמול (כלומר יום לפני סיום האנטיביוטיקה) חזרו לי הכאבים. עדיין לא עזים אבל מטרידים ומחמירים משעה לשעה). השאלה שלי היא מה יכול להיות שהדלקת חוזרת כשאני עדיין תחת הטיפול האנטיביוטי? האם יכול להיות שהאנטיביוטיקה שקיבלתי בכדורים לא מכסה את הדלקת שיש לי ולכן יש לנסות סוג אחר או שאולי הבעיה היא אחרת ולכן האנטיביוטיקה לא עוזרת? יש לציין שהאנטיביוטיקה שקיבלתי לווריד שיפרה את המצב מהר מאוד. לאחר המנה הראשונה כבר פחתו לי הכאבים ולאחר יומיים לא היו לי כאבים בכלל. תודה מראש, אסף

אופיר שלום, ככלל יתכן כי דיברטיקוליטיס מחמירה גם תחת טיפול אנטיביוטי. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הכאב נמשך מציע לפנות לכירורג המטפל או למרפאת המחלקה המטפלת לבדיקה ויעוץ. במקרה של כאב עז, חום וכד יש לפנות למיון.

אני כחודש לאחר ניתוח טחורים. יש לי יציאות סדירות ורכות . האם עלי להשתמש בתרופת הקונסיל? מה חשיבותה? תודה!

עמית שלום, חשוב מאד להקפיד לאחר הניתוח על יציאות רכות ללא מאמץ. קונסיל הוא מרכך יציאות טבעוני שניתן להשתמש בו גם לטווח ארוך. אם אתה מצליח לרכך היטב את היציאות גם ללא קונסיל, אינך חייב להמשיך בטיפול זה. אך אם היציאות אינן רכות, מומלץ להמשיך ולרככן.

לפני כחודשיים, טופלתי בנפידפין ל2 פצעים שלטענת הכירורג היו תחילתה של פיסורה ,הפצעים עברו,. אך נותר כאב חד מאוד קצת יותר פנימה. כירורג שבדק ידנית אמר שהוא מזהה במישוש נקודה כואבת לפי תגובתי אך שאין שם פיסורה , כי פיסורה ניתן למשש. אמר שאין טעם בבדיקה עם אנוסקופ, ושאקח משככי כאב, כי טיפול אין. האם כך הדבר? האם אם לא מדובר בפיסורה, אך יש כאב חד בנקודה ספציפית בתעלה האנאלית, אין לרפואה פתרון? לא יתכן סוג אחר של פצע? הכאב דומה לכאב של אפטה רק ברקטום. קשה לי להאמין שפרוקטולוגיה זה רק פיסורה טחורים או פיסולה.... והכאב ממש בלתי נסבל, כבר כמה שבועות. אשמח לכל רעיון. (והאם באמת אין צורך בבדיקה פנימית עם אנוסקופ כשלא מרגישים דבר חריג במישוש?)

עמית שלום, ככלל פעמים רבות לא ממששים פיסורה בבדיקת אצבע בלבד. האבחנה של מקור הכאב מתבססת פעמים רבות על סמך אופי הכאב ממנו אתה סובל, אופי ומיקום הרגישות בבדיקה, ואם הרגישות מאפשרת זאת, בדיקת אנוסקופיה. לעיתים, כאשר האבחנה אינה ברורה, ולא ניתן לבצע בדיקה מלאה בשל רגישות, ניתן להעזר בבדיקה בהרדמה או בבדיקות הדמיה שונות. פרט לפיסורה, יש עוד מגוון של סיבות לכאבים באיזור פי הטבעת, כולל טחורים עם קרישי דם, אבצס, חוסר הרפיה נכונה של שרירי רצפת האגן, ועוד, ולמרבית בעיות רפואיות אלו ישנו טיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום אני עברתי ניתוח pns בישבן בהרדמה כללית ליפני כחודש וחצי . רציתי לדעת אם זה נורמלי שכואב לי עדין לשבת על איזור הפצע ,ובנוסף יש לי התקפים של דיקרות מבפנים אני אשמח לקבל חוות דעת אם זה תקין או לא. פשוט אני חייל והרופא ביחידה שלי חושב שאני משקר כדי לקבל גימלים

הראל שלום, ככלל כאב בזמן ישיבה על איזור הפצע ותחושת דקירות לרוב סבירים כחודש וחצי לאחר ניתוח PNS, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

לשאלתי , האם יש אפשרות שהניתוח לא הצליח וצריך לעשות שוב , או שזה פשוט תקופת ההחלמה. והאם קיים אפשרות שחוזר שוב השערה ההפוכה לאחר ניתוח?.

שלום אני סובל מפיסורה כרונית יותר משנה אני לוקח חודשים משחות שונות כרגע רקטוגסטיק . הבעיה שהמשחות לא סוגרות את הפיסורה עד הסוף ולכן כל הקלה שאני מרגיש נעלמת מייד כאשר אני מפסיק להשתמש בהן. הרופאים טוענים שמצבי לא מחייב ניתוח כי השריר דיי רפוי. שמעתי על ניתוח שנקרא פיסורה רקטומי בוא כורתים את הפיסורה עצמה ללא קשר לסוגר. מה דעתך? האם אתה ממליץ על ניתוח זה? האם אתה מבצע אותו?

יהודה שלום, פוסורקטומי הוא אחד מסוגי הניתוחים לטיפול בפיסורה (ומבוצע גם על ידי), אולם לרוב הוא ניתוח מעט יותר גדול מניתוח לחיתוך פשוט של שריר הסוגר הפנימי. שיפור ההצלחה של ניתוחים אלו דומה, ועומד על סביב 95%. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, אני בשבוע 10 ולאחרונה התחלתי להרגיש כאב ולחץ עמום באיזור פי הטבעת, מדובר בלחץ קבוע שמורגש גם בעמידה וגם בישיבה, אציין שבשירותים הכאב מעט מחמיר בעת מאמץ אך לא מלווה בדימום או עקצוצים כפי שמתוארים טחורים, מה יכולה להיות הסיבה? האם מדובר בממצא מדאיג? תודה

שושה שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, רובן המכריע שפירות ולא מסוכנות אך מטרידות, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני באותו שבוע ויש לי בדיוק אותם תסמינים. האם זה עבר לך בשלום? קיבלת תשובה? תודה

שלום ד"ר, אני בחורה בת 25 ויש לי את הבעיה כבר למעלה משנה. נורא כואב ומדמם בעת מתן הצואה, ויש גם בליטות עור סביב פי הטבעת. ניסיתי לשנות תזונה וכעת המצב השתפר, לרוב לא כואב ולא מדמם, רק מידי פעם, אבל הבליטות נשארו. רציתי לשאול האם הן יעלמו לבד או שאני צריכה ללכת לרופא, האם מדובר בטחורים? בתודה מראש ע.

עמית שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם נמשך סבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב בשבוע האחרון כל פעם אחרי יציאה בשירותים מתחיל לי אחרי זמן קצר כאב באשכיים הם פשוט הופכים לרגישים מאוד כואב גם מעל האשך וגם מתחת , שק האשכים נהיה קשה הכאב גורם לי חוסר יכולת לזוז בגלל הרגישות ואחרי מנוחה ,התופעה נעלמת תוך שעה -שעה וחצי כאילו לא היה דבר . ,בגלל שזה רק אחרי יציאה אני לא יכול לקבוע תור בשעה מסיויימת לרופא שיראה מה קורה לאשכיים . מה בגדול יכול להיות קשר בין צואה לכאב אשכיים ?חשוב לציין שאני לא סובל מעצירות או כל קושי במתן צואה.

סהר שלום, קשר תאורטי בין יציאות לנפיחות וכאב בשק האשכים יכול להיות קשור לבקעים מפשעתיים, המתבלטים לכוון שק האשכים בעת מאמץ ליציאה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג לבדיקה והכוונת הטיפול. פעמים רבות ניתן יהיה ימשש בקע, אם ישנו, בעת בדיקת מומחה, ובמקרה של ספק ניתן להעזר בבדיקת אולטרסאונד של המפשעות.

שלום, יש לי תסמינים זהים לחלוטין. עברתי ניתוח בקע מפשעתי, ומיד לאחר הניתוח היה לי הידרוצלה בגודל בינוני באשך שמאל. כיום, שלושה חודשים לאחר הניתוח, לקראת הצורך לעשות יציאה בשירותים, אני חש כאב באשך בצד של הניתוח, והכאב מוקרן גם לגם התחתון וגם לירך. ביצעתי אולטרא סאונד אשכים ומפשעות, והבקע תוקן לחלוטין, ואין בעיה באשך כלל וכלל, ואף ההידרוצלה נעלמה. אציין כי יש לי היסטוריה של טחורים גם כן. התייעצתי בנושא כבר עם 2 אורלוגים ומספר כירורגים שלא מצאו פתרון לבעיה. אשמח לקבל כל עזרה שהיא. תודה.

יש לי2 בעיות. 1.אירוזיות בקיבה(כנראה בגלל נטילת ארקוקסיה, שנועדה לטפל בבעיות מפרקים)ואשר, לצערי,בגלל רגישות לתרופות,אין הבעיה מטופלת, פרט להקפדה על תזונה קלה. 2.תמט בחוליה D9 ובחוליה הסמוכה. כאבים עזים.האם הבעיה בגב מחמירה את מצב מע' העיכול, או ההיפך? אינני מרגישה כל צורך ליציאות למרות ארוחות סדירות. אודה מאוד על התייחסות .

יעל שלום, כאבי גם עקב תמת בחוליה לא גורמים כשלעצמם לרוב לארוזיות בקיבה או לעצירות, אולם תרופות משככות כאבים לטיפול בבעית הגב יכולים לעיתים לגרום להפרעות כאלה במערכת העיכול. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום לך ד"ר עודד אני בת 37 עברתי לפני שנתיים ניתול להוצאת גידול שפיר בכבד ומאז אני סובלת מכאבי בטן שלא באיזור הניתוח עברתי קולונוסקופיה ונאמר שיש לי הידבקויות מעיים אני סובלת מעצירויות .מרפאת כאב שבא אני מטופלת מנסים לתת לי משכחי כאבים נרקוטים אך ללא תועלת אני עובדת עצות ולא יודעת מה לעשות הבטן קורעת אותי שאאני מתעוררת מתוך שינה אודה לך אם תוכל לעזור לי

ציונה שלום, צר לי לשמוע על סבלך. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, ניתן לומר שלכל מטופל שעבר אי פעם ניתוח בטן יש הדבקויות, שהן למעשה קרמת צלקת בתוח חלל הבטן, ולרוב המכריע של המטופלים אין כל סימפטומים בשל הדבקויות אלו.

שלום רב, מזה שבועיים לערך יש לי בלוטה בקצה פי הטבעת. העניין אינו מלווה בכאבים ולא משפיע על היציאות. לא מפריע בישבה או בהליכה. רק כאשר אני נוגע בזה אז טיפה כואב אבל גם לא יותר מידי. האם יש סיבה לדאוג? מה זה יכול להיות?

שלום רב, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה עדיין מפריעה לך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם תופיע נפיחות ניכרת מלווה בכאב עז או חום יש לפנות למיון.

עברו חדשיים מניתוח טחורים ופיסורה. טחורים מדרגה 4, 4 קבוצות טחורים, נעשתה כריתה בקבוצה אחת (חתך 4.5 ס"מ) קשירה באחרת ושתיים צריבה. היום, לאחר חדשיים ניראה שיש היצרות בפי הטבעת הבאה לידי ביטוי בעובי הצואה. אני נותנת צואה כרגיל כפעמיים ביום, שותה פגלס חצי כפית מדידה ביום לצורך ריכוך. אין כאבים מיוחדים. האם חשוב לטפל בהצרות? האם זוהי בעיה רפואית שדורשת טיפול? בביקורת נראה כפל עור קטן.עדיין עושה אמבטיות ישיבה פעמיים ביום. תודה מראש.

ביאטריס שלום, אם את חושדת שיש היצרות בפי הטבעת כדאי להבדק בהקדם, שכן חודשיים אחרי הניתוח ניתן עדיין פעמים רבות לבצע הרחבה פשוטה (בהרדמה) עם סיכוי סביר לפתור את הבעיה, בעוד לאחר סיום התהוות הצלקת היצרות דורשת פעמים רבות ניתוחים יותר נרחבים.

שלום, לבני יש pilonidal sinus שהתפשט על שטח גדול ונקבע לו ניתוח, הרופא המליץ לי על סגירת המקום על ידי תפירה לאחר הניתוח וחיבור ניקוז לתוך בקבוק, מה עדיף כמו שהרופא הציע או בשיטה הישנה שהיא השארת המקום פתוח תודה.

אתי שלום, ישנן שיטות שונות לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי, לכל אחת יתרונות וחסרונות, ואין שיטה נכונה או לא נכונה. כעיקרון, השארת המקום פתוח כרוכה בהחלמה ארוכה במידה נירכת, אך מפחיתה את הסיכוי לזיהום פצע ואולי גם לחזרה של הסינוס. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום רב, אני סובלת מכאבי טחורים מאוד, בכל פעם שיש צואה יוצאים גם הטחורים הפנימיים והם גדולים וכואבים. האם יש קשר לכאבי גזים שיש לי במקביל? האם יש ניתוח לייזר בקופות החולים (מכבי לדוג) או שרק המרפאות הפרטיות מטפלות בלייזר? המשחות לא עוזרות רק אופטלגין נוזלי לכאבים... אשמח לקבל סיוע והכוונה זה כואב מאוד מאוד...ומחפשת פתרון לטווח ארוך...

שלום רב, צר לי לשמוע על סבלך. נשמע לי שאת סובלת במידה ניכרת, ולכן נראה לי סביר לשקול פתרון כירורגי, במו שאמרת- לטווח ארוך. מידע כללי על אפשרויות הטיפול בטחורים מפורט למטה. איני יודע למה את מתכוונת במונח ניתוח לייזר . הטיפול העיקרי בלייזר לטחורים הוא פעולת מרפאה לצריבתם, ומאחר שטיפול זה עובד על אותו עיקרון כמו קשירת טחורים או הטרשה (הזרקת חומרים הגורמים לצלקת מקומית בטחור), עם אותו שיעור הצלחה ואותו שיעור סיבוכים, אך הרבה יותר יקר, הוא אינו מוצע כדרך שגרה ברוב המקומות. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, אני תושב ירושלים, אשתי סובלת מפיסורה כבר שנים. כיום המשחות כבר לא עוזרות ואנו מעוניינים בניתוח. השאלה שלי, היא איך מוצאים מנתח טוב בירושלים וגם שיעשה את זה במהירות האפשרית?

כפיר שלום, אין פורום זה נוהג להמליץ על מנתח כזה או אחר. אני מניח שאתה מכיר את צורת התנהלות מערכת הבריאות בירושליים לפחות כמוני.

שלום רב, לפני כ-7 חודשים עברתי ניתוח בשיטת סטפלר לטיפול בטחורים. בשבועות שלאחר הניתוח חשתי שמשהו מבצבץ החוצה מאזור הניתוח באופן קבוע בלי קשר ליציאות. בביקורת אצל המנתח הוא אמר שמדובר בעור עודף ולא בטחור. לאחרונה אני חושש שחלה החמרה בהרגשתי וכבר אינני בטוח כלל ועיקר שאכן מדובר בעור עודף. איך רופא שבוחן פציינט יכול להבדיל בין טחור לבין עור עודף? האם יש דרך אובייקטיבית להבדלה כזו או שהכל מבוסס על הסימפטומים שהחולה מתאר? תודה

אופיר שלום, קפל עור או "עודף עור" בפי הטבעת ורכיב חיצוני של טחור הם היינו הך. יחד עם זאת, ניתוח PPH מיועד לטפל רק ברכיב הפנימי של הטחורים, ואינו מטפל הרכיב החיצוני, כך שקפלי העור לרוב נשארים. לרוב הם אינם מפריעים. אם בכל זאת הם גורמים לך סבל ניכר, ממליץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

אני לאחר ניתוח טחורים , רכשתי ללא מרשם תרופה להקלה בשם "קונסיל". האם תרופה זו מומלצת? כמוכן מוזר לקרוא בהוראות שיש לשאול רופא לפני השימוש, תודה!

יוסי שלום קונסיל הוא תוסף סיבים ובהחלט מומלץ לאחר ניתוח טחורים לריכוך היציאות. יש להקפיד על שתיה מרובה במקביל לשימוש בקונסילץ

שלום רב! לפני כשבועיים וחצי התחלתי לסבול מידי כמה ימים מכאבי בטן והתכווצויות שבעקבותיהם הגיע קלקול קיבה. בשבוע האחרון הכאבים הופיעו מידי יום כשבכל יום פעמיים, שלוש יציאות מקולקלות. היום לאחר היציאה לפתע על הנייר דם אדום טרי! נבהלתי מאד. מה זה אומר ומה עלי לעשות? עלי לציין שאני כרגע בחו"ל ומגיעה לארץ בעוד ארבעה ימים ואני עכשיו לחוצה מאד! אין לי כאבים בפי הטבעת כי היציאות רכות כאמור כך שלא נראה לי שהמקור הוא פצע. האם זה מדאיג? מה עלי לעשות? ואם לפנות לרופא , האם ניתן לחכות שאגיע לארץ ולאיזה רופא לגשת? תודה מראש! מודאגת מאד!

מירי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקווה שבינתיים התלונות חלפו מעצמן. סביר להניח שהשלשול גרם בכל זאת לגירוי מסויים של פי הטבעת שגרם לדימום, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מאחר שלמיטב הבנתי את אמורה לחזור היום או מחר, אם המלונות נמשכות מומלץ לפנות לרופא.

ערב טוב! ביום חמישי בלילה בני הקיא, לפנות בוקר החל להתפתל מכאבי בטן באזור התבור. במהלך היום שוב החלו כאבים ובערב הוזמנה רופאת לילה, לדבריה יש לעלום למיון, לדעתה מדובר באפנדציט. עלינו למיון, נעשתה בדיקת שתן וכן חוקן ולפי הרופאים ייתכן ומדובר בעצירות, בשתיים לנות בוקר נשלחנו הביתה. בשלוש ורבע התעורר בני משינה עם כאבים עזים שוב סביב התבור, ההתקף היה כחצי שעה, משיחה עם רופא בשניידר דרך כללית מושלם, נתבשרנו שעלינו לעלות בדחיפות למיון וכמובן שבדיקות שתן וחוקן אינן מספיקות, אלא יש לבצע בדיקת דם, צואה, אולטרסאונד וצילום בטן. נסענו שוב לביה"ח, כשהגענו שוב ראו הרופאים את בני בהתקף, הפעם בצעו בדיקות דם שהיו תקינות ושוב נשלחנו הביתה בטענה, שאינם מוצאים משהו חריג. ברצוני לציין שעל אף משככי הכאבים, אקמול ונורופן הכאבים המשיכו. בשישי בצהריים אחרי התקף נוסף בלתי נסבל וצרחות בלתי פוסקות, שוב עלינו למיון, הפעם כירוג ורופא ילדים החליטו שעליו להתאשפז, קבל פפברין שאכן עזר באופן זמני וכן עירוי. שוב נעשו בדיקות שתן שנמצאו תקינות. נעשה אולטרסאונד וצילום בטן ונמצאו בלוטות למפה מוגדלות והאזור מעט מודלק. בבוקר יום שבת (היום), הרופא בדק את בני ובאמת לא היו התקפים. (ברצוני להוסיף שבני בן שמונה ואחרי כל התקף נרדם). שוחררנו ע"י הרופא בטענה שאינו יודע מדוע יש לו עוויתות בבטן חוזרות ונשנות, הבטן רכה והיציאות תקינות, עלינו להגיע לרופאה מטפלת ולהיוועץ עמה אודות בדיקות נוספות שיש לבצע. שלוש שעות לאחר שהשתחררנו שוב חזרו ההתקפים, בני מציין שהכאבים סביב התבור. מה זה יכול להיות? איזה בדיקות עלינו לבצע לגילוי הבעיה? מדוע הבלוטות במעיים מוגדלות והאזור מודלק? המקרה טופל בביה"ח העמק בעפולה. אבקש לקבל בבקשה את חוות דעתך המקצועית בהקדם. בברכה, טל.

טל שלום, צר לי לשמוע על סבלו של בנך. אני מקוה שבינתיים יש הטבה עצמונית. כעיקרון, בלוטות מוגדלות סמוך למעי נגרמות פעמים רבות על רקע זיהומים ויראליים חולפים, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. טוב עשיתם שפניתם למיון כל פעם שהיה סבל ניכר, ולמרות שפניות חוזרות למיון כרוכות באי נוחות רבה, הן הדבר האחראי לעשות. אם הסבל נמשך, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג ילדים לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום,שמי נתנאל ואני בן 16. אז הסיפור הוא כזה..הבוקר זאת הפעם הראשונה שהלכתי לשירותים וכשהטלתי את הצואה חשתי בקושי מסויים להטיל את הצואה,והיא היתה מעין שלשול מסוים. כאשר הסתכלתי לא ראיתי דם בתוך האסלה,אך על נייר הטואלט ראיתי נקודות של דם טיפות (לא הרבה) ולאחר מכן חשתי בשריפה באזור פי הטבעת ובכאבי בטן לא ממש חזקים. מה עלי לעשות?.. אני ממש לחוץ מזה כי אני די צעיר וזאת הפעם הראשונה שניתקלתי בדבר כזה.. האם יש סיכוי לקבל טחורים בגיל שכזה?.. או פיסורה או מחלה אחרת יותר גרועה האם עלי לדאוג?..

נתנאל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקווה שבינתיים התלונות חלפו מעצמן. תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שפירות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים , פיסורה, ועוד. הסיכוי להתפתחות "מחלה אחרת יותר גרועה" בגיל 15 נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות כאמור מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. אם התלונות נמשכות, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, ובמידת הצורך, לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אתמול הרגשתי שיש לי ליד פי הטבעת סוג של חצ'קון פנימי קטן, הוא קצת אדום וכואב רק כשאני נוגעת. אשמח אם תאמר לי מה זה יכול להיות האם זה סתם חצ'קון רגיל ודרכי הטיפול אני ממש מתפדחת ללכת לרופא וגם אין לי מושג לאיזה רופא עלי לפנות?

חן שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל אבצס, פיסטולה, "סתם חצ'קון", ועוד. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם מופיעה נפיחות ניכרת מלווה בכאב או חום יש לפנות למיון.

שלום, הנני בשבוע 25 להריון שני וסובלת מכאבים חזקים בפי הטבעת. בהריון ראשון סבלתי מפיסורה (עם דימומים ביציאות) וקפלי עור בולטים ומכאיבים מאוד. עכשיו אין לי דימומים או כאבים ביציאות אך שוב קפלי העור בולטים ומכאיבים מאוד. מכיוון שמועד הלידה עדיין רחוק, תקופת הסבל ארוכה וקשה. האם יש משהו שניתן לעשות על מנת להקל משמעותית על הכאב? האם ניתוח הוא אפשרי בהריון? תודה.

ווקס שלום רב, כעיקרון אנו משתדלים להמנע מניתוחים בהריון אלא אם הסבל ניכר מאד ואין ברירה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, הניתנים לשימוש גם בהריון והנקה. אם נמשך סבל ניכר ומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר זמורה ותודה על תשובתך. אכן אני משתדלת לשמור על כלכלה רכה אך משקל העוברית בבטני לוחץ ודוחף החוצה את הקפלים. די בכך שאעמוד פרק זמן קצר על רגליי ונוצר לחץ וכאב חזקים מאד. מהם סוגי הניתוחים האופציונליים עבורי? האם חותכים את הקפל או תופרים אותם? והאם ההרדמה היא מקומית? המון תודה על תגובתך. וואקס.

שלום,אני בן 56, ולאחרונה שרירי הרקום חלשים. לעיתים תוך שיעול או צחוק -"בורחים" גזים. האם ניתן לטיפול?

ריקו שלום, תאורך מתאים לירידה מסויימת ביכולת השליטה בפי הטבעת, מצב רפואי שכיח בגיל המבוגר שיש לו כיום טיפולים רבים שיכולים לשפר את איכות החיים. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום, לבעלי יש פיסורה כבר זמן רב ובזמן האחרון עולה לו החום בנוסף לדימום. כרגע הוא סובל כל היום מכאבים עזים (עד כי אינו יכול ללכת), דימום ועלה לו החום ל-38.1. האם צריך לגשת למיון במקרה כזה? יש משהו מיידי שניתן לעשות (חוץ ממריחת משחה) או שפשוט לקבוע תור לניתוח בהקדם?

ורד שלום, חום אינו אפייני לפיסורה ומעלה חשד שיש בעיה אחרת או נוספת כגון אבצס בפי הטבעת. אם עדיין יש חום מומלץ לפנות למיון.

כמה זמן לאחר הזרקה הפיסורה אמורה להתרפא? האם זה הגיוני שלא מרגישים שום שינוי בעקבות ההזרקה? אם עדיין ממשיך לשרוף גם אחרי ההזרקה האם זה נורמלי וצריך לתת לזה פשוט זמן (כמה זמן כדי לדעת אם זה עוזר או לא?) - אם גם אחרי שבוע זה שורף האם זה עדיין הגיוני או שזה אומר שגם הבוטוקס לא עוזר? אם מדובר בזה שצריך לתת לזה זמן מה אפשר לעשות בינתיים (האם יש מישחה או משהו שיכול לעזור לזה להרפא יותר טוב - האם דרמקומבין ? או רקטוזורין (שזה ללא מרשם) ?)

רן שלום, בעיקרון בוטוקס מגיע לפעולתו המירבית מבחינת שיתוק השריר אליו הוזרק בטווח של 3-4 ימים, אולם גם לאחר הרפיה טובה על השריר יכול לקחת כשבוע עד שבועיים לפיסורה להרפא (כמו אחרי ניתוח למשל). אם אין כל הטבה בפרק זמן זה, ספק אם הטיפול הועיל כמצופה. ניתן במקביל לבוטוקס למרוח משחה מרפת שרירים כגון ניפדיפין או רקטוג'סיק, שכן מנגנון ההרפיה של השריר שונה ותאורטית טיפול במשחה מרפת שרירים יכול להגביר את האפקט של הבוטוקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום מזה כשנתיים וחצי יש לי פיסורה בפי הטבעת (כיום בת 24) הייתי אצל רופאים אך הם לא המליצו לנקוט בפעולות פולשניות וכו'. כשאני מסתכלת באיזור רואים משהו קטן. ורוב הזמן הפיסורה לא מפריעה לי. מדיי פעם כשיש לי יציאות קשות אז אני מרגישה דקירות בפיסורה ולעיתים גם יורד לי דם מהאיזור. היום קרה לי משהו מאוד מלחיץ. הייתי בשירותים והייתה לי יציאה ממש קשה ולאחר מכן התחיל לרדת לי הרבה הרבה דם. זה ממש מלחיץ אותי. במהלך היום, אפילו כשאני עושה פיפי, פתאום שוב האיזור מתחיל לדמם. אחד הרופאים המליץ לי על משחה שעזרה לי בעבר שנקראת rectogesic מרחתי אותה וזה לא עזר. האם יש טיפולים יותר מומלצים? מה כדאי לעשות? כמו כן כדאי לציין כי הבן זוג שלי מקיים עימי לעיתים יחסים אנאליים, האם זה מסוכן? האם הפיסורה זה משהו שנשאר תמיד או שהוא נעלם באיזשהו שלב? תודה רבה!

לינוי שךום, דמם כפי שאת מתארת יכול לנבוע מבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים , ועוד. כעיקרון, הסיכוי שמקור הדמם הוא בממצא מסוכן כלשהו כגון סרטן המעי הגס בגיל 24 וללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון פיסורה או טחורים גבוהים בהרבה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם אכן אובח,ה פיסורה, רקטוג'סיק היא משחה היכולה להועיל, אך יש לקחת בחשבון שדרוש טיפול מסודר לאורך תקופה בכדי להגיע לתוצאה הרצוייה. בעת שהפיסורה אינה פעילה, אין מניעה לקיים יחסי מין אנאליים בעדינות כל עוד זה לא כרוך בכאב או אי נוחות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

יש לי גרד תמידי בפה הטבעת אשר מתגבר בשעות הערב. המצב הפך אצלי כבר לשגרה ולמדתי לחיות עם זה אך זה מאוד קשה לי! הייתי אצל רופא נשים אשר אמר שאין קנדידה כמו כן אין לי טחורים, פיסורה וכו'. האזור נקי, עושה מקלחת פעם ביום. יש פעמים שאני פשוט לא יכולה להפסיק לגרד, זה פשוט מציק. למעשה אני לא יודעת מה הסיבה! האם יש משחות (לא אכפת לי גם על בסיס סטאואדי) שיעזור ויושיע אותי מהסבל הזה! האם יש בדיקות דם שניתן לאבחן משהו. פשוט מיואשת...

אלינה שלום, גרד אנאלי היא בעיה רפואית ידועה ומוכרת שיכולה להגרם ממגוון רחב של סיבות. לפעמים אנו לא מאתרים את הסיבה, אך מנסים טיפולים שונים באופן הדרגתי, ולרוב מצליחים בהדרגה לשפר את איכות החיים. ניתן להשתמש בשלב ראשון במשחת הגנה לעור כנגד תפרחת חיתולים (כמו שמורחים לתינוקות), ומומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

עברתי בדיקה ראקטלית אצל רופא המשפחה את הבדיקה עשה סטודנטית שנה ו אבל מאז עבר חודש ואני מרגישה בעקבות הבדיקה חוסר נוחות באיזור שלא הייתה לי לפני כן ולכן שאלתי בשאלתי הקודמת אם בדיקה רקטאלית יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך! כתבתה לי שבדיקה מיומנות לא עושה זאת. אנני יודעת אם עברתי בדיקה מיומנת? לאור זה או בלי קשר לזה מה יכולות להיות הסיבות לתחושת החוסר נוחות שאני מרגישה? מודאגת מזה מאוד..... תודה

ניצה שלום, אי נוחות באיזור פי הטבעת יכולה להגרם ממגוון רחב של סיבות, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם את סובלת במידה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם למי שעבר ניתוח פיסורה יש סיכון גדול, קטן, או זהה ביחס למי שלא עבר ניתוח?

אייל שלום, מטרת ניתוח לפיסורה הוא לרפא את הפיסורה הנוכחית, ואין לו אפקט משמעותי לעתיד. הגורמים החשובים במניעת פיסורה נוספת הם שמירה על הרגלי חיים הכוללים יציאות רכות והמנעות ממאמץ השירותים. מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים ושתיה מרובה או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב. אני מדממת על בסיס יומיומי מפי הטבעת דם טרי גם כשאני רק מטילה את מיימי ולא עושה משהו אחר. לפני כשנתיים קשרו לי טחורים ועשיתי בדעקת קולונוסקופיה שיצאה תקינה.הלכתי שוב לרופא- בעקבות החמרת הדמום ( תוך כדי הליכה לפעמים) והוא הציע לקשור לי שוב את הטחורים. מכיוון שההליך נורא כאב לי- יותר משתי לידות ללא אפידורל,שאלתי לגבי ניתוח והוא אמר שלא צריך. אני סובלת נורא מכאבים ומגירוד מרגיז בפי הטבעת וכמובן מדימום שלא מפסיק. אני חושבת לפנות לרופא פרטי מומחה,ולפני שאעשה זאת רציתי להתייעץ בפורום זה. מה עליי לעשות? להמשיך לקחת טיפול לטחורים- שקיבלתי מהרופא או להמשיך ברור? לתשובתך אודה, תמי

תמי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. כעיקרון, האינדיקציה העיקרית לטיפול בטחורים היא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן עליך להחליט כמה הסבל שאתה מתאר פוגע באיכות חייך היומיומית, ומה הטיפול שאת מעוניינת לעבור על מנת לשפר את איכות חייך. בהנחה שהסבל נגרם אכן עקב טחורים, סביר שאפשרויות הטיפול השונות המפורטות למטה לגיטימיות. לעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, אני בהריון שבוע 32, לפני יומיים גיליתי טחור בגודל של זית גדול מאז החיים הפכו לסיוט. אני לא יכולה לשבת, לעמוד, לשכב, כל מצב כואב לי מאוד! יש לי תור לרופא משפחה עוד כמה ימים ,אבל אני לא בטוחה שאני אעמוד בזה עד אז. איזה משחה או טיפול יכול לפחות להקל על הכאבים בזמן הקרוב, חוץ מכאבים עזים ברגעים אלו מפחיד אותי מצב הלידה וכל הלחצים , איך אפשר להקטין את הנזק של טחורים בלידה עצמה , מה טיפול המונע? מבקשת עזרתך/עצתך בדחיפות. תודה

הילה שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. אני מקווה שבינתיים ישנו שיפור עצמוני. תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לכל אחת מבעיות אלו טיפול מעט שונה. העצה העיקרית שניתן לתת ללא בדיקה היא להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, הניתנים לשימוש גם בזמן הריון. התקופה האחרונה של ההריון והלידה עצמה הם אכן גורמי סיכון להחמרת טחורים, אבל לא ניתן לעשות הרבה לשנות זאת פרט להקפדה על ריכוך יציאות והמנעות ממאמץ השירותים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם נמשך סבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני סובלת מטחורים כבר המון זמן רק שעד לפניי חודשיים הם לא כאבו והשפיעו לי על ההתנהלות בחיי היומיום...קבעתי תור לפרוקטולוג והוא ביצע טיפול קשירה של הטחור ואמר לחזור כעבור שבועיים על מנת לעבור קשירה נוספת..אחרי הקשירה לא היה שיפור ואפילו המצב החמיר..קבעתי תור אצל פרופ' פרטי והוא איבחן לי בנוסף לטחורים גם פיסורה. באותה הפגישה הוא טיפל לי בטחור באמצעות לייזר ושלח אותי הביתה עם קצף שמזריקים לתוך פי הטבעת בשביל הטיפול בפיסורה..הפיסורה עברה וגם לא היום כאבים אך הטחור נשאר באותו גדול ועדיין הקשה לי על יציאות בשירותים ועל שחרור גזים,יש לציין כי הכאבים פסקו!..קבעתי תור נוסף שבו ביקשתי טיפול קשירה והוא ביצע "טיפול ייסודי" הוא הניח שתי גומיות על הטחור..כרגע עברו כבר שלושה שבועות מאותו טיפול קשירה והמצב שלי פשוט קטסטרופלי אני סובלת מכאבים חזקים מאוד אני כל היום במיטה ובמהלך "ההחלמה" גם יצא לי מפי הטבעת טחור חי החוצה ואני כבר לא מצליחה להכניס אותו..הכאבים פשוט נוראיים..האם זה נורמלי? לפני הטיפול לא סבלתי מכאבים בעקבות הטחור..ועכשיו זה פשוט כאב בלתי נסבל..אני חושבת שאולי משהו לא בסדר איך יכול להיות שהמצב כל הזמן מחמיר??? האם לעשות ניתוח ולהפטר מהעניין לגמרי? אני לא יכולה לעבוד ולא יוצאת מהבית כבר שלושה שבועות...עדיין יורד לי משם דם .. האם אפשר כרגע להשתמש בנרות רקטוצורין? יתכן כי זה יחמיר? והאם כדי לגשת לניתוח במהירות האפשרית? (בת 22)

שלום רב. ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. אני מקווה שבינתיים ישנו שיפור עצמוני כלשהו. למרות שמהודעתך ניתן להתרשם מהסבל הניכר העובר עלייך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כאבים עזים והחמרת סימפטומים לאחר קשירת טחורים יכולה לנבוע ממגוון של סיבות, חלקן קשורות לאופן ביצוע הפעולה וחלקן לא. ישנם מצבים בהם הטיפול המומלץ יכול להיות ניתוחי, ומצבים בהם כדאי להתאזר בסבלנות. מציע לפנות לכירורג מטפל או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך מעט מידע כללי על קשירת טחורים: טחורים הם מעין "כריות" המכילות כלי דם קטנים מרובים, הנמצאים בתעלה האנאלית (פי הטבעת), ובאופן תקין משפרים את יכולת האטימה של פי הטבעת. לכל אחד מאתנו 3 קבוצות של טחורים – שניים בצד ימין ואחד משמאל. כאשר הטחורים מאבדים את המיקום התקין שלהם, בדרך כלל כתוצאה ממאמץ מתמשך ביציאה, הם יכולים לגרום לסבל המתבטא בדימום, כאבים ואי נוחות, והתבלטות של רקמות טחורים דרך פי הטבעת. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ (מטופלים רבים בוודאי עברו בדיקה זו קודם לכן במרפאה). כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. סיבוכים אפשריים כתוצאה מקשירת טחורים קשירת טחורים היא פעולה שגרתית המבוצעת בתדירות גבוהה על ידי רופאים המתמחים בתחום זה. הפעולה בטוחה למדי ושעור הסיבוכים בה נמוך. לעתים נדירות מופיעים בכל זאת סיבוכים, ויש להיות מודע להם. • כאב שכיח כי לאחר קשירת טחורים יש כאב קל ותחושת אי נחות למשך מספר ימים. במידת הצורך ניתן לקחת משככי כאבים פשוטים כגון אקמול ואופטלגין. לא מומלץ ליטול משככי כאבים המכילים אספרין או כאלה המעקבים את קרישת הדם, כגון נקסין, נורופן, אדויל, מוטרין וכדו'. אם מופיע כאב עז שלא מגיב לטיפול פשוט, יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון. • דימום שכיח כי מספר ימים לאחר קשירת הטחורים, בעת שהאיזור הקשור נושר, יש דימום קל, לעיתים ללא קשר ליציאה. אם מופיע דימום מאסיבי, שגורם לתחושת חולשה, סחרחורת וכדו', יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון. אם הנך נוטל תרופות המעכבות את קרישת הדם, כגון אספירין או קומדין, אנא הודע זאת לרופא המטפל טרם קשירת הטחורים. • זיהום זיהום באיזור פי הטבעת לאחר קשירת טחורים הוא נדיר ביותר. אולם אם מופיע חום מעל °38 מלווה בכאב עז ולעיתים קושי במתן שתן יש לפנות לחדר המיון בהקדם. לאחר קשירת הטחורים, חשוב להיות במעקב של הרופא המומחה בתחום זה, בכדי להעריך את יעילות הטיפול.

שלום, קודם כל תודה רבה על התייחסותך..אזבהמשך למצבי,קבעתי תור לניתוח, הגעתי לניתוח בידיעה שאני הולכת לעבור הרדמה כללית..בפועל הזריקו לי טשטוש דרך אינפוזיה..אני לא יודעת אם תוכל לעזור לי בנושא הזה אבל בכל אופן אני אנסה...ברגע שהזריקו לי את הטשטוש הרגשתי קושי בנשימה ומיד ביקשתי שיורידו ממני את מסכת החמצן כיוון שהתחיל לי רפלקס הקאה (לא הקאתי כי הקיבה שלי הייתה ריקה) בכל אופן הרפלקס נמשך מס' פעמים..במקביל לחץ הדם שלי ירד ל70 והדופק שלי זינק ל170..לאחר מכן כנראה נמנמתי קלות..הם הזריקו לי חומרים להעלאת לחץ דם ולהורדת הדופק..הדופק ירד ל130..התעוררתי עדיין בחדר הניתוח כשהגוף שלי רועד..רעד בלתי נשלט..לאחר מכן הודיעו לי שהם לא ניתחו אותי וגם לא ינתחו היום כי הרופא המרדים לא מאשר..הוציאו אותי החוצה להתאוששות ובמשך 8 השעות הבאות שהעברתי שם הדופק שלי עדיין לא ירד ..נשאר 120-130 כששאלנו את הרופאים מה גרם לתגובה הזו של הגוף שלי הם לא ידעו לתת תשובות ואמרו שכנראה התרגשתי יתר על המידה וזו התוצאה..אך ברור שישנה איזו בעיה עם החומר שהוזרק..מה יכול לגרום לתגובה כזו? האם תיתכן אלרגיה לחומר? האם זה יכול לשבש אצלי משהו לטווח הארוך? איזה שאלות אנו אמורים לשאול בנושא כי מה שקרה שם לא היה נורמלי ובטח שלא נובע מהתרגשות..כולנו מתרגשים לקראת ניתוח..נתנו לי לעשות בדיקות אקו לב והולטר..עכשיו אנו מחכים לתוצאות ואמרו שאם הכל תקין אז נוכל לקבוע תור לניתוח..האם יש עוד משהו שכדאי לי לדעת לפניי?