פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום רב, אני לא יודעת אם יש לי פיסורה או לא, לעיתים יש כמו חתך בפי הטבעת והוא גם מעט מדמם, לעיתים זה אולי טחור שיוצא מזכרת מהלידה לפי כמה שנים. חברה הביאה לי את המשחה רקטוג'סיק ורציתי לדעת אם מותר להשתמש בה גם אם לא נבדקתי ע"י רופא כי אין ממש סיכוי שאלך לרופא, ותופעות הלוואי שקראתי שם קצת מפחידות. האם כדאי לנסות אותה או שזה עשוי להזיק? והאם מותר להשתמש בה בשעת מחזור? כי זה מרחיב את כלי הדם... תודה מראש.

אני שלום, רקטוג'זיק היא משחה המכילה תרופה וניתנת במרשם רופא, ולא מומלץ להשתמש בה ללא בדיקה או באבחנה לא ברורה. אין מניעה להשתמש הרקטוג'זיק בזמן מחזור. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסימפטומים שאת מתארת יפריעו לאיכות חייך מספיק בכדי לפנות בכל זאת לרופא, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לאחר שקראתי תגובות קשות על המשחה, רכשתי אותה בכל זאת בעצת הרופאה הכירורגית. התופעות איומות!! כאבי ראש, סחרחורת, בחילות ועוד.... כאילו מישהו החדיר בי פצצה. מה שהציל אותי בסוף, הייתה תזונה נוזלית ומשחת עזרקאין לאלחוש.

שלום, אני בחור בן 31 ובשנים האחרונות סובל מאוד בזמן קיום מין אנאלי. הלכתי לפרוקטולוג והוא זיהה אצלי טחורים בדרגה 2 ואמר שלא מטפלים בזה. האמת היא שבחיי היומיום זה לא מפריע אבל מין אנאלי מאוד כואב לי ולאחר חדירה יש לי דימום מפי הטבעת במשך כמה ימים ואני לא יכול לעשות מין אנאלי שוב במשך שבוע עד חודש. יש לציין כי לא עוזר גם אם אני שם המון חומר סיכוך וגם הפסקה של חודשיים לא עזרה. השאלה שלי האם ניתן לטפל בזה בכל זאת כדי שאוכל לעשות מין אנאלי ללא כאבים?

עופר שלום, טחורים בדרגה נמוכה לרוב לא גורמים לכאבים בזמן מין אנאלי ולאחריו. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה בזמן כאב פעיל.

ד"ר זמורה שלום רב, לפני כ8 חודשים ביצעתי בדיקת אנדוסקופיה של המעי בה אובחן סעיף בסיגמא ומעח צר, במאז היו לי שני התקפים של אקיוט דוירטיקוליס , שהצריכו אישפוז של כ 4 ימים כל פעם לקבלת טיפל אנטיביוטי דרך הוריד. לפי אירועים אלו לא היו לי כל בעיות במעי או ביציאות (יציאה סדירה כל בוקר אחרי הקפה). האם יש קשר בין בדיקת האנדוסקופיה האירועים ?

שלום רב, לרוב בדיקת אנדוסקופיה לא גורמת להתקפים של דיברטיקוליטיס. יחד עם זאת, קשה לקבוע חד משמעית לכאן או לכאן.

שלום ד"ר זמורה ותודה על תשובתך, רציתי לשאול האם יש מחקרים שבדקו את הקשר בין בדיקה אינדוסקופית להתעוררות של סעיפים ולהתפתחות זיהומית דבירטיקוליטיס בעיקר כשהאמור בפרק זמן קצר (מספר שבועות) בין הבידקה להתקף הראשון ? אשמח לקבל הפניה למאמרים בתחום זה.

שמי אירית אני בת 34 אמא לשניים , שנה וחצי לאחר לידת בני בלידה טבעית ללא סיבוכים החלו כאבי בטן ובחודש נוב' 2009 כאבים עזים באגן . אציין כי כאבי הבטן אובחנו ללא בדיקות כמעי רגיז. בחודש ינואר 2010 התפוצץ לי תוספתן בבטן בבית החולים ברזילי אבחנו זואת כדלקת אגנית אושפזתי למשך כשבוע עם אנטביוטיקה דרך הוריד ועוד שלושה שבועות דרך הפה. מאז ועוד קודם יש לי כאבים באגן עם לחץ על הרקטום. רק בחודש מרץ אובחן התוספתן נותחתי והוצא תוספתן קרוע 3 ס"מעם שטפי דם אפורים והמלצה להמשך ברור. . כאשר כאבי האגן והבטן נמשכו עשיתי קלונוסקופיה אשר יצאה תקינה מאז עברתי יתוח של לפרוסקופיה בוחנת. הופרדו הידבקויות והוציאו אבצס עם חיידקי סטף וברוונד. מאז עברתי גם MRI אגן הכולל את אברי הבטן ואת עמוד השדרה הכל יצא תקין. בלפרוסקופיה הבוחנת היה חשש לאדונמיוזיס ולכן אני כבר 3 חודשים לוקחת גלולות ברצף אבל זה לא עוזר ויש לי התקפי של כאבים פנימיים ברקטום הפנימי שמקרין מבפנים כפלי חוץ מעין כאבים עיצביים שלא נותנים לי מנוח, ההתקף מתחיל או במאמץ או מיד לאחר קיום יחסים ומגבר ונמשך כשבוע או לאחר יציאה ומצגבר ונמשך כשבוע. אין לי עצירות יציאות או פעם ביןום בבוקר או יותר לרוב יציאות רכות. כנבדקתי ע"י פרוקטולוג בדיקת רקטוסקופיה בעומק של 15 ס"מ ממש בכיתי מכאב חד כששאלתי מה כואב לי הוא אמר שהפנה לגיניקולג טוב. פניתי .....עדיין למרות נטרול המערכת הנשית ע"י גלולות אני סובלת מאוד מאוד....למי לפנות?

אירית שלום, צר לי לשמוע על סבלך. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. נשמע כי מדובר בבעיה מורכבת, ולכן כנראה צריך יעוץ משולב של מספר בעלי מקצועות רפואיים, כולל לכירורג קולורקטאלי, לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האג, וגניקולוג מומחה לאנדומטריוזיס.

לגבי זריקת בוטוקס לפיסורה לפי מ שהבנתי בעקרון אין סיכון בדבר הזה ואין שום נזק שיכול להגרםץ השאלה שלי היא האם מכיוון שהבוטוקס בעצם משתק שריר - האם זה לא עלול לגרום לניוון השריר או לתגובה שלילית אחרת וגם לאחר פוג השפעת הבוטוקס עלולות ליהיות תופעות לוואי שליליות כתוצאה מהשפעתו?

שלום אב, הזרקת בוטוקס היא פעולה פולשנית וכרוכה בסיכון קטן אך קיים לסיבוכים כגון זיהום מקומי וכד'. כמו כן, יכולה להיות ירידה קלה וחולפת ביכולת השליטה. הזרקת בוטוקס לא גורמת לנוון השריר, והשפעתו חולפת בטווח של כ 3-4 חודשים ללא תופעות לוואי כתוצאה מכך.

לד"ר זמורה שלום רב, לפני כשבועיים עשיתי בדיקת TRUS על מנת לבדוק את תקינות דופן הרקטום לאחר לידה טבעית עם קרע דרגה 3.(ילדתי לפני חודשיים וחצי) התוצאות היו שדופנות הרקטום הדגמו כתקינים ובדופן קדמי אמצעי של התעלה האנאלית הודגמה חוסר המשכיות של הסוגר הפנימי והחיצוני היכול להתאים לרקמת צלקת. רציתי בבקשה לשאול קודם כל מה זה אומר? האם יש לי נזק כתוצאה מהקרע? והאם זאת הסיבה שאני מרגישה בריחת גזים? תודה מראש

רחל שלום, במגבלה שהבדיקה לא מול עיני, ובמגבלה שמשמעות בדיקת הדמיה צריכה להשתקלל בהקשר עם הבדיקה הגופנית, בדיקת ה TRUS מציעה שישנו קרע בשריר הסוגר שסביב פי הטבעת, אשר סביר שנגרם בעת הלידה. יתכן בהחלט שיש קשר בין ממצא זה לקושי בשליטה בגזים. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטריה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום. אני סובלת מטחורים מס שנים. מאוד סובלת מכאבים חזקים. ילדתי לפני כחודשיים. בזמן ההריון התחילו לי גם כאבים בכף רגל ימין. כל פעם שאני עושה יציאה יש לי כאבים מאוד חזקים בטחורים עם דימום אך גם כאבים בכף הרגל. שמתי לב שהכאבים בכף הרגל קשורים לכאבים בטחורים. האם יש קשר? סובלת מעצירות והתחלתי להשתמד בתכשירים משלשלים לפעמים. תודה. יש לציין שהכאבים בכף הרגל מאוד חזקים ונוטלת כל הזמן נגד כאבים

לריסה שלום, כאבים בכף הרגלאינם תלונה אפיינית לטחורים, ולמרות קשר הזמן בין כאבים אלו לסבל מהטחורים, לא בטוח שהם קשורים סיבתית. ממליץ לפנות לאורטופד לייעוץ לגבי הכאב בכף הרגל. לגבי הסבל הקשור בטחורים, אנא מצאי מידע כללי למטה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

אני בת 53 וכבר 3 שנים אני מתלוננת על כאבים עזים שהתחילו בבטן ובחודשים האחרונים גם כאבי גב תחתון. הכאבים שלי לא קבועים,,זה יכול להתחיל בכאבי גב תחתון עזים ולאחר מכן כאבי בטן,הכאבים כל כך חזקים שאני רצה מהר לשכב וזה הדבר היחיד שעוזר לי,לא אופטלגין ולא תרופות אחרות,,,רק שכיבה מעלימה את הכאב. לפני 4 חודשים נוסף כאב מסוג חדש,,כשאני קמה חזרה אחרי מנוחה כדי לבדוק אם אני יכולה להמשיך לתפקד אני מרגישה כאב חד מהבטן לכוון החזה עד הכתפיים.עד כדי כך שחייבת לשכב חזרה מהר ,,לא יכולה להמשיך לעמוד בשום אופן,,,אחרי שכיבה של שעתיים בערך אני מנסה לקום לאט לאט ואז יותר טוב,,,לפעמים אני קמה לפני הזמן ורואה שאין שינוי אז נשכבת חזרה. גילו שיש לי אבנים בכיס מרה והרנייה במפסעה שמאל וגם ימין , לא נראה לרופאה שלי שיש קשר לכאבים הללו, שמתי לב שכשאני מנגבת צואה לא רואה דם אבל כשמכניסה קצת פנימה יותר את האצבע עם הנייר אני כן רואה טיפה דם בהיר.בשנה שעברה הבדיקות של דם סמוי היו בסדר,,,לא נמצא דם סמוי. אנא עזרתכם אני מיואשת,,אין לי חיים נורמלים בגלל זה. יש לי שילשולים ממש כמו מים לפעמים אבל אין לי חום ויש לי תיאבון. המליצו לי על קולונסקופיה ואני ממש מפחדת מזה האם יש אפשרות אחרת? קראתי על בדיקת דם לגילוי סרטן המעי האם אני יכולה לעשות זאת במקום הקולונסקופיה? נ.ב האורטופד חושב שכדאי לעשות גם מיפוי עצמות לא יודעת אם יש קשר ושוב תודה מראש על עזרתך דוקטור,,,מצפה לתשובה בהקדם. אגב הכאבים הללו הם כמעט כל יום,,,לפעמים קורה שיש לי שקט יום 1 ולמחרת חוזר הכל "כרגיל" כך שבועות חודשים ושנים בפעם הראשונה שהכאב לחץ לכוון החזה עד הכתפיים כל כך נבהלתי,,,נסעתי לבלינסון ושם אפילו לא בדקו אותי,,,שלחו אותי הביתה בלי לנסות לעזור לי אפילו איך ייתכן? אני חסרת אונים.

מלי שלום רב, צר לי לשמוע על סבלך. יחד עם זאת, סביר שקשה לבצע בירור יסודי של תלונותיך אם אינך מעוניינת לבצע את הבדיקות אליהן נשלחת. בנסיבות שאת מתארת, לא נראה לי שיש תחליף סביר לקולונוסקופיה כדת וכדין. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב 1.האם בדיקה רקטלית ידנית כשלעצמה יכולה לגרום נזק בילתי הפיך כלשהו ? 2. האם בדיקה רקטלית ידנית כשלעצמה יכולה לגרום לצניחת הרקטום? תודה

ניצה שלום, בדיקה רקטאלית שמבוצעת במיומנות לא גורמת לנזק, ובוודאי לא גורמת לנזק בלתי הפיך, ואינה גורמת לצניחת רקטום.

שלום שוחררתי לפני שבועיים מאשפוז בן שבוע עקב דיברטיקוליטיס. אני בן 29. אני על דיאטת סיבים לבנתיים יש לציין. מאז השחרור יש לי תחושה לא נעימה בפי הטבעת ובימים האחרונים יש לי כאבים עזים שם. האם יש קשר בין שני הדברים? והאם ניתן להקל על זה.

ירון שלום, כאבים עזים בפי הטבעת אינם תופעה נפוצה של דיברטיקוליטיס. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום אני נוטל פלוטין וקיבלתי מרשם לפליט אנמה לשם ביצוע הבדיקה. בבדיקה של תגובות בין תרופתיות נמצאה אזהרה חמורה וסיכון ממשי. איזה חלופות בטוחות קיימות על מנת לבצע את הבדיקה במקום פליט?

יוסי שלום, אנא התייעץ עם הגסטרואנטרולוג / המכון הגסטרואנטרולוגי מבצע הבדיקה

שלום אני בן 17 ולפני יומיים בצורה מפתיעה יצאה לי בליטה ממש קרוב לפי הטבעת..צבעה לבן שנוגעים בה ממש ממש קצת אני מרגיש רגישות יתר..יתכן שזה מוגלה?ושזה יעבור עוד מעט לבד? היתכן שבגלל שהתחלתי לעשות ריצות מסיביות של 10 ק"מ פעם ביומיים+כפיפות בטן מתח וכו..? האם זה יעבור לבד?אני לא מתכוון ללכת לרופא..תודה

שלום רב, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, אבצס, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אתה לא מתכוון ללכת לרופא, סביר שלא ניתן יהיה לתת לך יעוץ חד משמעי. אם בכל זאת אתה רוצה להבדק, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר זמורה שלום, ביום רביעי החל לצאת לי טחור, עדיין הלכתי לעבודה ותפקדתי כרגיל משום שכבר היה לי כמה פעמים וזה לא היה נורא כלכך... ביום חמישי לעומת זאת הוא יצא במלוא הדרו והיה פשוט גדול בהרבה ממה שהתרגלתי אליו בעבר ובהתאם לגודלו כך גם הכאבים שליוו אותו היו גדולים עלי וביטלתי עבוד. כבר ביום רביעי התחלתי למרוח פרוקטו גליוונול וכמובן לשמור על היגיינה מירבית של איזור פי הטבעת, ביומיים האחרונים החלה נסיגה והכאבים פחתו משמעותית כך שאני יכולתי לשוב לתפקוד מלא, אך אתמול בערב שמתי לב לכמתי דם על התחתונים וכך גם היה היום, נדמה כי ישנו דימום קל מהטחור למרות שהוא עצמו עדיין בנסיגה ואינו כואב כלכך (כמובן שעדיין יש כאבים אך הם יותר אי נעימות מאשר באמת כאבים). האם זה סביר או שעלי לפנות בדחיפות לפרוקטולוג לצורך בדיקה? מקווה שתוכל לעזור לי, בתודה, דניאל.

דניאל שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לטחור חיצוני עם קריש דם, והמהלך הטבעי של בעיה כגון זו הוא ספיגה הדרגתית של קריש הדם והקלה הדרגתית בסימפטומים. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הקלה בפרק זמן של כשבועיים או שישנה החמרה כלשהי מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לד"ר זמורה הנכבד, תודה רבה לך על ההסבר המפורט שנתת לי בקשר לבעייתי. אם יש לך קליניקה במרכז הארץ הייתי שמחה לדעת את כתובתה. כל טוב

עדינה שלום, ניתן לפנות הן דרך מרפאתי הפרטית, בתאום עם מזכירתי יעל - 054-6464081, או במרפאה הקולופרוקטולוגית של תל השומר 03-5305000 (לא מובטח שאהיה המטפל אבל מובטח מומחה לכירורגיה קולורקטאלית מהצוות שלנו)

ד"ר, שלום. אני בן 38, לפני כשבועיים הייתי בים עם בגד ים, שהיה בו "תחתון רשת". כשחזרתי מהים, הרגשתי כאילו כל העור מפי הטבעת עד האשכים בוער, והנחתי שמדובר בתחתון של בגד הים, ש"צרב" את האיזור. לאחר יום-יומיים לא הרגשתי יותר כלום וההרגשה חלפה. כמה ימים מאוחר יותר, במקלחת, הרגשתי בפיסות עור קשות מסביב לפי הטבעת. הנחתי שמדובר במעין כויה או משהו כתוצאה מאותו אירוע. אבל אתמול כשהסתכלתי עם מראה באיזור, ראיתי ממש פיסות עור "בולטות" בהירות, כמעט לבנות, מסביב לפי הטבעת, שטוחות, שאינן כואבות אבל מדאיגות אותי מאוד. הן אמנם לא כואבות אבל מידי פעם אני "מרגיש" את האיזור. אני כרגע בחו"ל אבל קבעתי כבר תור לפרקטולוג. מה זה יכול להיות? האם זה קשור לאירוע מהים, או שמדובר באיזו מחלה לא קשורה? תודה, א.

שלום רב, תאורך יכול להתאים לקפלי עור סביב פי הטבעת שלא בהכרח קשורים לשאר התלונות שציינת, אבל לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

אני סובל בבמספר בעיות במערכת העיכול כבר מספר שנים : בעיקר מכאבי בטן דיפוזיים מסביב לתבור יום ולילה ,שמופעיים אחרי אוכל , לאחרונה הופיעו גם הקאות עם החמרה בחודש האחרון , הקאה אחרי כל ארוחה . סובל מעצירות לסירוגין זמן רב ,נעזר בתה משלשל , שמקל על כאבי בטן , אחרי יציאות כאבי בטן נרגעיים . לפני שנה עשיתי גסטרו+קולונוסקופיה -ללא ממצא גס? ב בגסטרוסקופיה לפני 3 ימים דואודניטיס ואנטרל גסטריטיס. נשלחו ביופסיות ובדיקת HP טרם התקבלה תשובה .בבדיקות גסטרוסקופיה לפני 4 שנים גם היה דלקת בתריסריון לא זכור לי על טיפול שקבלתי אבל מופיע בתיק טיפול משולש שהומלץ .. CT בטן לפני שנתיים סעיפים במעי הגס, הרחבה של פיטולי מעי הדק פרוקסימליים (ג'יג'ינום) מורחבים עד 4.4 ס"מ ,היה רושם לעיבוי דופן קל בפיתול המעי פרוקסימלי ודיסטלי להרחבה .בלוטות לימפה מזנטריאליות עד 2 ס"מ. מה גישה לדואודניטיס כרונית היום .מה גישה לטיפול בסעיפים לא פולשנית ופולשנית ? האם כדאי להמשיך בירור לממצאים שהיו ב CT ב2009 אולי על ידי קפסולה אנדוסקופית ?

עמי שלום, תלונותיך יכוליות להגרם ממגוון רחב של סיבות, ומהבדיקות שציינת לא עולה עד כמה שאני יכול לשפוט הסיבה הברורה לתלונותיך. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום האם חזרה של פיסורה מעידה על מחלת דלקתית כ קוליטיס או קרוהן לפני 5 שנים ניתוח פיסורה לפני 3 חודשים אובחן שוב פיסורה לאחר טיפול משמר הושגה הטבה משמעותית לתקופה של חודש עם התחושה שזהו זה נרפא שהכול תקין ביומיים האחרונים שוב כאבים עזים שאלה נוספת האם האיפול בבוטקס וגלי רדיו יעיל לפיסורה כרונית בברכה

רותי שלום, פיסורה חוזרת אינה מעידה לרוב על מחלת מעי דלקתית, אלא אם ישנם סימפטומים אחרים מחשידים כגון כאבי בטן תכופים או שלשולים. כעיקרון, ניתוח לפיסורה פותר באחוז גבוה את הבעיה הנוכחית, אך אין לו אפקט מניעתי לעתיד, ולכן, אם הרגלי החיים שגורמים לפיסורה להתבטא, כגון עצירות, נמשכים, פיסורה יכולה להווצר שוב. בוטוקס יעיל לטיפול בפיסורה כרונית עם שיעורי הצלחה של כ 60-70%, וגלי רדיו אינם במכלול הטיפולים הקונבנציונאליים לפיסורה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום אני בן 30 מיזה 3 שנים אני סובל מדם בצואה לפעמים יותר רציני לפעמים פחות,יש תקופותץ שאין בכלל ,שמתי לב שיש לי מין משהו כזה שיוצא בפי הטבעת כמו חתיכה כזו,וגם לפעמים נפיחות מאד רצינית שיורדת לאחר זמן מה והיא גם מדממת . זה נררא מגרד לפעמים וזה לפעמים מוציא מין רירית,לאחרונה התגלה אצלי אנמיה שמטופלת בכדורי ברזל[ונשלחתי לקולונוסקופיה שאני אמור לעשות בשבוע הבא] אני די לחוץ שחלילה יגלו דברים כמו פוליפים או בעיה אחרת במעיים שאלתי היא האם התסמינים שרשמתי מתאימים לבעיית טחורים או למשהו אחר יותר גרוע? אודה על תשובתך המהירה

שלום רב, תלונות כפי שאתה מתאר יכול בהחלט להחשיד לטחורים, למרות שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 30 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים גבוהים בהרבה. אם הרולונוסקופיה תהיה תקינה נישן כולנו יותר טוב בלילה. אם הטחורים מדממים במידה שהם גורמים לאנמיה, כדאי לשקול לטפל בהם. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם הסבל והדמם הניכר נמשכים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

אני רוצה לדעת אך מטפלים בדלקת במעיי הגס ואם זה לוקיח זמן כי זה כואב מאוד

שושי שלום. ישנם סוגים רבים של דלקות במעי הגס, ולכל סוג טיפול או מספר סוגי טיפולים אפשריים. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

הי,תודה על התייחסותך. במה ניתן להשתמש [טבעי]כנגד עצירות הנובעת מרקטוצלה [עקב לידות],כמו שציינתי בהודעתי הקודמת אינני מעוניינת בניתוח,ואכן אני עושה ספורט,שותה הרבה ומשתדלת לאכול תזונה בריאה עם סיבים,הקושי הוא בהתרוקנות עקב האנטומיה שנפגעה.תודה ויום טוב.

צילי שלום, אם היציאה לא רכה כספוג מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם הבעיה היא אנטומית, ריכוך יציאות יכול לעזור באופן חלקי בלבד. אם הסבל העיקרי הוא כתוצאה מרקטוצלה, לעיתים נשים מכניסות בעדינות אצבע לנרתיק בעת ישיבה בשירותים ומיישרות את הקיר האחורי של הנרתיק, בין הרקטום לנרתיק, ובכך מקילות על היציאה.

ראשית רציתי להודות לך על התיחסות ומענהאישי כל כך תומך ומרגיע ,רציתי מאד לשתף אותך לאחרכאבים קשים מאד הקדמתי ביקורת שתוכננה לשבוע הבא לאתמול ,מאחר ויש כאבים מאד קשים באיזור פי הטבעת כאבים אחרי התרוקנות ובזמן התרקונות , היתי אתמול באיכלוב ראה אותי המנתח והחליט שצריך לעשות star 'אבל הפעולה מצריכה התיעצות עם רופא נוסף ,שנקבע תור להיום , בשאלתו שאל המנתח את רוצה שנעשה עוד ניתוח ? היום נסעתי לרופא נוסף שפתח את כל הבדיקות שעברתי יש לציין שאצל רופא זה היתי באופן פרטי לפני 3 שנים הוא המליץ ניתוח פיסורה אנזימוס וטיפולי ביופדבק מאחר ובתי חלתה והיתה באישפוז ארוך לא התפנתי לעצמי הוא רצה לעשות בזמנו את הניתוח באסותא פרטי לא ראיתי צורך בכך אם הוא גם מקבל באיכלוב הביקורת שלי היו אחכ באיכלוב , לכן העדפתי להיות מנותחת באיכלוב, הוא בדק אותי בדיקה נוראית וכואבת אבל אין ברירה זה משהו שחיבים לעבור ,אחרי הבדיקה אמר אין מה לעשות תחיי כך עם הכאב אני לא יכול לעזור לך הכיצד שהיתי אצלו פרטי הוא בנה תוכנית טיפולים מסוימת ,אתמול הוחלט על תוכנית נוספת ופתאם תחיה עם הכאב ממש בכיתי כי ה לא נשמע לי הגיוני איך אוכל לחיות כך זה לא איכות חיים אני לא מצליחה להתפנות לבד רק על ידי צינתור כל יום בין שעתיים לשלוש שעות עד שאני מתפנה וזה לא עד הסוף ,שנית עכשיו אחרי היתוח הכאבים אחרי והשרפה המקומית והכאב שיורד מהאגן לרגליים, הרגליים כבדות קשה לי ללכת , בסיכום הוא רשם סימנים סונגרפים של אנזימוס מה זה ? רשם שבקולנוסקופיה יש srus פיסורה אנאלית טונוס מוגבר בשריר הסוגר לשקול טיפול במרפאת כאב או sns מאד נעלבתי שכך אני נזרקת ביקשתי שיעזור אולי יפנה לתחום אחר ,סליחה אין מה לעשות איך יתכן שפתאם שינה את ההחלטות,יש לציין גם יש טחורים חיצוניים גם זה היה שלב ופתאם תחיי כך אני מאד מצטערת שאני נופלת עלייך עם הסיפור שלי הגישה וההתיחסות שלך להודעות שלי גרמה לי לשתף אותך אודה לך באם תוכל לעזורלי לייעץ לי אפילו להגיע לתל השומרתודה שרית .

שרית שלום, צר לי לשמוע על החוויות שעברת. כפי שציינתי בעבר, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון אניזמוס הוא מצב בו אין הרפיה טובה של שרירי רצפת האגן בעת התרוקנות, ו SRUS הוא מעין פצעון שפיר שנוצר ברקטום כתוצאה מנסיונות כרוניים להתרוקן בהעדר הרפיה של רצפת האגן. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי נוסף לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

לאחרונה אני חש אי נוחות בעצם הזנב.. קראתי את ההתכתבויות על סערה הפוכה אך אינני סובל מדימום הפרשה או פצע באיזור. אני מרגיש נפיחות מוזרה (גוש קטן)באיזור המחבר את הישבנים. האם אלו תסמיני התחלה לסערה הפוכה? האם בשלב כזה ניתן לפתור זאת ללא ניתוח? תודה

אייל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאתה מתאר יכולות בהחלט להחשיד לסינוס פילונידאלי, המכונה בלשון לא מקצועית שערה הפוכה, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. הטיפול העקרוני בסינוס פילונידאלי הוא ניתוחי, וטיפולים אחרים כגון טיפול אנטיביוטי מהווים לרוב רק "כיבוי שריפה" זמני. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

שלום ד"ר אני בן 27 סובל מצניחה כלשהי.צילמתי את הצניחה האם יש אפשרות לשלוח לך תמונה של הצניחה למייל ותוכל להגיד לי מה אתה רואה? תודה

אפשר לנסות. [email protected]

שלום ,אני נער בן 17 ושמתי לב לגולה מוזרה בפי הטבעת מקצת חקירות באינטרנט נראה לי שזה טחור אבל קראתי שטחורים בדרך כלל מופיעים אצל אנשים מעל גיל 20 מה אני יכול לעשות בעניין למי לפנות או אולי אפשר לטפל בזה לבד?

דניאל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. טחורים יכולים בהחלט להופיע גם באנשים בגילך, ועצם הגיל אינו שולל טחורים. יחד עם זאת, גולה בפי הטבעת יכולה לייצג מגוון של בעיות, כולל טחורים, אבצס ועוד. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא לא עובר ומפריע לך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם מופיע כאב עז או חום יש לפנות למיון.

אני בת שבעים פלוס. לאחרונה נפגמה האלסטיות של הרקטום וכשיש לי יציאה רכה היא "בורחת" בחלקה החוצה, ושוב אין לי היכולת להתאפק עד שאני מגיעה לשירותים הקרובים. כך קורה גם עם השתחררות גזים, הם כבר לא מחכים ל"אישור" ממני לצאת. האם יש פתרון שאינו ניתוחי? תודה מראש

עדינה שלום, ירידה ביכולת השליטה בפי הטבעת היא בעיה נפוצה בקרב נשים בגילך ובשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפול בה. חלק מהטיפולים אינם ניתוחיים, כגון פיזיוטרפיה מיוחדת לשרירי הסוגרים שנקראת ביופידבק, חלק מהטיפולים כרוכים בפעולות כירורגיות פשוטות בסיכון נמוך, כגון הזרקת חומרים מעבים סביב פי הטבעת, וחלקם כולל ניתוחים יותר גדולים כגון תיקוני סוגרים, השתלת קוצבים על עצבי האגן ואף השתלת סוגרים תותבים. מגוון האפשרויות הטיפוליות מאפשר לנו כיום לשפר את איכות החיים לרוב הסובלות מבעיה זו, ובדיקות המדגימות את מבנה ותפקוד הסוגרים עוזרות לנו לכוון את הטיפול נכון יותר. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שמי שרית התיעצתי איתך מספר פעמים ראשית אני מודה לך על התיחסות אישית ומדהימה מצידך יישר כוח על עבודתך, בעבר פניתי אלייך בנושא בעיית התרוקנות קשה המלווה אותי מזה 3 שנים ,אני לא מתפנה באופן עצמי אלא בעזרת צינטור עצמי , לפני שבוע עברתי ניתוח פיסורה שעד רגע זה אינני יודעת מה עשו לי לא נשארו תפרים חתך כלום ,מלבד שטפי דם בהמלצת פרופסור גולדמן שהוא ניתח בבית חולים איכלוב הומלץ על שימוש בקונסיל ,יש לציין אין לי עצירות ,יש לי יציאות רכות התזונה שלי עשירה בסבים אין בעיה של עצירות הבעיה היא הבפקק הסגור שלא נפתח, כל התכשירים למניהם אבלוק בנפייר שמן פארפין פאגלקס כל התכשירים ניסתי הם חותכים לי את הבטן אבל אין יציאה הכל סגור , יש לציין לאחר הניתוח כל יציאה זה גיהנום כמו שמישהו חותך אותי עם סכין ,רציתי לשאוול יש לי גם כאבים עזים בבטן תחתונה למטה ובאיזור התבור מאד שורף לי (יש לציין כי בתבור יש לי שבר) האם יש קשר בין הדברים יש לציין הסבל נהיה פי מיליון קשה לי לאכול כי זה תחושה של בלון בפי הטבעת אם אני לא מתרקונת ,אם ארני מתרקונת זה כמו לחתוך את עצמך עם כל המרככים למינהם זה קטסטורפה אני פשוט מנוטרלת לא עובדת לא מתפקדת הכאבים משום בא יורדים לי לרגלים ואני ממש באאואט ,יש לציין גם מאז הניתוח אני בתרדמה איומה עיפות האם זה קשור להרדמה ?האם הכאבים זה מה שמאפיין אחרי ניתוח, האם תוכל להמליץ לי מה לעשות בנוגע לפקק שיש בפי הטבעת אודה לך מאד באם תוכל לעזור לי נמאס לי כל יום משעה 0730 עד 1030 לנסות להתרוקן בצינתור ולאחר מכן להיות מושבתת לכל היום גם ילדי לא מבינים מה קרה לאמא שלהם ?אודה לך גם אם יש משהו נגד כאבים נתנו לי איבופן שממש לא עוזר בתודה ובכבוד רב ושבת שלום שרית .

שרית שלום, צר לי לשמוע על סבלך, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח, במקרה זה כירורג מנוסה ביותר, או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום, אני חייל ובעוד מעט זמן אעבור ניתוח PNS לכריתת סינוס בישבן. רציתי לדעת האם עלי להתאשפז לפני הניתוח, ואם כן כמה זמן, ובנוסף כמה זמן אצטרך להתאשפז לאחר הניתוח, אם בכלל? לבסוף האם ידוע לך, לאחר הניתוח, כמה גימלים אקבל? תודה רבה

ערן שלום, התשובות לכל השאלות ששאלת תלויות בסוג הניתוח המתוכנן (ישנם ניתוחים שונים לטיפול בסינוס פילונידאלי) וברוטינות של הרופא / המחלקה המנתחת. לרוב משתחררים באותו יום או למחרת, וישנה תקופת החלמה בבית בה סביר שתקבל גימלים. מעבר לכך מציע להפנות שאלות אלו לכירורג המנתח או למחלקה המנתחת .

לפני כמה ימים אובחנת אצלי פיסורה, הרופא המליץ להמתין כ10 ימים לפני החלטה לנתח משתמשת לסרוגין בניפידיפין ופרסטו גל. ועושה אמבטיות ישיבה עם אל סבון. ביומיים האחרונים מופיע גירוד. סביב האיזור. האם הדבר מצביע על החלמה? או תגובה למשחות? מה הסיכוי שהפיסורה תחלים ללא ניתוח?  

שמרית שלון רב, כעיקרון גרד אינו תופעה אפיינית להחלמה מפיסורה ויותר סביר שהוא נגרם ממרכיב כלשהו של הטיפול שציינת. כעיקרון, פיסורות מחלימות בטיפול שמרני הולם בלמעלה ממחצית המקרים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אודה לך על הסבר לאבחנה הבאה בביופסיה שנלקחה מקולונוסקופיה מתהליך כרוביתי מדמם ליד הצקום לאשה בת 85, ולא נתגלו בסיטי בטן וריאות גרורות וסמני הסרטן בבדיקות דם תקינים: Mucosal biopsy: - Fragments of hyperplastic colonic mucosa. - One tiny focus of atypical glands with crushed artifacts. - May represent focus of adenocarcinoma. T67000 M74000 האם ניתן להיות בטוחים שזהו גידול ממאיר? האם מומלץ בגיל הזה במצב בריאותי תקין למדי, בכל מקרה לנתח ולהסירו ובאיזו שיטה? האם כדאי קולונוסקופיה חוזרת לוודא ממאירות? והאם אין בכך סיכון מיותר נוסף? האם מומלץ לבצע MRI לוודא שאין גרורות? עם איזה מומחה כדאי להתייעץ לקבלת החלטות- גסטרואנטרטלוג?/ כירורג?/ אונקולוג?

שלום רב, מתשובת הביופסיה לא ניתן לאבחן בוודאות גידול ממאיר אך לא ניתן גם לשלול זאת. השלב הבא תלוי בדו"ח הקולונוסקופיה ובהתרשמות מבצע הקולונוסקופיה ממראה הגוש. בכל מקרה, סביר שיהיה צורך להסיר את הגוש, ואם לא ניתן להסירו קולונוסקופית. סביר שיהיה מקום לשקול ניתוח (פתוח או לפרוסקופי- שתי השיטות לגיטימיות). אם קולונוסקופיה חוזרת עם ביופסיות נוספות תעזור לכוון את הטיפול נכון יותר, הרי שהסיכון (הנמוך מאד) בבדיקה מוצדק. MRI אינה בדיקה טובה לחפש גרורות אלא אם ישנן שאלות ספציפיות כגון ממצאים ב CT שטיבם אינו ברור. כדאי להתייעץ הן עם כירורג קולורקטאלי והן עם הגסטרואנטרולוג שביצע את הבדיה, ואם יהיו אי הסכמות ביניהם כדאי שיתיעצו ביניהם.

שלום רב, לפני כשבוע עברתי ניתוח LEFT lateral sphinkterotomy. לשמחתי הרבה, לא חשתי כאבים בכלל לאחר הניתוח. אך לאחר כ-4 ימים לאחר הניתוח התחילו להופיע גירודים חזקים מאוד. אני מבין שזה דבר שכיח ולא חריג אך הוא מאוד מטריד. רציתי לדעת האם יש דרך להקל על הגירודים. תודה רבה!!

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. אני מקווה שבינתיים יש שיפור הדרגתי ומאחל לך החלמה מהירה. ניתן לנסות להשתמש במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים כגון בייבי פסטה וכד' שניתן לקנות בבתי מרקחת ללא מרשם. מעבר לכך לצערי אין באפשרותי לתת יעוץ פרטני מבלי לדעת את כל פרטי המקרה והניתוח. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום,אני בת 35+5 ,התגלה אצלי בלט של קיר הרקטום לכיון הוואגינה[רקטוצלה?] מיד לאחר הלידה השניה שהיתה טראומתית,מאז אני סובלת מעצירויות-הכוונה שאין לי יכולת להתרוקן לבד אבל בעזרת נר קונטלקס אני מתפנה מיד ויציאות רגילות ולא קשות-אין לי כמעט יכולת להתרוקן לבד,למרות שאני שומרת על תזונה נכונה וספורט,ושתייה מרובה של מים,הבעיה כאן כנראה אנטומית עקב הלידות.אני לא מעוניינת בניתוח,ופיזיוטרפיה עזרה מעט.האם שימוש מידיפעם בנרות מהווה בעיה?[אני לא מאבדת נוזלים או משלשלת].

צילי שלום, הפרעת התרוקנות כפי שאת מתארת יכולה להגרם על ידי בעיות שונות ברצפת האגן, כולל רקטוצלה, הפרעה בהרפית רצפת האגן או בהתכווצותו ועוד. אם את מעוניינת בטיפול, מומלץ לעבור בירור מלא של מבנה ותפקוד רצפת האגן כולל מנומטריה, דפקוגרפיה ואולטרסאונד פרינאלי דינאמי. אם את בין כה לא מעוניינת בטיפול, ספק אם יש לבירור ערך. אין מניעה להשתמש לעיתים המידה מתונה בנר. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום, רציתי לדעת אם יש לבחורה טחורים והיא מקיימת יחסי מין מוגנים (עם קונדום), האם יש סיכוי להדבק במחלות מין (איידס וכדומה) בגלל הלחץ באיזור, דימום מהטחור או כל סיבה אחרת? תודה רבה.

רותם שלום טחורים אינם ידועים כגורם סיכון להדבקות במחלות מין בעת קיום יחסי מין מוגנים.

אני בת 56 אם ל5 ילדים , ללא ווסת ,כב 4 פעמים אני מקבלת שלשול עם דימום חזק ללא כאבים . מרגישה בחלשה בכל הגוף וגם כאבי ראש כל הזמן ותמיד רוצה לישון וקשה לי לעבוד. תודה לכם אני מקווה שאקבל תשובה או הדרכה בהקדם האפשרי

שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות בהקדם לבדיקת רופא.

שלום. כ-4 חודשים סובל מכאבים, רגישות והרגשה של עצם זר בפי הטבעת. עשיתי US טראנס רקטאל, והדוקטור אמר לי שחלק קטן בתוך הרקטום, באיזור שעשו לי ניתוח פיסורה ב-2004, נחשף, ונוצר מצב של עצב חשוף ורגיש שגורם לזה. מכיוון שהמשחות רק מגרות אותו, הרופא נתן לי כדורים לדיכוי העצב. השאלה היא לא לגבי מכונות הטיפול, אלא האם נתנו לי את הכדורים הנכונים בסופר פארם - "אלטרולט". פשוט על הכדורים בנספח רשום "לטיפול בסימפטומים של דיכאון והרטבת לילה", ואני רוצה לוודא שהרוקחת לא טעתה. תודה!

דן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. כעיקרון, אלטרולט ניתן לעיתים גם לטיפול בכאבים, כולל כאבים באיזור פי הטבעת. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שמי שרית התיעצתי עימך לפני חודש ,אתמול עברתי ניתוח פיסורה מאד לא ברור לי מה עשו ,איך מבצעים את החתך ללא תפרים?יש לי כאבים נוראים אין כלום במקום הניתוח לא חתך לא תפרים ,יש לציין חשבתי שיוציאו לי גם את הטחורים אך לא יש לי שטפי דם האם זה בסדר ? רציתי להודות לך על התשובה היסודית שענית לי בנוגע לבעית התרוקנות קשה שיש לי אני מאד מודה לך על תשומת הלב והרצון לעזור מי יתן וירבו כמוך ,

שרית שלום, אני מקווה שבינתיים יש שיפור הדרגתי ומאחל לך החלמה מהירה. בניתוחי פיסורה פעמים רבות אין תפרים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותי לתת יעוץ פרטני מבלי לדעת את כל פרטי המקרה והניתוח. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום רב , שמי שמשון ויש לי בעיה רפואית שברצוני לקבל מענה עליה , אני בן 65,במשך כשנתיים הנני סובל מיציאות מרובות (בין 3 ל4) ,לאחר כל ארוחה אני חש בכאבי בטן שחולפים לאחר כחצי שעה . נבדקתי אצל המון רופאים , עד שלפני כשבוע נבדקתי במשך 3 ימים רצופים ע"י בדיקת צואה ונודע לי שיש לי parasites microscopyונוסף לכך אני יורד ממשקלי (כשישה קילו). אודה לך אם תאמר לי מה אוכל לעשות , איך אוכל לפתור את הבעיה ? האם לתזונה יש חלק ניכר על מנת שאחלים? מודה לך על העזרה ומאחל כל טוב , שמשון

שמשון שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג עם תוצאות הבדיקה שפרטת לבדיקה והכוונת הטיפול

היי, אני בן 19, מזה שנה וחצי בערך יש לי גוש בישבן השמאלי, בערך 2-3 ס"מ מתחת לחיבור של הגב התחתון לישבן. לפני כמה חודשים התחיל הגוש לדמם ולכאוב, יש פעמים שהוא מפסיק לדמם ולכאוב, ויש שלא. לפני כמה זמן הופיע עוד גוש בערך 1-2 ס"מ לצידו, ונראה כאילו ביניהם יש משהו שמחבר אותם. לא פניתי לרופא כי לא חשבתי שיש צורך. אני בצבא והעניין כרוך בבושה מצדי מפאת האזור... מה יכולה להיות הבעיה לדעתך?

שלום רב, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להחשיד לסינוס פילונידאלי, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אכן מדובר בסינוס פילונידאלי, הוא יכול לעיתים להשרא יציב, אך יכול לעיתים גם להחמיר, ולכן מומלץ בכל זאת לפנות לרופא לבדיקה.

ד"ר זמורה שלום, בעקבות גרד עז בפי הטבעת הופניתי לפרוקטולוג שאמר שמדובר כנראה בדלקת פטרייתית. הוא הפנה אותי לרופא עור ורשם לי משחת Dermacombin פעמיים ביום. תוך יומיים-שלושה כבר עבר הגירוד כלא היה, אך המשכתי להשתמש מכיוון שבדפי המידע רשום שאין להפסיק עד תום הטיפול. הבעיה - לא רשום בסיכום ביקור או על גבי מדבקת התרופה מהו משך הטיפול שיועד עבורי, וגם איני זוכר שציין זאת בעל פה. זהו היום ה-9 של השימוש ואני מתאר לעצמי שלא כדאי להמשיך את הטיפול עוד שבוע נוסף עד לתור אצל רופא העור. אודה לעזרתך.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. הייתי בכל זאת ממליץ להשתמש במשחה עד לביקורת אצל הרופא שרשם אותה, ויודע באיזו אבחנה היא ניתנה.

שלום, לבני בן החודש ישנו אבסס פריאנאלי בשני הלחיים של העכוז קיבל לשבוע ימים אנטיביוטקה+בוצע ניקוז ידני (לא כירורגי) הכל עבר עכשיו לאחר כשבוע יצא ראש מוגלתי שוב באותו האיזור וקיבלתי משחה אנטיביוטית האם הטיפול הוא נכון ? במידה ונצטרך ניתוח, אילו השלכות יש לו ??? הבנתי כי יכול לפגוע בסוגרים. . . האם בני יוכל בכלל ללכת למעון בגיל חצי שנה. אודה לתשובה

דנה שלום, אינני כירורג ילדים ואיני מטפל בשגרת יומי בילדים בגילאים אלו. בעיקרון אבצסים לרוב זקוקים לניקוז כירורגי, ואם מבוצעים נכון אינם פוגעים בשרירי הסוגרים. מומלץ לפנות לכירורג ילדים לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם מותר לרכב על אופניים כאשר יש טחורים? באיזו דרך ניתן להגן על האזור בעת הרכיבה.

ציפי שלום, רכיבה על אופניים לא מזיקה לטחורים, אך יכולה להיות לא נעימה ולעיתים לגרום לדמם קל. ניתן לנסות להשתמש במושב אופניים מרופד יחסית.

שלום רב ילדתי לפני 4 חודשים ווה מהלך ההריון והלידה יצאו לי טחורים שלוו בכאבים עזים בעצם הזנב בימים אלו אני סובלת כך מטחורים( ייוצאים במתן צואה אך לא כואבים) לעומת זאת יש לי קושי רב ביציאות ( רק בעזרת בנפייבר ודומיו) בטן נפוחה, וכאבים עזים בעצם הזנב, קושי לשבת ולקום , רק לאחר הליכה לשירותים הכאב מתעמם מעט רציתי לדעת האם יש קשר בין כל הסימפטומים ומה אפשר לעשות תודה

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים , סינוס פילונידאלי, הפרעות בהרפיית רצפת האגן , ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם יכולה להיות טעות באבחנה בין אבצס פריאנלי חוזר עם פיסטולה לבין אנדומטריזיוס?

והאם יכול להיות קשר בין הדברים?

יש לי כבר כהרבה זמן גרד באיזור הפרינאום וליד יש גוש ממש אני נוגעת ומרגישה גוש ההייתי אצל רופא עור ולא יכל להבחין מה זה ...

זה בין פי הטבעת לאזור הפות

בעלי אושפז לפני כשלושה שבועות בגלל דביטיקוליטיס, כעת הוא בדיאטה דלת שארית עד לקולונסקופיה. אנחנו מתכננים נסיעה לתאילנד בספטמבר, האם כדאי לוותר על נסיעה כזו בגלל הישנות של הדלקת? או שאפשר לנסוע עם הצטיידות של אנטיביוטיקה מראש? תודה רבה

מירב שלום רב, עד ספטמבר יש זמן רב ואם עד אז לא יהיו התקפים חוזרים להערכתי הסיכון בנסיעה סביר (בתנאי שהביטוח הרפואי יהיה ללא מגבלות). לא נראה לי סביר לא לסוע יותר לחו"ל בשל מחלה זו, והסיכון להתלקחות בעוד 3 חודשים לא שונה בהרבה מהסיכוי להתלקחות בכל זמן אחר. סביר לקחת עימכם אנטיביוטיקה לכל צרה אך אם יש התקף קשה יש לפנות לבית חולים מקומי.

מזה יומיים אני סובלת מחוסר נוחות מלווה בכאב באזור עצם הזנב. כאשר ניסיתי לבחון את המקום הבחנתי באדמומיות קלה בעור אך לא יותר. תהיתי כמה זמן עלי להמתין לפני שאלך לבדוק זאת אצל רופא ובהנחה ומדובר באמת בשערה הפוכה בעצם הזנב, האם יש טיפול אחר פרט להתערבות כירורגית (ואפילו האם ידוע על מקרים בהם הגוף מרפא את עצמו והתופעה עוברת מאליה?)?

רוני שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לסינוס פילונידאלי הנקרא בלשון עממית שערה הפוכה, ואשר יכול לעיתים להתפתח לאבצס מקומי. אם אכן זו האבחנה, הוא לרוב לא נרפא עצמונית. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם מופיע כאב עז, חום, נפיחות ניכרת וכד' יש לפנות למיון. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

רעיתי ( בת 57) סובלת מצניחת רקטום . לפני 28 שנים - בעקבות אותה תופעה של צניחת רקטום, עברה ניתוח בטני לשם "תיקון" המצב. התופעה כאמור חזרה ביתר שאת בשנים האחרונות. אני מבין שהאפשרויות לניתוח הינן ניתוח בטני / לפרוסקופי / רובוטי. אשמח להסבר מפורט לגבי כל שיטה ויתרונותיה / חסרונותיה לעומת האחרות. תודה.

יוסף שלום רב, ישנן מספר שיטות לתיקון צניחה של הרקטום, ובעיקרון ניתן לחלקן ל 2 קבוצות עיקריות, כאלה המבוצעות דרך פי הטבעת, וכאלה המבוצעות בגישה בטנית. אלו המבוצעות בגישה דרך פי הטבעת כרוכות הטראומה ניתוחית קטנה יותר ושיעור הצלחה נמוך יותר לטווח ארוך, ולהיפך. כיום אנו אכן נוהגים לבצע את מרבית הניתוחים הבטניים בגישה לפרוסקופית או רובוטית. יש להתאים את הניתוח הנכון למטופלת הנכונה, דבר המצריך בדיקה ודיון משותף. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלילבדיקה והכוונת הטיפול, ומומלץ להביא עימכם חומר רפואי הנוגע לניתוח הקודם אם יש בידכם. מעט מידע כללי על צניחת רקטום: צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. חולשה של שרירי רצפת האגן וסוגר פי הטבעת יכולה להיות קשורה לצניחת הרקטום. הצניחה יכולה לגרום לדליפת צואה וריר מפי הטבעת. מצב זה יכול לקרות בשני המינים אך שכיח יותר בנשים. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. הסיבה המדויקת לצניחת הרקטום אינה ידועה, ולא תמיד ניתן להסביר מדוע צניחה זו הופיעה בחולה מסויים ולא בחברו. מספר גורמים יכולים לסייע בהתפתחות של צניחת הרקטום, כגון מאמץ ממושך כחלק מאורח חיים, עצירות כרונית, ולידה טראומתית. במקרים נדירים ישנה נטייה גנטית. בחלק מהמקרים זהו תהליך של "הזדקנות"- החלשות של הרקמות שתומכות ברקטום בתוך האגן מחד, ואיבוד הסגירה המושלמת של סוגר פי הטבעת מאידך. לעיתים בעיות נוירולוגיות שונות (פגיעה בחוט השדרה) יכולות להיות הגורם. כיצד נעשית האבחנה?הכירורג הקולורקטלי יכול לאבחן את התופעה ע"י ראיון אישי ובדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית. על מנת להדגים את הצניחה, נבקש לעיתים מהמטופל "להתאמץ" כאילו הייתה לו יציאה. לעיתים לא ניתן להפיק את הצניחה בבדיקה, או שיש צורך לאבחן או לשלול בעיות נוספות הקשורות באיזור זה. לכן לעיתים נמליץ לבצע בדיקות נוספות, כגון קולונוסקופיה, בדיקה הנקראת "דפקוגרפיה" בה החולה מצולם ברנטגן בעת יציאה, מנומטריה אנורקטלית (מדידת לחצים באזור פי הטבעת), ובדיקת העצבים באזור זה. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר.

שלום רב, לפני יומיים נותחתי ניתוח לקיבע טחורים pph . אני סובל מכאבים די חזקים כאבים כמו לחץ פועם וצריבה ושריפה האם תקין? בנוסף יש לי קושי בהטלת שתן . יום אחרי הניתוח נאלצו לשים קטטר כעת אני מצליח לתת שתן אך זה דורש מאמץ מסויים. . האם זה תקין ? מה הסיבה לכך .? האם יחלוף ? תודה מראש יוסי

יוסי שלום, אני מקווה שבינתיים יש הטבה עצמונית מסויימת. מלונות כפי שאתה מתאר יכולות להיות סבירות לאחר ניתוח, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה או שיש החמרה כלשהי מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום,אני בן 29, כבר בערך חצי שנה סובל מכאבים, קושי לשבת ,תחושה של אי התרוקנות ואי נוחות כמעט תמידית בפי הטבעת. נבדקתי ע"י 3 פרוקטולוגים ,לאחר שלא אובחנה שום אבחנה ממשית (לא טחורים או פיסורה או משהו) שלחו אותי לצילום אולטרסאונד רקטום, שם לא נראה כלום למעט חשש לדלקת של הערמונית, טופלתי באנטיביוטיקה כנגד הדלקת אך הכאבים נותרו כשהיו. אני כבר לא יודע לאן לפנות ומה לעשות, זה ממש מגביל את פעילותי. אודה לכל תגובה או המלצה תודה מראש אני

שלום רב, צר לי לשמוע על סבלך. תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, הפרעות בהרפיית רצפת האגן, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לחזור לבדיקה של כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

מנסיון כדאי להימנע משתיית קופאין ואכילת אוכל כבד .כדורי אבץ יכולים מאד חעזור והורדת לחץ .יש בית מרקחת בירושליים בשם ציון פארם שיכול לעזור באופן טבעי רפואה שלמה

חולה של קוליטיס UC כבר 11 שנה במצב רמסיה. מטופל בראפסל 2*1G. קולוסקופיה פעם שלישית ב11 שנה. הפעם האחרונה בסוף יולי 2011. כבר בתקופה הזאת התחלתי להרגיש כאב לא חזק לאחר יציאות. בחודש ספטמבר 11 נבדקתי ע"י פרוקטולוג ואבחן "אינדורציה של דפנות בתעלה האנלית" היו לי כאבים מסוימים בבדיקה קבלתי טיפול שמרני של משחה ונרות ואמבטיות ללא הטבה. בבדיקה נוספת של רופא הגסטרו נמצאה אותה אבחנה וקבלתי "PROCTOFAM" עד פעמיים ביום, במשך החודשים הבאים היו עליות ויורדות של כאבים, בחלק מן הזמן היו גם הפרשות לפעמים של צבע צואתי ולפעמים הפרשות שקופות. ההפרשות הסתיימו וגם הכאבים נעלמו אבל, לאחר שעה מהיציאה מתחיל תחושה לא נעימה בפי הטבעת, לחץ, שריפה. יעלם לאחר שעה או שעתיים ולפעמים מצריך כדור אקמול. נשלחתי לבצע אולטרה סאונד רקטלי וזו התוצאה: בהסתכלות ישירה ספק פיסורה אחורית ופרט לכך הפריניאום נראה תקין. בדיקה רקטלית תקינה. בבדיקה סונוגרפית דופן הרקטום נראה תקין. בסמוך לערמונית נראה אזור הפו אקואי בין השעות 5-2 סמוך לדופן המעי אך אנו חלק ממנו. הספינקטרים נראים תקינים. שאלותיי: האם כל התקופה שעברתי היה לי פיסורה? מה לדעתך הממצא שנתגלה ברקטום? אני מאוד חושש נשלחתי לבצע MRI אך הבדיקה תערך עוד כחודשיים. אני מודה לך על הזמן. חג שבועות שמח אלי

יוסי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון פיסורה יכולה להופיע גם אצל מטופלים עם קוליטיס, אך בהקשר של מחלת מעי דלקתית תמיד צריך להיות חשדנים ולשלול תהליך זיהומי באיזור פי הטבעת. תשובת האולטרסאונד אינה שוללת ממצא זיהומי מסויים (איזור היפואקואי). מעבר למידע כללי זה כאמור אין באפשרותנו לתת יעוץ פרטני ללא בדיקה.

ד"ר זמורה שלום רב, רציתי לשאול האם לאחר קרע דרגה שלוש בלידה יש צורך לעבור את הבדיקות הבאות: מנומטריה,TRUS או שבדיקות אלו מיותרות? האם כל יולדת שחוותה קרע כזה עוברת את הבדיקות הללו? חשוב לי לציין שהתופעה שאני סובלת ממנה היא חוסר שליטה בגזים אך בשאר היציאות: צואה ושתן אני שולטת לחלוטין. במידה ואתה חושב שיש צורך בבדיקות הללו אני אודה לך אם תוכל להמליץ לי על שמות של מומחים שמבצעים את הבדיקות דרך הכללית או באופן פרטי, באיזור הצפון(במידה ויש) או במרכז. תודה

שלום רב, אם קשיי השליטה שאת מציינת מפריעים לך והיית רוצה לשקול טיפול כזה או אחר על מנת לשפר את איכות חייך, מומלץ לבצע את הבדיקות שציינת. אם בין את בין כה לא מעוניינת כרגע בטיפול, לא חייבים בדיקות אלו כרגע. לא ידוע לי שמבצעים מנומטריה באופן פרטי וניתן לבצעה במכוני הגסטרו של מרבית בתי החולים, כולל רמב"ם שיבא ועוד בתי חולים במרכז. TRUS ניתן לבצע במכוני הגסטרו של מספר בתי החולים כולל שיבא ועוד וגם באופן פרטי דרך אסיא מדיקל באסותא (איני קשור אליהם אישית). לציין כי חשוב שבדיקת ה TRUS תבוצע על ידי בודק מיומן ובמכשור הולם.