פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום רב ד"ר זמורה לפני כשבוע ביצעתי ניתוח חירום להסרת התוספתן באמצעות לפרוסקופיה. מאז הכאבים דעכו אך עדיין לא נעלמו כליל. כלומר עדיין כואב לי בתנוחות שאינן שכיבה, בעת צחוק, שיעול, היתעטשות וכו', אבל מיום ליום פחות כך שאיני ממש מודאג מזה. היום הוציאו לי את התפרים. שאלתי היא, עד מתי לחכות לפני שאני חוזר לפעילות מלאה (מבחינת 1. הרמת משאות כבדים 2.פעילות אירובית 3.סקס) אשמח לתשובה דוד

דודו שלום, פעילות אירובית וסקס- לפי תחושתך. מתי שאתה מרגיש נוח לבצע, אין מניעה. הרמת משאות כבדים - מומלץ להמנע לפחות 6 שבועות. החלמה מהירה.

34 לפני 5 שנים ניתוח לפיסורה כבר למעלה מ4 חודשים סובל שוב מפיסורה לפי אבחנת פרוקטולוג - והטיפול ניפדיפין 2% כיום בהחלט הטבה משמעותית ללא כאבים לאחר התרוקנות אבל אני מבחין לסירוגין בדם בהיר אדום באסלה ולפעמים על ובצידי הצואה (סליחהעל הפירוט) לפני למעלה מ3 שנים עברתי קולונסקופיה- תקין ולפני חודש עברתי ניתוח להוצאת פוליפ משלפוחית השתן - ממצא שפיר שאלתי האם צריך לעבור קולנוסקופיה שוב - בגלל הופעת הדם או לשייך את הופעת הדם לפיסורה ? בברכה

רונן שלום, איני יודע את גילך, אולם בהנחה שאתה מעל גיל 50, מומלץ לחזור על קולונוסקופיה כל 5-8 שנים אם אין כל סימפטומים. אם מופיעים סמפטומים חדשים, כמו דמם (וגם אם לכאורה יש לו סיבה כגון פיסורה), אין כלל חד משמעי כמה זמן קולונוסקופיה תקינה "מכסה" וניתן להתעלם מהסימפטום, אולם 3 שנים הוא לדעתי טווח זמן גבולי. מציע להתייעץ עם גסטרואנטרולוג בשאלה זו.

שלום, אני בן 63, עשיתי קולונוסקופיה ביוזמתי ונמצא אצלי במעי העיוור בתחתית ה cecum פוליפ - sessile, flat בגודל כ 20 מ”מ. עדיין אין תוצאות ביופסיה אבל ברור שצריך להסירו. אינני מעוניין בנתוח (רגיל או לפרוסקופי) וכריתת חלקי מעי גס, עיוור ושסתום. אני מודע לבעייתיות ולמומחיות שנדרשת להסיר סוג זה של פוליפ בשיטה אנדוסקופית, אולם אני מכיר את השיטות המתקדמות EMR וגם ESD ומוכן לקחת את הסיכונים שכרוכים בהם (פרפורציה או הסרה לא מלאה). האם ידוע לך, היכן ולמי יש הידע והנסיון המספקים בטכניקות אלה? הרבה תודה

רון שלום, ראשית, אין פורום זה נוהג להמליץ שמית על מטפל זה או אחר. שנית, קשה לי מהפרטים שסיפקת להבין בדיוק היכן הפולים ואין הוא נראה (המעי העוור הוא התוספתן והוא לא נסקר שגרתית בקולונוסקופיה), ומה הסיכוי (מעבר לסיכון) להסירו בשיטות שציינת. שיטה נוספת אפשרית, בחלק מהפוליפים הגבוליים, היא להסירו קולונוסקופית בחדר ניתוח תוך בקרה לפרוסקופית לוודא שאין פרפורציה. מומלץ להתייעץ עם הגסטרואנטרולוג שביצע את הקולונוסקופיה ויודע איך הממצא נראה.

תודה על התגובה המהירה. המעי העיוור השתרבב בטעות לטכסט שלי. הפוליפ התגלה בתחתית ה cecum. התוספתן הוצא כבר לפני 40 שנה. הקושי הגדול בהתייעצות הוא שההמלצות שאני מקבל ממומחים בmain stream הן לנתוח. הגסטרואנטרולוג שגילה את הפוליפ בקולונוסקופיה לא רצה לנסות להסיר אותו מאחר ולדבריו הסוג הזה דורש מומחיות שאין לו ולהמלצתו רצוי לנתח ולהסיר את האיזור (גם אם הגידול שפיר כמובן). ידוע לי שבארה"ב (שלא לדבר על יפן וקוריאה), EMR כבר די נפוץ. מבלי להמליץ שמית על מומחה זה או אחר, האם יש לך רעיון כיצד אוכל לאתר מומחה מנוסה ב EMR/ESD בישראל? תודה וחג שמח

שלום, יש לי שתי שאלות, מקווה שזה בסדר... ראשית, יש לי יבלות קונדילומה פנימיות וחיצוניות. בהנחה שאני מצליח לטפל ביבלות החיצוניות באמצעות קונדילוקס, האם יש איזשהו סיכוי שהיבלות הפנימיות יעברו מעצמן איכשהו? נגיד, אם יש לי מערכת חיסון חזקה מאוד...במילים אחרות, האם יש דרך להימנע מהניתוח או שמא אין שום סיכוי כזה? 2. אני יודע מה ההבדל בין ניתוח לייזר לבין מחט חשמלית מבחינת הרדמה, מידת כאב וכו'. אשמח לדעת מה ההבדל מבחינת יעילות. המון תודה!

יאיר שלום, ניתן לטפל בקונדילומות במספר שיטות, כולל צריבה שלהם בלייזר (שמתאימה בעיקר כאשר הקונדילומות חיצוניות), צריבה בחדר ניתוח או טיפול במשחה שנקראת אלדרה (מכילה אותו חומר כמו בקונדילוקס, הרבה יותר קל למריחה עצמית בפי הטבעת) בתנאי שאתה מסוגל למרוח בכל האיזור הנגוע. לרוב אין הרבה טעם לטפל בחלק מהנגעים בלבד. הסיכוי שהיבלות הפנימיות יחלפו מאליהן נמוך מאד, ומומלץ לטפל בהן כשהשטח אותו הן מקיפות קטן ככל האפשר. צריבה בלייזר דומה ביעילותה לצריבה בחדר ניתוח, רק בתנאי שניתן לצרוב בשיטה זו את כל הנגעים.

שלום רב אני סובלת מטחורים לעתים קרובות, אבל לא כל הזמן. לפני 3 שבועות עברתי ניתוח הצרת קיבה באמצעות טבעת והתזונה שלי הייתה בשבוע הראשון רק נוזלים, שבוע שני הוספתי מעדנים ירקות מבושלים וטריים, ועכשיו אני בשבוע השלישי והוספתי בשר. אפשר להגיד שאני כבר 4 ימים לפחות לא מצליחה להתפנות. כל מה שיוצא (ממש מעט) יוצא עם מאמץ מאוד גדול, שגורם לכאבי תופת ונפיחות הטחורים. בסוף, אני מנקה את עצמי בעזרת מגבונים, שמה משחה עזקאין, ונרות רקטוזורין. חשוב לי להדגיש שאני מוסיפה למרק הטחון שלי בון פייבר וגם לוקחת פגלקס בשתייה. לא מבינה איך זה קרה, אבל, מה שחשוב הוא שאני סובלת מאוד... כל יום אם הרגשה צורך להתפנות, מתיישבת, מתאמצת ולא יוצא כמעט כלום! לפעמים אני מנסה להוציא את הצואה בעזרת האצבע, אבל, ללא הצלחה מרובה.... בבקשה האם יש עוד משהו שאוכל לעשות? יש לי טור לכירורג ב-24/4 וב-1/5 אצטרך לעבור בדיקת רנטגן והידוק הטבעת ואני יודעת שנותנים חומר לבן לשתות שגורם לעצירות ואני לא רוצה להגיע במצב הנוכחי לבדיקה. חשוב לי לציין שגילו אצלי אבנים בכיס המרה ורציתי לשאול האם יש קשר לעצירויות וטחורים. מודה מראש וממתינה לתשובתכם

מרים שלום, טחורים לרוב אינם גורמים לעצירות, אלא נגרמים על ידה. מומלץ להקפיד על שתיה מרובה וליטול מרככי יציאות במינון הולם. מומלץ להתייעץ עם הכירורג המנתח או מרפאת המחלקה המנתחת בשאלה מה מותר לך לקחת לריכוך יציאות. אם סבלת מקשיי התרוקנות גם טרם הניתוח, אשר החמירו בעקבותיו, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן על מנת לשלול הפרעה בהרפיית רצפת האגן.

שלום רב אני בחורה בת 43. בריאה בד"כ, ללא מחלות תורשתיות. לפני כחודש וחצי הבחנתי בדם קל בצואה, ומאז הדבר הופיע עוד מ"ס פעמים. נבדקתי ע"י פרוקטולוג שמצא שיש טחורים קלים (אני באופן אישי לא מרגישה אותם) והוא אמר שהדימום יכול להופיע מהטחורים. עם זאת ולמרות זאת, הוא הפנה אותי דרך כירורג לבדיקת קולונוסקופייה (אני נלחצתי מאד שמדובר בגידול סרטני, לדבריו ב-99% מהמקרים של דם בצואה לא מדובר בסרטן והסיכוי אצלי הוא אפסי. למרות זאת לדבריו הוא מחוייב לשלוח לבדיקה . שאלתי- האם אין דרך לדעת בוודאות אם הדימום נובע מהטחורים ? האם פרוקטולוג מומחה לא יכול לאבחן בוודאות אם הטחורים גורמים לדימום ? האם בדיקת הקול' היא הכרחית ? בתודה מראש רינת

רינת שלום, הדרך היחידה לוודא שמקור בדימום הוא בפי הטבעת (למשל מטחורים) היא לבדוק את שאר האתרים מהם יכול לבוא דימום ולוודא שהם תקינים. דם אדום טרי יכול לבוא מפי הטבעת (וזה כפי שציינת הגורם השכיח ביותר) או מחלקו הסופי של המעי הגס, ולכן יש צורך לבדוק לפחות חלק זה. בגילך, וללא סיפור משפחתי של גידולי מעי, ניתן לשקול לעשות רק קולונוסקופיה חלקית (הנקראת סיגמואידוסקופיה), הבודקת את חלקו הסופי של המעי הגס.

שלום לד"ר זמורה. השאלה שלי בתחום מחלת קרוהן,נכון להיום אין תרופה למחלה. האם מושקע מאמץ בעולם מהידע שלך במציאת תרופה יעילה למחלה. אם כבר משתמשים ביומירה מדוע לא פותחה אותה תרופה במתן פומי,או באמצעות הדבקת פד שמעביר את החומר לגוף. תודה

ורד שלום, מחלת קרוהן היא מחלת מעי כרונית שלצערי כיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואין לנו לצערי טיפול שמרפא אותה. ישנו מחקר אינטנסיבי מאד בנושא זה כבר שנים רבות, ואנו מייחלים שפריצת הדרך בנושא תהיה עוד בדורנו. למרות שאנו לא יודעים מה גורם למחלה, אנו מבינים היום מנגנונים רבים דרכם היא מתרחשת, והתרופות הקיימות תוקפות שלבים שונים בתהליך המחלה, על מנת להפחית את התהליך הדלקתי ולהפחית את הסימפטומים. לעיתים, במצבים בהם תרופות לא מביאות מזור, ניתוח יכול להביא לרגיעה של המחלה. היומירה היא תרופה המורכבת מחלבון שמשמש כנוגדן, וכיום ניתן לתת אותו רק בהזרקה, שכן אם יעבור דרך הקיבה, בבליעה בכדורים, יתפרק ולא יהיה פעיל.

שלום רב, ראיתי היום פרוקטולוג שקבע שיש לי קונדילומה. הוא הפנה אותי לניתוח משום שיש קצת יבלות קטנות גם בתעלה (ולא רק חיצונית). שאלתי אם אוכל לקבל בינתיים משחה לטיפול ביבלות החיצוניות, אך הוא אמר שבגלל שהוא כירורג, הוא לא נותן משחות ואף לא מכיר את שמן(!). הבעיה היא שהתור הפנוי הקרוב לניתוח הוא בעוד חודשיים. השאלה שלי היא האם יכול להיות שבגלל שהרופא מראש לא נותן משחות, הוא "קפץ" מהר מדי לטיפול קשה יותר? כל העסק קצת מתסכל כי במוקד (קופ"ח כללית) לא ששים לעזור, התורים נקבעים לעוד כמה חודשים ובשבועיים האחרונים (עד שקיבלתי תואר לפרוקטולוג) הרגשתי שהמצב פשוט מחמיר... מתנצל שהוצאתי פה את התסכול... תודה.

שלום רב, ניתן לטפל בטחורים במספר שיטות, כולל צריבה שלהם בלייזר (שמתאימה בעיקר כאשר הקונדילומות חיצוניות בלבד), צריבה בחדר ניתוח (שסביר שזה מה שהוצע לך) או טיפול במשחה שנקראת אלדרה (טיפול שלא תמיד יותר קל מניתוח) בתנאי שאתה מסוגל למרוח בכל האיזור הנגוע. לרוב אין הרבה טעם לטפל בחלק מהנגעים בלבד. לגבי התורים בקופ"ח, לצערי אין לי דרך טובה לעזור בכך.

התשובה מתייחסת כמובן לקונדילומות, סליחה על טעות ההקלדה.

שלום רב. לפני ארבעה ימים התחילו לי שלשולים מימיים אך ללא כאב רק מעט חולשה. בעשרים וארבע שעות האחרונות נחל כאב חזק בבטן התחתונה ויציאות תכופות מאוד [כל שלוש דקות] \לילה האחרון כמעט ולא הצלחתי להירדם מהכאבים ומהדחף לשירותים אשמח לעזרתך והמלצתך עפרי

עופרי שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ואינו מיועד לטפל במקרים דחופים או לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסימפטומים עדיין קיימים מומלץ לפנות מיידית לעזרה רפואית מקומית.

שלום בת 31 נשואה +4 ילדים שלושה הריונות. אחרי לידת התאומות לידה טבעית התחלתי להרגיש כאבים חזקים בצד ימין בבטן הכאב אחרי זמן עבר לתוסק. הכאב אני מרגישה בו כשיש לי צואה.הכאב חזק מאוד בלתי נסבל הוא בא לכמה שניות ונעלם. התאומות היום בנות 4.5 שנה. רוב החיים שלי סבלתי מעצירות.ורק בזמן המחזור אני סובלת משלשול חזק.אני חייבת להזכיר שהמחזור לא סדיר.ובשלושת החודשים האחרונים הוא בא פחות ימים (משישה ימים לארבעה ימים). לא יודעת מה התופעה הזאת.אשמח מאוד אם תעזרו לי. תודה

הכאב הוא פנימי אני מרגישה צריבות בפנים וזה רק כשיש לי צואה הכאב באותו רגע לא נסבל אני נחנקת ומרגישה שאני הולכת להתעלף מרוב הכאב וזה לשניות ונעלע ואז אני נכנסת לשירותים ועושה קקי

שלום רב, ראשית סליחה שפיספסתי את שאלתך. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב. לפי בדיקצ C.T. יש לי בקע סרעפתי גולש. אני סובלת מאוד. בעברי ניתוח אילאוס והתקפים חוזרים של אילאוס. כמו כן יש לי אבן בכיס מרה, אבל לא נראה לי שהכאבים מהאבן. מה אתה ממליץ, ומה עושים במקרים כאלה. תודה לך חנה

חנה שלום, ראשות, הנושא אינו בתחום העיסוק של פורום זה, ושנית, אין בהודעתך די פרטים בכדי לתת מידע משמעותי. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה ומבלי להכיר את כל פרטי המקרה. ממליץ לפנות לכירורג המתמחה בכירורגיה של דרכי העיכול העליונות לבירור והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר זמורה, מזה כעשר שנים, אני סובלת מטחורים חיצוניים ללא דימום. הטחורים היו מופיעים בתדירות נמוכה ולרוב לאחר מאמץ כלשהו. ברוב במקרים טיפלתי באמצעות משחה ומנוחה, והם היו עוברים במהירות מעצמם. כיום, אני בהריון בשליש הראשון ומהרגע שנכנסתי להריון אני מרגישה את הטחורים כמעט בזמן כל יציאה, גם אם לא מדובר על עצירות או יציאה קשה (כמובן שישנם גם שינויים נוספים במערכת העיכול). גם הפעם מדובר בטחורים חיצוניים שאינם מדממים וחולפים לאחר מקלחת קרה ומנוחה. זה מאוד מציק אבל לא בלתי נסבל, אולם הדבר שמטריד אותי הוא שידוע לי שלאחר לידה מצב הטחורים עשוי להחמיר.עם זאת, אני יודעת גם שממעיטים בטיפולים כירורגים במהלך הריון, ולכן חשוב לי מאוד לדעת, האם ניתן לטפל בטחורים בשלב הזה בזמן ההריון? האם יש טעם להגיע לביקור רופא לבדוק את העניין? אודה לך על תשובתך. אסתי

אסתי שלום, נכון שטחורים יכולים להחמיר במהלך הריון ובמהלך לידה (ולרוב משתפרים במידה ניכרת לאחריה), ונכון שאנו משתדלים למעט בטיפולים כירורגיים בזמן הריון במידת האפשר, אולם אם אין ברירה, ואיכות חייך בלתי נסבלת, אפשר לטפל בטחורים גם בזמן ההריון, בתנאי שמשקללים ההיטב את התועלת למול הסיכון המעט מוגבר הכרוך בכך. אם את רוצה בכל זאת לדון על טיפול, או אפילו לוודא שהטיפול השמרני מיטבי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום. האם יש אפשרות לראות אותך בתור לקוח של מכבי? תודה.

איני עובד של קופת חולים מכבי. בברכה.

שלום, בת 36, מזה 4 שנים איליוסטומי קבועה (בעקבות UC וניתוח פאוץ שכשל). זמן קצר לאחר הניתוח היתה לי צניחה של הסטומה פנימה לבטן והדבר מקשה עלי באיכות החיים (מחליפה את כל הציוד פעמיים ביום ולא עזר הדרכות אחיות סטומה) לפני שנה וחצי עברתי לידה רגילה. לאחריה, בגלל הלחיצות, הסטומה "יצאה החוצה" אבל לצערי רק לכמה ימים וחזרה פנימה. עוד כחצי שנה צפויה לעבור לידה שניה בתה"ש. יש לי 2 שאלות: 1. האם ניתן בסיום הלידה הצפויה "לתפור" או לנתח את הסטומה כך שתשאר בחוץ?? 2. מאז הלידה הקודמת אני סובלת מחסימות חלקיות כפעם בחודש, כולל מיון ללילה לקבלת נוזלים ונגד בחילות וזה משתחרר עד הבוקר.. האם הלידה הקרובה עלולה להחריף לי עוד את המצב הזה? זה קשור? תודה רותי

רותי שלום, שיהיה בשעה טובה עם הלידה הצפויה. תיקון סטומה הוא ניתוח שכולל התערבות נרחבת יותר מסתם לתפור את הסטומה בחוץ, וכעיקרון לידה אינה זמן טוב להתעסק עם הסטומה. מאחר שסטומה טובה חשובה מאד לאיכות החיים שלך לטווח ארוך, מומלץ לפנות לאחר ההחלמה מהלידה הבאה לכירורג קולורקטאלי לדון על אפשרויות תיקון כירורגי של הסטומה. סביר שחסימות המעי שאת סובלת לא נובעות מהלידה וסביר שהריון נוסף ולידה נוספת לא ישנו זאת מהותית. בהצחלחה

אני בן 22+, מעל 10 שנים (לפחות) אני יודע שיש לי למטה קצת בעיות.. (כאילו בקטע שרוב הישיבות... יורד קצת דם-רואה על הנייר, האמת כשהייתי ילד לא קשור לזה (ET) עשיתי בדיקת דם סמוי-כמובן שיצא חיובי ופשוט נראה כי דלגו על זה..) בכל מקרה.. אני די "התרגלתי" לכאבים הנלווים... ככה שאני לא באמת מרגיש יותר מדי שם, ודי פעם ראשונה עכשיו יצא לי להסתכל לראות קצת מה הולך שם, וזה לא נראה הכי טוב.., הבעיה שאני מרגיש שדחיתי את זה כל כך הרבה זמן.. שזה כבר כאילו לא משנה, אני לא יודע אפילו לאיפה לפנות מרוב בושה.. (המון המון בושה... ופחד משינוי שיגרום להחמרה..) אשמח קצת לקבל יעוץ לגבי מה כדאי לעשות.. למי אפשר לפנות (רפואה פרטית?) תודה מראש, אנונימי טיפש.

שלום רב, אנא אל תתייחס אך עצמך כטיפש כלל, אלא כאדם שזקוק לעצה רפואית. הדבר הנבון יהיה לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. בינתיים, מומלץ לרוב להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה.

עודד שלום אבא שלי סובל מטחורים כבר הרבה זמן,לפני כשבוע יצאו לו הטחורים וגם היו לו כאבים נורא חזקים עד כדי כך שרופא המשפחה שלח אותו לבית חולים,בבית החולים שלחו אותו לחדר ניתוח, לטענתם כדי לבדוק אם יש לו מורסה,כשהרופא יצא מחדר ניתוח הוא אמר לנו שהוא רק דקר אותו וגילה שיש לו בצקת.יום למחרת אבא שלי נכנס לשירותים כדי לעשות כיבה ומהמאמץ הרקטום יצא לו מפי הטבעת הוא חזר לבית חולים והרופא התורן(לא המנתח)אמר לנו שיש לו שם תפרים.1.האם לדעתך המנתח עשה טעות והוא לא אומר את זה? 2. האם הטיפול הוא רק פדים עם מגנזיום כמו שאמרו לנו בבית החולים?

יניב שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. לכן, לא אוכל לחוות את דעתי לגבי הטיפול שאביך קיבל או לתת המלצות פרטניות לטיפול כעת. מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לייעוץ, או לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

הבעיה לא שלי אבל מדאיגה אותי מאד אמא שלי בת 64 סובלת מכאבי בטן כל כמה חודשים אחרי חרדה ולחץ נפשי וזה עובר אחרי נטילת תרופה שרושם הרופא פעם אחורונה לפני 9 חודשים עשתה בדיקות דם והכל תקין וגם בדיקת צואה אבל לצערי היתה חיובית האמת ששלח אותה הרופא לבדיקות אבל לא עשתה אבל מאז היא מרגישה בסדר ומתפקדת רגיל עכשו לפני שבוע וחצי חזר כאב בטן אחרי אכילת גבינת עז וגם היתה בעיה שהרגיזה אותה והכניסה אותה ללחץ נפשי ואחרי גם נטילת התרופה זה עבר לה אין שלשולים או הקאות היא מרגישה טוב ומתפקדת רגיל וטוב לציין שאמא תמיד סבלה מטחורים פנמיים וחיצוניים השאלה שלי האם דם בצואה מראה תמיד שיש סרטן ? אפילו שהיא עשתה הבדיקה לפני כמה חודשים והיא מתפקדת רגיל סליחה על האורך ותודה

סאסי שלום, ככלל, בדיקת דם סמוי לא מצביעה תמיד על גידול סרטני, אבל בנוכחות בדיקה חיובית, חייבים לשלול גידול כזה. אם אמך ביצעה בדיקת קולונוסקופיה מלאה (ורצוי גם גסטרוסקופיה) לפני מספר חודשים והבדיקה היתה תקינה, סביר שהדם הסמוי לא נובע מגידול כלשהו. אם היא לא עברה בדיקה של המעי, מומלץ מאד לבצעה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה. מומלץ להתייעץ עם הרופא ששלח אותה לבדיקה.

שלום גילי צעיר יחסית אך לפני כשנה סלבתי מטחורים חיצוניים וכעט החל גירוי בלתי פוסק ודימום קל בזמן הניגוב כאשר בניגוב מורגשת בליטה כמו הטחורים מהפעם הקודם אך הפעם היא יוצאת רק בזמן היציאה האם יכול להיות שאלו טחורים פנימיים ואם כן מה הטיפול האפשרי לכך??

אבי שלום, תלונותיך יכולות להתאים לטחורים פנימיים, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. אם הממצא ממשיך לפגוע באיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

סובלת מאי שליטה חריפה על סוגר פי הטבעת 10 ימים לאחר הניתוח. מהו הצפי? טיפולים מומצלים? כדורי פחם? אימודיום? תרגילים? ריפוי ספונטאני?

אדלה שלום רב, לצערי מהודעתך לא ניתן להבין איזה ניתוח עברת ומדוע ולא ניתן לתת שום מידע רלוונטי. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

ד"ר שלום: אני בת 27 בריאה,לפני כחצי שנה עברתי ניתוח לכריתת סינוס פלונדלי בעצם הזנב,למעשה הפצע מאז הניתוח לא נסגר עדין מפריש והאזור כואב,יש לציין שהניתוח לא היה לי פשוט בכלל עם שישה תפרים והחלמה של 3 חודשים,לפני כחודש הוחלט שאני יעבור ניתוח חוזר,אני מפוחדת מאוד מעצם המחשבה שאני צריכה לעבור את אותו ניתוח שוב, שאלתי מנסיונך כרופא כירוג האם הניתוח השני יעזור לי או שמא אני יסבול כל החיים?האם ההחלמה תיהיה אותו החלמה? והאם יהיו לי שוב תפרים?כי הבנתי שיש ניתוחים שמשאירים את הפצע פתוח!,אשמח לתשובה.

מורן שלום, צר לי לשמוע שהניתוח הראשון לא ריפא את מחלתך.אכן ישנן שיטות שונות לתיקון סינוס פילונידאלי, בחלקן תופרים את הפצע בסיום הניתוח ובחלקן משאירים את הפצע פתוח. בחירת השיטה הניתוחית תלויה בסינוס, במטופל, ובהעדפות הכירורג המנתח. ככלל, שיעור ההצלחה של מרבית הניתוחים לתיקון סינוס פילונידאלי לא רע, למרות שאין לצערי ניתוח עם 100% הצלחה. בסופו של דבר, אנו מצליחים כמעט תמיד לתקן את הסינוס, לפעמים בפחות ניתוחים ולפעמים ביותר. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום רב, האם מקובל לבצע כריתה מלאה של מעי הגס בצורה לפרוסקופית? מדובר על חולה שעברה ניתוח במעי לפני מספר שנים ונכון להיום הוחלט לבצע כריתה מלאה עקב תסמונת לינץ'... תודה!

אילן שלום, כעיקרון ניתן לבצע כריתה מלאה של המעי בגישה לפרוסקופית, אולם ניתוח מעי קודם יכול להקשות על גישה זו במידה ניכרת. חשוב לציין שיותר חשוב לבצע את הכריתה כראוי מאשר לבצעה בגישה זו או אחרת. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. חג שמח

שלום רב, אני בן 30 ושוקל הרבה (מאוד!) 165 ק"ג. לפני כשנה שמתי לב לדימום בצואה, אולם תופעה זו חלפה לבדה לאחר מספר פעמים. לפני כשלושה חודשים הבעיה חזרה בשנית, אולם הפעם היא לוותה בכאבים עזים תוך כדי יציאות. לאחר חיפוש קל באינטרנט הבנתי כי ייתכן שמדובר בפיסורה ועל כן התחלתי לאכול דברי מזון עשיר בסיבים תזונתיים על מנת לרכך את היציאות, ואכן הבעיה חלפה בשנית. היום בבוקר הייתה לי יציאה מלווה בדם רב מאוד! ואדום מאוד! גם הפעם זה לווה בכאב בזמן היציאה. חשוב להדגיש שאין לי שינויים כלשהם בהרגלי היציאות, קרי, אין לי שלשולים או עצירויות תכופות. מה אני צריך לעשות? איזו בדיקה? המון המון תודה מראש! ירון

ירון שלום, תלונותיך אכן יכולות להחשיד לפיסורה בפי הטבעת, למרות שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להמשיך להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. במקביל, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, אני בת 33, נמצאת כ-3 חודשים לאחר ניתוח פיסורה אחורית+טחורים, מאז חובה את אותם הכאבים העזים של הפיסורה, אמש נבדקתי אצל הרופא המנתח ונאמר לי שכרגע יש פיסורה חדשה קדמית. מאד מיואשת וסובלת מאד , כאבים חזקים ביצאה וכמה שעות לאחריה כואב לי לשבת, נואשת וכבר לא יודעת מה לעשות.. יש לי שאלות הנושא אודה לך אם תוכל לענות לי לגביהן בבקשה!!!! 1) יכול להיות שהפיסורה החדשה יצאה בגלל ניתוח הטחורים? והאם זה שיצאה פיסורה חדשה זה אומר שהניתוח לא הצליח? 2) הרופא הציע לבצע בדיקת קולונוסקופיה- מתוך הנחה שייתכן שהפיסורה החדשה יצאה בשל דלקת מעי, האם זו יכולה להיות סיבה לחוסר הריפוי של המקון לאחר הרבה זמן מהניתוח? 3) לגבי בדיקת הקולונוסקופיה- האם היא יכולה להחמיר אחכ את המצב של הפיסורה כי החוקנים והצינור שמוחדר בבדיקה יכולים לשרוט/לפצוע את המקום? (אני יודעת שבמהלך הבדיקה לא ארגיש כלום מפחדת מהנזק שיכול להיות אחרי..) 4) חלופה אחרת שאמר היא לעשות הרחבה של פי הטבעת/האנוס במקרה שלא יהיה ממצא בקולונוסקופיה, האפ פעולה זו יכולה לדעתך לפתור את הבעיה סוף סוף? סליחה מראש על המייל הארוך, אודה לך אם תוכל לענות על כל שאלותיי, תודה ליאת!

ליאת שלום, במגבלה שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, 1. הסבירות שהפיסורה החדשה נגרמה בשל ניתוח הטחורים נמוך. ניתוח לפיסורה מיועד לפתור את הבעיה הנוכחית, ואין לו אפקט מניעתי לעתיד, ולכן אם הפיסורה שהיתה בזמן הניתוח נרפאה נראה שהניתוח הצליח. 2. חיובי 3. בדיקת קולונוסקופיה יכולה להחמיר סבל מפיסורה (אך לא לגרום נזק לרקמה), אולם מצד שני, אם עולה שאלה של מחלת מעי דלקתית, כדאי לברר אותה, שכן הטיפול שונה אם אכן זו הבעיה. 4. הרחבת פי הטבעת היא פעולה יעילה לפיסורה אולם יש בה סיכון מסויים לירידה מסויימת ביכולת השליטה בפי הטבעת (יותר מאשר ניתוח לחיתוך שריר הסוגר הפנימי) ולכן אישית אני מעדיף להשתמש בה רק כמוצא אחרון. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

היי, סובלת מזה כמס' חודשים מכאבים בזמן יציאה ואי נוחות לאחר מכן. הגיע בעקבות דיאטה. בשבועיים האחרונים קיבלתי מהרופאה פרוקטוצורין, לחמישה ימים וזה אכן עזר והקל על הכאב החיצוני, אך עדיין בעת יציאה יש כאב פנימי שלא הוקל. האם נדרשים נרות? האם יש נרות שניתנים במרשם בלבד?

שרון שלום, כעיקרון, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להחשיד לפיסורה בפי הטבעת, למרות שגם מגוון בעיות אחרות בפי הטבעת יכולות לגרום לסימפטומים זהים. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם אין הטבה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

ד"ר שלום, אני בן 33, מרבה בתזונה עתירת סיבים ושותה המון. שנים אני סובל מטחור חיצוני בודד שבדרך רגוע ולא מטריד אותי. אחת לשנתיים הוא מתנפח ויוצר קריש וכואב מאוד עד לכדי קושי בהליכה ישיבה וכמובן ביציאות. שאלתי היא האם ניתן לשים סוף לטחור הזה. ביקור אצל פרוקטולוג הסתכם בהמלצה לשחרור הקריש אך לא לטיפול טרמינלי. אני מבין שבטחור חיצוני לא מטפלים בקשירה אינפרא או לייזר? האם לעולם אסבול מביקור לא רצוי של המטרד הזה? תודה רבה, דניאל

דניאל שלום, כעיקרון בטחור חיצוני לא מטפלים בקשירה או בלייזר, והטיפול הכירורגי היחיד המתאים לטחורים חיצוניים הוא כריתת טחורים, ניתוח יעיל מאד אבל עם תקופת החלמה לא קלה. עליך לשקלל את הפגיעה באיכות החיים כתוצאה מהטחורים למול הפגיעה באיכות החיים בתקופת ההחלמה מהניתוח. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

בעקבות אנמיה לקחתי כדורי ברזל מה שגרם לעצירות. עכשיו כמה חודשים אחרי שהפסקתי, אני סובלת מכאבים נוראים לאחר מתן צואה שנמשכים שעות ארוכות וגורמים לי סבל רב. מה אוכל לעשות?

דניאל שלום, תלונותיך יכולות להחשיד לפיסורה בפי הטבעת, למרות שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. במקביל, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, בני בן 3 ,סובל מזה שנה מפיסורה בפי הטבעת, טיפלנו בו בפגלקס במשך כמה חודשים ועד שכבר חשבנו שהפיסורה נסגרה והפסקנו את הפגלקס היא נפתחה שוב וכל יציאה שלו מלווה בדמום רקטלי. (כשאני מסתכלת אני רואה את הקרע מדמם אז אני יודעת שזה לא פנימי.) מה ניתן לעשות? האם זה יעבור אי פעם?

שירלי שלום, צר לי לשמוע על סבלו של בנך. יחד עם זאת, אני לא כירורג ילדים, ואיני מטפל בילדים בגיל זה בשגרת יומי. מומלץ לפנות לכירורג ילדים או לגסטרואנטרולוג ילדים. חג שמח.

סבתי בת 87 צלולה ותפקודית.לאחר דימום מסיבי מהרקטום נמצא גידול בגובה של 3 ס"מ מהרקטום.לאחר בדיקות מקיפות של C.T ביופסיה חוקן בריום U/S הבדיקות יצאו תקינות מלבד הממצא הראשוני.הוחלט 3 אופציות שהן:ניתוח בטן עם סטומה וניתוח דרך הרקטום אך תהיה פגיעה בשריר ואיבוד שליטה על סוגר הצואה.2 האופציות הללו סבתי מסרבת בכל תוקף ולא ניתן לשכנע אותה.האופציה שנותרה היא הקרנות לאיזור הוסבר שזה יעיל ב - 10%.שאלתי האם ניתן לבצע את הניתוח דרך הרקטום ללא פגיעה בשריר.ובמידה ואין כמה באמת ההקרנות יעזרו לה.

גל שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון נראה שהגידול שאת מתארת הוא ברקטום התחתון ולא בסיגמואיד. סביר שבגישה דרך פי הטבעת הסיכון לפגיעה ביכולת השליטה נמוך, אבל קיים. כפי שציינת, קרינה מעלימה לחלוטין את הגידול רק בחלק לא גדול של המקרים. מעבר לכך, אם סבתך צלולה ומבינה את המצב, וקיבלה הסבר ממצה על האפשרויות ועל המהלך הצפוי ללא טיפול, סביר שזכותה להחליט על הטיפול בה.

שלום ד"ר. יש לי גולה שיוצאת מתוך פי הטבעת מאתמול בערב.יש קצת כאבים - בזמן ישיבה והליכה כמו של טחורים. האם יתכן שזה טחור? אני חודשיים אחרי לידה, והיו לי טחורים שעברו לפני כחודש, אבל לא זכור לי שהם הרגישו ככה. אשמח לדעת מה זה יכול להיות ואם עלי לפנות לרופא

לילך שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס בפי הטבעת ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם יש החמרה יש לפנות לבדיקה רפואית בהקדם.

ד"ר עודד זמורה שלום רב, לפני 7 חודשים עברתי ניתוח פיסטולה עם חוט סיטון רפוי והידוקו כל 3 שבועות,לצערי הניתוח לא צלח ולפני שבוע עברתי שוב ניתוח אך עם פקק קולוגן(הפיסטולה שלי עוברת דרך שריר הסוגר החיצוני). היום, שבוע לאחר הניתוח עדיין יש לי הפרשות מהפתח החיצוני של הפיסטולה,ותחושה של יציאת אויר מפתח זה. האם זה סביר?ואם כן, עד מתי זה יימשך?מתי אוכל לדעת אם הניתוח הצליח?ושסיימתי עם הפרשה הזאת? אציין כי לא הבחנתי כי פקק הקולוגן נפל. מודה לך מראש על תגובתך.

ורד שלום רב, פקק קולגן לא אוטם לחלוטין את פתח הפיסטולה ולכן יכולה להיות הפרשה מסויימת לאורך תקופת ההחלמה, שיכולה לקחת עד 3 חודשים. אם ההפרשה נמשכת מעבר לכך, סביר שפעולה זו לא הצליחה לרפא את הפיסטולה, ויהיה מקום לשקול טיפול נוסף. חג שמח.

עברתי טיפולי IVF במשך שנה. בחודשים האחרונים הופיע לי חתיכת עור בין פי הטבעת לנרתיק ובזמן יציאות לפעמים יש דימום של דם טרי. לפני שבוע התבשרתי שאני בהריון לפני שהספקתי לטפל בעניין, מאז המצב החמיר מאו, כנראה בגלל העצירות שסבלתי ממנה בשבועיים האחרונים. שאלתי היא האם ניתן לבצע ניתוח טחורים בהריון ומה לגבי ההרדמה. ואם לא ניתן לבצע הרדמה האם יש טיפולים חליפיים? מיותר לציין שאחרי שנה של IVF אני לא רוצה לעשות שום דבר שיסכן את העובר אך גם לא מצליחה לחשוב על להתמודד עם העניין הזה עוד תשעה חודשים

שלום רב, ראשית מזל טוב ושיהיה בהצלחה. אנו אכן מעדיפים להמנע מניתוחים לטחורים בהריון אם ניתן, ואם חייבים, אנו מעדיפים לא לנתח בתחילת ההריון, זמן בו להרדמה עלולה להיות השפעה על התפתחות העובר. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, הניתנים לשימוש גם בהריון. אם אין הטבה מספקת ומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. חג שמח.

ד"ר שלום. בחודשים האחרונים שמתי לב שישנה מעין גולה קשה במעי שלי לא קרוב לפי טבעת אבל אני יכולה לגעת בה. והיא לא גדלה והצצואה שלי יוצאת לפעמים עבה ולפעמים דקה. יש לציין שאני סובלת מכאבי בטן בבטן התחתונה מדי פעם ולפעמים יוצא לי ריר עם הצואה. לא יורד לי דם אבל הגולה הזאת קצת מפחידה אותי כי אני בת 17 והיפוכונדרית. יש לציין שיש לנו בעיה של טחורים במשפחה. האם זה נורמאלי שיהיה לי טחורים בגיל כזה? יש לציין שעברתי בדיקות לכאבי הבטן וברוך ה' הכל יצא תקין. והאם הריר בצואה נובע מהמעי הרגיז משום שגם זה בעיה במשפחה. אשמח לתשובה במהרה.

שלום רב, כעיקרון טחורים יכולים להיות גם בגיל 17. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפני שבוע וחצי עברתי ניתוח פיסורה. עדיין יש לי כאבים ודימום. רציתי לדעת אם זה טבעי ? כמה זמן יכולים הכאבים והדימום להימשך ? בנוסף, האם מומלץ להמשיך לשתות נורמלקס פעם ביום ? תודה מראש

שרונה שלום, כאבים יכולים להמשך לאחר ניתוח פיסורה בפרק הזמן שציינת, אולם מעבר לכן לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להמשיך לרכך יציאות, ואם יש ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום אני בהריון חודש שלישי , בת 40. יש לי טחורים חיצונים. אמרו לי שקוראים לזה טרומבוזה. מה זה אומר? והאם עד הלידה זה יעבור? דנה

דנה שלום, אם אכן מדובר ב"טרומבוזה" שפירושו קרישי דם שנוצרים בטחורים חיצוניים, אז קרישי דם אלו לרוב נספגים עצמונית בהדרגה בטווח זמן של כשבועיים- שלשה. טחורים כשלעצמם יכולים להחמיר בעת הריון מתקדם ולידה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם הסבל מתמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

נותחתי לפני שבןע ניתוח טחורים. בכל יציאה אני מדממת עדיין (כל האסלה מלאה דם) האם זה בסדר או שעלי לפנות לרופא? ממתינה לתשובתך המהירה תןדה

יפה שלום, דימום קל שכיח לאחר כריתת טחורים, אולם דימום מאסיבי שגורם לחולשה, סחרחורת וכד' מחייב פניה לחדר המיון. במקרה של ספק מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. החלמה מהירה.

שלום רב, אני גבר בן 30 וביומיים האחרונים אני מרגיש כאב עדין מאוד בפי הטבעת. היום הבחנתי בבלוטה קטנה באזור, וכשאני ממשש אותה אני חש שיש בתוכה גוש קטן. חשוב לציין שבניגוד לתמונות שראיתי באינטרנט כשחיפשתי "אבצס פריאנאלי", אצלי אין שום דבר אדום או מוגלתי. פשוט בליטה. אשמח לדעת מה זה יכול להיות ולאן עלי לפנות. רופא עור? תודה.

שלום רב, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא עדיין קיים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום אני סובל כבר תקופה ארוכה מפצע באזור פי הטבעת עם הפרשות. לאחרונה אובחן שזוהי פיסטולה פרי-אנאלית. הוצע לי לעבור ניתוח בו מוציאים את תעלת הפיסטולה, מחדירים חוט במקום התעלה ונותנים למקום להרפא כאשר בכל כמה ימים אני אמור להגיע לבית החולים כדי שימשכו מעט את החוט עד שהפצע יגליד לחלוטין. יש לי מספר שאלות: 1. אשמח לקבל פירוט לגבי הניתוח הנ"ל. 2. קראתי בפורום לגבי טיפול עם דבק פיברין/פקק קולגן אך נאמר לי ע"י הרופא שאבחן אותי כי אחוזי ההצלחה נמוכים מאוד וכי זה לא מתאים לי. אשמח לקבל מידע נוסף גם לגבי הטיפולים האלו. 3. מהם הסיכוני בניתוח שכזה? תודה

משה שלום, פיסטולה פריאנאלית היא תעלה, מעין "מנהרה", בין פי הטבעת לעור סביב פי הטבעת. אנו מחלקים את ההתייחסות הכירורגית שלנו לפיסטולות של פי הטבעת לפי היחס בין תעלת הפיסטולה למנגנון שרירי פי הטבעת. פיסטולות שלא מכירות כמות רבה של שריר, ניתן פשוט לחתוך, ניתוח שנקרא פיסטולוטומי, עם סיכון נמוך ושיעור הצלחה גבוה. פיסטולות שמכילות כמות רבה של שריר אסור לחתוך, שכן עלולה להגרם פגיעה ליכולת השליטה, ובמצב זה ישנם מספר פתרונות אפשריים. ישנם ניתוחים עם רמת סיכון מינימאלית ושעור הצלחה בינוני כגון פקק קולגן או דבק ביולוגי, ששיעור ההצלחה שלהם עומד על כ 50%, ישנם ניתוחים מעט גדולים יותר עם שיעורי הצלחה מעט גבוהים יותר וסיכון מעט יותר גדול (אך אינם פוגעים ביכולת השליטה) כגון LIFT או מתלה רקטום, וישנו ניתוח עם חוט סיטון חותך, שהוצע לך, שהוא בעל שיעור ההצלחה הגבוה ביותר, אך רמת סיכון לא זניחה של ירידה מסויימת ביכולת השליטה. אישית, אני נוטה להציע ניתוח זה בעיקר למי שנכשל בשאר האופציות, או למי שהפיסטולה שלו גבולית מבחינת כמות השריר המותרת לחיתוך. לשיקולך. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום, מזה מספר שנים שאני סובל מבעיית טחורים חיצוניים קשה. זה חוזר בערך כל חודש למשך שבוע לפעמים אפילו יותר. כתוצאה מזה אני סובל מכאבים חזקים ולפעמים דימומים. היציאות שלי בסדר. ובכל זאת זה בא כתוצאה של עמידה מרובה או ריקודים או הליכה שזה דברים רגילים במהלך היומיום. הייתי מטופל אצל מספר רופאים דרך קופ"ח מאוחדת ואפילו הגעתי למצב של ביקור דחוף במוקד רפואי וכל פעם נתנו לי משחה להרגעה או מלח לאמבטיה וזה רק מרגיע וזה חוזר. זה לא פותר את הבעיה. אני מעוניין לפנות לטיפול אצל רופא מומחה בנושא ולראות כיצד אפשר לפתור את העניין מהר ככל האפשר. הבעיה משפיעה עליי גם בעבודה וגם בתפקוד היומיומי. אשמח לעזרה בנושא. אני ממש מיואש וסובל. תודה מראש רוני

רוני שלום, אכן נשמע שבעיית הטחורים פוגעת באיכות חייך במידה ניכרתץ יחד עם זאת, אין סיבה ליאוש, שכן מדובר בבעיה רפואית הניתנת לטיפול על ידי ניתוח לכריתת הטחורים. הניתוח כרוך אמנם בתקופת החלמה לא קלה, אך שיעור ההצלחה שלו גבוה ושיעור הסיבוכים נמוך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם ידוע לך על רופא מומחה בנושא? כבר הייתי אצל כמה רופאים ואף אחד לא דיבר בכלל על ניתוח כולם הביאו משחה וזה רק מרגיע והבעיה חוזרת. אני שייך למאוחדת. והרופאת משפחה לא ידעה להמליץ. אשמח להמלצות בנושא. תודה

שלום רב, בבדיקת קולונסקופיאה נמצא כי "טחורים נצפו בתרגיל היפוך ברקטום". אודה על הסבר המשפט הנ"ל ומה משמעותו. תודה

שמשון שלום, משמעות הדבר היא שבבדיקת הקולונוסקופיה נראו טחורים פנימיים. תרגיל ההיפוך הוא פרט טכני של טכניקת הבדיקה והוא חסר משמעות. חשוב לציין שבדיקת קולונוסקופיה היא לא בדיקה שמיועדת לאבחן טחורים או בעיות בפי הטבעת, ועצם ההכנה לקולונוסקופיה יכולה לגרום לטחורים להראות יותר גרועים זמנית. אם הטחורים לא מפריעים לך, הם אינם דורשים התייחסות ספציפית. אם הם כן מפריעים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום דוקטור יש לי בעיה יש לי כל הזמן לילכלוך בפי הטבעת כמעט כל הזמן איך לפתור בעיה תודה

אלכסנדר שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, חולשת שרירי סוגרים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום דקוטור, רציתי לדעת האם אני יכול להמשיך לרכב על אופניים בעוד אני סובל מפיסורה וטחורים. האם זה מזיק? תודה.

גמיאל שלום, אין לשאלתך תשובה רפואית מוסמכת, אני לרוב ממליץ למטופלים עם פיסורה או למטופלים שעברו ניתוחים לפסיסורה או לטחורים להמנע מרכיבה על אופניים בתקופת ההחלמה, כי כסא צר של אופניים לוחץ ישירות על פי הטבעת, אולם זו האינטואיציה המקצועית האישית שלי ולא המלצה שבאה מהספרות הרפואית.

שלום רב, בבדיקת אנוסקופיה על ידי כירורג נכתב טחורים פנימיים ומספר פפילות היפרטרופיות. בדיקה תקינה. האם אכן אין צורך להוציאן?

אלון שלום, פפילות היפרטרופיות הן ממצאים שפירים שמלווים פעמים רבות טחורים פנימיים ואין להן משמעות קלינית. אם הכירורג הבודק לא העלה ספק באבחנה, וממצאים אלו לא מפריעים לך, אין צורך להסירם.

שלום, מזה יומיים יש לי דם בצואה, בקצה אחד, ולאחר מס' דקות זה צובע את מי האסלה, במים אדומים... יש לציין שעל הנייר בניגוב אין דם.. היו פעמים שהייתי סובלת מטחורים, ודם על הנייר היה מופיע, והיה עובר עם משחה. אבל אף פעם לא ראיתי דם בצואה ממש... התדירות לשירותים קצת גברה, אבל אני לא סובלת מכאבים.. וזה קצת מפחיד.. ממה זה נגרם? האם זה משהו שמצריך דחיפות של רופא ?

אני בת 36 ומקבלת טיפולים כימותרפים בשל סרטן השחלה עברתי בשלשה החודשים האחרונים 2 ניתוחים , אחד לכריתת שחלות והשני לכריתת רחם בלוטות לימפה ואומנטום. מקבלת כימותרפיה אחת לשלשה שבועות בשבועיים האחרונים אני סובלת מכאבים חזקים בפי הטבעת ודימום חזק עם קרישי דם. רופא הכירורג נתן לי משחת פוליקוטן שלא עוזרת בכלל. הדימום חזק והכאבים עזים. מה עושים?

שלום רב. צר לי לשמוע על מחלתך. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים עם קרישי דם, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום לך דוקטור מאחר ואני סובלת מעצירות שגרמה לי לפסורה, כל העצות המקובלות למניעה - שתיה מרובה, אכילת פירות וירקות,הליכה יויומית - כבר לא עובדות עלי, אני מבינה שאין מנוס אלא ללכת על אחד התכשירים המוצעים בשוק,על בסיס יומיומי. השוק מוצף ואני די מתלבטת בבחירת המוצר שיהיה גם יעיל וגם עמיד לשימוש לאורך זמן, אני מקווה שאני פונה לכתובת הנכונה , המון תודה,

ריקי שלום, מבחינתנו כל תוספי הסיבים (כגון בנפייבר, קונסיל, אגיוקור, ועוד), כל עוד אינם מכילים בתוכם חומרים משלשלים (כגון אגיולקס המכיל סנה), כמו גם מרככי יציאו סינטטיים על בסיס PEG (כגון פגלקס או נורמלקס) טובים לשימוש יומיומי לטווח ארוך, ואת מוזמנת להשתמש במה שהכי נוח לך מתוכם. מומלץ להקפיד של שתיה מרובה (לפחות 2 ליטר ליום) כהרגל.

בשבוע האחרון יש לי כאבי בטן חזקים ובחילה לפני ובזמן צואה.לפני כן נטלתי אנטיביוטיקה 10 ימים 3 פעמים בשבוע עקב דלקת אוזניים, האם זה קשור? מה לדעתך הסיבה?

עמי שלום, יתכן קשר בין טיפול אנטיביוטי לכאבי בטן ובחילה, ואם אכן הם קשורים, סביר שזה יחלוף תוך מספר ימים. אם אין הטבה ניכרת בפרק זמן זה מומלץ לפנות לרופא לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, בן 40. יצא לי לפני יותר מחודש טחור דיי גדול (מרגיש אותו לפעמים באיזור פי הטבעת - גודל של חצי זרת). פעם אחרונה שסבלתי מטחורים היה לפני 10 שנים ומאז עבר. באותו הזמן בערך התחילו לי כאבים מציקים בבטן התחתונה בצד שמאל עם הקרנות לגב (מעיין דקירות). האם יש קשר בין הדברים ?

בובי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני בשבוע 39 ויצאו לי טחורים מאד כואבים. האם אני יכולה להשתמש במשחה כלשהי ע"מ להקטין ולהקל על הכאב? כרגע אני מורחת רקטוצורין 4 פעמים ביום האם זה בסדר?

מיכל שלום, רקטוצורין זה בסדר גמור בסוף הריון. סביר שכשבוע- שבועיים לאחר הלידה תהיה הקלה. אם אין הקלה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. בהצלחה.

שלום לדר זמורה לגבי הטיפול באמבטיות חמות קראתי שכולם ממליצים על פעמיים ביום בין 5 ל10 דקות האם יש מניעה להשתמש בטיפול יותר מפעמיים ביום. אני לוקחת ניפנדין(גל )זה היום השני והכאבים פשוט לא מרפים, האם המשחה עוזרת יותר או שזה היינו הך. האם יש אפשרות למרוח משהו נוסף להרגעה ועוד משהו,האם יש חשיבות לאופן שבו מורחים את המשחה(להחדיר לתוך פי הטבעת או להסתפק במריחה קלה על פני השטח) המון תודה

גליה שלום, ניתן לעשות אמבטיות כמה פעמים ביום שרוצים ולכמה זמן שרוצים. ניפדיפין עובדת במנגנון אחר ולכן אמבטיות וניפדיפין הם לא היינו הך. נומלץ למרוח את המשחה 4 פעמים ביום ל 6 שבועות. את המשחה מורחים סביב פתח פי הטבעת ואין צורך להחדירה. אפשר בנוסף לרחת כדורים נגד כאבים דרך הפה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום בשיטוטי בפורומים השונים הקשורים לפרוקטולוגיה אני רואה שלמי שיש בעית פיסורה מטופל במשחה הקרויה ניפדיפין, לאחרונה הייתי אצל פרוקטולוג שאבחן פיסורה אנאלית,הוא רשם ליניפדיפין וכן משחה נוספת בשם טבעקוטן, הוא אמר לערבב בן שתי המשחות ולמרוח במקום, השאלה שלי מדוע קבלתי את המשחה הנוספת, יתכן ויש בעיה נוספת? תודה מראש

ריבי שלום, יתכן שההמלצה לשלוב 2 משחות אלו מבוססת על נסיונו של הכירורג הנ"ל בטיפול בפיסורה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, יש למרוח משחת ניפדיפין חיצונית 4 פעמים ביום ל 6 שבועות, ומרביתנו לא נוהגים בשגרה לטפל בפיסורה באמצעות טבעקוטן.

קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.