פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום רב! לפני כשבועיים וחצי התחלתי לסבול מידי כמה ימים מכאבי בטן והתכווצויות שבעקבותיהם הגיע קלקול קיבה. בשבוע האחרון הכאבים הופיעו מידי יום כשבכל יום פעמיים, שלוש יציאות מקולקלות. היום לאחר היציאה לפתע על הנייר דם אדום טרי! נבהלתי מאד. מה זה אומר ומה עלי לעשות? עלי לציין שאני כרגע בחו"ל ומגיעה לארץ בעוד ארבעה ימים ואני עכשיו לחוצה מאד! אין לי כאבים בפי הטבעת כי היציאות רכות כאמור כך שלא נראה לי שהמקור הוא פצע. האם זה מדאיג? מה עלי לעשות? ואם לפנות לרופא , האם ניתן לחכות שאגיע לארץ ולאיזה רופא לגשת? תודה מראש! מודאגת מאד!

מירי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקווה שבינתיים התלונות חלפו מעצמן. סביר להניח שהשלשול גרם בכל זאת לגירוי מסויים של פי הטבעת שגרם לדימום, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מאחר שלמיטב הבנתי את אמורה לחזור היום או מחר, אם המלונות נמשכות מומלץ לפנות לרופא.

ערב טוב! ביום חמישי בלילה בני הקיא, לפנות בוקר החל להתפתל מכאבי בטן באזור התבור. במהלך היום שוב החלו כאבים ובערב הוזמנה רופאת לילה, לדבריה יש לעלום למיון, לדעתה מדובר באפנדציט. עלינו למיון, נעשתה בדיקת שתן וכן חוקן ולפי הרופאים ייתכן ומדובר בעצירות, בשתיים לנות בוקר נשלחנו הביתה. בשלוש ורבע התעורר בני משינה עם כאבים עזים שוב סביב התבור, ההתקף היה כחצי שעה, משיחה עם רופא בשניידר דרך כללית מושלם, נתבשרנו שעלינו לעלות בדחיפות למיון וכמובן שבדיקות שתן וחוקן אינן מספיקות, אלא יש לבצע בדיקת דם, צואה, אולטרסאונד וצילום בטן. נסענו שוב לביה"ח, כשהגענו שוב ראו הרופאים את בני בהתקף, הפעם בצעו בדיקות דם שהיו תקינות ושוב נשלחנו הביתה בטענה, שאינם מוצאים משהו חריג. ברצוני לציין שעל אף משככי הכאבים, אקמול ונורופן הכאבים המשיכו. בשישי בצהריים אחרי התקף נוסף בלתי נסבל וצרחות בלתי פוסקות, שוב עלינו למיון, הפעם כירוג ורופא ילדים החליטו שעליו להתאשפז, קבל פפברין שאכן עזר באופן זמני וכן עירוי. שוב נעשו בדיקות שתן שנמצאו תקינות. נעשה אולטרסאונד וצילום בטן ונמצאו בלוטות למפה מוגדלות והאזור מעט מודלק. בבוקר יום שבת (היום), הרופא בדק את בני ובאמת לא היו התקפים. (ברצוני להוסיף שבני בן שמונה ואחרי כל התקף נרדם). שוחררנו ע"י הרופא בטענה שאינו יודע מדוע יש לו עוויתות בבטן חוזרות ונשנות, הבטן רכה והיציאות תקינות, עלינו להגיע לרופאה מטפלת ולהיוועץ עמה אודות בדיקות נוספות שיש לבצע. שלוש שעות לאחר שהשתחררנו שוב חזרו ההתקפים, בני מציין שהכאבים סביב התבור. מה זה יכול להיות? איזה בדיקות עלינו לבצע לגילוי הבעיה? מדוע הבלוטות במעיים מוגדלות והאזור מודלק? המקרה טופל בביה"ח העמק בעפולה. אבקש לקבל בבקשה את חוות דעתך המקצועית בהקדם. בברכה, טל.

טל שלום, צר לי לשמוע על סבלו של בנך. אני מקוה שבינתיים יש הטבה עצמונית. כעיקרון, בלוטות מוגדלות סמוך למעי נגרמות פעמים רבות על רקע זיהומים ויראליים חולפים, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. טוב עשיתם שפניתם למיון כל פעם שהיה סבל ניכר, ולמרות שפניות חוזרות למיון כרוכות באי נוחות רבה, הן הדבר האחראי לעשות. אם הסבל נמשך, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג ילדים לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום,שמי נתנאל ואני בן 16. אז הסיפור הוא כזה..הבוקר זאת הפעם הראשונה שהלכתי לשירותים וכשהטלתי את הצואה חשתי בקושי מסויים להטיל את הצואה,והיא היתה מעין שלשול מסוים. כאשר הסתכלתי לא ראיתי דם בתוך האסלה,אך על נייר הטואלט ראיתי נקודות של דם טיפות (לא הרבה) ולאחר מכן חשתי בשריפה באזור פי הטבעת ובכאבי בטן לא ממש חזקים. מה עלי לעשות?.. אני ממש לחוץ מזה כי אני די צעיר וזאת הפעם הראשונה שניתקלתי בדבר כזה.. האם יש סיכוי לקבל טחורים בגיל שכזה?.. או פיסורה או מחלה אחרת יותר גרועה האם עלי לדאוג?..

נתנאל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקווה שבינתיים התלונות חלפו מעצמן. תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שפירות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים , פיסורה, ועוד. הסיכוי להתפתחות "מחלה אחרת יותר גרועה" בגיל 15 נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות כאמור מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. אם התלונות נמשכות, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, ובמידת הצורך, לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אתמול הרגשתי שיש לי ליד פי הטבעת סוג של חצ'קון פנימי קטן, הוא קצת אדום וכואב רק כשאני נוגעת. אשמח אם תאמר לי מה זה יכול להיות האם זה סתם חצ'קון רגיל ודרכי הטיפול אני ממש מתפדחת ללכת לרופא וגם אין לי מושג לאיזה רופא עלי לפנות?

חן שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל אבצס, פיסטולה, "סתם חצ'קון", ועוד. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם מופיעה נפיחות ניכרת מלווה בכאב או חום יש לפנות למיון.

שלום, הנני בשבוע 25 להריון שני וסובלת מכאבים חזקים בפי הטבעת. בהריון ראשון סבלתי מפיסורה (עם דימומים ביציאות) וקפלי עור בולטים ומכאיבים מאוד. עכשיו אין לי דימומים או כאבים ביציאות אך שוב קפלי העור בולטים ומכאיבים מאוד. מכיוון שמועד הלידה עדיין רחוק, תקופת הסבל ארוכה וקשה. האם יש משהו שניתן לעשות על מנת להקל משמעותית על הכאב? האם ניתוח הוא אפשרי בהריון? תודה.

ווקס שלום רב, כעיקרון אנו משתדלים להמנע מניתוחים בהריון אלא אם הסבל ניכר מאד ואין ברירה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, הניתנים לשימוש גם בהריון והנקה. אם נמשך סבל ניכר ומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר זמורה ותודה על תשובתך. אכן אני משתדלת לשמור על כלכלה רכה אך משקל העוברית בבטני לוחץ ודוחף החוצה את הקפלים. די בכך שאעמוד פרק זמן קצר על רגליי ונוצר לחץ וכאב חזקים מאד. מהם סוגי הניתוחים האופציונליים עבורי? האם חותכים את הקפל או תופרים אותם? והאם ההרדמה היא מקומית? המון תודה על תגובתך. וואקס.

שלום,אני בן 56, ולאחרונה שרירי הרקום חלשים. לעיתים תוך שיעול או צחוק -"בורחים" גזים. האם ניתן לטיפול?

ריקו שלום, תאורך מתאים לירידה מסויימת ביכולת השליטה בפי הטבעת, מצב רפואי שכיח בגיל המבוגר שיש לו כיום טיפולים רבים שיכולים לשפר את איכות החיים. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום, לבעלי יש פיסורה כבר זמן רב ובזמן האחרון עולה לו החום בנוסף לדימום. כרגע הוא סובל כל היום מכאבים עזים (עד כי אינו יכול ללכת), דימום ועלה לו החום ל-38.1. האם צריך לגשת למיון במקרה כזה? יש משהו מיידי שניתן לעשות (חוץ ממריחת משחה) או שפשוט לקבוע תור לניתוח בהקדם?

ורד שלום, חום אינו אפייני לפיסורה ומעלה חשד שיש בעיה אחרת או נוספת כגון אבצס בפי הטבעת. אם עדיין יש חום מומלץ לפנות למיון.

כמה זמן לאחר הזרקה הפיסורה אמורה להתרפא? האם זה הגיוני שלא מרגישים שום שינוי בעקבות ההזרקה? אם עדיין ממשיך לשרוף גם אחרי ההזרקה האם זה נורמלי וצריך לתת לזה פשוט זמן (כמה זמן כדי לדעת אם זה עוזר או לא?) - אם גם אחרי שבוע זה שורף האם זה עדיין הגיוני או שזה אומר שגם הבוטוקס לא עוזר? אם מדובר בזה שצריך לתת לזה זמן מה אפשר לעשות בינתיים (האם יש מישחה או משהו שיכול לעזור לזה להרפא יותר טוב - האם דרמקומבין ? או רקטוזורין (שזה ללא מרשם) ?)

רן שלום, בעיקרון בוטוקס מגיע לפעולתו המירבית מבחינת שיתוק השריר אליו הוזרק בטווח של 3-4 ימים, אולם גם לאחר הרפיה טובה על השריר יכול לקחת כשבוע עד שבועיים לפיסורה להרפא (כמו אחרי ניתוח למשל). אם אין כל הטבה בפרק זמן זה, ספק אם הטיפול הועיל כמצופה. ניתן במקביל לבוטוקס למרוח משחה מרפת שרירים כגון ניפדיפין או רקטוג'סיק, שכן מנגנון ההרפיה של השריר שונה ותאורטית טיפול במשחה מרפת שרירים יכול להגביר את האפקט של הבוטוקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום מזה כשנתיים וחצי יש לי פיסורה בפי הטבעת (כיום בת 24) הייתי אצל רופאים אך הם לא המליצו לנקוט בפעולות פולשניות וכו'. כשאני מסתכלת באיזור רואים משהו קטן. ורוב הזמן הפיסורה לא מפריעה לי. מדיי פעם כשיש לי יציאות קשות אז אני מרגישה דקירות בפיסורה ולעיתים גם יורד לי דם מהאיזור. היום קרה לי משהו מאוד מלחיץ. הייתי בשירותים והייתה לי יציאה ממש קשה ולאחר מכן התחיל לרדת לי הרבה הרבה דם. זה ממש מלחיץ אותי. במהלך היום, אפילו כשאני עושה פיפי, פתאום שוב האיזור מתחיל לדמם. אחד הרופאים המליץ לי על משחה שעזרה לי בעבר שנקראת rectogesic מרחתי אותה וזה לא עזר. האם יש טיפולים יותר מומלצים? מה כדאי לעשות? כמו כן כדאי לציין כי הבן זוג שלי מקיים עימי לעיתים יחסים אנאליים, האם זה מסוכן? האם הפיסורה זה משהו שנשאר תמיד או שהוא נעלם באיזשהו שלב? תודה רבה!

לינוי שךום, דמם כפי שאת מתארת יכול לנבוע מבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים , ועוד. כעיקרון, הסיכוי שמקור הדמם הוא בממצא מסוכן כלשהו כגון סרטן המעי הגס בגיל 24 וללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון פיסורה או טחורים גבוהים בהרבה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם אכן אובח,ה פיסורה, רקטוג'סיק היא משחה היכולה להועיל, אך יש לקחת בחשבון שדרוש טיפול מסודר לאורך תקופה בכדי להגיע לתוצאה הרצוייה. בעת שהפיסורה אינה פעילה, אין מניעה לקיים יחסי מין אנאליים בעדינות כל עוד זה לא כרוך בכאב או אי נוחות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

יש לי גרד תמידי בפה הטבעת אשר מתגבר בשעות הערב. המצב הפך אצלי כבר לשגרה ולמדתי לחיות עם זה אך זה מאוד קשה לי! הייתי אצל רופא נשים אשר אמר שאין קנדידה כמו כן אין לי טחורים, פיסורה וכו'. האזור נקי, עושה מקלחת פעם ביום. יש פעמים שאני פשוט לא יכולה להפסיק לגרד, זה פשוט מציק. למעשה אני לא יודעת מה הסיבה! האם יש משחות (לא אכפת לי גם על בסיס סטאואדי) שיעזור ויושיע אותי מהסבל הזה! האם יש בדיקות דם שניתן לאבחן משהו. פשוט מיואשת...

אלינה שלום, גרד אנאלי היא בעיה רפואית ידועה ומוכרת שיכולה להגרם ממגוון רחב של סיבות. לפעמים אנו לא מאתרים את הסיבה, אך מנסים טיפולים שונים באופן הדרגתי, ולרוב מצליחים בהדרגה לשפר את איכות החיים. ניתן להשתמש בשלב ראשון במשחת הגנה לעור כנגד תפרחת חיתולים (כמו שמורחים לתינוקות), ומומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

עברתי בדיקה ראקטלית אצל רופא המשפחה את הבדיקה עשה סטודנטית שנה ו אבל מאז עבר חודש ואני מרגישה בעקבות הבדיקה חוסר נוחות באיזור שלא הייתה לי לפני כן ולכן שאלתי בשאלתי הקודמת אם בדיקה רקטאלית יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך! כתבתה לי שבדיקה מיומנות לא עושה זאת. אנני יודעת אם עברתי בדיקה מיומנת? לאור זה או בלי קשר לזה מה יכולות להיות הסיבות לתחושת החוסר נוחות שאני מרגישה? מודאגת מזה מאוד..... תודה

ניצה שלום, אי נוחות באיזור פי הטבעת יכולה להגרם ממגוון רחב של סיבות, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם את סובלת במידה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם למי שעבר ניתוח פיסורה יש סיכון גדול, קטן, או זהה ביחס למי שלא עבר ניתוח?

אייל שלום, מטרת ניתוח לפיסורה הוא לרפא את הפיסורה הנוכחית, ואין לו אפקט משמעותי לעתיד. הגורמים החשובים במניעת פיסורה נוספת הם שמירה על הרגלי חיים הכוללים יציאות רכות והמנעות ממאמץ השירותים. מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים ושתיה מרובה או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב. אני מדממת על בסיס יומיומי מפי הטבעת דם טרי גם כשאני רק מטילה את מיימי ולא עושה משהו אחר. לפני כשנתיים קשרו לי טחורים ועשיתי בדעקת קולונוסקופיה שיצאה תקינה.הלכתי שוב לרופא- בעקבות החמרת הדמום ( תוך כדי הליכה לפעמים) והוא הציע לקשור לי שוב את הטחורים. מכיוון שההליך נורא כאב לי- יותר משתי לידות ללא אפידורל,שאלתי לגבי ניתוח והוא אמר שלא צריך. אני סובלת נורא מכאבים ומגירוד מרגיז בפי הטבעת וכמובן מדימום שלא מפסיק. אני חושבת לפנות לרופא פרטי מומחה,ולפני שאעשה זאת רציתי להתייעץ בפורום זה. מה עליי לעשות? להמשיך לקחת טיפול לטחורים- שקיבלתי מהרופא או להמשיך ברור? לתשובתך אודה, תמי

תמי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. כעיקרון, האינדיקציה העיקרית לטיפול בטחורים היא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן עליך להחליט כמה הסבל שאתה מתאר פוגע באיכות חייך היומיומית, ומה הטיפול שאת מעוניינת לעבור על מנת לשפר את איכות חייך. בהנחה שהסבל נגרם אכן עקב טחורים, סביר שאפשרויות הטיפול השונות המפורטות למטה לגיטימיות. לעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, אני בהריון שבוע 32, לפני יומיים גיליתי טחור בגודל של זית גדול מאז החיים הפכו לסיוט. אני לא יכולה לשבת, לעמוד, לשכב, כל מצב כואב לי מאוד! יש לי תור לרופא משפחה עוד כמה ימים ,אבל אני לא בטוחה שאני אעמוד בזה עד אז. איזה משחה או טיפול יכול לפחות להקל על הכאבים בזמן הקרוב, חוץ מכאבים עזים ברגעים אלו מפחיד אותי מצב הלידה וכל הלחצים , איך אפשר להקטין את הנזק של טחורים בלידה עצמה , מה טיפול המונע? מבקשת עזרתך/עצתך בדחיפות. תודה

הילה שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. אני מקווה שבינתיים ישנו שיפור עצמוני. תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לכל אחת מבעיות אלו טיפול מעט שונה. העצה העיקרית שניתן לתת ללא בדיקה היא להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, הניתנים לשימוש גם בזמן הריון. התקופה האחרונה של ההריון והלידה עצמה הם אכן גורמי סיכון להחמרת טחורים, אבל לא ניתן לעשות הרבה לשנות זאת פרט להקפדה על ריכוך יציאות והמנעות ממאמץ השירותים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם נמשך סבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני סובלת מטחורים כבר המון זמן רק שעד לפניי חודשיים הם לא כאבו והשפיעו לי על ההתנהלות בחיי היומיום...קבעתי תור לפרוקטולוג והוא ביצע טיפול קשירה של הטחור ואמר לחזור כעבור שבועיים על מנת לעבור קשירה נוספת..אחרי הקשירה לא היה שיפור ואפילו המצב החמיר..קבעתי תור אצל פרופ' פרטי והוא איבחן לי בנוסף לטחורים גם פיסורה. באותה הפגישה הוא טיפל לי בטחור באמצעות לייזר ושלח אותי הביתה עם קצף שמזריקים לתוך פי הטבעת בשביל הטיפול בפיסורה..הפיסורה עברה וגם לא היום כאבים אך הטחור נשאר באותו גדול ועדיין הקשה לי על יציאות בשירותים ועל שחרור גזים,יש לציין כי הכאבים פסקו!..קבעתי תור נוסף שבו ביקשתי טיפול קשירה והוא ביצע "טיפול ייסודי" הוא הניח שתי גומיות על הטחור..כרגע עברו כבר שלושה שבועות מאותו טיפול קשירה והמצב שלי פשוט קטסטרופלי אני סובלת מכאבים חזקים מאוד אני כל היום במיטה ובמהלך "ההחלמה" גם יצא לי מפי הטבעת טחור חי החוצה ואני כבר לא מצליחה להכניס אותו..הכאבים פשוט נוראיים..האם זה נורמלי? לפני הטיפול לא סבלתי מכאבים בעקבות הטחור..ועכשיו זה פשוט כאב בלתי נסבל..אני חושבת שאולי משהו לא בסדר איך יכול להיות שהמצב כל הזמן מחמיר??? האם לעשות ניתוח ולהפטר מהעניין לגמרי? אני לא יכולה לעבוד ולא יוצאת מהבית כבר שלושה שבועות...עדיין יורד לי משם דם .. האם אפשר כרגע להשתמש בנרות רקטוצורין? יתכן כי זה יחמיר? והאם כדי לגשת לניתוח במהירות האפשרית? (בת 22)

שלום רב. ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. אני מקווה שבינתיים ישנו שיפור עצמוני כלשהו. למרות שמהודעתך ניתן להתרשם מהסבל הניכר העובר עלייך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כאבים עזים והחמרת סימפטומים לאחר קשירת טחורים יכולה לנבוע ממגוון של סיבות, חלקן קשורות לאופן ביצוע הפעולה וחלקן לא. ישנם מצבים בהם הטיפול המומלץ יכול להיות ניתוחי, ומצבים בהם כדאי להתאזר בסבלנות. מציע לפנות לכירורג מטפל או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך מעט מידע כללי על קשירת טחורים: טחורים הם מעין "כריות" המכילות כלי דם קטנים מרובים, הנמצאים בתעלה האנאלית (פי הטבעת), ובאופן תקין משפרים את יכולת האטימה של פי הטבעת. לכל אחד מאתנו 3 קבוצות של טחורים – שניים בצד ימין ואחד משמאל. כאשר הטחורים מאבדים את המיקום התקין שלהם, בדרך כלל כתוצאה ממאמץ מתמשך ביציאה, הם יכולים לגרום לסבל המתבטא בדימום, כאבים ואי נוחות, והתבלטות של רקמות טחורים דרך פי הטבעת. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ (מטופלים רבים בוודאי עברו בדיקה זו קודם לכן במרפאה). כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. סיבוכים אפשריים כתוצאה מקשירת טחורים קשירת טחורים היא פעולה שגרתית המבוצעת בתדירות גבוהה על ידי רופאים המתמחים בתחום זה. הפעולה בטוחה למדי ושעור הסיבוכים בה נמוך. לעתים נדירות מופיעים בכל זאת סיבוכים, ויש להיות מודע להם. • כאב שכיח כי לאחר קשירת טחורים יש כאב קל ותחושת אי נחות למשך מספר ימים. במידת הצורך ניתן לקחת משככי כאבים פשוטים כגון אקמול ואופטלגין. לא מומלץ ליטול משככי כאבים המכילים אספרין או כאלה המעקבים את קרישת הדם, כגון נקסין, נורופן, אדויל, מוטרין וכדו'. אם מופיע כאב עז שלא מגיב לטיפול פשוט, יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון. • דימום שכיח כי מספר ימים לאחר קשירת הטחורים, בעת שהאיזור הקשור נושר, יש דימום קל, לעיתים ללא קשר ליציאה. אם מופיע דימום מאסיבי, שגורם לתחושת חולשה, סחרחורת וכדו', יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון. אם הנך נוטל תרופות המעכבות את קרישת הדם, כגון אספירין או קומדין, אנא הודע זאת לרופא המטפל טרם קשירת הטחורים. • זיהום זיהום באיזור פי הטבעת לאחר קשירת טחורים הוא נדיר ביותר. אולם אם מופיע חום מעל °38 מלווה בכאב עז ולעיתים קושי במתן שתן יש לפנות לחדר המיון בהקדם. לאחר קשירת הטחורים, חשוב להיות במעקב של הרופא המומחה בתחום זה, בכדי להעריך את יעילות הטיפול.

שלום, קודם כל תודה רבה על התייחסותך..אזבהמשך למצבי,קבעתי תור לניתוח, הגעתי לניתוח בידיעה שאני הולכת לעבור הרדמה כללית..בפועל הזריקו לי טשטוש דרך אינפוזיה..אני לא יודעת אם תוכל לעזור לי בנושא הזה אבל בכל אופן אני אנסה...ברגע שהזריקו לי את הטשטוש הרגשתי קושי בנשימה ומיד ביקשתי שיורידו ממני את מסכת החמצן כיוון שהתחיל לי רפלקס הקאה (לא הקאתי כי הקיבה שלי הייתה ריקה) בכל אופן הרפלקס נמשך מס' פעמים..במקביל לחץ הדם שלי ירד ל70 והדופק שלי זינק ל170..לאחר מכן כנראה נמנמתי קלות..הם הזריקו לי חומרים להעלאת לחץ דם ולהורדת הדופק..הדופק ירד ל130..התעוררתי עדיין בחדר הניתוח כשהגוף שלי רועד..רעד בלתי נשלט..לאחר מכן הודיעו לי שהם לא ניתחו אותי וגם לא ינתחו היום כי הרופא המרדים לא מאשר..הוציאו אותי החוצה להתאוששות ובמשך 8 השעות הבאות שהעברתי שם הדופק שלי עדיין לא ירד ..נשאר 120-130 כששאלנו את הרופאים מה גרם לתגובה הזו של הגוף שלי הם לא ידעו לתת תשובות ואמרו שכנראה התרגשתי יתר על המידה וזו התוצאה..אך ברור שישנה איזו בעיה עם החומר שהוזרק..מה יכול לגרום לתגובה כזו? האם תיתכן אלרגיה לחומר? האם זה יכול לשבש אצלי משהו לטווח הארוך? איזה שאלות אנו אמורים לשאול בנושא כי מה שקרה שם לא היה נורמלי ובטח שלא נובע מהתרגשות..כולנו מתרגשים לקראת ניתוח..נתנו לי לעשות בדיקות אקו לב והולטר..עכשיו אנו מחכים לתוצאות ואמרו שאם הכל תקין אז נוכל לקבוע תור לניתוח..האם יש עוד משהו שכדאי לי לדעת לפניי?

שלום רב, אני לא יודעת אם יש לי פיסורה או לא, לעיתים יש כמו חתך בפי הטבעת והוא גם מעט מדמם, לעיתים זה אולי טחור שיוצא מזכרת מהלידה לפי כמה שנים. חברה הביאה לי את המשחה רקטוג'סיק ורציתי לדעת אם מותר להשתמש בה גם אם לא נבדקתי ע"י רופא כי אין ממש סיכוי שאלך לרופא, ותופעות הלוואי שקראתי שם קצת מפחידות. האם כדאי לנסות אותה או שזה עשוי להזיק? והאם מותר להשתמש בה בשעת מחזור? כי זה מרחיב את כלי הדם... תודה מראש.

אני שלום, רקטוג'זיק היא משחה המכילה תרופה וניתנת במרשם רופא, ולא מומלץ להשתמש בה ללא בדיקה או באבחנה לא ברורה. אין מניעה להשתמש הרקטוג'זיק בזמן מחזור. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסימפטומים שאת מתארת יפריעו לאיכות חייך מספיק בכדי לפנות בכל זאת לרופא, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לאחר שקראתי תגובות קשות על המשחה, רכשתי אותה בכל זאת בעצת הרופאה הכירורגית. התופעות איומות!! כאבי ראש, סחרחורת, בחילות ועוד.... כאילו מישהו החדיר בי פצצה. מה שהציל אותי בסוף, הייתה תזונה נוזלית ומשחת עזרקאין לאלחוש.

שלום, אני בחור בן 31 ובשנים האחרונות סובל מאוד בזמן קיום מין אנאלי. הלכתי לפרוקטולוג והוא זיהה אצלי טחורים בדרגה 2 ואמר שלא מטפלים בזה. האמת היא שבחיי היומיום זה לא מפריע אבל מין אנאלי מאוד כואב לי ולאחר חדירה יש לי דימום מפי הטבעת במשך כמה ימים ואני לא יכול לעשות מין אנאלי שוב במשך שבוע עד חודש. יש לציין כי לא עוזר גם אם אני שם המון חומר סיכוך וגם הפסקה של חודשיים לא עזרה. השאלה שלי האם ניתן לטפל בזה בכל זאת כדי שאוכל לעשות מין אנאלי ללא כאבים?

עופר שלום, טחורים בדרגה נמוכה לרוב לא גורמים לכאבים בזמן מין אנאלי ולאחריו. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה בזמן כאב פעיל.

ד"ר זמורה שלום רב, לפני כ8 חודשים ביצעתי בדיקת אנדוסקופיה של המעי בה אובחן סעיף בסיגמא ומעח צר, במאז היו לי שני התקפים של אקיוט דוירטיקוליס , שהצריכו אישפוז של כ 4 ימים כל פעם לקבלת טיפל אנטיביוטי דרך הוריד. לפי אירועים אלו לא היו לי כל בעיות במעי או ביציאות (יציאה סדירה כל בוקר אחרי הקפה). האם יש קשר בין בדיקת האנדוסקופיה האירועים ?

שלום רב, לרוב בדיקת אנדוסקופיה לא גורמת להתקפים של דיברטיקוליטיס. יחד עם זאת, קשה לקבוע חד משמעית לכאן או לכאן.

שלום ד"ר זמורה ותודה על תשובתך, רציתי לשאול האם יש מחקרים שבדקו את הקשר בין בדיקה אינדוסקופית להתעוררות של סעיפים ולהתפתחות זיהומית דבירטיקוליטיס בעיקר כשהאמור בפרק זמן קצר (מספר שבועות) בין הבידקה להתקף הראשון ? אשמח לקבל הפניה למאמרים בתחום זה.

שמי אירית אני בת 34 אמא לשניים , שנה וחצי לאחר לידת בני בלידה טבעית ללא סיבוכים החלו כאבי בטן ובחודש נוב' 2009 כאבים עזים באגן . אציין כי כאבי הבטן אובחנו ללא בדיקות כמעי רגיז. בחודש ינואר 2010 התפוצץ לי תוספתן בבטן בבית החולים ברזילי אבחנו זואת כדלקת אגנית אושפזתי למשך כשבוע עם אנטביוטיקה דרך הוריד ועוד שלושה שבועות דרך הפה. מאז ועוד קודם יש לי כאבים באגן עם לחץ על הרקטום. רק בחודש מרץ אובחן התוספתן נותחתי והוצא תוספתן קרוע 3 ס"מעם שטפי דם אפורים והמלצה להמשך ברור. . כאשר כאבי האגן והבטן נמשכו עשיתי קלונוסקופיה אשר יצאה תקינה מאז עברתי יתוח של לפרוסקופיה בוחנת. הופרדו הידבקויות והוציאו אבצס עם חיידקי סטף וברוונד. מאז עברתי גם MRI אגן הכולל את אברי הבטן ואת עמוד השדרה הכל יצא תקין. בלפרוסקופיה הבוחנת היה חשש לאדונמיוזיס ולכן אני כבר 3 חודשים לוקחת גלולות ברצף אבל זה לא עוזר ויש לי התקפי של כאבים פנימיים ברקטום הפנימי שמקרין מבפנים כפלי חוץ מעין כאבים עיצביים שלא נותנים לי מנוח, ההתקף מתחיל או במאמץ או מיד לאחר קיום יחסים ומגבר ונמשך כשבוע או לאחר יציאה ומצגבר ונמשך כשבוע. אין לי עצירות יציאות או פעם ביןום בבוקר או יותר לרוב יציאות רכות. כנבדקתי ע"י פרוקטולוג בדיקת רקטוסקופיה בעומק של 15 ס"מ ממש בכיתי מכאב חד כששאלתי מה כואב לי הוא אמר שהפנה לגיניקולג טוב. פניתי .....עדיין למרות נטרול המערכת הנשית ע"י גלולות אני סובלת מאוד מאוד....למי לפנות?

אירית שלום, צר לי לשמוע על סבלך. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. נשמע כי מדובר בבעיה מורכבת, ולכן כנראה צריך יעוץ משולב של מספר בעלי מקצועות רפואיים, כולל לכירורג קולורקטאלי, לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האג, וגניקולוג מומחה לאנדומטריוזיס.

לגבי זריקת בוטוקס לפיסורה לפי מ שהבנתי בעקרון אין סיכון בדבר הזה ואין שום נזק שיכול להגרםץ השאלה שלי היא האם מכיוון שהבוטוקס בעצם משתק שריר - האם זה לא עלול לגרום לניוון השריר או לתגובה שלילית אחרת וגם לאחר פוג השפעת הבוטוקס עלולות ליהיות תופעות לוואי שליליות כתוצאה מהשפעתו?

שלום אב, הזרקת בוטוקס היא פעולה פולשנית וכרוכה בסיכון קטן אך קיים לסיבוכים כגון זיהום מקומי וכד'. כמו כן, יכולה להיות ירידה קלה וחולפת ביכולת השליטה. הזרקת בוטוקס לא גורמת לנוון השריר, והשפעתו חולפת בטווח של כ 3-4 חודשים ללא תופעות לוואי כתוצאה מכך.

לד"ר זמורה שלום רב, לפני כשבועיים עשיתי בדיקת TRUS על מנת לבדוק את תקינות דופן הרקטום לאחר לידה טבעית עם קרע דרגה 3.(ילדתי לפני חודשיים וחצי) התוצאות היו שדופנות הרקטום הדגמו כתקינים ובדופן קדמי אמצעי של התעלה האנאלית הודגמה חוסר המשכיות של הסוגר הפנימי והחיצוני היכול להתאים לרקמת צלקת. רציתי בבקשה לשאול קודם כל מה זה אומר? האם יש לי נזק כתוצאה מהקרע? והאם זאת הסיבה שאני מרגישה בריחת גזים? תודה מראש

רחל שלום, במגבלה שהבדיקה לא מול עיני, ובמגבלה שמשמעות בדיקת הדמיה צריכה להשתקלל בהקשר עם הבדיקה הגופנית, בדיקת ה TRUS מציעה שישנו קרע בשריר הסוגר שסביב פי הטבעת, אשר סביר שנגרם בעת הלידה. יתכן בהחלט שיש קשר בין ממצא זה לקושי בשליטה בגזים. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטריה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום. אני סובלת מטחורים מס שנים. מאוד סובלת מכאבים חזקים. ילדתי לפני כחודשיים. בזמן ההריון התחילו לי גם כאבים בכף רגל ימין. כל פעם שאני עושה יציאה יש לי כאבים מאוד חזקים בטחורים עם דימום אך גם כאבים בכף הרגל. שמתי לב שהכאבים בכף הרגל קשורים לכאבים בטחורים. האם יש קשר? סובלת מעצירות והתחלתי להשתמד בתכשירים משלשלים לפעמים. תודה. יש לציין שהכאבים בכף הרגל מאוד חזקים ונוטלת כל הזמן נגד כאבים

לריסה שלום, כאבים בכף הרגלאינם תלונה אפיינית לטחורים, ולמרות קשר הזמן בין כאבים אלו לסבל מהטחורים, לא בטוח שהם קשורים סיבתית. ממליץ לפנות לאורטופד לייעוץ לגבי הכאב בכף הרגל. לגבי הסבל הקשור בטחורים, אנא מצאי מידע כללי למטה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

אני בת 53 וכבר 3 שנים אני מתלוננת על כאבים עזים שהתחילו בבטן ובחודשים האחרונים גם כאבי גב תחתון. הכאבים שלי לא קבועים,,זה יכול להתחיל בכאבי גב תחתון עזים ולאחר מכן כאבי בטן,הכאבים כל כך חזקים שאני רצה מהר לשכב וזה הדבר היחיד שעוזר לי,לא אופטלגין ולא תרופות אחרות,,,רק שכיבה מעלימה את הכאב. לפני 4 חודשים נוסף כאב מסוג חדש,,כשאני קמה חזרה אחרי מנוחה כדי לבדוק אם אני יכולה להמשיך לתפקד אני מרגישה כאב חד מהבטן לכוון החזה עד הכתפיים.עד כדי כך שחייבת לשכב חזרה מהר ,,לא יכולה להמשיך לעמוד בשום אופן,,,אחרי שכיבה של שעתיים בערך אני מנסה לקום לאט לאט ואז יותר טוב,,,לפעמים אני קמה לפני הזמן ורואה שאין שינוי אז נשכבת חזרה. גילו שיש לי אבנים בכיס מרה והרנייה במפסעה שמאל וגם ימין , לא נראה לרופאה שלי שיש קשר לכאבים הללו, שמתי לב שכשאני מנגבת צואה לא רואה דם אבל כשמכניסה קצת פנימה יותר את האצבע עם הנייר אני כן רואה טיפה דם בהיר.בשנה שעברה הבדיקות של דם סמוי היו בסדר,,,לא נמצא דם סמוי. אנא עזרתכם אני מיואשת,,אין לי חיים נורמלים בגלל זה. יש לי שילשולים ממש כמו מים לפעמים אבל אין לי חום ויש לי תיאבון. המליצו לי על קולונסקופיה ואני ממש מפחדת מזה האם יש אפשרות אחרת? קראתי על בדיקת דם לגילוי סרטן המעי האם אני יכולה לעשות זאת במקום הקולונסקופיה? נ.ב האורטופד חושב שכדאי לעשות גם מיפוי עצמות לא יודעת אם יש קשר ושוב תודה מראש על עזרתך דוקטור,,,מצפה לתשובה בהקדם. אגב הכאבים הללו הם כמעט כל יום,,,לפעמים קורה שיש לי שקט יום 1 ולמחרת חוזר הכל "כרגיל" כך שבועות חודשים ושנים בפעם הראשונה שהכאב לחץ לכוון החזה עד הכתפיים כל כך נבהלתי,,,נסעתי לבלינסון ושם אפילו לא בדקו אותי,,,שלחו אותי הביתה בלי לנסות לעזור לי אפילו איך ייתכן? אני חסרת אונים.

מלי שלום רב, צר לי לשמוע על סבלך. יחד עם זאת, סביר שקשה לבצע בירור יסודי של תלונותיך אם אינך מעוניינת לבצע את הבדיקות אליהן נשלחת. בנסיבות שאת מתארת, לא נראה לי שיש תחליף סביר לקולונוסקופיה כדת וכדין. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב 1.האם בדיקה רקטלית ידנית כשלעצמה יכולה לגרום נזק בילתי הפיך כלשהו ? 2. האם בדיקה רקטלית ידנית כשלעצמה יכולה לגרום לצניחת הרקטום? תודה

ניצה שלום, בדיקה רקטאלית שמבוצעת במיומנות לא גורמת לנזק, ובוודאי לא גורמת לנזק בלתי הפיך, ואינה גורמת לצניחת רקטום.

שלום שוחררתי לפני שבועיים מאשפוז בן שבוע עקב דיברטיקוליטיס. אני בן 29. אני על דיאטת סיבים לבנתיים יש לציין. מאז השחרור יש לי תחושה לא נעימה בפי הטבעת ובימים האחרונים יש לי כאבים עזים שם. האם יש קשר בין שני הדברים? והאם ניתן להקל על זה.

ירון שלום, כאבים עזים בפי הטבעת אינם תופעה נפוצה של דיברטיקוליטיס. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום אני נוטל פלוטין וקיבלתי מרשם לפליט אנמה לשם ביצוע הבדיקה. בבדיקה של תגובות בין תרופתיות נמצאה אזהרה חמורה וסיכון ממשי. איזה חלופות בטוחות קיימות על מנת לבצע את הבדיקה במקום פליט?

יוסי שלום, אנא התייעץ עם הגסטרואנטרולוג / המכון הגסטרואנטרולוגי מבצע הבדיקה

שלום אני בן 17 ולפני יומיים בצורה מפתיעה יצאה לי בליטה ממש קרוב לפי הטבעת..צבעה לבן שנוגעים בה ממש ממש קצת אני מרגיש רגישות יתר..יתכן שזה מוגלה?ושזה יעבור עוד מעט לבד? היתכן שבגלל שהתחלתי לעשות ריצות מסיביות של 10 ק"מ פעם ביומיים+כפיפות בטן מתח וכו..? האם זה יעבור לבד?אני לא מתכוון ללכת לרופא..תודה

שלום רב, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, אבצס, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אתה לא מתכוון ללכת לרופא, סביר שלא ניתן יהיה לתת לך יעוץ חד משמעי. אם בכל זאת אתה רוצה להבדק, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר זמורה שלום, ביום רביעי החל לצאת לי טחור, עדיין הלכתי לעבודה ותפקדתי כרגיל משום שכבר היה לי כמה פעמים וזה לא היה נורא כלכך... ביום חמישי לעומת זאת הוא יצא במלוא הדרו והיה פשוט גדול בהרבה ממה שהתרגלתי אליו בעבר ובהתאם לגודלו כך גם הכאבים שליוו אותו היו גדולים עלי וביטלתי עבוד. כבר ביום רביעי התחלתי למרוח פרוקטו גליוונול וכמובן לשמור על היגיינה מירבית של איזור פי הטבעת, ביומיים האחרונים החלה נסיגה והכאבים פחתו משמעותית כך שאני יכולתי לשוב לתפקוד מלא, אך אתמול בערב שמתי לב לכמתי דם על התחתונים וכך גם היה היום, נדמה כי ישנו דימום קל מהטחור למרות שהוא עצמו עדיין בנסיגה ואינו כואב כלכך (כמובן שעדיין יש כאבים אך הם יותר אי נעימות מאשר באמת כאבים). האם זה סביר או שעלי לפנות בדחיפות לפרוקטולוג לצורך בדיקה? מקווה שתוכל לעזור לי, בתודה, דניאל.

דניאל שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לטחור חיצוני עם קריש דם, והמהלך הטבעי של בעיה כגון זו הוא ספיגה הדרגתית של קריש הדם והקלה הדרגתית בסימפטומים. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הקלה בפרק זמן של כשבועיים או שישנה החמרה כלשהי מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לד"ר זמורה הנכבד, תודה רבה לך על ההסבר המפורט שנתת לי בקשר לבעייתי. אם יש לך קליניקה במרכז הארץ הייתי שמחה לדעת את כתובתה. כל טוב

עדינה שלום, ניתן לפנות הן דרך מרפאתי הפרטית, בתאום עם מזכירתי יעל - 054-6464081, או במרפאה הקולופרוקטולוגית של תל השומר 03-5305000 (לא מובטח שאהיה המטפל אבל מובטח מומחה לכירורגיה קולורקטאלית מהצוות שלנו)

ד"ר, שלום. אני בן 38, לפני כשבועיים הייתי בים עם בגד ים, שהיה בו "תחתון רשת". כשחזרתי מהים, הרגשתי כאילו כל העור מפי הטבעת עד האשכים בוער, והנחתי שמדובר בתחתון של בגד הים, ש"צרב" את האיזור. לאחר יום-יומיים לא הרגשתי יותר כלום וההרגשה חלפה. כמה ימים מאוחר יותר, במקלחת, הרגשתי בפיסות עור קשות מסביב לפי הטבעת. הנחתי שמדובר במעין כויה או משהו כתוצאה מאותו אירוע. אבל אתמול כשהסתכלתי עם מראה באיזור, ראיתי ממש פיסות עור "בולטות" בהירות, כמעט לבנות, מסביב לפי הטבעת, שטוחות, שאינן כואבות אבל מדאיגות אותי מאוד. הן אמנם לא כואבות אבל מידי פעם אני "מרגיש" את האיזור. אני כרגע בחו"ל אבל קבעתי כבר תור לפרקטולוג. מה זה יכול להיות? האם זה קשור לאירוע מהים, או שמדובר באיזו מחלה לא קשורה? תודה, א.

שלום רב, תאורך יכול להתאים לקפלי עור סביב פי הטבעת שלא בהכרח קשורים לשאר התלונות שציינת, אבל לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

אני סובל בבמספר בעיות במערכת העיכול כבר מספר שנים : בעיקר מכאבי בטן דיפוזיים מסביב לתבור יום ולילה ,שמופעיים אחרי אוכל , לאחרונה הופיעו גם הקאות עם החמרה בחודש האחרון , הקאה אחרי כל ארוחה . סובל מעצירות לסירוגין זמן רב ,נעזר בתה משלשל , שמקל על כאבי בטן , אחרי יציאות כאבי בטן נרגעיים . לפני שנה עשיתי גסטרו+קולונוסקופיה -ללא ממצא גס? ב בגסטרוסקופיה לפני 3 ימים דואודניטיס ואנטרל גסטריטיס. נשלחו ביופסיות ובדיקת HP טרם התקבלה תשובה .בבדיקות גסטרוסקופיה לפני 4 שנים גם היה דלקת בתריסריון לא זכור לי על טיפול שקבלתי אבל מופיע בתיק טיפול משולש שהומלץ .. CT בטן לפני שנתיים סעיפים במעי הגס, הרחבה של פיטולי מעי הדק פרוקסימליים (ג'יג'ינום) מורחבים עד 4.4 ס"מ ,היה רושם לעיבוי דופן קל בפיתול המעי פרוקסימלי ודיסטלי להרחבה .בלוטות לימפה מזנטריאליות עד 2 ס"מ. מה גישה לדואודניטיס כרונית היום .מה גישה לטיפול בסעיפים לא פולשנית ופולשנית ? האם כדאי להמשיך בירור לממצאים שהיו ב CT ב2009 אולי על ידי קפסולה אנדוסקופית ?

עמי שלום, תלונותיך יכוליות להגרם ממגוון רחב של סיבות, ומהבדיקות שציינת לא עולה עד כמה שאני יכול לשפוט הסיבה הברורה לתלונותיך. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום האם חזרה של פיסורה מעידה על מחלת דלקתית כ קוליטיס או קרוהן לפני 5 שנים ניתוח פיסורה לפני 3 חודשים אובחן שוב פיסורה לאחר טיפול משמר הושגה הטבה משמעותית לתקופה של חודש עם התחושה שזהו זה נרפא שהכול תקין ביומיים האחרונים שוב כאבים עזים שאלה נוספת האם האיפול בבוטקס וגלי רדיו יעיל לפיסורה כרונית בברכה

רותי שלום, פיסורה חוזרת אינה מעידה לרוב על מחלת מעי דלקתית, אלא אם ישנם סימפטומים אחרים מחשידים כגון כאבי בטן תכופים או שלשולים. כעיקרון, ניתוח לפיסורה פותר באחוז גבוה את הבעיה הנוכחית, אך אין לו אפקט מניעתי לעתיד, ולכן, אם הרגלי החיים שגורמים לפיסורה להתבטא, כגון עצירות, נמשכים, פיסורה יכולה להווצר שוב. בוטוקס יעיל לטיפול בפיסורה כרונית עם שיעורי הצלחה של כ 60-70%, וגלי רדיו אינם במכלול הטיפולים הקונבנציונאליים לפיסורה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום אני בן 30 מיזה 3 שנים אני סובל מדם בצואה לפעמים יותר רציני לפעמים פחות,יש תקופותץ שאין בכלל ,שמתי לב שיש לי מין משהו כזה שיוצא בפי הטבעת כמו חתיכה כזו,וגם לפעמים נפיחות מאד רצינית שיורדת לאחר זמן מה והיא גם מדממת . זה נררא מגרד לפעמים וזה לפעמים מוציא מין רירית,לאחרונה התגלה אצלי אנמיה שמטופלת בכדורי ברזל[ונשלחתי לקולונוסקופיה שאני אמור לעשות בשבוע הבא] אני די לחוץ שחלילה יגלו דברים כמו פוליפים או בעיה אחרת במעיים שאלתי היא האם התסמינים שרשמתי מתאימים לבעיית טחורים או למשהו אחר יותר גרוע? אודה על תשובתך המהירה

שלום רב, תלונות כפי שאתה מתאר יכול בהחלט להחשיד לטחורים, למרות שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 30 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים גבוהים בהרבה. אם הרולונוסקופיה תהיה תקינה נישן כולנו יותר טוב בלילה. אם הטחורים מדממים במידה שהם גורמים לאנמיה, כדאי לשקול לטפל בהם. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם הסבל והדמם הניכר נמשכים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

אני רוצה לדעת אך מטפלים בדלקת במעיי הגס ואם זה לוקיח זמן כי זה כואב מאוד

שושי שלום. ישנם סוגים רבים של דלקות במעי הגס, ולכל סוג טיפול או מספר סוגי טיפולים אפשריים. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

הי,תודה על התייחסותך. במה ניתן להשתמש [טבעי]כנגד עצירות הנובעת מרקטוצלה [עקב לידות],כמו שציינתי בהודעתי הקודמת אינני מעוניינת בניתוח,ואכן אני עושה ספורט,שותה הרבה ומשתדלת לאכול תזונה בריאה עם סיבים,הקושי הוא בהתרוקנות עקב האנטומיה שנפגעה.תודה ויום טוב.

צילי שלום, אם היציאה לא רכה כספוג מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם הבעיה היא אנטומית, ריכוך יציאות יכול לעזור באופן חלקי בלבד. אם הסבל העיקרי הוא כתוצאה מרקטוצלה, לעיתים נשים מכניסות בעדינות אצבע לנרתיק בעת ישיבה בשירותים ומיישרות את הקיר האחורי של הנרתיק, בין הרקטום לנרתיק, ובכך מקילות על היציאה.

ראשית רציתי להודות לך על התיחסות ומענהאישי כל כך תומך ומרגיע ,רציתי מאד לשתף אותך לאחרכאבים קשים מאד הקדמתי ביקורת שתוכננה לשבוע הבא לאתמול ,מאחר ויש כאבים מאד קשים באיזור פי הטבעת כאבים אחרי התרוקנות ובזמן התרקונות , היתי אתמול באיכלוב ראה אותי המנתח והחליט שצריך לעשות star 'אבל הפעולה מצריכה התיעצות עם רופא נוסף ,שנקבע תור להיום , בשאלתו שאל המנתח את רוצה שנעשה עוד ניתוח ? היום נסעתי לרופא נוסף שפתח את כל הבדיקות שעברתי יש לציין שאצל רופא זה היתי באופן פרטי לפני 3 שנים הוא המליץ ניתוח פיסורה אנזימוס וטיפולי ביופדבק מאחר ובתי חלתה והיתה באישפוז ארוך לא התפנתי לעצמי הוא רצה לעשות בזמנו את הניתוח באסותא פרטי לא ראיתי צורך בכך אם הוא גם מקבל באיכלוב הביקורת שלי היו אחכ באיכלוב , לכן העדפתי להיות מנותחת באיכלוב, הוא בדק אותי בדיקה נוראית וכואבת אבל אין ברירה זה משהו שחיבים לעבור ,אחרי הבדיקה אמר אין מה לעשות תחיי כך עם הכאב אני לא יכול לעזור לך הכיצד שהיתי אצלו פרטי הוא בנה תוכנית טיפולים מסוימת ,אתמול הוחלט על תוכנית נוספת ופתאם תחיה עם הכאב ממש בכיתי כי ה לא נשמע לי הגיוני איך אוכל לחיות כך זה לא איכות חיים אני לא מצליחה להתפנות לבד רק על ידי צינתור כל יום בין שעתיים לשלוש שעות עד שאני מתפנה וזה לא עד הסוף ,שנית עכשיו אחרי היתוח הכאבים אחרי והשרפה המקומית והכאב שיורד מהאגן לרגליים, הרגליים כבדות קשה לי ללכת , בסיכום הוא רשם סימנים סונגרפים של אנזימוס מה זה ? רשם שבקולנוסקופיה יש srus פיסורה אנאלית טונוס מוגבר בשריר הסוגר לשקול טיפול במרפאת כאב או sns מאד נעלבתי שכך אני נזרקת ביקשתי שיעזור אולי יפנה לתחום אחר ,סליחה אין מה לעשות איך יתכן שפתאם שינה את ההחלטות,יש לציין גם יש טחורים חיצוניים גם זה היה שלב ופתאם תחיי כך אני מאד מצטערת שאני נופלת עלייך עם הסיפור שלי הגישה וההתיחסות שלך להודעות שלי גרמה לי לשתף אותך אודה לך באם תוכל לעזורלי לייעץ לי אפילו להגיע לתל השומרתודה שרית .

שרית שלום, צר לי לשמוע על החוויות שעברת. כפי שציינתי בעבר, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון אניזמוס הוא מצב בו אין הרפיה טובה של שרירי רצפת האגן בעת התרוקנות, ו SRUS הוא מעין פצעון שפיר שנוצר ברקטום כתוצאה מנסיונות כרוניים להתרוקן בהעדר הרפיה של רצפת האגן. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי נוסף לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

לאחרונה אני חש אי נוחות בעצם הזנב.. קראתי את ההתכתבויות על סערה הפוכה אך אינני סובל מדימום הפרשה או פצע באיזור. אני מרגיש נפיחות מוזרה (גוש קטן)באיזור המחבר את הישבנים. האם אלו תסמיני התחלה לסערה הפוכה? האם בשלב כזה ניתן לפתור זאת ללא ניתוח? תודה

אייל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאתה מתאר יכולות בהחלט להחשיד לסינוס פילונידאלי, המכונה בלשון לא מקצועית שערה הפוכה, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. הטיפול העקרוני בסינוס פילונידאלי הוא ניתוחי, וטיפולים אחרים כגון טיפול אנטיביוטי מהווים לרוב רק "כיבוי שריפה" זמני. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

שלום ד"ר אני בן 27 סובל מצניחה כלשהי.צילמתי את הצניחה האם יש אפשרות לשלוח לך תמונה של הצניחה למייל ותוכל להגיד לי מה אתה רואה? תודה

אפשר לנסות. [email protected]

שלום ,אני נער בן 17 ושמתי לב לגולה מוזרה בפי הטבעת מקצת חקירות באינטרנט נראה לי שזה טחור אבל קראתי שטחורים בדרך כלל מופיעים אצל אנשים מעל גיל 20 מה אני יכול לעשות בעניין למי לפנות או אולי אפשר לטפל בזה לבד?

דניאל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. טחורים יכולים בהחלט להופיע גם באנשים בגילך, ועצם הגיל אינו שולל טחורים. יחד עם זאת, גולה בפי הטבעת יכולה לייצג מגוון של בעיות, כולל טחורים, אבצס ועוד. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא לא עובר ומפריע לך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם מופיע כאב עז או חום יש לפנות למיון.

אני בת שבעים פלוס. לאחרונה נפגמה האלסטיות של הרקטום וכשיש לי יציאה רכה היא "בורחת" בחלקה החוצה, ושוב אין לי היכולת להתאפק עד שאני מגיעה לשירותים הקרובים. כך קורה גם עם השתחררות גזים, הם כבר לא מחכים ל"אישור" ממני לצאת. האם יש פתרון שאינו ניתוחי? תודה מראש

עדינה שלום, ירידה ביכולת השליטה בפי הטבעת היא בעיה נפוצה בקרב נשים בגילך ובשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפול בה. חלק מהטיפולים אינם ניתוחיים, כגון פיזיוטרפיה מיוחדת לשרירי הסוגרים שנקראת ביופידבק, חלק מהטיפולים כרוכים בפעולות כירורגיות פשוטות בסיכון נמוך, כגון הזרקת חומרים מעבים סביב פי הטבעת, וחלקם כולל ניתוחים יותר גדולים כגון תיקוני סוגרים, השתלת קוצבים על עצבי האגן ואף השתלת סוגרים תותבים. מגוון האפשרויות הטיפוליות מאפשר לנו כיום לשפר את איכות החיים לרוב הסובלות מבעיה זו, ובדיקות המדגימות את מבנה ותפקוד הסוגרים עוזרות לנו לכוון את הטיפול נכון יותר. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שמי שרית התיעצתי איתך מספר פעמים ראשית אני מודה לך על התיחסות אישית ומדהימה מצידך יישר כוח על עבודתך, בעבר פניתי אלייך בנושא בעיית התרוקנות קשה המלווה אותי מזה 3 שנים ,אני לא מתפנה באופן עצמי אלא בעזרת צינטור עצמי , לפני שבוע עברתי ניתוח פיסורה שעד רגע זה אינני יודעת מה עשו לי לא נשארו תפרים חתך כלום ,מלבד שטפי דם בהמלצת פרופסור גולדמן שהוא ניתח בבית חולים איכלוב הומלץ על שימוש בקונסיל ,יש לציין אין לי עצירות ,יש לי יציאות רכות התזונה שלי עשירה בסבים אין בעיה של עצירות הבעיה היא הבפקק הסגור שלא נפתח, כל התכשירים למניהם אבלוק בנפייר שמן פארפין פאגלקס כל התכשירים ניסתי הם חותכים לי את הבטן אבל אין יציאה הכל סגור , יש לציין לאחר הניתוח כל יציאה זה גיהנום כמו שמישהו חותך אותי עם סכין ,רציתי לשאוול יש לי גם כאבים עזים בבטן תחתונה למטה ובאיזור התבור מאד שורף לי (יש לציין כי בתבור יש לי שבר) האם יש קשר בין הדברים יש לציין הסבל נהיה פי מיליון קשה לי לאכול כי זה תחושה של בלון בפי הטבעת אם אני לא מתרקונת ,אם ארני מתרקונת זה כמו לחתוך את עצמך עם כל המרככים למינהם זה קטסטורפה אני פשוט מנוטרלת לא עובדת לא מתפקדת הכאבים משום בא יורדים לי לרגלים ואני ממש באאואט ,יש לציין גם מאז הניתוח אני בתרדמה איומה עיפות האם זה קשור להרדמה ?האם הכאבים זה מה שמאפיין אחרי ניתוח, האם תוכל להמליץ לי מה לעשות בנוגע לפקק שיש בפי הטבעת אודה לך מאד באם תוכל לעזור לי נמאס לי כל יום משעה 0730 עד 1030 לנסות להתרוקן בצינתור ולאחר מכן להיות מושבתת לכל היום גם ילדי לא מבינים מה קרה לאמא שלהם ?אודה לך גם אם יש משהו נגד כאבים נתנו לי איבופן שממש לא עוזר בתודה ובכבוד רב ושבת שלום שרית .

שרית שלום, צר לי לשמוע על סבלך, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח, במקרה זה כירורג מנוסה ביותר, או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום, אני חייל ובעוד מעט זמן אעבור ניתוח PNS לכריתת סינוס בישבן. רציתי לדעת האם עלי להתאשפז לפני הניתוח, ואם כן כמה זמן, ובנוסף כמה זמן אצטרך להתאשפז לאחר הניתוח, אם בכלל? לבסוף האם ידוע לך, לאחר הניתוח, כמה גימלים אקבל? תודה רבה

ערן שלום, התשובות לכל השאלות ששאלת תלויות בסוג הניתוח המתוכנן (ישנם ניתוחים שונים לטיפול בסינוס פילונידאלי) וברוטינות של הרופא / המחלקה המנתחת. לרוב משתחררים באותו יום או למחרת, וישנה תקופת החלמה בבית בה סביר שתקבל גימלים. מעבר לכך מציע להפנות שאלות אלו לכירורג המנתח או למחלקה המנתחת .

לפני כמה ימים אובחנת אצלי פיסורה, הרופא המליץ להמתין כ10 ימים לפני החלטה לנתח משתמשת לסרוגין בניפידיפין ופרסטו גל. ועושה אמבטיות ישיבה עם אל סבון. ביומיים האחרונים מופיע גירוד. סביב האיזור. האם הדבר מצביע על החלמה? או תגובה למשחות? מה הסיכוי שהפיסורה תחלים ללא ניתוח?  

שמרית שלון רב, כעיקרון גרד אינו תופעה אפיינית להחלמה מפיסורה ויותר סביר שהוא נגרם ממרכיב כלשהו של הטיפול שציינת. כעיקרון, פיסורות מחלימות בטיפול שמרני הולם בלמעלה ממחצית המקרים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אודה לך על הסבר לאבחנה הבאה בביופסיה שנלקחה מקולונוסקופיה מתהליך כרוביתי מדמם ליד הצקום לאשה בת 85, ולא נתגלו בסיטי בטן וריאות גרורות וסמני הסרטן בבדיקות דם תקינים: Mucosal biopsy: - Fragments of hyperplastic colonic mucosa. - One tiny focus of atypical glands with crushed artifacts. - May represent focus of adenocarcinoma. T67000 M74000 האם ניתן להיות בטוחים שזהו גידול ממאיר? האם מומלץ בגיל הזה במצב בריאותי תקין למדי, בכל מקרה לנתח ולהסירו ובאיזו שיטה? האם כדאי קולונוסקופיה חוזרת לוודא ממאירות? והאם אין בכך סיכון מיותר נוסף? האם מומלץ לבצע MRI לוודא שאין גרורות? עם איזה מומחה כדאי להתייעץ לקבלת החלטות- גסטרואנטרטלוג?/ כירורג?/ אונקולוג?

שלום רב, מתשובת הביופסיה לא ניתן לאבחן בוודאות גידול ממאיר אך לא ניתן גם לשלול זאת. השלב הבא תלוי בדו"ח הקולונוסקופיה ובהתרשמות מבצע הקולונוסקופיה ממראה הגוש. בכל מקרה, סביר שיהיה צורך להסיר את הגוש, ואם לא ניתן להסירו קולונוסקופית. סביר שיהיה מקום לשקול ניתוח (פתוח או לפרוסקופי- שתי השיטות לגיטימיות). אם קולונוסקופיה חוזרת עם ביופסיות נוספות תעזור לכוון את הטיפול נכון יותר, הרי שהסיכון (הנמוך מאד) בבדיקה מוצדק. MRI אינה בדיקה טובה לחפש גרורות אלא אם ישנן שאלות ספציפיות כגון ממצאים ב CT שטיבם אינו ברור. כדאי להתייעץ הן עם כירורג קולורקטאלי והן עם הגסטרואנטרולוג שביצע את הבדיה, ואם יהיו אי הסכמות ביניהם כדאי שיתיעצו ביניהם.

שלום רב, לפני כשבוע עברתי ניתוח LEFT lateral sphinkterotomy. לשמחתי הרבה, לא חשתי כאבים בכלל לאחר הניתוח. אך לאחר כ-4 ימים לאחר הניתוח התחילו להופיע גירודים חזקים מאוד. אני מבין שזה דבר שכיח ולא חריג אך הוא מאוד מטריד. רציתי לדעת האם יש דרך להקל על הגירודים. תודה רבה!!

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. אני מקווה שבינתיים יש שיפור הדרגתי ומאחל לך החלמה מהירה. ניתן לנסות להשתמש במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים כגון בייבי פסטה וכד' שניתן לקנות בבתי מרקחת ללא מרשם. מעבר לכך לצערי אין באפשרותי לתת יעוץ פרטני מבלי לדעת את כל פרטי המקרה והניתוח. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום,אני בת 35+5 ,התגלה אצלי בלט של קיר הרקטום לכיון הוואגינה[רקטוצלה?] מיד לאחר הלידה השניה שהיתה טראומתית,מאז אני סובלת מעצירויות-הכוונה שאין לי יכולת להתרוקן לבד אבל בעזרת נר קונטלקס אני מתפנה מיד ויציאות רגילות ולא קשות-אין לי כמעט יכולת להתרוקן לבד,למרות שאני שומרת על תזונה נכונה וספורט,ושתייה מרובה של מים,הבעיה כאן כנראה אנטומית עקב הלידות.אני לא מעוניינת בניתוח,ופיזיוטרפיה עזרה מעט.האם שימוש מידיפעם בנרות מהווה בעיה?[אני לא מאבדת נוזלים או משלשלת].

צילי שלום, הפרעת התרוקנות כפי שאת מתארת יכולה להגרם על ידי בעיות שונות ברצפת האגן, כולל רקטוצלה, הפרעה בהרפית רצפת האגן או בהתכווצותו ועוד. אם את מעוניינת בטיפול, מומלץ לעבור בירור מלא של מבנה ותפקוד רצפת האגן כולל מנומטריה, דפקוגרפיה ואולטרסאונד פרינאלי דינאמי. אם את בין כה לא מעוניינת בטיפול, ספק אם יש לבירור ערך. אין מניעה להשתמש לעיתים המידה מתונה בנר. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום, רציתי לדעת אם יש לבחורה טחורים והיא מקיימת יחסי מין מוגנים (עם קונדום), האם יש סיכוי להדבק במחלות מין (איידס וכדומה) בגלל הלחץ באיזור, דימום מהטחור או כל סיבה אחרת? תודה רבה.

רותם שלום טחורים אינם ידועים כגורם סיכון להדבקות במחלות מין בעת קיום יחסי מין מוגנים.

אני בת 56 אם ל5 ילדים , ללא ווסת ,כב 4 פעמים אני מקבלת שלשול עם דימום חזק ללא כאבים . מרגישה בחלשה בכל הגוף וגם כאבי ראש כל הזמן ותמיד רוצה לישון וקשה לי לעבוד. תודה לכם אני מקווה שאקבל תשובה או הדרכה בהקדם האפשרי

שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות בהקדם לבדיקת רופא.

שלום. כ-4 חודשים סובל מכאבים, רגישות והרגשה של עצם זר בפי הטבעת. עשיתי US טראנס רקטאל, והדוקטור אמר לי שחלק קטן בתוך הרקטום, באיזור שעשו לי ניתוח פיסורה ב-2004, נחשף, ונוצר מצב של עצב חשוף ורגיש שגורם לזה. מכיוון שהמשחות רק מגרות אותו, הרופא נתן לי כדורים לדיכוי העצב. השאלה היא לא לגבי מכונות הטיפול, אלא האם נתנו לי את הכדורים הנכונים בסופר פארם - "אלטרולט". פשוט על הכדורים בנספח רשום "לטיפול בסימפטומים של דיכאון והרטבת לילה", ואני רוצה לוודא שהרוקחת לא טעתה. תודה!

דן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. כעיקרון, אלטרולט ניתן לעיתים גם לטיפול בכאבים, כולל כאבים באיזור פי הטבעת. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שמי שרית התיעצתי עימך לפני חודש ,אתמול עברתי ניתוח פיסורה מאד לא ברור לי מה עשו ,איך מבצעים את החתך ללא תפרים?יש לי כאבים נוראים אין כלום במקום הניתוח לא חתך לא תפרים ,יש לציין חשבתי שיוציאו לי גם את הטחורים אך לא יש לי שטפי דם האם זה בסדר ? רציתי להודות לך על התשובה היסודית שענית לי בנוגע לבעית התרוקנות קשה שיש לי אני מאד מודה לך על תשומת הלב והרצון לעזור מי יתן וירבו כמוך ,

שרית שלום, אני מקווה שבינתיים יש שיפור הדרגתי ומאחל לך החלמה מהירה. בניתוחי פיסורה פעמים רבות אין תפרים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותי לתת יעוץ פרטני מבלי לדעת את כל פרטי המקרה והניתוח. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.