פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום ד"ר זמורה, אני בן 29, חולה קורהן, עם פיסטולה פריאנלית, מטופל בטיפול ביולוגי,וכתוצאה מכך הפיסטולה רוב הזמן יבשה.מעוניין להתנסות לראשונה ביחסים אנאליים. האם לדעתך הדבר עלול לגרום לנזק? תודה על תשובתך.

שלום רב, לא ידועה לי תשובה רפואית מוסמכת בספרות לשאלה זו, אולם לדעתי אין חשש ניכר לנזק משמעותי וארוך טווח בקיום יחסי מין אנאליים בנוכחות פיסטולה לא פעילה של מחלת קרוהן.

שלום רב. אני אדם בריא באופן כללי, רזה ועוסקת בספורט במידה ממוצעת (משתדלת ללכת לשיעורי פילאטיס או יוגה פעמיים בשבוע) ילדתי בלידה רגילה לפני כחצי שנה. לפני הלידה, בערך בשבוע 30 אובחנה אצלי ע"י כירורג כללי של קופת החולים פיסורה. טופלתי ע"י משחת ניפידיפרין לאחר כמה שבועות הכאב עבר. לאחר הלידה חזרה הפיסורה. שוב השתמשתי במשחה ולאחר כמה שבועות שוב הכאב עבר. לאורך כל התקופה אני מקפידה על תזונה עשירה בסיבים, מרככי צואה כגון שזיפים, נורמלקס לעיתים, המנעות מקפאין, מוצרי חלב, פירות הדר והרבה הרבה מים (אני מניקה). כמו כן מקפידה על היגיינת האיזור ועל אמבטיות חמות לפי הצורך. לפני כחודש חזרה הפיסורה והיא מסרבת לעזוב. חזרתי להשתמש במשחת הניפידיפרין וגם ניסיתי שלל משחות אחרות כגון: הממליס, אובליפיחה, ויטמין E, שמן לבנדר. ברוב ייאושי התחלתי גם בדיקור סיני. כל אלה או מי מאלה הצליחו לשפר את המצב אך לא לגמרי. בתחילה הכאב היה כמו סכין בחלק האחורי של פי הטבעת (כלומר לכיוון הגב) והופיע מייד לאחר היציאה ובמהלכה כמובן ועבר עם משככי כאבים ומשחות לאחר כארבע שעות לערך. כעת, הכאב מופיע כשעה לאחר היציאה והוא יותר מאופיין בתחושת אי נוחות מאשר דקירה, כאילו משהו תקוע והכאב בא בגלים. אני חושבת שמלבד הפיסורה יש לי גם טחור שיוצא בזמן מתן הצואה ואני מחזירה אותו בניגוב (כמובן עם צמר גפן רטוב במים חמימים ובלחיצות עדינות). יכול להיות שהכאב כרגע הוא מהטחור הזה ולא מהפיסורה? איך היית מציע לי להמשיך בטיפול מאחר ונדמה לי שניסיתי כבר הכל. ניתוח הכולל חיתוך פי הטבעת אינו בא בחשבון מבחינתי. תודה תודה תודה.

ליאת שלום, כאבים כפי שאת מתארת יכלים להגרם על ידי פיסורה אך גם על ידי טחורים, הפרעות בהרפיית רצפת האגן, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני צעיר בן 23, לאחרונה (כשבועיים) יש לי דימום רקטלי קל אך מופיעה בכל יציאה והוא מלווה בריר מוזר. כמות הצואה ירדה ולפעמים אני מרגיש שאני צריך לשרותים ולא יוצא כלום. לפני יומים אחלה לי מחלת חום (38.6 מלווה בשיעול לך ואוזניים סתומות). האם זה יכול להיות קשור? והאם זה מסוכן? (אני מאוד לחוץ) בתודה מראש אריאל

אריאל שלום, הסיכוי להתפתחות ממצא מסוכן כגון סרטן המעי הגס בגיל 23 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי שיתכן שתחלוף מאליה גבוהים בהרבה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. אם אין שיפור תוך מספר שבועות מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

היי ביום ג' הקרוב אני אמור לעבור ניתוח "שערה הפוכה" מהם השינויים לאחר הניתוח, זמן החלמה, האם אהיה כשיר לבצע פעולות רגילות כמו שעשיתי עד היום וכן הלאה?

יניב שלום, ישנן שיטות ניתוחיות שונות לטיפול בסינוס פילונידאלי, המכונה "שערה הפוכה", ואיני יודע לאיזה ניתוח אתה מתוכנן. ככלל, יש לניתוחים אלו תקופת החלמה, במהלכה סביר שתהיה מוגבל במידה כזו או אחרת בתפקודך. מידע כללי על סינוס פילונידאלימצורף למטה. בהצלחה. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

תודה על תגובתך אני קצת חושש מהניתוח, האם יש סכנות?

הבצקת ממוקמת בפרינאום אצל חולה סרטן בלבלב בטיפול כימוטרפי ואלבומין 2.7.בצקת בת שבוע מציקה לא מדממת ללא זיהום ללא חום אצל זכר בן 60.

שמואל שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, יתכן שבצקת זו היא חלק מבצקת כללית בשל רמת האלבומין הנמוכה. כדאי להתייעץ עם האונקולוג המטפל בעת הביקור הבא לטיפול. אם יש החמרה, אודם, כאבים וכו יש לפנות לחדר המיון לבדיקה.

אני בן 84, ניצול שואה . עקב גילוי סרטן מעי גס, נותחתי פעמיים, לראשונה ב1998 , בשנייה ב2009, בחלל הבטן בגלל גידולי סרטן, ללא גרורות וללא טיפול כימוטרפי אחרי אף אחד מהניתוחים. בפעם השנייה הניתוח הסתבך ובוצע ניתוח חרום. בגלל ריבוי ניתוחי בטן, אני נמצא בסכנה מוגברת לניקוב מעי בקולונוסקופיה ולכן, לפי עצת רופא, יש להמעיט בה ככל האפשר. לפני כמה שבועות פורסם בטלוויזיה, שצוות חוקרים בראשות דר' ק?אפ?לושניק בבי"ח סורוקה בבאר-שבע, פיתח בדיקת דם – כרגע עדיין בניסוי – שאמורה להחליף את הקולונוסקופיה המניעתית.  מה האמת בפרסום טלוויזיוני זה? האם הוא יכול להתאים לי? אם כן, איך יוצרים קשר עם דר' קאפלושניק ? האם אתם יכולים ו/או מוכנים/מורשים לעזור ביצירת הקשר עם צוות החוקרים הזה בבי"ח סורוקה? אם כן, אנא, עיזרו. אני מציין שהנני חבר בכללית ואולי זה יקל על הקשר עם בי"ח סורוקה?

מיכאל שלום, איני מכיר אישית את דר' ק?אפ?לושניק או את הבדיקה שפיתח, אולם אתה מוזמן לנסות לאתר אותו דרך סורוקה ולנסות להבין האם בדיקה זו יכולה להתאים לך. יחד עם זאת, מאחר שלמיטב הבנתי מדובר בבדיקה נסיונית, הייתי נזהר לוותר על קולונוסקופיה רגילה. למרות ניתוחי הבטן שעברת, ומבלי להכיר היטב את ההסטוריה הרפואית שלך, ככלל, שיקלול הסיכון מול התועלת בקולונוסקופיה נוטה לרוב בעד ביצוע הבדיקה.

שלום ד"ר, אני סובלת מזה כמה שנים מדימום וגרד אנאלי. לפני כשנה וחצי ביקרתי אצל פרוקטולוג שעשה לי בדיקה מעמיקה, ואמר שיש לי טחורים פנימיים, והוא לא ממליץ לי לעשות קשירה כי זה מאוד לא נעים.לפני הבדיקה האחרונה נתן לי משחה שלא זוכרת את שמה לשים באזור פי הטבעת שלא ממש עזרה. שאלתי אותו אם יוכל לתת לי משהו לגרד ולדימום, ואמר שאין קשר לטחורים הפנימיים ואם המשחה לא עזרה אז אין לו מה לתת.ילדתי לפני מס' חודשים והתופעות של הגרד כמעט ונעלמו, כעת התופעה חזרה ובגדול, סובלת מדימום מתמיד וגרד בלתי נסבל. אנא עזור לי, למי אוכל לפנות, או איזו משחה אוכל לקחת?

אסנת שלום, טחורים וגרד אנאלי הן 2 תופעות רפואיות שונות של פי הטבעת שיכולות להיות קשורות ביניהן או לא קשורות כלל. מידע כללי על 2 בעיות רפואיות אלו מצורף למטה. ב 2 המקרים, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם). מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום רב, מזה 10 שנים אני סובלת מטחורים (סמוך ללידה ראשונה התחילה התופעה) שטופלו תמיד ע"י נרות. לפני כחודשים כאשר הרגשתי כאבים בעת יציאה ולאחריה ונבדקתי ע"י פרוקטולוג, נמצאה פיסורה. טופלתי במשחה שנקראת ניפידיפין למשך שבועים, היתה הקלה , ולאחר שבוע מסיום הטיפול התופעה חזרה. כעת אני בעצת הרופא ממשיכה עוד שבועים של טיפול. האם אין מנוס מניתוח? האם ישנו טיפול נוסף שיכול לעזור במידה ומחזור טיפול זה יכשל אף הוא? תודה מראש גלית

גלית שלום, ראשית, אנו ממליצים לרוב להשתמש במשחת ניפדיפין למשך 6 שבועות גם אם יש הטבה קודם לכן. שנית, ניתן להשתמש בניפדיפין שוב ושוב אם זה עוזר. שלישית, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם כל זה לא עוזר ויש פגיעה ניכרת באיכות החיים, ניתן לנסות הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר הפנימי סביב פי הטבעת, פעולת מרפאה עם שיעורי הצלחה של כ 60-70%, או לשקול ניתוח לפיסורה, בו שיעורי ההצלחה סביב 95%. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אינני סובלת מקיבה קשה ולא מעצירויות. אך ארכוש תוסף סיבים עפ"י המלצתך - מניחה שלא יכול להזיק. תודה!

התחלתי טיפולי לייזר ובמסגרת הטיפולים נעשה לי טיפול ליד פי הטבעת. מיום למחרת אני מרגישה יציאות אויר מפי הטבעת בתדירות גבוהה. האם יכול להיות שזה כתוצאה מהטיפול והאם זה אמור לעבור או שמשהו נפגע? האם יש צורך להבדק אצל רופא פרוקטולוג?

חגית שלום, טיפולי לייזר לנגעים עוריים סביב פי הטבעת לא אמורים לשנות את כמות הגזים הנוצרים ולא את יכולת השליטה בהם. אם התופעה נמשכת, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

אני סובל שנים רבות מבעיה של דימום טחורים, מטופל על ידי זריקות אני בן 62 לפני כחודש היה ההמוגלובין שלי 13.4 ואתמול 9.6 אני עוסק הרבה בספורט , ובעסוקי עצמאי. הובהר לי כי רק ניתוח יעזור אולם אני מעדיף לנסות עוד שיטות. האם ידוע לך על שיטות אחרות לבד מקשירה. שמעתי על קרור הטחורים או לייזר. מה דעתך? ומה אתה ממליץ?אני נוטל אגיולקס ונרות

כרמי שלום, צריבת בסיסי הטחורים בלייזר עובדת באותו עיקרון של קשירת טחורים או הזרקת חומרים מכווצים, תוצאות הטיפול דומות, כמו גם הסיבוכים הפוטנציאליים (הנדירים). קרור טחורים אינה שיטה מקובלת. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, וככלל ניתן לומר שככל שהטיפול מתון יותר, התוצאה פחות טובה, וההתאוששות יותר קלה, ולהיפך. שיעור הסיבוכים נמוך בכל השיטות המצויינות למטה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

ערב טוב דקטור עודד בשלושה ימים האחרונים התחלתי להרגיש מין סוג של רעידות או רטט באזור פי הטבעת או אולי קצת מתחת לפי הטבעת אני לא בטוח זה מאוד מציק ומאוד מפריע לריכוז בזמן למידה ומופיעה בתדירות של כמעט כל 7 דקות..רציתי לדעת עם זה אולי סימפטום לקרוהן ? או משהו אחר? ..או שאולי אני רק צריך לחקות שזה יעבור . אני בן 21 מתאמן וכמעט תמיד בריא אין לי כאבי בטן או שילשולים או כל דבר אחר(הרעידות לא מלוות בכאב או בדימום) בתודה אבי

אבי שלום, תלונתך על רעידות בריזור פי הטבעת אינה מכוונת כשלעצמה לבעיה רפואית ספציפית. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התופעה נמשכת, ומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

בוקר טוב אבי, מצאתי את ההודעה שלך בפורום כי חיפשתי מידע על תופעת הרעידות באזור פי הטבעת שהתגלו אצלי לאחרונה. תהיתי אם יצא לבדוק מה פשר התופעה ו/או האם עברה? תודה, אביבה

טומוגרפיה של הבטן: לאחר הזרקת חומר ניגודי, שינויים אינטרסטיציאליים בבסיסי ריאות, הדגמה תקינה של הכבד,טחול,לבלב,אדרנלים,כליות. ציסטה קורטיקלית בכליה שמאלית. אין עדות לבלוטות לימפה מוגדלות בחלל צפק אחורי ציפיקי ואגן. כיס שתן עם גבולות סדירים. בלוטת ערמונית מוגדלת. דיברטיקולים בקולון יורד וסיגמה שינויים טרשתיים באאורטה ועורקים איליאקליים. ממצא סקלרוטי בגוף חוליה l2 עם סימני שבר דחיסה, מ: שינויים אינטרסטיציאליים בבסיסי ריאות, דיברטיקולוזיס בלוטת ערמונית מוגדלת שבר דחיסה בגובהl2 חשוד לשבר פתלוגי. בירור נוסף לשלול מליגננסי??.. מה זה אומר? בבקשה עזרה דחופה בהבנת הממצאים!

חגית שלום, קצת קשה להתייחס לתשובת CT באופן רצחני מבלי לדעת בגין אילו סימפטומים, הסטוריה רפואית או ממצאי בדיקה גופנית בוצע ה CT. בעיקרון, מבחינת המעי, דיברטיקולוזיס מתייחס לשינויים שפירים במבנה המעי הגס, שבחלק גדול מהמקרים אינם גורמים לשום סימפטומים, ובחלק יכולים לגרום לדלקות חוזרות או אי נוחות מקומית. הממצא העיקרי הוא שבר בחוליה בגב, שסיבתו לא ברורה, והוצע להמשיך בירור בגינו. מומלץ לפנות לרופא שהפנה אותך לבדיקה להכוונת המשך הטיפול.

יש לי פיסורה הייתי אצל פרוקטולוג והוא הביא לי משחה ניפדיפין אני משתמש בה ואתמול התחלתי לקחת פגלקס נטורל כף אחת ביום בערב רציתי לדעת איך הפגלקס נטורל והאם הוא יעשה לי יציאה טובה?תודה על ההקשבה

דביר שלום, פגלקס נטורל הוא מרכך יציאות סינטטי שניתן להשתמש בו גם לטווח ארוך. יש ללמוד לבד את המינון המתאים לך, כך שיציאה תהיה רכה- משחתית אך לא שלשולית. יש להקפיד על שתיה מרובה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום אני סובל מגרד מתמשך ככל הנראה כתוצאת דליפת צואה. המליצו לי על מגבות הגייניות שגורמות שהאיזור ישאר יבש ונקי אני פשוט מתבייש לשאול בבית מרקחת מאחר והעניין מביך אם תוכל לעזור לי.

בשופרסל מוכרים "מגבוני נייר טואלט לחים" (נשטפים באסלה). עשוי לעזור לך.

שלום רב, מטופל בן 71 לאחר low anterior resection בשנת 84' בשל גידול ממאיר בחלחולת. מתלונן על כאבים כרוניים בבטן תחתונה ועצירות כרונית קשה. כיום ללא לקיחת משלשלים/חוקן וגם לעיתים בעזרתם ללא יציאה. שרוי בדיכאון עמוק בשל הסבל הרב בו הוא שרוי. בדפקוגרפיה ומונומטריה נמצאה הפרעה בהתרוקנות מעל אזור ההשקה הנמוכה. בעבר לא נמצא פיתרון רפואי לשחרור ההידבקויות באיזור הניתוח ולהקלת הסימטומים. האם כיום ישנו פיתרון ניתוחי או אחר

ישראל שלום, מהודעתך ניתן להתרשם מהסבל הרב, אך לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה סובל המטופל הנדון ומדוע. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום , אני סובל למעלה מחודש מפיסורה בפי הטבעת שהיתה מלווה בדימום וכאבים הלכתי לפני כ3 חודשים לרופא כירוג והוא נתן לי שתי משחות אחת נקראת עזרקאין והשניה דרמובט שלא עזרו לי ולא הועילו לי בכלל לאחר מכן הרופא משפחה שלי אמר לי לפנות לפרוקטולוג ופניתי דרך הקופה שלי לד"ר דן סקוט והוא אמר לי שמדובר בפיסורה ונתן לי משחה בשם 0.2% NIFEDIPINE שעזרה לי להפסיק את הדימום ואת הכאב ביציאת צואה אך יש לי כאבים עזים כמין דקירות מחט מכאיבות במיוחד שאני ממש מתפתל מכאב כבר למעלה משבועיים ולאחרונה אני גם לא ישן בלילות בצורה סדירה בגלל זה ואני מרגיע את הכאבים רק עם כדור אדוויל וכל 8 שעות שפג השפעתו של הכדור עוזרים הכאבים העזים ניסיתי למרוח משחות כגון אלוורה ווזלין ובייבי פסטה ואני שוטף את האזור ע"י זרם מים חזק ברצוני לשאול כמה שאלות א. מה ניתן לעשות כדי להפחית את הכאבים העזים ? [אני פשוט לא מתפקד כבן אדם נורמלי]ב. האם המשחה שד"ר סקוט המליץ לי טובה ? היא לא מפחיתה לי את הכאב .. ג.אלו משחות טובות ומרגיעות את פי הטבעת ופיסורה ? ד. שמעתי על משחה בשם רקטוג`סיק האם היא מוצלחת מהמשחה שציינתי לעי"ל ?

נתנאל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. משחת ניפדיפין היא משחה מקובלת לטיפול בפיסורה, ועיקרון פעולתה הוא הרפיה של שריר הסוגר הפנימי סביב פי הטבעת. רקטוג'סיק מכילה חומר אחר, הפועל באותו עיקרון.בנוסף, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם משחות אלה לא עוזרות בטווח של כשבועיים- שלושה, ניתן לחשוב על טיפולים פולשניים לטיפול בפיסורה, כגון הזרקת בוטוקס, או ניתוח לטיפול בפיסורה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, לפני כחודש וחצי התחלתי להרגיש תחושה מוזרה בפי הטבעת (הרגשה כאילו סתום שם),זה לווה גם בגרד בנרתיק, וחוסר נוחות כשאני יושבת. כמעט ולא מגרד לי (רק מדי פעם, לא באופן חריג אין לי דימומים וגם היציאות שלי כרגיל, אולי קצת קשות יותר. המצב קצת השתפר וחוסר הנוחות מופיע רק מדי פעם, זה בא והולך יש ימים שכן מציק לי ויש ימים שגם ממש לא. הייתי אצל רופאת משפחה שבדקה לי ואמרה שהיא לא רואה שום בעיה והפנתה אותי לפרוקטולוג. אני לא ממהרת ללכת ולעשות את הבדיקה הלא נעימה של הפרוקטולוג . מה לדעתך עלי לעשות? האם חייב לעבור בדיקה חודרנית?

שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני בן 19 ולפני כשנה הלכתי לרופא כירוגיה כללית כדי שיבדוק אותי וראה שיש לי טחורים, נתן לי טיפול ולאחר כמה זמן חזרו הטחורים. רפואת המשפחה שלחה אותי לפרוקטולוג מומחה ואמרה לי שלפני הבדיקה אני צריך לעשות חוקן. שאלותי מה זה חוקן? חייבים לעשות? ולמה הטחורים כל הזמן חוזרים לי ולא נעלמים לאחר שימוש במשחה? תודה מראש!

קובי שלום, חוקן הוא נוזל בכמות לא רבה שמחדירים לבד בעדינות רבה לפי הטבעת בעזרת בקבוקון עם פיה מיוחדת, ולאחר מכן מרוקנים את הנוזל הזה בשירותים, בכדי לנקות את הרקטום התחתון לקראת הבדיקה. הצורך בחוקן נקבה פעמים רבות לפי הרוטינה המקומית של המרפאה הפרוקטולוגית אליה הופנית, ומה מתוכנן להתבצע בבדיקה זו.

בן 57.5 עושה ספורט רץ בשבוע כ-30 ק"מ+חדר כושר, כבר לפחות כ-20 שנה אני סובל מדימום לפני כ-10 שנים היו דימומים בתדירות של כל חודשיים, שלושה.ואף יותר, בתקופה האחרונה לעיתים תכופות יותר כל שבוע ,שבועיים.יצאות עם דם טרי ממש לא נעים.וגם הטחורים עצמם גושי בשר חברים שעשו ניתוח והכל חזר להם, בעיצה עם רופא אמר למשוך כמה שיותר נתן לי נרות . אני שמעתי להמנע מאכילת חצילים.ומוצרי חלב, השאלות :א.האם נכון, ב. מה התזונה הנכונה. ג. האם זה יכול להתפתח לסרטן במעי תודה מראש

יואב שלום, א. האינדיקציה לטיפול בטחורים היא בעיקרה איכות חיים, ואם הם פוגעים באיכות החיים שלך במידה ניכרת איני רואה סיבה "למשוך כמה שיותר". מידע כללי על אפשרויות הטיפול בטחורים מפורט למטה. ב. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. ג. טחורים לא יכולים להתפתח לסרטן המעי הגם, אולם כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה של המעי הגס. אם לא ביצעת בדיקה כזו בשנה- שנתיים האחרונות, מומלץ לדעתי לאור החמרת הדימום לשקול קולונוסקופיה.

קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום אני בן 29 יש לי גידול בפי הטבעת הגורם לגרד רב מה זה יכול להיות והאם אני צריך להיבדק . אנא תעזרו לי תודה מראש

שלום רב, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום מזה כמה חודשים אני סובלת משלשולים לאחר כל הבדיקות האפשיות סיטי גסטרו קולונוסקופיה וכו אין כל בעיה רצינית כרגע נבדקת אפשרות לצלייק שהיא לא נראת כנראה ממשית בנוסף האפשרות הבאה היא מעי רגיז במיוחד או רגישות לנוזל המרה עברתי הוצאת כיס מרה לפני 20 שנה בערך אני סובלת מקושי להתאפק בשלשולים במיוחד אבל גם במצב רגיל אני מרגישה את הצואה יורדת לתעלה ללא שליטה ואני צריכה לעשות מאמץ גדול לשלוט בזה בבדיקת trus התגלה קרע השריר האנאלי הפנימי והחיצוני וחולשה בסגירה כרגע אני עושה פיזיוטרפיה הדבר שינה לי לגמרי את איכות החיים ומצב הרוח הכללי שלי אני מתכננת את יומי רק על פי זה ולשאלתי האם אכן ניתן להחזיר שליטה מלאה בעזרת פיזיוטרפיה כאשר יש קרע של כרבע מהשריר כמה זמן לוקח להחזיר את המצב לקדמותו ואם לא מה הסיכויים לפגוע בשריר בעקבות ניתוח לתיקון אני נחושה לפתור את הבעיה ולחיות חיים רגילים כרגע אני מרגישה שחיי נעצרו לגמרי אשמח לקבל תשובה מפורטת תודה רות

רות שלום, ישנן היום שיטות טיפול מתקדמות רבות לטיפול בהפרעות שליטה בסוגר פי הטבעת, חלקן פולשניות יותר וחלקן פולשניות פחות, וישנו סיכוי טוב לשפר בדרך טיפולית כזאת או אחרת את איכות החיים. מעבר לכך, קשה לי לתת לך תשובות חד משמעיות לגבי הטיפולים המועדפים מבלי לראות את כל בדיקות איזור פי הטבעת שאני מניח שביצעת, כגון מנומטריה, תשובה מלאה של האולטרסאונד, בדיקה עצבית של האיזור (PNTML) ובדיקת רופא מומחה לתחום. ביופידבק הוא הטיפול ההכי פחות פולשני, ואין בו כל סיכון, ולכן הוא נבחר פעמים רבות כקו הטיפול הראשון. פעמים רבות הוא מצליח לשפר את איכות החיים לרמה סבירה תוך מספר חודשים. תיקון כירורגי של סוגר חיצוני קרוע יכול לעזור אם מבוצע באינדיקציות הנכונות, למרות שאנו יודעים כיום שתוצאת ניתוח זה יכולה לפעמים להתדרדר עם השנים. טיפולים מתקדמים כגון קיצוב עצבי העצה או השתלת סוגר מלאכותי מסיליקון מבוצעים גם בארץ, אולם נשמרים לרוב לחולים שמיצו את האופציות ה"רגילות". מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול.

מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטריה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום רב. לפני כחודש, בזמן אימוני סקי בחדר כושר, התחלתי להרגיש משהו מציק בפי הטבעת. כמו טחור, אך ללא הכאבים. פשוט מציק, כמו עצם בגרון. (לצורך העניין, היו לי טחורים בעבר, לפני כ-9 שנים). הלכתי לכירורג, שבדק ואמר לי שיש לי טחור חיצוני קטן, ודלקת קלה באיזור. קיבלתי נרות ל-10 יום, עזרקאין ודרמהקורבין (או משהו כזה, נגד הדלקת). חשוב להדגיש, שזה הפריע לי רק במהלך האימון, ולא בחיי היום יום. במהלך ה-10 יום האלה של הטיפול, המצב החמיר, וזה התחיל להציק לי כל הזמן. אתמול חזרתי לכירורג, שבדק, ואמר שהטחור נעלם, ואין שם כלום!!! ושאין לו מושג למה אני מרגיש שמשהו מציק לי שם. ההרגשה שלי היא מן עייפות של שריר פי הטבעת, וכאילו משהו מנסה לצאת. כמו בזמן יציאה, אך ללא הצועה. וזה מציק לי כל הזמן עכשיו, במיוחד בנסיעות באוטובוס (רעידות בכביש) והליכה. אני אשמח אם יהיו לכם רעיונות למה זה יכול להיות ומה עושים עם זה. תודה רבה.

שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני בן 33, בערך כשנה שיש לי גרד בפי הטבעת רופאת משפחה הפנתה אותי לפרקטולוג ולבדיקת צואה התוצאות נימצאו Parasites microscopy החיידק הוא Blastocystis hominis הופנתי לבדיקת צואה חוזרת (עדיין לא עשיתי אותה ) הייתי אצל פרוקטולוג (מבחינתי בדיקה טראומטית, היה לי רופא אנטיפת ללא שום רגישות - לא הסביר מה הולך לעשות :"תשכב תסתובב..")הוא מצא טחורים קטנים פנימיים נתן לי נרות ובקשר לגרד נתן לי משחה ,אמר אם הגרד לא עובר לגשת לרופא עור גם הרופא עור לא מצא כלום וגם נתן לי משחה דומה , בנתיים הגרד לא פסק רק החמיר יותר ויכול להיות שזה מה שגרם לי לפצע באיזור פי הטבעת כניראה משם הדימום, בניגוב הראשון והשני אין סימני דם בשלישי כניראה אני פותח את הפצע מחדש ושוב יש דימום חזרתי לרופאת משפחה (לא נתתי לה להסתכל )שוב הפנתה אותי לפרוקטולוג ועוד הפנייה לרופא גסטרו אשמח לקבל את דעתך לעניין

שלום רב, צר לי לשמוע על נסיונך בעת הבדיקה הפרוקטולוגית. Blastocystis hominis הוא טפיל שניתן לעיתים למצוא במעי של בני אדם, והדעות חלוקות עד כמה הוא אכן גורם לסימפטומים ואילו. בכל מקרה, גרד אנאלי לא נחשבת תופעה נפוצה של טפיל זה. בנוגע ל Blastocystis hominis ממליץ להוועץ במומחה למחלות זיהומיות טפיליות. לגבי הגרד האנאלי, יתכן שהוא נגרם מאחת ממגוון הסיבות ה"רגילות" שגורמות לבעיה רפואית לא נדירה זו. מידע כללי על גרד אנאלי מופיע למטה. מציע לשקול בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג אחר לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

אני סובלת כבר כמה ימים מגרד טורדני בפי הטבעת זאת בעקבות מעין בליטות שיש לי שם אני מרגישה גם עקצןץ בפנים, האם משחה נגד פטריות או משחה נגד דלקות עור יכולה לעזור ? ואם לא מה יכול לעזור ולאיז רופה לפנות?

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר אני בת 32 ואני סובלת מגירוד לעיתים קרובות בפי הטבעת. עשיתי בדיקת צואה לגלות תולעים אך יצא שלילי. לאחרונה אני חשה משהו מטריד מאוד, אין גירוד אבל יש תחושה של אי נוחות כמו תולעת בפי הטבעת. משהו מפריע לי. מה זה יכול להיות??? חשוב לציין שיש טיפה דם בצואה ושורף ביציאות.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רציתי לשאול לגבי דבר שמטריד אותי מאוד קרה לי שהייתי בשירותים והצואה הייתה מלווה בדם הייתי רוצה לשעת במה מדובר ואם זה סביר לנער בן 18

אלי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. כעיקרון, הסיכוי להתפתחות ממצא מסוכן כגון סרטן המעי הגס חלילה בגיל 18 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימיים גבוהים בהרבה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. אם הדמם נמשך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, חודשיים לאחר פתיחת מורסה פריאנלית, נתגלתה אצלי פיסטולה בשעה 5 בתוך גרנולומה+ טחורים דרגה 4. נשלחתי לבדיקת TRUS בבי"ח. תוצאות הבדיקה העלו כי הפיסטולה נעלמה ובהסתכלות ישירה נראתה פיסורה באזור שעה 5-6, וכן טחורים. הבדיקה הרקטלית, בדיקה סונוגרפית דופן רקטות והספינקטרים יצאו תקינים. הפרוקטולוג בבית החולים ממליץ לניתוח פיסטולה וטחורים, למרות שהפיסטולה לא נמצאה בבדיקת ה-TRUS. לציין שאיני סובל מכאבים - לא מהפיסטולה, לא מהטחורים ולא מדימומים. לא ברור למה להינתח. הפרוטולוג החליט לתת לי לחשוב לגבי ניתוח ולשוב אליו. בכלל-האם בכל מצב צריך לנתח פיסטולה, למרות שנעלמה? אשמח לשמוע מה דעתך.

מירו שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אם הפיסטולה אכן נרפאה מעצמה, מצב די נדיר כשלעצמו, ספק אם צריך טיפול כירורגי בגינה. יחד עם זאת, בדיקת TRUS היא רק בדיקת הדמיה, ויש לשלב בין תוצאותיה לבין תוצאות בדיקה גופנית אצל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג המומחה בתחום זה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. לגבי טחורים, הם בעיקרם בעיה של איכות החיים, ואם הם לא מציקים לך כךך, ספק אם יש אינדיקציה לטיפול כירורגי. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. שיטה חדשה נוספת היא קשירת תעלת הפיסטולה במרווח בין שרירי הסוגרים (LIFT), מבלי לחתוך שרירים אלו. מדובר בשיטה חדשה יחסית, שהנסיון בה רק מתחיל להצטבר, אולם התוצאות הראשוניות מעודדות. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום ד"ר אני בת 29 וקרוב לחצי שנה יש לי דם לאחר היציאות. זה בא והולך חשובלי לציין שדודה שלי נפטרה מסרטן מי הגס בגיל צעיר 45. כשהייתי אצל הרופא היא המליצה לי על רקטוסקופיה. ושאלתי אם אין קרבה וגנטי לדברייה זה קרבה ראשונה אשמח מאוד לדעת מה דעתך מה נכו לעשות אני מאוד לחוצה. תודה רבה

ימית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 29 נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימיים שמעט מדממים גבוהים בהרבה. יחד עפ זאת, לאור סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר, ולמרות שהסיכון גבוהה יותר כשהקרבה היא מדרגה ראשונה, להערכתי יש מקום בכל זאת לשקול לבצע בדיקה, לפחות חלקית (סיגמואידוסקופיה), של המעי הגס. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום מזה אתמול ישלי דם על הנייר שאני מנגבלאחר צואה. יש לציין שהרופאה עשתה לי תוכנית לבדיקות קולונוסקופיה. 2 בדיקות כבר עשית האחרונה לפני כשנתיים

שלום רב, אני מקווה שגם קולונוסקופיה זו תהיה תקינה. אם הדמם במשך גם לאחר מכן מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני בן 28 ומזה כמה שבועות יש לי סביב פי הטבעת (ממש קרוב) סוג של פצעים בגוון לבן עם כמו הם עגולים עם בליטה כזו, כאלו אני לא חושב שזה טחורים. מה גם שאין כאב או משו בסגנון פשוט ההרגשה לא נעימה במידה ובידך התשובה , מה ניתן לעשות בעניין?? תודה רבה

אלון שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב אני בת 47 לפני 10 חודשים עברתי קולונוסקופיה שהייתה תקינה מלבד טחורים פנימיים. קיבלתי טיפול ברפסל. לפני מספר ימים חזר דימום וכאבי בטן. גסטרולוג הפנה אותי לקשירת טחורים אצל פרוקטולוג. האם יש דרך אחרת לטפל? ומה זה קשירת טחורים?

דינדין שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מידע כללי על טחורים והטיפול בהם כולל קשירה מצורף למטה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך מעט מידע כללי על קשירת טחורים: טחורים הם מעין "כריות" המכילות כלי דם קטנים מרובים, הנמצאים בתעלה האנאלית (פי הטבעת), ובאופן תקין משפרים את יכולת האטימה של פי הטבעת. לכל אחד מאתנו 3 קבוצות של טחורים – שניים בצד ימין ואחד משמאל. כאשר הטחורים מאבדים את המיקום התקין שלהם, בדרך כלל כתוצאה ממאמץ מתמשך ביציאה, הם יכולים לגרום לסבל המתבטא בדימום, כאבים ואי נוחות, והתבלטות של רקמות טחורים דרך פי הטבעת. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ (מטופלים רבים בוודאי עברו בדיקה זו קודם לכן במרפאה). כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. סיבוכים אפשריים כתוצאה מקשירת טחורים קשירת טחורים היא פעולה שגרתית המבוצעת בתדירות גבוהה על ידי רופאים המתמחים בתחום זה. הפעולה בטוחה למדי ושעור הסיבוכים בה נמוך. לעתים נדירות מופיעים בכל זאת סיבוכים, ויש להיות מודע להם. • כאב שכיח כי לאחר קשירת טחורים יש כאב קל ותחושת אי נחות למשך מספר ימים. במידת הצורך ניתן לקחת משככי כאבים פשוטים כגון אקמול ואופטלגין. לא מומלץ ליטול משככי כאבים המכילים אספרין או כאלה המעקבים את קרישת הדם, כגון נקסין, נורופן, אדויל, מוטרין וכדו'. אם מופיע כאב עז שלא מגיב לטיפול פשוט, יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון. • דימום שכיח כי מספר ימים לאחר קשירת הטחורים, בעת שהאיזור הקשור נושר, יש דימום קל, לעיתים ללא קשר ליציאה. אם מופיע דימום מאסיבי, שגורם לתחושת חולשה, סחרחורת וכדו', יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון. אם הנך נוטל תרופות המעכבות את קרישת הדם, כגון אספירין או קומדין, אנא הודע זאת לרופא המטפל טרם קשירת הטחורים. • זיהום זיהום באיזור פי הטבעת לאחר קשירת טחורים הוא נדיר ביותר. אולם אם מופיע חום מעל °38 מלווה בכאב עז ולעיתים קושי במתן שתן יש לפנות לחדר המיון בהקדם. לאחר קשירת הטחורים, חשוב להיות במעקב של הרופא המומחה בתחום זה, בכדי להעריך את יעילות הטיפול.

שלום, אימי עברה ניתוח הסרת גידול בחלל הבטן, אשר במהלכו גם הורידו חלק מהמעי הגס. המנתח אמר לה שיתכן שיהיו הידבקויות במעיים ואם כואב לה שתיקח כדורים לשיכוך כאבים. כעת, הכאבים הם יומ-יומיים. האם יש פיתרון יעיל יותר?

טל שלום, כל מי שעבר אי פעם ניתוח בטני מפתח הדבקויות בחלל הבטן, שהן בעצם רקמת צלקת שנוצרת בבטן לאחר ניתוח, ואינן קשורות בהכרח לכאבים לאחר ניתוח. מעבר לכך אין באפשרותנו לתת יעוץ פרטני מבלי להכיר את פרטי המקרה, הזמן שחלף מאז הניתוח, וכו'. אם הכאב לא נראה לכם סביר, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום רב יש לי בן בגיל 3 וארבעה חודשים. הוא עדיין עם חיתול. כבר תקופה ארוכה היציאות שלו הן כאלה שבכל פעם יוצאת מעט צואה. לא ברור לי אם הוא בכל פעם מנסה להוציא הכל ולא מצליח (בחלק מהפעמים זה ברור שזה כך), או שהוא כבר רגיל להוציא בכל פעם מעט. בכל מקרה, הוא כל הזמן עם צואה בפי הטבעת ומשחרר כל פעם מעט. ברור שבמצב כזה יהיה קשה לגמול אותו. עם מי אפשר להתייעץ בעניין זה - פרוקטולוג ילדים (איפה יש כזה?)? גסטרואנטרולוג ילדים? תודה רבה

גיא שלום, לא מוכר לי מקצוע של פרוקטולוג ילדים. מומלץ להתייעץ עם גסטרואנטרולוג ילדים.

שלום שמי אלי ואני סובל מטחורים שאופינו לאחרונה בבדיקה גסטרו שעברתי אני סובל מזה כשנה בדימום ביציאות וכאב נסבל התחורים אובחנו ממשב קרוב מאות לפי הטבעת קרוב מאוד לאיזור המעבר... הטיפול שקבלתי הוא נרות רקטוצורין נרות ל 20 יום + שמן פארפין למשך 30 יום מזה שבוע שאני נוטל את התרופות אולם לא חש בשינוי ניכר אלה קל מינורי שאלתי מה בדיוק ואיך משפיע נרות הרקטוצורין כמו כן האם אכילת חריף באוכל היומם יומי יכול להשפיע לרעה על הטיפול ובכלל לגרום לטחורים מואצים יותר ? כמו כן האם שימוש גם במשחת פרוטוקל ואמבטיות חמות עם סבון יכולות להועיל ? תודה על תשובתכם המקצועית

אלי שלום, ככלל, נרות לטיפול בטחורים מכילות חומרים האמורים להפחית מעט את הסבל הנגרם על ידם. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, אני בת 30, בריאה בדרך כלל. בדרך כלל המעי שלי רגיש כל החיים ואני מאוד מודעת אליו. לפני כ-7 שנים עברתי ניתוח אפנדיקס ומאז במקום הניתוח היו לי מידי פעם כאבים באים ועוברים בבטן תחתונה ימנית כל כמה שבועות/חודשים. בכמה חודשים אחרונים תדירות הכאבים ועוצמתם עלתה. נעשה לי US גיניקולוגי והכל נראה בסדר. כמו כן עשו לי US בטן ולא מצאו כלום. בבדיקות דם בשנה האחרונה הייתה שקיעת דם ולימפוציטים מעט גבוהים מהרגיל (חוץ מזה הכל בסדר). בשבועות האחרונים התחלתי להרגיש בחילות וסחרחורות בנוסף לכאבים בבטן התחתונה (ללא שינויים ביציאות ששמתי לב אליהם). על אילו בדיקות היית ממליץ? האם יש לדעתך סיכוי שמדובר בסרטן המעי? האם קולונסקופיה היא הדרך היחידה לאבחן זאת? בתודה מראש, א

שלום רב, ככלל, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 30 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לרופא/ת המשפחה לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפי הבנתי מקריאה בפורום פה נראה שיש לי פיסורה- כואב לי בפי הטבעת כשאני מתפנה ויורד לי דם בזמן ההתפנות. האם חוץ מהעניין של הנוחות והכאב יש צורך רפואי לטפל בכך או שאם אני מסוגלת לעמוד בכאב איני חייבת לגשת לרופא? תודה!!!

שלום רב, בהנחה שאכן מדובר בפיסורה (לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה) הרי מדובר בבעיה של איכות חיים והאינדיקציה העיקרית לטיפול היא שיפור איכות החיים.

שלום, אני בת 17 לפני חצי שנה בערך היה לי הילקובקטור בקיבה וטופלתי בעזרת אנטביוטיקה. אח"כ גילו לי תולעים עם הצואה וקיבלתי כדורים והתולעים נעלמו. בחודשים האחרונים התחלתי לסבול מכאב בטן התחתונה והרופאה שלחה אותי לבדיקת גסטרו ויצא תקין כנ"ל בדיקות דם בשביל לראות אם אני לא אלרגית למשהו והכל יצא תקין. בחודשים האחרונים סבלתי גם מעצירות / שילשול ולפעמים יוצא לי ריר עם הצואה. סליחה שאני מגעילה אבל אני מכניסה את האצבע שלי לפי הטבעת בשביל לעזור לצואה לצאת והתחלתי להרגיש מי "גולה" במעי "שעטופה " בבשר. הגולה לא כואבת ולא גדלה , אבל הגודל שלה הוא גדול ויש לציין שגם לא יוצא לי דם עם הצואה. א. האם יש לי ממה לחשוש? ( הכאבים באים וחוזרים והפעם כואב לי יותר) ב. אבא שלי אמר שזה יכול להיות טחורים , האם זה נכון? כי זה בלוטה שכאילו העור של המעי עוטף אותה (הגולה גם קצת קרובה לפי הטבעת). אשמח לתשובה במהרה.. אחת בחרדה...

ויש לציין שהיא גם קצת קשה

שלום רב, ממצאים כפי שאת מתארת יכולים בהחלט להתאים לטחורים, למרות לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 17 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. כמו כן, מהודעתך נשמע כי יתכן שאת סובלת מקשיי התרוקנות מסויימים, שאם אכן קיימים, יכולים להגדיל את הסיכוי להתפתחות בעיות שונות בפי הטבעת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר עודד זמורה שלום רב, אני בת 43 לאחר 4 לידות,לפני 5 חודשים עברתי נתוח פיסטולה עם חוט סיטון רפוי שהודק כל שבועיים,אך הפיסטולה חזרה שוב באותו המקום.(במהלך השנה האחרונה עברתי 2 ניתוחים לניקוז אבצס) מאחר והפיסטולה מעורבת עם שרירי הסוגר יש חשש שניתוח נוסף יפגע בסוגרים. שאלתי היא:1) מהי שיטת הניתוח המתאימה ביותר במקרה כזה?בבדיקה נמצא כי אורך הפיסטולה הוא כ 3 ס"מ 2)האם ניתוח עם פקק קולוגן יכול לעזור? 3)האם אתה מנתח באסותא? אודה לתשובתך.

ורד שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הטיפול הכירורגי בפיסטולה החוצה כמות ניכרת של שרירי סוגרים הוא ניתוח משמר סוגרים אשר אינו מערב חיתוך של השרירים. ישנן מגוון של שיטות ניתוחיות משמרות שרירים, ולכל אחת מהן יתרונותיה וחסרונותיה, כולל נסיון תיקון עם חומר ביולוגי, כולל פקק קולגן או דבק ביולוגי, תיקון בין שרירי הסוגרים הנקרא LIFT, ותיקון דרך פי הטבעת באמצעות מתלה רקטום. יש להתאים את הטיפול המתאים לכל מטופל לפי אופי הפיסטולה, ודיון משותף עם המטופל. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. שיטה חדשה נוספת היא קשירת תעלת הפיסטולה במרווח בין שרירי הסוגרים (LIFT), מבלי לחתוך שרירים אלו. מדובר בשיטה חדשה יחסית, שהנסיון בה רק מתחיל להצטבר, אולם התוצאות הראשוניות מעודדות.

כ-14 חודשים לאחר ניתוח PPH כושל (ההתקן הונח נמוך מדי) ושני ניסיונות תיקון (בידי מנתח אחר), סובל מטנזמוס והתכווצויות. האם לדעתך זריקת בוטוקס עשויה להקל, והאם אתה עוסק בכך? תודה.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. זריקות בוטוקס מבוצעות בעיקר לאינדיקציה של פיסורה בפי הטבעת או להפרעות בהרפיית רצפת האגן, ואני, כמו רבים אחרים, מבצע זריקות כאלה באינדיקציות הנ"ל. קשה לי לומר מתאורך וללא בדיקה אם יש מקום להזרקת בוטוקס במקרה שאתה מתאר.

תודה על התשובה. האם צריך להגיע למרפאה עם בדיקות מכשירים קודמות (אלו?) או ניתן להגיע לאבחון גם בבדיקה ידנית?

שלום ד"ר, אני בת 25, לפני כחודש כמה שבועות של דם טרי בצואה, לאחר בדיקת פרוקטולוג מצא טחורים והמליץ טיפול. מאז אין כמעט דם אך הופיעו כאבי בטן תכופים (די עמומים, בדרכ בצד שמאל של הבטן), עצירות ושילשולים (אין יציאות רגילות בכלל), לעיתים בחילות קשות. האם מומלץ לעבור קולונוסקופיה? (עשיתי אחת לפני כ5 שנים עקב בעיית בחילות והקאות והיא נמצאה תקינה...) תודה רבה!

יש לציין שחזר הדם בצואה בכמות די גדולה, דם בהיר בניגוב ובאסלה... אני מודאגת מאוד, האם אלו הטחורים?(שלפעמים מדממים ולפעמים פחות?) או שיכול להיות משהו יותר חמור? והאם אני צריכה לדאוג מאיבוד דם??

רומי שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות בהחלט להתאים לדמם מטחורים פנימיים, אך בשילוב עם יציאות לא סדירות יתכן שיהיה נכון לשלול בעיות אחרות היכולות לגרום לדמם כגון דלקות מעי (הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 25 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד). מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול, אם יש צורך, גם לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

שלום רב, בן 35 לפני כשבועים היה לי דימום טרי בצואה לאחר מכן נעלם. לאחרונה חזר שוב ומספר פעמים שהיה דימום. אין לי כאבים מיוחדים או חום הדימום מופיע רק במתן צואה ולא נמצאו ממצאים בבדיקות צואה או דם. בדיקה רקטלית של רופא משפ' היתה תקינה, גסטרולוג הפנה אותי לקולונוסקופיה. רציתי לשאול האם לדעתך יש טעם לבדיקה נוספת אצל פרוקטולוג? האם יש בדיקה נוספת שניתן לעשות לפני הקולונוסקופיה? אשמח מאוד לשמוע את דעתך.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 35 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך , והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימיים גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, כפי שנשלחת על ידי הגסטרואנטרולוג, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונהיה יותר רגועים. כמו כן, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, אם הדמם ימשך ויטריד, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

סובל מזה שבועיים מכאב רקטלי קשה במיוחד המתחיל בדרך כלל 10 דקות אחרי היציאה ומתפתח בהמשך לכאב חזק באזור הרקטום ובעכוזים הנמשך כל היום כך שלא ניתן לתפקד.את הכאב אני מרגיש כ-5 ס"מ פנימה.אין עצירות או דימום(לפעמים מרגיש מעין צניחה פנימית מסויימת). רופא כירוג טוען שיש לי ספזם של הספינקטר ופובורקטליס וכל מה שיש לעשות הוא אמבטיות (שלא עוזרות ממש). לפני 8 שנים הייתה לי הפרעה דומה אך עם כאב נסבל.אז עשיתי את כל הבדיקות והטיפולים האפשריים (ממנומטריה עד דפקוגרפיה והזרקת בוטוקס ועוד). הכאב אז פסק כעבור זמן רב ובהדרגה מעצמו (לא בעקבות טיפולים שלא עזרו). מה אפשר לעשות היום ובמיוחד להפחתת הכאבים הקשים (אז כדור רוקסט פלוס לפני יציאה מנע את התפתחות הכאב לאותו יום לפחות.היום הוא לא עובד כלל)??? תשובתך דחופה וחשובה לי מאד. בתודה, אדי

אדי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים טרומבוטיים, הפרעות בהרפיית רצפת האגן, ועוד. לכל אחת מבעיות אלו טיפול ספציפי. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לד"ר עודד זמורה שלום! אני בת 53 מעשנת נשלחתי לבצע ct מאחר והיו לי כאבי בטן חדים לעיתים. בct נמצא בבטן ימנית אמצעית בסמוך לצקום מודגמת אדנופתיה מזנטריאלית קלה עם בלוטות בגודל עד 9 מ"מ.בסונר כליות הדגים aml בגודל 6 מ"מ בכיליה שמאלית, כמו כן ביצעתי גם ct חזה ונמצא בlll נגע קוויטרי בלתי סדיר בגודל 14 מ"מ אני מודאגת מכל הממצאים ומבקשת לדעת איזה בדיקות אני צריכה עוד לעשות? והאם אפשר להסביר לי בצורה פשוטה מה קורה?

אור שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. בלוטות לימפה מעט מוגדלות במזנטריום, שהיא רקמת השומן דרכה עוברת אספקת הדם והניקוז הלימפטי של המעי, הוא ממצא לא ספציפי, שלא מכוון בהכרח לבעיה כזו או אחרת. מומלץ להוועץ במשמעות תשובה זו עם הרופא שהפנה אותך לבדיקה, ויודע לחבר את הממצאים בהדמיה לתלונותיך ולממצאי בדיקה גופנית. לגבי הממצאים בכליות ובריאות מומלץ להוועץ במומחים המתאימים.

עד שענית לי תשובה באמת המצב השתפר ברצוני לשאול כשמגרד מה לשים עדינול?מה לשים איזה משחה שמגרד ואיזה סבון להתרחץ פינוק הוואי או אל סבון לתינוק של ד"ר פישר כשאני מנגבת במגבונים צריך לייבש בנייר טואלאט אחרי זה תודה רבה רונית

רונית שלום, לכל שאלותיך התשובה אחידה- תמצאי מה הכי מקל עלייך ובזה תשתמשי. אין הנחיות רפואיות חד משמעיות בעניין זה.

שלום, אני בת 47, בריאה בד"כ. מזה כשלושה חודשים שאני "סוחבת" פיסורה. בשלושת השבועות האחרונים היו כבר 6 לילות ( לא ברצף לשמחתי ) בהם לא נרדמתי על רקע כאבים עזים בפי הטבעת. הלילה למשל.... המקום מרגיש עדין, דק, נפוח קלות ומאוד מאוד רגיש למגע. שחרור גזים ויציאות מלאות ( לאחרונה אין ריקון מלא ) מקלים בד"כ - אולם אינם מהווים פתרון מספק. אגב, התזונה לא מסבירה את ריבוי הגזים לאחרונה. יכולים להיות יום-יומיים ללא כאבים ורק נוכחות שקטה של האיזור - ואז מגיע יום איום ונורא. הכאב חד, רציף, לא מגיב לעזרקאין,לא נותן לישון. לאחר כל יציאה יש טחורים חיצוניים (אבחנה שלי )- אני שוטפת ומחזירה. ברקע: מאז הלידות, נראה לי טחורים חיצוניים שבאים והולכים. מעולם לא אובחנו. אפיזודה ראשונה של פיסורה לפני 7 שנים. גרביטציה מחמירה מאוד את תחושת הכאב. שנים שאני מבצעת פעילות בעמידה בהשענות על כסא בר. באפיזודה הזו, עברתי ממשחה ונרות של פרוקטוגליבנול לרקטוצורין ועכשיו אני עם רקיחה מיוחדת. הכי בא לי לצעוק: הצילו:) האם הנ"ל אופייני לפיסורה/טחורים? אולי מעורב עוד משהו? קראתי על סרטן המעי הגס - מבינה שזה לא זה.

רזיה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, אם אין הטבה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רציתי לדעת אם זה מסוכן להסיר שיער מאיזור פי הטבעת בלייזר או IPL ( אינפרא אדום) תודה רבה

עידן שלום, איני מכיר סיכונים ספציפיים בהסרת שיער בלייזר באיזור פי הטבעת.

שלום רב, אני בן 50, ומזה כמה חודשים מופיע לי דימום מפי הטבעת לאחר יציאה. מדובר בדם על נייר הניגוב ואני רואה גם טפטוף של טיפות דם לתוך מי האסלה. ברצוני לציין גם שיש תקופות שאין בכלל דימום ולפעמים הוא כן מופיע אם יש יציאה קשה. כמו כן, לאחרונה נבדקתי לדם סמוי בצואה, לפרזיטים וכן תרבית צואה וכל התוצאות היו שליליות. מה יכולה אם כך להיות הסיבה? בתודה, יוסי

יוסי שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם ממגוון סיבות, השכיחות בהם הן שפירות כגון טחורים ועוד. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני בן 34 ובריא לגמרי. בעקבות דימום שהופיע בצואה פניתי לפרוקטולוג אשר בתחילה איבחן כטחורים ונתן לי טיפול בנרות. בנוסף לכך הפנה אותי לבדיקת רקטוסקופיה ע"מ לשלול מקורות דימום אחרים. בבדיקה היה דימום במקום ונראו ארוזיות ועל כן נלקחה ביופסיה (הפרוקטולוג אמר שיש דלקת). טרם קבלתי את תוצאותיה, אך אני מודאג מאוד כיוון שקראתי חומר בנושא ונראה שסיבות נפוצות לארוזיות הן מחלות דלקתיות כרוניות (קרוהן וקוליטיס). ברצוני לשאול, האם ישנן סיבות אחרות לארוזיות אלו שאינן מחלות כרוניות? האם ייתכן שמדובר בדלקת מקומית הניתנת לטיפול או שמה אני צפוי לטיפול מורכב וארוך טווח? אשמח לקבל התייחסותך, בתודה מראש,

אלי שלום, ישנן דלקות ששגוון סוגים ברקטום, חלקן כרוניות וחלקן לא. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לחכות לתוצאות הביופסיה ולפנות שוב לכירורג המטפל לדיון על תוצאות הבדיקות.

שלום בת 55, מזה כעשר שנים אני סובלת מגרד בפי הטבעת. לאחר לידות סבלתי מטחורים אך לא נזקקתי לניתוח. אני מקפידה על תזונה מרובת סיבים ושתיית מים רבה. יציאות סדירות פעם ביממה ולפעמים פעמיים. אין לי דליפות משום סוג. אחרי יציאות שוטפת במים ולעתים רחוקות גם בסבון עדין מיוחד ומנגבת היטב. בזמנו נבדקה האפשרות של תולעים ונשללה. כמו כן הלכתי לרופא עור שנתן לי משחה שלא עזרה. מה שלעתים עוזר זה מריחה קלה של פרוקטוגליבנול ולפעמים פניסטיל שעוזר לעצור את התקף הגרד. אני לא סובלת מבעיות רפואיות נוספות למעט כולסטרול בו אני מטפלת בשלב זה בדיאטה וכרגע ערכו עומד על LDL=184 ו- HDL=41. כמו כן אני נוטלת טיפול הורמונלי חלופי קליוגסט (אך יצויין שבעיית הגרד קדמה בשנים רבות להורמונים). ושאלתי היא מה עוד ניתן לעשות או לאיזה סוג רופא לפנות. בתודה, מור

מור שלום, גרד אנאלי היא בעיה רפואית ידועה ומורכבת היכולה להגרם ממגוון של סיבות, שלעיתים קשה לאבחן, ולכן פעמים רבות הטיפול הוא בדרך של נסיון ולימוד מה עוזר ומה לא. בעיה רפואית זו מטופלת לרוב על ידי כירורגים קולורקטאליים ולפעמים על ידי גסטרואנטרולוגים המתמחים בבעיה זו. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה.

יש לי בעיה. כבר יומיים אני שם לב שכאשר אני נכנסת לשירותים, יחד עם הצרכים יש דם על הנייר. לפעמים אחרי בצרכים יש על הנייר רק דם ולפעמים עם הצואה. מה שכן זה לא הפעם הראשונה גם לפני חודש וחצי היה לי גם את אותה בעיה. כיום הדימום נגמר. אבל אני נכנס יותר לשרותים. אני כיום בן 19.6 מה דעתך?

מאור שלום, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 19 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימיים גבוהים בהרבה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. אם הדמם חוזר על עצמו מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.