פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

לאחרונה אני חש אי נוחות בעצם הזנב.. קראתי את ההתכתבויות על סערה הפוכה אך אינני סובל מדימום הפרשה או פצע באיזור. אני מרגיש נפיחות מוזרה (גוש קטן)באיזור המחבר את הישבנים. האם אלו תסמיני התחלה לסערה הפוכה? האם בשלב כזה ניתן לפתור זאת ללא ניתוח? תודה

אייל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאתה מתאר יכולות בהחלט להחשיד לסינוס פילונידאלי, המכונה בלשון לא מקצועית שערה הפוכה, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. הטיפול העקרוני בסינוס פילונידאלי הוא ניתוחי, וטיפולים אחרים כגון טיפול אנטיביוטי מהווים לרוב רק "כיבוי שריפה" זמני. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

שלום ד"ר אני בן 27 סובל מצניחה כלשהי.צילמתי את הצניחה האם יש אפשרות לשלוח לך תמונה של הצניחה למייל ותוכל להגיד לי מה אתה רואה? תודה

אפשר לנסות. [email protected]

שלום ,אני נער בן 17 ושמתי לב לגולה מוזרה בפי הטבעת מקצת חקירות באינטרנט נראה לי שזה טחור אבל קראתי שטחורים בדרך כלל מופיעים אצל אנשים מעל גיל 20 מה אני יכול לעשות בעניין למי לפנות או אולי אפשר לטפל בזה לבד?

דניאל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. טחורים יכולים בהחלט להופיע גם באנשים בגילך, ועצם הגיל אינו שולל טחורים. יחד עם זאת, גולה בפי הטבעת יכולה לייצג מגוון של בעיות, כולל טחורים, אבצס ועוד. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא לא עובר ומפריע לך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם מופיע כאב עז או חום יש לפנות למיון.

אני בת שבעים פלוס. לאחרונה נפגמה האלסטיות של הרקטום וכשיש לי יציאה רכה היא "בורחת" בחלקה החוצה, ושוב אין לי היכולת להתאפק עד שאני מגיעה לשירותים הקרובים. כך קורה גם עם השתחררות גזים, הם כבר לא מחכים ל"אישור" ממני לצאת. האם יש פתרון שאינו ניתוחי? תודה מראש

עדינה שלום, ירידה ביכולת השליטה בפי הטבעת היא בעיה נפוצה בקרב נשים בגילך ובשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפול בה. חלק מהטיפולים אינם ניתוחיים, כגון פיזיוטרפיה מיוחדת לשרירי הסוגרים שנקראת ביופידבק, חלק מהטיפולים כרוכים בפעולות כירורגיות פשוטות בסיכון נמוך, כגון הזרקת חומרים מעבים סביב פי הטבעת, וחלקם כולל ניתוחים יותר גדולים כגון תיקוני סוגרים, השתלת קוצבים על עצבי האגן ואף השתלת סוגרים תותבים. מגוון האפשרויות הטיפוליות מאפשר לנו כיום לשפר את איכות החיים לרוב הסובלות מבעיה זו, ובדיקות המדגימות את מבנה ותפקוד הסוגרים עוזרות לנו לכוון את הטיפול נכון יותר. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שמי שרית התיעצתי איתך מספר פעמים ראשית אני מודה לך על התיחסות אישית ומדהימה מצידך יישר כוח על עבודתך, בעבר פניתי אלייך בנושא בעיית התרוקנות קשה המלווה אותי מזה 3 שנים ,אני לא מתפנה באופן עצמי אלא בעזרת צינטור עצמי , לפני שבוע עברתי ניתוח פיסורה שעד רגע זה אינני יודעת מה עשו לי לא נשארו תפרים חתך כלום ,מלבד שטפי דם בהמלצת פרופסור גולדמן שהוא ניתח בבית חולים איכלוב הומלץ על שימוש בקונסיל ,יש לציין אין לי עצירות ,יש לי יציאות רכות התזונה שלי עשירה בסבים אין בעיה של עצירות הבעיה היא הבפקק הסגור שלא נפתח, כל התכשירים למניהם אבלוק בנפייר שמן פארפין פאגלקס כל התכשירים ניסתי הם חותכים לי את הבטן אבל אין יציאה הכל סגור , יש לציין לאחר הניתוח כל יציאה זה גיהנום כמו שמישהו חותך אותי עם סכין ,רציתי לשאוול יש לי גם כאבים עזים בבטן תחתונה למטה ובאיזור התבור מאד שורף לי (יש לציין כי בתבור יש לי שבר) האם יש קשר בין הדברים יש לציין הסבל נהיה פי מיליון קשה לי לאכול כי זה תחושה של בלון בפי הטבעת אם אני לא מתרקונת ,אם ארני מתרקונת זה כמו לחתוך את עצמך עם כל המרככים למינהם זה קטסטורפה אני פשוט מנוטרלת לא עובדת לא מתפקדת הכאבים משום בא יורדים לי לרגלים ואני ממש באאואט ,יש לציין גם מאז הניתוח אני בתרדמה איומה עיפות האם זה קשור להרדמה ?האם הכאבים זה מה שמאפיין אחרי ניתוח, האם תוכל להמליץ לי מה לעשות בנוגע לפקק שיש בפי הטבעת אודה לך מאד באם תוכל לעזור לי נמאס לי כל יום משעה 0730 עד 1030 לנסות להתרוקן בצינתור ולאחר מכן להיות מושבתת לכל היום גם ילדי לא מבינים מה קרה לאמא שלהם ?אודה לך גם אם יש משהו נגד כאבים נתנו לי איבופן שממש לא עוזר בתודה ובכבוד רב ושבת שלום שרית .

שרית שלום, צר לי לשמוע על סבלך, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח, במקרה זה כירורג מנוסה ביותר, או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום, אני חייל ובעוד מעט זמן אעבור ניתוח PNS לכריתת סינוס בישבן. רציתי לדעת האם עלי להתאשפז לפני הניתוח, ואם כן כמה זמן, ובנוסף כמה זמן אצטרך להתאשפז לאחר הניתוח, אם בכלל? לבסוף האם ידוע לך, לאחר הניתוח, כמה גימלים אקבל? תודה רבה

ערן שלום, התשובות לכל השאלות ששאלת תלויות בסוג הניתוח המתוכנן (ישנם ניתוחים שונים לטיפול בסינוס פילונידאלי) וברוטינות של הרופא / המחלקה המנתחת. לרוב משתחררים באותו יום או למחרת, וישנה תקופת החלמה בבית בה סביר שתקבל גימלים. מעבר לכך מציע להפנות שאלות אלו לכירורג המנתח או למחלקה המנתחת .

לפני כמה ימים אובחנת אצלי פיסורה, הרופא המליץ להמתין כ10 ימים לפני החלטה לנתח משתמשת לסרוגין בניפידיפין ופרסטו גל. ועושה אמבטיות ישיבה עם אל סבון. ביומיים האחרונים מופיע גירוד. סביב האיזור. האם הדבר מצביע על החלמה? או תגובה למשחות? מה הסיכוי שהפיסורה תחלים ללא ניתוח?  

שמרית שלון רב, כעיקרון גרד אינו תופעה אפיינית להחלמה מפיסורה ויותר סביר שהוא נגרם ממרכיב כלשהו של הטיפול שציינת. כעיקרון, פיסורות מחלימות בטיפול שמרני הולם בלמעלה ממחצית המקרים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אודה לך על הסבר לאבחנה הבאה בביופסיה שנלקחה מקולונוסקופיה מתהליך כרוביתי מדמם ליד הצקום לאשה בת 85, ולא נתגלו בסיטי בטן וריאות גרורות וסמני הסרטן בבדיקות דם תקינים: Mucosal biopsy: - Fragments of hyperplastic colonic mucosa. - One tiny focus of atypical glands with crushed artifacts. - May represent focus of adenocarcinoma. T67000 M74000 האם ניתן להיות בטוחים שזהו גידול ממאיר? האם מומלץ בגיל הזה במצב בריאותי תקין למדי, בכל מקרה לנתח ולהסירו ובאיזו שיטה? האם כדאי קולונוסקופיה חוזרת לוודא ממאירות? והאם אין בכך סיכון מיותר נוסף? האם מומלץ לבצע MRI לוודא שאין גרורות? עם איזה מומחה כדאי להתייעץ לקבלת החלטות- גסטרואנטרטלוג?/ כירורג?/ אונקולוג?

שלום רב, מתשובת הביופסיה לא ניתן לאבחן בוודאות גידול ממאיר אך לא ניתן גם לשלול זאת. השלב הבא תלוי בדו"ח הקולונוסקופיה ובהתרשמות מבצע הקולונוסקופיה ממראה הגוש. בכל מקרה, סביר שיהיה צורך להסיר את הגוש, ואם לא ניתן להסירו קולונוסקופית. סביר שיהיה מקום לשקול ניתוח (פתוח או לפרוסקופי- שתי השיטות לגיטימיות). אם קולונוסקופיה חוזרת עם ביופסיות נוספות תעזור לכוון את הטיפול נכון יותר, הרי שהסיכון (הנמוך מאד) בבדיקה מוצדק. MRI אינה בדיקה טובה לחפש גרורות אלא אם ישנן שאלות ספציפיות כגון ממצאים ב CT שטיבם אינו ברור. כדאי להתייעץ הן עם כירורג קולורקטאלי והן עם הגסטרואנטרולוג שביצע את הבדיה, ואם יהיו אי הסכמות ביניהם כדאי שיתיעצו ביניהם.

שלום רב, לפני כשבוע עברתי ניתוח LEFT lateral sphinkterotomy. לשמחתי הרבה, לא חשתי כאבים בכלל לאחר הניתוח. אך לאחר כ-4 ימים לאחר הניתוח התחילו להופיע גירודים חזקים מאוד. אני מבין שזה דבר שכיח ולא חריג אך הוא מאוד מטריד. רציתי לדעת האם יש דרך להקל על הגירודים. תודה רבה!!

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. אני מקווה שבינתיים יש שיפור הדרגתי ומאחל לך החלמה מהירה. ניתן לנסות להשתמש במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים כגון בייבי פסטה וכד' שניתן לקנות בבתי מרקחת ללא מרשם. מעבר לכך לצערי אין באפשרותי לתת יעוץ פרטני מבלי לדעת את כל פרטי המקרה והניתוח. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום,אני בת 35+5 ,התגלה אצלי בלט של קיר הרקטום לכיון הוואגינה[רקטוצלה?] מיד לאחר הלידה השניה שהיתה טראומתית,מאז אני סובלת מעצירויות-הכוונה שאין לי יכולת להתרוקן לבד אבל בעזרת נר קונטלקס אני מתפנה מיד ויציאות רגילות ולא קשות-אין לי כמעט יכולת להתרוקן לבד,למרות שאני שומרת על תזונה נכונה וספורט,ושתייה מרובה של מים,הבעיה כאן כנראה אנטומית עקב הלידות.אני לא מעוניינת בניתוח,ופיזיוטרפיה עזרה מעט.האם שימוש מידיפעם בנרות מהווה בעיה?[אני לא מאבדת נוזלים או משלשלת].

צילי שלום, הפרעת התרוקנות כפי שאת מתארת יכולה להגרם על ידי בעיות שונות ברצפת האגן, כולל רקטוצלה, הפרעה בהרפית רצפת האגן או בהתכווצותו ועוד. אם את מעוניינת בטיפול, מומלץ לעבור בירור מלא של מבנה ותפקוד רצפת האגן כולל מנומטריה, דפקוגרפיה ואולטרסאונד פרינאלי דינאמי. אם את בין כה לא מעוניינת בטיפול, ספק אם יש לבירור ערך. אין מניעה להשתמש לעיתים המידה מתונה בנר. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום, רציתי לדעת אם יש לבחורה טחורים והיא מקיימת יחסי מין מוגנים (עם קונדום), האם יש סיכוי להדבק במחלות מין (איידס וכדומה) בגלל הלחץ באיזור, דימום מהטחור או כל סיבה אחרת? תודה רבה.

רותם שלום טחורים אינם ידועים כגורם סיכון להדבקות במחלות מין בעת קיום יחסי מין מוגנים.

אני בת 56 אם ל5 ילדים , ללא ווסת ,כב 4 פעמים אני מקבלת שלשול עם דימום חזק ללא כאבים . מרגישה בחלשה בכל הגוף וגם כאבי ראש כל הזמן ותמיד רוצה לישון וקשה לי לעבוד. תודה לכם אני מקווה שאקבל תשובה או הדרכה בהקדם האפשרי

שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות בהקדם לבדיקת רופא.

שלום. כ-4 חודשים סובל מכאבים, רגישות והרגשה של עצם זר בפי הטבעת. עשיתי US טראנס רקטאל, והדוקטור אמר לי שחלק קטן בתוך הרקטום, באיזור שעשו לי ניתוח פיסורה ב-2004, נחשף, ונוצר מצב של עצב חשוף ורגיש שגורם לזה. מכיוון שהמשחות רק מגרות אותו, הרופא נתן לי כדורים לדיכוי העצב. השאלה היא לא לגבי מכונות הטיפול, אלא האם נתנו לי את הכדורים הנכונים בסופר פארם - "אלטרולט". פשוט על הכדורים בנספח רשום "לטיפול בסימפטומים של דיכאון והרטבת לילה", ואני רוצה לוודא שהרוקחת לא טעתה. תודה!

דן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. כעיקרון, אלטרולט ניתן לעיתים גם לטיפול בכאבים, כולל כאבים באיזור פי הטבעת. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שמי שרית התיעצתי עימך לפני חודש ,אתמול עברתי ניתוח פיסורה מאד לא ברור לי מה עשו ,איך מבצעים את החתך ללא תפרים?יש לי כאבים נוראים אין כלום במקום הניתוח לא חתך לא תפרים ,יש לציין חשבתי שיוציאו לי גם את הטחורים אך לא יש לי שטפי דם האם זה בסדר ? רציתי להודות לך על התשובה היסודית שענית לי בנוגע לבעית התרוקנות קשה שיש לי אני מאד מודה לך על תשומת הלב והרצון לעזור מי יתן וירבו כמוך ,

שרית שלום, אני מקווה שבינתיים יש שיפור הדרגתי ומאחל לך החלמה מהירה. בניתוחי פיסורה פעמים רבות אין תפרים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותי לתת יעוץ פרטני מבלי לדעת את כל פרטי המקרה והניתוח. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום רב , שמי שמשון ויש לי בעיה רפואית שברצוני לקבל מענה עליה , אני בן 65,במשך כשנתיים הנני סובל מיציאות מרובות (בין 3 ל4) ,לאחר כל ארוחה אני חש בכאבי בטן שחולפים לאחר כחצי שעה . נבדקתי אצל המון רופאים , עד שלפני כשבוע נבדקתי במשך 3 ימים רצופים ע"י בדיקת צואה ונודע לי שיש לי parasites microscopyונוסף לכך אני יורד ממשקלי (כשישה קילו). אודה לך אם תאמר לי מה אוכל לעשות , איך אוכל לפתור את הבעיה ? האם לתזונה יש חלק ניכר על מנת שאחלים? מודה לך על העזרה ומאחל כל טוב , שמשון

שמשון שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג עם תוצאות הבדיקה שפרטת לבדיקה והכוונת הטיפול

היי, אני בן 19, מזה שנה וחצי בערך יש לי גוש בישבן השמאלי, בערך 2-3 ס"מ מתחת לחיבור של הגב התחתון לישבן. לפני כמה חודשים התחיל הגוש לדמם ולכאוב, יש פעמים שהוא מפסיק לדמם ולכאוב, ויש שלא. לפני כמה זמן הופיע עוד גוש בערך 1-2 ס"מ לצידו, ונראה כאילו ביניהם יש משהו שמחבר אותם. לא פניתי לרופא כי לא חשבתי שיש צורך. אני בצבא והעניין כרוך בבושה מצדי מפאת האזור... מה יכולה להיות הבעיה לדעתך?

שלום רב, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להחשיד לסינוס פילונידאלי, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אכן מדובר בסינוס פילונידאלי, הוא יכול לעיתים להשרא יציב, אך יכול לעיתים גם להחמיר, ולכן מומלץ בכל זאת לפנות לרופא לבדיקה.

ד"ר זמורה שלום, בעקבות גרד עז בפי הטבעת הופניתי לפרוקטולוג שאמר שמדובר כנראה בדלקת פטרייתית. הוא הפנה אותי לרופא עור ורשם לי משחת Dermacombin פעמיים ביום. תוך יומיים-שלושה כבר עבר הגירוד כלא היה, אך המשכתי להשתמש מכיוון שבדפי המידע רשום שאין להפסיק עד תום הטיפול. הבעיה - לא רשום בסיכום ביקור או על גבי מדבקת התרופה מהו משך הטיפול שיועד עבורי, וגם איני זוכר שציין זאת בעל פה. זהו היום ה-9 של השימוש ואני מתאר לעצמי שלא כדאי להמשיך את הטיפול עוד שבוע נוסף עד לתור אצל רופא העור. אודה לעזרתך.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. הייתי בכל זאת ממליץ להשתמש במשחה עד לביקורת אצל הרופא שרשם אותה, ויודע באיזו אבחנה היא ניתנה.

שלום, לבני בן החודש ישנו אבסס פריאנאלי בשני הלחיים של העכוז קיבל לשבוע ימים אנטיביוטקה+בוצע ניקוז ידני (לא כירורגי) הכל עבר עכשיו לאחר כשבוע יצא ראש מוגלתי שוב באותו האיזור וקיבלתי משחה אנטיביוטית האם הטיפול הוא נכון ? במידה ונצטרך ניתוח, אילו השלכות יש לו ??? הבנתי כי יכול לפגוע בסוגרים. . . האם בני יוכל בכלל ללכת למעון בגיל חצי שנה. אודה לתשובה

דנה שלום, אינני כירורג ילדים ואיני מטפל בשגרת יומי בילדים בגילאים אלו. בעיקרון אבצסים לרוב זקוקים לניקוז כירורגי, ואם מבוצעים נכון אינם פוגעים בשרירי הסוגרים. מומלץ לפנות לכירורג ילדים לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם מותר לרכב על אופניים כאשר יש טחורים? באיזו דרך ניתן להגן על האזור בעת הרכיבה.

ציפי שלום, רכיבה על אופניים לא מזיקה לטחורים, אך יכולה להיות לא נעימה ולעיתים לגרום לדמם קל. ניתן לנסות להשתמש במושב אופניים מרופד יחסית.

שלום רב ילדתי לפני 4 חודשים ווה מהלך ההריון והלידה יצאו לי טחורים שלוו בכאבים עזים בעצם הזנב בימים אלו אני סובלת כך מטחורים( ייוצאים במתן צואה אך לא כואבים) לעומת זאת יש לי קושי רב ביציאות ( רק בעזרת בנפייבר ודומיו) בטן נפוחה, וכאבים עזים בעצם הזנב, קושי לשבת ולקום , רק לאחר הליכה לשירותים הכאב מתעמם מעט רציתי לדעת האם יש קשר בין כל הסימפטומים ומה אפשר לעשות תודה

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים , סינוס פילונידאלי, הפרעות בהרפיית רצפת האגן , ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם יכולה להיות טעות באבחנה בין אבצס פריאנלי חוזר עם פיסטולה לבין אנדומטריזיוס?

והאם יכול להיות קשר בין הדברים?

יש לי כבר כהרבה זמן גרד באיזור הפרינאום וליד יש גוש ממש אני נוגעת ומרגישה גוש ההייתי אצל רופא עור ולא יכל להבחין מה זה ...

זה בין פי הטבעת לאזור הפות

בעלי אושפז לפני כשלושה שבועות בגלל דביטיקוליטיס, כעת הוא בדיאטה דלת שארית עד לקולונסקופיה. אנחנו מתכננים נסיעה לתאילנד בספטמבר, האם כדאי לוותר על נסיעה כזו בגלל הישנות של הדלקת? או שאפשר לנסוע עם הצטיידות של אנטיביוטיקה מראש? תודה רבה

מירב שלום רב, עד ספטמבר יש זמן רב ואם עד אז לא יהיו התקפים חוזרים להערכתי הסיכון בנסיעה סביר (בתנאי שהביטוח הרפואי יהיה ללא מגבלות). לא נראה לי סביר לא לסוע יותר לחו"ל בשל מחלה זו, והסיכון להתלקחות בעוד 3 חודשים לא שונה בהרבה מהסיכוי להתלקחות בכל זמן אחר. סביר לקחת עימכם אנטיביוטיקה לכל צרה אך אם יש התקף קשה יש לפנות לבית חולים מקומי.

מזה יומיים אני סובלת מחוסר נוחות מלווה בכאב באזור עצם הזנב. כאשר ניסיתי לבחון את המקום הבחנתי באדמומיות קלה בעור אך לא יותר. תהיתי כמה זמן עלי להמתין לפני שאלך לבדוק זאת אצל רופא ובהנחה ומדובר באמת בשערה הפוכה בעצם הזנב, האם יש טיפול אחר פרט להתערבות כירורגית (ואפילו האם ידוע על מקרים בהם הגוף מרפא את עצמו והתופעה עוברת מאליה?)?

רוני שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לסינוס פילונידאלי הנקרא בלשון עממית שערה הפוכה, ואשר יכול לעיתים להתפתח לאבצס מקומי. אם אכן זו האבחנה, הוא לרוב לא נרפא עצמונית. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם מופיע כאב עז, חום, נפיחות ניכרת וכד' יש לפנות למיון. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

רעיתי ( בת 57) סובלת מצניחת רקטום . לפני 28 שנים - בעקבות אותה תופעה של צניחת רקטום, עברה ניתוח בטני לשם "תיקון" המצב. התופעה כאמור חזרה ביתר שאת בשנים האחרונות. אני מבין שהאפשרויות לניתוח הינן ניתוח בטני / לפרוסקופי / רובוטי. אשמח להסבר מפורט לגבי כל שיטה ויתרונותיה / חסרונותיה לעומת האחרות. תודה.

יוסף שלום רב, ישנן מספר שיטות לתיקון צניחה של הרקטום, ובעיקרון ניתן לחלקן ל 2 קבוצות עיקריות, כאלה המבוצעות דרך פי הטבעת, וכאלה המבוצעות בגישה בטנית. אלו המבוצעות בגישה דרך פי הטבעת כרוכות הטראומה ניתוחית קטנה יותר ושיעור הצלחה נמוך יותר לטווח ארוך, ולהיפך. כיום אנו אכן נוהגים לבצע את מרבית הניתוחים הבטניים בגישה לפרוסקופית או רובוטית. יש להתאים את הניתוח הנכון למטופלת הנכונה, דבר המצריך בדיקה ודיון משותף. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלילבדיקה והכוונת הטיפול, ומומלץ להביא עימכם חומר רפואי הנוגע לניתוח הקודם אם יש בידכם. מעט מידע כללי על צניחת רקטום: צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. חולשה של שרירי רצפת האגן וסוגר פי הטבעת יכולה להיות קשורה לצניחת הרקטום. הצניחה יכולה לגרום לדליפת צואה וריר מפי הטבעת. מצב זה יכול לקרות בשני המינים אך שכיח יותר בנשים. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. הסיבה המדויקת לצניחת הרקטום אינה ידועה, ולא תמיד ניתן להסביר מדוע צניחה זו הופיעה בחולה מסויים ולא בחברו. מספר גורמים יכולים לסייע בהתפתחות של צניחת הרקטום, כגון מאמץ ממושך כחלק מאורח חיים, עצירות כרונית, ולידה טראומתית. במקרים נדירים ישנה נטייה גנטית. בחלק מהמקרים זהו תהליך של "הזדקנות"- החלשות של הרקמות שתומכות ברקטום בתוך האגן מחד, ואיבוד הסגירה המושלמת של סוגר פי הטבעת מאידך. לעיתים בעיות נוירולוגיות שונות (פגיעה בחוט השדרה) יכולות להיות הגורם. כיצד נעשית האבחנה?הכירורג הקולורקטלי יכול לאבחן את התופעה ע"י ראיון אישי ובדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית. על מנת להדגים את הצניחה, נבקש לעיתים מהמטופל "להתאמץ" כאילו הייתה לו יציאה. לעיתים לא ניתן להפיק את הצניחה בבדיקה, או שיש צורך לאבחן או לשלול בעיות נוספות הקשורות באיזור זה. לכן לעיתים נמליץ לבצע בדיקות נוספות, כגון קולונוסקופיה, בדיקה הנקראת "דפקוגרפיה" בה החולה מצולם ברנטגן בעת יציאה, מנומטריה אנורקטלית (מדידת לחצים באזור פי הטבעת), ובדיקת העצבים באזור זה. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר.

שלום רב, לפני יומיים נותחתי ניתוח לקיבע טחורים pph . אני סובל מכאבים די חזקים כאבים כמו לחץ פועם וצריבה ושריפה האם תקין? בנוסף יש לי קושי בהטלת שתן . יום אחרי הניתוח נאלצו לשים קטטר כעת אני מצליח לתת שתן אך זה דורש מאמץ מסויים. . האם זה תקין ? מה הסיבה לכך .? האם יחלוף ? תודה מראש יוסי

יוסי שלום, אני מקווה שבינתיים יש הטבה עצמונית מסויימת. מלונות כפי שאתה מתאר יכולות להיות סבירות לאחר ניתוח, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה או שיש החמרה כלשהי מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום,אני בן 29, כבר בערך חצי שנה סובל מכאבים, קושי לשבת ,תחושה של אי התרוקנות ואי נוחות כמעט תמידית בפי הטבעת. נבדקתי ע"י 3 פרוקטולוגים ,לאחר שלא אובחנה שום אבחנה ממשית (לא טחורים או פיסורה או משהו) שלחו אותי לצילום אולטרסאונד רקטום, שם לא נראה כלום למעט חשש לדלקת של הערמונית, טופלתי באנטיביוטיקה כנגד הדלקת אך הכאבים נותרו כשהיו. אני כבר לא יודע לאן לפנות ומה לעשות, זה ממש מגביל את פעילותי. אודה לכל תגובה או המלצה תודה מראש אני

שלום רב, צר לי לשמוע על סבלך. תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, הפרעות בהרפיית רצפת האגן, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לחזור לבדיקה של כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

מנסיון כדאי להימנע משתיית קופאין ואכילת אוכל כבד .כדורי אבץ יכולים מאד חעזור והורדת לחץ .יש בית מרקחת בירושליים בשם ציון פארם שיכול לעזור באופן טבעי רפואה שלמה

חולה של קוליטיס UC כבר 11 שנה במצב רמסיה. מטופל בראפסל 2*1G. קולוסקופיה פעם שלישית ב11 שנה. הפעם האחרונה בסוף יולי 2011. כבר בתקופה הזאת התחלתי להרגיש כאב לא חזק לאחר יציאות. בחודש ספטמבר 11 נבדקתי ע"י פרוקטולוג ואבחן "אינדורציה של דפנות בתעלה האנלית" היו לי כאבים מסוימים בבדיקה קבלתי טיפול שמרני של משחה ונרות ואמבטיות ללא הטבה. בבדיקה נוספת של רופא הגסטרו נמצאה אותה אבחנה וקבלתי "PROCTOFAM" עד פעמיים ביום, במשך החודשים הבאים היו עליות ויורדות של כאבים, בחלק מן הזמן היו גם הפרשות לפעמים של צבע צואתי ולפעמים הפרשות שקופות. ההפרשות הסתיימו וגם הכאבים נעלמו אבל, לאחר שעה מהיציאה מתחיל תחושה לא נעימה בפי הטבעת, לחץ, שריפה. יעלם לאחר שעה או שעתיים ולפעמים מצריך כדור אקמול. נשלחתי לבצע אולטרה סאונד רקטלי וזו התוצאה: בהסתכלות ישירה ספק פיסורה אחורית ופרט לכך הפריניאום נראה תקין. בדיקה רקטלית תקינה. בבדיקה סונוגרפית דופן הרקטום נראה תקין. בסמוך לערמונית נראה אזור הפו אקואי בין השעות 5-2 סמוך לדופן המעי אך אנו חלק ממנו. הספינקטרים נראים תקינים. שאלותיי: האם כל התקופה שעברתי היה לי פיסורה? מה לדעתך הממצא שנתגלה ברקטום? אני מאוד חושש נשלחתי לבצע MRI אך הבדיקה תערך עוד כחודשיים. אני מודה לך על הזמן. חג שבועות שמח אלי

יוסי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון פיסורה יכולה להופיע גם אצל מטופלים עם קוליטיס, אך בהקשר של מחלת מעי דלקתית תמיד צריך להיות חשדנים ולשלול תהליך זיהומי באיזור פי הטבעת. תשובת האולטרסאונד אינה שוללת ממצא זיהומי מסויים (איזור היפואקואי). מעבר למידע כללי זה כאמור אין באפשרותנו לתת יעוץ פרטני ללא בדיקה.

ד"ר זמורה שלום רב, רציתי לשאול האם לאחר קרע דרגה שלוש בלידה יש צורך לעבור את הבדיקות הבאות: מנומטריה,TRUS או שבדיקות אלו מיותרות? האם כל יולדת שחוותה קרע כזה עוברת את הבדיקות הללו? חשוב לי לציין שהתופעה שאני סובלת ממנה היא חוסר שליטה בגזים אך בשאר היציאות: צואה ושתן אני שולטת לחלוטין. במידה ואתה חושב שיש צורך בבדיקות הללו אני אודה לך אם תוכל להמליץ לי על שמות של מומחים שמבצעים את הבדיקות דרך הכללית או באופן פרטי, באיזור הצפון(במידה ויש) או במרכז. תודה

שלום רב, אם קשיי השליטה שאת מציינת מפריעים לך והיית רוצה לשקול טיפול כזה או אחר על מנת לשפר את איכות חייך, מומלץ לבצע את הבדיקות שציינת. אם בין את בין כה לא מעוניינת כרגע בטיפול, לא חייבים בדיקות אלו כרגע. לא ידוע לי שמבצעים מנומטריה באופן פרטי וניתן לבצעה במכוני הגסטרו של מרבית בתי החולים, כולל רמב"ם שיבא ועוד בתי חולים במרכז. TRUS ניתן לבצע במכוני הגסטרו של מספר בתי החולים כולל שיבא ועוד וגם באופן פרטי דרך אסיא מדיקל באסותא (איני קשור אליהם אישית). לציין כי חשוב שבדיקת ה TRUS תבוצע על ידי בודק מיומן ובמכשור הולם.

יקה אצל פרוקטולוג אובחנו אצלי טחורים מדרגה 2 ובנוסף אמר לי הפרוקטולוג כי אין מה להילחץ מדימום שמופיע פעמיים שלוש בחודש במיוחד אם אני סובל ממעי רגיז העיקר לדאוג ליציאות רכות. הוא פתר אותי בכלל ממשחות או כל תכשיר רפואי אחר. הייתי רוצה לדעת האם בכל זאת יש משהו שניתן לעשות על מנת למנוע את הדימום כיוון שכל בילוי בשרותים מתחיל להלחיץ אותי אציין כי גם בעבר הופיעו אצלי סימני דם טרי כבר לפני 10 שנים אבל הם נעלמו לגמרי ובכלל מהי דרגה חמורה יותר שאני כן צריך להתייחס אליה כהחמרה ...מישהו יכול לתת לי איזה שהיא הגדרה ברורה לתשובתכם אודה

שלום רב אני בן 40 וסובל מזה שנים רבות ממעי רגיז המאלץ אותי לישיבות רבות בשרותים כ 3 – 5 פעמים ביום בתקופה האחרונה החלו להופיע סימני דם טרי ביציאה והדבר הלחיץ אותי מאוד ביצעתי קולונוסקופיה שיצאה תקינה לגמרי ולמעט טחורים פנימיים לא היה כלום. בבדיקה אצל פרוקטולוג אובחנו אצלי טחורים מדרגה 2 ובנוסף אמר לי הפרוקטולוג כי אין מה להילחץ מדימום שמופיע פעמיים שלוש בחודש במיוחד אם אני סובל ממעי רגיז העיקר לדאוג ליציאות רכות. הוא פתר אותי בכלל ממשחות או כל תכשיר רפואי אחר. הייתי רוצה לדעת האם בכל זאת יש משהו שניתן לעשות על מנת למנוע את הדימום כיוון שכל בילוי בשרותים מתחיל להלחיץ אותי אציין כי גם בעבר הופיעו אצלי סימני דם טרי כבר לפני 10 שנים אבל הם נעלמו לגמרי ובכלל מהי דרגה חמורה יותר שאני כן צריך להתייחס אליה כהחמרה ...מישהו יכול לתת לי איזה שהיא הגדרה ברורה לתשובתכם אודה

חיים שלום, אם עברת קולונוסקופיה שהיתה תקינה והדמם לא גורם לך לאנמיה משמעותית אז באמת לא חייבים לטפל בטחורים כירורגית וניתן להסתפק בריכוך יציאות. אם הדמם פוגע סובייקטיבית באיכות חייך במידה ניכרת או גורם לאנמיה ניתן לשקול טיפול כירורגי כלשהו. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום ד"ר, יש לי מעין גוש פנימי ברקטום, שמרגישים אותו חיצונית. קוטר של 7 מ"מ בערך, כואב במקצת. לא יודעת אם חשוב לציין, שאין לי תאבון בימים האחרונים, ואיני אוכלת הרבה עד כלום, אך למרות זאת אני נכנסת לשירותים המון פעמים ביום. תודה מראש!

רבקה שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר אפשר לבצע ניתוח להסרת טחורים בהרדמה מקומית עם ממש חוששים מהרדמה המלאה ואו החלקית כי זה מה שמגביל אותי מלעשות את הניתוח תודה

בעיקרון כן, אבל ההרדמה המקומית באיזור זה לא נעימה.

יש לי בפגישה אצלך במדיקל סנטר בקרוב וככה שבעזרת השם אתה תבצע את הניתוח ממש הרגעתה אותי כרגע עם התשובה שלך תודה רבה לך

שלום רב, אני בת 55 ויש לי אנמיה מחוסר ברזל. רמות ההמוגלובין הן 11.6 וה hct הן 35. חייבת לציין שההמוגלובין אף פעם לא עבר את ה12.2 כבר עשר שנים והיו לי כבר פעמים שהוא היה 11.6 והתייצב חזרה ל12. בבדיקה לפני שנה וחודשיים ההמוגלובין היה 11.9 והיום הוא 11.6 והhct היה 38 והיום 35. רציתי לשאול האם לאור נתונים אלו יכול להיות גידול במעי? אם היה גידול במעי האם במשך שנה וחודשיים ייתכן שהרמת המוגלובין ירדה רק מ11.9 ל11.6 או שהאנמיה הייתה אמורה להיות חמורה יותר? באופן כללי אני מרגישה בסדר גמור ולא חשה חולשה בשל האנמיה אודה לתשובתך מאחר ואני מאד לחוצה תודה

דורית שלום, מאחר שאת סובלת מהאנמיה כבר זמן רב, הסיכוי שהיא נגרמת מממצא ממאיר חלילה נמוך, אך יחד עם זאת כל אנמיה בגילך מחייבת קולונוסקופיה גסטרוסקופיה ובדיקת גניקולוג. אם כל אלה יהיו תקינים נוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה.

שלום רב, לפני כמה ימים שמתי לב לבליטה באיזור פי הטבעת שלי כמו מעין גוש קטן של כמה סנטימטרים אך בולט שלא מלווה בגרד, כאבים או מדמם, למעשה הוא לא מפריע כלל לתפקוד היום יומי שלי. בנוסף שמתי לב גם שהגוש אינו קשה אלא גמיש ומשנה את צורתו עם שינוי תנוחה ונהיה פחות מורגש. האם זה מסוכן? והאם עליי לפנות לרופא או שניתן להמתין עם זה כמה חודשים(אני בימים הקרובים אמורה לטוס לארבעה חודשים לחו"ל וממש אינני רוצה לבטל או לדחות עקב בעיה זו), מה הן האפשרויות שלי? בתודה מראש שלומית

שלומית שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. יחד עם זאת, על פניו (במגבלה שלא בדקתי וכן איני יודע את גילך), נשמע שהסיכוי שממצא כזה יהיה ממאיר חלילה קטן.

שלום יש לי טחור חיצוני כבר במשך שנים. הוא לא מפריע לי, לא כואב ולא מדמם. אבל לאחרונה אני רוצה להוריד אותו. האם במצב כזה יש בכלל אפשרות לשקול את האופציות הטיפוליות האקוטיות כמו אמבטיות חמות? מה לגבי קשירה? מהקריאה הבנתי שמשמשת בעיקר לפנימיים. אני מאוד חושש מהניתוח ואשמח לפתור את הבעיה בדרך יותר סימפטית.. תודה!

שמוליק שלום, לצערי כעיקרון הטיפול היעיל בטחור חיצוני (במגבלה שלא בדקתי אותך) הוא כריתתו, טיפול יעיל מאד אך כרוך בתקופת החלמה כואבת. עליך להחליט אם אתה סובל מספיק מהטחור החיצוני בכדי לעבור ניתוח לכריתתו. אמבטיות וקשירה אינם מיועדים לטיפול בטחור חיצוני כרוני.

שלום, האם ניתן להשתמש בנורמלקס גם למשך תקופה ארוכה או לא מומלץ ? תודה אבי

אבי שלום, ניתן להשתמש בנורמלקס גם לתקופות ארוכות, וניתן גם לעבור לתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם. חשוב להקפיד על שתיה מרובה.

שלום עודד (ד"ר) שמי חיים ואני סבלתי מפיסורה מעל לחודש עם כאבים חזקים מאוד וטופלתי ברקטוג'סיק משככים ואמבטיות אך ללא הועיל . לפני 10 ימים עברתי ניצוח פיסורה אך מאז הכאבים ממשיכים ולפי דברי הכירורג יש לי טחורים שיצאו החוצה . אני מטפל בקומפרסים של מגנזיום סולפט 3 פעמים ביום. שאלותי הם : מה עוד ניתן לעשות כי אני כבר מיואש. האם מומלץ לשחות בים לצורך ריפוי ? איך אדע בכלל שהכאב עכשיו הוא רק מהטחורים ולא גם מהפיסורה כי שניהם ממוקמים בין שעה 5 ל-6

חיים שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקווה שבינתיים ישנה הטבה ספונטאנית. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, ולכן אין באפשרותי לייעץ לך האם הכאב נובע מפיסורה, מהחתך הניתוחי או מטחורים. לא מומלץ לשחות בים כטיפול במצבים אלו. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה מספקת מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

קבלתי מרשם לרקטוג'סיק עקב פיסורה שלא מחלימה (ניפידיפין לא עזר) בהנחיות רשום שיש להחדיר את המשחה לתוך הרקטום. הבעייה היא שכאשר אני עושה זאת ומוציא חזרה את האצבא יוצאת גם צואה ואני צריך לנגב ובכך גם מנגב את המשחה וצריך לנסות שוב וחוזר חלילה - אני לא יודע מה לעשות. בנוסף זה מאוד מליחץ אותי שיש ככה צואה ברקטום כלכ כך קרוב ליציאה האם זהו מצב נורמלי או שזה אומר שאני לא מתרוקן כמו שצריך בגלל שאני לא תמיד מרגיש שיש שם באמת משהו וגם אם מרגיש קצת לא מצליח להוציא דבר. עד כמה זה אומר שיש בעייה? איך גם אני אמור לנגב - רק להעביר נייר חיצונית וזהו או שצריך לנסות לנגב קצת גם בפנים כי אני כל הזמן חושש שבגלל שיש צואה עוד בתוך הרקטום זה מרגיש לא נקי וזה מאוד לא בסדר ואולי אף מחמיר את הבעייה... בבקשה עזור לי להבין מה עלי לעשות ואיך עלי לנהוג ואם אפשר להוסיף הסב למה שקורה לי ועד כמה זה חמור... תודה וסליחה על האורך

שלום רב, למרות מה שכתוב בהנחיות, אין צורך להחדיר רקטוג'סיק לתוך פי הטבעת. יש לשים על קצה האצבע כמות של אפונה לערך ולמרוח סביב פתח פי הטבעת. שאריות צואה על האצבע לאחר החדרתה לפי הטבעת זה תקין.

שלום, מטופל בן 37 עם צניחת רקטום. בשל בעיית התנהגות נמצא פעמים רבות ביום בשרותים.מכאן החשש כי בניתוח עש אלטמייר תשוב הבעייה בגלל הפעלת הלחץ בשהות בשרותים. האם החשש מוצדק ? האם במקרה זה מומלץ על AR או אלטמייר ? תודה

ניר שלום בכל מקרה של ניתוח לתיקון של צניחת רקטום חשוב להקפיד לאחר מכן על מניעת עצירות ומאמץ ניכר בשירותים, אחרת הצניחה עלולה לחזור. לגבי סוג הניתוח, ישנה מחלוקת בין הרופאים מהו הניתוח הנכון ביותר לפרולפס, וככלל צריך להתאים את הניתוח הנכון למטופל הנכון. גישתנו היא להציע למטופלים צעירים ניתוח בטני, לרוב לפרוסקופי או רובוטי. מעט מידע כללי על צניחת רקטום: צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. חולשה של שרירי רצפת האגן וסוגר פי הטבעת יכולה להיות קשורה לצניחת הרקטום. הצניחה יכולה לגרום לדליפת צואה וריר מפי הטבעת. מצב זה יכול לקרות בשני המינים אך שכיח יותר בנשים. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. הסיבה המדויקת לצניחת הרקטום אינה ידועה, ולא תמיד ניתן להסביר מדוע צניחה זו הופיעה בחולה מסויים ולא בחברו. מספר גורמים יכולים לסייע בהתפתחות של צניחת הרקטום, כגון מאמץ ממושך כחלק מאורח חיים, עצירות כרונית, ולידה טראומתית. במקרים נדירים ישנה נטייה גנטית. בחלק מהמקרים זהו תהליך של "הזדקנות"- החלשות של הרקמות שתומכות ברקטום בתוך האגן מחד, ואיבוד הסגירה המושלמת של סוגר פי הטבעת מאידך. לעיתים בעיות נוירולוגיות שונות (פגיעה בחוט השדרה) יכולות להיות הגורם. כיצד נעשית האבחנה?הכירורג הקולורקטלי יכול לאבחן את התופעה ע"י ראיון אישי ובדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית. על מנת להדגים את הצניחה, נבקש לעיתים מהמטופל "להתאמץ" כאילו הייתה לו יציאה. לעיתים לא ניתן להפיק את הצניחה בבדיקה, או שיש צורך לאבחן או לשלול בעיות נוספות הקשורות באיזור זה. לכן לעיתים נמליץ לבצע בדיקות נוספות, כגון קולונוסקופיה, בדיקה הנקראת "דפקוגרפיה" בה החולה מצולם ברנטגן בעת יציאה, מנומטריה אנורקטלית (מדידת לחצים באזור פי הטבעת), ובדיקת העצבים באזור זה. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום, רציתי לדעת מהן התופעות לאחר מין אנאלי, אני מבינה שאצל כל אחד זה שונה , אך מהיא התופעה הכי שכיחה? כעיקרון אני וחבר שלי עשינו מין אנאלי ויום למחרת הרגשתי כאבים קלים בעכוז . האם אני צריכה ללכת להיבדק? תודה.

זהבית שלום, אם הכאב קל וחולף את לא צריכה להבדק. לרוב אין תופעות מיוחדות לאחר מין אנאלי, אך חשוב להקפיד לעשות רק מה שנעים ולא כואב ובעדינות וניתן להשתמש בחומרי סיכה לשמן את האיזור על מנת להפחית את הטראומה המקומית.

בהמשך למה שכתבתי עדיין אני חשה כאבים אחרי יציאות ובכלל יש עדיין כאבים

מי זה זמן רב אני סובל מטחורים כאשר אני בשירותים הם יוצאים אבל ממש יכולים להשאר בחוץ אפילו יום יומים ממש מסביב לכל פי הטבעת גדולים מאוד אפילו אתמול אחרי עצירות קשה זה הכל יצאה ממש בצורה רצינית ונשארו לי 2 טוחרים אחד קטן קטן והשני די גדול וכאוב הם סגולים יש לציין שעד עכשיו לא היה דימום הכאב יחלוף מתי שהוא? 2. ביקרתי אצלך לפני שנה בערך בבית החולים תל השומר שם החלטנו יחד לעבור ניתוח להכריתת טחורים אבל אני קיבלתי פחד ממש רציני מניתוח ובטלתי הפחד שלי נובע מהרדמה המלאה ומהסיכון של אי שליטה על הסוגרים יש אפרות לעבור את הניתוח הזה לא בהרדמה מלאה?(ולבצע ניתוח כזה באופן פרטי בשביל שאתה תהיה המנתח)..... הודה לך מאוד עם תענה על השאלות שלי תודה רבה..

חלפו כבר יומים יש די שיפור במצב הטחורים הם קטנו עוד. הכאב פסק אך יש הרגשה של אי נוחות בישיבה הליכה אין כאבים ביצאות אך פעם ראשונה שהיה דימום ביצא

חיים שלום, אז כמו שאתה רואה לבד, התקפים חריפים של טחורים משתפרים פעמים רבות עצמונית, אך המצב הבסיסי היומיומי לרוב מתמיד. לגבי ניתוח- ניתן לבצע בהרדמה של חצי גוף אם ההרדמה הכללית היא המכשול, אולם הרדמה כללית לרוב יותר קלה למטופלים צעירים. ניתן לבצע ניתוחים כגון זה גם במערכת הפרטית.

שלום . היום בבדיקה אצל כירורג נאמר לי שיש לי פוליפ אנאלי שצריך להסיר . הרופא קבע לי תור ל"ניתוח" לשבוע הבא . הניתוח יתבצע בחדר שלו (אותו מקום בו הוא מקבל פציינטים) . הוא אמר לי שלא בטוח שאצטרף הרדמה מקומית . האם זה תקין לעשות את הפרוצגורה השאת לא בחדר ניתוח ללא הרדמה כלשהי . ושאלה שניה האם זה יכול להיות חס וחלילה דבר לא טוב , הכוונה שלי לגידול ממיר . תודה רבה .

שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מאחר שאיני יודע היכן ממוקם הפוליפ ואיך הוא נראה וכיצד מצויידת תרפאת הרופא אין באפשרותי לענות כהלכה.

שמי שרית בת 45 סובלת מבעיות התרוקנות קשה מאד ופיסורה מזה 3 שנים לא יכולה להתפנות באופן עצמי וטבעי אלא באמצעות צינתור נרות פעולות נוספות ,איכות חיים ירודה צריכה בין שעה לשעתיים להתפנות לא מתפנה עד הסוף וגם אם אוכולת ומרגישה לחץ ברקטום רקטום סגור לא יכולה להתפנות האם ניתוח פיסורה יעזור ? ניסתי טיפולי ביופידבק משחות ועוד אודה לכם על התיעצות

שרית שלום, ככלל, מאמץ בעת היציאות ויציאות קשות יכול להיות גורם לפיסורה, ולעיתים פיסורה ופחד מכאב יכול להחמיר עצירות. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום רב, אני חולת קרוהן (פרוקטיטיס) מטופלת ברפאסאל נרות ופנטסה. אין אינדיקציה להתלקחות המחלה- לא דם בצואה לא כאבי בטן ולא סמני דלקת. סובלת מקושי נוראי ביציאה שהוא תלוי תזונה. אם אוכלת כמויות גדולות מאוד של סיבים היציאה נוחה וקלה אך מספיק שאוכלת ביצה קשה או טונה ומתקשה מאוד. גם ביציאה קלה צורתה מאורכת ודקה מאוד. הקושי הוא שמרגישה שצריכה ולא מצליחה לעשות למרות שהצואה אינה קשה. שותה המון המון מים והולכת ברגל בקביעות כחצי שעה ליום. מחלות נוספות אנקילוזינג ספונדליטיס ופיברומיאלגיה. הסבל הנגרם לי הוא רב ביותר מתופעה מציקה זו וחוסר הסברה אף מציק לי יותר לדעתכם הבעיה (לא סובלת מחסימות מעי בעקבות הפרוקטיטיס כך שכנראה לא מדובר בתופעה שמקורה בקרוהן). יודעת כי יש מקום לביצוע בדיקות במכון לתנועתיות המעי ...ובכל זאת מה עשויה להיות הבעיה ??? תודה רבה

שלום רב, צר לי לשמוע על סבלך, אולם להפרעות התרוקנות יכולות להיות סיבות רבות, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ניתן, במקום לאכול כמויות גדולות של סיבים, ליטול תוסף סיבים טבעוני מרוכז שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם. מעבר לכך, אם את סובלת במידה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, שמי עומר, אני בן 23. מגיל 18 אני חולה במחלת מעיים דלקתית (לא בטוחים בין אולצרטיב קוליטיס לבין שקרוהן שמתמקד בעיקר במעי הגס. בכל אופן, כאמור, המחלה היא כמעט רק במעי הגס - למעט איזו אפיזודה שהיתה פעם בקיבה ובתריסריון ושבגללה יש איזשהו חשד לקרוהן). בנוסף אני חולה גם בפיברומיאלגיה. מכיוון שבכל השנים האחרונות מצב ה-IBD אצלי קל, אני נוטל רק "רפאסאל". כשאני אומר קל אני מתכוון שאמנם היציאות הן מאוד נוזליות בסה"כ ותמיד יש קצת תחושה של חוסר התרקונות (ויש גם גזים...), אבל אין כאבי בטן כמעט, יש רק 3 יציאות בערך ביום ובסה"כ אני חי חיים מלאים לגמרי. לפני כמה ימים, אחרי יציאה, הרגשתי שקצת שורף לי באזור פי הטבעת. האמת לא משהו שלא היה אף פעם, ולכן לא דאגתי. אבל ברחצה רציתי לנקות את האזור, מתוך מחשבה שאולי זה יעזור, ואז פתאום הרגשתי שם משהו מוזר (לא נוהג לגעת שם יותר מדי, אבל זה הרגיש לי שונה ממה שאמור להיות). הלכתי לרופא המשפחה והוא אמר שמדובר בטחור אבל שהטחור לא מודלק, של-90% (או אולי שמעתי לא נכון וזה היה 60%?) מהיהודים יש את זה ושאין צורך לעשות שום דבר חוץ מלשתות הרבה (שזה לא כל-כך רלוונטי לגבי אני חושב, כי גם ככה היציאות שלי מאוד מאוד רכות ואפילו נוזליות, כאמור). עכשיו... אני הומוסקסואל. מכיוון שהשלמתי עם כל הנושא הזה אצלי רק לאחרונה, אני כרגע בתול מבחינת חדירות - לא חדרתי ולא נחדרתי אף פעם. לא איכפת לי להיות האקטיבי, אבל... מה אם בן הזוג שאמצא - אהבת חיי - יהיה כזה שלא מסוגל לסבול להיות הפסיבי (ושממש רוצה שתהיינה גם חדירות)? זה קצת גורם לי לדאוג. אז השאלות שלי הן כאלה: 1) האם מותר להיות הפסיבי במצב כזה? עד כמה זה חמור אם זה מה שעושים? ומה כדאי לעשות כדי שזה יהיה פחות בעייתי (חומר סיכה? קונדומים מסוג מסויים?) 2) האם באמת, מכיוון שהטחור לא מודלק ובהתחשב גם בנסיבות שתיארתי, כדאי לא לטפל, או שדווקא עדיף כן לטפל? 3) האם גם הגסטרואנטרולוג שלו יבין בנושא הזה ויוכל לטפל ולתת הנחיות, או שחובה ללכת לפרוקטולוג? 4) לא הכי הצלחתי להבין מהרופא האם באיזשהו שלב הטחור אמור לחזור פנימה או משהו כזה. הוא רק אמר שזה וריד, אבל מכיוון שמן הסתם טחור חיצוני זה לא המצב התקין של הוריד, לא הבנתי האם הוריד צפוי לחזור למצב התקין שלו. אשמח להבהרה בנושא הזה. בתודה מראש, עומר.

עומר שלום, ראשית, אני בטוח שכשתמצא את אהבת חייך תדעו, כמו באהבה אמיתית, לאהוב אחד את השני עם המגבלות הקיימות. בכל מקרה, טחור חיצוני אינו סיבה להמנע ממין אנאלי אם זה לא גורם לכאב או אי נעימות ניכרת. לרוב מומלץ להשתמש בחומרי סיכה ללא קשר לטחורים. אתה יכול להתייעץ עם הגסטרואנטרולוג המטפל, אולם אם הוא יחוש שאינו מוסמך לתת תשובות לשאלות אלו מומלץ יהיה לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. בכל מקרה, הצורך בטיפול תלוי בעיקר במידת הסבל שלך, ואם תחליט שאתה סובל מספיק בכדי להזדקק לטיפול מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר עודד שלום רב, ראשית יפה שאתה עונה בהרבה סלבנות, לרוב הפונים אלייך שאלתי היא לגבי גירוד שסבלתי ממנו והתיעצתי איתך בפורום, המשחה לתפרחת חיתולים מקלה יותר מכול דבר אחר, מלבד זאת הייתי גם אצל רופא עור שאמר לי שזה נראה כמו פטרייה, ונתן לי משחה, בבדיקות סקר שנתיות הרופא אמרה לי שיש טחור לא רציני חיצוני, ובבדיקה פנימית המקום חלק ללא שום גודש, העניין הוא שבדרך כל איני סובלת מדימום בעקבות יציאה קצת קשה, האם יש מקום לדאגה, או שיש צורך בבירור נוסף. בברכה ותודה מראש דלית

דלית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. איני מבין משאלתי היכן הבעיה. אם אין דמם, זה תקין. אם התכוונת שיש דמם, אז מומלץ בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. בדיקת אצבע אינה מספקת בהקשר זה.

ראשית תודה על תשובתך הבעיה העיקרית זה הגרד שלעיתים מאוד מציק, הדימום לא תמיד לעיתים מופיע לאחר ניגוב גם לא במקרה של יציאה, כאילו ישנו פצע מסביב לפי טבעת המקום רגיש האם במקרה כזה שישנו דימום לא ביציאה יש מקום לדאגה.. אכן קבעתי תור לכירוג אין לנו חלילה מקרים של בעיות עם מעי הגס במשפחה.. עשיתי גם בדיקה לדם סמוי.. ממתינה לתשובה בטוח שזה לא מספיק.. אודה לתשובתך דלית

שלום. אני בן 25 ואשמח למענה לשאלותיי בבקשה. ראשית יש לי בעיה שהתחילה לפני כמה חודשים שאני לא מצליח להמנע ממנה. אני נכנס לשירותים בבוקר לפני יציאה לעבודה כ-3-4 פעמים ובאמת יש יציאות. אני לא מבין למה זה קורה לי ולא אי אפשר להיכנס פעם אחת ודי? אשמח להמלצה מה עלי לעשות בנושא בבקשה. אני סובל מטחורים לעולם לא טפלתי בזה וייחסתי לזה חשיבות, זה מפריע לאחר היציאות קצת ואז נרגע, יש קצת דם. אני רוכב על אופניים ורציתי לדעת אם יש בזה סיכון בריאותי ברכיבה על אופניים עם טחורים אולי זה אסור בכלל? כעקרון לאחר רכיבה ושירותים יש קצת כאבים בישבן וזה עובר בהמשך היום. אני רוכב חדש ואשמח להכוונה בנושא. האם יש טיפול לטחורים ללא ניתוח? כדורים? משחה? או משהו שמרגיע לאורך זמן ומשפר את המצב? תודה רבה!!

דוד שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אין מניעה לאנשים שסובלים מטחורים לרכב על אופניים ועצם הרכיבה לא מזיקה לטחורים, פרט לאי נוחות שיכולה להיות כרוכה בכך. לגבי הרגלי היציאות שלך, יתכן שזה אופי היציאות התקין שלך, ויתכן שישנה הפרעת התרוקנות המתאפיינת בהתרוקנות לא שלימה. אם זה מפריע לך ניתן לפנות לכירורגקולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה ויעוץ. ישנה קשת רחבה של טיפולים בטחורים, חלקם ניתוחיים וחלקם אינם ניתוחיים. הטיפול הבסיסי ביותר הוא הקפדה על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מידע כללי נוסף מפורט למטה. אם אתה מעוניין בטיפול מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

לאחרונה יש לי גירוי בפי הטבעת [ולפעעמים כאב ] ביציאות יש לי כאב,ניראה לי תחורים פנימיים אין לי נפיחות חיצונית.בעוד שבועיים יש לי בדיקת מעי גלסקופיה, האם יוכלו בבדיקה זו לראות אם יש לי תחורים או כל בעייה אחרת

אבי שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים פיסורה, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קולונוסקופיה בודקת את המעי הגס, אך לא את פי הטבעת. לאחר הבדיקה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בת 20, ואני סובלת כבר קרוב ל4-5 שנים מטחורים חיצוניים ופנימיים. שמרתי את זה לעצמי כי התביישתי לספר אפילו להוריי. כול כניסה לשירותים זה סבל מחדש, הרגשה שהטחור הפנימי יוצא החוצה, והחיצוני מתנפח וכול האזור פשוט שורף ולפעמים גם מדמם, ואחרי זה אני חייבת להתקלח כדי להרגיע את המקום. אני כרגע בצבא ואחרי שכנועים של קב"ן סיפרתי לרופא. אבל הבעיה היא שאמרתי לו שזה ככה רק חודש והוא הפנה אותי למומחה כירוגי. המומחה אמר שיש לי גודש בטחור הפנימי וסדק קטן ונתן לי משחה בשם רקטוצורין ואמר שגם בלי המשחה זה יעבור לבד. השתמשתי במשחה במשך שבועיים בלי הטבה בכלל. ובעוד שבוע יש לי ביקורת חוזרת אצל הרופא בקשר לטחורים. מה אפשר לעשות עם זה ? זה מצריך ניתוח ? ואם אני אספר לרופא שזה כמה שנים ולא חודש זה ישנה משהו ? וגם אני סובלת מכאבי בטן מאוד חזקים יש קשר בניהם ? תודה על העזרה !

עמית שלום רב, ראשית, צריך לספר לרופא את כל המידע, ובעיקר את העובדה שאת סובלת מכאבי בטן, וקשה לצפות מהרופא לבצע אבחנות נכונות ולכוון נכון את הטיפול כשמסתירים ממנו מידע. ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. מומלץ לספר לכירורג הבודק שאין הטבה, וסביר שהוא יכוון את המשך הבירור והטיפול כנדרש. מידע כללי על טיפול בטחורים ובפיסורה מצורף למטה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, משנת 2004 עברתי פתיחת סינוס אחת ו-4 ניתוחי כריתה של סינוס פילונידלי. בניתוח האחרון לפני כשנה וחצי הרופאה הכירורגית אמרה שלא היה סינוס אלא הצתלקות לא בריאה של העור במקום בו בוצעו הניתוחים ולכן נוצר "כיס" מזוהם. האם ישנה אפשרות פלסטית למנוע את ההצתלקות הזו והאם ישנה אפשרות להימנע מחזרה נוספת של הסינוס וכריתה נוספת? כרגע אני במצב של סינוס פעיל אך מטופלת במשחה אנטיביוטית על מנת לנסות למנוע את הניתוח. תודה רבה

רעות שלום רב, כעיקרון אם ניתוח הולם 4 פעמים לא הביא לריפוי הסינוס, יתכן שיש מקום לשקול התערבות כירורגית נרחבת יותר, הכוללת כריתה מקומית וכיסוי האיזור על ידי מתלה רקמה, המבוצעת פעמים רבות במשולב על ידי כירורג ופלסטיקאי. אם אכן יש סינוס חוזר, נדיר שמשחה אנטיביוטית תפתור את הבעיה. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה ומבלי להכיר את כל פרטי המקרה.