פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום רב, אני בת 55 ויש לי אנמיה מחוסר ברזל. רמות ההמוגלובין הן 11.6 וה hct הן 35. חייבת לציין שההמוגלובין אף פעם לא עבר את ה12.2 כבר עשר שנים והיו לי כבר פעמים שהוא היה 11.6 והתייצב חזרה ל12. בבדיקה לפני שנה וחודשיים ההמוגלובין היה 11.9 והיום הוא 11.6 והhct היה 38 והיום 35. רציתי לשאול האם לאור נתונים אלו יכול להיות גידול במעי? אם היה גידול במעי האם במשך שנה וחודשיים ייתכן שהרמת המוגלובין ירדה רק מ11.9 ל11.6 או שהאנמיה הייתה אמורה להיות חמורה יותר? באופן כללי אני מרגישה בסדר גמור ולא חשה חולשה בשל האנמיה אודה לתשובתך מאחר ואני מאד לחוצה תודה

דורית שלום, מאחר שאת סובלת מהאנמיה כבר זמן רב, הסיכוי שהיא נגרמת מממצא ממאיר חלילה נמוך, אך יחד עם זאת כל אנמיה בגילך מחייבת קולונוסקופיה גסטרוסקופיה ובדיקת גניקולוג. אם כל אלה יהיו תקינים נוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה.

שלום רב, לפני כמה ימים שמתי לב לבליטה באיזור פי הטבעת שלי כמו מעין גוש קטן של כמה סנטימטרים אך בולט שלא מלווה בגרד, כאבים או מדמם, למעשה הוא לא מפריע כלל לתפקוד היום יומי שלי. בנוסף שמתי לב גם שהגוש אינו קשה אלא גמיש ומשנה את צורתו עם שינוי תנוחה ונהיה פחות מורגש. האם זה מסוכן? והאם עליי לפנות לרופא או שניתן להמתין עם זה כמה חודשים(אני בימים הקרובים אמורה לטוס לארבעה חודשים לחו"ל וממש אינני רוצה לבטל או לדחות עקב בעיה זו), מה הן האפשרויות שלי? בתודה מראש שלומית

שלומית שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. יחד עם זאת, על פניו (במגבלה שלא בדקתי וכן איני יודע את גילך), נשמע שהסיכוי שממצא כזה יהיה ממאיר חלילה קטן.

שלום יש לי טחור חיצוני כבר במשך שנים. הוא לא מפריע לי, לא כואב ולא מדמם. אבל לאחרונה אני רוצה להוריד אותו. האם במצב כזה יש בכלל אפשרות לשקול את האופציות הטיפוליות האקוטיות כמו אמבטיות חמות? מה לגבי קשירה? מהקריאה הבנתי שמשמשת בעיקר לפנימיים. אני מאוד חושש מהניתוח ואשמח לפתור את הבעיה בדרך יותר סימפטית.. תודה!

שמוליק שלום, לצערי כעיקרון הטיפול היעיל בטחור חיצוני (במגבלה שלא בדקתי אותך) הוא כריתתו, טיפול יעיל מאד אך כרוך בתקופת החלמה כואבת. עליך להחליט אם אתה סובל מספיק מהטחור החיצוני בכדי לעבור ניתוח לכריתתו. אמבטיות וקשירה אינם מיועדים לטיפול בטחור חיצוני כרוני.

שלום, האם ניתן להשתמש בנורמלקס גם למשך תקופה ארוכה או לא מומלץ ? תודה אבי

אבי שלום, ניתן להשתמש בנורמלקס גם לתקופות ארוכות, וניתן גם לעבור לתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם. חשוב להקפיד על שתיה מרובה.

שלום עודד (ד"ר) שמי חיים ואני סבלתי מפיסורה מעל לחודש עם כאבים חזקים מאוד וטופלתי ברקטוג'סיק משככים ואמבטיות אך ללא הועיל . לפני 10 ימים עברתי ניצוח פיסורה אך מאז הכאבים ממשיכים ולפי דברי הכירורג יש לי טחורים שיצאו החוצה . אני מטפל בקומפרסים של מגנזיום סולפט 3 פעמים ביום. שאלותי הם : מה עוד ניתן לעשות כי אני כבר מיואש. האם מומלץ לשחות בים לצורך ריפוי ? איך אדע בכלל שהכאב עכשיו הוא רק מהטחורים ולא גם מהפיסורה כי שניהם ממוקמים בין שעה 5 ל-6

חיים שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקווה שבינתיים ישנה הטבה ספונטאנית. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, ולכן אין באפשרותי לייעץ לך האם הכאב נובע מפיסורה, מהחתך הניתוחי או מטחורים. לא מומלץ לשחות בים כטיפול במצבים אלו. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה מספקת מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

קבלתי מרשם לרקטוג'סיק עקב פיסורה שלא מחלימה (ניפידיפין לא עזר) בהנחיות רשום שיש להחדיר את המשחה לתוך הרקטום. הבעייה היא שכאשר אני עושה זאת ומוציא חזרה את האצבא יוצאת גם צואה ואני צריך לנגב ובכך גם מנגב את המשחה וצריך לנסות שוב וחוזר חלילה - אני לא יודע מה לעשות. בנוסף זה מאוד מליחץ אותי שיש ככה צואה ברקטום כלכ כך קרוב ליציאה האם זהו מצב נורמלי או שזה אומר שאני לא מתרוקן כמו שצריך בגלל שאני לא תמיד מרגיש שיש שם באמת משהו וגם אם מרגיש קצת לא מצליח להוציא דבר. עד כמה זה אומר שיש בעייה? איך גם אני אמור לנגב - רק להעביר נייר חיצונית וזהו או שצריך לנסות לנגב קצת גם בפנים כי אני כל הזמן חושש שבגלל שיש צואה עוד בתוך הרקטום זה מרגיש לא נקי וזה מאוד לא בסדר ואולי אף מחמיר את הבעייה... בבקשה עזור לי להבין מה עלי לעשות ואיך עלי לנהוג ואם אפשר להוסיף הסב למה שקורה לי ועד כמה זה חמור... תודה וסליחה על האורך

שלום רב, למרות מה שכתוב בהנחיות, אין צורך להחדיר רקטוג'סיק לתוך פי הטבעת. יש לשים על קצה האצבע כמות של אפונה לערך ולמרוח סביב פתח פי הטבעת. שאריות צואה על האצבע לאחר החדרתה לפי הטבעת זה תקין.

שלום, מטופל בן 37 עם צניחת רקטום. בשל בעיית התנהגות נמצא פעמים רבות ביום בשרותים.מכאן החשש כי בניתוח עש אלטמייר תשוב הבעייה בגלל הפעלת הלחץ בשהות בשרותים. האם החשש מוצדק ? האם במקרה זה מומלץ על AR או אלטמייר ? תודה

ניר שלום בכל מקרה של ניתוח לתיקון של צניחת רקטום חשוב להקפיד לאחר מכן על מניעת עצירות ומאמץ ניכר בשירותים, אחרת הצניחה עלולה לחזור. לגבי סוג הניתוח, ישנה מחלוקת בין הרופאים מהו הניתוח הנכון ביותר לפרולפס, וככלל צריך להתאים את הניתוח הנכון למטופל הנכון. גישתנו היא להציע למטופלים צעירים ניתוח בטני, לרוב לפרוסקופי או רובוטי. מעט מידע כללי על צניחת רקטום: צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. חולשה של שרירי רצפת האגן וסוגר פי הטבעת יכולה להיות קשורה לצניחת הרקטום. הצניחה יכולה לגרום לדליפת צואה וריר מפי הטבעת. מצב זה יכול לקרות בשני המינים אך שכיח יותר בנשים. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. הסיבה המדויקת לצניחת הרקטום אינה ידועה, ולא תמיד ניתן להסביר מדוע צניחה זו הופיעה בחולה מסויים ולא בחברו. מספר גורמים יכולים לסייע בהתפתחות של צניחת הרקטום, כגון מאמץ ממושך כחלק מאורח חיים, עצירות כרונית, ולידה טראומתית. במקרים נדירים ישנה נטייה גנטית. בחלק מהמקרים זהו תהליך של "הזדקנות"- החלשות של הרקמות שתומכות ברקטום בתוך האגן מחד, ואיבוד הסגירה המושלמת של סוגר פי הטבעת מאידך. לעיתים בעיות נוירולוגיות שונות (פגיעה בחוט השדרה) יכולות להיות הגורם. כיצד נעשית האבחנה?הכירורג הקולורקטלי יכול לאבחן את התופעה ע"י ראיון אישי ובדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית. על מנת להדגים את הצניחה, נבקש לעיתים מהמטופל "להתאמץ" כאילו הייתה לו יציאה. לעיתים לא ניתן להפיק את הצניחה בבדיקה, או שיש צורך לאבחן או לשלול בעיות נוספות הקשורות באיזור זה. לכן לעיתים נמליץ לבצע בדיקות נוספות, כגון קולונוסקופיה, בדיקה הנקראת "דפקוגרפיה" בה החולה מצולם ברנטגן בעת יציאה, מנומטריה אנורקטלית (מדידת לחצים באזור פי הטבעת), ובדיקת העצבים באזור זה. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום, רציתי לדעת מהן התופעות לאחר מין אנאלי, אני מבינה שאצל כל אחד זה שונה , אך מהיא התופעה הכי שכיחה? כעיקרון אני וחבר שלי עשינו מין אנאלי ויום למחרת הרגשתי כאבים קלים בעכוז . האם אני צריכה ללכת להיבדק? תודה.

זהבית שלום, אם הכאב קל וחולף את לא צריכה להבדק. לרוב אין תופעות מיוחדות לאחר מין אנאלי, אך חשוב להקפיד לעשות רק מה שנעים ולא כואב ובעדינות וניתן להשתמש בחומרי סיכה לשמן את האיזור על מנת להפחית את הטראומה המקומית.

בהמשך למה שכתבתי עדיין אני חשה כאבים אחרי יציאות ובכלל יש עדיין כאבים

מי זה זמן רב אני סובל מטחורים כאשר אני בשירותים הם יוצאים אבל ממש יכולים להשאר בחוץ אפילו יום יומים ממש מסביב לכל פי הטבעת גדולים מאוד אפילו אתמול אחרי עצירות קשה זה הכל יצאה ממש בצורה רצינית ונשארו לי 2 טוחרים אחד קטן קטן והשני די גדול וכאוב הם סגולים יש לציין שעד עכשיו לא היה דימום הכאב יחלוף מתי שהוא? 2. ביקרתי אצלך לפני שנה בערך בבית החולים תל השומר שם החלטנו יחד לעבור ניתוח להכריתת טחורים אבל אני קיבלתי פחד ממש רציני מניתוח ובטלתי הפחד שלי נובע מהרדמה המלאה ומהסיכון של אי שליטה על הסוגרים יש אפרות לעבור את הניתוח הזה לא בהרדמה מלאה?(ולבצע ניתוח כזה באופן פרטי בשביל שאתה תהיה המנתח)..... הודה לך מאוד עם תענה על השאלות שלי תודה רבה..

חלפו כבר יומים יש די שיפור במצב הטחורים הם קטנו עוד. הכאב פסק אך יש הרגשה של אי נוחות בישיבה הליכה אין כאבים ביצאות אך פעם ראשונה שהיה דימום ביצא

חיים שלום, אז כמו שאתה רואה לבד, התקפים חריפים של טחורים משתפרים פעמים רבות עצמונית, אך המצב הבסיסי היומיומי לרוב מתמיד. לגבי ניתוח- ניתן לבצע בהרדמה של חצי גוף אם ההרדמה הכללית היא המכשול, אולם הרדמה כללית לרוב יותר קלה למטופלים צעירים. ניתן לבצע ניתוחים כגון זה גם במערכת הפרטית.

שלום . היום בבדיקה אצל כירורג נאמר לי שיש לי פוליפ אנאלי שצריך להסיר . הרופא קבע לי תור ל"ניתוח" לשבוע הבא . הניתוח יתבצע בחדר שלו (אותו מקום בו הוא מקבל פציינטים) . הוא אמר לי שלא בטוח שאצטרף הרדמה מקומית . האם זה תקין לעשות את הפרוצגורה השאת לא בחדר ניתוח ללא הרדמה כלשהי . ושאלה שניה האם זה יכול להיות חס וחלילה דבר לא טוב , הכוונה שלי לגידול ממיר . תודה רבה .

שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מאחר שאיני יודע היכן ממוקם הפוליפ ואיך הוא נראה וכיצד מצויידת תרפאת הרופא אין באפשרותי לענות כהלכה.

שמי שרית בת 45 סובלת מבעיות התרוקנות קשה מאד ופיסורה מזה 3 שנים לא יכולה להתפנות באופן עצמי וטבעי אלא באמצעות צינתור נרות פעולות נוספות ,איכות חיים ירודה צריכה בין שעה לשעתיים להתפנות לא מתפנה עד הסוף וגם אם אוכולת ומרגישה לחץ ברקטום רקטום סגור לא יכולה להתפנות האם ניתוח פיסורה יעזור ? ניסתי טיפולי ביופידבק משחות ועוד אודה לכם על התיעצות

שרית שלום, ככלל, מאמץ בעת היציאות ויציאות קשות יכול להיות גורם לפיסורה, ולעיתים פיסורה ופחד מכאב יכול להחמיר עצירות. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום רב, אני חולת קרוהן (פרוקטיטיס) מטופלת ברפאסאל נרות ופנטסה. אין אינדיקציה להתלקחות המחלה- לא דם בצואה לא כאבי בטן ולא סמני דלקת. סובלת מקושי נוראי ביציאה שהוא תלוי תזונה. אם אוכלת כמויות גדולות מאוד של סיבים היציאה נוחה וקלה אך מספיק שאוכלת ביצה קשה או טונה ומתקשה מאוד. גם ביציאה קלה צורתה מאורכת ודקה מאוד. הקושי הוא שמרגישה שצריכה ולא מצליחה לעשות למרות שהצואה אינה קשה. שותה המון המון מים והולכת ברגל בקביעות כחצי שעה ליום. מחלות נוספות אנקילוזינג ספונדליטיס ופיברומיאלגיה. הסבל הנגרם לי הוא רב ביותר מתופעה מציקה זו וחוסר הסברה אף מציק לי יותר לדעתכם הבעיה (לא סובלת מחסימות מעי בעקבות הפרוקטיטיס כך שכנראה לא מדובר בתופעה שמקורה בקרוהן). יודעת כי יש מקום לביצוע בדיקות במכון לתנועתיות המעי ...ובכל זאת מה עשויה להיות הבעיה ??? תודה רבה

שלום רב, צר לי לשמוע על סבלך, אולם להפרעות התרוקנות יכולות להיות סיבות רבות, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ניתן, במקום לאכול כמויות גדולות של סיבים, ליטול תוסף סיבים טבעוני מרוכז שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם. מעבר לכך, אם את סובלת במידה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, שמי עומר, אני בן 23. מגיל 18 אני חולה במחלת מעיים דלקתית (לא בטוחים בין אולצרטיב קוליטיס לבין שקרוהן שמתמקד בעיקר במעי הגס. בכל אופן, כאמור, המחלה היא כמעט רק במעי הגס - למעט איזו אפיזודה שהיתה פעם בקיבה ובתריסריון ושבגללה יש איזשהו חשד לקרוהן). בנוסף אני חולה גם בפיברומיאלגיה. מכיוון שבכל השנים האחרונות מצב ה-IBD אצלי קל, אני נוטל רק "רפאסאל". כשאני אומר קל אני מתכוון שאמנם היציאות הן מאוד נוזליות בסה"כ ותמיד יש קצת תחושה של חוסר התרקונות (ויש גם גזים...), אבל אין כאבי בטן כמעט, יש רק 3 יציאות בערך ביום ובסה"כ אני חי חיים מלאים לגמרי. לפני כמה ימים, אחרי יציאה, הרגשתי שקצת שורף לי באזור פי הטבעת. האמת לא משהו שלא היה אף פעם, ולכן לא דאגתי. אבל ברחצה רציתי לנקות את האזור, מתוך מחשבה שאולי זה יעזור, ואז פתאום הרגשתי שם משהו מוזר (לא נוהג לגעת שם יותר מדי, אבל זה הרגיש לי שונה ממה שאמור להיות). הלכתי לרופא המשפחה והוא אמר שמדובר בטחור אבל שהטחור לא מודלק, של-90% (או אולי שמעתי לא נכון וזה היה 60%?) מהיהודים יש את זה ושאין צורך לעשות שום דבר חוץ מלשתות הרבה (שזה לא כל-כך רלוונטי לגבי אני חושב, כי גם ככה היציאות שלי מאוד מאוד רכות ואפילו נוזליות, כאמור). עכשיו... אני הומוסקסואל. מכיוון שהשלמתי עם כל הנושא הזה אצלי רק לאחרונה, אני כרגע בתול מבחינת חדירות - לא חדרתי ולא נחדרתי אף פעם. לא איכפת לי להיות האקטיבי, אבל... מה אם בן הזוג שאמצא - אהבת חיי - יהיה כזה שלא מסוגל לסבול להיות הפסיבי (ושממש רוצה שתהיינה גם חדירות)? זה קצת גורם לי לדאוג. אז השאלות שלי הן כאלה: 1) האם מותר להיות הפסיבי במצב כזה? עד כמה זה חמור אם זה מה שעושים? ומה כדאי לעשות כדי שזה יהיה פחות בעייתי (חומר סיכה? קונדומים מסוג מסויים?) 2) האם באמת, מכיוון שהטחור לא מודלק ובהתחשב גם בנסיבות שתיארתי, כדאי לא לטפל, או שדווקא עדיף כן לטפל? 3) האם גם הגסטרואנטרולוג שלו יבין בנושא הזה ויוכל לטפל ולתת הנחיות, או שחובה ללכת לפרוקטולוג? 4) לא הכי הצלחתי להבין מהרופא האם באיזשהו שלב הטחור אמור לחזור פנימה או משהו כזה. הוא רק אמר שזה וריד, אבל מכיוון שמן הסתם טחור חיצוני זה לא המצב התקין של הוריד, לא הבנתי האם הוריד צפוי לחזור למצב התקין שלו. אשמח להבהרה בנושא הזה. בתודה מראש, עומר.

עומר שלום, ראשית, אני בטוח שכשתמצא את אהבת חייך תדעו, כמו באהבה אמיתית, לאהוב אחד את השני עם המגבלות הקיימות. בכל מקרה, טחור חיצוני אינו סיבה להמנע ממין אנאלי אם זה לא גורם לכאב או אי נעימות ניכרת. לרוב מומלץ להשתמש בחומרי סיכה ללא קשר לטחורים. אתה יכול להתייעץ עם הגסטרואנטרולוג המטפל, אולם אם הוא יחוש שאינו מוסמך לתת תשובות לשאלות אלו מומלץ יהיה לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. בכל מקרה, הצורך בטיפול תלוי בעיקר במידת הסבל שלך, ואם תחליט שאתה סובל מספיק בכדי להזדקק לטיפול מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר עודד שלום רב, ראשית יפה שאתה עונה בהרבה סלבנות, לרוב הפונים אלייך שאלתי היא לגבי גירוד שסבלתי ממנו והתיעצתי איתך בפורום, המשחה לתפרחת חיתולים מקלה יותר מכול דבר אחר, מלבד זאת הייתי גם אצל רופא עור שאמר לי שזה נראה כמו פטרייה, ונתן לי משחה, בבדיקות סקר שנתיות הרופא אמרה לי שיש טחור לא רציני חיצוני, ובבדיקה פנימית המקום חלק ללא שום גודש, העניין הוא שבדרך כל איני סובלת מדימום בעקבות יציאה קצת קשה, האם יש מקום לדאגה, או שיש צורך בבירור נוסף. בברכה ותודה מראש דלית

דלית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. איני מבין משאלתי היכן הבעיה. אם אין דמם, זה תקין. אם התכוונת שיש דמם, אז מומלץ בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. בדיקת אצבע אינה מספקת בהקשר זה.

ראשית תודה על תשובתך הבעיה העיקרית זה הגרד שלעיתים מאוד מציק, הדימום לא תמיד לעיתים מופיע לאחר ניגוב גם לא במקרה של יציאה, כאילו ישנו פצע מסביב לפי טבעת המקום רגיש האם במקרה כזה שישנו דימום לא ביציאה יש מקום לדאגה.. אכן קבעתי תור לכירוג אין לנו חלילה מקרים של בעיות עם מעי הגס במשפחה.. עשיתי גם בדיקה לדם סמוי.. ממתינה לתשובה בטוח שזה לא מספיק.. אודה לתשובתך דלית

שלום. אני בן 25 ואשמח למענה לשאלותיי בבקשה. ראשית יש לי בעיה שהתחילה לפני כמה חודשים שאני לא מצליח להמנע ממנה. אני נכנס לשירותים בבוקר לפני יציאה לעבודה כ-3-4 פעמים ובאמת יש יציאות. אני לא מבין למה זה קורה לי ולא אי אפשר להיכנס פעם אחת ודי? אשמח להמלצה מה עלי לעשות בנושא בבקשה. אני סובל מטחורים לעולם לא טפלתי בזה וייחסתי לזה חשיבות, זה מפריע לאחר היציאות קצת ואז נרגע, יש קצת דם. אני רוכב על אופניים ורציתי לדעת אם יש בזה סיכון בריאותי ברכיבה על אופניים עם טחורים אולי זה אסור בכלל? כעקרון לאחר רכיבה ושירותים יש קצת כאבים בישבן וזה עובר בהמשך היום. אני רוכב חדש ואשמח להכוונה בנושא. האם יש טיפול לטחורים ללא ניתוח? כדורים? משחה? או משהו שמרגיע לאורך זמן ומשפר את המצב? תודה רבה!!

דוד שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אין מניעה לאנשים שסובלים מטחורים לרכב על אופניים ועצם הרכיבה לא מזיקה לטחורים, פרט לאי נוחות שיכולה להיות כרוכה בכך. לגבי הרגלי היציאות שלך, יתכן שזה אופי היציאות התקין שלך, ויתכן שישנה הפרעת התרוקנות המתאפיינת בהתרוקנות לא שלימה. אם זה מפריע לך ניתן לפנות לכירורגקולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה ויעוץ. ישנה קשת רחבה של טיפולים בטחורים, חלקם ניתוחיים וחלקם אינם ניתוחיים. הטיפול הבסיסי ביותר הוא הקפדה על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מידע כללי נוסף מפורט למטה. אם אתה מעוניין בטיפול מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

לאחרונה יש לי גירוי בפי הטבעת [ולפעעמים כאב ] ביציאות יש לי כאב,ניראה לי תחורים פנימיים אין לי נפיחות חיצונית.בעוד שבועיים יש לי בדיקת מעי גלסקופיה, האם יוכלו בבדיקה זו לראות אם יש לי תחורים או כל בעייה אחרת

אבי שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים פיסורה, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קולונוסקופיה בודקת את המעי הגס, אך לא את פי הטבעת. לאחר הבדיקה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בת 20, ואני סובלת כבר קרוב ל4-5 שנים מטחורים חיצוניים ופנימיים. שמרתי את זה לעצמי כי התביישתי לספר אפילו להוריי. כול כניסה לשירותים זה סבל מחדש, הרגשה שהטחור הפנימי יוצא החוצה, והחיצוני מתנפח וכול האזור פשוט שורף ולפעמים גם מדמם, ואחרי זה אני חייבת להתקלח כדי להרגיע את המקום. אני כרגע בצבא ואחרי שכנועים של קב"ן סיפרתי לרופא. אבל הבעיה היא שאמרתי לו שזה ככה רק חודש והוא הפנה אותי למומחה כירוגי. המומחה אמר שיש לי גודש בטחור הפנימי וסדק קטן ונתן לי משחה בשם רקטוצורין ואמר שגם בלי המשחה זה יעבור לבד. השתמשתי במשחה במשך שבועיים בלי הטבה בכלל. ובעוד שבוע יש לי ביקורת חוזרת אצל הרופא בקשר לטחורים. מה אפשר לעשות עם זה ? זה מצריך ניתוח ? ואם אני אספר לרופא שזה כמה שנים ולא חודש זה ישנה משהו ? וגם אני סובלת מכאבי בטן מאוד חזקים יש קשר בניהם ? תודה על העזרה !

עמית שלום רב, ראשית, צריך לספר לרופא את כל המידע, ובעיקר את העובדה שאת סובלת מכאבי בטן, וקשה לצפות מהרופא לבצע אבחנות נכונות ולכוון נכון את הטיפול כשמסתירים ממנו מידע. ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. מומלץ לספר לכירורג הבודק שאין הטבה, וסביר שהוא יכוון את המשך הבירור והטיפול כנדרש. מידע כללי על טיפול בטחורים ובפיסורה מצורף למטה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, משנת 2004 עברתי פתיחת סינוס אחת ו-4 ניתוחי כריתה של סינוס פילונידלי. בניתוח האחרון לפני כשנה וחצי הרופאה הכירורגית אמרה שלא היה סינוס אלא הצתלקות לא בריאה של העור במקום בו בוצעו הניתוחים ולכן נוצר "כיס" מזוהם. האם ישנה אפשרות פלסטית למנוע את ההצתלקות הזו והאם ישנה אפשרות להימנע מחזרה נוספת של הסינוס וכריתה נוספת? כרגע אני במצב של סינוס פעיל אך מטופלת במשחה אנטיביוטית על מנת לנסות למנוע את הניתוח. תודה רבה

רעות שלום רב, כעיקרון אם ניתוח הולם 4 פעמים לא הביא לריפוי הסינוס, יתכן שיש מקום לשקול התערבות כירורגית נרחבת יותר, הכוללת כריתה מקומית וכיסוי האיזור על ידי מתלה רקמה, המבוצעת פעמים רבות במשולב על ידי כירורג ופלסטיקאי. אם אכן יש סינוס חוזר, נדיר שמשחה אנטיביוטית תפתור את הבעיה. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה ומבלי להכיר את כל פרטי המקרה.

שלום רב, לאחר ניתוח טחורים שיטת HAL DOPPLER , יש לי תופעה של ריבוי גזים וריבוי יציאות - כ-6 פעמים ביום. אני לוקח כ-2 כפות קונסיל ושותה מעל 10 כוסות מים ליום. עצתך ?

שלום רב, כעיקרון, אם היציאות רכות מדי, ניתן להפחית בהדרגה את כמות הקונסיל. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה ומבלי להכיר את כל פרטי המקרה. אם אין הקלה מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלוב רב.אני בת 28.בהריון שבוע 21.מקבלת תוסף ברזל וסובלת מעצירות.לפני כחודש וחצי יצא לי בליטה קטנה בפי הטבעת,ללא כאבים ולא דימום.כל פעם שאני מתיישבת על האסלה(לא משנה ליציאה או למתן שתן)הבליטה גודלת ויוצאת החוצה ומתכווצת אחרי שאני קמה אך לא נאלמת לגמרה.זה מאוד מפריע ומציק לי.הלכתי לרופא מומחה ובאבחנה הוא רשם:Hemorrhouds external sentinel pile, הוא אמר שזה עקב פיסורה שהייתה לי מקודם ואין צורך בטיפול פרט למניעת עצירות.אני לא כל כך הבנתי מה יש לי בדיוק והאם באמת אי אפשר לעשות עם זה כלום?אני מאוד סובלת מזה.תודה מראש.

לוקה שלום, תקופת הריון היא תקופה בה יש פעמים רבות שינוי בהרגלי היציאה, לחץ על האגן ושינויים הורמונאליים שיכולים כולם ביחד להגביר את שכיחותן של בעיות שונות בפי הטבעת כגון טחורים וםיסורה. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לטחורים חיצוניים, או טחורים פנימיים צנוחים, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, וסביר שרופא מומחה שבדק אותך יכול לתת אבחנה יותר מדוייקת. המונח באנגלית שציינת מתאר טחורים חיצוניים וקפל עור שיכול להווצר בעת פיסורה ולהשאר שם גם אחרי שהיא נרפאת. כעיקרון, אנו משתדלים להמנע מפעולו כירורגיות בזמן ההריון אם לא חייבים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם יש שאלות נוספות או התמשכות סבל ניכר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום. אני בן 25 ואשמח למענה לשאלותיי בבקשה. ראשית יש לי בעיה שהתחילה לפני כמה חודשים שאני לא מצליח להמנע ממנה. אני נכנס לשירותים בבוקר לפני יציאה לעבודה כ-3-4 פעמים ובאמת יש יציאות. אני לא מבין למה זה קורה לי ולא אי אפשר להיכנס פעם אחת ודי? אשמח להמלצה מה עלי לעשות בנושא בבקשה. אני סובל מטחורים לעולם לא טפלתי בזה וייחסתי לזה חשיבות, זה מפריע לאחר היציאות קצת ואז נרגע, יש קצת דם. אני רוכב על אופניים ורציתי לדעת אם יש בזה סיכון בריאותי ברכיבה על אופניים עם טחורים אולי זה אסור בכלל? כעקרון לאחר רכיבה ושירותים יש קצת כאבים בישבן וזה עובר בהמשך היום. אני רוכב חדש ואשמח להכוונה בנושא. תודה רבה!!

האם יש טיפול לטחורים ללא ניתוח? כדורים? משחה? או משהו שמרגיע לאורך זמן ומשפר את המצב?

שלום אני כבת 30 משנות העשרה לחיי שמתי לב שניהיהל לי גוש של כמה סנטימטרים שבולט בצד הימני של הטוסיק. הוא לא כואב אבל הוא ממש קשה ומשנה את צרת הישבן. האם זה מצריך בדיקה?? האם זה ניתן להסרה? האם יש בכלל צורך בכך?

אן שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאיםלהחשיד לקפל עור בפי הטבעת, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אכן מדובר בקפל עור בלבד, אין צורך להסירו אם הוא לא מפריע לך, וטבנית ניתן להסירו במידת הצורך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום בעלי מאוד נהנה שחודרים אליו אנאלית אבל בפעם האחרונה הו חש כאב חד ומאז כבר מספר ימים כשהוא עושה צואה יש דימום קל כשהוא מנגב , והוא טוען שמידי פעם הוא מרגיש דקירה חדה, בעבר הוא סבל מטחורים אבל עבר לפני מספר שנים ניתוח , האם יכול להיות ששוב חזרו הטחורים ביקשתי ממנו לגשת לרופא אבל הוא לא מוכן וטוען שזה יעבור לבד עם לא יעשה סקס אנאלי . האם זה נורמאלי שאם יש פצע במקום הוא יתרפא לבד , האם זה שכיח במקרים כאלה , האם לדעתך צריך לגשת לרופא ולקבל טיפול ?

שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת של כאבים ודמם קל בעת יציאה יכולים להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד.אך יותר אופיניים לפיסורה מסויימת, שיכולה להגרם גם מחדירה אנאלית שפצעה מעט את המקום. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם אין הטבה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. ככלל, אין מניעה ממין אנאלי, כולל אמצעות ויברטור ברוחב סביר, כל עוד זה מבוצע בעדינות ועם לובריקציה (שימון) מתאים, ועוצרים מיידית אם יש אי נוחות אן כאב.

שלום, בן זוגי סבל מטחורים לפני כחודש, שבוע לאחר מכן, ולאחר שימוש במשחות, לא חלה הקלה והופיעה אדמומיות וגרד מציק ביותר באיזור פי הטבעת, במיוחד בשעות הלילה. פנינו כמובן לרופא משפחה שאמר שזה ככל הנראה תולעים במעיים. הרופא נתן שתי מנות ורמוקס בהפרש של שבוע, שלא עזרו, בלשון המעטה. ניסינו את כל ההמלצות - שום, וזלין, גרעיני דלעת, הימנעות מסוכרים, החלפת מצעים, גזירת ציפורניים, מה לא... כעת הופיעו בחילות, שלשולים והקאות תכופות.וגם כאבי בטן האם אלו סימפטומים של התולעים? אם כן, איך ניתן לטפל בהן? ואם לא מה זה יכול להיות? אני אציין שלפני כחודשיים הייתה לו מחלת הנשיקה, האם יתכן שהמערכת החיסונית חלשה עדיין? אודה על תשובה בהקדם, שבוע טוב

אולגה שלום, כיעקרון הסימפטומים שאת מתארת אינם אפיניים לתולעים וישנן סיבות רבות נוספות שיכולות לגרום לסימפטומים מעיין אלו. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שמעתי שישנה טכניקה של ניתוח פיסורה בלייזר- לפי הפרסום לפחות היא מאוד מוצלחת והיצרון שלה הוא שאין חיתון של השריר (או משהו כזה) ובכך זה מונע את הסיכון של נזק שיש בניתוח פיסרוה רגיל. הם אתה מכיר את הטכניקה? מה דעתך עליה והאם אתה גם מנתח בטכניקה זו?

שלום רב, איני מכיר את הטכניקה והיא אינה רווחת בקרב המומחים בכירורגיה קולורקטאלית. ידוע לי שישנן מרפאות בארץ המפרסמות טכניקה זו. אני ומרבית עמיתי בתחום התמחותי בארץ ובעולם לא מבצעים פעולה זו, והיא אינה מבוססת בספרות הרפואית. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, אני בן 25 ולפני כ5 שנים היה לי סינוס פילונידלי. זה החל בפצע מוגלתי שהוצא במיון ולאחר כמה שבועות עשו לי ניתוח בהרדמה מקומית. לפני יומיים התחלתי להרגיש שוב אי נוחות באזור עצם הזנב שמזכירה לי את התחושה שהייתה לי אז. נקבע לי תור לכירורג. כרגע עוד אין פצע שהתפתח, לפי דברי הרופא משפחה, אלא אדמומיות ולכן אין אפשרות לטפל בזה בינתיים. השאלה שלי, כיצד אפשר לטפל בסינוס פילונידלי חוזר? יחזרו לי הכאבים ושוב יוציאו לי את הפצע המוגלתי ויקבעו לי תור לניתוח? תודה!

שלום רב, לצערי אין לי דרך לחזות את מהלך המחלה הצפוי אצלך, אולם מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. בכל החמרת נפיחות, עליית חום וכד' יש לפנות מיידית לחדר המיון.

אני בן 15 עוד מעט.. לא היה לי בחיים בעיה רפואית.. לפני יומיים שמתי לב לכאב ואי נוחות נסבלים לא כל כך כואבים אבל עדיין מציקים אני לא יודע מה לעשות אני מאוד מתבייש.. לא ספרתי לאף אחד היום אחרי יומיים שלא עשיתי עם זה כלום הכאב כמעט וחלף וגם אי הנוחות אבל שמתי לב שיורד קצת דם (סדר גודל של בקושי טיפה ממש כלום) אני בחיים לא עברתי ניתוח ואני מפחד מזה מאוד.. בבקשה תעזור לי ד"ר

שלום רב, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לטחורים חיצוניים עם קרישי דם, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אכן מדובר בטחורים חיצוניים עם קרישי דם, הם לרוב נספגים עצמונית תוך מספר ימים עד שבועיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם אין הטבה תוך טווח הזמן שצויין מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. בכל החמרה, כליית חום וכד' יש לפנות מיידית לחדר המיון.

שלום רב, אני בן 31 לפני כחצי שנה החלו להופיע דם באסלה וכאבי בטן לא ממוקדים בצד ימין. בבדיקת אולטראסאונד וסי.טי התגלתה המנגיומה גדולה בקוטר 6 ס"מ ופוליפ (שהתברר בבדיקת קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה) מסוג JOUVENILE בקוטר 3 ס"מ ונכרת. מאז עברו כ-4 חודשים במהלכם עדיין מופיע דימום במי האסלה (בדיקת פרוקטולוג שללה לטחורים), בשבוע וחצי האחרונים חזר שוב כאב קל בצד ימין. האם קיימת בדיקה מומלצת שסורקת את כל האיברים הפנימיים על מנת לעלות על מקור הבעיה והדימום? מה רמת האמינות של גלולת וידאו והאם היא ממומנת ע"י קופ"ח? תודה רבה,

שלום רב, במגבלה לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, אם אכן עברת בדיקת אולטרסאונד, CT בטן, קולונוסקופיה (ובעיקר אם היא כללה את המעי הדק האופי הנקרא אילאום טרמינאלי)וגסטרוסקופיה ולא נמצא מקור דמם, הסיכוי שמקור הדימום הוא "באיברים פנימיים" נמוך. גלולת וידאו מיועדת לבדוק את המעי הדק, ונדיר שדמם ממנו מתבטא כדימום אדום בעת היציאה. יתכן שבעת ביקורך אצל פרוקטולוג הטחורים הפנימיים לא נראו משמעותיים, אך הם בכל זאת מדממים לסירוגין. אם הדמם נמשך, מומלץ לפנות שנית לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג עם כל החומר הרפואי שבידך לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, לאימי בת 64 התגלתה אנמיה חזקה בבדיקת דם. רופאת המשפחה נתנה לה בדיקת דם סמוי בצואה. אימי היא חולת סכרת וקראתי שיש קשר בין סכרת לסרטן המעי, האומנם יש קשר? חוץ מזה ומה שהכי מלחיץ אותי זה שבחודשים האחרונים יש לה תופעה של גזים בערך 6-7 פעמים במהלך היום אני כל כך חוששת מסרטן המעי מאחר שעברנו את המחלה עם אבי לפני שנים , האם לדעתך יכול להיות קשר בין התסמינים שציינתי לסרטן המעי הגס? תודה רבה

שרה שלום, כעיקרון כל אישה בגילה של אמך עם אנמיה משמעותית, בעיקר אם היא מלווה בחסר ברזל, צריכה לעבור קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה, ובדיקת גניקולוג, על מנת לשלול ממצאים מדממים במערכות אלו. בדיקת דם סמוי מיועדת לאנשים שאין להם כל סימפטומים (אליבא דסל הבריאות בישראל וגם על זה אנשי המקמוע חלוקים ויש המצדדים הקולונוסקופיה לכולם מעל גיל 50), אך אנמיה היא סמפטום ברור, וגם אם הבדיקה לדם סמוי תהיה תקינה, יש להערכתי צורך להמשיך לקולונוסקופיה. בנוכחות אנמיה, קולונוסקופיה היא בסל הבריאות, ולא צריכה להיות בעיה לקבל אליה הפניה.

שלום, אני בת 15 ואממ.. אני מצטערת על התיאור אבל אני אסביר את זה כמו שצריך, מאז הבוקר שורף לי בפי הטבעת (שלשלתי קצת בבוקר אבל זהו) עם הזמן הצריבה החריפה וכואב לי ללכת, ניסיתי לשטוף את האזור במים וזה גם שרף, עכשיו הסתכלתי במראה וזאת היתה פעם ראשונה אז אני לא יודעת אס זה נורמאלי או לא אבל כל האזור (בערך 3 ס"מ מכל צידי הטבעת) היה אדום בורדו חום כזה... גם אם זה יעבור עוד מעט יש משהו שיעזור? תודה מראש.

שלום רב, תלונות וממצאים כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל טרם חלף מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר, תודה על התשובה הקודמת... ראיתי במספר אתרים את המשפט הבא לגבי רוטין: "רוטין הינו ביופלבונואיד פעיל, ידוע בפעולתו החזקה לחיזוק דפנות כלי דם קפילרים. שילוב של רוטין עם ויטמין C אופטימלי לטיפול בטחורים" קישור לאתר:http://www.vitaminglobal.co.il/rutin-500-mg-100-vcaps-now-foods-p-2559-c-7_29.html האם זה לא נכון? האם כדאי לקחת רוטין למי שיש טחורים? תודה רבה, אבי.

אבי שלום, כפי שציינתי, אין מדובר בטיפול השייך למגוון הטיפולים הקונבנציונאליים בטחורים. המידע הרפואי על השימוש בתכשיר זה מוגבל מאד למחקרים קטנים בעת התקפים חריפים (בעיקר בעת הריון). שים לב כי גם באתר המוצר מצויין כי "מידע זה אינו רפואי ואינו התוויתי." האם לקחת תכשיר שהוא בעצם תוסף מזון ולא תרופה למרותבהתוויה שאינה במכלול הטיפולים המקובלים ברפואה הקונבנציונאלית? החלטה שלך.

נכבדי לפני קרוב ל15 שנה עברתי שבר בקורקבן, שמו רשת , לפני שנה המקום בולט כאילו שיש שבר שחזר, כירוג שבדק אמר שאין צורך בניתוח, לפני מיספר חודשים התחילו לי עצירות , יש לי תור לבדיקת המעי קולנסקופיה, השאלה האים יתכן שהעצירות הוא בגלל השבר בקורקבן ואים יש קשר כל שהוא, אני בן 75, תודה אברהם

אברהם שלום, איני יודע מה פירוש המונח "שבר בקורקבן" אך כלל לעיתים רחוקות בקעים יכולים לגרום לעצירות, אך יותר שכיח שעצירות היא זו הגורמת לבקעים. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לאחר הקולונוסקופיה לכירורג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב,יש אצלי תופעה מוזרה שחוזרת כל כמה חודשים,אני מדבר על דם בעת הטלת צואה,פעם בכמה חודשים ובאופן קבוע כל פרק זמן כזה של עד חצי שנה,יוצא לי דם בעת הטלת צואה,המים פשוט אדומים ופשוט משפריץ לי דם משם,אני חושב שהצואה עצמה אינה דמית ואין כאבים,כמו כן אין הסטוריה של בעיות מעי במשפחה,ואין כאבים כלל.אני בן 44 וחצי.מה שמוזר לי כאן זו התדירות הנמוכה יחסית,אבל החזרתיות הקבועה כל כמה חודשים,בין חמישה לשישה. אודה על הסבר אפשרי.

יותם שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לטחורים פנימיים המדממים לסירוגין, במגבלה שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כטיפול בסיסי, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. חשוב לציין כי כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. מומלץ להוועץ בגסטרואנטרולוג בשאלה זו. אם הסבל הנגרם על ידי הטחורים ניכר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, בן 40+, סובל אחת לשנה/שנה וחצי מדימום מטחורים מזה כמה שנים אך עדיין התופעה מפחידה אותי כל פעם מחדש. היום, לאחר שהייתי בשירותים כ-3-4 פעמים במהלך היום (ויש לציין כי בכל פעם שהיתי שם די הרבה זמן), הצואה בפעמים האחרונות היתה בעלת ריח חריף ולא נעים והיה מיימי. ביציאה האחרונה החלו קילוחי דם טרי למספר שניות שנעלמו בהמשך הישיבה. למרות שאני די מנוסה בנושא אני נבהל כל פעם מחדש ולכן רציתי לדעת: * האם ישיבה ארוכה בשירותים אכן מביאה להתפקעות טחורים ? האם זה תורם לכך גם אם לא מרגישים שיש טחורים או שהם לא פעילים ? * האם יתכן כי יציאה רכה מאוד גורמת לטחורים לדמם ? * האם יתכן כי יהיה דימום במהלך יציאה ובהמשך היציאה כבר לא ייראו סימני דם ? * האם הדימום יכול להופיע למספר דקות ואח"כ להיעלם ? * היתכן ויש קשר בין הריח החריף של הצואה לבין הדימום ? אני נוטל כדורים לסוכר (מטפורמין) שהבנתי שיכולים לגרום לבעיות ביציאה, כאשר החלטתי לרדת משני כדורים לכדור אחד בגלל תופעות היציאה. לציין כי בניסוי שערכתי, בו הפסקתי את הכדורים לשבועיים, אכן בימים הראשונים הצואה חזרה להיות די רגילה ואח"כ שוב לפעמים הצואה היתה מידי פעם "ריחנית" ומתפוררת. אודה להתייחסות רצינית.

שלום שלום, דימום כפי שאתה מתאר יכול בהחלט להתאים לדמם מטחורים פנימיים, אשר יכולים להחמיר הן בישיבות ממושכות בשירותים, הן ביציאות קשות והן ביציאות שלשוליות הדורשות מאמץ. היציאה המומלצת היא במרקם ספוגי, ומומלץ להמנע מישיבה ממושכת בשירותים. בכדי להגיע למרקם ספוגי מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. הדימום יכול בהחלט להיות לסירוגין ובשלבים כאלו או אחרים של היציאה. לרוב אין קשר בין טחורים או דמם מהם לריח כזה או אחר ביציאה. חשוב לציין כי כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. מומלץ להוועץ בגסטרואנטרולוג בשאלה זו. אם הסבל הנגרם על ידי הטחורים ניכר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

היי, אני בן 19, כבר בערך שנה וחצי שיש לי גוש בישבן בשמאלי, קצת מעל לפי הטבעת ולא ייחסתי לו חשיבות. בחודשים האחרונים הוא התחיל לכאוב, כשאני שוכב, יושב וכו', ולפני כמה זמן הוא התחיל לדמם, ולהוציא מוגלה (אני חושב), והוא לא מפסיק. מה יכול להיות הדבר? האם זה יעבור לבד? לא נעים לי לדבר על זה עם אנשים מכיוון שהנושא מביש... תודה רבה.

שלום רב, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להחשיד לאבצס או פיסטולה באיזור פי הטבעת, בהסתייגות שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

תודה על התשובה, יש לי כמה שאלות: מעל הגוש נוצרה מן גולה/כדור אדום (של דם) שמאוד כואב לגעת בו, לשבת עליו וכו', זה הכל קשור אחד לשני? וגם, האם יש לך מושג למי עלי לפנות אם כרגע אני חייל? תודה רבה וערב טוב.

שלום רב אני סובלת כבר כשנה מטחורים חיצוניים שבאים והולכים כאשר אני שמה נרות אובלפיכה ומשפחה. הכאבים הם גדולים ולעיתים יש 2 גולות יחד בפי הטבעת. בשבוע וחצי האחרונים לא הנרות ולא המשחה עוזרים. האם יש תרופה אפילו במרשם רופא שניתן לבקש? מדוע זה קורה למעשה? מבחינת הגיינה אני בחורה שמאוד מודעת להגיינה, אך עומדת על הרגליים כל הזמן, ואומרים לי שאם זה כך עכשיו בהריונות יהיה לי יותר גרוע האם זה נכון? תודה

נעמי שלום, במגבלה שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, כעיקרון, טיפול בטחורים כולל הקפדה על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, הרגלי יציאה ללא מאמץ וישיבה קצרה בשירותים, ולעיתים טיפולים כירורגיים כאלה או אחרים. הריונות יכולים לעיתים להחמיר סבל מטחורים. אם הסבל ניכר ומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, האם אני יכול להרגיש יבלות קונדילומה פנימיות בעצמי באמצעות אצבע? מצד אחד, פרוקטולוג אחד אמר לי שאדם לא יכול להרגיש אותן בעצמו. מצד שני, כשהחדרתי אצבע ממש הרגשתי שתי גבשושיות מוזרות שלעולם לא הרגשתי. האם אלו הן היבלות?

סטודנט שלום רב, אם אדם מחדיר אצבע לפי הטבעת כפי שמבצע רופא בעת בדיקה, הוא יכול לחוש בממצאים, כולל קונדילומות. אין לי דרך לומר אם הגבשושיות שאתה חש הן קונדילומות או לא.

שלום, האם זה בסדר, שיש לי הפרשות דומות לנזלת שקופה מתוך פי הטבעת? לפעמים משולבות בתוך יציאות ואז הן מקבלות צבע חום וסמיכות יותר... תודה.

נטלי שלום, אם ההפרשה הזו לא מפריעה לאיכות חייך אז אין בכך בעיה. אם היא מפריעה במידה מספקת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר. למה לא ענית על שאילתי שהיתה מיום 16\4\12 אני זקוקה למענה. אני לא יודעת מה לעשות ולמי לפנות. הבעיה אינה קשורה ללידת התאומות. אני מקווה שתענה בהקדם . תודה.

סליחה שפיספסתי את שאלתך. עניתי למטה.

לאחרונה גיבשתי הרגל (מגונה) שלאחר כל יציאה/מקלחת, כאשר פי הטבעת נקי, אני מורח מעט קרם לחות בפי הטבעת. דא עקא, כי בפעמים בהם אני לא שם קרם לחות, האזור מרגיש לי יבש ולעיתים מגרד. האם ישנה סכנה במריחת קרם לחות בפי הטבעת על בסיס יומיומי בכל הקשור לפטריות, טחורים, כר פורה להתפחויות כאלה ואחרות? תודה

ירון שלום, לא מוכר לי סיכון רפואי כלשהו במריחת קרם לחות באיזור פי הטבעת ומבחינתי אין מדובר בהרגל מגונה.

שלום שאלתי אתמול לגבי זמן החלמה לאחר ניקוז אבצס פריניאלי בהרדמה כללית. שאלתי לגבי אפשרות לטוס לחו?ל שבועיים אחרי הניתוח. ברצוני להוסיף שאלה האם יש מניעה להיכנס לים או בריכה אחר פרק זמן דומה ( קרי שבועיים-שלושה אחרי הניתוח). תודה.

לא תזיק לעצמך אם תכנס לבריכה אולם בהיבט של בריאות הציבור אני לא בטוח שהיית שמח לבריכה אם היית יודע שאחרים נכנסים אליה עם פצעים פתוחים. לים סביר שלא יהיה לך נעים להכנס עם פצע פתוח. אם אתה בכל זאת נכנס, מומלץ להישמר לכניסה של חול לפצע.

עברתי ניקוז אבצס פריניאלי בהרדמה כללית לפני יומיים (במרחק מפי הטבעת). תהליך ההתאוששות טוב, החום ירד והכאבים פחותים. אני מבצע שטיפות. מתוכננת לי נסיעה לחו?ל עוד כ-12 יום (שבועיים מהניתוח). האם בהכרח לבטל את הטיסה או שיש סיכוי שהפצע ייסגר עד אז? כמובן שאעבור בדיקה בשבוע הבא שלפיה אחליט סופית מה המצב. מכיוון שאני צריך להחליט קודם לגבי הטיסה, חשוב לי לדעת אם יש איזשהו סיכוי שהפצע ייסגר בקבוע זמן כזה (שבועיים מהניתוח)? תודה.

שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. איני יודע מה אורך הפצע, עומקו, מצבכ הרפואי הכללי וכד', וגם כשהמידע הזה ידוע, לא תמיד ניתן לחזות את מהלך ריפוי הפצע. יחד עם זאת, אם אתה נוסע למקום בו תוכל לשטוף את המקום ולהחליף חבישה מספר בעמים ביום, ויש לך נגישות לרפואה מערבית במידת הצורך, איני רואה בהכרח מניעה לסוע אפילו אם הפצע לא סיים החלמתו. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת ליעוץ.

זה מספר חודשים אני סובלת מגרד בלתי נסבל באזור פי הטבעת בכול האזור בעיקר מופיע בשעות הערב,יש לציין שאני עושה פעילות בחדר ד"ר ערב טוב כושר, ולאחרונה שמתי לב לבליטה בפי הטבעת שכנראה שזה מצביע על טחורים, הגרד מופיע בעיקר בעת הניגוב ואף לעיתים לאחר מתן שתן ישנה צריבה בלתי נסבלת באזור פי הטבעת, איני יודעת מדוע זה הופיע אבל,זה הורס לי את איכות החיים,וגם מדאיג אותי מאוד.. אשמח שתייעץ לי מה עליי לעשות לאזה רופא לפנות ואם ניתן לטפל בבעיית הגירוד.. אודה לך מאוד על תשובתך.

דלית שלום, גרד אנאלי הוא תופעה רפואית מוכרת ויכול להגרם ממגוון של סיבות. לעיתים ניתן בבדיקה לזהות כוונים משוערים לסיבת הגרד, ולעפמים אנו לא יודעים מה סיבתו ופשוט מנסים טיפולים "על עוור" עד שמוצאים מה עוזר. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

אני מודה לך על תשובתך הממצאת, אני כבר נכנסתי לסרטים עטף אותי פחד נוראי, אכן קניתי משחה לתפרחת חיתולים, ויש שיפור אני יפנה לרופא כפי שהמלצתה לי.. ושוב תודה רבה!!!

שלום וברכה, אני בהריון בחודש שמיני. מזה כחודשיים אני סובלת מטחורים. הייתי פעמיים אצל רופאה כירורגית. בפעם הראשונה היא נתנה לי משחת פרוקטו גליבנול, אך זה עדיין לא עזר והטחורים גדלו. בפעם השנייה היא נתנה לי כתוספת גם נרות פרוקטו גליבנול. כעת נגמרו לי הנרות (40 יח' שהיא נתנה לי) והטחורים עדיין רק גדלים. יתרה מזאת, כעת קשה לי כבר להכניס אותם פנימה. שאלתי היא - האם יש מה לעשות בכדי שאני אפסיק לסבול מזה? או שאני צריכה לחכות בסבלנות עד הלידה? והאם אחרי הלידה זה יעבור מעצמו? אודה על תשובתך בהקדם, זה כבר מאוד מציק... תודה רבה!

שלום רב, הריון ולידה אכן מחמירים פעמים רבות טחורים ואלו משתפרים פעמים רבות במידה ניכרת בטווח של כשבועיים- שלשה לאחר הלידה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם המצב בלתי נסבל או אין הקלה ניכרת מספר שבועות לאחר הלידה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני לא יודעת בדיוק איך להגדיר מה שאני מרגישה אבל... כאשר אני מקווצת שרירים קצת כואב לי באזור הרקטום אך לא במידה שאינני יכולה לתפקד. ראיתי שיש לי שם חלק קטן שקצת בולט(ביציאה של הצואה), את האמת שזה היה לי כמה פעמים ועבר... רציתי לדעת אם יש לי סיבה לדאוג?

חשוב לציין כי מדי פעם יש לי גירודים ואין לי דימום...

שלום רב, אני בן 30 וסובל כשנתיים מטחורים פנימיים ןחיצוניים דרגה 1. אין לי כאבים או הפרעות כלשהן כתוצאה מהטחורים, כמו כן לרוב היציאות רכות ללא מאמץ. אך באחד הימים אובחן טחור חיצוני עם קריש דם, טיפה כאב, והתבטא כגולה קשה בפי הטבעת. ביקרתי רופא שהמליץ לבצע בדיקת פרוקטוסקופיה. אבקש תשובות ל-2 שאלות שיש לי. 1) הרופא אמר כי עלי לחתום על טפסים שמורים כי אין לי טענות במקרה והוא יפגע לי במעי. האם הבדיקה הזאת מסוכנת, ומצבי מצריך אותה בגילי? הרופא טוען כי יש צורך בבדיקה עקב הופעת הטחור עם הקריש ולוואדא שאין בעיה נסתרת כלשהי 2) הא יש מניעה ולקיחת רוטין כטיפול בוחורים. הבנתי מקריאה באינטרנט כי התכשיר מאד יעיל. האם זה נכון? האם ישנן תועפות לוואי? אודה מאד לתשובה ודעות לגבי המוצר הבא שרכשתי: http://www.1wallmart.com/product.php?id_product=319 תודה רבה!

אבי שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, הסיכון לפגיעה במעי בבדיקת רקטוסקופיה שגרתית המבוצעת על ידי בודק מיומן נמוך מאד מאד מאד. מצד שני, ככלל, טחורים טרומבוטיים הם לא בהכרח אינדיקציה לרקטוסקופיה. המוצר שציינת הוא תוסף מזון נוגד חימצון ולא ידוע לי שהוא משמש ברפואה הקונבנציונאלית לטיפול בטחורים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

ראיתי במספר אתרים את המשפט הבא לגבי רוטין: "רוטין הינו ביופלבונואיד פעיל, ידוע בפעולתו החזקה לחיזוק דפנות כלי דם קפילרים. שילוב של רוטין עם ויטמין C אופטימלי לטיפול בטחורים" קישור לאתר:http://www.vitaminglobal.co.il/rutin-500-mg-100-vcaps-now-foods-p-2559-c-7_29.html האם זה לא נכון? האם כדאי לקחת רוטין למי שיש טחורים? תודה רבה, אבי.

שלום, לפני כמעט שנה בעלי עבר ניתוח להוצאת שערה הפוכה בעצם הזנב.הפצע לא נתפר, אלא הושאר פתוח מתוך הנחה של הרופא שאם יתפור יש סיכוי רב שהבעיה תחזור. הפצע היה אמור להירפא תוך חודש וחצי-שלושה חודשים, אך עברה כמעט שנה ולא רק שהפצע לא נסגר, אלא הוא ממשיך לדמם, להכאיב, ולפגוע באורח החיים הנורמלי של בעלי. הרופא, בביקורת הנערכת פעם בשבועיים, אומר שצריך להמתין ומגלח את השערות שמסביב לפצע. רציתי לשאול האם יש דרך טיפול אחרת, שתבטיח סגירה של הפצע במהירות האפשרית? בנוסף, מה עלול להפריע לפצע להיסגר? האם הדרך שבה נוהג הרופא היא הדרך בה אתה היית נוהג או שיש משהו אחר שאפשר לעשות?

עדי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון פצעים של ניתוח סינוס פילונידאלי הם פצעים קשי ריפוי ולעיתים יכולים להרפא באיטיות לאורך מספר חודשים, אולם טווח של שנה הוא אכן די קיצוני. יש לוודא כמובן שמדובר בפצע קשה ריפוי בלבד ולא בחזרה של הסינוס. אם אכן מדובר בפצע קשה ריפוי, ניתן לנסות ולהעזר במיני חבישות מיוחדות המכילות חומרים מעודדי ריפוי פצע ובמומחיות של מרפאות פצעים (לרוב רופאים פלסטיקאים).

שלום רב ד"ר זמורה לפני כשבוע ביצעתי ניתוח חירום להסרת התוספתן באמצעות לפרוסקופיה. מאז הכאבים דעכו אך עדיין לא נעלמו כליל. כלומר עדיין כואב לי בתנוחות שאינן שכיבה, בעת צחוק, שיעול, היתעטשות וכו', אבל מיום ליום פחות כך שאיני ממש מודאג מזה. היום הוציאו לי את התפרים. שאלתי היא, עד מתי לחכות לפני שאני חוזר לפעילות מלאה (מבחינת 1. הרמת משאות כבדים 2.פעילות אירובית 3.סקס) אשמח לתשובה דוד

דודו שלום, פעילות אירובית וסקס- לפי תחושתך. מתי שאתה מרגיש נוח לבצע, אין מניעה. הרמת משאות כבדים - מומלץ להמנע לפחות 6 שבועות. החלמה מהירה.

34 לפני 5 שנים ניתוח לפיסורה כבר למעלה מ4 חודשים סובל שוב מפיסורה לפי אבחנת פרוקטולוג - והטיפול ניפדיפין 2% כיום בהחלט הטבה משמעותית ללא כאבים לאחר התרוקנות אבל אני מבחין לסירוגין בדם בהיר אדום באסלה ולפעמים על ובצידי הצואה (סליחהעל הפירוט) לפני למעלה מ3 שנים עברתי קולונסקופיה- תקין ולפני חודש עברתי ניתוח להוצאת פוליפ משלפוחית השתן - ממצא שפיר שאלתי האם צריך לעבור קולנוסקופיה שוב - בגלל הופעת הדם או לשייך את הופעת הדם לפיסורה ? בברכה

רונן שלום, איני יודע את גילך, אולם בהנחה שאתה מעל גיל 50, מומלץ לחזור על קולונוסקופיה כל 5-8 שנים אם אין כל סימפטומים. אם מופיעים סמפטומים חדשים, כמו דמם (וגם אם לכאורה יש לו סיבה כגון פיסורה), אין כלל חד משמעי כמה זמן קולונוסקופיה תקינה "מכסה" וניתן להתעלם מהסימפטום, אולם 3 שנים הוא לדעתי טווח זמן גבולי. מציע להתייעץ עם גסטרואנטרולוג בשאלה זו.

שלום, אני בן 63, עשיתי קולונוסקופיה ביוזמתי ונמצא אצלי במעי העיוור בתחתית ה cecum פוליפ - sessile, flat בגודל כ 20 מ”מ. עדיין אין תוצאות ביופסיה אבל ברור שצריך להסירו. אינני מעוניין בנתוח (רגיל או לפרוסקופי) וכריתת חלקי מעי גס, עיוור ושסתום. אני מודע לבעייתיות ולמומחיות שנדרשת להסיר סוג זה של פוליפ בשיטה אנדוסקופית, אולם אני מכיר את השיטות המתקדמות EMR וגם ESD ומוכן לקחת את הסיכונים שכרוכים בהם (פרפורציה או הסרה לא מלאה). האם ידוע לך, היכן ולמי יש הידע והנסיון המספקים בטכניקות אלה? הרבה תודה

רון שלום, ראשית, אין פורום זה נוהג להמליץ שמית על מטפל זה או אחר. שנית, קשה לי מהפרטים שסיפקת להבין בדיוק היכן הפולים ואין הוא נראה (המעי העוור הוא התוספתן והוא לא נסקר שגרתית בקולונוסקופיה), ומה הסיכוי (מעבר לסיכון) להסירו בשיטות שציינת. שיטה נוספת אפשרית, בחלק מהפוליפים הגבוליים, היא להסירו קולונוסקופית בחדר ניתוח תוך בקרה לפרוסקופית לוודא שאין פרפורציה. מומלץ להתייעץ עם הגסטרואנטרולוג שביצע את הקולונוסקופיה ויודע איך הממצא נראה.

תודה על התגובה המהירה. המעי העיוור השתרבב בטעות לטכסט שלי. הפוליפ התגלה בתחתית ה cecum. התוספתן הוצא כבר לפני 40 שנה. הקושי הגדול בהתייעצות הוא שההמלצות שאני מקבל ממומחים בmain stream הן לנתוח. הגסטרואנטרולוג שגילה את הפוליפ בקולונוסקופיה לא רצה לנסות להסיר אותו מאחר ולדבריו הסוג הזה דורש מומחיות שאין לו ולהמלצתו רצוי לנתח ולהסיר את האיזור (גם אם הגידול שפיר כמובן). ידוע לי שבארה"ב (שלא לדבר על יפן וקוריאה), EMR כבר די נפוץ. מבלי להמליץ שמית על מומחה זה או אחר, האם יש לך רעיון כיצד אוכל לאתר מומחה מנוסה ב EMR/ESD בישראל? תודה וחג שמח