פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

סובלת מאי שליטה חריפה על סוגר פי הטבעת 10 ימים לאחר הניתוח. מהו הצפי? טיפולים מומצלים? כדורי פחם? אימודיום? תרגילים? ריפוי ספונטאני?

אדלה שלום רב, לצערי מהודעתך לא ניתן להבין איזה ניתוח עברת ומדוע ולא ניתן לתת שום מידע רלוונטי. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

ד"ר שלום: אני בת 27 בריאה,לפני כחצי שנה עברתי ניתוח לכריתת סינוס פלונדלי בעצם הזנב,למעשה הפצע מאז הניתוח לא נסגר עדין מפריש והאזור כואב,יש לציין שהניתוח לא היה לי פשוט בכלל עם שישה תפרים והחלמה של 3 חודשים,לפני כחודש הוחלט שאני יעבור ניתוח חוזר,אני מפוחדת מאוד מעצם המחשבה שאני צריכה לעבור את אותו ניתוח שוב, שאלתי מנסיונך כרופא כירוג האם הניתוח השני יעזור לי או שמא אני יסבול כל החיים?האם ההחלמה תיהיה אותו החלמה? והאם יהיו לי שוב תפרים?כי הבנתי שיש ניתוחים שמשאירים את הפצע פתוח!,אשמח לתשובה.

מורן שלום, צר לי לשמוע שהניתוח הראשון לא ריפא את מחלתך.אכן ישנן שיטות שונות לתיקון סינוס פילונידאלי, בחלקן תופרים את הפצע בסיום הניתוח ובחלקן משאירים את הפצע פתוח. בחירת השיטה הניתוחית תלויה בסינוס, במטופל, ובהעדפות הכירורג המנתח. ככלל, שיעור ההצלחה של מרבית הניתוחים לתיקון סינוס פילונידאלי לא רע, למרות שאין לצערי ניתוח עם 100% הצלחה. בסופו של דבר, אנו מצליחים כמעט תמיד לתקן את הסינוס, לפעמים בפחות ניתוחים ולפעמים ביותר. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום רב, האם מקובל לבצע כריתה מלאה של מעי הגס בצורה לפרוסקופית? מדובר על חולה שעברה ניתוח במעי לפני מספר שנים ונכון להיום הוחלט לבצע כריתה מלאה עקב תסמונת לינץ'... תודה!

אילן שלום, כעיקרון ניתן לבצע כריתה מלאה של המעי בגישה לפרוסקופית, אולם ניתוח מעי קודם יכול להקשות על גישה זו במידה ניכרת. חשוב לציין שיותר חשוב לבצע את הכריתה כראוי מאשר לבצעה בגישה זו או אחרת. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. חג שמח

שלום רב, אני בן 30 ושוקל הרבה (מאוד!) 165 ק"ג. לפני כשנה שמתי לב לדימום בצואה, אולם תופעה זו חלפה לבדה לאחר מספר פעמים. לפני כשלושה חודשים הבעיה חזרה בשנית, אולם הפעם היא לוותה בכאבים עזים תוך כדי יציאות. לאחר חיפוש קל באינטרנט הבנתי כי ייתכן שמדובר בפיסורה ועל כן התחלתי לאכול דברי מזון עשיר בסיבים תזונתיים על מנת לרכך את היציאות, ואכן הבעיה חלפה בשנית. היום בבוקר הייתה לי יציאה מלווה בדם רב מאוד! ואדום מאוד! גם הפעם זה לווה בכאב בזמן היציאה. חשוב להדגיש שאין לי שינויים כלשהם בהרגלי היציאות, קרי, אין לי שלשולים או עצירויות תכופות. מה אני צריך לעשות? איזו בדיקה? המון המון תודה מראש! ירון

ירון שלום, תלונותיך אכן יכולות להחשיד לפיסורה בפי הטבעת, למרות שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להמשיך להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. במקביל, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, אני בת 33, נמצאת כ-3 חודשים לאחר ניתוח פיסורה אחורית+טחורים, מאז חובה את אותם הכאבים העזים של הפיסורה, אמש נבדקתי אצל הרופא המנתח ונאמר לי שכרגע יש פיסורה חדשה קדמית. מאד מיואשת וסובלת מאד , כאבים חזקים ביצאה וכמה שעות לאחריה כואב לי לשבת, נואשת וכבר לא יודעת מה לעשות.. יש לי שאלות הנושא אודה לך אם תוכל לענות לי לגביהן בבקשה!!!! 1) יכול להיות שהפיסורה החדשה יצאה בגלל ניתוח הטחורים? והאם זה שיצאה פיסורה חדשה זה אומר שהניתוח לא הצליח? 2) הרופא הציע לבצע בדיקת קולונוסקופיה- מתוך הנחה שייתכן שהפיסורה החדשה יצאה בשל דלקת מעי, האם זו יכולה להיות סיבה לחוסר הריפוי של המקון לאחר הרבה זמן מהניתוח? 3) לגבי בדיקת הקולונוסקופיה- האם היא יכולה להחמיר אחכ את המצב של הפיסורה כי החוקנים והצינור שמוחדר בבדיקה יכולים לשרוט/לפצוע את המקום? (אני יודעת שבמהלך הבדיקה לא ארגיש כלום מפחדת מהנזק שיכול להיות אחרי..) 4) חלופה אחרת שאמר היא לעשות הרחבה של פי הטבעת/האנוס במקרה שלא יהיה ממצא בקולונוסקופיה, האפ פעולה זו יכולה לדעתך לפתור את הבעיה סוף סוף? סליחה מראש על המייל הארוך, אודה לך אם תוכל לענות על כל שאלותיי, תודה ליאת!

ליאת שלום, במגבלה שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, 1. הסבירות שהפיסורה החדשה נגרמה בשל ניתוח הטחורים נמוך. ניתוח לפיסורה מיועד לפתור את הבעיה הנוכחית, ואין לו אפקט מניעתי לעתיד, ולכן אם הפיסורה שהיתה בזמן הניתוח נרפאה נראה שהניתוח הצליח. 2. חיובי 3. בדיקת קולונוסקופיה יכולה להחמיר סבל מפיסורה (אך לא לגרום נזק לרקמה), אולם מצד שני, אם עולה שאלה של מחלת מעי דלקתית, כדאי לברר אותה, שכן הטיפול שונה אם אכן זו הבעיה. 4. הרחבת פי הטבעת היא פעולה יעילה לפיסורה אולם יש בה סיכון מסויים לירידה מסויימת ביכולת השליטה בפי הטבעת (יותר מאשר ניתוח לחיתוך שריר הסוגר הפנימי) ולכן אישית אני מעדיף להשתמש בה רק כמוצא אחרון. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

היי, סובלת מזה כמס' חודשים מכאבים בזמן יציאה ואי נוחות לאחר מכן. הגיע בעקבות דיאטה. בשבועיים האחרונים קיבלתי מהרופאה פרוקטוצורין, לחמישה ימים וזה אכן עזר והקל על הכאב החיצוני, אך עדיין בעת יציאה יש כאב פנימי שלא הוקל. האם נדרשים נרות? האם יש נרות שניתנים במרשם בלבד?

שרון שלום, כעיקרון, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להחשיד לפיסורה בפי הטבעת, למרות שגם מגוון בעיות אחרות בפי הטבעת יכולות לגרום לסימפטומים זהים. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם אין הטבה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

ד"ר שלום, אני בן 33, מרבה בתזונה עתירת סיבים ושותה המון. שנים אני סובל מטחור חיצוני בודד שבדרך רגוע ולא מטריד אותי. אחת לשנתיים הוא מתנפח ויוצר קריש וכואב מאוד עד לכדי קושי בהליכה ישיבה וכמובן ביציאות. שאלתי היא האם ניתן לשים סוף לטחור הזה. ביקור אצל פרוקטולוג הסתכם בהמלצה לשחרור הקריש אך לא לטיפול טרמינלי. אני מבין שבטחור חיצוני לא מטפלים בקשירה אינפרא או לייזר? האם לעולם אסבול מביקור לא רצוי של המטרד הזה? תודה רבה, דניאל

דניאל שלום, כעיקרון בטחור חיצוני לא מטפלים בקשירה או בלייזר, והטיפול הכירורגי היחיד המתאים לטחורים חיצוניים הוא כריתת טחורים, ניתוח יעיל מאד אבל עם תקופת החלמה לא קלה. עליך לשקלל את הפגיעה באיכות החיים כתוצאה מהטחורים למול הפגיעה באיכות החיים בתקופת ההחלמה מהניתוח. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

בעקבות אנמיה לקחתי כדורי ברזל מה שגרם לעצירות. עכשיו כמה חודשים אחרי שהפסקתי, אני סובלת מכאבים נוראים לאחר מתן צואה שנמשכים שעות ארוכות וגורמים לי סבל רב. מה אוכל לעשות?

דניאל שלום, תלונותיך יכולות להחשיד לפיסורה בפי הטבעת, למרות שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. במקביל, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, בני בן 3 ,סובל מזה שנה מפיסורה בפי הטבעת, טיפלנו בו בפגלקס במשך כמה חודשים ועד שכבר חשבנו שהפיסורה נסגרה והפסקנו את הפגלקס היא נפתחה שוב וכל יציאה שלו מלווה בדמום רקטלי. (כשאני מסתכלת אני רואה את הקרע מדמם אז אני יודעת שזה לא פנימי.) מה ניתן לעשות? האם זה יעבור אי פעם?

שירלי שלום, צר לי לשמוע על סבלו של בנך. יחד עם זאת, אני לא כירורג ילדים, ואיני מטפל בילדים בגיל זה בשגרת יומי. מומלץ לפנות לכירורג ילדים או לגסטרואנטרולוג ילדים. חג שמח.

סבתי בת 87 צלולה ותפקודית.לאחר דימום מסיבי מהרקטום נמצא גידול בגובה של 3 ס"מ מהרקטום.לאחר בדיקות מקיפות של C.T ביופסיה חוקן בריום U/S הבדיקות יצאו תקינות מלבד הממצא הראשוני.הוחלט 3 אופציות שהן:ניתוח בטן עם סטומה וניתוח דרך הרקטום אך תהיה פגיעה בשריר ואיבוד שליטה על סוגר הצואה.2 האופציות הללו סבתי מסרבת בכל תוקף ולא ניתן לשכנע אותה.האופציה שנותרה היא הקרנות לאיזור הוסבר שזה יעיל ב - 10%.שאלתי האם ניתן לבצע את הניתוח דרך הרקטום ללא פגיעה בשריר.ובמידה ואין כמה באמת ההקרנות יעזרו לה.

גל שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון נראה שהגידול שאת מתארת הוא ברקטום התחתון ולא בסיגמואיד. סביר שבגישה דרך פי הטבעת הסיכון לפגיעה ביכולת השליטה נמוך, אבל קיים. כפי שציינת, קרינה מעלימה לחלוטין את הגידול רק בחלק לא גדול של המקרים. מעבר לכך, אם סבתך צלולה ומבינה את המצב, וקיבלה הסבר ממצה על האפשרויות ועל המהלך הצפוי ללא טיפול, סביר שזכותה להחליט על הטיפול בה.

שלום ד"ר. יש לי גולה שיוצאת מתוך פי הטבעת מאתמול בערב.יש קצת כאבים - בזמן ישיבה והליכה כמו של טחורים. האם יתכן שזה טחור? אני חודשיים אחרי לידה, והיו לי טחורים שעברו לפני כחודש, אבל לא זכור לי שהם הרגישו ככה. אשמח לדעת מה זה יכול להיות ואם עלי לפנות לרופא

לילך שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס בפי הטבעת ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם יש החמרה יש לפנות לבדיקה רפואית בהקדם.

ד"ר עודד זמורה שלום רב, לפני 7 חודשים עברתי ניתוח פיסטולה עם חוט סיטון רפוי והידוקו כל 3 שבועות,לצערי הניתוח לא צלח ולפני שבוע עברתי שוב ניתוח אך עם פקק קולוגן(הפיסטולה שלי עוברת דרך שריר הסוגר החיצוני). היום, שבוע לאחר הניתוח עדיין יש לי הפרשות מהפתח החיצוני של הפיסטולה,ותחושה של יציאת אויר מפתח זה. האם זה סביר?ואם כן, עד מתי זה יימשך?מתי אוכל לדעת אם הניתוח הצליח?ושסיימתי עם הפרשה הזאת? אציין כי לא הבחנתי כי פקק הקולוגן נפל. מודה לך מראש על תגובתך.

ורד שלום רב, פקק קולגן לא אוטם לחלוטין את פתח הפיסטולה ולכן יכולה להיות הפרשה מסויימת לאורך תקופת ההחלמה, שיכולה לקחת עד 3 חודשים. אם ההפרשה נמשכת מעבר לכך, סביר שפעולה זו לא הצליחה לרפא את הפיסטולה, ויהיה מקום לשקול טיפול נוסף. חג שמח.

עברתי טיפולי IVF במשך שנה. בחודשים האחרונים הופיע לי חתיכת עור בין פי הטבעת לנרתיק ובזמן יציאות לפעמים יש דימום של דם טרי. לפני שבוע התבשרתי שאני בהריון לפני שהספקתי לטפל בעניין, מאז המצב החמיר מאו, כנראה בגלל העצירות שסבלתי ממנה בשבועיים האחרונים. שאלתי היא האם ניתן לבצע ניתוח טחורים בהריון ומה לגבי ההרדמה. ואם לא ניתן לבצע הרדמה האם יש טיפולים חליפיים? מיותר לציין שאחרי שנה של IVF אני לא רוצה לעשות שום דבר שיסכן את העובר אך גם לא מצליחה לחשוב על להתמודד עם העניין הזה עוד תשעה חודשים

שלום רב, ראשית מזל טוב ושיהיה בהצלחה. אנו אכן מעדיפים להמנע מניתוחים לטחורים בהריון אם ניתן, ואם חייבים, אנו מעדיפים לא לנתח בתחילת ההריון, זמן בו להרדמה עלולה להיות השפעה על התפתחות העובר. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, הניתנים לשימוש גם בהריון. אם אין הטבה מספקת ומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. חג שמח.

ד"ר שלום. בחודשים האחרונים שמתי לב שישנה מעין גולה קשה במעי שלי לא קרוב לפי טבעת אבל אני יכולה לגעת בה. והיא לא גדלה והצצואה שלי יוצאת לפעמים עבה ולפעמים דקה. יש לציין שאני סובלת מכאבי בטן בבטן התחתונה מדי פעם ולפעמים יוצא לי ריר עם הצואה. לא יורד לי דם אבל הגולה הזאת קצת מפחידה אותי כי אני בת 17 והיפוכונדרית. יש לציין שיש לנו בעיה של טחורים במשפחה. האם זה נורמאלי שיהיה לי טחורים בגיל כזה? יש לציין שעברתי בדיקות לכאבי הבטן וברוך ה' הכל יצא תקין. והאם הריר בצואה נובע מהמעי הרגיז משום שגם זה בעיה במשפחה. אשמח לתשובה במהרה.

שלום רב, כעיקרון טחורים יכולים להיות גם בגיל 17. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפני שבוע וחצי עברתי ניתוח פיסורה. עדיין יש לי כאבים ודימום. רציתי לדעת אם זה טבעי ? כמה זמן יכולים הכאבים והדימום להימשך ? בנוסף, האם מומלץ להמשיך לשתות נורמלקס פעם ביום ? תודה מראש

שרונה שלום, כאבים יכולים להמשך לאחר ניתוח פיסורה בפרק הזמן שציינת, אולם מעבר לכן לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להמשיך לרכך יציאות, ואם יש ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום אני בהריון חודש שלישי , בת 40. יש לי טחורים חיצונים. אמרו לי שקוראים לזה טרומבוזה. מה זה אומר? והאם עד הלידה זה יעבור? דנה

דנה שלום, אם אכן מדובר ב"טרומבוזה" שפירושו קרישי דם שנוצרים בטחורים חיצוניים, אז קרישי דם אלו לרוב נספגים עצמונית בהדרגה בטווח זמן של כשבועיים- שלשה. טחורים כשלעצמם יכולים להחמיר בעת הריון מתקדם ולידה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם הסבל מתמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

נותחתי לפני שבןע ניתוח טחורים. בכל יציאה אני מדממת עדיין (כל האסלה מלאה דם) האם זה בסדר או שעלי לפנות לרופא? ממתינה לתשובתך המהירה תןדה

יפה שלום, דימום קל שכיח לאחר כריתת טחורים, אולם דימום מאסיבי שגורם לחולשה, סחרחורת וכד' מחייב פניה לחדר המיון. במקרה של ספק מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. החלמה מהירה.

שלום רב, אני גבר בן 30 וביומיים האחרונים אני מרגיש כאב עדין מאוד בפי הטבעת. היום הבחנתי בבלוטה קטנה באזור, וכשאני ממשש אותה אני חש שיש בתוכה גוש קטן. חשוב לציין שבניגוד לתמונות שראיתי באינטרנט כשחיפשתי "אבצס פריאנאלי", אצלי אין שום דבר אדום או מוגלתי. פשוט בליטה. אשמח לדעת מה זה יכול להיות ולאן עלי לפנות. רופא עור? תודה.

שלום רב, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא עדיין קיים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום אני סובל כבר תקופה ארוכה מפצע באזור פי הטבעת עם הפרשות. לאחרונה אובחן שזוהי פיסטולה פרי-אנאלית. הוצע לי לעבור ניתוח בו מוציאים את תעלת הפיסטולה, מחדירים חוט במקום התעלה ונותנים למקום להרפא כאשר בכל כמה ימים אני אמור להגיע לבית החולים כדי שימשכו מעט את החוט עד שהפצע יגליד לחלוטין. יש לי מספר שאלות: 1. אשמח לקבל פירוט לגבי הניתוח הנ"ל. 2. קראתי בפורום לגבי טיפול עם דבק פיברין/פקק קולגן אך נאמר לי ע"י הרופא שאבחן אותי כי אחוזי ההצלחה נמוכים מאוד וכי זה לא מתאים לי. אשמח לקבל מידע נוסף גם לגבי הטיפולים האלו. 3. מהם הסיכוני בניתוח שכזה? תודה

משה שלום, פיסטולה פריאנאלית היא תעלה, מעין "מנהרה", בין פי הטבעת לעור סביב פי הטבעת. אנו מחלקים את ההתייחסות הכירורגית שלנו לפיסטולות של פי הטבעת לפי היחס בין תעלת הפיסטולה למנגנון שרירי פי הטבעת. פיסטולות שלא מכירות כמות רבה של שריר, ניתן פשוט לחתוך, ניתוח שנקרא פיסטולוטומי, עם סיכון נמוך ושיעור הצלחה גבוה. פיסטולות שמכילות כמות רבה של שריר אסור לחתוך, שכן עלולה להגרם פגיעה ליכולת השליטה, ובמצב זה ישנם מספר פתרונות אפשריים. ישנם ניתוחים עם רמת סיכון מינימאלית ושעור הצלחה בינוני כגון פקק קולגן או דבק ביולוגי, ששיעור ההצלחה שלהם עומד על כ 50%, ישנם ניתוחים מעט גדולים יותר עם שיעורי הצלחה מעט גבוהים יותר וסיכון מעט יותר גדול (אך אינם פוגעים ביכולת השליטה) כגון LIFT או מתלה רקטום, וישנו ניתוח עם חוט סיטון חותך, שהוצע לך, שהוא בעל שיעור ההצלחה הגבוה ביותר, אך רמת סיכון לא זניחה של ירידה מסויימת ביכולת השליטה. אישית, אני נוטה להציע ניתוח זה בעיקר למי שנכשל בשאר האופציות, או למי שהפיסטולה שלו גבולית מבחינת כמות השריר המותרת לחיתוך. לשיקולך. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום, מזה מספר שנים שאני סובל מבעיית טחורים חיצוניים קשה. זה חוזר בערך כל חודש למשך שבוע לפעמים אפילו יותר. כתוצאה מזה אני סובל מכאבים חזקים ולפעמים דימומים. היציאות שלי בסדר. ובכל זאת זה בא כתוצאה של עמידה מרובה או ריקודים או הליכה שזה דברים רגילים במהלך היומיום. הייתי מטופל אצל מספר רופאים דרך קופ"ח מאוחדת ואפילו הגעתי למצב של ביקור דחוף במוקד רפואי וכל פעם נתנו לי משחה להרגעה או מלח לאמבטיה וזה רק מרגיע וזה חוזר. זה לא פותר את הבעיה. אני מעוניין לפנות לטיפול אצל רופא מומחה בנושא ולראות כיצד אפשר לפתור את העניין מהר ככל האפשר. הבעיה משפיעה עליי גם בעבודה וגם בתפקוד היומיומי. אשמח לעזרה בנושא. אני ממש מיואש וסובל. תודה מראש רוני

רוני שלום, אכן נשמע שבעיית הטחורים פוגעת באיכות חייך במידה ניכרתץ יחד עם זאת, אין סיבה ליאוש, שכן מדובר בבעיה רפואית הניתנת לטיפול על ידי ניתוח לכריתת הטחורים. הניתוח כרוך אמנם בתקופת החלמה לא קלה, אך שיעור ההצלחה שלו גבוה ושיעור הסיבוכים נמוך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם ידוע לך על רופא מומחה בנושא? כבר הייתי אצל כמה רופאים ואף אחד לא דיבר בכלל על ניתוח כולם הביאו משחה וזה רק מרגיע והבעיה חוזרת. אני שייך למאוחדת. והרופאת משפחה לא ידעה להמליץ. אשמח להמלצות בנושא. תודה

שלום רב, בבדיקת קולונסקופיאה נמצא כי "טחורים נצפו בתרגיל היפוך ברקטום". אודה על הסבר המשפט הנ"ל ומה משמעותו. תודה

שמשון שלום, משמעות הדבר היא שבבדיקת הקולונוסקופיה נראו טחורים פנימיים. תרגיל ההיפוך הוא פרט טכני של טכניקת הבדיקה והוא חסר משמעות. חשוב לציין שבדיקת קולונוסקופיה היא לא בדיקה שמיועדת לאבחן טחורים או בעיות בפי הטבעת, ועצם ההכנה לקולונוסקופיה יכולה לגרום לטחורים להראות יותר גרועים זמנית. אם הטחורים לא מפריעים לך, הם אינם דורשים התייחסות ספציפית. אם הם כן מפריעים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום דוקטור יש לי בעיה יש לי כל הזמן לילכלוך בפי הטבעת כמעט כל הזמן איך לפתור בעיה תודה

אלכסנדר שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, חולשת שרירי סוגרים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום דקוטור, רציתי לדעת האם אני יכול להמשיך לרכב על אופניים בעוד אני סובל מפיסורה וטחורים. האם זה מזיק? תודה.

גמיאל שלום, אין לשאלתך תשובה רפואית מוסמכת, אני לרוב ממליץ למטופלים עם פיסורה או למטופלים שעברו ניתוחים לפסיסורה או לטחורים להמנע מרכיבה על אופניים בתקופת ההחלמה, כי כסא צר של אופניים לוחץ ישירות על פי הטבעת, אולם זו האינטואיציה המקצועית האישית שלי ולא המלצה שבאה מהספרות הרפואית.

שלום רב, בבדיקת אנוסקופיה על ידי כירורג נכתב טחורים פנימיים ומספר פפילות היפרטרופיות. בדיקה תקינה. האם אכן אין צורך להוציאן?

אלון שלום, פפילות היפרטרופיות הן ממצאים שפירים שמלווים פעמים רבות טחורים פנימיים ואין להן משמעות קלינית. אם הכירורג הבודק לא העלה ספק באבחנה, וממצאים אלו לא מפריעים לך, אין צורך להסירם.

שלום, מזה יומיים יש לי דם בצואה, בקצה אחד, ולאחר מס' דקות זה צובע את מי האסלה, במים אדומים... יש לציין שעל הנייר בניגוב אין דם.. היו פעמים שהייתי סובלת מטחורים, ודם על הנייר היה מופיע, והיה עובר עם משחה. אבל אף פעם לא ראיתי דם בצואה ממש... התדירות לשירותים קצת גברה, אבל אני לא סובלת מכאבים.. וזה קצת מפחיד.. ממה זה נגרם? האם זה משהו שמצריך דחיפות של רופא ?

אני בת 36 ומקבלת טיפולים כימותרפים בשל סרטן השחלה עברתי בשלשה החודשים האחרונים 2 ניתוחים , אחד לכריתת שחלות והשני לכריתת רחם בלוטות לימפה ואומנטום. מקבלת כימותרפיה אחת לשלשה שבועות בשבועיים האחרונים אני סובלת מכאבים חזקים בפי הטבעת ודימום חזק עם קרישי דם. רופא הכירורג נתן לי משחת פוליקוטן שלא עוזרת בכלל. הדימום חזק והכאבים עזים. מה עושים?

שלום רב. צר לי לשמוע על מחלתך. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים עם קרישי דם, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום לך דוקטור מאחר ואני סובלת מעצירות שגרמה לי לפסורה, כל העצות המקובלות למניעה - שתיה מרובה, אכילת פירות וירקות,הליכה יויומית - כבר לא עובדות עלי, אני מבינה שאין מנוס אלא ללכת על אחד התכשירים המוצעים בשוק,על בסיס יומיומי. השוק מוצף ואני די מתלבטת בבחירת המוצר שיהיה גם יעיל וגם עמיד לשימוש לאורך זמן, אני מקווה שאני פונה לכתובת הנכונה , המון תודה,

ריקי שלום, מבחינתנו כל תוספי הסיבים (כגון בנפייבר, קונסיל, אגיוקור, ועוד), כל עוד אינם מכילים בתוכם חומרים משלשלים (כגון אגיולקס המכיל סנה), כמו גם מרככי יציאו סינטטיים על בסיס PEG (כגון פגלקס או נורמלקס) טובים לשימוש יומיומי לטווח ארוך, ואת מוזמנת להשתמש במה שהכי נוח לך מתוכם. מומלץ להקפיד של שתיה מרובה (לפחות 2 ליטר ליום) כהרגל.

בשבוע האחרון יש לי כאבי בטן חזקים ובחילה לפני ובזמן צואה.לפני כן נטלתי אנטיביוטיקה 10 ימים 3 פעמים בשבוע עקב דלקת אוזניים, האם זה קשור? מה לדעתך הסיבה?

עמי שלום, יתכן קשר בין טיפול אנטיביוטי לכאבי בטן ובחילה, ואם אכן הם קשורים, סביר שזה יחלוף תוך מספר ימים. אם אין הטבה ניכרת בפרק זמן זה מומלץ לפנות לרופא לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, בן 40. יצא לי לפני יותר מחודש טחור דיי גדול (מרגיש אותו לפעמים באיזור פי הטבעת - גודל של חצי זרת). פעם אחרונה שסבלתי מטחורים היה לפני 10 שנים ומאז עבר. באותו הזמן בערך התחילו לי כאבים מציקים בבטן התחתונה בצד שמאל עם הקרנות לגב (מעיין דקירות). האם יש קשר בין הדברים ?

בובי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני בשבוע 39 ויצאו לי טחורים מאד כואבים. האם אני יכולה להשתמש במשחה כלשהי ע"מ להקטין ולהקל על הכאב? כרגע אני מורחת רקטוצורין 4 פעמים ביום האם זה בסדר?

מיכל שלום, רקטוצורין זה בסדר גמור בסוף הריון. סביר שכשבוע- שבועיים לאחר הלידה תהיה הקלה. אם אין הקלה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. בהצלחה.

שלום לדר זמורה לגבי הטיפול באמבטיות חמות קראתי שכולם ממליצים על פעמיים ביום בין 5 ל10 דקות האם יש מניעה להשתמש בטיפול יותר מפעמיים ביום. אני לוקחת ניפנדין(גל )זה היום השני והכאבים פשוט לא מרפים, האם המשחה עוזרת יותר או שזה היינו הך. האם יש אפשרות למרוח משהו נוסף להרגעה ועוד משהו,האם יש חשיבות לאופן שבו מורחים את המשחה(להחדיר לתוך פי הטבעת או להסתפק במריחה קלה על פני השטח) המון תודה

גליה שלום, ניתן לעשות אמבטיות כמה פעמים ביום שרוצים ולכמה זמן שרוצים. ניפדיפין עובדת במנגנון אחר ולכן אמבטיות וניפדיפין הם לא היינו הך. נומלץ למרוח את המשחה 4 פעמים ביום ל 6 שבועות. את המשחה מורחים סביב פתח פי הטבעת ואין צורך להחדירה. אפשר בנוסף לרחת כדורים נגד כאבים דרך הפה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום בשיטוטי בפורומים השונים הקשורים לפרוקטולוגיה אני רואה שלמי שיש בעית פיסורה מטופל במשחה הקרויה ניפדיפין, לאחרונה הייתי אצל פרוקטולוג שאבחן פיסורה אנאלית,הוא רשם ליניפדיפין וכן משחה נוספת בשם טבעקוטן, הוא אמר לערבב בן שתי המשחות ולמרוח במקום, השאלה שלי מדוע קבלתי את המשחה הנוספת, יתכן ויש בעיה נוספת? תודה מראש

ריבי שלום, יתכן שההמלצה לשלוב 2 משחות אלו מבוססת על נסיונו של הכירורג הנ"ל בטיפול בפיסורה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, יש למרוח משחת ניפדיפין חיצונית 4 פעמים ביום ל 6 שבועות, ומרביתנו לא נוהגים בשגרה לטפל בפיסורה באמצעות טבעקוטן.

קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום ד"ר זמורה, אני בן 29, חולה קורהן, עם פיסטולה פריאנלית, מטופל בטיפול ביולוגי,וכתוצאה מכך הפיסטולה רוב הזמן יבשה.מעוניין להתנסות לראשונה ביחסים אנאליים. האם לדעתך הדבר עלול לגרום לנזק? תודה על תשובתך.

שלום רב, לא ידועה לי תשובה רפואית מוסמכת בספרות לשאלה זו, אולם לדעתי אין חשש ניכר לנזק משמעותי וארוך טווח בקיום יחסי מין אנאליים בנוכחות פיסטולה לא פעילה של מחלת קרוהן.

שלום רב. אני אדם בריא באופן כללי, רזה ועוסקת בספורט במידה ממוצעת (משתדלת ללכת לשיעורי פילאטיס או יוגה פעמיים בשבוע) ילדתי בלידה רגילה לפני כחצי שנה. לפני הלידה, בערך בשבוע 30 אובחנה אצלי ע"י כירורג כללי של קופת החולים פיסורה. טופלתי ע"י משחת ניפידיפרין לאחר כמה שבועות הכאב עבר. לאחר הלידה חזרה הפיסורה. שוב השתמשתי במשחה ולאחר כמה שבועות שוב הכאב עבר. לאורך כל התקופה אני מקפידה על תזונה עשירה בסיבים, מרככי צואה כגון שזיפים, נורמלקס לעיתים, המנעות מקפאין, מוצרי חלב, פירות הדר והרבה הרבה מים (אני מניקה). כמו כן מקפידה על היגיינת האיזור ועל אמבטיות חמות לפי הצורך. לפני כחודש חזרה הפיסורה והיא מסרבת לעזוב. חזרתי להשתמש במשחת הניפידיפרין וגם ניסיתי שלל משחות אחרות כגון: הממליס, אובליפיחה, ויטמין E, שמן לבנדר. ברוב ייאושי התחלתי גם בדיקור סיני. כל אלה או מי מאלה הצליחו לשפר את המצב אך לא לגמרי. בתחילה הכאב היה כמו סכין בחלק האחורי של פי הטבעת (כלומר לכיוון הגב) והופיע מייד לאחר היציאה ובמהלכה כמובן ועבר עם משככי כאבים ומשחות לאחר כארבע שעות לערך. כעת, הכאב מופיע כשעה לאחר היציאה והוא יותר מאופיין בתחושת אי נוחות מאשר דקירה, כאילו משהו תקוע והכאב בא בגלים. אני חושבת שמלבד הפיסורה יש לי גם טחור שיוצא בזמן מתן הצואה ואני מחזירה אותו בניגוב (כמובן עם צמר גפן רטוב במים חמימים ובלחיצות עדינות). יכול להיות שהכאב כרגע הוא מהטחור הזה ולא מהפיסורה? איך היית מציע לי להמשיך בטיפול מאחר ונדמה לי שניסיתי כבר הכל. ניתוח הכולל חיתוך פי הטבעת אינו בא בחשבון מבחינתי. תודה תודה תודה.

ליאת שלום, כאבים כפי שאת מתארת יכלים להגרם על ידי פיסורה אך גם על ידי טחורים, הפרעות בהרפיית רצפת האגן, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני צעיר בן 23, לאחרונה (כשבועיים) יש לי דימום רקטלי קל אך מופיעה בכל יציאה והוא מלווה בריר מוזר. כמות הצואה ירדה ולפעמים אני מרגיש שאני צריך לשרותים ולא יוצא כלום. לפני יומים אחלה לי מחלת חום (38.6 מלווה בשיעול לך ואוזניים סתומות). האם זה יכול להיות קשור? והאם זה מסוכן? (אני מאוד לחוץ) בתודה מראש אריאל

אריאל שלום, הסיכוי להתפתחות ממצא מסוכן כגון סרטן המעי הגס בגיל 23 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי שיתכן שתחלוף מאליה גבוהים בהרבה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. אם אין שיפור תוך מספר שבועות מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

היי ביום ג' הקרוב אני אמור לעבור ניתוח "שערה הפוכה" מהם השינויים לאחר הניתוח, זמן החלמה, האם אהיה כשיר לבצע פעולות רגילות כמו שעשיתי עד היום וכן הלאה?

יניב שלום, ישנן שיטות ניתוחיות שונות לטיפול בסינוס פילונידאלי, המכונה "שערה הפוכה", ואיני יודע לאיזה ניתוח אתה מתוכנן. ככלל, יש לניתוחים אלו תקופת החלמה, במהלכה סביר שתהיה מוגבל במידה כזו או אחרת בתפקודך. מידע כללי על סינוס פילונידאלימצורף למטה. בהצלחה. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

תודה על תגובתך אני קצת חושש מהניתוח, האם יש סכנות?

הבצקת ממוקמת בפרינאום אצל חולה סרטן בלבלב בטיפול כימוטרפי ואלבומין 2.7.בצקת בת שבוע מציקה לא מדממת ללא זיהום ללא חום אצל זכר בן 60.

שמואל שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, יתכן שבצקת זו היא חלק מבצקת כללית בשל רמת האלבומין הנמוכה. כדאי להתייעץ עם האונקולוג המטפל בעת הביקור הבא לטיפול. אם יש החמרה, אודם, כאבים וכו יש לפנות לחדר המיון לבדיקה.

אני בן 84, ניצול שואה . עקב גילוי סרטן מעי גס, נותחתי פעמיים, לראשונה ב1998 , בשנייה ב2009, בחלל הבטן בגלל גידולי סרטן, ללא גרורות וללא טיפול כימוטרפי אחרי אף אחד מהניתוחים. בפעם השנייה הניתוח הסתבך ובוצע ניתוח חרום. בגלל ריבוי ניתוחי בטן, אני נמצא בסכנה מוגברת לניקוב מעי בקולונוסקופיה ולכן, לפי עצת רופא, יש להמעיט בה ככל האפשר. לפני כמה שבועות פורסם בטלוויזיה, שצוות חוקרים בראשות דר' ק?אפ?לושניק בבי"ח סורוקה בבאר-שבע, פיתח בדיקת דם – כרגע עדיין בניסוי – שאמורה להחליף את הקולונוסקופיה המניעתית.  מה האמת בפרסום טלוויזיוני זה? האם הוא יכול להתאים לי? אם כן, איך יוצרים קשר עם דר' קאפלושניק ? האם אתם יכולים ו/או מוכנים/מורשים לעזור ביצירת הקשר עם צוות החוקרים הזה בבי"ח סורוקה? אם כן, אנא, עיזרו. אני מציין שהנני חבר בכללית ואולי זה יקל על הקשר עם בי"ח סורוקה?

מיכאל שלום, איני מכיר אישית את דר' ק?אפ?לושניק או את הבדיקה שפיתח, אולם אתה מוזמן לנסות לאתר אותו דרך סורוקה ולנסות להבין האם בדיקה זו יכולה להתאים לך. יחד עם זאת, מאחר שלמיטב הבנתי מדובר בבדיקה נסיונית, הייתי נזהר לוותר על קולונוסקופיה רגילה. למרות ניתוחי הבטן שעברת, ומבלי להכיר היטב את ההסטוריה הרפואית שלך, ככלל, שיקלול הסיכון מול התועלת בקולונוסקופיה נוטה לרוב בעד ביצוע הבדיקה.

שלום ד"ר, אני סובלת מזה כמה שנים מדימום וגרד אנאלי. לפני כשנה וחצי ביקרתי אצל פרוקטולוג שעשה לי בדיקה מעמיקה, ואמר שיש לי טחורים פנימיים, והוא לא ממליץ לי לעשות קשירה כי זה מאוד לא נעים.לפני הבדיקה האחרונה נתן לי משחה שלא זוכרת את שמה לשים באזור פי הטבעת שלא ממש עזרה. שאלתי אותו אם יוכל לתת לי משהו לגרד ולדימום, ואמר שאין קשר לטחורים הפנימיים ואם המשחה לא עזרה אז אין לו מה לתת.ילדתי לפני מס' חודשים והתופעות של הגרד כמעט ונעלמו, כעת התופעה חזרה ובגדול, סובלת מדימום מתמיד וגרד בלתי נסבל. אנא עזור לי, למי אוכל לפנות, או איזו משחה אוכל לקחת?

אסנת שלום, טחורים וגרד אנאלי הן 2 תופעות רפואיות שונות של פי הטבעת שיכולות להיות קשורות ביניהן או לא קשורות כלל. מידע כללי על 2 בעיות רפואיות אלו מצורף למטה. ב 2 המקרים, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם). מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום רב, מזה 10 שנים אני סובלת מטחורים (סמוך ללידה ראשונה התחילה התופעה) שטופלו תמיד ע"י נרות. לפני כחודשים כאשר הרגשתי כאבים בעת יציאה ולאחריה ונבדקתי ע"י פרוקטולוג, נמצאה פיסורה. טופלתי במשחה שנקראת ניפידיפין למשך שבועים, היתה הקלה , ולאחר שבוע מסיום הטיפול התופעה חזרה. כעת אני בעצת הרופא ממשיכה עוד שבועים של טיפול. האם אין מנוס מניתוח? האם ישנו טיפול נוסף שיכול לעזור במידה ומחזור טיפול זה יכשל אף הוא? תודה מראש גלית

גלית שלום, ראשית, אנו ממליצים לרוב להשתמש במשחת ניפדיפין למשך 6 שבועות גם אם יש הטבה קודם לכן. שנית, ניתן להשתמש בניפדיפין שוב ושוב אם זה עוזר. שלישית, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם כל זה לא עוזר ויש פגיעה ניכרת באיכות החיים, ניתן לנסות הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר הפנימי סביב פי הטבעת, פעולת מרפאה עם שיעורי הצלחה של כ 60-70%, או לשקול ניתוח לפיסורה, בו שיעורי ההצלחה סביב 95%. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אינני סובלת מקיבה קשה ולא מעצירויות. אך ארכוש תוסף סיבים עפ"י המלצתך - מניחה שלא יכול להזיק. תודה!

התחלתי טיפולי לייזר ובמסגרת הטיפולים נעשה לי טיפול ליד פי הטבעת. מיום למחרת אני מרגישה יציאות אויר מפי הטבעת בתדירות גבוהה. האם יכול להיות שזה כתוצאה מהטיפול והאם זה אמור לעבור או שמשהו נפגע? האם יש צורך להבדק אצל רופא פרוקטולוג?

חגית שלום, טיפולי לייזר לנגעים עוריים סביב פי הטבעת לא אמורים לשנות את כמות הגזים הנוצרים ולא את יכולת השליטה בהם. אם התופעה נמשכת, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

אני סובל שנים רבות מבעיה של דימום טחורים, מטופל על ידי זריקות אני בן 62 לפני כחודש היה ההמוגלובין שלי 13.4 ואתמול 9.6 אני עוסק הרבה בספורט , ובעסוקי עצמאי. הובהר לי כי רק ניתוח יעזור אולם אני מעדיף לנסות עוד שיטות. האם ידוע לך על שיטות אחרות לבד מקשירה. שמעתי על קרור הטחורים או לייזר. מה דעתך? ומה אתה ממליץ?אני נוטל אגיולקס ונרות

כרמי שלום, צריבת בסיסי הטחורים בלייזר עובדת באותו עיקרון של קשירת טחורים או הזרקת חומרים מכווצים, תוצאות הטיפול דומות, כמו גם הסיבוכים הפוטנציאליים (הנדירים). קרור טחורים אינה שיטה מקובלת. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, וככלל ניתן לומר שככל שהטיפול מתון יותר, התוצאה פחות טובה, וההתאוששות יותר קלה, ולהיפך. שיעור הסיבוכים נמוך בכל השיטות המצויינות למטה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

ערב טוב דקטור עודד בשלושה ימים האחרונים התחלתי להרגיש מין סוג של רעידות או רטט באזור פי הטבעת או אולי קצת מתחת לפי הטבעת אני לא בטוח זה מאוד מציק ומאוד מפריע לריכוז בזמן למידה ומופיעה בתדירות של כמעט כל 7 דקות..רציתי לדעת עם זה אולי סימפטום לקרוהן ? או משהו אחר? ..או שאולי אני רק צריך לחקות שזה יעבור . אני בן 21 מתאמן וכמעט תמיד בריא אין לי כאבי בטן או שילשולים או כל דבר אחר(הרעידות לא מלוות בכאב או בדימום) בתודה אבי

אבי שלום, תלונתך על רעידות בריזור פי הטבעת אינה מכוונת כשלעצמה לבעיה רפואית ספציפית. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התופעה נמשכת, ומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

בוקר טוב אבי, מצאתי את ההודעה שלך בפורום כי חיפשתי מידע על תופעת הרעידות באזור פי הטבעת שהתגלו אצלי לאחרונה. תהיתי אם יצא לבדוק מה פשר התופעה ו/או האם עברה? תודה, אביבה

טומוגרפיה של הבטן: לאחר הזרקת חומר ניגודי, שינויים אינטרסטיציאליים בבסיסי ריאות, הדגמה תקינה של הכבד,טחול,לבלב,אדרנלים,כליות. ציסטה קורטיקלית בכליה שמאלית. אין עדות לבלוטות לימפה מוגדלות בחלל צפק אחורי ציפיקי ואגן. כיס שתן עם גבולות סדירים. בלוטת ערמונית מוגדלת. דיברטיקולים בקולון יורד וסיגמה שינויים טרשתיים באאורטה ועורקים איליאקליים. ממצא סקלרוטי בגוף חוליה l2 עם סימני שבר דחיסה, מ: שינויים אינטרסטיציאליים בבסיסי ריאות, דיברטיקולוזיס בלוטת ערמונית מוגדלת שבר דחיסה בגובהl2 חשוד לשבר פתלוגי. בירור נוסף לשלול מליגננסי??.. מה זה אומר? בבקשה עזרה דחופה בהבנת הממצאים!

חגית שלום, קצת קשה להתייחס לתשובת CT באופן רצחני מבלי לדעת בגין אילו סימפטומים, הסטוריה רפואית או ממצאי בדיקה גופנית בוצע ה CT. בעיקרון, מבחינת המעי, דיברטיקולוזיס מתייחס לשינויים שפירים במבנה המעי הגס, שבחלק גדול מהמקרים אינם גורמים לשום סימפטומים, ובחלק יכולים לגרום לדלקות חוזרות או אי נוחות מקומית. הממצא העיקרי הוא שבר בחוליה בגב, שסיבתו לא ברורה, והוצע להמשיך בירור בגינו. מומלץ לפנות לרופא שהפנה אותך לבדיקה להכוונת המשך הטיפול.

יש לי פיסורה הייתי אצל פרוקטולוג והוא הביא לי משחה ניפדיפין אני משתמש בה ואתמול התחלתי לקחת פגלקס נטורל כף אחת ביום בערב רציתי לדעת איך הפגלקס נטורל והאם הוא יעשה לי יציאה טובה?תודה על ההקשבה

דביר שלום, פגלקס נטורל הוא מרכך יציאות סינטטי שניתן להשתמש בו גם לטווח ארוך. יש ללמוד לבד את המינון המתאים לך, כך שיציאה תהיה רכה- משחתית אך לא שלשולית. יש להקפיד על שתיה מרובה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום אני סובל מגרד מתמשך ככל הנראה כתוצאת דליפת צואה. המליצו לי על מגבות הגייניות שגורמות שהאיזור ישאר יבש ונקי אני פשוט מתבייש לשאול בבית מרקחת מאחר והעניין מביך אם תוכל לעזור לי.

בשופרסל מוכרים "מגבוני נייר טואלט לחים" (נשטפים באסלה). עשוי לעזור לך.

שלום רב, מטופל בן 71 לאחר low anterior resection בשנת 84' בשל גידול ממאיר בחלחולת. מתלונן על כאבים כרוניים בבטן תחתונה ועצירות כרונית קשה. כיום ללא לקיחת משלשלים/חוקן וגם לעיתים בעזרתם ללא יציאה. שרוי בדיכאון עמוק בשל הסבל הרב בו הוא שרוי. בדפקוגרפיה ומונומטריה נמצאה הפרעה בהתרוקנות מעל אזור ההשקה הנמוכה. בעבר לא נמצא פיתרון רפואי לשחרור ההידבקויות באיזור הניתוח ולהקלת הסימטומים. האם כיום ישנו פיתרון ניתוחי או אחר

ישראל שלום, מהודעתך ניתן להתרשם מהסבל הרב, אך לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה סובל המטופל הנדון ומדוע. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום , אני סובל למעלה מחודש מפיסורה בפי הטבעת שהיתה מלווה בדימום וכאבים הלכתי לפני כ3 חודשים לרופא כירוג והוא נתן לי שתי משחות אחת נקראת עזרקאין והשניה דרמובט שלא עזרו לי ולא הועילו לי בכלל לאחר מכן הרופא משפחה שלי אמר לי לפנות לפרוקטולוג ופניתי דרך הקופה שלי לד"ר דן סקוט והוא אמר לי שמדובר בפיסורה ונתן לי משחה בשם 0.2% NIFEDIPINE שעזרה לי להפסיק את הדימום ואת הכאב ביציאת צואה אך יש לי כאבים עזים כמין דקירות מחט מכאיבות במיוחד שאני ממש מתפתל מכאב כבר למעלה משבועיים ולאחרונה אני גם לא ישן בלילות בצורה סדירה בגלל זה ואני מרגיע את הכאבים רק עם כדור אדוויל וכל 8 שעות שפג השפעתו של הכדור עוזרים הכאבים העזים ניסיתי למרוח משחות כגון אלוורה ווזלין ובייבי פסטה ואני שוטף את האזור ע"י זרם מים חזק ברצוני לשאול כמה שאלות א. מה ניתן לעשות כדי להפחית את הכאבים העזים ? [אני פשוט לא מתפקד כבן אדם נורמלי]ב. האם המשחה שד"ר סקוט המליץ לי טובה ? היא לא מפחיתה לי את הכאב .. ג.אלו משחות טובות ומרגיעות את פי הטבעת ופיסורה ? ד. שמעתי על משחה בשם רקטוג`סיק האם היא מוצלחת מהמשחה שציינתי לעי"ל ?

נתנאל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. משחת ניפדיפין היא משחה מקובלת לטיפול בפיסורה, ועיקרון פעולתה הוא הרפיה של שריר הסוגר הפנימי סביב פי הטבעת. רקטוג'סיק מכילה חומר אחר, הפועל באותו עיקרון.בנוסף, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם משחות אלה לא עוזרות בטווח של כשבועיים- שלושה, ניתן לחשוב על טיפולים פולשניים לטיפול בפיסורה, כגון הזרקת בוטוקס, או ניתוח לטיפול בפיסורה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, לפני כחודש וחצי התחלתי להרגיש תחושה מוזרה בפי הטבעת (הרגשה כאילו סתום שם),זה לווה גם בגרד בנרתיק, וחוסר נוחות כשאני יושבת. כמעט ולא מגרד לי (רק מדי פעם, לא באופן חריג אין לי דימומים וגם היציאות שלי כרגיל, אולי קצת קשות יותר. המצב קצת השתפר וחוסר הנוחות מופיע רק מדי פעם, זה בא והולך יש ימים שכן מציק לי ויש ימים שגם ממש לא. הייתי אצל רופאת משפחה שבדקה לי ואמרה שהיא לא רואה שום בעיה והפנתה אותי לפרוקטולוג. אני לא ממהרת ללכת ולעשות את הבדיקה הלא נעימה של הפרוקטולוג . מה לדעתך עלי לעשות? האם חייב לעבור בדיקה חודרנית?

שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני בן 19 ולפני כשנה הלכתי לרופא כירוגיה כללית כדי שיבדוק אותי וראה שיש לי טחורים, נתן לי טיפול ולאחר כמה זמן חזרו הטחורים. רפואת המשפחה שלחה אותי לפרוקטולוג מומחה ואמרה לי שלפני הבדיקה אני צריך לעשות חוקן. שאלותי מה זה חוקן? חייבים לעשות? ולמה הטחורים כל הזמן חוזרים לי ולא נעלמים לאחר שימוש במשחה? תודה מראש!

קובי שלום, חוקן הוא נוזל בכמות לא רבה שמחדירים לבד בעדינות רבה לפי הטבעת בעזרת בקבוקון עם פיה מיוחדת, ולאחר מכן מרוקנים את הנוזל הזה בשירותים, בכדי לנקות את הרקטום התחתון לקראת הבדיקה. הצורך בחוקן נקבה פעמים רבות לפי הרוטינה המקומית של המרפאה הפרוקטולוגית אליה הופנית, ומה מתוכנן להתבצע בבדיקה זו.