פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום רב, אני בת 35 ומאז ההריון הראשון(לפני 11 שנים) אני סובלת מטחורים שלא הפריעו לי ולמדתי "לחיות "איתם. מדי פעם יש לי בעיות ביציאות וזאת כמובן בהתאם לשינוי הרגלי אכילה. לאחרונה לפני מס'ימים הופיע לי גוש קטן באזור פי הטבעת שאם אני נוגעת בו הוא כואב. אודה בבקשה לעצתך מה עלי לעשות.תודה

אור שלום, ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס סביב פי הטבעת, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם תהיה החמרה ניכרת טרם בדיקתך יש לפנות לחדר המיון.

שלום, לפני כשבוע עברתי טיפול קשירה( קשירה אחת וראשונה), בשל מצב שאובחן ע"י הרופא כ"טחור צצדי שמאלי גדוש+רירית רקטום רופסת צנוחה". מלבד כאב קל ביום הראשון ומעט דימום קל שנפסק לאחר יומיים הכל עבר בסדר. אני מרגישה בסדר, ופעילות המעיים שלי רגילה. הבעייה היא שעכשיו- שבוע לאחר הפרוצדורה, אני לא שמה לב לשינוי כלשהוא במצב: עדיין לאחר יציאה, אני רואה רקמה צנוחה בתוך פי הטבעת.... אולי רק טיפה פחות גדולה ממה שראיתי לפני הקשירה. האם זה הגיוני? האם ייתכן כי למעשה הקשירה לא שינתה דבר? אציין כי לא התאמצתי בשרותים לאחר הקשירה, ולא הבחנתי בגומייה שנושרת, וגם היציאות היו רכות וחלקות ללא מאמץ מיוחד. איך אפשר לטפל במצב של צניחת רירית קלה? האם קשירות לא מספיקות? הרופא אמר לי לחזור לביקורת רק לאחר 3 שבועות מיום הקשירה... מה לעשות? ( ושוב אציין כי לרב אין לי עצירות כלל, אני לא מתאמצת ולא יושבת זמן ממושך בשרותים...). ושאלה נוספת: האם מותר לי להשתמש בנרות רקטוצורין או פרוקטוגלבנול לאחר שבוע מיום הקשירה? תודה

שיר שלום, קשירת טחורים יוצרת מעין פצע באתר הקשירה, אשר נרפא בהדרגה ויוצר צלקת מקומית, אשר היא מכווצת במידה מסויימת את הטחור. תהליך זה אורך פחות או יותר 6 שבועות, וקודם לכן קשה לקבוע את תוצאות הטיפול. יש לציין כי לקשירת טחורים אין 100% הצלחה, ובמידת הצורך ניתן לחזור על הפעולה, או לבחור בפעולה כירורגית אחרת לטיפול בטחורים. מעט מידע כללי על קשירת טחורים: טחורים הם מעין "כריות" המכילות כלי דם קטנים מרובים, הנמצאים בתעלה האנאלית (פי הטבעת), ובאופן תקין משפרים את יכולת האטימה של פי הטבעת. לכל אחד מאתנו 3 קבוצות של טחורים – שניים בצד ימין ואחד משמאל. כאשר הטחורים מאבדים את המיקום התקין שלהם, בדרך כלל כתוצאה ממאמץ מתמשך ביציאה, הם יכולים לגרום לסבל המתבטא בדימום, כאבים ואי נוחות, והתבלטות של רקמות טחורים דרך פי הטבעת. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ (מטופלים רבים בוודאי עברו בדיקה זו קודם לכן במרפאה). כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. סיבוכים אפשריים כתוצאה מקשירת טחורים קשירת טחורים היא פעולה שגרתית המבוצעת בתדירות גבוהה על ידי רופאים המתמחים בתחום זה. הפעולה בטוחה למדי ושעור הסיבוכים בה נמוך. לעתים נדירות מופיעים בכל זאת סיבוכים, ויש להיות מודע להם. • כאב שכיח כי לאחר קשירת טחורים יש כאב קל ותחושת אי נחות למשך מספר ימים. במידת הצורך ניתן לקחת משככי כאבים פשוטים כגון אקמול ואופטלגין. לא מומלץ ליטול משככי כאבים המכילים אספרין או כאלה המעקבים את קרישת הדם, כגון נקסין, נורופן, אדויל, מוטרין וכדו'. אם מופיע כאב עז שלא מגיב לטיפול פשוט, יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון. • דימום שכיח כי מספר ימים לאחר קשירת הטחורים, בעת שהאיזור הקשור נושר, יש דימום קל, לעיתים ללא קשר ליציאה. אם מופיע דימום מאסיבי, שגורם לתחושת חולשה, סחרחורת וכדו', יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון. אם הנך נוטל תרופות המעכבות את קרישת הדם, כגון אספירין או קומדין, אנא הודע זאת לרופא המטפל טרם קשירת הטחורים. • זיהום זיהום באיזור פי הטבעת לאחר קשירת טחורים הוא נדיר ביותר. אולם אם מופיע חום מעל °38 מלווה בכאב עז ולעיתים קושי במתן שתן יש לפנות לחדר המיון בהקדם. לאחר קשירת הטחורים, חשוב להיות במעקב של הרופא המומחה בתחום זה, בכדי להעריך את יעילות הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, לפני כשנה וחצי הייתה לי עצירות, לחצתי חזק מידי, ונוצרה לי פיסורה וטחור. אחרי תקופה של כאבים בלתי נסבלים עברתי ניתוח בלון, שכעבור שבועיים אמנם הקטין משמעותית את הכאב הממושך לאחר השירותים, אך במקרה שהצואה לא רכה ברמה של שלשול הכאב הוא תופתי. השתמשתי בכל התרופות הקיימות (משחות, קרמים, קצף רקטלי וכו) ולא עזר. לפני כחודש הפרוקטולוג שמטפל בי קבע שהכאבים הם תוצר של טחורים ולא של פיסורה, שנבראה לחלוטין (רופא נוסף חשב אותו הדבר). הטחורים, שהיו חיצוניים, נקשרו, הכאבים היו מזעזעים, ולאחר יומיים, ולמרות שהיו לי יציאות הכי רכות בעולם, שלושת הקשירות נפלו והותירו לי המון דלקת. השתמשתי שוב בקצף לתקופה של יותר משבועיים פעמיים ביום, ומלבד זה שאין דלקת, המצב אותו הדבר. חזרתי לרופא והוא קבע שהכאבים עכשיו נוצרו עקב פיסורה שנוצרה עקב קשירת הטחורים, שלא צלחה. המוצא כעת, כפי שהוא אמר לי, זה לחזור לניתוח בלון. אך לי נמאס כבר שפעם אחת פיסורה הורגת אותי ופעם אחת אלו הטחורים וחוזר חלילה, ואני רוצה בניתוח אחד לעשות גם בלון וגם כריתת טחורים. מפאת העובדה שרובם ככולם חיצוניים (כעת, לאחר הקשירה, אני סבור שכולם חיצוניים לפי מה שהרופא אמר) אני רוצה להיות מוכן לקראת שבוע הבא ולדעת האם הדבר אכן ניתן לביצוע, כמה זמן ההתאוששות (הניתוח ייעשה בסורוקה או אסותא, על ידי אותו רופא מתחילת התהליך), ומה הסיכויים לחזור למצב שבו אני יהיה שוב נורמלי. אציין שמאז לפני שנתיים עברתי לתזונה צמחונית, אני עושה כושר חמש פעמים בשבוע, היציאות שלי רכות באופן של קבע, ואני לא חושב שמה שגרם להתחלת הסיפור הזה יישנה. אשמח לתגובה מהירה תודה

קראתי את ההודעה שלך ראשית שתרגיש טוב, שנית לא הפסקתי לצחוק (בקטע חיובי) אתה מתאר את הבעיה אולי שלא בכוונה בהומור, והצע להמשך, עם קבלת טיפול רפואי הולם נסה לשלב דיקור סיני זה יכול לסייע (קופות החולים מציעות היום שילוב של טיפולים אלטרנטיביים במרפאות קשורות) תרגיש טוב

הייתי קובר את עצמי ממזמן עם הבעיה הזאת. גידול במוח כבר נראה הרבה פחות מפריע.. על כל פנים, אשמח להתייחסות יותר מפורטת לשאלות האחרונות: "אני רוצה להיות מוכן לקראת שבוע הבא ולדעת האם הדבר אכן ניתן לביצוע (בלון + כריתה במכה אחת), כמה זמן ההתאוששות (הניתוח ייעשה בסורוקה או אסותא, על ידי אותו רופא מתחילת התהליך), ומה הסיכויים לחזור למצב שבו אני יהיה שוב נורמלי." אני מצטט את עצמי, כמובן, כי אני מלכת אנגליה והשם גל הוא שמי החמישים וארבע.

גל שלום, בעיקרון ניתן לשלב ניתוח לפיסורה וניתוח לטחורים באותה פעולה, אם יש אינדיקציה לכך, וניתן להרפא ממחלות פי הטבעת של טחורים ופיסורה "ולהיות שוב נורמאלי". מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כפי שציינת, חשוב לשמור על ריכוך יציאות לטווח ארוך על מנת לשמור על תוצאות הניתוח. בהצלחה.

שלום ד"ר זמורה, בשל כאבים שלושה שבועות וצריבה באיזור פי הטבעת פניתי לכירוג. בבדיקה (שבוצעה בצורה אגרסיבית וחסרת רגישות שהותירה כאב רב וממושך אך זה לא לפורום הזה) טען הכירוג שזו פיסורה אחורית וביקש לטפל במישחת ניפדיפין 0.2%.הבדיקה לא בוצעה עם מיכשור כלשהו שאלותי: 1. האם יש משמעות ל % למשל 0.4% יותר מומלצת? 2. האם הבדיקה לפיסורה צריכה ליהעשות עם מכשור כלשהו או רק עם אצבע (מתנצל על התיאור) 3. אני משתמש 48 שעות ואיו שיפור, תוך כמה זמן אמורים להרגיש בשיפור כשהמשחה מסייעת בריפוי הבעיה, האם זה סימן לכך שהמשחה לא תעזור אני חייב לציין שמעולם לא סבלתי מעצירויות או בעיה ביציאות זה נפל עלי פתאום. 4. תוך איזה פרק זמן אתה ממליץ לגשת להתייעצות עם כירוג במידה ואין שיפור והכי חשוב מה צריך לוודא עם הכירוג מבחינת צורת הבדיקה /מיכשור? תודה רבה יניב

יניב שלום, צר לי לשמוע על חוויתך. אין הוכחות שמשחת ניפדיפין בריכוז 0.4% יעילה יותר מריכוז של 0.2%, והריכוז שקיבלת הוא ריכוז מקובל וסטנדרטי. לרוב אם המשחה פועלת את פעולתה, צריך להרגיש שיפור ניכר בטווח של כשבועיים, ואם אין שיםור כזה, מומלץ לפנות לכירירג לשקול המשך טיפול. מומלץ שיהיה מומחה בכירורגיה קולורקטאלית ופרוקטולוגיה, האמון על טכניקות הטיפול השונות בבעיה זו. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום ב 30.9.11 ילדתי בלידה טבעית היה קרע עמוק בנרתיק שנתפר. לאחר הלידה היתה לי דליפת גזים וביצעתי בדיקת לחצים רקטלית שהראתה לחץ נמוך בסוגר הרקטלי וכן עשיתי אולטרסאונד שלא הראה שום קרע בסוגר רקטלי או פרינאום הרופאה שעשתה אולטרסאונד אמרה שאולי רק כמה סיבים נקרעו ולא ממש הסוגר ובגלל זה אולי היתה דליפת גזים. בלי קשר גם עשיתי פיזיותרפיה לרצפת אגן עם ביופידבק ששיפרה דליפת הגזים ודליפת השתן הקטנה שהיתה לא תירגלתי המון אך עם הזמן שני הדברים עברו. כעת עברו כמעט שנתיים ועוד 3 חודש אמורה בע"ה ללדת האם אוכל ללדת רגיל? הרופא רצפת אגן אמר שדליפת הגזים שהיתה [אפילו שחלפה] מעידה שבודאות היתה פגיעה בספינקטר הרקטלי-האומנם נכון????? ואמר ללדת בקיסרי כי יש סיכוי מוגבר לקרע רקטלי עקב הנל ואילו הרופא המומחה להריון אמר שהיום הוכיחו שאין קשר בין אישה עם קרע רקטלי עקב לידה לסיכוי מוגבר לקרע בלידה הבאה מה דעתך?? אני מבולבלת מהדעות השונות תודה וסליחה על האורך שרה

שרה שלום, העובדה שקיבלת 2 דעות שונות משני מומחים בתחום מעידה כי אין כיום דעה אחידה או הוכחות לכאן או לכאן בשאלה האם חובה ללדת בניתוח קיסרי לאחר לידה קודמת עם חשד לנזק לשרירי הסוגרים. מכאן, ששתי הדעות לגיטימיות, ולצערי, לאחר שהשיקולים לכאן או לכאן יוסברו לך, תצטרכי להכריע בסוגיה זו בעצמך. אישית, כמומחה שמטפל בפגיעות בשרירי הסוגרים בעת הצורך, הייתי ממליץ ללדת בלידה קיסרית ולהפחית את הסיכון לפגיעה נוספת בשרירים למינימום. אבל כאמור, זו רק דעתי האישית, ושתי הגישות אפשריות.

שלום רב,אני בת 22 ולפני חמישה עשר יום עברתי ניתוח בשיטת PPHבשל פרולפס רקטאלי וטחורים.מבחינת הכאב שלאחר ניתוח המצב משתפר אך מאד מדאיג אותי שלאחר כל יציאה קיימת צניחה של הרירית ותפיחות (למעשה כמו לפני הניתוח).האם התופעה מוכרת וזהו המהלך התקין או שחלילה הניתוח לא צלח?תודה מראש על תשובתך.

הי, אפשר לשאול אותך קצת על הניתוח? ( אני מועמדת לעבור אותו אבל חוששת), תוכלי לכתוב לי למייל שלי? [email protected]

יעל שלום, שבועיים לאחר הניתוח קשה עדיין לקבוע את תוצאתו, והייתי ממליץ להעזר הסבלנות עוד כחודש. אם לאחר מכן נמשכת הצניחה, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

אני בת 31,אמא ל-3. לאחרונה(לפחות כחודש),אך גם בתקופות רחוקות יותר, אני מרגישה במשך היום,בעיקר בשעות הבוקר לחץ בבטן,לא תמיד יש יציאה.הבטן לפעמים קצת נפוחה בהרגשה ובניגוב שמתי לב לריר צהבהב או שקוף. לפי מה שקראתי זה מתאים למעי רגיז. האם מומלץ לעשות איזושהי בדיקה/בדיקות? ואם כן - אלו בדירות מומלץ לעשות? יש לציין כי לאחרונה עשיתי בדיקת דם והיא יצאה תקינה.תודה על ההתייחסות.

אני רוצה להוסיף כי לא בכל יום אני מרגישה ממש לחץ בבטן. יש ימים שיותר ויש ימים שפחות או שבכלל לא. בדר"כ כשלא אז גם הניגוב יותר נקי. שוב תודה.

דנה שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ואין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. הכלליות, התלונות שאת מתארת לא נשמעות ספציפיות, וסביר שהסיכוי שתלונותיך נובעות ממחלה מסוכנת נמוך. אם הסימפטומים פוגעים באיכות חייך במידה ניכרת, או אם את לא רגועה, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

היי דוקטור, ביצעתי ניתוח פיסטולה שחוצה דרך 2 סוגרים. מהלך הניתוח: פתח חיצוני אחורי פתח פנימי קו האמצע אחורי. כריתת הפתח החיצוני, הועברה קנולה בין הפתחים לאחר זיהוי H2O2 ניקוי מסלול בכפות. העברת SETON והשארתו רפוי. חבישה עם סופנטול. מה הסיכון של הזדהמות. האם זה השיטה הטובה ביותר לסוג זה של פיסטולה? תודה מראש, אבי

אבי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. יחד עם זאת, חשוב לציין שניתוח מהסוג שעברת לא מתקן לרוב את הפיסטולה לחלוטין, אלא מונע זיהום של הקרמה סביב עקב הפיסטולה, וסביר שתזדקק בעתיד לניתוח כזה או אחר לתיקון הפיסטולה. מידע על שיטות הטיפול העיקריות מצורף למטה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. שיטה חדשה נוספת היא קשירת תעלת הפיסטולה במרווח בין שרירי הסוגרים (LIFT), מבלי לחתוך שרירים אלו. מדובר בשיטה חדשה יחסית, שהנסיון בה רק מתחיל להצטבר, אולם התוצאות הראשוניות מעודדות.

לפני כשנה החלו לי דימומים+כאבים בפי הטבעת הייתי אצל אין ספור כירורגים כולל שני פרוקטולוגים מומחים (אחד מהם הוא ד"ר זיו מאסף הרופא), שאף ביצע אולטרסאונד של פי הטבעת אך לא נמצאה הסיבה (אין לי לא פיסורה ולא טחורים) בינתיים הדימום פסק אך הכאבים לא, אני מקפידה לשטוף אחרי כל יציאה אך הכאב ממשיך אני כבר לא יודעת למי לפנות אולי יש לך משחה להציע לי יש לי חשש שמא משהו לא נלקח בחשבון ואולי יש לי איזה גידול שאף אחד לא עלה עליו לאחרונה אני מרגישה שבלוטת הלימפה במפשעה גדלה אודה על יעוץ מהיר

מדי שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כמו כן, אין בידי את כל הבדיקות שעברת, בכדי לומר אם כדאי להוסיף בדיקה כזו או אחרת. אציין רק שנבדקת על ידי מומחה ותיק ומנוסה לכירורגיה קולורקטאלית.

שלום רב, אני בחורה בת 30, ברקע קרוהן במצב יחסית טוב ובעברי פרוקטיטיס ופיסורות שחוזרות ונשנות, לרוב על רקע קשיי התרוקנות, כי לאחר היציאות אני נאלצת לשבת בזווית מסוימת על מנת לאפש/ר ליתר הצואה שנשארה, לצאת. פניתי לפרוקטולוג והוא הפנה אותי לפרוקטולוג מומחה יותר (פרופ' גולדמן) ולאחר בדיקה הפרופ' הסביר שטונוס השרירים תקין, אבל יש בעיה של סינכרון. הוא כתב שיש בעיית התרוקנות קשה והסביר לי שיש צואה שנאגרת כמו במעין כיס כי כאמור, אין סנכרון בין השרירים והצואה לא יוצאת באופן נורמלי. יש לציין שאיני סובלת מעצירות, לאחרונה אפילו שלשולים אחת ליום, אבל הבעיה היא כרונית ומלווה אותי מעל שנה. הרופא אמר שפיזיותרפיה של רצפת האגן לא תועיל לי והציע שאקח במשך חודש טיפול בחוקנים מסוימים יום-יום, טען שאינם גורמים להתמכרות. באתי לבית המרקחת והופתעתי לגלות שמדובר בחוקנים שמיועדים לעצירות, שכתוב שהם עלולים לגרום לתלות, שהם מיועדים לעצירות קשה או לפני פעולות שדורשות ניקוי מעיים וכו'. ממש לא נראה לי פתרון כזה והפחד שלי שבסוף עוד יהיה לי מעי עצל ואסבול מעצירות כי הגוף לא יוכל בלי החוקנים. מה בכ"ז ניתן לעשות במצבי? תודה!

דניאלה שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כמו כן, איני יודע באיזה חוקנים טופלת, כך שלא אוכל להגיב על כך. אציין רק שנבדקת על ידי מומחה ותיק ומנוסה לכירורגיה קולורקטאלית.

ד"ר שלום.אני בת 47 עם עבר של טחורים שהופיעו אמנם מזמן בגלל לידות.אבל פה ושם מזכירות שהן עדיין קיימות.רציתי לשאול האם טחורים פנימיים יכולים להפוך למשהו מסוכן בעתיד כמו גידול חלילה.לפני שנתיים בדיוק עברתי קולונוסקופיה אמנם ממליצים אחרי גיל 50 אבל היקדמתי את הבדיקה בגלל ברזל נמוך.הבדיקה יצאה תקינה למעט מימצא על טחורים.אני יודעת שאם אין עבר סרטני במשפחה כדאי לעבור בדיקה שכזאת כל 5 שנים.האם לדעתך כדאי שאעשה שוב את הבדיקה??סהכ עברו שנתיים.הטחורים לא ממש מפריעים לי אלא רק מדי פעם באמת בתקופת עצירויות קצת זה מציק אבל אני נעזרת במשחה וזה עובר.סליחה על אורך השאלה ותודה על עזרתך.אורית

אורית שלום, טחורים אינם הופכים לגידולים ממאירים ואינם מגבירים את הסיכון ללקות בסרטן. כעיקרון, את צריכה כנראה מעקב קולונוסקופי שגרתי, ואם אין שינוי בסמפטומים שלך, והבדיקה הקודמת היתה תקינה לחלוטין, מרווח של 5 שנים הוא סביר. לגבי הטחורים, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס.

שלום רב, רציתי לדעת האם קשירה יכולה להוות פתרון למצב של צניחת רירית הרקטום- צניחה קלה? ( באבחנה רשמו 2 רופאים צניחת טחורים ובאנגלית השתמשו במונח: mucosal prolapse). קלינית: אין דימום בכלל. גם לא קל. וגם לא היה. היה רק ארוע בודד -לפני 5 חוד' -של צניחת רקמה כלשהי, שחזרה פנימה מיידית- בעת מגע קל מאד עם היד. מאז- ועד היום: לא התרחשה אף צניחה נוספת. כעת: אין צניחה- גם לא בעת או לאחר פעילות מעיים. העניין היחיד: ניתן לראות רקמה מבצבצת מתוך פי הטבעת בעת בדיקה. הרקמה לא יוצאת מפי הטבעת. אלא נמצאת בתוכו- אך נראית לעין. מה בדר"כ מתוך ניסיונך אתה נוהג להמליץ במצב שכזה? 2 כירוגים אמרו לי שכאשר מדובר בצניחת רירית- טיפול בקשירות לא מתאים- כי הוא עוזר רק לטחורים פנימיים אשר מדממים, ולא פותר בעייה של צניחת רירית. אחד מהכירוגים המליץ על מעקב בלבד, ואילו הכירוג השני- על pph. דווקא רופא גסטרואנטרולוג שהוא גם פרוקטולוג,( שהוא זה שביצע את כל הבדיקות טרם הפנה אותי לכירוג, קרי: מנומטריה, דפקוגרפיה, קולונ' קצרה), אמר כי ניתן לטפל בקשירות, או לא לעשות כעת דבר, ורק להיות במעקב. אמקד יותר את השאלה העיקרית שלי: האם נכון הדבר שקשירות הן לא הטיפול המתאים/טיפול הבחירה לצניחת רירית, ושיש רק 2 אופציות: האחת- מעקב בלבד, והשנייה- pph? ובבקשה- אני מכירה ומודעת לתשובה של : "זאת בעיית איכות חיים, וההחלטה היא של המטופל בלבד"... אבל-כדי לקבל את ההחלטה הנכונה לי, עלי להבין מה האופציות העומדות בפני? האם אכן רק ניתוח, או רק מעקב, ואין שום "אמצע"- קרי: קשירות? רק כשאבין זאת, ואבין מה הסיכון מול הסיכוי של כל אחת מהאפשרויות, אוכל לקבל אני את ההחלטה. עד אז- בבקשה חוו"ד שלך ו/ או הסבר, כאיש מקצוע בכיר. תודה,

היום גם ארע דימום- באסלה.( לא רק על הנייר..כך שזה לא ממש מעט). האם זה משנה את הטיפול?

שלום רב, צניחת רירית היא למעשה צניחה של טחור פנימי, ןבמגבלה שלא בדקתי אותך, כעיקרון ניתן בהחלט לטפל בה בקשירת טחורים, וניתן גם לטפל ב PPH, או במעקב בלבד (כמו גם אפשרויות אחרות כגון HAL). כעיקרון, ככל שהטיפול "אגרסיבי" יותר, כך התוצאה לטווח ארוך טובה יותר, וההחלמה לאחר הפעולה קשה יותר. שיעור הסיבוכים נמוך בכל הפעולות לטיפול בטחורים פנימיים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

במידה וכן - תוך כמה זמן ניתן לחזור לעבודה משרדית? במידה ולא - כמה זמן לאחר PPH ניתן לחזור לעבודה משרדית?

רונן שלום, כעיקרון, טחורים דרגה 3 יכולים להתאים ל HAL, וטחורים דרגה 4 הם גבוליים לפעולה זו. יחד עם זאת, קשה לחוות דעה ללא בדיקה. משך הזמן לחזרה לפעילות הוא מאד אינדיבידואלי. לנסיוני, במהלך תקין וללא סיבוכים, הוא בממוצע כשבוע ב HAL וכשבועיים ב PPH, אולם המרכיב העיקרי שמגביל את החזרה לפעילות הוא חוסר הנוחות, ולרוב כשתרגיש שאתה יכול לחזור לעבודה, לא תזיק לעצמך בכך.

שלום רב, לפני יומיים התעוררתי ב3 בלילה מכאבי בטן ומיד לאחר מכן שלשלתי עם כאבים עזים. לאחר שיצאתי מבית-השימוש הרגשתי כאבים עזים מאוד בפי הטבעת ונראה היה שנוצר לי באיזור מעין גוש שחוסם כמחצית מפי הטבעת, היה מאוד קשה להירדם בלילה מכיוון שהדבר מאוד כואב בישיבה שכיבה הליכה ובעצם כל הזמן. למחרת בבוקר אומנם חל שיפור קל אך הכאבים נשארו. רציתי בבקשה לדעת אם העניין נוצר כתוצאה מהמאמץ בבית השימוש והאם העניין ייפתר לאחר מספר ימים? ואילו תרופות אוכל לקחת והאם עליי להתייעץ עם רופא? תודה מראש - ניצן!

ניצן שלום, תלונות כפי שאת/ה מתאר/ת יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים עם קרישי דם, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר שלום. אני סובל ממחלת קרוהן שהסמן העיקרי לסבל היא פיסטולה פריאנלית שעושה את החיים קשים ברמה היומית. ניסיתי אימוראן אנטיביוטיקה ופרדיזון לתקופות ארוכות שעזרו בהרגעה זמנית בלבד אך לא נתנו הפוגה משמעותית. האם כדאי ללכת על כיוון רמיקייד,אני מודע שקיימת גם יומירה אבל ההבדל הוא בתדירות הטיפול מה שנותן יתרון לרמיקייד. אנני מבין איך לא נמצא תרופה יעילה למחלה שגורמת סבל כה רב לתחלואה שהולכת וגדלה. האם יש לך טיפ בישבילי תמיד דחקתי את נושא הרמקייד,אך הסבל בסופו של דבר מכריע . תודה.

אדיר שלום, צר לי לשמןע על סבלך. מחלת קרוהן היא מחלה שלצערנו עדיין איננו יודעים מה גורם לה, ואולי בגלל זה אין לנו עדיין תרופה או טיפול שיכולים לרפא את המחלה. יחד עם זאת, אנו מבינים כיום חלק מהמנגנונים שמתרחשים במחלה זו, וישנן תרופות הפועלות על מנגנונים אלו שיכולות לשפר במידה ניכרת את איכות החיים. לכן, ממליץ לשקול טיפול מתאים, בתאום עם הגסטרואנטרולוג המטפל.

שלום ד'ר גיסתי עברה ניתוח להוצאת ציסטה דרך lap שיסתבכו בסוף עשו פתיחה החולה כעבור יומיים התלוננה על כאבים מאוד חזקים בבטן קיבלה נגד כאבים שלא עזר באותו יום באמצע הלילה דרך התפרים התפרץ נוזל צואתי בכמות גדולה הגיע רופא נשים פתח את התפרים הנוזל המשיך לצאת עד לשעות הבוקר שהגיע כירורג והמליץ על ניתוח דחוף עברה את הניתוח והרופא מסר שמצבה קשה הועברה לט.נ.כללי מאז כל 2ימים עוברת שטיפות מצב המעיים לא מסתדר לא מצליחים לעשות אפילו קולוסטומי עקב בצקות במעיים וקשות כמו גומי אבקש אם תוכל לייעץ לי מה לעשות להעביר אותה בית חולים היום עברה למחלקה כירורגית בית חולים נהריה

מוניק שלום, צר לי לשמוע על מצבה של גיסתך. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לבקש מידע יותר ספציפי מהצוות המטפל, וכגישה כללית, לבטוח בצוות המטפל בבית החולים בו היא מאושפזת. מאחל החלמה מהירה.

תודה ד''ר באותו יום בו כתבתי לך גיסתי הוחזרה לט.נ כללי למשך עוד שבוע כעת מצבה מעט יותר טוב עדיין עם חום נקווה שגם את זה נעבור תודה לך

שלום , אני 3 חודשים אחרי ניתוח פיסורה בחיתוך שריר, סך הכול חוזר לחיים הנורמלים. שמתי לב שעדיין כאשר אני משתעל אני מרגיש בפי הטבעת, לפני ניתוח היה ממש כאב, וכעת לא כואב אבל מרגיש ,,, אם זה מצביע שלא נוצרה עדיין צלקת בשלה בפיסורה עצמה או זה באה מצלקת הניתוחית ? מה זה אומר ?

שלום רב, קשה לענות ללא בדיקה מה משתי האפשרויות שציינת גורם לתחושה הנ"ל, אבל אם זה לא פוגע באיכות חייך, ספק אם שווה להשקיע בכך דאגה . אם אתה בכל זאת מוטרד מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום ד"ר זמורה איני יודע אם זה קשור לפה אבל רציתי לדעת איך אני אמור לבצע חוקן אני עושה חוקן עם הטוש באמבטיה מים בלבד ויוצאים מים מזוהמים האם אני צריך לעשות עוד חוקן עד שהמים יצאו נקיים ? תודה

קובי שלום, מבחינה רפואית אין צורך לבצע חוקנים שגרתיים או "להתנקות מבפנים". מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום רב, אני גבר בן 31 ובמשך חודשים ארוכים אני לעיתים מבחין בדימום קל לאחר מתן צואה. הדבר אינו מקשה עלי בזמן ישיבה או בזמן היציאה עצמה ואני לא סובל מכאבים אלא בזמן ניגוב האיזור עצמו וגם אז הדבר סביל. שמתי לב לסדק או קרע קטנטן בדופן החיצונית של פי הטבעת שיותר מפריע לי ברמה האסטטית ונראה לעין בקלות, והיום הבחנתי במעין חתך \ תעלה שנדמה ומתחיל\ה בקטע בפנימי יותר ויוצא\ת לכיוון הדופן החיצונית של פי הטבעת - מדאיג יותר.. מה עושים במקרה כזה? איזו תרופה ניתנת בעניינים שכאלו והאם היא מחזירה את מראהו האסטטי של האיזור למצבו הקודם או שרק נותנת מענה בהיבטים של דימום וכאב? האם יש דרך לטפל בבעיה ? נדמה שהיא לא נרפאת מעצמה ולעיתים רחוקות הדימומים חוזרים- אם כי באופן מאוד קליל. האם קיימות משחות יעילות האוטמות את הקרע בצורה כלשהי או שניתוח הוא הפתרון היחידי? תודה..

שלום רב, פיסורה מתאפיינת במרבית האנשים דוקא בכאב עז בזמן היציאות ולאחריהן, ולכן אם אין לך כאב כלל זה מעלה ספק באבחנה של פיסורה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

דוקטור שלום, אני בן 34 בריא מאוד בדכ, עברתי לפני כ 4 ימים ניתוח פיסורה ובמהלכו גם נכרת טחור פנימי דרגה 3 לאחר שיומיים וחצי לא היתה לי יציאה אך הרגשתי ?נפוח? והיו גם גזים דיברתי עם המנתח והוא אמר כי זה מצב רגיל שנובע מחומרי ההרדמה (אכן?) בכל אופן אמש, שלושה ימים אחרי הניתוח היתה יציאה ראשונה, מאוד כואבת ומאוד טראומטית שדרשה משככי כאבים. היום שוב היתה לי יציאה בשעות אחהצ ומאז הכאב לא פוסק ורק מתמתן בעזרת אופטלגין לציין כי אני מרבה בשתיה, לוקח כף שמן פרפין בבוקר וכף בערב, אוכל אוכל רך ומוסיף סיבים תזונתיים. היציאות רכות ומסוככות אך כאמור גורמים כאבי תופת. אני מקפיד על שמירת הגיינה במקום כולל שימוש בפדים לספיגת הפרשות ודם (מינימלי מאוד) מקלחות אחרי היציאה וכו? במישוש (בעת ניקוי עדין של המקום) יש משהו בולט המרגיש כצלקת או פצע הניתוח בצד ימין של הגוף (דהיינו למתבונן ממול הרקטום -מצד שמאל) שאלותי- האם מה שאני מרגיש הוא הוא הפצע מניתוח הפיסורה או אולי זה מקטיעת הטחור? האם פצע ניתוח הפיסורה מורגש למגע בימים הראשונים (להדגיש אני לא ממשש שם אלא תוך כדי ניקיון המקום יצא שנגעתי בטעות) האם פצע זה הוא הגורם לכאב? האם אמבטיות מים פושרים אמורות להקל על הכאב? להביא לריפוי מהיר יותר? האם נהוג וכדאי להשתמש במאלחשים מקומיים דוגמת משחות לטחורים לפני יציאה? האם לזה נידונתי בשבועיים הקרובים- יציאות כואבות עד כדי סחרחורת? המנתח אמר כי לאור העובדה שנכרת טחור הכאב יהיה מעט מעבר ליומיים שלושה אשר צפויים אחרי ניתוח פיסורה ?רגיל?. האם צודק ואם כן מה הצפי לירידה בכאב? בנוסף - איזו תנוחת מנוחה מומלצת לריפוי מהיר יותר? האם ייתכן כי לעיתים עמידה, כמה שזה נשמע משונה, פחות כואבת לי מאשר שכיבה במיטה? ובמיטה מה יוצר פחות לחץ וכאב? על הצד? על הבטן? גב? או שזה אינדיבידואלי...  תודה מראש!

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. אני מקוה כי בינתיים יש הטבה הדרגתית. סביר כי הכאב נובע בעיקר מכריתת הטחור וסביר שזה גם הפצע שאתה חש, למרות שכמובן שאין באפשרותי לומר דברים חד משמעיים ללא בדיקה. סביר שהכאב ילך וישתפר בהדרגה, אכן בטווח ממוצע של כשבועיים, לא משנה באיזה תנוחה תבחר או באיזה תכשירים תשתמש. חשוב להקפיד על ריכוך יציאות מתמיד.

שלום, מזה כחצי שנה אני סובלת משלשולים לסרוגין והשבוע ביצעתי בדיקת שיקוף מעי דק שכללה שתיית בריום. לאחר הבדיקה התחלתי לשלשל את הבריום. לאחר כשעתיים השלשול פסק ולמרות ששתיתי הרבה פיתחתי עצירות ואני לא מצליחה להתפנות למרות הצורך, והתחושה היא שהצואה תקועה כמו אבן. אני מפחדת לקחת משלשלים שכן השלשולים מאוד החלישו אותי במהלך התקופה הארוכה בה סבלתי מהם. האם יש דרך לרכך את הצואה מבלי לגרום להתכווצויות מעיים ולשלשולים לחזור? אשמח לכל טיפ שכן אני סובלת

לאה שלום, אני מקווה שבינתיים הבעיה נפתרה. בכל מקרה, יש מגוון של מרככי יציאות, החל משמן פראפין דרך מוצרים סינטטיים כגון נורמלקס ועד למשלשלים שונים שניתן ליטול לתקופה קצרה לאחר הבדיקה על מנת לעזור לרוקן את הבריום.

אני בדילמה איך לטפל ! הכירורג שלי מציע לי צריבה בלייזר כי זה מה שיש לו בקליניקה ? אני הבנתי ששיטת דופלר HAL היא הכי חדישה אבל אין את זה לכל כירורג וזה יקר - יש לי כללית מושלם. איזה אפשרויות אתה מציע לי ?

שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי לשמוע ממך ממה אתה סובל וללא בדיקה. אפשרויות הטיפול העיקריות השונות מפורטות למטה. בסופו של דבר, ישנן אפשרויות טיפול רבות בטחורים פנימיים, ואתה הוא זה שצריך לבחור את שיטת הטיפול שהכי מתאימה לך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג האמון של אפשרויות הטיפול השונות לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, ותודה מראש. אני כ5 חודשיים לאחר ניתוח פיסורה. מאז מופיעים מידי פעם דימומים קלים וכאבים בצידו השמאלי של הבטן. לאחרונה הכאבים גברו וקיים מידי פעם קושי במתן צוואה וכן דימום. מה עליי לעשות?

אסתר שלום, מאחר שאיני בקיא בפרטי המקרה, כולל גילך ואיזה בדיקות עברת טרם הניתוח, לא יהיה אחראי מצידנו לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני בת 19 לא נשואה ולא רוצה לקיים יחסי מין מביות שלי ואני מאוד אוהבת לשחק הפי הטבעת שלי... הייתי רוצה לדעת מה אפשר לדחוף לפי הטבעת (הכוונה מלפפונים, בננה וכדו' שאינם מחשידים) מבלי להזיק לעצמי... או איך להמשיך להנות מבלי לפגוע בפי הטבעת אציין שאני לא רוצה ויברטורים או מכשירים שונים היות ואני גרה עם אחותי והורים שלי בביית עם שלון וחדר.

אינה שלום, את יכולה להחדיר בעדינות מה שלא גורם לך לכאב, ולהמנע ממה שגורם לכאב ואי נוחות. ניתן להשתמש בחומרים מסככים כגון שמנים. יש לשים לב שמה שאת מחדירה לא יכנס לחלוטין שכן אז את עלולה להתקשות להוציאו.

שלום, התחלתי להתאמן בחדר כושר לפני כחודשיים. במסגרת האימון אני מרימה משקולות עם משקלים יחסים כבדים. לפני שבוע גיליתי מה שנראה כמו טחור על דופן פי הטבעת. האם יש קשר? במידה ויש- האם זה אומר שאסור לי להרים משקולות בכלל או אולי עד משקל מסוים? בנוסף, קבעתי תור לפרקטולוג ונאמר לי שעלי לבצע חוקן עצמאית שעתיים לפני התור. האם יש חובה הכרחית לכך? המון תודה והמשך יום נעים

מרי שלום, יכול בהחלט להיות קשר בין מאמץ של הרמת משקלים כבדים לטחורים, אולם יכול להיות שהם מתבטאים במקרה דוקא בזמן שגם התחלת להתאמן. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. למיטב נסיוני ניתן לבצע בדיקת פי הטבעת ואיזור הטחורים ללא חוקן, אבל אני מניח שלכל רופא וכל מרפאה יש את הרוטינות שלהם.

שלום ד"ר עודד זמורה אני סובל מעצירויות קרוב לשנה מרגיש שאני לא מתרוקן עד הסוף וגם כשאני מנקה הנייר יוצא נקי אחריי אינספור ניגובים אני מרגיש כאילו אני מורח ולא מנקה אז בחודשיים האחרונים התחלתי להסתכל על הצואה שלי ושמתי לב שהיא צפה בשירותים (ולא שוקעת) האם הדבר יכול להצביע על משהו ?

עומר שלום, אין קשר שאני מכיר בין קשיי התרוקנות לצואה שצפה או שוקעת. מבחינת העצירות מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין שיפור, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

עברתי ניתוח פיסורה רחבה וגדולה (חיתוך צדדי + כריתה שוליים של פיסורה) לפני 8 שבועות. מרגיש טוב - אין כאבים, אין הפרשות. אני עדיין מרגיש קצת את המקום. אין גירוד ,עקצוץ ,אי-נוחות . מה שמטריד אותי מאד זה שעדיין לפעמים(פעם ב 4-5 ימים) יש טיפ טיפה דם אחרי יציאות. אני מאוד מקוה שזה יעבור, אבל עם לא - זה אמור שפצה לא נסגר עד הסוף. נניח אין תלונות אחרות, מה יש לעשות - עוד ניתוח ? לחיות עם זה ?

גדי שלום, נשמע לי מתאורך שהדמם הקל לא פוגע באופן ניכר באיכות חייך, אולם אם אתה בכל זאת מוטרד מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

כן, הדמם לא פוגע באופן ניכר באיכות חיים ואני בטוח שמקור הדימום הוא בפיסורה שטרם נרפאה באופן מוחלט, כמה זמן יש לי עוד לחכות (עברו כבר 8 שבועות) ואם פצעה לא יסגר בכלל אז איזה אפשרויות יש לרפא את הפצעה?

אני בן 17 ויש לי בעיה של גירוד בפי הטבעת ומה שגורם לזה היא כמות מיזערית של צואה שבורחת לי. למשל אני מסיים את הצרכים שלי מנגב את האזור ביסודיות עד שלא נישארת אפילו טיפת צואה (ליפעמים לאחר מיספר רב של ניגובים) אני יושב שעה-שעתיים על הכיסא שלי ואז אני מרגיש גירוד קל וחוזר לשירותים כדי לנגב את פי הטבעת ואכן אני מוצא כמות ממש מיזערית שגורמת לי לאותו גירוד. מה עלי לעשות? האם יש צורך בהיתערבות כירורגית כדי ליפתור את הבעיה?

סטס שלום, ניתן לנסות ליטול תוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם בכדי לספוח נוזלים מהיציאה, ולמרוח משחת הגנה מקומית מסוג המשחות שמורחים לתינוקות בחיתולים בכדי להגן על העור. אם הסבל נמשך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום דר' עודד זמורה, לפני 6 שנים עברתי ניתוח להסרת טחורים חיצוניים שישבו על פי הטבעת. במהלך הניתוח נקרע שריר פי הטבעת ונפגעו העצבים. באופן מדורג לאורך הזמן התחיל אצלי חוסר שליטה על צואה וגזים. עברתי טיפולי ביופידבק בשני בתי חולים והם עזרו במידה מועטה ביותר. באולטראסאונדים שערכתי ראו שתי תוצאות: בבית חולים אחד ראו צלקת (ז"א שהשריר התאחה מעצמו). בבית חולים שני ראו קרע חלקי בקצה. בבדיקת M.G.M. ראו שיש פגיעה עיצבית ב"רמה בינונית" (לשאלתי לגבי מידת חומרת הפגיעה העיצבית קל/בינוני/קשה). שאלתי היא לגבי ניתוח השתלת קוצב לשליטה על שריר פי הטבעת: מהם אחוזי ההצלחה בארץ/בחו"ל ? לאורך איזה תקופה מבוצעים הניתוחים בארץ? אילו סיכונים/תופעות לוואי יכולים להיות מניתוח זה? האם היית ממליץ לחולה שעבורו הפיתרון היחידי הוא הניתוח- לבצעו? מודה לך מראש על תשובתך המקצועית והכנה, כרמית

כרמית שלום רב, הניתוח עליו את מדברת הוא ניתוח הנקרא (SNS (sacral nerve modulation ובו מושתל קוצב בגב התחתון על שורשי העצבים המעצבבים את האגן (ולא על שריר הסוגר הקרוע עצמו). הניתוח מבוצע בארץ מספר שנים. בעיקרון רק בכ 2/3 מהמטופלים הפעולה אכן משפרת את יכולת השליטה, אבל כשיש שיפור הוא לרוב שיפור ניכר. לרוב מתקינים קוצב זמני לשבועיים, ובמטופלים שלא מגיבים בשיפור בשליטה מוציאים אותו לאחר תקופה זו. אלו שכן מגיבים- משתילים קוצב קבוע. ככל פעולה כירורגית, יש לה גם סיבוכים פוטנציאליים, אולם הם לרוב יחסית קלים. חלק מהחולים עלולים לסבול מזיהום או מכאב באתר השתלת הקוצב. ככלל, טיפול באי שליטה מיועד לשיפור איכות החיים, ולכן את צריכה להיות זו שמחליטה אם את רוצה טיפול זה או לא. SNS היא אחת מהטכניקות לשיפור יכולת השליטה, וחשוב לדון עם הרופא המטפל על הטכניקות השונות ולבחור את השיטה המתאימה לך. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום, אני בן 18, מזה חצי שנה בערך יש לי בליטה בצד שמאל של הישבן קרוב לפי הטבעת, עד לפני חודש היא היתה קטנה ובלתי מורגשת, אבל עכשיו אני חושב שאולי היא גדלה קצת והיא די מפריעה לי וכואבת במגע בה, שזה כולל ישיבה. מה זה יכול להיות? האם זה עשוי לעבור לבד? מה מומלץ לעשות? תודה רבה

אורן שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחור חיצוני, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס ועוד. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין שיפור (וכמובן אם יש החמרה) מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, לפני 13 שנה חליתי במחלת הקרוהן היה לי התקף אחד של שנה ההתקף שהחריף יצר לי פיסטולה שעד היום לא סבליתי ממנה והומלץ לי לא לגעת בגלל העובדה שאיני סובלת מכאבים. לאחרונה עברתי ניתוח כריתת כיס מרה בשל אבנים רבות. מיד לאחר הניתוח החלו כאבים רבים באיזור הפיסטולה.עשיתי קולונסקופיה והרופא המליץ לי לעשות אם אר איי על מנת לבדוק לאן בדיוק הפיסטולה מחוברת. הפיסטולה נמצאת במעי הגס 30 ס"מ מפי הטבעת. האם יש אפשרות שהפיסטולה מחוברת לכליות? או לאיבר אחר מלבד המעי הדק? האם עלי לבצע את הבדיקות בהול? הרופאים בשביתה וזה בעייתי. האם עלי להקפיד בתזונה כלשהי כגון רק נוזל או ללא ירקות וכד'?

יעל שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה. כעיקרון, פיסטולות מהמעי הקשורות למחלת קרוהן יכולות להיות גם לאיברים סמוכים למעי, אולם פיסטולות לכליה נדירות. מציג להתייעץ עם הגסטרואנטרולוג המטפל הבקיא בפרטי מחלתך.

שלום ד"ר, שלום ד"ר, מה זה Prokinetic Agents? ולמה אף אחד לא הציע לי את זה לפני ניתוח לכריתת המעי הגס? תודה

אדוה שלום, Prokinetic Agents הם חומרים המזרזים את פעילות המעי, ועובדים בעיקר על מערכת העיכול העליונה. תרופות משלשלות הן סוג של "Prokinetic Agents" שעובדים בעיקר על מערכת העיכול התחתונה כגון המעי הגס. מעבר לכך איני יודע מאום על פרטי מחלתך והניתוח שעברת ולכן איני יודע מה ניתן היה להציע לך אם בכלל.

יצעתי אתמול בדיקת קולנו סקופיה, ואיני מבינה את הממצאים. בבדיקה הקולנוסקופ הוחדר עד הצקום. זוהה פוליפ 3 ממ ב15 סמ מהאוס נכרת בביופסיה חמה איני מבינה מה נעשה אנא הסבירו לי זאת במונחים פשוטים יותר. האם יש מקום לדאגה? תודה רחל.

רחל שלום, לפי תשובת הבדיקה בוצעה קולונוסקופיה מלאה (זאת אומרת שנבדק כל המעי הגס), ונמצא רק פוליפ זעיר שנכרת ונשלח לבדיקה. הסיכוי שפוליפ בגודל כזה הוא ממאיר נמוך מאד מאד מאד, אבל חשוב לחזור לרופא המטפל בעוד כשבועיים- שלשה לקבל תשובה של בדיקת הפוליפ והנחיות אם ומתי צריך לחזור על הבדיקה.

אני סובל מפיסורה מזה חודשיים עם כאבים עזים ביותר (שבועיים ראשונים בהם הייתי מנוטרל לגמרי) מספר שעות לאחר יציאה. כחודש וחצי טופלתי בניפדיפין, מרככי צואה ולבסוף גם ברקטוג'סיק. לאחר שהכאבים לא פסקו פניתי לרופא פרטי שאבחן גם זיהום ונתן לי בנוסף למשחות המוזכרות לעיל גם משחה אנטיביוטית. כמו כן נקבע לי גם תור להזרקת בוטוקס. ההזרקה הייתה שלשום ולמרות שישנו שיפור עדיין אני חש כאב ואי נוחות. שאלתי היא מתי השפעת ההזרקה מגיעה לשיאה (או שמא היא כבר הגיעה והיא אינה משפיעה עלי לחלוטין?)

אוטו שלום, מבחינת שיתוק השריר הבוטוקס מגיע לאפקט מלא לאחר כ 3-4 ימים ונשאר כ 3-4 חודשים. מבחינת הפיסורה, אם אין שיפור כשבועיים לאחר ההזרקה הסיכוי שהבוטוקס אכן פתר את הבעיה אינם גבוהים וניתן לשקול טיפול נוסף.

שלום, ראשית אני מאוד מודה לך על תגובתך והסבר רחב על הבעיה. יש לי שאלה נוספת. אני פניתי לרופא כרורג המתמצא בפרוקטולוגיה. לאחר הבדיקה הוא דווקא המליץ לי על ניתוח PPH למרות שאמרתי שאני רוצה לקיים יחסי מין אנלים לאחר הטיפול. אתה בתשובתך ציינת שסוג טיפול זה לא מתאים לאנשים מקיימים מין אנלי. מה דעתך? האם זה באמת לא מתאים לי?

דני שלום, אני אישית איני נוהג להציע PPH למטולפים המקיימים יחסי מין אנאליים.

האם מותר לעשות חוקן בהריון בחודש שמיני לפני שהולכים לפרוקטולוג לבדיקת טחורים? ובמידה ולא רצוי לעשות חוקן-האם ניתן לבצע הבדיקה ללא חוקן?

דנה שלום, מרבית הכירורגים הקולורקטאליים / פרוקטולוגים יבצעו בלי בעיה בדיקה של איזור פי הטבעת בלי חוקן.

שלום, אני בת 27 ובשלושת הימים האחרונים יש לי כאבים חדים בפי הטבעת בזמן יציאה. לאחר יומיים של כאבים בזמן יציאה בלבד, ראיתי קריש דם כהה על הנייר. מאז חשתי הקלה מבחינת הכאב ויום לאחר מכן, היום, לא כאב לי אך היה מעט דם אדום בוהק על הנייר. יש לי עדיין כאב קל אך הכאב העז עבר. רצוי לציין (לאחר שקראתי מעט) כי יש לי מאז שאני זוכרת את עצמי, בלוטה שתמיד חשבתי שהיא שומן שנמצאת על שפת פי הטבעת. היא לא הפריעה לי מעולם. חשבתי שאולי מדובר באוכל חריף מקולקל שאכלתי (איני יודעת אם הוא מקולקל).. תודה מראש

אין לי שלשולים או עצירות.

הייתי כבר אצל הרופא שכן הכאבים הפכו לבלתי נסבלים. קיבלתי קרם ונרות. מה מומלץ ולא מומלץ לאכול ולשתות? תודה

כבר כמה שבועות שאני חש כאבים (דקירה) מידי פעם בנקודה מסויימת בעצם הזנב, שם התפתח לי גם פצע קטן.. יכול להיות שמדובר בשערה הפוכה?

אבי שלום, הממצא שאתה מתאר אכן מחשיד לסינוס פילונידאלי, המכונה גם "שערה הפוכה". יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

מיד לאחר ניתוח הפיסורה יצא לי טחור חיצוני גדול וקשה כמו אבן. האם יש סיבה לדאגה? האם זה אמור לעבור לבד? כדאי לעשות משהו בינתיים? (אני 3 ימים לאחר הניתוח). בתודה

בהמשך לשאלה- האם למרוח משחה נגד טחורים? כמו פרוקטוגמבל וכו'? (כאמור אני מספר ימים לאחר ניתוח פיסורה). בתודה

סבלתי מעצירות בחודשים האחרונים וכן בגרד בפי הטבעת. יום אחד גיליתי שבנייר טואלט הייתה טיפת דם ומאז העצירות עברה ואני סובלת משלשולים. מאז אין דם אך הגרד ממשיך ויש לי תחושה שיש בפי הטבעת שלי כמו חתיכת עור מדלדל. מרחתי תקופה מסוימת פרוקט גלובן אך לא הועיל. אני בהיריון חודש 8 ואני חוששת מאוד שיש לי טחורים. קבעתי תור לפרוקטולוג אך אני מבינה שעלי לעבור חוקן לפני בדיקתי אצלו. האם מותר לי בכלל לעבור חוקן כעת? האם לא ניתן לעבור את הבדיקה הזו ללא חוקן? והאם נשמע לך שאכן מדובר בטחורים למרות שאין יותר דימום????

מאיה שלום, לצערי אין לי אפשרות לומר מתאורך בלבד מה סיבת הסימפטומים מהם את סובלת. מרבית הכירורגים הקולורקטאליים / פרוקטולוגים יבצעו בדיקה של איזור פי הטבעת בלי חוקן.

היי אני מרגיש ששורף לי בפי הטבעת אחרי ישיבה בשירותים, בנוסף אני מרגיש כאב כללי באיזור פי הטבעת שאולי נובע מזה ששורף לי, אני בן 24 בריא בדרך כלל. בנוסף גם אחרי הישיבה אני מרגיש ששורף אך לאט לאט זה משתפר עד היציאה הבאה. יש לציין שבשבועיים האחרונים אני ישן עם מזגן בלילות. כמו כן אכלתי חביתה עם מעט פלפל חריף, אני אוכל חריף בד"כ וזה אף פעם לא קרה לי כתוצאה מכך, זאת גם הפעם הראשונה שמקרה כזה קורה לי תודה!

יוסי שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, פיסורה, טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

תודה על התשובה, אני רוצה לעדכן שהתופעות נעלמו אחרי יום וחצי ועכשיו הכל בסדר, האם זה אומר שהמצב טוב יותר? סיכוי שאין שם בכלל משהו רציני? בכל מקרה קבעתי תור לפרוקטולוג

עברתי לפני עשרה ימים ניתוח pph לטחורים מדרגה 3-4 עם צניחת רירית אני עדיין סובל מכאבים קלים אבל החששות שלי נובעים בעיקר משני דברים יצא לי טחור אחד החוצה, לא מצליח להבחין אם חיצוני או פנימי והוא קבוע בחוץ האם זה אומר שהניתוח נכשל? האם למרוח משחה כלשהי? ובעיה נוספת היא שאני מבצע בערך 4 יציאות קטנות ביום אני מרגיש שכל פעם שאני עומד או מתהלך קצת אני צריך ללכת להתרוקן האם זה נורמלי? קשור לטחור שבחוץ? או שזה תוצאה של הניתוח? מתי יחלוף?

דין שלום, כעיקרון ניתן לומר שתקופה של 10 ימים היא תקופה בה לרוב לא הסתיים תהליך ההחלמה לאחר ניתוח כפי שאתה מתאר. בנוסף, טחור חיצוני בצקתי או טרומבוטי הוא סיבוך ידוע של ניתוח PPH וחולף מאליו בהדרגה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

כבר תקופה ארוכה אני סובלת בדרך כלל בלילה מכאבים קשים מאיר אותי מתוך שינה.הכאבים מלווים בתחושה של לחץ ואז פי הטבעת כאילו מתהפך ויוצא החוצה.הכאב מופיע לפעמים גם במשך היום אבל בעקר בלילה,

נעמי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ישנן מגוון של סיבות לכאבים באיזור פי הטבעת, החל מפיסורה או טחורים דרך התכווצות של שרירי רצפת האגן ועד לכאב מסיבה לא ברורה הנקרא פרוקטאלגיה פוגקס. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, לפני כחודש וחצי עברתי ניתוח להסרת טחורים. אני עדיין סובלת מגרוד (שמופיע בעיקר בלילה), כאב מסויים לאחר עשיית צרכים, וכן - הפרשות מפי הטבעת (כאילו לא ניגבתי טוב...) האם אלו תופעות סבירות ל 7 שבועות מהניתוח? מה אפשר לעשות כדי להקל את הגרוד? והאם מצריך חוו"ד של רופא? תודה רבה!

יעלי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, במרבית החולים ישנה החלמה טובה בטווח הזמן שאת מציינת לאחר הניתוח. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום קוראים לי עדי ואני חיילת בת 20 סבלתי בגיל 16 מפיסורה ועברתי ניתוח (ניתוח הראשון בחיי) ניתוח קל שההחלמה שלו הייתה יום וחצי בבית חולים. היום אני חוששת שחזרה לי הפיסורה, אני מרגישה כאבים ביציאות וגם בדקתי במראה וראיתי סדק קטן. רק הפעם זה לא נראה לי כלכך גרוע כמו פעם שעברה. מחר יש לי תור לרופא כירורג שידבוק אותי ולפי המצב של הפיסורה נראה לי שהוא יתן לי כל מיני טיפולים כמו אמבטית ישיבה ושמן פרפין ולא שוב ניתוח. רציתי לשאול כמה זמן לוקח לטיפולים האילו עד שפחות או יותר זה עובר ואם נותנים על זה גימלים בכלל וכמה. תודה מראש.עדי.

עדי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מניח שבינתיים נבדקת כבר וקיבלת תשובה מוסמכת על כל השאלות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

קיבלתי לטיפול את משחת רקטוגסיק אך איך שאני שם אותה לאחר כרבע שעה מתחילים לי כאשי ראש שנמשכים לפחות 3 שעות . מה עושים ?

איתן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ניתן להחליף למשחת ניפדיפין שפעולתה דומה אך כמעט אינה גורמת לכאב ראש. יש לשים לב שניפדיפין יש למרוח 4 פעמים ביממה.

דוקטור שלום, אני בת 28 ולפני כשנה מצאו אצלי פוליפים רבים במעי הגס ואובחנתי כחולה בפוליפוזיס. אי לכך אני אמורה לעבור ניתוח להסרת המעי הגס. אני מנסה למצוא חומרים על הניתוח הזה ומידע על המחלה אך לצערי החומר שהצלחתי למצוא אוןליין הוא מועט מאוד. האם יש לך מושג על פורומים של חולי פוליפוזיס או מידע נוסף ברשת? אודה לך. תודה :)

שלי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לצערי איני מכיר פורומים ספציפיים לנושא הפוליפוזיס. יש באינטרנט מידע רב על המחלה באנגלית. את יכולה לבצע חיפוש לפי Familial adenomatous polyposis או FAP ולמצוא אתרים רבים עם מידע בנושא.

שלום רב! אני בת 35 לאחר 3 הריונות, 2 לידות רגילות ואחת קיסרית. "סובלת" מטחורים חיצוניים מאז ההריון הראשון. לפעמים סובלת מכאבים ולעיתים רחוקות מאוד מדמם קל. בחודשיים האחרונים סובלת מאוד מגרד בפי הטבעת, אבל לא בטחורים עצמם אלא ממש סביבי פי הטבעת. ניסיתי משחה נגד פטריות כי חשבתי שמדובר בפטריה, אך ללא הועיל. מה זה יכול להיות? אפשר להימנע מביקור אצל רופא? אודה על תשובתך חגית

חגית שלום, אולם ישנן סיבות רבות ומגוונות לגרד אנאלי, כולל טחורים צנוחים. ברוב המכריע של המקרים גרד אנאלי היא בעיה של איכות חיים ולא בעיה מסכנת חיים, ולכן ההחלטה אם לפנות ליעוץ ולטיפול רפואי היא שלך בלבד, אך עלייך להבין שאין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מספר עצות שניתן לנסות ללא בדיקת רופא: מומלץ להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם, אשר סופח נוזלים מהיציאה והופך אותה ליותר ספוגית. כמו כן, ניתן להשתמש במשחת הגנה מקומית לעור סביב פי הטבעת מסוג המשחות שמורחים לתינוקות כנגד תפרחת חיתולים. אם בכל זאת תחליטי לפנות לרופא, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום רב, לאחרונה אני סובלת מגירוי בפי הטבעת בד"כ אחרי יציאה. ודבר נוסף מרגע שאני צריכה להיכנס לשירותים ליציאה אני חייבת באותו רגע אין לי אפשרות להמתין. מה שקרה לי היום שבדרך לשרותים לא הצלחתי לעצור ואכן יצא לי קצת אמנם יש לי שלשולים אבל תמיד יש לי שליטה הייתי רוצה לדעת אם יש לי בעיה אם אני זוכרת זה קרה לי פעם בשבוע האחרון אכלתי המון חריף אבל אני רגילה לזה. מה לעשות? די נבהלתי היום. האם יש אפשרות להנחות אותי תודה

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת יכול לעיתים לגרום לגרם סביב פי הטבעת, אולם ישנן סיבות רבות ומגוונות לגרד, כמו גם סיבות רבות לקושי ביכולת השליטה. חשוב לציין כי ישנם טיפולים מגוונים לבעיות אלו ובטיפול מקצועי ניתן פעמים רבות לשפר את איכות החיים במידה ניכרת. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

בעקבות יציאה מאד מאד קשה, התחיל דימום די רציני, מאורח יותר גיליתי גם טחור חיצוני. כואב ומדאיג. תודה מראש על תשובה דחופה.

מירי שלום, סביר שדמם כמו שאת מתארת, בעיקר אם אינו מלווה בכאב עז, נובע אכן מטחורים, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם יש דמם מאסיבי יש לפנות לחדר מיון. אם הסימפטומים לא חולפים לאחר מספר ימים של ריכוך יציאות מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.